Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Good evening. This lecture, בזרת השם, להצלחה רפואת אלי מורדכי בן שרה, ציפורה בת שרה, יושע בן קארן, לרפואת רוזה חיה בת מיריה, מליאנה ליאל בת יוכבת, אורלי בת רוזה שושנה, יושע בן קארן, לרפואת העובר של מילנה מלכה בת פאולינה ודוד חיים בן מזל חיה, הרון בן אליזה, מלכה, אסתר, בת ציפורה. לילוי נשמת רפאי אל גדי, בן ססו, יוסף בן גואל, חיים אשקול, בן ברוריה, מוניר בת פראנג, ישראל, בן בן ימין. גם להצלחת משפחת ברינק וגם רפואה שלמה ואין סצפי ברית לתינוק בן רחל ומשה שמעונוב. הברית היא מחר. בזרת השם, אני חושב שזה יצא בסדר. קודם כול, לפני שהתחלנו, בפעמון הבא, אין לוקציות בניו יורק. אני מלכת ללוס אנג'לס ברחוב השבוע, ויש לי שבועים שני, אז תוכלו לראות אותם ברחוב. אחד יהיה בסינו, בברלין, ואחד יהיה בברלין. האחרון בנסינו יהיה ביום השבוע, 5.00, והאחרון בברלין יהיה ביום השבוע, 8.00. ברוך השם, הילד שלי מתווה ביום השבוע, ו48 שעות, אז אנחנו צריכים, הקלאיים מלאה, אנחנו צריכים לפלוא לשבע ברכות, אם אני כבר מלכת שם, אני מלכת שתי דעות בין כל האווירות שתהיו שם בעזרת השם. בשבת, הוא הרד פרשת קורח, מישהו מאוד חשוב בג'ודיזם, קורח. אנחנו שומעים את הקהילה עד היום, כמעט כל יום. אשיר כקורח, מחלוקת כקורח, לא יהיה כקורח ועדתו. קורח זה, הוא נתן. ‫בכל מיני קרקעים, ‫לתאר לאחד איך לא להיות. ‫איך לא להיות. ‫וזה חליט הרבה אנשים ‫מתקשרים לתקשור לשאר. ‫כי בסוף הוא הולך את ‫השאר שלו לעולם, ‫הוא והאנשים שלו. ‫ואם תלמדת מהשאר שלהם, ‫זה חליט אותה מתקשרים ללכת ‫לארכז השלום וגם ללכת את השאר שלך. ‫אז את יודעת, משה רבנו, הוא היה צריך להתחרק ממצרים, אחרי שהוא גנב את האג'יפיין. איך זה התחרק? אף אחד לא היה צריך להראות את זה, כי זה כתוב, ועיף אין משה קובחו, משה ראה אותו, הוא ראה שאין אף אחד איתו, והוא גנב את האג'יפיין, כדי להגיד את ימי השם, השם המפורש. זה קבוצה של 72 פלגים. אף אחד לא יכול להגיד, היום אף אחד לא יכול להגיד בדיוק איך לעשות את זה, אבל בצרפת הזמן של חזל, אנשים ידעו את השם המפורש. הוא נתן לרבי לשלום, רק אחרי שהוא נדבר ביותר שום דעה שהוא מוכן לקבל את השם הזה, כי זה שם שאתה יכול לעשות מירקלים עם זה. אתה יכול בעצם להחליף איזה רכבים מבחינת הנציאלה בשם השמר מפורש. הנה הוא דבר מופיף, איך משה ראה שהאיג'יפיאנים מבחינים את היהודים. מי הזה היהודי? הוא השלום של שלומית בדברי. כמו שאמרנו לפני שבועות עליה, הייתה מדברת כל כך הרבה עם האנשים. איך אתה? מעניין לך. מה אתה עושה? איך זאת אשתך? איך זה עבודה שלך? מעניין טוב. אתה יודע, אחת מהנשים האלה שאוהבות מדברת כל כך הרבה, אוהבות מדברת כל כך הרבה, ואחד הדברים שהיא אוהבת מדברת כל כך הרבה, היא מדברת עם אישה שלה, בסדר. אבל כשהיא מתחילה לדבר עם כל האנשים שהיא מדברת, זה לפעמים מגיע לצבועות. דית שלומית בד עברי, הייתה איזו איחסה עם צבא אג'יפי, כשהיא התגלגלת, ובאחר כך הוא היה מייחס את אבא שלה ללחוץ את הלילה, כשהוא היה עם אישה שלו, ובסוף היום, בלי להתאמן עליו, הוא היה להתאמן עליו. אז זה כשמשה ראה שהוא מנגן את היהודי, הוא אמר שם המפורש, והוא גנב אותו והוא גנב אותו. והוא חשב שמישהו לא ראה את זה. עכשיו תזכר, משה היום הוא פריץ. הוא חי בבית פארו, אתה יכול להסתכל עליו כראש. הוא גנב אותו והם קחו אותו מהניאל כשהוא היה ילד, כמו שאתה יודע את הסיפור. אז עכשיו, הוא בטוח שמישהו לא ראה, ואז כשהוא ראה שדוי יהודים ביחסים, מי היו דוי יהודים? דתן ונביא רם. ברני סנדר וצ'אק שומר ביחסים. אחד מפגש את האחרון, מפגש את מפגש הראשון, מפגש את מפגש הראשון, או כו'. ומשה בא ואמר לו, ולה רשה אמר, למה תקרעך? Why are you going to beat up your friend? Chazal are saying that if a person lift his hand to beat up another Jew, right? Reuven wants to hit Shimon. He didn't hit him yet. Just make a movement that is about to hit him. And he did not hit him in the end. Either he ran away or he changed his mind. It is already considered asha, wicked. Just from thinking to do such thing and getting ready to give him a punch. That's why the Torah used the language, תקה. תקה means why are you going to hit. The Torah didn't say why you hit your friend. If it happened already, everybody understands someone who gives a punch to another person is רשעה. The question is, if he did not hit him, it was just intended to. The Torah already said, ולרשעה אמר השהם, למה תקרך? אז משה אמר להם, למה אתם הולכים להכניס אותם? והם אמרו, למה? אתם רוצים להכניס אותי כמו שאתם הכניסו את האג'יפיאנים, חבר? אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו כל הטראגטיסטים של המדינת היהודית היו מגיעים מאליו. מי הם היהודים הליברליים? אלה הארב רב, האיג'יפיאנים, הם לא היהודים. משה, עם אהבה טובה, בבקשה להצטרף מהאיג'יפיה, להצטרף למדינת היהודית, והוא לא שאל קשם אם הוא היה צריך לעשות את זה. וזה היה אחד החלטות שלו במילה שלו, בגמרא. משה החלטה להתקשר אליהם, היו יצאים, וכל הפרובלמים שהם נתנו עד 3,300 שנה, הם כולם מגיעים אליהם. צריך לדעתי, אפילו אם המדינות והממסורת היו כדי לנצח אותנו, לנצח אותנו, לנצח אותנו, בסופו של דבר, כל הפרובלמים היו עשים אל הליברלים האלה. הם קיבלו לנו את ההולכוסט הם קיבלו לנו, בגדול בבית המקדש הם קיבלו את הראשון בגדול בבית המקדש הם קיבלו לנו הרבה פוגרומים בגלל איך הם מפגשים בגלל הדברים שהם עושים, אף פעם זה מזמין לגויים ולגויים, לפחות אחת מהם הם גויים אנטסמיטים בלבד מה שהם רוצים לקילנו אז כשהם רואים את הליברה, איך הם מפגשים, כשהם רואים ברני סנדרס, כשהם רואים את צ'אק שומר, כשהם רואים את אנשים כאלה, ואת כל הליברלים שהם נותנים זמן קשה לפרסידנט, הם חושבים שכל היהודים הם ככה, מה שבולט לא נכון. מי שסיימה את ה'ערב רב' הכי הרבה? היהודים בעצמם. כמו שהגיעתי ללמוד לאחר השנה, שה1% או 2% או 5% של האראבים שהם טרוריסטים, או מגיעים לטרור, או רוצים לכל אחד להיות מותאים בשביל עצמם, של ה5% של האראבים, האחרים 95% מתחילים בכל מקום. כשהם רואים שם ערב, הם עובדים, הם הולכים לביתה, פותחים את הסודקייסטים. אם מישהו מפליץ כל 2-3 ימים, אתם יודעים מה זה ערבי? ערבי חבר, כל פעם שהוא מפליץ, כל פעם הוא הולך למקום, אנשים נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא האניסנטים בגלל האלה האלה. זה גם פה. יש הרבה יהודים שלאמת מותרים ומתחילים הרבה בגלל הליברלים. מי הם הליברלים? זה ערב רב. כשמושה ראה שהדתן והאבירם ידעו שהם כבר מותרים את האיג'יפטים, הוא ידע שהם צריכים להחליף לאיג'יפט. זו השבילה הראשונה למה הוא חייב להחליף לאיג'יפ. אחר כך הוא יכול להיות שם ולא אף אחד יכול לדעת. כשהוא הראה שהם ליברלים יודעים על זה, הוא יכול לדעת שהם חוקרים. הם רק יכולים להגיד פארו, ואחר כך הוא יכול להחליט משה, וזה יהיה אחד שלו. אז זה כשהוא החליט להחליף למדיאן. כשהוא החליט למדיאן, אחר כך הוא ראה ציפורה, אימא שלו. היתרו, היתרו היה הרב של היום, המסטר של תלוי האידול, הוא היה מיוחד, הייתה סמינרים ללכת על כל אידול שאתה יכול ללכת, והוא ניסה הרבה, הרבה אמורים שונים, כמובן שהם כולם פרקים. ובאחר כך הוא מגיע לציפורה, זה היה לפני שהתורה ניתנה, זה היה מאוד פשוט להשתתף. היום זה הרבה יותר קשה. בגואים, הם האנשים שצריכים להשתתף, הם צריכים ללכת לפרסם, זה יכול לקחת אותם בכל מקום, מ-6 שנים ל-3 שנים. זה מגיע לתוך איך חייבים הם, ומגיע לתוך איך חייבים להשתתף את הטוב שהם הולכים. קצת הטובים הם מאוד סטריקטיים, הם נותנים אותם לתוך ולאחר. והם רוצים לראות אם הם יודעו. איזשהו בדין הוא יותר מרצוני, כמו בכל דבר בחיים. אחד מרצוני יותר מאחד, ואחד מרצוי יותר מאחד. אז, כמובן, זה יחזור לבדין. זה גם יחזור ל... איך טוב הם עושים לדעת על הדברים. היום, ברוך השם, חבר שלי רב בניאמין גולן, מבחינת קווינס, הוא עשה ממש גדולה לכל הגנטלים שרוצים להשתתף. הוא ממליץ כמעט חמש או שש קבוצים שהם עשויים ללמוד לפני, לדעת אחד. זה מרחב לגדול. זה קבוצה שכל גנטל צריך לראות ולדעת בהלכה. לפני שהם יצאו לתקופה, לא רק בגלל שהם יצאו לתקופה, אבל גם בגלל חיים של כל יום. הם לא גדלו יהודים רליגיים, הם לא יודעים את הבסיסים, הם לא יודעים איך לפגוש, הם לא יודעים איך לעשות ברכות, איך לעשות ברכות על אוכל, הם לא יודעים איך לעשות חולות, הם לא יודעים איך לעשות קהילות, הם לא יודעים כל זה. אז כל דבר בקבוצה, זה נקודה. שהם יכולים לעשות את זה ברגע שבועים, במשך שבועים. נכון? אם יש להם שתי קטעים ללמוד, זה הרבה הרבה יותר. אז במרכז של משה, לא הייתה משהו לתסתר עליו, לא הייתה תריאג נצרות. רק לשאול, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת הוא היה מדינה הבריאית, נקראת אחרי אברהם. אברהם, למה הם קוראים לו אברהם העברי? למה העברי? בגלל שעבר זאת אומרת שדה של הריבר. כמו שיש לך שדה של הריבר, מהעבר השני של הנער. מהשדה האחר של הריבר, זאת אומרת שכל אחד בעולם היה שדה של המשפטים האדומים, והוא היה האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם באמת, כמו באמת אסלאם, הם מגניבים לאברהם. הם מגניבים לאברהם. למה הם מגניבים לו? בגלל שהם חייבים לאברהם. הוא הלכה את העולם על האברהם, האברהם של האברהם ושל הארץ. הדבר שהאראפים הפגשו הוא שהאברהם הזה הוא האברהם של ישראל. זה היום, ה' ישראל. את זה הם מזכירים, אבל הם בטח אוהבים. לדבר שלך, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, בודאי, אברהם, איזהק, ג'ייקוב, דיוויד, ג'וסף בודאי, בודאי, כל אחד מההירות היהודיים שלנו, אבותינו, ב הם כותבים פיס בי און אים אז זה מאוד מעניין, ובמדינת החמאס כתוב ישראל פיס בי און אים ישראל זה יעקב יעקב אבינו, אז במדינת החמאס כתוב ישראל פיס בי און אים זאת אומרת יעקב אבינו יעקוב אסר, יעקב, עבראים, יוסף, דאוד. כל אלה נצלם עבראים. הם לא יודעים איך להשתמש בזה. דוד התהליך דאוד. יוסף התהליך יוסף. או יוסף, זה משמע. ארבעים קוראים יוסף, ארבעים קוראים יוסף. פרשנים במיוחד קוראים יוסף. מוסלמים אחרים. ואתם יודעים, אברהם התהליך עבראים. אתם רואים את הסיפור על הנצחים. אז מה קרה? עכשיו, עכשיו, לא הייתה מדינה יהודית עד היום, זה היה רק הברות. אז היה פשוט להשתתף אנשים. אתם רוצים להתחיל עםנו? כן. אתם תלכו לאר-גאד? כן. אתם תלכו אותנו כל פעם הוא אומר לנו ללכת? כן. יאללה. אתם ברוכים. תלכו, תחתכו עםנו. את המשטע הזה עושה לנו הרבה זמן עד היום. אנחנו נופלים מהערב רב הזה. הם לא חייגים סלון. משה היה צריך להתחרק למידיאן, ואחר כך הוא חייג להחזיר אותם כשהוא היה 80. הוא היה 80 שנים. דתן ונבירם היו האנמים של משה רבנו עד 80 שנים. עדיין היום זה קשה למצוא מישהו שאוהב מישהו אחר ל-80 שנה. במיוחד אוהב זה יכול להיות 1 שנה, 5 שנה, 10 שנה, 20 שנה, 30 שנה, זה כבר 80 שנה לאוהב מישהו. כל החיים לאוהב את האינדיבידואל זה קצת פרובלמטי. אז כן, אז אלה כבר אוהבים משה מהזמן שהם נפגשו מאגיפה. When did Hashem tell Moshe to go back to Egypt? He said to him, the people that are looking to kill you, to hurt you, are all dead. But they were alive. The time when Aviram is alive, they were all alive. What does it mean they are all dead? They lost all their money. Like the Gemara say, אני חשוב כמת. Someone that had a lot of money and lost all his money. זה מספר כמו שמישהו שמות. למה? הוא לא יכול לעשות משהו. הוא לא יכול לקבל אוכל, הוא לא יכול לקבל קרבסקיץ, הוא לא יכול אפילו לקבל תפילין, מזוזות, אף שום דבר. אז זה ממש כאילו, כאילו מישהו שלא מיוחד, לא מיוחד כאילו אינדיבידואל, מיוחד כשהוא יכול לעשות איזו מצווה. אם אנשים לא יביאו לך זמן, אתה לא יכול להכניס תפילין, אתה לא יכול להכניס כל משהו, לביאת ארוחה, לביאת מצרות בפסח, אז זה ברור שזה תנועה מאוד גדולה להיות כל כך פחות. להיות קצת פחות, זאת אומרת, אתה עדיין יכול לביאת, אתה עדיין יכול לקבל עבודה, אבל אתה יכול לדבר על הדברים הבסיקים שאתה צריכה, זה דבר אחד. לא להיות דולר, לא להיות דולר בשם שלך, יש לך גבוהה גדולה. אנשים מגיעים לדור שלך, אה, איזה זמן קיבלתי לך? ברור, זה כאב על הארץ. אנשים כאלה, כל כך הרבה אנשים כאלה, שהם קיבלו זמן לכל מיני מקומות. הם צריכים ללכת לנסוע בפחד. כל פעם שמישהו מגיע לדור, הם מתחילים. כל אימייל שהם מקבלים, כשהם לא יכולים להכניס את המשטר, הם מגיעים לפאניק. אתה יודע, בישראל יש משהו שנקרא עוצאה לפועל. הם יכולו להכניס את זה. פה הם לא עושים את זה. פה יש רכבי אדם. אבל בישראל, יש רכבי אדם, אבל הם לא כזה... הם לא כזה גדולים כמו פה. זאת אומרת, אם אתם אוהבים זמן, אף אחד לא נותן לכם איזה פרק. הם נקו על הכתוב שלכם, והם מתחילים לקחת דברים מהבית שלכם. עוצה על הפועל. אם נותנים חכם, והחכם נפגש, שני, שלושה שבועות אחרי זה, את המחקר שלכם נפגש. אתה תראה, אופ, זו מילה, היא נפגעת מבחינתך. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. אתה יודע, לרחוץ. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. אתה יודע, ולכן אין מקום לרחוץ. ולכן אין מקום לרחוץ. ו והשם אומר למשה, לא לדעתי, אחרי שהם לא יוצאים מונים, אין להם משהו שיכול להגיד לך. מי בעצם נותן זמן קשה לאנשים? האנשים שהם יכולים, הם חייבים, אנשים שקוראים להם, הם יכולים להתפרסם מונים, הם יכולים להתפרסם אנשים, הם יכולים להתפרסם אנשים שיכולים להתפרסם מונים, הם יכולים להתפרסם אנשים שיכולים מונים, אנשים שיכולים להתפרסם מונים, הם יכולים להתפרסם אנשים שיכולים להתפרסם מונים, הם יכולים להתפרסם אנשים אז ככה זה הולך. אז מה קרה? משה חוזר, ועכשיו הוא קיבל את הארץ היהודית מאחורי איג'יפ, ומשה התחיל להיות מולטי מיליאנר. עכשיו אני רוצה להזכיר לכם, איך משה התחיל להיות מאוד רבי. איך הוא התחיל להיות מאוד רבי? בגלל שהוא, אחרי שהתחלו את ההורים, והשם אמר לו שתעשה עוד קרדים, והקרדים האלה נשכחו. אז תחשבו עכשיו, אם אתם קיבלו קטנה קטנה, שלושה קרדים זה יכול להיות מיליון דולר, 2 מיליון דולר, זה יכול להיות מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון דולר, 2 מיליון אתה יכול דול לראות, עכשיו משה הוא מאוד חכם. הם לא יכולים להסתכל על הקהל שלהם שהם גדולים מאוד, אפילו אם הם לא קיבלו זמן מאחורי איג'יפ. תזכרו, הלוואים, הקבוצה של הלוואים, לא קיבלו זמן מאחורי האיג'יפים, בגלל שהם הלכו ללמוד תורה, הם לא חיילים, הם חיילים ללמוד. רק האנשים שהם חיילים, קיבלו חיילה מהאשם. אתם יודעים, אבל האנשים שהם מנסים ללמוד תורה, הם לא קיבלו מנצחה. אז איפה משהו גדל? הוא גדל מה... מה... מה... ה-10 הקרדיטים שהוא פגש, שהם נפגשו מאשם. הקרדיטים הראשונים נפגשו מאשם, הטאבלט. אשם הציינו אותם. הקרדיט ה-2, משה, אשם הציינו אותו, והוא היה צריך לציין אותו. והוא לא ככה טוב כמו האחרון, בגלל שככה זה קורה בחיים. כשה' נתן לך הזכויות, אם אתם מפגשים את זה עכשיו, אתם איגנורים את זה, אתם לא קבלים את זה בטח, אתם יכולים להקבל עולם אחר, אבל זה לא תהיה כמה עולמים כמו בפעם הראשונה. זו רגלית סולידית. זה לא תהיה כמה. זה צריך להיות קטן. כמה קטן? 10%, 20%, 40% קטן, זה יקרה. אתם יודעים? זה נכון כמו שילוחים שהם נותנים לך את הכי טובה, הכי נכון, הכי מגניבה, הכי טובה, הכי טובה, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכי נכון, הכ למה הוא לא קיבל את האחרון? עכשיו צריך להתגלגל על משהו קטן, הרבה קטן זה יכול להיות. לפעמים, אתה לא תקבל אפילו את הזכות השנייה. איזה אנשים היו עם הזכות גדולה, ואתה תעשה להם את הכי טובה או את הכי טובה, ותקבל אותה, ותשתה בלונדינה על החלק של החיים שלהם. יש מיליארד אנשים כזה. במיליונים שלנו, מיליונים, שהם מוותרים סינגליים, בלי להתקבל, בלי להתקבל עם ילדים. אז זה ברור שזה פרובל מאוד גדול. למה? כשאשם נותן לך משהו, ואתה מראה שאין לך אהבה, אתה נותן לך פרובל מאוד גדול. זה רק עבודה של זמן, עד שאתה יכול להכיר את המשאר שאתה נותן לו. זה למה אנשים צריכים להיות מאוד מיוחדים, לא להתקבל על משהו שאשם נותן להם. You have money. Hashem gives you this money. Don't complain. You have a house to live. Who gave you this house? Hashem gave you this house. Don't complain. You have a shiduch. Hashem gave you a shiduch. Don't complain. When you complain about something Hashem gave you, it's actually you telling Him, I know better than you what's good for me. When you behave like that, He takes away what He gave you. So you ended up ruining yourself. When you open your mouth and talk, and you show no appreciation, you complain about your spouse, you complain about your children, and you complain about all these gifts that Hashem gave you, God forbid you put yourself in a situation where you can lose it. And you know how it is in life. A person sometimes only appreciates what he has after he loses it. While he has it, he feels no appreciation. אחרי מילה או שתי פעמים כשהוא פגש את זה, וואו אמרתי לו, אבל אתה עדיין עושה משחק בטוחה בטוחה, אבל עכשיו אני לא יש לך את זה. תראו כמה אני נשאר עם הטלפונים, מחכים 40 דקות עד שהטלפון יצא, זה כל כך גדול, אני צריך לקחת טלפונים, אני צריך להחליט טלפונים. הטלפון הזה, אתה יכול להכין אותי למקומות שאני צריכה, אבל אני רואה את טלפונים אחרים. אתה יודע, הטלפון הזה עם הטלפון, הטלפון הזה עם הטלפון הבנטלי. אז אני הייתי גדול עם הם, ואתה יודע, זה בגלל זה. אני לא אהבתי את הטויוטה הזאת שהייתה לי אבל עכשיו כשה' קח אותי את זה, אני אשכח את זה כל כך הרבה ואני אשכח שאני יכול לציין את זה. זאת הדרך שהייתה לי, לפחות. אז עכשיו, השם בא למשה, הוא עשרה שנים, הוא שמים אותו לבית אג'יפ, אין סביבה, הם יוצאים משה גדול של התשעה הראשונות, וקורח גם נגמר. יוסף חכה של שלושה דברים אחרים באקדמיה. יוסף הצדיק, זאת אומרת, היה בקבוצה של כל המONEY של העולם לעשרה שנים. וקורח החלטה של אחד מהדברים האלה. כי זאת אומרת, קורח היה גם לוי. קורח היה מנצח להיות פחות. קורח לראה תורה עם כל הקבוצה של לוי. הוא חבר של משה רבנו. כן? זה קורח בן יצאר. למה קורח אהב משה? בגלל שמשה נותן את עבודה הלך, סופו של דבר, לעצמו. זה מה שהוא מסתכל עליה. בהחלט הוא היה כל אשם. אבל הוא מסתכל על זה, משה נותן את הקבוצה לעצמו. ואחר כך, הקוהן גדול, הוא נותן לבראדר שלו. מי יכול לתקן שלושה? אני! אבא שלי יכול לתקן אחר אמרם! אני השנייה שבשירה! הוא נפגש לשנייה! אלי צפן בן פרנח! הוא נותן לו אחר חבר, אבל הוא... האחרון, אני הייתי מנסים לקבל עבודה הבאה או למה פתאום הוא נפגע אותי? אבל בטח, משה לא עושה שום דבר על עצמו זה לא פוליטיקה, סירו אה, אני אוהב אתכם, אתם קבלים קוות, אז אני אביא לכם את העבודה הגביהה לא, מה שה' אשם אמר הוא עשה אבל עכשיו באה הפוליטיקה קורח, זה האנשים הכי רבים במדינה, הכי רבים הוא מנוסה הארון, הוא מנסה את הקווננט של הארק, הארון הקודש, הוא מנסה את זה. כתוב, זה כתוב שהארון מנסה את האנשים שמנסים את זה. אני אתן לכם דוגמא, אם אתם רוצים להחליט את זה, את השטחה הזאת, שטחה, אולי 3-400 פאונט. זה גבוה, לא? שטחת שטחה. אנחנו צריכים אולי 5-6-10 אנשים להחליט את זה. If you walk with that now one mile, what would happen to you in the heat, in the desert? Let's say a few people are holding it and they walk one mile. What happens to them? Their back will break. Their knees will hurt. Their neck, their arms, their shoulders, everything is going to hurt. No, but you have to carry it for years. What? I'd rather die than do this. What kind of life is this? What did Hashem do? חלטו את הלכות הבריאות. בלי שאתם תחזירו את זה עם הלכות הבריאות, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה גבוהה היא, עד כמה והערון מנצח אותם. גב אתה מנצח את זה, זה כמו שאתה מנצח משהו וזה מנצח. אתה יודע איך אתה יכול למנצח משהו? אם הוא מנצח ואתה מנצח את זה וזה מנצח אותך. זה באמת קשה יותר ממה שאתה צריך ללחוץ לעצמך בלי להנצח משהו. אפילו ללחוץ בשטחה, לא להנצח משהו. רק ללחוץ זה מאוד קשה. במיוחד במהלך. תחשבו על המילה של אוגסט, יולי, זה יכול להיות 110 דגרים כל יום. הלילה על ידיכם, וכמובן, ה' גרם. אז הלילה מפחדת, היו שבעה הלילה. אחת הלילה מפחדת את הלילה. אחת הלילה מראה לנו את הרעיון, כמו גפס. אחת הלילה עושה את הרעיון ברקע. חולים, חולים, קרקעים. היא עושה את הכל ברקע. אחת הליטה מזכירות אוכלית אוכלית, מזכירה, מזכירה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה נפלאה אתה צריך ללכת מילים ומילים וכל יום זה מאוד קשה אבל כשאתה קוראת את הערון אתה לא מרגיש משהו, הוא קורא אתך עם הם זה בלעדון, אחד מהמירקולים שקרום אז הוא בפוזיציה הזאת, שהיא גדולה מאוד, קוראת את הערון של ה' הוא מלכת הלוי, הוא האדם הכי גדול אבל הוא יש עיר גדול אנשים שמתעוררים, הם מתעוררים כל הזמן. לא משנה כך, כשהם רואים מישהו שיש לו משהו שלא יש לו, הם מתעוררים ברגע. מישהו שלא מתעורר, הוא יש לב בשם השם. הוא יודע מה זה שלי, זה שלי. מה שלא שלי, לא יהיה שלי. ולכן מה שהוא יש, מה שהיא יש, זה לא משנה שלי. מישהו כזה לא מתעורר. הוא יכול להיות אברך, הוא יכול ללכת לשבע ברכות במסגרת גדולה, לראות עוד עשרה מיליארד דולר, לראות עוד עשרה מיליארד דולר, לראות עוד עשרה מיליארד לראות עוד עשרה מיליארד דולר, לראות עוד עשרה מיליארד דולר, לראות עוד Right? Who became the עשרה מיליארד דולר, ל biggest תלמידי חכמים? Usually it's the poorest people. בגמרה זה, ייזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. Kids that you raise in a spoiled environment, spoiling them, giving them credit card, every toy they want, everything they see their friends got right away, you get it for them. They have all these toys, all these things, electric car and this bike and that one and this vacation. במיוחד לא קורה משהו מהקלועים האלה. אתם נכון אם הם נמצאים רליגיים. הרבה מהם חייגים לרליגיה. למה? הם אדיקים לדרוג. אפשר להתאמן שהאדיק לדרוג יהיה רליגי? מי אתה מטען? הדרוגים זה לא רק ארווין וקוקיין וגרס הדרוגים זה גם מטריאליזם זה לפעמים דרוג מאוד נחמד אנשים הם כל כך נוסעים בזה וזה מטריד את רעיון שלהם באותה קומיונטים, האמונה של אנשים שיש להם שהם אמורים באמת זה המון זה גדול באותה קומיונטים בגלל שכמה יותר מוצאים עבודה, כמה יותר מוצאים עבודה, כמה יותר לוקחים את האנשים שלא יש להם עבודה. זה מאוד מעניין, אתם רואים את הדברים האלה. אני מכיר מישהו, כשאני הייתי ילד, אמרה את אמא שלי, למה אתם לא