Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Evening. ‫זה לקצ'ר, בעזרת השם, ‫להצלחת משפחת ברינק, ‫לרפואת הגוף והנפש, ‫אופטליה, בת חודה בריינה, ‫אסתר, בת ציפורה, ‫לישועת אברהם בן זוהר, תשובה, ‫לעילוי נשמת אשר, בן שמחה יואל, ‫בן נסים אמרם, בן אסתר, ‫אהרון, בן נפתלי, סוזנה, ‫ברינק, בת דינה ווס. ‫לרפואת אהובה, רוב מילנה, ‫מלכה, בת פאולינה, רפואת חיים שלומו בן אסתר מרים, יוסף שמריהו בן יוכב בצהרה, עושר בן יפית. עוד סולעצלחה רפואה ציפורה בצהרה, יהושע בן קרן. ואילו נשמעת, ראיה בת חמרו. טוב, ברוך השם, תודה. יש עדיין כמה דברים שאני לא מדברתי על, על פרשת מתות מסה שקראנו על שבת, אתה יודע, זה מאוד דור, אם תבואו את השתי פרשות ביחד, המדבר היה מאוד דור. ואנחנו סיימנו ספר במדבר. אנחנו מתקדמים עכשיו, ספר דברים, דולרנמי. We finish במדבר. One of the things that appears in a parasha, as we're talking about, בני גד ובני ראובן. הם באים למשה רבנו, והם אומרים, אנחנו, הם לא אומרים אנחנו, בעצם צריך להגיד אנחנו, אנחנו זה אנחנו. הם אומרים, אנחנו, בלי א', אנחנו נעבור חלוצים לפני אשם. רב משה אישר לייש, זה רמה, זה פרוסק של האשכנזים, כל הקומנטריון של שולחן ערוך על רבי יוסף קארו, זה כל מה שעושה ברמה, שהיא הראשית של האשכנזים, של יהודים אירופאים. הוא אומר שבשלושה מקומות בתורה, נמצאנו את הקהילה אנחנו, במשך אנחנו. זה מאוד מעניין, אנחנו צריכים להבין מה זאת אומרת אנחנו. כן, אז זה כתוב ככה. בראשית ממבט, זה אומר, הבראשים אומרים ליוסף, הבראשים של יוסף הצדיק, הם אומרים, הם אומרים לו, כולנו בני איש אחד, נחנו. ישולב בין, כולנו בני איש אחד, אנחנו. אבל הם לא אומרים אנחנו, הם אומרים נחנו. Why? We will understand in a minute why. Then in Shemot, Exodus 16 verse 7, Moshe and Aaron called the nation of Israel, ואנחנו מה כי טלינו עלינו? Who are we that you will complain about us? And Moshe repeats the same thing on verse 8. So, here in our parasha, Bnei Gad and Bnei Reuven, the tribe of Gad and the tribe of Reuven, they say, נחנו נעבור חלוצים לפני השם. We will be the pioneers. We will go first in front of Hashem. Meaning, we will go to the war on the first row. למה הם היו צריכים להגיד את זה? בגלל שמשה אמר להם, הם באים למשה והם אמרים, אנחנו יש לנו הרבה חייל, הרבה חייל. אנחנו צריכים הרבה חייל לתפוס, לתפוס את האנמלות שלנו. אם אנחנו נכנסים לישראל עם כל הקבוצות, אנחנו לא יש לנו כולכם חייל כזה. בואו נשאר על השדה האחרון של הריבי ג'ורדן. זאת אומרת, אנחנו לא נכנסים פולי לארץ ישראל, אנחנו נשאר בצד האחר. אז משה אמר להם, אתם לא מפחדים על עצמכם? אחים שלכם הולכים ללחוץ, אנחנו נלחוץ ללחוץ נגד שבעה מדינות שם, בקרוב של השם. והלחוץ הזה חזק שבעה שנה. שבעה שנה ללחוץ את הדמות האלה. אפילו אם אתם חזקו, אבל אלה שהחזקו, נתן להם חזקה קרובה. אז הוא אמר, אתם יודעים, אנחנו הולכים ללחוץ ואתם הולכים להשתתף באגזיל, זאת אומרת, בצד האחר של הברירה. איך אתם... איך אתם אפילו חושבים על משהו כזה? אז, אתם יודעים, וגם זה חלק שבע שנים להחליט את הארץ. לא רק שבע שנים להקבל את הארץ, זה חלק שבע שנים גם לגביר את הארץ לתרבות. אז 14 שנים, אפילו עם השם, הייתה קבועה ספציאלית, קבועה של מצווה, אנחנו אחר כך באים לארץ המאמינת. השם המאמין אברהם, יצחק ויעקב. מה קרה בסופו של דבר? זה עדיין לקח 14 שנים, כל הפרסם. אז משה חשב, אולי הם מנסים להחליט מהקבועה. אז הם אומרים למושה, לא, אתה לא מבין אותנו. לא רק אנחנו נלך ללחם, אנחנו נהיינו הראשונים והראשונים, זאת אומרת, האנשים, האנשים שהם תמיד בפרון, הם יקבלו את כל הריסק. כשאנשים יקבלו, תזכרו, זו ללחמה אמנולית, הם יקבלו צורד וספירים וגבולים וכך הלאה. מי הוא הראשון שתאהב כמובן? הראשון. You know, even though they have defenders and all that, but still it's the most dangerous one. So they say, no, we're not only coming to the war, we will be on the first straw. But the way they say it, instead of saying אנחנו, אנחנו, what did they say? אנחנו. אנחנו. מה זה אנחנו? We will understand what's the difference between אנחנו and אנחנו. אנחנו נעבור חלוצים לפני השם. אז, אתם יודעים, גם אנחנו צריכים לדעתי, איך הרבה שלהם באמת הלכו, הם הלכו, איך הרבה שלהם הלכו ללחוץ, זה 40,000 אנשים. אבל איך הרבה שלהם באמת היו, 120,000. אנחנו גם יש שנה אחרת במגילת אחד, שאנחנו נלך לראות על מוצי שביס, על תשע בעב. ובספר 3, בספר 42, הוא אומר, אנחנו פשענו ומרינו. אז שלושה פעמים בתורה, יש לנו את הדבר, אנחנו, ואחד פעמים בתנך, במגילת אחד, אנחנו, אנחנו, נגמרו רבות ונגמרו לגבי אשם. אבל אנחנו לא אומרים אנחנו פשענו, אנחנו אומרים אנחנו. אוקיי, עכשיו אנחנו צריכים להבין את הסרטון, מה ההחלטה בין אנחנו ונחנו. אתה רואה, בלימודיה, אף אחד לא קורא אנחנו, כל אחד קורא אנחנו. הם לא יודעים אפילו איך זה קורא אנחנו. רק אנשים שיכולים לדעת תורה יכולים את השפעה. מה ההחלטה בין אנחנו ואנחנו בשפה של השם? אנחנו זאת אומרת כל שלנו אם אתה מדבר על ארוך שלך, אם כל ארוך שלך הגיעה, אתה אומר אנחנו אם קצת של הארוך הגיעה, אתה אומר נחנו זאת אומרת, לא כל שלנו הגיעו בני גד ובני ראובן, היו 120,000 אנשים כמה שלהם היו ללחוץ? 40,000 אז זה למה הם אומרים נחנו נעבור חלוצים אנחנו נהיה הראשון במלחמה אבל מי אנחנו? לא כל שלנו כשאנחנו אומרים במגילת אחה, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, אנחנו פשענו ומרינו, Not all אנחנו פשענו of us. אנחנו means all of us. ומרינו, אנחנו means some of אנחנו פשע us. That's the difference. גם, כשהבנים באים, הם אומרים, נחנו, כולנו בני איש אחד, נחנו. למה הם אומרים נחנו ולא אנחנו? בגלל שיוסף ובניאמין לא היו בו. הם לא יודעים שיוסף הוא רב. הם לא יודעים עדיין שהוא חי. הם חשבים שהוא כבר מותא. אז הם אומרים, יוסף ובניאמין לא היו בו. זה למה אנחנו אומרים נחנו. אם יוסף ובניאמין היו בו, הם אמרים אנחנו. ומשה ואהרון, אנחנו צריכים להבין, משה ואהרון הם שני אנשים. למה הם אומרים, מה נחנו כי טלינו עלינו? למה הם אומרים את זה? נכון? זה משה ואהרון, ונחנו, מה, כי טלינו עלינו? מה אתם מזמינים עלנו? מי אנחנו? נכון? אז התגובה היא, אנחנו עובדים על השם. אתם מזמינים עלנו, You complaining against us, but you're not complaining about the whole group. Who are the group? Hashem and both of us, but we are nothing. That's why they say, nahnu, meaning we are not doing anything. We are doing very little. If we were the one who do everything, then you can say, v'anahnu ma, who are we? But because they are only serving Hashem, they don't consider themselves as anything. They use the word nahnu. One other thing we see in the parasha. ואיש כי דור נדר להשם. Person make a vow. Person make a vow. What is the vow? Vow, a person is accepting on himself, accepting on himself a certain thing to do. ואתם יודעים, כשאחד מנסה לעבוד, הוא צריך להשתתף מה שהיה מפה שלו. השאלה היא, מה יקרה אם אחד מנסה לעבוד, שהוא לא יכול להשתתף פילין עדיין? כשאני עובד, אני מנסה לעבוד, אני לא יכול להשתתף פילין, או אני לא יכול להשתתף פילין השבוע, או היום, או בכל מקרה. השאלה שאנחנו צריכים לעשות היא, האם אחד יכול לעבוד נגד משהו שהם כבר מנצחים להשתתף מהתורה? מה זה? זה אפשר? משהו כזה? יכול אף אחד לעבוד על עצמם לאכול משהו נעקושר? יכול אף אחד לעבוד על עצמם לעשות משהו שהם מנצחים בשבת? אם הוא עושה את זה בשפה של נדרים, זה נודר נדר. יש גם שבועות, כשאחד שווה, הוא שווה לעשות או לא לעשות מה זאת אומרת שבועה? שבועה זאת אומרת, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר, אתה אומר והוא צריך להשתתף את השפעה שלו. השאלה היא מה יקרה אם הוא שווה לעבוד על משהו שבאמת אי-ליגיל. זה נגד ה' או המרכזות בתורה. דגמרה says יכול אפילו נשבע לאכול נבלות וטרפון. Person swear that he will eat not kosher food. He will eat all kinds of worms and things that are not kosher or break any other laws of the Torah. The Torah continue and say, ככל היוצא מפיו יעשה. He has to do everything as it came out of his mouth. So the continuation is, תלמוד לומר לאסור איסר. לאסור את המותר. What does it mean? You can take something that is permitted to you and say I'm making it not permitted to myself. בואו נגיד שאתה יש ספגטי, כושר, אבל אתה מקבל גזען, אתה אוכל יותר. אז אתה עושה כושר, אני לא אעבור את הספגטי עדיין, אני לא אוכל קרימקה, אני לא אוכל... דברים שהם מגניבים, אתה עושה כושר, אני לא אעבור את זה עדיין. הם כושר, הם מגניבים. דברים כאלה אתה יכול לעשות, אבל לעשות כושר, אני אאכל פורק או אני אאכל שרימס, אתה אקבל את עצמך, אתה שואל או אתה עושה כושר, אז הנדר לא יקרה למה הנדר לא יקרה? כי אף אחד לא יכול לעשות נדר שהוא יכול להשתתף את התורה גם, גם, לפעמים אתה הולך לסמינר ואתה מדבר עם יהודי שזה לא רליגי והוא אומר אני הולך עד היום רבי, אני הולך להשתתף תפילין כל יום בלי נדר הוא אומר בלי נדר, בלי נדר זאת אומרת אבל אני לא ממליץ כבוש אני אעשה את הבקשות שלי לצפות. הדבר בלי נדר, במהלך הזה, זה לא רלוונטי. למה? כי הוא כבר ממליץ להשתתף תפילין עם או בלי כבוש. זו אבליגציה שלו כל יום בי-השם. לכן להגיד בלי נדר לא עומד לו, הוא כבר בנדר, בנדר כבוש. אחרי שהשם נתן לנו את התורה, זהו, אנחנו כולנו