Live with Rabbi Yosef Mizrachi

רפואת בבה, יודיק, יושע, בן שפרה, אברהם, בן סימה, אורי, בן דקלה, מזל, בת רינה, אליאנה, ליאל, בת יוכבת, יואל, בן גיטל, יעקב, רובן, בן הייקה, רוזה, בת מרים, אליעזר, לוי, בן רייכל, רייכל, מנחם, יקותיאל, בן חנה. עוד סוהו, לילוי נשמה, תמר, הבת, ביטייה, לרפואת שלמה, אוף, סמך, בן מזל. להצלחת, משפחת, בן חמו. בעזרת השם, אחד מהמצגות, בוודאי ובשבוע, אני אשכח במונטריאל, קנדה. בוודאי ובשבוע, ב-8 הלילה, אני אדבר בבית רמב״ם. זה כל כך גדול. ביום הזה? ביום הזה. ביום הזה. ו... אז זה בוודאי ובשבוע. ובעזרת השם, אנחנו לא יודעים כל כך הרבה זמן על העיר. זאת אומרת, שני שנים על ראש השנה. שני שנים לפני יום ההתגלגל. יש לנו לוקחות השנה הזו, השנה הבאה, והשנה הבאה, וזהו. ראש השנה, זה יום הלילה כבר. שני שנים ראש השנה, ושבת קבוצה. שלושה שנים, שלושה שנים, שבת כל כך. זה זמן קריטי, רבותיי. יש לי שני שנים ללכת לנסוע, לנסוע את העיר. שני שנים. לפעמים, אנשים נותנים ללכת לפעולה האחרונה. אתם יודעים איך זה? הם מתיימנו, מתיימנו, מתיימנו. בזמן שהם מתיימנו, הם נפגשו את הטראן. אתה יודע? בשבת, הוא יראה את פרשת כי תצא. כי תצא למלחמה על אויביך. כמו כשאתה הולך לבחירה אפל אמיניות שלך וה' יביא אמיניות שלך לדבר שלך. זה כמו שהפרשה מתחילה. הפרשה הזו היא פרשה ספציאלית בתורה. למה? בגלל שהיא ישתה יותר מגבלות מאשר כל פרשת בתורה אחרת. כל כך, בתורה יש 613 מצוות, הפרשה האלון יש 74 מצוות. 74. יש לך ספרים, הרבה ספרים. ספרים בנגמרה שהיו כתבים רק מהפרשה האלון. מאה דקות, דעות על כל... כל רעיון מהפרשה האלון. השבת הבאה, את השבת הבאה, זה גם פרשה ספציאלית, פרשת קיטבו. מה זה ספציאלי בפרשה הזאת? יש לך 98 קרסים בפרשה הזאת. זו פרשה. יש שני פרשות בתורה, שיש ספציאליה של קרסים שיגיעו לנצחות. תזכרו, לא זאת אומרת שאתה צריך להיות אנשי רע. אתה יכול להיות אנשי הכי יפה על הארץ. פוליטי, מנהר, גניב, רעיון, לא רעי, אבל אתה כל כך רע באית השם של השם. אני מדבר על זה הרבה פעמים, כמו שמישהו ששיף עם רגל. זה הכל. אני אגיד לו, לא אפשר, לא אפשר. תשכחו אותי, שיף עם רגל. חלל שבת. סמוק על שבת, ברייס דה קאר על שבת. הוא הכי יפה, לא יש אמות, כולם אוהבים אותו, איפה שהוא יכול, הוא חבר, יש הרבה אנשים שאוהבים אותו. איזה מחלל שבת, אישה שכחה עם רגלות ברחוב. היא כבר נפלאה. זה לא משנה, היא יש לה את הכי טובה, הכי טובה של אדם. היא עושה כל מיני דברים יפים. היא לוקחת ברחוב, האנחה לוקחת אותה, לא מעדסה, שורט סליבס, אופן, הכל. היא זמחתיאת הרבים. זה לא רק רעיון, זה רעיון אקסטרה. בגלל שיש שני קטגוריות של רעיונים. אנשים שעושים רעיון בין אותם לאשם, ואנשים שעושים רעיון לאחרים. בצורה של אישה שהיא מנגינה ברחוב, ולפעמים אנשים לוקחים אותה, ולפעמים אנשים אחרים לוקחים אותה איך לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות מישהו שבבית הוא ממלכת סין בין הוא או היא לאשם. היא איתנה כושר, סין. היא איתנה ברקת המזון, סין אחר. היא מלכת, סין אחר. היא מדברת על השעון בטלפון עם מישהו, סין אחר. כמה סין היא יכולה למלכת ביום? 10, 20, 30, 50. צריך לעבוד מאוד למלכת 50 סין ביום. אחת שעה ללחוץ במנהטן או במהלך קינגס היי-ווי בברוקלין או באחת מהצעירים הזאת, כשאלה אלפים אנשים ללחוץ, במיוחד בשעה הלילה, אתה יכול לקבל 100 אלף סיניים. הלכי עכשיו ותפסיקים כל יום 100 אלף סיניים. וכדי לפסיק את הסיניים, זה יהיה מאוד ארוך לאנשים. מאוד ארוך. אני קיבלתי רעיון, חז'אל נותן את האמצעות הזאת, שהתורה מדברת על סייקופט שריף קו. מנטלי חי. אין מצב לדבר על מי שכאלה, אלא על מנטלי חי. אחד הולך בשטחה, ראה קו. אפילו לדבר על זה, זה נשמע מאוד מלאי. מה זה המחשב פה? אבל דברים כאלה יקרו בעולם, בואו נאמינו או לא. במיני מדינות, אנשים עושים את הדברים הזה. אז הוא הלכה ועשה מה שהוא עשה לגבי הקו. עכשיו התורה אומרת שהוא צריך להיות נותן למות, יהודים ולא יהודים, לא רק יהודים, גם גנטים, זה נותן למות שלהם, או משהו כזה. והגבי צריך להיות נותן גם. אז על האנשיה, אנשים יודעים, זה רעיון רעיון. מי רוצה מישהו כזה במדינה? היום זה קו, завтра זה ילד שלך. מי ידע מה להתכוון מזה? אבל מה זה קו? קו לא עשה איזה רעיון פה. מה זה חשבות קו? קו אוכל גרס, לילה על גרס. סייקופט בא ונפגש קו. משהו שהאנגלית צריכה להתכונן. לא ראינו בכל תורה שהאנגלית תמיד נפגשת כל מיני התכונן. תמיד. זה נגד הנכון. קח את המקרה הזה. זה מקרה מאוד אוניברלי. אנחנו צריכים להבין מה הרציניות אחרי זה. אשם אמר, תרצי את הלוואי הזה מבחינת הארץ. אני לא רוצה לראות את הלוואי הזה עוד פעם. שתי רציניות לזה. אחת, הילד שלי, הילד יהודי, נפגש את חיים שלו לבית כדי להגיע או נפגש את החיים שלו בעולם הזה בגלל הקו, אפילו אם הקו לא נפגש, אבל באמת, בגלל מה הוא עשה לקו הזה, הוא נפגש את חיים שלו לבית כדי להגיע, אני יכול לראות את הקו הזה, בגלל שזה מגיע כל הזמן את העקעה הטובה של האדם, מה שהוא עשה לקו הזה. זו רגעה אחת, אבל זו לא הרגעה הראשונה. The main reason is for the purpose of Chilul HaShem. Chilul HaShem means to disgrace the name of HaShem in public. To do an act that as a result of this act it will bring shame to the reputation of G-d, the father of the Jewish nation, the giver of the Torah, the one who invented morality and ethic. וזה יביא לו איזה נקודה, לתורה שלו, לרפואה שלו, או למדינה שלו. כל אלו הדברים נפגעים בקטגוריה של חילול אשם. חילול בא מהקהל חול, מחלל שבת. מה זאת אומרת מחלל שבת? שבת זה קודש, זה חולי. מישהו שעובד על שבת כמו יום רחוק, עובד, מגניב, מגניב, עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, עובד, אז שבת הוא קיבל את היום החולי ומסכם אותו לחול. חול. חול זאת המשכנית של חולי, של קודש. המשכנית של חולי זאת חול. תזכרו לדבר הזה, חול. חול זאת המשכנית של חולי. אז השם נתן היום, נתן אותו חולי, אתם קיבלו את היום הזה ונעשה אותו לא חולי. זה עבודה גדולה. זו ריבולטה נגד ה'. אתה מייצר ריבולטה נגד ה'. אתה ריבולטה. זה למה שמישהו כזה נפגש את האידנטיטה היהודית. הוא לא יותר יהודי. הוא לא יכול להיות קוראים יהודי. אתה לא יכול לבחור אותו בכל סרמוניה יהודית. אתה לא יכול להכיר אותו כאחד מהתשע. הוא כאילו לא היה פה. יש לך 9 אנשים שהם שומרים בשבת, וזהו. והוא לא שומר בשבת. אתה לא יכול לקחת את התורה. אתה לא יכול לבחור במניין. אתה לא יכול להגיד קדיש. הוא לא נחשב כאחד מהיהודים בבית. אתה רואה אותו כאחד מהיהודים. וכשהאנגלית יביאה למניין, כמה הוא יפה, הוא לא יהודי. אתה לא יכול להגיד אותו במניין. אתה יודע? אז הידיעה היא מאוד ברורה. אז את השאלה הזאת פה, מה זאת אומרת חילול אשם? אשם הוא חולי, התורה היא חולית, ההורים הם חוליים, ואתה עכשיו מה שאתה עכשיו עשה, עושה שאשם נראה כשיח, או לא חולי בעיני מישהו. אחד, חברה, יהודים, לא יהודים, אף אחד. אנשים לוקחים את מה שאתה עכשיו עשה ומקווים שאם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, אם זה, זה קוראים לזה חילול השם. אתה מגיע כמו מניאק בשבילה, מגיע אנשים. אנשים רואים אותך, שאתה מניאק רליגי עם ירמקה, ואומרים לך, מה? זה כמו יהודים צריכים להכניע? זה כמו ה' שלהם הכניע אותם להכניע אותם? זה האפקט של התורה על היהודים? להכניע כמו מונסטרים? אתה מבין, נכון? בר חילול השם, and with the case with the cow, is now after the person was executed. If you would leave the cow alive, every person that will pass by this cow with someone else, what will be the conversation? See this cow? Remember this guy Moshe? That was executed a week ago in Abed Din? They stoned him, remember? Yeah, yeah. You know why it was, right? Yeah, because he raped the cow. Here, that's the cow. אנשים יצאים מכל מקום. היום אנשים יצאים לעשות סלפי עם קו. זה כמו שהם אנשים מגניבים. למה אתה בא לכאן? אני רוצה לעשות סלפי עם הקו. למה? אבא שלי פשוט נותן. להגיד את הקו. אני רוצה לעשות סופניר. זה כמו שהם אנשים מגניבים. אז, אין שום חדש, אין שום חדש בתחום השם. האנשים היו מגניבים היום, האנשים היו מגניבים אז. היו יוצאים ויותרו את הקו. כל אנשי האנשים, אתה רואה את הקו שאתה ראה? לא, בוא, בואו נראה אותו. איך אפשר להחליט את הכסף הזה בעולם? הקו האנשי צריך להיות חדש מבחינת הארץ. אפילו אם זה לא מגעיל. האנימולים מותים כל הזמן, אבל הם לא מגעילים. אף אחד מהאנימולים לא מגעיל. אף אחד מהאנימולים לא מגעיל. אפילו הליון שמורה את הזיברה, זה לא מגעיל. זה לא מגעיל בזה במהלך. זאת הכתובה שה' ישראל מייצר את העולם. האנימולים מגעילים, מגעילים, מגעילים, מגעילים וכל מיני דברים, אפילו אם הם לא מגעילים בכל משהו. הם לא צריכים להיות אגבים למות. אנשים צריכים להיות אגבים למות יותר קטנים ממהלך. בסופו של דבר, אף אחד מות, אפילו אנשים הכי רכבים. אבל אם מות אחד קטנים יותר קטנים ממהלך, הוא היה מנצח למות ב-90 ומות ב-70, משהו עשה את זה. זה כתוב הרבה פעמים בתורה, בגלל שאתה מות בגלל את האנושים שלך. אם תבין תחזור תחזור, אם לא תחזור תחזור. יש הרבה הרבה דקות כזאת בתנאי, מאה דקות, מאה דקות שלהם. אין דווקא. אנשים מתחזורים בגלל התפקידות שלהם. מאה דקות. אבל, למה אמרתי לכם כל זה? בגלל, אם הלוואי שלא נכון, גרם את האנשים ללכת את החיים שלו, כדי להפסיד את חיים שלו על העולם כדי להגיע. כשאנימל לא מפחד על כל משהו, האנימל נפגש. תחשבו מה שמחשב על כל האנשים האלה שהם מגיעים בצורה מאוד לא מודיסטית, מגיעים בצורה מאוד פרובוקטיבית, מחשבים על כל מיני חיילים לעשות רעיונות עליהם, איפה שהם חיילים, איפה שהם חיילים, או איפה הם חיילים לעשות עבודות. מה ההכנעה שמחשבת על כל האנשים האלה, יהודים ולא יהודים? אשם אוהב פרסטיטוציה בין נשיאות יהודיות ובין נשיאות גנטיות. אז אפילו אישה לא יהודית, היא צריכה להיות דיגנטית. היא צריכה להתגונן בדיוק. זה לא כזו סטריקטית כמו האנשים היהודים, כן. כמו שהיא לא מתגוננת, זה בסדר. ולאנשים גנטיים, יש כמעט אין סיבובות במרגישה לאנשים יהודים. למשל, אנשים יהודים לא יכולים להגיד לבנות אף אחד אם לא שתהיה ראשון. ולילה גנטלית, היא לא צריכה לבית. היא ישתה בבית, היא רוצה להיות אינטימת עם הוא, היא מוכנה. כמו שהם ביחד, הם מגיעים לאחד. כמו שהם ביחד, הם עושים כל מה שהם רוצים, כמו אבי ואימא. אין מרגע בגויים. הגויים מספרו מהתורה, הקונספט של להתמודד. אבל ה' לא אמר לילה גנטלית שהם צריכים להתמודד. זו חשיבה שלהם. הם עובדים בוודאי בקורט. בסדר, זו הלכה של הארץ. אבל אם טוני וקריסטינה נמצאים בבר, והם יכולים לבוא הביתה ולהחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחל כמובן שהם לא מגיעים לדבר אחר, הם לא עושים דברים רעים אחרים, הם יכולים להיות ביחד, הם יותר ילדים, זה בסדר, הילדים הם קושר גויים, אין בעיה. הם רוצים להחליט? הם יחליטים. אני לא אוהב אתכם עדיין, אני גם לא אוהב אתכם. ביי. תחזירו את הידיים. כל אחד יכול ללכת לדרך שלהם, להחליט את הדברות, כל מה שהם יכולים ביחד. אם הם לא נכנעים, הם יכולו ללכת לקורט הלא יהודי, שזו הלכה של הארץ. איזה שהלכה היא, הם יכולו ללכת, זו אחת מהלכה של נועה, להשתתף לקורט וללכת ללכה של הארץ. אבל הלכה של הארץ של הגנטים לא צריכה להשתתף עם הלכה של ה'. למשל, הלכה של ה' היא נגד ההומוסקסולוגיה. זה עבודה גדולה, ליהודים וללא יהודים. אם הלוא של הארץ בארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הארצה הלכה של ה' הוא שהגנטלים לא יכולים להיות אינטימנטים עם האנימלים, אם הם יכולים לעבוד על הלכה. לדבר שלך, היום הרגע שזה אי-ליגיל באמריקה, זה לא בגלל הנשים, זה בגלל האנימלים. שהלכות הדמוקרטים הזאתיות, הן מפחדות על רכבי האנימלים. הם לא רוצים שהאנימול להתקדם עליהם. הם לא יודעים שהאנימול יגיד להם אינטימה. זה לא מדבר עליהם. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. זה את החיים שלך. אם הם יכולים לבנים לבנים, הם יכולים גם לבנים לבנים. למה הם לא יכולים לבנים לבנים? בגלל שהם יודעים שהאנימולים לא יכולים להגיד לא. אם הוא החליט לבנים לבנים לבנים לבנים לבנים לבנים לבנים ל�בנים זה ל� רעב. אותו עם הילדים. למה הם לא יכולים פדופיליה? לא בגלל שזה מגעיל. זה בגלל שהילדים לא יכולים להגיד. אבל בכל מיני מדינות בעולם זה נכון. זה נכון. למה? הם החלטו, אין פרובל. מה של פוליגמי? פוליגמי בתורה ‫אם אחד רוצה להתגובה ‫עם יותר מן, זה נתן לו. ‫אבל 1,010 שנה ‫הייתה רביה באשכנז, ‫הוא היה הרבי הכי גדול באירופה, ‫הוא היה רבנו גרשום. ‫הוא ראה שהאנגלים ‫הם מאוד מגניבים ‫לראות שהאנגלי יהודי ‫יש לו יותר מנה. למה? בגלל שהקריסטיאנות היא רליגיה חדשת ומלאה עם ארעות אנשים, מלאה. ובמקום הכל, הקריסטיאנות יכולה להסתכל על מה שה' אמר בתורה. זה מאוד מעניין. הם אומרים, אה, אנחנו חייבים לתורה. אנחנו קוראים לזה תל אביב. זה חלק אחד. אנחנו רק נקראתי חלק שני. אז למה חלק שני 90% של הזמן לא יכול להסתכל על חלק שני? מה קרה ל' ה'? הוא אצלח כל כך הרבה וויסקי? He forgot what he wrote in part one, so in part two everything became the opposite. I'll give you an example. In the Torah it says, a man without a woman is incomplete. לא טוב להיות אדם לבדו. A man is basically worthless without a wife, without a woman. He needs a woman. אעשה לו עזר כנגדו. Adam was alone, Hashem says you're incomplete. אתה לא עובד בזה. אני צריך לעשות לך חברה, מישהו שאתה רוצה להיות עם. מי? חווה, איף. אז בקריסטיאנטיה, אם אתה רוצה להיות אדוני, אתה לא מוכן להיות עם אישה. ה' אמר, הדרך האמיתית להיות אדוניה היא שתהיה אישה. זה מה שמולך לך להיות האדוני. הגמרא מדבר על דברים מאוד קטנים, על מישהו שלא רוצה להתמודד. דברים מאוד קטנים. אפילו אנחד קטן, אנחנו קוראים לזה שמישהו שיש 75 שנים ואישה שלו פסקה, הוא לא יושב יותר לנצחות. הוא אנחד קטן, הוא עדיין עובד בקין. הוא רוצה לראות את זה, ללמוד תורה וישיבה בעולם שלו. אתה יודע, הוא יושב עם אישה, היא באה, היא סחררה את הביתה, הילדות שלו עוזבות לו, הוא מרגיש. לא, הוא צריך להתמודד. הוא צריך לנסוע ביותר כדי להתמודד, לא בגלל אינטימציה. יש עוד סביבים למה ה' אמרה שהאנגלית צריכה אישה. זה לא רק בגלל אינטימציה, יש עוד סביבים. בכלל, אז אם אתם רואים בתורה שה' אמרה שהאנגלית צריכה אישה, איך זה יכול להיות שבמקום החדש הוא אמר שהאנגלית, האנגלית של ה' הוא לא יכול להתמודד? איך זה יכול להיות? זה נגד רעיון של ה' בגלל שזו רליגיה מגניבה של אנשים שלא ידעו אפילו 1% של האמת של ספר ה' וזה למה שבכל פאגה יש לכם כל כך הרעיון ואם אתם שואלים איזה רעיון, תקשיבו רק לדבר שלי עם פרופסור קריסטי ותראו שלוש שעה של רעיון. אני רעיונתי אותו. למה אני אעבור להם? לא בגלל שזה אני נגדום להם, זה התורה נגד התלמידות שלהם. אני אראה להם שבכל פאגה, בכל ספר, יש כאלה מגניבות שכתובים שם, שלא יש אפילו סיכון 1% שזה בוקר של ה' ועוד 2 מיליארד אנשים תפוסו את הזכויות הזאת. אבל זה בוודאי הנושא. אז עכשיו, בתי הארהבים, כשהיה יהודים בארהבים, היו 3, 4, 5 אבאות, רבי דוד היה 18 אבאות, 12 אבאות ואחר כך 6 קרקובינים. בגלל זה, לדבר של התורה, אתה יכול להתקיים עם אישה רגילה, בלי התקווה. היא מייצרת את עצמה עליו רק, והוא יקבל אותה כדי להתקבל, והוא יקבל את זה וכל מה, היא יכולה להשתתף עם הוא, היא יכולה להתקבל ילדים עם הוא, זה נקרא פילגש. היחידה האחרונה בין אותה לביתה הלגלית היא שהיא לא מקבלת כתובה אופיישית. לא הייתה חופה. הוא אמר, את רוצה להיות מייק פילגר? היא אמרת כן, מהממלכות הזאת היא נכנסת אליו. אף אחד לא יכול להפסיק אותה. היא נכנסת אליו. אם אחר כך היא רוצה לדיבור, בסדר, היא יכנסה אליו וזהו, היא מלחמת לעשות כל מה שהיא רוצה. אבל כשהיא הייתה אותו, היו אפילו ילדים, והילדים היו פשוטים. איפה ראינו את זה בתורה? יעקב אבינו. הוא היה עם רחל ולאה כבשות, והשני האחרים היו שבותים שלהם. הם פילגשים, אבל לא פילגשים. חצי המדינה בישראל קמת מהקלקובינים, זילפה ובילה. ויש הרבה דברים אחרים כזה. היום אנשים לא עושים את זה, בגלל הדבר הזה של רבנו גרשום מילים ועשרה שנים לפני, הוא קבל חרם. חרם זה כאילו דקרי, זה מאוד סטריקטי, שאם מישהו מגיע, הוא ממש משחק עם את החיים שלו. למה הוא עשה ריסטריקציה שהמנהל עד היום, באירופה, הוא לא מוכן להתגלגל יותר מאחת. בגלל שהחרישים היו מגניבים, או