מגיעים לבית שלכם את הזו? זו אישה, היא בלונדינה, היא לא הייתה מתי היא הייתה, אז היא הייתה בת 50 היא לא הייתה 100% במידה שלהן. במיוחד, כשאנשים היו בלונדינים, והם מגיעים לבית 50, יש ריסק יותר גדול שהם מתחילים להיות שאלות מנטליות. אני ראיתי את זה מילים פעמים, בין יהודים ובין לא-יהודים. זה ממש, הלונגה הזו היא איזושהי כרסה שהיא מתחילה לעשות שהאנשים נפגשו את המדע שלהם, לפחות. זה למה התורה אומרת, לא טוב להיות אדם לבדו. זה לא טוב שהאדם יכול להיות בלבד. הוא צריך משפחה, חבר בחיים. למה? אחד עשה את האחד במקומות קריסטיים. אתה צריך לקחת את חייבת החייבת של החיים על הרגל שלך, בלתי פעמים, עם אף אחד אחר בבית שלך. זה מאוד קשה, אז הרבה אנשים מתחילים לדבר עם עצמם, הם מתחילים לעשות איזה דברים, הם מקבלים כל מיני דברים בבית שלהם, הם עושים הרבה דברים משמעותיים. כשאתה מדבר עם הם, הם נפגשים את המדע שלהם, הם נשיאים, הם עושים דברים משמעותיים. למה זה? 30-40 שנים של לנצחות נפגשו את המדע שלהם. אז אתם יודעים, אז פה, יש לנו הסיטואציה שקורח בעצם יש לו כל מה שהוא רוצה והוא מפחד, הוא מפחד שמשה יש לו משהו שהוא לא יש לו, אהרן יש לו משהו שהוא לא יש לו, אבל הוא לא רואה מה שהוא יש לו. אז המפחד מגיע לו לתנועה. כמו שאמרתי, הדראג של המיוחדות, מנצחת אנשים מגניבים ומגניבים לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות ויותר, לגבות יותר ויותר, ויותר, לגבות יותר ויותר, לגבות יותר זאת איזו תורה יוצאה. למה? מה עוד יש להם? הם לא יכולים להצליח את זה, הם לא יכולים להצליח את זה. הדבר היחיד שיש להם בשבילה הוא לנסוע וללמוד תורה. אם יש להם כל שבוע אחר פקניקה, וקטע, וזה וזה, וזה קמפ, וזה קמפ, וספורטים כל יום, ולראות כל מיני דברים מגניבים, כמו שאמרתי, להשכחה, אם תהיו רליגיים, אתה צריך לדבר ולתת תודה על השם בפנים. אז הייתה לי איזו אומנה, היא לא רצתה להביא את האמא הזאת. היא הייתה בת 50. אמא שלי אמרה לה, למה אתם לא מבינים אותה? היא אמרה, אה, אני לא רוצה אותה בקבוצה שלנו. למה? אנחנו גדולים, אנחנו חייבים במקום מגניב. מה אנחנו צריכים אותה עכשיו? היא לפעמים גדולה, כפי שהיא דרסת, היא פחות, היא מזרחת, היא לא מגיעה לקהל שלנו. היא לא מגיעה לקהל שלנו. מה אתה חושב שקרה לה? אותו אבא היה מולטי מיליאנר, הוא היה עם עבודה מאוד מוצאה. עבודה גולדה. מלאה ללילה, פרינסים זמן. הייתה וילה ברחוב הכי אמפיידי בישראל עד היום. ברחוב הכי אמפיידי, בברחוב הכי אמפיידי. ולא רק זה, הייתה וילה אחרת לברחוב. היו בנות שניה. כמה זמן הייתה להם? הייתה להם הרבה חברים גדולים, כל אלה אנשים במשרד. אשם רייפה אותן, קיבלו את כל המוניה שלהן, הלכה אותן חום. חום! אשם מותה. היא לא הייתה שם איפה להחזיר. היא הייתה חזירה בחזירה של אישה שלהן. עד שהיא חזירה. למה? אני לא יודע. שכשהיא אמרה, מה שאנחנו צריכים כאן בפארטי? אמרתי לך קצת סטוריה על איזושהי אישה שהיא הייתה צדיקה ברוך השם היא התחילה מאוד לרליגיה, היא באה לישיבה היא מתלמדת בישיבה והיא מנסה להגיע למלכה מגניבה אתם יודעים איך המלכות של קווינס בברוקלין זה יכול להיות 500 דולר בפרסנט, 300 דולר בפרסנט, 7 פלורים של אוכל, 5 מיני מיני אשים, 50 מינים של סושי, בסט וויסקי, 10 מיני מיני אשים, כל מיני דברים, שיש קבב, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, את זה, מילים מילים מילים, את 200,000 דולר של אוכל יכול ללכת לגרמת כדי להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך להגיע לאחר כך הוא רצה להבין כל אחים שלו מהישיבה. עכשיו אתם יודעים, הילדים מהישיבה לא מביאים תנועה. איפה הם יביאים תנועה? הם לא יושבים עם זמן. הם יושבים ומתחילים ללמוד כל יום, מהר, הלילה, בשנים. הם חיים עם קטנה קטנה שהישיבה מביאה. הישיבה מביאה אוכל, מקום להתנועה. אולי מישהו מביא להם קצת זמן כל מילה, אבל בטח הם לא יכולים לספור את המגע. אז כשאתם מבינים בחורי הישיבה, במיוחד 99.9% אתה צריך לעבוד על כל האווירות ואתה לא תתעורר. אז מה יקרה? אם אתה עושה עבודה מגניבה, אם אתה מביא 20 בחורי שיבה, או בואו נגיד 30, זה יכול להיות 10,000 דולר. עכשיו, אם אתה מביא שבועים מגניבים, במיוחד הם מקווים את הסביבה. הם יודעים שזה עבודה מגניבה, הם מביאים שבועה טובה. או שאתה מקבל את הכי יחסית שלך אבל כשאתה מביא בחורה ישיבה אתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכול לביטחון שאתה יכ זה יהיה קשה. או כמו שזה, הוועדה היא כל כך קשה. למה לוקחים 10,000 דולר? היא לא מבינה שהצליחה של הוועדה היא לתפיס את התלמידים החכמים. זה הצליחה של הוועדה, לתפיס תלמידים חכמים ולתפיס אותם. כל האחרים האחרים לא מיוחדים, אף אחד מהם. האחרים היחידים שהם מיוחדים בלילה הוועדה הם התלמידי החכמים, הרבים, הבחורי הישיבה, אפילו אם הם מביאים את הישיבה, הם לא מביאים את הישיבה. אתה צריך להשמח שיש לך הרבה תלמידי חכמים עם קדושה, שהם יצאו מהמקום. אבל אתה יודע, איזה אנשים אינטליגים, הם לא מבינים את זה. אז מה קרה? אז היא לא רוצה שהם יצאו. מה שלא קרה להם? איזה יום, אני מקבלת מסגרת, בואו נפגש את הזו, את אמא הזו. היא נפגשת. אף אחד לא יודע איפה היא הייתה בבוקר. מה זאת אומרת, אף אחד לא יודע? היא לא מנסה להתקשר לטלפון. אף אחד לא יודע איפה היא הלכתה, כשהיא הלכתה. היא לא אישה עובדה. היא נפגשת בבוקר, זה כמעט עשרה בפעמים. אולי שמישהו נפגש שם, אולי היא נפגשת במטה, אולי היא באהבה, והם קוראים לאהבה, קוראים לפוליטה. אתם יודעים, אנשים נפגשים. הפוליטה יש פוליציה. אם אתם לא נפגשים לפני שתי יום, הם לא יודעים. תורכו אחרי 48 שנות. זה יהיה בעיה גדולה. מה קרה להם? תשמעו את זה, רבותיי. היום אתם יודעים, כמה סכמים גדולים. צריך להיות מאוד מאוד מיוחדים כשהם נמצאים לכם כל מיני מסגרת טקסטים, ללחוץ על הלינק הזה. צריך להיות מאוד מגניב לגמבול. אחר כך כשאתה ללחוץ על קצת הלינקים, אתה מסוגל. הם יכולו ללכת לטלפון שלך, לקחת את ארגון הבנק שלך, לנצח את החיים שלך. תהיה צריכה להיות מאוד מיוחדת, לא תקליק על כל שום דבר אם לא יודעת בטח איתו. כל המסגרתים, לפעמים הם נראים כמנסים, כמנסים, כמו סרטון, סרטון צחיק. יש כל כך הרבה חולים בזה, שייכו לטלפון שלך וקחו את הטלפון שלך. יקחו אתכם, יכולו לרקוד את החברה הסוציאלית שלכם, אנשים יכולים לקחות עבודה על שם שלכם, אתם אוהבים מיליארד דולר על הביתה שלכם, ואתם לא יודעים אפילו על זה. אתה רק תהיה חשב על זה כשהארהפיות יצאה לדור שלך אותה יום וזה כשאתה יודע שיש לך מורגש שם. יש הרבה דברים שקורה ככה. מה קרה לה? היא מקבלת קלטה. היי, שם שלי הוא כך וכך. אני מבחינת ה-IRS. אני רואה אתכם ואת אבא שלכם במיוחד, כבר כמה שבועות. אני רואה את כל השטיקים שאתה עושה בפרק שלך. ויש לי הרבה מידע עלכם כדי להכניס אתכם לרעיון הרבה. זה יכול לציין אתכם עשרה אלף אלף דולר לבית אדם. אבא שלכם יכול ללכת לבית. אבל אני עדיין לא ראיתי את זה בפרופסור שלי. אני רוצה שתעקבו בי. אני רוצה שתתן לי עשרה אלף דולר ואני אומר לכם, אחרי שתתן לי את העשרה אלף דולר בקשה, אני אגיד לך שתפוס את הפרסומת שלך. אף אחד לא יצטרך לתפוס אותך אחרי זה. אבל אתה צריך לתת לי 10,000 שקל ואתה לא יכול לדבר עם כל אחד על זה. אם יצטרך אחר אחד לעבוד על זה. אם הפרסומת יצטרך לתפוס את הפרסומת שלך, עמדת יפה שלך יהיה בפרסומת. אינסטנטי, אינסטנטי אישה. הייתה פאניקה. מה קרה? שהיא הלכתה לאתמ אחר לאחר. את יודעת, האתמ יש מסגרת על כמה היא יכולה להגיע. כל יום היא מגיעה לאתמ, מגיעה עם קש. בסוף היא נותנת את זה לגבי הקרוק. וכשהיא הגיעה הביתה, היא אמרה, מה קרה? אני אמרתי, לא, אתה מגניב. זה סכם. הם עושים את זה לרבה אנשים, את הסכמים. ומה קרה בסוף? השם נתן להם לוקח את הזמן של הבחורי הישיבה ללכת לגבי הקרוק. זו הליאה שהליאה של אדם היא אם תעשה משהו שאני אוהב, אתה תפסיק את זה. קצת או לאחר, אתה תפסיק את זה. ולא חושב שזאת אישה טובה או קבוצה טובה, אלא תתקשר לרעיון טוב. אפילו אנשים טובים לפעמים מגיעים ככה, כשקורה למוניה. או, זה יותר, אנחנו יכולים לחזור, אתה יכול לחזור, קבוצה לרעיון 100 דולר. זה יותר, יש אש, קטע ואולי קטע קטע של מילה וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך וכך הלאה, וכך וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, וכך הלאה, ו זה קשור, ממש קשור. עשרה או כמה שנים לפני, אני הייתי בשבילה של מלאכה מגניבה פה, מגניבה קווינס, ואחיו אמרו לי, תראו את האחי הטוב שלי, הוא חזק 90,000 דולר על פלארים. זה 25 שנים לפני. זאת אומרת, היום זה יהיה 250,000 דולר, כמה פלארים. אתם יודעים שום דבר טוב יותר מזה? בבקשה, תגידו לי. שום דבר טוב יותר מזה? היום יש גמחים, יש פלאסטיק פלאסטיק שזה נראה נכון. אתם יכולים להכניס את כל המקום ל-2-3,000 דולר. אתם קיבלתם את זה ללילה ואתם מבינים את זה. זה, אתם יודעים. וזה נראה נכון. בפיקציה, הכל נכון. 250,000, 3,000. לא, זה לא נכון. אנחנו יודעים שזה לא קוראים, אבל אף אחד לא קורא. וזה נראה מאוד מגניב. גמח. אתה מקבל את זה מהגמח. הם נותנים לך קצת, ובכלל הם נותנים לך. איך להבין, רבותיי? אני תמיד אומר, אתה יודע, אחד מהפוליטים בישראל אמר, בישראל, פעם, העם מתומטם, והעם ישלם. התקשורת, המדינה היא אדומה והמדינה תקשור אותה. פוליטיקאי סקולר, הוא לא ידע עדיין כמה הוא נכון. אבל זה מה זה. כשאתה לא חושב, כשאתה לא מבין את הרציפות של השם, אתה חיים כמו גויים. זה כמו גויים. איפה הם יקבלו את כל הדעות הזו? את כל הדעות הזו, מהר גויים. מה שגויים גויים עושים, הם רוצים להקפיא. איזה קבוצה, איזה קבוצה, סינגר מבריאות, מגיעים לו עם כל הקבוצה, 50,000 דולר, ועוד 20,000 דולר לפליטה. מה כל זה? זה מגניב. עכשיו, אני שמעתי שאונר אמזון עשה חברה, 30-40 מיליארד דולר חברה, איזה דבר. הם חיים בלילה. בקרוב הוא יכול להיות בארץ, ואז הם יכולים להראות לו את החברה. איך אתה חושב שהוא יכול להשתמש בזה? זה מה שקורה, רבותיי. בכלל, בואו נחזור לסטוריה. משה היה לידר, היה לידר ביחד ל-40 שנה. הוא היה עם הרבה מבחינות, כמו שכולם יודעים. הרבה פרובלים, דמוניסציות, תפקידים. אבל המבחינה הגדולה הייתה קוראך קבוצה 250 לידרים חופשיים ביחד עם דתן ועביראם, ברני סנדר וצ'ק שומר גם בפקדה. אז ביחד 253 חיים קטנות. מי הם? דתן ועביראם היו ממלכת הטריב של רובן. אליאב, אבא שלהם, היה נשיא של רובן. הם ארבעה גנבים מרובן, הראשון של יעקב. מבחינת אימפורטנט, מבחינת אימפורטנט. אז רבותיי, במדרש רבא של שמות, א', נכתב שדתן ונבירם תמיד נפגשו משה, תמיד. משה בגלל זה נפגש למדיאן, הם גם מגיעים בין כל הקבוצים ללכת אתו גם כשהם הגיעו לרחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב 11, 12 ו-13, הם האנימים של ישראל. האנימים. כל יום הם יקבלו ויישבו לאיראנים ולחמאס ולחיזבאללה, כדי להגיע ולנצח אותנו ולנצח אותנו יותר. אנחנו פחות, הארמות פחות, אין לנו את זה, אין לנו את זה, אין לנו פרויקט, הממשלה היא זו, זה זה. והערבים, הם האמינים, סינואר עם אחשימו, שהם היו מוצאים לנצח על אוקטובר שבין בגלל הטקסטים האלה. כתוב בפרסם שלו, הלפטים הם הכי טובים שאנחנו יודעים. כמה שנים אתם יודעים שהם הכי גדולים שאנחנו יודעים? אני התחלתי לדבר על זה כמעט 30 שנים. שהם האנגליים האמיתיים. הרבה לפני הערבים, הרבה לפני איראן, הם קוראים את כל הסביבות. קחו אותם מזה, ולא תהיה חמאס, לא תהיה ג'יאד, לא תהיה חיזבאללה, ולא תהיה איראן. האנשים שהם נותנים לאנשים נותנים לנצל