מגיעים לתורה. זה בדיוק כמו שאנחנו קבלנו נדר ואנחנו לא קבלנו את זה. אז להגיד שאני אציל שבת בלי נדר, אני אציל דרס מורמדס בלי נדר, זה מפורסם. אתם כבר מנצחים לזה, אז לא יש דבר להגיד אם נדר, בלי נדר, או אני אציל תפילין ואני אציל תפילין. זה גם מפורסם. אתם צריכים להציל תפילין אפילו בלי תפילין, זו מנצחתכם. הרבה אנשים עושים את זה. עכשיו, לפעמים אנחנו לא נצילים תפילין, אנחנו רק אומרים שאנחנו הולכים לעשות משהו. אנחנו לא אומרים לעשות וואו עכשיו. להגיד לחבר שלך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, הייתה לי היום לוקציה אחרה בפעמים חדש של צעירים. אתה יודע, זה פעמים חדש בבית גבריאל. ללכת למונסי, ממונסי לבית גבריאל, להיות שם בפעמים חדש, אתה יכול להשתתף בפעמים 3.30, כי זה עדיין לא שעה רחוקה. שעה רחוקה זה בעוד שעה אחת. אז אני אומר, אתה יודע מה? אני הולך להשתתף קצת בפעמים רחוק, כי אולי בפרקים, פרק ריגו, אתה יודע, אני אשתתף בפעמים 3. אז אני חי ב-3, אני יוצא מהביתה שלי, עושה רחוקה, הולך לדרך, בום, אמבולנס, פוליץ, סיירנטים, מנסים לי להחליט את הרחוב. עובדים 15 דקות, לא מוצאים. התחלתי לראות את ה-GPS, אמרתי, וואו, זה כבר, אתה יודע, מה אני צריך לעשות, מה אני צריך לעשות? זה עובד עכשיו, אתה לא יודע כמה זמן זה יחזיק את הרחוב. אני אומר, עכשיו יש לי עולם אחר, זה הרבה יותר, אבל זה מספרים, אני אעשה את זה בזמן. אולי אני אעשה את זה בזמן, אולי לא. מי יודע, אולי זה יכול להיות קצת אחת שעה. אז נחשב שאני אעשה את זה, ואז אני אעשה את זה בגדול, ואז אני אעשה את זה. אבל נחשב שאני אעשה את זה, ונחשב, ונחשב, ונחשב. ולכן הרעיון לא מתקדם. אני נתקדם להיות שם לפני חמש. זה לא שם שלי. קח את הרעיון, יש לך משהו שאתה לא יכול לעשות. אתם רואים את הנושא? לפעמים אתה באמת מיוחד, אתה אומר, אתה אומר מה שאתה אומר, אני אהיה שם לפני חמש, אתה אומר את זה, ואתה עשה הכל נכון, אבל השאלה לא תמיד במידה שלך. יש דברים לא מזכירים. אתה מנסה לקחת פליטה, יש לך גבירה, אתה מנסה לפליטה להצטרף 4 שעה לפה, הרבה זמן. הפליטה הייתה קלטה 7 שעה. אתה נפגש את הגבירה. זה נראה טוב, זה לא חלק שלך. יש הרבה דברים בחיים שזה לא בנינו. אנחנו יכולים רק לנסות. אז זהו למה יש לנו הרבה טובה. כל מה שאתה אומר שאתה תעשה, אתה תמיד אומר בלינדר. בלי עדן, I don't commit. That's my intention to do. If HaShem will allow, it will help. If HaShem doesn't want, it won't happen. But the idea is that sometimes you say, I'm going to do this and this and that. In the end, if you didn't do it, now there's a problem because you didn't keep what you said. Now, if it's really not your fault, it wasn't your fault, 100% not your fault, אז אתה לא נחשף. אבל מה יקרה אם אתה הלכת בדיוק על הזמן? אתה הלכת ב-3.30 וצריך להיות ב-5. זה בדיוק מה שזה יקרה. זה כבר משחק עם חי. בגלל שיש תמיד דברים לא מזמינים, פתאום קרוב, פתאום קרוב. זה יכול להיות חלום. רק בגלל שאתם מנסים שהכל יעבור כמו רגע זה לא אומר שזה תהיה תמיד כמו רגע אז עכשיו אתם יכולים להחליט את אחד החוקים של התורה את מוצא שפתיך תשמור אפילו עם ילדים עם ילדים זה אולי עדיין יותר נחמד למה? כי ילדים לא יודעים איך להיות מוכל ילדים הם לא בני מכילה. הם לא יודעים איך להסביר באמת מהחלטה. אם אתה מבטיח להם אסקרים והם לא נותנים לו, הוא יכול להזמין את זה שלוש שנים אחרי, הילד. הוא לא יודע איך להסביר את זה מהמדע שלו ולהגיד, אין בעיה, אני אסביר אתכם. זה לא עובד ככה. אז, אתם יודעים, אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים. הרבה אנשים, הם לא מיוחדים מה שקורה מהמדע שלהם. בישראל, אני רואה שזה פרובלם מאוד קומל. אנשים אומרים דברים עם אינתנטיה להשתתפות בהם. אני אתן לכם דוגמא. אתם אומרים לו, אוקיי, אנחנו נפגשו מחר. אה, אה, אה, אני אהיה בפנים שלך. הוא לא יודע להגיע. הוא יכול לראות מהמדבר שלו. זה פשוט מגניב, מגניב. או אתה קורא לבנאם, היי, אנחנו צריכים להגיד את ה-2, כן, כן, אני בדרך שלי, אני כמעט... אני כמעט שם. אתה שומע את הביבא שריח בבית שלו. הוא לא חייב להחליף את הביתה שלו. הוא יש 40 דקות. אתה אומר לו, אוי, זה כמעט 2.10, אתה 10 דקות לאט. כן, כן, כן, אני כמעט בגלגל, אני כמעט שם, כמעט שם, פעמים דקות. אני ברחוב. אני במשחק. ואתה שומע את הביבא, הוא לא יש לו רגשמיים. שאין לך את זה בגללך, והוא יראה עד שלושה, חושב שזה בסדר, אין דבר גדול, אתה חשב שעה. זאת תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה סופר ג'יניאס. ת אני לא ראיתי אף אחד כזה. איזה פרובלם בקומפיוטר, בטלפון, מהסימפטום על המסגרת, הוא תמיד ידע מה הפרובלם. אני קראתי לו רב אובדיה של הקומפיוטרים. אז בקומפיוטרים הוא היה הראשון. לא היה פרובלם, הוא לא ידע איך להתפתח ולהתפתח, כל מה. אין משהו שאתה יכול להגיד לו והוא לא ידע איך להסביר. אבל הזה היה עם פרובלם מאוד סביב. אתה אגיד לו, אוקיי, כמה זמן אתה יכול להגיד לי עכשיו? אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, אני אגיד לו, קונפליט דיטצ' פעם ריאליטי. זה מאוד רע. זה משהו שה' לא אוהב. אז, אדם צריך להיות מאוד קל, אבל כמו שאמרתי, תזכרי את הגבירה הזאת. אף אחד לא יכול לעשות איזשהו אוהב להשתתף משהו מהתורה, בגלל שאתה כבר ממלכת לזה. האוהב הזה, אין נדר חל על נדר. אין אוהב על פעם של אוהב שאתה כבר ממלכת לזה. זו דבר אחת. אף אחד לא יכול לעבוד עגל עבודה או מנצחות בתורה. אתה לא יכול לעבוד שאני לא אצטרך מצווה קצת של התורה, או שאני אקח את הלוחמים של התורה. זה גם לא יכול להיות עבוד. אתה יכול לעבוד רק על משהו שאתה לא מנצח לעשות, כשאתה לא מנצח, אתה עבוד, שאתה תעשה את זה, או בצעד האחר. זה משהו שאתה מבטיח שאתה לא תעשה אי פעם. כי אתה לא צריך לעשות את זה. אבל עכשיו, לפעמים אתה עושה, לפעמים אתה לא עושה, אז אתה אומר, אני אקבל את עצמי לא לעשות את זה. אפילו אם זה לא סין, אם זה לא פרעה. הלאה, אם אתה זכר, אני אקבל את זה. למה הילדים של מישהו שהם עובדים, למה הילדים או אישה היו צריכים להסביר? יש לנו רולם בתורה, כל אנחן הוא מנצח על עצמו אף אחד לא מת לגבי מישהו אחר. הלכה שהקריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות קריאות לפעמים אתה מתחרר לגבי מישהו אחר. כמה זה? כשהאנגלית מגיעה לגבי אותך ואתה לא פרוטסט, הוא אגיד לך, אתה מנסה לצלם בקטה? הוא אגיד לך, תפסקי, תפסקי פה במקדונלד, תביאי לי קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ זה נגד השם, אני לא אמשיך לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות זה אורבידן. אוקיי, איזה סיגארט יש לך? אני לא אתן לך. לנ למה? בגלל שאני לא אעשה לך עבודה עגלת ה' ועגלת את עצמך. אתה מגניב, זאת לא אומרת שאני צריך לעשות עבודה לנצחת. אז, כשאתה רואה אנשים עושים עבודות ואתה לא מיוחד, אתה לא אומר שום דבר, אתה לא פרוטס, אתה לא מגניב אותם, אתה תהיה מגניב של העבודה כמו שהם. אתם והם כולכם חייבים לבנות את האדם. זה מגיע, אף פעם, שאנשים שואלים, למה כל כך הרבה אנשים רליגיים מותים במלכה? אם אתם תגידו שה' היה מפחד על האנשים היהודים, והוא נתן להם כל המנצחים הרעיוניים כדי להמות אותם ולעשות מה שהם עשו, אז אם זה נכון, אז ה' יצטרך להיות נפלא על היהודים שהם לא קבלו את התורה בכלל. הם לא קבלו שבת, גולו כל מי שהם רצו, עשו קטנות קטנות, הם לא אתקשרו, הם לא באו לבית, הם לא עשו תפילין, הם לא נותנים צדקה. הם עשו כל כך הרבה שבועים במהלך שלהם לדקות ודקות ודקות, ובאחר כך ה' נשתשט. אוקיי? אבל מה על החסידים בפולנדיה? מה של רבים שהיו במדינות אחרות, בהונגריה וכך הלאה? הם מורידים הרבה אנשים רליגיים. אם נראה את זה כמו שזה, זה נראה כמו אם לא הייתה עבדה. רחבים מורידים, רחבים רחבים, כולם מורידים. אז לדבר הזה, מה הוא קורא? מה הוא קורא? זה היה מנגינה של הלך. אם רק אנשים לא היו מורידים בשבת, And people were intermarried and people who went against the Torah They are the only one who died and every religious person stayed alive and nothing happened to him Okay, I see the justice of Hashem But since religious died as well and sometimes they died even in a worse way than the secular Therefore, there's no God, there's no justice, there's no nothing That's the conclusion of the fools או אולי האנגליים, אני צריך להגיד. אולי הם לא בטח מגניבים. הם אנגליים, בטח. הם לא יודעים מה נכתב בתורה. אם הם נכתבים בתורה, הם ידעים שכשהאנשים רליגיים רואים שהאנשים סקולריים עובדים על כל האנשים שעובדים על אשם ולא עובדים עליהם, הם נכנסים 100% לאנשים שעובדים עליהם. ולכן, בעיניי אשם, האנשים רליגיים שרואים שהאנשים לא רליגיים עובדים על כל האנשים שעובדים על אשם ולא עובדים עליהם, ולא כל עבודה שהייתה עבודה בצד שלו, והוא עובדים עליהם, לא פרוטסט, הוא נחשב 100% בגלות. אני יכול לתת לכם עשרה דברים, אבל אני אדבר לכם על אחד. אנחנו לא יודעים. אני אדבר לכם על אחד דברים. אשם אמר למשה, הלכו ותפקדו לרחוב, ושלום ייצא לנצח היהודי. לא היה שלום. מיריאם נכנס, הער נפגש. עכשיו לא יש שלום. זו דרעות. משה צריך לדבר עם הרכב, הרכב יתן לנו מודר. משה בא לרכב, כל הנצחים הליברליים באו, כל הנצחים הרכבים באו, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה משה חשבת, מה ההחלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה זה החלטה של אשם? מה משה, בזאת הזאת, זה החלטה קיבל פנישמנט של שהוא לא יכול להיכנס לארץ הלכית, לרעיון של את החיים שלו 40 שנים הוא הלכה בנארץ ישראל, בשטחה