Live with Rabbi Yosef Mizrachi

‫ערב טוב. ‫תודה. ‫הלקשר היום הוא, ‫להצלחה ולרפואת אלי מורדכי בן סרה, ‫דניאל בן לינדה, ‫אחיה בת אסתר, ‫פרנסה לשימון בן סרה, ‫לעילוי נשמעת, ‫טרפייל גדי בן ססו קינדה, ‫יעקב בן שמחה, ‫אחיה סורול, בת ישראל יצחק, ‫יעקב בן סרה. ‫מרפואת רוזה, ‫אחיה בת מרים, זאב בן חיה, לובה בת עני, יצחק ניסים בן רוזה, מדלן בת מנוחה מינציה, אורי בן דקלה. I hope you had a good Shavuot, Chag, holiday. Last time we met each other was two weeks ago. ואני הולך לדבר על הפרשה שקראנו על שבת. זה הפרשה הלאה של התורה, פרשת נשוא. אני רק אראה אחד. אנחנו נרחק כל ה-CDs מהכרסה במיוחד. הם לא יכולים להוריד את זה עצמם עדיין. אני גם אמרתי לו להרחיק את ה-USBs. אולי אני ארחיק את ה-USBs, נראה. אבל אנשים שרוצים להוריד, ‫במידה גדולה, ‫הם פשוט אימיילים לי. ‫I'm Mizrahi at gmail.com, ‫אתם יכולים לקבוצים, USB ו-CD. ‫אבל אין עוד קרדיטים, ‫אנחנו לא יכולים לשים ‫קרדיטים קטנים או 5-10 CD. ‫זה צריך להיות משהו ‫מדהים במיוחד, ‫ואז אתם יכולים להקים לי. בסופו של דבר, יש הרבה סדים טובים, סדים דמיינים, שאתם יכולים לקחתם בבקשה. הכי שאתם צריכים לקחתם זה לקחת את השיפור. זה לא כל כך הרבה. ל-10, 20, 30 דולר, זה יחסיק על הטווח. אתם יכולים לקחת סדים מאה דולר, ואתם יכולים לקחתם בבקשה. זה יותר טוב לקחתם בבקשה, לפני שהם נתקעים בלתי חשובים. אתם יודעים, עכשיו, חלק מהכרות לא יש סדים דמיינים. עוד עשרה או שתיים אנחנו לא נוכל לתת כל מיני סטטים, אז יותר טוב לתת להם בבקשה, שלט אנשים יביאו אותם באותה מקומות. טוב. בשבת, כשקראנו את הפרשה הלאה בתורה, זה פרשת נאסו. אנחנו בספר במדבר, נמבר, והפרשה הלאה היא 176 פרשת. זה מאוד מעניין, בגלל שהמסכת הלאה במסעמס, בתהילים, היא גם 176 פרסות. והמסכת הלאה במסכת הגמרא, בתלמוד, היא 176 פרסות. זו מסכת בבאטרה. זו המסכת הכי גדולה, הכי גדולה, הכי גדולה. יש משהו לדבר עם הדבר הזה, 176, אני לא בטוח בדיוק מה. אבל, אתה יכול לראות שזה בכל שלושה מקומות, בתורה, בתהילים, ובגמרא, 176, הוא נגמר ביותר. בפרשת נשוא, החכמים אמרו שרגע שזה נגמר, זה בגלל שזה תמיד קורה אחרי שבועות. שבועות, זה חג מתן תורה. אנחנו קוראים לזה חג התקשורת לתורה, עד שאני קראתי דבר לפני שבועות, אם אתם ראו את זה, אני שואל, למה אנחנו קוראים לזה חג מתן תורה, חג התקשורת לתורה, אם בסוף אנחנו לא קוראים לזה תורה? אנחנו שמעים רק את הראשת שתי הקבוצות, כמו שמשה רבן הלכה לגבי המountain של 40 יום, ואחרי 40 יום הוא ראה את הקבוצות הראשית, והראה את השיטה של הגולדון, והרחק את הקבוצות. וזה היה הסייקל הראשון של 40 יום, והפעם הוא הלכה עוד פעם. כל כך, הוא היה לגבי המountain של 120 יום, עד שבסוף הוא הלכה, יום כיפור, עם הקבוצות הראשית, And after that, we already had all the entire oral Torah that Moshe brought, and a part of the written Torah, all the way to Parashat Yitro that describes that we are getting the Torah. And from then, it took him four years to complete the Torah and write 13, altogether 13 Torah scrolls, give one to each tribe. One was kept inside the Aaron, the Ark. ובסופו של דבר, זה היה הכל. כשהיה 120 שנים, משה רבנו הלכה, ובכל קבוצה היו בצורה אחת, והם התחלו להכניס, להכניס יותר ויותר כך, עד שהיו חילונים מהם. זה בסופו של דבר היה הפרסום. אז בשבועות, זה היה צריך להיות חג מעמד ארסיני. זה היה הרגע הכי גדול בהיסטוריה של העולם. אנחנו נמצאים במונת סינאי לפעם ראשונה, מדינה גדולה, עוד 3 מיליארד אנשים, וקשרים את הקהילה של ה' בדבר קשה. זה לא היה קרה לפני. עד היום הזה, רק קצת האינדיבידואלים קשרים את השם, כמו נוח, אברהם, יעקב, יצחק, אדם, והשם בא ודיבר להם. אבל אחר כך, זהו. אשם היה נקרע, אף אחד לא ראה אותו, חייבים ללמוד את הפעולות הזאת שאמרנו. ובכל זאת, כל המדינים שקראו את השם של ישראל. זה היה חג המעמד הר-סיני. המעמד הר-סיני, זאת אומרת, האפיסוד שלנו שקראו את השם של אשם, בוועדת ה-2, זהו, כל אחד מותה כבר. מותה קליניקלית. ‫מפחדה. ‫הם לא יצאו מה... ‫הם לא יצאו מה... ‫המפחדה של האווירה ‫הייתה כל כך גדולה ‫שכל אחד נפגש. ‫ואז האנג'לים ‫קיבלו את רחבים שלהם לבית. ‫בפעמים או בפעמים, ‫כל אחד מת. ‫אז למה קוראים לזה ‫חג מתן תורה? ‫בגלל שהמצב הראשון אוריגיון של ה' היה לתת לנו את התורה ביום הזה. זאת הייתה רעיון של ה' אנו נפגענו. נפגענו. הלכנו לנסוע בפעמים. זה למה נלמדנו את התורה בשבוע בפעמים. כל כך דווקא בגלל זה, במשך להתארגן לצלם את התורה בפעמים חודש, בפעמים חודש נפגענו לנסוע. אז, אתה יכול לראות, אנחנו נפגשנו עם זה, ואנחנו נפגשנו עם... אנחנו לא יכולים להתקלל את הפחד. ומשה היה צריך להתקלל את הארץ ולהגיד להם, אל תקלעו, אשם לא היה כאן לרעב אתכם, הוא רק היה כאן לטסט אתכם. באמת, הם לא יכולים להתקלל את הקרדיט הרבה. זה היה יותר, אתם יכולים להתקלל, אגב, אשם יגיד, אנחנו יכולים. אתה יכול להתקלל. לאחר כך הם חשולו להחליט. עכשיו הם אומרים, כל מה אשם אמר, נעשה ונשמע. כל מה אשם אמר, אנחנו הולכים לעשות ולפעמים להבין, לפעמים ללשון. ראשון, אנחנו הולכים לעשות, אין שאלות לדעת. אחרי זה, כשהמשה בא ליד, הם ראו את אור על תורה, יש לה כל כמה ידועות וזה קל, זה לא כל כך פשוט כמו שהם חשבו. הם התחלו להסביר. They started to complain and Hashem said to them, if you're going to mess up again, I will bury you under the mountain. And everybody asked. So Hashem forced us to take the Torah. In the end, we wanted it. But then later on, Hashem had to force us to take the Torah. והתורה היא תודה. משהו שאתה צריך להצליח מישהו לציין תודה, תודה צריך להצליח מישהו לציין תודה כשהוא מעניין בה. אם מישהו אגיד לך, אני רוצה, אני לא רוצה, אני לא מעניין בתורה, אל תתן לי את זה. אתה מנסה להצליח את זה בכל אופן. אז התגובה לזה היא, קודם כל, כשה' אשם קיבל אסעד של איג'יב, זה היה סביבה של חיים. We say it, we read a part of the Torah, אני אשם אלוקיכם, אשר רציתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים. I am your God who took you out of Egypt for only one purpose, to be your God, להיות לכם לאלוקים. I didn't take you out of Egypt to be another nation of goyim, just another nation of gentiles. I have plenty of gentiles in the world, many, many cities, countries. אני רציתי להיות מדינה מיוחדת כדי להיות מדינת ה-VIP, מדינת מיוחדת, הילדים של השם, אלה שתקבלו את התורה שלי, אלה שתקבלו סטטוס מיוחד, אלה שתקבלו סטטוס מיוחד במהלך העולם הבא. אם אני רציתי רק להיות כמו העראבים או הציינים או כל המדינות האחרונות, אני תקבל אתכם באיג'יפט. אתם מתחילים להיות חלק מאיג'יפט וזה הכל. So I'm taking you out of Egypt because I have a very nice plan for you. I'm going to give you the most precious thing to me, which is the Torah and Shabbat. And a share to the world to come. So everybody was excited. Of course, Hashem, all of a sudden, no, no, we're not interested. You know what it reminds me? It reminds me ‫הרבה, הרבה דקות לפני, ‫אני לא יודע, 40-50 שנים לפני. ‫רב רובן אלבאז ‫הוא היה משדר קידושין בבני ברק. ‫לפני זה, לא הייתה טלפונים, ‫ולא הייתה אנשים עם טלפונים ‫במדינות שלהם, בישראל. ‫רק אנשים שהילדים שלהם ‫מוותרים במלחמה, ‫הם קיבלו מהממשלה ‫התוכנית להתקיים עם טלפון. ‫זה היה טלפון רוטרי. היו צריכים להתעורר ככה, להתעורר מ-8, להתעורר בפעמים, עד שהם יכולים להיכנס, אתה יודע, ולהתעורר, זה יקרה דקה להשתמש בנומבר. אז, אתה יודע, זה היה מאוד פרימיטיבי. אז, הייתה גבוהה בבני ברק. כולם הגיעו, כל הילדים של הישיבה של החתן באו, הילדים של הסמינרי של הילדה, הם כולם שם, הם חברים, והחתן לא נפגע. הוא לא נפגע. היו מנצחים להיות שתיים, אתם יודעים, לעבודה וכן הלאה, לפני החופה. הוא לא נפגע, 7, 7.30, כמעט 8, החתן לא נפגע. אף אחד לא יודע איפה הוא. זה לא כמו היום שאתה קלט את הטלפון שלו. אז הוא לא ישב בבית. אחד מהבחורים של הישיבה אמר, אמא שלו ישב בבית. ולפעמים הוא יכול להשיג אמא שלו, והוא קורא לי מהבית הזה. אני כתבתי את הנמבר. הם קוראים לבית הזה, והוא קיבל את זה. וחתן. מה קורה לך? איפה אתה? אתה בסדר? כן, כן. סליחה רבי, אני לא אראה עכשיו. 300 אנשים בבית והוא החלט שלא להתראות. הוא אמר לו מה קרה? הוא אמר לא, לא, אני החלטתי שאני לא יכולה להתמודד עם הילד הזה. הייתה לי הרבה דברות עם עצמי. אני לא יכולה לעשות את זה. עכשיו אתה זוכר להגיד לנו, כשאף אחד בבית, מה יש לך? איך אתה תעשה את זה? אתה תעשה מרד ככה לפני 300 אנשים? הוא אמר לו, רבי, אני לא רוצה לעשות את זה בטח, אבל אני גם לא רוצה לרחוץ את החיים שלי. זו חברה, זה לא שיח. אני לא אקבל חברה בשבוע שתי שנים. אתה יודע? אז הרבי אמר לו, אחד מה שאני מבטיח לך, שאם אתה באמת לא תראה עכשיו, אתה אולי לא תצטרך לתת חברה בישראל עוד פעם. בגלל שכולם ידברים על זה, אף אחד לא רוצה לצלם אותך. זה אותו או לאותו. הוא אמר לו, אני חשבתי על זה. זה למה שאני אוהב פליטה הלילה, ב-12.30 הלילה, אני אוהב פליטה לאמריקה. אני לא ארוך בישראל, אני יודע שאני נפגע כאן. אני כאן מופיע. רק כשהרבי חשב, הוא יכול להכניע אותו, הוא יכול להכניע איזשהו מיוחד במיוחד שלו, אולי הוא יצא. הוא נגמר. לא רק הוא לא מראה, הוא כבר היה מבקש. הוא קח את הטלפון, והרבי לא ידע מה לעשות עכשיו. תחשבו על הטלפון של שמיין. איך הוא עכשיו יכול לדבר עם הילדה ולהגיד לה, זה מה שקרה, והיא רואה תהילים. הוא אמר, אני לא יכול לעשות את זה, אבל ה'סטייפלר' יחזור אחת מזאתי. אבא של רבך חיים קניאפסי, שהיה מנהל גדול מאוד. הוא אמר, תן לי לרחוץ ל'סטייפלר' ותראו מה לעשות. הוא נקט על דורו. ה'סטייפלר' אמר, אני שומע מה שאתה אומר. הולך לבית, תסתכל על כל הילדים של הישיבה, מי שתראה כמו החתן. תקשיבו קצת לסיפור הזה. תסתכלו, תסתכלו, מי נראה כמו החתן? תגידו לביתה, שאני אגיד, אני מנצח, אני אקבל מנצחות. שהיא, אם היא מנצחה להגיד לו ולהיא, אם היו מנצחים להגיד לביתה היום, אני מנצח שיהיה להם הכי טובה ארץ, הכי טובה שביתה והכי טובה ילדים, זה עליי. אני אקבל את האמצעות הכלית. רבי הולך אליו, שאל רבי הישיבה, זה מה שקורה, זה מה שאומרו הסטייפלרים. זה מה שאומרו הסטייפלרים, אף אחד לא אגיד. הוא נראה כמו הוא, כמעט כמו סטייפלרים. הוא בא לילה, זה מה שאומרו הסטייפלרים. אם הסטייפלרים אומרים את זה, אני נותן. בטח, אבא לא נותן את זה. את האשה שהיא יכולה להיות עכשיו. הרבי נותן, הילדה נותנה, יש רק איזה פרובל. הוא צריך להכין את אבא שלו שאתה מגניב. אז הוא קלט, האבא שלו היה עם טלפון בביתו. זה גם מירקול. הרבה אנשים לא יש להם טלפון. הוא קלט את אבא שלו, אבא, כן? תגידי בקצת לבית הזה בבני ברק. אני מגניב. מה? אתה נורמל? הוא אמר, תשמע, אל תשאלי מה קרה. אתה מגניב על סטייפלר? בטח. זה מה שהסטייפלר אומר לעשות, ואני יושב בגרנטיה שלו. יש לנו את הסביבה הכי טובה, ואת הילדים הכי טובים, ואת הכל הכי טובה. ואני גם אוהב את הילדים. אני אוהב, לא יכולתי להסביר. הילדים פשוט נשארו, באו עם טקסי. הם נשארו. הרבי אמר, אני עובד עליהם עשרה שנים. ילדים הכי טובים, ילדים הכי טובים בישיבות, ילדים הכי טובים במהלך. זאת, לגבי זה, הייתה כל זה מבחינה ביום שהם נולדים לעולם. כשהם נולדים לעולם, השם כבר החלטה שהם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יות זה היה האנגלית של שידוך. והשם הכניס את זה בצורה כזאת. וזה נתן, ברוך השם. למה אני זוכר את הסיפור הזה עכשיו? בגלל זה מה שהמדינה ישראל עשיתה להשם. הם נפגשו לבית, השם הוא החתן, המדינה ישראל היא הקלה, ובכל זאת, זו הייתה הקלה. הקלה לא רוצה להתמודד. לא, לא, אני לא מגיע לתוך החופה. לא, לא, לא, אני מחליט את רעיון שלי. אז עכשיו, החטן, מה הוא יכול לעשות? במקרה הזה, החטן אמר לקלה, אם אתה לא מגיע לתוך החופה, במינות אחת, אני אמור לדמות אותך עכשיו. אהההה, אל תמיד דמות אותי. אוקיי, אני באה. והוא התגמר אליהם. איזה רעיון יהיה? איזה רעיון? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה בעצם מה שקורה לנו. בגלל זה, בגלל זה, נחשפנו, נחשפנו את המדע שלנו, והשם אמר, אם אתם לא יכולים לקבל את התורה עכשיו, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, Mount Sinai, אני אקבל את המountain, ‫ואז הגמרא אומר, Mount Sinai, אני אקבל ‫כמה שנה ישראל ‫באחר כך קיבלו את הטורה ‫במיוחד, ולא בטוח? ‫פורים. ‫פורים. ‫כמה שנים אחרי זה? ‫900 שנים אחרי זה. ‫במיוחד. ‫חזרו וקיבלו בה בפורים. So, that's why in Parashat Nassau you have Birkat Kohanim. What's special about Birkat Kohanim? יברכך אשם וישמרך, יער אשם פניו אליך ויחונך, יישא אשם פניו אליך וישם לך שלום. Three verses. In these three verses how many blessings you have? Seven. שבע ברכות. of the wedding of the Chatan and Kala. We got married to Hashem on Shavuot, in Ma'amad Ar Sinai. And right after that comes Parashat Naso, which is Sheva Brachot. Yevarechecha, it's one Bracha. Hashem, v'yishmerecha. Yishmerecha, the Chachamim explain from the Mazikim. Sometimes you can have a lot of money, but there is no blessing in this money. There's a lot of evil eyes, demons, there's all kinds of bad things happening. Money comes in, but there's so much problems, you don't have a rest. Yevarechecha Hashem ve'yishmerecha. We'll guard you from the mazikim. So we have Yevarechecha Hashem and we have ve'yishmerecha. Okay. Another blessing. השם פניו אליך וייחונקה. Another blessing. נכון? יאיר, השם פניו אליך וייחונקה. עיסא, השם פניו אליך ויישם לך שלום. Altogether, seven blessings in three verses. שבע ברכות. How many letters ברכת כהנים is? פרקים, לא שאלות. האחר כך, כשאמרתי את זה, יש לי 60 פרקים. 60 פרקים. אמרנו, קריאת שמעה על הרגל, הנה מיטתו של שלמה, בית שישים, גיבורים, מלומדי מלחמה. זה הסקר שלו. אבל, לדבר שכולו, הזה הרגל הוא מסוגל לשמירה. שמירה, מן המזיקים. את הלילה, כשאנחנו נכנסים לנשום, חלק של הנשום חייג את הגוף. אחרי שהנשום חייג את הגוף, מה קורה לגוף? אימפוריה. תאומה. אימפוריה. זה הדבר הראשון שאנחנו עושים בבוקר, אחרי שאנחנו אומרים מודעני, ברגע, נטילת ידיי. יש שלושה רגעים שאנחנו עושים נטילת ידיי. שלושה סביבות. אחת, זה כמו שאנחנו מותים ואנחנו יוצאים לחיות. אז אנחנו נחליטים מהמנגנון של המות. שתיים, זה כמו שכל יום אנחנו נחליטים עוד פעם. כי ה' לא היה צריך להביא את השול לביתו. זה בריאה חדשה. והתרדה סביבה היא בגלל שבלילה אנחנו משקיעים על מקומות שלא חדשים בבית. אתם לא יודעים מה אתם עושים. אתם אוכלים פה, אתם אוכלים שם, אתם אוכלים שם. תשכח את השפעות שלך, תשכח את השפעות שלך, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל זה, בגלל אבל לא הייתה פורסטה זה, בגלל זה שצריך ללחוץ על הטלוויזיה והמים יוצאים. הייתה פורסטה רגילה, והייתה טול ספציפי, שצריך להכניס, ולכן נפגע את עצמך. לא, כשצריך ללחוץ על הטלוויזיה והמים יוצאים. גם לא הייתה שנית. אני לא יכולה להבין את זה. זה כמו שהם בינים. זה היה בתל אביב, ‫בשנת ה-30, בשנת ה-20, ‫אולי, כשהם קבלו את הביתה שלו. ‫אתם יודעים, ‫האנשים הכי רבים בישראל ‫הם אמרו בקבוצה שלו ‫שהוא היה צריך לקבל שעה ‫במערכת המבנה ‫עם רכב. ‫במערכת המבנה, בארץ. ‫הוא לא היה צריך שעה בביתה. ‫הוא עושה עבודה עשרה מיליארד דולר. ‫זה חקצ'ובה. הוא עושה אוכל בפלאזה, שולטו לדברים ערביים. הוא עושה אוכל לגס, האוכל, האוכל שהחלטו, הוא מייצג מיליארד דולרים. הוא עושה אוכל לגס גדול של אוכל במים שמייצגים גס. איכלות לגס שהממשלה עושה, הכל זה הוא עושה. נחשב, כאילו יש לך חולה, הוא מתחיל להתפתח ומתחיל להתפתח דיימנטים. בלתי פעמים, בלילה ובלילה. זה מה שיש לו. יש לו אלפים גסטיינים בישראל. אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם אינסט הוא היה האנגלית שהפכה את השול הכי יפה שאתה רואה עכשיו בקוטל, בצד הקודש הקודשים. כשאתה הלכה לטונאל, לטור, אתה ראה את השול הכי יפה, קצת ארטה. אז הוא היה האנגלית שהפכה את זה, זאת אומרת, גבוהה את זה. הם גבוהווהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהוהו היו מייצגים את הערון קודש הכי מגניבי בעולם כלל, בראשון לציון, בליטווי שול, אשכנזי שול, וגם ישיבה שם. יש כל מיני מוגבלות על כמה הם פסקו על זה. זה אלפים קילוגרמים של סלווה ושחר. באמת שחר ובאמת סלווה. וזה גדול, זה גדול יותר מזה. תראו איך גדול זה. תחשבו, כל הדבר הזה הוא שחרר ושחרר, אבל לא רק שחרר ושחרר, זה נראה כמו היום של בית המקדש. איזה רבים אומרים שזה עשה להם 7.5 מיליון דולר. איזה רבים אומרים 20 מיליון, 25 מיליון דולר. בואו נתחיל עם הרבים הכי קטנים, 7.5 מיליון דולר לבנות קודש שלנו. אז הרבה פעמים אנשים שאלו לי שאלות על הערון קודש הזה. האם זה מסוים לנהוג על השם? לנהוג על הארק שבו נכנסנו לספר תורה? ראיתם, זה ערון קודש, ערון קודש, איך הרבה משהו כזה קודש? 20, 30,000 דולר ואתם יכולים להכניס. 40,000 דולר, כל מה שקורה. האם זה נכון להשתתף 7.5 מיליון דולר לעשות ארון קודש? או יותר טוב לעשות משהו נפלא ככה ל-30,000, 40,000? ואז להשתתף 7.5 מיליון דולר לספק ארון קודש? או לספק תורה? או להשתתף ילדים שלא יכולים ללכת לישיבה? להשתתף אותם מהשchool public לישיבה? עם 7.5 מיליון דולר You can definitely, definitely, without any doubt, would make thousands of people become Shomrei Shabbat. Thousands. Maybe 10,000, maybe 30,000, maybe 50,000. Depends on the Hashgakha of Hashem. But definitely thousands. There's no question about it. You can bring people to seminars with this money. Every person who comes to a seminar, almost every person becomes religious. אז השאלה היא עכשיו, האם זה מניח את ההתפקדה או לא? זה מה שרוצים לדעתי. איזה אנשים נפגשו. אני אומר להם, איפה אתם עד 25 שנים? ואני קורא לכם על כל ההכנסת ספר תורה שהם עושים שבועים, כמעט בשבועים. שבועים יש 100 ספרי תורה, ואני לא יודע מה לעשות עם זה. סווית דבר, מיליארדים מיליארדים של דולר נמצאים בסיניגאג, איך אף אחד לא מנסה להשתמש. לגבאים זה עבודה. הם צריכים להתפתח פעמים אחרי שנה. נחשב, אם יש 100 ספרי תורה, צריכים להתפתח 100 פעמים אחרי שנה, כדי להחליט אותם. מה הם צריכים? אף אחד לא מנסה להשתמש. אנשים שחזרו 60,000, 50,000 על ספר תורה, זה נמצא באיזשהו בייסמנט לפני 20-30 שנים ולא מישהו איכשהו את זה. לא מישהו איכשהו את ספרי תורה. אני יכול להביא לך לפעמים 50 שולים בברוקלין בלתי ובכל אחד מהשולים הזה יש כמעט 100 ספרי תורה במחזירה. למה זה? בגלל שבכל שבוע מישהו מת והקבוצה רוצה להשתתף ספר תורה לזכויות אבא או אמא. מי נתן להם את הידיעה הזאת? רק ה' ידע. הם יכולו לעשות הרבה יותר לצדים שלהם, עם הרבה פחות זמן. אני רוצה להגיד לכם משהו, אל תשכחו אף פעם את זה. אז, כשנכנסנו לסדים, זה היה דולר אחד לסדים. עד היום זה נכון, דולר אחד. One dollar and you have 30 hours of lectures. Very strong proofs. Torah and science, Shabbat, purpose of life, the debate with the Christian, you know, laws of repentance, free choice. A lot of good lectures on that CD, CD number one. One dollar. One dollar. Sefer Torah. יכול להיות שהדולר היום נגמר בין 40 ובין 60,000 דולר. עם הקוויר ועם הקוויר בשלב. זה כמעט הדבר. הפרטיה, הקטרינג, הסבירה, אולי פעמים עוד פעמים דולר. בין 60 ובין 80,000 דולר, כל עכנסת ספר תורה. תביאו די-ג'י, תביאו כאר, מוזיקה ברחוב, אנשים עובדים. כל זה שווה מילה, הרבה מילה. אז, אחאי גבירה ספר תורה לסינגאג שכבר יש 100 ספרי תורה שם. מה הוא חושב בשביל לדעתו של אבא שלי? למשפחת אמא שלי. זה מה שיש לו. למה הוא יחזיר 60, 70, 80,000 דולר על ספר תורה? הוא רוצה למשפחת אמא שלהם. מה שבאמת הוא לא עושה שום דבר להם. בגלל שהם לא משתמשים אפילו בספר תורה אחת בשנה. יש שנים כאן, באירון. הגדול באירון יכול להיות שנים ספרי תורה. זאת אומרת, השארים לא יודעים איפה להכניס אותם, הם צריכים להכניס אותם במסגרת. אף אחד לא מנסה להכניס אותם. זאת אומרת, זה ממש כמו לקחת 60-70,000 דולר ולקחת את זה. לקחת את זה. עכשיו, אם האנשים האלה היו מנצחים 1 דולר, 1 דולר, לכתובי הסרטון הראשון, ואנחנו נכניסו 1 סרטון ונתנו לו לבית סקולר, לא יש סיכוי שהוא יבוא וישתה עם הדבר הסקולרי. לא יש סיכוי. עכשיו, השאלה היא, הוא יבוא פולי-רליגי? או פרטי-רליגי? או פחות סקולרי? זה כבר יחסיק על אדם. כמה אנשים, ברגע, אחרי שבוע, אחרי שהם נשמעו את ה-CD, הם פולי-רליגיים. יכולים לבית בכל יום, מניאנים, סינגאג, שבת, שעה דולר. איזה אנשים התחלו לאכול קושר, אורדו תפילין, כניסו מזרזות בבית, החלטו את מלחמה שלהם. זה כבר הרבה, הרבה גדול יותר ממלכות ומלכות לאחרון הזה. בגלל שאם אישה שמעה את ה-30 שעה של הלקציה, ואתה יודע מה? עדיין מצווה הוא קבל עכשיו, ממלכות. הוא לא קיבל תפילין, הוא קיבל את התפילין מהקלאסטה, נחליט את הטח, ועכשיו, כל יום הוא קיבל תפילין 5 דקות ואומר שמי ישראל. זהו. 1 דולר עושה 1 יהודי אומר שמי ישראל כל יום. אף משהו אחר. הוא עדיין לא קבל שבת, הוא עדיין לא צריך קושר, הוא עדיין עובד על ספרים עם הילדה, הכל אותו. אבל, לפחות עכשיו, כל רעיון הוא שמים תפילים ואומר, שמע ישראל. כל פעם שהוא עושה את זה, האנחה שהתפילה את ה-1 דולר לזכוריה של אביו, אביו מקבל קרדיט. אז עכשיו, הוא התפיל 80,000 על ספר תורה, אביו מקבל קרדיט לא. הוא פרסמת 1 דולר, האבה יקבל קרדיט כל יום. אם הוא התקדם לרליגיה, אז מיליאנים מצוות יצאו לבריח האבה, ל-1 דולר. אז מה זה יותר, פרסמת 80,000 דולר לבריח ארוך או לבריח ארוך, או 1 דולר לבריח נכון? אתם רואים מה שאני מדברים עליה? אתם רואים מה שאני מדברים עליה או לא? אתה יכול לראות את זה? זה, רגלים בית המקדש הם דיקטורים של ישם. הטיפים, זה, איך לעשות, איך לבנות, איך להשתמש. זה היה מישהו של ישם כבר. אתה יכול לשאול, אבל הרוד, הורדוס, הוא עשה את הקבוצה הכי מגניבה, הרבה יותר ממה שצריך. אוקיי, אתם יכולים לשאול את השאלה הזאת, האם זאת הייתה צריכה? אולי הייתה יותר טובה לקחת את הזמן ולהשתמש בו בשביל דברים אחרים. אתם יודעים, הרבה אנשים מוכנים לבנות סיניגאג מאוד מגניב ולתת מיליאנים לזה, אבל הם עכשיו מוכנים לתת אלפים לספור אלפים שעובדים ולתלמידים בזמן הזה. לתת לאנשים שעובדים ולתלמידים תורה, זה הרבה פחות של לבנות בזמן. את כל מה שצריך לבנות עבודה כזאת היום זה כמעט בין 10 ו-20 מיליון דולר. זה מגיע למה שאתה רוצה לבנות. רק את הארץ זה כמעט 3-4 מיליון דולר. וכל העבודה והמצב וכל זה זה כמעט בין 10 ו-20 מיליון דולר לבנות. אתה רוצה לבנות 10 מיליון דולר לבנות תל אביב ולבנות שם לבנות. אבל אם אתה אומר לו, אוקיי, עכשיו יש 20 אנשים שעובדים שם ומנסים ללמוד תורה, אתה צריך עוד 20,000 דולר בשבילה. אם הוא יקבל את 10 מיליון דולר ונכניס אותו לסד, הוא יקבל 5% בשנה, בואו נראה. בסדר? בלי ריסק. בבית הכי גדול. 5% בשנה. 10 מיליון דולר, זה 500,000 דולר בעניין בשנה. רק מהבית, בווסט פארגו או מהו. 500,000, הוא יכול להיות 200, 300 אנשים יקבלים תורה, מייצגים מיליונים מצוות יום לי. יום לי. זה הרבה יותר מאחור לבנות קבוצה. אבל השטח, כמו שאמרתי לכם הרבה פעמים, הוא הכי גדול. הוא ידע איך לרעב אנשים, וזה כל כך טוב, שהאנשים לא חושבים אפילו שהם רעבים עכשיו כדי לרעב את המONEY שלהם לגרביץ. הם אפילו לא חושבים. הם עובדים עם איזושהי הרעיון. אני קבלתי אכנסת ספר תורה, אני קבלתי את זה, ואני קבלתי את זה, ואני קבלתי שם כאן, ואני קבלתי שם כאן. אבל הידיעה היא, רבותיי, שכשהוא מזמין, במהלך הזה, אנשים מאוד מגניבים. איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלתם אותי, איך יתקבלת אבל כשקוראים לספירטואלי התפקיד, כמעט כל אחד הוא מגניב. כמעט כל אחד. לפעמים, כשקוראים לספירטואלי התפקיד, אתה לא יכול להבין. אתה לא יכול להבין. טוב, מה יכול... זה גם יחסים מי יש את הנשיאות. לא כל אחד יש את הנשיאות לתפקד במלאי תורה או במלאי קירוב. הרבה אנשים לא יכולים את זה. אשם לא רוצה לתפקד כזה נשיא לכל אדם. יש לי אחד שהיה נכון לתפקד במלאי, ואחר כך הוא נפגש, הוא נפגש את כל המלאי. אם אתה לא יודע איך להתפקד, את המשפחה שלך מתחילה להחליטה. כמעט 90% של העבודה היום היא בגלל איכות רעיונות. איכות רעיונות, איכות רעיונות בפרסונליטה. אם אנשים ידעים איך להתגלגל, הם יהיו חייבים ללכת לארץ, ללא איגו, ללא רעיון, ללא רעיון, ללא חייבת. תחליף את כל התחומים הטובים. אם אדם לא חייבת, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא לא מבחינת אהבה, אם הוא היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה במשחק הראשון היחידה שאתה מבקש זה מציאתכן. אתה אוהב אותה או לא? היא אוהבת אותך או לא? זה כשאנחנו נלך לגבי כל הדברים האחרים למבקש. מידות, תורה, קבוצה, עבודה. אתם יודעים, כל הדברים שאתם צריכים לדעתם לפני שאתם משחקים עם מישהו. הראשון זה מציאתכן. מציאת חן. עכשיו, היום, בגלל שלא יש מציאת חן במקומות הרבה, זה למה יש כל כך הרבה דיבורס. אתם יכולים לשאול את האנשים, למה? אבל הוא גדול, אבל אני לא אהבתי אותו מאחורי יום. היא אומנית גדולה, תראו אותה, היא גדולה, זו דקה, זהו, אבל אני לא אהבתי אותה. אז למה אתם גדולים? אבותיי מפורסמו, הרבי מפורסמו, השטחן מפורסמו. אתה לא יותר את עצמך? לא! מה שאני יכול לדבר על זה? אני הייתי יודע, אני הייתי יודעה ילדה. הם אומרים, זה השידוך שלך, אתה צריך להתמודד ולהחליט. כמו היום, עם העראבים. פאייד בא לדארתו, פאטמה, באה, נגמרה ובאה לבית החיים. למה? אבא! מה קרה? פטמא, בבקשה, תקשור ובבקשה תגידו לבית החיים, תגידו לבשתו זה כמה זה הולך, היא לא יודעת למה? מה היא הולכת להגיד? זאת אומרת, היא יודעת ונחשפת את זה אתה יכול לעשות את זה לדותר שלך? אתה יכול להגיע לדותר שלך להגיע למישהו שהיא לא אוהבת? אין לך שם? לא, אבל הוא נותן לו זמן. זמן. הוא נותן לאבא זמן. התורה אומרת, כי ימכור איש את ביתו לשפחה. למה התורה לא אומרת, כי ימכור אב את ביתו? מה זה, כי ימכור איש את ביתו? צריך להגיד, אבא נותן לאחתו להיות סלב. החזאל אומר, מישהו ששלם את את הילדה להיות עבודה לא צריך להיות קוראים לו אבא. ה' קוראים לו חברה, איש. במקומות אחרות, התורה אמרה אב. ישלם לאב, תרצה, צריך לבן את האבא. אבל כשהאבא עושה את זה, התורה ממשיכה את הילדה של אבא ל�אנשי. אם אנשי שלם את הילדה. כל שאלה בתורה היא מאוד קלקולטית. זה למה, ארגון, הרבה אנשים לא יכולים את הדרך הנכונה והם נפגשים בתקופה. אני לא מדבר על ילדה שראה ילד גדול, ילד גדול בשבילה, והיא מתחילה לדבר, מי שיודע, אני אוהב אותו, אני לא אוהב אותו, אני אוהב מנשא יפה, ואני אוהב עבודה יפה, ואני אוהב מכה יפה, ואתה אקבל לי דולרים. אנשים, דברים, דברים. זאת דרוגיה שלהם, דברים. אתה יודע? אז זה מה שהיא חשבתה עליה, במיוחד אם היא באה מפורום, והיא תמיד רואה אנשים עם זה, וכל הזרחים, זרחים, ודמיינים. אז היא חשבתה, אני אצליח את החיים הכי טובים. לא, אבל מה קרה אחרי שבוע? היא חיובה בגבירה, שזו יותר קטנה ממלכה. להיא זו מלכה. זאת מה שהרעיון מתחיל. כל ההתרעגלות למaterialism היא הראשונה דרעה בשלום של אדם. ההתרעגלות לכל את הלחמת הלחמת התרעגלות את החיים של אנשים. אתם יכולים להראות, איפה שאתם הולכים. אני נותן לכם דוגמה פרפקטית. לא צריך לצלם את השאלה שלי. פשוט תעשו את עצמכם. הלכו לאותה מדינה בו יהודים חיים. אותה מדינה בו. אתם תלכו. ובדינה הזאת, הלכו ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת איזה ישיבה, ספרדי, אשכנזי, חסידי, שואלו, יש ישיבה בטלפון? כן, יש ישיבה בטלפון. הלכו לפגוש עם הבחורי ישיבה, שחריט או מנחה. והפעם, הלכו לסינגאג של המדענים. פילם, בלתי פגושים, איך הם מפגושים בישיבה ואיך הם מפגושים באיזה מקום אחר. איך הנשיאות בתחילת הלדה, במדרשת הישיבה, ובדרשת הרגלית. כמה אנשים מדברים, וכמה הם קטנים בידי הישיבה ובדרשת הרגלית. מפקדו כל אספקט שיכולים לחשב. אין משהו להמפקד. אין משהו להמפקד. קודם, בפעמון, בפעמון, אנשים בפעמון, בפעמון, בפעמון, בפעמון, בפעמון! אם הם נפגשו חזן, שזה קצת קל, ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ולהרחב מהמצב שלי. אז עכשיו אני מדבר עם ראש העולם, ומה אני חושב? מפה שאני מגיע לביתו, איך פשוט אני יוצא מפה? תראו איך סטאנט מפריע אותנו לדוגמה שככה, אנחנו הטובים בהיסטוריה, ואנחנו לא יודעים. תחשבו עכשיו, אם מישהו מפריע לך חצי שעה עם טראמפ, טראמפ הוא במהירה טובה, צריך לצלם אותו במהירה טובה. אם הוא קצת קצת מיליארדים מקטר ומסעודים, הוא במהירה טובה מאוד. אז עכשיו, אחרי שהיה ראשון עם כל כך הרבה אמצעות, במהלך זה רק אדמות. אני דווטה מאוד אם זה יחזור למונה אמיתית. כל הארה פרמייסים. אבל הוא עושה את זה בטוחה טובה עכשיו. אנחנו עשינו פרוגרם גדול. אוקיי, עכשיו יש לך רפואה עם טראמפ לחצי שעה. אתה מגיע לבית ואתה יכול לשאול על כל מה שאתה רוצה. קח את הגיון הזה מפחד, תעשו את זה, אלמיני את זה, תעשו את זה, תעשו את זה. ואתה לוקח את הלוחץ. כל שאלה. תעשו מיוחדים. טראמפ אומר לך למה, למה? בפעולה? אוו, המהפכה היא קשה. היא קשה. קשה, אני שחרר פה. אתה שחרר? זאת אומרת, אני שחרר לך אחת אחת. אני פרזידנט של ארה״ב, האנשים הכי גדולים בעולם. אני שחרר לך עכשיו חצי שעה מהזמן שלי אחת אחת, ואתה יכול לעשות כל החלטות שאתה רוצה ממני. אני יכול לעזור לך, אני יכול לתת לך מטה יחד, אני יכול לתת לך כרסה אמריקאית, אני יכול לתת לך את האנשים שלך לאמריקה. במידה אחת, אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה. ועכשיו יש לך הזורחה להשחרר אותי, להשחרר אותי קצת, להגיד לי, אני רוצה להשיג אתכם, וזה מה שאתם אומרים לי? זה נהיה לגמרי, זה נהיה לגמרי? זה נהיה לגמרי פה. זה נהיה לגמרי פה, מר פרזידנט. למה זה נהיה לגמרי חצי שעה, ואתם לא יכולים לעשות את זה 20 דקות? עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, אם זה היה המקרה, מה בדיוק אתם תקבלו מטראמפ? רצח במושך, אולי. רצח במושך. או אולי הוא יביא אתכם לבית מחר, יחזיק אתכם. למה? בגלל שאתם נכנסים לזה. אז, מדברים על טראמפ, להבדיל מיליון אלפי הבדלות, הקדוש ברוך הוא. אחד מהם אמר לי, כן, אבל אם אתה גם רואה טראמפ כל יום, אחת שעה, אתה גם מתחזק. הראשון, אני מתחיל להתרחק. השאלה, הראשון, אחרי 5,000 פעמים, אתה לא מתחיל לדבר על ההתפתחה עדיין. אני ראיתי אותו כבר 5,000 פעמים. אנחנו נמצאים עם ה' שלושה פעמים ביום. שאחרית, מנחה, ערבית. אנחנו ניסינו לזה. מה אתה חושב על הקריאה הזאת? עזוב, בואו נפגש את אשם עכשיו. אני מדבר עלך, לא על אשם. עלך! עלך! אתה בא עוד ועוד ועוד ואתה רואה את הפרזידנט ועוד ועוד ועוד ואתה עושה שאלה וכל יום ואתה אומר, אתה יודע, אני מנסה לראות את זה, אני לא בא היום. למה? אתה לא רוצה לבוא ולעשות את השאלה שלך? לא. אני הייתי שם 5,000 פעמים, זה יותר. אני לא רוצה לשאול יותר. זו הקריאה של האנשים שאומרים, זהו למה, אנחנו לא רוצים להיות בשיעור, אנחנו רוצים ללכת. אז השאלה היא, זה קרדיט טוב או קרדיט שטוב? קרדיט מאוד שטוב, ואתה יודע למה? בגלל מה יקרה, ה' יכול להבין אם האנחנן ירחק מחר ותראה שהוא יש קאנסר מה הוא יעשה? ילך אל השם ותבקש יום אחרי יום, שבועים אחרי שבועים, בעולם שלו משה רבנו בקט 515 פעמים אם הוא תפסיק עוד פעמים, אשם תפסיק לתת לו מה שהוא שואל. זה למה אשם היה צריך להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפסיק להפ תעשה את המת רגילי 515 חלקה של 3 כמה יום זה? 300 חלקה של 3 זה 100 יום ואז יש עוד 215 210 זה עוד 70, אז 170, 175 יום 175 x 3 זה כמה? 500? לא, זה 525. אז קצת קצת קצת, 172 יום. וזה כמעט 6 שנה. חשבו על זה. כמעט 6 שנה. משה פרשת 6 שנה כל יום, 3 פעמים, כדי להכנס לישראל. אחרי 3-4 שנה, האנחה יכולה להכנס. כמעט, כמעט זה כמעט. אני פרשת כל יום, אני קורא ל'ה' ואני מבקש אותו. אין קול ואין עונה. וידברו אל העצים ואל האבנים. אני מדבר על העצים ועל האבנים. אין התגובה. אין מה שקורה. אני קורא, רבי, אתה יודע כמה שנים אני קורא לבית שלי? כמה? זה עדיין חמש שנים. חמש שנים, אני ראה תהילים, אני קורא. עוד שלושה שנות, זה מה שעושה. עוד שלוש שנים, זה מה שאנחנו נעשה. אחר כך, אתה מגיע למקסימום שה' יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי ובמים, כשמנה, המים פלגים על המים, וכן יש קליפ, ופלגים ממים, מהקליפ. עוד פלג, פלג, פלג, פלג, פלג, ככה. כל 10-15 דקות, פלג ממים. אם תכנסי, איפה פלג המים, תסתכלי על הסמנט, או כל מה זה, תראי שיש שקל, או שזה יחד או שזה חדש את המילה. זאת אומרת, כל דקה עשיתה פרשנות. כל דקה עשיתה איזו פרשנות. כל דקה עשיתה איזו פרשנות. זו היסטוריה של רבי עקיבא, בדיוק. אז, כשהדקה הראשונה פרשנות, אתה לא ראה שום דבר. הדקה הראשונה עשיתה איזו פרשנות או לא? ברור. כי ככמה דקות יכולות לעשות אחת מיליארד של מה שצריך לעשות. אחת מיליארד או אחת... אחת מהמיליארד. זאת אומרת, אחרי שהמיליארד דקות יפגשו, אחר כך הסמנט יפגש. אבל כל דקה שיפגשה, זה מאוד מאוד... אנחנו מפחדים. וואו, לא משהו קורה. לא משהו קורה. הנה, דקה אחת. לא משהו קורה. מישהו שמנה. הוא יכול לראות את זה במירה, הוא רואה את זה במירה, במירה גדולה. בימים הבאים הוא עושה אותו, בימים הבאים הוא עושה אותו, בימים הבאים הוא עושה אותו. אבל אחרי 3-4 שנים, הוא יש לו מירה במשל מירה גדולה איפה יש כל העיר? אני לא ראיתי איזה חלק בין הישר ובין היום לפני ובין היום לפני ובין היום לפני בין היום לפני לישר, אני אומר שאתה לא רואה איזה חלק. חלק מאחור שאתה יש את העיר האחרונה, אז אתה רואה חלק. היום האחרון, יום לפני ואתה יודע את החלק. אבל אחרי זה, כשאתה היה מיליארדים במידה שלך, ו-20 שלהם פגשו, רואים חלק? היום הבא, עוד 20, רואים חלק? אתה לא רואה. כמה שנים אתה רואה? אחרי שנים. אותו דבר, מישהו שלא ראה אותך לפני שנים, ובכל זאת הוא רואה אותך. מה? מה קרה? הוא החלט. התגובה היא, זה פרסם רחוק. אותו דבר עם הפרסמים. הוא לא יוצא ל'השם', אחד מבקש, אוקיי, כן, אבא, אני עובד עלייך. זה לא עובד ככה. טוב, בואו נראה איזה דברים מעניינים שאנחנו יכולים ללמוד מהשבת. אתם יודעים שהמקום של המדינה היה בניין, הוא היה עם שלושה מקומות. שלושה מקומות. האחרון במידה, שם שלו הוא מחנה שכינה. מחנה שכינה. Then around it you have another circle which is מחנה הלוויים. And after that, right, you have another מחנה who circles the מחנה הלוויים. זה נקרא מחנה ישראל. Three different circles. That's how it builds. Which one of the three is the most important one? The one in the middle, the one in the center, the one after that, or the one after that? Which one is the most important in holiness? במחנה השכינה, שכינה איזה שם. מחנה השכינה, if someone become impure, right? You have to get him out of the מחנה השכינה. אם מישהו יש לבריאה, אתה גם יקבל אותו מהמחנה השכינה. אם מישהו היה אינטימתי עם אותו אותה ויש לו קצת ספרמבים נפלאים או זב, אתה יקבל אותו מהמחנה השכינה. בסופו של דבר, כל מיני אימפוריות, אתה יקבל אותו מהמחנה השכינה. ואז, אתה יודע, כל צרוע, כל זוו, כל תמל לנפש, כל מיני אימפוריות, אתה יקבל אותן. ואז זוו, מישהו עם זוו, הוא יכול להיכנס למחנה ישראל, אבל הוא לא יכול להיכנס למחנה הראשונה. הוא לא יכול להיכנס למחנה לוויים, והוא לא יכול להיכנס למחנה השכינה. מישהו שצריך להיות תמימת, אם הוא תקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור אם הוא היה בבניים ככה, לתקשור לתקשור לתקשור שיש שטחים ומספרים בצלילה, זה כמו קטן, לא משנה את הדיסטנציה. אפילו אם הוא מ-20 פטרים מפה, הוא מפה, מפה, כל הבניים מתאים. אם מישהו מותה בפליטה של הלילה, בצלילה לישראל, אם הם קוהנים בפליטה, הם נכון מתאים. אפילו אם הוא סיים ברחוב הראשון, כהן, במקום והאנגלית של האנגלית סיימה בסוף הטלפון. מאוד רחוק. זה מגיע את כל המקום לטלפון. זה למה, כהנים, לפני הטלפון, הם מבחינים אם הם לא יקבלו חלק. בגלל שהרבה הטלפונים יקבלו חלק בטלפון. כהן צריכה לבחינה ראשון אם יש חלקים או לא. אם יש חלקים, היא לא יכולה להצליח לטלפון. זה פרובל. אז אם מישהו נמצא, הוא לא יכול להיכנס למחנה ישראל. אבל בואו נכניס את זה, כי אני חושב שאני אשכח אתכם. בואו נתחיל מההתחלה. רשי כתוב, בגלל נגמרה עם מסכת פסחים, פאג' 67. שלושה מחנות זה בתוך זה, לכי אניינס. אתם יודעים איך האניינס יש שטחים אחד בין האחרון? הדבר האחרון היה, אוקיי? תנסו להשיאלו, אם אתם מסתכלים על הרגל, עם הדרון, אתם רואים שלושה קרקעים, אחד בין האחרון. When they park in the middle of the desert, Right? לפנים מן היריות חצר המשכן, It's called מחנה שכינה. Around it חניית הלוויים, Around the משכן. Right? ואחר כך יש מחנה ישראל. מישהו שיותן לבריאה, הוא מדבר לשון הרע, משתלה החוץ לכולם, הוא לא יכול להיכנס לאף אחד מהשלושה. הם יכולו להכניס אותו לבריאה בפעמים, מסוימת, רחוק מכל אחד. זאב, מישהו שהוא זאב או מישהו שיש לו ספרמונים, הוא יכול להיכנס לאקסטרנל, מחנה ישראל, אבל הוא לא יכול להיכנס לאקסטרנל הראשון. תממת, מישהו שתפס את השחינה או היה בבית עם השחינה, תממת, הוא יכול להיכנס למחנה הלווים, אבל הוא לא יכול להיכנס למחנה השחינה. אז זה כל-כך מיוחד על מיוחד של אימפורטיה. מה שאנחנו לראים מפה? שהלפרסיה יותר אימפורטית מאז שתפסת את השחינה. או אם היית בבית עם השחינה. להיות עם גורם מוותי, זה יכול להיות אקסדנט. הוא באמת לא עשה משהו שרון. לא היה לך שזה פשוט נפל מוותי. הוא פל ומות. אבל לשון הרעה זה החליל. אתה עושה את זה. אתה עושה את הזמן הזה, בסדר? חז'ל, במסכת גיתין, פית 60, החכמים מסגרו, ביום שהם בידו את המשכן, כמה זה היה? איזה היה בילדה של הטמפריארי הטמפל? ביום הראשון של ניסן. ביום הראשון של ניסן. 14 ימים לפני לילה סדר. נכון? לילה סדר היא על ה-15. היא מתחילה בלילה, אז זה ה-14. אחרי שהיא מתחילה בלילה ה-14, אנחנו נכנסים ל-15, זה לילה סדר. זו ה-אקססוס של איג'יפ. אז שתי שבועות לפני, They build the Mishkan. We have to ask why the Torah is talking about counting the Shvatim. In this parasha, we count the Shvatim. In the previous parasha, Bamidbar, and in this parasha, we count, Hashem counts the numbers of each tribe. The Chachamim answer in the last parasha, previous parasha, אנחנו מדברנו על אורדות הקבוצים בשרד. אנחנו צריכים להסביר איך לרחוץ את האנשים עם הלאפרסי, אנשים עם זווים, ספרם, אימפוריה של גוף מוותי, איך לרחוץ אותם מהמקום. אבל אנחנו לא אמרנו את זה לפני, כי לא הייתה גבוהה בין אדם לגבי אדם. זה היה כל אחד. אחרי שהיה חליט על שלושה, עכשיו אנחנו יכולים להסביר לתוך איך השטח הזה לא יכול להיכנס. עכשיו יש עוד דבר בפרשה, זה כתוב וכל תרומה אשר יקריבו לכהן לא יהיה. כל תרומה, כל תרומה את החיים שלך, שאתה בא לתת לכהן, לא יהיה. יהיה למי? לא יכול להיות לכהן ולא יכול להיות לאחד שתותף. אבל יש פה פרובלם. איך אתה תותף תרומה לכהן? אתה צריך לתת לכהן או לכהן תתפס לך. And at times of Beit HaMikdash, the Kohen comes to your field to receive his share. The Kohen olech l'mekom ha'goren k'deh le'kabel ta'truma. Ma Talmud lo'mar asher yakrivu la'kohen? Yakrivu means you bring it into the Kohen. Here the Kohen comes to collect through different transactions. אז הוא אומר, אלו הביקורים שנאמר בהם ראשית ביקורת מתחת אבי בית השם אלוקיך, הראשית ביקורת שבאה לתחת הבית שלך, תביאו להם לבית של ה' שלך. אבל למה? השם לא יאכל את הבית שלך, אם תביאו בית שלך לא לבית המקדש. מה יהיה עם הבית הזה? השאלה של הכהן היא שזה יקום לכהנים, והכהנים יקבלו את זה. הם יקבלו את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, הם יקבלים את זה, עד היום, כל שנה, אתם עשו עשרה מיליון דולר בעניין שלכם. זה נגמר ל-300,000 בקרוב. מה אנשים עושים היום כשזה קורה? בקרוב הראשון, הם נסעו לראבי לקרוא. ראבי, אל תשאלו. העניין הוא רע. אני לא יודע מה לעשות. עוד עשרה כזאת ואני בנג'ר. סליחה לי, אבל אני צריך להחליט את ההכנעה. במשך 500 שנה, אני צריך להחליט ל-180. בבקשה רבי, אל תהיה מפחד. חצי מיליון, זה נגמר ל-40%. עכשיו ל-300, אני מפחד לבנות את העבודה שלי. אבל אני לא רוצה להחליט את ההכנעה, ל-180. העברה הבאה. מה קרה? רבי, אל תשאלי, זה נגמר. ל-200 העברה. אני צריך להתקדם ל-101. 101. אין פרבלם, בזרת ה' יש לך פרנסה. הבא, אני סליחה, 52. למה? הוא הלך ל-150. זהו, עכשיו יש לי מוות על הכרסל שלי. 52. בואו נאמין, זה מאוד קשה לי להתקדם ל-52. אני עשיתי להתקדם ל-500. אני סליחה. אני עשיתי להתקדם ל-500,000, ועכשיו... 150! טוב, השנה הבאה הוא בא, רבי ה-18 בשנה הזאת. מה קרה? אני הלכתי ל-100,000. וכל שנה הוא מתחיל יותר ויותר ויותר. זה פנומנה מאוד קרובה. מאוד מאוד קרובה, כמעט כל אחד שהמנגינה מתחילה להתגלגל, מפגש כמו שאמרתי. נגמרה מזכיר סיפור שהיה אחד שהיה מאוד גניב. הוא נותן הרבה תנועות לישיבה. הרבה תנועות. הוא אמר לביתו, לפני שהוא מת, אני נותן לכם כל מה שיש לי. אבל אני מזמין אתכם, תמיד תשכחו שאתם לא נותנים פחות מ-10% של העבודה. כל מה שצריך ללכת, תשכחו שאתם נותנים את המעשה. המדינה הייתה מאוד טובה לנו, מאוד סוציאלית, השם היה מיוחד לנו. אני תמיד אמציתי לתת את המסר שלי. אתם, תשתהווה. בפעם הראשונה, הילד נתן, אבל הילד לא היה כמו אביו, גניבה. הוא היה אוכל את הרחוב שלו, כשהוא ראה כמה הוא צריך לתת. אז הוא התחלתי לתת... מה הוא נתן? 9%. הוא נגדל. השנה הבאה, אם הוא היה עושה מיליון, הוא נגמר ל-900. הוא אמר, וואו, הוא נגמר, אז נתן לי 8%. הוא נגמר ל-800. הוא נגמר ל-7%. הוא נגמר ל-700. הוא נגמר ל-1%, השם נגמר לו ל-10%. הוא נגמר ל-1% מזה, השם נגמר ל-10%. עד שהמילים שלו נכנסו ל-90%. הרבים באו אליהם, כולם שמחים, צחוקים, כמעט שירים מהשמחה. מזל טוב! וואי, אתה בא לרחוץ אותי? כל החלטות שלי נכנסו לרחוץ, עבודה שלי מתחילה. למה אתה כל כך שמח? אתם אוהבים לראות אותי סופר? והרבא אמר לו, ברוך השם, אתה תהיה אשם. מה זאת אומרת, ברוך השם, אתה תהיה אשם? במקום, אתה קיבל 90% ואתה קיבל אשם 10%. עכשיו זה בדיוק. הוא קיבל 90% והוא קיבל לך 10%. אז אתה קיבל את המאסר עכשיו. אתה, ברוך השם, תהיה מגניב. אתה התקשר לטקסטים, לא לדבר. בוקר, זאת שיחה. אבל זה נכנס לסיפור של אברהם ולוט. אברהם אמר ללוט, אברהם ולוט יש קבוצה. אנחנו אחים, אתה נפשי שלי, אנחנו אחים. אני לא רוצה לקבוצה, אני לא רוצה לנו להיות נפשים. קבלו שיפה, קבלו זכויות, קבלו כמה כדי לנצח אתכם לרבות את החיים שלכם, וקבלו שדה. איך שדה אתם רוצים ללכת? אם אתם ללכת לרבה, אני ללכת לרבה. אם אתם ללכת לרבה, אני ללכת לרבה. אברהם אמר ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אברהם ללכ אמר, אוקיי, אני אקבל את הצד הגריאלי. יש הרבה אוכל לסיפור. כל סיפור יהיה גדול במידה. כשיש הרבה אוכל טוב, כל אחד מקבל גזען. אם אתה הולך לברחן, אין משהו לאכול, הסיפור יהיה גדול במידה. זה זמן. יש 1,000 סיפורים. 1,000. אם יש להם כפי גרס לאכול, כל אחד מהם תהיה עשרה פאונט. אם לא יש להם משהו לאכול, הם מאוד, מאוד חזקים. אתה צריך לחזור לשיפור. חזק אחד וחזק אחד. זה יכול להיות שלושה פעמים. שלושה פעמים יותר. 600 ו-200 דולר. מולטיפלו ב-1,000, זו גבוהה חסרית גדולה. אם לא יש להם כפי גרס לאכול. הוא לא מידע, אני מרגיש. הוא קיבל את הצד הכי טוב, והוא נתן לו את הצד האחר. גאון מווילנה מיידע את הסקט הזה. אם אתה יכול ללכת, אני יכול ללכת. אם אתה יכול ללכת, אני יכול ללכת. הוא אמר, זה מה שה' אמר לאדם. אם אתה יכול ללכת את הדת במהלך, עושר, עין, שין, רש, זו אוכלת. איך אתה יכול ללכת את השין? אתה יכול לכתוב את השין עם הדת בצד הראשי, שזה עושר. אם אתה כתוב את הדת בצד הראשי של השין זה עשר. נותן עשרה פחות. הדת היא לראש, אתה חכם. הדת היא לראש, זאת אומרת שאתה צריך לנותן עשרה פחות. אז השם אמר ליהודים, אם אתה נותן הדת בצד הראשי, זאת אומרת, הוא יתן לך 10% מהמגבלת שלך, 10% מגבלת, מינימום, לא יותר מזה, אני אשכח את זה מלאה ללאה. אבל אם תשכח את זה מלאה ללאה, ואתה רוצה להיות חכם, זה למה לא תתן צדקה, אני אשכח את זה מלאה ללאה, אני אשכח 10% מהמגבלת שלך, ותקבל 90% מהמגבלת שלך. תקבלת! אנשים שהם עובדים שהם מתחילים לצחוק קצת והם לא עושים כל כך טובה. הראשון שיש להם, יצר הרע, הוא יגיד להם שסטאנט יבוא ויגיד להם, עכשיו יש לכם כולכם רעיון, זה ניסיון, לרחוץ 50% מהצדקה שלכם. למה? אתם לא עושים כל כך הרבה. נגמרו את הצדקה שלכם. זה מה שסטאנט קורא. מה אשם קורא? בואו נראה. זה, הוותר הוא גמרה מסכת גיתין, פייץ 7. אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים, שאין לך עבודה, אין לך, ממש, אתה אוכל רק לנצח, אתה לא יש לך אוכל, אין. יעשה מהם צדקה. הליטל שאתה יכול להשתתף בזה הרבה בצדקה. הגמרה אומרת, תגידי רגע, זה היה צריך להיות בצדקה האחרונה. כשאתה יש הרבה עבודה, נותן הרבה צדקה. כשלא יש עבודה, קטן את הצדקה. זאת המדבר של מי? שלנו. מי נותן לנו את הדעת הזאת לסטאנט? ב'השם אמר את האפסיט. כשהכבוד נגמר, נגמר את הצדקה שלך. עד עכשיו, אני הייתי נותן 50,000 אחרי שנה. ברגע, זה נגמר ל-80,000, 90,000. אז עכשיו לא יהיה לי משהו אחר. אני לא יכול להשתמש בכל משהו. אתה מבקש כל המONEY בצדקה, עכשיו, אתם יכולים להגיד לי מה זה הלוגיקה הזאת, הלוגיקה הביתית. זה מה שרשם אומר לעשות. כשמנגינה שלכם נגמרה, מגדלו את המשפט שלכם. אבל יש שבועות לזה. מי יכול להגיד לי מה זה הלוגיקה הזאת, הלוגיקה הביתית? זורע הצדקות מצמיח ישועות. The more tzdaka you invest, the more salvations will come. So now you need salvation more than ever. So the only thing that can get you out of the mud you cut, where is your logic? Now it's time to increase. Why? There is judgment on me. Let me break it by giving more tzdaka. Very good. That's one reason. זאת אומרת, זה הדבר הזה. דורי הצדקות מצמי הרשות. כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה שתבין, כמה ירושה אשם שתבין, אני מרקד עלייך 100% אני לא מפחד אני יודע שעכשיו המנגינה שלי נגמרה הרבה כמו שזה נראה אולי ב-3 שנות אני לא אכפת כדי לבנים שלי אבל אני לא מפחד בכלל אני יודע שב-1 שנותתי את המנגינה שלי ב-1 שנותתי 1 קלעון טלפון וכל מה שיכול להחליט אני בכל מיני סיבובים תמיד במדינתך כשאני עשה הרבה כשאני עושה עכשיו אף שום דבר זה כל מה שאתה רוצה לעשות זה לא משנה כמה אני חזק ולנסה לעבוד יותר קשה זה לא יחזיק את הסיטואציה שלי אז כשאני בשם שלך ולא יש לך רגל לתת לי 1,000 או 1,000,000 בשם השם זה לא... זה המשך השם אם הוא רוצה לעשות 1,000,000, אתה עושה 1,000,000 אם הוא רוצה לעשות 1,000,000, אתה עושה 1,000,000 זה בשם שלו אבל זה לא יש קשה אז אתה אומר, אני 100% עם אתך, אני מנסה לדבר עם אתך. אז אלה השני הסביבות. אבל אני אמר שיש עוד סביבה. יש עוד סביבה, מי יכול להגיד לי הסביבה הראשונה? סביבה לסביבה, אז זה זה, זורעת סדקות, מצמיע ראשון. אני אספר לך סיפור, אתה יכול להבין. הייתה איזו אורגניזציה, ‫שכל שנה הם עובדים ‫בפעילות עצמאות. ‫אתם יודעים איך כל האורגניזציה, ‫הם מאוד טובים בפייסבוק, ‫והם מאוד אורגניזים. ‫הם עובדים בפעילות ‫בטוחה, בטוחה. ‫הם מזכירים את כל ‫הרחבים והרעיונות. ‫זה נראה ממש כפי מרצה. ‫בשביל החופה, ‫הכול יש שם. ‫הם יום, מוזיקה, ‫עבודים, עבודים. ‫מרש, מוזיקה טובה. הרבים יש להם זמן טוב. הם באים, הם מבקשים, כולם כפפים, כמו בספרים. עכשיו, זה היה יום עצמי, כולם באים, והם ילכים אחד לאחד, אבי ומאמי וכו' וכו', 50,000, אבי ומאמי וכו' וכו', 36,000, ואני גרם מיליונים ככה, מיליונים ככה, טוב? פעם אחת, אחד מהרחבים, הוועדה קיבלה עליו, הוועדה, הוועדה, קיבלו את הערכות שלו, קיבלו את הכל מאחוריו שלו. היו לו אולי עשרה אלף אלף דולר לבוא וזהו. עכשיו קיימת הערב, והוא היה אחד מהציבורים. הרבי של האורגניזציה לא ידע מה לעשות. הולכים לציין לו בקבוצה כדי להגיע לבית? או הולכים להחליט? לא מגניב מה שאנחנו עושים, זה יהיה רע. אם נציין לו בקבוצה, והוא יגיע, וכל מי שעובד בזה, נתן לו גבוהה גדולה, הולכים לו להחליט, וכל מי ששואל, מה קרה, משה? אתה לא נותן לי שום דבר, מה קרה לך? הוא הלכה קטן. אנשים לא יודעים את הסיטואציה שלו. זה יהיה מאוד אמפייני. אם אנחנו לא נביאים לו, הוא יגיד, תראו לי, כמו שהייתי קו שאין לך מילק, הם נכנעו שאני אגיע. אחרי שהמילק שלי נגמר ואני לא יש לי משהו לדעת, הם נגמרו אותי בקצב לשחיטה. זה מה שהוא יכול להגיד. תראו את האורגניזציה הזאת. אין להם שם. לפני שנים, אני נותנת להם כל שנה מגניבה טובה. עכשיו הם ידעו שאני לא יושב עם זמן. הם לא יודעים אפילו לרחוץ את המגניבה. המגניבה זה פעולה מאה דולר, לא? הרבי לא ידע מה לעשות. לפעמים בשביליה, כל החלטות הן רחוצות. הגמראה אמר, כשאת לא יודעת מה לעשות, לפתאום או לפתאום, לעשות או לא לעשות, מה אתה עושה? אתה מפריז. שב ואל תעשה. אתה לא עושה משהו. אני לא יודע. אם אני אקבל לעשות את זה, זה יכול להיות סין. אם אני אקבל את זה, זה יכול להיות סין. אני לא יודע מה זה סין ומה זה לא. אני לא ממשיך. אני לא עושה משהו. מה שקורה, קורה. זה לא במיוחד שלי. אבל לעשות במיוחד שלי משהו שאני לא בטוח אם זה טוב וזה יכול להיכנס לבד, אני לא עושה. הרבי אומר, תן לי לא לעשות משהו. ולראות מה אשם יעבור, יעבור לאשם. ביום הבא, האנגלית, האנגלית האחרונה קראת, היי, כל אחד, כל אחד מהחברים שלי קיבל את ההביאה לבית האנגלית, ואני לא קיבלתי את זה. האנגלית לא ידעת מה להגיד, תודה, תן לי לדעת. היא באה לרבי, הוא בטלפון, מה אני צריך להגיד? הרבי אמר, תן לי להגיד. הוא בא לטלפון, איך אתה? איך הכל? איך אתה חיים את הסיטואציה הזאת? למה אני לא מקבל את ההביטה שלי? לספר לך את האמת, אני לא יכול לדעת מה לעשות עם אתך. הייתי מפחד לספר לך את ההביטה, ואז אנשים יתחילו להגיד שאתה יש בעיה ואתה לא יכול להגיד, אולי זה יכול להכניע אותך. ואחר כך, לא להציג אתכם, אני נשאר נורא בגלל שאני אנשים עם תודה. אני רוצה להציג אתכם. אתם תגידו לי מה לעשות. כל מה שאתם אומרים, אני אשמח לעשות. אם אתם רוצים להגיע, עם כל ההתארגנות, תהיה שביתי. אם אתם רוצים להציג אתכם, אני מבין אתכם. הוא אמר לו, לא רק אני רוצה להציג אתכם, אני רוצה להיות הראשון שבית. בגלל שכל אחד מהם רבים יצא להגיד כמה שאומרים במיקרופון, בסטייגה. איך הוא... איך הוא גדול כדי לעשות עבודה כזאת. הרבי אמר לו, אנחנו כבר נותנים סגנון. מי היה הראשון, השני, החדר? זה יהיה קצת קשה עכשיו להחליט על הסגנון. אנחנו כבר פרסמתי אותו. הוא אמר לרבי, רבי, אני לא שואל אותך שתאכל אותי לדבר, אני מבין אותך. אני אדבר ואני אהיה הראשון. רבי הראה שזו איזושהי שאלה פה, אין פרובה. נתן לה להיות. הוא הגיע, כולם נראו לו, אלה שיודעים שזו איזושהי שאלה. מה הוא עושה פה? כולם פה צריכים לבנות למילה, צריכים... בקבוצה הוא נפגש על המסגרת זה היה סלט מה הוא יראה את הבגל? הוא קבוצה עכשיו למידה של שבת והוא נפגש ויגיד להם רבים ונשימים אתכם כולם שואלים אולי מה אני עושה פה? אתם אולי שמעים על הזכרות שכל המונה שלי נפגשת ונפגשת ואני לא יודע מה לדעת את זה. ועדיין אני פה, ואני הראשון. אז הסיבה שהצליחתי להגיע היום, ולהגיע כראשון, היא להכוון לכל אחד מכם, לא להכוון את המשטעות שהצליחתי לעשות לאחר כך, כשאני הייתי פה. אתם יודעים את המשטעות שהצליחתי לעשות? לאחר כך, אני נותנת 50,000 דולר, אבל אני יכולתי לתת 500,000 וזה לא יכול לצחוק אותי. זה לא יכול לצחוק אותי בכלל. היה לי כל כך הרבה דולר, כל כך הרבה מיליאנים. מה זה היה לי, מה 100 או 200 מיליאנים שיש לי, לתת חצי מיליאנים לקירוב, לספור את הארץ. אבל הייתי מאוד מגניב. אני נותן רק 50. מה זה 50? אני עושה את זה ב-2 שעות. ב-1 קלטון. אני יכולתי לתת הרבה יותר. אבל יצר הראה שלי נקראת עלי, לא משה, זה יותר, 500 50 זה גם טוב, תראו, הם שמחים, הם כפים עכשיו אני מתחיל לתת, אני לא יכול לתת דולר אחד אני לא יכול לדעת אם במהלך הלילה אני אצלם בברקפאסט אני באתי להגיד לכל אחד מהם, עכשיו כשאתם יש לכם את המONEY, תת עד הלילה הבאה, אתם יכולים להיות בתקופה שלי, אתם מתחילים לתת, אבל הזמן יחזור לדברים מגניבים ולאנשים מגניבים. אז מה שאתם תתן עכשיו, יכול ללכת עם אתכם לעבודה הבאה. מה שאתם תפסקו, לא יכול ללכת עם אתכם. הם קבלו עשרה פעמים יותר זמן, דאריר, בגללו. אני רוצה שאתם יכולים לדעתי, בסופו של תורה, השנה הזאת, אפילו אם הוא לא נותן דולר אחת לתנועה, זה מיוחד שהוא נותן יותר מכל השנים שהוא נותן ביחד. בדרך כלל. גדול המעשה יותר מן העושה. If you make others do something good, you are greater than them. The one that gives thanks to you, he gets full reward and you get even higher than him. You know, 500 years ago in Spain, the king, there was a king of Spain. Spain was a big empire. בזמנים של האוניברסיטה הספנית, ספיין, פורטוגל, היו מדהים מדהים. היום יש קטנים מדויקים מדויקים שלא יש להם כוח. פשוט לא נשארים, ויש להם עבודה עם הערבים. גריס, פורטוגל, סייפרס, ספיין. איפה שאתה יכול, זה נראה כמו שאתה בגזע. לונדין, פאריס. הם ראו מה קרה. הם קיבלו את כל פאריס. מגניב. רואים מה קורה עכשיו בלוס אנג'לית? הפלסטינים והגאים הם חברים מאוד טובים. כי הם יודעים מה? הם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים אבל עכשיו יש להם אמית יותר גדולה, שהם יהודים. אז בואו נחתכם, הגאים והחמאס. זה קשה להבטיח, הגאים ידעו שאם אני אחת דקות בסוף הזה אבדאללה, הוא יתרחק אותי לפחות, לפני שהוא ירחק אותי חיות. ועדיין הוא נמצא בקצה שלו בדמוניסטיה. חליטה, פלסטין, מהעיר לבה, אידיוט קטן. איזה רבי ואיזה עור לא ידע מה הוא עושה. אבל הם המסגרים של סטן. סטן מנצח אותם. אל תסתכלו על הלוגית. בכלל, כמעט 500 שנים, היה רב מאוד גדול, שם הוא רב דון יצחק אברבנאל. אחד הראשונים, אולי עוד 500 שנים. אברבנאל! הוא היה נקודה, פילוסופיה והוא היה רבי גדול מאוד וגם הוא היה ממלכתי המנהיג של הרב בקבוצה של כל הכבוד כל הקריסטינים שעובדו על הרב, זכרו הקריסטינות הייתה דומיננטית הם הייתה הקריסטינות, זה לא היה דמוקרטיה כמו עכשיו יש רבי, ויש רבי, והם רבים, והם עובדים במדינה. אז המניסטרים החריסטיים הם מאוד מגעילים לראות את הרבי היהודי, שהרבי מאמין לו עם כל המONEY של המדינה, ולא מאמין להם. הוא הוא רבי. אז כמובן, הם כולם, ביחד, מנסים לעשות כל מה שהם יכולים לעשות שהראש יאהב את היהודים, להשיג. אה, אתה לא יודע איך זה היהודים, תאמיני, אתה לא יודע איך זה מגניב. מה אתה חושב שהוא רבי? בגלל זה הוא ארוך? לפני שנים, הם מדברו עם הראש, והראש לא ידע אותם. הוא מאוד אוהב אותם. אבל, אתה יודע איך זה. אחרי כל זה, הם באים לראש ואומרים לו, אוקיי, אם אתה לא רוצה להשיג אותו, בבקשה, תעשה לנו קצת עבודה. שאלו לו להשיג דקלרציה של אסתיו שלו. כמה מילה זו תנועה שלו? כמה מילה זו תנועה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה מילה זו דקלרציה שלו? כמה בואו נראה כמה יש לו. אם הוא אמר שיש לו עשרה בניים, עשרה חמים, איך בדיוק מיניסטר שעובד על ידי הרבי יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יח אנשים מפחדים אתכם, אנשים עושים סיפורים עלכם. אני יודע מי אתם. אתם לא צריכים להבין לי משהו. אבל אני רוצה להחליט את עצמכם אף פעם. אז בבקשה, תכניסו לי דקלרציה על כל מה שיש לכם. אני רוצה להגיע ולדבר עם הם ולהשאיר אתכם לנצח. הרבי אמר לו, אין בעיה, אני יכול לעשות זה ב-5 דקות. הוא נותן לו כרטיס. את הערכת שלי היא 500,000 רובל, דינר, איזה שהכרסה הייתה. הקיין נפגש, רק את הביתה שלו מול 3,000,000. איך הוא נותן לי כרטיס כרטיס מול 500,000? הלך קבל את כל המיניסטרים והוא אמר, זה מה שהוא נתן לי. ראיתם? כשאני אמרתי לך, הוא מפחד. הוא יש את הביתה הזאת, והוא יש רכבים, והוא יש את זה, והוא יש את זה. בגללך הוא מפחד, מה אתה חושב? הוא חושב שאתה מטורף? אתה לא יודע את מיוחדת הביתה שלו? הוא קבל אותו לביתה. הוא אמר לו, דון יצחק, אתה מגיע אותי לסיטואציה טובה. הממיניסטרים פה, הם מגיעים שאתה מגניב. הם אומרים שהמבר שאתה חיים בו בלתי מיליון. איך כתבתי על הדקלרות שלך שערכת הערכות שלך חצי מיליון? זה מה שהוא התגלגל. הוא אמר לו, רב, אתה שואל אותי, מה זה שלי? אתה לא שאל אותי מה שיש לי עכשיו. אתה שאל אותי מה זה באמת שלי. כל מה שיש לי עכשיו, אתה יכול לקחת את זה אחרי שני דקות. אתה יכול להגיד עכשיו, תביאי לי כל מה שיש לך, ותביאי אותי לברית. אתה יכול לנקות אותי. זה לא שלי עכשיו, בגלל שבכל דקה אתה יכול לקחת את זה. אני אושר את זה עד שאתה יכול לקחת את זה. אבל כל הצעירות שאני נותנת לתורה, לפחות, לכל הדברים טובים שאני עשיתי, כולנו זה 500,000. זה הלכה כבר לגבי אקאונט שלי במהלך הבא. זה שלי. אתה לא יכול לצלם אותו. אף אחד לא יכול לצלם אותו ממני. זה בטח שלי. כל דבר אחר עכשיו הוא במהלך שלי או בגבי אקאונט שלי, במהלך הבא, וזה יכול להיכנס. אפילו פה, מה אתה חושב? המונה שלך בבנק מספיק? כמה בנקים קולפסו? זוכרים את הבנק בלשון? בקליפורניה? בנק בלשון. בום! קולפסו! עוד בנקים קולפסו. אחד בנק פה בברוקלין גם קולפסו. אבל במירה של השם, הממשלה החליטה לסבירה אותם. לא ה-FDIC. הממשלה, ביידן ורקו, הוכחו שהם יקבלו כל אקאונטים בבנקים של כל האנשים, פולי. אמריקה כזאת, אני לא זוכר שזה קרה אף פעם. כי הממשלה יכולה להשיג אותם. בנק סיגניטורי, בנק קטן, איך הרבה קטנים יש להם בכלל? הממשלה לא שואלה על בנקים קטנים. היא רק שואלה על 19 בנקים גדולים. Chase, Wells Fargo, Bank of America, Citibank, 19 גבוהות גבוהות גבוהות. כל פעם שהגבוהה קטנה, הם מפורטים אחד מהגבוהות גבוהה גבוהה להשחרר אותה. Wells Fargo זה היה Wachovia. Wachovia היה גבוהה קטנה. הם הלכים לגבוהה גבוהה. Wells Fargo השחרר אותה. גבוהות שחררו אותה, הן שחררו גבוהות קטנה. הם לא רוצים, הממשלה לא רוצה לתלוי 50,000 אנשים 250,000 דולר אחת מגבי אינשורנט של FDIC. אז הם קיבלו בנק גדול, ואתם צריכים להחליט את זה. וככה הם חליטו את הסיטואציה. פה, הממשלה יכולה להגיד, ביי, למה אנחנו צריכים לדבר על כזה בנק קטן? אבל הממשלה, במירה, הכניסה שהבנק יפה כמובן, והממשלה שהממשלה יביאה, תקשור לבנק, כדי שכל אחד יקבל את כל המONEY שלהם. אתם יודעים למה ה' עשה את המירה הזאת? כל המסקרים של הבנק הזה, בנק סיגניצ'ר, הם כולם יהודים אורתודוקים. כולם יהודים רליגיים, כולם, חסידים, סיריאנים, כל האנשים של פלטבוש, אנשים של בורו פארק, אלפים אנשים, הם כולם עם בנקי סיגניטורי. בלתי מאמינים, תחשבו אם הממשלה היה להגיד להם, אנו מאוד סליחים, אתם מנגינים את המדע פחות, אתם לא הייתם בנקראפטים, זהו, נחתכנו את הדור, כמו שהם עשו לבנק הספרים, זה בנק הרבה גדול, זה בנק של הטכנולוגיה. הממשלה לא גרם אותם. אבל בבנק הזה, הממשלה אמרה, גרם אותם. למה? זה לא הממשלה, זה ה' ישיבות. יש עשרה אנשים שמייצרים ישיבות, עשרה אלפים אברכים, אנשים של תורה, סינגאג, ישיבות. אם הבנק הזה יכול לתחתן, הכל יתחתן. כל העולם של התורה בניו יורק יתקע. הכל, כולל ישיבה שלי בישראל, ספנסר שלי של הישיבה, היה את כל המונה שלו בסיגניצ'ר. אמרתי לכם את הסיפור, חמש דקות לפני שבת, אמרתי להם, מה אתה עושה? זה היה ביום חודש, כשהם הנצחו, הם נגמרו. הוא אמר לי, אני נגמרתי. כל המונה שלי היא שם. מוצאי שבת, כששבת סוף, אנחנו