בגלל שהם היו מגניבים, או שהם לא אהבים את האמת שיש ליהודים 2, 3 או 4 אבאות, עד היום הערבים יכולים להשתתפות בכל מדינה שאתה יכול להשתתפות. הם קבלו את ההיסטוריה הזאת, בגלל שהיהודים היו בפעולה של הקריסטינות, בגלל שהקריסטינות הייתה מנהיגת אלה המדינות. היה רב. ‫והייתה ראשית ראשית. ‫זה לא כמו היום. ‫הם נחליטו הרליגיה ‫מדינה. ‫המדינה היא סיבובית, ‫והקבוצה היא אינסטיטוציה פרטית. ‫אתם רוצים להיות רליגיים? ‫תכנסו לקבוצה. ‫הקבוצה לא יש שאלה. ‫זאת אומרת, ‫הם יכולים להפעיל פוליטיקאים, ‫אבל הם לא דיקטורים את הגבולות. ‫הגבולות בארה״ב ‫לא תלויות לבית הישראל ‫או בכל מדינה באירופה. אבל בגלל הזמן, בספיין, בפורטוגל ובכל אלה המדינות, הקבוצה הייתה המנגינה. ואם הקבוצה לא יכולה להתקבל יותר מנגינה, איך נוכלנו שהיהודים שעובדים במדינות שלנו כביד? הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בגלל התרדיציון שלנו? אז הוא התחיל להראות שזה ריסק של החיים. זה נחמד. הם מתעוררים. אז הוא עשה דקריאליה, נשיאתי עם אחת אמא. אבל במדינות הערביות, זה לא נפגש. אז היה מרוקאים יהודים, ימינים, סיריים, עיראקים, שהם התגלגלו יותר מאחד. לגבי הדבר, אפילו ה'חולי' בבא סאלי היה עם שתי או שלוש אמא, כשהוא היה במרוקו. זה היה רק אחת גילה. וחלק מהימנים, שהם פשוט נפגשו מהימן, היה עם יותר מאחד אמא. זאת אומרת, אפילו היום בעולם, יש קצת אנשים שמתי למישהו יותר מאחד. האם זה מנגנון? זה לא נגד התורה, אבל זה לא הדרך של החיים. בכל מקום, אם מישהו מתי למישהו יותר מאחד, הקהילה תסתכל עליו, זה איזו אופציה. לפעמים, אתם יודעים איך הם אומרים בישראל? הם יודעו, קשר אבל מסריח. אתם שמעים את האספקציה הזאת או לא? זה קושר אבל הוא נשמע שחרר. נשמע שחרר. רעיון סמין. רעיון סמין נתחיל לנשמע שחרר. תסתכלי, לא יש רעיון. כשאתה נשמע שחרר, זה עדיין נשמע שחרר. אם אתה רעיון, אתה לא רוצה עכשיו 40 דקות ללכת לגרמת, פשוט אתה נשמע שחרר. אתה נשמע שחרר, אוהב שזה מותר את הגרם, ואתה אוכל, ואז שלושה יום אתה לא יוצא מהמדינה. התחלת את הלכה של התורה? כשאתה אוכל את זה, לא, אתה פשוט מגניב. אתה אוכל משהו שזה לא קושר, זאת אומרת, זה לא חדש, זה נכון במהלך של להיות נכון מגניב. אבל זה לא היה מגניב עדיין. אם זה כבר מגניב מגניב, אז זו עבודה נגד התורה לאכול את זה. בגלל שהתורה לא יכולה לריסק את החלטה שלך. ידעים שמה שאתה עושה מפורסם את החלטה שלך, זה נגד התורה. זה למה ששמוק סיגארטים זה פרובל מהתורה. איזה שמוקר, אם אתה אגיד להם, תאכל פורק? אתה מגניב? לא תראה את הימאקה ואת הגל של שלי? אני אאכל פורק? אתה מגניב? אני אגיד לך 1,000 בוקר. אף אחד לא רואה. יאללה, זה בין אני ואתה. הנה. טק טק טק טק, 1,000 בוקר. קח קצת מהחלטה הזה. עכשיו, הוא מתנגד. רגע אחרי זה, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה רואים אנשים נכנסים, עושים משהו נגד התורה, זה לא מחליט את רגלית התורה. אתה מבין מה שאני אומר או לא? אם רואים אנשים נכנסים, נפגשו וקרחו, הלכו ככה, הלכו בלכה, נפגשו משהו, זה נגד התורה. התורה אומרת שאף אחד נפגש ונפגש, זה כאילו עדול שייך בזמן הזה. זה כאילו עדול שייך. הוא לא יודע על ה' אם הוא היה מבחן בגד, הוא ידע שהשם מבחן בגד. מה זה להגיע מגע? זה לא חלום שלו, השם נתן לו לתת לי זמן קשה. כשהוא הגיע מגע, הוא רצה את רגלות התורה. מה אתה אומר עכשיו? זה אפשר להגיע מגע בגלל שהצדיק הגיע מגע? לא. זה אפשר להגיע מגע בגלל שהצדיק עשה משהו שאני לא הייתי מבטיח? לא. רגלות התורה, פרפקט. And the Torah did not say to be like people. The Torah said to be like what Hashem said to be. That's it. There's no mitzvah in the Torah to imitate people. By the way, even when you imitate a person that does good things, it's also problematic. כשאתה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה, כן? אתה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור שזה מנסה להימציאת את האחרונים, ברור ואתה מנסה להגיד שאתה כמו הוא. זה גם שזה קל. אני לא רוצה להגיד שזה סין, כי אחר כך אתה עשה משהו פוזיטי. הוא עשה משהו פוזיטי ואתה מספיק אותו. אבל אני אומר שזה קל. למה אני לא אומר שזה סין, אני אומר שזה קל? יש רציון לזה. כי אם מישהו, למשל, בא לסינגאג וקריא כשהוא קריא, קריא, עושה מיוחדים, עושה כזה, אתה יכול להגיד, זה משכנע. הרבה אנשים לא מבחינים ככה. אבל זו הנצור של הצדיק, הוא באמת ככה, הוא כל כך קריץ ל'השם, כמו רב עדס, הוא קריא על הרגל, הוא פותח את הטלית על הרגל, ברגל הווסטר, הוא קריא על הרגל וקריא וקריא, איך הרבה אנשים ככה יש בעולם? אחד או שתיים, אתה יכול להניח על אחד. בואו נגיד שמישהו, רגיל רליגי, ראה את זה, זה מגיע עליו, הוא גם ידע לעשות את זה. אז עכשיו, כמובן, הוא גם ירד על הרחוב, ויורד, ויעשה את כל הדברים האלה. טכנולוגי, זה נראה מאוד נפלא, הוא קריא ל'השם'. להגיד שזה סין, זה פרובלמטי. אבל זה מבחינה פרובלמטיקית. למה? אתה קפיקט. אתה מנסה לעשות משהו שאתה לא. זו היפוקרסיה. זו פסיקה. זה לא מי שאתה. עבוד על עצמך לפני כמה שנים. אתה הגיע לדבר הזה באמת, ואז הוא תהיה פשוט חולי. עושה את זה, בגלל שמישהו אחר עושה את זה, הוא עושה את זה באמת, אבל אתה מנסה. מנסים שזה יכול להסתכל בקהילה, שזה קהילה. אם הם יסתכלו בקהילה, הם יחשבים שאתם מישהו שאתם לא. זה יכול לעשות קהילה. למשל, הם נמצאים באוניברסיטה לצלם אתכם. אתם משחקים זמן של אנשים. או, עד זה, הם יאמורים שאתם איזשהו אבא חולי. הם רוצים לתת לכם הרבה דולר. רבי, תפסיקי אותי, 2000 דולר. קח 5000 דולר, תפסיקי אותי. אתה לא יודע אפילו עלבית, אתה לא יודע עלכות, אף משהו. אתה פשוט מנסה. אתה ראה שמישהו מנסה, ואתה מנסה. אתה ראה שמישהו מהגמרי שלך, הוא מנסה ללכת על משהו ספציאלי. אתה גם מנסה. אתה מנסה לעשות את עצמך ספציאלי. אתה מנסה לספר את הרגל שלך, כמו איזה אבא סאלי. אתה לא אפילו 1% מהאבא סאלי. זה כמה מנסים. אשם לא יכול להסתכל על זה. אשם לא יכול להסתכל על חוויים פשוטים, חווים פשוטים, כל הדברים האלה. זה כל-כך פשוט. מה החלטה? עבוד על עצמך, תהיה אמיתית, ותעשה את זה באמת. אז אתה תהיה באמת חולי. אם מישהו יפה כל יום, כשהוא יפה, כל יום הוא יפה, זאת אומרת שהנשמה שלו היא קריסטל פיור. אין ספירטואליות על הנשמה שלו. בגלל שאם אדם היה כל כך פיור, כמו שהוא צריך להיות, כשהוא יראה את הסיטואציה של המדינת היהודית, הוא לא יכול להתחיל לקרוא אחר כך, במיוחד אחרי מה שקרה בשמחת תורה ב-7 אוקטובר, ומה שקורה בשמחת תורה ב-11 השנים האחרונות. אתה יכול לראות, מי שלא יכול לעבוד, לא יכול ללמוד, לא יכול לעשות משהו, הוא יכול לשאר כל יום ולקרוא, לא יכול לאכול, הוא יכול ללכת 40 פאונד עכשיו, משמחת תורה. מה קרה לך? אתה נראה מגניב. אני לא אוהב את זה. אני רואה כמה אנשים מתייחסים, אני רואה כמה הלפטים מטרידים אותנו מבחינה, כמו ספירטואלי קאנסר, כל הדמוסטריה של כל אלה המטרידים. הסיטואציה של הילדים בישראל, הסיטואציה של היהודים הסקולריים בעולם, האפדמיקה של התגובה. איך אני יכול להיות שמח? הרעיון הוא שאנחנו כל כך רחוקים מהאמת וכל כך רחוקים מההלכה שזה לא ירחק את המחלטה שלה. אבל איזה אנשים קווים בלתי. דוד המלך כתוב בתהילים, אשם כתוב עליהם, תעקבו, תעקבו את השפעות. זה לא יכול להיות חלק מהתנ״ך, לא יש שפעות בתנ״ך. מה הוא קורא? פלגי מים ירדו עיניי, אל לא שמרו תורתיך. Rivers of tears came out of my eyes when I see people that don't observe the Torah laws. Meaning it cried thousands of hours. Why are you crying King David? How can I not cry? אנשים מדברים לשון הרעה, הזה לא קיבל שבת, זו אישה שלא מגניבה. אני רואה את זה, איך אני לא יכול לקרוא? אז, אתה יכול... אם אדם רואה שהגויים מגניבים את ספר התורה, מה היחידה הראשונה? אתה קרוא על הרגל וקרוא לשתי שנות ברכה. אתה לא יכול להתאר. איך אני רואה את זה? יש איזה יהודים, ותהיה קרקע בקרקע, ובדרך כלל יכול ללכת לטלפון לעבודה. שני דקות אחרי זה, ואתה רואה ספרטורייז מגניב, ואתה מפחד על החלטה האפשרית עכשיו? או לספר את המרכז הטוב שלך? השלם הוא כל כך גבול במים, במים רוחניים, שזה לא היה אפילו מפחד במה שקרה. אבל מישהו שזה רולי, וואו. לא יודעים כמה הוא תסתכל על רואות את הדבר הזה. אז, הפרשת כי תצא, יש 74 פרשת. 74, יותר מכל פרשת בתורה, וזה מתחיל. כי תצא למלחמה על אויביך. ההסתגרת הליטרית זאת, עכשיו יש לך בלחם, ויש אבליגציה ללכת ללחם. There are two kinds of wars in the Torah. A war that is an obligation and a war that is permission. מלחמת חובה is an obligation. Hashem says to do it. Everybody must do it. It's not open for negotiation. And a war It's up to you. Would you like to go to war? It would benefit you. If not, okay, so it's not the end of the world. It's up to you. You choose if to go to war or not. It's a choice. But when Hashem comes and says, I want you to go to war against this nation and don't have mercy on them and this and that, that's already an obligation. What is the difference הבחירה היא, כשאשם אומר שאתה צריך ללכת ללחם, כל מלך צריך ללכת ללחם. לא יש אקספציה לבחירה. אפילו אם הוא פשוט התהליך, אפילו אם הוא פשוט פלנטה מזרח ולא הולך לצלם את החנוכה, אפילו אם הוא קבל את הביתה ולא הולך עד כאן, לא הולך להכניס את המזוזות עד כאן, עד כאן הייתה נציגת הביתה, חנוכת הביתה, זה נקרא מלחמת חיוב. מלחמת רשעות, זה יותר רעיון. אתה פשוט התגלגל, אחת שנה יש לך הרחב. אתה לא צריך ללכת למלחמת. למה? המדע שלך נמצא בצוות שלך. המדע שלך לא נמצא במלחמת. אתה מבנה את הביתה. המדע שלך נמצא בביתה עכשיו. תן לי לעשות את הדקורטים האחרונים. מה אני עושה פה במלחמת עכשיו? המדע שלי לא נמצא פה. פה הוא מדבר על מלחמת רשעות, כמו שאומרה רשעה. מלחמת רשעות, only righteous people go. Only righteous people go. It says, someone who is afraid to go to the war, the Gemara explains, afraid from what? Afraid from the sins that he commits, and he knows sins kills, וכשהוא יכול ללכת ללחוץ, זה מקום של קבוצה. ללחוץ זה מקום שיש אנשים שמורים, זאת אומרת, יש קבוצה גדולה בשעה של ללחוץ. אז יש סיכוי גדול יותר בשעה של ללחוץ, מאז שאתה מור במדינת שלך. למשל, אם אתה חיים פה בקווינס, ואתה עושה עבודה שיש להם פנלטה של מוות. אם אתה מנסה לצחוק בשבת, למשל, זה פנלטה של מות. אבל ה' לא מוות לך עדיין. הוא עדיין חושב שאתה תלוי ושאתה לא ישלם את זה ולא יכול לדעת שאתה תחזור את השאר למלחמת. הוא חשב שאתה תלוי כמה שנים ולאופן אתה תלוי עד שהחלטה יצא. אם עשית, אתה נכון. עכשיו אתה יכול להחליט את כל השעורים הטובים. אם מתי, אתה נפגש את הטראן. אבל אם אתה בקווינסט, אין פה רגע. אנחנו לא במידה של מלחמת, אנחנו לוקחים ברחוב, בנים קרקעים, ישראל עכשיו היא מקום לבחירה בנות, בנים קרקעים, מיסלים כל פעמים, זה מקום לבחירה, זה ריסק של החיים. פה זה קצת קטן, אבל אם אתה יכול ללכת מהכאן עכשיו לבחירה, אתה יכול להצליח בפליטה, ואתה יכול ללכת, ואתה יכול ללכת לגזה, זה מקום לבחירה, בנים, דיסקים, לוקחים, קרקעים, שם, יש לך היכולה יותר גדולה למות. למה? אתה חייב להתקשר לפני שהצטרפת למלחמה, כשאתה הייתה פה בקווינסט. אבל פה, בגלל שזה לא מקום לבחירה, השטח לא יש לך עבודה גדולה למות עכשיו. הוא מנסה, אבל ה' אומר לו להתקשר. אבל כשאתה הולך למלחמה, כל יום שאתה לא מותה, זה מירקול שיש להם לעשות לך. מירקולים ירחקים אותך מהקרדיטים שלך. אפילו השנאים, יש להם מצוות טובים שהם קוראים לזה. יש להם קבוצה טובה, שיש להם מירקול לזה. אבל אחרי שהם הגיעו לגזר, כל קרדיט, כל קרדיט, וחיים שלהם נחשפו, עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. אחרי כמה חודשים במלחמה, הוא נרחק מהמצוות שלו. בגלל שזה מקום שיש סכנה, מקום של סכנה, נכון? ובגלל זה, אם ה' עושה לך מירקול, מנכים מזכויותיו, דגמרא אומר. זה למה אנשים שואלים, רגע, אם אני צריך למות, אני אמור למות פה. אני אמור למות בתל אביב. I die in Hulon. I die in Jerusalem. I have to go to Gaza to die if Hashem wants me dead? It's not accurate. It's true. If Hashem wanted you dead, you cannot hide from Him. You go to the moon, you'll die there. There's nobody can run away from Hashem. However, now when you put yourself in a place of danger and Hashem is saving you again and again and again from איזשהו רעיון גדול שיש במקום הזה, לא בוודאי קרב. אתה יכול ללכת לגבירה שלא טובה בשעה 2, כשאנשים מגניבים, גנגסטים, אנשים עם ארגוניות, שהם בעיקר מגניבים אחריום לחיים, רואים אותך עם סוט איטליאן יפה שלך, וגבירה פלטה, ומרסדה ארגונית, באה מנצחת מרסדה, או אני לא יודע, רולדסטרויץ, שם בגבירה שלא טובה מאוד, איזשהו מקום בניו יורק, ואתה צריך ללכת ברחוב, ויש גנגסים בכל שדי, והם לוקחים אותך עם אימא שלהם, ובשביל איזה רגע, הם לא קחו אותך. ואתה חושב, וואו, אני נכון, תודה, אשם. וואו, אני אוהב אותך כל כך, אתה עשה לי מירה ברור. אנשים שהם לא מגניבים, כמו אני, הם נפגשו אותך. איך הם נפגשו אותי? וואו, אתה מזמין. לא תהיה כל כך שמחה, בגלל שהמירקול אולי גרם לך ללמות 300 עוד עבודות טובות שאתה עשית. הוא פשוט נתקן מהקרדיט שלך. הוא נתקן מהקרדיט שלך. המירקולים היו בקרדיט מאוד מסוים. אנשים שואלים, רבי, למה היום ה' לא עושה לנו מירקולים ברור, כמו שהוא עשה לנו כשבאנו מאחורי איג'יפט? 40 שנים במגזר יש לנו מירקול אחרי מירקול. המנה מתחילה, המגזר בא לנו ונתן לנו מירקול. ה' עושה את הרחבים ברחבים. הרחבים מפחדים אותנו, נתן לנו מפחדה. אהה, כל כך הרבה מירקולים. המושג מגדל עם הילדים. אף שום דבר לא נרחב. הרחב בא ומתחיל לתאר למושגים שלכם. נשמע נחמד. כל אוכל שאתה יכול להכניס כשאתה אוכל את המנה, זה האוכל שאתה מרגיש. זה אוכל רעיון. מה שיש לך במחשב שלך, זה אוכל האוכל של האוכל. זה לא אוכל רגיל. היום אתה אוכל סטייק ואתה מרגיש שאתה אוכל פיצה. זה יעזור לך? זה מרגיש לסטייק. אתה אוכל סטייק ואתה מרגיש שאתה אוכל סטייק גדול. זה לא יעזור לך. מה שאתה אוכל זה מה שאתה מרגיש. אבל עם המנה, הוא לא היה עם אותו מושג שלו. צפיחית בדבש דגו, מה התורה אומרת. כל מה שהאנשים חושבים, זה מה שהם מרגישים. פלאס, אתה לא צריך ללכת לבתרום. חושב על החיים שלהם היום, אתה אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכל, אוכ זה לא ספר עדיין, זאת אומרת, יש לאדם 200,000 דולר בוחריאנים בטרום, מרבל מפורסמת מרשה או מאיטלי, מירות, טלפון במירה, טלפון בטרום, אתה יודע. הוא אמר, אני יכול לחזור לדרום כזה. לפעמים, אנשים פחותים יכולו ללכת לבית כל האנשים מגניבים פה. הוא יכול ללכת לדרום. הוא אמר, וואו, הדרום עובד על כל בית שלי. אני לא ארגון לחזור. זה לא כל כך מגניב, לא כל כך מגניב. טוב, יפה, נשמע כמו כל מיני סופים. הוא נשמח מאוד בידי החזור. אבל לפני זמן, אפילו אם היית מלך, ללכת לבשירה הייתה מנגינה. תחשבי שאתה מלך עכשיו, ב-2 ע'מ, במזרח. אתה צריך ללכת עכשיו לנגיש את הגוף שלך. איפה אתה ללכת? אתה ללכת לבשירה, לגבי קאבין, סנקס, סקורפיאנס, וינד, באותה מקומות, כשאתה על רעיון, אין קבינים. אתה צריך ללכת ולהחזיר אחרי עולם או עולם. לפעמים, אין משהו להחזיר. אתה צריך להתחיל, אף אחד לא יצא. ואתה שומע את הקיודים, אתה שומע את הסנקים, אתה שומע את כל האנמלות בגרסה, וזה מפחד, וזה מפחד, קוראים את הראשון שלך מהמפחד. ולא יש מפחד ללכת! יכולים להשיאל את כך של חיים? כן, אתה רב. הם יחזירים לך בקריגה. יש לך חיילים מספיקים ללכת לקריגה. אבל ללכת לבשירה אחר כך הייתה קטנה. היום, האנשים הכי פחותים פה, בפרויקטים, הוא יכול ללכת לבשירה הכי מגניבה. זה עדיין מיליון פעמים טוב יותר מבשירה של רב עשרה שנים. עשרה שנים. תחשבו על זה. אם אתה יחזיר רב עשרה שנים, ואמרו לו, בלי ללכת כל יום ללכת למקום לבית הלב, ולהחזיר, ולהשאיר חופשים, נתנו לך הבית הלב הכי ארוך של New York City. הוא תקבל כל כך הרבה דולר לבית הלב הזה. והוא תרגיש כזה נכון. נכון או נכון? אנחנו קבלנו את זה. אנחנו עשינו את זה. אני זוכר את השעורים בישראל לפני 50 שנים. הייתי צריך ללכת לאמא שלי. שעור מה שהיא הייתה? שעור מה שהיא הייתה? לא הייתה שעור, פשוט תפקדת על הרגל והשעור יוצא מחוץ מהחולה. הייתה צריכה להכניס קטנה מיוחדת, ולפעמים, תפקדת על הרגל שלך. ובשיעור, אני לא צריך להגיד לך איך היה מפחד, זה