Live with Rabbi Yosef Mizrachi

בזרת השם, הלאה האחרונה לפני יום כיפור, שזו הלילה הבאה, יש לנו עוד שתי ללכת לראות, אלה שלא ראו את זה הלילה האחרונה והלילה השביעה, עם הרבה מידע על יום כיפור גם. ‫הקבוצה הזאת, בעזרת השם, ‫שתהיה לרפואת הנפש והגוף ‫אופטליה, בת הודה ברינה, ‫לרפואת האובר של מילנה מלכה, ‫בת פאולינה, להצלחה, ‫או לרפואה ציפור הבצער ‫אין יושע בן קארן, ‫אל שחרורן של השבועים ‫אביאטר בן גליה

‫אין גיא בן מירב. ‫ברוך השם, כמו שאתם יכולים לראות, ‫הכל העולם מתייחס עכשיו ‫לחמאס נאצים להתגלגל אם הם יקבלו החברה של טראמפ או לא. אולי, אם הם יקבלו החברה, אולי נראה את כל הטראמפים שהם נפגשים. כמה שלהם חיים? עד עכשיו יש 48, אבל הם יקבלו ש20 יהיו חיים. אני אשמח מאוד אם 20 באמת חיים. אפילו אם 12 תהיו חיים, אני אשמח. כמו שאמרתי, את ההתרדות שלהם לנו היא כל כך גדולה, הם לא יכולים להשתתף אותה חיים, אפילו אם הם יודעים שהן מאוד מיוחדות להם. בואו נגיד שהצלחה שהתגלגל יפה היא מאוד מאוד גדולה. בגלל שהם בטוחים שהם מגעלים על כמה שמורים, וכשהם ידעו את הספר, ישראל לא רוצה להחליט יותר מ-2,000 מרדכים. כל שם יפה. נראה מה יהיה. באירופה, אנחנו רואים עכשיו את התחילת הלחמת של הלחמת של העולם, בין רשת וכל המדינות האירופאית. דנמרק, גרמניה, פרנציה, נורווי, הרבה מדינות מختלפות עכשיו. פולנדיה, רומניה. הרוסיאנים מייחסים דרונים לכל אחד מהמדינות האלה, מבחינת אותם. נחשבו עכשיו בין גרמניה, פרנציה, נגליה, נורווי, נאטו, כל המדינות האלה עם רוסיה. מי ידע איפה זה מתחיל? זה יכול להיות התחילה של גוגו-מגוג. אנחנו לא יודעים, אנחנו צריכים להכניע. אנשים רוצים לדבר על מה יקרה להם כשזה יקרה בעולם הזה. הולכים להשיג, הולכים לא להשיג, הולכים להשיג, לא להשיג. אני קורא לך יותר, אתה חושב על איפה אנחנו הולכים כשזה יקרה. אנחנו צריכים להשיג את העולם אנחנו רוצים ללכת למקום טוב. מה שצריכים לעשות כדי להיות כאן עוד 10-20 שנה? זה לא הדבר הכי חשוב. הדבר הכי חשוב זה כשזה יקרה, כשהם אחר כך יפגשו את הטלפון הנוקלי, ואנחנו צריכים להפגש מפה של את הארץ הזאת, השאלה היא, איפה אנחנו נגמר? לרקודי אנשים, טלפון נוקלי על ראשם שלהם יהיה רק הראשון של את הבעיות שלהם. זה לא יהיה הבעיה, כי כמו שאני רוצה להסביר לכם, אם הם דפקו נוקליר על ראשכם, אתם לא יכולו להכניס מה קרה לכם. אתם לא יכולו אפילו להשתמש. כל מיני מוותים עם בולט, עם כניף, עם נוקליר, זה עדיף הרבה יותר ממשיך למות נוקליר. ‫אם מישהו דמיין בום ‫בבניין, ‫הרצחים מפלגים, ‫אתה מתאים, ‫זה יכול לתת לך כמה שעות למות. ‫זו תחלת גדולה גדולה. ‫אם מישהו מפלג אתך, ‫זה יכול להיות שעות עד שתות. ‫אם מישהו מפלג אתך, ‫זה יכול להיות דקות עד שתות. ‫אתה מרגיש הרבה תחלות ‫בדקות כאלה. ‫נוקליר, ‫אתה לא יכול להכיר, ‫זה פעמים יותר ‫מאחורי העולם. ופה, בקרוב, אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� ‫למטה, במיוחד, ‫הם משחקים מאוד ראשיים. ‫אנחנו נתחיל בישיבת השליחות ‫ב-5.20 ע'מ. ‫לאחר זה שחרית ומנחה, ‫זה גם ראשי. ‫בכל המקומות יש ראשי מנחה. ‫1.30, 2.00, 2.30. ‫התפקידים

של יום