מיליארדים ומיליארדים מיליארדים של דולר לנצחנו כשהם רואים שיש לנו כל כך הרבה אנשים מגניבים במדינתנו לא רק בישראל, אבל גם פה באמריקה מי אתה חושב שהם נותנים לנצח מנדני? מי אתה חושב שהם נותנים לנצחו? כל האנשים הליברליים של מנתן הם הם הם לוחצו על מישהו שמייצר שאין לו איזראל, מישהו מגניב, מישהו פרו-חמאס, מישהו שקריא בלחוץ על פלסטין, מישהו נפחד של המדינה היהודית, והם הולכים לספור אותו. אני שׁרתי שמייצר הוא הליברלי יהודי, כמו סליפי ג'ור, כל מי שבו היה יהודי ליברלי. רפורמים, כל הרפורמים הם מנצחים אותנו. And when you talk about it, you are vile, you are extreme, you are this, you are that. Why? Because you bring the truth up and nobody knows what to answer. כולם רואים שזו האמת אבל הם לא יאמורים לדמות בגלל איזה רגע, כמו שאתם יכולים לראות, הערב רב תמיד נגד המדינת היהודית. מיום הראשון, פה, פה נכון. אנחנו כמעט נמצאים מאחור איג'יפט אחר אשם פרמס. משה מנהיג אותנו לבריאות. הם קרקעים. משה מנהיג אותנו. למה שבאנו פה? תראו, המדרש לא נפגש. זה מה שהמדרש אומר. הם האנשים שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם שהם היו שהם שהם היו שהם שהם היו שהם היו שהם היו שהם שהם היו שהם היו שהם שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו שהם היו היו שהם היו שהם היו היו מה הם עשו? הם הלכו למשפחה ושמאלו את המאן, הם קיבלו שניה. אז הם היו עם חלק. מה שהם אתנו, הם אתנו. מה נשאר, הם שמאלו למשפחה, והם באו למדינה בשבת. אתם רואים, אנחנו לא יכולים להתאחס עליהם. תראו את ה'ביבי'. כמה הם אתנו את ה'ביבי'. אותו דבר שהם אתנו את משה. תראו מה הוא קורא. זה לא יהיה מנה. אתם חייבים לו? תעזרו אלינו. תעזרו, נראה לכם שהמאן נפגש היום. הם הגיעו לתחילה ולא הייתה אמן. מה קרה לאמן? האנשים אמינים את זה. אנשים אמינים את זה. אתם יכולים לראות עכשיו שהם נראים כאנשים אמינים. אולי הם יחזרו. לא, הם רק נגמרו. וזה רק נגמר ונגמר ונגמר עד היום. הם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם מה? הארץ היהודית לא יש למה להגיע לתרעה. הם כולם מאוד חייבים, הם כולם שמחים, יש להם ברית קטנה, זה מגניב, כולם יחזורים. מה למה הם צריכים להגיע לתרעה? כולם מגניבים. מה זה הארגומנט על זה? מי יצא? האנג'יפים. בגלל שהם קיבלו את המONEY שלהם והם רוצים את זה. אז כולם היו חייבים, אקספטיהם. הם לא מקבלים משהו. והם ברגע מתייחסים למושה, שאתם צריכים להשיג אותנו, מה קורה פה? הם לא מבקשים אותנו. מושה צריך לדבר אם הם צריכים לדבר אותנו או כי הם מטורחים אותנו עד כמה שנים, הם עדיין נשארו לנו זמן. זכרו, אמרנו על זה בקבוצה. אז זהו דתן, עבירם וקורח. 250 אנשים היו קורחים הראשונים. הם היו ככה כהנים עכשיו משה קיבל את פוזיציה שלהם, את הטיטל שלהם והוא נותן את זה לצבא שלהם, לשם שלהם זה לא נראה כל כך טוב לכל אחד מהם היה אנשים מיוחדים התורה אמרה שהם היו המנהיגים היו טובים להיות מנהיגים עד עכשיו אבל עם הדבר של קורח שהוא היה מדהים מדהים וקרוק ידעים איך לפרסמת את העקבות שלו, להשתתף, לעשות את האנשים שמגעבים, כמו איטלר עם אחשימו. קיבלו מדינות של גרמנים מוגניבים, שקשרים לבח, ובטובן, ומוצר, דנקינג'ן, דנקינג'ן, אל תשכחו על המערכת, זה לא מנהל. איך הם הפגשו אותם במונסטרים כאלה? אחד שלהם עשה את זה. בטוב, זה היה רכב השם. מה יכולים לעשות? השם החלטה שאנחנו צריכים למות, אבל... זה קרה עם אדם אחד. הוא מגניב את האנשים עם ההכנעות שלו. הוא לא היה אפילו כל כך אינטלקטואל. הוא היה בבריכה, הוא היה קטן חדש. ובסופו של דבר נהיה עשרים אלפים אנשים באים לדעתו, למרחק שלו, כותבים במרסדס הסכנעי, כותבים לדעתו, אלפים אלפים קרחים, מה קורה פה? איזה אינדיבידואל, קורח. הוא יכול לדבר. קורח בן יצער, בן קיאט, בן לוי. קורח בן יצער, בן קיאט, לוי. קורח יצער, בן לוי. קורח בן יצער, בן קיאט, בן לוי. קורח בן יצער, הוא מספר בן שכאן אנחנו מדברים על יצאר, כעת ולוי. מי הם? שלושה אנשים רכבים. קיאט, אביו, יצאר, צדיק. אביו, כעת, צדיק. אביו, בן לוי. לוי, צדיק. אז למה התורה צריכה להגיד את הנמה של כל הצדיקים בבקשה לנמה שלו? כמובן, אם אתה רוצה להגיד עשוו, האם אתה ראה בתורה שקראת עשוו בן יצחק? עשוו בן יצחק בן אברהם? האם אתה ראה כזה פסוק בתורה? אתה לא רואה אותו, נכון? למה? זה פסוק ליצחק שהוא יש עשוו. זה פסוק לאברהם שהוא יש עשוו. אשם לא רוצה לנמות אסאב אסאב שני יצחק, גרנד שני אברהם התורה לא קיבלת את זה, למה פה הוא רבר מאשר אסאב, קוראך, מה שהוא עשה אתם יודעים כמה אנשים מתיילים בגללו? 15,000 אנשים מתיילים בגלל הטראגיה שלו בגלל איגו זה מה שקורה, אז הוא, אתה יכול לראות, גרם טראגיה כזאת עשו את זה בעולם, עשו את זה בשביל ה' והתורה אומרת קורח, בן יצער, בן כעד, בן לוי. אנחנו צריכים להבין. למה התורה מביא את הצדיקים בצדיקיהם? טוב לדעת את זה. התשובה, דגמרה אומרת, אמר ישלקיש, אמר, דגמרה, אורח חיים אומר, הוא אומר ככה, אורח חיים אמר, למה אנחנו מביאים את האלה שלהם? כדי להגדיר שהרזון שקורח נשארה בביטה עם משה רבנו, זה בגלל את הגניאלוגיה שלו. תראו את הקבוצה שלי. כעת, הולי מן. יצער, הולי מן. לוי, הולי מן. הקבוצה, הקבוצה הקבוצה. אני לא קצת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד I have a chance to succeed. How did he convince 250 innocent people to follow him? They wanted to fix what they thought was wrong, for the sake of heaven in the beginning. They were serving, they were doing a good job, then all of a sudden Hashem said to Moshe, they are no longer, they are no longer יהיה בפרנדס, אתה קיבל את זה מהם, ואתה קיבל את זה עכשיו ללוויים. אז מה קרה? כשאתה קיבל את זה ללוויים, לכהנים, הם נפגעים. איך נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגענו את זה? נפגע אבל הוא לא בא לדבר הזה, לגבי איגו שלו. זה למה כל הזמן התורה קוראת את זה מחלוקת קורח ועדתו. זה היה צריך להיות קורח ומשה. החלטה היא בין קורח ומשה לא בין קורח וגרופה שלו אבל התורה לא אומרת מחלוק את קורח ומשה התורה אומרת מחלוק את קורח ועדתו למה? בגלל שזה הוא, זו אגנדה והאגנדה שלהם הייתה ממש אחרת הוא רוצה אוהב, אוהב, כוח אנשים חכמים. הם לא כזה. הם רוצים להיות צדיקים. זה כמו שמישהו שהם אמרו לו, אתה תקבל עליית על שבת, כהן, והם נותנים את זה לכהן אחרת בשול, שהיה פשוט נפגש. גביה, הוא בא למישהו, הוא אמר לו, אני נותן לך עליית כהן. ואז מישהו מלחמתי בא, והוא כהן. בפעם הבאה, הוא נותן לו את זה. הוא נשאר בטח. למה? אני נפגש את המצווה. אז הוא מגניב עכשיו. למה הוא מגניב? אתה רוצה את המצווה שלי. או, לפחות הוא מגניב על המצווה. לא על איזה מקום אני אעבור בשול. במקום יותר טוב או לא. זה איגו, זו פוליטיקה. אבל אם מישהו רוצה את המצווה שלך, לפעמים הוא יכול לנסוע אותו. הוא צריך לתת לך עשרה קויים של גולד. עשרה זהובים. לנסוע את המצווה שלך. זאת אומרת, אתה רוצה את הטלפון שלך. אתה מייצר סנד. לטלפון של הטלפון, אתה צריך להתקשר עם סנד. אחרי הסלונדרינג, כשהלחם מגיע על הרחוב, הוא יקבל סנד וייקבל את זה. אל תשכחו את הלחם. אז מה קרה? חברים שלך נמצאים בבקשתך, אתה מבקש להתאר את הטלפון ביד אחד, את הטלפון בשדה האחרונה, אתה עשה את הטלפון, וחברים שלך לא נמצאים בבקשתך להתאר את הטלפון, ולהתאר את הטלפון אחרי שהם נמצאו את הטלפון ואת הטלפון, הטלפון מותאר כבר, הוא קח את הטלפון ונפגע את המלח. חברים שלך קחו את המלח, עשו ברכה, ונפגעו את הטלפון. מה שאתם עשו? זה הטלפון שלי, זה המצווה שלי. למה אתה קח את המצווה שלי? אם אתה קח אותו לבדין, הוא צריך לתת לך אלפים דולרים. אלפים דולרים. למה? המצווה יש אינסופה. אינסופה. אז בגלל זה, אם אתה קח אותו לבדין, הוא צריך לתת לך אלפים דולרים. אלפים דולרים, זה הרבה דולר. גולד זה מה? 3,500 אונס? זה אלפים אלפים אלפים דולרים. מצווה כדי לקבל לב, זה מצווה אחד זה לא המצווה הראשון בתורה יש מצוות כמו תפילין, זה הרבה יותר לימוד תורה זה הרבה יותר יש מצוות שהם חשבים הרבה יותר אבל אפילו למצוות כאלה הוא צריך לציין לך אלפים בגלל העמוד של 10 דקות שהוא צריך לציין לך אז רבותיי אז כוח הוא מבין, אני קיימתי מהגניאלוגיה טובה, יש לי קבוצה טובה, אני מנסה להצליח. ויש לו רוח הקודש, רבותיי. תשמעו מה קורה, עוביר. הוא יכול להראות את המערכת. אינטואיציה, אינטואיציה ספציאלית, והוא רואה שמי יכול להוציא אותו הוא סמואל, המלך שמואל, שחזאל אמר שזה דווקא כמו שמושה ואהרון קומביין משה ואהרון, זה בצד אחד, שמואל בצד האחר שמואל בקורא שמו משה ואהרון בכהניו ושמואל בקורא שמו. זה כמו בלתי שלהם. התורה אומרה בפסוק, אז מפה אנחנו נלמד את היחידה של שמואל, סמואל הפרופט, שעבר 3000 שנים, היה פרופט במילה של דוד המלך, שאול המלך. זו הייתה הכי גדולה בתהליך היהודי, הוא היה הפרופט, רבי ראשי המזרח. אז מה שקורה פה, הוא רואה ששמואל יוצא ממנו. זו פוליציה בבחינה. אם אני נכון, לא משהו יקרה לי. למה? אם אני מותה עכשיו, זה לא עובד. בגלל שאם ה' נותן לי שמואל להוציא מהגניאלוגיה שלי, זאת אומרת שאני מישהו חשוב מבחינת השם. עד עכשיו, אתה היה. אתה קוראת את הארק, הכל. אבל עכשיו, בפעמה אחת, אתה יכול להחליט מהצדיק הקונטטי לצדיק קונטטי. בפעמה אחת. כשאתה מנצח מישהו ואתה מנצח אותו, אתה מנצח רשעה. כשאתה נצח שבת בטח, אתה מנצח רשעה. אחת פעמים. אחת פעמים. תביאי לי סיגרת. זהו. מבחינה גדולה לצדיק, אתה מנצח רשעה גדולה. אחת פעמים. זהו כל מה שצריך. מלחמת היותר, קראת, סוף. אה? אבל אני הייתי צדיק ל-40 שנים. אתה חכה את זה, אתה חכה את הטלפון כל יום, ואז אתה חכה את זה. לחכת את זה חזק לך יום, לחזק את זה חזק שנות, לבנות המדינת האמפירית חזק עשרה שנות, לבנות את הטלפונים, לבנות את זה חזק פעמים. זה מה זה בעצמם, לבנות צריך הרבה זמן ומנצחה. לנצחה, בום, דקות, דקות, לא יותר מזה. הנצחה לא יהיה גרועה, זה למה זה איפה. לבנות צריך מנצחה ומנצחה. זה יקרה זמן. למה זה יקרה זמן? כמו שקודם אתה עובד על זה, כמו שקודם אתה מרצה את זה. דברים שקורים לילדים רבים, איזי מהפעמים שלהם, הם לא מוכנים את מה שיש להם. הם לא מוכנים. אני יכול להגיד לכם הרבה פעמים, כשאתם מדברים עם אנשים מאוד חייבים לספור את צדקה, את הישיבה לספור את קירוב, הם מאוד מאוד קטנים. זה מאוד קשה להם ללכת, אפילו 200 דולר. אבל כשאתה מגיע לילדים שלהם, שהם גדולים, כל אחד מהם גדולים, אתה רוצה לתת להם אלפים. למה? בגלל שהם לא יודעים מה זאת. הם ניסו לתת כל מה שהם צריכים. הם מנסים להשוויץ קארד. זהו. האחר שעשה את המONEY, הוא עובד מאוד, עד שהוא הגיע איפה הוא היה, כל דולר הוא מרגיש. זה יכול להיות 200 מיליון דולר עכשיו, והוא מפחד אם לאכול באתים את האכולה הזו יהיה 200, או את האכולה הזו יהיה 300. שואלו את כל הרבים, ותראו, הם יוכלו להתאמין. קחו אותם לדטקטור לילה. הם חושבים עשרה פעמים לפני שהם חושבים איזה אכולה ללכת. איזה סטייק לקחת. אחד סטייק 125 דולר, אחד סטייק 95 דולר. הם חושבים עשרה דקות, איזה סטייקים להתאמין. למה? הם עובדים מאוד על את המONEY שלהם. זה מה שהם עובדים אבל הילדות שלהם מורכבו את כל המנהל, תביאו לנו את זה, תביאו לנו את זה, תביאו לנו את זה, יש לכם את זה, איך יש לכם את זה, איך יש לכם את זה, תביאו לנו את זה גם, למה? הם לא מורכבים את המONEY. להם, במדינות שלהם, אני פשוט אגיע ככה והמONEY יקום. הכיות טובה היא שכשהוא יקום