כל כך הוא סיימן עליהם, רעיון שלו היה להיכנס לארץ הלכית ומה קרה? השם אמר לו, בגלל הזה של חילול השם שכולם צחקו שהמים לא היו באים אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך דרך כלל אתה לא יכול להכנס לישראל אבל גם אחי שלו ארון לא יכול להכנס לישראל בגלל הדבר הזה, בגלל שבמקום לדבר עם הרכב, אתה יכול להכניס לרכב. אז צריך לשאול, אוקיי, משה, השם אמר לו כדי לעשות את זה, והוא עשה את זה בטח. אבל מה זה היה לעשות עם האח שלו? האח שלו הייתה רק סתם שם, בצדו שלו. האח שלו לא נפגש את הרכב, הלחם היה במדבר של משה. אז כשמשה נפגש את הרכב לפעם הראשונה, אהרון, האח שלו, לא נפגש. למה? הוא לא יכול להראות שזה יקרה. אבל כשהוא היה עליו להפסיק את הרכב בפעם שנייה, ארון, אחיו שלו, היה עליו להפסיק אותו, להגיד לו, מה אתה עושה? השם אמר, להפסיק את הרכב. למה אתה מפסיק את הרכב? בגלל שארון לא הפסיק אותו מנסים להפסיק The second mistake after the first mistake, Hashem counted Aaron as 100% guilty in the sin of Meimeriva. And for that, he died in the desert. For this, for not stopping Moshe from committing a mistake. It wasn't even a sin to say that Moshe Rabbeinu committed a sin. It's a little bit outrageous. Why it's outrageous? כי איך אתה יכול להגיד למישהו שאתה עשית רעיון אם את רעיון שלו ושלו הייתה לעשות לאשם? אולי הוא לא עשיה את זה בסגנון, אבל להגיד שזה רעיון, כשכל רעיון שלי וכל שללי שלי מיוחדים לאשם וכל מה שאני מנסה לעשות זה בשביל ה' זה קצת או הרבה פרובלמטי. זה מאוד פרובלמטי. אני אקבל לך מה זאת אומרת משה חשב שאם אני אקבל להם מודר מזה, אף אחד לא נפגש אף אחד לא נפגש, זה לא קידוש השם אבל אם אני אקבל להם מהקדוש האחר זה יהיה קידוש השם הרבה יותר גדול וכל הליברלים יחזרו לסלון אבל כמו שאתם יכולים לראות, זה היה חילול השם אחת דקה הוא רצה את הכי טוב וזה לא נפגש זה מרגיש לי הוא היה סינגר, סינגר מאוד מעניין, הוא נקרא רבי שלמה קרליבך כל הסינגרים של האשכנזים בפרעה, כמעט כל מהם יוצאים מהמלודים שלו הוא היה מאוד מיוחד כשהוא עושה מוזיקה הוא היה גם מיוחד מאוד, הוא לראה תורה, יושבות טובה, הוא לראה ברבים גדולים בסוף של הליב הוא התחיל להיות יותר מודרני-אורתודקס. מה זאת אומרת מודרני-אורתודקס? חצי יהודי, חצי גויים. זאת מה זאת אומרת. אתה חצי יהודי, חצי יהודי רליגי, חצי גויים. אתה יכול ללכת למופיעים של גויים, אתה עושה דברים, אתה מנסה לפעמים ללכת לגויים, אבל אתה ממשיך שעה ב'ס, אתה אוכל קושר, אתה עושה מצוות חשובות, אתה מנסה ללכת לדף יומי כל יום, אתה מנסה ללכת לשול שלושה פעמים. אבל את האידאולוגיה שלכם, את המנטלית שלכם, את החברה שלכם, את המדינה שלכם, את החסידים שלכם, את המחזירות שלכם, את הדרך שלכם, את הדרך שלכם ללחוץ ברחוב. הדבר האחד שמייד מראה שאתם יהודים, זה המחזיר. אם תחזירו את זה, אנשים יאמרו שאתם הולכים. אתה לא יכול להגיד את זה על חסיד. אם חסיד יחזיר את המחזיר שלו, אני עדיין יכול להגיד שהוא יהודי. בגלל הרגלות שלו, בגלל רגלות שלו, בגלל רגלות שלו, בגלל כל זה. זה מדהים. אז הוא התחיל להיות יותר ו אחד מה שהוא התחלתי לעשות הוא היה עושה קונסרט, הרבה אנשים עשויים להגיע, זה היו היום של ווטסטאק, ב-1970, רוקנרול, הרבה EPs, היו הרבה יהודים שחולים גרס, שומעים מוזיקה רוקנית, זה היה היום שהאנשים התחלתי להגיע לגבי כל נורמה, כל הנורמה של החברה. אז כשהוא היה שירה את הגיטרה ושירה את המוזיקה, הרבה מהאנשים הסקולריים, כשהם היו באים לסרטון שלו, הם היו מגיעים ושירו. אז לפעמים, הילדים גם היו מגיעים ושירו. אולי לא הילדים רליגיים, או פשוט הילדים רליגיים, היו שירים. ולא רק הוא לא סיימת את המוזיקה, כמו שהוא היה צריך, הוא היה שירשם עםהם, תחזירים את הרגלות שלהם. הגלות שלהם מגיעות והוא תחזיר את הרגלות שלהם. זה היה חילול השם מאוד גדול. שיר, שיר בקונסרט לאנשים רליגיים, הוא תחזיר את הרגלות של אמא מלחמת, היא לא אשתו, ושיר עםהם, בפנים של כולם. זה היה חילול השם גדול. אז, אתה יודע, הוא היה שומר שבת, הוא היה אוכל כושר, הוא היה עושה הרבה דברים אחרים. אבל זאת הייתה דבר רע מאוד. אז אחד הזה, זו הייתה פרקה, על רדיו אי.אם, הרבה שנים אחרו. מישהו שלט לי את הסרטון. אחד מהחסידים של ברוקלין, של בור-ה-פארד, קשר את הפרקה, והוא התחל לנצח אותו, על פרקה חיים. הוא אמר לו, מי אתה חושב שאתה? שם עליך. אתה יודע מה אתה עושה עם חילול השם? הוא התחל לנצח אותו גדול. מי נתן לך פרמישן ללחוץ על אמנות? מה זה? אתה מנצח עם אמנות, אתה מנצח את אדוניות שלהם בפני כל העולם. אתה, מישהו, הלך לישיבות, אתה עובד עם הימאקה וציצית, ואתה עושה כזה חילול השם. אתה אומר לו, אני עושה את זה בשביל קירוב. אני רוצה להביא אותם לרליגיה. כל מיוחד שלי היא להביא אנשים להתחיל להשתתף ברליגיה, אתה יודע? אני לא עושה את זה בגלל שאני מעניין את הילדות האלה. הוא אמר לו, זה לא משנה, זה לא מוכן ולא אף אחד מוכן משהו כזה וזה גדול גדול, זה גדול חילול השם. אז אתם יודעים מה הוא התגלגל? אני הייתי מפחד כשהוא נתן את ההתגלגל. הוא אמר, אני יודע שאני הולך לאלה לזה. אבל לשחרר את החלטה של אחד מהיהודים למי, זה מיוחד ללכת לאל. החסיד היה מפחד, לא היה מה להגיד אחרי זה. הוא אמר, אני יודע שאני אעביר את הסיפור הזה. בטח, בטח. משה רבנו מנטו דו קידוש השם. He got such a punishment for one minute חילול השם. His חילול השם was worse than the חילול השם of Moshe Rabbeinu. Moshe Rabbeinu didn't dance with girls, right? He was trying to do something for the honor of Hashem. He did for the kiruv, to save souls. It's also very because the intention is amazing. מישהו שיודע לספק יהודים אחרים. זה משהו מאוד גדול. אבל יש לנו איזה דבר בתורה שלנו, זה כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים. את האווירות שלכם מרוכבות, את האווירות שלכם לא מרוכבות. לפעמים זה בערך אחר. את האווירות שלכם לא כל כך טובות אבל בסופו של דבר אתם עושים את הדבר הנכון. כל דבר הולך אחרי העבודות. אתם יודעים את הסרטון, הדרך לאווירה מלאה אווירות טובות. אתם שמעים על זה או לא? הרבה אנשים נמצאו במקום מגניב במקום הבא, אפילו אם הם נמצאו עם הרבה מנצחות טובות, אבל בסופו של דבר, מה שהם עשו, זה היה רעיון מגניב נגד אשם. עכשיו הם צריכים לעבוד על עצמם שלהם. אז הם יגיעו, ובחירות שלהם, הם יגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו אף משהו, אבל אני רוצה את זה, אתה רוצה את זה, הרבה אנשים ו רוצים את זה אבל הם לא עשו את זה אתה יודע, נחשון בן אמין אדב כשאשם אמר למשה, למה אתה קריא? לבוא למים, לדבר על בני ישראל ואיסאו, רחב רחב לא מתקיים, כולם קריאים, האג'יפים באים, אשם אמר למשה, למה אתה קריא לי? לדבר על בני ישראל ואיסאו, לבוא אם הם מנסים ללכת למים, אז אני יכול ללכת לשטח, הפרסקוט, שעכשיו הוא לא נגיד שאני אקבל עולם רחוקה בגלל שהם אומרים שזה לא ברור, הם לא נכנסים לדבר כזה. אז ה' אמר למשה, אם הם ידעו שיש להם ארוך בי והם יכולים ללכת למות, כמו שאמרתי להם, אני אקבל להם מאחור איג'יפט, זה כשאני יכול ללכת לסטאנט ואגיד לו, תהיי קטן, את המחשב שלך נפגש. אז מי היה האנחה שהלכה למות? זה היה נחשון בין אמין עד אב. כשהמים הגיעו לגבי אדם, המים נחשו אותם, ואתם עדיין יכולים להתאר את הגב. כשהמים נחשו את הגב, אתם לא יכולים להתאר. יש לכם דקה של, אני לא יכול להגיד, 30 דקות, ואז אתם מתחילים להתאר. אז מה קרה? כשתתתתתי מלכה, פעמים אחרי זה התפתחת מלכה וכל אחד הלכה. אז טכניקלי, מי סביר את כל המדינות היהודית עם את התפתחות שלו? נחשון בן אמין אדב. הוא נתן גדול גדול בשמיים. אבל מי הידיעה הייתה ללכת למלכה? זה היה אבא שלו. זה הידיעה של אבא שלו. הוא נתן את הידיעה, אבל מי באמת עשה את זה? נחשון. הוא קיבל את כל הקרדיט. לפעמים בעולם אתה רואה שיש מישהו עם אידאה, אה, בואו נעזר את הקבוצה הזאת, הם צריכים עבודה. ואחד מהם ראה את זה, והוא הלכה בקרדיט ונעזר את זה. האחרון שעשה את האידאה, הוא אמר, אה, זאת הייתה אידאה שלי. אוקיי, בפעם הבאה, אתה צריך להפוך בקרדיט. אידאות טובות הן ברורות, אבל אם היא באה עם אף עבודה, הן אין עבודה. אז, אתה יכול לראות, הקונספט שהוא בא ואומר על חיים שלו, אני יכול להגיד על מה שאני עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, זאת הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, אומרת, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, הוא יכול להגיד על מה שהוא עשה, זאת אומרת, אבל אני יכול להגיד שזה היה הוא יכול לה דרך. למה? בגלל שאני יכול להגיד שזה היה דרך. למה? בגלל שאני יכול להגיד שזה היה דרך. למה? בגלל שאני יכול להגיד שזה היה דרך. למה? בגלל שאני יכול להגיד שזה היה דרך. למה? שבשל בגלל שאני יכול להגיד ללכת לכל הרק ורול של הגויים, הם באים לרחוב שלי, והם התחילים לעשות קידוש ולהשתתף שבת והם התחילים ללכת לראות יותר כתוביות ולשמוע על דברי תורה. הוא גם היה עם סיפורים יפים בקונצרט שלו. שזה בקונצרט שלו, הוא עשיה היה דרך. לראות גיטרה יפה ולתת סיפורים מאוד מיוחדים. הסיפורים עשו אנשים לחשוב על החיים. אני יכול להבין לכם שיש הרבה אנשים היום בעולם שהם אוהבים את התשובה שלהם. אתם מבינים? אז, תראו, זה כתוב בזוהר. אני שואל עוד פעם את רבי שלי, מה יקרה אם מישהו עושה הרבה אנשים מלאכים, אבל הוא מגיע לשינות? הוא גם מגיע לשינות. הוא יכול להסביר לשון הרעה, הוא יכול לעשות איזה דברים, כל מה שהוא עושה. אז הוא אמר לי, זה מאוד פרובלמטי. למה? כי הם לא יכולים באמת לבחור אותו בשמיים. כי אם הם