בצד החוץ, זה לא בצד החוץ, אין שעור, ולא יש אלקטריקה. בלילה צריך לקחת שעון בגלות קטנה. והסופ? זה לא הסופ כמו שאתה יכול ללכת לקוסקו. איריס' פרינג נשמע יותר טוב מפרפום. מה זה היה הסופ? סינטבון. אתם יודעים מה זה סינטבון? האזראלים צחוקים, הם יודעים מה זה סינטבון. אם נותנים לאמריקאים סינטבון, הם יודעים למות ולהשתמש בזה. אתם יודעים איך זה תקל את השלב? כמו נדל. זה כל כך לא סלטון. זה מה שהיו נותנים לנו במשפט. סינטבון, זה נשמע כמו בנזין. לפעמים לא יש שמפו. במשפט, אתה לא נשמע את הרגל שלך לפני יום, הרגל שלך כבר נשמע אולי. אתה יכול לעשות פרנצ' פרייז על הרגל שלך. אז אתה אומר, אתה יודע מה, אני לא אומר על מה, תן לי להחליט את האול. מה שאתה אומר, סינטבון. עכשיו, לפני שתי יום, אתה נשמע כמו מספק גז. ואז אתה רוצה לאכול מילה עכשיו, אתה בארמית, ארמית ישראלית. מה מילה של מילה אתה מקבל? לא מהמדרש, בייבי לם. לא, לא, לא. קהל, קהל! מילה של 3 שנים! עם חזקים בקהל, כמו קהל טונה. אתה מותן את זה? התגדל והתקדש מרבה. קוראים לזה לוף! לוף! גלי ביניו! אה, מיי גאד, זמנות קטנות מפרפפפ. אתם יודעים מה עדיין עושים? לוחם את זה, להחליט את כל המספרים, לבחן את זה, לקח את זה, בואו שקטים מפרפפאפריקה רחובית, סולט, פפר, כל מי שאתם יכולים להחליט את הטבע של הלוואי שזה היה. אין משהו שמשתנה. זה עדיין נראה כמו אוכל שוק. גוגל את, בעברית, לוף. לעמד ורס, אינדינג פייד. זה מה שאנחנו אוכלנו. אם תתן את זה לבית אמריקאי, לוף, תראה מה יקרה לך. זו גניבה אחרת. בואו נמשיך. סור אבותיי, מי יכול ללחוץ בפרשה? כי תצא למלחמה. רק אנשים שיודעים שהם חליטים מהחלטות. את רוצה ללחוץ? כן. את לא מפחדת? לא. למה? אני חליט. לוקח את עצמי, לוקח את עצמי, ללחוץ על תורה, קבל את עצמי חליטה, מקווה כל יום, לוקחת עם עצמי, אני פרפקטי. לא לשונרה, לא לצחוק, אני לא יושב עם דבר שזה לא שלי בפוזיציה. נכון אנשים! אם זה הכן, יש לנו שאלה גדולה פה. עכשיו התורה מדברת, הילדים הלכו לבנון, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בטח, בט ועכשיו ראיתם איזושהי גויה. אתם קפצותו אותה, שפכתו אותה בקטע. שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו אותה בקטע, שפכתו ואחר כך יאויה צהרה רעה מתחילה להתקדם במומנטה. את החלטת שאתה רוצה להיות עם זה גויה. מוכן או לא מוכן? רעיון ג'נרל לא מוכן. אחר כך התורה, התורה עושה חלוקה לרעיון. זו היחידה אף פעם, שהשם מגעיל את חוקיו שלו, ידעים שלא יש שואלה אחרת, שבכל אופן, אדם יתכוון את האדם. כשבכל אופן, אדם יתכון את האדם, אני צריך להחזיר לו את זה. אז אני אקבל לו סט ריסטריקטים, מקווים זה יעזור לו להתגלגל את רווחו שלו. למה? בגלל שרוחי שלי, כאב, היא שרוחי שלי לא יכול ללכת עם את קריסטינה. בכל מקום אחר, בתורה, זה לא יכול. אבל עכשיו זה במלחמת. בשנתיים הוא לא בבית. היצר הרייס הוא מאוד גדול. הוא לא יכול להשתנה את עצמו. אינסטינקט האנימליים שלו יתרחק, יתרחק את נשמה שלו. אז מה שאומר? אוקיי, את רוצה להשתנה? בואו ניסים להחליט אתכם. חלק ראשון, תעשו את הרגליה שלו. תעשו את הרגליה שלו כמו קוג'אק. אתם יודעים קוג'אק? אולי אתם לא יודעים, זאת אומרת, אתם לא עוד יותר. ‫הוא היה קוג'אק 50 שנים ‫באמריקה. ‫הוא היה דטקטיב. ‫הוא היה גדול מאוד, ‫הוא היה עם סליחה. ‫קוג'אק. ‫הקוג'אק הזה, בישראל, ‫אחרון גדול, ‫הם קוראים לו קוג'אק. ‫הוא לא היה גדול. ‫אז הוא רוצה להיות קוג'אק. ‫קוג'אק לבן, זה דבר אחד. ‫קוג'אק לבנה, זה לא הדרך של אנשים לא להיות רגלות. נו, נגיד שהאנשים היו גדולים, בטח, אבל זה לא הכל של העולם. איזה אנשים אוהבים גדולים, איזה לא. אוקיי, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת שהם שווים כמעט כל הרגל שלהם, אבל הם חייגים קצת. אנחנו מדברים פה על שווים קטנים, שיינים, כמו מירה. אחרי שהרגל הזה הזה נפגש, הוא לא רוצה לראות את הרגל הזה עדיין? ביותר לא. כל אוהביום שלו יכול להיות כמעט ללא. אפילו אם היא עדיין יכולה ללכת ככה, אבל היא לא יכולה ללכת ככה עכשיו. תשתה כאן. מה קרה? אתה אמר לי לרחוץ את הראש שלי, זה לא אני, זה ה' אבל זה לא כולכל, בואו נכנס קצת להגיד לה להגיד לה להגיד לה להגיד לה להגיד לה להגיד לה להגיד לה להגיד אגיד לה לה אגיד לה לה אגיד לה לה אגיד לה אגיד אגידיה לה אגידה לה לה אגידה לה לה אגידה לה א� שהאנגלית שיש רגל יפה, היא יותר יפה, בעניין של השם. אם היא רגלת את הרגליה שלהן, היא תהיה מגניבה. מי אמר את זה? לא אני. השם, זה בתורה. אני רוצה שהגויה הזאת תהיה מגניבה יותר מאחורית. הראשון, תעשה לה רגלת את הרגליה שלהן, כי כשאנגלית רגלת את הרגליה שלהן, היא רגלת חלק גדול של כרסה שלהן. אוקיי. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה, זה לא רלוונטי. זה מה ששם אומר. השני הוא שאני רוצה שהיא תהיה גדולה, לא כדי שתהיה גדולה. אז תעשו לה גדולה גדולה. אז בבקשה, תגידי לי, למה ילדות היהודית ורליגיות יוצאו לסלון, לילדות קוריאנות וחינות, להגיד שהיא גדולה גדולה, כמו איזה, ולא מזכירים את הארץ ואת הארץ בזה? אם ה' אהב את זה כל כך הרבה, למה את רוצה שהגדולה שלך תהיה גדולה? למה? בגלל שהמדינה היא כל כך מגניבה, כל כך מגניבה, וכל מה שאג'אם אוהב, אנשים אוהבו. וכל מה שאג'אם אוהב, אנשים אוהבו. לגבי האנשים הכי רציניים ומגניבים. זה כל מה שבשבילי היום. אינה נורמלית יודעה ללחוץ על חולים גדולים, מי רוצה ללחוץ על שני פרסים? זה מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים, מגיע לגזים למה? בגלל שזה לא מודס לנשיא ללכת ככה. זו הייתה כל הידיעה. אוקיי, אז כשנשיא לא-רליגיות ללכת ככה, מה אנחנו מקווים ממנה? היא לא מודסת. היא לא יודעת על מודסת. אבל כשנשיא יהודי ללכת ככה בשבת יהודית, אתה צריך לעשות את עצמך מה הלכה. אם היא מנגינה מאוד קטנה, היא רוצה לעשות את עצמה גדולה, אוקיי, אז תעשו את כל הלב גדול. לא צריכים דודקים. היא עובדת על טווין טאורים. היא יש לה טווין טאורים בלב שלה. זה מאוד דמיין. למה היא עשית את זה? בגלל שהחברה עשית את זה. למה החברה עשית את זה? בגלל שהגויה עשית את זה. למה גויה עשו את זה? בגלל שאיזו דיסיינר לונה טאקטה מפריס החליטה לעשות את זה. והוא חליט את האנשים, ועכשיו הם החליטו, הם צריכים לעשות את זה. אני יכול להגיד, אני יש לי חברה, היא יש לי אחת יותר, וקצת בני. אחת יותר. אבל את יודעת, יותר, יותר יותר. כל כך קלאסי, כל כך מודס, כל כך רליגיאלי, כשאנחנו עשינו נטס מיניאן ב-5 ע'מ, היא הייתה האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנג אם היא צריכה לדבר, זה כל כך קטן ואתה לא תשמע מה שהיא צריכה להגיד. למה? כי היא מאוד מאוד מודסת. היא הולכת לביתה עם איזשהו פייקר, תלמיד ישיבה. אחרי שלושה ביתות, השאלה עובדה מאוד. הוא אמר לה, אתה רוצה ללכת עם רגלים גדולים? היא אמרת, לא, זה לא מודסת. הוא פגש את השידוך. הוא פגש את השידוך בגלל רגלים גדולים. כשקראתי את זה אמרתי לאחת שלה להגיד לה שהיא צריכה עכשיו על חלק מהחיים שלה תודה ותודה להשם כל יום בשביל לספור אותה מזה שהיא קוראה לעצמי בחור ישיבה שהתורה לא חליטה אפילו להחליט קצת להשתמש באמת ברכות He stayed the same rotten bum that he was all his life. How much she has to praise Hashem. Before I even finished what I had to say, she met the sweetest guy. Got married to him, have children, moved to Israel. בלי עין הרע, they have the life. They have the life. Everything. You can imagine they have. בלי עין הרע. They deserve it. צדיק וצדקת. איזה אהבה, איזה מידות טובה, איזה צדיק, איזה אוהב אשם. אתה לא רואה איזו קטנה רעשית בזמן הזה. זה כשאני אמרתי, זכורים מה שאני אמרתי אז? נחשב שזה נחשב עם את ה'לו-ליף'. לפעמים אשם חליט אותך ממישהו שאתה נפגש, בגלל שאתה לא יודע, אתה רואה את הגדולה. זה נפלא. נפלא זה 10%. מה על כל האחרים? זה כמעט חשוב. אנשים מלמדים בצפון. זה למה קינג סולימן כבר אמר לנו, שקר אכן, ואהב אל היופי. הוא מדבר על אנשים. זה סכם. להתעורר בגדולה של אישה זה סכם. אל תשכחו אותי. אתה צריך להתעורר בגדולה שאתה רוצה להתעורר. אם לא, אתה לא מוכן להתעורר. אבל אם זה הדבר היחיד שאתה מבקש, אתה בשביל קל. בגלל שהגדולה תרחק לך כמה זמן, לאחר כך אתה יכול להתעורר. אתה מבין את זה, יש לך את הכי יפה של דיימן בעולם. כמה שנים אתה תהיה מרגיש בזה? אחת שנה, שתי שנה, חמש שנה. אחרי 10 שנים אתה רואה את זה כמו ביום הראשון? לא. אתה מבין את זה, את הגדולת הפרפטית. האנשים שיש להם את הכי יפה של אנשים בעולם. הם נסתכלים עליהם כל יום, מהר, הלילה, כמו שהם עשו בפעם הראשונה? לא. זאת הכתובה שה' עשה את העולם. אתה מבין את הדברים. אתה מבין את הדברים. אתה מבין את אתה מבין את אתה יוצא את הכי יפה שייך לעבודה בשבילך בבית שלך. שייך לך את הכי טובה. אם הוא שייך לך את הכי טובה, אבל את הכי טובה כל יום, אתה מפורסם. כדור עם הסטייק. אבל זה... זה חלק מ-1,000 דולר. זה מאוד רחוב. זה חלק מיוחד של האנימול. אני עושה את זה לך. אף אחד לא יקבל כזה סטייק. אז... אז אם הוא יתן לו את זה כל יום, הוא יתן לו את זה. יש רק איזו אוכלת, שאם אתה אוכל אותה כל יום, אתה לא תחזור את זה. ברקע. רק ברקע. למה ה' עשה את זה? בגלל, לא משנה מה הסיטואציה בעולם, אוכלת ביסיקה, אנשים צריכים להיות. מה זה? ברקע. אם אתה אוכל ברקע כל יום של החיים ולא משהו אחר, אתה לא מת. אתה תסביר. אתה יכול ללמוד תורה. אתה יכול לא להיות סקלטן. בריא רק. ה' עשה אקצפציה לרעיון. כל רעיון במהלך יש אקצפציה לרעיון. כל רעיון במהלך יש אקצפציה לרעיון. האקצפציה לרעיון, האקצפציה לרעיון באה להגיד על רעיון ג'נרל. למשל, לכל 100,000 אנשים, אחד מהם בליין. 999,999 אנשים רואו, אחד מהם בליין. האנשים שהם בליינים, מייצגו על 99.999% של האנשים. איזה תסטמוני? כדי להראות מה יכול להיות להפך להם. בגלל זה, הם מרגישים את עצמם שלהם. אם לא הייתה אף אנשים בליים בעולם, אף אחד לא תודה אשם על אישים. אנחנו יכולים להשתמש בזה, להשתמש בזה. כשאתה מרגיש שאני אוהב אשם כל כך הרבה תודה לך שהייתי מוכן לראות, להיות מוכן לדרום, לראות, כשאתה רואה אחד, אני לא יכול לעשות את זה. זה כשאתה מרגיש איך מוכן שאני אוהב את כל זה. אם כמעט כל אדם יש לגה, אחת מהמיליון לא יש לגה, הוא נפגש עם אף לגה או לגה קטנה או כל מה שהקרה, איזשהו חלק בביתו. מה הוא עושה? מניח את כל האחרים להכיר מה יש להם. זה קורא, כל היוצא מן הכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל יצא. הוא קורא את זה כל הלילה בתפילה. שלושה עשר, איכרים, in the morning. So, going back to this, we have the most righteous people that they ask them before they go to the war, are you sure you want to go to the war? You clean from sins? Yes, we clean from sin. Okay, you. You, I'm not so sure. Maybe I spoke Lashon Hara, maybe it wasn't legal. אוקיי, אתה יכול לברוך הביתה. בסוף, רק הכי גדול של תלמידי חכמים. עכשיו הם במלחמה, ובסופו של דבר, הוא בא לב בחמש דקות עם אגויה. איך זה יכול להיות? אוקיי, זו השאלה הראשונה. איך זה יכול להיות? אנחנו לא מדברים על אנשים מבחינות כאן. הם לא פעם נפגשו גמרא בעצמם. אנחנו מדברים על אנשים הלכים. תנסו להשיג את האנשים הלכים של 3,000 שנים לפני, דוד המלך, שלמה המלך, יהושע בנון, זהו האנשים שאנחנו מדברים עליהם. קשה להבין. בקרוב אני אקבל את התגובה לדבר הזה. אבל, תן לי לנסות להשיג את הצדיק אפל את אוכליו שלו, אפל את רעיון שלו לגויה הזה. תעשו את הראש בגלל שזה יכול להגיד שהיא לא נראית טובה. זה יכול להחליט את רעיון שלו. המהלך של הזמן זה יכול להיות כולל. מה קרה? את רוצה להתגלגל עם הילדה הזאת? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה שלהם בגלל שהיא לא תראה אותם. תזכרו, לא הייתה אייפון וידאו. היי, טוני, אבא, זה קריסטינה, איך אתה? אני הלכתי לירושלים עם אבא שלי היה יהודי שהבאה אותי כעבודה. אני אשכח אתכם, איך אתם? לא יש דבר כזה. אחרי שהוא יביא אותה לישראל, היא לא תראה אף פעם את האלה שלהם אחר כך. במיוחד עכשיו, היא יכולה להחליט והיא לא ילדה שלהם עדיין. מישהו פשוט שאל אותי כאן, היא התחילה כמה שנים, שתי שנים לפני, היא שאלה אותי אם היא מנצחת להשפט את אבותיהם הביולוגיים הלא יהודיים שלה. כי אחרי שהילדה, גויה, התחילה יהודית, האבותיה שלה היא אשם, היא לא יש אבותיה. גר שנתגייר, כקטן שנולד דמי, דגמר אסי. Every convert count like a baby that was just born. But the baby that was born have parents. Reuven and Sarah, that's his parents. But this convert who is 30 years old, just converted now, is considered a brand new Jew, one day old. He's not 30, the body is 30, the soul is one day old. ומתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתח אפילו אם הילדים הביולוגיים הלא יהודיים לא היו הכי טובים, אם אתם יודעים מה שאני מדבר עליהם, אתם לא מתחילים להתגלגל או להתגלגל או להתגלגל עליהם או להתגלגל עליהם, תרצו את הטוב שהם נותנים לכם. קבועות אקטרונות שהיו ממש נפגעות, פיזיקלי, ורביאלי, טרבוליים. זו סיפורה אחרת. עדיין, אתה לא יכול להתחיל במלחמה, אתה פשוט מתחיל. אבל להתחיל במלחמה ולהשכיח את אבאותך הביולוגיים, איפה זה אומר שהתורה יכולה את זה? לא רק זה, אם קבל ילד בג'ודיזם, ואבותו הביולוגיים מותו, אתה לא יהודי, הוא יכול להגיד קדיש עליו. אפילו אם הוא לא חושב עדיין שזה אבא שלו בעיניי של ה' בגלל שהוא קונוורט, הוא אדם חדש. אבל כרציות לאנגלית אבא או אמא הוא יכול להגיד קדיש עליהם והקדיש יעזור להם. כמו שכל אחד יכול להגיד קדיש לכל אחד, אם הוא לא יותר ילדים. אנחנו אומרים בישיבה, קדיש לאנשים. אנשים שמים קצת זמן כל מילה. אני מגניב מישהו, אני אגיד קדיש לגבי העולם. מישהו שמות, הוא לא יותר ילדים. רק דותים או אף אחד לא יותר ילדים. או מישהו שמות, הוא לא יותר ילדים להגיד קדיש לו. או יש ילדים, אבל הם מחללי שבת. הקדיש שלהם איכולי. מחלל שבת נמצא כאילו לא יהודי. אם מוסטפא אמר קדישה עליך, זה לא יעזור לך. צריך להיות יהודי קושר. וכדי שתתחיל לתאם לקושר יהודי, אתה צריך להיות שומר שבת. אם אתה לא שומר שבת, ברכת הקוהנים שלך איכותית, אם אתה קוהן. אם אתה אומר קדישה, זה איכותית. בהלכה, אתה יכול לראות אור לציון, הוא אומר, אתה לא אפשר אפילו להגיד אמן על קדישה של מחלל שבת. למה, אם ערב יקרא קדיש, אתה אומר אמן? לא. אם גרמנים יקראו קדיש, גוי, אתה אומר אמן? לא. הם לא יכולים לתת להם עלייה לתורה, הם חושבים כאילו לא יהודים בחללי שבת. איך זה יעבור לעזוב את אבא שלו, שעכשיו הוא יש בן שלא שומר שבת, בא לסינגאג לאכול קדיש? אבל, לפעמים יש דברים אשורים בעולם. זאת אומרת, אם אדם הוא מחלל שבת, אבל הוא משפט את אבא שלו, שהם פשוט מותים. הוא מרגיש את ה'ימילת'. אז עכשיו הוא זכיר שיש סינגאג בחברה. הוא לא פעם פשוט פגש את הסינגאג. לא פעם. אבל עכשיו כשהאבא שלו מותה, הוא החליט להגיע כל רחב, והוא מפגש, הוא שמים תפילה, והוא רוצה להגיד קדיש. אם יש אנשים אחרים במקום שאומרים קדיש, מאוד טוב, תן להם להגיד קדיש. למה? הקדיש לא יעזור, אבל הוא יעזור לו להיות רליגי. אם הרבי של השול יעזור לו, וידע לו, ויגיד לו, זה יעזור לאבא שלך הרבה יותר, אם תהיה אחר כך שומר שבת, אחר כך בשנה הזאת, בואי נאמין או לא, אני עשיתי את זה הרבה פעמים, וזה עובד. זה עוזר. לאשם, הוא לא רוצה להיות שומר שבת, אבל לאבא שלו, כן. זה כמו שאנשים עושים. אתם אבאים ביולוגיים יותר מיוחדים להם שלם. זה כמו שאנשים עושים. הם מרגישים קונקציה לאבא. וואו, אבא שלי, הוא עשה לי כל הזמן, אני מרגיש טוב. אוקיי, רוצים לעשות משהו טוב? ביש אומר שבת, תגידי קדיש. אתה לא רוצה להתפקד בבחור ישיבה, ובבחור ישיבה הוא אגיד קדיש לאבא שלך. אתה עושה לו משנג'ר. אפלי הקדיש של אנשי הלכת תורה כל יום ושבת ומצוות יצירים את אבא שלך. אתה אוכל עריף, אתה אוכל חזק, אתה אוכל חזק ברסטואנטים עם שרימס וכל זה. מישהו פשוט אמר לי מלאי שיש פנומנה מגניבה שהרבה מלאיים, הם קוראים להם מלאיים, אני לא קוראים להם מלאיים. הם חושבים שהם מלאיים. רליגיות, אנשים מלוס אנג'לס, זה יכול להיות בניו יורק, אני לא יודע, הוא היה מלוס אנג'לס, הזה. היו למקום של סושי בלי קושר, לספק כמה דולר בקבוצה. הם שאלו להם, אתם נורמלים? איך אתם הולכים למקום בלי קושר? אה, זה רק סושי. מה זאת אומרת? אני קבוצה רק סמן ואבוקדו. סאמן זה קושר? כן. אבוקדו זה קושר? כן. ריס זה קושר? כן. זה כל מה שאני קופה. אתה מטען קטן. מה ניף הוא משתמש בקטן של הסאמן? קצת רגע הוא פשוט קטן את השרימפים עם זה. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו.. ו אתם אוכלים דברים אחרים? לא, אני שואל אותם לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� איזה טמפורה, מה היה בטלפון הזה? קצת לפני, הם עשו את זה עם שרימס, הם עשו את זה עם כל הדברים האלה שזה לא כושר, ויש להם עוד אש שזה לא כושר, ועכשיו אתם אכלתם מהסטורנט הזה, מה קורה עםכם? אש שאתם מוכנים לקחת איפה שאתם רוצים, כמו שאתם רואים את השקלות על השקל. כאילו אם אתם הולכים לבית החיינה, ואתה רואה קצת סמן או כל מיני ארוחים, ואתה רואה את החולה ואתה רואה חולות, חולות שתפלות. אתה קיבל אותה, אתה מנסה אותה, טוב, איזה אנשים הם אקסטרה, הם קיבלו ארוחה ומנסים קצת מאיפה הוא קיבל את הארוחה, כי אולי הוא קיבל את הארוחה כדי לקטן ארוחים, אולי הוא קטן ארוחה אחרות שזה לא קושר, אבל כשזה כל כך קל, חדש, וכשזה קל, כשזה קל, זה מתחיל להיות בעיה מאוד גדולה. כשזה קל, אם אתה מנסה אותו מאוד טוב, זה בסדר. לפחות, אני אגיד לכם, בואו, קחו את זה מהמקומות הקושיים ולא תקחו איזשהו ריסק. הפרובל הוא שהמקומות הקושיים, לפעמים, המילה היא קצת קטנה. אם יש לכם 20 אנשים בשבת, 2-3 מילים, זה מתחיל ל-200 דולר אחר, רק בפיש. לא כל קבוצה יכולה לקבוצה את זה, אפילו אם יש לכם אמונה בשם, ואתם מאמינים 100% את השאלות של הגמראד שכל מה שאתם קבלו בשבת לא יוצא מחדש ממשלתכם. זה יוצא מחדש של השם, זאת אומרת, השם נותן לכם קרדיט קארד, אחרי שבוע, או בזמן השבועים. קבלו בשבת. כל מה שאתם רוצים, זה כל עליי. זאת אומרת, אם המשלת שלכם היא 100,000 דולר בשנה, כל מה שאתם קבלו בשבת, חכם, את כל דברים בשבת, ספציפי שבת, ספציפי קנדלים, כל מיני דברים בשבת או יום טוב, אני אקבל את זה לגבי בבקשה שלך. איך אתה יכול לדעת אם אנשים חייבים לזה או לא? אתה מבחין אם הם מספרים הספקים בשבת ובשבילי ובסופר. אם הוא יקבל משהו מהשטחה, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה 9.99, בקארטה שלו, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, 9.99, יכול להשתתף את זה בקארטה של אם רבי אדם נתן לך קרדיט קארד, תלוי שפה בשבת, אתה נכון אדם, אתה לא רוצה להתקדם. אתה קבל מה שתקבל עם את העם שלך. אוקיי, זה עדיף, עדיף כמובן. כל פעם שאני קבל לעצמי בכלל, אתה אמר לי, תלוי בשבת, אני רוצה לספנסר את המאלות שלך, אני קבל בדיוק מה שאני קבל עם העם שלי, אני לא אקדם עלייך. זה לא משנה שאת רבי. אבל אם זה קרדיט קארד של השם, להגיד, אני לא רוצה להתקדם על השם, זו חרסה. למה? זאת אומרת שיש להשם איזו קרדיטה, זה אינספקטי. מה שאתה רוצה לקחת, קח. איזה אנשים חכמים, כל מה שהם קחים, הם קחים בשבת. סוטים בשבת, סוטים של הילדים בשבת, תיקים בשבת, שואלים בשבת, כל אוכל בשבת, הכל בשבת. מה של האחרים שישים? מה נשאר בשבת? הם אוכלים את החלק של השבוע. אתה קבל סוט ואתה מפגש את זה בפעם הראשונה בשבת. גם לנשים. בפעם הראשונה אתה מפגש את זה בשבת או ביום טוב. אחרי זה, הסוט יכול להיות סוט יום כלי. בפעם הראשונה שאתה מפגש את זה בשבת, זה לא יוצא ממהלך שלך. אתה יכול לדובר את העבודה שלך. זה כל מנהל. אמונה. יש לך אמונה? זה מה זה. אתה לא יש לך אמונה? ספר. מה שלא יצא מלכת, יצא מלכת. אז, הזאת, גויה, לא יש רגל. היא ישתה רגלות גדולות כמו רגל. היא מנגינה כמו מנגינה, וקריאה שבועה לבת שלה. מה קרה לבת שקריאה שבועה? חכו שבועה, שבועה, כל יום היא קריאה. היא מגניבה או מגניבה? לדבר על אמנות מגניבה אותה, אפילו לזמן שהייתה. אולי לאחר כך, כשהיא תהיה שמחה, המגניבה תגידל. אנחנו נלמד את זה מלאה. לאה הייתה לדבר בלתי, בגלל שהיא הייתה מפחדת להיות אישה של האסו. כי כולם אומרים, האשר לאשר, האשר לאשר, האשר היא לאה, היא צריכה ללכת עם עסאב, חברים, ורחל ליעקב, ולאה היא הייתה נכנסת, היא לא רוצה להיות אישה עסאב, פרופסור הנאצים, והרומנים, והאמן, וכל האנשים הרחבים, היא לא רוצה להיות עם עסאב. אז מה קרה? היא קריאה, והנה להערכות, הגמרה אומרה שהיא קריאה כל כך הרעיון שלה היא נפגעה מהקריאה וזה עושה את העיניים נפגעה זה עושה את הרעיון שלך נפגעה בפנים, זה אוכל את הגבוהה אז הזה, גויה, לא רעיון, דריסבד, רעיון, רעיון, וקריאה למילה ועכשיו תביאו אותה לבית שלכם, אתם ממלכים אותה ואתם מלכים להיות עם הואה. אבל יש ארגון בגמרא. כמה פעמים אתם מלכים להיות אינטימטית עם אותה? במהלך המלחמה? ראשון, אתם מלכים את התנגד שלכם, את המחשב שלכם, ואז אתם ממלכים אותה ואתם ממלכים אותה, או רק כשאתם ממלכים אותה לבית שלכם, והיא הלכה לתוך כל המסעים שאני מדבר עליהם, ולכן אתה מגישה אותה והיא תהיה יהודית, זה כשאתה מוגד להשתתף איתה. למה יש מגבלה? לוגיקלי, איזה מהמדעים נשמע יותר לוגיקל? שהוא מוגד להשתתף איתה אחת כדי להחליט את רעיון שלו, ולאחר כך הוא יפגש את כל השארים, או שהוא יצטרך עוד 3-4 חודשים עד שזה יקרה? בגלל מה שהתורה דסקריבה את האשר של אדם, האשר שלו הוא עכשיו. איך זה יעבור לו שאתה אומר לו, אל תקווה, קריסטינה היא שלך, אבל כשאתה יוצא לישראל אחרי המלחמה, איך זה יעבור לו את הבסיס של האשר שלו הוא עכשיו? אבל זו אופניון של חכמים הכי גדולים שיש לנו בהיסטוריה. ויש גם דעה אחרת שזאת אומרת שהוא היה מוכן להיות איתה אחת, ולאחר כך ללחוץ את כל הפרוסס הזה. הוא לא יכול ללכת אחרי זה. בואו נסתכל על הלוגיקה בשני דעות. אם יש דעה בין החכמים, זאת אומרת ששני דעות הן דווקא לוגיקות. בדיוק 50-50, לא 49-51. בדיוק 50-50. בגלל כל הארגונות האחרות שזה ברור ששדה יש יותר לוגיקה, אתה לא מקבל גמרה. כולם מבינים את זה מהמדע. אם הגמרה יש ארגונות, זאת אומרת ששדה יכולים להבטיח 100% שהם נכנסים ללוגיקה. עכשיו אתה צריך גמרה לעשות קרדיט, קרדיט. מה יהיה ההלכה? אני אתן לכם דוגמא. במחלוקת רבי עקיבא ורבי תרפון, מישהו הכתב מלחמת מלחמת מלחמת. בואו נראה, אתה הלכת לגים, אתה רואה מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת אין לי שם, תן לי ללכת ולשים את הכבוד. כשאתה ללכת לג'ים, אתה רוצה להבין. כשאתה ללכת לג'ים, אתה רואה 5 אנשים, הם כולם נראים את השם, 5 חסידים. כולם יש בנים ברקות, בנות ברקות, ימאקה ברקות, ציצית ברקות. כולם יש את הבנים. עכשיו אתה חושב, סליחה לי, כל אחד שלכם נפגש מילה מהחלק שלו? אני קיבלתי 100 דולר, אני נפגש מאוד, אבל אני נגמר, אני באתי לעשות תשובה. אני רוצה להיכנס לזה. כל 5 אומרים לו, כן, אני נפגש 100 דולר. הוא לא יודע מי הוא נפגש. כל אחד שלהם אומר, אתה נפגש ממני. נראה לי שיש לנו ארבעה קרוקים פה. אין משהו יותר טוב מזה. אבל זה המקרה עכשיו. מה אתה עושה עכשיו? יש שני אופיניות. אחת, לא טובה. אתה רוצה להבטיח שאתה עובד את האנחה שאתה קבל מהן, אתה צריך לתת לכל אחד מהן 100. ככה, אפלא האחד שאתה קבל מהן, הוא יקבל את המון שלו. הוא לא יושב לך. אני קבל 400 קצת. לא טובה. אני הייתי צריך לעשות את זה בגלל הבטיחה. שני אופיניות אחרות, אתם שמים את זה כאן ואומרים, זה 100 שקבלתי. אני אקבל את זה על הטאבל. מי שבאמת נפגש 100, קח את זה. אם מישהו אחר יקבל את זה, הוא נפגש. ואתה חי. איזה מהמדעים האחרים הוא יותר לוגיל לדעתך? זה מחלוקת רבי עקיבא ורבי תרפוני נגמרה. קבל את זה על הטאבל. קבל את זה על הטאבל. קבל את זה על הטאבל. מי אגיד לקבל את זה על הטאבל? אז אתם אומרים שתבואו את זה על הקטע. אתם כולם? כל אחד חושב שאתם צריכים לתת לכם את כל אחד מהם? לא, חלק מהחמש, חלק מהחמש. לא, פשוט שואלו להם לפעמים, כשאתם רואים את זה, מה שאתם נפגעים? איך הרבה זה? והאנשים שאתם רואים את זה נכון, ידעו מה דולר שהם נפגעו. אולי 50, 100. אנשים לא תזכרו תמיד איך הרבה דולר הם נפגעו. אתה יודע? אפילו אם כל חמש אומרים, אני לא יודע, אולי זה שלי, אולי, אולי הם באמת לא יודעים, אתה יודע, לפעמים הם לא יודעים כמה דקות יש לך. ואף אחד יצא ויגיד, זה הלכה מאחורי הטלפון פה, והוא חושב, וואו, אולי זה הלכה ממני. ואחד האחרים חושב, אולי הם לא מפחדים, אולי הם לא יודעים, אולי זה שלי, אולי זה שלי, אולי זה שלי, מה הם יכולים לעשות עכשיו? אף אחד באמת לא יודע. זה קורה הרבה פעמים. כמה פעמים בין שני יהודים שהם אנשים קושיים, יש להם עבודה בין אותם, אחד קח מהו ומתקבל ומתקבל ועכשיו הם לא יכולים להזכיר אם הוא קבל או לא מהקבלה האחרונה. האם קבלתי את זה? אני לא בטוח. הוא באמת לא יכול להזכיר. אבותם לא יכולים להזכיר. זה פרובל. זה למה אני צריך לכתוב את הכל עם דקות. אני תמיד צריך להשתמש בנוטבוק. עם כל מיני דברים. אחר כך נשכח מה שאתה יכול להזכיר עכשיו. אחרי חמש שעות אתה לא יכול להזכיר. אז אם יש מבחינה בגמרה שאתה צריך לתת לכל אחד מ-100, מה זה הלוגיקה? אם אתה שם את זה על המעטה ושמישהו אחר אצלך קיבל את זה, האם אתה הרגש את מה שאתה קבל לאחד שאתה רגש? לא, אתה עדיין בגלל. אתה פשוט נפגש 100 בגלל שמישהו הוא קרוק או הוא חשב שזה הוא. זה יכול להיות סליחה. האם אתם קבלו את זה מהשאר שלכם? לא. מה העניין שלי? אני לא קבלתי אחר כך את 100 שלי. אבל אני קבלתי את זה על הטבל. מישהו אחר קבל את זה מהשאר שלכם. לא, חברי. הוא קבל את זה מהשאר שלכם. אם אני תקבל את זה, ואז הוא תקבל את זה מהשאר שלי, אז אתה נכון. ראשונה הייתה לי פוזיציה על זה, ועכשיו הוא קח את זה מהידי, ואתה מתחרר. בפעולה אחת, אתה קבל לי עוד מילה, ואחר כך, רגע אחת, מישהו בא וקח את זה מהידי, ועכשיו המצב שלי הוא אותו. אבל אם תביאי את זה כאן ואני לא הייתי עם פוזיציה על זה, זאת אומרת שאתה לא קבל לי עוד מילה מה שאתה קבל לי. עכשיו, מה היא הלוגיקה של ההופעה האחרונה שתביאי אותה על המערכת? הוא לא ידע? שאתה יודע, אם אתה לא משתנה על זה לבית האנשי, בטח אתה לא יוצא לידי חובה, הוא לא ידע על זה? מה הלוגיקה שלו? הלוגיקה שלו היא, מה יקרה אם תהיה סטדיום של 20,000 אנשים, ואתה אכל את זה מאחד מהם? הייתה קהילה שעובדה, ואתה פיק פאק את מישהו. והם כולם מנגינים. הם כולם עכשיו, אתם יודעים, בסקר, קריאים את זה. היי, סליחה, אני קראתי אחד מהרחבים שלך. 20,000 חיילים קריאים לי. מה תעשה עכשיו? תביאי 20,000 אנשים 100 דולר אחת? צריך להיות מסוים, צריך להיות לוגי. תביאי לבן כזה חיילה? תשמעי את הלוגיקה? אז האם אתם מסכימים שזה דבר מאוד קטן, ששידות יכולות להיות נכונות ולא נכוניות? זה למה יש את זה בגמרא. הגמרא צריך להגיד לכם מה לעשות. אם הדבר הוא קצת ברור, זה לא בגמרא. אז כשהחכמים אומרים לכם איזושהי דעה, הוא יכול להיות עם גויה וגור, ולאחר כך לדבר על כל הדבר הזה. ואחר כך הוא אמר, לא, שלום, הוא צריך לקחת אותה, לציירת אותה, לעשות את זה, להשתתף אותה, ואחרי כל הפרסום, אם הוא עדיין רוצה אותה, הוא תשתנה איתה. מה הלוגיקה של אבותה? אז הלוגיקה של כל אלה שאומרים, הוא יכול להיות איתה ברגע, אנחנו מבינים את הלוגיקה. אחר כך, מה שהתורה עשה פה? התורה רוצה להרחיש את יצר הרע. אוקיי. מה הלוגיקה של החכמים שאומרים שהוא צריך לקחת אותה לישראל? ולחזור לפעמים יותר, מה הלוגיקה שלהם? צריך להיות לוגיקה דווקאית. נראה איך זה נכון. מה הלוגיקה שלהם? הלוגיקה היא פסיכולוגיה המדעית. פסיכולוגיה המדעית היא שהם נפגשים על משהו שמורך. כי יש רעיון גדול. מי נפגע את הרעיונים ואת היצררה שיש לך? יש לך רעיון נטרל. יש לך רעיון לבנות, זה נטרל בעולם. רעיון לבית, זה נטרל. רעיון לבין, זה נטרל. אבל מי עושה את המשתתפות בין החלטות שלך לדעת העולם? זה השטח. השטח הוא המשתתף. מה הוא עושה? הוא ידע שהאנחה יש אוהב לאנשים, הוא יביא אותה למקום של טסט עם אנשי, כדי להכניס את המשחק. למה? כי הוא ידע שזאת זו חליטה שלו. האחרון יש חליטה יותר גדולה של האנשים. מה זה? חליטה, זמן. הוא יביא אותה למקום עם הרבה חליטה וזמן וצריך להכניס זמן פשוט במקום שלא-חליטה. ואז האחרון, כל יום אוכל, בלתי פעמים, כל מה שהוא חושב על אוכל הוא שואל לו, את רוצה ללכת לעשות סין עם אישה או את רוצה ללכת למקום ולאכול כמה שיכולים? מה הוא אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אות השטן יקבל לו הרבה טסטים במידה. למה? עם האנשים הוא יכול להתגלגל את הטסט, זה לא מיוחד ככה. עם המידה, זו החלטה שלו, זה מה שהשטן מנסה לגרום לך. עם מה שהוא יודע שהוא יצא ביותר. זה כמו שזה קורה. אז עכשיו, כשאחד לא מוכן להיות עם את הזו, סטאנט מגניב אותו, אחת הזמן, לא תהיה משהו, תעשה תשובה לאחר כך. כשאת הזו מוכנה לך, זאת אומרת שהתורה אומרת שזה מוכן, אתה יכול להגיד לה, אוקיי, לא לדבר, אני אקבל אותך לישראל, כשאחר כך אנחנו נחליט פה בגזע, אני אביא אותך לאשדוד, אנחנו נסגר בפרוסס ונתנו לך. והיא נכנסה וכל מה זה בסדר, זה יצר הרע נגמר 90%. זה נקרא פטו בסלו. מישהו שיש ברזל שלו, ומישהו שלא יש ברזל שלו, והם בלתי גאים. מישהו שכבר יש ברזל שלו, זה נגמר את הרע. ומה המסגרת לזה? אני אדבר לכם על מסגרת. יום כיפור היא המסגרת הכי טובה. בשעה 2, כל אנשים נורמליים מתחילים להסתכל בקלאק על שדה הסינגאג. חתנו לאפניך, וואו, זה רק שעה ושתיים. שתיים עוד שעות למהלך. רחם עלינו, אני מלכה. וואו, רק אחת גלסה של מלכה. פליר, אשם, שתיים עוד שעות. שלושה מתקדמים, ארבעה מתקדמים, ארבעה מתקדמים, ששה מתקדמים. אנחנו כמעט מנצחים כבר. אתם לא יודעים אפילו להתקדם לסליחות, להתקדם. אשם, אשם, אל רחום וחנון. אל ע'קלאק. זה מוכן לאכול. מה אנשים עושים? מדברים בתחילת הפרק. אף אחד לא בפרק. הם לא מנסים ללכת הביתה. לוגיקלי, אנחנו חושבים שכשהערבית תחילה, אנשים ילכים כמו מניאקים לביץ לביץ, הלכו, הלכו! היי, אתם מפחדים את הרעיון, מה קרה? השקשוקה מפחדת עם הבגלות. לא, אני מראה, אני רואה את זה לפני 30 שנים. כל האנשים, וואו, אני מתחיל לדבר עם קפה, אני לא הייתי עם קפה שלי. 8.00, יש לי זמן לדבר, להשתמש בנומברות. כשאתה מגיע לבית, תהיה בבית. אחרי שזה נתן לך לאכול, היצררה נפגשת אותך. זה לא יותר עבודה. אין יותר מנגינה לתוך העבודה. אני אתן לך עוד דוגמה. הם קבלו טסטירה באמריקה. הם קבלו שני גויות יפה, שונים, שונות יפה. הם קבלו אותן עם שונים דקות בדקות, שונים פרפום, שונים כל מה. קבלו אתכם כבוד בבר, וקבלו קאנדי קאמרה. עכשיו אתם יודעים איך המנהל יצא, היי, רבות, אה, זה, אני אקבל לך דריק וכל זה. אז אם הוא מדבר עם הילדה הזאת, לא משנה איזה ילדה הוא מתחיל לדבר עם, תזכרו, יש עוד ילדה בדיוק כזאת. זה נכון, הוא צריך להבין איזה ילדה הוא רוצה. זה יהיה קצת קשה. זה נכון. אז בואו נאמר שהוא התחיל עם הילדה בידי. אם הוא תתחיל עם הילדה בידי, זה לא משנה. איזה ילדה הם מדברים עם, היא אומרת לו אחרי פעמים התפקיד, אני גאה. אישה שלי סינגלית. זה הטריק. אז תגידו מה? אפילו כשהם התחלו לדבר עם גויה, היא תמיד אמרה להם, אמא שלי חדשה, אני גאה. הם היו נפגשים יותר לאנשי התגובה. הם לא רצו להפסיק את זה. הרבה יותר מהם נסיעו להמשיך לדבר עם האנשי התגובה. עכשיו, תביאו לי איזו רגעה לוגית. אם יש לך דודה יצררה יצררה יצררה יצררה יצררה יצררה מה שחייבת, סטאנט מנסה לצייר אתכם לדבר הזה. זה למה לפעמים בשבועים של אנשים רפורמיים, יש שדה לא-קושר ושדה גלעד קושר. אחר כך יש קבוצים שרוצים לאכול קושר, אז הם מנסים לבנות שתי כותבים, קושר ולא-קושר. איפה אנשים רוצים לאכול, הרבה מהם אכולים בגלל הכושר. למה? יש לכם אוכל כושר. אני מבין שאתם לא מקפידים, אתם לא אוכלים כושר בשבועיים, אבל עכשיו יש לכם כושר וגלל כושר בפנים שלכם. למה, אם, אם זה מגניב ומצטער, אבל זה קושר, וזה לא קושר, זה טעים יותר, אוקיי, אבל זה אותו אוכל, סטייק, סטייק, סושי, סושי, זה לא קושר, זה לא קושר, למה יהודים הולכים שם? התגובה היא בגלל שהשטן מפורסם להם. הם יש להם יותר אטרקציה. יותר אטרקציה. אז, רבותיי, אופניון של אובדוס חכמים הוא שאחר כך הוא ידע שהיא הוא, הוא צריך רק ללכת עבודה, הוא כבר מרחק. אוקיי, אני אשכח. לפחות שאני הבנתי מה שאני רוצה. תראו איך יפה היא היא. אני אלך לתחילה, לתחילה המאוד קשה, ואז היא תשתנה לי, תשתנה אותי. אחרי זה קורה התורה ואומרה, But you should know that if you marry her, and even if you did it with permission from the Torah, you're not going to see blessing with the children you're going to have with her. The children are legal. She's a convert. You took her because of her beauty. You converted her for the sake of marriage. That doesn't smell good. קשר אבל מסריח. קושר בצמנסבד. It's not that she heard the rabbi speaking about the beauty of the Torah and she's anxious to convert for the truth, not for being with a man, no. Because she wants to be a kosher Jew. Later on she'll meet a Jew and marry him, that's perfectly fine. The only reason she wants to convert is because she fell in love with a man, the rabbi writes. כשאגוי או גויה מגיעים לתקופה, הראשון שאתה עושה הוא לבחור אם הם במשפחה עם יהודי. אם הזו הייתה נתנה עיניה בצבא או זה צבא גוי נתן עיניה בצבא יהודי. הוא אחרי זו צבא יהודית, זה למה הוא מגיע לתקופה, כי הוא ידע שהיא לא תתקופה עם אגוי. צבא רליגי. או היא רוצה להשתתף בגלל שהיא רוצה את האנגלית. היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא יודעת שזה יהיה חברה יהודית, לא חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא יהודית, היא לא יודעת שזה יהיה חברה לא מה יקרה אם הוא עשו את זה בכלל? אם יה הם נפגשו את זה מהבדין? הבדין לא ידע על זה. הולך השם להתקשר עם הסכם? הוא לא יתקשר עם הסכם. היא יהודית לחתכילה? היא יהודית בדיעבד? אם היא לא יהודית בכלל? הארגומנט נתחיל פה ונחתך ב-הונולולו. חמש שעות בתוך הארץ. זאת איזו תחילה. אתה רוצה להיות ילדים שעד החלטה האחרונה של החיים שלך אתה לא ידע אם הם יהודים או לא? תהיה שבי. אתה לא משלם. אתה רוצה לריסק את כל הגניאולוגיה שלך? אתה רוצה לריסק ילדים ולבוא מיליאנים אליהם ולכן אתה יוצא לשמיים וה' אומר לך, אני סליחה, אתה יהודי חסר וחסר, אתה לא יש ילדים. מה? אמא שלי הייתה קונוורט. אני יש לי ילדים, אני שמים אותם לישיבה. אחד מהם הוא מחור ישיבה. מה אתה חושב? אני אמשיך עם אתה? היא באה בגלל שהיא הייתה בתקופה איתך. מה יקרה אם הם כבר גמרים? היה יהודי גמר ילד לא יהודי והם כבר ישים שתי ילדים. זה פרובה מאוד. ועכשיו הוא נתן להם תורה ומדע. והיא ראיתה את זה והיא נפגשה כל כך מאוד, באמת! עד עכשיו היא לא הייתה בפגישה להשתתף. היא כבר הייתה עם שתי ילדים, והיא נפגשה, והוא לא יש לזה שאלה. אבל עכשיו, בגלל זה, הם הלכים לתפילה, והרבי היה שם, והיא נפגשה. הוא נפגש את הנשמה שלה. והיא אמרה לנשים יהודים הסקולריים, אני צריך להשתתף, זו האמת. אני לא רוצה להשתתף, נאמג'ו. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אם תכניסו אותה, והיא כמובן יכולת להיות שומרת שבת ומאדס, והיא רוצה ללכת למיקווה, היום בשבילי יהודי סקולר, מי יכול להיות עם אותה? הוא אמר לו, אני לא גברתי אותך כדי להיות אביתית. אני גברתי אותך בגלל שאת הייתה היפה קריסטינה, ואני יכול לעשות כל מה שאני רוצה עם אותך. עכשיו אתה התחיל להיות רביטסן, ואני רוצה לדיבור. אתה תהיה מפחד, היא תחליטה להחליטה מהו יותר פעמים ממה שהוא שואל לבית. היא לא יכולה להיות עם כאלה מגניב, מגניב מגניב. האם הבדין יכול להחליט אישה שהיא כמעט תהיה מרגישה לבית יהודי, או שהיא כבר מרגישה לבית יהודי? מה העקב של החליטה שלו? הוא לא יכול להחליט שהיא תהיה רליגיית. עדיף להשתתף בה רגועה. למה? איזה גויה, היא מגיעה לשבת, היא לא מתחפשת. היא אוכל שרים, היא לא מתחפשת. היא אוכל כלבים, היא לא מתחפשת. 90% מה שאתה עושה עכשיו, היא לא מגיעה למידה. אם אתה תשכח אותה, הזה יהודי סקולר יצטרך אותה להצטרף לכאר בשבת, היא תחפש בזה. הוא יצטרך אותה לאכול במקדונלד, היא תחפש בזה. הוא יגיד לה להיות עםו בלי מקווה, היא תהיה נפגעת בזה. עשור כרת. כשהיא הייתה גויהה, היא לא הייתה נידה. אין בעיה. למה אתם רוצים להחליט אותה בכל מיני מידים? לרחוץ אותו מהסין. בגלל שזה לא יכול להיות איתה אינטימתי. כל הזמן הוא איתה, הוא יהיה נפגע. אבל אם אתם תחליטו להחליט אותה בגללו, האם זה עובד להחליט את החיים שלו ועולם הבא שלו בגללו? היא תקבל מיליאנים של סין בגלל הקלעון הזה. אז אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל אומר, אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל אומר, אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל אומר, אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל אומר, אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל אומר, אתה מנסה להסביר אותו מהסין? אבל לא. חז'אל זה אומר, אתה מנסה נגמרה. תזכרו להסביר אותו מהסין? לזה. על איתנו לרשה אבל לא. חז'אל אומר, את וימות. אתם יודעים מה זה אומר על איתנו? אתם נפגעים את המוח כמו פיגה ומישהו נפגע את המוח. אתם לא אוכלים כמו אנשים סיבליים. איפה נמצא את זה בתורה עם עשיו? עשיו נפגע בפלגה, עשיו ההונטר. הוא רואה את אח שלו, יקוב, cooking a lentil soup. נזיד עדשים. עליתה נינה מהאדום אדום הזה. He didn't say give me, let me eat. Let me taste. Pour it. Pour it to my throat. Like a horse, like a camel. That's what you do, you pour it to their throat. Chazal are using this word as an expression what you should do to a wicked Jew who insists to commit sins. אם הוא לא מנסה, אם הוא לא עושה זמן, אם הוא פשוט יש זמן, אתה לא רוצה להכניס אותו לבית ולעשות את ההכניסה שלו יותר גדולה. לא, אתה צריך לעשות כל מה שיכול לעשות אותו רליגי, לסחרר אותו מהזמן. אבל אם הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא עושה זמן, אתה אומר לו, לא, זה לא קושר, למה אתה אוכל מהקושר שלא-קושר? אההה, כולכם ואתם מנסים. בפעם הבאה, אתה מנצח אותו. למה? מנצחות דובר. זה מה שה' אומר לו. מישהו שרוצה להשאיר, מצוות להשאיר לו. מישהו שמוזר, מישהו שזה קלאון, מישהו שבפרסום מנצח אותו, אתה לא צריך להשאיר לו. אתה לא אפילו מנצח רביני כאלו, להשאיר לו מנצחות למות. אני אתן לך דוגמא, דגמראין מסכת שבת אמר, יהודי שלא שומר שבת, הוא מבקש קקה. הוא מבקש דור, סוגר, אסטר, הוא מבקש, הוא מוכן ללכת לאבות. הוא שם את זה לאבות, מילים לפני השבת. אתה יודע מה, נשכח את זה, חמש מילים אחרי השבת. השבת התחילה, זהו. הוא שם את זה לאבות. אתה בבית, ראית מה שעברך עשה, או שלך, או של חברך, אתה רוצה להחזיר את זה לפני שהטופלר של הקקה תהיה בקט. אם אתם פשוט יכולו להכניס את זה לבריכה ואתם קיבלו את זה ב-20 דקות, אף שום דבר לא היה בקט עדיין. לא הייתה עבודה עדיין. כשהסיבה מתחילה, כשיש כבר טופלר שכחת ומתאים להתאם, אם מישהו יצטרף את הטופלר ותאם את זה, זה תשמע כמו קקה. התחלת היא עדיין דור רחוק. אבל הקטע, הקטע, הוא כבר בקטע קצת. זו כבר רעיון של שבת, שזו רעיון למות, בקטע, וקטע לנצח של הארץ. אז עכשיו, אם ראיתי שחבריי יכולו להכניס את זה לבריאה, איך לא יכול לי להכניס את הקטע, כדי לחזור את החיים שלו? הוא יכול לתת סטונינג ב-5 דקות. ברגע שאני אקח את החלבים, אקח את הקקה ומתה לה. כשהוא יוצא, מה קרה? תשמע, אתה מגניב. אני חליט אתך מהחלטה למות. ככה, אני לא מאמין בזה. אתה לא מאמין, בגלל שאתה מגניב ומגניב. אבל אני יודע שאתה יוצא את הסטונינג הזה. אז אני חליט אתך. תתן לו לחיץ איתך. אין סביבה. זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל בימים שלהם, הם לא היו עם אובנים אלקטריקיים כמו שאנחנו. אתה מקבל גלווה ואתה קח את זה. לא. האובן היה גדול. זה היה כמו חבון. אתה יודע איך הם קבלו את הפיטה? הם קבלו את זה לצד. זה היה מאוד גדול. הדרך האמיתית להחליף את הדברים בביקורת היא עם דקה ספציאלית, כמו חור. זה נקרא מרדה, כמו במקומות הפיצה. הם יוצאים עם דקה גדולה. הם קחו את כל הדקה. אין דרך להצטרף, אז צריך סטיק ספציפי, זה מידע פרופסורי. כל היותב מידע פרופסורי בשבת הוא ספציפי. למה? זה דקה רבינית. בגלל שאם תקשיבי מידע פרופסורי, מה תעשה עם זה? תחליטי שבת. אחר דקה תחליטי שבת. אז הם קבלו קו. אל תקשיבו על הדריל, כי אתם יכולים להתקשיב עליו. רק לקשיב על הדריל, זה לא ברור מהתורה, כמו שאתם לא תקשיבו עליו. אתם רק תקשיבו עליו, תחזירו עליהם. אין ריסטריקציה בתורה להקשיב על הדברים שהם ברורים בשבת. זה ריסטריקציה להשתמש בהם בשבת. אז אם אתם משתמשים, להשתתף במשחקים זה לא חיוב של שבת, זה חיוב של תורה. להשתתף במשחקים זה... החכמים אמרו לא להשתתף במשחקים, זה מוקצה. אם תשתף את זה, אתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אנחנו צריכים לעשות סביבה, קצ כמו גוגל. הם יודעים שיש להם שתי פעמים לביטחון. בגלל שאחד, הקרקעים יכולים להתגלגל. שתיים, זה כבר מאוד קשה. מישהו צריך להקבל טקסט. הוא רואה שמישהו מנסה להכניע איכותו. הרבה אנשים עושים שתי פעמים לביטחון. למה? בגלל שהם יודעים שאחד לא יכול להיות מסוים. And that's, by the way, an obligation that Hashem gave to the Chachamim. ועשו משמרת למשמרתי. Make an observation, a protection around my protections. I say not to light fire on Shabbat. אם יש להם רציון שהאנשים יצאים קצת קצת קצת מהטולים שהם עובדים בפיירה, ואתם רואים שהאנשים הם נכנסים לסין, תעשו חכמי אקסטרה. למה? אתם חכמים, אתם צריכים לחכם את המדינה. עכשיו, כדי להשתתף את הטול, כדי להחליט את הקטע מהאובן, בזמן של הגמרא, 2,000 שנה, זו חיובת רבינית. זה לא סין מהתורה, זה לא חיובת למות, וזה לא קטע של הלב. זו חיובת למות שהרבים עשו. התורה אמרה לך שאתה צריך לשמוע על הרבים. כל מה שהם אומרים לך בגלל התורה שלי, אתה צריך לשמוע עליהם. זו פרשת של פרשת שופטים. אנחנו פשוט קראים את זה שבוע. שבוע, בתורה. אבל אם תקשיבו על מוקצה, זה לא חכם למות. אתם לא תקשיבו על מוקצה, זה לא חכם למות. אתם לא תקשיבו על מוקצה, זה לא חכם למות. אתם לא תקשיבו אם אתם רוצים להשתמש במרדה, על מוקצה, המרדה זה לא שתרחק חכם למות. את הקטע, אתם מגיעים לרעיון רביניקל. זה לא רעיון דחי. אבל אם אתם לא רוצים להשתמש בזה, יחד שלכם יקבלו את הרעיון דחי הזה. קוראים לזה, מה זה יותר טוב? לי לגעת לרעיון רביניקל, ולשחרר את החיים של יחד שלי, ואת החיים אמיתיים של ישראל? ואני חייבת על רגל רביניקל, נכון? שעשו את החכמים, או שתתן את הקטע לבטח ב-5 דקות, ותתן לו להתקשר למות, ולהחליט, ואני לא יכול להחליט על רגל רביניקל. איך אחד מ-2 הוא יותר לוגיקל? מה את אומרת? אני לא מוכן להעביר אחרי השפעה. אתה מגיע לסבאת. המפרס של שער הקנדל הוא להגיד, הנה אני מתחיל לבחור ולאקספט את הלכות של הסבאת. זה למה שבחורים לא הייתה אלקטריקה, אז הם עובדים ספציאליים בבית, כדי לעשות אטמוספירה גדולה ולילה ולשביס. אנשים רואים את האצבעות, הם מקווים, זה מה שה' רצה. אז שער הסבאת זה כמו סרמון. היום כשיש לנו אלקטריקה זה לא כל כך כמו שהייתה בפעמים. בפעמים, תזכרו, הייתה שטחה. אז אתם עושים הרבה שטחה, במיוחד בשבת, אתם שמים אליב אויל, אתם שמים את השטחה לבית, ואתם שמים שטחה אקסטרלית. שלום בית, זה עושה ארמוני בין האב, האזמן, האש, הילדים. אז אם מישהו לילה היום, איזו אישה, לילה על סקנדל של שבת, כאן אני מדבר שאני אקצפת את העולמות של השבת, ואז אחת שעה אחת אחת, היא תחזירה את הטבע או לילה על סיגרת, זו שיחה. זו היפוקרסיה. אבל אם הזו הייתה מתקדמת להתעורר, מתקדמת להתאמן, היא מתקדמת לשמוע על רבי, מתאמן אותה, זה יכול להיות 2-3 שנות להתקדם לשומר שבס. איך היא מתקדמת? היא מתקדמת עם שבס קנדל. אחת שבוע, שני שבועים, שלוש שבועים, ארבע שבועים. בהתחלה זה רק שבס קנדל. לאחר כך היא יביאה חלות. לאחר כך היא יביאה טיימרים, לא להשתתף על הליט. לאחר כך היא לא יעביר עוד. ואחר כך, אחרי שש שנים, ברוך השם, אתם יכולים לקרוא לה כבר, שומרת שבת. אבל אם אתם רואים אותה 2-3 שנים, רק לילה שבת. אף משהו אחר. היא מגיעה לשבת. זו אפוקרסיה. לדעתי, זו דעתי. אתם לא צריכים להצליח את זה. היא תהיה מפחדת בזה. בגלל ההיפוקרסיה. כי תזכרו, אם אתם מתחילים, אנחנו יודעים אתכם. אף אחד לא נכנס לבריאות בלילה. אנחנו מבקשים פרוגרס. שלוש שנים אתם מגיעים לשבת סקנדל ולא משהו אחר? מי אתם מגיעים? מי צריך את השבת הסקנדל? כל הקונספט של השבת הסקנדל שתתן לכם להתחיל, עד שאתם יודעים שאתם מגיעים לשבת, הוא מקווה איזה מצווה ליד לגבי אחר, אתה שמר שבס קנדל, אתה שמר לצבא שלך, לצבא של ילדים שלך, מקווה שמר שבס קנדל יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד איזה רביים יגידים לך שאלה אחרות. זו אופיניה שלי. קח את זה או תרחק את זה. אני יודע שה' לא יכול להסתכל על היפוקרסיה. אז כשאנחנו אומרים למישהו להתחיל עם זה, אפילו כשמישהו שמור 40 סיגרטים בשבת. אתה יודע שהוא לא יכול להחליט על סיגרטים בלילה. אתה יודע, הוא נוסע. אז מה שאתה אומר לו? תנסה לשמוק קצת. כמה קצת שאתה שמוקה, יותר טוב זה נהיה. איך אתה חושב שאתה יכול לשחרר קצת? אני אשחרר לשחרר עשרה במשל. אתה לא מוכן להגיד לו, כן, שחרר עשרה. אתה לא מוכן להגיד למישהו להחליט את הרגלות של התורה במהלך שלך. אתה מוכן להגיד לו, תעשו קצת עשירות. תנסו להחליט עשירות. תנסו להחליט כדי להיות יותר טוב. אתה צריך ללמד ולהיות מיוחד על איך אתה מדבר. אם אתה אומר לאחד, כן, סמוק 30 במקום 40, זו רעיון. אתה בעצם מגיע לו לסמוק 30. לא. אתה אומר לו, תנסה לסמוק קצת. כמה קצת כמו אפשר. אני לא נותן לך תלוי לסמוק. אני אומר לך, אתה מגניב גדול, אתה סמוק 40. אם תסמוק קצת, אתה תהיה מגניב קצת קצת. פשוטה פשוטה. אם אתה מורד 10 אנשים כל מרץ, ואני אומר לך, תנסה לא למורד. לא, אני לא יכול, אני יכול. מורד יותר! אוקיי, אני מורד 5 במקום 10. אני לא אומר כן. תעשה, לא. הוא אמר, כמה יותר אתה מוותר, כמה טוב אתה. אתה מבין את המדבר המקורי, נכון? כמה יותר אתה מותר, כמה טוב אתה. כמה יותר אתה משחרר דרוקים, כמה טוב אתה. כמה יותר אתה מותר, כמה טוב אתה. כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, כמה יותר, לא יכולים להגיד למישהו, אוקיי, אם אתה יכול ללכת 10 דקות לבית המשחק, זה בסדר. לא. אתה צריך להגיד להם, זה מנסים להצטרף לבית המשחק. זו גניבה גדולה. אני צריך ללכת לשם מזלטוף. אתה צריך, זה עבודה שלך. אתה שואל אותי, מה? אני אמרתי, אתה לא יכול להצטרף שם. אנשים מגיעים ללחם נגד אשם, בלי אשם. עם גניבה גניבה גניבה. הם נמצאו את חברה שלהם. במשך לדעת על אור ולתודה על ה' ולעשות את זה בצורה קושית, כפי שהם שואלו, הם נגמרו בלחמת אתו בשבילו ביום הכי שמח שלהם. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא א� They will hate me. It's their problem. They will put me on a ban. It's their problem. I do not need them. I need Hashem. That's the right ideology of a kosher Jew. First comes Hashem and then comes everyone else. Who comes first? Hashem or your parents? Hashem. Hashem or your children? Hashem. Hashem or your Rabbi? Hashem. Hashem comes before everyone. Who comes first? Hashem or Moshe Rabbeinu? אשם. משה הוא המשך הכי גדול. כן, אבל אשם גדול יותר ממשה. אשם גדול יותר ממשך לובביץ', אשם גדול יותר ממשך רב עבדיה יוסף או רבי שמעון בר יוחאי או אפילו ממשך רבנו. כל מי שאומר אחר כך, הוא הכי גדול. כופר גמור, לא מצטרף למעניין. אם מישהו אמר שמישהו, אנשי אדם, הוא גדול יותר מאשם, כמו שהחרישים אומרים, ג'סי הוא הלך של ה' זאת אומרת, הוא קטן הלך, הוא יכול לעשות כל מה שהלך אומר, הוא קפירה. הוא קפירה אדום. אמרנו על זה הרבה פעמים, אני חושב שזה ברור עכשיו. נגמר את זה, כי הזמן נגמר. אז, רבותיי, השאלה, וזה יכול לפנות פה, איך זה אפשר שמישהו כמו בבא סאלי, או מישהו כמו רב קוק, או מישהו כמו רב עדס, או מישהו כמו רבי שמעון בר יוחאי, או דה רמבה, או דה רמחל, או דה אריה קדוש, ותשעים אחרים חכמים, איך זה אפשר שהם יכולו ללכת למלחמה עכשיו, ותראו כמה גויה, ואני אקבל אוהבת אותה ואני רוצה להיות איתה אינטימתי. איך זה יכול להיות? אם מישהו יגיד לך 40 שנים לאחר שהבאבא סאלי הייתה קרישה על קריסטינה או מסעודה דגויה שהטיפה את הביתה, אתה יתרחק אותו מהכתובה. אל תשכח שאתה תראה את הראשון שלך לידי הביתה שלי עוד פעם, אתה מנצח מגניב. זה מה שאתה מדבר על הבאבא סאלי? אז יחד שלך יגיד לך, למה אתה מגניב אותי? אני רק עשיתי מה שה' עשה. מה זאת אומרת? השם אומר שהכי גדולים הצדיקים, 3,000 שנים לפני, שהם קצת גדולים יותר ממה שה' סאלי עשו, קצת גדולים יותר, שהם יכולו ללכת למלחמה, וזה אפשר שהם יפגשו עם קריסטינה. השם אמר את זה, לא אני. למה אתה כל כך מגניב? נכון או נכון? מה שאתה אמר, זה נכון או נכון? זאת אומרת, זה מגיע לך מאוד בגלל, זה כמו שאתה מדבר על כמה רבים, אתה מפחד על הבשל? אני לא מפחד על אף אחד, מי אני? אני ה'? אני רק עשיתי מה שהתורה עשית. I read to you what the Torah say. The Torah say you could be Moshe Rabbeinu, you could be Joshua Benun, you could be David HaMelech and you fall in love with this beautiful Goya, convert her and marry her and maybe even have bad children after. Who did it happen to? David HaMelech. אחד הכי גדולים בהיסטוריה של העולם, אחד מהחלקים הראשונים שישהם אוהבים ביותר בהיסטוריה. ראו תהילים, תראו מי היה דוד המלך. קחו את כל הרבים של העולם היום, קבלו אותם, שכחו אותם, ושכחו דוד בצד השני, מכריע את כולם. זה גדול יותר מכלו, קבלו. ומה קרה? הוא התגלגל עם קונוורד, ככה, מלחמה. ומה קרה? הוא היה עם ילדים מגניבים שלו, שהם נחשבו ברחוב שלו עם סטרו, ונחשבו את החיים שלו. החיים שלו היו מנגינה, מהבן שורר ומורה שהוא היה. זה פקט. השאלה היא, איך זה יכול להיות? ואני אקבל את זה, ואנחנו נחשב כאן. הגמרא מייצג קצת סיפורים. אתה יודע, כשיש סיפור בגמרא, זה ספורט של חיים. הגמרא זה לא ישיבה וולד נוז פול של גאסיפ, מנצחים את האנשים, חושבים שהם יכולים לעבוד במונח של קושר. זה לא ככה זה קורה. כל המונחים האלה, הם קוראים להם שבת, ישיבה, זה, זה. הם כולם מחטאי הערבים. כולם. לא משנה כמה רליגיות הם חושבים שהם. יש גסיפים שם, יש קריטיסטים על אנשים חולים, הם נותנים את המסגרת להריטיקה, לכתוב קולמנטים שבועיים, ויש להם אף רעיון. הם עובדים על מה שהם רוצים. מלא תומעה שתביאים לבית שלך. אם אתה אנשי אוהב של ה', אתה לא תביא את הטבעות האלה לבית שלך. לא. לא בשבוע, ובסופו של דבר לא בשבת. אפילו בבקשה, הוא לא יביא את זה. אין קושי רבאי שיכול להכניע את הילדים שלו או את אבא שלו לראות את הזמן הזה. מנסים, מנסים לבנות קבוצה בין רבים אחרים, ובין חסידים אחרים, ובין זו חסידה, ובין זו אחרת. איזה עבודה זונה יש להם. כל שלהם. אחד לאחד. מי שהם מספרים? הספקים של הסקולרים והגויים. אמנם, אז עכשיו, השאלה היא, כשנגמרה מביאה סטוריה, איזו סטוריה היא לשון הרעה. נגמרה אמרה לך מה קרה לדוד המלך, עם הילדים. זה נראה כמו גאסיפ. כשנגמרה אומר לך שרבי עקיבא כמעט הלכה עם אישה, וכמעט חסר את העולם הבא, והוא קיימת על עולם, ובאחר כך הוא היה סייטאן בקסטום, זו גדולה לשון הרעה. כשהגמרא מדבר על אלישה בן אבויה, שהייתה לילה בשבת, הוא התחיל ללא רליגיה. זו לשון הרעה. כשהגמרא אמר לך שאנשים של רבים... זה באמת נכנס לתנח, שר סולימאן קיבל 1,000 אנשים והם חזרו את רעשו שלו מהאשם. זו לשון הרעה. יש הרבה לשון ערה על הכי גדולים והכי עולמים בעולם בתנאך ובנגמרה. מי נתן להכניס קריטסיזם על הכי עולמיים שהם הכי אוהבים בעולם? אתם חושבים שהחכמים בנגמרה יכניסו על עצמם סיפור שתרעשו את הרפואה שלהם בפעמים? כשזה יהיה נגד הלוא של התורה? אתם מבינים את זה? האנשים היו יותר רוצים למות אלא לאכול ברחוב בלי נטילת ידיים. רבי עקיבא היה כבר מתי, הוא היה בפחד, הוא היה 120 שנים, השנה שלו הייתה לביא לו מותר כל יום, חצי שלו הייתה לדרוק, חצי שלו ללחוץ את הידים ולאכול ברחוב. ורבי עקיבא לא קשור שאתם צריכים ללחוץ את הידים לפני שאתם אכולים ברחוב. זה היה החכמים שהם עשו את ההלכה. החכמים אומרים שאתם צריכים לעשות את הדיקוריה הזאת, בגלל שלאחר כך כשאנחנו נמצאים בקבוצת ה-3, אף אחד לא יזכר שהקוהנים צריכים לרעש את הידים שלהם לפני שהם יאכלו ברחוב בבית המקדש. אז איך אנחנו נמצא את המצב הזה? אנחנו נעשה רולטה שכל יהודים צריכים לרעש את הידים שלהם לפני שהם יאכלו ברחוב. קוהן, לא קוהן. אז כשבבית המקדש ייצא, הקוהנים אוטומטיקי ירעשו את הידים שלהם באותה או באותה. כמו כל יהודים אחרים. רבי עקיבא אמר, זה דקרי לא נצטרך. אנחנו צריכים לתפוק בכהנים, והכהנים צריכים לדעת שהם צריכים לרעש את ידיהם, כשבית המקדש באה, אתה לא צריך להפוך כל האנשים היהודיים לעשות דבר כזה. אבל החכמים עשו הלכה, ולעשרה אלף שנים, כל יהודי רליגי עושה נטילת ידיים, עם ברכה. עם ברכה! הם מדברים על אדם השם, אשר קידשנו ומצוותנו וציוונו הנטילת ידיים. והם עבודים ואוכלים. רבי עקיבא, לדעתו שלו, היה יכול לאכול את הברית בלי לרחוץ את הידיים. אבל החכמים אמרו, לא, אתה צריך לרחוץ את הידיים. והוא היה הרבי הכי גדול בעולם בזה. אבל הגבוהה של החכמים חשבו שאתה צריך לרחוץ את הידיים. ואחר כך המחשב קיבל את המים, והמחשב הרומן קח את זה, וחצי של זה נפל. הוא היה יכול לרחוץ איזשהו מים, והוא הגיע לרבי עקיבא בפחדה והוא אמר לו, רבי עקיבא, למה אתה הגיע עד הלאה היום? אתה לא יכול לדעת שאני גדול? אני מקווה על הזמן כמו אקסיגן? אני אמר לו, רבי, הייתה פוליסיה לבחור אותי. הם אמצעו אותי. והם נפלו חצי הזמן מהזמן. בבקשה, אתה צריך זמן היום. והוא אמר, לא, אני צריך לאכול ברז, אז אני צריך לרשום את הידי. רבי, תחבור את הזמן, זה יותר חשוב מלרשום את הידי. ‫אז הוא אמר לו, מה אני יכול לעשות? ‫החברים שלי, זאת אומרת הרבים, ‫הם רגילים שאתם צריכים ‫לאכול ברבים רק אחרי שהם ‫שווים את הרגליים שלכם. ‫זהו, זו הלכה. ‫זה לא הייתה אופניה שלי, ‫אבל הם רגילים את זה. ‫התורה אומרת, ‫אתם צריכים ללקח את החכמים. ‫אז השאלה עכשיו היא, ‫מישהו כזה, יכול להכניס סיפור על מישהו אחר, כדי לרעש את רפואה שלו? אתם חושבים שזה אפשר? בלתי לא. אם הגמרא מביא סיפור, הרציון שלו היא ללכת את כל המדינות היהודית לנצחות על מה לעשות ומה לא לעשות. אני אתן לכם דוגמה. ואנחנו נכניס את הסיפור הזה. הגמרא אמר, לא הייתה רעיון. לא הייתה רעיון. זמנים. אפריל, מי, יום, לא, אני אומר, לא רעיון, לא רעיון, ימי, פברואר, מרץ, לא רעיון. המקומות מתנגדות. זה לא כמו שהיום אפשר להשתתף מלח מבחינות אחרות, בבוץ, לא. צריך רעיון. לא רעיון, אין אוכל לאכל, אין אוכל לאכל. כולם מותים. הם נפגשו. הם ידעו שיש קבוצה של אנשים חולים, הם מדברים עם השם כמה דקות, ולכם הוא מביא רעיון ברגע. אתם יודעים אף רבי כזה בעולם היום? אתם באים לו ואומרים לו, רבי, לא יש לנו רעיון בעוד 4 שנה, אנחנו מתייגים פה, הטבעות מתנגדות, הכל יכול ללכת לגרמת. לא יש לנו עולם, לא ברלי, לא רייס, לא משהו. אוקיי, תביאו לי 15 דקות. הוא יכול ללכת לאדיק, קוראים להשם, מגיע רעיון. עוד ועוד, כל שנים. אתם יודעים אף אחד כזה? אני אגיד לכם שאין אף אחד כזה. מי היה כזה? חוני המעגל. ומלך שלו, אבא חילקיה. הם היו עם תנועה ספציאלית. אנשים חולים, הם מדברים עם השם, ולכם, הוא מנסה להחליט. Why there is no rain? Punishment. We say it in Kriyat Shema. וחרף השם. Hashem will get angry at you. ועצר את השמיים. I will block the sky. ולא יהיה מטר. And there will not be rain. ואהבתם הערה מעל הארץ הטובה. And you will be destroyed from the face of the earth. What caused that? You got Hashem angry with your sins. That's why there is no rain in the Holy Land. אבל אתה יכול ללכת אל החכם, אל האבא החלקייה, הוא יכול לדבר אל השם, אוקיי, על הצדיק הזה, אני מנסה להחליט את ההכנעה. החלטה מתחילה, זה אבא חלקייה. הגמרא מביא את הסיפור, שתי רביים מן הבדין, משנג'רים, הם באים אליו. מה הוא עושה? עובד בפילד, כמו עבודה ערבית, מנסה את החולים. האנשי הכי חולי בעולם עובד בפילד. מנסים להתקבל בשעה. אתם יודעים אחד של רבי שעובד היום בשפה? קח לי אחד. מה עבודה שלך רבי? אני מדמיין תורה. מה עבודה אחרת שלך? אני דיין, אני מועל, אני סופר, אני כותב תפילין, אני כותב מזוזות, אני שמעה ציציות. אני דוקטור. אוקיי, משהו. מה עבודה שלך רבי? אני גרדנר, אני מנסה לשחרר חוויה במונחים של אנשים. אתה יכול לדבר עם מישהו כזה? נשכח את זה. מה יקרה אם הם אומרים לך, רב אל-ישב רוצה ללכת ולעבור בגרדנר, כעבודה? הוא יעבור עם אמיגו, חוזה, קריסטו, האנשים. ומה נקרא להם? זה איטליאן? דיאנג'לו, גרדנינג, קרדינג. רב אובד יקאם ויכול להגיד, היי, אנטוניו, יכול לי לקבל עבודה מהך? מי אתה? אני יהודי. מה אתם יודעים? אני לא יודע איך לעשות, אני יודע איך להשתתף חולים. אתה בטוח שאתה רוצה לעבוד? אתה לא נראה לי כמו גרדנר. כן, כן, אני רוצה לעבוד. כמה? 15 דולר שעה? אני שמח. זה אפשר? זה לא אפשר. אבל זו העבודה. הם באים אליו והוא עובד בשטחה. הם שואלים לו, שלום עליכם רבאי. הוא לא מתכוון. הוא ממשיך לעבוד. הם מתייחסים. כשהוא מנסה לעבוד, הוא יצא להם, חברה, שלום, איך אתם? ברוכים הבאים. אבל הם לא יודעים למה הוא לא התגלגל להם לפעמים. רבי, אנחנו באים לדבר עםך על רעיון. אתה רואה, אין רעיון. הם הולכים לביתו. תהיה, תהיה לביתי. אישה שלו יצאה, מנגינה מאוד מגניבה, כאילו שהיא הולכת לביתה או משהו. לברוכים להם, מחר מהביתה. הם מפחדים, מה קורה פה? עכשיו הם צריכים לבוא לביתה, להצטרף, להצטרף לביתה. הגמרא יקרא, אף אחד לא יצטרף אחרי אישה בטריטוריה פובלית. זה לא מודס. אפילו אם זו אישה שלו, אישה מלחמה יצטרף בחדרה, ואתה יצטרף אחרייה, אתה תסתכל עליה, זה לא מודס. אבל אם זו את אבא שלך, אתה מוכן לראות את אבא שלך. מה הרעיון? זה לא רעיון לראות את אבא שלך. אבל בפולקה, אנשים לא יודעים שזו אבא שלך. היא לוקחת בפנים שלך, ואתה לוקח אחרייה. איך אנשים יכולים להכיר שהיא אבא שלך? זו חילולה שלהם. אנשים רואים אנשים רליגיים לוקחים אחרי אבא שלהם ברחוב. איך הם יכולים להכיר שהיא אבא שלהם? זה לא נכון. לא יש רעיון ללוקח אחרי אבא שלך, אם אתה בלתי בבית או משהו, או במקום שלא יש אנשים אחרים. אבל אם זה מקום פובלי, זה לא נכון. אז אבא של הרבי יוצא, הוא יוצא מאחוריו, והם יוצאים מאחוריהם. הם נכנסו לגבי החיים, והם התחלו את התשאלה שלהם. הם שואלים לו, רבי, כשבאנו לך בשטחה, אמרנו שלום, אבל אתה לא התגלגל אותנו. אנחנו חזקנו כמעט שעה, עד שאתה אומר שלום. למה? הוא אמר, אני עובד בשעה. אם אני מתחיל לדבר עםך, אני אצלח את רבי שלי. הוא עושה את זה בשעה, זאת אומרת, כל דקה אני מקבל עבודה. אם אני חזיר 2-3 דקות לדבר עםכם, אני מתחיל להיות מגניב. אני לא מוכן. הוא רוצה שאני עובד, לא לדבר עם חברים. כשאני מקבל את הזמן שלי, אני אדבר עםכם. אוקיי, אנחנו יכולים. למה את האמא שלכם נמצאת ככה מגניבה לכם כשבאתם הביתה? למה היא נתנה ככה? כל הזמן שבאתם הביתה, היא נתנה ככה והיא נתנה ככה מגניבה לך? הוא אמר להם, כן. ואני שואל לו, למה? הוא אמר, כי אם היא לא תעשה את זה, אני אעבור לראות את האנשים אחרים. אז כדי להרחיב אותי, מפריעה לראות ביוטי איזה מקום אחר, היא מבטיחה שתהיה יפה לי כל יום. השאלה השלושה הייתה, האנגלית לא צריכה ללכת אחרי האנגלית, אפילו אם זו אישה שלו. למה אתה נתן לאישה שלך ללכת, ואתה ללכת אחרי האנגלית? אז הוא אמר להם, אז מה החלטה שהייתי נתן לך ללכת אחרי אישה שלי? מה אנחנו נלמד מהקהילה הזאת? קודם, כשאתה ללכת אחרי מישהו, לא יש זמן לתקשור לטלפון, לא יש זמן לתקשור לסיגרת, אם לא שרון שלך אמר לך, אני נתן לך. אני אוהב אותך, בואי נעשה קפה, נחשב קצת בקפה. אני לא כל כך מספיק במינות. אם השלב שלך ככה, זה לא מגניב. אם יש לך משלב פדנטי, אתה יודע שהוא לא אוהב את זה, זה מגניב. זה מה שאנחנו נלמדים. השנייה שאנחנו נלמדים, שאימא של אדם צריכה להיות יפה שלו כל הזמן. למה? בגלל שאחד הפרופסורים של אתן אותה היא לרחוץ אתכם מבחינת אנשים שלא אתכם בגלל שסטאן רוצה אתכם לרחוץ את אנשים שלא אתכם זו תקופה קונסטנטיה ורעיון וכדי להפחד את זה, אחד מהצעירים, בלי ללמוד תורה, ולשאול אהבה, ולראות את עצמכם, זה להשתתף אישה שאתה מרגיש בה. היא לא מבקשת את עצמה, היא מתחילה להיות חלק מהרעיון למה אתה עושה דברים שאתה לא מבקש לעשות. זה ברור בגמרא. והשנייה שאנחנו נלמדים מהקהילה, הוא אמר ששני הרבים הם מהבדין. הבדין לא מייחס איזה בחור ישיבה. ובדיוק לא אנשים סקולריים. הם נותנים את הרבים הכי גדולים בעולם לאבא חילקיה לבקש אתם. אז הוא אומר להם במידה שלהם, אני נפרד בין אמא שלי ואתכם, כי אם אני לא תעשה את זה, אתם תסתכלו בגבי אמא שלי. למה? לגמר הזה, אין אפוטרופוס לאריות. לא יש סיכוי נגד הסיניים של אינטימציה או רעיון או קנטקט. אף אחד לא יכול להסביר את הסיניים אם לא עובד מאוד קשה, לוקח את הסיכוי הנכון, ללכת הרבה על השם וללכת הרבה על התורה שהרבה את היצר הרע. עכשיו, אם הגמרא יגיד לכם שהאחרון במלך העולם שמדבר אל ה' בפעמים וברגע התלווה מתחילה, אין שאלה שהאחרון הוא ראש הפירמידה והוא נכנס ונכנס שיש אפשרות שהוא יהיה גדול ויבחר את אישה שזה לא אישה שלו. הוא יבחר את מישהו שזה לא נכון. אתם יודעים מישהו בתמונות היום שיכול להגיד שזה אמין מזה? תעזרו אותה, בבקשה. אתה יכול לדבר עם מישהו של היום שיכול להגיד, לא, אני חכם, אני חכם גדול, כל הדברים שהאנשים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה והוא נגמר שאם הוא לא יכול להיות אישה שהיא נראית מוכנה לו, איזה שהוא אוהב, חכמה, לא חכמה, גדול, בטוחה, אני לא יכול לדבר עם זה, עם זה, כל אחד עם איך הוא נראה. אם היא לא הייתה מעניינת לו, זה יעזור לו, אולי, לרחוץ את הלכות של התורה, לראות את מי שלא יכול לעשות. עכשיו אתה מבין מה התורה מדברת עליו. כל האנשים של ההיסטוריה, הם ילכים ללחוץ, חמש שנים, שש שנים, ולא יש להם אישה, לא יש להם אישה. הם בלבנון, בסיריה, איזה שהלחוץ נמצא. העצרה יתקעו אותם, השם יודע איך עובד את השטן. הם עובדים עם אנשים מפחדים, והגויים, השם נתן להם הרבה כבד. הגויים יש כבד, במיוחד האירופאים. הרבה מהם יש ידיים יפים, ידיים יפים, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זה I'm better than Shlomo HaMelech. I'm better than Rabbi Akiva. I'm better than Abba Hilkiah. I'm better than Amram Hasidah. Amram Hasidah is not just righteous, the Gemara say. He's extra, extra, extra righteous. Hasid is doing more than what's required always. פחות אנשים באו לחזור לבית שלו, הוא נותן להם לבית שלו, עם הלדה. הוא לא רצה להיות בבית שלהם. במידה של הלילה, עם את הלגה שלו, הוא קיימה על הלדה, ללכת לבית שלו. וכשהוא היה במידה, ה' היה מרצה עליו, כי הוא היה מרצה. וממש עשו אותו, בפעולה האחרונה, שלא ללכת לסין. ומה הוא עשה? הוא התחיל לקריאת, קריאת, קריאת, קריאת. כל אחד חזק, חברים, כל אחד הלכה לביתו, קריאת. הם ראו אותו עם את הפיג'אמה שלו, ככה, לא מודסת, הוא בא מהביתה, קריאת, מה אתה עושה? מה אתה עושה? יש חי! איפה החי? איפה החי? חי! אני נכנע שאני אשמור לגמר חי בלבד! עוד דקה ואני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח שאני והם ידעים שהיום יהיה רבי גדול, שזה היה קרה לו אחד פעמים בשבילו, שהיה מנסה לגלות לבשה השניה כשהאנשים היו שם. הוא יכול להכניס את זה לספר, וזה יהיה גדול לשון הרע. רק בגלל זה תפסק את העולם הבא. מי אמר לך שתפוס את הסיפור הזה? אני רוצה שכל העולם ידעו שזה רבי גדול, הוא גם רוצה את האנשים. אבל מי נתן לך פרומציה לתפקיד אינטרנטית על את החיים שלו? זה נגד התורה, זה נגד ההלכה. למה הגמרא עשה את זה? אנחנו צריכים להגיד שזה בקבוצה של החכמים. החכמים רצו שהסרטון תפקיד, שהם צריכים לתפקיד. למה? כדי להחליט את הסרטון של העולם הבא, כי התפקיד של העיר הוא במקום של ה' שם. שם זה ספירטואל פנים, ספירטואל פנישמנט. האנחה מוכנה לקחת איזה ספירטואל פנים, כמו שהיא לא מקבלת אפילו אחת דקה של שם בפובליקה. אם אתם לא מבינים אותי, תראו את המשחק הטקסטי. אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אחד שלהם פגש על הרגל. הרגל מתחיל, 10, 9, 8... כולם קרקעים, מלחמתים, אנשים מפחדים במקום, קרקעים, כי מישהו מתחיל למות מהפגשים. מה הוא הראשון על המדע של הבוקסר שהיה על הרגל? מה הוא היחיד בין זה עכשיו? להתקבל על הרגל? להשתתף על הרגל? ולרחוץ לקהילה. אפילו אם המשחק מנסה להכניס קרב. זהו, 10, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, בום, הכניסו. הוא יוצא ורחוץ. אני לא חסר. מה אתה... אתה מתחיל למות במדרך אחת שעה. ראשו, כל הרגל שלו נגמר לנגמר. רעשו. מה יש במיוחד שלו? לרחוץ לקהילה. למה? אני אקבל ריסק, אני אמשיך את הרגל שלי, אני אמשיך את הראש שלי, אני אעזר את עצמי לדמות פרמיננטית לשלב, אבל אני אמשיך את הדקה האחרונה של ההתארוכה. בלעד מה. פעם שבאתי לישראל, זה נקרא לונה פארק, גני התארוכים, תל אביב, כל חברה, הם קיבלו מקום, זה 180 דגרים, לא, זה באמת 360, קוראים לזה קירה מוות. האנשי המוטרסייקל שירה על הרגל. זה סקור, כל הקהילים על הרגל, והוא שירה ככה, והוא לא מתחתן, כי הוא שירה כל כך רבה, עד שמה קרה? קטנה קטנה על המוטרסייקל על הרגל, ובמקרה הבאה, רכבי רכבי נפגע על האויל, האדם נפגע לצד האחר, בום! לגבי הרכב. האדם נפגע במהלך הזה. בום! ככה, רחב! והמוטוסייקל נפגע בכל מקום. וכל אחד קרח, אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אני לא הייתי חכם אז, כמצוות, אני לא יודע, אני הייתי 13, 14, חכם כמעט לא להחזיר מה קרה פה. חכם אנשים יכולים לרדות, יכולים להבין איזשהו פנומנה מאוד מיוחדת בשבילה, שהגוי הזה שהם הביאו לו לרדות במוטרסייקל, אתה יודע, הגוי