לתדקה, הם יותר מורכבים ממה שהם מורכבים. בגלל שהמורכבים עובדים מאוד על המONEY, אז במובן כלל הם יהיו מורכבים, הם לא יכולו ללכת. אבל לילה, אתה תהיה מפחד. לילה שבמקרה של קריירה שלה היא מוכנה לתת יותר ממה שלהם, למה זה? בגלל שככה הם גרם אותה. אז כמו שהם גדולים, הם יכולים להתקלם את החיים שלהם. השאלה היא, מה יקרה אם הם לא יגדולים, הם נגמרים. מנטלית, זה למה הגמרה אומרת, מישהו שהיה פחד כל יום, מישהו שהיה גדול ושתהיה פחד. שנייהם צריכים עבודה עכשיו. מי יש עבודה גדולה לעבודה? האחר שהיה חי. למה? בגלל שהם נורמליים נשארים יותר. האנגלית הנורמלית שהגיעה נורמלית, היא עובדה בנושא הנושא. זה כל יום שלה. 30 שנים הוא היה נורמלי. זה היה עד שהיום היה חי. עכשיו הוא נורמלי. הממשלה קחה את כל זמן שלו. הוא לא יכול להתאמן על כל משהו. הוא לא יכול לקחת פיצה במסגרת. הוא מתחיל להתאמן. הוא מתחיל להתאמן. אז הוא בא לך לבשלות, ואתה צריך לבשלות אותו על ידי סטנדרטים שלו. אתה לא נותן לו 10 דולר, קח את עצמך פיצה וקן קוק. אתה צריך לנות לו יום נכון, נכון, כמו שאתה נותן לו. זאת הבעיה שלי? אני נותן לך יום כדי להחזיר. מה, אני צריך לנות לך יום מגניב? אני צריך לנות לך מילה? נותן לי יום נכון, בוא'נה, וגם קבב, וגם איזה מגניבים. נותן לי יום נכון, וואי, אני צריך לנות לך 200 דולר עכשיו? קח את זה בפיצה, קח את עצמך קלזון, עשר דולר, וזהו. לא! התורה אומרת שאתה צריך לתת לו כמו שאתה מבקש. מפה אנחנו לראים שהמצווה של היחידה זה לא רק להשפחת את אותו לתת לו את אותו אוכל או אותו מקום להחזיר. זה לתת לו את התקופה המנטלית שהוא צריך לתת לו את הטראומה זה יותר מאוד כמו לתת לו את האצבעות לצלם אותו מהקריסטה שלו, מההתפוחה שלו מהקריסטה שלו, מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו, מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה אתה צריך להשיג אותו בסטנדרט שהוא עשוי לזה כי אם שלו מהקריסטה מהקריסטה אתה נותן לו את זה על פלטה מפלטה וכל שלו מהקריסטה שלו מהקריסטה מהקריסטה מה זה מפלט וכל מה זה נראה מטורף הוא שלו מהקריסטה אוכל את זה כדי שהוא לא ימות אבל הוא עושה את הרעיון שלו עדיין יותר מטורף עכשיו תראו מה שאני אוכל לאכול ותראו מה הם נותנים לי עכשיו כאילו שאני חולה טוב שהם לא נותנים לי סטרו לאכול זה כן הוא נראה את זה אז אתה צריך לדעתי, כשאתה רוצה להשיג מישהו, אתה צריך ללכת לפסיקולוגיה שלו, לפסיקולוגיה שלו, לראות מה הוא עושה, ולפני זה אתה צריך להשיג אותו. זה מעניין. בגלל שבכל העולם כל מי שעושה את זה, הוא עושה את זה בגלל המדינה שלהם. אם אתה לא עושה כמה, הם יעבורים לך סטמנטים, אבל הם יעבורים סטמנטים למישהו שהיה מיליונר, והם יעבורים את הסטמנטים למישהו שהיה תמיד פחות. איזה מילה יש לך קבוצה של שתיים, הוא יש לך קבוצה של שתיים, אתה מקבל 1,000 מילה, הוא מקבל 1,000 מילה. אבל הייתי גדול יותר מן טראמפ. זאת לא עבודה שלנו. עבודה שלנו כמממשלה היא לבחור שהאנשים לא ימותים מהתעוררות. זהו, זאת המדינה. ממלכות, אנחנו עושים עבודה לפחות. אבל אנחנו לא פסיכולוגים. אנחנו לא אוקיימים על את המקום המנטורי שלכם. אנחנו לא אוקיימים שאתם יוצאים הביתה וקווים מה שאני הייתי ומה שהייתי. זאת לא עבודה שלנו. אנחנו יכולים להבין את הגויים. זה נכון כפי שהם נותנים להם יודע. עכשיו אתה רוצה להשיג אותם על כל הקריסטים שהם נתקעים? התורה אומרת כן. זאת חסד ראיון. חסד ראיון, ואתה תראה אנשים חסדים ואתה יוצא מהחסד שלהם. אז רבותיי, אנחנו נמשיך. אז זו הסביבה למה הם מביאים את כל אבאים שלו וגדולים שלו לראות לכם שהוא היה מבין על סטטיסטיה שלו וגם הוא ראה ששמואל יצא ממנו עכשיו מי ששמואל יצא ממנו? ששמואל יצא ממנו בני קורח שלא מתו זה כתוב בפסוק, ובני קורח לא מתו כמה שלהם היו עם דילמה גדולה הם אוהבו משה הוא הרבי והם אוהבים את אבא שלהם. אבא שלהם אוהב משה. זה כאילו, תחשבו שאתם בישיבה, אתם מגניבים את רביך, את ראש ישיבה, ואת אבא שלכם אוהב אותו. אולי ראש ישיבה לא נותן לאבא שלכם מספיק אהבה, אבא שלכם מגניב איגו. אבא שלכם מתחיל לדבר נגד רביך. מה הוא יכול לעשות עכשיו? יש להם בעיה גדולה. התורה אומרת, רבי שלכם מגיע לפני אבא שלכם. אבל זו עבודה מאוד קשה. יש לך אבא, הוא נותן לך זמן, הוא יקר אתך, הוא נותן לך כל מה שיש לך, אולי קח לך את הביתה, אשם אמר, זה לא משנה, רבי שלך יביא לך ללחוץ של אמצעות. כל רבי שאתה מנסה ללקח תורה, אתה אוהב לו את החיים שלך. אם אתה מנסה ללקח כל תורה שלך, או כמעט כל תורה שלך, אתה אוהב לו יותר מהחיים שלך. ואם הוא נתן לך רליגיה, זהו. אתה צריך להיות עבוד של החיים שלך. כל מה שהוא קורא, אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי לא להיות ארוך ולהסתפר אחרי שהוא עשה מה שהוא עשה לך ואתה הולך למקום אחר ואתה נותן להם זאת ארוך זה מה שסטאנט עושה כשאנשה היא קטנה אז הסטאנט ידע שיש לה איזושהי חלטה הוא יתכוון אותה ללא נותנת אבל הוא לא נותן למישהו מי שנותן לו הוא ארוך אבל אפילו ללא אנשים שבאים הוא לא עושה עבודה אבל כשאנשה היא גניבה וסטאנט לא יכול להבטיח אותו שלא לדעתי בקבוצה, בגלל שהקהל רוצה לדעתי. זו נציאותו. הוא רוצה לדעתי. אז מה עושה הסטאנט? הוא עושה דעתי לכל המקומות שלא יש לו דעתי. ולמקומות שיש לו דעתי, הוא יכול להבטיח שלא יש להם אף משהו. זאת גרנטיה. אתם רואים את זה בכל העולמי בעלי תשובה. רק קצת מהם, אולי אחד, אולי מקסימום 2% הם תודה על הרבים שהם נותנים להם הכי. נותנים להם כל התורה, נותנים להם כל האידיאולוגיה, נותנים להם ההשקפה, נותנים להם המלכה, נותנים להם אהבות התורה. תעשו להם להשתתפות, תעשו להם להשתתפות במקומות טובות, במקומות טובות. אחרי שהם תהיו גדולים, או אפילו אם הם היו גדולים, הם יחזרו מישהו אחר לתת להם זמן שהם לא יודעים שם. מישהו יצא, יחזור לדור, היי, יש לי את זה, יש לי ישיבה, יש לי שול. אנחנו בניים שול. קח, קח 20,000, קח 30,000. ומה של האחר שהרחק אותך? מה של האחר שרחק אותך? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה למה זה? בגלל שיש משהו שערג'ה נאה ביותר, זה אנשים ארגעים וארגעים. אנשים ארגעים וארגעים הם הכי טובים בליסט. אם אתה אחד מהם או שתיים, אתה יש בעיה גדולה. בגלל שזה כרסם ברור שאשם לא יכול להסתכל על האנשים כאלה. אז אתם חושבים שאני נותנים, אני משפחת, אני ממלכת, אני ממלכת את העולם. ובאחר כך אתה יכול לבוא אל אשם והוא יגיד לך, תראה את עצמך, אתה אינספור. לא רק זה, לפעמים אנשים נפחות לעולם כללי, אפקר למי? לביתה שלו. היא מגניבה לכל העולם והיא מגניבה את אמא שלה ככה. או הוא מגניב לכל העולם והוא מגניב את אמא שלה ככה. מגניבה לו, מגניבה לו, עושה את זה. היא רוצה משהו? לא, לא. אבל הוא מגניב את האחרון והוא מגניב את זה. אז מה שאתה רואה פה? השטן מבחין שאתה אוהב את הכי זה יהיה הכי קשה לך לתחזור. הכי קשה. אתם יודעים, הם באים לגאון מבילנה ואומרים, מישהו מדבר אי פעם על אתכם במדינת. הוא אומר, זה מאוד קטן. אני לא זוכר שאני עשיתי איזה עבודה לדבר הזה. אתם יודעים מה הוא התגלגל או לא? אני לא יודע למה שטאנט הצליח אותו לדבר נגדי, כשאני באמת לא עשיתי משהו עליו, והוא לא אוהב אותי משהו. אם הוא אוהב אותי הרבה, אז אני יודע למה הוא מדבר נגדי. אבל עכשיו, כשאני לא עשיתי לו הרבה, למה הוא יכול לדבר נגדי? הוא לא יודע את הלוגיקה. מפה אנחנו נלמדים, שכמה יותר אתה אוהב מישהו, כמה יותר הוא לא תודה לך. כן, ואתה רואה את זה כל הזמן, רבותיי. לפעמים, אבא צריך קדימה. אף אחד של הילדים לא מוכרח לתת קדימה. מי קדימה בסופו של דבר? מישהו מלחמת, בפנים. יש איזו אורגניזציה, ונמצא לך קדימה. יש שבעה ילדים, אף אחד שלהם לא מוכרח. אה, אני צריך שתי קדימה. אבא כבר מתי. הדיאליסיסטיה לא עובדה. תעשה משהו. כל אחד, אתה שולח את זה, אתה יודע, אתה גדול, אתה יש גל, אתה יש את זה, אתה יש את זה. כל אחד מנסה לשחרר את זה על האחרון. בסופו של דרך, מישהו גוי יצא. אני רוצה לתפוס. זה קורה עכשיו. זו אישה, זוכרים? אני מייצר את שם שלה, מונטה גוי, שהיא צריכה לתפוס קטנה. מישהו גוי מייצר לי אי-מייל שרוצה לתפוס קטנה. מישהו גוי שרוצה לתפוס קטנה. מישהו כשאמרתי גוי על שרוצה לתפוס אמא הזאת, קטנה. הוא הבנה שזו ארובה מאוד מיוחדת לי. הוא אמר, מה הטקסט הבא? איפה אני צריך ללכת לטסט? בגלל שאתם יודעים, לא כל אחד הוא קבוצה. אז אתם רואים מה קורה שם, רבותיי. לפעמים, החברה היא גם לא ממלכה. הם מנסים, אבל זה לא עובד. אבל הידיעה היא שכמה שאתם אוהבים אדם, איפה שהוא אבא, איפה הוא אבי, איפה הוא רבי שלכם, כמה יצר הראי שאתם אוהבים, לא לדאג מה שאתם אוהבים, ולפעמים, אפילו ללכת נגדו. זה דבר אחד, ללא לדאג, אבל לפעמים ללכת נגדו. למה? בגלל שאתה רואה כמה סטאנט, יצר הרע, מנצח אתכם כדי להכניס את הכי הרעשי שהוא יכול אם הוא יכניס אתכם ל-30% הרעשי זה לא יותר לו הוא יכניס אתכם ל-50% וכשהוא יכניס אתכם ל-50% הרעשי הוא יכניס אתכם ל-70% ו-80% ו-90% עד שהוא יכניס אתכם להכניס את הכי הרעשי הארץ ורבותיי, תראו את הארץ ישראל כמה משהו עשה להם ומה הם עושים? הם מטרידים אותו עוד ועוד ועוד. את ה-250 אנשים, כשקוראך בא להם, אמר, אתם חסרו את המדינה שלכם, הוא יקבל את הכל על עצמו. הם יצטרך להגיד לו, בלי הם אנחנו לא יצטרפים מאליג'יפט. בלי הם אנחנו עדיין יצטרפים באאושוויץ. אנחנו אוהבים לו את האמצעות שלנו. מה אתם מדברים לנו על החלטת את ה-TITLE? אנחנו לא יכולים לא פעם להתקדם נגד כל כך הרבה אנשים שאנחנו שמענו במונת סייני שה' התקדם לו ולא לנו ולא לך איך אפילו אתה מנסה להתקדם לנו ללכת נגד הם? זו הייתה התגובה הנכונה אבל כמובן כל 250 אנשים כל אחד שלהם נפגש בפרק האחד עכשיו, רבותיי The claim that they ask Korach, why do you think you're the only holy one? כל העדה קדושים, everyone is holy. Everybody here heard the voice of God, not only you. That's the claim. This is, when we think about it, this is one of the strangest thing in history, what happened here. דקלריאשון של בית נגד האנשים של ה' שהתורה נקראת אחריו. שכל אחד ראה שהוא האחד בהיסטוריה של העולם שמדבר אל ה' בפני מיליאנים ראשים. כל אחד אחר היה אינדיבידואל, אברהם, אלון, קינג דיוויד, אלון, נוח, אלון, אדם הראשון, אלון, יצחק, אלון, יעקב, אלון, הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הו והוא היה רבי משה בן מימון רש, מם, ב' מם, רמב״ם רמב״ן רבי משה בן נחמן אז אחת שנים אחרי רמב״ן זה הזמן של ההתחלה של הקבלה רמב״ן ורבנו יונהא ושל חדשים שלהם זה כשהקבלה התחילה להתפרש בעולם הוא היה רבי דה לאון He found the Zohar and then all the Kabbalists started to learn in it. Until came the Arya Kadosh 200 years later. And he opened all the black channels of the Kabbalah to the world. Until then, basically, very few people understood what's going on. Very, very deep book. The Arya Kadosh, he had Kabbalah Mipi Eliyahu HaNavi. Arya Kadosh, some say that the Arya Kadosh הוא נחשב במים של מיריאם. המים של מיריאם, האחת של משה, הייתה ללחוץ ביחד עם הארץ היהודית על ידיי, ואף אחד נחשב במים שלו. זה היה אחד מהמירקולים, עד שהיא פסקה. אחרי שהיא פסקה, המירקול של המים נחשב. אבל ה' נחשב את המים הזה ונחשב איזשהו מקום במים. ובדרך כלל הוא נחשב באריה הקדושה והוא נחשב באותה מירה, מירה מאוד פשוטה, מירה גדולה מאוד מירה. וזה מה שעשה לו פרופט, כי תזכרו, לא יש לנו פרופסיה לפני 2000 שנים. האריה הקדושה באה 1500 שנים אחרי הפרופט המלאכי. 