כיפור. ‫יש לנו את החלטה האחרונה, ‫אתם נמצאים בלבים ‫שלא נפגעים. ואתה מקבל את כל דקות של יום כיפור, לעשות תשובה בלתי פעולה, בסליחות, בדבינים. העניין הוא, יעזוב רשע דרכו. זה העניין. אשם, אני חוץ מפה, זהו. אתה לא יכול להכניס אותי מפה. מה שאני עושה, מה שאני רוצה לעשות, זה כבר סוף. אני ממשיך, אני חוץ מפה. אני אקצפתי את עצמי כדי להחליט את כל מה שחשוד ושחר. בפרסומת, כדי להיות יותר אמיתיים, בפרסומת, בביתה, עם אותה, עם הילדים, עם המשפחות, בפרסומת, עם החיים של כל יום, איך אתם אוכלים, איך אתם מדברים, איך אתם מספרים אנשים. אתה צריך לעשות את זה, זו הראשית של תשובה, בין אדם לחברו, לא רק בין אדם לאדם, זה בין אדם לאדם. לעשות תשובה זה לא קל, זה כתוב בתורה, ושבת עד ה' אלוקיך, עד ה' אלוקיך, זאת אומרת, כל הדרך לאדם שלך, לא חצי דרך, לא חצי דרך. ואחד מהמצבים הראשונים של ישעם הוא לצלם אירת שמיים, לצלם, לצלם מהאדם. היום, הקהילה של צלם זה לא קהילה פוזיטיבית, בגלל שהקהילה היא מאוד מגניבה. הרבה אנשים בעולם הם מאוד מגניבים, לפחות כשקוראים לספירטואלית. לכן, כשאתם אומרים להם שאתם צריכים לצלם מהאדם, הם מסתכלים שזה משהו נגטיבי. אז אני רוצה להכיר לכם, זה גדול ומאוד גדול לפחד את ה' הפחד שאתם פחדים אתו, יותר הוא אהב אתכם. אני יכול לראות לכם עשרה פרסים. אפילו אברהם אבינו, הוא היה עד 10 טסטים גדולים לפני השם, אקציאלי אקצפטו אתו להיות פרופסור של המדינה היהודית. אברהם העברי. למה הם קוראים לו עברי? בגלל שהוא היה בצד אחד של העולם, וכל אחד היה בצד אחר של העולם. אז הטסט האחר של ה-10, שהיה הכי קשה, זה שאחרי שאברהם חשב 100 עשרה שנים לדעת שיש לו ילד, ובסופו של דבר יש לו ילד, השם אומר לו עכשיו, בבקשה קח אותו, וקח אותו לעקדה, ולשחרר אותו, ואברהם אומר, מה קורה פה? אשם פרמיס מי ביצחק, ייקרא לי לך זהרה. ועכשיו הוא אומר לי לנסות להתקשר אליו. והוא שואל אותי להגיד לנסות להתקשר אליו, לא להתקשר את הילדים שלו, זה מה שהוא רוצה. חשבו איך אני אראה בעיניים שלהם, שהם כאלה שקמרים, כאלה שהם היפוקרים. אני אראה להם, למה אתם מנצחים את הילדות שלכם לידלים שלכם? זה עכשיו מה שה' רוצה, ועכשיו הם ידעו שאני, אני הצדיק, אברהם רבינו, הוא קיבל את שלום שלו ושחרר אותו. אה, הוא קיבל רק אחד. אשכם אברהם בבוקר והחבוש את חמורו והוא חבוש את והוא חמורו חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש חמורו את והוא חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש את חמורו והוא חבוש חמורו והוא את וההוא חבוש את חמורו וההוא חבוש את חמורו וההוא חבוש את חמורו וההוא חבוש And that's when את HaShem חמורו told וההוא חבוש him, את חמורו אל תעסלו וההוא חבוש מאומה. את חמורו Now, what was the response וההוא חבוש את חמורו of HaShem? וההוא חבוש What did HaShem say to Abraham? אתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה. Now, it's a fact. Until now, it was questionable. Now, you prove that you are a God-fearing person. Now, I want to ask you a question. When someone is willing to sacrifice his only child to HaShem, With such passion, running with devotion. That's a sign of love or it's a sign of fear? It's a sign that you love God or it's a sign that you fear Him? Based on the answer of Hashem, it's a sign that you fear Him. Because Hashem did not tell Abraham, אתה ידעתי כי אוהב אלוקים