נחזור לבריאה. זה היה יפה, זה היה יפה. כל שבת שבחתי לדבר הזה. אמרתי, אשם, אנחנו מייצרים את הישיבה עד כמה שנים, הוא יכול לקחת את כל הזמן. איך זה יכול להיות? מוצאי שבת, אמרתי לו, קח את הזמן עכשיו. הוא אמר לי, לא. אני ארחב את זה. אמרתי לו, אולי הממשלה אמרה שהם יעבורים על זה, אבל בשבוע שני הם יחזרו את זמן. קח את הזמן שלך. אמרתי לו, לא, אני לא קח את הזמן שלי. אני אגיד לו, למה? תחזור לביג בנק. הוא אגיד לי, אם ה' רוצה לי לפס את המונה, אני לפס את זה. אתה רואה, ה' חזק אותי פה, חזק אותי פה. אמונה. ביטחון. ביטחון. טוב, בואו נקרא משהו מאוד מעניין פה. אז אמרתי לכם, הסביבה השנייה היא מה שאמרתי לכם עכשיו, כשאתם רואים שהמנגינה שלכם נגמרה, תעזרו הרבה. למה? בגלל שאם היא נגמרה ל-0, אתם תמיד תאכלו את הרחב. למה כשאתם הייתם עם דברים, אתם לא התחילים להתאמן בסטאקה? בגלל שזה מה שקורה עם אתם למהלך לעולם הבא. עכשיו זה כבר נגמר. עכשיו, המונה שאתה כבר נתן היא שלך. זה כאילו שאתה נתן אותה ב-CD. היא עכשיו מתארת לך בשביל העולם הבאשר. אז מה ההחלטה? אם אתה מתייחס עכשיו יותר ויותר לפחות, אבל עכשיו, את הקטעות שאתה יש, אתה נותן להם צדקה. קודם, אתה מבין ל'השם' שאתה יש בצדקה בו. שנייה, אתה מזמין את הזכות שלך שתהיה מירקול, שהכל יחזור, ושלושה, אפילו אם בסוף תהיה חלטון, אבל לפחות לפני שתהיה חלטון, אתה חזר הרבה יותר זמן, דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דו אבל זה רק אם אתה חושב שמה שכתוב בתורה זה ה' של ה' אם אתה לא חושב, בטח אתה לא תתן. אוקיי, אני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב חושב שאני חושב חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני הנה נגמרה את מסכת סוטה. There is a story. It's in Talmud Yerushalmi, Jerusalem Talmud. רבי מאיר היה למוד לדרוש בבית כנסת של חמטה כל לילות שבת. רבי מאיר בעל הנס, הולך לדעת בשול, כל יום חודש. יום חודש, אנשים הולכים הביתה, הם עושים קידוש, הם מגיעים לביתה, מגיעים לשול, והוא נותן שיעור. ביותר סינגאגים יש את זה עד היום. הייתה איזו אמא שם, שהיא לא פגשת את הדרשות שלו. היא לא פגשת את הדרשות שלו. אף פעם רבי מאיר הלכה רגע בדבר שלו, מאוד רגע. רגע יותר ממהלך. בואו נסגר ל-10, זה היה כבר 11. וכשהאנגלית באה הביתה, היא ראית שהקנדל היה כבר נחת. זכרו, היו נותנים כולכם עולם כדי להעביר עד סרטן זמן, ואז היו נפלו. היו לא צריכים לעבור עולם. לא היה אלקטריקה. אז הייתה יותר כדי שב-11 השחרר יפה, היא הייתה כבר לבית. אבל השאלה הייתה, כשהיא הגיעה, שהשחרר היה כבר יפה. הייתה רוצה להכין, וקראתה את הקהילה שלו, איפה היית? ככה, איפה היית? מגניבה, אתה יודע. תחשבי עכשיו. והיא ישתה... קהילה שזה... קשה. היא אמרה לו, אני הולכת לדבר של רבי מאיר. אביו אמר לו, אם זאת המשכנעה, אני שווה שאתם לא יכולים לבית הביתה הלילה, עד שאתם יכולים לבית הרבי הזה ולדבר עליו. רבי מאיר רוח הקודש, ג'יאנט, אחד של הרבים העולמיים שעברו בהיסטוריה רבי מאיר בעל הנס אם צריכים מירקל, אומרים שלושה פעמים אלוהה די רבי מאיר ענני אלוהה די רבי מאיר ענני אלוהה די רבי מאיר ענני מירקל קרה זה היה מרחב מדהים הוא ראה ברוח הקודש שזה מה שקורה בבית הזו של האנשים הפחותים לפני שהיא באה, הוא ראה שזו אישה פחות עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה עובדה רבי מאיר ראה שזה קורה עכשיו, שהאנגלית נכנסה לשול, והוא התחיל להגיד, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתה צריך למצוא לי אחד מהבניים שצריכים להגיע ולשפיע על עיניי זה רמדי מאוד טוב על העיניי מדיסין כמו שהם אומרים היום, ערב ערב אני צריך מישהו לשפיע על עיניי הם אמרו לו רבי, איפה אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת כשהם באוויר, איזו אישה באה, והיא קריחה בוועדה. אמרתי לה, מה קרה לך? אמרתי, אבי שלי אמר לי, אל תבואי הביתה, זה וזה. וואו, אתה נכון. הרבי פשוט שאל אם אנחנו יכולים למצוא לו אישה, כדי להשתתף בעיניים שלו, כי זה לא נשמע טוב. תבואי, תגידלו שאתה באתי לעשות לו עבודה, אל תקווה. זה מה שהוא רוצה. אתה בטח? כן, כן, אתה עושה מצווה. והיא באה והיא אספקת בצעד שלו הוא אמר לה, אתה יודע איך להגיד את המשחק הזה? זה זה לחש היא אמרת, לא, היא אמרת, אתה צריך לספיק שבעה פעמים בצעד שלי, לא אחת, שבעה פעמים ואז אתה יכול ללכת לבית שלך ולהגיד לו, אתה אמר לי לספיק בצעד של הרבי אחת פעמים אני עשיתי את זה שבעה פעמים. אחרי שהיא הלכת הביתה, התלמידים של רבי מאיר באו אליו ושאלו, רבי, מה לעניין עם אהבה התורה? אתה יתן אישה להגיע ולהסביר בפנים של רבי? בפנים של אנשים? איפה היא אהבה התורה? אוקיי, אתה לא שומע על אהבה שלך. אבל זה לא אהבה שלך, זה אהבה של ה' אם תגידו לנו, אנחנו ילכים ונקחים את האבא, את האבי, ונביאו אותו לשול על ידיו, לשאול אתכם על סבבה, ואנחנו נגמרו לו, ונגמרו אותו בנים, אם הוא יכול להגיד שאלה. הוא יגיד את אשיותו, ונגמר על ידי הרבי, מה זה? יש לנו סולושיה הרבה יותר טובה לזה. אנחנו יגיעים ונגמרו אותו לשול על ידיו. שאלו על סבבה, אם לא, אתם סביבים. הרבי אמר, אני לא מבין, אני יותר מאמין של ה'? למה הרבי אמר להם, אני יותר מאמין של ה'? כי אם ה' אמר משהו כזה, זה שה' זה ה' מה שאתה אומר, זה נכון, אבל זה לא מגיע לשאלה שלי. עכשיו אני אגיד לכם הנושא הבא, ואנחנו נחליף עם זה. הפרשה מדבר על אישה סוטה. מה זאת אומרת אישה סוטה? אישה סוטה רואה שהיא ישתה חברה מלך, עבודה, במחברה, שהיא אייסולטה את עצמה שלה ותפקידה אליו. והוא מזכיר להם. הוא אמר, למה אתם מגיעים לבית הזה עם האנשים? הוא עבודי שלי. הוא קראה לי לבית. כן, אבל למה אתם מגיעים לבית? אני לא עושה שום דבר. הוא עבודי, הוא עושה את זה. תגידו לו, אני לא מוכן להיות בבית קטן. אני מזכיר אתכם, אם זה יקרה עוד פעם, אני לא אשכח אתכם עדיין. השנה הבאה, שני ראויים שהם ידעים על העניין הזה, באו אליו. היי, משה, אנו מאוד סליחים לנצח אתכם, אבל זה מה שקרה. ראינו את אבא שלך עוד פעם כשהוא הלכה לבית עם הלאב. בואו נראה בתורה איך זה כתוב. זה בפרשת הזאת שקראנו, פרשת נאסו. איש, איש, כי תסתה אשתו. מה זאת אומרת סותה? תסתה. מה זאת אומרת סטייה, לסתות? כשאתה יכול ללכת, יש לך דרך, אתה יכול ללכת, נכון? אתה יכול ללכת מהדרך, זאת אומרת שאתה לא בדרך הנכונה, אוקיי? לא ישר. לפני שהתורה מדברת על אדם שאישה שלו מתחילה סוציאליזה. זה לא מגניב עדיין. זה סוציאליזה עם אדם שזה לא אדם שלהם. אז לפני שהתורה מדברת על אישה שיכולה לעשות כזה דבר לאדם שלהם, התורה מדברת על הרזון שזה יקרה לאדם שלהם. מה שהתורה אומרת, תשמע קטני, זאת גמרה במסכת ברכות, פאג' 63. ואיש את קודשיו לא יהיה. You have to bring sacrifices and gifts to Beit HaMikdash, to the Kohen. You have to go all the way to Jerusalem and bring it to the Kohen. דגמרה זה, אם אתה מעכב מתנות הקוהן, if you don't bring to the Kohen what you owe him, what the Torah obligates you to give the Kohen, חייך. It's a promise that you will be forced to visit the Kohen when you don't want. Right now you have to go give your donation. But you're cheap. You don't want to go. Or you're lazy. I have to go all the way to Jerusalem now. I don't have the head for it. But it's your obligation. No, no. Maybe next year. Leave me alone. אמרו, אוקיי, אתם לא רוצים ללכת ולבנות את ההתפתחה שאתם צריכים אתכם תהיו מנצחים להגיע לכהן, איך? אם אשתך הולכת עם אחד אחר ואתה מפחד אתכם תהיו צריכים להביא אותה לכהן הכהן יש ספציפי דטקטור לילה אתם יודעים, היום בווידאו, הם ישו דטקטור לילה מה אתם קוראים לזה? יש שם שם לזה, למשכה. לא, אבל יש שם שם אחר לזה. לטסט הזה. איך זה עובד, אתם יודעים? היום. בגלל פולס שלכם, האנגסטיה, רעיון של הלב, הרעיון של הרעיון, בואו נגיד שהרעיון ממלכת בצורה מסוימת, הוא שואל את השאלה שלך ועכשיו אתה לא מלכת, אתה מלכת, אתה מלכת, כל שלך מלכת, הרעיון, הרעיון, אתה מלכת, לפעמים רעיון, אני לא יודע בדיוק איך הם ממלכים את זה, אבל זה מאוד חייבי. אתה יכול לראות נכון, אם האנגלית אומרה האמת או לא. במיוחד, הם מתחילים עם שאלות שלא מיוחדות. מה שם אתך? חייבת לשתתף בשעה הזאת? כן. יש לך אותו אותו אותו אותו? כן. יש לך שלושה ילדים? כן. שאלות שאין להם רציניות להפוך. הם רואים איך הרט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פוליגרף, זה העקב, פוליגרף. פוליגרף, פוליגרף, פוליגרף הוא המכינה. אז הוא ידע שאתה מפחד. זה מראה, זה מראה שהרטריטים, ה... אוקיי. לפני זה היה פוליגרף אחר. מה היה פוליגרף בדיוק? אתה בא לכהן, הכהן כותב... קצת Verses from the Torah with the Shema Meforash and all of that. They put it in the ink, in the water. The ink is dissolved into the water. The water becomes bitter. That's why they call the water Amayim HaMearerim. It's very bitter. If you spill ink into water, it's also going to be very bitter. And a woman has to drink it. If she drinks it, אם היא צחוקה, היא הלכה עם אחד אחר פולי, ובדרך כלל, המים שהם נמצאים בצרפת שלהם, יצחקו את כל אורגנים שלהם. היא מותה באופן מטורף. את רוצה להחליט אותי בלילה הבאה? אם, אם אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה היא מקבלים שהם כתבים בתורה. למשל, אם היא לא ישתה ילדים, אז היא ישתה ילדים. אם היא ישתה ילדים קטנים, אז היא ישתה ילדים גדולים. אם היא ישתה ילדים גדולים, אז הם יהיו יפים. בגמרא, זה מזמין. אז אפילו אם אתם כבר ישתם ילדים, והם לא נראים כל כך טובים, הם יחזורים לתוך טובה. אם אתם לא אוהבים את שחר של שחר שלהם, הם יחזורים לשחר שחר. כל מה שיש לגבי זה, אתה תקבל הרבה. ברגע, אנחנו צריכים לשאול שאלה, למה איזו אישה, שהיא לא תקשיב לאשה שלה, והיא הלכה לביתה עם רבים פעמים, אפילו אם אשה שלה אמרה להם לא לעשות כזה דבר, לגבי החילול ה' שעוד אנשים רואים את זה, למה היא חייבת לדבר? היא לא מותה, אוקיי, אתה נמצא לא נאף. אם אתה נבחר לקורט היום, כל קורט בעולם, ולאחר הטריאל, הקבוצה אומרת לא נאף. היום באמריקה זה קבוצה. הקבוצה אומרת, נמצאנו קבוצה לא נאף. אתה יוצא ואתה יכול ללכת הביתה. אתה לא מקבל מיליון דולר. אוקיי, רגע, הקורט רוצה לכתוב לך חברה מיליון דולר בגלל שאתה נמצא. אין דבר כזה. אם אתם רוצים להתגובה, אתם צריכים להשיג. זה קודם חדש. אבל כאן, בקבוצה, היא מקבלת ברכות. למה היא צריכה ברכות? זה מה שה' אומר. היא צריכה שתי סטירות. לגיע לבית עם אדם. או, אבל היא לא הייתה בכלל מנצחת להשיג. אבל היא הלכה לבית עם אדם שזה לא השם שלה. היא כבר פחדת. אפילו לפני שהווית אמרה להן לא לעשות את זה. זה נגד ההלכה. היא פרקת ההלכה. איסור ייחוד. בגלל זה, איסור ייחוד, להיות אדם ואישה במקום אייסולטי, עם חברה נפגעת, עם שדות נפגעות, כמה זמן התחלת את ההרסטרות הזאת בעולם? אתם יודעים? זה התחלת בקורט של רבי דוד עצמו 3,000 שנה. זאת אומרת, קינג דויד היה 300 שנים אחרי שהתורה היתה. ל-300 שנים, אף אחד, אף אישה, אף צעירים, לא מדברים עם אדם אחר כלו, חלק מהם, אבי ואישה. אנשים היו מאוד מגניבים, אנשים חזקו את עצמם, אף אחד לא מנסה לדבר עם אישה שזה לא אישה שלו, אף אישה לא מדבר עם אדם שזה לא אבי שלו. כל דבר היה מאוד מגניב, ונכון, ואניסטי. הייתה עכשיו איזה קלעה. בגלל שאם אף אחד לא מדבר, ולא אף אחד לוקח אחד, לא כמו היום, המידע הסוציאלי נגמר את העולם. מיליארדים קלעות, רק מהמידע הסוציאלי הזה. אם המידע הסוציאלי לא נגמר את העולם עשרה משהו שנים לפני, כמה קלעות בעולם אולי לא יהיו עדיין 10% מהו שזה היה היום. לא שהייתה אי פרעה לפני, הייתה תמיד פרעה בעולם. מי יודע כמה דקות. אבל הייתה בהרבה קטנה קטנה מפני היום. תראו מה קורה היום במידה הסוציאלית. היום זה לא רק פרעה, היום זה פרעה במהלך. האנשי נשתמש במידה הסוציאלית, ידעים שאנשים יראים מה שהוא עושה או מה שהיא