1500 שנים לאחר, איך סופו של דבר יש לו רוח הקודש, הוא רואה אנשים, הוא ידע את כל אוכלויותו שלו, הוא לוקח את הארץ, הוא ידע אם האנשים היו אוכלויים בה, הוא לוקח את הרכב, הוא יכול להגיד לך איך האנשים היו אוכלויים ברכב. במידה של סליחה, הוא מדבר, והמלך, רבי חיים ויטל, כותב כל מה שהוא מדבר עליו כל הקבלה שאנחנו יודעים מהארי הכי שלו קמו כשהוא היה סליחה הוא מדבר במידה של סליחה ורבי חיים ויטל כותב כל הדברים שהוא... ואז כשהוא עוקב, הוא היה אומר לו, אני הייתי... בקבוצה ספציאלית באבן, הם היו מדברים לי על כל הסרטים היו מיליונים של סרטים בקבלה, זה עכשיו אחד או שתי או עשרה אנחנו מדברים על מיליאנים סקרות. כל פסוק בתורה, אתה יכול ללמוד אותו. זה ממש אחר לפני הקבלה. כל הסקריטים, כשאתם יביאים אותם יחד, זה עושה הרבה דעה. לפעמים, לא יש מצב להבין קצת מהקהלות, עד שאתם מבינים קבלה. למשל, אם אתם לא יודעים על ההתאם, זה מאוד קשה לכם לפעמים להבין למה אנשים רכבים, מפה מאוד ילדים, הם מתחילים לפעמים, לפעמים, להבין למה אנשים רכבים, מפה מאוד ילדים, הם מתחילים לפעמים, להבין למה אנשים רכבים, לפעמים, להבין למה אנשים רכבים, לפעמים, להבין למה אנשים רכבים, לפעמים, עכשיו, להבין כשיש למה אנשים רכ לנו קבלה, אנחנו מבינים שזו תקופה מהחיים שלו, תקופות. ועכשיו, כשראים את הילדות האוטיסטיקות, את הסינדרום של דאון, אנחנו מבינים שזו תקופה מהחיים שלו. בלי הקונספט של תקופה, הרבה דברים לא ברורים בחיים. עם זה, אתה מבין הרבה דברים. גם אנחנו יודעים את מיוחדת החיים, למה השם נתן את החיים הזה ולא את זה. כל כך הרבה דברים אנחנו יודעים מזה. אז אבותיי, הרמב״ן, הוא כותב, קורח היה בידר עדיין, עדיין. גם דתן ועבירם, יש להם היסטוריה שהם אוכלו משהו לפני הרבה שנים. עון בן פלת, הם קיבלו אותו לביזנס. מה היה שם שלו? נמואל בן אליאב. מי הוא? אחי דתן ועבירם. ברני סנדרס וצ'אק שומר, השבועים, יש שבוע אחר. איך הוא נקרא? השבוע האחר? השבועי? איך הוא נקרא? אדם שיף. אז יש שבוע אחר, אדם שיף. טוב, הוא רוצה עכשיו לתחיל בפארטיה. יאללה, אתם לא שותפים את השבועים שלכם. אתם לא רואים שקוראך יש דבר? כל ה-250 היו קבוצים ראשונים קבוצים ראשונים היו עם סטטוו סטטווס בתורה הם נחשפו שהם קיבלו את עבודה שלהם, את פוזיציה שלהם הם רוצים להיות פרופטים ועכשיו הם היו פרופטים עד שהסין של המשל ועכשיו משה קיבלו את זה מהם So the question is, why they waited from the scene of the golden calf, which was years ago, until now? You are bitter and angry at Moshe, why didn't you say anything back then? The answer, Abotai, the Ramban said, as long as Moshe Rabbeinu was performing miracles, no one had the guts to open their mouth against him. מי יכול לדבר על מישהו שיכול לעשות מירקלים? הבחירה הבאה היא תעשו מירקל ותשכחו לי את החיים. אף אחד לא רצה להגיע אליהם. אל תגיע אליהם. אף אחד לא היה בטוחים להתחיל דבר אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להגיע אליהם או להג הוא שפליט את הרד סיד, אל תסתכל עליו, תראו מה הוא עושה, הוא מזכיר את המנה, אל תסתכל עליו, תראו מה הוא עושה. חולים, זה מריטיו שלו, אל תסתכל עליו, תראו את היכולה שלו. משה אמר ל'השם אם אתה רוצה להרחיף את המדינה הזאת ולהתחיל את המדינה החדשה שלו להרחיף אותי מהבוקר שכתבת, זאת אומרת להרחיף אותי מהתורה. אני לא רוצה להיות חלק מהתורה שלך. אז משה רוצה להתחיל את החיים שלו להחליף אותנו. בוודאי, אתה לא רוצה להרחיף עם כאלה של אירוע. עם מי שכאלה אתה לא מתחיל ארגומה. כולם אוכלו את הרחוב שלהם ומתחילים לסלם. כשהספייס הגיע לישראל ועשו את כל הפרובלמים, מה שאנחנו הלמדנו הלאה, משה לא אמר שתרחק אותי מהכתוביות, אשם אמר שהספייס וכל המדינה לא יכולו להכנס לרחוב, חלק מהם יהושע וקלאב. עכשיו משה, בלי להכניס להיות עבודה של המדינה היהודית, כמו שהיה עד עכשיו כל הזמן, This time he is silent. השם said, במדבר הזה יפלו פגריכם. In this desert will be full of your bodies. And Moshe didn't say, no God, don't dare to do such thing. How would you do such thing? Nothing. Moshe said to the nation, there's nothing we can do. We will have to be 40 years in the desert. One day a year. אנשים ימותים. כש? כשהם ימותים, תשע בעב. הם כולם יום. הם נמצאים ביום, כל תשע בעב. אם הם ימותים, הם ימותים. אלה שהם נמצאים ביום, בסוף תשע בעב, הם נפגשו אותם. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו, זה מאוד מעניין. יש 600,000 אנשים. חלקים ב-40 שנים, זאת אומרת, 15,000 אנשים בשנה. כל שנה, הם נפגשו בגרב, ולא יודעים אם הם יצאו חי או לא. הם יכולים למות, ואז הם יצאו אחרי תשעה וחכו אותם. אם תשעה וחצי נפגשו, והם לא מותים, זה היה זמן מאוד שמח. יש לי עוד שנה של חי. עוד שנה של חי. הם יוצאו, הם שמחים. כל שנה, הם נפגשו בגרב, והם נפגשו עוד, ונפגשו עוד. האחרונים 15,000 שמותו בשנת האחרונה זה קרה להם 39 פעמים 39 פעמים הם נכנסו לגבי והם נמצאו מזה חיות אבל עכשיו כשהם היו האחרונים 15,000 שהם נמצאו עכשיו כשהם נכנסו לגבי הם ידעו בטח שהם ימותו עד עכשיו כל שנה זה היה אולי אני מותה, אולי אני לא מותה. אולי אני מותה, אולי אני לא מותה. כי יש אנשים אחרים. כמה אנשים מותים, כל שנה החלטות שלך למותה היא גדולה או קטנה? גדולה. למה גדולה? בגלל של 600,000 רק 540,000 נשאר. ארבע שנים נכנסו, 15,000 אחרי שנה, זה 540. עוד ארבע שנים, זה עכשיו 480,000. עוד ארבע שנים, 420,000. אז עם הרבה יותר אנשים נמצאים, היכולות שאתה תהיה אחד מהחליטים למות, זה יותר גדול. בשנה האחרונה, זה בטח למות. עכשיו, אני רוצה לשאול את השאלה שלך, כמה שנים תוכל לדבר יותר קשה? כשאתם יודעים בטח שאתם מותים, זהו, אין אף אחד למות בשבילי. אני המשחק האחר. או כשאתם יש 30% למות, 50% למות, 70% למות, אבל יש הזכויה לנצחות. כמה פעמים תפקדתם יותר קשה עם את המחלוקות? מה אתם חושבים? אני אתן לכם דוגמה מה שאני מדבר עליה. יש לך ארוח בשלב שלך אתה לא יודע מה זה, זה קורה עד שבועים אתה בא לדוקטור, הוא עושה רגולה אקסטרית אני רואה משהו שם אני לא אוהב את זה, אני רוצה להגיד לך על קאט-סקיין, מ-רי, כל המחשבים המחשבים כולו כמה עד כמה עד כמה עד כמה עד כמה עד כמה עד כמה עד כמה עד כמה היום אתם לא יודעים אם יש לכם קאנסר או לא. אולי כן, אולי לא. מה שאיתו יצר הרע אומר לכם? אהה, זה לא משהו. אהה, זה לא משהו. מי אגיד שאתם באמת יש את זה? ומי אגיד שזה באמת קאנסר? דוקטורים בכלל לא יודעים מה הם מדברים עליהם ביותר הזמן. זה כמו ששטן מזכיר לכם. עשו קצת תהילים, נותנים קצת צדקה, ותהיה בסדר. אבל אם הדוקטור יגיד לכם, אוו, זה נראה מגניב, אני מקווה שאנחנו לא נפגשנו על הטלפון. ברגע, הלכו ל-MRI עכשיו. אני קורא לחבר שלי. לא, אתם לא צריכים להתגלגל עבודה. הלכו בקצב, הם צריכים לצפות אתכם. קוראו לחבר שלו בפנים של החברה. אני קוראו לחברה שלכם, שם הוא וכו' וכו'. תעזבו אותו ברגע. המסורת שיש לו עכשיו היא מאוד מפחדת. בגלל זה, כל הזמן שאתה קורא, בבקשה, אני שואל אותך, תביאי לי אחר הזכירה, בבקשה, מה קרה? עכשיו זו הזכירה יותר גדולה למות, נכון? אז, אפילו כשהדוקטור אומר לך איזה קאנסר שקיבלת, אחת מהם יש קבוצה מאוד קטנה לחזור, אחת מהם יש חלק גדול לנהוג. למשל, אם יש לך חלק גדול של 80% לנהוג או חלק גדול של 5% לנהוג זה לא הכן שאתה מנסה להשתמש בזה. כשיש לך חלק גדול של 5% אתה קריח, אתה שואל, אתה כל יום קריח אבל כשיש לך חלק גדול של 80% לנהוג, אתה מנסה לדעת על המדינה. תקבל את החלטה הזאת, תעשה את זה, תגידל סוגריה, אנחנו נקריאים, אנחנו נרחקים אתה לא יש לך האנרגיה לבחור אי פעמים עם שיעורים אי פעמים בקלאק כי אתה לא מרגיש עדיין שאתה ממליץ לדעת את החיים שלך אתה מבין את הקונספט או לא? שם דבר במשך שנה משה עכשיו אומר להם אנחנו צריכים להיות 40 שנים בשטחה פעמים במשך שנה ארבעה ארבעה אחת ארבעה אחת של המדינה ימות זאת אומרת 15,000 אנשים ומשה לא עושה שום דבר להבין את זה. הוא נכנס את דקות השם. מה קרה? כל הזמן עד עכשיו, אתה נפגש, אתה מנסה, אתה אומר לשם כל מיני סביבים למה הוא לא יכול לעשות משהו לנו. ובכל זאת אתה קטן? אתם לא עושים משהו, אתם לא שואלים לו להכניס את המשפחה שלכם, אתם לא שואלים לו איך הוא יכול להכניס כל כך הרבה אנשים, ובכל זאת, מה קרה לזה שהגויים אמרו שאתם לא יכולים להביא אותם לבית עם שבעה גדולים גדולים בגלל שאולי אתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם שאתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם שבעה מדינות יכולים להגיד שאתם יכולים להגיד שאתם אחרות, אולי אתה יכולים להגיד שאתם לא מוחדת יכולים ככה. להגיד משה עושה סגנון, ש שיהיה חילול השם, הגאים יהיו שמחים, הגאים יהיו צחקים, הגאים יהיו אומרים, איזה אדם זה? אדם ישראלי. אוקיי, בסדר, הוא ניגש את איג'יפט, אבל הוא לא יכול להגיש קנעני, פריזי, אבוסי, גרגשי, אמורי, הוא לא יכול להגיש אותם. הוא עשה הרבה סגנונים. אבל עכשיו, סליחה קלטה. מה באמת קרה פה? ואז אחרי הסיפור של הספאים, משה התחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל ל אולי הוא עדיין מרגיש, דן השם יקח לנו את הכל. תראו, הוא לא מדבר כמו שהוא עדיין מדבר. הוא נותן לנו. הוא חי ומתחיל ממנו. מה אנחנו צריכים ממנו? דתן ואבירם וקורח. מה קרה עם עון בן פלת? הם באים לדעתו. אמא שלו אמרה להם, אל תשכחו ללכת עם הם. אתם יכולים רק ללכת. אם משה יבנה, אתה עדיין לא יש לך איזה מקום אם קורח יבנה, אתה לא יש לך איזה מקום הוא חושב על עצמך, אתה חושב שהוא חושב עלך? אז איך אתה יפה, אתה יפה אם אתה הולך עם משה, אם קורח יבנה, אתה יפה אם אתה הולך עם קורח ומשה יבנה, אתה יפה אם אתה הולך עם משה ומשה יבנה, אתה יפה אם אתה הולך עם קורח וקורח יבנה, אתה גם יפה אתה לא מקבל משהו, לא מגע מה אני לא אמין לך ללכת מה הייתה אמא של קורח? בתורה, זה פסוק בתהילים, עבלת חכמים קורח עבלת עבלת, אביל, זאת אומרת אדומה היא, במשך לתת לאשה להגיע, להחליט להגיד לה, מה אתה עושה? אתה מנצח את עצמך? היא מנצחה עד היום, כשאמא שלך היא אשת, איך אנחנו קורחיה? אשת קורח אשת קורח, למה? כי היא הייתה אשת. במשך שהיא תביאה רזביה, היא הייתה לביאה רזביה קולה, להרחיף. היא אמרה, אתה לא נורמל, אתה הולך ללחוץ נגד משה. לא שמעתתי, השם אמר לו, למה אתה צריך את זה? מה אנחנו, מה אנחנו, מה אנחנו לא יודעים? אנחנו גדולים, אנחנו חשובים, כולם נותנים לך חשבון. מה אתם צריכים מהזה? היא היהה לדבר עם זה אבל בהחלט היא עשיתה את זה יותר מגניבה וואו, הוא לוקח את הכל על עצמו הוא קח את אחו שלו, תראו את החברים שלכם הם במסגרת והם לוקחים אתכם כמו שקל שני שלכם היא הייתה אחת הסביבה שהייתה פגשת היא הייתה פגשת עם הם וכל הילדים שלהם, בשביל אלה שהם עשו תשובה, אפילו הילדים שמותו הם היו אצלחים, חיים, בגרעה, ביחד עם הילדים, עם כל איכותיהם בגלל שאתה לא יכול אפילו ללחוץ על איכותיהם, אחרי מה שקרה. אז אבותיי, משהו מדהים פה. הם באים לבית און בן פלט. היא, איפה הוא? לילה. אתם לא יכולים להחליט אותו. אבל, היא עשית משהו אקסטרה. היא קיבלת את קווירה שלו. ואני רוצה להגיד לכם, לפני התורה, כשאנגלם מגיע לאנשים, הוא נותן להם רכטובה רכטובה רכטובה הוא נותן להם, נתן להם מקום להחזירה, דרכים להשתתפות, אוכל להאכול, ואינטימציה. אלה האנשים שהם