אתה. הוא לא אמר לו, עכשיו אני יודע שאתה אוהב אותי אתה מבין כמה אתה אוהב אותי בגלל שאתה מוכן לקחת את את הלך שלך ולתפוס אותו למי זה מושג של אוהב, לא? לא זה יותר מאוד אימפטים להיות אוהבים של ה' יברי שמיים כי אימא ה' אלוקיך שואל מימך מה זה שלך ה'? הוא מבקש ממך כי אימא, רק אחד, רק אחד לאוהב ה' ואז יש סליחה של דברים איזה אוהב זה כמעט בסוף הליסט. רעיון ראשון, אם יש רעיון, זאת אומרת שאתה מנסה לעשות משהו רעיון, אתה מנסה, אתה יכול לראות את עצמך אם אתה עשה משהו נגד אלוהים, אתה מלמד בגלעה, ורעיון שלך מנסה לדעת, אם זאת המקרה, זה רק עבודה של זמן עד שתהיה רעיון מדהים עם הוא ואתה אוהב אותו. למה? בגלל שאתה לא מלמד. אתה לא מלמד. ‫אז הידיעה היא שזה בעצם ‫הצרפים של יום כיפור, ‫של עשרת ימי תשובה, ‫למכניס אל הלך, ‫המליכון יהליכם, ‫למכניס לי את הלך, ‫זה מה שאומרים, ‫המלך הקדוש, ‫בכל המערכות, ‫במקרה של האל הקדוש, ‫המלך הקדוש. ‫ואנחנו נחשבים ‫עם השופר על ראש השנה, ‫זה היה הצרפה השנייה. זאת אומרת, כדי להוכיח שהראש יצא, התגובה מתחילה, ועכשיו אנחנו מגיעים לתוך 10 יום מיוחדים. זהו. בקרוב, הם מתחילים להתחילה בקורטרום בשמיים. 48 שנות, עדיין לספור את העיר. לספור את ההתגובה שלכם, לספור את הילדים שלכם, לספור את אבא שלכם, לספור את אבא שלכם, לספור את הפרנסה שלכם, לספור את החלטה שלכם. האנשים ב-7 אוקטובר, שלושה שנות לפני מה שקרה להם, הייתה ראש הושנה. על ראש הושנה, חלק מהם הייתה בסיניגאג, והם היו... הם היו עם סרטי עמד תשובה, אני בטוח שחלק מהם היו לסליחות, חלק מהם היו לשול, כל יום כיפור. חלק מהאנשים רליגיים מותים בזמן הזה. מפני 1,500 אנשים, אני ראיתי לפחות 20 אנשים עם ים אקדר. אלה 20 אנשים, אני חושב שהם היו ביום כיפור כל יום, לא? וזה לא עשו אותם. בסופו של דבר, הוא ראה איזה מזל נחשב. אבל אנחנו לא רוצים, חס ושלום, שהעיר שלנו תחזור באותה דרך. אנחנו באמת נחשב. אנחנו צריכים להחזיר את זה מאוד. ממש, לב נשבר ונתקע, האלוקים לא תפזה. רעיון נחשב, כל הדרך, זאת אומרת, איגו שלך נחשב, איגו שלך לא נחשב. לב נשבר ונתקע, אלוקים לא תפזה, אשם לא תפזה כדלים וכרשיעים דפקנו דלתך רשע מרושע הפר לפיו אנחנו לא כמו הם, הלך יבין. זה קרקטר מיוחד. שם ירחם עלינו שיש לנו כאלה אנשים בעולם הזה. אבל אנחנו לא ככה. אנחנו לא יושבים איגו. אתם אוהבים אותנו, אנחנו לא יודעים אתכם. אתם צריכים אותנו יותר ממה שאנחנו צריכים אתכם. אנחנו לא... חס ושנום, אפילו... לדבר על כאלה, זה כאלה רעיון. רק לדבר. תלמידי להגיד את זה במותך. אנחנו לא ככה. אנחנו קאם, אשם, אני לא משהו. אני חדש. I don't have no righteousness, no wisdom, no Torah, no holiness, no modesty, no generosity, no tzdaka, no chesed, no nothing. So why am I coming in front of you? To ask for mercy, that's it. Kedalim? Ma zedalim? Someone who has nothing, nothing, not one penny in his pocket. Ukerashim? Rash, it's from the word mitroshesh. מתרושש meaning become he had money and everything is gone. דל means never had money, always was on a low flame. רעש mean he could have had money but he lost everything. One way or the other, the דל and the רעש are totally broke. We come to HaShem and we say we are