Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this live session Rabbi Yosef Mizrachi engages in a heated discussion about the tensions between Sephardi and Ashkenazi halachic traditions, the authority of rabbis, and the misuse of religious law by liberal and feminist groups. He argues that certain modern movements exploit Torah law to gain power over women, especially concerning the get (Jewish divorce document) and marital rights. Mizrachi critiques the hypocrisy he perceives in both religious and secular authorities, emphasizing that true adherence to Torah requires respecting traditional halacha, proper rabbinic jurisdiction, and authentic marital intimacy. He also comments on the role of shadchanim (matchmakers), the dangers of secular courts intervening in religious matters, and calls for a return to authentic Torah values over contemporary ideological trends.
Chapters
נשמת אברהם בן אפרים זובלי לרפואה צרה בת יוליה נשמת מזל בת קסיה בן חסוב זיווג אגון למורדחי בן לורי זיווג אגון לדניאל בן אילנה I heard today that there was a קטנה מאוד גדולה היום בבוקר, אני לא יודע אם אתם שמעים את החברה כבר או לא. אמא של שתיים מותה היום. בקווינטס. יש כל כך הרבה קטנות. אני כבר כל כך מזלגן. אני מזלגן. אני לא זוכר את הדברים, זה כל כך הרבה, אני לא יכול להשתמש. ותקבלים קרדיטים מכל מקום, מסגרות. ארוך. והחלטה היא שהאנשים שהם עדיין לא נפגעו עד עכשיו הם עדיין חייבים לדבר עם הלכת הלכת לפלורידה, נפגעים פה, נפגעים שם, אנחנו מבקשים את הביתה, את הביתה לבית. אנחנו הולכים להחליט כאב, אנחנו צריכים כאב אחר. איזה דברים אנחנו הולכים להשתתף בוודאי? אתם יודעים, כל הדברות המדהימות. כל כך הרבה אנשים מתחתנים, כל כך הרבה צבאים מתייחסים, כל כך הרבה קבועות הגיעו לתלמידים, והם עושים את המדינה כמו שמובן. אני זוכר שאנחנו קיבלנו לקטורט פה, נושא באול עם חברו, אחד הממשלים שיש ל'השם של כל יהודי הוא להכניס את הטחון, להכניס את הטחון של כל מדינה. אתה לא יכול להיות פורש מן הציבור. חושבים או לא, אנשים שלא מתחילים עם מה שהמדינה עושה, אם כל אחד רואה תהילים, זה לא לי. אנשים קרואים עכשיו, זה לא לי, זה לא מגיע לי. כל מה שאנשים עושים, הם יודעים, עכשיו אנחנו מבנים בית המקדש, אה, זה לא לי. אני חיים את עצמי, אני לא חלק מזה. זה מנגנון, מנגנון מנגנון לאנשים כזה. אתה יכול לראות, בראשית חוכמה, מסכת גאנום, אם אני זוכר נכון, זה מדור שלישי בגאנום, הפורשים מדרכי הציבור. ואחד מדבר על תהילים, בעלות גדולות, בלעדות גדולות גדולות, כל מיני דברים כאלה. במהלך שלהם, זה עבודה כמובן. תשע, בערב, כולם יוצאים על הרחוב, וקרואים על הפרעה של הקבוצה, והם יוצאים לעבודה. במהלך שלהם, זה עבודה כמובן. במהלך שלהם, זה עבודה כמובן. זה לא מגיע להם. אתם יודעים מה זאת נושא באול עם חברו? אתם יודעים, כל יום כשאתם מקבלים את המרחב, אני בטוח שאתם מקבלים לפעמים 2-3 קטעים מבחינת חיילה. חיילה, חיילים, קבוצה, מישהו מת, מישהו צריך קדמי, מישהו יש קנצר, קבוצה של קבוצה, אתם יודעים, כל מיני דברים. ישיבה, ישיבה זה באה לקחת, סינגאג, פראבלם, לאייר, מישהו בא לבריכה, צריך להחליט אותו. כל כך הרבה עבודים קיימים. מה שקורה כשאנשים פחות? הוא לא יושב על זמן. הוא פחות עובד על עבודים. השלום עובד מאוד עכשיו. מאוד עובד. איזה סנדוויץ קושי זה יותר מ-20 דולר. אני רואה, לפעמים אני מתחיל את המאל, אני רואה, אני מתחיל, אני רואה, תסתכל, 9 דולר, תסתכל, 5 דולר, תסתכל, 3 דולר. האנשים עדיין חייבים לפני 50 שנים. הם לא יודעים את היחידה של זמן. מה הם יכולים לעשות עם 5 דולר? הגסט ללכת לבנק, לתפוס, זה יודע יותר. הם לא ריאליסטיים. מה הם יודעים? הם מתחילים לתפוס. זה מה שהם יכולים להתפוס לבניים פחות. מה החלטה? אתה מקבל 50 דולר, 5, 3, 2, 9, אחרי שתהיה לך מילה מגניבה, אם אתה יכול לקרוא 50 דולר מגניבה. מה זה? דו-סנדוויגים? זה באמת, מה שהיה ומה היה היום, זה קצת דבר אחר. אני עדיין חי במנהטה, כשאני הייתי סינגול, במדרך של 2 חברים ל-1,300 דולר. היום זה 6-7,000, המדרך הזה. 5-6 פעמים יותר, גס 4 פעמים יותר. סנדוויץ במנהטן, במקום קושר, בין 20 ל-40 דולר, 1 סנדוויץ, ממשך מה שיש בזה. זה לא היה ככה, זה היה 2-3 דולר, כל יום. אתה יכול למשיך באמת עם 5 דולר כל יום, כאצל אחד, עם אוכל. אתה קופה כל השבוע ל-100 דולר. הייתה להייתה פט-מרק. מנתן-מנהטי, בצד הסיפור, אם אתה יודע. הייתה להייתה פט-מרק. להפגיש כל הוואגן ל-100 דולר. היום זה 1,000 דולר. אותו הוואגן. כל השבוע. אז... קפה קפה קסם יותר מ-5 דולר היום. כשאתה שמישהי 5 דולר, מה אתה מקווה שהאנגלית תעשה עם זה? זה עדיין לא 1 גלון גס. אז אולי זה אנשים שעדיין חיים בדיוק במהלך והם לא קונקטיים לריאליטה, או הם כל כך חייבים לתת צדקה, לתת להם את הצדקה. הם כל כך חייבים לתת צדקה, אז הם מפחדים לעבוד על 5 דולר ולכתוב את זה. לכתוב את זה, לתת את זה, אני לא יודע איך הם עושים את זה. לפעמים אתה צריך להשתמש. אתה יכול להבין שזה לא יותר מיוחד, זה לא יש לך איזה מיוחד. אז אתה צריך להשתתף כמה זה יקרה, כמה זמן זה יקרה. אף אחד לא שתתן את הלוח שלך. קצת אחרי קצת. אני ראיתי את הילד עם אמא שלו, והם נותנים לי להצטרף. אני קיבלתי רגל, רגל זיפלאק, עם הרבה סינגלס, ופייבס, וקוורדרס, ופנים, והוא קבל את זה בשביל שבוע שנים. הילד היה עם עוד 50 דולר ברגל. סינגלס, פייבס, קוורדרס, אני עדיין לא ראיתי את הקוורדרס עדיין, אבל מה שאני רואה במונה עכשיו, עוד 50 דולר, הילד, 9 שנים, 8 שנים, הילד. אני שואל אותו, איך יש לך כל כך הרבה מונה? הוא אמר, אני קבלה, קטן על קטן. זה מה שצריך לעשות. מה אתה יכול לעשות? עכשיו כולם רבים. אז, אתה יכול לראות, יש שני מינים של אנשים בעולם. אנשים שקיבלים הרבה זמן על דבר אדומה, ואנשים שלא יושבים חמש דולר לסביבה. זה באמת עכשיו. זהו למה אני אדבר על מה שקראנו בשבת בפרשה. אם תשמעו, זה פרשה תרומה. לתורה זה קחו לי תרומה. Take, תרומה for me. Take, not give. Take. What does it mean take? Either way to teach you an important foundation. There's no such thing to give. You only give yourself. Whatever you do for others, you will realize one day, sooner or later, that it was all for yourself. All for yourself. I remember one time in the yeshiva, one guy wanted to לקבל עוד מילה מהקהל. אז הוא אמר להם, ישיבה צריכה מילה. אנשים שעובדים שם, אנשים עבודים. ישיבה צריכה מילה. ישיבה עובדה מאוד. אני לא יודע, אולי עשרה שנים זה היה. ישיבה צריכה מילה. בבקשה, אל תפסקו את הזכויות. אל תתפוסו את ישיבה. אתה יודע, דברים כאלה. הוא מנסה לצפות את הרחבים שלהם. אז הרבי, הוא יש בצורה מאוד גדולה, הוא מבין, הוא משתתף עם הרגל, קרוב לארון קודש, ככה, מבחינת את הרגל. הוא מבין ואומר, לא, הוא קיבל את הכל בטוחה. הישיבה לא ממלכת עליהם. הישיבה ממלכת על השם. אם הוא רוצה שהישיבה תמשכה, תמשכה. אם הוא רוצה להיות קרוב, תמשכה. עכשיו, אם הוא רוצה שהישיבה תמשכו, זו אבליגציה שלו למצוא מי יצטרך לספור את הישיבה. אם הם רוצים לקבל את המלך, הם יקבלו את זה. אם הם לא רוצים, מישהו אחר יקבל את זה. הישיבה היא, היא לא ממלכת עליהם בכלל. אין קשר, אין קבל בין הדונור לרצח. הם קיבלו וקיבלו מה שהיה כתוב להם בראש השנה, את ה'אומלס' ברחובה, היהודי, ה'גוי', אתה יכול לספר עשרה, אחי? מגניב ככה, ב-20 דגרים שם. בראש השנה, ה'שם' כתוב לזה, ה'גוי', איך הרבה הוא יכול להיות עבודה. מהכל העשרה וחמש, ומהלך ה'אומלס' היהודי, או מהלך אף אחד, אפילו ה'דרג אדיק'. זה כתוב בראש השנה, איך הרבה ייצא לידו. It must come to his hand, it must. If no one will choose to give him, no one. How is it going to come? If Hashem wrote him $10,000 this year, and now one person wants to give him. People have their own choice, their own will. Everybody looks at him, I don't like this guy, I don't want to give him. Everyone decided not to give him. How Hashem's will is going to happen? He wants him to get $10,000. Make him find a wallet. של מישהו שצריך לתת 10,000 דולר. או הממשלה, בכל זאת, תרצה לשים לו שיק. יש הרבה, הרבה, הרבה דרך. הוא ימצא דיימן רינג בפארק, שבו הוא נפל, ושים לו למישהו, הוא יודע שרוצה לקחת את זה. אם הוא נפל 30 דולר, הוא נפל לי 10 דולר. למה לא? זה טוב, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ והוא התחלתי לקרוא ולמצוא פרסום והאנשים התחלתי להתאמן עליהם והם נפגעו את הרחוב שלהם והם נפגעו להם יותר מ-50,000 יותר מ-100,000 הם נפגעו להם אבל השם נכנס לראש השנה 50,000 מה אתה הולך להגיד לדברים האלה? לא נפגעו להם בגלל שהם לא רוצים, הם לא יודעים אז הם נפגעו את הרחוב שלהם והם היו מאוד גניבים בים אז הוא עשה 100 במקום של 50. השם רצה 50, הוא עשה 100. מה יקרה לאקסטרה 50? מישהו ירד אותו. הוא יהיה עם אישות דנטל. הוא יהיה עם כל מיני דברים אחרים. קר אקסדנט. הילד שלו יפסק משהו. הילד שלו יקרא לו, אבא, אני נפגש, אני צריך עבודה. השם יש הרבה דרך. האנג'יון יפה. האנג'יון שם, האנג'יון של מילה, זה יותר מ-10,000. רק זה בלתי. בסופו של דבר, זה תמיד יכול להתכוון לנמבר שכתוב. אני הלכתי בשבוע לתפקיד, להגיד מזל טוב, לפני הקריאה, אשר. אז אני אגיד לאבא של הביתה, הוא מנהל טוב, מנהל מאוד נכון, קבוצה יפה, בותר קבוצה, קבוצה יפה. תראו איך השם מייצר יפה שידוחים, ממש מעניינים. אז אני אגיד לאבא, כשנחנו לדאנס על השטחה קצת, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אגיד, אני אג איך הם נמצאים, איך הם יכולו להכניס את זה, איך יהיה ההתפתחה, איך יהיה הרגל, איך יהיה פארטי ההתפתחה, כמה דברים תקבל, הכל. כמה זה יכול לנסות לך, את האצבעות, את ה-DJ, אתה יודע, את המקום. זה היה כבר כתוב בסקריפט. עכשיו אתה צריך לראות ולהחזיר את המשחק. תעשה שום דבר. אתה לא האחר שתעשה את הכבוד, עד שאתה חושב שאתה... אתה צריך רק לנסוע ולהשמיע על המשחק. למה? המציין. המציין, כל דטאר. כל דטאר. איך דברים עובדים מפה, מפה, מפה באותו מקום. אחד מהם אמר לי היום, תפקידי, תפקידי לדי-ג'י. למה? הדי-ג'י הוא מישהו טוב, אבל הוא עושה גם פרטים במקומות לא קושיים. אתה יודע, לא כל מקום הוא רליגיון. אז אני באה, אני רוצה לתת לו USB. הוא אמר, למה רבי, אתה לא בא לרדיו-שו? הוא לא יודע שזה רדיו-שו. הוא ידע שיש לו איזו קרדיטה, אני לא יודע מה. אני באה לנסות למשלו אותו, הוא אמר לי, למה אתה לא בא לרדיו-שו? הוא אמר, אתה לא אקבל אותי. אוקיי. אני נותן לו מישהו. אחד מהם נפגש לאחד. זה כל פרט מהסקריפט. קחו לי תרומה, זאת אומרת, אתם לא עושים לי עבודה. אתם תתן, אתם לא תתן, מישהו אחר תתן, אף אחד לא תתן. אני אעשה את זה באותה דרך. אני לא מנסה לתת עליכם. האנשי הפחות לא מנסה לתת עליכם, הישיבה לא מנסה לתת עליכם, הקירוב לא מנסה לתת עליכם. אנחנו עושים לכם עבודה גדולה, כשאנחנו מנסים לתת עליכם. אז אני התחלתי להסביר, אתה מתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל להתחיל אתה לא מתחיל להתפתח את המסכמות עדיין. אתה רואה שם, אהלת, אנחנו צריכים עצמכם, סופורט, זה, אתה רואה כבר מבחינה. אה, הם ראו את המסכמות. אז מה שאתה עושה, אתה לא מתחיל להתפתח את המסכמות, נכון? כך שאתה קיבל את החלטות של צדקה, תביא אותן לגרמת, מתחיל את המסכמות שלך, או איזה חלטות שאתה קיבלת, ותמשיך עם החיים שלך. נכון? זאת מה שעושה ביותר אנשים. אני לא מדבר אפילו על הרבים שהם עושים את זה. הם אפילו לא מתחילים להתפתח איזה קטעים. זה עוד פרובלם. אבל אני מדבר על הרבים עכשיו. אתה שואל את הרבים, אתה לא מפחד על עצמך? כל יום, אתה שואל 2-3 קטעים על חכם של אנשים חסרים, אתה לא מתחיל להתפתח. הוא יתפתח, למה אני צריך לרחוץ את הזמן שלי? בכל מקום, אני יכול להשיג אותם. אתה רוצה שאני אאכל את הרעיון שלי? אני אעבור עכשיו על ה'ווידאו'. ואורפנים, מה זה יעבור לי? אני לא יכול להתפתח את עצמי. איך זה יעבור לי שאני אערך עליה? אז מה נעשה? התגובה היא שאתה עדיין יכול לעשות הרבה. אתה מותן את תהילים, ואתה ערך שלושה חקרות עליה. שם, אתה יודע שאני לא יכול לתת לה. אני ערך תהילים עליך, שתהיה מרצה על הזונה הזו, ולתת לה מה שהיא צריכה. עכשיו אתה התמודד, התייחסו כמעט כמו שהאנגלית שהייתה שכחה את זה ושכחה את זה התהילים עשו כמעט כמה כמו המון למה? בגלל שהתהילים החלטו ממלכות למרכיבה נראה לנו ששטן יש מלכות על הקבוצה הזאת, מלכות כמה אנשים מלכים להם, הרבה מרכיבה באה בוודאי, השם אמר, אנחנו לא יכולים להחליט 10,000 אנשים. 10,000 אנשים פחות ראו את תהילים של הביתה הזו. הם היו בכל זאת. 10,000 פחות. אחורי ישיבות, פחות קבועות, תלמידים. זה לא היה עובד במיוחד, אבל הם ראו את תהילים. 30,000 חלקים של תהילים ראו את הביתה הזו. אני לא יכול לגמור את זה. אני צריך לשים לה תסגרות בבחינה. למה היא קיבלת תסגרות בבחינה? בהתחלה הם אמרו להם שאין להם הזכויה שאתה יקבל, אתה לא נכנס. השם חליט את המדע של הארגן, והוא החליט אחר כך שהיא נכנסת להקבל, והיא קיבלת, או הממשלה נכנסת להקבל. כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה דטאלס. אז אתה יכול להשיג. אתה יכול להשיג בעקבות תהילים. אז רבותיי, השאלה שצריך לשאול היא, למה פרשת רומאה באה אחרי פרשת משפטים? אתם יודעים, אין משמעות בתורה, כששני חלקים נחמדים, זאת אומרת שיש איזו קונקציה בין להם. למה פרשת רומאה באה אחרי פרשת משפטים? זאת אומרת שיש להם איזו קונקציה. גם אנחנו יכולים לשאול אם יש להם קונקציה והם קרובים לגבי אדם, למה זה לא בוועד? למה לא פרשת רומאה ראשון? ומאז פרשת משפטים. אם ה' הורגניז את זה בתורה בכל זאת, הוא רצה שהאנשים ראו פרשת משפטים ראשון, כל הקבוצות שם, ולכן ללכת לפרשת רומא. השאלה היא, למה? מה ההקבוצה? התגובה היא, אם אתם אחר כך נותנים, אתם צריכים לעשות כל מה שיכולים, כדי שהמוניים יהיו חדשים. לא המוניים עם הטרור, עם הטרור, עם הטרור. פרשת משפטים זה הקבוצות של המדינה. מי קבוצה מי? מי נפגש את ה... את ה'בד דין' זה אורדר של הקורט היהודי לעשות עבודה של אנשים. אחרי שאתה עושה עבודה, ולמה שה'בד דין' אומר שזה שלך, זה עבודה יחידה. זהו, זה עבודה בקורט. בקורט של ה'השם', לא בקורט של מיני גייסים מפריס. הם לא בדיוק קורטים. בקורט של צדיקים שרוצים באמת לעשות את ה'השם'. אז הם אומרים שרובן צריך לתת לשימון 5,000 דולר. שימון קיבל 5,000 דולר, זה עקב עקב. מה יקרה אם הבית לא עשה ארגון? אחד הדברים שהם לא קיבלו, או אחד המצביעים נגמרו, והם חייבים לדעתו שלו. ועל זה הם אמרו שרובן צריך לתת לשימון 5,000 דולר, אבל זה היה רגע. זה לא נכון. כמובן לא יכול להסתכל עליהם, הם לא אלה של ה' הם יכולים רק ללכת לאבות מה קרה בסופו של דעת? לשימון, שהוא קיבל את הזמן והוא לא נכנס לזה להקבל האם הוא בקבל? הוא בקבל או לא? הוא קיבל רק 5,000 דולר מהאנשים חייבים רוון לא ידע את הזמן שלו אה? מאוד טוב, אמר רבי צאן, סאפ די, ש... איזה אנשים יש תמיד את התגובה הכי טובה, מלך, אישה. טוב להיות אחד כזה בקבוצה, אחד לרציון, אחד לרציון, זה טוב. אז, אם משמעים השם מזכיר את הדין הטוב, עם אבקות חלוקות או עם אבקות חלוקות אחרות. ובאמת, הם רולטו שאחד יתן לדבר האחר. זאת אומרת שה' היה במהלך אחר ממהלך. זה לא משנה מהמהלך האחר. זה משהו ממלכת הלאה. יכול להיות שבוע ושבוע במלכת ההלכה האלה. והוא לא יתן לה את ארכטובה. הוא נפגש אותה ולא יתן לה את המONEY. וזה ההחלטה. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם יודעים, ב-Bedin, הרבה אנשים יוצאים, הם חיים ב-Bedin מגניבים. איזה קורט הזה? קורופציה. אז... תעשו לי שאלה שלכם. אם מישהו בא לרבי, הוא רבי, אני פשוט אצלח את הלוואי הזה. אני לא בטוח כל כך הרבה אם זה קושר או לא. אם זה קושר, אתה יכול לעשות 5,000 דולר בטוח על קו, ולשחרר את השטקס, זה גדול דבר. אם הרבי היה לומר, אוי, יש פה קטנה קטנה, אתה צריך לתת את זה לאחמד. אחמד, תקח את זה. אז אחמד יאכל את זה. למה יאכל את זה? לנו זה חלל. הם לא מבחינים את הלוח, הם לא יודעים על תורה. זה מסוים להם שהוא נפגש, זה חלל. חלל. מה זאת חלל? אתה יכול לדבר על חלל? לא, בתורה. לא בערבית. חלום. חלום, כמו ראשו. הם לא יודעים את התורה האמת, הם יודעים רק את דבר אחד, מורים יהודים. זה כל מה שהם חייבים. אבל אתם מתחילים, אנחנו יהדעים. אבל תמונה שלכם יתרחקת, תתן לה להתרחק, אבל ילדים שלכם יתרחקו, תתן לה להתרחק. זה יישמע לכם מיליארד דולר, אין בעיה. מה הדבר? אנחנו מורים קצת יהודים. אנחנו הכי שמחים בעולם. הם לא שואלים הרבה, רק למוריד יהודים. בגלל זה הם מוכנים לבן כל עבודה, כל עבודה. העמדה שלהם יהיה נחליטה. למה? הם מורידים פעמים יהודים. אל תתקבלו על הרעיון. אפילו אם הם ידעו ב-7 אוקטובר שהם יתקבלו רק 50 יהודים, לא 1200-1300, 50. בקיצור. וזה יהיה העבודה שהם נפגשו, הם עדיין יפגשו את זה. לא כמו שאנשים חושבים, אם הם ידעו מה שקורה להם, הם יחשבים מיליון פעמים לפני שהם יעבורים על ההגנה הזאת. זה רגע. הם מגיעים לתקוות 1,000 ילדים שלהם, כדי לقتל אחד שלכם, האנשים, יהודים. אחד. תגידו להם, אתם תקבלו יהודי ותקבלו אותו, ואתם תצאו כמו שאתם עושים, אבל אנחנו נקבלו 1,000 שלכם אחר כך. אין בעיה, אנחנו שמחים. זו האמת. אמרתי, אם אתם זוכרים, כבר שבוע או יותר, לפני שאני הלכתי לישראל, שבוע וחצי, שהסינואר הוא כבר באיג'יפט. זוכרים, אמרתי את זה בקבוצה בקווינס? היום הם התחשבו שהוא כבר באיג'יפט. לא, איג'יפט לא יקבלו אותו, אנשים אמרו לי. הם לא יתכולו לעשות דבר כזה. אנשים דמייניים. אתם חושבים שיש איזו הפרקה בין חמאס לאיג'יפט? איזה חלק בין אי-ג'יפ או סיריה או לבנון או חיזבאללה או חמאס או סעודי ערביה או קטאר, איזה חלק בין הם? הם כולם נאצים רסיסטים, שישו משהו בתלמידה שלהם, מרדות יהודים, ואחר כך להתחיל עם הקריסטים. יהודים הם פריארטים שלהם, אבל הם אוהבים קריסטים כמעט כמה. זהו, זו האידיאולוגיה שם. אז הוא עכשיו באיג'י, אולי חייב לבנות בבית יפה שהוא כבר חייב לבנות, אחר כך יש לך 5 ביליון דולר שהוא חייב לבנות, אחר 5 ביליון דולר שהוא חייב לבנות, כך 5 יש לך ביליון דולר שהוא חייב לבנות, אחר כך יש לך 5 ביליון דולר שהוא חייב לבנות, אחר כך יש לך 5 ביליון דולר שהוא חייב לבנות, אחר כך יש לך 5 ביליון דולר שהוא חייב לבנות, כל אחד מהמנהיגים שלהם יש 5 מיליאנד דולר ומעט. זה היה פשוט. אחר זה רקור בפיניאנס. איזה מדינות באירופה נגמרו את אקאונטה שלהם. לא נגמרו אפילו. 200 מיליאנד, 100 מיליאנד, 50 מיליאנד. נגמרו את האקאונטה. אם זה נגמר לי עוד חמישה, אני אשכח את זה? אחרי דקה, אני אשכח את זה. נכון או נכון? אתה יודע, מישהו יקרא עוד חמישה? התגובה היא לא. אני פעם הייתי במקום כזה. אני הלכתי לתת ללכת איזשהו מקום, והאמונה אמרה, אני צריך לדבר איתך, אבל לא בצד השול, אחת דקות מאחורי. אני לא רוצה שהקהילה תראה שאני מדבר איתך על עבודה פרסונלית. היא הייתה בעבודה, עבודה בשם. כשאני הגעתי, רבי, היום אני החלטתי שאני אדונה 54 דולר לך, קירוב. אמרתי לה, תודה רבה. היא שאלה לי על כל המצבות שלה, אני אדבר לה על מה לעשות. היא אמרה, רבי, בבקשה, אל תהיה מפחד. עם את המשכנון שלך, היום אני אדבר לך 36. אמרתי לה, אין בעיה, אין בעיה. היא מדברת עוד 2-3 דקות על המצב שלה. רבי, היום יהיה רק 18, אבל בלי נדר, בפעם הבאה, אני אספר לעבוד יותר. הוא אמר, לא בעיה, לא בעיה, 18. תן לי עוד חמש דקות, היא שואלת אותי לתת להם זמן. לא, לא, אבל... למה אני אומר את הסיפור? מה הבדל שזה עושה? 36, 18, זה באמת לא עושה כל כך הרבה הבדל. הגעת של אירדן, כשהיא כתבת את 18, אני מבטיח לך, היא הייתה לוקחת את עצמה לא לקרוא. מפרעה. אז יש אנשים שכנראה יורדו כשהם נותנים כמה דולר. כן, יש אנשים כאלה, אבל זה כבר נורמל. זה לא נורמל. אז אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על... הם יום כל כך הרבה, הם נגמרו, הם נגמרו. הם יעבורים פעמים קטנים לקטאר. אה, אנחנו נגמרו, אנחנו צריכים דולר, למה לא שמים דולר? בגלל זה, הפלסטינים לא צריכים את המשכנון של העולם, הם יכולים לקבל כמה דברים כמו שהם רוצים כמה דברים כמו שהם רוצים, הם נמצאו בנומברים כל דבר שהם רוצים, הם פשוט קבלו שם קלטה ותקבלו אותו, איך? איך? לא, לא, הם יכולים לקבל כל מדינה שהם רוצים, לא רק ערבים באיראן או טורקיה, לא, כל מדינה, פרנציה, גרמניה מקסיקו, איזה מדינה שאתה רוצה, ברזיל. אנחנו רוצים שתרשם לנו 100 מיליון דולר באחר השבוע, אם לא... אנחנו נראה אתכם כמנצחים, אתם אנטי-פלסטינים, אתם לא משחקים עם הילדים שלנו, אנחנו נתחיל לנסות לעבודה בזרח שלכם, שיכול להיות מיליארדים לעבודה בזרח שלכם. אנחנו נתחיל לנסות להפוך מקומות, בניים, רסטורנטים. אל תנסו אותנו. ב48 שנותם, תשלחו לנו את המONEY. קצת אחר כך, הוויר יהיה עשוי. אף אחד לא רוצה להגיע אליהם. אין פריים מיניסטרים שרוצים רסטורנטים במקום שלו בניו יורק. אם הם קלטו ביידן, בפעמון הוא אמר, למה רק 100 מיליארד, אחמד? בטח אנחנו רואים את הפחדת שלכם. לא, אנחנו רוצים לתת לכם הרבה יותר מזה. 300 זה טוב? זה רק אחד הפרובלים, אם הוא עשה את זה בצער, הוא נותן את זה לישראל. הוא מזכיר מי אמר לו. בזמן שהוא הלכה להשתתף, הוא забרור. הוא אמר, איזה זמן זה? היי, ג'ו, זה אחמד, סינואר. איך יש, סינואר? אנחנו לא קיבלנו 300 מיליון. מה זאת אומרת? אני שמים את זה. תסתכל. או, בטח, שמים את זה לביבי. טוב, בואו נתקע. One of the concepts One of the concepts of the parashah that we learn is Hashem is asking us to make him a home to build a home for him Hashem needs a home מלוא כל הארץ, כבודו, איפה שאתה יכול, ה' הוא פה, ה' הוא שם, ה' הוא איפה שאתה יכול. זה בעולם הזה, זה בעולם העלמי. זה עכשיו אחת ארץ, שאתה יכול להגיד שה' לא שם. מה זה המעניין של מין לו בבניה יפה, עם קצת גולד, ומרבל? זה מה שהוא צריך. זו חשיבה לדבר שה' צריך את זה. Build for him this way, that way, make the wood like this, make it this size, that size. This paint, that paint. What is the whole concept of the Mishkan? ועשו לי משקן ושכנתי בתוכם, not בתוכו. It looks like a mistake in the text. It should have been make me a home that I should live in it. אבל זה לא מדבר על זה, זה מדבר על אותם. זאת אומרת, בקול של כל אחד שלנו. אבל כשאתה מבנה קול, אני מגיע לחיים בלב ובקול של כל אחד שלכם. אתה לא יכול רק לחיים בלב שלי ובמיוחד שלי, בלי הקבוצה הזאת? מה זה המעניין של הקבוצה? The answer, the building is for HaShem or the building is for us? HaShem needs the building? Every person that thinks that HaShem needs a building to live in it and it makes him something special is either an ignorant or an heretic, one of the two. To say that Hashem is a needy in any form or any kind of need, that's 100% heresy. Just like the prophets say, if he gives a few examples, if you do good, what did you do for him? If you do bad, what did you do for him? Everything you do, you do for yourself. You cannot change Hashem. ואני, השם, לא שניתי, it says. אז מה כל הידיעה של הטמפל? מה היא הידיעה? בשבילנו להרגיש מקום של קונקציה אל השם. צריך להיות מקום שזה מיוחד, לא כל יום. אם אתה כל יום שם, אתה לא מרגיש את זה. אם אתה מגיע 3 פעמים בשנות, כל אחד מגיע 3 פעמים בשנות. פסח, שבועות, סוכות. או אם צריכים לבנות, לבנות. אז אתה יכול לבנות שם. אז הקונספט של שירתה של ה' זה לא שלו, זה שלנו. כשהמבר יש שם, אחד הדברים שהם מפלגים לדברים אחריו, במיוחד את הגדול שם, זה המירקול. יש עשרה מירקולים שקרות שם כל יום. אתה בא, אתה רואה את זה, ואתה מקבל את השוק של החיים שלך. אתם רואים ברגע שהשפיר של ה' הוא בבית שלו. למשל, השחרר של ההתרחבות, ביום רעיון, אתם יודעים, בירושלים, בגן, יש תמיד רעיון, תמיד, אפילו בשעה. אתם רואים את הרעיון, בגן. אז יש רעיון, וכשאתם ברביקאו, נכון? אתם שחררו ים או ביך, בגרילה, עם הרבה פעמון. הוא נותן את כל האנימל והאנימל מרחק ואתם יודעים את הצמח, נכון? הצמח של שיש קבב. ריח ניחוח. הוא אומר, מה זאת אומרת ריח ניחוח? זה הצמח הכי גדול. למה כל הרסטורנטים מייצגים גדול גדול? והצמח עוד שתי דקות. בכל הארץ. אתם יודעים כמה קסטמארטים הצמאה מביאה להם כל יום? אנשים מקבלו את המאלה שלהם אחת שעה לפני. הם כבר אהבו לנשום. הוא מתייחס לבוס בסטאפ הבוס. אני צריך לעשות סטייק עכשיו, אני צריך. כל רעיון. אבל אתם אומרים, ג'ו, אני לא יכול, אני לא אהיה פה עשרה. מי ידע שאני אהיה פה הבחירה הבאה? תעשו לי סטייק נפלא. הסמל הוא מגניב. הסמל הזה יש איזו אופציה. עכשיו, כשהסמל מגיע, אם יש רעיון, הסמל מגיע בכל מקום. אבל בבית המקדש, הסמל מגיע ברחוב, כמו רעיון. לא משנה איך גדול רעיון הוא, הסמל מתפקד והוא מגיע כמו רעיון. כל יום ככה. איפה הם קטעו את המילה? עשרות אנימולים. קטעות, קטעות את הראשונים, ראשונים של אנימולים. אני צריך להגיד לכם כמה פליות צריכים להיות שם? ואת הצחוק הטוב שם? היו אי פעם ללכת לגבי קטעה? תנסו לעשות את זה אחת הזמן. תראו את הצחוק שם. בואו לבין. לא מגדר כמה שהם מנסים להרחיש את זה ולהרחיש את הרחוב, זה תמיד יהיה עשרה רחובים. בלעד, יש הרבה בלעד. הבלעד מנסה רחובים. הם באים. בבית המקדש הם לא קבלו אף רחוב. השם מראה לך מירקול. לא מגדר כמה גבול וכמה בלעד, גבול רחוב, לא קבלו רחובים. האנשים נשמעו את הנשמעות, אף פעם לא הייתה אנשיה עם מפחדה. האנגלית גדולה, והיא נשמעת ברביקו, ואתה לא נותן לה את זה לאכול, יש ריסטה גדולה שהיא יכולה ללכת את הביתה. זה לא שחק. אפילו אם זה יום כיפור, אתה צריך להגיד לה לאכול. אם היא מנסה שהיא צריכה לאכול, אתה נגיד לה לאכול. אפילו אם זה לא קושר, זה ריסטה של חיים, פיקוח נפש. מישהו יכול למות פה. התגובה זה לא שחק. זה מירה גדולה להיות מגניבה. גדולה. אנשים קיבלו את זה. אה, אימא שלי מגניבה. אתה יודע כמה מירה גדולה קרה להגיע לזה? מיליאנים של סידים, מגניבים. אחד הולך מיקרוסקופי, נכון לגבי האגה, מגניב בארץ, מגניב את זה, ומאלה מיקרוסקופיות, ברני סנדרס יצא. הוא היה קטן, הברני הזה. עד היום, רעיון הוא קטן קטן. אבל מישהו כזה בארץ קטן קטן קטן. ואם הם עושים את זה בלב, ואז הם מפגשים את זה. איך להבין? אוקיי, אז זה מירקול אחד. הבית מתחיל עכשיו. ב-40 דקות, הוא מתחיל לחיים. 40 דקות. ואז אתה מתחיל לשמוע פולס. כשאתה שומע פולס במדבר, בו-בום, בו-בום, בו-בום. איך גדול הבית הזה? אתה יודע איך גדול? חמישה של ה-Bluetooth הזה. אתם יכולים להשתתף לו על שתי דקות, אבל זה עדיין לא יחזור את זה. קטן. זה כמו רעיון. אם אתם מגיעים סוגר לבית, למים, הוא יחזור שניה. הוא כבר מרגיש רעיונות. במילה ה-3, סיסטום נרף שלו עובד. זה מידי קוקי. מידי קוקי. כאילו אוריות, איך קוראים אותן? אוריות, כיף של אוריות, אוריות ילדות. אוריות ילדות, במשך חמישה, כבר יש נרב סיסטים, רעיון, רעיון. הוא מבין מה שקורה. אם אמא שלו משתמשת במוזיקה, הוא אולי אוהב אותה או אוהב אותה, זה יחסיק אם זה טוב או לא. אם אמא שחזירה סיגרת, אוריו הילדה, היא תחזירה לבחינה, ככה. זו הפעם הראשונה. הפעם השנייה. אחרי כמה פעמים, כשהיא רק חושבת שהיא רוצה לשחזיר סיגרת, רק חושבת, היא עדיין לא שחזירה סיגרת. היא לא אמרה, אני צריכה סיגרת. היא רק חושבת, שהיא רוצה לצחוק, שהיא יודעה שהתנועה היא כבר הולכת לתנועה. זה כבר מובן סיינטיפי. זאת אומרת, היא לא רק קונטנטה לביתה שלו, ולמה שהיא אוכל, היא גם קונטנטה לביתה שלה, ברחוב. אז הקורד הזה, שקונטנטה לביתה, זה סימילי לביתה, אתה יודע, כשאתה יש קורד, אתה קונטנטה, אז קודם כול, זה מפקד את הטלפון שלך, נכון? אבל על הזה הזמן, זה גם קורד מידי. זה עושה שני דברים. המפקד הוא את האצבעות. הבית מקבל אצבעות מאמא, בקורד. אבל כמובן, עכשיו אנחנו יודעים שהקורד זה לא רק אצבעות, זה גם ספיריטואליה. הוא קונקס את המדע שלה, את הנשמה שלה. אז נתן לו למשחרר שבועים, חס ושלום, אין שום דבר יקרה, לא נמצא. ולפעמים יש מפרעות נטרליים. מה זאת אומרת? שיש איזשהו פרעה. הבית לא מתנהג בצבע נכון. אז הוא נפגש אחרי שבועים, שבועים ושבועים, בום. מה אתה עושה כשזה יקרה? בואו נגיד, אישה, היא עכשיו חיימת לפעם הראשונה של ההיא. אם הבית יהיה נתן ויהיה מלך, היא לא רק תהיה ברית מילה שלו ב-8 יום, היא תהיה תהיה פדיון אבן, הרדפסה של הבית, של הכהן, אחרי 30 יום. זה שני מצוות שונים. זאת אומרת, אם הבית ילד, והוא עדיין לא חי, הלב הוא עדיין לא נגמר, החול ילד, אתה לא יכול לסרקנזר אותו, זה ריסק של החיים. אז אתה מתייחס, שבועה, המואל מבקש אותו עוד פעם. אתה מבקש אותו עוד פעם אחרי שבועה, הוא עדיין לא מבקש. שבועה אחרה, הוא עדיין לא מבקש. וואו, רבי, בפעמים זה עדיין 30 יום. אנחנו צריכים לסרקנזר אותו מאחורי הקוהן, אבל אנחנו לא סרקנזרנו אותו. אפשר לסרקנזר אותו מאחורי הקוהן מאז שהוא עדיין לא סרקנזר? כן. אחד לא יש לדבר עם האחד. מצווה, ב-30 יום התורה אומרת, אתה בא לכהן, אתה נותן לו חמש קויים של סלווה, פשוט, אתה קבל אותו. והכהן יתרחק אותו, כי הוא באמת אוכל אותו. כל רעיון הראשון, אוטומטיאלי, הולך לכהנים. לא ליטרלי לכהנים, זה הולך ל'השם'. ומי הוא הממשל של'השם בעולם? הקבוצה של אהרון הכהן, כל הכהנים. זה לא יכול ללכת בנקודה האחרונה, אם הנקודה האחרונה היא קוהן או לא. הרבה קוהנים, נקודה האחרונה שלהם לא קוהן. רפופורט, קאץ, זה גם קוהנים. בבוחריה, יש קבועות שהם קוהנים, הנקודה האחרונה היא לא קוהן. אז הנקודה האחרונה לא אומרת 100% אם אתה קוהן או לא. ואז אפילו אם השם שלך הוא כהן, לא יש סיכוי שזה כהן. זה יכול להיות שם שלך שחר. אנשים קיבלו את ה'כהונה' כדי לציין זמן. אז רק בגלל שהשם שלו הוא כהן, לא יש סיכוי שזה כהן. ו... הרבה של הכוהנים היום, אנשים ששם שלהם כהן, הם באמת לא יהודים. 85% של האנשים באמריקה ששם שלהם כהן, הם לא יהודים, לדבר של התורה. הם גויים. יוסף כהן. מה יכול להיות שם יהודי יותר טוב מזה? גוי מזרע המלאק. מאמא גרמנית, גרנדולר נאצי. זרע המלאק. איזרעאלי פול, הוא אהב אותה, היא יפה, הוא לא חשב על ההסכמות. הוא גאה איתה. הוא יש ילד. הילד יש לו זרע המלאק. ממש ככה. והנקודה שלו היא קויין. ילד פחות. טכניקלי זה לא שאלה שלו. עכשיו הוא מתקדם. מה שאתה נקדם? יוסף קויין. יכול לי לעשות ברכת כהנים עם כל האנשים של השול רבי? אה, לא. אבל אני גם מתקדם. אבי הוא גם מתקדם. כן, אבל אתה לא יהודי. אתה מבין? אז עכשיו למחזור את השבועים של התגובה, זה כבר מירה גדולה. זה מירה גדולה, האנשים פשוט קיבלו את זה. ולהתגובה נטרלי, זה גם מירה גדולה. לא כל אחד יכול להתגובה נטרלי, לפעמים צריכים ססריאן. הרבים עשו ססריאן 2,000 שנה, זה נגמרה. זה נקרא יוצא דופן. הם עשו לקחת הילדה מצד הרגל. 2,000 שנים אגד, הרבים פרסמתו סרג'ריה, ססריאן, ושמתו על מרבל, למה מרבל? מרבל, זה הכי אילו לטרף, ולא יש גרם. אם אתה טרף אותו, טוב, זה לא מצליח גרם. זה בלעדון, הנכון, 2,000 שנים אגד, החכמים, אז, כאן, אם יש איזשהו מטען, אוטומטיאלי, הרב מגיע את הביבא. עכשיו, אם אתם כבר מבחינים לעבודה, הם אמרו לך, זה ילד, ואתם כבר מבינים שאתם יכולים לעבוד עם יונה בן, זה יפה את הקהילה שלכם. אותו אמא קוראה לביתה, משה, אל תשאלי, מה? אני מלחמה, תביאי הביתה. We go to the doctor, the doctor said we're very sorry to inform you, you lost the baby. Let's say a few months later, she's pregnant again. She goes to the doctor, they clean everything, make sure no pieces left inside can create infections and problems. A few months later, with the mercy of Hashem, she's pregnant again. She had a boy. Now, this boy, you do redemption from the Kohen or not, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כל הדבר עם הפלסנטה שהפכה, כל מה שהפכה עם כל הדבר, הם מבקשו אם היו ארגונים באמת. ידים קטנים או ראש, הם מבקשו. אם הם לא ראו קטנים, ארגונים, אף משהו. זה קטן, תזכרו, כיף של אוריאל. תקשיבו מגניפי גלס ומבקשו. אם לא היו ידים, ארגונים, אף משהו, לא הייתה... לא הייתה ילדה עדיין. הוא לא יישב בצורה של אנשיה. קטנה קטנה אנשיה, כמו שאמרתי, בצורה של קוקי. אם לא הייתה קטנה, הפעם הבאה, אם היא נותנת לבית לביתה, אם זה בית ראשון, זה נראה ראשון, פדיון אבן. אבל אם זה היה אחרי 3-4 שנים של התגונות, אתם לא צריכים לבחור, אתם כבר יודעים. אז מה קרה? כשהם שואלים אותה בפדיון, הכהן, הם שואלים, האם זו הראשית שאתה נותן לילה? האם זו הראשית שאתה נותן לילה? מה יקרה אם היא עברית עכשיו, בצד כל השול? הם שואלים אותה. 300 אנשים. מה היא יכולה להגיד? שהיא הייתה באיבור, כשהיא הייתה סקולרית, עם חבר בתל אביב? אני לא אגיד לסבנה את זה עכשיו. הסבנה היא צדיק, בעל תשובה. היא צדיקה, בעלת תשובה. עשרה שנים אגב, היא הייתה בטוחה בישראל. למה? היא לא הייתה רליגית. היא כבר הפגשת על זה. היא חליטה את זה מהמדע שלה. היא עושה את זה בסיניגארד, היא שמחה. ברית מילה זה שלושה שנה, עכשיו הם מנסים בצד הקוהן והם שואלים לה, האם זאת הילדה הראשונה שהייתה מלכת שלך? קוראים לזה פטר רחם. הראשונה שהייתה מלכת של רחם. ובכל זאת היא נפגעה. אני באמת הייתי פטר רחם כבר לפני, עשרה שנים, ואני קראתי אבורג'ן. מה היא יכולה לעשות עכשיו? אם היא אומרת לא, I made an abortion. The whole soul will drop dead. Or at least faint. Imagine the embarrassment. הבעל בכלל, the husband would run away. Maybe the rabbi is there in a Pidyon HaBen, can already sit and prepare the get. So obviously she's going to be embarrassed, and she's going to say, yes, that's the first time I'm giving birth. הם עושים ברכות, הם מדברים על אשם של ה' בטח. כל הברכה, זה מה שהכהן עושה, זה לא היה נכון, כי זה לא היה נכון להיות, פדיון אבן. אחר כך היא מותה, אחר כך, אחרי 150. היא באה לתלויה שלו, הם הגיעים לתלויה הזאת, בשול. הם נותנים לה את זה. האם זו הראשית שאתה נותן לה את זה? לא. I had an abortion. She's not going to say it. Yes, the first time. Why did you lie? Hashem, you know how embarrassed I was. I mean, I would rather die than to say yes, I had an abortion. It would be a big embarrassment to me, to my parents, to my husband, to his parents, in-laws, to my sister, brother. You know how many people, the rabbi there, the rabbi said, how can I say no, I murdered a baby? כשאני הייתי היפי בתל אביב. איך אני אגיד את זה? התגובה היא שהיא לא מתפלגה. היא לא מתפלגה. להתחילה, היא יכולה להגיד כן. למה אתם לא מפלגים לילה יהודית כשהיא מגניבה? לא מגניבה, למה? אפלא אם אתה אגיד את הנמה של השם בגלל זה. ברכה לבטלה. זה מה שהפוסקים אמרו. על ילבים פניך ורוב הרבים, זו חברה מיוחדת, כמובן, אבל זה לא מנגן חברות אחרות של התורה. אם אתה צריך להבין בין זה או לעשות משהו מטורף נגד השם, בטח אתה לא מוכן להחליט את הלוחמים של התורה אבל פה זה לא חברו, זה במיוחד הילדה ולא מוכן אני אדרך לך דוגמא, אני אדרך לך דוגמא יש שאלה, את יודעת, בדיוק הם עדיין חייבים לעבודה בחברה כמו בצורה של חטא, שקל, שקל, אבל לא פולי קטן, רק יש לו שלושה צדקים, אחד של צד קטן נפגש בצרפת המדינה, ברחוב הראשון, כמו בנקודה, אבל החברה יש שקל ברחוב הראשון, נכון? שקל, אחד, שתי, שלוש, ואז אחד, שתי, שלוש, ואז אחד, שתי, שלוש, ואז אחד צד קטן נפגש, זה לא קטן, זה קטן. למה שאנשים יכולים ללכת לרחוב גדול? למה אתם עושים את זה במדרש? אנשים מתחילים, הם מפקדים את הרכבים, את הדונקים, את הטלפונים, הילדים מתחילים, הילדים מתחילים להתחיל עם ארוכים. מה היו הארוכים של 2,000 שנים לפני? קטנים. היו הולכים למרחק בישראל? כשהם סלטרו את החיים, לאחר זה הם רצו את הראש. הם היו עם פאילים של ראשי רוסטר. איזה שוק? בקרמל. בקרמל, התקווה, מחנה יהודה. יפה. הם רצו את הראש. אתה רואה, הרבה רגלים של חיילים, אף אחד לא אוכל את זה. אז מה הם עושים עם זה? הם נותנים את זה לילהם. הלילה של הילדים של היום זו הייתה. תנסו להגיד לילד יהודי היום, אני קבלת לכם חנוכה טובה. קבלו לו בוקס, הוא יתקן את זה, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה נגמרה עם מסכת שבת נגמרה שואלת שאלה אבא ראה את הלילה שלו, הוא לא מנסה לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנס הילד, עיר, משחק, תביאי אותי לבית. אתה מוכן לגמר איזה אנמול בשבת? לא. זו אחת מה39 רסטריקטים של שבת. נטילת נשמה. אבל הגמרה עושה דבר, אבל זה לא זכות לגמר אותו. זאת לא הייתה אינטנציה שלו. בשבת, בשביל שאתה לגמר בשבת, ראשון אתה צריך להבין מה שאתה רוצה לעשות. מלאכת מחשבת, עשרה התורה. מלאכת מחשבת, עשרה תורה. מה זה אומר מלאכת מחשבת? אני רוצה עכשיו ליטר, זה שחרר בגרבה. מה שאני צריך? אני צריך ליטר. אוקיי, אני צריך ליטר, תן לי ליצור ליטר. אני הולך, אני משחרר את המשחרר, אלקטריקטים אלקטריקטים מתחילים, אני משחרר אלקטריקטים לגרבה, הליטר עובד. מה יקרה אם אני אעבור על השדה, לא ידעתי שיש שוויץ שם, ואני עבור את הליטה עליו? אין פה רעיון על שבת, אבל אני קראתי את הליטה, אבל זה לא נכנס למידי. אני לא רציתי לעבור את הליטה עליה. בשביל שאתה תשכח על חילוד שבת, אתה צריך ללמוד מה שאתה רוצה לעשות. השני, אתה צריך לעשות את זה בצורה נורמלית לעשות את זה לא בצורה אשורית עם הרגל שלך, עם הרגל שלך, עם הרגל שלך אתה צריך לעשות את זה בצורה נורמלית לעשות את זה למה? אחר כך זה לא חלק מהמלאכת מחשבת זה לא צורה נורמלית של אנשים שעובדים לעשות דברים אז אם אתה מנסה לנסוע על מולה והליט הלך, אתה לא רצה לליט אתה לא הייתה מנצחת ליצור לית ואתה לא הייתה מנצחת ליצור לית בצורה נורמלית ליצור לית, אז לא יש חילון שבת אבל יש הבחירה, תקשיבו אם אתם מזכירים שבת היום, מזכירים בבוקר בבוקר, אתם מזכירים, אתם באים לשחרר את הראשונות שלכם אתם עדיין לא מזכירים שזה שבת היום לך הוא הלכה לבית הרחוב, במידה של הלילה, ופה, אתה שחרר את הלילה. ובכל זאת, זה מפריע לך, וואו, זה שבית הלילה. זה שבת. מה שאני עשה? אז אתה לא זוכר בכל זמן, כשאתה שחרר את הלילה, שזה שבת. אז עכשיו, כשאתה חליט את הלילה, זה חילול אינטנציון של שבת או לא אינטנציון? אינטנציון. לא אינטנציון למה? כי הוא לא ידע שזה שבת אם הוא ידע שזה שבת הוא לא ידע לדעת ללחוץ על הליטה אז אתה מזכיר שזה שבת זה קוראים ללא אינטנציון או זה יכול להיות שאתה זוכר שזה שבת אבל אתה עדיין לא תלמד שאתה לא ידע שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר מזכיר שאתה מזכיר שאתה מזכיר שאתה הייתה מזכיר שאתה לך אינפורמציה נפגעת מזכיר במומנט שאתה שאתה עשה את זה. אחד הזה, אתה לא ידע שזה שבת, אתה מזכיר שזה שבת, אז הייתה לך אינפורמציה נפגעת במדע שלך. ואחר כך, אתה ידע שזה שבת, אבל אתה לא ידע, אתה לא מוכן לרחוץ את השאר מאיזושהי סטיין, לקחת מודה ולרחוץ את זה. והאסטרון פשוט אמר לך מה אתה עושה, זה שבת. ואני לא מוכן לעבוד על שבת. אוי, אני לא ידע, סליחה. אוקיי, אתה פרק שבת, לא מנסה, אם אתה ידע שזה לא אפשר ואתה עשה את זה, זו פנלטה מוותית, סטונית, וקריט, קריט, אם אתה לא ידע, זו לא סביבה מנסה, מה זה הפרק של לא סביבה מנסה? בזמן של בית המקדש, אתה צריך לקחת קאבס, Go all the way to Beit HaMikdash, lift it on your shoulders, go up the mountain, give it to the Kohen, the Kohen slather it, you see all the blood on the shechita. Wow, that should have been you, you repent, ashamnu, bagadnu, hilalti shabbatot, I'm sorry, forgive me God, and that's a very big impact on your life. After that, usually you will never dare to break Shabbat for the rest of your life. But, זאת הייתה חילוד שבת לא אינטנציאלית. כשאתה מנסה לגלות על הרגל, אתה לא היה מנסים לעשות כל משהו. זה נקרא מתעסק. מתעסק זאת אומרת אקסדנט שקרה, אקסדנט ממש. אני לא חשבתי לעשות את זה, אני לא צריכתי לעשות את זה, אני לא רציתי לעשות את זה, לזה אתה לא צריך לתת איזה סקרפייס, זה באמת לא משהו. אנשים רכבים עדיין יקראו ל'השם' כשהם מבחינים ושואלים להם סבבה על זה, ה'השם', אתה יודע, זה לא היה במיוחד שלי, אני פשוט נמצאת על הכבוד, אני לא ראיתי שיש סוויץ שם, סבבה אותי, אבל באמת, טכניקאולי, הם באמת לא צריכים להבין בגלל שלא הייתה בכלל רציון לעשות משהו, רק ללחוץ על הרגל. מה קרה עם הטלפון? האבא שלו פשוט מותה את הטלפון, הוא לא רצה מותה את הטלפון, והוא לא רוצה לאכול את הטלפון. הוא לא רוצה לאכול את זה, הוא יש לו הרבה אוכל בשבת. הוא רצה לתת לבי את הטול. הוא פרסמת לגמר את החילון? לא, זה לא היה איתו הכרעה. הוא יודע שהחילון תשתה חי. הוא יודע שזה יחזיר לו זמן. הרעיון שהוא גמר את החילון לא היה לגמר את החילון, היה לגמר את הראש, לתת את הראש לביבא. אם זה הכרעה, הוא יודע שזה עכשיו הכרעה של חילון שבת? ולא כרעה? או זה לא משהו? מאחד מהשני? דגמרה שואלת את השאלה דגמרה אמרה שזה עדיין חייל של שבת אפילו אם זו מלאכה שאינו צריך לגופה היא לא צריכה לגוף באמת הוא רצה רק לתת לביתה לביתה, לתוי בגלל שהיה ברור שזה יהיה תהליך של עבודה שלו שהציגן ימות Something that is guaranteed to happen. Even if you don't have interest that it will happen. Your interest is something completely different. But because it's obvious that it will happen, it's still breaking Shabbat. That's what the Gemara and Masechet Shabbat say. And they have an expression for it. Until today we use it. Two thousand years later. פסיק ראשה ולא ימרות. You chop the head of the chicken and it won't die. רגע, רגע, אתה יודע מה הוא קורא? רגע, רגע, אל תשכח שפה וידאו, רגע, תירגע. אז, יש לנו, אתה יודע מה הוא קורא או לא? לא. לא, אני אספר לך מה הוא קורא. הוא קורא, כן, זה אפשר שאתה מנצח את ראש הטלפון והוא ימשך לחיות. אני ראיתי טלפון שהם מנצחו את ראשו והוא עדיין הולך. ל-5-10 דקות. זה מגניב. למה? אני אקבל את מה שקורה. אתם יודעים שהביתה היא קומבינציה בפיזיקה ובספירטואלה, נכון? הסיסטמה של הנרב זה כמו סיסטמה של חולים אלקטריים. כמו שיש לך חולים בבניים, זה הולך מהגניטור לכל האפרקטים, לכל חולים, לכל מגניבים, לכל חולים. מישהו חולה את הסיסטמה. כשאתה שמים הראשון בוסט של אלקטריקה, כשאתה משתתף את הטלפון, הטלפון הראשון, מהמצב של האלקטריקה, האלקטריקה מתחילה ללכת, בסדר? לכל הטלפונים. באותה מקומות היא מגיעה למידה מוותית, זאת אומרת, הטלפון נפגש. זה כמו מים. זה כמו אם הטלפון נפגש. המים מנסים להוציא. הטלפון מנסה להחליט את זה. כשאתה נחליט את הטלפון, הטלפון יוצא, גם עם האלקטריקה. האלקטריקה מנסה ללכת לבריח, אבל אם תקחת את הבריח, האלקטריקה לא יודעת איזה דרך להתחיל. היא תחזירה שם. אם תקחת את זה, זה כמו בית. אם תקחת את זה, היא תמשכה ללכת. זה כמו שהיא ללכת. מה קרה עם חולקת הראשון של הטלפון? מה קורה? לפני שאת חולקת הראשון, הראשון כבר שמים פולסים בלתי פחות. נרף-סיסטם, לכל אינץ' של הקטן, זה נכון שלנו. זה הולך לכל אורגן, כל הזמן, תסתכלו על הסיטואציה. הלחם מתעורר, הכל, אין שום דבר נחת. זה סיסטם בלעדון. כשאתה מנצח את הראש, במהלך שהקטן נחת, הבדל לא יכול להמשיך לשים אלקטריקה לבריחים, לנרף-סיסטם. אבל לפני שהיה מנצח, הוא כבר נותן! הוא כבר נותן סיגנלים לכל הוויירים, והם ממשיכים לנסוע. לכן הוא עדיין ממשיכה את הרגליו, בגלל שהרעיון נתן עבודה לפני שהם נפגשו. מה זה נראה? כמו הווי-פיי. כשהווי-פיי מת, נראה, האלקטריקה יחזירה, נראה כמו פעולה של כוח. התקשורת בפילם שאתה רואה, תמשכו עוד דקה, אין אלקטריקה, כל הביתה נגמרה, אבל אתם איכולים לראות עוד 30 שניים. מה זה, מי זה ה-30 שניים? זה נמצא לפה לפה לפעולה הפעולה, אבל הם ממשיכים להצטרף, הסיגנלים. אחרי שהסיגנלים נכנסו, בום, אתם רואים את הקרקע המתעורר על המסגרת. אז ככה זה קורה. לכן, אם הציגן לחזור כמה פעמים לאחר שקיבל את ראשו, זה לא בגלל שהוא יכול להיות חי בלי ראש. בגלל שהוא כבר מקבל אורדים. הלגים. הלגים שהם ממלכים כבר מקבלים אורד אלקטרית לממלכות, אז הם ממשיכים למלכות עד שהאורדים יחזורים. זהו. אז אני אחזור לציגן. אז הגמרה שואלה, אז הילדים שואלים, אתה רואה ילדים שואלים עם קטנה, שואלים, אוקיי. עכשיו, הגמרה שואלה, איזו אישה יהודית היא צריכה לעבודה. היום, בכל המברות שלהם, בפלטבוש, גרייטנק, מונסי, לייק ווד, קווינס, חברת המשלות של ג'מאיקה, כל הארחים האלה, ובמהלך זה, החברה הטבעית היא חברה מאוד מגניבה. טוב, סלבים, דברים, רוצים של הלב, מכינה גדולה גדולה. זו חברה יהודית. היא צריכה הרבה ילדים, היא צריכה הרבה לעשות. היא צריכה מכינה חייתה. זו לא מכינה רגילה שהגויים יש. אחד ילד ושתי קטנים. יש לך חסידי שפאמילי, 15 נינג'רים שם, כל יום הם חייגים למים, יוגורטים, כל מיני דברים. דברים גדולים. דברים גדולים, וגם יש לכם כל כך הרבה שביילים, צריך לעשות את הלוחה, צריך לעשות את הטלפונים, זה גדול. אתה לא יכול להיות, אתה יודע, אתה לא יכול להיות את הטלפונים הקטנים כאלה. סוואנה, תשמע קטנית. היום אינה אישה שיש כאלה מגניבה בלונדרים. טק, טק, טיק, טק, טק. שחר, שחר. אפילו להחליט מהשחר לשחר, היא לא עושה את זה. האמיגה עושה את זה. סניוריטה, בבקשה. נו, נו, ומוס! ונדלה! רפידו! יס, סניארה, יס! אוף קורס! טאק! אוך, מיי ליף איס סו חארד. איי הייט מיי ליף. סאץ' אין נייטמר. איי קאנט טייק איט איני מור. וואי? איי הייט טו פרס אין אקסטרה באטן. סניאריטה דידן קאם קוויק טו דיי. כמה נפגעים נמצאים, כמה נפגעים נמצאים. אבל בגלל הזמן, אתם יודעים איך אישה צריכה לעבודה? תנסו להשתמש בג'אפ. אתם יודעים מה זאת ג'אפ? פרנצסה אמריקאית יהודית. קח את פרנצסה אמריקאית יהודית עם נגות שלה, ושתי פרנצלות בגלגל שלהם, עם גוצ'י שלה, והקבוצה שלה היא מרסדס, וואו, אתה צריך לעשות מגניבה ל-15 ילדים היום. אני? כן, אתה. זו התגובה שלך היום. לא, איך אני אעשה את זה? אתה צריך לקבל את כל המגניבה בגלגל גדול. שים את זה לידך. הולך כל הדרך לבית, 2 מילים. מבחינתך. במעטה, במעטה. אתה קוראת כל הכל, אתה בא לבית, כשאתה מנסה לרשת אותם עם הידים, עכשיו הם גבוהים. אתה יודע, כשזה מרחק, זה חמש פעמים גבוה יותר. כשאתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה לרשת אותם עם הידים, אתה מנסה Oh my God, I hate my life. Now she really hates her life. To press the button, she cries. לרשת She comes, by the time she arrives to the house, the basket flip over. Wow, full of mud. She has to go now all the way down to the lake, rinse everything. Finally, she made it. It's already six, seven hours operation. She has to hang them with clips. לפני זה הייתה חולות, היא הייתה צריכה להתקלן אותן לחולות, ולמקום שתהיה יום חדש, שזה יהיה חדש. והיא הייתה צריכה להתקלן שהילדים במקום לא יתקלנים או משהו, אתם יודעים, אחרי כל העבודה. אחרי זה, זה היה מטען. נגמרה עכשיו שואלה, היא לא רוצה לקחת את הטלפון לבית. היא רוצה להביא לבית לחברה. איך אתם עושים את זה? היא תשחרר חול בשקולה שהיא מלכת לכל החברים בצווה, אז אתם צריכים פרמישן מהחברים. אם אתם רוצים לשחרר חול, חול גדול, אתם שחררו קצת סמנט, אתם שחררו את זה ממש כמו מקווה. ואז אתה יכול ללכת לבית שלך או של אבא שלך או של אבא שלך, הם מגיעים מלחמה, אתה מגיע מלחמה לבית שלהם, ואתה מגיע איזה מלחמה שהם עשו להכניס את הכלבים שלהם, והיא תעשו עבודה במקום. היא צריכה פרמישן מהמקומות. זו השאלה. במיוחד אתה לא שואל שאלות שהן שאלות רטוריקליות. בטח היא צריכה שואלות שאלות. כל מה שצריך לעשות, אתה צריך לקבל סיכוי מהחברים. אקספט זה. פה היא לא צריכה לעשות. עכשיו אתה מספר על התשובה של דגמרה? דגמרה אמרה שאין לה אלטרנטיבה. תמיד ידעתי שהייתה אינה יהודית שיכולה ללכת לרחוב או לרחוב ולכת לנגה שם, כדי שכל הגויים שיכולים ללכת או כל האנשים יהודיים שיכולים ללכת לרחוב ולכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב או כל האנשים יהודים שיכולים ללכת לרחוב זה ממש לא נכון, זה לא מודס. זה היה נגד העולם. הגורם היהודי-רליגי, כל אחד היה רליגי ומודס. מי יכול לשנות איזו אישה יהודית למחלה פובלית, לפעולה שכל מי שסביבה יכול לראות אותה? אז התגובה היא, כמובן לא. אז היא פעולה את הפעולה במחברה. שעה שתיים, אף אחד לא היה. She goes quickly, does the laundry, right next to the house, hangs everything, and finished. Some of the neighbors disagree. Hey, you're making the area ugly with your water here. What is this? I don't need your permission. Why? Hashem doesn't allow me to go to a public area and bend down in front of hundreds of men who pass by and do laundry. זה לא סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג של סוג הראשת 40 ימים, של סוג סוג של סוג אין לי חיים עדיין. אחרי 40 ימים, זה כן. יש נשמה שם, פולס, בייבים, מנסים, שומעים, מקווים מוזיקה, מתחילים לצחוק או אלכוהול. זה למה, כשאני שואל לך, פצחיים, רבי, את הילד שלי הוא 3 שנים, כמה זמן אני צריך להתחיל להתפקיד עם החיים? מתי? חף יצחיים אמר, כשהוא כבר היה במותו של אמא, הוא היה צריך לעשות את זה. במותו של אמא, נכון? זה כשהבואה כבר מתחילות להבין מה קורה בעולם הזה. מה, איזו אנשים? הגמרה אמרה, הייתה להגיע לישיבה, הייתה שם כל יום, לראות תהילים, כדי שהביתה תשמע דברי תורה. באותה אנשים, הם מביאו הביתה, שמכניסו אותה לישיבה, כדי שהן תלמדו, לשמוע את התורה. בלילה לפני הברית, כל אחד ייחד לביתה, אנחנו עושים ברית יצחק. ספרדים, אני חושב שגם החסידים, זה מבנה על קבלה. הזוהר, זה נקרא ברית יצחק. מה אנחנו עושים? אנחנו מעשים חלק מהזוהר לפני שהביבא יהיה מצווה למרחב. אז מה אנחנו עושים? אנחנו נתן לו תורה. זה גם כתוב שהמלך המוות הוא מאוד מגניב עכשיו, שאנחנו עושים המצווה העניין עם השם, ברית מילה, מצווה בבנים. אז כדי למתחיל איזשהו חס ושלום, אנחנו עושים את זה. האשכנזים, הם יושבים איזשהו מנהג, קוראים לזה שלום זכר. כשהלילה נולדת, השבת הראשונה שקורה, הם מוצאים את זה. זה כמו קבוצה עם אוכל, ברכות, עברי תורה. למה זה? זה השבת הראשונה שבכל העולם. למה של כל... אפשן, אשם החלטה לסרקול את הביבא אחרי 8 יום למה לא אחרי 6 יום? שבת שקורה הבאה למשחרר שכל הביבא שקורה הבאה יכול להיות לפחות שבת אחת בחיים שלו לפני הברית מילה למה? שבת תמיד קורה ראשון זה למה אשם נתן לנו שבת Before he gave us the Torah. Before he gave us the Torah. I want you to know the importance of Shabbat. So I'm giving you Shabbat as a gift. This is a gift that was in my safe. בבית גנזי. I want to inform you. I said to Moshe, inform them that I'm giving them the most precious thing. That was before he gave us the Torah. For those who don't understand the importance of Shabbat. טוב, time is running out. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אינים נותנים בדרך כלל עם גניבה טובה, והם שמחים לעשות את זה. יש אינים, שהם נותנים, אבל לא מבחינתם. הם כבר יקבלו את זה מאחורים. הם יקבלו את זה. ויש אנשים שלא נותנים בגלל כך. לא נותנים בגלל כך. רבי שלום שוודרון, ראיתם על רבי שוודרון? אחד מהספקורים הכי טובים שאתנו קיבלנו. כל דבר, סוגויות. רבי שוודרון אמר דיס פסוק וזאת התרומה אשר תקחו, זהב וחסף ונחושת. Some people, some donors are equal to gold. As soon as they hear there is a collection for yeshiva, for shul, for whatever they want to do, they run to give. Let's be the first one. הם מאוד שמחים, למה? אני רוצה להתפקד בכל איזה עבודה טובה. איזה אנשים יותרים לברית, לא לברית. אתם יודעים איך אמריקאין אקספרס היה? פלטיניום, קארת ברית. רגולר. Right? Each one cost more or less and have different benefits. Same thing over here. Gold, very precious. Silver, less. Copper, less. טוב. So, some people are like gold. The year there is a need for money, for something holy, they run. How much you need Rabbi? Next time, please, if you have something, let me know first. I want to be the first one to put the money. Smart people, they prepare the eternal life. They know where to put, they know what stocks to buy. Some people are equal to silver. They are not such an upgrade. They come home and say, I knew that lecture in the end will become fundraising. רואה למה אני לא רוצה ללכת? זה תמיד בגלל זמן. הרבי צריך זמן לישיבה, לרחוב שלו, ואז הוא שואל אותי למה אני תחלתי ללכת. הם רוצים שקס. טוב, מה אני יכול לעשות? אם הוא בא, אנחנו נתן לו, אם הוא לא בא, אנחנו נתן לו. טוב. באמת, הם נותנים, אבל כמו שאמרתי, כמו את הזו, היא נותנה לי 18, והיא כמעט קריאה. כמעט שבשנה, היא לא נפלגה אחרי זה. יש אנשים כזה, הם נותנים בגלל שהם לא יודעים. אף אחד נותן. הם לוקחים אותו. אוי, אתה לא עוזב? אתה לא עוזב? אוי, אתה לא יהודי? תראו, הגויים נותנים, אתם לא בבריסון, בטח שאני נותנים, תקשיבו, תקשיבו, אני רק חושב אם נותנים כמו שאתם נותנים או יותר. או, איזה חבל גדול, טוב. והם הארץ ה-3. הם אומרים, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם נכנסו. מה יקרה אם אין אף אחד בבית? משה, אנחנו יודעים שאתה שם, אנחנו רואים את הכאב בטחנה. הוא יוצא מהגביה. אני לא בבית! הם לא יוצאים לדור. אבל מה יקרה אם הקולקטור הוא מגניב? הוא יודע כבר את הדברים שלו. הוא מנסה להחליט, הוא מנסה ללכת ולהחליט. כשהוא יצא מהמטה, הוא יצא מהכהיה שלו. בוקר טוב, משה. הרבה זמן לא ראיתי אותך. איך אתה? אני רוצה להגיד לך את המסגרת שלך. או, אתה ואת העיניים שלך עוד פעם. I'm a little in a rush. Oh, wonderful. So you can write the check faster. Sorry about that. No, business is hard right now. Please, you don't pray enough for me. You need to pray for me more. You know what happened to me? I went to the ATM, it swallowed my card. באזרחיה, במקום עבודה, אתה קח את ה-ATM שלך, אין לך דולר. הוא אמר, התקציב הזה לא מוכן. הוא נגמר. -נגמר. הוא נגמר. באזרחיה... הם נגמרים שם. אתם יודעים? אז מה קרה? ה-ATM נגמר את ה-card שלך. אדיוס. תביאי לי את ה-card. הוא כבר נגמר כמה מקומות, הוא לא מקבל קארד. הם אוכלו את הקארד. אז מה יהיה? הוא אומר לו, הקספומה, ה-ATM, אוכלו קארד. טוב, בסוף, אחרי כמה פעמים שהוא בא, הם נותנים לו שקל. טוב, אין לך קבקס פושקה? הם נותנים לו חמרה. עכשיו, רבי דוד, כשהוא היה עדיין מקטן, קצת ל-70, הייתה לו תנועה מגניבה בשבילו. מי רבל אותו? בן שלו, אף-שלום. ביותר מהמלך, כמעט כל אחד, הלכה עם אף-שלום את דוד. קשה לבנות. פעמים אוהבים נשארו אוהבים לדוד. דוד חייב ללכת מחר מהמבר, עם אין-הכנעה, בלתי. לא היה זמן להשתתף את הארגון שלו. וזה לא היה כמו היום, יש סמנטים בכל מקום, אתם הולכים לבריחים, היו שטחים, רכבים, כל מיני דברים על הרחוב, סנד. הוא היה צריך ללכת בלתי. יחף! למה? אני צריך לרחוץ למהלך, הוא רוצה למרד אותי. אף אחד לא הפך את הדור שלו. הוא נחת את דור האנשים, אני דוד, תעזרי לי. אנחנו לא רוצים להכניס אתכם. הוא מתקבל, אנחנו לא רוצים להכניס אתכם. אנחנו לא רוצים להכניס אתכם. למה אני צריך להכניס את המהלך שלי לך? הייתה אחד, שם הוא ברזילאי הגלעדי. ברזילאי. הגלעדי, מהגלעד. אה? כן. הוא בא לדוד, והביא לו אוכל ולאנשים שהיו עם הם. הוא היה עם קצת אנשים. פעמים אחרי זה, פעמים אחרי זה, דוד הולך לביתו. ועכשיו, אם הוא מתאים, הוא 70 שנים, הוא מתאים, הוא יכול להתאים לו, לא משנה מה שהם עושים, אם הם נשקפים, הוא עדיין מתאים, הם יודעים שהסוף שלו יקרה, הוא קורא את בניו שלמה, שלמה יכול להיות רבי, כמה עוד הוא? 12, בין 12 ו-13, הוא אמר לו, וחזקת והיית לאיש, אתה צריך להיות אדם עכשיו, זהו, לא יש זמן להפסיד, אתה מתכוון להיות רב. דוד קיבל לו פעמונים, תשמעו, הוא אמר, הממשלה, הממשלה הממשלה, שר צבא ישראל, יואב בן צוריה, אתה צריך לגמר אותו. הוא מרחב, אתה צריך לגמר אותו. למה? נתן לו להבין, להתכוון, להשיג, שהמוות שלו יכול להיות אהבו שלו, שיהיה לו חלק מהעולם שייכול להגיע. בגודל שלו, נתן לו להשיג. טוב. שימי בן גרה גם, הוא נפגש אותי ואני הייתי סלם. מישהו שנפגש את הלך, יש קרבה גדולה עם השם. אתה צריך להכניס אותו רחיבה, כדי שיהיה לו תנועה. אבל לילדים של ברזילאי, עגיל עדי, תהיה תמיד קטן אליהם. תהיה תמיד תחזיר אליהם. תהיה תמיד תפסם אליהם. הם מאוד מיוחדים, הילדים, של האחרון שחזר אליהם ושתן לו אוכל. בגלל שהם היו האנשים האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים האנשים שהם האנשים האנשים שהם האנשים האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים שהם האנשים האנשים היו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת they came close to me. He didn't say they brought me close to them. The right language should have been they brought me in. They came out to me. It should have been the poor king has no place to be, come be by me. But David doesn't use this language. He says they came closer to me. היו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אני לא עשיתי משהו מיוחד שלהם. למה אתה הולך לצדיק לעזור לו? למה אתה קורא לו? אתה צריך משהו? אני שמע אתכם במדינת. יכול לי לעזור אתכם? אתם מקבלים, אולי אני יכול לתת לכם כמה אנשים שיכולים לעזור אתכם. אתם צריכים מקום לנסוע? האם אתם כאן עם אמא שלכם? אני צריך להכניע אתכם? איפה אתם הולכים להיות? תגידי לי איפה אתם הולכים להיות. יש לי חברים בכל מקום. למה הם עושים את זה? בגלל שיש להם עיניים יפים? לא. רק לדבר אחד. לשמור על השם. כשאנשים הולכים להשיג רבי, לא רבי פרסונלי שלהם, רבי פרסונלי או מישהו שצריך להם רליגיה, הם אוהבים להם אינטליגיה אינטליגיה. אם הם לא יעבורים על זה, הם אנשים אינטליגיים. אנחנו לא מדברים על עבודה כזאת. אנחנו מדברים על רבי משחרר. הם לא יודעים שום שם. הוא חכם מוכן מישראל, הוא עכשיו בברוקלין. אני לא יודע מה לעשות איתך, אני לא ראיתי אותך, אתה לא הלכת אותי, אני לא סטודנט שלך, אבל אני יודע, אתה חכם. אני הולך. בסדר, זה עבודה. יכול לי לעשות לך טעים או משהו? אתה צריך מישהו לעבור אותך מחר? מי אתה? משה, אני חיים פה בפלטבוש. Do we know each other? No. So why you come to help me? I want to help you, you're Chacham. Respecting the Torah. That's the most classy, smartest things to do. Someone wants success, the Gemara say, ימלא את גרונם של התלמידי חכמים בעין. תביאו לחכמים טובה ויין. בצרפתם הם עשו את הוויין במידה. בברל, לא כמו עכשיו. אתה בא למרחקים, אתה קבל וזהו. הם עשו את זה בברל, עם הגרפים, פסקים על הגרפים, מגישים את זה, אתה יודע, מגישים את זה. זה כל פרוסס. זה למה שהרבה אנשים עושים ברל של ויין. גמראס הוא מישהו שעושה הבדלה על ויין, הוא יהיה עם בנים, תלמידי חכמים. כל אינגנורים וכל פחותים עושים אבדלה על גרפים היום. גרפים או ויין. מה ה... מה ה... היום זה לא דבר גדול. אתה יכול לקחת קצת דולרים. אבל בימים זה היה כל כך פרסם. אתה צריך מקום להכניס אותם. הרבה אנשים לא יכולים להכניס אותם. איזה חכמים לא יכולים להכניס אותם. אז אם מישהו יחזיר אותם לעבוד על ויין, על קידוש, על אבדלה, וואו, איזה מרחב גדול. But I don't know him. Doesn't matter. You're not doing it for him. You're doing it for Hashem. Why? If you help someone Hashem loves the most, it counts like you are helping Hashem. You help the son of Mr. X. Why are you helping him? Because he's your son. Immediately Mr. X is crazy about you. If one day you need something, he will turn the whole world upside down for you. סימפל קאמינסנס בני ברזילאי היו חכמים אשם אוהב דוד, גדול צדיק, רולי, הוא רב לכל אחד עכשיו קוראים להם, רק קוראים להם עבודה פרסונלית או נפגעות, חושבים בפוליטיקה מה יש לי בזה? למה אני צריך להפסיד את התקופה שלי עם את ה'שחרר' אחר כך הוא יהיה בקבוצה אבל מה של אשם? לא יש לנו זמן עכשיו. זה הזמן לעדות קונקציה שלנו. עם הליד הראשון, הם חושבים שהוא יהיה הליד הראשון. הכל התחיל לביתה שלהם. הוא נותן. ואחי תופל, רבי שלו, האחר שבחר את הכל, נותן. אבל לדוד היה קצת, קצת, קצת לאט. כי הוא מת עכשיו. זהו, הוא נגמר את החיים שלו. 7 שנים שהאדם הראשון הוא נותן לו, הוא היה צריך לחיות 1,000 שנים. והוא מת 930 שנים. 7 שנים הוא נותן לדוד המלך, ידעים שמשיח, המסייאה, יהיה מלך דוד. ואם הוא יהיה מפחד, הם לא יהיו משיחים, ואם הם לא יהיו משיחים, העולם לא יהיה נכון מהשיעה שאני קבלתי, אדם. אדם קבל את השיעה. והפעם הראשונה שהייתה קבלתה, כבר קבלתה את השיעה. כל מה בעולם נחליט. איך יכולים להסביר את העולם? עם השיעות של משיח. ואז השם אמר לו, אבל יש רק איזה פרובלם. דוד, הפרופסור של משיח, לא יהיה נפגש. הוא ימות כמסכר. ואדם אמר, לא יכול להיות. חזק שבעים שנים מהחלטה שלי, תן לו את זה. לאחר כך הוא נגמר את זה. שבעים, כן. שבעים שנים מהחלטה שלי, חזק ותן לו את זה. לאחר כך הוא נגמר את זה. השם אמר, לאט לאט. הוא כבר קיבל את זה. אז תקשיבו, רבותיי. זה אומר ככה. אנחנו חיים בגנרציה, שכל העולם מגיע לגבי ה'? אם אנחנו נסתכל על הכמה אנשים בעולם, בערך 8 ביליון, אתה לא יש אפילו 1% של כמה אנשים בעולם שצריכים לחיות בעקבות לבוקר ה', לא בעקבות למי. אני לא יודע מי חי ומי לא חי. אני מנסה לתאר לך מה שכתוב בבוקר ה', שבדרך כלל, קריסטינים ומוסלמים גם אקבלו, הם יודעים שהיהודים קיבלו את התורה במונת סינאי. ולכן אתה לא יכול להיות היפוקרית, אתה לא יכול להיות מוסלם כתוב בקוראן שלך ובכתובות שלך על אברהם ועל ישמעאל ועל דאוד ויעקוב וכל אלה שהם יהודים הלגנדים ורעיוניים של התורה ומוסה שזה משה והוא מסכים שהיהודים באוויר מאליג'יב והאדם חזק אותם מפארו ונתן להם התורה ונחזק אותם לרעיון המאמין. זה כל הספרים בקוראן. ואז אתה בא ואתה מתנגד כשאתה עשה את התורה המשרדים יהיו בפחדות למות. כי הם אוהבים למשרדים. אתה רוצה לטרוריזם אנשים אותו דבר, אתה לא יכול להיות קריסיאן שאומר שהתורה היתה ליהודים, אנחנו פולוגים את זה, אנחנו קוראים לזה תקווי הארץ ואז כשאתה בא לספר שכל אחד חושב על כל אחד אבל ה' חייבת למות ואתה אומר לא, את החלטה הזאת אנחנו לא נכנסים, אנחנו חושבים על ג'ייסי אנחנו יושבים שני ה'ים, ה' הזה וה' שלו That's why the Rambam say, people first choose what to do and then they twist the truth according to their needs and desire. השכל הוא השמש לרצון. The mind is the lawyer of the desire. First you choose what you want to do, you desire someone or somebody and now you're thinking how should I do it, it's against the divine book and the brain begins to work as tragedy. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הברעיון הוא גניאסי לספק בקרימס, לספק אקסקוסים, להסביר למה לא, רק שזה לא עבודה, זה באמת מצווה, מה שאני עושה. מצווה לדבר עם ראשון הרב עליו. אתם יודעים. אז מה קרה פה? אנחנו חיים בגניארה 99% של האנשים בעולם מגיעים לגבולים, גבולים דה-ווין שהם מנצחים לגנטים, לא רק ליהודים. כל יום, כמעט, של החיים שלהם. וה' חייב אותם חיים. איך הרבה מנצחים של אידאל יש בעולם? מאה מיליאנים בודדים. כל מנצחים של אידאל. קריסטיאנטי, 2 מיליארד אנשים, מלכי מלכים. ההינדו, שמורים על כוכבים, על כל מיני אמורים שהם עשו בטמפולים שלהם. עוד פעם, מיליארד מיליארד אנשים באינדיה, בטיבט, בצינה, בפנים. כל הארץ שם. הם מלכים מלכים. כל כך הרבה. עכשיו אתה מגיע לעולם הערבי, לעולם המוסלמי, הם לא מבחינים אידאל, הם מאוד חייבים לזה. במדינת הערב, אתה לא תמצא ערב עם גדולה גדולה ותבוא לגדולה או למות אותו, הם מאוד חייבים לזה, אבל הגבוהה שלהם פרו מרדר. הם רוצים לקיל כמעט כולם. זה לא כמו להם. אפילו השיעות והסונים רוצים לקיל אחד אחד. הם מאוד שמחים כשהצד האחר מותי. לא צריך להגיד, כשהיהודים מותים, הם כולם שמחים. כשהחרישים מותים, הם כולם שמחים. הם רוצים לקיל בעצם כל העולם כמעט. כל אחד שלא רוצה להיות חלק מהקולטה שלהם, צריך להיות מותי. כשאתה יש עוד מיליון אנשים שספורטים מרדה, דונטים לאורגניזציה טרור, שירים ברחובים, נותנים קנדים כשילדים נותנים מרדה ונרעבים. זו פנלטה למות. זו פנלטה למות. שם. למה? אתה לא צריך להתקשר. זה נגד ה-7 חוקים של נועה. הבעיה עכשיו עם הטלפון? אתה מנצח אותי. כל הזמן הוא לוחץ מהשטח שלו לכאמרה, אני חושב שאני חושב חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב הצליחה של כל הדברים האלה היא של האנשים ש שתראו את זה לאחר כך. אנחנו קטעים חלקים מזה, שנחשפנו לכל מיני מקומות. זה כאילו כדי להתפתח הגבולה ולהצליח את זה בסוף. אוי, הוא יש לו חול, אחד מהשני. אז בכלל... אז יהודים וגנטים שמרדר חייבת להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכ אתה לא יש אפילו 1% של המילים של אנשים בעולם שלא מגיעים לרעיונות לגבי ה' ביום, ביום רחוץ או ביום רחוץ על מבנה רוטילית שהם סובייקטים לגבי ה' זה נכון, יש כמעט 8 מיליון אנשים וה' יש לכם כל כך הרבה תלמידה, ה' הוא מאוד תלמיד הוא נתן להם להשתמש, להחליט, הוא נותן להם זמן, הוא נותן להם חברה, ארוכים יפים. תראו את השקטים בקטאר, שהם נותנים כל הזמן לטרוריסם, כדי להחליט אנשים. הם חיים, הם עושים מיליארדים עם האויל. אנשים שהם מנסים להחליט ארוכים בכל מיני מדינות ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה. תראו איראן, איאטולה. הם חייבים את החיים, וכל האנשים שחייבים למות שם. והה' יש תייבה לדברים כזה. בגללו יש תייבה לכל הדברים היהודים בישראל, בממשלה, בסופריים, במשרד, בפוליץ, בשכולה, באוניברסיטה, לדברים הכי דברים בעולם. והה' יתן להם לחיות עוד דקה ועוד דקה. איך אחד מהם לפעמים מפריע את רכבי התורה, ומפריע למילים מפריעות למות בשבוע. בשבוע! עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד. רק אחד של שבת. כל סיגרת. מפריעות של שבת מילים פעמים. וה' יתן להם לבוא. ולבנות מיליונים. ולהיות חי. לוקחים נכניסים טובים, חייבים במדינות נכניסים טובים. למה? בכל מקרה, העולם הזה הוא פרק של העל. לפני שאתם ידעים שזה סוף. מי ידע? אם תקבלתם את ההכניסה כשאתם 40, או 60, או 80, או בעולם הבאשר, זה לא יעבור על זה? במיוחד עם האמת, עשר או עשרה שנים יותר שרשם חזק עם התלמידים, זה לא יחליט להחליט על שום דבר? לא. מה זה כאילו? יש סריאל קילר שבאחר כך הפוליץ קורא לו ויש להם הרבה דקות עליו. והם מפריעים את המקרה שלו. זה יקרה כמה שבועות, עד שהמקרה יקרה. אבל הם מאוד שמחים. למה אתם שמחים? המונסטר עדיין אוכל ומצחק ומסתובב בטלווי. אנחנו צריכים להחליט אותו. מה ההחלטה? הוא עדיין 25. אם אנחנו נותנים לו ב-25 או ב-25.5 מה ההחלטה שזה עושה? הוא היה צריך לחיות ל-80-90. אנחנו קוראים לו 60 שנה של הליב. אז נתן לו לדמות 2 שנה יותר. אתם מבינים את הדבר או לא? הוא נתן לו, זהו. שם דבר אשם. אם אתה מחלל שבת, תמשיכו לשמוע. תמשיכו להשתתף במידה שלי כל יום, תמשיכו. אבל יש עוד אספקט כאן. כשאחד עושה את זה בגללכם, אתם מאוד חייגים, אתם מאוד חייגים, ואתם חייגים לראות התגובה. אתם רוצים לראות התגובה. אני התחלתי לתת לפעמים דוגמה אחד בא לבית והוא שאל הרבי, הוא שאל הרבי בבית דין, רבי, את האנימולה הזאת, אני מנסה להסתכל עליה, היא קושר או לא? הרבי נסתכל, לא קושר. אחמד, קח את זה. הוא פשוט נפגע על 5,000 דולר. הוא לא נפגע. ברוך השם, זה לא קושר. אני נפגע על 5,000 דולר על קו. אבל אם הבדין אמר, אתה צריך לתת את הלכה לרובן, אתה מתחיל לנסוע על הלכה, הבדין ידע שזה נפגש לו. אתה נפגש מאוד, למה? כשהבדין אמר לך שהלכה לא נפגשת, אתה פשוט נפגש 5,000 דולר, אתה לא נפגש, אתה לא נפגש, אתה לא נפגש את הרבי, שזה לא נפגש. אבל כשהוא אמר לך שזה נפגש, הלכה נפגש לו, בבקשה נפגש לו. הוא רצה להחליט את הדין הבא, אני כניסה עם הדין הבא, אני כניסה עם הרבים, אני לא יודע עליהם עדיין, לא יש עבודה, למה? זה לא בגלל המוניה, זה בגלל האגו. האגו, אני לא רוצה להיות חסר, הם נפגעו אותי, עכשיו כולם ידעו שאני נפגע בקוראת, האגו מנסה להחליט את האנשים. אם הוא אומר לי שזה לא קושר, זה לא איגו-אישי. כשאראב מוותר מילים שלנו ביחד, זה מוותר לנו עד הזמן הזה. למה? איגו-אישי. אתה ילדים ילדים יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר זה נחליט אותנו, למה? כי אנחנו לא יודעים על ה' אם היינו יודעים על התורה ועל ה' אנחנו היינו מאוד שמחים שהם נפגשו מאוד שמחים, הרבה שמחים מאז שאנחנו נפגשנו על רגל שלהם ושנמצאנו שהם מותים למה? כל יום שהם חיים יש להם מילה גדולה לזה ה' שלהם מתחיל להיות טוב במינות כמה יותר הם פה ולא מפגשים, כמה פנישמנטים הם מקבילים. אותו דבר עם יהודים רחבים. אני נותן לך את החיים, אתה מחלל שבת כבר 10, 20, 30 שנים, אני עדיין מחזיק אותך. ולא רק אתה לא מפגש, אתה ממשיך להעביר יותר ויותר רעיונים, ותהיה יותר ויותר ארגנטי. מה קרה? אתה מקביל יותר ויותר פנישמנטים. אם אנחנו יודעים שבסופו של דבר אף אחד יקבל מה שהם חייבים, אז למה אנחנו כל כך חייבים? למה אנחנו חייבים על הנאצים שהסכמתו לארגנטינה והם חייבים עד 90? מה אנחנו חייבים? אז עכשיו הם נפגשו 50 שנים אחרי זה. מה ההחלטה שהם נפגשו? הם יותרים אל. זה לא משנה אם הם נפגשו ל-LH 40, 45, 50 או 90. זה לא משנה. הם נפגשו במיליונים של שנים. מי יכול לדבר אם הם היו 20 או 30 או 40 שנים אחרי? אתם מבינים או לא? זה מה שקורה, אנחנו לא לומרים למה, אנחנו לא יודעים את הספרים. זה כל על איגו, זה כל על רווח. קוראים לו רב שוודרון, אנחנו חיים במדינה שכל אחד רבל אפרית אל ה' כמעט כולם. אנחנו, אנחנו, יהודים שאוהבים לשמוע תורה ומוסר ואתיקה, אנחנו גם מגיעים לגבות. במיוחד הגבוהות שלנו מגיעות מפרקים רעיונים, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעי רעיונות, הרבה רעיונות לרעיון, רעיון למוסדות אבל יש משהו טוב עלינו אנחנו כולנו אוהבים אשם האחר שהרצון שאנחנו רוצים הוא להגיד אם הוא מגניב או מגניב או להגיע אליו והרעיונות שאנחנו מקווים בעצם זה בגלל רעיון זה כמו ארגנט הוא לא רוצה באמת הדרוג, הוא ידע שזה מנסה להחליט, הוא יקבל את כל זמן שלו, אז הוא יקבל אנשים של התורה בגלל זה, מבחינתו שלו הוא עדיין, הוא נשמע את הסיטואציה? בטח לא. אם הוא יקבל את זה, זה בגלל שהוא מנסה להחליט, הוא לא יכול להחליט בלי רציון שלו. אז כשאנחנו מגעלים את רכבי התורה, זה נשמע לנו מאוד רע, למה? בגלל שלאחר שהרעיון של האדם נחתך, And there's no more desire for that sin. So now we relax with our desire. Now we begin to think what kind of a loser I am. Look what I've just do it. Why did I have to do it? Why did I have to say? Why did I have to do that? Why did I have to touch? He feels guilty about it. מגמרת זה עשה עבירה ומתבייש בה מוכלים לו אבונותיו. Someone is embarrassed of his wrong doing. Hashem is accepting this shame that he has as a repentance. חייבת לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנס They will pay for it forever and ever. מכתי הערבים. There is a big difference between someone who had a weak moment and he surrendered to his weakness and desire and then went back to good, than to someone that made his entire life, life of heresy, life of corruption, life that modifies the Torah, שפרד את התלמידות האלה לאנשים. במיוחד, מה הרציניה שכל האנשים במיוחד שלי, למה הם ממשיכים לעשות מה שהם עושים? הם שומעים את הקריטסיזם. הם יכולים לדבר על מה אני חושב עליהם ועל מה אני אומר עליהם בקריטסיזם. הם יודעים את זה. למה הם ממשיכים להיות קטנים וקטנים שבשבוע? הם רק מתחילים להיות קטנים. למה זה? זה כל על אגו. אגו. רשעים, על פיתחה של גאנום אינם שווים בתשובה. אם מישהו שואל סנטה, להיות גאה, היא תואבה? לא, זאת לא תואבה, זה רק סין. מה זאת אומרת? זה דבר ברור בתורה. משקווה זכר תואבה. תואבה זאת מדברת. זה דבר ברור בתורה. זה נפתח לנגוש. דבר ברור. כשהאנשים קיבלו את זה לרעיון שלו, שני שנים או שלוש שנים, הם קיבלו את זה? אני קיבלתי ארגון. האנשים קיבלו ארגון. הרבים יכולים גם לקיבל ארגון. לפעמים, אני חשבתי על דבר ברור בתורה. בבקשה, מזכירו מה שאתם שמעו אותי. זו אבומיניה. זו לא פנלטה. זו קטעה פרמיננטית לגלגל הזה, באחר החיים. זה כתוב ברחוב. זה פשוט נפגע במיוחד שלי. הבאתי שום דבר כזה? לא, אתם לא תשמעו. למה? לגלגל. לא מי שייעבור על האמת. מה זה טוב לי? מה מזמין ראויות ומילים ומקומות? למה הם לא מפחדים מה שקורה להם? לוגיקלי, הם צריכים להיות מאוד מפחדים מה שמאוד מזמין להם They build a special section for them in hell as we speak. The usual hell is not enough for them, for what they've done. For the destruction they made to the Torah and to the world. Because they have zero faith in Hashem, zero. If you have emunah in Hashem, you would dare to write a book, I don't need you, I didn't ask to come to the world. You have no right to tell me what to do. I don't owe you any apology. אפילו אם אתם יודעים את עצמכם שאתם האנשים הכי עצמים בעולם שלא עשו איזה רעיון כמו אמרם, הלך של משה רבנו או קילב, הלך של דוד או אישי, הלך של דוד המלך דרגמארה מביא ארבעה, בנייאמין, ארבעה אנשים אפילו אם אתה ידע את עצמך שאתה שבע שנים ואתה לא עשה אף פעם רעיון בעצמך וכל מה שלך הוא בקדושה ותערה, אתה לא תוכל לדבר, להגיד, אני לא חייב לך סליחה. אין כזה דבר. מישהו שתוכל להגיד כזה דבר מהמותו, זה הכי קטן של הכי קטן. אין קטן יותר מזה, אין קטן יותר מזה. מבחינתי, אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. ואני לא מבחינת אותו, אני לא מבחינת אותו. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. ואני לא מבחינת אותו, אני מבחינת אותו. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להגיד את זה. אני לא חושב שיש איזה פריסט שיכול להג אז זה קצת שקט לראות מה התחילה של העולם. זה מה שאומר, זה היה 30-40 שנים. נחשב, אם נשאר עכשיו רב שוודרון ונראה את זה, הוא יתקע על החלטה של החלטה לראות מה התחילה של העולם. ואני רוצה להכניס את זה. אנו חיים בדור של מרד בבורא עולם. אנחנו חיים בגנריאשיה שהאנשים מגיעים לגבי ה' ריבולטיים, בכל מקום ריבולטיים. אנשים לא רוצים לשמוע, אנשים לא רוצים להשתתף. רון, תגיד לי מה לעשות? שבעים פנים לתורה, רביי. הם נמצאו את הסרטון שעושה להם רעיונות. התורה יש שבעים פנים, זאת אומרת, אתה עושה את זה ככה, אני עושה את זה ככה. הם לא יודעים אפילו מה זאת אומרת, שבעים פנים לתורה. They just found, you know in Israel they are expert on modifying verses to match their evil wicked way. For instance, they say leave me alone, you do what you want to do, I don't tell you what to do, you don't tell me what to do. איש, what do they say? איש באמונתו יחיה. איש, אמן, יצא עם אמון שלו, זאת אומרת, כל מה שאתה רוצה להבין, אתה מלחם. אבל זה לא אומר, איש באמונתו יחיה, בתורה. חבקוק, זה אומר, צדיק באמונתו יחיה. הם חליטו את האמן הנכון לאמן, זאת אומרת, כל אחד נכון לאמון שלו. איזה שנה, הם חליטו את האמנות שלו. איש באמונתו יחיה, but it's not written. Oh, no? So don't find another excuse, don't worry. Give them five minutes. Rav Shavadron says, but יום יבוא, there will be a day that this revolt will be destroyed. What day? והיה השם למלך על כל הארץ ביום הוא יהיה השם אחד ושמו אחד We are waiting for that day patiently And at that day There will be one God with one name No more JC, no more Allah, no more Krishna, no more Buddha, no more Maharaji כל אחד, יש אחד מדברים בישראל, הוא יש רעיון טוב. הוא שאל הרבי, רבי, כשמשיח יצא, הוא יקח את הקבוצות והמסכים של כל האנפידלים? הרבי אמר, לא. אז הרבי שואל, אז מה זה טוב עם משיח? למה, להשתתף את הקבוצות והמסכים? אז הרבי אמר לו, לא, הם יקחו את זה מה זאת אומרת? מפריעה בואו נשאר את כל הווידאות שאנחנו היינו כזה דמייניים אנחנו חסרנו זמן על האמת הזאת הוא לא יכול לעשות את זה בזה יהיה אחד של ה' עם אדם אחד וזה יהיה ברור ולא יהיה פחות לדבר ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד ואז ה' יקרא, מי יקרא שתקבל במהלך שלי לאכול עם אני? מטאפוריקי מי יקרא שתקבל במהלך שלי עכשיו? רק אלה שהיו מבחינים להקבל במהלך שלי ביום הכי קשה זוכרים עם דוד וגלעד בברזילאי הגלעדי? במהלך הכי קשה של המלך כשהוא היה חסר ופגש את כוחו שלו והוא היה בעצם כמעט חסר. הם הלכו להיות קטנים שלו. לנו הוא עדיין רב. זו הסיטואציה שלנו היום. השם, התורה, זה כל בגלל. אנשים חייבים לנצח את זה, לנצח את זה, חייבים לנצח את זה, לנצח את זה, לנצח לנצח את זה, לנצח את זה, לנצח את זה, לנצח את את זה, לנצח את זה, לנצח את זה, לנצח את זה, לנצח את זה, להחליט כל ל דבר יהודי. ואם אתה רליגי, ברגע הם מנצח אותך, הם רוצים להחליט אותך בכל אופן. ומה אתה עושה? אני גדול, השם, לתספור בגביך, בגבי שם, בגבי התורה שלך, בגבי האמת שלך. אז מה? אנשים הולכים לרחוץ, אנשים עושים משחק, אולם אין הדברים אמורים במי שאומר אין מי שיקיים את התורה נו, נו, עשה אותה אני, אף אחד לא רוצה להיות רליגי, אני צריך לזה. לפעמים מישהו יביא מה שה' אומר לעשות. נו, אז אף אחד לא רוצה לתנות לשול, אוקיי, אני לא יודע, אני אתן לך צ'ק רבאי. זה לא טוב. זה לא אפילו סלווה. זה לא גולד, זה לא סלווה. אתה צריך להיות גולד מה אתה? אני חלק גולד של ה' כל מה שקוראים לי, אני לרחוץ מה שאני יכול לעשות? אני לא יושב עם זמן, אבל אפשר לי לעבוד? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי לקבל אנשים גדולים לתת? תעשו לי משהו אפשר לי להשתתפות? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי לרחוץ? אפשר לי להשתתפות? אפשר לי להשתתפות? אפשר לי להשתתפות? אפשר לי להשתתפות? אפשר לי להשתתפות? תמיד הראשון ללכת ולשחק הקדוש ברוך הוא שואל אותנו להביא אותו קצת קצת אלינו הוא לא שואל אותנו להביא אותו קצת אלינו הוא שואל אותנו ללכת קצת אלינו תזכרו את ההחלטה בגלל שאין לנו משהו בלי התורה, אין משהו, אין מינים לשאלות אז כשבקשה מישהו שואל על זמן על משהו שאתם יודעים שהשם אוהב להשתתף הוא יהיה מאוד שמח עם זה אתם לא צריכים לבוא הביתה ולמחשב שהם לא יצאו לכך בצורה אחרת אתם צריכים להגיד כל יום מה אני יכול לעשות? איך אני יכול להשתתף? אני יכול להגיד לכם ב-30 שנים שאני עובד אתם יכולים להגיד על יד אחד רק אדם, לא שתי אדמים, אדם. כמה אנשים בעניינים באו אליי, לא שאני הייתי צריך להגיע אליהם, או לדבר על זה, או להגיד להם, או לשים מישהו לדבר אליהם, לא. אלה באו אליי ושאלו, אנחנו רוצים להיות פרטנרים במה שאתם עושים. תגידו לנו מה לעשות, מה שאתם צריכים, מה שאתם עושים, מה הפרויקט הבא שלכם, איך אני יכול לספנזר? במידה אחת אתה יכול לנסוע, ב-30 שנים, מנהלות של אלפים אלפים של אנשים. אתה יכול לנסוע במידה אחת. למה? אם אתה לא שואל, הם לא נותנים. אם אתה לא מדבר על זה בקבוצה, הם לא נותנים. כשהולכתי לישראל, התנועה נגמרה ב-80%. נסע, נסע. מדי שאני הלכתי לישראל, אף אחד נסע ונראה, עד הזמן שאני הלכתי, הוא היה אקטיביסט. נותן, נותן. כשאחר כך אני הולך, 2-3 שנה, הם נותנים שאני אקזיסט. נותנים... לא, לא, לא, אין יותר ישיבה. אין יותר קירוב לעשות. אין סמינרים בישראל. למה? אז למה הם נותנים? בגלל שהרבי בא. קאפל. סציניים הכי טובים, סילבר. אבל איפה הארגון? לא אקזיסט. לא מקווים. לא מקווים. זה מה שאשם קורא. זהב, וחסף ונחושת. אתה צריך לנסות את עצמך. מה אתה? אתה גולד? אולי לא. אתה סלבר? אני מקווה שכן, לפחות שזה. לפחות שזה גם לא המקום. קאפר, אתה יודע מה זאת קאפר? אני חושב, אני מקווה שאני לא אקבל רציון, אהה, זה מאוד מעניין, אתה יודע, איך זה עובד. אנחנו יכולים, אנחנו יכולים למצוא איזושהי עבודה רימינד אתכם שיש לאדם יצרה רעה, אפלי אינקלינציה. הרעיון של השטן הוא למצוא אתכם במהלך. המהלך. לא לדבר, לרחוץ את עצמכם מאותו משחק. כשהאחד יביא את זה לדעתם, ואז אתה מוכן לעשות משהו. השאלה היא, למה אתה חייב לתת לראות עד שמישהו יצא לדורך? זה מפחד. זה מפחד. אתה חייב לראות. אתם יודעים, יש אנשים שעובדים בשול, ויש אנשים שצאים בבוקר, לשיניגאג, הם יוצאים. אם האנגלית חייבת ללכת, אתה צריך ללכת אחריה. הוא כבר יכול ללכת מהשול. היי, היי, אתה חייב ללכת את הדולר שלי היום. You don't say, ah, Baruch Hashem has skipped me. I saved the dollar. Because if you think like that, all the other dollars you gave, it's almost worthless. You gave because you want to save the shame. Do you know how many people give poor people donations, nothing to do with Hashem, just because they want to save themselves the pain? זה מגיע להם לראות שהאנחה הזאת גדולה. אני לא יכול לעשות משהו, הם אצלחו את האלקטריקט שלי בבית שלי, הילדים שלי מגיעים. הוא חושב, אני חיוב במוניסטייה טובה, עשרה מיליון דולרים על אורשן פארק, עם חמש חדאמים, והאנחה הזאת מהישיבה, היא אומרת לך שהילדים הזאת מתחילים את הביתה והם לא יכולים לאכול. אני לא יכול ללכת ללאה. זה מגיע לי. אני מתחילים עכשיו. מה זה לי לדעת שאני נותן 1,000 דולר כדי להחליט מהחלטה שאני נותנת? זה בלתי משנה של רליגיה. זה לא משנה של ה' הוא לא עושה את זה בגלל שה' אמר את זה. הוא לא נותן את זה לו בגלל שהוא סקאלר של תורה. לא. רק כדי להחליט את עצמו מהחלטה. את הזה הוא נותן לו את המונה. אתה נותן לו את המוניה. ומחלל שבת הוא יתן לו זמן. למה? אני לא אתן את זה לך, אני אתן את זה לך, לרחוץ את עצמי מהחרדק, מהרעיון שאני מרגיש עכשיו. אתה רואה אומלס שחזק בגרמת, אתה תחזק את הכאב, אני יכול לקחת לך משהו לאכול? קח 20 דולר, בבקשה קח לך פיצה. למה? אתה כל כך צדיק? לא, לא, אתה לא צדיק. אתה לא אתייסט, אתה מפחד של ה'! אז למה אתה מנסה לתת מילה לנפחים? בגלל שזה מפחד לך. זו בצורה שלך. אתה מרגיש מטורף. אחד מפחד, מנסה ללכת בפחד לאכול. אתה מרגיש מטורף. זה כמעט לא מצווה, לכך שאתה ידע. זה מצווה סלפי. זה מצווה סלפי. זה כמו שמישהו שקיבל אישה לביתה, ובסופו של דבר הוא מאוד קטן, אבל עכשיו הוא מאוד גניב. בפעולה! בפעולה! למה? הוא רוצה שאתה תהיה אשיותו! הוא מוכן ללכת מהחלק שלו שלושה ימים, לדבר לאחר כך בבית, וואו, אני חזרתי 500 דולר על הפעולה הזאת! אחרי שהם נגמרו את הסיטואציה, זה כשהוא יחזור הוא מגניבה גניבה. אתם מבינים? אז הזאת הגניבה עכשיו היא כל כך מגניבה. היא כל כך מגניבה. היא מגניבה. כמו שהוא גניבה לתת לאחד משהו, הוא 100% בגלל העניינים. אתם יודעים? אתם מבינים או לא? אני יכול לתת לכם מאה דקות של דוגמאות אבל אין לי זמן. איזה שאלות לפני שהנחנו? כן? למה אתם כל כך דיוקים בפרשתו על כל הדברים של המשכנת? למה אנחנו צריכים? למה זה כל כך דיוקי? מה זה נפגש לנו? אתה צריך לדעת איך לבנות את זה. מה זה... לדעתך, אני רוצה להגיד לך משהו תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה מי אין תצווה תרומה אין תצווה תרומה יכול שתהיה אין תצווה לך קצת גולדה ותתחיל להכניס אותה עד שתהיה לך מנורה. וכל הדברים הקטנים, צריך להיות כזאת, כזאת, קטנים, קטנים, עם החוק הזה, עם הסטיק בינינו, מה זה? כל הדברים האדומים והדברים המצוינים, מראים לך שיש לך סקרות גדולות פה. אנחנו לא יודעים אפילו 1% של הסקרות פה. זה כל בניגוד לספרדות הלכות וגם, בגלל זה, מהפרשת הזאת, יש שלושה דקות שיש אור על תורה לא רק תורה כתובה מי יכול להגיד לי איזה שלושה דקות דווי את זה שלושה פעמים זה אומר, תעשו כמו שאני אראה לכם בגדול And one place said do as you were showed how to do in a mountain. Meaning the written Torah proves that there is information that I showed you in a mountain and it's not written in a text. Verbally I showed you how to do it, like a video. Showing you how to make the menorah as one chunk of gold. That's right there a proof. בשביל דברים אחרים שאומרים, אלה הטוראים, פלורליים, שאני נותן ליד של משה במונת סייני. טורא, חוקים, המשפטים ולוחות האבן. והטאבלטים. ארבעה דברים אחרים. טוראים, פלורליים, חוקים. חוקים זאת אומרת חוקות שלא נכנסות ללוגיקה האנושית. פשוט תעשה את זה. לא להבין את הלוגיקה הזאת. זה לוגיקה אלוהית, זה מעל שלך. משפטים, it makes sense, common sense. You stole, you pay. You did this, you compensate the person. This is all logical. And the boards are the Ten Commandments. The Ten Commandments have extra significance than the rest of the Torah or no? Do we have to look at them as extra superb שאלות של ה' או אין שאלה בין זה לשאלות אחרות בתורה. זה יחד מה שאתה שואל. אם אתה שואל את הספרדים, אין שאלה. אם אתה שואל את האשכנזים, כן. זה למה שהאשכנזים מגיעים, כשאתה מעביר את הממסורת ה-10 של השול, בגלל שהם מבינים שמשהו אקסטרה קורה עכשיו. כשאנחנו מגיעים לממסורת ה-10, כולם בשול מגיעים. למה הם מגיעים? הספרדים אומרים, לא, אין עלה לגיע. למה? בגלל שהם מגיעים, בגלל שהם מגיעים, אתם מראים שחלקים אחרות של התורה אינם יותר אימפריאליים, זו מאוד גבוהה. זאת ארגומת יפה בין הספרדים והאשכנזים, או בגלל כלל בין הפוסקים, ששדות השדות דווקא נכונות. איך זה יכול להיות? אחד אותו אגיד לנצח, אחד אותו אגיד לנצח, והם בואו נצחים. זה יכול להיות או לא? אם אתה שואל את הספרדים, הם יגידו לך למה אתה לא נצח, כי אז אנשים יכולים לחשב שאיזו חלק מהתורה היא יותר אימפריקטית מאחרות החלקים של התורה. זה אינטרס. בוא, מאוד מבטיח. אתה בא לאשכנזים, למה אתה נצח? בגלל שאחר כך השם נתן את החלטה של התורה ספרדית על טאבלט ספרדי במהלך שהוא נתן. התורה האחרונה היא שאנחנו נכניס את הקלאף, אנחנו נגמר את האנימות, אנחנו נרחק את האוויר, אנחנו נכניס את הפרצפים, אנחנו נראה אותם, אנחנו נכניס את כל השנה. כמה פעמים יש משהו כתוב על משהו עם אדם באמת של ה' זה הטאבלט. כי כשהוא נכתב בצד אחד, הוא צריך להיות איזושהי משמעות שבדרך כלל תורה אחרת לא יש. אז אתם רואים, בשבילו הם מאוד מבינים. ואני אעשה את זה עם צחוק טוב. רב בן ציון אבא שאול הייתה צריכה להיות צחוק שהוא מאוד אוהב. אולי זו הצחוק הכי אוהבת שלו. כשהשתי אנשים באו אליו ללחיץ על זמן, על איזושהי שאלה, כי הוא היה גביל גדול. אז כשהקהל הראשון אמר, הוא אמר, אני שומע את זה, אתה נכון. ואחר כך הקהל הבא, הקהל הבא, אני שומע את זה, אתה נכון. אז אשתו, אשתו הייתה מאוד קטנה. היא הייתה עם מות. היא הייתה מדברת. והיא אמרת, אני לא מבין. בן ציון, מה? גם הוא צודק, גם הוא צודק. אתה גם נכון. הוא צריך להגיד לה, אתה גם נכון. יש לי שאלה? -כן. אני בטוח שאתה רואה עכשיו, יש הרבה רעיון קורה בסביבת המקומות של המקומות, והמסגרת, זה מקבל הרבה פובליסטיה, וכך שאני יודע, אני חושב שבגלל הרעיון הרעיון שלהם נגמר. אבל הבעיה היא שהרבה אנשים אחרי המובילה, אני לא צריך להגיד מאיפה הם קיימים, אבל זה מובילה שאתה לא רוצה להיות במקום הזה. אז אני אומר, איך אנשים צריכים לראות את המובילה? זה קיימה ממש רעיון, אבל... כל מה שאנשים רעיוניים עושים, זה הכל נגטיבי. אתה צריך לראות את כל מה שאנשים רעיוניים עושים, זה תמיד רעיון. הרעיונים הם לא עושים משהו בשביל המאות. הרעיון שהם עושים זה לא בגלל שהם יודעים על הנכון. הם רוצים שהאנשים תהיו מלחמתים מהאוניברסיטה הרליגית. הם מאוד מגניבים שהאדם נתן להם כוח על האנשים. כשאנגליה מגיעה לנשמה מקודשת, היא קיבלת לה רגל או זמן או מה שהיא עושה, היא קבלת לה. היחיד שהיא יכולה להחליט את הנשמה שלה היא אם היא כותבת רגלית. זאת אומרת שהאנגליה יש כוח על הנשמה. בסופו של דבר, הנשמה יחליטה על האנגליה אם היא יכולה להלכת או לא. אז הם נטעים את זה. למה? בגלל שהם פשוטים ורעיונים פמיניסטים. שם רשעים מרכב. All these people are wicked. And whatever they do, it's not legal. The Torah says how to treat a man that takes advantage of the power that Hashem gave him, and he refused to release a woman. What to do to him? I promise you it's much more productive than these wicked lowlifes. But the problem that we have is that these lefty lowlifes הם באים לתורה, לרבים, הם מנצחים את הרגלים שלהם. יש לך חברה, החברה יכולה לרחוץ עם הרגלים, נכון? אתה קטע את הרגלים של החברה, ועכשיו אתה בא לחברה, שם עליך, למה אתה לא רחוץ? שם עליך, למה אתה לא רחוץ? אני לא יכול לרחוץ, בגלל שאתה מנצח את הרגלים שלי. אני אקבל מה שאני אומר. התורה אומרת שאם אדם מנצח לתת לנצח לאנחה, אתה מנצח אותו לבית דין, ואתה מתחיל להתאסס עליו. אתה מנצח אותו, אתה תפוס את זה, אתה תפוס את זה, אתה לא יכול ללכת לבית, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, אנחנו לא נתנו לך לדבר, הם לוקחים את רכבים שלהם. הם אנחנו לא מגיעים את תחילת המוניות שלהם מהממשלה. הם עושים כל מיני דברים. הם לא יכולים להחליט מישראל, הם לא יכולים לרחוץ, לוקחים את הטלפון. אם, אוקיי, אם זה לא עומד, לפעמים לתורה, אתה מוכן לקחת את האנשים האלה ולהפסיק אותם. תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד. אז עכשיו, אתם יודעים מה יקרה לגבי הדין היום אם הם יעשהו את זה לבנים? הם יתקעו ויגיעו לבריכה במינימום 10 שנים. זה קורה לרביים פחות שעשו את זה. זה קרה להם. הם פרסטו את החוקות והם נמצאים להם כמה שנים בבריכה. למה? בגלל שהם מפחדים בבנים עם רעיון לתת להם את אותו אותה בגלל שהם רצו להשיג את האנשים. אז אם הבדין יכול לעשות מה שהתורה אומרת לעשות, הם יכולים להשיג. אז החיים היחידי-ליברליים היחידי-ליברליים יכולו לעשות רגלים ליברליים שלא אחד יכול להשתתף רעיון נגד רבי שמתחיל להחליט להחליט את אמא שלו. If you will do it, we will arrest you. So we lost all our power. We can help the women. The religious people are cruel. They don't care about women. They don't give them get. They don't care that they stay alone for the rest of their life. They're a bunch of chauvinists. We, the feminist, wicked lefties, we will release women from this slavery. That's the biggest hypocrisy. אשם יביא להם מה שהם צריכים, אל תשאירו. זמן שלהם יביא, כמו כל עוד רבי ליברל. הם יקבלו מה שהם צריכים. אם הם נתנו את ה'בדין', מה שהתורה אומרה, לא תהיה אף אישה בעולם שרוצה להתגונן, ולא יקבלו את זה. הם לא יקבלו את זה. הרגע שיש אנשים שלא יקבלו את זה עכשיו, זה בגלל שהקורד הסקולרי להחליט את הכוח של הקורדת הרביניקלית. הם עושים את זה בישראל, הם עושים את זה פה ובכל מקום. כל מדינה דמוקרטית, רטן, עושה רגלות סאדומיים, ורגלות שלהם הם הרגלות למה איזו אנשים מתקדמתים עם אין-גט. הם נפגשו את הקורדת, בעקבות ההלכה, לא אנשים ידעו אפילו שאני לא עושה אין-גט. אבל אני רוצה להגיד קטנה שהרבה פעמים האנשים יש רציניות ללא לתת את זה יש רציניות, אם האנשיה היא מונסטרה שהיא עשית דברים מגניבים לה, שהיא לוקחת את זמן שלו, שהיא פספסת עליו, שהיא עשית דברים מגניבים לילדים או שהיא מגניבה לדרוק או דברים כאלה, והיא רוצה כל מיני רכבים שאם אתה תתן להם זה יקח את החיים של הילדים אז יש סביבה למה ישם נותן לנשים אקסטרה יותר כוחות מאשר לנשים. בכלל, מי ירק את הילדים לאחר הסביבה? הנשימה. מה יקרה אם היא תהיה מחללת שבת? היא התחילה ללכת כמו פרסטיטוט. היא יותר לא יהודית, היא רוצה להביא אותה למקסיקו עכשיו. היא יחזירה את הילדים מאחור ישיבה, היא יחזירה את רחוביהם, היא יכולה ללכת איזשהו מקום. עכשיו, עכשיו, אתה יודע, הוא עדיין יכול להיות איזושהי כוחה עליו. אם אתם... אם אתם תקחו את זה מאחוריו, מאחורי האנשיה, לא תהיה אף אנשיה שתהיה אותה שתהיה בטוחה. זה דבר קל. לפעמים האנשיה הוא נכון, לפעמים האנשיה הוא נכון, לפעמים אבותהם נכוניות, לפעמים אבותהם נכונים, זה פשוט לא משהו טוב. לפעמים הם לא צריכים להתמודד כדי להתחיל. הרבה קפוסים מתווכחים, וזה לא רעיון של ה'. זה לא רעיון של ה'. למה הם מתווכחים? לרעיון סקסולי. היא מאוד יפה, הוא מאוד יפה, והם החלטו שהם נהנים טובים. ומה של האידיאולוגיה? אדם ואת הארץ. שתי נגדות. ומה של רעירת שמיים? לא קונקציה בכלל. אין משהו ביןהם, בשדות שיש לו מוזר יפה ויש לה מוזר יפה, זהו זה. זה לא איך להתגונן, אתה לא דוגס. זה לא עובד ככה. פלאס, אחת מהם היו רעיונים של השטחנים שהם רצו לעבוד. אתם יודעים מה זאת שטחן? שין, דלת, חף, נון, שקר, דובר, כסף, נוטל. לא כל השטחנים. some Shadchanim are very good for the sake of heaven, even when you want to give them something they refuse to take, you must give them something. But some Shadchanim, as long as they make the Shidur, it's like a real estate agent, he wants you to buy the house because it's going to make 4%, the house is terrible for you. הוא ידע שיש רעיון שם, וואו, תשכחו עד ארבע שעה כשהילדים יוצאים לרעיון בקול שם, ויש סלולר, אנטנה שם, שעושה קאנסר לרעיון אחר לטננטים בזרח. הוא לא יכול להגיד לכם כל זה. אתה יכול להחליט את זה, כמו שהוא עושה את ה40,000 דולר. הוא לא יודע. מה הוא יכול להגיד? אני רוצה שאתם ידעים, אם אתם אקבלו את הביתה הזה, אתם תהיו במדינת עבודה בפעם הבא. למה? כי הוא היה, והוא היה והוא היה. הם לא יגידו את זה לך. אז קצת השטחנים, כמו שהם קחו הקבוצה, הם עושים איזשהו מיוחד וזהו. אבל קצת הם לא כזה. אבל קצת האנשים נתנים בגלל ההקבוצה של השטחנים. זה למה צריך רבי, לא שטחן, להגיד לך מה לעשות. הוא בא לרבי, הוא שומע מה שאתה אומר, הוא מנסה את הסיטואציה והוא נותן לך קבוצה. He should or he should not get married. But I want everyone to know, the chazonis and many other rabbis repeated it. In shidukhim, everything is important. Ideology, righteousness, Torah, midot, but there is one thing that is on the top of the list. The top of the list. Do you know what it is? מציעתכן. אתה אוהב אותה כאלה שהיא נראית או לא. אתה, אישה, אתה אוהב אותה כאלה שהיא נראית, אתה אוהב את רגעתה שלה, אתה אוהב את רגעתה שלה, אתה אוהב את רגעתה שלה, אתה אוהב את רגעתה שלה, אתה אוהב את רגעתה שלה, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך, היא נכון לך בגלל שכשהוא בא, לא משנה אם הוא מגניב או מגניב, אתה מרגיש אוהבה. לו היא מגניבה, זה הכי שמעם. אחרי העולם, מי יודע מה הם חושבים? אתה רואה, וואו, כל הזמן הוא רואה אותה, הוא מרגיש גדול. זה השידוך שלו. וכשהיא רואה אותו, אף אחד לא ידע מה שהיא רואה בו, כמו שהספק. לה היא, זה כל העולם. וזה הכי שמעם. המצב, אם זה לא מיוחד, זה לא נכון שידוח. יש לך חכם נכון. תלמיד חכם, צדיק. זה חכם נכון. צריך לשחרר אחר 40 שנים עםו בבית. חיים עם מישהו שאתה לא אוהב. אתם יודעים, כמה חמים מתחילים לאחר כך בגלל זה? אותם אנשים חושבים שזה אשם לא אוהב מישהו. פיזיקלית להשתתף. הם לא יודעים שזה רולט הראשון בתורה. ועזב את אבי ואימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד. הם צריכים להיות אינטימנטים ולהשתתף. פיזיקלית. כמובן, אמושיאלי, ספיריטואלי, זה כל מה שקורה. אין קונקציה, אין חברה. איזו אומנה חייגה ללכת למקווה, החברה סופרת. אם היא מחללת שבת, ההתקדמות לא מתקדמת. אם היא אוכלת פורק על יום כיפור, ההתקדמות לא מתקדמת. אם היא חייבה ללכת למקווה, אתה צריך להתקדם, להתקדם, ברגע. למה? בגלל שלא יש התקדמות בלי אינטימציה. אם לא יש אינטימציה, לא יש התקדמות. זה שתי חברות חיים שחיים. תורה לא רוצה חברות חיים, אנשים ולאנשים. תורה רוצה אוהב ואינטימציה. אתה מבין? I can give you a thousand sources now, but that's not the topic. I spoke about it in my other topic when it speaks about relationship. You should listen to it. Any more questions? Everything is clear? Now we can go.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