נותנים להם, בפנים של שבועים, בפרסום של ה' בפנים של שבועים. עכשיו, האנשים הכתובה, כתובה, קומה לפני כל מרחב שיש לצבא. אם הוא מת, כל מה שכתוב בכתובה, אם יש בניים, הם מרחבים בניים. קודם כל, היא מקבלת את הכתובה, ואז כל הקרדיטים. הם כולם קיימים, והצבא קומה לפני כולם. קודם כל, היא מקבלת את הכתובה. אם לא משהו נמצא, לא משהו נמצא לצבא. היא קיבלת כל מה שכתובה, היא צריכה לקבל. אבל, אם היא מגיעה בצורה לא מודיסטית, מרגישה שהיא לוקחת את הכתובה. מה זאת אומרת לא מודיסטית? היא מגיעה אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אם היא מגיעה לתלויה, אבא שלה יצא לבית דין עם ראויות שראו אותה לגלות ברחובה, אולי עם שקלות של אמא או אפילו כשהיא מגיעה לתלויה עם שקלות של אמא, אבל היא לא מגיעה לתלויה, פשוט היא לא מקבלת דקה מהכתובה שלה. היא מגיעה לכתובה והיא לא מקבלת שום דקה. האספקציה בגמרא לזה, אינה נוהגת בדת יהודית. יש כדת משה וישראל, זה תורה ומצוות, ויש דת יהודית, דרך התפקידות היהודית. מה זה התפקידות היהודית? כל אחד מודד, כל אנשים צריכים להיות מודדים. אנחנו לא יודעים על חס ושלום, על אנשים שלא מודדים, לפני שאנחנו באים לזכויה הזאת. אבל לפני 200 שנים, כשמוסס מנדלסון, עם אח שימו, התחלו את המוביל האסקאלה, כל אנשים היו מודדים. זה כשהם התחלו להחליט להחליט את הטובה, עד שהיום יש לנו כל כך הרבה אנשים שלא מגניבים, אבל זה לא משנה. אם היא רוצה להחליט את הטובה, והיא מרקדת על כתובה שלה, והמזרח שלה מביא דקה אחת, שתי רגעות, שראה אותה לרחוב ברחוב, בלי כתובה שלה, היא מרקדת על כתובה שלה. אם זה נכון, היא עושה כתובה עכשיו, את אמא של און בן פלט, והיא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... היא... להכניס אותם ללכת. היא היא יכולה להגיד להם, הוא לא מרגיש טוב, הוא נפגש. הוא לא יכול להצטרף. תבקש על יום אחר. זהו. היא בפחדה שהכוח אמר, לא, לא, זו אמרגנציה, אנחנו צריכים לדבר עם הם. תכניסו אותנו. היא לא הייתה יכולה להסביר את הפרש. הם היו באים, זה היה קבוצה אחת. אז מה שהיא עשיתה? היא קחת את הקוור, הם ראו איזו אישה עם רגליה שלהם, וואו! שיקסה! שייגת! הם הלכו! הם יותר צדיקים של החסידים במהשארים. הם יכולים לראות את אישה אחת בזמן שהראשה שלהם לא נקראת. איך זה יכול להיות שהם הולכים ללחוץ נגד המשיך של ה'? מה קורה בכל זאת קהילה? אני מבין, המחלל שבת, מגניב, הוא מגיע נגד המשיך של הרבי. אוקיי, אין ספרים. זה לא חיים, כל מה שיכול בזה. אנחנו מדברים על הזה חסיד, תראו אותו, הוא עובד ברחוב, עם הרגלות שלו כזה. עכשיו הוא רוצה לעבור אפל הרבי המפרש שדיבר על ה' בפנים שלו. מה שאתה רואה פה? אתה יכול להיות האנגלית הכי מגניבה בפנות, זאת אומרת, תקשור לצוות, מודסטי, קשרות. אתה יכול להיות החיים הכי גדולים שלך במיוחדתך. רסיסט, פוליטיקן, מגניב, מגניב את עצמך, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, מגניב את אנשים, שקל על הטאבל. לא, לא, אני לא אוכל. מה קרה? מגניב זה... רב מחפוץ, שחיטה, את עקול, הטלפון היה מספיק לך, ספציאל. זה גלעד בית יוסף חלק לשיטת הספרדים, לא האשכנזים. אנחנו לא עשינו את זה במידה יפה עם היד, זה... זה נטרלי יפה. והטלפון הכי יפה, עדיין לא רוצה לאכול. לא, לא, לא, אני לא אוכל. אז הדבר הבא הוא ילך וילחם עם אנשים אחרים, מי יהיה רבי ראשי? הוא יכולו להכניס, הוא יכולו להכניס. גניבה גניבה גניבה. מי יהיה ראשי? אתם רואים את זה בישיבות הכי טובות של העולם. כל כך גניבה. רבי גניבה גניבה, ילד וילד אחר נלחם למות. מי יהיה? מה קורה פה? אתם רוצים כל כך הרבה להיות רבי? יכולו להיות רבים. אני יכול להכניס. זה היה צריך להיות מהחלטה האחרונה. לא, אתה, אחי, אתה צריך ללכת. לא, לא, אתה צריך ללכת. כשקוראים לצדיקים, לפעמים הם קיבלו עבודה בגלל המצאה של אנשים חייבים. אנשים חייבים זמן, והם קיבלו עבודה ללחוץ. לפעמים אנשים עבודים קיבלו עבודה ללחוץ בגלל המצאה של אנשים חייבים. אני צריך לציין אתכם. לא, אני לא רוצה המון. המון הוא שלכם. לא, המון הוא שלכם. הם יוצאים לבית דין, אני רוצה לתת להם המון. הוא נפגש. אני יודע שאני אוהב אותו. לא, הוא לא אוהב אותי. אני אוהב אותו. לא, זה לא... בבקשה, תגידו לנו מי אוהב מי. יש עבודה כזאת בקורט בישראל. שאנשים יוצאים לבית דין, לא לציין, לתת. בגלל שהבן לא רוצה לציין. הוא רוצה לבית דין להפוך לו לציין. אבל כמה אנשים ככה יש לך בגלל זה? במיוחד פה באמריקה. אז רבותיי, קורח מדבר על כל האנשים הפחותים והוא עכשיו מביא סטוריה. הוא מביא סטוריה. מה הסטוריה? הייתה גבירה, חבר שלי. תשמעו, אתם לא שמעו איזה סטוריה ארוך שלך. יש לי חברה. תראו את ההיסטוריה, מלאה מן האמת, ונחליף עם זה. קורח, משה אמר להם, בואו נחליף ללחוץ. תראו עד למטה, כולם יצאו עם מחתה, זה נראה כמו דווספן. יצאו ונראה מי יתקבל את המחטא של השם. משה הלכה לטנטו וקריאה וקריאה להשם כל הלילה. הם קבלו את המדינה ושחררו את משה, מנסים לקבל סופורט מהמדינה. למה משה צריך לקריאה? הוא ידע שהשם נמינה אותו. אשם אמר לי, אתה הלידר. זה מה שאתה צריך לעשות. אני עשיתי בדיוק כמו שהוא אמר לי. למה אני צריך להיות מפחד? אני יודע שאשם בצד שלי. אני עשיתי לו בבקשה. אני לא החלטתי על מה הוא אמר. את האנשים הפחדים, שהם מגיעים לבית אשם, לא אתי. למה אני צריך לדבר עליהם? אני צריך לפרש שאשם ירד אותי מהם. מה שאנחנו נלמדים מפה? שכשהרבה אנשים פחדים ייחדו ופרשו, אפילו להם ה' לומר. למה? הכוח של הפרשות הוא סוליד, גרמנטי, להשיג אפילו ללא יהודים, אפילו לנאצים, אפילו לחמאס הטרוריסטים, ואפילו לנצחים העיראנים. היאטולה. הרבה של הפרשות שאנחנו מקבלים זה בגלל שהם מפרשו ושואלו של ה' להשיג אותם להשיג אותנו. זה נגד שלו, אבל הכוח של הפרשיה הוא הרבה יותר מאחור מה שאתם יכולים להבין. כמו שמושה יודע, כש253 מנהיגים רעיונים באים, ישר היו רעיונים, ועכשיו הם היו רעיונים, ותראו מה הם עושים, אם הם כולם יכולים לעשות את זה, אולי תהיה משהו לא מזכיר. הוא קריא ל'השם כל הלילה, הוא לא קח את זה לגמרי, שהוא צדיק, וה'השם אמר לו, לא, קראו כל הלילה. מה הם עושים עם זה? הם עושים משחק במושה כל הלילה. תשמעו את הסיפור הזה. לפני שאני מנסה להגיד לכם את הסיפור הזה, אני מנסה לשאול את אשת און בן פלט, שהיא קיבלת את קווירה שלה. מי נתן לה את הפרישה להעביר את זה? אז מפה אנחנו יכולים ללמוד, אנחנו יכולים ללמוד מפה, שמחלוקת, איזה חילול אשם זה איזה פיקוח נפש בגלל שבמחלוקת אפילו הילדים מותים כל אחד שהיה קונקטי דירקטי ואינדירקטי ימות כולם אז כדי להבין את הטראגדה כזאת אני מוכן לקחת את חולי הרגל שלי למה? כדי לחזור על את החיים של מישהו אני אתן לכם רק דוגמא אם אישה לוקחת בחדש ומישהו הלחץ לאושן, לא לאושן, וקרקעה לו. קרקעה לו את הרגל. וקט את הרגל שלו ביחד. בדרכה ולאחר. והוא נפגע אי פעם. והאנשים לא יש להם רגל, לא יש להם משהו, יש להם בנדנה. זהו. זה הדבר היחיד שהיא יכולה לקחת, ולעשות קרקע על הרגל שלו, כדי להחליט את הלחם, עד שהאמבולנס יצא. עכשיו היא חושבת, ראשון, אני אומנה, אני הולך ללחוץ למים, זה לא מודס. שנייה, אני הולך ללחוץ למנהל, וללחוץ עם הם, ולרחוץ אותו, ולרחוץ אותו מהמים. זה לא מודס. שלושה, אני הולך לרחוץ מים שלי, ולכתוב נט על ידיו, אם לא, הוא ימות בכל אופן, ולפעמים אנשים יביאו ויוצאו לי עם נטי מים. מוכן או לא מוכן? מוכן. פיקוח נפש. זה ריסק של החיים. אם אתם מוכנים להחליט את שבת של ריסק של חיים, אתם מוכנים את זה. הדבר היחיד שלא מוכנים לעשות לפיקוח נפש, זה גילוי הריות, שפיחות דמים ועבודה זרה. האינטימציה האמת. ולמרד את מישהו אחר, אם עכשיו אנחנו מרדים אתכם, או לתפוס על אידאל, אם לא, אנחנו נמרד אתכם. ואז צריך למות ולא להתכוון. אבל אחרי זה, פיקוח נפש דוחה הכל, זאת אומרת, פיקוח נפש דוחה הכל, ריסק של החיים. אז היא הייתה מוכנה לעשות את זה. וזה כדי להראות לנו, גם התורה אומרת לנו את ההיסטוריה, כדי להראות לנו שאנשים יכולים להיות פנאטיקים. במקום שלהם, במהלך שלהם, בשמירת העיניים, ובמה הוא אוכל, ובמהלך שלהם כשהוא מפגש, ובאחר כך הוא יכול להיות החיים הכי גדולים. הוא פול של איגו ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול של נורא ופול ומה קרה של בסופו של דבר? נורא בגלל איגוי שלו, הוא עשה אחרים לבשה ולאדם, ומתחיל אותם ללכת לבית, לירושלים, ופול לשלוש פסטיבלים. למה? של נור בגלל איגוי שלו. יש הרבה, הרבה דוגמאות כזאת. אב שלום, אחי תוף אל. אינסטיגייט בין דוד המלך ובניו אף-שלום. הוא נגיד לאף-שלום לעשות את הדברים הכי רעבים שלו לאבא דוד. אם אתם רוצים שאני אשתמש אתכם, אם אתם רוצים שהמלך ישתמש אתכם, תקשיבו למה אני נגיד. למה הייתי נגיד עם דוד. כל האנשים שהם נפגשו את הלב שלהם לעולם, כדי להגיע, אם אנחנו יכולים להכיר 1% של התורה שהם יכולים להכיר, אנחנו יכולים להיות רבי ראשי בעולם. חשבו איך היו אתם. אז מה שאתם רואים מפה? זה לא יותר כדי להיות מיוחד. אם אתם לא עובדים קשה על את המידות, את הפרסונליטה שלכם, את ההשקפה שלכם, זה יכול להיות, חס ושלום, דמות שלכם. ואנחנו ראינו, ראינו הרבה דמות. אז קורח, הוא בא למדינה, ויש לי חברה, אוקיי? חברה, אוקיי? היא ישתה שתי דותים. היא כל כך פחות! היא כל כך פחות! היא לא יודעת אפילו לאכול קצת ברית! מה שהיא עשית? היא קבלה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת משה נפגש, אתה יכול לפלוט את המפקד? כן אתה יודע, אתה צריך להיות במיוחד אתה לא יכול להשתתף דנקי ועקס ביחד. התורה אומרת, לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. למה התורה אומרת, לא להשתתף שני מינים אחרים ולהתקשר אותם למלחמה? למה? בגלל שהאחר ממלכה קצת יותר מהאחר, האחר ממלכה יותר. האחר יותר, האחר יותר. אז זה לא טוב. האחר ממלכה לאכול את הפעולה הזאת, האחר ממלכה את פעולה אחרת. הם מטורחים אחד. אוקיי? אז משה אמר, תקווה על איך שאתה מנסה להכניס את הארץ. איך שאתה מנסה להכניס שני דנקים או שני אכסים, אלא לא להכניס אחד ואחד. אוקיי, אני מבין את זה. עכשיו היא עשית מה שהיא עשית, היא רוצה להכניס שדות לארץ, משה נפגש. אתה יודע, אתה לא מוכן להכניס שדות אחרות, שהשדות לא תמקד. אתה לא מוכן להכניס איזו ספישי בצד השני שהם מתחילים להתמודדים. אתם צריכים להחליט אותם. הגמרה אומרת, איך הרבה דקה בין אתה לאתה. זה כל גמרה על זה. אז תתקשרו לא להכניסו אותם קצת קטנים. אוקיי, הבנתי משה. עכשיו, כשהרבה דברים התחילות לגרום, היא הולכת לרחוץ את המרכז, ומשה נפגש עוד פעם. אל תזכרו לתת לקט שיכחיין פעל עניים. צריכים לרחוץ איזשהו מרחוץ שאתם לא רחוץים, כדי שהאנשים פחות יצטרפים. קטעים שלאחר שאתם יקבלו את הברלי או את הרחוץ, אתם יודעים, הם יצטרפים כמו קטעים. עם הלחם על הרגל. אז קצת מהם יפה. כשהם יקבלו, כשאתה מנסה להכניס את זה לבית שלך, קצת מהם יפה על הרגל ואני מוכן להקבל את זה. כל מה שהפך, זה לרחבי האנשים. ואתה צריך להשתתף קורנרים בפילד. ואתה יודע, זאת אומרת, יש קצת מצבות, כשאתה קטן את המצבות שלך, להשתתף קצת מהם לרחבי האנשים, כדי להגיע ולקח את זה בבקשה. טוב, I got you, Moshe. When finally she cut everything and she did what Moshe told her, she was about to eat, Moshe showed up again. Hey, before you eat, you have to give my brother, the Kohen, truma, 1% of the produce. And to me, the Levi, you have to give 10%, maaser. So 10% from your produce has to come to me. That's when you are allowed to eat. You