יבחרו אותו לגבים שלו, מה יקרה? הוא יהיה צריך ללכת לאל. איך הוא יכול ללכת לאל כש1,000 אנשים שהם נכנסים לאבן? אז האנשים ילכים לאבן והרבי ילכים לאל? זו תרעה לתורה. אז מה קרה? ה' פניש אתם, את האנשים הזה, בעולם הזה. פרובלמים, חלומות זמן, מנגינות, מנגינות, הרבה פרובלמים. פרובלמים עם הילדים, כל מיני שאלות. למה? אני לא אשכח שתחזורו לאבות. אז אם אתם מנגינים, אתם לא יכולים להכניס את זה, אבל אני צריך להכניס אתכם פה. למה? בגלל שאם אני אשכח את זה, אני אשכח שאני אשכח שאני אשכח אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח אשכח שאני אשכח שאני שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני עד שהם ירחקים אותם מכל את המצבות שלהם ומכל את האנגליות שלהם ולכן הם ילכים למקום מאוד טוב במלכה אז כל ההספור של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של האנגליות של הוא הלכה להם תורה, הוא רבי גדול, לידר גדול. האנגליות זה כבר עבודה פרובלמטית לאשם. של זוהר אמר, אתה לא יכול להשיג, זאת אומרת, במהלך הבא. אבל פה, בטח, הוא נשיג. אף אחד לא יכול להשיג את החיות שלו לאשם, לא מגע איך גדול אתה. אנחנו חשבים שהכי גדולים של ההיסטוריה היו נפגעים. דוד המלך, שלמה המלך, יעקב אבינו, רחל אימנו, אברהם אבינו, יצחק. אתם יודעים, כל אחד, יוסף הצדיק. כל כך הרבה אנשים נפגעים בגלל אחד מהשאר. משה רבנו, אהרון. לפעמים אחד מהשאר בעולם. וזה היה יותר. להביא להם הרבה נפגעות ונפגעות, לפחות. אז יש עוד קלטה בפרשה של אישה שהיא עשיתה אוכל, שהיא עשיתה אוכל, והמזמין, המזמין התחשב על זה, והוא חליט את האוכל שלה. המזמין יכול להחליט את האוכל של אישה שלו. זאת אומרת, היא אמרה, אני אקבל אוכל לאישה הזאת, לחברה, שהיא רוצה להחליט אותה משהו. המזמין לא רוצה לציין את זה. הוא חליט את האוכל. או שהיא אמרה, אני מנצח את עצמי מנצחת את הלכת ללכת ללכת טובה. מפה אני הולך ללכת ללכת שמטה, ללכת טובה. השמחה לא מרגישה על זה. הוא רוצה שאישה שלו ללכת ללכת טובה. הוא נשמח לראות אותה. כל מיני דברים כאלה. אני הולך לעשות את הראש שלי ככה, אני הולך לעשות את זה ככה, אני הולך להתקדם הרבה, אני הולך להתקדם הרבה. היא עובדה. ומה קרה בסופו של דבר? אבא ראה את זה והחלט את זה. אבל היא לא יודעת שזה חלטה. אז עכשיו היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. היא היא עובדה. היא עובדה. היא עובדה. So the Gemara say, when Rabbi Akiva used to come to this Pasuk, he used to cry. Every time he came, every year when he came to this Pasuk, Parashat Matot, he was crying. Why he was crying? Listen what he says. Someone that wanted to eat pork, and in the end they gave him kosher lamb, taleh. קושר לם. והם אמרו לו פה, פורק עם סוס. הוא חשב שזה פורק, אבל הם נותנים לו לם. הם צחקו לו. עכשיו, הוא צריך להבין או לא? הוא הלך למקום, הוא רצה לקחת פורק. במשל פורק, הם נותנים לו גלעד קושר לם. הוא לא ידע, הוא חושב שהוא אוכל פורק. וואו, יפה, חזיר וואו, איזה חנזיר. אז השאלה עכשיו, אחרי שהוא הכניס לאכול, חברה שלו באה וקראה לו, לא, אתה מפחד, אני צחקתי אותך. זה לא באמת חזיר, זה סלם, כושר. או, היי, הוא נפגש. עכשיו, טכניקאולי, הוא לא עשה שום דבר אחר. הוא לא אכול, זה לא כושר. השאלה היא, הוא צריך לעשות תשובה או לא? He needs hapara or no? He needs an atonement or no? Rabbi Akiva said, someone who wanted to eat pork and ended up eating kosher lamb, he needs slicha and hapara, forgiveness and atonement. מישהו שרצה לאכול פורק ובאמת אכול פורק, זה לא צריך להגיד שהוא צריך סביבה ומגניבה ולעזור לשנה שלו. זאת אומרת, אפילו כשאתה רק מנסה לעשות משהו טוב, אבל בסופו של דבר אתה לא עשה, מישהו צחק אותך ואתה לא עשה בסופו של דבר, אני אתן לך דוגמה. בואו נגיד שחברך יודע שיש לך רעיון רעיון שתבוא דברים לביתך. אז, אתה יכול... אתה... אתה בא לביתו והייתה קשה על הדבר. והוא אמר, אני הולך לבשירה. כשהוא הלך את הדור, הוא אמר, וואו, אני הלך 100 דולר על הדסק. ככה, עם קליפ. והוא כבר ידע שהחבר שלו לא כל כך אנשי. אז ברגע, הוא לא רוצה שהחבר שלו תתעורר על סין מהתורה. הוא אמר, אשם, אני עושה את ה-100 דולר, הפקר. אני אמין את הזמן הזה. זה הפקר. כמו סין על הארץ. אתה רוצה לקחת את זה, זה שלך. הוא עשה את ה-פקר. בגלל שהוא יודע שהחברה שלו הייתה כבר יכולה להכתוב את זה אם הוא יכול להכתוב את זה, אם החברה שלו הכתובה את זה, הוא לא הכתוב את זה בגלל שהיה להכתוב את זה אז השאלה עכשיו היא שהחברה הכתובה את זה והכתובה את זה בלב שלו החברה חושבת שאני רק הכתובה 100$ לחברה שלי אבל באמת הוא הכתוב את זה? הוא לא הכתוב את זה באמת אבל האינטנציה של הכתובה היא טובה או רעה? רעה מאוד אז אפילו כשבסוף כשהוא יצא לשמיים, יום אחד הם יראו לו, ראיתם את 100 שתכתבתם? אתה נכון, חברך נפגש. אז אנחנו לא נפגש אתכם על 100. מה אנחנו נפגש אתכם על? על האינטנציה. אז רבי עקיבא אמר, אם אתם היו עם אינטנציה לאכול כושר ובסוף הם נפגשו לכושר, אתה עדיין בגלל שזה לא כושר אני אתן לך דוגמא, בואו נגיד אחד נפגש איזו אישה בבר, חילוני והיא אמרה לו שאישה שלה היא קריסטינה קריסטינה עכשיו הוא ידע שהיא אגויה שהיא לא יהודית הוא יכול ללכת איתה? לא הוא הלכה ועשה רעיון איתה ואחרי זה, היא אמרה לו, לא, אני לא חריאה. אני לא יודע למה אבאים שלי קוראים לי קריסטינה. אני בוכריאה. אני יהודי בוכריאה. לא, לא, איזה אנשים שבאנו מהארץ הישראלית, הם לא ידעו, הם קוראו את הילדים שלהם עם אמונים חריאים. אתה יודע, כל מיני אמונים חריאים. אז היא אמרה לו, לא, אני יהודי. עכשיו, איזה מנגינה הוא הייתה, הוא לא זוכר, גויה, נא גויה. בסוף זה לא היה גויה. לדבר שלך, זו שאלה, מה זה גבוה? אם מישהו יכול להגיד סין עם איש יהודי או איש לא יהודי, איך אחד מהשני זה עבודה גדולה? אה? זו באמת, באמת, באמת, באמת שאלה קטנה, שאלה מאוד קשה לדבר על זה. למה? בגלל שהיא נידה. היא לא הלכת למיקווה, אז היא נידה. אז יש שני סיפורים מהתורה. אחד זה שהלישה בנידה תומתה לא תקרב. אתה לא מוכן להתקרב עם אישה שהתקרבה להתקרב, ואחר כך היא לא הלכת למיקווה. אז בגלל שהיא לא הלכת למיקווה, היא עוד לא פשוטה. אני מדבר בספירטואלי. היא לא פשוטה. היא קיבלת עשרה שעות מאז. היא מגניבה מאוד עם פרפיום וקרימס וכל משהו אבל היא לא הלכה לתוך המקווה הטבעית המקווה אז כמו שהיא לא הלכה לתוך המקווה עדיין 20 שנים, כל יום שלה היא מגניבה אוקיי? אז עכשיו יש שנה של מגניבה של הנידה שהיא איסור קארץ מגניבה מאוד גם יש שנה אחרת שהיא לא אישה שלו הוא לא עשה קידושים לה זה סין מהתורה בלי קרט. זאת אומרת, אם הייתה אימא יהודית ללכת למקווה, זה היה סין אחד. סין שהיא לא אימא שלו, שהיא לא מוכנה להפסיק אותה. אז מה קורה פה? תשמעו קטנטי. אם הוא הלכה עם גויה, לפני קבלה, לפני קבלה, והיא יביאה להם גדולה בשבוע. לא משנה איפה הוא יכול ללכת, את המסכמה שלהם יהיה להם תלמיד. נגמרה קשורה בו ככלב. יוסף הצדיק לא רצה ללכת לבית פוטיפאר, לא משנה איך היא בגה אותו ולא סתם אורס אותו. רשאי כראה שהוא לא רצה להיות עם אותה בעולם הזה, שאתה לא צריך, שאתה לא צריך להשתתף אליה בעולם הבא, שזה אמין. זאת אומרת, הסטיין הזה יתרחק ללחוץ. אז זאת קל עבודה מאוד. אז באוויר, זו עבודה מאוד גדולה. השאלה היא, תלוי ההלכה, איזו עבודה היא גדולה? תלוי ההלכה אם תשבו בצד קבאלה רק הלכה, איזה רעיון יותר קטן? יהודי, זה שני רעיונים מהתורה לא תהיה קדישה בבנות ישראל ואלישה בנעידת תומתה לא תקרב לגלות ערבתה אתם מבינים? אנשים לא יודעים, הם לא יודעים מה הם עושים אה? אם אתם נגמרים יהודים אם אתם נגמרים יהודים, היא זו אמא שלכם אז מה העניין? אה, אתה מדבר, הם היו אינטימנטיים לפני ההתגובה. אז, קודם כל, בגלל שהיא לא התגובה, היא לא הולכת למקווה, אז כל פעם שהם היו ביחד, זה שני סיפורים מהתורה, כמו שאמרתי. אחרי שהם התגובים, זה רק אחד הסיפורים מהתורה של המקווה. אבל אם אחרי ההתגובה היא הולכת למקווה, אז לא יש סיפורים בכלל. כי עכשיו היא אשתו, אז לא תהיה בך קדישה. ושני, היא אחרי המקווה, אז היא פשוטה. אז אם אישה שמתה, הולך למקווה, והיא מתה ל... לדבר הזה, עם שני רגעים קושיים, איזה אנשים חושבים שהם מתה, אבל הם לא מתה. הם לא מתי, למה? בגלל שהאנשים שהכתובו את הכתובה היו מחללי שבת. אם אחד מהמצבים היה מחלל שבת, הוא לא היה שומר שבת, אני מסתכל כמו ננג'ו. מחלל שבת וגוי היו את המצבים האלה של אשם. אין הבדל. אם אחמד הכתובה או קריס או יציק, מחלל שבת, זה הדבר האלה. זה כמו שאין מצב. אם בותם היו מחללי שבת, בטח, לא יהיו ראיונות. אפילו אם אחד מהשני מחללי שבת, גם זה. לא יהיו ראיונות קושי. אז הם חיים ביחד, כמו חברים, אבל הם לא באמת מתחילים. זה דבר מאוד קרוב. היום הרבים היו יותר בטחים, אבל תהיה משכנע, איזשהם רבים, בטח, הם מביאים אפלי ראיונות מחללי שבת. בטח. למה זה? בגלל שהם ידעים שהאנשים סקולריים, ארגונים, עם המידע הסוציאלי היום, מנסים לצחוק על אדם אחר. מנסים לצחוק. האוניברסיטה של ההתקדמות במדינת הסקולריה הלכה בנקראפת הרבה, הרבה זמן לפני. אין אינטגריטה, אין אנסטיה, אין אהבות, אין רעיון, אין שום דבר. זכרון. חברים, מישהו אמר לי סטוריה על חברה שלו שהייתה בלעדה גדולה עם אישה שלו, היו נפגעים, היא נפגעה עם מישהו אחר בזה, אבל היא לא הלכה לרחוב עם הם, זה היה רק דברים. הם עובדים במהלך, היו נפגעים ביחד וכל מה. אז עכשיו הם נפגעים בבית, הם עובדים במהלך, הם עובדים במהלך, הם עובדים במהלך, הם הם עובדים במהלך, היא רוצה להשתתף עם האנחה הזאת היא אומרה להזמן שלה, אני ראיתי את הביתה שלי ואני רוצה להחליט את המשלה אבל תתן לי להמשיך את החברה שלי עם האנוש הזה אני לא יודע אם הוא יהודי או גוי, אני לא יודע מי הוא אתם מבינים מה מין אנשים יש לכם בעולם היום? אתם לא מבינים הלאה ולפה אז במהלך הסקולרית, המהלך יש כמעט אין גדולה. בקרוב, אחרי 2, 3, 5, 6 שנים, יוצאים הרבה проблем. ובגלל זה, אף פעם, הם מפחדים על אותכם. אז מה אומר הרבי? טוב, הם לא יותנים. ככה, כשהם מפחדים, לפעמים היא לא אמרית. בגלל שכשהיא נגמרה אופיסיאלית עם שתי ראשי כושר, אם הייתה אישה פולי אינטימנטית עם אותה, זו נגמרה לבואות. זאת לא שיחה. אז מה עשו את הרבי הזה? הוא אמר, בטח שיש לפחות אחד מחלל שבת בקטובה, בחופה, וככה, הם חושבים שהם נגמרים, אבל הם לא. למה? זה נקרא מקדים תרופה למכה. זו לא ידעה טובה, זו ידעה טובה, אפשר להגיד על זה. אבל אנחנו לא מדברים על רבי עשרה שנים, אנחנו מדברים על רבי מלחמה. הם כבר רואים מה קורה ברבנות עם החילונים. כמה קשרים מתחילים בתהליך החילון שלהם. להתחילה, הם לא עובדים את זה. עכשיו, אתם יכולים לשאול, מה עם הילדים? לא, זה לא מפגש את הילדים. הילדים הם פרפקטים כושר. אפילו אם הם באים לעולם, כשהם הילדים לא עובדים, הילדים, אין פרבלום, הם לא ממזרים. אין ממזר, זה ילדים חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, חדשים, זה חדשים, חדשים, חד לא עובד לך, ורק לאחר כך אתה ראה שזה לא עובד על סין, אבל לדעתך אתה עדיין בגלל. אם אתה חשב שאתה אוכל ללא כושר, אם אתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב ש עכשיו אתה ידע שאתה לא עשה רעיון, אבל בזמן שאתה עשה את זה בעצמך, אתה בעצם עושה משהו נגד התורה. מה זה מיוחד שאתה לא יש לך עירת שמיים? זה למה רבי עקיבא היה קריא כל הזמן שאת האנגלית היא עובדה, היא לא יודעת שהמזכירה להחליט אותה, היא חליטה את המזכירה ובסוף היא צריכה חפרה, אפילו אם היא לא חליטה את המזכירה בגלל שהמזכירה להחליט את המזכירות. אבל לא צריך להגיד שכשהיא מגיעה ולא קבלת את זה ולא חליטה את זה, היא עושה עבודה הרבה גדולה. אני התחלתי להסביר בשעה האחרונה, למה האשה והילדים של האנחה הזו יחסרים בגלל שהיא מגיעה ולא קבלת את האמצעות שלה. תעשו לה חסר. למה מישהו אחר צריך לחסר לך? השאלה היא, אף אחד לא סיפר על אף אחד, הם סיפרים על עצמות שלהם. אבל, מה עושה השם? הוא מותן שתי עולמות עם ארגון. אני אקבל את זה. יש לך אדם שעובד על אדם כל הליב ולא קבל אותם. אחד יום הוא מותן, השם מותן לו לבית בעולם, במחירה, להיות הילד של עוד אחד שעובד ולא קבל את השאלות שלו, מה קרה? כשהם עובדים ולא קבלו את האמצעות שלהם, אחד יום הילד מותי ורחק את הרחוב שלו. ואז הוא בא לרבי, אווו, למה ה' עשה את זה לי, וואו. הרבי אמר, תראה, אתה עושה הרבה אוהבים, ותראה מה התורה אומרת, בעבו נדרים, בעבו נדרים, מתים בניו של אדם. אדם יכול לפס את הילדים. אתה עושה אוהבים, אתה לא חזק את האוהבים שלך, אתה לא חזק את האמצעות שלך, אתה שווה ולא חזק, ובגלל זה אתה חזק את הילד. אז עכשיו הוא חיים עם הרעיונות האפשרותית. האפשרותית שלי, האפשרות שלי, גרעה לי ללכת את הילד שלי. עכשיו אתה יכול להגיד, אבל למה הילד היה צריך למות? לא, לא לדעתי על הילד. הילד הוא אפשרי של רעיונות שלו או אחרות אפשרות מהחיים שלו. הילד היה צריך להגיע ולמות ילד. זו הייתה רעיון שלו. הוא היה צריך להיות 6-7 שנים ולמות. מי אשם יביא את הילד הזה? למישהו עם כושר? מישהו שלא עובד על סין? מישהו שתלמד תורה? מישהו שלא עובד על אוהבים? לתת לו ילד ולתת לו ילד שמור בזמן 5-6? זה יחסר את המחלת של הצדיק. הוא לא נשמע את זה. מי אשם יביא את הילד הזה? למישהו שהגמרה אמרה שאם הוא תמשיך עם הסין זה יהיה לו. אז אתם רואים איך ה' עושה את זה? זה השם עם האנשים, זה השם עם האנשים. כשה' יכול להכניס אותם, זה מגניב, כי הוא יקבל כל ההתפקדות שיכולות להתפקד במהירה. יש שאלה של חזל, בא העורב אצל הזרזיר. באה עורב אצל הזרזיר עורב זה רייבן זרזיר זה עוד פעולה שהיא גם פעולה נגטיבית שתי פעולות מגניבות עורב שהיא פעולה מגניבה, מגניבה, מגניבה, כל זה שאתה יכול להשתתף על רייבן ובדרך כלל זה גם הרבה פעולות מגניבות כשהם מתיישבים באנימלות, המתיישבים הכי רעיוניים הם הלב רייבן וסנגס, איזה חורבים גלגולים. הדוג ורייבן הם שני הכי גבוהים. מה זאת אומרת באה עורב אצל עזאזיר? לפעמים אתם רואים קרוק אחד להיות חברים עם קרוק אחד, להיות אחים. אז זו אומרת, מין מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד אחד מצא את מינו, אחד אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא את המדע את שלהם מגניבה. מינו, אחד מצא את כל יום הם חושבים על דברים מגניבים. מה שהשם עשה? מינו, שם אותם ביחד. אחד מצא את מינו, אחד מצא את מינו, אחד מצא המשחק הנכון. בא העורב אצל הזרזיר. עכשיו, השם אמר למשה, לפני שאתה יחזור מהעולם, אתה צריך לקבל התגובה את מדיאן. מדיאן, בלעם ניסה לבלאק, מלך מואב, להשתתף לילות ברחוב. ורק קצת הילדות היו מועב, ורק קצת הילדות היו מדיאן. עכשיו אשם, בגלל שההתגובה באה מדיאן, מבילם, אשם רוצה שמשה תקבל התגובה נגד מדיאן. למה משה ולא יהושע? בגלל שמשה התגובה עם ציפור, רב מדיאן. אביו הוא יטרוקו ומדיאן. אין אף אחד שצריך להגיד שמשה לא היה אובייקטיבי. תראו, משה קיבל את הארץ של אשיותו. של אביו שלו, למה? בגלל שהשם אמר כך משה לא פוליטיקאי הוא לא חושב על מה שבשבילי או מה שלא בשבילי השם אמר לי לעשות משהו, ברגע אני עושה את זה עכשיו השם אמר לו, כשאתה מנסה להחזיר את המנצחת, אתה מותר אבל משה לא חזיר את המלחמה הוא הלכה בפעולה עם 12,000 מלחמים להחזיר את העבודה הגמרא שואל איך שחברים תביאו למלחמת? אז אנחנו יודעים שמישהו שפגש מלחמת, אחת שנה הוא לא יכול ללכת למלחמת הוא נפגש מהמלחמת, למה? הוא צריך לעשות את אמא שלו שמחה לא יש זמן עכשיו ללכת למלחמת כשהוא פגש מלחמת, הוא צריך לבנות את התקופה שלו לפעמים הם מגיעים בפלטה. הוא מגיע ספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, והם מגיעים לספקים לתחת, מישהו שצריך לתפיל את הביתה שלו, ויש לו עבודה לתפיל את הביתה שלו. והם אומרים, בואי נלך לביתה בפעמים. והם רעיון שלו לא יהיה בביתה. רעיון שלו יהיה בביתה שהוא מג צריך לתפיל את הביתה שלו. מישהו שדיבר בין תפילין של היד ותפילין של הראש, גם לא צריך לתפיל את הביתה שלו. למה? הוא יכול לתפיל את הביתה שלו. לדבר בין תפילין, את יודעת, כשאנחנו אומרים ברכה בספרדים זה עדיין יותר קריטיקל של האשכנזים, למה? כי הספרדים עושים איזה ברכה בתפילין. הם עושים ברכה במידה, ולא מדברים, ושמים את הראש גם, עם איזה ברכה. האשכנזים עושים שתי ברכות, אחת למידה, ושתיהן שמים את הראש, ואז הם אומרים על מצוות תפילין, על הראש. אבל אפילו האשכנזים לא יכולים לדבר בין התפילין של הרגל לתפילין של הראש. למה? הגמרא אמר שיש אנשים שדיברו בין התפילין של הרגל, הם מוותים במלחמה. הגמרא אומר משהו אחר, מישהו ששים את התפילין של הראש לפני התפילין של הראש, אתה לא שמים אותו למלחמה. מאוד אשכנז. זה קורה שאנשים יכולים לדבר בין תפילין הראשון לתפילין הראשון. אם מישהו מנסה להתקשר אליהם, הם יכולים להשכח ולא להתקשר ולהגיד שם. זה יכול להקבל. אבל האף ראיתי יהודי ששים את תפילין הראשון לפני שהוא שים את תפילין הראשון? הולך לגבי העולם, בכל מדינה שאתה הולך, בכל סינגאג שאתה הולך, בכל ישיבה, אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ אם היום כש90% של האנשים היו אינטליגיים הם עדיין יודעים להשתתף תפילין הראשון לפני תפילין הראשון 2,000-3,000 שנים לפני כשאף אחד היה תלמיד חכם כמעט מי ישתתף תפילין הראשון לפני תפילין הראשון? זו גמרה מאוד מוזרנית. אתם שומעים את השאלה או לא? התגובה היא אתם לא יודעים עכשיו שחזאל מדבר בקודים כשאתם רואים שחזאל אומר משהו שלא מיוחד אתם לא מבינים מה הם קוראים בבקשה, 1 מיליארד פרצים שזה לא ליטרל אוקיי, מה זאת אומרת? מה הוא אחד הכי גדולים של המדינת היהודית בצד השם? משהו גדול שהם אומרים ל'השם' גדול ועד היום אנחנו מאוד גדולים בזה מה זה? שאלות נעשה ונשמע אנחנו, יהודים, אומרים ל'השם' אנחנו קודם נעשה ואז ננסה להבין למה אנחנו לא כאלה אנשים אקדמיים, קודם אני צריך להבין, ואז אני חושב אם אני רוצה לעשות או לא. לא. אנחנו נמצא בשם, אנחנו לא מבחינים אותו. הוא אמר לנו לעשות משהו? כן, שר. ראשון אנחנו עושים, עכשיו אנחנו ניסים להבחין, להבין אבל אנחנו רוצים להבין אשם, אנחנו עושים בלעד מהרגעים בלעד אם אנחנו מבינים או לא מבינים ואם אף פעם אנחנו מבינים זה לא משנה, אנחנו עבודים עבודים לא שואלים למשטר, למה אתה מייחס אותי לדבר עם כל האנשים וכל האנשים ונתן לו את האנבלופה אני לא שואל שאלות יסר, יסר, יסר, יסר. That's how it goes. When a person is doing instead of נעשה ונשמה, first he say נשמה ונעשה. First we will hear, then we will do. Understanding is in the hand, doing is with the hands. נעשה ונשמה comes the hands first, then נשמה is the head. The head first and the hand later, meaning I do not do the mitzvah until you explain to me why. Oh, so you're basically in apikores. You don't count on Hashem. If Hashem says to do something, you don't understand why, so you're not going to do it. Imagine you go to the doctor, you're not a doctor, and the doctor says to you, take this pill three times a day. On a full stomach, make sure you eat before. אתם לא יודעים מה זה, אתם לא יודעים מה הם עושים, אתם לא יודעים מה הם יכולים לעשות בגליבכם, אתם לא יודעים את החלום שיש לכם, מה שקורה עכשיו בגליבכם. הוא יכול לדבר על כל דבר. הדוקטור. אתם