empty handed. We are, we are embarrassed. Ezra HaSofer say אני מפחד לרחוץ את הראש שלי מפה, שאתה לא צריך לראות את הראש שלי. אתה יודע מי היה עזרה סופר? אם אתה קיבל 10,000 רבים הכי גדולים בעולם, ואתה שמים אותם על סקל, ואתה שמים עזרה סופר בשדה האחרון, זה גדול יותר מכלו ביחד. עזרה סופר. למה היום עזרה סופר? בכל דבר בתורה אתה אומר לו, בכל ספר, הוא אומר לך כמה פעמים זה נראה. He knew the whole Torah by heart, left and right, all the secrets. He lived more than 2,000 years ago. It's not people from today. And he said, בושתי ונחלמתי מאבונותיי. I'm so embarrassed for my sins. אין לי מצח להרים ראש. I don't have the guts to even lift my face up. אתם יודעים איך לפעמים אתה רואה קטן קטן, שני שנים, הוא עשה משהו רע, אתה אמר לו, אל תקשר, הוא רואה את החולה, הוא רוצה אותה. אתה אומר לו, לא, לא, לא, אתה כבר קצת קצת. כשאתה לא תסתכל, הקטן קטן יצא, והוא יקבל אחר חולה, ואתה קורא אותו. אני אמרתי לך לא לקחת. מה היא התגובה שלו? הוא נסתכל. הוא לא יכול לנסות לראות את הראשון שלך. כשאתה יחזיר את הראשון שלו, הוא יחזיר את הצדקה שלו. הוא לא יכול להשתמש בסיטואציה של האשם. אתם רואים, כשאחד יש אשם, הוא לא יכול לראות את הראשון שלו, שהוא עשה את זה בצדקה שלו. לא צריך להגיד אם זה אשם. איפה אני יכול להחזיר את זה? אתם יודעים, כשאתה נמצא עם מישהו, בואו נגיד אחר כך שאתה יודע שהוא לא אהביך הוא לא בדיוק אהביך איך אתה יודע אם הוא מדבר בשלשון הרע או לא? יש דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת דרך לדעת זאת להחליט את הקנטקט שלך. הוא לא יכול לראות את הראשך שלך. אבל אם הוא בא ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו ‫אם אתם זוכרים, ‫באחת מהלקטורים שלו, ‫אני אראה את הסיפור ‫על יום כיפור, ‫שיש היה יהודי בריטי ‫מברית, ‫שהוא הולך כל שנה ‫למדיון דוד עוטל בירושלים, ‫המדיון הרחב ורחב, ‫בממילה, ‫לא רחב מהמול, ‫והאשכנזים, ‫הם מביאים אחד ‫הכי טובים קנטורים בעולם, חזנים, לפני ראש השנה עד לאחר יום כיפור. הם נמצאים כמעט 12-14 ימים. הם נמצאים באותל, יש להם סליחות, הם נמצאים ביהוסילנד. הם מביאים חזן מאוד פעמים. אז זה רוזנבלט, הוא מבחינת ישראל. בצדו שלו, בפליטה, הוא נמצא כמו יהודי בריטי. איך הוא נקרא? מוריס שכתר. זוכרים מוריס שכתר? מוריס בעברית זה משה. מוריס. טוב. רוזנבלעד עכשיו מנסה לתפילה. הוא מייצר תפילה. הוא אמר, הוא התחיל לדבר עם השכתר הזה. מה זה המעניין של השכתר הזה? שכתרים שלו היו שוכטים, מנסים לתפיל את האנימות. הם קוראים להם שכתר. שכתר קוראים לו לשכות, שכת. אז השכתר מייצר מה שהקבוצה עושה, שכתר. אז מוריס שכטר, רוזנבלט, אמר לו, אתה כתב תפילין היום? הוא אמר, לא, אני לא רליגי. הוא אמר, בוא, נתן לי לך את התפילין שאתה צריך להכניס. הוא אמר לו, לא, לא, אני כניסתי עם אותו. אל תתקשר אלי על רליגיה. הוא אמר לו, וואו, בוא, מה קרה? הוא מראה לו את נמברו של אושוויץ. הוא יש לו נמבר. הוא היה ילד, כשהם כניסו נמבר לידו. הוא לא הילד, הוא היה גדול ילד, ב-20. אז הוא אמר לו, תראו, הרבה אנשים היו במלכות, נשארו, והם מאוד רליגיים. זה לא סביב להחליט את ה' הוא אמר, כן, אני הייתי עם אחד, אחד. אני עבדתי כל כך הרבה כדי להקבל אותו. ואחר כך הנאצים באים לביתו וקיבלו אותו, ואני לא ראיתי אותו עוד פעם. הוא לא רצה שאני תהיה בתקופה עם כאלה אדם. לא תתקשר אליי עוד פעם לדיון. בלעד מה שהוא מנסה לעשות, לא, אני אמרתי לך, אני מספיק עם הם. אל תנסה, זה לא יעבור. כשהם הגיעו לטל אביב, אתם יודעים, הם מבחינים את הסודקייסטים, וזה רוזנבלאד פשוט התחשב שהוא לא קיבל את המשכנת הטלפון של הזה, מורי שכתר. וואו, איך אני נתן לו ללכת בלי לקחת את הנמבר שלו כשאנחנו נלך לברית, אני אשכח אותו. מוריז, מוריז, הולך. הוא הלך לאוטל, הוא נשאר שם. יום כיפור, ביום הזה, האשכנזים היו מנהגים לעשות איזכור. כל אחד שלהם, שהותרים שלהם מותו אחד או שתיים. הם נמצאים בסינגאג, אנשים שהם חיים הם נמצאים, הם נמצאים בפעמים ועושים איזו שיחה מיוחדת לנשים של הנשיאים. זה רוזן בלעד, את האנשים שלו עדיין חיים, הוא לא כל כך עוד. אז הוא אמר, זו אופציה טובה ללכת ללחוץ חמש דקות בירושלים. תן לי ללכת ללחוץ לבלעד או שתיים. הוא ללכת לבלעד אחד, ולא יכול להבין מה שהוא רואה. הוא רואה מוריס שכתר, בבנקה, אוכלים סנדוויץ על יום כיפור, עם סנדוויץ בצד שלו. הוא אמר לו, מוריס, אני לא יכול להבין שאני רואה אותך פה. אתה אוכלים על יום כיפור. הוא אמר, כמה פעמים אני צריך להגיד לך שאני כניסה לרליגיה, אני לא רוצה להכיר איזה דבר על זה. אז הוא אמר לו, אתה יודע, מוריס, אתה אמר לי שהנאצים מוותרו את הילד שלך, עכשיו זו אופציה גדולה, אם אתה אהבת את הילד שלך, לעשות משהו על ידי ילד שלך. הוא אמר, מה אני יכול לעשות על ידי ילד שלי? הוא אמר, הם מנסים לעבוד מיוחד על האלוהים. תגידו להם שם. הוא אמר, אהה, תראו איך אני מנסה. אני לא אשמח ללכת לסינגאג עכשיו. הוא אמר, תאמיני, תאמיני, אף אחד לא ידע אותך, אף אחד לא חושב. תגידו להם. תראו את הסנדוויץ, תראו את זה לגרמת, ותגידו להם. הוא מנסה ללכת, הוא בא לחזן, הוא אמר, בבקשה, תעשי איזו תפקידה לבית שלו. הוא שאל לו, מה נקרא שלך לבית שלך? הוא אמר לו, חיים. חיים מה? חיים בן מוריס. משה. חיים בן משה. והחזן שאל לו, חיים בן משה מה? מה נקרא לבית שלו? משהו שהחזן שאל על נקרא לבית שלו? זה פלוני בן פלוני, יצחק, בני יעקב, זהו. מה נקרא האחרון? הוא אמר, שכתר. החזן התחיל לזכור, אבא, אני רואה אותך כל החיים. אתה הגיע. הילד שהנאצים קיבלו, הוא לא מת, הוא נשיב את המלחמה. ‫והוא התקדם לתלמיד חכם, ‫והוא עכשיו הוא אחד ‫של החזנים הכי חשובים בעולם, ‫של האשכנזים. ‫ועכשיו, תחשבו על מוריס שכתר ‫שחזק על אשם, ‫שחזק על אשם לפני 40 שנים, ‫חזק על אשם, קיבל את אשם, ‫ושחזק על אשם. ‫הוא עושה את הכול ‫במיוחד על אשם. ועכשיו הוא פשוט הראה שהשם היה הכי גדול שלו, חזק את הלילה, גרם לו רבי גדול, גרם לו חזן. תחשבו על ההתאמנות. כולם ראויים שם. זה גרם את כל יום כיפור. אתה יכול ללכת את השם לפעמים, ואתה לא יודע מה הוא חזק אותך. רבו ודיאה יוסף, כולם יודעים, הוא הראשון רבי פרדי, הראשון רבי במהלך העולם. הוא פסק כמעט עשרה שנים. הוא היה אדיקטי לתורה. כל הליך הוא היה ללמוד, ללמוד, לכתוב כתוביות. ואחר כך, כשהוא היה ללמוד בתורו, איזו איראקית הייתה. בנגים על הדור, במידה של היום בום, בום, בום הוא אסיסטנט, רב חכה בא, כן, אני יכול לבטח אתכם? איפה עובדיה? לא איפה רבי עובדיה איפה עובדיה? מי אתם? אני גניה אני צריך לראות עובדיה הוא אמר, הוא יודע אתכם? הוא אמר, הוא יזכר אותי למה אתם פה? ראיתי שהוא גדול מאוד, אני מאוד פחות, אני רוצה שהוא יביא לי זמן. תשכחי כאן, תגידי לרבי אם הוא מוכן. הוא הלך לדרך, רבי, יש איזו אישה כאן שריחה, אתה שם גניה, היא באה לקחת צדקה. אני שאלתי אותה אם היא יודעת, אם אתה יודע אותה, היא אמרה, אתה תזכר אותה. הוא אמר, תביאי אותה. היא באה, כיף חלה, קובדיה. איך אתה? איך אתה, גברת גניה? אני רואה אותך שם. ברוך השם, אני רואה אותך חיים. מי זו האנגלית הזאת? היא הייתה ראשית שלו. כשהוא התחל את שידוכים, הוא הלכה איתה והוא נפגש איתה. זה היה עבור עבודה. הם עליו לעשות לחיים. פשוט יום או שתיים לפני הלכאים, היא שאלה לו, עובדיה, אני רואה שאתה רוצה ללמוד תורה כל הזמן. אני חושב שאתה יכול להיות בישיבה כל יום ואני יכול להיות בבית בביתה. תביאי לי אחר כך אחרי שבוע לסינמה? הייתה סינמה באותו זמן, שחורה וחמודה, פילמים ערבים מאיג'יפט. אני הייתי בסטיילה בזה, ב-20. תביאו לי לסינמה? הוא אמר לה, לסינמה? אני בחורה שבעה, אני הולך לסידר? סחילו לשם! היא אמרה, לא לך, למי! אני אראה, אתה בכל אופן מתלמד כל הזמן. הוא אמר לה, לא, אבל זה חילול השם, אנשים שרואים אותי, הם יודעים שאני בישיבת פורת יוסף, הם רואים אותי בצידר, זה גדול גדול. אז מה, אני הולך להיות בבית כל שנה? אתה לא תביאי אותי אימא? למה אני צריך את זה? אני לא רוצה להגיד אותך. כמה הוא אהב שם, והוא כבר היה... היה בביטחון שהוא מתחיל, הוא אוהב אותה הרבה, אבל הוא אוהב אשם יותר. הוא אמר, מה אני יכול לעשות? אני לוזרח, אני לוזרח את השידוך, כי אני לא רוצה ללכת לסידר. עכשיו, 60 שנים לאחרונה, היא מנקה על הדור שלו, בארנוף. בום, בום, בום, עובדיה, אני פחד, תעשי אותי, אני שמעתי שאתה גדול. היא קיבלת זמן, היא נותנת לה זמן, ולפני שהיא הלכתה היא אמרה לו אחתה ספקה היא אמרה לו אני רוצה שאתה ידע ודיה שקדוש ברוך הוא אוהב אותך מאוד הוא ספק אותך ממני אני אבארן וומן אני לא יכולה להתקבל ילדים אם אתה תתקבל אותי אתה לא תתקבל ילדים ברוך השם עכשיו יש לך הרבה ילדים, הם כולם רבים בואו נחשב, הרבה של האנשים, כמו שהם רליגיים, כשהם כבר אוהבים את האנשיה בשנות ה-20, כשהייצר נחשב, כשהם כבר רוצים להיות אנשיה שאני יכולה ללכת הביתה, אישה שיכולה להתקבל אותי, אישה ששכחה אותי, אתה יודע, כל הדברים שבאים לזה. ובכל זאת, עכשיו יש לך טסט גדול, גבירה גדולה, אני אקבל אותה לביתה פעמים. בכל מקום, אני לא אבקש את זה. אני אקבל קצת שלושה דקות ואני אקבל גמרה. אני אקבל גמרה בייסבול. אף אחד לא יכול להכניס אותי. אתה יודע? אשרים ידע שאני לא מעניין בפילמים הטובים הזה. אני עושה את זה בשלום הביתה. יש לפחות עשרה אגבות שהשטן יביא לך, שזה מצווה להשתתף איתה ולהשתתף אותה לתפילה. אני בטוח. אבל הוא לא היה יכול לראות את עצמו לרחוץ למושב לצים ככה. בגלל שהוא פסק את הטסט. אחרי שלה, הם נותנים לו שידוך, מרגלית פטל, הילדה של אחד מהרבים הכי גדולים בעולם, רבי אברהם פטל. הוא היה גדול ומקובל. הוא התלמיד ביחד עם רבי עקב מוצאפי, ראש בית הדין היהודי בירושלים בזה. והוא התגלגל עם אישה מאוד מיוחדת. ומה קרה לאיראקית הזאת? היא גם התגלגלת עם מישהו. והיא הראיתה את זה, שהיא לא יכולה להיות ילדים. לא הייתה אי-וי-אף בזמנים שלהם. אחר כך, כשאתה מלחמת, אתה מלחמת. אין מה לעשות. היום, ברוך השם, עם התפתחה של המדינה, הם הראו איתו כדי לפרדליז את האג של מנגינה מלחמת. עם ספרמובי רזבן, ארטופישי, ואז נכניס, נכניס את האג, שהיה כבר נכניס בצורה הזאת, ובמובן זה יכול להיות ילד, ולפעמים יכול להיות טריפלט, טווינס. זאת איך הרבה אנשים יש ילדים. אנשים שלא היו ילדים לפני הרבה שנים ולפעמים נראה שהם ילדים, זה 99% והיה עבור את ה-IVF. זאת אומרת, הילדים שאתם רואים עכשיו הם לא יכולים ללכת לעולם לפני 30 שנים. לא היה דרך לעשות את זה. אז... בדיוק, ה' נותן לנו התגובה, ובדיוק, הוא תמיד נותן לנו הסולושן. כמו שאמרים, ברוך שאמר, ברוך גוזר ומקיים. ברוך גוזר ומקיים. תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי, תגיד ובחרות החרות לי, תגיד לי, תגיד של תגיד האנשים. וטכנולוגית, לפני שהם הכניסו אי-וי-אף עשרה שנים, כל עשרה וחמישה של עשרה, זאת אומרת, חמישה פחות, לא היו ילדים. חמישה פחות. יש חמישה גבירות, חמישה גבירות, ואין ילדים. עכשיו, זה נגמר הרבה. אולי חמישה פחות, בסופו של דבר, לא יש ילדים, אולי קצת. ‫הרבה מילים מנהלים, ‫בגלל כל האורגניזציות ‫שהם עושים עבודה רבית, ‫הם יכולים להתקדם. ‫אז רב משה פיינשטיין ז'צאל ‫היה הגדול באמריקה, ‫אחד הכי גדולים בעולם. ‫הם שואלו אם אדם צריך לעשות ‫מה שהעולם המדיני צריך לתת לו, ‫זאת אומרת, עד מסוים של עולם, ‫והעולם לא היה עם אנטיביוטיקה. ‫אם אנשים יתקבלו אנפקציה, ‫זה יכול להחלט ‫מאוד פשוט עם המות. ‫ואחר כך הם הכניסו אנטיביוטיקה, ‫הם התחלטו על אנטיביוטיקה, ‫הם נותנים להם אנשים, ‫והם נותנים להם. ‫או הייתה כל מיני פנדמיות, ‫הם הכניסו האנטידוט, הווקסין, ‫וזה חליט את החיים ‫של מיליארדים מיליונים אנשים. אז השאלה עכשיו, אם ה' עשה סולושיה לנצחות שהוא נתן לאדם, האם זאת רק אופציה לי לבחור אם אני רוצה להשתמש במדיקה הזאת, או זה מנצח? זאת השאלה. עכשיו, בישראל, יש איזושהי. זה נקרא חצבת. איך אתה אומר את זה באנגלית? חצבת, מיזל, מיזל. שבעה ביבים מותים. מזה, בשנתיים שבועים. למה הם מותים? בגלל שהם לא נותנים להם הווקסין. יש הווקסין בגלל זה. למה הם לא נותנים להם הווקסין? בגלל שיש הרבה אנשים בעולם ‫שמייצגו את החיים שלהם ‫לרעש את האנשים ‫אפשרית לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע ל ולפעמים אנשים מפחדים לתת ווקסין, לנקודה שהשכלה לא רוצה לקבל הילדים. הם הולכים וקבלו עשרה אלף דולר בריב לקבל פרופסורים פשוטים, כדי להראות לשכלה שהם באמת קבלו ווקסין לילדים. הם קבלו עשרה אלף דולר במרחק בגללה, כדי שהילדים לא יצאו מהשכלה, אבל הוא לא יקבל הווקסין, ואז הוא יכול למות. רבי דוד יוסף, הילד של רבו ודיה, אמר שם על זה. מה שאני אוהב עליו, הוא לא משחק. כשהוא רוצה להגיד משהו, הוא אומר את זה ברחוב. אם אתם אוהבים, בסדר, אם אתם לא אוהבים, זה עבודתכם. זה לא קרדיט. הוא אמר, כל אבאים שהם לא נותנים הווקסים לילים שלהם, והילדים מתי, הלחם של הילדים על ידי אבאים שלהם, הם יהיו קשרים כמרדכים. מרדכים. אנחנו צריכים לתפוס מה שיש בעולם המדעי, ומה שהדוקטורים אומרים, בגלל התחקות, בגלל עשרות עבודה. ואם אנחנו נמצאים איזשהו יום שהדוקטורים עשו איזשהו חלק, אנחנו נכנסים 100% לישון של אשם. למה? התורה אומרת שאתה צריך ללכת לבחורים של הדוקטורים. כל הגבוהים הגדולים היו ככה, רב משה פיינשטיין, רב עובדיה. אתה צריך לעשות מה שהדוקטורים אומרים. אם איזו אישה נפגשת, היא צריכה ללכת על יום כיפור. יום כיפור זה ללכת בצורך. אבל אם הדוקטור שקורא לזה יגיד לה אם אתה חי, זה יכול לעשות לך פרובל מאוד רעיון ולריסק את החיים של הילד או לריסק את החיים שלך או את החיים שלך וחיים של הילד, אז אתה לא יכול לחי, כל רבי יגיד להתה, אתה צריך לדבר עם הדוקטור. It's better, of course, to go to a doctor that is religious, that understands the meaning of the fast of Yom Kippur, that not quickly will tell you, you're not allowed to fast. He understands that you need to fast. But if there is a life risk or potential life risk, then you cannot take that life risk. Because the Torah says, אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. These are the commandments that a person will keep. That he should live, not that he should die. וחי בהם. You're not supposed to die because you want to keep Shabbat. You're not supposed to die because you do all kinds of mitzvot. No. The mitzvot were given for life, not for death. So, rabotai, that being said, yesterday I spoke about parashat Vayelech, what we read in the past Shabbat. This coming Shabbat, we read parashat Haazinu. This is when Hashem says, כתבו לכם את השירה הזאת. Write down this kalen. Write it down. And Moshe, before he left the world, is giving us these amazing words, which today I would like to translate because it's a little bit difficult to understand the meaning. אז קודם משה מוכיח שהמצבים למה הוא קוראים יהיו אבן וארץ אבן וארץ הם היו המצבים למה אבן וארץ? בגלל שהם תמיד בצורה אחרת מהקהל הראשון והקהל השני עד שהקהל יחזור אבן וארץ יחזורו There are many other things in life, today they're here, tomorrow they're not here. But heaven and earth are always here, always watching us. טוב? So, אהזינו השמיים והדברה ותשמע ארץ עם רפי. You know, what's the difference between the word אהזינו, מאזין, לתשמע? שומע עזינו is like with the ozen כולי עוזן when you have a conversation with someone you ma'azin that's from close תשמע it's from far שומע כל תפילה when we talk about Hashem we don't say Hashem מעזין לתפילות we say Hashem שומע because He is in Shamaim and we are here from far He is listening to us כשאנחנו מדברים עם אנשים, הוא אומר הוא מעזין לו, הוא מדבר קרוב. אם זאת המקרה, למה משה אמר עזינו השמיים? בגלל שמשה כבר, הוא כבר בשמיים. בגלל שהוא כבר קרוב לאשם, הוא בשמיים, הוא השתמש בשם עזינו השמיים בגלל שמשה קרוב לשמיים. והדברה ותשמע הארץ עם רפי And the land will also hear from far what I have to say. Even though, now I'm going to translate the entire song. Even though there is no limit to the ability of Hashem, when He punishes someone, it's precise. לא יש רעיונות רעיונות בישם. נראה, אם יש לך קורט רגיל, יש לך את החקר הזה, עבודה שהייתה היום במרחק שלו, הוא השלם את האנחן ל-3 שנים בפריזן. הפעם הבאה, אתה שלם את האנחן ל-7 שנים בפריזן. מה ההחלטה?