cannot eat before you give maaser. ותרומה לכהן. היא אמרה, וואו, זה לא כל כך טוב לעבוד להיות חילדה. אתה יודע מה? תן לי להחליט את החילדה. זה יותר קל. מה שהיא עשית? היא סולטה את החילדה, והיא קבלת שפעים, שפעים ושפעים. היא חשבת, אני אקבל שפעים. והיא התחלת לדבר, אני אקבל שפעים, אני אקבל שפעים, אני אני אקבל שפעים, אני אקבל שפעים, אני אקבל שפעים, אני אקבל שפעים, אני אקבל שפעים כשהיא הולכת לתת את החולה, משה נפגש. הוא אמר, אתה יכול לדעתי, ארון, החולה הראשונה של אדם נפגש, החולה הראשונה, כשאתה תתת את החולה הראשונה, צריך ללכת לכהן. הוא אמר, אוקיי, תקבל את זה. אני הולך ללכת לפני כמה חודשים עד שהחולה לא תתקבל. טוב. כשאחד מהם הייתה בגלילה, בגלילה. בגלילה הייתה בגלילה, הראשון נפגש. ברגע, ארון נפגש, משה וארון. היי, הראשון נפגש צריך לתת לכהן. הבחור נפגש לכהנים. הראשון, הוא אמר, אתה יודע מה, אני צריך לתת ולתת ולתת ולתת. אני לא יכול לקחת את זה עדיין. אתה יודע מה, תן לי לסלודר את הלכה, קיבלו את הרבה, אתה אתה אוכל אותה. ברגע שהיא קיבלת את הטלפון, אהרון נפגש. אתה צריך לתת לי את הרגל, את הטלפון ואת הרגל. כל שלושה שלהם יכולו ללכת לכהן. האנשים אמרו, אתה יודע מה? אני אקבל כל מה שיש לי ואני אוכל את זה להשם. אני עושה אוהב. אהרון אוהב. כל מה שהאנגלית מייצרת ל'השם, הוא יוצא ל'כהן, אז תתן לי הכל. עכשיו, קורח, אני לא צריך להגיד לך עם איזה דרמה הוא עושה את ההיסטוריה, כמו שהרקע שלו מתחת לביתו, כמו בנט, הקרוק, עם כל הדרמה שלו, איזה קרוק. אז, היי, ביתו, תשמעו, תשמעו, אנחנו יצאים לביתו בקצב. קורח, יש לך כל כך הרבה מרצה על המלך הזה. אני רוצה להגיד לכל אחד שלכם, תראו, משה וארון לא יש להם מרצה על המלך. כל מה שהם קיבלו, הם קיבלו. אתם באמת חושבים שזה מה שה' רוצה? זאת הסטוריה. עכשיו, מי יכול להגיד לי מה שאין בזאת הסטוריה? יש קצת проблем עם הסטוריה. אתם יודעים, לפעמים משהו בתהליך לא מתקדם. ראשון, אף אחד לא היה פור. כל אחד הלכה מאחורי איג'יפה, לודד. אז לא הייתה דבר כזה, חבר פור. אולי נשיא, אבל לא פור. השני, אם היה חבר פור, שהיא לא יכולה לאכול ומשה בא וקיבל את הכי קטנה שהיא יכולה. הוא ביליונר. קיבל לה כמה אלפים. מה הבעיה? קיבל לך עשרה קטנים. אחד אתה קיבל לכהן ויש לך עשרה קטנים. מהמשרד הזה תהיה גדול. למשך כל החיים שלך. ותקבל עשרה קטנים. כל כך גדול. מה הבעיה? אתה רוצה להיות לידר? אתה רוצה לקבל מקום משה? אתה רוצה לקבל מקום אהרון? אתם מגניבים, יש לכם דונקים מגניבים, מפלגים אתכם בכל מקום. בכל מקום, אין מה לעשות בשטח עם הזמן הזה. אז מה הרעיון? בואו, קחו. קחו קו, קחו את זה, קחו כל מה שיכול. הסיפור לא קרה. אין ארץ, אין שטחה, אין מקום ללכת את הארץ, יש להם מנה קטנה, אפילו אם הייתה פחותה פחותה, הוא יקבל את ארוך שלו כל יום. הסיפור הזה לא קרה. אז איך קוראך אמר את הסיפור הזה, אם הוא ידע שהסיפור הזה הוא סיפור קטן? התגובה היא, כמו שכל הפוליטיקים עושים סיפורים כל יום, ידעים שכל אחד יודע שהם מפחדים, והם נחשבים לסטוריה, ומתייחסים את זה, ומתייחסים את זה, ומתייחסים את זה, ומתייחסים את זה, ובאחר כך, הוא עובד! אתה אומר את זה עם כזה דרמה! כמו איטלר, עם אחשימו. כל מה שהוא היה יכול להגיד על יהודים, 90%, 95% מה שהוא היה אומר היה נכון. האר דיס, האר דאט, מה קרה באחר כך? אנשים, היה טוב להם להבין את זה, ולהפוך על זה. וגם עם הפלסטינים. איך הרבה מיליארד פעמים הם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם מנסים להגיד שהם סופו של דבר, הם נותנים להם שם אחרי הפלסטינים, מה שהרומנים קראו מנ את הארץ, פלסטינה, מ-2000 שנים. הם ערבים רגילים, מאליג'יפ, מג'ורדן, מאליג'יראק, מכל המדינות. אבל, עם הקבל של יהודים הליברליים, הם נותנים להם בפוליטיקה. הם לא יותרו ספר ההיסטוריה. הם לא יותרו אנתום. הם לא יותרו פלגה. הם לא יותרו משהו. זה כל חשוב. שואלו להם, תראו לי אחד ספרי ההיסטוריה שלכם. מי הם האבותים שלכם מ-1900? מי? אל-מצרי, אל-בגדאדי. בנים אתם רואים מה הם באים. אל-בגדאדי בא מ-בגדאד, אל-מצרי בא מ-איג'יפט, אל-חלאבי בא מ-חלאב. אבל יש פרופסור מורדכי קדר, חבר שלי, הוא אקספורט באסלאם והקוראן וההיסטוריה הערבית. הוא מדבר אליהם באל-ג'זירה ומנצח אותם, אפילו את ה'שייקים' הראשונות שלהם, האממות האלה. הוא אמר להם דברים על הקוראן, הם צחקו. ואז הוא אמר להם, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, קדר אמר לנו במשחק שירוסלם לא נמצא פעם בקוראן ואנחנו התחלנו לרחוץ. האממה ואני רצינו להרחוץ עליו במשחק חיים. ואז אני אגיד לעצמי, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן תן לי לראות, תן תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי לראות, תן לי אני אומר שזה לא צריך להכניס בגלל שלא אחד הערב יכול להכניס בגלל זה. ל אם אתה מוכן להם שזה לא קוראן, זה לא משנה. בכל מקרה, כל מה שהם עושים הוא בגלל אגב, כדי להתחיל. אז זה עבודה גדולה, עבודה אחת. אז הידיעה, רבותיי, פה, היא את השאלה הזאת, רבותיי. הם באים למדינת היחידה, הם באים לזה, הם באים לאירופאים, ובכל זאת, כל אחד ייחד עם הלכה, ובכל זאת, יש רעיון, פלסטין מלחמת, מפה לבה. עכשיו, אחד יודע מה הם מדברים עליו. את השאלה הזאת פה. אתם לא צריכים האמת. אתם מתחילים את הלכה, ותביאים הרבה דרמה ורעיון ותביאים אנשים ויורדים כמו באוניברסיטה יורדים חמאסים פלסטינים מרדכים ירד עם ירד עם גיהודים יהודים ליברליים יורדים, פלסטינים מלחמתים הגיהודים הרפורמיים, יורדים אחמד, אחמד הג'יהאדיסט מאלכיידה והם קרקעים, אם רק הליברלי אייסק, היהודי, יפגש במידה של האחמד, בלונד, כשהם במבר, מה יהיה לו? אני לא צריך להגיד לך מה יקרה, אני רק אראה לך איך מגניבים הם אבל אנחנו חיים בעולם שלאמצעי, אני אוהב להגיד את זה, הממשלת של האנשים אינם רעיונים איך שהם אינם רעיוניים או שהרעיון שלהם מלפונקציה הוא לא יכול להשתתף, אתה יודע? ומה אתה מקווה? אם מישהו שריח, זה משהו שצריך להבין זו היסטוריה של רבותיי, עכשיו השאלה האחרונה של היום, כשנחלנו, למה השם נתן לכורח את הטעום הספציפי? הוא נשאר חי עם כל האנשים. השם יכול היה להתקשר להם עם רעיון, אז אתה תראה את הגבות שלהם על הרחוב. זה מדהים, אם הם נכנסו לארח, אתה לא תראה מה קרה להם, אתה תראה הרבה דשא. אבל אם רעיון יקרה וכל אלפים שלהם מותנים עם כל הילדים, ואלפי אבאות, ומדינתם. זה כולה מותנות, עשייה, בפנות שלכם. אני חושב שזה יותר כוחי. למה ה' קבל את ההכנעה הזאת? זוכרים את הרגל? אני אקבל את זה בפעם האחרונה. של ה' אין להם הכנעה אם לא הייתה קרימה ראשית. והמנגינה היא תמיד מגניבה לגניבה. זה צריך להיות מתחיל, מתחיל לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגניבה לגנ Does that match to the kind of earthquake that Hashem made and opened the ground and they all got swallowed alive? Where is the middah keneged middah here? The answer is, Rabbotai, Hashem say to Korach, Moshe, consider himself like the sand on the ground. ואנחנו מה? אברהם אבינו שאין אוכי עפר ועפר. דוד המלך אמר, אנוכי תולד ולא איש דוד אמר, אני מלחוץ ולא אדם אני מלחוץ על הרגל, אני מלחוץ על הרגל אף אחד לא עושה את זה כשהוא ממלכה, יש מלחוץ על השטחה הוא נפגע את זה אברהם אמר, אני שטחה ומלחוץ למה צריך להגיד את ככה? ככה הם מלחוץ, לא שטחה לא מלחוץ, שטחה יש מערכת אשרים היו מפגשים. זה היה מפגש גדול, 100 מיליון דולר, ועכשיו זה גדול גדול של אשרים. האשרים יכולים להגיד, אתם יודעים, בנותיים, אני הייתי מפגש גדול, אבל ימותי הלכות שלי נמצאים אחרי מי. השטח אומר, עכשיו אני לא משהו, אבל אני יכול להיות גלס אמפקד. אני יכול להיות גלס אמפקד. אני יכול להיות כל כך הרבה דברים. זאת אומרת, אתה לא יכול לעשות סימן בלי שלי, אתה לא יכול לבנות מבחינות בלי שלי, אתה יכול לעשות הרבה דברים, אתה יכול לבנות מבחינת אמפירה בלי שלי, בלי שלי אין מבחינה. אז אברהם אמר, אני הכי עפר ואפר. לא זה ולא זה. מה שאתה רוצה, אתה יכול לומר שעברי שלי מאחורי, אתה יכול לומר שעברי שלי מאחורי. אני לא יש בעברי, אני לא יש עברי. משה ואהרון אומרים ואנחנו מה כי טלינו עלינו אנחנו לא משנה, פחות בשלב, לא אפילו מה אתם מזמינים על זה? אז השם אומר משה חושב את עצמו שזה לא משנה כמו השחרר על הארץ כשאנשים מגיעים אליהם קורח רוצה להיות על משה אני אמשיך להיות על משה אתה רוצה להיות מעלי מי? אין פרבלם, ישראל יכול לתאר לך עדייני, זו הרגילה. מה שאתה רוצה, אם ישראל נדבר, תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה תקופה אני רוצה להגיד לכם קצת על השבת, כשאנחנו נשארים על הטאבול, ואנחנו מדברים על זה, ובכל זאת, בנים של רבי מארג'נטינה, שאוהב אותי מאוד, כל מילה הוא בא אליי לצדקה. אחת הזמן שאתם נותנים לו צדקה גדולה, הוא תהיה, ברוך השם, חלק מהקבוצה. אז אנחנו מדברים על זה, שהוא בא הלילה האחרונה, ואני לא הייתה הביתה, והוא יכול להגיע בכל יום. אז אנחנו מדברים על זה. כשהוא יגיד כשהוא יגיד כשהוא יגיד יגיד כשהוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד כשההוא יגיד And they say, who is this from far? כשההוא יגיד כשההוא They ask in the table, who is this? יגיד I say, משולחים, כשהה tzdaka collectors. Now it's Shabbat, nobody comes to collect tzdaka on Shabbat. But we made a joke, tzdaka collectors. Tzdaka collectors. So everyone laughed. Because they know there's no tzdaka collectors on Shabbat. אז כשהם נקו על הדור, אני חשב שיש משה, נקו על הדור, הוא נקו על הדור, ואני רואה, אני רואה מה שאני רואה, אני רואה, הוא נקו על הדור. מי היה זה? הרבי של הלך שלי, הלך שלי מגיע לבית בשנתיים הוא היה, כשהוא היה בלילה, הוא היה הרבי שלו והוא הלך לו הרבה תורה ועשו לו הרבה אז הוא שמע שהוא מגיע לבית, הוא בא לשם מזלטוב הוא היה בקרוב, הוא בא עם הלך שלו, בשנתים באו אבל כשהם נקו על הדור, והרבי הזה משהו נפתח את הדור, הוא שאל אותם, כן, אני יכול לעזור לך? הוא אמר, אנחנו באים לקבל צדקה, הממשלה של הביתה הייתה פה. ובמינות לפה, אני אמר להם, הם שואלים, מי זה? אני אגיד, קבלים, הם באים לקבל צדקה, והם כולם צחקו. הוא כמעט נגמר. הוא היה על ידיי להגיד לי, יש לך רוח הקודש, אני לא יודע מה להגיד. האנשים נפגשו, זו הייתה שיחה. כן, איך אני יכול לעזור לך? אנחנו באים לקבל. ואחר כך הם באים, זה היה רעיון מאוד ארוך. אחר כך, רבותיי, אני זוכר מה שאני אומר. מה שאתם רוצים שזה לא שלכם, אם אתם אקבלו בצורך, זה יקשר לכם זמן גדול. בטח, זה רק עבודה של זמן, עד שאתם ישכחו את זה. לפעמים זה יכול לקחת אתכם. זה נראה כמו, וואו, אני נשמח במה שאני עשיתי, מה שאני קיבלתי, בצורך, בטלות, בטלות, בכל זאת. בסופו של דבר, כמו שהם אומרים באנגלית, מה שקורה, קורה. זה מה שהם אומרים. בסופו של דבר, הכל מידע כנגד מידע. בעזרת השם, מחר, אני אדבר בברוקלין, בפעמון הבא, לא יש לקטוריות בניו יורק. אל תגידרו בפעמון הבא, ובפעמון הבא גם לא יש לקטוריות. אני אדבר בלוס אנג'לס, בגבי, בלילה ב-5 הלילה, אני הולך באפנון ובדרך כלל נוכל לתת את הלקציה הזאת ואני אדבר בברלין בלילה ב-8 בלילה ב-8 הלילה אז זאת המנצחה של לוס אנג'לס, בזרת השם אנחנו נכנסים בעוד שני שנים ברוך אדוני לעולם אמן ואמן רבי חנניה בן הקשיעה אומר הצעה הקדוש ברוך הוא לזעקות את ישראל לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני