Live with Rabbi Yosef Mizrachi

עזרת השם מול בי לרפואת משה בן אסתר, אברהם בן סימה, מרינה, יוחנן בן סלטנת, משה בן חנה, דוד בן חנה, דניאל זרולון בן חנה, יונתן בן חנה, משה גברית בן שרה, בנימין, אהרון בן שרל, יורה בת שרה, יוסף בן מרים, אילנה בת יפה, רותי, שילת בת רפקה, להצלחה בניתוח. ולאבדי, לילון נשמץ, וטלנה גולדה בת אהרון. לחזרה בתשובה של הנכדים של דניאל בן מישל. וגם לרפואה, אוב מרים בת אברהם. השנה הבאה, לא יש עוד פרקים בשנה. השנה הזאת היא הלילה, מחר. ברחבי, אני עושה פרק בעברית בנגלווד, ניו ג'רזי. וברחבי, עוד פרק בעברית במנהטן. אז זה של השנה הבאה. השנה הבאה, זאת אומרת, אני כבר ברחבי לארץ ישראל. אנחנו יכולים לברחבי, אתה יכול לזכור את זה. ‫יש לנו שלושה סמינרים בצורה אחת. ‫אני לא חושב שיש לי ‫כל כך הרבה דברים, שלושה בצורה אחת. ‫הממשלה שהייתה הייתה שתי בצורה אחת. ‫אז יש לנו שלושה שבתונים. ‫בעזרת השם, נראה איך זה קורה. ‫קיבלתי איזשהו אימייל לפני כמה ימים ‫של רבנית, רבצן אמריקאי, אני חושב שהיא חייבת בארץ ישראל. והיא יש, אתה יכול לראות, קבוצים, אנשים, שקבוצים את הקבוצה שלה. והם עשו שאלה על אחד הדברים ששאני מדבר עליהם בשעה האחרונה. אז אני חשבתי שאולי אני צריך להסביר מה שאני מדבר עליהם, כי הם כולכם כולכם פשוט משכימים. כמו שאתם יודעים, בעניין השנים, השאלה אם יהודי צריך להחליף לארץ ישראל או צריך להשתתף באמריקה, קיימה מילים פעמים, במשך, אתם יודעים, הרבה שנים. אז התגובה שאני תותן תמיד, לא להשתתף, היא שכל אינדיבידואל הוא צריך לדבר עם רבוי פרסונלי שלו שיודע אותו, יודע את התקופה שלו, יודע את התקופה שלו, יודע מה זה נכון לו ומה זה לא נכון לו. זה יחסים על הסיטואציה שלו פה באמריקה, ויחסים על איפה הוא יכול ללכת, איזה מיסטר, איזה קהילה, וכו'. יש לנו הרבה שאלות. רבוי שלא יכול לדעת אתכם בכלל, לא יכול לדעת אתכם באמת שתהיה פרפקטית לך. הוא יכול להגיד לך מה זה הדבר הנכון לעשות ומה זה הדבר הנכון לעשות בגלל. אבל הוא לא יכול לדעת אותך פשוט. הוא לא יכול לדעת את עבודה שלך, הוא לא יכול לדעת את אבא שלך, הוא לא יכול לדעת את אבא שלך, איזה אישה היא. היא יכולה להיות פשוטה מנטלית, כשהיא רואה ערבים שם ברחוב, או שהיא מוכנית כדי להיות עם אמונה. יש הרבה דברים לדעת את זה. מה יושיבות תהיה לך בשביל ילדים שלך? איזה מזון תהיה לך? מה אתם חייבת פה? יש לך חברות טובה, יש לך תלמידה טובה, יש לך חברות טובה, יש לך תלמידה טובה, את הילדות שלך עושים יושבות טובה. אז כמו שאתם יכולים לראות, יש הרבה הרבה דברים שהם צריכים להסביר פולי ולהסביר. אתה יכול לא רק להגיד לבן, כן, הלך לישראל, זה דבר טוב. ארץ הקודש, זו ארץ של ה' אתה יודע? לא, זה לא עובד ככה. ובדרך כלל, אתה לא יכול להגיד לכולם, אל תלכו לישראל. זו לא התגובה גניבה לכולם. לכל אינדיבידואל, ההתגובה יהיה אחרת ממהלך. למיני אנשים זה יהיה, שאתם צריכים ללכת. אז אני אמרתי, בקבוצה הקודמת, וזה מה שהם נשכחו, אם אתה לא יש שידוח פה, אתה לא יכול להחזיר את הלוח שלך, אתה לא יש קהילה, אתה לא יש מישהו שתלך תורה, אתה לא יש לך פרנסה, בעצם אתה לא יש לך משהו כאן, משהו כאן, אתה יושב כאן וחייג את הזמן שלך ואתה חייג ואתה אוהב את החיים שלך כאן בארה״ב או בכל מדינה אחרת אתה יכול גם לעשות עלייה אם אתה חייג כאן אתה תהיה חייבתי שם, סצימה קטנה. זה יכול לעבוד לך, ואתה לא תהיה חייבתי, אבל אפילו אם אתה יכול ללכת שם, ואתה תהיה נפלא, אין עבודה, אין שידוח, אין משהו, אפלא, יש לך אחד מהמצב שלך שם, שאתה חייבתי לחיות במדינת הלכת, וחייבתי לחיות שם, זה כבר מצווה. זה ללכת שם, חייבתי לחיות בארץ ישראל, במדינת הלכת, כבר זה עבודה טובה, שאתם לא יכולים להשתתף בהם בניו יורק. זה לא נותן לכם איזה קרדיט. זה מה שאני קוראים לזה. למי שלא יש פה משהו, מה יכול להיות הכי טוב? שהם לא ישו פה משהו. אף משהו פה, אף משהו שם. אבל לפחות, הם יכולים להשתתף אחד, שהם חיים במדינת ישראל. אם הם יצאו, ברוך השם, מחכים עם המשך של השם, הם יכולים לצלם פרנסה, הם יכולים לצלם שידור, הם יכולים לצלם בישיבה טובה, חברותה טובה, סינגאג טובה, וכו'. אבל אני מדבר על הסציפה הכי קטנה. אם הם לא יצלמים משהו בישראל, מה שהם נפגשו? זה לא היה קטן קטן שלהם, הם לא היו פה, הם לא היו שם. זה מה שאני אומר. בגלל איזה שבוע, ‫אחת מהתלמידות שלה ‫הבנתה שאני אומר ‫שלהחזיר לישראל ‫היא רק לאנשים חייבים. ‫אני לא יודע איך הם הבנו את זה. ‫זה מאוד רחוק מהשאלה שאני אומרת. ‫מאוד רחוק. ‫אבל אתם יודעים, ‫לפעמים אנשים מבינים ‫מה הם רוצים להבין. ‫אז כדי להבין את זה, ‫לא יש שאלה או לא בעצם. ‫אתם צריכים... ‫אתם צריכים להכיר את האנשיה, ‫אתם צריכים להכיר ‫מה שאתם עושים, One example I can give you, some people moved to Israel and it was very good for them. It was a great upgrade to their lifestyle. They are closer to Hashem, they have a better community, they are connected with better rabbis, their children learn better Torah, and they even had a good parnassah. Some of them have the same parnassah they had here in America. הם לא צריכים לצלם עבודה שובה. כל עבודה שהם קיבלו, הם ממשיכים להמשיך. הם עובדים על אינטרנטים, על מרחקים. כל מה שהם עשו פה, הם עובדים בצורה אחרת, זהו. אבל זו הדעה הזאת. הם עובדים כמעט כזאת. אינם עדיין מגיעים ומגיעים, אבל התקופה מאוד שעברה. למיני אנשים, זו אלוהה, זו מרחקה. אבל אז יש שדעה אחת. למיני אנשים, זה היה מרחק. הם הגיעו איתו עם גבוהה אמונה שעכשיו הם ילכו לחיים במדינת והדברים יהיו יפהים, הם יהיו קרובים ל'השם' ובאמת זה היה אפס. הם לא יכולים למצוא ישיבות לילדים שלהם, הם לא יכולים למצוא מבית קרוב למשפחה טובה. היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל מיני סיבובים היו לא נכנעים בקהילה כל עובדים ביום שלו, זאת אומרת, כן, ישיבה טובה שבאה לזה, את הילדים הם בישיבות טובה, יש שלום בית, אישה שלו שמחה, יש לה חברה טובה, חברת טובה, הוא אוהב חברה שלו, יש לו רבי טוב, ויש לו עבודה טובה פה, הוא חי במלחמה, יש לו דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא ד Why? Because we have a rule in the Gemara. ברי ושמה, ברי עדיף. When you have in life an intersection, you don't know to make a right or to make a left. You don't know where to go, where is the right direction. So what does it mean? The Gemara say, ברי, it's a certain. Guaranteed. שמה means it's a maybe. When you have קצת או אולי, אני אתן לכם דוגמא. אתם יכולים להשתתף את המONEY בבנק של Chase. אתם יכולים להשתתף 5% בשנה על CD. בנק Chase הוא אחד הגדולים בבנק בעולם. אם הם יחזורים זה יהיה את הכלום. אתם לא צריכים את המONEY בכל אופן. בגלל שזה לא יהיה קרב, אתם יודעים? הממשלה לא יכולה להפוך אותם. המשפחה מסוימתה, המשפחה היא שם, אתם קבלים את המערכת שלכם שם, וזהו. או, אחת אחת שלכם, שיכולות לתת לכם 10%, כי הוא יכול לדבר עם משפחה חדשית, מי ידע, הוא יתקבל, הוא לא יתקבל, הוא יתקבל אתכם, הוא לא יתקבל אתכם, הוא חדש, הוא לא חדש, אתם לא יודעים, אתם לא עשיתי משפחה עם הם עם הרבה משפחה. אז זו משפחה, אבל זו מנגינה, אתם יודעים, וואו, אני הולך לעשות דובר. אבל יותר טוב שיש אחת ברד בשמאלה, אז שתי ברדות בשמאלה. זה נראה כמו שיש לך שתי ברדות בשמאלה, אבל הם בשמאלה, הם יכולים ללחוץ באותה דקה. אתה לא יש לך מקום בשמאלה. אז זה נקרא ברי ושמע, ברי עדיף. אם יש לך משהו שהוא מספיק ומשהו שהוא אולי, אתה תמיד הולך עם מספיק. אתה לא הולך עם אולי. אנחנו לא יודעים מהתורה להיות גמבלים אתם גמבלים רק כשאין לך שולחן כמו למשל, אתה מתחיל למות בכל אופן עכשיו, וכי אני מתחיל למות בכל אופן, אני יכולה גם לנסות כמציאה או משהו שיכול לסביב את החיים שלי או אני מתחיל למות בכל אופן! זה לא יכול להיות אחר! אוקיי, אז לזה אתה צריך לגמבל אבל אם אתה מנסה לעבוד על משהו שיכול לעבוד על הסיטואציה הרבה פחות, אתה לא מנסה. ולכן, אם יש לך חיים טובים פה, כן, יש אנטיסמטיזם פה. האנטיסמטיזם בישראל הוא 100 פעמים יותר מאחורי ארה״ב. יש ערבים פה, הם רוצים לقتלנו. יש פרופלסטינים, נאצים, אבסולוטי. אז מה קרה בלילה הזאת? הם באנו לתפיס את היהודים שהצלחו מהשול. יש לך קרובות כאן ב-108, יש לך דמיונות כאן ב-Manhattan, יש לך כל זה, אתה לא יכול להבין את זה. במיוחד, במהלך המלחמת, או כשאתה מותר איזה נאצים פלסטינים, כל אלה הנאצים האלוהים בניו-יורק מזמינים. הם מרגישים את הפחד של אחים נאצים שלהם בישראל, הפלסטינים. הם מרגישים את הפחדה שלהם. למה? למה סייטאן קוראים לסולגים שלו. ככה זה קורה. אז זה למה הם מגניבים עכשיו. אחרי שהגוון יהיה קטן, אם יהיה, אז הדברים יהיו יותר קטנים. אבל בגלל כלל, האנטיסמטיזם בישראל לבין יהודים רליגיים, הוא מיליון פעמים יותר מכאן. ההתרעה שהישראלים הסקולריים יש לאנשים רליגיים היא מאוד קרובה להתרעה של הנאצים ליהודים בגרמניה לפני האולקוסט מאוד מאוד קרובה, אולי קצת קצת קרובה אין שום דבר חדש בתוך השם, הגמרא כבר אמר שבאחר יום ההתרעה של האנשים הנכונים לאנשים נכונים שאוהבים ללמוד תורה יהיה כל כך גדול שזה יהיה גדול יותר מכל רעיון שיכול להכניס. לגמרי, גדולה שנאה ששונאים המאה הארצות את התלמידי חכמיים יותר משנאה ששונאים אומות העולם את ישראל. ‫ההתרד של היהודים הסקולריים ‫ליהודים רליגיים ‫הוא גדול יותר ‫ממה שהיהודים הגנטיים ‫יש להיהודים, במובן כלל. ‫כל מיני גנטים. ‫במסך ההיסטוריה. רומנים, גרקים, ‫נאצים, ערבים. ‫זו התגובה בגמרא, ‫אני לא אכפת אותה. ‫חזל אמר, הם יכולים לחיות בצד אחד, זה משמע אותם מאוד, כמו שהגריקים לא יכולים לחיות בצד אחד עם היהודים, הם היו צריכים להגיע מגרסה, הם כבר חייבים את כל העולם, הם חייבים את הכל, ואף אחד חייב להגיע בטקסטים, האמפירה הגרקית, ואף אחד חייב להגיע בטח. למה הם צריכים להגיע למקום קטן של ישראל לנצח את הקבוצה, להכניס את זה לנצח, לא פיזית. הם לא רצו לנצח את זה פיזית כמו הרומנים והבבילונים, הם רצו להפגש את המקום. אבל הגריקים אמרו, לא, אנחנו רק רוצים שתבואו בקבוצה גדולה, תשכחו את זה, תמשיכו לנצח את הכל, אבל זה יהיה שלך ה' ואתם יכולו לכתוב על ה... על החור, על ה... של האקס, שאתה לא חי בגד ישראל. זאת אומרת, אנחנו רוצים שאתה תהיה אורתודקס מודרני, ואז מודרני, ואז סקולרי, ואז כמו גוי, כמו גריק. זה פרוסס. אז, ראשון, מודרני אורתודקטים. יעמקה מתקבלת קטנה, אתה קח את הרגל, אתה מתקבל את ילדים למלאכתי דתי, חצי וחצי, ואז לאוניברסיטת גויים, הם נלמדו דברים אקדמיים. אם הם נלמדו מת ופיזיקה, זה לא פרבלם. זה גם רעיון של ה' זה חלק מהקריאה. גאום ווילנה והחזון איש, הם ידעו הרבה על המדע, הרבה על המדע. הם גניבים בזה. זה באמת הרבה מדע בתלמוד, להבין את הרווין, את הספוקה, את ההתפקדה. אתה צריך לדעת את כל הדברים. זה לא קונטרדיקציה לדעת מדע. הבעיה היא שכשאתה רוצה ללמוד מדע היום בשכולה, אתה תהיה גוי. זאת הבצעה. אתה צריך לנסוע עם ילדים שלא יהודים או אנשים שלא יהודים, וכל מיני אנטיסמיטים, וכל מיני גאים, ואתה תהיה כמו הם, בגלל שהאנחה היא פרודקט של מבחינתו. כשאתה שכח את האנחה בין אנשים רכבים לסביבה, הוא תהיה רכב. כי כולם ככה. כולם חייבים, כולם חייבים, והעולם הוא עולם, והזמן הוא זמן, והתאמה, והאהבה אל ה' והאהבה אל ה' הוא מתחיל ככה. אתה קח רבי רבי רבי רבי, ותביאו לו לתל אביב, תביאו לו אחת שנה שם, עם כל האנשים נקדים, וכל האנשים גאים שם בקבוצים, ואחר שנה, אל תתמזו אם תראו לו עם רגל וטטווס. מה קרה לך, מנדל? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה קרה? האנחה התעוררת במהלך שלה. אתם יכולים לראות את זה בתקופות. אנשים רליגיים, התקופות שלהם, זה מגיע להם. כל פעם שהם הולכים אליהם בשבועים, הם מקבלים את האטמוספירה שלהם בבית, בטלוויזיה, כל מיני תקופות מגיעות, הם לא מגיעים לתקופה, הם מדברים על דברים שטוחים, הם מדברים על פוליטיקה, במהלך שלהם, אנשים אוכלים בלי ברכה. לפחות, זה מפגש את האנשים. זה משאיר קטן מאוד. בגלל אחד, אתה צריך להשכח את האנשים שלך, את החברה שלך, אתה צריך להיות תודה, אתה לא יכול להשכח את זה. בגלל השני, כשאתה יכול ללכת, הם יביאו, לא הם בפרסומת, אולי האנשים שלך ישכחו, הם רוצים שאתה יכול ללכת, אבל האנשים שלך, האנשים של האחים, האנשים של האנשים האחות, האחים שבאים, הם ראו את זה כל הזמן. אנשים אומרים לי, כל פעם שאני יכול ללכת, אני יכול ללכת ל-50% מהמסך שלי, זה יקרה לי חודשים ללכת לדרך שאני הייתי. בגלל זה, אנשים סקולארים לא מבינים את זה, הם רואים את זה כמנגינה, הם רואים את זה כמנגינה פרסונלית. אוו, הוא נפגע אותנו, הוא לא רוצה להגיע. לא, הוא לא נפגע אותך. הוא רוצה להגיע לך, את אבאותו או אחותו, הוא רוצה להגיע לך, אבל אם המשרד להגיע לך הוא להחליף אל ה' זה לא נמצא, כי ה' מגיע לפעמים של אבאותו ולפעמים של אחותו. ויש רגלות בחיים, הקריאה של העולם עשה רגלות. כלפי שאתה מנסה ללמוד את זה, כלפי שזה יותר טוב לך. למהלך הזה ולמהלך הבאה. אז, נכנס למה שאמרתי, יש לך כל מה שעובד לך. Your kids are learning good. They behave well. They dress well. Shabbos is great atmosphere in your neighborhood. You love your synagogue. You love the rabbi. You love the one you're learning with. You have good parnasair. You're going to jeopardize all of that? Maybe I will have the same in Israel. Maybe my kids will have good yeshivot. Maybe my kids will have who to learn with. Maybe my wife will be happy. Maybe and maybe and maybe and in the end you lose everything. מה אתה חושב שתהיה לך? חס ושלום, הילדים יהיו ברחוב. הם לא יכולים להתמודד עם הישראלי חוצפה. הם דלקים, הם אמריקאים, ילדים נפחים. אתה שמים אותם שם, הילדים הישראלים הם מאוד אגרסיביים. הם משחקים איתם, משחקים איתם את השפעה שלהם, משחקים את האמת שהילדים האמריקאים היו מאחורים באנטלקטואלים שלהם, נגד הישראלים, כשהוא מגיע לגמרא. אולי בדברים אחרים האמריקאים יותר טובים, אולי בדברים אחרים. אבל כשקוראים לגמרא, אין משהו לספר בין בית אמריקאי לבית ישראלי. הוא בערך 10 פעמים יותר, אם הוא בישיבה ישראלית טובה. אז מה קורה? בשדה, זה מאוד טוב. אתה שמים את הילד שלך לישיבה ישראלית טובה, ובשדה הוא יוצא ככה ואומר, ישראל, תותח! מסכנון. יש רק איזה פרובלם, זה איליה וקוצבה. יש אינספקציה. זה נקרא איליה וקוצבה. מה זאת אומרת איליה וקוצבה? זאת אומרת, כשאתה... כשאתה מנסה לסלוט את האדם, יש את הרגל, את המקום גדול של הקו. זאת הפעילה הכי טובה. אם אתה קטע את זה, ותבוא אותו לגרילה, זו טובה בלעדה. אבל, בגלל שהאנימול נמצא כל הזמן בפילד, יש חורים שיכולים ללכת. חור גדול יכול ללכת. זה אוכל את הכו, אבל אתה לא יודע מה זה. אז היליארה היא הכי טובה של האנימול, אבל יש לזה חור. מה זה כאילו? הוא קבל את הכי יפה של אוניברסיטה. אתה קבל, אני לא יודע, 20,000 דולר בקבוצה שלו. והחיילים קבלו את זה עם קצת קרקע במידה. קבלו את כל הזמן. לפני, כשאתה ראה את זה בקבוצה, וואו, זה נראה מדהים. כשהוא בא לבית שלך, אתה רואה את הקרקע הזה. אה, אני לא מעניין בזה. בבקשה, תביאו אותו לבית. יאללה, שיר. זה היה עבודה גדולה. אנחנו נותנים לך את הכאב. לא, לא, אני לא רוצה. קבלו אותו. Why? Scratch take away everything. What's a scratch compared to such a piece of art? It ruins the whole thing. So, you send your kid to a great yeshiva in Yerushalayim. He learns in such high level. Every one of the kids there is sharp, aggressive. And then he comes back home for Pesach or, you know, for Sukkot. הם מתחילים לדבר בישראלית, מה שהם קוראים לדבר הארץ, הדבר של הארצים. שאלות שאתם לא יכולים להבין. איפה אתם מלמדים את כל השאלות האלה? כל אחד מדבר כזה. בישיבה? כן. בישיבה. אז עכשיו צריך להיות דילמה גדולה. מה זה יותר טוב? שהילד שלכם יהיה מאוד קטן בלמדה, מלמעלה מהילה של הילדים מסוים, אבל הוא יהיה אגרסיבי ויש לו קצת פרובלים במהלך שלו. או שיש לו קצת פרובלים בגמרה, אבל יש לו קלאס, יש לו מנהר, יש לו דרך ארץ. לא, מה ההתגברה? מה אתה חושב שתקבל? אם אתה יכול ללכת לחכם גדול, ואתה שואל לו, אני יש לי הזכויה לשים ילד שלי אחת בשנה בישראל, הוא יצטרך ללכת לנהיג מאוד גדול, שזה יעזור לו על החלק מהחיים שלו. בגלל שהיום הוא מבין שהגמרא יהיה בכל מיני מיוחדים. אבל, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, א או כל מיני דברים שבשביל הישיבה, ברחוב ירושלים. בין יהודה מדרחוב. באותה מקומות שם. אפילו במחנה יהודה מרקט שם, עם הילדות שם. ההתגלגה שהם יכולו להיות למינטליטה, זה יכול להיות חשוב. אז השאלה היא, מה זה יותר טוב? Because we know there is nothing greater in life than Amal HaTorah. Learning Torah in a high level with devotion is superb in the eyes of Hashem. He loves it very much. Then on the other hand, when you ask, what's the purpose of life? Why we even have Torah to begin with? The answer is to make us very decent human beings. The Torah's job, the Torah is a remedy. לגבי התגלגל של אנשים כשהם מגיעים לעולם, אחד הוא עם איגו, ומציאה, ומגעה, ומציאה, ומגעה, ומציאה, וכל מיני проблем. כל הילדים מגיעים לעולם עם איזה דברים. איזה דברים יותר קטנים מאחרים. ועכשיו יש את התורה, שיכולה להתגלגל את הדברים. יכולה להתגלגל אותם יותר קטנים, יותר גניבים, יותר מגעים. Fighting against their evil inclination. Learning to behave in a better way. Having faith. Having strong mentality. Counting on Hashem and not break in hard situation. The Torah is a treasure. So what was the purpose of the Torah? That you'll be knowledgeable? No. The purpose of the Torah was that you will be a decent human being. אז אם אתה מנסה להקדים את מנהיגת התורה ולכן יש אינטרנטי אינטרנט עליך אתה מנסה להקדים את המנהיגה זה מנסה להקדים זה לא מנסה להקדים בגלל שבאמת אם מנהיגת תורה של מישהו לא היא הכי גדולה אבל מנהיגתו היא פרפקטית כמובן למישהו שצריך לדעת את התורה הוא הכי גדול אבל את הפרסונליטה שלו היא פרסונליטית איך אחד מהשני ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים חברה מאוד פשוטה, קל, מרחקה, לא מגניבה. תפקד על הכל, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על החוצפה, תפקד על הזמן, אל תפקד על האנשים במשרד. זה לא משנה אם הם יהודים או לא יהודים. אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד על האנשים, אל תפקד קונטרול על את האנשים, הפרסונליטה אל תפקד על האנשים, אל תפקד שלכם, קונטרול על האנשים את החשבון שלכם לבית, את החשבון שלכם למדינת, כל האדיקציות שיש ללמוד בעולם, להתקבל בבוקר בשבוע, אפילו אם לפעמים אתה נפגש לאט, כי לפעמים אתה צריך ללכת לבית, לגבי, לגבי, כל הזמן שאתה ללכת לבית זה יכול להיות לפעמים 2, אתה צריך להתקבל בשבוע עוד פעם, ואתה צריך להתקבל אורדור בשבוע שלך, סגנון, אתה צריך לעשות לך סגנון, זמן ללמוד, זמן לאכול, זמן להיות בפעמים, זמן לעבוד. לפעמים למה שאתה חושב לעבוד בעצמך, אבל אתה צריך להיות קונסיסטי. האנשים הולכים להצליח בזמן גדול בעצמם, הם אנשים שהם הורגניזים בסגנון שלהם. הם הורגניזים. רב אליהשיף, 60 שנים, היה לראון במקום האחר, בישיבה, כשהוא נמצא שם, וכולם ידעו, מה זמן הוא יצא ותפוס את הגמרה, איזה זמן הוא יצא ויחזור את הגמרא, הוא היה כמו רובוט, כמו מכינה. אתה יודע, במיוחד, אתה תמיד יודע מה יקרה כשאתה תקשר את הביטחון הזה. אין סביבות. אתה יודע מה יקרה. זה כן הוא היה. וזה למה הוא התקשר לראבי הכי גדול בעולם. איזה קונסיסטנציה. אתה יודע, אם אתה יום ככה, יום ככה, אתה מנסה לצלם מדבר אחר לדבר אחר, גם במדינה. אתה אולי מאוד טלנטי, אתה רוצה לעשות את המדע הזה, ואז אתה ממלכת לזה, לזה, ובכלל אתה לא יש לך משהו. תשתכל על מה שאתה טוב, תפקיד עליו, תפקיד עליו, תשתכל עליו. אולי האחרון הוא יותר שני, אבל לא יש סיכוי, ובכלל אתה נמצא עם משהו. אז אני קראתי את ההתגלגל הזה, אני לא הייתי מנסה להגיד אי פעם שרוצים הולכים רק לעשות עליית לישראל. לא, זה נכון נכון. זה מרחב, זה מרחב גדול לעשות עליית לארץ ישראל. זה מרחב גדול. אבל זה מניח מי הוא. איזה אנשים, אם היו רוצים לעשות משהו פוזיטי במיוחד ללכת כל כך הרבה מהטוב שהם כבר ישו, היו ללכת יותר ממה שהם קיבלו. For some people, it will be an upgrade. For some people, it will be a downgrade. But those who have nothing here, meaning you have nothing to lose. You have no job. No, you don't make a living. You don't have a family. You don't have a good synagogue. You don't have chevruta. You don't have yeshiva. You're sad and angry here all the time. You have nothing here. You hate life here. אתם כבר נפגעים כאן אתם שואלים לאנשים לתפוס אתכם אתם קולקטים דונייטים לתפוס ארוץ בקטע שלכם כאן, יש הרבה אנשים ככה כאן הם לא יכולים להחליט את השבוע הם צריכים לקרוא לאנשים, אתם יכולים להחליט 60 דולר? אתם יכולים להחליט 50 דולר? אתם מקבלים כל המחקרים של פייפיילים של אנשים שלא יוצאים זמן לקחת ארוץ וחזקים אלפים אנשים ככה כאן, בערך כאן אנשים ככה שלא יוצאים משהו כאן מה הם צריכים לתפוס? אבל הם צריכים לתת את זה. את הדברות האלה שיש להם פה, יש להם בהם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה שיש להם בישראל. את הדברות האלה וגם אם הדברים לא יצאים יותר טובים שם, זה יהיה נכון כמו שהיה כאן, אבל עם ארץ גדולה. עכשיו אתם חייבים את החיים שלכם במדינת הארץ, שזה גדולה. אז אני חושב שאני עשיתי את זה ברור. אז אלה שבאר הישראל והם שמחים, והדברים עובדים עליהם, אנחנו כולנו מפחדים עם אתכם. יש לכם שתי עולם, יש את העולם הזה והעולם הבא. And those who do not have right now the condition to make Aliyah should pray to Hashem every day. We pray automatically. It's in the Tefilat Shemona Israel that Hashem will return us to Jerusalem. We pray every day three times a day, but we have to have more in mind. Maybe please help me Hashem that I'll be able to move to the Holy Land in such a way that I won't get damaged me or my kids or my Parnassah or my health or whatever the case may be. Okay, so This is it. Now, on Shabbat, we read in a parashah, parashat Bealotcha. There is a part that we read in a parashah that we read every Shabbat before we take out the Torah. Torah right behind me. We open the heart. And we say, ואהי בן סוהרון ואהי אומר משה, קום ה' ויפוץ אויביך וינוס ומסנך מפניך. We say all these words, פרדים, אשכנזים, חסידים, everyone. This custom, this מנהג to say those verses from פרשת בעלותך when we open up the Ark and we're about to take out the ספר תורה. The source for it is in the Zohar, in the Holy Kabbalah. It's written in the Zohar in פרשת ויקהל. Page 206. אמר רבי שמעון, רבי שמעון, רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי, כד מפקין ספר תורה בציבור הלמיק רבה, when you take out ספר תורה in public to read in it, מתפרטכי תרתי שמעיה דרחמין ומעוררין את האהבה לאלה. פעיבא אלה לברנש למה מרחי, בריך שמדם הרי עלמה. That's what we say. בריך שמדם הרי עלמה. Translation of what the Zohar said. When you take out the Torah in public to read in it, the gate of heaven, of mercy, the gate of mercy in heaven are opening up and bring extra love and mercy to the public who just opened up the ark. And that's why we say right after that, when we open, we say, בריך שמי דמרי אלמה, בריך קטרח ועטרח, all these prayers that the Ariy HaKadosh wrote, and say to say it in Shabbat when we open up the Aaron HaKodesh. The Sephardim, their Sefer Torah can be open because it's in a box, wood, silver, but it can be opened while it's standing. אז העריאה קדוש אמרה להפתח את זה ביניהם, כשאנחנו אומרים בריך שמה. אז הספרדים מתחילים רק אחרי שהם פתחו את התורה. בידי אשכנזים זה קומפליקטי, בגלל שספר התורה הוא בשניה שניה, וזה מגיע עם פרוחת. אתה לא יכול להפתח את זה. אתה לא יכול להפוך את זה. אתה צריך להפוך את זה. אז זה קל. אתה לא יכול לעשות את זה. אז בידי אשכנזים הם אמרו בריך שמה, בלי להפתח את ספר התורה. אבל הספרדים, maybe that's one of the reasons they put the Sefer Torah in a box to be able to open it up when we say Berich Shemei. It's very interesting because in the time of the Gemara, הספר תורה, הוא היה בבוקר כמו שהספרדים עושים היום או הוא היה על שתי דקות כמו שהאשכנזים וכמה מרוקים עושים. כמה מרוקים, הם תלווי אשכנז מנהגים. אשכנז, חברות. כמו שהם לא אוכלים ריס ופסאובר וכמה אחרים קטניות. הם יוצאים מנהגים מסוימים לאשכנזים. למה? בגלל שכמה רבי אשכנזים היו למרוקו להיות רבים. והם הלכו לילים מרוקים מה שהם ידעו ללכת. הם ידעו את עצמם שלהם, הם לא ידעו עצמם אחרים. הרבה מרוקאים הם מנצחים של אשכנזים. גם אחד הדברים שאתם רואים מרוקאים, באיזשהו סינגאג שלהם, לא כליהם, הם היו עם ספר תורה על שתי דקות, כמו האשכנזים. לא בבוקס. אז השאלה היא, בזמן של