האקרובטי הזה, היה מוכן להיגנוב את הפחות הפיזית, ומי ידע כמה גבירות חלפות הוא היה בזמן הזה, בגוף שלו. רק כדי להחזיר את הווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו למה? בואו נגמר את המסך של ההתארגנציה. זה למה שרק כמה אנשים נגמרו את עצמם יום לפני שהם היו מנצחים להתפרסם ארטיקולים עליהם. זה יעשה להם הרבה התארגנציה. הם נגמרו מהתור. נגמרו את עצמם. רק כמה אנשים פסקו מיליארדים להתפרסם את הארטיקול. יש כל אוניברסיטה של מנצחים. אנשים מנצחים את אחד לאחרים, טריליארדים מנצחים של מנצחים כל שנה. למה בלאקמל מוצלח? במיוחד כדי להסביר את השם. הם יודעים משהו עליהם. הם עובדים עליהם בגלגל. לפעמים זה ריסק של חיים, זה יתרעב אתכם, יתרעב את המשפחה שלכם. אוקיי, זה לא משנה עם השם. אתם פשוט קווים על את הילדים שלכם. אבל המהלך של הזמן הוא, אם אתם לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ אנשים יכולים לדעתי שהשמחה היא שחררה איתן לדעתי. ובמקרה הבאה, אתה יכול לדעתי, לגבי האלה, לגבי השחררה, לגבי כל השחררות הפיזית, הגמרה אמרה, המנגינה המנגינה בעולם האחרון לנצחי האנשים הפחותים זו הלכה שכל הטבעים והחטאות שלהם בגרמאות השחררות, הם כולם מוכרחים לגרמאות שלהם, כל האנשים הנכונים שלהם. זה יכול להיות גרמא של משה רבנו, זה יכול להיות לוי. משה רבנו, גרמא שלך, רואה את הדברים שאתה עושה. הכל מוכרח שם. אין מקום כאן לגרם את זה. אני צריך להצחיק את העולם כאילו אין קרה. איזה אנשים שמותים מוותים קליניקליים ומגיעים לחיות, איזה אנשים שהם כבר התחילו את הטריאל, הם אומרים שהם אמרים שתהיה כבוד שתכנסו לכבוד כדי להחזיר את האשם. תראו את הלילה, הלילה היא מאוד פשוטה, היא עדיין לא יש סין על רגליה שלה. אם אתם אמרים ללילה לא להפסיק, והלילה הפסיקה, ואתם קריאים לו, לא, לא, לא, אחרי שאתה צחק עליו, אם אתה מנסה לראות את ידו שלו, הוא לא יכול לראות אתך. הוא יחזור לצד האחר. כשאתה יחזור לצד האחר, הוא יחזור לצד האחר. איך הוא יכול לדעת? הוא רק 1 שנה. אחרי שאתה צחק עליו, הוא לא יכול לעבוד עם אותך. המשכנע יחזור לו. הוא לא יכול לקחת את הפחדה. תנסו את זה עם הילדים. הוא יחזור. תראו אותי. הוא לא יכול. למה? אם מישהו מדבר בשבילך בשעון רע, ואתה רואה אותו ברחובה, זה יקרה דקה לדעתו אם הוא אהביך או אנחתו, במושג שלו. אם הוא עושה קנטאקט רע, אם הוא שמח לראות אותך, אם הוא חבר, הוא לא מדבר על שום דבר רע עליך. אם הוא לא עושה קנטאקט רע לדעתך, זאת אומרת שהוא עושה קנטאקט רע לדעתך כל יום. זה אנחה גדולה. הוא לא יכול לראות אותך במושג. למה? איך אני יכול לראות אותו במידה, כשאני פשוט יספלתי את המלחמה שלו לאחרים אחרים, אחרי רגליו? יש הרבה מיני מידוי לדמות את האנשים האלה. אתם יכולים לראות, במידה שלו, אם הם אוהבים אתכם או לא, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים שני דקות, הוא מנסה ללכת לדור. אני אתן לכם אחדה דקות, ואתם כבר יכולים להגיד עליהם כל כך הרבה דקות. כל כך הרבה דקות. אתם יודעים, אני פעם הלכתי איפה אבא שלי הלכה ללכת ללכת, 25 שנים לפני, אורח חיים ישיבה, ברב אלבאז. זה לפני שהם הלכו לדברים גדולים, כשהם עדיין בירושלים, הם היו בקרבנים. זה היה מקום גדול, גדול. אולי 300 אנשים הלכים לדברים בזו. אני מדבר עם אח שלי, הוא גדול, אחד הכי גדולים בחקמים בעולם. ואני מדבר עם חבר אחר שלי ועם הוא, שלושה שלנו בטבל. ואנשים באים עם גמרות, שואלים לו שאלה. זה גמרות אחרות, הוא אומר להם. ואחד בא ואומר, רבי, מישהו רוצה להגיע לישיבה. זה ישיבה ובעלי תשובה. איזה אנשים הלכו להכיר כמה שנים, הם כבר גדולים מאוד. הוא אמר, איפה הוא? הוא אמר, שם, הוא מסתובב. הוא אמר, אמר, אמרו לו לנסות לנסות לנסות לנסוע. הולך עםו פעמים. אני רואה, מה יקרה עכשיו? מה זאת אומרת הולך עםו פעמים? אני וחברי, נכנסנו לתנועה. הגאה הלכה, אני רואה שהוא הולך עם אחד אחר. הוא הולך עםו, מדבר עםו, ומדבר עםו, אוקיי רבאי, מה? הוא אמר, אמר לי, הוא נכנס ללכת עמידה. אמרתי לו, מה זה? זה איך אתה מבקש אנשים שאתה צריך להכניס להם לישיבה או לא? הוא אמר, כן, אני כבר ראיתי איך הוא עובד, איך זה עובד, ואני כבר יש לו קרדיט עליו. אמרתי לו, רק ככה, אחת דקה, איך הוא עובד? הוא אמר, כן, אני כבר יודע. הוא אנשים טובים, עד לארץ, אין פרבלם, לא רעיון. אנחנו לא נסתכל פה על אבא סאלי. ישיבה ובעלת תשובה. We just don't want drug addicts, angry thieves, murderers, people who come with a knife, gangsters. By the way, he walks, he can know a lot about the person. And I remember when he told me, מה זה? זה חזלים מפורשים. It's in different parts of the Gemaras, clearly discussing this. By the way, a person behaves, walks, talks, תקשיב, תקשיב, פרסון תקשיב על שער, פרסון תקשיב, קטן, קטן, תקשיב. זה אומר הרבה עליו. אם הוא תקשיב על שער ככה, זה אומר הרבה עליו. הכי הוא תקשיב, הכי הוא מתקשיב, מה הוא עושה עם הידיים בתחילת הלקציה, איך הוא ממשיך את הראשון, כשהוא מדבר, איך הוא ממשיך את הראשונים ואת העיניים, כמה פעמים הוא ממשיך את הראשון, את הראשונה שלו, הוא ממשיך את הראשון, בכל מקום, או שינוי מקום, אני יכול לכתוב סרטון על האנחה הזאת, למה הוא עשה את זה. לפעמים בפרסומת, כשאני מגיע למקום מספיק, מישהו כבר ממשיך את היד, והוא כבר רוצה לשאול משהו, ואני כבר יודע את השאלה. ובדרך כלל, אני אעביר את זה. למה? אחרי שנים, זה כמו אם יש לך מנוחה, אתה יודע, מנוחת הנפש? אתה רואה דברים. זה הלשון של הגוף, זה תמיד באותו מקום, זה תמיד הדבר הזה שמתעורר לדברים אחרים. כשאתה מגיע לאזור הזה, כן, מישהו מגיע. ואתה כבר יודע למה. או, כשאתה מדבר על מחללי שבת, ואתה רואה איך אנשים מתחילים בקבוצה, אתה כבר יודע מי שומר שבת ומי מחלל שבת. כשאני מדבר על סמוקרים היום, אני כבר ראיתי בקהילה, מי הוא סמוקר ומי לא. איך? כשאני מדבר על זה שזה מנצח לצחוק, אתם רואים את האנשים שצחוקים, הם מתעוררים. או מתאהבים. אינים מתאהבים, אינים מתעוררים, ואינים מתאים לעשות שאלות, אבל הם מנצחים. אבל בישראל אף אחד לא מנצח. הם מנצחים אתכם כמו שרקס. מה? מה השטויות האלה? מה? רק כדורי אישן. הם תמיד ישו את הדבר הזה. רבי כדורי היה מגניב, הוא היה הכי גדול בקבלה. הם לא יודעים, רבי כדורי לא היה באמת מגניב, הוא לא קיבל את רגליו. הוא פשוט היה מגניב משהו עם האנגלים בקבלה. רבי כדורי אמר לעצמם שהוא לא קיבל את המגניב והניקוטין לרגליו, הוא פשוט מגניב. אנשים אחרים, הם קיבלו את רגליו, זה מגניב אותם. אנשים נפגעים עוד שנים מהסיגרת הזאת. התורה לא נתנה לך את החיים שלך. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. בעזרת השם, מחר, אני נמשיך מאיפה נשארנו. חשבו על זה, כל השעה וחצי השעה הייתה בפעם הראשונה, 2-3 פרסים בתורה. רק בפעמון מצווה של ה-74. זה היה שעה וחצי, ואני לא הכנתי את הכל. אם אני רוצה לקבל את כל הפרשה, אני צריך לדבר ברכה, עד שנה הבאה, בפרשת קיטצק, כדי להכניס אחת של פרשת. לא, אין צחוק. יש כל כך הרבה לדבר על בן שורר ומורה, אתם יודעים כמה שאלות יש? על אנשים שמתי לבנות, למה התורה מביאה את זה ליד נחתי ישייפה תואר, ולאחר כך הלוחות של מייחסים לצלם, לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצלם לצ אתה נותן את החיים שלך לתורה. עכשיו מישהו ישאל אותך, איך הרבה מהתורה אתה יודע? פחות מ-1%. אבל אמרת את זה 40 שנים לפני. זה עדיין מתאפשר היום. איך הרבה אתה יודע? פחות מ-1%. אתה תלמד עוד 500 שנים ברחוב. אתה חיים כמו נוח. אתה חיים חיים. או אדם הראשון, 930 שנים. או מתושלח, 967 שנים. כמעט 1,000 שנים. אתה חיים 1,000 שנים ותלמד תורה. איך הרבה מהתורה אתה יודע? כמעט 1%. כמעט 1%. זה לא שאלה. ביודיאסם, איך אתה קורא גדול רבי? תלמיד חכם. חכם גדול. גדול חכם. הגדולים הכי גדולים בעולם קוראים להם גדולים. תלמידים. אין דבר כזה. תלמידים. כל אחד הוא שלב עד האחר יום שלו. רב אלישיב היה 102. איך קראתי לו? תלמיד חכם. רב עבדיה היה 93. רב קניאפסקי היה כמעט 100. איך קראתי לו, יום לפני שהם פסקו? תלמיד חכם. תלמיד. תלמיד הוא בגיל ראשון. לא, כשהוא 90 הוא עדיין תלמיד. למה? כי הדעה היחידה בעולם היא שאימא של כמה שתלמדת, אתה עדיין לא יכול לדעת אפילו 1% של זה, זה התורה. כל מה שאחר, אתה יכול ללמד, אתה תלמד 20-30 שנים מת, אתה יכול ללמד כל מה. זהו, כל פורמילה, אתה יכול ללמד כל מה. אתה יכול להיות פרופסור במת, 40 שנים תלמדת מת, אתה יכול ללמד. אתה יכול ללמד ההיסטוריה, אתה יכול ללמד ההיסטוריה של כל מדינה בעולם, אתה יכול ללמד כל מה. אתה מיוחד ספציאליסט בחולקוסט. אתה יכול לדעת כל דטאל של כל יום של החולקוסט, כל אי-אבנט, אתה יכול לדעת, אתה כתוב על זה, אתה אקספרט. גרמר, אתה יכול לדעת גרמר של הלגה, אתה יכול לדעת גרמר, ספיילים, אתה יכול לדעת איך לספייל, זהו, אתה יכול לדעת. דוקטורטים, אתה יכול לדעת בעצם כל מה שצריך לדעת. תורה, אתה לא יכול לדעת אפילו 1%. לא. את ה-1% יכול להיות מסוימת לדעת כל שאלה שאתה שואל. אבל זאת רק הטבעות גניבה שאנשים צריכים לדעת כדי לפונקציה. אבל יש כל כך הרבה חלקים בתורה שהם כל כך גדולים וכל כך נקרעים ונקרעים, שזה לא אפילו רלוונטי לעולם הזה. כמו שהם מלמדים כל זה קבלה, קבלה, זה. אנשים רגילים חייבים בלי זה. הם יכולים להיות עצמים בלי זה. אבל יש אנשים שתלמיד את זה בגלל התלמידה. לא שאני צריך את זה. אני לא צריך את זה. אני יודע איך לאכול כושר. אני יודע איך לעשות ברכות. אני יודע איך להשתמש בשבת. אני יודע איך לפרש. אני יודע על הכל. כל מה שאני צריך במהלך שלי, אני יודע. ואם יש לי פעם אחת שאלה, יש מישהו לדעת. במיוחד, אנחנו יודעים מה לעשות. אם אתה תלמיד הרבה תורה, 20-30 שנה, אתה יודע מה לעשות. אבל זה לא מסוים. יש סוגיות. גאון מווילנדה ידע את כל התורה. הוא היה גניב. היו שבועים בתורה, קבלה, שהוא לא ידע. הוא היה מוכן ללכת לישראל, לבחור את הקבליסטים הגדולים, ללכת לו את הדברים האלה. ומאחורי שמיים הוא לא הגיע לישראל. הוא הלכה לאמסטרדם בהולנד. היו גבליסטים גדולים כדי לראות אם היו קטעים שיכולים להסביר את המשחק שהוא היה והוא לא יכול, ואז הוא התחלתי ללכת לישראל בזמנים כאלה, לא הייתה טראן, לא הייתה ארכבילה, זה על דנקי או בטח, זה ריסק חי. לא הייתה מדינה ישראלית. אתה יודע, הייתה צריכה ללכת אליהם, הרבה ערבים, הרבה חולים, זה היה נחמד, רק כדי להסביר את הדברים האלה שאני עדיין לא יכול לדבר עליהם. הוא יכול לדבר על כל דברים. הוא היה גניב. בשנת 9, הוא כבר יכול לדבר על מה שלא אחד בעולם היום יכול לדבר על. בשנת 9, הוא יכול לדבר על מה שלא אף אחד בעולם יכול לדבר על. בשנת 9, הוא יכול לדבר על מה שלא אף אחד בעולם יכול לדבר על. בשנת 9, הוא יכול לדבר על מה שלא אף אחד בעולם יכול לדבר על. בשנת 9, הוא יכול לדבר על מה שלא to אף use אחד the בעולם יכול לדבר על. words בשנת 9, הוא יכול לדבר על that Hashem used when he created Adam. Things that we don't even have any understanding what it means. This is when he was nine, angels were begging him to teach him the secrets of the Torah that nobody knows. And he refused to learn from them. He said, my goal is to learn it on my own, not to receive a gift from you. But two things, he left the world without clarifying them. הוא לא ראה את התגובה שלהם. ראיתי את זה, כשמישהו עשה ארטיקה יפה עליו, על את החיים שלו, זה היה חברה לי גם. ראיתי את זה רק 2-3 שבועים. מישהו שצריך לתפקיד את החיים של גאון מבינה. הוא הלכה לליבריה, הוא הצליחה בעקבות קטנות, אנשים בזמן הזה, דיירי הקהילה, מה שהם כתבו עליו, ואיך הם חזרו, ומה קרה בזמנים, ומה קרה בזמנים שלהם. כל מה שהוא הצליחה. הוא הצליחה תלמידים, שהקהילה היתה להם מילה בשבוע שלו. מי הצליחה לתפקיד מה? בלעדון. הוא נמצא דברים על החיים של גאוני ווילנא מלמעלה 200 שנים בדברות שלו, של אבא שלו, במרכז. אינטרספטים של פי.אי לא ימצאים מה שהוא נמצא. אבל זה יקרה לו הרבה שנים. הוא הלכה לליברות, הוא הלכה לקהילה בווילנא, הוא נחשב במקומות, הוא שואל אנשים שימצאים מהכתוביות שלו, עד שהכתוביות שלו נחשבו. רבי אליהו קרמר, הרבי גאון רבי אליהו מבינה. אבל אפילו הוא, הוא נפגש את כל החיים שלו, הוא נפגש אחת וחצי שעה, לא בדיוק, חצי שעה, חצי שעה וחצי שעה, עוד 24 שעה. הוא לא ראה את אבא שלו לפני 50 שנים. אתה יכול לראות, בימים הלפניים לא הייתה קומיוניקציה. כשהוא הלכה, אתה הלכה. אין מקום לראות את אבא שלך, את אבא שלך, אם הם הלכו למקום לא ידעים. זהו. אחרי 50 שנים, הוא לא ידע אם היא חי, או לא חי. היא אצליח להתראות. הוא נתן לה אחת דקה של זמן שלו. הוא הלך מהתלמידה שלו. אני שמח שאתה חי. ברוך השם, אנחנו נמצאים בעולם הבא. אין זמן להפסיד. אתם יודעים מישהו כזה היום? חשבו שאתה לא ראה את אחתך לפני 50 שנים, ועכשיו היא נחתה על ידייך, לא משנה כמה גדולה או גדולה אתה היה. אתה יתקן את הטאבול, אתה מביא סמסה או סבו, אשפולו, אתה מביא כל הרסטורן, יאללה, וואו, פארטי, אתה קורא כל האחרים, האחים, לא, לא, לא, לא, לא, לא, תדע מה קרה. אחתי חיים, שבועה של פארטים. ‎,‎אתה מביא מוסבקיסטן‎ ‎,‎לשחרר את הסרט‎ ‎,‎למה‎ ‎?‎מנגינה רעיונית‎ ‎,‎אחתי‎ ,‎אני אוהב אותה‎ ‎,‎היא חייבת אותי‎ ‎,‎האנשים היו כמו רובוטים‎ ‎,‎המידה שלהם הייתה כל כך מרכיבה‎ תורה, תורה, תורה, תורה, תורה זאת אומרת שאני קונקצייה ל'השם בכל שני דקות במהלך שלי. אני אוכל, אני אוכל מהלך שלו. הלחם שלי מתקבל, מתקבל מ'השם דווקא. מי יכול להחליט את זה עם כל מה אחר? הגמראל אמר, היה אחד, רבא, שם הוא בן עזאי. הוא הולך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ You teaching us that we must get married and have children? So he answered, מה אסה שחשקה נפשי בתורה? What can I do? I am fully addicted to Torah. I cannot stop one minute a day. לעשות כל משהו בשביל התורה. אני לא יכול להיות אבא, אני לא יכול להיות אבא, אני לא יכול להיות עבודה, אני לא יכול להיות כל משהו. בגלל שבמשך דקה, אם אני אחזיר את התורה, אני פשוט נפגע. אני יכול. להבדיל כל הדרוגעדיקים, אם הם צריכים את הדרוגעדיקה שלהם, הם ימותו עליהם. תחשבו על מישהו כזה, אבל בתורה. קח את הגמרא מהו, הוא יבנה לך, בבקשה, אל תעשה את זה. מה? אחת דקה, אני לא יכול להתחיל. אני ראיתי אנשים בישיבה, בתחילת הלחם, הם ילדים. אז אני אומר, קחי 10 דקות. אני יכול, אני יכול, אני בתחילת הסוגיה. אני לא יכול לתת לילה, אם משהו מפחד אותי ממה שתלמדתי. רב עבדיה יוסף, לפעמים היה ללכת לב, להגיד שברח, והוא הולך על כל הגמרא שתלמדו היום, ועכשיו הוא ידע שהוא לא היה מבין נכון. הוא יתקבל, ויעבור עוד 3 שעות, להבין, ואז הוא ילך ללאב. אבא אומר לו, אבא, עכשיו אתה... לא, אני לא יכול ללאב. אחר כך הוא ידע, זה משהו שזה לא ברור לי, אני לא יכול ללאב. בגלל שהתורה היא את כל החיים שלך. הוא קיימה על הרגל לבנות כתוביות כדי לקבל כתוביות, בן שלו בא לשאול לו שאלה בשעה שתיים. הוא מדבר אליו, הוא לא ניחש, בגלל שהוא תקבל כתוביות וקורא כתוביות. אמא, היא אמרה לבן שלו, אני אקבל לך כשהוא יקבל כתוביות. זה יכול לקחת שעות, אתה לא יודע אותו. הוא יכול להיות ככה על כתוביות לעשות שעות. ב-11.30 בלילה, היא קראתה למלך הלילה, קדימה, מה קרה? הוא פגש מפה ופגש את שתי ידוויהויהויהויהויהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשהוא הלכה ללמוד תורה, הוא לא היה בעולם הזה, הוא היה כאן, אבל המדע והרוח הם במדינה אחרת. אתם יכולים לראות על יוטיוב שבנג'מין נתניהו עם שלושה ארוחים היו באים לראות אותו בעריכה שלו. הם הולכים ביניהם עם ה'ווקי-טוקי' שעושה הרבה רעיון. אבא שלו בגרמבה שלו בגרמבה שלו בגרמבה שלו, אבא, סבא, סבא, גרמבה, ראש הממשלה הוא כאן! הממשלה הוא כאן לראות אתכם! אבל הוא היה כל כך דיפי לגמרא, הוא לא שומע, מישהו קורא אתכם. ומדע שלכם הוא במדינה אחרת. אתם יכולים לראות נתניהו שתתקבל כאן ולהגיד לגמרי, תסתכל קצת, אל תסתכל על הרבי. הוא לא ידע כמה זמן זה יהיה. הוא שתתקבל כאן אחת דקות, שתי, שלוש, ארבע. מאוד אקוורד. הרבה בגמרה, הגמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה, גמרה הוא היה עם פרקטוריה בשלב שלו, הוא שאל הדוקטור כמה זמן תהיה האנסטיגיה לי להתעכב. הוא אמר לו 4 שעה. הוא אמר, בכמה זמן תכניסי הסוגריה? הוא אמר, 2-2.5 שעה. זאת אומרת שאני אשלח 2 שעה יותר ממה שאני צריך? זה כמו שזה. אנחנו לא יודעים בדיוק כמה זמן תהיה האנסטיגיה עד שהסוגריה תכניסה. זה תמיד נמצא אחר 2 שעה אחר. הוא אגיד לו, לא, לא, אני לא יכול להכניס ללכת שתי שעות. הוא עובד עליי בלי אנסטיגיה. הוא אגיד לו, רבי, אני צריך לתקן את הרגל שלך עם הרגל. ככה, תקן אותו. אתה יודע? הוא אגיד לו, לא לדעתי, אני אשכח, ואחר כך כשאתה מבין שאתה מדבר איתי, שתתן לי אינסטרקציה, אפילו שותה, ואני לא אשכח, זאת אומרת, גמרה גמרה, אני יכול לעשות מה שאתה רוצה. לא לדעתי על זה. קט, הכל, אני לא ארצה להרגיש משהו. אז אני פרסמת עבודה עליו, בלי אנסטיגיה. למה? כדי להראות לכם שהאנזל הוא איפה המדע הוא, לא איפה המדע הוא. המדע הוא במקום של הלב, זה איפה אתם. המדע הוא פה, המדע הוא איפה. לפעמים אתם איפה המדע. המדע הוא בבחירה, אתם בבחירה. אם הביתה היא בבר, אתה בבר. אם הביתה היא בישיבה, אתה עכשיו בישיבה. אבל האנשים העולמיים, לא משנה איזה מקום הם, הם בטלפון, המדע שלהם הוא בתורה. הם יוצאים ברחובה, המדע שלהם הוא בתורה. באמצעים, המדע שלהם הוא בתורה. יש אנשים כזה עדיין בעולם, רבותיי. אני יכול לדעת כמה שלהם פרסומתי. אין שום דבר בחיים שלהם, רק תורה. תורה, תורה, אף משהו אחר. אף משהו אחר. אתם יודעים, חבר שלי, רבי שלי, אני קורא לכם סיפורים עליו בעוד שנים. הלחם של הלחם אקספיר כמה שנים. הוא לא יכול לתחיל את זה. זו עבודה של שתי שעות. ללכת ולקחת לחלום חדש. אתם יודעים, כמו בפיקצ'ארט, לנסות את העיניים. אתם יודעים איך זה. במוטורביקל, בישראל. משרד הרישוי, בג'רוסלם. ‫הוא לא חזק את הליסנס. ‫הוא לא יש ליסנס. ‫למה? ‫הוא מבחן לבית המדרש, ‫הוא מלך תורה כל הזמן, ‫הוא לא צריך לחזק. ‫אמרתי לו, מה יקרה ‫אם תהיה איזו אמרגנציה, ‫הוא יצטרך לחזק מטה, ‫לחזק מטה? ‫הוא אמר, יש רעיון למה ‫אני לא רוצה לחזק את הליסנס. בגלל שכשהם יש לכם רכב, יש להם יצרה רעה לקחת רכב, לדרום כאן, לדרום כאן, ללכת ככה. אני יודע שאני לא יושב עם רכב, ואני לא יש לי הזמן ללכת בסיס, לראות את זה, להחליט בסיס, זה יקרה חצי יום, בגלל שאני כל כך אוהב את התורה, אז כשלא יש לכם רכב, זה מפחד את התורה שלי, שאני לא צריך לרחוץ זמן. אתם יכולים לא להחליט את רכב שלכם? יכולים להחליט את רכב שלכם? יכולים להחליט את רכב שלכם? אה? אם מישהו יגיד לך, אנחנו מגיעים את הליסנס שלך ל-30 ימים, אם לא תתן לנו 10,000 דולר. זה מוטור. מה, יש לך חוץ? אתה קבל מילה בקרדיט, ואתה תתן להם. למה? איך אתה יכול למשיך שנה בלי מוטור? למי שיש מוטור. איפה אני יכול ללכת? כשאני נמצא בבית, איפה אני יכול ללכת לעבודה? איפה אני יכול ללכת? מה אני יכול לעשות? לשאר בבית במילה? זאסטר! הכאב היום זה את הרגלות שלכם. הכאב, הבוס, הטקסי, הובר. בלי זה מה אתה יכול לעשות? אנשים שבאים לתורה, הם לא צריכים כל זה. הם פשוט יקעים ותלמיד. זה לא משנה איפה. אני כאן, אני בפחד, אני במדרך. ברחוב. מה הבדל שזה עושה? בכל מיני מידי, המדע שלי הוא בתורה כל הזמן. אנשים שהם הגיעו לזה, אנחנו לא יודעים לעשות משהו אבל להיות גבוהים, להיות גבוהים. בגלל זה, זה מצווה להיות גבוהים עם הם. זה רעיון להיות גבוהים עם אנשים רבים. אם אתם גבוהים עם אנשים רבים בגלל שהם נותנים הרבה צדקה לקירוב, ובגלל זה הרבה גבוהים נפגשים, זה מצווה להיות גבוהים. אתה לא מגניב בגלל שיש להם בנטלי או מרסדס או גדולת הביתה. לא. אתה מגניב שיש להם מיליאנים ובגלל זה הם יכולים לשחרר הרבה אנשים, הם יכולים לתפוס תורה, הם יכולים לתפוס לוקציות והרבה מצוות יכולות לתפוס בגלל זמן שלהם. בגלל זה, מצוות להיות מגניבים. אם תראה מישהו שאוהב תורה ותלמיד בה, מצוות להיות מגניבים. אם תראה מישהו בשבוע, לדבר עם כל שלב. עם אוהבות, והוא יצא הראשון לבית, מצווה להיות גבוהה. אין מצווה להיות גבוהה עם מפקדים בסקטבול ומוזיקאים, וכל הרבה מנגנון. זו רעיון, להיות ככה. כשאתה קורא לברקות השחר, ברוך אתה, ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשה ניגוי, ברוך אתה, ה' לא עשה לי נגוי. אתה לא צריך לדבר על הגוי ששתתן על הרלם ולבקש 50 סנט. אתה יכול להסתכל על איזשהו החלטה? אני מנגנן בשנת. לא הגוי הזה. הגוי הזה. אתה גם לא רוצה להיות הגוי האחר. אתה צריך לדבר על זה. תודה שאתה לא עושה לי ביל קלינטון או ג'ורג' בוש או מייקל ג'ורדן או וורן בפיט או ביל גייט. הכי סוציאלי של גוהים על הארץ או סעודי הלמוד. זהו הגוהים שצריך להכניס. אני פשוט, פחות, בחור ישיבה, לוקחת ולמדת את התורה של השם, קונקציאלית דיוקטורית לשם. תודה להם שאני לא סעודי רויאל פרינס או שייך. תודה להם שאני לא וורן בפאפט, האקספרט של סטאקס. תודה להם שאני לא ביל גייץ. תודה להם שאני לא הנשיא של ארה״ב, חוסיין אובמה תודה להם שאני לא נתניהו תודה להם שאני לא פוטין תודה להם שאני לא... כל מי שאתה יכול לחשוב עליו למה? בגלל שאיך גדול נתניהו הוא עדיין לא יכול להגיע לנגזר של יהודי קושר ברעיון בעולם שלו עכשיו אחת דקה כי זה מה אשם אומר, אני קבלתי אתכם מכל המדינות, אתם קבלתים ארוך, קבלתים ארוך, אתם חולים בגלל שאני חולי. אתם הילדים של אברהם איזק וג'ייקוב, אני קבלתי אתכם, אתם האנשים הקבלתיים, אני קבלתי אתכם מכל המדינות, אני לא נתן לכם להתמודד, להיות ככה, להתפקד ככה, להציג אתכם ככה, להתמודד עם הם, להתמודד עם הם, אני לא נתן לכם, אתם מפרסמתי, הם לא. אתה צריך להיות דיפרנטי. הבעיה היום היא שהיהודים, הרבה מהם הם כל כך אדומים, שבמקום להתקדם לבית שהם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ולא אף אחד אמר לכם שאתם בני הקרקע. ק הקרקע היה עם אישה. הוא עשה אותה פייננג, הילד נפגש, ולא אף אחד אמר לו, הוא ילד פחות, הוא מנסה לרשת כר, עובד בקרקע, מנסה לרשת את הטבע. כולם מטרידים לו כטבע, והוא מטריד את עצמו כטבע. עד שהקרקע יבוא ויודע שהקרקע רוצה לראות אתכם. למה? למה אני? מי אני? אתה הלך שלו הוא חי והוא צריך מישהו לקח את מקום שלו ואתה הלך הלך שלו הוא הלך הלך שלו ואתה הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך אתה תעשו עבודה לי מפה, נכון או נכון? אבל תחשבו שהילד רוצה להשתתף, להרחיב את הטובה של האוכלות רוצה להרחיב את האוכלות של האנשים רוצה להרחיב את הטובה, להשתתף עד את ה-8, להרחיב את הטובה, להרחיב את הטובה. תגידו לו, אתה נורמל, אתה הילד של הקרקע. אני אוהב את זה. אני רוצה להרחיב את האנשים. אני אוהב להרחיב את האוכלות. אנשים יעשו את זה למדינה מנטלית. יש כל כך הרבה יהודים כאלה בעולם. יש ספר ברור על זה. אני לא רוצה שתחשבו שאני מנסה לעשות דברים. אם זה לא היה כתוב, זה לא משהו אבל רסיסם להגיד את זה. ורסיסם זו רעיון מהתורה להיות רסיסט. אתה אוהב אנשים בגלל השחרר של השחרר? אתה קרימנל. אתה אוהב אנשים בגלל המדינה שהם נפגעים? אתה קרימנל. אתה אוהב אנשים בגלל איזה מדינה הם נפגעים? אתה קרימנל. אתה אוהב אנשים בגלל שהם רעיונים, אתה לא קרימנל. אתה אוהב אנשים בגלל שהם יהודים רעיונים או גנטים רעיונים, זה מאוד טוב. אתה מבקש אנשים בגלל שהם רעיונים או רעיונים, זה נתן, וזה מבקש. למבקש אנשים בגלל השפעות, בגלל הטחון שלהם, בגלל רעיונות שלהם, זה רעיון. לא להגיד לנשים ביטחונים או לנשים בטחוניים או לנשים כזו או לנשים כזו, זה נגד אשם. אשם הוא המנופקטור. הוא מייצר מודלים אחרים. להגיד לאנג'יניון, אני אוהב את המרסדס, אבל אני אוהב את זה, זו מנגינה. אבל אני מייצרתי את כלו. אז את אומרת שאיזו עבודה שלי טובה, אבל העבודה האחרונה זו מגניבה? זה נגד אשם. אבל אם זה נכתב בתורה, אני רק אומר מה אשם אמר לנו. And what does it say? אין גויים כמר מדלי וכשחק מוזניים נחשבו. אין גויים, the nations, the nations, the non-Jews. They are כמר מדלי וכשחק מוזניים נחשבו. Translation. מה זה מרמידלי? כשאתה ללכת לגבי ותביאים מלחמה, אתה שמים את המלחמה לגבי שלך, יש קצת דקות שהם נמצאים בבוקר. אתה שמים את המלחמה לגבי שלך, עד עכשיו. עכשיו אתה ללכת לגבי ותביאים מלחמה. אף אחד לא קורא את הקצת הדקות בבוקר. ה' נמצא לביתו של יהודים. אתה המלחמה והם הקצת הדקות שאתה שמים לגבי שלך. That's the comparison between you, my children, and the rest of the nation. It's a verse in the Tanakh. It's not my opinion. And what's the rest of the verse? הוא כשחק מוזניים נחשבו. You go to the market, a person has a booth, he sells vegetables. תביאי לי 1 קילו קיוקמבר, זה כמעט 10 שלהם. הוא שמים 10 בבגה, הוא שמים את זה על סקל, סקל מכניסטי, ויש לו רכבים. רכב אחד הוא 1,000 גרם, זה 1 קילו. הרכב האחד הוא 500 גרם, חצי קילו. הרכב האחד הוא 1.25 קילו. יש אחד ל-100 גרם, 50 גרם. ומה קרה? הוא שמים 1 קילו, אוקיי, זה לא בלנס, הוא שמים עוד 1.25 קילו, 1.25 קילו, והוא משחק אתכם. או הוא יחזור כמה כוספים, אחרי זה הוא יחזור 1 קילו. עכשיו אתה יחזור את הארץ של 1 קילו, זה מנצח להיות 1,000 גרם, בואו נכניס את זה לנקודת אלקטרונית. זה לא יכול להיות 1,000 גרם. תהיה תמיד 995, 997. תהיה תמיד קצת גרמנים, שבעשור השנתיים היו חליטים מהגלגולה. בגלל שאתה תמשך להשתתף על גלגולה, היא חליטה גלגולה לגלגולה, היא מתהלכה. אז בעשור השנתיים, 3, 4, 5 גרמנים היו לגלגולה, לחלוטין. ה' אמר לילים שלו, אתם הטובות והם הקטעים שהם נכנסו לרעיון. אני רוצה שאתם יודעים מי אתם. אם אני אגיד את זה ל-80% של האנשים היהודים בעולם, הם יודעים. איזה רסיסט. למה אתם אומרים את זה? אני אומר את זה, כי ה' אומר את זה, וזה כתוב, והגויים רואים את זה. באנגלית, בפרסית, בערבית. בצפון שלהם, בספנית. זה כתוב בבית שלהם. הם הולכים ללמוד תנאי. הקריסטים, הערבים, הם עכשיו רואים שהם נשארו בצפון שלהם. כמה קריסטים אומרים שאתם נשארים בצפון שלהם? למה אתם חושבים שיש 50 מיליון קריסטים שהם נשארים בישראל? מובנה אנגלית. 50 מיליון נשארים בישראל. הם מענים בתורה שהם הילדים של... אפילו הלך שלהם היה יהודי. מי הוא ג'ייסי? שהם כל כך אוהבים אותו. הוא יהודי. תחשבו על זה. כשאתה יכול ללכת לחמאס ולראות איך הם מפרשו את המלך היהודי, החמאסים הנאצים. החמאסים החמאסים. הוא כתב את הדקלרציה של החמאסים. תראה את זה. אתה יכול ללחוץ על גוגל ולראית את זה. היהודים הם האנשים החלטים. הנאצים הכי מגניבים בהיסטוריה של העולם. ה' החלטו אותם ועשו להם הכל. הוא קיבלו אותם מאל אי-ג'יפ. הוא הביאו אותם לרחוב. ובשביל זה, מה הם עשו? הם היו רק יותר ויותר לא מרגישים אל ה' לדבר שהם לא רק לא אהבו אותו ולא שמעו אותו הם מורידו את עצמכם. הוא מדבר על איזאה וזכריה. אנחנו, הערבים, צריכים להם לדבר. זהו למה אני מתחיל היום את האורגניזציה החמאסית. למה יש לנו אוקטובר 7? בגלל יהודים מחללי שבת בתל אביב וגייז ומחלילים ואותי ישיבות ואותי רליגיה ואותי רבים. לזה יש לנו אחת טראגיה אחת אחת. אתם לא רוצים להכיר את זה מהרבי, אתם לא רוצים להכיר את זה מהתנח, אתם לא רוצים להכיר את זה מהשולחן ערוך, אתם הולכים להכיר את זה מהמות של גדול ביותר, שייך אחמד יסין. שאומר לכם, אתם יודעים למה אני עושה את החמאס? לגמור אתכם, יהודים ארוך. בגלל שאתם הלכתם נגד ה' זה הרגע שאני רוצה לגמור אתכם. הם לא מבחינים את זה בשבועות הישראלית. מה יקרה אם הילד הישראלי שמחה מתל אביב ידע שכל הפרובלמים שיש לנו זה בגלל אביו. שהם החלטו להיות אגועים ולפחות שבת ולאכול קושר. בגלל זה יש לנו טראגדיות אי פעם בישראל. הם לא רוצים להביא את זה לדעתה שלהם. כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, אדולף היטלר כתב את הכתב שלו, אדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדולף כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, כשאדול למה בא ההולכוס? בגלל שהיו כל כך הרבה חסרים ליברליים, כמו היום באמריקה. לא משנה. מיליארדים מותנים, ולא אף אחד למד את הלסן. כל הדברים האנגליים היו מגיעים מהחסרים הליברליים. ואתה יודע מה? אני לא אוקייר, תתן להם מה שהם צריכים. אני אוקייר על היהודים הנכונים. הם ימותים עם הם. בהולקוסטה, כולם מותים, אפילו הצעירים. כשהגרמנים החלטו לנקות יהודים, הם לא חשבו, אה, אתה ליברל לפטי על מחלל שבת? אתה גאי? או אתה רבי? אה, אתה רבי? אנחנו נשמע אותך, אנחנו לא נפגע אותך. אתה לא נגד לנו. הוא נגד לנו, הזה סוציאליסט. אתה קומיניסט, אתה חוקר, אתה ברניסנדר לולייף. מהר אני רוצה להתרחק. מהר אני רוצה להתרחק מהר אתה דסיינר גיי. מהר אתה יהודי ארוך, קומיניסט. מה זאת אומרת קומיניסט? אנטייגאד. מהר אני רוצה להתרחק מהר. לא. פעם שהם החלטו להתרחק מהיהודים, זהו, הם מותרו לכולם. הם מותרו חסידים, הם מותרו... הרבה אנשים עורכים מותרו עם השחרר. זה גם יכול להקים באמריקה. כשאתם חושבים שהאנשים של קיי-קיי-קיי וכל האנשים הצדקים שקוראים מה כל היהודים הליברליים בניו יורק עושים לפרסידנט טראמפ, באותו זמן הם יכולים ללכת את המדע שלהם. כשהם מתחילים לעשות פוגרומים במדינות אחרות נגד יהודים, איפה אתם חושבים שהם יצאו להתקפות? בסיניגאג. הם יצאו לסיניגאג לקרות אותם, אפילו אם היהודים בסיניגאג הם פרו-טראמפ. ‫הם גם נטעים את החסרים הלפי. ‫הם נחפשים מהם יותר ‫ממה שהם עובדים. ‫ומי הם הולכים לقتל? ‫היהודים הרצוניים, ‫היהודים רליגיים. ‫אתם רואים מה שאומרים או לא? ‫אתם מבינים את הדבר הזה או לא? ‫לא יודע אף אחד. ‫אם הם ידעו, ‫הם ידעו, זהו, ‫אנחנו צריכים להפסיק. ‫זאת דברית עם המוסלמים. יש כל כך הרבה טרוריסטים, כל כך הרבה פחות טרוריסטים, כל כך הרבה אנשים רוצים לנצח את כל אחד בעולם, ולנצח את רליגיה שלהם על כל אחד, אבל יש כמה מוסלמים שהם פחותים וקטנים. תאמיני, הם מתחילים את הסיטואציה. הם צריכים להתעסק באירופות ולהחליט אותם, וכל הזמן שהם באים, אנשים מפחות אותם. ובאירופה, עכשיו כולם נטעים אותם, במיוחד בהולנדה ובגרמניה. הליבה שלהם התחילה להלכה, המוסלמים שהם לא מרדכים וטרוריסטים. הם עובדים על הסיפור של נראות כמו מוסלמים. מה אתם חושבים? הליבה שלהם לא קל. הנאצים האירופאים, הם אוהבים אותם מאוד. הם אוהבים את הטורקים, הם אוהבים את האלבנים, הם אוהבים את המרוקים, הם אוהבים את האלג'ירים. אירופה היא מלאה מהם. הם עכשיו מדברים ברחוב, איך אנחנו נמצא אירופה מזהם? בפרנציה הם אוהבים אותם, הם מפחדים אותם, הם יודעים שהם מאוד רעיוניים, אבל כולם יודעים שלא כל המוסלמים הם כזה. אבל מי יש זמן להתחיל לתפקיד מה שבמדע הזה של האראב? אתה פרו-חברה? אתה אנטי-מרד? אתם מלחמים שתתן לי לבוא ולפעול את המבנה שלי? כמו שאתם מלחמים ואני מלחמים אתם מלחמים שתתן לי לבוא? איך אתם יודעים? הערב יגיד לכם, כן, כן, בטח, אני ערב ארוך. למטה הוא יכול לתת לך פרק ולפגש אתכם. לא יש דרך לדעת. לגבי היהודים יש דרך לדעת. מישהו שמאוד רליגי, הוא לא סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם הוא לא רוצה לעשות חילול השם, הוא לא רוצה לרחוץ על אף אחד, הוא לא יכול לרחוץ מהגויים. התורה אומרת, אני לא יכול לרחוץ מהגויים. אם הגויים הם מאוד רליגיים, אני לא רוצה שיש לך כל מה לעשות, אני לא רוצה להגיד לך, אני לא רוצה לקבל עבודה שלך, אני לא רוצה שיש לך משהו לעשות. אתה חי ומשחק ועושה מיליאנים ואני שמח לך. אני משחק עם המדינה, אני כאן, אני יודע שאני גסטר. תן לי ללמוד תורה, תן לי לעשות חיים, תן לי להיות אמיתי, תן לי להיות ריידי. אני אוהב הלפטים, אני אוהב הליברליזם, אני אוהב גיי פרייד. מה שאת אוהבת, אני גם אוהב. אני צריך להיות חברים טובים שלכם. כל אלה האמריקאים, הסאדנים, אלה המשפטים של טראמפ, הם צריכים להשמיע על היהודים הרליגיים, להשמיע עליהם. הבעיה היא שהפרופוגנדה שיש שם בפנים נגד הליברלים, הלפטים, תביא לנו הולקוסט על כולם. אבל עוד פעם, זה יקרה רק אם ה' יכול להגיד ככה. אם השם לא יכול לגמרי שהאנשים רליגיים למות, אף אחד לא יכול לצלם אותם. אם השם יכול לגמרי שהאנשים רליגיים יצאו לגבי החכמים ביחד עם האנשים סקולריים, מה הרציניה? מי יודע? אנחנו יודעים הרציניה. מה היא הרציניה? מי יודע? אנחנו לא נפגע אותם. אנחנו לא נפגע אותם. בעזרת השם בנג'י, תזכרו לי, אני אקבל מה שאמרתי. כשאנחנו נדבר עכשיו על ילד מ-12 וחצי שנים, והוא מתחיל להתגלגל, התורה אומרת, קילו אותו עכשיו, לפני שהוא מתגלגל. טוב למות נכון וללכת לאבות, אלא לחזור ולהתגלגל. זה מאוד אימפריקטי להבין את הקונספט הזה, בגלל שזה מגיע לכל אחד מהם. למה התורה נותנת למישהו שעכשיו עדיין אינספט, ידעים שהוא יכול להיות קרימנל בקרוב? זה נגד רגלות התורה. כשישמעאל, אשם לא רצה להתקלם בגלל שהוא עדיין לא רע. לאחר כך הוא התקלם. אז הם שואלים לו, איך תתן לישמעאל לחיות? הוא רע. הוא אמר, עדיין הוא עדיין לא רע למות. אני לא מבקש אדם בגלל מה יהיה. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.