לא יודעים על כל דבר. אתם אומרים לדוקטור, אני לא אקבל את החלומים. עד שתכניסו לי מה שקורה בגורם שלי ומה עובדים הטלפונים עושים ולמה בטלפון פולי ומה יקרה אם אני... יש לך מיליון שאלות על הטלפונים מה יקרה לדוקטור? תפסקו, אל תגידרו עדיין תחזורו לדוקטור אחר, אני לא יש לי זמן לך, למה? אתם אולי תאמינו לי שהייתי 40 שנים דוקטור ואני אגיד לכם מה לעשות אתם לא תאמינו לי, אל תגידו לי זה מסוים או לא? כל פעם כשמחלקה צריכה מדיאנה אני צריך להעביר לה 2 שנים לדבר למה המדיאנה... למה אני נותן לו את המדיאנה? לא! אז אם אתה צריך להבחין למה השם אמר לך לעשות משהו זאת אומרת שאתה פיקורס אתה לא... אתה לא יש אמונה בשם השם השקפה שלך היא קרוקדה היא מגניבה אם אתה יכול ללכת למלחמה תמיד תמיד תמור אם תמיד תמיד תמיד יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים אחרים יהודים אחרים יהודים אחרים כגנרל, ויש לך 1,000 נשיאים, 1,000, 18 שנים, פעם הראשונה במשפט. ואני בא, אני הממשל הלאחר. גנטלמנטים, עכשיו אנחנו הולכים לסייע אתכם לבשות אחרות במשפט. אם אף אחד מפחד להיות נשיא, בבקשה, תעזר את היד, אתם יכולים ללכת הביתה. מה אתם חושבים יקרה? אם נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר מניאן, נשאר נשא� אבל התורה בעצם נתנה לכל מי שיכול להכניס את עצמו מהארמאי כי כל אחד יכול להגיד שאני מפחד וזהו אז ברור שזה לא כמו שאתם שומעים זה קלטה מה זאת אומרת כל מי שהוא מפחד? כל מי הוא מפחד בגלל את האנושות שלו הוא ידע שהוא מפחד את האנושות שלו והוא ידע שהארמאי זה מקום לבחירה יש חייבת קטנה, שם לא יש מרצה, אתה יכול למות במקום אם אתה יודע שאתה מנסה לעשות חייבת קטנה אחרי החייבת קטנה ואתה יודע שאם אתה יכול ללכת לארמה אתה מות, תקדם עד כאן עכשיו, זו השיטה האחרונה. איזה אנשים יודעים שהם מנסים לעשות חייבת קטנה אבל הם מנסים לעשות חייבת קטנה. זאת אומרת, אם אני לא יכול ללכת לארמה, אף אחד יקרא, זה קרימנל, זה חייבת קטנה, זה חייבת קטנה אז לאנשים שהם מגיעים לאדם ומתחילים למות בפחדה למות במלחמה, אתם רוצים להחזיק את זה. יותר טוב שאני מתחיל למות, אלא להבין לכולם שאני קרימניאל. זה לא כמו היום, כשהאדם צחוק בפנים שלך, הם לא יודעים למות בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא ידעים למות בפחדה, ולא תראו איך אנשים מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תראו איך הם מגיעים לבית, תרא אני מדבר בסקולארי, רק בסקולארי, והמסגרת הייתה מסגרת, והמסגרת הייתה מסגרת. אנשים קיבלו זמן, הם קיבלו. היום זה כל מה שבסופו של דבר. אם מישהו קיבל זמן, כמעט בטוחה, הוא לא קיבל זמן. כמעט כל אנשים שעובדים ברחובים, כל מה שהיא חושבת עליהם זה מי שרואה אותי ושמחה. זאת כל מה שהיא חושבת. 20 דקות, היא מסתובבה בביתה, בצד המראה, כדי להכניס את עצמה כמו שהיא יכולה. אמא של ילדים, אמא של מישהו, אין דיגניטיה. בהחלט יש חלוקות לסגנון. אחר כך, אני אגיד לילדה, בפעם של הלקציה, אני אומר שבסופו של זמן, כשהיא לוקחת את הרחובה, היא צריכה להוציא קטנה קטנה מהאנשים שבאמצעות שלה. את המדע שלה היא, כשאני יוצא מהמזרח, אני צריך לעשות כל מה שאני יכול להוציא קטנה קטנה קטנה, לא קטנה יותר כמו היום, כמו שהם חושבים. ואחת הילדות אמרו, אני סליחה, אני מגניב אתכם רבי, למה אתם מגניבים? אני רוצה להיות יפה לעצמי, לא לאנשים ברחובי. אני מרגיש טוב עם עצמי כשאני מקבל מייק-אפ, וכסף יפה, ופרפום. זה לא לאנשים, זה לי. אז אני אמרתי להם, הוא כמעט מבטיח אותי, כמעט. אבל תן לי לשאול את השאלה שלך. מה יקרה עכשיו? כל רחב, לפני שאתה יוצא מהמבר, אתה חייבת כמעט 20 דקות להשתתף את כל אלוהים בגללך ולעבור את הארץ ואת הלוחות ואת הפרפום. זה יקרה זמן. אז מה יקרה אם אתה בטלפון, והטלפון עושה קרקע אמרגנטי, ואף אחד מותה, ואתה היחיד בטלפון, באיזו חולה, במידה של זימבבווי. אתה יוצא מהטלפון, אתה רואה שאף אחד מותה, אתה לוחץ, אתה רואה אלפנים, מונקים, ג'ירפים, אתה רואה הרבה אנימלים. עכשיו אף אנשי הארץ, אתה מבחין כל הארץ אף אחד לא היה איתה ואתה עכשיו בלתי בלתי, לרחוב של החיים שלך, אף אחד לא ימצא איתך אז עכשיו יש לך מנגה המנגה יש לך כל הליפסטיקים, המנגה את יודעת, הקריאים שהפכו על הרגל אז עכשיו אתה בלתי בלתי עם המונקים והליונים והאלפנים והסנגלים אתה עדיין תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� אבל זה עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין אתם יודעים או לא? מאוד טוב, סנק. רואה, כשאתה מייד את הילד שלך לישיבה, כבר הילדים, הם כבר יודעים את התגובות של כל שאלה. הסנקים, הם רוצים את האנשים. אז, בזמן של הגמרא, כשהסנקים היו חייבים, היום, ברוך השם, אנחנו לא יש לנו הרבה סנקים לצבא שלנו, אבל אנחנו יכולים להיות בתחילה. ברחובה, אבל כשהיום, כשהמפלגה הייתה סנדה, אז הסנגלים יצאים לביתה, במידה של הלילה. אז מה שהאנשים עשו להחליט את עצמם מהסנגל במידה של הלילה? היו שם להשתתף את הרגלים של הקטע בקטעים עם מידה, בגלל שהסנגל הוא מנסה לצחוק את השטחה, זה כמו שהוא נחשב את הרעיון שלו אז כשהוא יצא מלאה, הוא לא יכול לצחוק עדיין ולכן הוא לא יצא לשטחה אם השטחות של השטחה נמצאים בשטחים מלאה אחרי שהוא יצא מלאה, הוא מנסה לצחוק את הרעיון שלו הגמרה אומרת, אם רעיון מנסה לצחוק את אישה הראשונה שהיא צריכה לעשות היא להחליט את רגליה שלה או שכחה שלה, להחליט את זה על הרגליה ולרחוץ לדרך אחרה. הסנאק תלמיד ילך על שכחה שלה ולנצח את זה ולרחוץ אותו ולהשתתף ככה. הוא מקבל את רגליה שלה. אם היא לא מגניבה, אם היא יחזירה את זה, היא לא תהיה מגניבה, היא לא יכולה להחזיר את זה. היא צריכה לרחוץ למים, אם יש מים, רחוק, או משהו אחר, היא צריכה לרחוץ למים. אחרי שהיא יביאה למים, היא לא ידעת איפה היא. אבל ההיסטוריה של אדם ועדיין הסנאק, היא הרבה הרבה הרבה גדולה, הרבה הרבה גדולה גדולה, יותר ממה שאנשים חושבים. הסנאק באמת רוצה חווה, לא רק להתמודד אותה לאכול מהחברה. הגמרה מדברת על זה, אתיל בזוהמה וכל זה. ועד היום, עם האצבעים, הם עדיין רוצים לדבר עם אנשים. עד היום, זו נצירה שלהם. זה מאוד מאוד מעניין, מכל האנשים. עכשיו, זו הייתה כמעט 100 שנים, אתה רבי הלגנדי, שם הוא דחף יצחיין. רבי ישראל מאיר הכהן מרדין. הוא היה רבי בלוטואיניה, שם. אחד מהמלכים שלו היה רבי בלוטואיניה. דחף יצחיין היה ברדין. אבל סטודנט הוא הלכה להיות רבי בליטה באנגלית הם אומרים לוטוויניה הוא היה מאוד יום, הרבי, הרבי החדש, הוא לא היה מבין הוא שואל את הרבי שלו להצליח לו איך להתפקד עם אנשים של הקבוצה שלו אני רבי חדש, אני יום, אני בניות שלי יש פה קומיונטה. אני לא יודע בדיוק איך להגיד את זה. החפצחיים אומרים לו, התגובה שלך היא בפרשת מתות. פרשה שקראנו על שבת. מה ההתגובה? משה רבנו קורא בני ראובן ובני גד. בני ראובן ובני גד. שתי קבועות. והם אומרים, וייתם נקיים. אתה צריך להיות נקים. מה זה קלין? innocent. From Hashem and from the nation of Israel. That's the first thing that you have to worry about. To always make sure you never do something that is suspicious. Don't do anything suspicious. Don't give people a reason to talk. תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מדבר, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על איך אתה מנסה לנסוע, תקווה על תשכחו איך אתה שאתם לא נותנים מנסה ל� למישהו איזה רציון לדבר זה נכון עכשיו כשאתם רואים מה קורה היום בעולם אנשים לא... הם לא בטוחים השם אומר וייתם נקיים אפילו אם אתם נקיים 100% תשכחו שאתם לא נותנים למישהו איזה רציון לדבר בגלל שאחד מהמנהיגים הקורפטים יכול לעשות סיפור עליכם ותקשר את החיים שלכם וזה גם יהיה חילול אשם גדול זה לא רק חיים שלכם זה חילול אשם, מה שיכול להקבל? לכך פצחאים אמרו לו שאתה צריך לדבר עם אנשים פוליטיים תמיד קבל סוג פרסומי אל תשאלי על עבודה מכל אחד, תעזרי לי עם זה, תעזרי לי, תעזרי לי, כמה יותר שתשאלי זה יותר טוב. למה? בגלל מה קרה? מה קרה כשהרבי מתחיל על אנשים של הקבוצה שלו? לתת לו עבודה, לקבל לו כאב, לתעזר לו, להסביר את הביתה שלו כשיש בעיה בבית. קצת בקצת הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב הרבה אנשים בקונגרגציה הוא אוהב אבל לעצמו, הרבה לעצמה שלו, לעצמה של פרנסה שלו, כשהוא מקבל אנ עבודה דיוקטרית מהם, הוא לא יכול יותר להפעיל אותם ללכת בדרך הנכונה. הם לא יקבלו עוד פעם מהם איזה מוסר, איזה ריביוק. בגלל שהנצחות של האנשים הם, הם נתונים והם נתונים. הנתון הוא זה יותר דומיננטי מאחורי הציבור אם אני הציבור ואתה הציבור, אני אקבל אתכם הציבור לא יכול להקבל הציבור, סוף הסיפור וזה למה, אם תשמעו, כשמושה רבנו נתן את השפה שלו בשנים האחרונות של את החיים שלו, שאנחנו נעבור עליהם בפעמים וסמואל, הנשיא כשהוא נפגש את הספיחה שלו, אבותיהם נפגשו את הספיחה שלהם עם אדוניה מעניינת. אבותיהם אמרו למדינת ישראל, אתם יודעים שאני לא שאלתי ולא קיבלתי אף דבר מכם. שמואל אמר, אפילו דנקי, זאת אומרת, קאר, בימינו, שאתה צריך להצליח אותי בגלל שהייתי בא לבית שלך ללכת לתארה ולהקבל את הבסיסות שלך אז אתה שואל אותי לגדול אותך, אני הרבי, אתה הילד, אתה צריך אותי לגדול אותך לעשות משהו, אתה צריך להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אותי להצליח אני אותי השתתפתי את עצמי, אני לא רציתי להשתתפת את התרופה שלכם. למה שמואל לא רצה להשתתפת את התרופה שהם נמצאים לו? זו הוועדה שלהם. אתם רוצים שאני אגיד בלוס אנג'לס, אתם צריכים להביא לי פליטה. אתם רוצים שאני אגיד לכם שאני אגיד לכם שאני אגיד לכם שאני אגיד לכם שאני אגיד לכם שאני שאני אגיד לכם שאני שאני אגיד לכם שאני שאני אגיד לכם שאני אגיד היום זה לא דבר גדול, אנשים יש להם איזה כר, אבל בימים הלאה זה היה לכם דבר גדול. אני הולך להשתתף את הדנקי שלי, כמה דנקי ילך, כמה פעמים הוא ימות, ואני הולך להשתתף דנקי שני. אם אני צריך להשתתף, אם אני צריך להשתתף דנקי שלי ללכת להשתתף לאנשים, בסופו של דבר, אני צריך להשתתף לגבי כל המשחק הזה. אנשים צריכים להשתתף, לא אתם, אבל שמואל לא רצה לקחת משהו מהם. בגלל שהם ידעו שהם יביאו להם משהו, הם לא יקבלו עוד פעם מוסר. יקבלו. הם לא יקבלו. ואתם יכולים לראות את זה עכשיו בכל מקום שאתם הולכים. בסינגאג, אנשים חייבים שהם נותנים זמן, הם אומרים לרבי מה לעשות. מה אוכל לעבוד, איפה לעבוד, אנחנו לא רוצים את זה, אל תעזרו את המדבר, אל תדברו על רעיון, למה אתם מדברים על זה, למה אתם עושים את זה. הם מדברים עם הרבי כאילו הוא עבודה שלהם. איך הם מנסים לדבר עם רבי ככה? התגובה היא, אנחנו נותנים זמן. בעל המאה ובעל הדעה. משה לא רוצה לצלם משהו מהם. גם שמואל. אז כשהם באו לתת להם ריבוק, הדבר הראשון שלהם היה, אני לא אוכל לך שום דבר. זה למה אתה צריך ללקח את המרכזות שלי. זאת אומרת, אם אני אוכל לך, אתה לא שומע אותי, זו פסקת זמן את מנסה שאתה שומע אותי, אבל במדע שלך אתה שומע את זה זה מאוד מעניין רבותיי, אתם יכולים לראות את זה בכל מקום בכל מקום כדי להבין שאתה שומע את הרבי זה לא אומר שאתה שומע את זה אתם יודעים כשאתה שומע את זה? כשאתה שומע את כל מה שהוא אומר לך, אפילו אם זה נכנס לגביך אתה בתגובה גדולה עם מישהו אחר ואתה חושב שהוא עושה לך הרבה זמן והרבי אמר לך, לא, תפסק את זה, תשכח את זה, תשכח את זה ולא מדבר על הזמן זה מגניב את המחקר שלך, את האגוה שלך אם אתה תשכח את זה, אתה תגיד, כן, רבי, אין סביבה מה שהוא עושה, אני יכול לדבר עם אנשים כזה זה לא משנה מה שאני חושב, אני רק עושה מה שמי רבי אומר לי בואו נקרוא לו ונראה מה הוא קורא. זהו. יש אנשים כזה. כל מה שהרבי קורא, אני קורא. הוא קורא לי לתת, אני לתת. הוא קורא לי לא לתת, אני לא לתת. הוא קורא לי להגיד, אני אגיד. הוא קורא לי לא להגיד, הוא קורא לי ללכת, ללכת, כל מה הוא קורא, אני אגיד. תחזירי לבית הזה, אל תחזירי, תחזירי אותו, אל תחזירי אותו. הייתה לי עבודה כזאת. מישהו אמר לי שיש לו ארץ בישראל, הוא יתן לי להשתמש. אמרתי לו, אם הייתי אתם, אני לא תסתכל על פרויקט כזה. קודם, עכשיו זה קשה להקבל ערבים, לעבוד, אז כל מה שקורה גבוהה. לבנות בבנות יקרה עכשיו גבוהה יותר של 3 שנים. גבוהה. במקרה של 10 מיליון, 20 מיליון שקל יקרה לבנות. בסופו של דבר, זה לא יכול לתת לך איזה פרופט. אבל יש עוד איזשהו אישה, שתקח את הרחב שלך, אתה חי באמריקה, הארץ היא שם, מי יכול למנהל את העבודה? איך אתה יכול לדבר על איזה אנג'יניר להשתמש, איזה חברה להשתמש? אתה יודע את הבירוקרטיה בישראל, זה מפחד. אני מפחד לך ללא להשתמש, פשוט שווה את זה כמו שזה, עם המחלטה, קבל את המONEY וזהו. אז הוא אמר לי ככה, רבי, זה לא משנה, אני גם לא רוצה להשתמש. אני רק אעשה מה שהרבי שלי אומר לי והרבי שלי אמר לי לדעתי את האח הזה בישראל ולשאול מה הוא חושב בכל מה הוא אומר, אני אגיד לרבי שלי ולתת לו להחליט אני לא רוצה לבנות זה הדבר האחר שאני רוצה אבל אם הרבי אמר לי לא לבנות, אל תבנה וכו' וכו' זה מה שאני אעשה זה מה שאני תמיד עושה לא צריך להגיד שהאח הזה הוא מולטי מולטי מיליונר הוא שמע את אגביו של רבי ב-30 שנה ועשו עשרה מיליון דולר למה? בגלל שה' אוהב אנשים כזאת אני מחליט את איגור שלי, את הטקסט שלי, אני מקבל אגב מה שהוא אומר, אני עושה. לפעמים אתם אוהבים את ההתגברה לפעמים אתם לא אוהבים את ההתגברה לא תמיד יש מילים שהם אוהבים מה שרבי צריך להגיד אתם יודעים, לפעמים, אנשים מגיעים ומאמינים. כשהם רוצים לניאנציה, הם הולכים לראבי אחד. כשהם רוצים לנצחה, הם הולכים לראבי אחר. זה מניחה. אם זה נגד אותה, אם הם רוצים לנצחה, בואו נשאל את הראבי הזה. אם זה משהו עליהם, בואו נשאל את הראבי הניאני הזה. אתה יודע, האחד עם קטנה קטנה על ראשו. למה? הם קבלו וקבלו. זה גם מנגינה. צריך לקבל תלמיד חכם, חכם, מישהו עם אימפורטנציה גדולה, טובה, פשוטה, אשקפה, טובה אידיאולוגיה. לא מישהו פוליטי, לא מישהו בני עבודה, מי שקורא את זה במים. אף אחד מהם. מישהו שאתה יודע שהוא מדבר בדיוק על מה שכתוב. לא מה שטוב לו. לפעמים, אתה יודע, יש אנשים, אני רואה את זה בעניינים, הם יום ילדים, יום ילדים יצא לשאול שאלה, ובדרך כלל הוא מנסה את עצמם לתקדם. בואו נעשה, אנחנו נעשה, אנחנו צריכים להחליט, אנחנו צריכים לבנות. היי, אני רק בא לשאול אותך דעה. ובדרך כלל הוא יצא את עצמם לתקדם. למה? גרעה. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני אגיד לו, תגידי לי, אתה באמת כזאת מגניבה? מכל האנשים בעולם, אתה הלכת לדבר עם כל כך מגניבה? הוא לא נותן לדבר עםי עד שהוא ראה את ההחלטה של פייפייל כמו עבודי עבודי עבודי, אתה קורא לתלוי הלגויה והם לוקחים לך בטלפון בפעילה הם נותנים לך כמה זמן, כמה זמן עבודי עבודי, זה עבודי עבודי, זה עבודה הוא קורא לרבי ויישב אתכם לזמן להתגלגל על שאלה? מי רוצה ללכת לרבי כזה? אנשים נפגשו את המדע שלהם אם הוא יעבור לכם, אתם נותנים אתכם לא תהיינו תודה, זה בטח אבל לעשות את זה עבודה רבי, כמה יישבים אתכם לבית? אני רוצה ללכת עם אמא שלי, אנחנו יש שאלה לדבר על זה אני נפגש מהשאלה כמה יישבים לכם להתגלגל על שאלה? זה גם נפגש רבי, אנחנו רוצים להציג אתכם ליום כיפור. כן, בטח, למה לא? יהיו עשרות אנשים, זהו. אוקיי, אז, אתה יודע, אוקיי, בואו נציג את זה. לא, אבל זה יחסיק. מה זה יחסיק? יחסיק כמה שאתם משחקים. הוא התחיל לבסיס. ברוך השם, כל הרבים שהם מזכירים בתלמוד, אף אחד שלהם לא חשב על איסטוריה, משה לא חשב על איסטוריה, שמואל לא חשב על איסטוריה, כל הפרופטים לא חשבו על איסטוריה, וכל הרבים האמיתיים, אף אחד לא חשב על איסטוריה. אף אחד לא חשב על איסטוריה. זאת אומרת, הפכנסה היא של השם. אם האנשים יתקבלו עלי, השם יעבור עלי מזכירה אחרת. איזשהו גביל יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב טוב, הזמן מתחיל, עשרה, עשרה ועשרה דקות. בואו נפגש כמה דברים יותר מעניינים פה. כשאתה... כשאתה יש שאלה עם אנשים, לפעמים אתה צריך להשתתף רעיון רעיון. גם במהלך. אתה מדבר על דברים שהאנשים לא אהבים להשתתף עליהם. אתה מנסה להשתתף עליהם, אתה מנסה להשתתף עליהם. הם חושבים על התאמה עכשיו. הם לא אהבים כל כך על הסיטואציה. מישהו אמר להם את האמת על ידי שלהם, איזה אנשים אפילו נפגעים ונפגעים, אפילו אם האחד שהם רוצים לצחוק זה הם עצמם. אז החז'אל אמר לנו רשימה גדולה לשבה. כל פעם שאנחנו מדברים ואינטראקטים עם מישהו, אנחנו תמיד צריכים להחליט את התפקיד, או את התלמידה, או את המדבר, או את הקלאסים שנותנים, עם משהו פוזיטי. אתה קוראים את כל הנגטיב, אתה קוראים את כל הריבוק, את הקריטיסטיקה, אין פרבל. אתה צריך להגיד, אתה צריך להרחיף אנשים, אבל תמיד תכניס על נוטה פוזיטית. אל תכניס את המדבר שלך, או את התפקיד שלך, או את התפקיד של הטלפון שלך, או את ההתפקיד שלך על משהו נגטיב. למה? בגלל שיש משהו שקוראים, הכל הולך אחר החיתום. המלך של התפקיד הזה הוא תמיד ללכת לאחר כך שזה נחל. אז אפילו אם הייתה גבוהה גדולה עם מישהו, בסופו של דבר הוא אמר, אוקיי, אוקיי, בואו נגמר, יאללה, תעזור לי, תעזור לי. בסופו של דבר זה נחל בצורה פוזיצית. זאת הדברת, אתה יכול לדבר עוד שתי שעות, לדבר עם הקבוצה שלך, עם הקבוצה שלך, אבל בסופו של דבר תמיד עם משהו פוזיטיבי אבל אני רוצה שאתם יכולים לדעתי, למרות שאתם עושים כל הדברים שאני מדבר עליהם אתם צריכים הרבה אמירה על משהו שאתם תמיד עושים פוזיטיבי אותו אתם נותנים להם אופן לא כל מה שחשוב עלנו זה גם דבר, אם אתם רוצים להקריטיק את הילד אם אתם רוצים להקריטיק את אשתכם את אשתכם את המחבר שלכם הראשון, תמיד תתחיל עם תודה. אני רוצה שאתם ידעו, אני רואה בדיוק כל הדברים טובים שאתם עושים במדינה, או לצבא, אני רואה כל הדברים טובים שאתם עושים בבית, ועם הילדים, וזה וזה, אני יודע שזה לא פשוט, אני לא יכול להבטיח שאתם עושים כל זה. אני לא חשבתי על כל זה. אבל יש משהו שאני חושב שאתם צריכים להשתמש בו, ואז אחרי זה אתם תחליטו על משהו פוזיטי. זאת אומרת, קומפלמנטים הראשונים קיימו לבנות חשבה למה? אני מגניב אתכם אני מגניב מה שאתם עושים אני מגניבה אני לא מרגישה עבודה עכשיו היא מרגישה קלם, אוי טוב, מישהו ידע מה שאני עושה אתכם עושים את הקריטיסטיקה בצורה טובה ולאחר כך אתם מתחילים עם קומפלמנטים יותר תודה שתשמעו, אני מקווה שאתם לא מגניבים זה בגודל שלכם אני לא רוצה להראות שאתה מתאים לאחר כך אולי אני לא היה צריך להגיד לך זה לא, לא, בטח, אני שמח שאתה אגיד לי אם אתה פשוט בא כמו ליון מגניב ואתה מנהל אפילו אם הם מנסים שהם תשמעו והם מפחדים עליך וכך זה כולה מייצר רסנטמנט אז זה כתוב בחזל שמישהו שזה נפחד, נפחד אנשים לא יכולים להצביע מהו תורה. לפעמים, אתה אומר את האמת. כל דבר בקבוצה שלו יכול להיות האמת. הוא יש את השקפה הטובה, הוא מדבר על הדבר, הוא לא מבנה דברים, הוא לא היפוקריט, הוא לא היריטיק, אבל הדבר שהוא מדבר עליו הוא מאוד אגרסיבי. ארגנטי. איגו, אנגל, לרקוד אנשים בצורה שאתה מדבר. אנשים רואים את זה. כשאנשים רואים שהמדברה מגעילה עליהם, הם יודעים לרקוד אם הוא באמת מיוחד עליהם או אם הוא בא לפרודישו. לפעמים כל אנשי הקבוצה בכלל היא בשביל משהו אחר בכלל. רולטה לדבר שלנו, תורה, זאת הייתה... מהפעם הראשונה הוא היה עם משהו אחר במחשב. זה לא באמת בגלל המאות. אנשים לא מגניבים. אינם, אבל אינם יכולים להבין מה קורה. ומה קרה? הוא מזמין למה יותר ויותר אנשים יחזיקים לו. למה הם יחזיקים לך? אנשים שאוהבים את האמת יחזיקים לך. אנשים שאוכלים את זה. בטח הם יחזיקים לך. אתה לא רוצה שוכחים כזה. אני אומר את זה למישהו היום. הוא אמר לי על משהו שאני אומר על ההולכוס הרבה שנים אגד, שאנשים שואלים לו, למה אתה מבקש רבי מזרחי? אתה עושה לו כזאת פי.אר. אתה לא שמע מה הוא אמר על ההולכוס? אני אומר לו, מה שאני אומר על ההולכוס? 100% האמת. מה שבשביל זה, רבי ויגדור מילר אמר את זה הרבה שנים לפניי ולרבה אנשים אחרים. אין פה ערוץ. זה חקר. כן, אבל אנשים לא אוהבים את זה, וזה וזה. אני אגיד להם, אני לא מעניין בנשים כאלה. אתם לא צריכים להתאמין להם. לא צריכים להתאמין. חייבים להתאמין, ואנשים שחושבים על אגב ופוליטיקה, אנחנו לא מעניינים בנשים כאלה. אני רוצה להתאמין ב-20% מה-100% שהם חייבים להתאמין את האמת ולהחליט. אני לא מעניין בקבוצה של חופש. אתם יודעים, איזה אנשים רוצים קלאב של עשרות או אלפים אנשים. אנחנו לא מעניינים בכל זאת. עבורנו הוא לקבל את האנשים שהם מוכנים להחליף, להבין, להחליף את הרחב שלהם נגד השם. האנשים האמתיים, האנשים שקוראים את האנשים האמתיים ואת עצמם שלהם. לא האנשים שתמצאים תמיד לבחירות. הוא מדבר על ילדים אוטיסטיים, לא? ומה זה לא נכון? למה הם באים לעולם האוטיסטי? הם קיבלו מזרח? זה מזרחים של הלך. זה כתוב ב'שאר הגיל גולים' שכל אחד שבחר עם איזה פרובלם בבית הוא בגלל מזרחים של הלך. זה משהו שאני קבלתי, זו אידאה שלי, יש לי קרדיט על זה, בטח לא, זה כתוב בכלל כתובים. אבל הלאה האנשים האלה הם כל כך אדומים ואיגנורים, הם לא כל פעם עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכ אז רבותיי, בפרשת חוקעת ובפרשת מסעה שקראנו על שבת, התורה מדברת על המלחמה שיש לנו עכשיו עם מדיאן, שהיה קרוב למות אהרונה כהן. חזאל, מספר לנו את ההקשר, דגמרא עם מסכת ראש השנה פייג׳ 3 וגם דגמרא עם טענית פייג׳ 9. זה כתוב, והשמע קנעני מלך ערד. המדינה של קנען. אנחנו שמעים בשטח ישראל. השטח היה ארץ קנען. עד שהצלחנו שם. מה שמוע שמע דגמרא אמר? מה הוא שמע? הוא שמע שהאהרון הכהן פסט. מה קרה למדינת היהודית כפי שההרונה כהן פסקה? הננה הכבוד, החולים שהיו מגיעים לנו ומספיקים לנו ומספיקים לנו ומראים לנו איך ללכת הם כולם פסקו למה? בגלל שהחולים היו מרחקים של ההרונה כהן אז ברגע שהקנאנים אמרו, אם השטחים נפגשו זאת אומרת שהנציל ישראל לא יש להם פחות ספק. הם לא יש להם פחות ספק. רב שלום מורדכי שוודרון אמר שם, בבוק שלו, תחלת מורדכי, הוא מספר, כשיצחק נתן ברכה ליעקב, הוא ראה שברכה שלו היא כשיצחק נתן ברכה ליעקב במידה שלו, יצחק היה בליין הוא חושב עכשיו, הוא נתן ברכה למי? לישב אבל הוא נתן את הברכה ליעקב כשארץ ישראל עשיתה רעיון בגולדה אהרון נתן את הכרמלות לבריאה, נכון? הם נתנו את הכרמלות אהרון נתן את הכרמלות לבריאה והגולדה נתנה בגולדה כשהאהרון נתן את הכרמלות לבריאה למה הוא עשה את זה? כדי להסתובב אולי משה יבוא לבריאה, למה? הם כבר מוותחו חור, בני מיריאם ללא מגבירה להתקשר עם אנשים רחיבים עכשיו הם מפורשים אהרון להשתתף להם אדם אהרון חושב שאם אני אבוהה אותם הם ימותו אותי כמו שהם מוותחו חור משה בגדול, אין לידר, וזה יהיה אנרכיה של העיר. תן לי לסתול, תן לי לעבור קצת זמן. אז הלכו וקבלו דברים. בואו, ב-1 שנה הם קבלו הכל. וואו. מאוד מאוד אגרסיבי. הם קבלו כל הזרח, כל מה שהם היו. אהרן אמר, מה אני יכול לעשות? תן לי לשים את זה בפייר. זה כל זרח בגלוי. במידה שלו, הוא לא רצה להכניס להם איזה עדול, בטח. אף אחד לא מפחד את אהרן בגלוי. אז אהרון היה מקווה שמושה יבוא וכשהם יראו שמושה יבוא, הם יחזיקו. כשאמלק, אמלק הוא בני אסב. מי הוא אמלק? בני אליפאז. אליפאז הוא בני אסב. אז אמלק, הנאצים, המן, הגאגים, כולם בני אסב. אז עמלק, שזה בן גדול של עשיו, ראה שהשטחים נפגשו אחרי שערון נפגש הוא ראה שערון לא התחיל לתאר בגולדן קאף כי עכשיו זה ברור שהשטחים נפגשו בגלל ערון אם ערון היה רבי אידאל למה הייתה החולה פה? החולה הייתה בגלל אהרון זאת אומרת, אהרון הוא ארוך גדול מאוד אז הוא התחשב שכל מה קורה אחרי המדע לא אחרי האקשן בגלל שהמדע של אהרון היה לא לעשות אידול באקשן שלו, הוא נחשב את החולה לבריאה ואז האידול נחשב נחשב המדע הוא, אני לא רוצה לעשות עדול, באמת, אני עשיתי עדול. איך זה יותר מיוחד, מה שבמדע שלך או בעבודתך? לדבר הזה, המדע יותר מיוחד. זה למה, זה למה, When Aaron passed, the clouds disappeared. That means thanks to Aaron we have the cloud. That means that Hashem judged Aaron based on his mind, not based on his action. So Amalek came to the wrong conclusion that thoughts are more important than actions. But Yitzhak, when he came to bless Esav, In the end he blessed Yaakov. What did he have in mind? I'm blessing Esav. What was the action? Blessing Yaakov. Right? So, he says like this. He says, כיוון שיצחק חשב לברך את אסע בשעה שברך את יעקב, כאילו חלו הברכות אותה שעה על ראש אסעו. הוא אמר, אה, אז עכשיו כשאני רואה שאשם מבקש מישהו על ידי חשבות שלו זאת אומרת שזה לא משנה שיצחק, אבא שלי, בלכו יעקב בגלל שבמדע שלו הבלכים עשו עשו אז הוא הולך אחרי המדע אז אם ה' בלכו לי, עכשיו אני יכול ללחוץ ולחיץ את ארץ ישראל אבל מה האמת? האמת היא שהמדע לא משהו, זה כל מה שקורה אחרי ההפכה. אני אעשה לך שאלה ששאלתי כמה שנים לפני, אם אתה זוכר, יש לך שני סצניות, שני סצניות. אתה בא לאוויר, אתה רבי חשוב, אתה בא לאוויר מלא רבים, אני לא יודע, הוודיאנג, זהו, הם קבלו כבוד. הם רוצים שתקבלו כבוד. אתם חושבים, וואו, הרבים שהם עוד יותר ממני, הם גדולים יותר ממני, יותר מיוחדים יותר ממני, יותר מיוחדים יותר ממני, למה הם יקבלו לי כבוד? לא, לא, בבקשה, תקבלו כבוד, בבקשה, אנחנו שואלים אתכם, תקבלו כבוד. אתם תקבלו כבוד, ואתם נשארים כל היום מפריעות. מה זה האמבריסמנט? אתה אומר לעצמך, אני לא חייבת לבנות פה, אני צריך להיות שם ומישהו אחר צריך להיות שם, זה הסצנריון הראשון. הסצנריון הראשון, אתה מגיע לבית וגם יש קבוצה של רבים שם. והם אומרים לך, תקבל במידה של הטאבל, ומישהו אחר תקבל במידה של הטאבל. אז אתה תקבל במידה של הטאבל כל היום, אוכלים את הרעש. מה בעולם הוא עושה ראש המערכת? אני הרבה יותר טוב ממנה, הרבה יותר מיוחד ממנה, הרבה יותר מיוחד, הרבה יותר מוצאי. למה הוא רואה את זה ראש המערכת, ואני רואה את זה כמו אנשי רגלי? אז עכשיו אנחנו נזכרו שני סצניות. אחת הסצניות היא שאתה רואה את זה ראש המערכת, ואתה חושב שאני לא צריך להיות פה. השיטה האחרונה היא שאתה עבוד כמובן ואתה חושב שאני לא נפגש להיות פה אני צריך להיות לידי המקבל איך אחד מהשני יותר טוב? איך אחד מהשני יותר טוב? אה? לידי המקבל ולאכול את הרעש שלך כל הלילה אני צריך להיות שם, זה לא ברכה, הם יכולים לי להיות פה, אני לא כל כך טוב או לידי שם ומחשבים, וואו, איך הם נפגשו אותי ככה, שתביאו אותי כאן, אני חייב להיות ראש המערכת. איך אחד מהשני יותר טוב? אם הייתם צריכים להחליט איך להיות ראש המערכת, אתה רוצה להיות ראש המערכת, אתה אוכל שאתה לא מנסה להיות שם, או להיות כאן ומחשבים, אני חייב להיות ראש המערכת. אם הייתם צריכים לבחור איפה להיות, מה צריכים לבחור אחריון לתורה? אה? לבחור? מי מפחד עם זה? נמבר 2? לבחור כאן ולחשב שאני חייבת לבחור כאן? אתה נכון, נמבר 2 זו התגלגלית התגלגלית למה? בגלל שהאנשים לא ידעים מה שבא לך. כל האנשים בבית הזה, כשהם לוקחים אתך, כשעובדים על הרגל, הם חושבים, איזה ארגן אדם, תראו אותו. הרבים שלו היו שני פעמים בזמן שלו, הם הרבה גדולים מאשר לו בתורה. הם יודעים כאן, והאנשיה הזאת, מי ידע שהוא? תראו לו, סיימתו על הרגל. הם לא יודעים שהכל הלילה הוא מתחיל בגלל שהם שואלים לו לסיימתי על הרגל, והוא חושב שאני לא נכנס לזה, אני צריך להיות שם. הם חושבים שהוא מגניב, מגניב באיגו, הוא לא יודע על הרבים הגדולים. תראו לו, סיימתו על הרגל. גאףטן פרוח. אם תשתה כאן ושמישהו אחר יכול להשתתף על הרגל, כאן כולם חושבים, תראו את הזה רבי מגניב, איך הוא יכול להשתתף, כמו אדוני, הוא לא יכול להשתתף על הרגל. הם לא יודעים, כל הלילה, אתם בפייר, אני צריך להיות שם. אף אחד לא ידע, דברים שבלב אינם דברים, אמרה הגמרה. מה שבמדע שלך, זה לא מיוחד, אף אחד לא ידע. אם אנשים ראו את רעיון אחרים, לא יש לך שני אנשים בעולם שהם אוהבים אחד אחד. עכשיו, לא אפילו שני אנשים בעולם כולם שיכולים להסתכל על אחד אחד. אף אחד לא יסתכל על אישה שלו, אף אישה לא יסתכל על אבא שלו, אף אבא שלו לא יסתכל על ילד שלו, הם לא יסתכלו על אבאים שלו, כי אם הם רק ידעים איזה דעות שרוצים לתוך רעיון שלך, כל פעם שהם עושים משהו שרון, אתם מנסים להסתכל על עצמכם אתם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים להסתכל על עצמכם אתכם מנסים לה לגבי עצמנו, אם תראה את המדע של כל האנשים, מה שהם חושבים עלך, מה שאתה עושה, מה שאתה עושה, איך שאתה מנסה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� הוא יראה את האפוקרסיה, איך כל הפריטנדים, כל ה'חד בפה, חד בלב' הוא יראה איך אנשים עובדים במקומות אחרות, אפילו אם הם חושבים על משהו אחר, הם אומרים משהו אחר ממה שהם חושבים. אף אחד לא יכול להבין אחד. ברוך השם, השם נפגע ממנו את האפקציה. And he made us unable to read someone's mind. בזרת ה' tomorrow I will continue in Brooklyn, there's a lot more things to say. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקדשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא להזעקות את ישראל, להפיכה חרבה להם תורה מצוות, שנאמר ה' חפץ שלמן צדקו,