הגמרא, כשהם היו עם ספר תורה על שולחם שלהם, איך נראה ספר תורה? הייתה היא בבוקס, כמו הספרדים? או הייתה היא על שתי דקות? התגובה הייתה על שתי דקות. איך אני יודע? רגמרה אמרה שהייתה פעם שתי חכמים שרצו לראות בתורה, ושאחרון שלהם ניסה את התורה לדרך שלו, עד שהתורה נפגעה במידה. משהו כזה לא יכול היה להיות במספר תורה של ספארדי, כי זה בבוקר. אם ניסו את השטחה, כמה שהם They pull, they won't be able to read the Sefer Torah because they don't have access to the actual cloth. So here, you know that it was on two stick. Everyone pull a stick to his direction until it got open in the middle. You know, when they want to compliment someone that is Chacham in the Torah, is knowledgeable in Torah, so they have all these nice expressions. For instance, they say a patish hachazak. The great hammer, meaning you can smash every rock. That's how great your Torah is, no? And then one of the things they call him, they say, ha-amud ha-yemani. The right pole. The right stick. What does it mean, the right stick or the left stick? So, of course, in the Torah, right is always better than left. Just like in life. ראיתם? זה מרצה. הלאה זה קבוצה. אתם יכולים לראות היום בפוליטיקה. אנשים שהם ראיתיים, הם לא מנסים להצליח את הלאותיים ולנצח את התמונות שלהם, לנצח את הגבוהה שלהם, לנצח את התמונות שלהם. לא. הם נתנים להם להגיד כל מה שהם רוצים. אבל אם אתם ראיתיים, הלאותיים לא נתנים לך לדבר. הם באים, הם מודדים, הם שריעים, בושה, כמו שהם עושים בתל אביב, בושה. אם אתם רוצים לתפילת יום כיפור, אתם רוצים אנשים ואנשים אחרים, כמו התפילה. ביום כיפור, הם באים, הם מנצחים את התפילה. הם לא יכולים לתת למישהו אחר חלום. לא יכולים. זה איך אני ואיך אני. זו היחידה הישראלית. זה נקרא בגלל שהם מידת עדין. הם מנצחים על הקרדעה. הרציאלי זה קטנה אחרת. זה יותר מועצב במרכז. אם הם רוצים לעשות את זה, תן להם לעשות את זה. כמו למה אנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות. אבל גם הרציאלי, אם אתם יודעים, בבוקר, כשאתם מזמינים, אתם עושים נטילת ידיים. אז אתם מגיעים לנטלן עם הרציאלי. אבל אתם לא מגיעים לרציאל. אתה ממשיך את הנטלן ליד הלאה, וליד הלאה צריך להתחיל לריץ את הליד הראשון. למה? בגלל שבדברים קבליסטיים, אתה עושה שהקבלות נחשפות למרצה בעצמך. יש אנרגיות בעצמך, דברים שאנשים לא יודעים בגלל שהם לא מלמדים תורה, הם בטח לא מלמדים קבלה. הם לא מבינים הבדל בין ליד הלאה ליד הלאה, למה ליד הלאה היא תמיד טובה. למשל, אם אתה רציני, אם אתה כתוב עם היד שלך אתה לא יכול להשתמש ככה בבית המקדש. למה? כדי להיות רציני, זה כאילו פרצוף פרצוף. וגם, זה מאוד לא מרגיש שאתה כותב תפילין ומזוזות אם אתה רציני. אז אתם יכולים לראות המיליון של האנשים בעולם, אני חושב שכמעט 90% של האנשים בעולם מגיעים עם המדינת היבטית, והמינוריה מגיעה עם המדינת היבטית. גם בקבלה, הם אומרים על האנשים שהם מגיעים עם המדינת היבטית כל מיני דברים על את החיות שלהם, את החיות שלהם, כשהאנשים היו בשבילה אחרת. אני לא רוצה להבין על זה, אבל רק כדי שאתם ידעים, אז המדינה היותרה מגיעה למים, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה ה 160, 1.6% של החלטה שלך, נחתית, והיא יכולה ללכת לקורט של האב, לסיין על כל הדברים שעשיתם היום. עכשיו כשאנחנו נכנסים ללילה, כל אחד שלנו יכול לסיין על פיילו שלו. יש פה פייל, סגנון, דיירי, של כל יום, מה שאנחנו עשינו, טוב או רע, בתחום שלנו. כל שלהם נכנסים, כל שלהם מורכבים, כל שלהם נכנסים, זה בוקר של ה'. זה הכסף, עין רועה, ועוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים. יש עין שתוקה לך, יש מי שקורא לך, וכל מה שאתה עושה הוא מיוחד בבוקר של ה' מה למה? למה? התגובה היא, כשאנחנו נפגשים את העולם, אנחנו צריכים ללכת ביחד עם הקורד של ה' לכל התחלות של החיים שלנו. טוב, רע, מה שעשינו טוב, עשינו רע, אנחנו צריכים להיות מניחים לזה. אנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים לציג את הדבר שהצלחנו, ואנחנו צריכים גם כשהאנחה ל� נפגשת, רעיון שלה היא עכשיו במוד, זה כמו להתקשר. כל הדברים שקראתי היום, כל מה שתלמדתי, כל מה ש... הרעיון צריך לנסוע על כל דבר, וזה צריך להתקשר. בפנים שלך, אתה חושב. כל מה שאתה עושה כל יום, זה נקרא חושב. אבל, בסוף היום, זה כל כך נמצא בגלגל של המדע שלך, שזה המרחב. אל תשכחו. מרחב ומרחב, בותם הם בגלגל. זה דבר מרחב. זה לא משנה בפיזיקה. זה נכון שהמדע הוא מרחב מאוד סופיסטיקי עם 10 טריליון קונקציות. מרחב אחד של אדם בגלגל. אם אתה קח את כל המרכזים של הטלפון בעולם, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל האנטנות, כל הטלפון, כל הטלפון, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, כל הטלפון במהלך, יש כל קונקציה של 10 טריליון. הטלפון לגבי שאתם לא יודעים במהלך, מה כל זה אומר 10 טריליון, זה 10 ביליון מולטיפי 1000. 10 ביליון, זאת אומרת, 1% של 10 טריליון, 1% של 10 טריליון זה כמה? אם אתם קיבלו שתי זרות, זאת אומרת, זה 100 ביליון קווים. לא יש לך את זה בעולם. יש רק 8 ביליון אנשים ולא כל שלהם יש טלפון, לא כל שלהם יש רחב, לא כל שלהם יש אינטרנט, לא כל שלהם יש טלפון. קונקטיקציה בכל משהו, במוסדות, בכל משהו. אתה לא תגיע ל-1% של מה שיש לברם להתקדם. ואחר כך אנשים מסוימים רק 3% של ברם שלהם. הרבה מהם לא אפילו מתקדמים. הסביבה של זה היא כי כשאתה עושה את הרעיון ללחוץ אי פעם, ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ את רעיון שלך אי פעם, כמו גאון מווילנה, כמו רמבהם, כמו כל אלה החכמים, אז אתה משתמש הרבה יותר ברעיון שלך. אבל כשאתה פשוט משתמש ברעיון שלך, כל מה הוא קלקולטור, כל מה הוא כבר בטלפון, כל מה הוא כתוב, אתה לא צריך באמת להשתמש ברעיון שלך, עדיין. אם לא יש לך איזה דטקטור שצריך לחשוב ולאנליזה ולעסוק ולכתוב. אוקיי, אז רעיון שלך יותר פונקציוני. אבל הרבה אנשים היום לא משתמשים ברעיון שלהם. ובכלל, במילה הזאת, כשהייתי ילד, הייתי מנסה להכניס לפחות אחד קטעים כל יום. כי לא הייתה משהו אחר לעשות. לא הייתה טווי כמו היום. לא הייתה אינטרנט. לא הייתה מידיה סוציאלית. הייתה ספורט. לרחוב, ללכת לביתה, ללחוץ, ובמהלך הזמן אתם בבית, בבית שלכם, לראות קרקע. כל מיני קרקעים. זה למה, במהלך שלי, אנשים ידעו איך להשפע. אפילו אם לא נלמדנו גמרא, אם לא היינו בישיבה, אם לא היינו בנושא של החכמים של הישיבות, אבל לפחות להשפע, אנחנו יודעים איך להשפע. למה? בגלל שקראנו קרקעים כל הזמן. אני לא חושב שאני אעשה אף פעם חשבון להשפעה. אני יכול להכניס לך שנה פג'ים ואתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי זה מאוד... בישראל זה נקרא חפיף. הלבל של הלבל היום הוא מאוד מאוד קטן. אז הילדים מתחילים ב-1.00 ע'מ בין המדע ובדברים אחרים שהם מלכים. היסטוריה וזה וזה. כמה זמן הם צריכים ללמוד עברית? לא כל כך הרבה. אנחנו מלכים על הלכת לליברה כל יום. אנחנו קיבלנו בוקר. היו חסמבה, קופיקו, דני דין, כל מיני בוקרים. הילדים היום לא יודעים מה זה. אתם יודעים, אתם צחקים. אתם יודעים מה אני מדבר. אה? קופיקו, צ'יפופו, אתם יודעים את כל הכתוביות האלה. ‫אז... ‫אחד הדברים טובים ‫בגלל כל הדברים האדומים, ‫הם מאוד אדומים, ‫אבל קודם כול, ‫זה מגיע לרעיון. ‫אתם חיים ‫באיזו אימגינרית של חיים, ‫כמו שאתם חלק מהקבוצה, חסמבה, ‫הם יוצאים בגרעה של מיסטוריה, ‫כשהם הולכים ללחוץ על האלה, ‫כל מיני דברים אדומים. ‫אבל הדבר הטוב ‫הוא שאתם תלמידו הלגה. ‫אתם רוצים לכתוב כתובה, ‫זה לא תלמיד. ‫יש לי חברה, ‫הוא לא הלכה לבית. לפעמים הוא נכנס לי את המסגרת ואני אגיד לו, בבקשה, אני מבקש אותך. אתה צריך להכניס את המסגרת בוואטסאפ. אל תנשא אף אחד מהמסגרת. בבקשה. למה? בגלל שבכל העולם יש איזה חלק. מישהו כך כך, היום, אנשים חושבים שאת איזו אימפורטנטית חכמה. יש לך כל החלקות, טוב לדבר. ברוך השם לדבר, אתה יודע איך. רקוד! אל תכניסי! למה? אם מישהו רואה כזה כתוביות, אמרה, אף אחד לא רוצה להגיע לך, אמרה, אה, הזה יש אינטליגנט. זה מה שזה. בכל מקרה, אז אנחנו נכנס, אז... למה אנחנו קוראים לחכם עמוד הימני? למה? בגלל שאתה יודע, כשאתה מתחיל את התורה, כל התורה היא באיזה שדה? בשדה הלאה. ואתה מתחיל ללחוץ על הדבר הראשון, כשאתה מגיע לראשית, אתה לחוץ קצת. אז בפרשה הבאה, אתה לחוץ. אז כל שבת אתה לחוץ קצת, בואו נגיד 2-3 פעמים אתה לחוץ, נכון? של התורה, אולי יותר. After a while, the majority of the Torah is going to the right side, right? The more you roll, you roll. The left side is less than the right side. When you finish the Torah, the last verse in the Torah, the entire parchment is all on the right side. There's nothing left on the left besides the stick. You see the wood. You see the wood. The last time, the last page in the Torah, that's the only time you will see the wood. אבל כל עמודה שלהם, העמודה היא סורמנטית. אבל כשאתה מקבל את כל הדבר, אתה רק רואה את העמודה. אז זאת אומרת שכל דבר הוא בעמוד הימני. ואני כותב פול. אני כותב סטיק. זה למה כשאני רוצה להגיד למישהו, למישהו שזה חכם, יש אינספקציה. העמוד הימני, הפטיש החזק. העמוד הימני, זאת אומרת, כל התורה היא כבר בעמדו. One person came to Rav Obadiah Yosef, the Tzal. He said to him, Rabbi, I heard that you know the whole Torah by heart. How can it be? The Rabbi said, I don't believe what people tell you. They exaggerate. He said, all right, so it's not true. So how much you really know from the Torah? He said, only half. Half is also impressive. Which half? He said, whichever one you want. זה שחק, כמובן, אבל אף אחד לא אומר שחקים כזה עליינו ואתכם. בואו נבין את זה. אז, עובדים על מה שהתחלתי עם. אז, השפה של מרצה במהלך מתחילה לתחילה בקהילה הזאת. אם הם בישראל, מתחילה בשבוע, כשכל אחד פה באמריקה עדיין נפל. כשאנחנו נתקעים ונלך לבית על שבת בלילה, ביותר זה כבר זמן של מנחה. ביפנית ובדרך אחרות, כשיש יהודים, זה גם זמן שני, אין שווה. כל קהילה, לדבר שלהם. עכשיו קורה היצר הרעה. כשסטן רואה שהיהודים עושים משהו גדול, שיהיה להם מיוחד, מה הוא פשוט עושה? מה עושה לסטאנט? כשהוא רואה היחידה, היחידה, יהודים מתלמדים ביחד, מפקדים ביחד, מפקדים ביחד, אוהבים אחד אחד, לא מפקדים, אין פוליטיקה, אין דעות, אין אוהב איתן. הסטטאנט מגניב. עבודה שלו היא אנגליה שהיא מרצה להסתכל על הכל. על האינדיבידואל, לקהילה ולמדינת ישראל. ולכל העולם. לכל העולם ישראל. זו עבודה שלו. לגמראסי, סטאן הוא אינטליקציה האלוהית והוא גם אנג'ל המות. הוא עושה אתכם להתאמן את האדם. הוא רואה ומתאמן בין אתכם לאשם במקום שלכם להתאמן ולהתאמן על האדם שעשיתם. אתה מנגנן והוא הוא האחר שתקבל את העבודה לצלם את הלב שלך, כשזה יקרה גם הוא יכול לצלם בכל אימציה שהוא רוצה הוא יכול לצלם לך כאנון הוא יכול לצלם בכל תקופה וכל תקופה שהוא רוצה, זה נכון עם אליהו הנביא אליהו הנביא הוא היה אדם שנקרא אלייזה אלייהו הנביא. זה היה בערך 2400 שנים לפני, או משהו כזה. אלייהו הנביא. אלייהו הנביא, אשם קיבל אותו לעולם הבאשר, בלי גבירה. והוא התקבל כאן של האנגלים. אחרי שהוא לא היה בגבירה, זהו. There are 10 people in the history of the world that died and didn't have a funeral. There's no burial for their body. בחייהם עלו לעולם הבא. Gemara brings the list. You'd be surprised, I think four or five of them are not Jewish בכלל. Eliezer avid Avraham was a non-Jew. Avid Melech Kushi, the king of the nation called Kush. אתם יודעים, היום בישראל יש הרבה אינגורנציה כשקוראים לתורה, כי הילדים לא מנסים ללמוד תורה. לא יש תורה במשרד ילד, לא במשרד גדול, לא באוניברסיטה. הם לא יכולים להכיר את התורה. אז אם הם לומדים את המשרד יוטיוב, הם מנסים ללמוד קצת כאן וכאן. אבל אם לא, הם בעצם לא יכולים להכיר שום דבר. אתם יודעים מה? אתם לא צריכים ללכת ‫כך רגע. ‫הקהל של הקורד הישראלי ‫עד עכשיו, ‫הוא היה פרופסור בחרוורד. ‫הוא היה לecturer של חוסיין אובמה. ‫אתם מבינים מי הוא היה? ‫הוא נקרא ארון בראג, ‫שם רשאי מרקב. ‫שתי שבועות לפני זה ‫היה לנו פרופסור. ‫הוא אמר לו, ישראל, בדקלרת הישראלית של התחילה, היא אומרת שישראל נמצאת כמדינה יהודית דמוקרטית. מדינה יהודית דמוקרטית. איך אחד מהשני קונקציה יותר לך? הדמוקרטית או היהודית? אז הוא פשוט התגלגל, הדמוקרטיה. אני צריך להתגלגל, אני לא יודע כל כך הרבה על החלק היהודי. לאחר כך נמצא בקבוצה שהוא לא יודע איך להשתתף תפילין. הוא בת 90. הוא לא השתתף תפילין בעצמו, בת 90. אני לא יודע אם יש לו בר מצווה בכלל. טוב. ואז נתראה שהוא לא יודע איך להגיד שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד. ראש המקהילה של ישראל, יהודי. הוא לא יכול לדעת ספר שהוא יכול לדעת. שמה ישראל, אשם אלוקינו, אשם אחד. הוא לא יכול לדעת. ואז הוא התחלתי להגיד, אני נשאר שאני לא מלכת על יהודית. זאת אומרת, אני לא יכול לדעת על יהודית. אם הייתי האנגלית שהצטט אותו, אני אשאל אותו, רשע מרושע. אם אתה נגמר עכשיו שאתה לא יודע איזה שנה בג'ודיזם, אף משהו, אתה לא ראה רמבהם בעצמך, אתה לא ראה גמרא בעצמך, אתה לא ראה את התורה פעם בעצמך, איך זה אפשר שאתה רולט בתלמידים בג'ודיזם, כשאתה נגמר לעצמך שאתה לא יודע מה זה בכלל? הייתה לך תלמידה כזאת? הייתה לך תלמידה בג'ודיזם בג'ודיזם? הוא מגיע לגבי יהודית בלתי פעמים לפני 50 שנים, כל שבוע, לגבי, לגבי, לגבי חמץ בבית, הוא רוצה חמץ, לגבי זה, לגבי, לגבי, לגבי ישיבו, לגבי כל מה. עכשיו הוא בא ואומר, אני אדמיץ, אני לא יודע מה זה יהודית. אף משהו. הוא לא פרק בית יהודי. הייתה לך שום דבר כזה? תחשב על זה. זה בלתי מאמין. תחשבו שבמקרה הסופרית, קריג, ראש המקרה הסופרית, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן מנצחים בקריג, כל הזמן זו הייתה מנצחים השיחה הכי גדולה בהיסטוריה של המדינה אבל בישראל, כל מה שיכול, כמו שאתה אחד מהחטאים של הרליגיה כל מה הוא מבין אז עכשיו, אבותיי, כשסטטן רואה עכשיו זה מומנט של מרצה שיכול לבריא הרבה אנשים בסינגל. כמה אנשים חייגים, כמה אנשים לא יכולים להחזיר את עצמם שלהם, כמה אנשים לא יושבים בפרנסה, לא יכולים להשתתף על דברים קליים. לשים את הילדים לישיבות טובה, הם לא יושבים. לשים תפילין לבש שלהם, הם לא יושבים. דברים רגילים, לא, לא, נשכחו על הישיבות, 100,000 דולר בקנקון. אני לא מדבר על זה. אנחנו מדברים על אנשים שמתחילים יום יום רק למשיף במלכות, במיוחד. או להחליף לגבי יהודי, שיכולים ללכת לסינגארד, להחליף ללחוץ שתי שעות. חשבו על יום כמו אחר כך, 92 דגרים, 100% מלחוץ, צריך ללחוץ שתי שעות. בזמן שתהיה לשול, אתה נפגע. אחד האנשים באמת נפגע אחר כך. הוא נפגע שעה. הוא הגיע לישיבה, והוא נפגע. יום יום, ב-30. Why? It's life risk. So, רבותיי, when the satan see a moment of mercy, this one is miserable and this woman is miserable, this one is sick, this one has no pardon, sad. Everyone needs something. A moment of mercy, the gate of heaven are opening up. Special moment to get something out of HaShem. For your son, for your daughter, for your wife, for your husband. מה שסלטאן עושה? אנשים מתחילים לדבר. למה? הם הכניסו את התפילה. עכשיו זמן להחליט את התורה. הם לא רוצים לדבר כשאתם מעבירים את התורה. זה מגניב. עכשיו יש לנו חצי דקות, הם חושבים. חצי דקות. יאללה, נו, מה העניינים? איך הביזנס? מה העניינים? איך הילדים? איך זה? איך... איפה אתם הולכים? כשאתם באים? אתם פלואים? אתם הולכים איפה? ככה. הספר תורה הולך מהארון והאנשים מדברו אהלן אחי, שבת שלום, אה נשמה הם נפגעו אבל איזה אנשים שאני רואה אותם עצמים אוטומטיקלי מגיעו הם רואים את זה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה כ אנחנו יכולים ללכת, איניים ילכים לבית הלב איניים ילכים ללכת, אם זה יום טוב איניים ילכים ללכת לסיגרט בריקה וגם לסמוק והם נפגשו אחד מהמנהלים הכי חשובים של השבוע הכתובות של מרסי מתחילות מתחילות של מרסי מתחילות אני רוצה לראות לכם מה שאני מדבר עליו ואייבן סוהר אהרון כש... The Ark of Covenant of Hashem is on the move. ויומר משה And Moshe said, קום ה' Please rise God. ויפוצו אויביך scattered your enemies to all directions. וינוסו מסניך מפניך. Your haters will all run panicking to all directions. You know when people run, הם לא מגיעים לדרך אחת. בגלל הפניקה, כולם מגיעים לדרך אחת. כמו ב-7 אוקטובר, אתם ראיתם איך אנשים מגיעים. אחד מגיע פה, אחד מגיע שם, אחד מגיע פה, אחד מגיע שם, אחד מגיע לדרך אחת, אחד מגיע להפסיקה. אף אחד לא ידע איזה דרך ללכת. כמו שהם מגיעים, אז אנחנו נחשבים איזה דרך ללכת. קודם כל, בואו נמצא מהחולה. אז אנחנו אומרים, ארוך ה' עכשיו זה הזמן לקחת את כל אנמיהם שלכם. כל הליברלים שהם נפגשו את התורה. מי אוהב רליגיה, מי אוהב כל הרעיונות, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד Are you an enemy of G-d? תמיד In תמיד Hebrew. אתה אוייב של הקדוש ברוך הוא? I believe that at least 70-80% of them would say G-d forbid. מה פתאום? מה אני גוי? I don't hate G-d. I hate you, the Rabbi. I hate you, the חרדים. I hate the חסידים. I hate the ליטאים. I hate the שעש. But I don't hate G-d. I hate the way you worship G-d. איך אתם יודעים איך אנחנו צריכים לדבר עם ה'? אתם אף פעם נלמדו בתורה איך ה' רוצה להיות לדבר עם ה'? אני לא יודע. אז איך אתם יכולים לעשות שאלות על משהו שאתם לא נלמדו את עצמכם, איך זה צריך להיות עשוי? אני אומר, אם אתם ראיתם את התורה ואתם נלמדים עוד פעמים טובים ועכשיו אתם יכולים לדבר עם מישהו ולהגיד להם, בגלל זה, הדרך שאתם תפוסו את ההלכה והרליגיה היא נכונה. arguments like that between religious to religious you have non-stop for more than 2000 years the gemara say the gemara says that after shamay and ilel there was two yeshivot bet shamay bet ilel the student of shamay and the student of ilel did not עשו כמה רביים, זאת אומרת שהם לא קטנים להם ביום-ביום, לתפוס כל עבודה שהם עושים וכל מה שהם קבלו. ולכתובות של זה, התלמידות גניבה שהם הלכו ללמוד לא הייתה כמה, בגלל שאם לא יש לך דוגמה פרסומה ביום-ביום, אתה לא יודע איך לקבל בדרך. בגלל שיש תמיד אקצפה לקבל. אתה יודע את הקבלים, אבל אתה לא יודע את האקצפה לקבלים. אתה לא יודע את האקצפה לקבלים. אני אגיד לכם דוגמא. ה... הדרך יכולה להיות, לפעמים, לגבי רב עובדיה יוסף, שאישה מתחילה צריכה להפכת רגליה שלה ממש עם מטפחת, עם סנוד, לא עם רגליה. רב עובדיה יוסף אמר רגליה זה לא טוב, זה לא מודד, במיוחד רגליה של היום. So he was very much against it. So much against it. And in one of his speeches against it, one idiot got up and said to him, כבודה רב, you talking so much against the wigs. I saw your daughter-in-law walking with a wig. בפנים של 300 אנשים שבאו לישול. האנגלית הלכה וסיפרה, לא יכולה להגיע אליו בטח בפנים ולהגיד לרבי, אני לא רוצה להכניע אתכם ברחוב, אבל אם אתם מדברים כל כך בגלל זה, אתה אמא שלך מתאכלת בטבל שלך עם רגל. איך זה יכול להיות? זה נראה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככ אתה אף פעם שואל את עצמך למה הסוציאלי המדינה היא כל כך סוציאלית ושכולם נפגעים בה? לגבי האנשים האמיתיים האמיתיים שהם לא יודעים מהם? הם האמיתיים האמיתיים האמיתיים האמיתיים האמיתיים יודעים מהם? האמיתיים האמיתיים לא יודעים מהם? הם לא כל יום בפייסבוק ובאינסטגרם ובטיק טאק ובכל זאת. הם לא שם. האנשים האמיתיים הם שם כל יום. כל יום הם שם לראות מה? אינסטגרם? מה? מה קרה? למה אנשים כל כך נוסעים בזה? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל אחד צריך להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כל התגובה אחד צריך להכניס היא בגלל שהיא מגיעה מנטלית. כמעט כל אחד בעולם יש מנטלית. איך נקרא את המנטלית הזאת? לא סקיזופריה, לא בייפולריה, אלה מנטליות אחרות. יש מנטלית שכמעט כל אחד מהם יש. אוהב לדעת. אנחנו לא יכולים לחיות בלי תפקיד. אנחנו נחשב בזה. אנחנו נחשב בזה את אבותינו. אנחנו נחשב בזה מיליאנים. אנשים מגיעים לשחרר מיליון מיליון דולר לתפקיד, לתפקיד את עצמם, לעשות את עצמם נקוד. זה למה יש רבים שלא חייבים לאדם. שהם עשו משחק ברליגיה את כל שלבים שלהם נמצא אופציה לתת מיליארד דולר לסינגאג אם הם נמצאו את המשחק ברליגיה במיוחדים גדולים בגדולה לסינגאג? למה תצטרף לסינגאג שאתה לא מאמין? אתה לא אפילו נפגש את המזוזה, אתה לא בא לפגוש, אתה לא מאמין, אתה עושה משחק ברליגיה את כל שלבים שלהם, ובדיוק תצטרף לסינגאג של אבי ומאמי רוטשיילד, איזה שהם נמצאים. חנאלי אשתה לא יהודית. אבל הוא מולך לתת 2, 3, 4 מיליון דולר. יש לו שם בבניין. למה? התפקיד. כל אחד ידע את שם שלי, וואו. איך הרבה? תגידי לי. יש לי אחד כזה. מישהו נתן לי מספר אחד. הוא אומר, הוא מתייחס לך. אני קראתי לו. הוא אמר לי, אני מולך לתת לך מיליון דולר. זה היה אולי 8 שנים. זה כמעט כמו 2 מיליון היום. I'm willing to give you a million dollar donation. You have a building? He said, no, I don't waste money on buildings. So where will I put my name? He asked me. I want to put my name. I said, why do you need your name? It's better to give donation anonymously, not to put your name in public. If you publish your name, it takes away most of your reward by Hashem. Because you get attention, you get pride, ego. It feeds your ego. You already cashed on your donation. אז הוא אמר לי לא, אבל לא יש לך איפה אני יכול להשתתף את המים? הוא ממש מנסה להשתתף. אני אגיד לו, על הקטעות, אם אתה רוצה, אנחנו נשתמש במים שלך. קטעות, וכו'. כשאתה יחל לבנות בבנים או להחזיר בבנים, קוראי לי אחר כך. אני טוב לדבר שלי. הוא רוצה את מים שלו על הבנים. זה הרבה סביבה שהוא נותן, לא כי הוא חושב שזה מצוות לסביר רחבים ולתת ליהודים להיות שומרי שבת. לא, זה הדבר האחר במידה שלו. כל מה שהוא רוצה זה להשתתף משהו בעולם הזה. זאת למה הרבה אנשים קבלים מאוד, שאחרי שהם מותים, אתה נמצא ברחוב אחריהם, בישראל. אנשים, לפני שהם מותים, נמצא ברחוב אחרי שמי. בישראל, בתל אביב, בדרך לבחירה, היה מקום שנקרא קיקר מלכי ישראל קיקר מלכי ישראל קרקע של מלכי ישראל מלך דויד, מלך חזקיהו, מלך שאול אחד יום הם החלטו להחליט את הנמה הזה והם קוראים לזה קיקר רבין. קרקע רבין. רבין היה ממלכי ישראל, שחרר בי איגאל אמיר, אם אתם יודעים. 25 שנים, 30 שנים. אחד בא ושחרר אותו. אז הם נקראים לזה קרקע, והם קיבלו דוד המלך, קיבלו שאול המלך, חזקיה, כל המלכים טובים. הם קיבלו את כל מהם, והם קיבלו ממלכי סקולר, והם קיבלו את זה אחרי שם. למה זה? בגלל שיש להם אף תהילה לראשון דוד. אף תהילה לתהילים. אף תהילה לבוקר של שמואל. אף תהילה לתרבות יהודית. יש להם תהילה לסולג'ר. הוא היה ג'נרל. במדינת יהודית שהתפתחה את התורה, אף אחד לא נמצא בצורה אחרי שם יהודי שלא שומר שבת. No one would dare to do such a thing. Why? Because the biggest rumble against Hashem is to break Shabbat. אותי בני ובניכם That's the agreement between me and my children. The observance of Shabbat. Every person the Rambam writes, שאינו שומר שבת, is not Shomer Shabbat, is disconnect himself completely from Hashem. That's why it's written in the Jewish book of law seven times. מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. One hundred percent like a non-Jew. To the point that according to the Torah that even when he dies you're not allowed to bury him together with the Jews that are Shomer Shabbat. You have to make a separation between them. A wall, a fence. Many people don't know it. הרבה יהודים היום אלכס שבת בגלל זה שהם נקראים. הם לא יודעים את מה הם עושים. הם לא יודעים שזה רעיון גדול. כמה ישראלים אתם חושבים או יהודים אמריקאים ידעים, אף פעם, הם אף פעם שמעו בשבילם, שההכרעה של מחלל שבת של ה' הוא הרבה פחות מהכרעה של מרדכי. כמה יהודים יודעים את זה? לא אחת מהתשעים אפילו. האחרים שהם יודעים את זה הם האנשים שקוראים למהלך שלי בצורה רוטינית. זהו. בשבועות הקודמות, כל מדבר אמר את זה. רב שוודרון, רב אובדיה, וכל הנקודים, רב ויגדור מילר. עכשיו, זה כל כך על פוליטיקה נכונה. אף אחד לא מפחד לדבר. אל תביאו אותי לצחוק, אני לא רוצה... אחד, גרד צדק, מברית אונגלית, מלונדין, מבחינה אינדיאנית, רבי מאוד מגניב. הוא מדבר עםי מזמן לזמן. היום, הוא אמר לי, רבי, יש רבי אחד פה, הוא מאוד לפטי, מאוד לפטי, מאוד ליברל. אתם שואלים, איך מישהו כזה יכול להשתתף את היד שלו? שמאלני. רבי היה רוצה להשתתף לו, אז הוא בא אליו ואומר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה That's the best compliment someone could have. He compare you to the greatest rabbi that lived in our days. In Jewish Ashkafa for sure. In the highest level of honesty and integrity and devotion and attached to Hashem. The greatest! Why? They cannot hear the truth. When someone speak the truth, they get angry. למה אנשים מתנגדים כשהם שומעים משהו שהרבי אומר בשפה ומתנגדים עם זה? למה הם מתנגדים? את מתנגדת, את מתנגדת. את יכולה לשאול אחר כך, בגלל מה אתה אמר, מה אתה אמר. זו שאלה רגילה. שאלה רגילה. אני לא מבין מה שאתה אומר, זה נראה לי ארוך. זה גם רגיל. אבל למה את מתנגד? אם אני לא יודע משהו על פיזיקה נוקלירית, אני לא יודע, אני לא סיינטיסט ואחד מהסיינטיסטים יגיד משהו שזה נראה לי מאוד קטן, מאוד קטן. אני, במידה הקטנה שלי, אני לא מנסה ללמוד פיזיקה נוקלירית. מה שהוא קורא, זה נראה לי מאוד קטן. אולי אני אשכח? לא. אני כבר יודע שהרעיון הוא בשבילי, למה? אני לא יודע שלו. הוא מנסה ללמוד 40 שנים בפיזיקה ואני לא מנסה ללמוד 4 דקות. החקר שאני לא מבין וזה נראה בטח לי זה שרעיון הוא בשבילי. לפעמים זה מה שאני צריך להסביר. עכשיו, אם אני הולך ומבחין ומבחין וזה עדיין, אני עדיין חושב שמה שהוא אומר זה אדור, אוקיי. אז אני רוצה להגיד. אבל אנשים שבאים אחת בשבילה לדבר ותקבלו משהו שהם נפגעים, למה הם נפגעים? מה הרציון? מי יכול להגיד לי למה? התגובה היא איגו. איגו. מה שאתה שמעת הוא איגו. למשל, כשאתה אומר ל'חילוני' בישראל, אחד שאוכל פורק, ולתת בירה על פסח, שזה גם שבת, בבר, ויש לו מלא טטוויז, ולדעות במותו, ובכל מקום שלו. זה לא נראה בדיוק כמו חסידי שג'ול, אתם יודעים? אם אתם אומרים לו, מה, אתם רליגיים? הלכו. אתם אוהבים רליגיה? איכס. דרוס קולדוס. הם יודעים, אתם יודעים מה זאת דרוס קולדוס? דוס זאת אומרת מישהו שהוא נראה מאוד רליגי, דרוס זאת אומרת להצליח בקר, זה מרקע מאוד טוב, דרוס, קל דוס, הצליח בקר, כל רליגי אדם. זה מה שהאנטיסמטיזם בישראל. זאת שיחה, הם לא באמת באמת אומרים את זה, היום לדרך כלל הרבה אנשים אומרים את זה באמת, אבל השיחה הזאת היא כבר עוד 30 שנים. עשרת שנים, כשהם אמרו, הם לא באמת אמרו להפסיק אותם בטח. זאת אומרת, בואו נפגש אותם. כל מה שאתה אומר לו, הוא לא רוצה שיהיה עם יהודית, עד שאתה אומר לו, אתה ממש אגוי. זה כשאתה נפגש. אלפים פעמים זה קרה לי. אנשים שלוחים את היידישה, אנשים שרוצים להפסיק את הרליגיה, אנשים שלא יכולים להסתכל על רבים, שהם לא יכולים להסתכל על רבות, הם לא יכולים להסתכל על בריאות, הם לא יכולים להסתכל על כל מה שרואה רליגי, הם אלרגיים! אמרו להם, אתה כל כך אגוי! אתה כזה אגוי! וואו! אתה צריך לראות איך הוא מתעורר. זה למה הממשלה הציבורית סודתי, בישראל, כי אני אומר שזה אגוי. זה נפגע אותו, אפילו אם הייתי 100% נכון, למה אתה נפגע? אתה יודע שאני נכון. אבל, מה? כל אחד בישראל ידע שאתה לא יהודי? אתה מגניב? אני צריך לעשות כל מה שיכול לי להחליט אותך. אנשים מתחילים לדבר. ברגע, מיליארד שקל לסוט. איפה? בקורט הליברלית של תל אביב, איפה המדענים... שלום מר פריים מניסטר, אנחנו אוהבים אתכם, אתכם פרשו את הימין, אתכם הלכתו ללאה, אתם הרירות. ברור שההרוצות כבר היו ידעות להתחיל עם זה. אבל למה הוא נפגש כל כך? למה? זה כתוב באוניברסיטת ארה״ב שאותו אמא היא קריסטיאן-בבטיסטה מבית. והיא לא יודעת שהיא יהודית. היא לא יודעת. היא לא יכולה להתגלגל עד שלושה שנים, מייסודי שלי נמצא. עד שלושה שנים. ‫היא לא יכולה... ‫העבודה שלי אומרה, ‫אם עבודה שלך, זאת אומרת אמא שלו, ‫תקבל דווקא דווקא דקמנט ‫שהיא יהודית ‫מכל מקום בעולם, ‫עבודה שלי, זאת אומרת אני, ‫תקבל פרופסור ‫במהלך הכל. ‫שלושה שנים, ‫הם לא יודעים. ‫יש לי דווקא דווקא. ‫אבל הקבוצה היא ‫ברני סנדרס. ‫הוא אפילו נתן לי לדבר? ‫אבל אל תשכחו. ‫אני אגיד למדער, ‫לפני הסוף של המועדה הראשונה, ‫שהייתי מבין שאני חסר זמן, ‫תן לי רק לבוא ולחזור. ‫אני חסר זמן אחר כך. ‫זה חסר זמן הרבה. ‫אז אני אגיד למדער, ‫במדינה הזאת, ‫אני אשמח שהייתה סגנת ‫ואת מה שאני אמרתי לו. אני אגיד לו, ואתה רואה, הוא כל כך חייבתי וכל כך חייבתי, אתה רואה, מהשפע שלו, מרגע הוא נכנס, איך הוא ראה אותי עם כל כך נאצי. תל אביב, סטייל תל אביב, לפטי, אתה יודע, הוא לא יכול לראות את הרליגיה. ברגע, הוא התחיל עם האטק, והוא אגיד לו, למה אתה לא עשו אותו גם בקורטה קרימניאלית? למה רק סיבל? אני חושב שיש לך עבירה, זו העבירה שהיא מנצחת להיות אמיתית היא מגיבה לו על איך להאמין אותי במידה שלי זו הקורטה של ישראל, אתה מבין? אז הלאור שלו היה מפחד הלאור שלו, אני רואה, אתה יודע, אני יכול לדעת שפה אני רואה הלאור שלו, הוא לא חשב שזה עבירה טובה הוא אמר, אנחנו חושבים על זה, אהלן אנחנו חושבים על זה לפני שאני I said to the judge in this country, Baruch Hashem, it's still allowed to teach Judaism. It's not against the law yet. With the highlight on the word yet. We are not yet in a time of the Greeks that to teach Torah in the Holy Land was a criminal charge. ולכן הרכבות בישראל, נכון אם אני טוען, היא שכל אחד שטורם תורה לא נחשב להיות קרימנלי, ויש אמין שבכל קורט שהוא מדבר על תורה, גמרה, רמבה, שולחן הרוך, כל הקבוצות הלכות, איפה יש יהודי, איפה יש מוסלמי, איפה יש קרישי, The state of Israel allows freedom of religion. You are allowed to teach any religion you want. And if you read from any of the holy books, you are not subject to a lawsuit. So let me ask you, if I will read the words of the Rambam, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. If he touched the wine, the wine is not kosher. And the list of ריסטריקטים שהרמב״ם מביא על מחללי שבת. אתה מזכיר ש80% של החילונים בישראל יביאים לי כל אחד מהם מיליון שקל בגלל שהגעתי לרמב״ם? או של שולחן ערוך, זה כתוב בבית יהודי שלו. אז עכשיו כל אחד בישראל אמר, או, אני מחלל שבת, אז אתה קראתי לי אגוי, אז אני אעשה לך מיליארד שקל. הלוייר שלי, כשהוא אמר את זה לבבקה, שהיא מחלל שבת, אני אומר לו במידה שלו, אתה אגוי. הלוייר שלי הלכה מטען, התחלתי לקריא, לא רלוונטי, לא רלוונטי, תמשיך, בבקשה, תמשיכי, זה לא רלוונטי. ‫ואז כשבאנו להראות, ‫הוא אמר, אתה לא נורמל. ‫הוא אמר, אתה מגניב. ‫אתה אומר לבקר, ‫אתה גם מגניב. ‫אז כשאני כבר פגשתי העבודה, ‫יכול להיות שאני גם ‫הפגשתי את הדבר שלי. ‫עכשיו אתה יכול לבוא, ‫יש 20 רפורטים שיעבורים שם. ‫טיפינג. ‫לפני שהעבודה כתובה, ‫היא כבר הייתה בבריכה. ‫בסירקס. כמובן שאין מה שאני אומר שהם קיבלו רק מה שהחסרי אמרו שהם קיבלו הכל מה הקהל אומר ואני אומר שאין מה שהם קיבלו כמובן, הם יוזיקים אגנדה יוזיקים אגנדה לנצח הרליגיה עכשיו בואו נחזור למה אמרנו ואי בן סוהרון זה כתוב פה משה אמר לאשם עכשיו זה הזמן לזכור את האנגלים שלכם לתפוצות בכל דרך. היה רבי מאוד גדול, 150 שנים, הוא נקרא דמלבין. הדבר שלו על התורה הוא אשכנזי. אפילו אם הוא חי 150 שנים, אם אתם רואים את המסגרת הזאת, אם אתם לא ידעים שהוא חשב רק 150 שנה, אתם יחשבים שזה כבר מלכת הרמב'ם או הרשי או אבן עזרה. הלשון היא מאוד מאוד גדולה. הוא היה אקספרט בלשון הקודש, אקספרט בגרמר, ממש, מפרש אינטרנטי, הרמב'ה, ה'המלבים'. אז תשמע מה ה'המלבים' אמרו. הוא היה גם מאוד גדול באשם. איך הרבה סינגגגים הוא היה צריך להחליט להיות רבי שם בעולם שלו? איך הרבה סינגגגים? הוא היה צריך להחליט לעבודה אחת, נפגשו אותו פה, המערכת נפגשו אותו פה, נפגשו אותו פה, והוא היה צריך ללכת מהסינגגגים האחרים לאחרים, איך הרבה? 13 סינגגגים! כל סינגאג מדבר על האמת שאנשים לא יכולים להגיד על זה. הרבי הוא קטן. הוא מפחד. רבי, אתה מפחד לנו. אין בעיה. הוא התחיל. זה לא כמו היום. אתה מגיע לבוס ואתה מתחיל, או בטלפון. אתה צריך לקחת את הרכב שלך, להשתתף את כל הטלפון שלך על הטלפון, וללכת שבועות, עד שתחלת לתחילת קהילה. זה לא כמו היום. אתה נמצא בפחדה, תפחד עליך. תשמעו לזה, רבותיי, תראו מה הוא אמר. המלבים אמר בבוקרסט, איזה בוקרסט אתה יודע? רומניה. הוא היה רבי הקהילה שם. הוא אמר, זה דבר טוב מאוד, כשאנשים חייגים את השול, כשאנחנו קחים את התורה. אה, עכשיו יש לנו חלק של שעה. סתם בצד האחרון, זה לא מה שקוראים להם, פרשת השבוע. ומה הם עושים בצד האחרון? אומרים שיחים, מדברים על שאלות. המלבים נפגש כזה, ואחת מהמדברות שלו הוא קורא את האנשים האלה כנפגשים של ה' הם הלכו לרעיון. חשבו על הרבי שלכם, בסיניגאג. אנשים עכשיו, בואו נגיד, יש 300 אנשים בשול, חצי מהם הלכו. היו ראויים כשהכניסו את התורה למוסאף וזה קורה בעצם בכל שול, בכל מקום, ניו יורק, אלי, מייאמי, ישראל, בכל מקום. תמיד יש את האנשים הזהם, במיוחד זה האנשים הצעירים, התינג'רים, שהם כלם נמצאים בפנים, כשאנחנו מדברים על התורה בפנים. בעצם, אני לא יודע אם אתם יודעים, כשהם מדברים על התורה, אתם לא יכולים להחליט את השול, זה נגד ההלכה, אלא אם אתם צריכים להלכת לבית, אתם לא יכולים להחליט אתכם. כשהם מדברים על התורה, אף אחד לא יכול להחליף להחליף מהקהל. זה הכי גדול של אדם, שאנחנו עכשיו מדברים על אדם ואתם לא מעניינים. אתם חיים בתחת. זה משהו מאוד גדול. כמובן, זה נכון גם כשאתם מדברים. אתם מדברים בתחת. הם מדברים על אדם, ואתם יש דברים אחרים לדבר עליהם. אז המלדים אמר לכם, כשהם הולכים לתוך השעולה, הוא נתן מדבר, הוא אמר להם שאתם צריכים לדעתי שאתם כולכם נשיאים של ה' עכשיו אני רוצה להגיד, כשאתה מנצח אנשים אתה צריך להיות קורס למה שאתה אומר לא יכול להגיד רק נמצאים מחלל שבת, הרי הוא כגוי. מחלל שבת, count like a guy. It's written in seven places in Shulchan Aruch. You can give them the sources. It's written in a Rambam. It's written in a Gemara. It's even written in a Torah. Everywhere. מחלל שבת, מות יומד ונחרטה נפש האי מהמאה. I'm cutting him out of my nation. That's it. It's a clear verse. It doesn't belong to my nation anymore, this Jew. End of story. And it's mentioned 12 times in the Torah. People don't know it, but not knowing what's written doesn't change reality. So, the people were shocked. You're calling us the enemies of God? We're coming to the synagogue every Shabbat, and we are the enemies of God? What was his source? וַיִּי בִּנְסֹּר אָהַרֹן וַיִּאֹמֶר מֹשֶׁה קּוּם אָהַשֶׁם וְיָּפוּצו אֹיְבֵּחָה ויענוסו מסנאיך מפניך. Your haters should run away from you. When we take out the Torah, what are you doing? Running away. You are the haters that Moshe Rabbeinu spoke about. Got the shock of their life. Now, if a person has ego, not only he won't repent, he will get even angrier. He will do everything he can to fire that rabbi. זה בעצם מה שהאנשים עושים היום. אם הוא לא יש איגו, הוא תשמע אורח. וואו. הוא נכון. איך אני לא יכול לחשוב על זה על עצמי? רבא, אתה נכון. אנחנו סליחים. וואו, זה לא יקרה עוד פעם. הם יותרים מהלכה. או! אפלי זה קושר. כן, הוא פשוט עשה איזשהו חטא. אבל אפלי כשאתה מזכיר אותו, הוא תהיה רחב. רחב שלו אהההההההההההההה עכשיו אתה רוצה באמת להתגלגל עם הילד הזה או להתגלגל עם הזמן הזה. אתה באמת רוצה להתגלגל עם הם, כי יש להם עוד דברים טובים עליהם. הם יכולים להיות קטנים, הם גדולים, הם פוליטיים. אתה יודע, אולי הם גדולים, הם נותנים לך חיים טובים. כל מיני מתחילות. אבל הידיאלוגיה שלהם, ההשקפה שלהם, היא קורפטית. עכשיו אתה רוצה להתגלגל עם מישהו כזה. מוכן או לא מוכן? He will give you everything you want. He will give you a house. He will give you a house. He will give you a maid. He will make you the kitchen of your dream. He will agree to send the kids to very good yeshivot. He doesn't care. He has money. But things that come out of his mouth show that he is Hashkafa, he is Hashem. Allowed or not allowed. הגבירה הגנרלית לא מוכנה, אבל, אבל, יש חלוקה לגבירה. אם זה מנה או אישה שיש מרקע טוב מאוד, ולא אגו, הם אנשים פוליטים, ולא יש אגו. הם לא מגיעים רק לנגש. הם מגיעים באמת, בגלל שהם חושבים במה שהם אומרים, וחושבים שזה האמת. So when you prove to them otherwise, immediately they admit, wow, you're right, I didn't know it. Someone like that, in one month you turn them into beautiful בעלי תשובה with great Jewish השקפה. But someone with ego, good luck, you can talk to the wall as much as you want. They will never admit. רשעים על פתחה של גהינם אינם שווים בתשובה חזלסי. למה? רק לגמרי. אתם יכולים לראות שני אנשים מנסים ללמוד בישיבה גמרא. שלוש שעות הם מנסים לדבר על מה זה באמת מראה בתוספוט או ראשי. איזה דבר. אחד מהשני, כבר שתי שעות, יודע שחבריו הוא נכון. אז למה הוא ממשיך לדבר עוד שתי שעות? אני לא יכול להחליט. אני לא יכול להפסיק את האגמנט. אם אני יפסיק את האגמנט, אנשים פה יתראיו שהגיון הזה בישיבה הוא גדול יותר ממני. אני לא יכול להגיד את הדבר הזה. אני לא יכול. אז הוא יפסיק שתי שעות של תלמידי תלמידי תורה להגיד על משהו שהוא לא חושב עדיין, כי הוא התחשב שזה רגע. ו... To make his point, meaning to win the argument, he will open every possible book he can. רמב'ן, רמב'ן, אין עורך חיים, אין דיס, אין קובץ מפרשים. Oh, look, this rabbi say like me. This rabbi say like me. What is the argument about? Just to win the argument. Nothing to do with the truth. Did you ever see politicians? Thursday there's going to be a debate. דונלד דארק אגן סליפי ג'ו. דיבייט. מה היחידים שהאחרון שלהם יגיד לאחרון במידה של דיבייט, בקבוצה הזאת אני אגיד שאתה יותר טוב ממני. אני יותר טוב ממני כאן וכאן וכאן, אבל בקבוצה הזאת, אתה נכון, אתה עשה עבודה יותר טובה ממני. יש איזו סיבה שטראמפ אף פעם יגיד כזאת? אתה יכול להשתתף על זה או לא? אין סיבה בכלל, אבל טראמפ יכול להגיד כל כך משהו כזה לגלוי ג'ו. אמרו לטראמפ, אתה עשית עצם עבודה טובה מאשר אני, נגיד, באמגרסיון או במלחמה במקסיקו ובגללי אני, תראו כמה אמגרסיונים אילגרליים יש פה בניו יורק ואנחנו מותים פה והממשלה, המדינה מותיתה מיליאנים אמגרסיונים שהם צריכים לפעולה ולקבל אותם, לתת להם מקום להחזיר, להקבל את הטראמפה, להחזיר את הסיסטמיה הזו פה הוא לא תאמין אף פעם. ביום שתמצא פוליטיקאים שיגידו לאפונת שלו, וכך וכך, אתה נכון, אתה יותר טוב ממני. אבל בשביל דברים אחרים, אני יותר טוב ממני. אז לפחות אתה יכול לדעת שהאנוש הזה יש אנסטי. שבחירה הבאה, כשהוא יגיד משהו, אתה יכול להגיד עליו. אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה יודע, רשי, Translated the entire Torah. אין גמרא. אין נביאים. So many books, Rashi explained to us what the verses mean. Some verses are harder than Chinese to understand. You know, you see Chinese, you don't understand the word. That's how hard they are. Without Rashi, we would never know what it means. Never. How do you know that everything that Rashi wrote, he really knew? מה זאת אומרת? איך אתה יודע שזה לא עובד על משהו שלא נראה טוב? כאילו אם אתה הולך לדבר עם מישהו ואומר לו להשתמש את זה בשפנית, אתה לא יכול לדבר על איזשהו מילה, הוא יכול להכניס משהו. הוא לא רוצה להגיד שאני לא כל כך טוב להשתמש. איך אתה יודע שראשי ועוד קומנטדורים לא ככה? איך אתה יודע? I can tell you, wow, Rashi was so holy, what devotion to Hashem, sat shirat shamayim, he's going to make up lies? He will give a false translation to the Torah? The answer, you're right, absolutely no chance. The holiest, one of the holiest people ever lived is Rashi. Holy people don't lie and don't deceive. But for those who do not understand who Rashi was, they don't understand. They think it's one of the rabbis here from the area. They don't understand who Rashi was. איך אתם מבינים להם שכל מה שרשי קורא הוא 100% מספיק? בגלל שיש פעמים, פעמים, בחומש או בגמרא או בנביא שרשי כתוב ולא ידעתי מי. את זה אני לא יודע מה זאת. הוא כתוב, הוא כתוב פעמים. זה משהו אחר. תשביע את הרץ, קושיות ובעיות. זה נגמר. אני מדבר על רשי. רשי לפעמים אומר, ולא ידעתי למה. אני לא יודע למה התורה רובה את הדבר הזה. אני לא יודע. הוא כנראה כמה פעמים. אז אתה רואה, אם זה היה חס ושלום, שוואוף, הוא יכול רק לעשות משהו בכמה פעמים. ואמירים לי, הוא יכול לעשות משהו שזה מאוד מבין מאוד מבין. אחד הזה, הייתה מדברת של רבי בשול. והיו מילים אנשים בשול, באיזה מקום באיזה מקום. ואחד שלהם יצא. והוא שאל שאלה על הפרשה. והרבי הייתה שם לפני חמש דקות. חושבים, חושבים, חושבים, חושבים. הוא אומר, אתה נכון, אני אשכחה. הוא נתן ונחשב השפה. נכון, כשהם נחשבו השפה, כולם באים לו, מה זה רבאי? כולם יודעים התגובה לדבר שלו. זה בכל קטנה. למה אתה לא נתן לו התגובה ולא רק זה, אתה נתן. הוא אמר להם, אני יכול לתת להם עכשיו חמש התגובות, לא אחת, חמש. והיו התגובות מאוד מבטיחות. מאוד. אף אחד לא תשאל אותן, אף אחד לא תחליט אותן. אבל בלבי רעיון שלי, אני לא בטוח 100% שכל אחת מהחמש היא 100% מסוימת. זה מאוד מסוים, זה נראה מאוד לוגיל, אבל להגיד שהייתי 100% בטוח, אני לא הייתי. איך יכולתי להגיד לו משהו שאני עצמי יודע 5% עליו? אז אני רוצה לנסות, אלא ללכת על תורה אפשרית. אני מרגיש שהרבה מהמדברים האלה שעושים את האפסית של התורה כל יום, הם יקבלו ללכת עליה. They'll get a lesson from it. So, רבותיי, 13 different congregations the Malvim had to move to. Why? Because he would tell people the truth in their face and they couldn't stand it. Now, רבותיי, בגמרא, בירושלמי, בירושלמי תלמוד, אתה יודע, יש שני מינים של תלמוד. תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. תלמוד ירושלמי הוא בערך 2000 שנים, קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת מי אנחנו מנהלים ככה? אה? אתה יכול להגיד, אנחנו צריכים לתפוס בירושלמי, זו ארץ רבית. גדולים רבים חייבים בארץ ישראל בזמן הזה. ביהודה הנשיא ולאחרים. למה צריכים ללכת לאחרים החכמים שהיו 300 שנים אחרות בעיראק, בבאל? אנחנו לא קוראים שכל גנירה היא מנקי, דנקי, סליחה, דנקי, במישר לגנירה הקודמת? למשל, אנחנו, נכון? הרבים של היום. אם אתם שמים אותם לרב עובדיה יוסף, רב בן ציון אבא שאול, רב אלישיב, רב ווזנר, רב קראליץ, חזוניש, כל רבי שעובד במשך 50 שנים, All these big names of Steinemann. Every one of us, every Rosh Yeshiva today, every speaker, everything, every rabbi of a synagogue, compared to them is mamash like a donkey. אנחנו כחמורים, הם כבני אדם, אנחנו כחמורים. But the Gemara didn't say it about our generation. The Gemara spoke about the Tanaim and the Amoraim. התנאים והאמוראים, זאת אומרת, התנאים חיו 200 שנים לפני האמוראים, והם כבר נתונים שבמספר לתנאים שהיו חי כמה גנבים, אנחנו חמורים. חמור זאת אומרת חמור, במספר לתנאים שלנו. כל תנאי היום יכול להגיד שזה בנישחי. או הוא במקום של חזוניש? אתה קיבל 100 רבים גדולים בישיבה, הם לא יכולים להשיג את אחד חזוניש. והוא הולך רק 60 שנים, חזוניש, בזמן בן-גוריון. אף אחד לא יכול לקרוא כזה מקום עדיין. אם אתה קיבל רבים, רבים הכי גדולים היום בעולם, במשך 30 שנים, אחד מהם פסק ראשונות. קומפריהם לרבי עקיבא איגר. המלבים, רבאים של 150, 200, גאון מווילנה, רמחל. זה לא יכול להיות צחוק. אתם יודעים, גאון מווילנה היה ילד מיוחד. ילד מיוחד. ולאחר כך הנאצים מורים לו בשואה. אז הוא באמת יכול להשתתף מההולכוסט אבל הוא הלכה לבית עם התלמידים זאת אומרת, ידעים שהוא יצא מרדים הוא הלכה מאחורי הארץ הטובה הוא יכול להשתתף לישראל מה הוא עשה? הוא החלטה ללכת לבית עם ישיבה אם היו מותים, אני מותה עם הם מה היה שם? Anyone knows? Huh? Only the women save the situation. So, no, Avchai Nivolozhin is the student of the Gaon Mivilna. This was... לא, לא, לא רב חיים שמואל אביד. אוקיי, זה יכול לציין לי. אז בכלל, תשמעו את זה. הם שואלו, תשכחו את זה, אני ממשיך בין שני רבים, הילד של גאון מבילנה, שהיה 200 שנים לפני, הרבה לפני ההלכוסט. רב חיים, רב חיים עבולוג'ין, היה הילד הראשון של גאון מבילנה. אז הם שואלו לו, תגידי לי, אם גאון מבילנה היה חי בזמן של התנאים שהם נכנעים בתלמוד, הייתה הוא קבל רבי מיוחד כמו הוא עכשיו, הראשון בעולם? גאון מבילנה פסד כמעט 200 שנה. הוא לא רק גניאסטה, הוא היה גניאסטה שאין אף אחד ראה משהו כזה. הוא היה יכול לכתוב את כל התורה במרכז. 304,805 שנים. אחד פעם, פרופסור מפדובה, מהאוניברסיטה באיטליה, גאי סקולר, מהגניב הראשון של המשכילים, תנועת ההשכלה, הוא הלך לגאון מווילנה, מפדובה לווילנה, לשאול לו 70 שאלות שהיו השאלות הכי קשה. הם אמרו, לא, הגאון לא יש זמן לקבלת קהל. אנשים לא יכולים להגיע ולהתראות ולמצוא. אמרו להם, זה פיקוח נפש. הגאונים שואלים את השאלה הזאת, הם נמצאו לי את זה בקבלת קהל. הם נגמרו את זה. הם הראו שזה ריסק של החיים של הקבוצה היהודית בפדובה. הם נפגשו אותו. הגאון מווילנה הייתה עם הלמפה שהוא היה ללמוד. אז הוא אמר לו, רבי, יש לי 70 שאלות מאוד קשה. על החיים, על העולם. אני בא לשאול אותך. הוא אמר לו, אוקיי, שאלו את השאלות. אעלו אותן. כשהוא מנסה ללמוד, זה גמרא. אז הפרופסור, הוא חשב, אם אני אעלו את זה, אולי בפעם האחרונה, אז הוא יכול ללכת אחת אחת עםי, נכון? קודם, הוא רוצה לדעת על המסך. אז הפרופסור אעלו בקשה כל 70 השאלות. וגאון מבין ניס קיף טלינגים גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו גו התגובה לשאלה גו גו 1, 7, 15, 25, גו ג 51, עין, גמרא עיר, פרפ' ישעיה, כך וכך, כך וכך, גמרא עיר, גמרא עיר, עין, השאלות של תוספורט, רשי, עיר זה זה. בפחות מ-5 דקות הוא תגובה לו עם מיוחדים, איפה הוא ימצא את ההתגובה לכל שאלה שלו. עכשיו הוא יכול ללכת. 5 דקות. הסטוריה הזאת הייתה כתובה בבוקר של הפרופסור הסקולרי. הם הצלחו את הבוקר מ-200 שנים. הוא אומר, ולפני הראשונה במהלך שלי, הבנתי מה זאת אומרת הגאון. שכל היהודים אומרים הגאון, הגאון, הגאון, אף אחד לא אומר אותו. אותו היה רבי אליהו קרמר. אף אחד לא ידע שזה אותו. למה? כי כולם בעולם קוראים לו גניאס, גניאס, גניאס. היו מילים גניאס רביים בעולם, מילים. גדול. אבל הוא היה משכנע על כל אחד. אז כשהם קוראים לו גאון, גניאס, כולם כבר ידעו, שאין אף אחד כמו הוא. הוא גניאס. אז עכשיו הם שואלו לתלמיד, אם הוא היה בזמן של הגמרא כמעט 2,000 שנים, הוא יחשב עדיין אחד מהרבים הגדולים? וזה טוב יותר ממה שלהם. הוא היה מיוחד שלהם. כל יום הוא היה מיוחד שלהם. הוא אמר, אבוי, לשאול כאלה שאלה כזאת. הוא יחשב שזה לא משנה. לא משנה. במיוחד עם התנאים שהם מזכירים בתלמוד. Maybe, maybe he would be able to learn in the yeshiva of the Ramban, which was 500 years earlier. Ramban lived 750, 780 years ago. Not Rambam. Rambam is almost 900 years ago. Ramban is 100 years later. Rabbi Moshe ben Nachman. אולי הם יקבלו אותו לישיבה של הרמבן. אתם יכולים להבין את זה? זאת אומרת, אם הוא היה בזמן של התלמוד, לא יהיה שום דבר מיוחד. אז עכשיו, כשיש לנו דבר בין התלמוד של ירושלים לתלמוד בבילוני, איך יודעים איך אנחנו צריכים לתפוס התגובה הייתה בוודאי את תלמוד ג'רוסלם כי הוא היה 200-300 שנים לפני והמסגרת של הרבים שם הייתה הרבה יותר גדולה אבל התגובה היא לא, אנחנו תלמודים את תלמוד בבילוניה למה? מה הלוגיקה? התגובה היא תלמוד בבילוניה ראו את תלמוד ג'רוסלם ועדיין ראו אותו, לפעמים בדיוק. תלמוד ג'רוסלם לא ראו את תלמוד בבילוני. הוא לא היה בטוח לספר מה שהם ראו עם מישהו אחר. אנחנו ראו אתכם ועדיין ראו דיוק. אתם לא ראו אותנו, כמו הרמב״ם. הרמב״ם ראו אותם דברים. הרמב״ם לא ראו את זוהר. זוהר עדיין לא נמצא בתיום שלו. איניים אומרים שכשהוא היה 3 שנים, הם הצלחו את הזוהר, אולי איניים אמרו שהרמב״ם ראה איזשהו זוהר. אבל אנחנו יודעים שכשהרמב״ם הלכה את העולם, זו הייתה שהזוהר התחילה להיות מיוחד. היה רבי דה ליאון, הוא הבנה את זה, אז הילד של הרמב״ם, רבנו יונה, והקבלה התחילה להספר. איניים אומרים, אם הרמב״ם, אם הרמב״ם היה עם זוהר, הוא יכול להתגלגל במיני מקומות. הוא יכול להתגלגל כמו הקבלה. אני פשוט דווט מאוד, מאוד. אבל זו קריאה שהאנשים קריאות, אתה יודע, זה משהו שאנחנו שומעים מזמן לזמן. אז רבותיי, תקשיבו לסטוריה הזאת בירושלים, תלמוד. It's in Masechet Kilayim. And page 89, Masechet Kilayim. Maaseh be Rabbeinu HaKadosh. Something that happened with Rabbi, Rabbi Yehuda HaNasi. His name was Rabbeinu HaKadosh, our holy Rabbi. He wrote the Mishnah, which later became the Talmud. שבמשך שלוש עשרה שנה, for thirteen years, סבל מכאבי שיניים איומים. He had horrible teeth pain. Some say kidney, gallbladder, teeth. He suffered tremendous pain. One time, אליהו הנביא, Elijah the prophet, walked in looking כמו חדש רבי חיה זוכרים מה שאמרתי לכם שעה לפני? אליהו הנביא יכול להיות אנגל בכל אימציה שהוא רוצה הוא יכול להיות אליהו הנביא, הוא נראה כמו אנשים רגילים לפעמים הוא נראה כמו יהודי חדש, הוא עושה מה שהוא צריך לעשות והוא חי ואתם לא רואים אותו עוד פעם הוא בא והוא אמר לו, איך אתה עושה רבי? למה אתה... למה אתה... בטוחה כזאת? הוא אמר, אני חייבת בטוחה גדולה. רגע, רגע, היו שטחים. אליהו הנביא אמר, תן לי לצפות את הרגלך שלך. הוא שטח את הרגלך שלו. עכשיו הוא לא ידע שהוא אליהו הנביא. הוא נראה כמו מלך, רבי חיה. הרבי, הוא שטח את הרגלך שלו. הוא צפו את הרגלך שלו, והרגלך הלכה. ביום הבא בישיבה רבי חיה, הרבי חיה האמת ראה שרבי ישיבה לפעם הראשונה אחרי 13 שנים כל יום הוא ראה איך הוא נשאר בפעולה כשהוא היה נותן שיעור כל הרגע הוא נפגש, נשאר ברגע הוא אמר לו רבי, אני לא ראיתי אותך כל כך שמחה כמו היום, מה קרה? מה קרה? הוא אמר, מהרגע שתכף שתכף שתכף שתכף שתכף שתכף הלחם נפגע. הוא חושב שזה היה הוא. רבי חיה הוא מאוד מגניב. פשוט הוא ידע שהשם עשה לו מירקול. נפגע אליהו הנביא באמצע שלו. עכשיו, מה תעשה? אם אתה רבי חיה, אתה פגשת ששם נפגע שמישהו באמצע שלך לרבי, לעשות אוקוס פוקוס, נפגע אותו, והרעיון נפגע. And he gives you the credit. It wasn't you. You were not there. Someone that looks like you. What would you do? What would be your reply? Would you pretend that it was you and move on? Take the credit for yourself? Would you tell him, I'm sorry, it wasn't me. Maybe Hashem sent someone that looks like me, but it wasn't me. You don't want to take the credit. אבל אז זה אוכל את מבחינת אשם. כי אשם רצה לעשות את זה, הוא לא רצה שהוא ידע שזה אליהו הנביא. אשם יכול היה לשים אותו כאליהו הנביא. כאילו אשם שם אליהו הנביא לרחל, אשת רבי עקיבאה, כשהיא הייתה מאוד פחות ובלונדית, והיא הייתה עם הרבה סטרו, כי הם חייבים באגלו שעשו מהסטרו, הסטרו שאלה אוכלים את הרכבים עם. והוא שאל אותה, וואו, יש לך כל כך הרבה סטרואה, אני כל כך פחות, אני לא יש לי סטרואה, אתה יכול לציין לי איזה סטרואה? למה ה' עשה כל כך דבר? לזכור אותה להרגיש טובה, להשמח אותה. בגלל שהיא ראיתה שאני הייתה גבירה חייבת. אני חייבת בבית אבא שלי. אני גברתי עם זה, עקיבא. אני נותן לו לישיבה 24 שנה. אני בלוניה, אין אלקטריקה, אין מה לעשות. ומה קרה? עכשיו איזה חלום יקרה ויגיד, וואו, יש לך כל כך הרבה סטרואה, אפשר לי קצת סטרואה? אני לא אוהב את זה. אני צריך מקום לתקן את הראש שלי. למה ה' עשה את זה? לזכור את זה להרגיש טוב. למה? תראו, הסיטואציה שלכם לא הכי טובה. איזה אנשים נשאר יותר מאת. כשהייתי ילד בשכולה, התלמיד הייתה באה עם התוצאות של הטסט. בישראל, אני לא יודע אם הם עדיין עושים את זה, אבל כדי להתמודד עם הילדים ולשמור עליהם אם הם נפגשו בטסט, הם ראו את הסקולים של כל הילדים של הקלאס בקלאס. והם הולכים עם אלף בית. אחת הנקודה עם אלף, ואז בית, ואז גימל, אמאם, במידה. אז אני, אתה יודע, יש בקלאס 30 נקודים, אני נכון הייתי אחרי 20. אז 20 לפני מי, הם כבר ראו את הנקודה. יצקוויץ', 85' ברקוויץ', 92'. ככה, כמו האלפים. כשהם הגיעו לי, מזרחי, 40'. אז זה היה כל שבוע. ‫אני תמיד קיבלתי 40, 35. ‫לפעמים אפילו ללקחה שאתה כותב, ‫זה לא דבר לתת להם. ‫אחר כך אני אפילו קיבלתי ‫משהו יותר טוב מזה. ‫אחר כך אני אגיד, ‫לפעמים הבאים, ‫תתן לי רק כרטיס פלטה. ‫למה אתם חסרו ‫כל הזמן שלי? ‫כי אני כתבתי הרבה חכמות, ‫בקווה שהלקחה ‫תראה שזה נכון. ‫אז... לפעמים אני נשאר אופן, לפעמים אני לא אשכח כל כך הרבה. בגלל מה אני נשאר טוב או רע, זה מתחיל על המצבות של הילדים שבשבילי. אם היא אומרת, יצקוויץ' 50, ברקוויץ' 45, ואז היא באה, מזרחי 40, אני נשאר טוב. ברוך ה' אני בשבילה טובה. זה לא עזוב לי. כשאבא שלי נותן לי נהוגה, מה זה ירבאים? או הלכה לקרוא. אתם יודעים את הלכה הזאת? אתם יודעים, אתם לא תראו את זה לבנים שלכם. ואז הם היו מגניבים, אתם צריכים להכניס לבנים שלכם סימן. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה? That's the end of you. So when I would get 40 and everybody else got 40, I would say to my father, מה אתה רוצה? כל הכיתה נכשלה. I'm one ahbal among many ahbals. But when everyone got 85 and up and I'm the only one got 40, I would go home, אבל וחפרוי ראש. I would panic. למה? כי אז הוא יקרא ויגיד, תגידו לי, זה היה ער פסט, כולם פסטים. מה זה פסטים? כולם 90 ועד. יסן כל מה הוא קורא לזה זה ללכת לארח. הוא לא קורא לגבי הקלאס. עכשיו, כשאתם חושבים על הדלת שהם עשויים ללכת, אנחנו לא נפגעו כל כך הרבה. משרפן קיבל נזלת, כן לציפור. שייקספיר, רבא גוריו, ביאליק, מוליאר, כל הזה מטורף. במשך לדעת תורה, גמרה, הם מדברים את הדברים של הגויים? לא. ברוך השם, את הלוח שלי לא הייתה מעלית לכל זה. אני לא ראיתי את הדברים שהם מדברים. עדיין כשהם מדברים תורה, הם מדברים את זה כנבל. אברהם, מצרה. איפה? בבר. הם עשו את זה כאילו זה מוזיקה או משהו אחת שעה אחת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת טוב, רבותיי, תשמעו את זה. סודק מראה אומר, מה היה התגלגל של רבי חיר? הוא התגלגל שהשם שם אליהו הנביא במציאה שלו. זה מה שהוא אומר. אוי לכן יולדות שבארץ ישראל. אוי לכל האנשים שצריכים להתגלגל במדינת ישראל. אוי לכל האנשים התגלגלים בארץ ישראל. מה היחס הזה? מה רבי אמרו ומה רבי חיה התגלגלו. הוא אמר לו, מרגע שאתה מנסה לצפות אותי, כל המחשב שלי נפגש. אז במקום להגיד, אה רבי, ברוך השם, אני כל כך שמח או המחשב נפגש, הוא באמת נפגש. שהוא מתחיל לנסוע. הוא התחל לנסוע. אוי, כל האנשים מגניבים יצטרפים עכשיו. אוי, כל האנשים שהם צריכים להיות יצטרפים יצטרפים. אתם יודעים, בימים, מי עשה יותר זמן? האנשים או האנשים? היום האנשים עושים יותר זמן של האנשים. היום. פעמים יותר, בערך. זה בוודאי בעבר. אבל בימים גדולים, האנשים חייבים להחזיר את החיים שלו יותר מיוחדים מאחרים או מאוחרים של שנים. זה היה ככה. מה שהחלטה? הילדה. עד 50 שנים, או 40 או 30, משהו כזה, לתת ילדה היה ריסק של החיים. ריסקי חיים גדולי. זה היה כל כך עשוי בשבועות. לא הייתה מדעים כמו היום, עם כל מיני מכניסים. הם לא הייתים עם הכניסים של היום, הם לא הייתם עם הרכב למשל, תנועה, כל אלה הדברים שהם... הם לא הייתם עם המדעים של היום, בכל מקום. והמסגרת לא הייתה סטריליזטית. צריך להיות עשוי במקום עם הרבה גרעים וכל מיני... לא כמו מדעים שהם סטריליזטו את המקום במקום של סוגריה, וזה היה הרבה יותר קשה לעשות ססיריאן, לא כמו היום, היום זה פשוט סרג'ירי, ולכן הרבה אמנות מותה בתה, כמו רחל, היא מותה בתה בנימין וקשה. הרבה אמנות לא ידעו אם הן נשארו בתה. ולכן איזו אמנות מותה בתה של 30, 20, 40, as long as once they stop giving birth, let's say a woman gets to 50 something and she survived all the deliveries, that's it. Now her chance to die is very small. But in the time of giving birth, women used to die. Where can you find a source for it in the Tanakh? That women live longer life than men. That they have shorter life than men. That that's the way of life, the way of nature. ‫היום, ברוך השם, ‫הנצחה החלטה. ‫הפרבלם הזה, ‫הוא לא יותר ריסק. ‫כמו בגלל חלומות אחרות. ‫יש חלומות שבחורות, ‫אם מישהו היה את זה, ‫זהו, הוא מת בטח. ‫היום, אינטוביידיקה, אינג'קציה, ‫איזשהו, סרג'וריה, ‫ואני אשרח אתכם. ‫איזשהו וקסים אשרח את החיים ‫שהם לא היו בחורות, ‫אז כשהייתה פנדמיקה, ‫מיליונים מתים, וגם הייתה דברות שבסופו של דבר זה לא... היום אתם צחוקים על זה. כשאתם הולכים לספטום, הם נותנים לכם אינפוזיה. בפעמים אתם נקבלים את עצמכם ואתם מתחילים להכניס. בפעמים לא הייתה דרך להכניס. אתם מתחילים להכניס, אתם מתחילים להכניס. So people in general live shorter life. But now, don't get confused. In the time of Avraham, Yitzhak and Yaakov, and before, people live very long life. Then came time that the world was not so advanced. Many people died in their 40s. 60 was already a good age. That's why they say, ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אם בגבורות שמונים שנה. As a hint, גבורות גברות, מה זה גברות? גבר, it's a man. גברת means a woman. אם בגבורות ימש נותנו בהם, the man lives in average 7 years. And the women, 8 years. אם בגבורות, meaning גברות, if we're talking about women, it's 8 years. But there is a better proof than that. King Solomon, the smartest person ever lived, wrote a beautiful song. שאתך ילמים צעה. Everybody knows this song, right? We sing it on Shabbat, Friday night. What does it say? גמלתו טוב ולא רעה כל ימי חייה. From here, the Chachamim learned The women back then lived shorter life than the men in the time of King Solomon. Why? Because if they lived longer life, it should have been כל ימי חייו. כל ימי חייו means as long as she was alive, she served her husband and gave everything for him until she died and he continued to live. אבל אם היא חייבתה חיות קטנות והיא תמשיכה לחיות אחרי הם, השטחה הייתה כל ימי חייו. כל ימי חייו שלו. עד שהוא מת ואז היא לא הייתה לצלם עדיין. אין אוכל, אין מכניסה, אין. מפה אתם רואים שהצלחה של העולם הייתה שהאנשים, אז, נשאר קצת. אחר כך, כמו שאמרתי, עכשיו, ברוך השם, עם הטכנולוגיה של היום, עם הדוקטורים של היום, עם המקום של היום, בגלל זה, עדיין, עד שאני אגיד לכם עכשיו, זה הדרך של העולם, זה עדיין לא מבקש להיכנס למדינה היום, אם לא שאתם צריכים. אתה צריך לעשות כל מה שאתה יכול לנסוע להכנס לספירה. למה? אני פעם ראיתי ארכסת, שעשרים אנשים מותים כל שנה בישראל, עשרים, במדינה קטנה כמו ישראל, מבקשים וגרם שהם מקבלים בספירה. הם היו עם דבר קטן, הם באים לבקש משהו בספירה, יש כל כך הרבה גרמים ודברים שיכולים להפסיק את החיים, הם יקבלו את זה בבית והם מותים. זאת אומרת, אם הם לא יקבלו את זה בבית, פעמים אחרי זה הם יכנעו. העקבות שהם נכנעו את עצמם בבית, זה מה שהם מותים. אותו דבר עם ה-Covid-19. הרבה מהפעמים שהם מותים בתחילת ה-Covid-19, הם מותים בגלות. או בגרמים בבית. כל אחד היה בפאניקה, המדענים, אף אחד לא רצה למות, אז הם נפגשו אותם. איזה אנשים מותים עם נוטה במידה שלהם. אני לא מותה מ-Covid. אני מותה מבריאה. ואם התקופה הייתה, הם לא נפגשו אותם. אם היו רוצים להביא אוכל, זה לא נמצא. המדענים לא זוכרו, הם נפגשו אותם למות. למה? מה, אני צריך למות? אני רוצה לחזור על החיים, אבל אם אני צריך למות במקום של המדענים, זווית זווית. מה נשמע משה? ברוך השם יהיה טוב. איך אתה משה? בעזרת השם הוא יהיה טוב. זאת ערסי לדבר ככה. ברוך השם, הכל טוב עכשיו. אין דבר כזה, יהיה טוב. עכשיו טוב. אהה, אתה לא יודע מה לאכול. זה מה שהשם חושב, זה טוב לי. אהה, אתה לא יודע מה לך, זה מה שהשם חושב, זה טוב לי. אה, אתה לא יש לך את הביתה שלך? זה מה שהלך חושב, זה טוב לי. מה שיהיה טוב למהלך שלי זה מה שיהיה לי אחר כך לגבי הפכה הלכת. ואיך להתארג את החיים של אדם. אני אביא לכם דקות מהפרשה. עם ההיסטוריה של ה'מית', והיועם כ'מית' עוננים. זה דבר מאוד מעניין, זה עוד ללמוד. אבל בואו נכניס את הסטוריה אז רבי חיה אמר אוי לאנשים שחיינו אוי לאנשים שחיינו למה? בגלל שכל 13 שנים שהרבי הכי ברוך היה נחשב אי פעם בלילה, עשרה, עשרה, עשרה שנים הוא נחשב ונחשב כל האנשים שהם חיינו בישראל עכשיו, איזו אישה הייתה סלעה לפני שהיא נפגעה, היו הרבה סלעות. זה היה במהלך. אחרי זה, היא הלכת לבד לכל מיני בעיות. אבל את ה-13 שנים, לא אחד הילד היה נפגע. עכשיו, איזו אישה מותה, הגמרא מייצא, עכשיו, איזו אישה מותה ל-13 שנים. אבל, כשראביג גד רן אובי סאפרינג. Who knows what can happen to the nation. This is what the Gemara in Masechet Barachot, page 17. The Gemara say, it's a verse from Psalms, Tehillim, 144, verse 14. מסובלים. Who is alufenu? Our champion. Who are they? The biggest rabbis, the holy people. Full of suffering. That's a verse. alufenu batora uva mitzvoot. Mesubalim be yisurim. Why? The suffering of the tzadikim. הוא מבקש את כל הגנירה. אני אעביר את הסיפור. כולם יודעים, רבי בן ציון אבא שאול ז'צאל הוא היה סופר, סופר, סופר גניאס של הגנירה שלנו. הוא היה כמו רגעון מווילנה של היום. הוא פסק כמעט עשרה ומאה שנים. את עיותו היא לא תמקד. הם תמיד מתחילים, כאילו מישהו שבא לדבר, לא משנה מה, כל הזמן. רעיון שלו הלכה לנקודות שלא אחד יכול להבין. לפני שנים הוא נותן שיעורים בפורט יוסף. הוא היה חברותי רב עבדיה יוסף. רב עבדיה יוסף היה מלך עם זכויות פוטוגרפיות. הוא ראה את הפאגה אחת ומחזיר את כל הפאגה. רב בן ציון אבא שאול, had a brain that was super, super deep to see things that other people cannot see. You have a sharp brain like this, it's a special gift. So they were a perfect combination. Since they were very poor, Rav Ovadia Yosef, his father had a little grocery, size of the bathroom out here. Mamash like this, no exaggeration. So the bathroom out there, that was the size of the store. ירושלים. הוא קבל סופ, שמפור, ליפה, פלואה, אתה יודע, מילק. אז הוא היה יש לו קצת מילה, רב עבדיה, לביס, ללכת באחור לישיבה, פורת יוסף. פורת יוסף בגאולה שם. אב בן ציון היה כל כך פחד, הוא לא היה יש לו מילה לביס. אז בגלל שהם רצו ללמוד, רב עבאדיה תלמיד להם בשתיים ללכת דרך אחת, לישיבה, ועל הדרך הראשונה, הם הלכו לשעה פעמים, פעמים את כל התלמידות של היום, מרחק. רב עבאדיה אמר, את הפג'ה, והוא מתחיל, רב בן ציון, והם, זה כמו שהיה עד שנים. אז רב בן ציון, כשהוא נותן את השיעורים, הוא היה עם מילה, שם היה סאסון שבת, זאצל. הוא פסק לפני כמה שנים. הוא היה עם סינגאג ברמות, עד שהיה פסק. רבי שלי היה בשיעורים. הוא אמר לי, אתה צריך לדעת. מכל אלפים תלמידים רבי בן ציון אבו שאול היה לפני 40 שנים שהוא הלכה בפרק יוסף, אף אחד לא ידע יותר מ-20% ממה הוא מבחין. אף אחד לא היה מבין יותר מ-20%. זהו. אפלא אחד. היה אחד הילדים, הוא היה נכון כזה. סאסון שבת, אנונימש, מגניב, לא רוצה אהבה, אף משהו. הוא היה ידע על הכל. הוא בא לו אחרי השיעור, אחת שעה הוא יכול להגיד לך עשרה דקות ולהביא אותן ביחד. ובן ציון אמר לו, אני לא יכול ללכת את העולם רק ללכת אותך. והוא היה שואל אם אני יכול ללכת, סאסון? אם הוא היה אומר, אחד פעמים הוא בא ואתה רואה את זה על הקסטה. איפה סאסון? הוא היה בקורנר. הוא היה כאן, אנחנו יכולים להתחיל את השיעור. למה? הוא רצה, הוא צריך מבחינה. אתה רואה, כשאתה מבקש קלאס של הכי גדול של תלמידים, ואתה רואה שאני רק מבין 20% מה שאתה מבקש, זה קצת מפחד. אבל אם יש לך אחד מלחמים שמבינים את הכל, אה, בגלל זה זה עובד. בגלל זה. אז, רב בן ציון אבא שאול, קרוב לאחר של את החיים שלו, נפגע בפחד של גולם שלו. הוא היה על חולה. When he became paralyzed in a funeral of the huge Tzadik, Talmid Chacham, Kabbalist, Rabbi Yaakov Muzaffi. There were two brothers, Rabbi Salman Muzaffi and Rabbi Yaakov Muzaffi. Both of them were big, giant Chachamim. I wonder who the mother that had such a schut. Two boys, the light of the world. Rabbi Yaakov Muzaffi was the head of the Jewish court. אב ב'דין של ירושלים. In a debt-free factory. I gave him money to marry his daughter. He told me when he gets his pension next year, he'll give me back the money. Now he's denying it. I gave him everything in cash, in a locker room. Nobody saw it. He said to him, who gives 40,000 shekel, a pension of 40 years of work, cash to someone with no witnesses? Who does such a stupid thing? It's against the Torah. He said, okay, so I'm stupid. But that's what I did. עכשיו הרבי ידע שהאנגלית לא תביא את החברה שלו לבית, ותעשו כדי שלא יקרה את זה באמת. אבל אתה לא יכול להגיד על ידך. אתה צריך דקות. אז התורה אמרה שהמבדלים צריכים להיות מגניבים, לא כמו בישראל, ראש קטן. יאללה, אנחנו רוצים להחליט את זה. קבלו לו משהו וביי. לא, צריך להיות מגניבים. אז הוא אמר לו, תראו, אנחנו לא יודעים שאתם הכתבו זמן. And you claim that you never got the money. So I cannot make you swear, I cannot do anything. But, if you will agree, tomorrow morning we will bring a body from Hevrat Kadisha, and we, the Kabbalists, have a special ceremony. If you say the truth, it won't hurt you. But if you lie, you will drop dead. אתה יכול להשתתף את המדבר של השחרר. אני אקבל חברת קדישה, מישהו שישחרר הלילה. אני אקבל אתה לפני שהם יכולו להשתתף אותו למהר, להביא אותו כאן לבית. אני אקבל אתכם להשתתף את המדבר שלו, ולהתכוון אחרי מי, אירחים. אם אתם שחררים, אתם תרגישו את המדבר שלו, הוא יחזיק אתכם, יותר ויותר ויותר, עד שהם יחזיקו את המדבר שלכם, ואתם יכולים להשחרר ולהשחרר. אתם יכולים לעשות את זה? והגuy is thinking, what is this story now, bring a dead body? He is already into the lie, what is he going to do now? He already said he never got the money. He said, okay, yeah, I'll come tomorrow 9 o'clock. They brought a body from Hebrad Kadisha with a big car, they took the body out, they bring it to the bed in, the body of a man. He said, okay, please take the hand, hold the hand, hold it like this, okay. Repeat after me, I never got any money from this Moshe. הוא לא נתן לי 40,000 שקל אני לא יודע עם כל שנה, הזמן לא במיוחד שלי. בצליל, בצליל, האנגלית נשארת שהמדינה באמת נחתית על המדינה. נחתית, נחתית, נחתית. גדולה. הוא כבר מתקדם. אני אומר, מה קורה? אני נשארת משהו. מה, הוא מנסה את המדינה שלך? אתה צריך להגיד את האמת לפני שתהיה לך עוד 30 שניים לפני שתמות. אגיד את האמת. יאי, יאי, יאז רבא, I'm sorry, I took the 40,000 lirot. When did you take it? In the locker room. When? A year and a half ago. You're going to pay it back? Absolutely. Get up. You can get up. I was a fake then. A guy with a good hand. We have a guy in yeshiva, when you shake his hand, אתה צריך להשתתף את הרגל שלך בשנה אחת אחרי זה. איזה רגל יש לו. כשאני מנסה להשתתף את הרגל שלו, אני אומר... איזה רגל יש לו. אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, או, אתם הוא נותן לך כל היד, אבל הוא לא משחק, הוא פשוט נותן לך היד כמו קטנה. הוא מנסה לקחת את היד, אבל הוא נותן לך ככה. זה מה שקורה. בגלל זה, זה מידה על האנשיה, אם הוא אנשיה מרחקה או קטנה. קטנה. למשל, אני לא רוצה שאתה נותן לך מישהו שמשחק את היד ככה. אז אתה יכול לקבל תודה שלו, זה יקרה 40 שנים. או לבחור, תלמיד על הבחור. הוא מגניב, הוא מרחק את האסכמוס הזה. אז למה אמרתי לכם את הסיפור של רב בן ציון וזה מה שאני רציתי להחליט עם. כשרבי עקב מוצאפי פסק, כולם ידעו שהוא נופל בלתי פסיקלית, בגלל שהיה גדול בקבלה. כשאתה גדול בקבלה, את הליות שלך היא תמיד בריסק. למה? כי האנגלים שהם מבינים כאן הם מגניבים לדברים מספיקים שהקבליסטים עושים אז רבי יעקב מוצאפי היה מאוד מאוד מיוחד בישורים כשהם נכניסו את הולך שלו לגבי רב בן ציון אבא שאול נפגש ככה על הגב והוא נכניס לגבי זו, זו דקה בפונרל, הוא לא יכול להתחיל אז אני שואל לו לאחר כך מה קרה רבי? אופקנטי, מה קרה הוא אמר, עד עכשיו, הספרים של רבי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב מרצפי יעקב כשהשם התגלגל אותי, מרצפ כשהשם הלכה לגרב, אבא שאול הלכה פרליאזי ביחד מהגוף שלו. מאחורי זה הוא היה על חולדה לחלק מהחיים שלו. אתה רואה את הדברים שאנחנו מדברים עליהם. הם נותנים את החיים שלהם לתורה. אתה לא יכול להגיד להם, אחר כך תעשו רעיון. אחר כך, אף פעם. אף פעם. כל דקה של התורה הייתה כל כך גדולה, כל דקה הייתה קלקולטיבית. המידות, הדברים שהיו להם, הם היו לגנטים. כל כך קל. אני אשמח שיש לנו אנשים כאלה עוד פעם במדינה. אבל זהו. כל הגיאנטים האלה נפגשו מהמדינה. אנחנו היום, ומה קרה בעולם, לא יש לנו עוד פעם. צריכים להיות גדולים גדולים. That's why we know that we are very close to the end. The Mashiach is supposed to come in our days. Why? Because one of the conditions the Gemara gave. אין בן דוד בא עד שלא יכלו כל החכמים מן עדו. When you want to know when the Mashiach will come, it will be when there would not be giant hachamim, rabbis in the world left. You will have nobody to ask to what to do. יש לנו עדיין קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אנחנו מגיעים שם. עוד מילה, עוד שנה, עוד חמש שנה. זה קורה. ארה״ב ואיזום מדינים אירופאיים, ואולי ישראל, אפזיר את האימפריות האלה. והפרפט זכריה, בזכריה 14, מדבר על איך יהיה אימפריה. שתי חודשים של האנשים בעולם ימותים ב-12 דקות. זה יותר מ-5 ביליון אנשים ב-12 דקות. זה נכנס לפני 2,400 שנים. אף אחד לא ידע על נוקלירים. לפני 2,400 שנים. לא הייתה ארוכים. הייתה בונה נרו. זה מה שהייתה. מה הייתה לפני 2,400 שנים? כשהפרפט אומר לך ששני חודשים של האנשים ימות בפעמים, והחודש האחר יחזור כמה שנים להשיג אותם, ועדיין יהודים וגנטים רחיבים ורחיבים יחזורו את הפרוסס לסלווה האחרונה, עכשיו, היום, אתם רואים בעצמכם שזה נכון. 30 שנים אגם, כשאני התחלתי לדעת, זה נראה לי כמו גמראים. מה? איך זה יכול להיות? כל הדברים שהגמרא מזכיר. עכשיו, כל זה קרה. הכל. ב-30 שנים האחרונות, הכל קרה. זאת אומרת, מפני הזמן, זה ההתגלגל. אנחנו לא יודעים. אחת שנה, אולי קצת, אולי יותר. אנחנו מאוד קרובים לזה. The question is where are we going to be when it happens? Are we going to be Shomer Shabbat or God forbid Mechalel Shabbat? Mechalel Shabbat has no chance whatsoever for Olam Haba. No chance. It's a clear verse in the Torah. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. נחרטים ועובדים לעד ולעולמי העולמים. The Rambam writes. If a woman is not modest, מחתיעת הרבים in the public, she has no chance. כל אבא שתראה אותה ברחוב, יש לה סין. זה יכול להיות מיליאנים סינים בברחוב. יש רשת דברים שאתה לא רוצה להיות בזה. הגמרא ניסה, מה צריך לעשות? אתה צריך להיות הרבה תורה וגמילות חסדים. ואני אומר לך, בשם כל הכבודים, הגמילות החסדים הכי גדולות היא לספק רחובים של יהודים החסדים. כל יהודי סקולר זה חלום חלום. זה נכון שהרבה מהם לא יותן תקנה. לא יותן עבודה להם. הם ערב רב. אוקיי, אנו מדברים על זה בערך. אבל הרבה מהם הם פשוט נאיבים. הם לא יודעים. הם אינטליגים. הם לא נלמדו תורה. הם גדלו והם מלמדים במידה הישראלית. בלתי פעמים. אפזיר לרליגיה ולרליגיה. הם לא יודעים משהו. A few times I met some people like this that accidentally I came to my lecture in a funeral or when they're sitting shiva. They say, wow, the first time in our life we heard the speech. We never heard words of Torah in our whole life. It's actually very interesting. Where can we hear more? Mamashe, a different approach in a minute. Why? It's the first time in our life they heard Torah. הרבה שלהם, יש אנשים בישראל שהם לא שמעו את ה'תורה'. ראש המקום לא שמע אף שעה של תורה בעולם שלו. אתם חייבים לזה? פרופסור בארוורד לא מתחיל לתחיל גמרה בעולם שלו. גוהים בסוט קוריאה מתחיל לתחיל גמרה יום-יום. זה במקום, במקום. בג'ורדן, הם הפרשו את התלמוד לערבית. בהרבה מדינות, בהרבה אוניברסיטאות, הם מלכים תלמוד. הפרזידנט של ארגנטינה מלך תלמוד. הוא רוצה להשתתף לתלמוד והוא רוצה להשתתף לתלמוד בסיסטם של התלמוד. אם יהודים השרים יתן לו. הגוי רוצה להשתתף לתלמוד מנדטורי. יהודים השרים, בטח, לא יתן לו. אנחנו חייבים בשבילי העולם. זה העולם שנחנו חיים בו. יש לך גועים, רעיון גועים, כאילו, איך קוראים לו? רוביו, כל זה שקורא מאוד טוב על ישראל. הסנטורים. קרוס, טאד קרוס, זה איזה שם? אני שומע איזה פעמים אנשים שמים לי וידאו, הוא מדבר יותר מן הרבי הזה, על הארץ ישראל, על ה' ואז יש את החיים הלכים שלו עם אח שימו, ברני סנדר, את החיים הלכים הזאת, כל מה שהיה יהודי הוא נפגע, זה היה עליו והוא יביא אותנו לכל מיני חברים, בלתי חייבת, ויש לך חמאס מרדכים, הוא בפחד עליהם, הילדים הקטנים, הילדים יהודים, הילדים חייבים בתלמוד תורה, הוא רוצה שהם מותים. החמאסטים, המנצחים הטרורים, הוא רוצה שהם יכולים להיות עצמים. הוא וראשו, צ'אק. שומר. בגלל זה, יש גוי צדיק שרוצה לעזור ליהודים, שרוצה... ואז יש את זה, רשע מרושע ערב רב. זה מה שזה. אנחנו צריכים לעשות כמה שיכולים, לספק כמה אנשים כמו שיכולים. עם הערוץ, עם נותנים קטנים, עם נותנים USB-CDs, ביקשים אנשים בשבת, נותנים הרבה זמן לקירוב. הזמן חזק את החיים. אין צחוק. יותר זמן יש לנו, יותר אנשים חזקים. זה משחק של נומבר. כמו בבסיס. יותר פליירים נותנים, יותר קסטמנטים יצאים לסטופ. נותנים 10,000 פליירים שיש לך חוויה 50% אחת. כל יום קסטמנטים באים, 10,000 קסטמנטים יביאים לך 200 קסטמנטים. אם תביא 20 קסטמנטים, אתה נכון שאחד יביא. זה משחק של נומבר. אותו דבר עם הדמות גוגל. כמה אנשים רואים את הדמות, כמה זמן שתביא. למה? זה משחק של נומבר. זאת הכתובה שה' עשה את העולם. יותר תפקידים, יותר אפקט. בגודל ובגלל. זה גם אופן רעיון בעולם. יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנשים שומעים את סנטה קלאוס, יותר אנ