עושה. היא לוקחת פיקציות שלהן שלא רעיונות, היא מקבלת תודה מהאנשים, היא התגלגלת להם, הם פלירטו עם אדם במהלך, וראשיה שלהם ראה את זה. איך זה יכול להיות? אבל זה מה זה. אתם לא אוהבים את זה? ביי. זו האמת של היום. אז, אם אישה עשיתה את זה, זה היה דבר מגניב, אבל קינג דיוויד ראה אחרי 300 שנים שהאנשים לא נכנסים כמו שהם נכנסים לפני 300 שנים, עד עכשיו. הם מתחילים ללכת לצד אחד. ברגע, הוא עשה דקרי. עד היום, אף אחד לא יכול להחליט את עצמם. כדי להחליט את עצמך במקום שיש לך זווית כדי להחליט את עצמם עם אישה או עם אנשים, זה כבר עצמם. עד אז זה לא היה עצמם. אם אישה הולכת לביתה והאנשה הייתה שם, והאנשה חליטה את הביתה, זה לא היה עצמם. אוקיי? אף אחד לא יראה אחד. אפילו אם היא הייתה בביתה הזאת, היא הייתה חייבת להגיע לדברים שלה, והאנשים יהיו מאוד חייבים בנושא שלהם. אבל, נראה לי, זה נראה כמו קינג דיוויד אולי התחלתי לראות שהמסך של הגילה לא היה כבר גדול כמו שהוא היה הוא ראה את זה קיימים וברגע הוא עשה איסור ייחוד זהו זה! אף אחד לא יכול להחליט איזה דקרי! 3,000 שנה זה דקרי בכל העולם! התורה... כשהתורה היתה, לא היה איסור ייחוד אז אם איזו אישה הלכה לביתה, זה לא היה עבודה אופיסיאלית. כי זה לא נכתב בתורה, שהאנשים והאישה לא יכולים להיות במקום אייסולטי. בגלל, בהחלט, הם לא יוכלו להתקשר עם אחד. זה יכול להיות עבודה מוותית. מה קורה פה? אבל... ה' אבי הוא מפחד. הוא מפחד שהאישה שלו היא לא כל כך מוחת או לא כל כך חכמה. הוא יתחיל לתת לה איזה תפקידים ולמיד מי ידע מה זה הבחירה הבחירה שלו יתרחקה אז הוא מנצח אותה לעשות את זה מה שהיא עשיתה זה דבר ארוך אבל זה לא עבודה אופיסיאלית זה לא עבודה אופיסיאלית אם מישהו ילך ברחובה ויורד כמו משוגע זה לא עבודה אופיסיאלית אבל זה מאוד ארוך יש דברים מספרים שאם זה לא אופיישי חילול השם אבל כולם מספרים שזה יהיה יותר טוב לא לעשות דברים כאלה. כולם מבינים את זה. אפילו, אפילו הגויים. הרבה גויים שואלים לי שאלות על דברים שהם מוכנים לעשות. התורה מוכנה לגויים לעשות את זה. למשל, הגוי יכול להיות אישה. הם יכולים להיות אינטימנטים, זה לא רעיון. אבל הרבה גויים מנסים להתמודד אותי להשתמש בהם שהם לא יכולים להיות עם רגל או אישה. הם לא יכולים להסתכל שאני אומר בקבוצה של יהודי שזה רעיון גדול, של גויי זה לא רעיון. הם לא יכולים להבין, במיוחד אלה שבאים מהקרית. כשהפריסט קורא להם, זה לא נכון, זה לא נכון, אבל זה נכון. הגויים הם נכוניים. אבל הגויים, הם רואים את זה כעת ארוך. איך אישה יכולה להגיע ולהתקבל עם מישהו שהיא פשוט התקבלת. זה לא אביו שלה. איך היא יכולה לעשות את זה? היא אנימולה. היא לא אנימולה. אנימולה היא בשטח. הם עושים מה שהם עושים. הם בפנים של אנשים. הם לא מגניבים, הם לא מגניבים, הם לא מגניבים, והם מגניבים כמו ארוחים. כשאנשי אגויה, אגויה דיסנגויה או אגויה דיסנגויה, כשהם שומעים שהרבי אמר שהתורה נתן לאנשים אגויים להיות אינטימים, אפילו אחרי שהם נמצאו שעה לפני, אין שם סין, אינם יכולים, אינם יכולים לא לקבל את זה. אני לא רוצה להגיד שהם מגניבים, אבל הם מגניבים. אני הייתי כאן כמה שנים, הם היו ממלכת מדינה, הם לא מניו יורק, כאן בקטנה. אחרי הלקציה, הם נפגשים ונפגשים עד שבע שנים, והם לא נפגשו עד שבעה שנים. למה? בגלל שהם היו קרישיים נפגשים. והקריש אמר להם, אתם לא יכולים לדבר עם אף אחד עד שאתם מתיישבים. הפריסט קראת בתורה, אבל זו תורה של יהודים, לא של אגוהים. אגוהים, הם לא יודעים, הם לא צריכים להתמודד. אגוהים לא צריכים להתמודד. אגוהים לא צריכים להתמודד, הם לא צריכים להתמודד, הם לא צריכים להתמודד. הם מבינים אחד אחד, הם אוהבים אחד אחד, הם יכולים לחיות ביחד, כמו שהם חייבים לאחד. זהו. הם רוצים להחליט, הם ידעים, הם אומרים ביי חברה, הם חייבים להחליט, הם ידעים להחליט, הם ידעים להחליט, להחליט, הם ידעים להחליט, אז אני אמרתי להם שאתם לא צריכים להסביר שבע שנים. שבע שנים הם ביחד והם לא משקיעים על אחד על שבע שנים. הם כבר כבר אמא ומאמא. אבל הם מנסים להתמודד, הם היו עם פרובלמות פיננציאליים, הם לא יכולים להתמודד בגלל שהם לא יכולים להתחיל ביחד. הם היו בעניינים. אני אגיד להם, זה לא צריך. אתם יכולים לשתתף כבר כבר אמא ומאמא. אתם מלכים לו, הוא מלכים לך, אופיסיאלי, השם לא יש לזה איזשהו פרובל. מה? The priest told us it's a terrible sin. Shame on you if you ever do it. He doesn't know what he's talking about. He makes up rules based on what the Jews are obligated to do. But the egoim, Hashem, did not commend them such a thing. But a smart guy, he sees that Hashem said to the Jews, it's not for your honor to behave like this. You have to have dignity. So smart guy, he doesn't need the rabbi to say what to say or not. He already has in his mind, if Hashem say to his children, the chosen people, don't touch a woman unless you marry her. Don't touch a man unless he's becoming your husband first. That means to do such thing, it's ugly in his eyes. אך הוא נתן לנו, הגנטים, לעשות את זה, אבל זה משהו שזה לא כל כך יפה בעיותו. בגלל זה, למה הוא נתן ליהודים לעשות את זה? ונתן להם כל כך גבוהה מפחדות בגלל זה. זו לא סימן קטנה. אם זו לא אישה שלו, זו איסור קרץ, זו נידה. זו איסור לא תהיה קדשה. זו שני סימנים מהתורה. זו קטנה בשלב, וזה כמו אוכל פורק. שני סימנים שונים. ליהודים, אגויה, אין פרבלם, אין נידה בצבא, באגויים, אפילו אם היא יש לה פרידה, היא לא מייחסת לנצח, אין איסור נידה באגויה, והם לא צריכים להתמודד, אז אין באמת סין. בלעד מה שהם אינטימנטיים, הם תמיד נכנסים. אין פרק, אין טיימאוטים, אין שום דבר. חשבו מה שהם נחשבו אחרי שהם הלכו לבית הזה, הלפני שבע שנים, הם נחשבו, חשבו שהם עובדים במצווה, אבל איזה גויים, הם אומרים, אפילו אם אני מוכן, אני לא אעשה את זה. אני אוכל קושר. למה אתה אוכל קושר? קושר זה שווה או שווה בפריצה. אתה חסר כמו שזה, בגלל מה שאתה אומר. קח כל מה שאתה רוצה. במקום שאתה קפאת 15 דולר לבית, אתה קפאת 5 דולר לבית. אתה קח קושר אף. למה אתה צריך לחזור 3 פעמים יותר? אתה מוכן, אתה מוכן לאכול כל מילה שאתה רוצה, דנקי, רורס, קאמול, סנגס, ראביץ, כל מה שאתה מוכן, כמו שזה לא אדם חיים. כשהאדם הוא מוות, לפני שאתה אוכל אותו. אוכל אותו ואתה אוכל אותו. אבל כמו בציניים, הם אוכלים האדם כשהם ממשיכים בפלטה. זה מנצח לגוג'נטה, זה רעיון, זה אחד מהשבע רכבים של נוהא. הם מנצחים את השבע רכבים של נוהא. עבר מן החיץ כל. So, some goyim say, I eat only kosher. I say, why? You're allowed to eat any fish you want, any meat you want, any cheese, any cheeseburger, anything you want. McDonald's, $5 meals. You know what the answer? If Hashem say to the Jews not to touch pig, not to touch shrimps, לא לדבר על זה, לא לדבר על זה. זאת אומרת שזה טראבה בעיניי ה' לאכול כאלה אולות. למה אני רוצה לאכול את זה? אם אבא, אם רב אומר לביתו, אל תדאג לדבר על את האכולת הזאת, או את האכולת הזאת, או את זה, איזה שהקרה יכול להיות, איזה הרציון הוא, אל תדאג על את האכולת הזאת. ואתה רואה, רב אומר לביתו, אל תדאג על זה, אתה יכול לדבר על זה. אף אחד לא אמר לך לא לדבר על זה, אבל אתה חושב. אם הלך אמר להלך, לא תאכל אי פעם במקום הזה, למה אני צריך לרחוץ ולאכול שם? אבל עוד פעם, אם אנחנו מתחילים להחזיר ככה, במיוחד הלך שחושב ככה, זו מאוד מאוד קצת זמן, עד שהוא תהיה יהודי. הוא יחזור ליהודיה. אתה רואה, אם אגוי כבר מגיע לצערות של יהודים, זאת אומרת, הוא מוכן, לנו זה לא צער, אבל כשהוא מגיע לצערות של יהודים, זה צער, אבל לנו זה בסדר. כשהוא מגיע לצערות של יהודים והוא מרגיש בגלות, זאת אומרת שהוא כבר חצי יהודי. זה לא אופיישי יהודי, אתה לא יכול להגיד שהוא יהודי, אבל אתה כבר מוכן ללכת לו בתורה, אתה מוכן להביא לו לבית שלך בשבת, זה לא לגמרי מישהו שאתה רוצה להשתתף בו, איזה מלך אידאל, אתה לא רוצה שהילדים שלך יהיו בצורה אחרת. אתה רואה כבר, הוא מגיע כמו יהודי. יש קהילה בפלורידה, שפכתי עם חברה שלהם. עד עשר שנים הם כבר חיים כמו חרדים. אמא ושלושה ילדים. פולי חרדים. הם היו לבית, בית אורתודקי, חיים כמו חרדים. עשר שנים. והם מנסים כמה פעמים להשתתף, וכל רבי דין נותן להם זמן קשה. נכתב שהרבי דין נותן זמן קשה לגוי, לתסתם אם הוא בטח או לא. אחרים גויים לא בטחים. הם יודעים שהם נכנסים לרעיון, ובשנה הבאה, הם נכנסים להיות קטנים ממה שהם היו לפני. זה רעיון של רעיון, אבל זה כמעט זה. אתה לא רוצה להשתתף להם ולרעיון את החיים שלהם. אחת השנה הם היו שומר שבת והם הלכו לדבר כמו שהם עדיין היו בגלל שהם עדיין מנסים את כל מה שהם עושים. זה לא שחק. אז הבדינים צריכים לתת להם זמן קשה לראות כמה פעמים הם יוצאים. אבל אם אתה יודע את דגוי, אתה יודע אותו, הוא בא ללכת, הוא מדבר איתך, הוא שואל אותך שאלות, אתה רואה כבר שהוא מאוד סיימס, אתה רואה כמה הוא מגניב, אתם רואים גם את מידותו, אתם רואים את אהביו של ה' אתם לא צריכים להעביר להם זמן קשה, אתה צריך להעביר להם מאוד מאוד, כדי להשתמש. הגמרא אומר, וזה לא מיוחד שלי, לא פיזר הקדוש ברחו את ישראל בין האומות, אלא כדי להרבות עליהן גרים. אחד הסביבים שהקדוש ברחו, שקדרו בין כל המדינות, זה להתמודד כמה קונוורטים בין הגנטים. כמה קונוורטים שקדרו, כל יותר טוב זה יהיה. זה לא קטרדיקציה. עדיין, צריך לתת להם זמן קשה, לתמודד להם, לראות איך חשובים הם. בגודל שלהם. לא רק כדי לספור אותנו כקהילים, אבל גם בגודל של הגנטים, כי אם הוא מרגיש עכשיו, והוא יחזור, ובשנתיים אחרות הוא יחזור, זה יפה לו. עדיין, עדיין, עדיין. תראו איך סרטון הוא. אם הוא, אוקיי, אתה אומר להם, לא, לא, אוקיי, ברגע, הוא נפגש. אתה רואה, זה לא היה סרטון. אז, אתם יודעים, אתם יכולים לשאול, רגע, רגע, אני חשבתי שהאגזיל הוא הפרשן של כל האנושים שלנו, כמו שכתוב בפרשת בחוקותיי. תכניס את המדע שלכם. האגזיל הוא הפרשן, הפרשן של האנושים או זה היה פרשן, פרשן של ה' שצריך להכניס הרבה גנטים להיות יהודים? אתם שואלים אתם שואלים, אבל למה? איך, איך אתם תגידו על ההתנגד הזה. במקום אחד בתורת 310, אם אתם מנגנים אותי, אם אתם לא שומעים אותי, אני אשכח את הגויים אחריכם, והם יותרים אתכם, ואתם יותרים בפחדה, ואני אשכח אתכם בין המדינות וכל זה. זאת אומרת, זו התנגדה. ואז הגמרא בא ואומר, זה פלן של ה' ללכת לגויים להחליט להיות מפקדים של אידאל, להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט כמעט עשרות אלפים לה אם אתה יכול ללכת בכל מקום. אז אם השם רצה את זה, אז זה לא היה חכם. זה היה חלק מהמישן. התגובה היא שבותם הם נכון ולא יש שום התגובה. אם זה היה רק חכם, אז השם ישלם כל היהודים לדרך אחת. למה הם צריכים להשתתף אותם בכל דרך אחרת? לרחוץ לכולם בקינה. סוף. And the rest of the goyim, they'll never meet a Jew. The Jew would never have to preach to the goyim in France and in England and in America about Judaism. Hashem throw us to exile, we will be spread all over China and finished. The fact that Hashem made sure that in every country in the world there will be Jewish people, while I'm already punishing them, אני גם אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אתה מבין? אז בואו נכניס את זה. אתה חסר, אתה לא מביא תנועות לכהן, אתה צריך להביא את אבא שלך לכהן. כשאתה בא, כשאתה בא, או, השאלה שצריך לשאול, אם אדם חסר ולא מביא תנועות, הוא חייב שהמזון שלו יפהר? שהוא יפהר היום בטוח בשביל את אשתו, הוא לא תאמין אותה, הוא חיים בפחדה, בפחדה, הוא לא רוצה להיות עם אותה. האם זאת מנגינה סבירה? אולי זה יותר, אולי זה מנגינה. דגאון מווילנה, מי יכול לדעת את השאלות האלה יותר מאשר הם? תסתכל, מה זאת אומרת, איש את קודשיו לא יהיה? ראשי אומר, מישהו שכח את המעשר שלו, לא נותן לו 10%, את המקום, במשך לתת 100% יתן רק 10% זוכרים מה אנחנו קוראים לזה? קצת, קצת, ישראל יחזור את זה ותרחיב לו בסוף 10% זאת אומרת, המקום רק עושה 10% מהפוטנציאל שלו אז מה? כשהמקום שלו לא עושה משהו, האנחה מתחילה יותר ויותר פחות את אותו אותה מתחילה להסתכל עליו משה, מה קרה? איפה כל הכבוד? איפה הייתה כל המONEY? הייתה אישה? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשאנשיה נפגעה מהאנשים, היא מתחילה לעשות דברים מגניבים. בגלל שהאנשים עובדים על ידי אמושיות. אם היא נפגעה, היא לא יכולה להיות רליגית. היא לא יכולה להיות גדולה עדיין, היא לא יכולה לקרוא תהילים, היא לא רוצה לקרוא תורה עדיין. למה? היא ישתה בצחוקה, היא בת דפסה גבוהה למה האנגלית יוצאת אותה לא נותנת לה תנגדה, לא נותנת לה אהבה, לא קבלה לה שום דבר היא נפגעה מנטלית היא נפגעה תלויה לה, אתה צריך להיות יותר אמיתית היא רוצה למות, היא חייבת לאמיתית עכשיו הדקה של זה היא שהגבוהה של האנשים שהם נפגעו בגבוהה מבית רליגי, כשהם יקבלו את ה'גט' הם מתחילים להיות סקולרים. לפעמים הם מתחילים להיות כל כך סקולרים, שהם נמצאים בבית שלא יהודי, והם ילכים איתו. לפעמים הם יקבלו את ה'גט' והם יקבלו את ה'גט' מהישיבה, כתוביות לבית שלהם. למה אתם רוצים לנצח את החיים של ילדים? הם עושים זה כל כך טוב בישיבה. את הליבה שלך לא הייתה כל כך נצחקה, המנגן שלך היה מנגן רעיון, הוא נותן לך זמן קשה, אבל למה את רוצה לנצח את הילדים? התגובה היא כי היא כל כך חלקה, היא לא יכולה להתאמין. זה כל מנגן. ועכשיו היא יכולה לעשות הרבה דברים מגניבים. בגלל זה, עכשיו, היא מתחילה לחשב שיש לה אחת אחת, היא לא אוהבת אותי עדיין. היא גם מתחילה לעשות דברים רעים. היא אומרת לה, אל תלכי עם עבודה שלך לבית. אני לא אשכח אותו. מי הוא שיכול להגיד לי מה לעשות? הוא יהיה עם אישה בצדו ואני לא אוהב. אז היא מתחילה לעשות דברים רעים. ואז מישהו בא אליה ואומר לה, היי, זה יקרה מאוד רע. אם הוא יביא אתכם לבית המקדש, לכהן, אתם צריכים לדרוך את הזמן שלכם, את המחשב שלכם יפה ואתם ימותים. אנחנו לא רוצים להראות אתם מותים. תחזירו, מה אתם עושים? האנשים אמרו, לא, אני לא מפחדת, הוא יביא אותי לכהן כל מה הוא רוצה. הזכרון הזה שקורה בכהן, קורה רק אם האנשי הוא נכון. And he's not a cheater himself. If the husband cheats, the water will not work on the woman. She will drink it, and she won't die. Measure for measure. לגדג מראה אין מסכת סוטה סמל, זווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו, אמר ישלקיש, סוטה מוטבט, אמר ישלקיש, הגמרא עשה פרוצה על הראשה, צנועה לצדיק. הוא רשע, הוא קיבל פרוצה, הוא צדיק, הוא קיבל צנועה, זו אומנית גדולה. אז היא אמרה, כי הוא מפריע, אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה. הוא יכול לקחת אותי לכהן כל מה שהוא רוצה. אני יכול לדרוך כל יום את המים. לא משהו יקרה לי, זאת מה שקוראה התורה. וזה נכון, זו הלכה. אז תודה, אז היא עכשיו מפחדה. אז היא מתחילה לעשות דברים דמותיים. אז, עוד רעיון, כשהאנגלית מתחילה לחליטה על עבודה שלה, ביותר פעמים זה כמעט נגמר שיש לך קלטות בשלום הביתה שלה. ההרמוניה והאמונה בביתה היא נגמרת. ביותר מהאנשים לא יכולים לחיות באמונה ובאמונה של רעיון כשהם פחותים. הם נפגשים, הם מאוד נפגשים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם יודעים, הם זה מיוחד, יודעים זה מיוחד ללחוץ, אתה לוסר, מה אתה עושה, אתה עובד כל כך קשה, למה לא יכולים להחליף לבית נורמל, למה לא יכולים להיות בבית נורמל? וזה הרבה проблем בבית, הרבה פרובלמים. זה למה הפחות עכשיו זה טוב להיות פחות, לפחות שאתה מאוד טוב בספירטואליטה, אתה לראה תורה, אתה חולי, אם היית מאוד מטריאליסטי, אתה לא היה בצבא של רליגיה. זה נכון, אבל בצד השני, אם אתה פחות פחות, זה מוציא כל כך הרבה בעיות אחרות בין אתה ובין ילדים. אחר כך, כשהילדים יום יום יצאו רחבים, הם תמיד ירדו על ידיים, ירדו על ידיים שהם לא יכולו לקבל משהו, זה מייצג הרבה проблем. זה למה זה יותר טוב לשים ל'השם' תמיד לציין מה שאתה צריך. אתה לא צריך להיות ביליונר, אבל אתה לא רוצה להיות מאוד פחות. שאתה צריך לקבל תפילין לציין שלך, ואתה לא יש. זה מייצג הרבה תנגד. עוד פעם, אם אדם יש גדול גדול מאוד של תנגד ב'השם', הוא רב בן ציון, אבא שאול, הוא אחד מהצדיקים, כל מה שקורה לו הוא זה לא משנה לו, כי זה מנהל מאוד גדול, אבל ביותר אנשים לא מנהלים כזה. הגמראה אומרת, אישה יפה, אישה נעה, דירה נעה וכלים נעים מרחיבים את דעתו של האדם. שלושה דברים נותנים לאנשים איזושהי חיים, איזושהי תנועה, איזושהי תנועה אינטרנלית, מה זה? אישה יפה יפה בעיניים שלו היא יכולה להיות מגניבה לכל אחד אחר אבל הוא חושב שהיא יפה אוקיי, מאוד טוב היא יפה בעיניים שלך, אתה מגניב? מאוד טוב איזה יפה הביתה לא חלקה, מגניבה מולד בכל מקום יפה הביתה לא צריכה להיות קטנה אבל קטנה נורמלית טבלות ושעות נורמלות, לא כל מה שחרר. אתה יודע, שעה נכניסה, פלואה נכניסה. עוד פעם, אנחנו לא שואלים על מגזין. מקום מעניין. אבל אני יודע שזה גם אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אבל הם חושבים שהם מאוד נכוניים להשתתף בגוף כזה. טוב, הם באים מגווטמאלה, שם הם חייבים להשתתף בגוף. עכשיו הם חייבים להשתתף בקו-אפ, בקווינס. הם מאוד שמחים. נכון? אבל אם מישהו בא מטהרן ביום של השער, כשהוא היה בגוף עם 15 עבודים, לוחם את פעמים, ואז הוא חייב לרחוץ מהחומני בלי זכויות, והוא בא לניו יורק ולא יכול לעבוד בכלל, בגלל שהחומני לקח את כל זכויותיו, כמו שקרה לרבה פרשנים שהם נפגשו. זאת קטנה שלהם. הם חייבים במנשיא, בפול, בצפון, עם הכי טובה פרסיונית בכל הזמן, הכי טובה ארוחה, הכי טובה בכל זאת, ובכל זאת הם באים שם ולא יש להם שום דבר. הם התחלו לעבודה, עבור עבודה שטובה. תראו מה קרה לדוקטורים רוסים. הם באים מרשה, כשהקומוניזם התחל. הם היו דוקטורים חשובים. עכשיו הם באים לישראל, הם היו שמים להם להטריח את הרחובות. אתה רואה חייבים, מגיעים לרחוב, חצי חייבים, והוא אומר, אל תראו לי ככה, ברוסיה הייתי דוקטור גדול. זה מה שקרה. זה למה שהתורה אומרת, כשאתה יש שני אנשים חייבים להשיג, מישהו שהיה חייב להיות חייב, והוא היה חייב, הוא בא לפני מישהו שהיה תמיד חייב. ומפה אנחנו לראים שהטורה לא פשוט קווה על סטמיקה החלטה של החלטה החלטה של החלטה של החלטה החלטה של החלטה של החלטה החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של החלטה של הח אני צריך להקבל לו מטה זה כולם, אני נותן לו אוכל בשבת לא, לא נותן לו אוכל בקטעים שהוא עובד בים לא נותן לו קטע פרסה בשבת למה הוא נותן לו קטע קריסטלי? בגלל שאנחנו לא מפחדים לנותן לו אוכל בגלל שהוא לא יכול למות זאת איזושהי שאלה אנחנו רוצים לו להתחיל מנטי זאת המצווה, לספר את רעשו, את הנשמה, את הנפש. אז ממש עמומוס דן. התורה אומרת, התורה אומרת, שהרב קח אותה לכהן, והכהן קחת את רעשו, קחת את רעשו של רעשו, שזו גדולה גדולה לבשית אביתה. היום, לפחות, כל כך הרבה אמאות גדולות בעולם עובדות עם איזה... אין רעיון, אין פרק של רגל. הם יצחקים עליך אם אתה אומר להם, פרק של רגל. וגם אמאות רליגיות שהם פרקים את הרגל, הם לא כל כך קטנים. לפעמים, הרגל יצחק. לפעמים, בביתה שלהם, הם יצחקו את זה. המנגינים יצחקו על הרגל. המנגינים של פאדקס, הם נפגשו את הרגל ככה. אתם רואים, הם לא יותר ירד שמיים והם לא יקבלו את המצווה הזה בטח. אבל בימים כאלה, אם הייתה ראשית אדומה, זו הייתה הכי גדולה שיכולה להיות. הקוראן נפגעת את הראש, כולם רואים אותה ככה, זו גדולה גדולה גדולה. ואז הוא אמר, לא תעשו אותנו את אדם השם ותרעשו אותו. זה רעיון מאוד להרעש את אדם השם. אם אתם מפחדים, בבקשה, תאכלו. תאכלו, תקבלו את זה ותכנעו. למה תמיד תמור? אבל מה היא חושבת? אבא שלי אין שום דבר טוב. הוא אינשורנטי שלי. אני אצלח את זה ולא יהיה לי משהו, כי אני יודע שהוא יכול ללכת איתו עם אנשים אחרים. זאת מה שהיא מסכימה על. אישה שיודעת שאבא שלה יפה, והיא ידעת שהיא צחוקה, היא יכולה ללכת לירושלים? לכהן? איזה אישה נורמלית יכולה לעשות את זה? היא אמרה לביתה שלה, אתה מנסה לשאול אותי להגיע לכהן? היא יכולה להגיע. אתה רוצה שאני אגיע לך לכהן? אתה חושב אותי? אני לא רוצה להגיע לך. אני רוצה להגיע עכשיו. לא, לא, אתה יכול להגיע לכהן. לא, אפילו אם אתה יביא אותי לכהן, אני לא רוצה להגיע לך. אתה חושב אותי? אני לא רוצה שיהיה לך משהו. אל תקשרי אותי. תשאירי אותי. אתה יודע, עם כל הדרמה. היא תכניסה רשימה לצלם וללכת. היא תלכת לדת. איזה אומנה יצליחה להגיע? רק אומנה שיודעה ששלום שלה היא לא יותר טובה. או... או... או אומנה שהיא מגניבה, שהיא לא יכולה להיות ילדים. והיא מנסה את הכל. זכרו, לא הייתה אי-וי-אף בזמנים שלהם. לא הייתה כל כך הרבה אורגניזציה שעושה עבודה. אז הייתה אורגניזציה טובה, קוראתה... איך היא נקראה? בונה... בונה עולם. בונה עולם, שהיא עושה עבודה לרחבים, או אולי לרחבים של אלפים, להקבל ילדים. היא קבלה הרבה זמן, זה מאוד מסוים, התקבלה. תודה להם, אתם יכולים להגיד, אני לא יכול לדעת את הנמצאות האמת, בטח עשרה, אולי אלפים בניות, יש לי ילדים, תודה להם. בטח, זה לא מה של משה, אבל בלי אתם, הם לא יכולים להיות ילדים. אז, בגדול, הם לא היותם בונה עולם, אז מה הם היו? הם היו, רק אפשר אחד, או לעשות מצוות שילוח הכן, שהמנצח ירחק את האמא שלו מהמגע, It says, שלח, תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך. And take the boys to yourself. So there is this esgula, if you don't have kids, to let the mother, you have to do it in the middle of the night, because the mother is in the nest at night, not during the day. During the day is the male. At night is the female. So you have to come at night and it has to be in a public territory, not in your terrace. אם זה בבית חברים שלך, אתה יכול לשאול את חברים שלך להכניס את הטרסט הפקר. ואחרי שזה פקר, זה מטרה פובלית. אתה מנסה להכניס את האמא, אתה קיבל את הטרסט או את האגס. בגלל זה, אתה יכול להכניס ילדים. יש עצמה יותר גדולה עכשיו, בגלל המצווה הזה. אבל יש משהו עדיין יותר טוב מזה. אם היא הולכת לכהן, והיא ידעת שהיא לא מגניבה, והיא מגניבה, ואחר כך היא מקבלת את הברכה שלהם להתקבל בין ילדים. זה מה שחנה רציתה לעשות לאלכנה. היא אמרה להשם, אם אתה לא תתן לי ילד, אני אקבל עם אחד אחר לבית קטן. ואז אביא שלי יהיה מנצח להביא אותי לירושלים. והכהן תסתכל אותי ותראה שאני לא צחקתי ואתה תהיה מנצח שתתן לי נשקה ואז היא אמרה שכל אחד יכול לדעת שאני נטען. למה? בגלל שמי אבי אל קנה הוא גדול אדור. אף אחד לא חושב שהוא צחק. אז עכשיו כשהכהן יכולה לי לדרוך מים ואני לא מותה, כל אחד יכול לדעת שאני לא צחקתי. אינה אחרת לא יכולה להגיד את זה. אם אינה אחרת הולכת ומציגת מיץ, אין דקה שהיא לא מגניבה. אולי היא מגניבה, אבל אותה אבא היא גם ככה. זה למה שהיא לא מותה. איך יכולים לדעת אם היא מגניבה או לא? נותנים חמש שנים ונראה אם היא ישה ילדים. אם אחרי שהיא הייתה בקוהן, והיא מציגת מיץ, והיא לא מותה, וחמש שנים אחרי זה היא לא ישה ילדים, מה שאנחנו נלמדים? שהיא לא קיבלת את הברכה. למה? כי ה' יודע שהיא יכולה להכניס את העולם, אבל היא לא יכולה להכניס ה' זאת אומרת, רבותיי, שאם הייתה מלכת ממה והייתה נפלאה, שהיא לא צחוקה, היא צריכה להקבל ילדים. זה כאילו מיוחד. אבל לא רק זה, גם אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם הייתה ילדה, אם היית היא הייתה מאוד קטנה, ועכשיו הן תהיה גדולה. זאת אומרת, כל מה שהיא רצתה שהילדות שלהן תהיו, והן לא היו, מפה היא מקבלת את הברכה הזאת. בואו נחליף כאן. בעזרת השם תומרו, אני יש לי יותר להגיד. ‫בברוקלין, וגם אני אדבר פה ‫על יום הראשון בקווינטס בוליבארד. ‫מה נקרא? דה מיקל? ‫דה מיקל. ‫7 יום. ‫דה מיקל, לא אלג'יו. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן