Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this segment of the live broadcast, Rabbi Yosef Mizrachi expresses deep concern about what he perceives as a looming biblical threat to Israel, linking contemporary political events to prophetic warnings. He claims that global powers, especially the New York government and Anglo‑Nazi forces, are manipulating events to undermine Jewish sovereignty. The Rabbi discusses the involvement of former President Trump and the CIA, suggesting they are part of a larger scheme that could trigger nuclear conflict with Iran and lead to anarchic collapse. He references Hamas, Gaza, and the possibility of divine intervention, portraying the current geopolitical turmoil as both a test and a punishment. Throughout, he urges listeners to recognize the manipulation, stay spiritually vigilant, and prioritize religious authority over secular politics.
Chapters
Good evening. This lecture is, בעזרת השם, להצלחה רפואת אלי מורדחי בן שרה, ציפור הבצע, ישוע בן קרן, רפואת רוזה חיה בת מרים, אליאנה ליאל בת יוכבת, רפואת העובר של מילנה מלכה בת פאולינה, דוד חיים בן מזל חיה וגם לרפואת חיים שלמה בן אסתר מרים ולרפואת הנפש אופחנה אמנואל בת צביע. לעבדי לילו נשמד אשר בן שמחה יואל בן ניסים אמרם בן אסתר. כמו שאתם פשוט מרגישים, הלבים שלי נמצאים. אני פשוט הגעתי מבחינה. אז כל הלב שלי נמצא, אבל אני לא יכול לדאג את השיעור. זה יהיה קצת ארוך, אבל אתם עדיין ידעים את הסיפור. כמו שאתם כבר ידעים, העולם מגניב. תראו מה קורה בסיריה, אף אחד מנסה להשיג אף אחד. זה מגניב. הממשלה האמריקאית, כמו שהם בצד יד, הם לא דמוקרטים, הם לא ילדים, אבל הם עדיין מאוד נאיבים, מאוד נאיבים. הם חשבו שהם יכולים לעבוד עם מרדכי ג'ולני, אל-קאידה, אייסיס, עם כל אלה מילים מנגינים, מנגינים מנגינים. הם לא מבינים שאף פעם כשאתה מגיע לדבר עם כלכלה כזאת, אין להם דיפלומציה. הם חייבים רק ללחוץ אחד, וזהו זה. אני ראיתי אחר כך פרסומת עם אחד מהם, הוא אמר, אחרי שאנחנו מורים את כל הדרוז, אנחנו באים למורים את כל היהודים. זה מה שאנחנו. אנחנו מורים. אנחנו לא יש משהו אחר בשביל המורים. בפנים של קמרה. זה מה שהוא אמר. מה שאתם צריכים יותר מזה? אתם לא צריכים שאלות שלי לזה. הוא אומר, אנחנו חייבים רק לדבר אחד, למורים. מה שאומרת התורה כשיש לך מרדכים סביבתים ומגיעים להגיד שהם רוצים להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד איך רעב מגיע ביחד עם להם להגיד הרליגיה? איך המורים מגיעים ביחד עם הרליגיה? אף אחד לא מבין את זה. אבל זה מה שזה. זה הפניש של השם לכל האחרונים של העולם. הוא נתן להם את האנגלית הזו. צריך לחיות בפחד. זה תמיד יהיה אתם יודעים, השאלה שלך לא תהיה פשוטה, לא תהיה פשוטה, תמיד צריך לדבר על מי שבא לנצח אתכם. הרזין של זה היא בגלל עבירות, עבירות שלנו. אתם עבירים עבירות, אנחנו עבירים עבירות, אלפים ומיליאנים עבירות. השטן הוא המנהיג, הוא מנסה למנהיג אותנו, וזה עובד. והשם נמצא לנו את הדברים האלה לטוחנו. זה מה שקורה. בלילה היום אנחנו נלמד על המלחמה עם מדיאן. כמו שהשם אמר למשה רבנו, לפני שהם פסקו, אני רוצה שאתם תקבלו מגניבה נגד המלחמה של מדיאן. למה? בגלל מדיאן מילים ומילים של אנשים שמותו, בגלל שהם נמצאו את כל המדיאניות, את הגויות. זכרו, בפעם האחרונה, אנו מדברים על זה, קבלים סילק, היו אליו, ואתם יודעים, מאחורי זה התחלנו עם כל הגויות האלה, והם נפגשו להורשם את האידולים שלהם, ומילים של אנשים שמותו. עד שפינחס בא ועזר את הפנדמיקה. אנשים מותים כל יום. אבל עכשיו כשמשה יכול להחליף את העולם, השם אומר לו להתקבל את המדינים, ורק אחרי זה השם יחזור לו מהעולם הזה. בין אתם ואני, אם השם יגיד לכם, אני רוצה שתהיה לכם עבודה אחת, עבודה אחת. מה זו העבודה? אתם צריכים ללכת ללחם עם הארץ הזאת, אתם צריכים לנצח אותה, ואז אתם יכולים ללכת לעולם הבא. והשם לא נתן לכם דקה. הוא לא אמר לכם, תעשו את זה מחר, תעשו את זה בשנה הבאה, תעשו את זה במילה הבאה, תכניסו את זה במילה הבאה. אין דקה לתעשו. אתה יכול לצלם את זה תמיד אתה יכול להגיד, אוקיי, אשם, אני אקבל התגובה את מדיאן אני צריך שני שנים של טראינג בואו נקבל הצלבים, נקבל טראינג, נקבל אקסריז, אתה יודע, עד שהתחלנו את המשיאה ואז אנחנו נקבל אותם קצת אחרי קצת כמו בגזר, שני שנים, הוא לא הכניס את חלק מהעבודה עדיין מילים ומילים של טרוריסטים. זה לא מתחיל. זה יכול להיות עוד עשרה שנים ככה. קצת אומרים, נתניהו, ביבי נתניהו, הממשלה, הוא מגיע לבית כמו שיכול, בגלל שכמו שהוא בבית, אתה יכול להשתתף בכוח. למה הוא צריך לעבור את העבודה הזאת? אבל זה מגניב, החסרים הלפניים, הם לא יודעים לבנות אלקטיון בתחום המלחמה. האחר דבר שהם יודעים זה ישראל. הם רק יודעים על עצמם. אז אתם חושבים שהם יודעים אם יש ממלכה או אם יש מלחמה או לא? הם רוצים להחליט את הממשלה כל יום. הם מנסים את זה כל יום. כשהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים כל הממשלה, ואנחנו נלך ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ Who ללחוץ wants to die? But Moshe is not like an ordinary person who will play tricks with Hashem. He won't do it. What did Moshe do? Right away. Yes, sir. You told me to do it. We'll do it right away. But it's very interesting. Because the way it was, Hashem told Moshe, ויומר השם אל משה, עלה אל ער העברים הזה. ללכת למסעדה ולמתחילה ללכת למסעדה הבאה. זאת הייתה רק אחרי התגלגל של הילדים של צלפחד עם משה. הילדים של צלפחד באו, אמרו למשה, אבותינו מותה. הוא צריך לקבל קטנה, קטנה של קטנה בקטנה הלכית, כמו שכל אחד אחר יקבל. ו... והרעיון שהם יקבלו מה זה, הם אומרים, אבותינו הוא לא התחיל לתקוות בקורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. קורח ועדתו. הוא היה מקושש עצים. הוא היה מנסה לבנות קטנים קורח ועד של עבודה ולקבל ולשבת. מקושש, אולי הוא מנסה להקבל עבודה מפה. אינם דעות בדיוק על מה הוא ראה. אבל אחד מה שאנחנו יודעים זה שהיה רעיון של הלכות של השבת. משה נשכח אותו, נחתו אותו בדונג'ן, והוא שאל ה' מה לעשות עם זה? זו הייתה הראשונה שישה שבת. אחרי שהם קיבלו שבת, הם קיבלו שבת אחת, לפני שבת השני הוא בא וקיבל מה שהוא קיבל. ומשה שאל ה' מה לעשות עם זה? ומה אדם אמר? אתה צריך להשיג אותו. למה? התפחדה של מחלל שבת זו תפחדה. כולם צריכים לראות. הגמרא אומר שרופחא עשה את זה בגלל שהוא רצה אנשים לראות מה קורה למישהו שחרר שבת. למה? בגלל הפחד, הפחד של ההכנעה היא מאוד פרודקטיבית. זה יעבור על אדם בצורה מאוד גדולה. אם הדוקטור אומר לו, תהיה בטוח, אתה מתחיל למות, זה משנה כמו כשהוא אומר לו, קח את זה בטח. כשהוא אומר לו, אתה מתחיל למות, יש לך שבוע אחר, אם לא תהיה לך סרג'ריה, הוא יכול לדבר. אם אנחנו אומרים להם בואו נתקע בגודל, הוא לא יכול להבין. זה הכל מקווים על איך אתה מבקש את האנשיה. אז צלפחה חשב שאם הם רואים מה יהיה את הקבוצה שלי, אף אחד לא יכול להפסיק שבת. והם נפגשו אותו. אז הוא היה סיני רגיל. הוא לא התחלתי לריבולטה אפל הלך. משה יש סטטיסט של הלך. ארון הוא הכהן הגדול, הכהן העמדית. אבל משה נמצא ככהלך. כשאנשים ריבולטים אפל הלך, זו פנלטה למות. זה מה שקרה לריחיתי, He was married to Bathsheba. She was the shiduch of David HaMelech, King David. But what happened is, when King David went to fight Goliath, right, everyone was afraid. He was a giant. He was a trained soldier. No one had the guts to fight with him. שאול, הקים, היה מפחד, כולם היו מפחדים. וקים דוד אמר, אה, זה בסדר, אני יכול להגיד לו, אני קיבלתי חייבת חייבת, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד לו, אני יכול להגיד אורפה. אתם יודעים, זוכרים את הסטוריה של שברות. הייתה אישה גדולה שנקרא נעמי. נעמי. הייתה שבועות. אבא שלה היה אלימלך. הוא היה הרבה רבי בישראל. והוא התקשר למפרש של סנדרין. היום היה בועז. בועז היה המפרש הרבי. בועז היה תלמיד חכם, אלי מלך היה רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי אם אתם נותנים משהו לכולם, אתם נמצאים עם אף רב משהו. אבל אתם עדיין צריכים לנותן משהו. מה הוא עשה? הוא נמצא ונמצא בישראל עם את השתי הילדים ואת אשתהם. ומה קרה? השתי הילדים מתי, השלב שלו מתי, כל האנשים מתי. הם נמצאו שתי אנשים, נעמי, אורפא, ורות. ועכשיו קורה הסיפור שהיא אומרת, אוקיי, אני לא יש לי משהו אחר לעבודה, אנחנו נפגענו את כל העם שלנו, נפגענו בפחד, השם מותה את אבא שלי, הוא מותה את שני אבותיי. לגמרא אמר, למה הם מותים? בגלל שהם גברו ילדים לא יהודיים. זה לא היה לגביה שלהם לעשות דבר כזה. אתה יכול לראות, ויש גבוהות גדולות אם הם שכניסו אותם לפעמים או לא, אני לא רוצה להכניס לזה, כי זה פעם שנה לדבר, להבין את כל הסיפור, אבל באחד ובאחד, השם לא היה שמח במהם, הוא גנבו את כל שלושה מהם. אלימלך, לבין בראזלון, עם כל האנשים, לבין הסיפור, כשהסיפור היה קרקע, ושתי הילדות היו גנבות אמנות שלא נכנסו לגביה שלהן. וכל שלהם, כל שלהם מותים. עכשיו היא מגיעה לבית ישראל. היא אמרה להם, אתה צריך לבית לבית שלך, לבית שלך, מה תעשו? תעשו אותי, אביך לא הייתה פה. לא, לא, אנחנו הולכים עם אתך. ובדרך כלל, רות אמרה, בלעד מה, ה' שלך הוא ה' שלי, הדין שלך הוא הדין שלי, המדינת שלך היא המדינת שלי. כל פעם שאתה הולך, אני הולך. אורפה חלטו על המדע שלהן והיא הולכת לביתה. דגמרה אמרה שהייתה מגניבה והיא עושה כל מיני דברים שלא מגניבים. ומי היה שנייה שלה היא גולייה הזאת. סקר סינג אשם. עדיין היום, אני לא יודע, אני לא ראיתי איזה גוי, גוי, לא מגניב איזה גוי, קריסטיין, ערב, סקולר, מה שאתה רוצה להגיד, שכורס את ה' אתם יכולים לראות את הדברים הכי מגעילים של המלחמת היום במיוחד. אנשים נפגעים, אנשים נפגעים בדיגנטיה, אנשים לא יודעים, אנשים נפגעים במותות שחרות, יש דברים מגעילים היום. המלחמת נפגעה כל כך, אתיקות ומורלדה, אבל אני לא ראיתי, אולי אני טוען, איזה מלך, כמו ערב או אמריקאי או אירופאי או ספנית, שבאה בפני הטלפון, בפני אנשים, ובאמת קרס את ה' אני לא ראיתי את זה אני לא ראיתי את זה אז הוא קרס את ה' קרס את ה' מחרף מערכות ישראל ודוד אמר, תן לי להגיד את זה לדוד והוא הלכה, אתם יודעים את הסטוריה עם הסלינג שוט היה שום פרובלם, כי הוא היה עם רגל מידלי ודודה יש סלינג שוט עם שטונים. הוא רוצה להצליח בדרכו שלו. זה יעבור על ידיו, בום, לידו. והוא מנסה להצליח. הוא יודע שיש לו סלינג שוט. הבעיה היא שזו חיים קטנות יש להם חזקה, יש להם ארץ. זה מאוד קשה ללחוץ אותו. So David, since he was a huge Talmid Chacham, he knew a lot of secrets from Torah. You can read Tehillim, see his level was. He said to the angel that is in charge of metal in the world, you know, there are angels, each angel has an authority, angel of the water, angel of the metals. אנג'ל של החלטה, אנג'ל של כל מדינות, 70 מיניסטרים שונים ביון. מי הוא המיניסטר של מדינות יהודית? מיכאל, שר ישראל. וישמעאל גם יש מיניסטר. השיניים יש, כל המדינות. יוון, רומי. אז הוא אמר לו, אם אתה יכול להפוך הממלכה במיוחד הזה, ותתן לכתוב את הטבע שלי, אני אעביר שכמו היום, כל הסיכויים במדינת היהודית, יהיה עשן עם מדל. עד היום זה היה עשן עם שטחי שטח. אתה קבל קצת של שטח, אתה מנסה את זה, אתה מנסה את זה, וזה תהיה מאוד מאוד שטח, את הצד שלו. וככה הם עשינו קטעים בקרקע. הוא אומר לאנג'ל, אני אעשה דקה, לא אחד יצטרך להשתתף שטח יותר. הם יצטרך רק להשתתף המדל, שזה במיוחד שלך. זה היה מירקול ברור, אז הלמטה נפגעה, הסטון נפגע, הגביר הפך, ועכשיו הוא מותן. עכשיו התגובה הייתה שכל מי שקורא את האחרון יצטרף את ראשו ותביא את זה למדינה. למשל, אם גוליאס, חס ושלום, היה מנהל, הוא יצטרף את ראש דוד למדינה יהודית, ואם הם רואים את זה, זהו. הם נכנסו לתהליך שלהם, עשו להם עבודה, תהליכים. אם הוא נכנס לאחרון, הוא יצטרף אותו, הוא יצטרף את ראשו לפלסטינים, והם יצטרפו. העניין האחרון הוא שהלב שלו הייתה קטנה בכל מיני נטים, לא הייתה דרך להתפתח את זה. זה יקרה שעתיים, שעתיים, לא יודעים כמה זמן להתפתח את זה. אז דוד אמר, אף אחד פה ידע איך להתפתח את הנט הזה? אז הוא דקלר, אחרון שתפתח את הנט הזה, הוא יקבל את הכי טובה היהודית על הארץ כדי להשתתף לצדיקה שלו. ה' אמר לו, אה, אתה השתתף לדבר עם ה' עדיף. אתה כבר בקבוצה. אתה יודע מי עשה את זה או לא? זה עורייה אחיתי. בכלל, זה גוי שהוא השתתף לצדיקה, אבל הוא לא היה כזה צדיק. הוא נשאר כמו ארגן. אז הוא הוא שהצליח לבנות. הוא עובד על הגוליאטה הזאת. אז הוא התחיל, הוא אמר, אני יכול להפוך את הגוליאטה. הוא הפך את הגוליאטה. אשם אמר לדוד, שמותך עשית את יושי דרוך. מי יכול ללכת אליו? בת שבע. יושי דרוך. הכי טובה. הוא אמר, הכי טובה. הוא נתן לו הכי טובה. הוא נתן לו הכי טובה. אבל הבעיה היא שהיא לא מלכת אליו. כשאתה מגיע למהלך הזה, אתה רואה אחד מהלך שלהם שחושב על שניה. אחד הולך לגבי מלך, והאחד הולך לגבי אישה, וכן הם נמצאים, והם הולכים לתוך החופה, כשהם מתייגים, והשניה מתייגות. זה הקונצפט של המהלך. או אם הם יקבלו, אחרי שהם יקבלו, זה יחזור את שני הלוחים אחרי זה, הלוחים יחזורים, אפילו אם הם נחזורים, אחד יחזור מהביתה אחרי שנה או שני שנה, לא משנה, הלוחים עדיין יחזורים. אחרי שהלוח יקבל, השם יחזור את הלוחים. אז הפרובה היא, מה יקרה אם אתה גולם את השידוך האחרון? אתה גבר עם אדם או אדם אחר, זה לא באמת שידוך. זה היה בצד האחר של שלך. זה עבודה גדולה עכשיו. אתה יכול להיות עם ילדים, עולם כמנהגון אוהב, הטבע, הטבע תפקיד כמובן. אשם זה לא יחליט להחליט את הטבע בגלל את המשאב. אבל, אבל, אתה לא תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה שאתה תשכח שאתה תשכח תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה תשכח שאתה אבל לא תמיד הם יביאו את השידוך תש הנכון, זאת אומרת, לפעמים הם ילכים לרעיון, לרעיון בין, לרעיון רק, או דברים כאלה. והשידוך שהיה להם, והייתה להם, הם לא רוצים לקחת אותו. למה? אולי היא לא יותר מילה, אז הוא לא רוצה אותה. אולי היא לא הייתה הכי חכמה בעולם, אז הוא לא רוצה אותה. אבל היא הייתה עליו. אז מה קרה? הוא הלכה אחרי דברים שהיו לא הדברים הכי חשובים ונותן את השידוך שלו ועכשיו הוא מת. הוא יכול להשחרר קצת אחרי זה או הוא יכול להסביר עד 20 שנים. זה עליו שלו, זה עליו שלה, אבל הם לא יכולים אפילו להיות ילדים, אבל כל ההתקדמות היא פוליטית, כולה פסיקה. להתחיל עם זה. במובן זה קורה לאנשים שלא יש להם דעת תורה. הם לא יושבים רבי, או לפחות הם לא יושבים רבי חייבי, מישהו שיודע, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו שיושב, מישהו והוא שואל שאלות, שיוש ואחרי זה הוא אומר להם, זה לא בשבילכם. אל תנגדו להתנגד עם הזה או את הילדה הזאת. והם נשמעו, אוקיי, הרב אמר, אין סביבה, אנחנו ניסים את השידוך הבאה. אם הם חייבים, לפעמים, לתורה, זו הדרך הנכונה של התורה, אני צריך להיות רבי, אני צריך לשאול את התורה, מה לעשות. ואם רביך יהיה דילמה או דעה, מה לעשות עם אתה, או מה להציג, הוא ילך לרבי שלו. בסופו של דבר, אנחנו יכולים ללכת למישהו גדול כדי לתת את התגובה. הבעיה היום היא שהפעמונים קבלו את הילדים בצורה לא-רליגיותה, זאת אומרת, דווקא דווקא. הם נותנים להם לישיבה, והם נותנים להם מנגינה מגניבה על איך להיות חי. בגלל הרגלות שלהם, בגלל הדבר שהם מדברים, בגלל הדברים שהם רואים, דברים שהם מגיעים לבית הם, בגלל התפקידות שלהם, בגלל הזמן שהם מזמינים, זה דבר טוב מאוד לילים. אז הילדים יכולו להיות דו-אידיאולוגיה. בשדה, הם יכולו ללכת לישיבה, אפילו אחת טובה. הם ילדים תורה, גמרה, משנה, חומש, מוסר. הם יכולים לבית, הם רואים את אבאים שלהם ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה כ ועכשיו אנחנו צריכים הרבה רחמי שמיים אם הילדים יחזורים כמו הרבים בישיבה או יחזורים כמו הילדים. זה יכול להיות בכלל. מה יקרה עכשיו? אם הילדים לא בטחים בגלל שהילדים לא בטחים, הם לא מיימים את דעת הילדים ואת הרבים. הם רק רואים מישהו יפה וזה מה שהם רוצים. אני רוצה ער, אני לא מיימים. זה לא לך. אתם חייבים משהו אחר. לא, לא, אני רוצה לדבר עם השטחן. זה מה שאני רוצה. הם לא יקרים. הילדים כבר יודעים שהם לא יקרים. אז הם מפקדים עם הסכם. הם משתמשים בוודאי, הם מפקדים בנים, הם עובדים על כל זה. בגלל זה, מי יודע, 100, 200, 300, 500,000, זה מפקד בוודאי. כל זאת פוטוגרפיה, קבוצת מקום או קבוצת מקום, פרניג את המקום. כל זאת ארוחה, וכל הדבר זה קורה אחרי שבוע. מפחד, שבוע שיש, שנה. במיוחד אתה יודע אחרי שבוע או שניה שזה שידוח ארוך. אתה לא צריכה שנה, לא אפילו שבוע שיש, לא אפילו שבוע שיש. אתה רואה ברגע. הבעיה היא שיש לאנשים משהו שהוא נקרא קוגניטיבי דיסוננס. זאת אומרת, מה שהרעיון מבין בפעמים, זה יכול לצלם את הרעיון שלהם לרחוץ. והם חייבים לתאר. לא, זה יכול להיות בסדר, זה רק הראשון, זה ייקח זמן להשתמש בין אחד, כל האגבים הזה. וגם, גם, זו הלכה. פרסון, אני פשוט קיבלתי, אני אקבל תלויה. אנשים לא הכניסו עד שהם יישארו לי. אנשים רואים אותו ברחובה ואומרים לו, מזל טוב, אני רואה שאתה פשוט התגלגל. לא, אני כבר התגלגל. זו גדולה גדולה לאנשים. החברות הטובה בגלל הגדולה, היא שהגדולה מנסה להכניס הרבה של האלה שלך. ההספור והרעיון שצריך לתת עליו כל יום עם הגדולה, איפה אתה ה'חתן' או ה'קלה' או האנשים. זה מאוד קטן, זאת אומרת, זה מנסה לצחוק. אם זה ילדים או אם זה אתה, אבל זה יחזיר הרבה מהשאר שלכם. בסופו של דבר, זה יכול לספר לך שנים של אדם. שנים של אדם שהייתי נותנת לך, לדבר שלך, לשאר שלך. בסופו של דבר, זה יכול להחליט עם השנה של אדם שיש לך. עוד, ועוד, ועוד, ועוד. בסופו של דבר, אתה יכול להחליט. אנשים יקבלו את החברים והם יתחילו עם החיים שלהם. אז מה קרה? הילדים לא שומעים, אבל אם הילדים הולכים לישיבה מאוד טובה, וראו שהורים שלהם לא ממשיכים בלי דעתורה, ובכל תגובה שיש להם, הם ללכת לרבי להגיד מה לעשות. אז הילדים, איזה שהם מהישיבה, איזה שהם מהפערות, הילדים מקבלים את התלמידות הזאת. אתה לא תמוך שקט בלי לדעת מה לעשות עם החכם. מה שחכם אומר, זה סוף הסיפור. זה עולה. אני אוהב את זה, אני לא אוהב את זה, אני נכון עם זה, זה לא רלוונטי. זאת התורה והחלטה. הרבה מהמפגשים האלה היו מפגשים. לפני שנים, היו לי אלפים מילים של הילדים במשך 30 שנים, והרבה מהם, אמרתי להם, זה לא שידוך שלך, זה יכול לענות מאוד לא טוב לך. רק כמה שמעו, הרבה מהם לא שמעו, ואף אחד מהם הלכה במהלך. ממש, למיני שלהם, זאת הייתה הטלפון של החיים שלהם. אחד שלהם כבר ידע, ואני אגיד לו שהילדה היא לא לך, הוא מנסה ללמוד במיוחד שלי, גמרא, בישיבה, אני מנסה ללמוד גמרא כל יום בקבוצה שלי, והוא לא אומר לי שערב, שערב הלילה, הוא מתפקד בברוקלין. הוא מחכה את זה לי. למה? כי הוא ידע שאם אני אעביר את זה, אני אקבל הרבה פרשור שלו כדי להחליט את השידוך. אז מישהו קורא לי בימים הבאים, איפה אתה? למה אתה לא בא? התלמיד שלך מתחיל להתפקד. תלמיד שלך מתחיל להתפקד. תלמיד שלך מתחיל להתפקד. הוא אמר לי את הנמה. אני אומר, מה? זה צריך להיות סליחה. רק היום. זה היה בשיעור שלי בבוקר. כן, הוא עושה לחיים בברוקלין. מי זה הקלה? הוא אמר לי את הנמה של הקלה. אני קראתי לו. אני אמרתי לו, אתה לא מפחד? אנשים יוצאים ללחיים שלך, ואתה מחכה את זה ממני. הוא אמר, אתה יודע שאני אוכל את זה מה אתה חושב? מה יקרה? הוא אמר לי ברגע, לא לעשות את זה ואז אני צריך לדבר עםך ככה, אני אעשה את זה ואז אגיד לך אני אגיד לו, אתה מגניב אתה לא מבין מה יקרה לך מה אתה חושב יקרה? שתי שבועות אחרי זה הוא היה כבר במהלך להשתתף אבל אתה רוצה לשמוע את הרעיון הרעיון? אבל עוד שנה אחרית, רבי שבט בא לבית שלי, אמר לי, אני שמעתי שהרבי הזה התגלגל את הילדה שלו. הוא אמר, איך אתם נפגשו את זה? אתם לא ידעים שהיא לא יהודית. היא לא הייתה אפילו יהודית. זה מה שקורה כשאתם לא שואלים דעת תורה. כשאתם שואלים דעת תורה, ה' ירושלים אתכם. אבל אתם לא שואלים, אתה על עצמך, ואז אתה צריך לדעת על כל הדברים האלה. ולפעמים, כשאתה שואל את האנשים, איך שאתה התעביר עם דברים כאלה? הם אומרים, אף אחד לא שואל אותנו. זה מה שהם רוצים, וזהו. אני אומר לביתי או לדודיי, אם אתם רוצים להתגלגל עם מישהו על עצמכם, בלי התורה, אתם על עצמכם. אתם הולכים להתגלגל על כל אתריכים שלכם, על עבודה שלכם, על עבודה שלכם, על עבודה שלכם, על עבודה אני לא אעבור לזה. אתה רוצה לעשות משהו אפל השם ולמחשב אותי לנצח לפעמים למוזיקה שלך? אבל למי זה לא יקרה. כי אני לא גרשתי את הילדים שאני אעבור אקס על התורה או על אבאים שלהם. זה לא יקרה. לפני שהם יצטרפו לצלם מישהו, קודם כל, הם יצטרפו לצלם. הם לא יכולו לעשות איזשהו דבר כזה, להכיר לי שהם רוצים ללכת לביתה עם מישהו. לא. קודם כל, אנחנו צריכים להכיר את זה. ואנחנו רק הכירים את זה אחרי שהסתכלנו על עבודה בוודאי. מי האנחה היא, מה קודם כל, מה בית שלהם, מי האנשים הם. לפעמים זה יכול להיות שהילדה היא מאוד טובה, אבל האנשים האנשים הם מגניבים. לפעמים הילדה לא כל כך טובה, אבותיהם אנגלים, צדיקים, אבל זה לא אומר שהילד או הילדה טובות, רק בגלל שהאבותיהם נכנסות. אחד לא משנה תמיד עם האחרים. בעיקר, בעיקר, אם האבותיהם מאוד טובות, הילד או הילדה תהיה גם יותר טובה, אבל לא יש סיכוי. יצחק ועשיו. עשיו לא לראה להיות עשיו של יצחק ושל אבותיו אברהם, אבל הוא עדיין היה רשע מרושע. אז יש תמיד אקצפציה לגבולים. היום, אשכרותי, התגובות, המסגרת התגובות היא הכי גבולת שישה אף פעם בתהישה של העולם. מהמנת שישה ה' עולם, היום, היום, היום היה יום הרעיון, רעיון יותר ממישהו הישר, והישר היה רעיון יותר ממישהו הישר. הנומברים מגיעים. כל יום הוא רעיון יותר, כל יום הוא רעיון יותר ממישהו הישר. כל יום. אם אנחנו נראה את הגרף, זה תמיד על רעיון, זאת אומרת, שקלות החלטות היו על רעיון. איזושהי מוריאלית ואיזושהי אתיקה שיש לנשים, כמה יותר הם מגניבים מהמדינה, מכל אלה המקומות, אינסטגרם, פייסבוק, טיק טאק, כל אלה האמונים, דברים שהם רואים כל יום, כמה יותר המקום במדינה, עם איזושהי מוריאלית ואיזושהי אתיקה, ואיזושהי מוריאלית ואיזושהי אתיקה, ולא יש לאדוניות, אני מדבר על אדוניות רליגיאליות, ההצלחה שהגבירה תהיה מוצלחה, היא מתחילה יותר ויותר, יותר ויותר. בסופו של דעתי, אני לא אומר אפילו להגיד את זה בפנים של קמרה. כמה אנשים לא יודעים את זה, אבל אני צריך להשתתף למה שאני רואה. אני יש לי 30 שנים של תחילת. לא 1 או 2 ימים, אתה יודע? אני חושב שאני זקנתי. היום, אם אתה לא סטריקטי-רליגיוסטי, אין דבר לתת לבית. זה פשוט חסר זמן. זו הופעה שלי. אין דבר לתת לבית, כי ההופעה שתהיה קצת אחרי זה, לכל מי שבחר, זה יהיה גדול. גדול. אתה כבר רואה איפה זה הולך. זה כמעט סימן. סימן דיבור, קורטים, חייבת, ילדים, חייבת את חייבת הילדים. לא יודע מה קורה. הייתי עם מילה אחרת. אמרתי לה, היא לא לך. וואו, היא נכנעה וכאלה. אני אמרתי לה, כן, כן, כן, אבל היא לא לך. אני יודע שהיא לא לך. הוא התגלגל איכשהו. והיו עם יחד. והוא לא ראה את הילד. היא התגלגלה עליו לפני הברית. הם לא נתנו לו להגיע לברית. אני הייתי עכשיו בישראל לפני שני שנים, וכל פעם שאני הולך, אני אוהב את האנחה הזה כל כך הרבה, הוא אחד הכי גדולים שישנו בישיבה. הכי גדולים. כל כך יפה. הוא שאל אותי, מה אתה יכול לדעת על הילד שלי? עכשיו הוא יכול להיות עשרה משנים. אמרתי לו, החזירה האחרונה שראיתי אותו, הוא היה 13. ברוך השם, ב-13 הוא עדיין היה עם קיפה. אני ראיתי אותו בצד הסינגגג, ואני שואל, את יודעת, והם אמרו לי, הילד הזה הוא הילד של זו אמא, וזו אמא הייתה אותו אביו. עכשיו הוא לא יודע אם הוא רליגי או לא. הילד לא יכול להכניס את אבא שלו. אמרתי לו, לא מריאה אותה, היא לא לך. הם לא נתנו לו להגיע לבית הילד שלו. אתם יכולים להבטיח שהם אנשים רעיוניים? כל המשפחה, האבות, האפרים. במיוחד, כמו שהאפרים יותר חייבים, יותר יש סיבובים. חייבת מיוחדת, מיוחדת את האבות. כשאת פחות, לא יש לך כוח. כמו שאומרים, בעל עמיה ובעל עדיה. אז מה אתה יכול לעשות? אתה לא יכול להגיד לצד השני מה לעשות, כי אתה לא יש לך הכוח. אבל כשאתה שימוש, שימוש על הביתה, שימוש על כל המסגרות, שימוש על הכי מיוחד של המסגרות, או שתחזור להם לבית, או כל מה שיכול, אז אתה נשמע כאילו שאתה רב החש וראש. אם אתה לא יש לך טובות עמידות, אם אתה לא מגניב לארץ, אם אתה לא מגניב, אם אתה לא בן-תורה, אם אתה לא יש לך רבי, אתה תהיה חש וראש. והם חושבים שהם את העולם. אתם יכולים לראות אותם איפה שאתם הולכים. אתם רואים אותם בסיניגאג, מטרידים את כל הסיניגאגים. אנשים שיישבים את המונה, דיקטורים לרבי מה לעשות, מה לא לעשות, דיקטורים לילדים שלהם ולעבודים שלהם, מה לעשות ומה לא לעשות. אתהם לא יבואו לתת כמה מוותים אם הם לא הייתים עם מונה. המון עושה את זה עשרה פעמים פחות. בגלל שהם אנשים רעים שהם פחות, אבל בגלל שהם פחות, הם לא יודעים לנצח אתכם. מה הם יכולים לעשות? כשהם יודעים לנצח אתכם, לפחות או לא, הם יכולים לעשות הרבה רעיון. אני הייתי עכשיו בלוס אנג'לס, אתה יכול לראות, אני ראיתי עוד עשרה ימים, והחלטתי עם אדם נכון, הוא מישיבה, והחלטתי עם אדם נכון. הוא שאל אותי על שידוכים. אני ראיתי, ב-10 דקות, אני מדבר עם הרב. רב פרפקטי. אוהב תורה, מגניב לתורה. הוא שאל אותי, מה אני צריך לעשות? אני רק 20 עכשיו. אני רוצה ללמד תורה. אני לא רוצה להיות עברית עכשיו. בגלל שהעבירה מגיעה עם אבליגציות. צריך להיות עם אמא, ספורטר, עבודה, שופ, גו. אתה יודע? הוא יחזיר את התלמידות שלי. אני עכשיו עם מוטיבציה גדולה לתלמיד. אוקיי, אין רשעה. אני שואל אותו, אתה נשאר בלי אישה? בפיזיקה. אתה לא יושב עם אישה, אתה לא יכול לעשות רעיונות. אתה לא ישב עם אישה. אתה נשאר? הוא אמר, מאוד רעיון. הרבה פעמים, רעיון שלי נמצא בתורה, אז אני לא נשאר כל כך הרבה. זה קורה פעם במלוכה הזו. אני אגיד להם, אוקיי, אז אתה יכול ללמוד, כשאתה מרגיש שזה יהיה קשה לך, אתה הולך לשידוחים. אבל אם תהיה טוב שידוח עכשיו, אל תשכחו את זה. אם הם מבקשים לדבר של ילדה מאוד טובה, שכל זה יהיה פרופטי, אל תשכחו את זה, כי אתם לא יודעים בטוח שאתם יכולים להיות משהו יותר טוב או רק כזה טוב. אם הם מבקשים לך דברים ששואלים, אוקיי, אתה לא צריך ללכת. אם הם מבקשים לך משהו מדהים, אתה בטח תקבל את זה. אפילו אם אתה לא מבקש עכשיו להתמודד ביום הזה. הוא שאל אותי שאלה. עכשיו, אני לא יכול לדעתי על בין שלו, על בניו שלו. באותו זמן, כשאני מדבר איתו, אני לא יכול לדעתי שאתה אבא הוא רבי מאוד רבי. לא ידעתי שהם נפגשו, שאת אמא שלו התגלגלה עם מישהו אחר, אני רק הצלחתי את זה ביום הבא. כשהייתי בקבוצה עם הם, אני לא שאלתי לו כל כך הרבה שאלות על האנשים שלו. הוא שאל אותי, הוא שאל אותי שאלה מגניבה. הוא אמר לי, מה שאני צריך לנסות, מה שאני צריך לנסות לבנות, להקבל קבוצה של קבוצה פחות או קבוצה גדולה? אמרתי לו, אם תהיה נגמרה, תהיה יכולה להשיג את אבא שלך בפינציאלי? הוא אמר לי, כן. ואז הוא אמר, הם יעבורים בהחלטה או צריך להשיג אותם, להשיג אותם. הוא אמר, לא. הוא אמר, אבא שלי יעבור אותי, הוא יעבור אותי, הוא יעבור אותי. אני אגיד לו, אתה צריך להשיג את הילדה מבחינה פשוטה. לא צריך להיות פחד, אבל לא אחד מהמיליונאים, פרימה דונאז, במיוחד מלוס אנג'לס. אתם יודעים שהילדה שהייתה גדולה בפלס עם רבים, מזכירה בלילה 11, הלכה לקפיטיריה לצאת לברקפאסט, לאנש, מה שאתם רוצים לקנות, קפיצה חצי של השאלה, היא הייתה גדולה, לראה תהילים, ללכת, אתם יודעים, אין סביבה. אתם לא רוצים, הוא שאל אותי למה, אני אגיד לה, היא לא יכולה לדעת תורה, היא לא גדולה בתורה, היא לא יכולה להיות אבא של עברייך. אתה מבין? היא לא יכולה להיות מספיקה לשום דבר כזה. אם תקבלת קטנה, אבא של מישהו שבן תורה, שתלמיד את כל שלביו, היא תרצה את התורה, היא ראית את אבא שלה תלמיד את התורה, היא רואה את אחים שלה תלמיד את התורה, התורה היא הכי חשובה בבית שלה, היא תהיה ספורטה שלך. תקשיבו למישהו מגניב, שכבר מנגינה את אבא שלהם, עבודה מיליון דולר, ואתה יודע, היא מתקשיבה לתקשיבה, ואתה בא, ואתה רוצה לנסוע וללמוד תורה. זה לא יהיה פשוט. בשילוחים, אתה צריך לחשוב על כל דטאר. דטאר אחד שאתה נפגש. אתה יש איזשהו פרובל במכון, איזשהו קו שאתה מזכיר להתקשר, ואתה לא יש מכון. זה לא יכול לדרום. איזשהו קו. אם יש 50 קוות שזה מתקשר, אתה מתקשר ל-49. וזה נראה פרופטי. איזשהו קו יגיד שהמכון לא יכול לדרום. איזשהו אגב, אתה עושה שילוחים, וזה מטורף כל הביתה. מה אם תגידי לי, לא, אתה יודע שאתה מאוד פחד? מאוד פחות. אוקיי, עכשיו זו שאלה אחרת. אם אתם בן אדם פחות, והילדה תהיה פחות, ולא יש אף אחד לספור אתכם, לפחות בפעם הראשונה או אחת בעצמכם, זה גם לא יהיה פשוט. זה גם בגלל שאתם צריכים משהו, משהו שאתם צריכים, אתם יודעים, אתם לא יכולים ללכת לתקופה שלכם בלי איזו דקה שלכם. אז אתם צריכים איזושהי עבודה. זה קל, בגלל שכמה אנשים הם בנושאים גדולים, שגם עם אף שום דבר הם יכולים להתגלגל ולהתגלגל וללמוד תורה והשם יעשה לכם כל מה. אמא שלי אמרה לי, כשאנחנו התגלגלנו, אנחנו לא היינו עם זמן לאכול אוכל. אנחנו אוכלים בננות כל יום. זה היה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להתגלגל. לפעמים אנחנו אוכלים בננות. כל מי שהיה פחות בישראל באז, ב-1940, מי היה עם זמן? אחת מן 1,000 אנשים הייתה עם זמן. כל מי שעוד הלכה בפחות, או עם חכמים. ארבעה ילדים חייבים בדרום אחד. המשפחות חייבתים בדרום אחד. לא הייתה דרומות. לא הייתה דרומות. דרום אחד, שקל, כולם חייבים שם. רב עבדיה יוסף גדול הדור גרוע פן סצ'ה האוס. When they were mapping the floor, he would stand on a chair with a gemara for 30 minutes learning, because he cannot step on a wet floor. He would stand, he said, I stood on a chair to learn while they were mapping the floor. Not like today, 13 bedrooms, two kids and a dog and 13 rooms. הילדים יוצאים בקבוצה מלאה. בלילה הם נפגשו בקבוצה נפגשה. בלילה הם נפגשו בקבוצה ילדה. בלילה הם נפגשו בקבוצה בליטה. אתם יודעים, קבוצה מלאה. הם נפגשו. אנחנו נפגשנו בדסיין הזה. אולי יש לנו משהו אחר. זה היה עולם אחר. זה למה היום אתם לא יודעים על גדולי תורה עדיין. כל הגדולי תורה נפגשו בקבוצה מאוד פשוטה. אפילו פעמים שלהם שבאו מהקבוצים המחשבים אבל הם נכנסים כל כך לתורה זאת אומרת שהמחשבים לא חשבו על המחשבים כמו שהגמראסי רבי יהודה הנשיא היה מאוד מחשב לפני שהוא הלכה מהעולם, הוא ראה את העשרה אדם והוא אמר, השם הוא ראשיי, הוא היה מאה ועשרה ועשרה ועשרה שנים והוא היה הרבים בישראל. הוא כתב את המשנה, המשנה שעברנו היום. הוא כתב את זה ביחד. והוא אמר, אשם הוא ראשי שלי שאני לא אוהב את העולם הזה, את העולם הזה בכלל. דגמרה אמרה, מה זאת אומרת, הוא לא נשמח, הוא היה עם גבוהה גדולה, הוא היה עם עבודים דגמרה אמרה שהטבל היה מלחם של הכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי וכי טובות וכי וכי טובות וכי טובות וכי וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכי טובות וכ בגלל שהיום שלו היה תורה. אם יש לך מישהו כזה, אני יודע מישהו כזה במונסי. מאוד מאוד גדול, אם תראה איך הוא חי, הוא חי כמו אברך בקולל. הוא חי בבית מאוד פשוט, בית מאוד פשוט, אבל הכי פשוט שאתה יכול לדבר עליהם. רואה איזה מגניבה מגניבה, ומספור 10 ישיבה, ביחד עם אחיו, יש להם משפחה בארה״ב, קצת בבניים, ומספרים עשרה ישיבות. הם משפחים לכל הארה״בים, לכל ארה״בים או לרעיון של אנשים. והם חייבים בצורה הכי פשוטה. למה? בגלל שהם מבינים שהעבודה האמת תהיה ללחוץ של אמצעות. אבל לפחות, כמה אנשים ככה יש לך? אחת מהמאה? לא, לא אפילו. הרבה אנשים היו גרעים. הם רוצים את הכרסלות, הם רוצים את המרסדס, הם רוצים את ה-BMW, הם רוצים את ה-Vacation, הם רוצים את הנסים, אפילו אם הם רליגיים. לפחות, את הכרסלות התקדמת לעולם הרליגי. אם היום ישיבה יוצא לבן שלו, ותסתכל על רגלו, תסתכל על רגלו ותראו את הנמה, אה, אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אבל כשהוא היה בסטייל, אתם יודעים איך הרבה תודה קיבלתי על הסטייל? וואו, איך אתם קבלתם? איזה דיזיינר? אמרתי, שלוש דולרים בולמארט או באחת מהסטיילים. שלוש דולרים. מי יכול להסביר את ההחלטה? איזה ארוחה. סוטים, סוטים 200 דולרים וסוטים 5,000 דולרים, אחד מה1,000 אנשים יכול להסביר את ההחלטה. הרבה אנשים לא יכולים להגיד את ההחלטה. אתם מבינים או לא? אפילו בגלות, יש דיימנטים נטרליים, שיכולים להיות 80,000, ודיימנטים מלבדים, שהם נכון, נכון שי, נכון בכל משהו, יהיו 90% קפה. אבל האנשים הם דברים. זה כל כך חשוב. קבלו את המצב הזה עשרה פעמים קדימה. למה אתם רוצים ללכת לזה? בכל מקרה, לא אחד בעולם יכול להגיד את ההחלטה. התגובה היא בגלל שהרעיון מפורסם. הרעיון צריך להתקדם. אתם יודעים איך לפעמים הטלפון יחזור, ואתם לא יכולים לעשות משהו? הצליחה היחידה היא להתקדם. רסטארט איכשהו מנסה את כל המצבים, כמעט תמיד. ורק כמה ימים אגב, המיקרופון שלי לא היה עובד. כשאתה קורא למישהו, אתה מנסה להשתתף על הרגל. הוא היה עושה כל מיני רעיוניות, ככה. רסטארט, ועכשיו זה עובד. מה קרה בטלפון? רק אשרם יודע. אתה צריך רסטארט. אנשים צריכים רסטארט לברם. זאת אומרת, לדבר שלנו, שאתם כבר זוכרו, זה היה עוד שנה, גוליית נתנה, ודוד המלך ילך עכשיו ללחוץ בגוליית, גולייה, והשטח נתן על הראש, אתה מנצח אותם הוא שואל, מי ידע איך להתפתח את הזנת? עורייה, חיתי, הוא בא, הוא בא מהחיתי, אחד מהשבעה מדינות נפלאות שעברו בישראל לפני שהצטרפנו קנעני, פריזי, עבוסי, גרגשי, חיבי כל המדינות האלה אלה השבעה מדינות נפלאות שעברו בישראל שהתורה אמרה, אין להם איזה מרצה בקיצור אנחנו נדבר על זה, אז מה קרה? אוריאכיטי בא, הוא נפגע את זה ועכשיו השם אומר, דוד, יוב שידוך בת שבע, הוא יכול אוריאכיטי. הבעיה היא, שהיא לא מלכת לאוריאכיטי. זה נפגע של דוד. אז היא חייבת לבנות לבנון שהיא לא אוהבת. היא לא שידוך. אני לא צריך להגיד לכם את הטורצ'ר, אני חיים עם מישהו שלא שידוך במדרום הזה. ועכשיו דוד המלך סייע במקום שלו, והוא רואה אותה ברחוב המקום הבא, והוא פשוט נפגש עם אותה. זו האחת מהנשמה שלך. אתה לא צריכה יותר ממילון דקות. כמו שהם אומרים באמריקה, נפגש מהמקום הראשון. נפגש, זה כמו מוסלם. אם יש לך מוסל, אם אתה עובד כל יום, המוסל יהיה יותר גדול ומסכים וגדול, ו... מה שאתה רוצה להגיד. זה עבודה של עבודה. זה לא יקרה בקיצור. אתה לא יכול ללכת לגים, וקצת אחר כך אתה יכול ללכת לשויר צינגר. זה יקרה לו עשרה שנים לדבר על מה הוא נהיה. אז זה גם דבר, אהב. זה יקרה זמן, זה מגדול עם השנים. אבל בפעם הראשונה, אתה יודע, כמו שאתה יודע, אתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע, כמו שאתה אבל היא הולכת לוריאח איתי והוא ידע יודע, שאת הילדה היא לי, לא שלו אבל אני עשיתי שאלה מגניבה אף אחד שתקבל את הלחץ יקבל את הילדה הכי טובה של המדינה מה קרה? אני פגשתי את השינוך שלי לדבר הזה עם האריגן אז מה קרה? הוא צריך לציין את הילדה איך הוא יציין את הילדה? הוא לא יכול להתקבל את הילדה הוא לא יכול להתקבל את הילדה מה הוא עשה? הוא נותן את הילדה לבית יש קרב, הוא נתן לו לקרב. עכשיו, כל האנשים, כל האנשים שהם נכנסים לקרב, הם נותנים לצבא שלהם, בגלל שהם יכולים ללכת, כמו שקרה לפילוט ישראלי, רון אראד, 40 שנים לפני. אף אחד לא יודע מה קרה לו. אף אחד לא ידע מה קרה לו. הוא פגש את הטלפון, הוא נפגש בלבנון או בסיריה, אני לא זוכר בדיוק, באזורים האלה והם קיבלו אותו והחלטו אותו לאיראני ולא מי ידע מה קרה לו זה אחד המסעים הכי גדולים של הצעירות שלנו לא, אבל ישראלי מוסד, כל האינטליגנציה, ה-CIA לא מי ידע מה קרה לו לסרטון הזה ואישיו, היא נשארה אגונה 40 שנה היא הייתה יותרה וקטנה. הוא היה פילאט ישראלי, טייס פאנטום. הם קיבלו את הכי קטנה שלה. הוא קיבלו קטנה קטנה יפה, ואחר כך היא פגשת את אמא שלה. ומה קרה? היא נשארה בלתי כמה שנים. ומה היא עושה עכשיו? היא יוצאה, היא חיים ביחד עם המחשבים הלפטי-ליברליים, עם ארגונות רגליים, האנשים שהם נשאלו אותי בטלווי. אתם יכולים לזכור את האוויר בישראל? רפי רפש. אתה שם רשף אבל אני קוראים לו רפש. אתם יודעים מה ההחלטה בין רפי רשף לרפי רפש? רפש זה כאלה כתוביות במהלך שונים. מה זאת אומרת רפש? החלטה של החלטה. זה מה שזאת אומרת. אה? לא, היא חייבת עם. איך היא יגידה? היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. היא חייבת עם. אתה מבין? אז מה קורה פה? דוד קורא הראשון אוריאכיטי, לא, דוד קורא אוריאכיטי למלחמה, הוא נותן לה את ה'גט'. אחרי שהיא הייתה עם ה'גט', דוד הלך וקיבל אותה. ועכשיו, היא התחילה לביתה, וזה אוריאכיטי, הוא בא מהמלחמה, וזה היה, זה היה יכול להיות חילול אשם גדול. אז דוד קרא לו ברגע כדי להסביר לו את כל הקונספט עם גוליאטה וכל האלה, אבל הוא רצה ללכת. הרב קרא לך ואתה יודע, אני לא בא. מה קרה? כשהרב קרא לך ואתה לא בא, זה נקרא מורד במלכות. למה אני אומר לכם את כל הסיפור הזה? בגלל שהייתי אומר לכם קודם על האחרונים של צלופחד. הם באים למשה רבנו ואומרים לו תביאו לנו קצת זרחה בזרחה הלכתית ומשה לא ידע מה לעשות בגלל שסופחה לא הייתה בנים, היא רק הייתה בנות. במיוחד בנים שלך מנהיגים את מה שיש לך. הבנות מנהיגים את אבא שלהם. הם מנהיגים את המנהיגים של אבא שלהם מאבא של האבא. הבנות לא מנהיגים את אבא שלהם. אם האבא רוצה לתת להם משהו כאבוד או לכתוב רכב ולתת להם כאבוד, הוא מלחם לעשות זאת. אבל אם הוא מותר בלי רכב, רק הילדים במקום האבא. מה יקרה אם לא יש ילדים? אוקיי, אז הילדות. אבל אם יש אפילו ילד אחד ועשרה ילדות, הוא יקבל הכל. מה עם הילדות? הם יפגשו בנשים שלהם והוא יצטרך עליהם במיוחד. המנשה מתייגה, הנשים מייצגו כתובה, והם יצטרך על כל הטובות שלהם. אז הילדים היו בסדרים. היא מתייגה לבן, הוא יכול להיות חי. מה יקרה אם היא לא מתייגה? אז הבאנים, עדיין שהם קבלו את הכל, הם צריכים להתקבל ולהקבל את האנשים שלהם, שהם עדיין לא מתווהים. אז הכל נקבל בישם. כל אחד נקבל. האשה היא הראשונה שתקבלת את השאר שלהם, בקטובה. הם נקבלים. הראשון מילה של האמצעה הולכת לצבא. לפני הקרדיטורים, לפני הילדים, לפני כולם. כל מה שכתובו בקטובה, זו עבודה לבריאה לצבא. ברגע, אם יש קשים, הם קיבלו את הקשים ונותנים להם. אם זה לא מסוים לספור את הקשים, הם צריכים לספר את החייה. הם יכולים לספר את החייה, או הם יכולים להגיע לתוצאה עם אותה. אנחנו נבחר לכם ממלכת הטובות, קטובה קטובה, עד שנחשפו את הכתובה שלכם. אם היא נכנסה, איזו אישה יכולה לספר את הכתובה שלה כמו שהיא עדיין חיים. היא גאה עם אבא שלה עכשיו, היא צריכה מילה על עצמה שלה. היא רוצה להחזיר גוצ'י, מוצ'י, פוצ'י. גוצ'י היא רוצה. אני אמרתי לה, זה 6,000 דולר. היא רוצה לעבור את זה. היא עם כל החברים שלהם בגרדנק או בפלטבוש או בג'מאיקה מיסטייק. כולם באים עם גוצ'י מוצ'י והיא באה עם קטובה של קטובה קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה של קטובה 55,555 של דולר ו55 סנט. אה? אז היא באה לבשה שלה, והיא אמרה לו, אני רוצה לספר לך את הכתובה שלי. מה אני אעשה לך עם הכתובה שלך? יש שתי אופציות. אחד, אם אבי שלי מת, אני מקבל 55,000, אתה מקבל את זה. תביאי לי עכשיו 30, וכשהאבי שלי מת, אתה מקבל 55,000. או אם נתקדם, אם הוא צריך לתת לי 55, הוא נתקדם לך, כי הוא כבר קבל לי את הכתובה. היום אף אחד לא עושה את זה, אבל זה נגמרה, הוא מדבר הרבה על זה. נגמרה, מסכת קידושין, הכתובות, מדבר על אנשים שקבלו הכתובות. זה מסוים עם אנשים שקבלו אינשורנט על כל האנשים. מישהו מ-7 שנים, לא בטוחה כל כך טובה, ואחר כך יצטרף האוכלוסייה יצטרף לך ויגיד לך, למה לא תחבור איכלוסייה חיים על שם שלו? אולי ב-2-3 שנים הוא מת, ואתה תקבל מיליון דולר. עכשיו אתה קבל 300 דולר כל שבוע, איכלוסייה. כמה אתה תקבל? 3, 4, 5 שנים? כמה זה יהיה? בסופו של דבר אתה קבל 100,000 דולר, סציניות ביותר, ואז אתה תקבל מיליון. אני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד להגיד מרגישה נקובית, היא תקבל את כל ההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריאות וההתקריא בואו נראה, הוא ביליונר. אני רוצה 50 מיליון. אני לא עושה לך 50 מיליון. אוקיי, תלך להשתמש עם מישהו אחר. בסופו של דבר, זו החלטה שלו. אם היא חייבת להשתמש בו, היא תסביר למידה. ואם לא, אני פעם הייתי מתעורר במה שהכי מגניב שהראיתי בעצמי. מה שהכי מגניב שהראיתי בעצמי. יש לי חברה טובה, שהפכה סוף סיבוב מאוד שקשה שבע שנים. והיה צריך לתת לביתו האקס גדולה, ולפחות זמן, מיליאנים דולר. והוא התחיל להתלוי. אחרי הסיבוב, הוא נמצא אותי, התחיל להתלוי, ברוך ה' טוב. עכשיו הוא מתלוי, הוא יכול ללכת ללכת בכל יום. הוא רגע, הוא רגע, הוא רגע. ממש רגע. והוא חייבת. הוא עובד במדינה שהיא מוצלחת. אז מה קרה? הוא אמר לי, אתה יודע, אני 50 שנים בזה, ואני צריך להתמודד. זה לא פשוט לי, אני בל תשובה, ואני לא יכול ללכת עם אנשים לגבות. אני אמרתי, בעזרת ה' אתה תתמודד. תלך לשילוחים, כמו אף אחד אחר, ותמודד עם מישהו אחר. הוא הצלם אינשה. 30-something years old, 30, whatever. He calls me up, he says, I need your help. Well, I want her to sign a prenuptial agreement. I don't want to repeat the same mistake I did with the first one, who destroyed my life. This one, I'm going to give her a very generous thing in case we get divorced. She won't be left lonely, but I don't want her to now drag me in court for seven years. כמו הראשון. אין חכם, אלא קיבל ניסיון. אז אני מקבל להם, בזמן הזה, הסטוריה הייתה, אני לא יודע, עשרה שנים לפני, אולי? עשרה, כמעט עשרה שנים לפני, הסטוריה שאני אומר לך. אני אומר להם, אני חושב שזה היה 100 או 150,000 דולר בקטובה. אני אקבל להם דיימן רינג 50,000 דולר. ואני אשכח שאם יש לנו ילדים, אני אשכח את כל הילדים שהם צריכים, הכל, בוודאי מקומות לרחוב אחר כך, כשהם ילדים, זאת אומרת, שיש לי כולל כדי לספור את הילדים. ואם הילדים יהיו ילדים, היא תקבל אותם, אז אני אקבל להם מקום יפה. אז היא לא צריכה לדבר על זה. זאת אומרת, היא יתקבלתי, אבל מה יקרה אם נתקבל ולא יש ילדים? אני אשכח לה את הכבוד ואת הכתובה. אני אשכח שהיא תקבל את הכבוד, שזה עוד 100,000 דולר. מה קרה לה? היא התקבלת עוד שנה או שניה, והיא הלכת עם כמעט חמישה מיליון דולר. אני אומר, אוקיי, אז מה הרעיון? היא לא רוצה. היא רוצה לעבוד בין אני, הלאה והאנקלה שלה. היא מביאה האנקלה להיות עבודה שלה. אז אני צריך שתביאו אליי. איפה זה? תביאו לי את האדרס. אני הלכתי אליו. באותה אדרס כאלה. אני הלכתי אליו ולא ראיתי בעצמי כל כך הרעיון. לא ראיתי. אני הייתי כמעט לגמרי. איך הייתי מפחד מאחורית הזו. אפילו אחד שלהם, באותו זמן, ראיתי בשפה שלו שהוא מתחיל לגמרי. מתחיל לגמרי. הוא אמר לו, תשמע, מה עוד רוצה? זאת אומרת, אני לא יכול לחזור תמיד. היא רוצה את זה, והיא שואלה על זה. אתם יכולים לראות ברגע שהיא לא שואלה על הרגל. היא רק שואלה על המONEY. היא הצליחה מישהו שיכול להשתמש, וזה כל מה שהיא שואלה עליו. אני אגיד להם, תביאו לי שתי דקות. אני שואל להם, אתה יכול להגיע בצד האחרון עם אני? לגבי הרחוב של האפרקט? אני אגיד לו, כן. אנחנו הלכנו. אני אגיד לו, תשמע, אני באתי כאן לעזור לך להחליט את הדבר הזה. אבל אני צריך להגיד לכם דבר, אתם צריכים להחליט את זה. אתם תהיו מאוד מוזרים עם הזונה הזאת. היא לא באמת חושבת עלכם. היא גברת אתכם רק כדי לקחת מילים מהכך. זה סכם, אתם לא רואים את זה. הוא אומר, זה מתחיל להיות יותר ויותר ברור לי, אבל אני כבר יש לי רעיונות עליה. אני נפגשתי עם הזון כמה שבועות, וכך וכך. אני אומר לו, תקשיבו, תקשיבו לי, כי אם אתם רוצים, אתם תספרו יותר ממה שהזונה הראשונה שלכם היה. אתה הולך עכשיו לביתה ואתה אומר לה, זה בסוף. היא אומרת, אני לא יודעת. זה חבר גדול גדול. אני לא יודעת. אני אמרתי לו, אני אבקר לך. אתה תגיד לה, תודה רבה, הייתה לי כיף להגיד לך, ביי. אני לא יודעת איך זה נמצא מהמותי, אני בעצם לא עושה דברים כזה. אבל אני אמרתי לו, אני בטוח. שבמשך שבוע אשם ישלם לך את הילדה הנכונה וכל מה יהיה נכון לך. אני בטוח שאם תסתכל על הטסט הזה, הוא יראה אותי ויגיד לי, אתה אמין? מי אני, אשם? זה בבאסאלי? אני אגיד לו כל מה שיכול לסביב אותו מהילדה הזאת. זה יכול להיות כוח נפש. אני אגיד לו, כן, אני אמין. הוא פגש את היד, הוא נכנס, הוא אמר, תודה רבה. זה כבר סוף, אני רואה שהוא נגמר. אני אגיד לה, לא, היא קיבלת את השכנעה של השלב שלה, היא לא חשבת שהיא תמיד יכולת לעשות דברים כאלה. והאנגלות שלהם אומרות, אני חשבה. האנגלות שלהם אומרות, אני חשבה. למה? כי הוא ראה איפה זה הולך. אני קיבלתי את ידו, ואנחנו הלכנו מהמקום. מה שאתה חושב שקורה? חמש שנות לאחר, הוא אמר לי, בדיוק כמו שאתה אמרתי, אני ראיתי איזו ילדה גדולה, 35 שנים, הוא לא מדבר עםי על זמן, כל מה שאתה רוצה אני אציג, אל תתן לי משהו, אני לא רוצה אפילו את הליב הזה. הוא עשה לה את ה'קווינט' של האוניברס הזה. את הביתה שהיא חייבת, את החברה שהיא חייבת, את הכאב שהיא מגיעה, את הטלפון שהיא קיבלתה, הוא היה יכול לעשות מיליארד דולר מהאוניברס, אם היא לא הייתה גרידה ולא הייתה באותה. בסופו של דבר, היא הלכת עם אף שום דבר. אתם מבינים? אחת במידה, ושתי בשעה. אתם יודעים מה זה אומר? היא הולכת עם אף שום דבר. אני מבטיח לכם, עד היום היא קריאה. בגלל שזה לא רק רבי רבי, זה צדיק, רבי רבי, ועבד השם. זאת מידות טובה. מידה טובה, באמת מידה טובה. הרבה אנשים אוהבים לדבר עם כאלה אבותים, עם כאלה אבותים, הוא לא נפגע, הוא לא נקרא, הוא מדבר עם כאלה כבוד וממש הוא נפגע, ממש נפגע. רק לראים לכם איך זה עובד, אני אחזור לסטוריה, אז עכשיו אורפא שיית גוליאט, דוד קיל גוליאט, אוריאח איטויטוג בת שבע, דוד נתן לו למלח, בסוף, עכשיו, עכשיו, אשם נתן לו לדוד המלך, נתן הנביא. נתן היה הנביא של היום, ביחד עם שמואל, סמואל, והוא התחל לספר לו פראבולה, אתה יודע, זה מלך רבים, הוא יש לו אלפי אשים, And there was one poor man, he has only one sheep, and the rich man took the one. He gives him a hint. And David says to him, בן מוות הוא. Someone like this doesn't deserve to live. He says, you are the one. Wow. Right away David says, חטאתי, אביתי, חטאתי להשם. Now he comes to the Gemara. The Gemara says, כל האומר דוד חטאה, אינו אלא טועה. כל אחד שאומר שדוד המלך עשה רעיון בסטוריה של בת שבע, הוא נכון. אז למה ה' היה צריך לשנות לו רבי לרעיון אותו? בגלל שבמקום שלו זה היה דבר ארוך לעשות. הוא פגש את ה' של התורה? לא, הוא קיבל שנה מגניבה עם ה' במידה שלה. לא רק זה, היא הייתה חברה שלו באמת. שהיא הייתה קחת מזה בגלל מומנט של ויכטוריה, רעיון, לפעמים כשהוא רעיון הוא אומר דבר מגניב, ואז אתה מרגיש את זה. זה נקרא פליטת פה, הוא פשוט נגמר מהמות שלו. והשם, השם נתן לו את ההכנעה, אבל ההכנעה הייתה תמיד, לא הייתה תמיד. השידוך צריך להיכנס לתוך הארגון שלו. וזה מה שיש לנו בפרשה שאנחנו הולכים לראות על שבת פרשה מתות מה? פרשה מתות? מה יוצא מהמות שלך? אתה צריך להיות מאוד מיוחד כשזה יוצא מהמות שלך, אני אומר, אני אומר, אני אעשה, אל תקווה, אני אעשה, אני אגיד, אתה צריך להיות מאוד מאוד מיוחד, איזה אנשים, הם אומרים ואומרים ואומרים ואומרים הם לא יודעים את מה שהם אומרים. איזה אנשים אומרים עם טובה, שהם רוצים להשתתף, אבל אז משהו יקרה. אולי הם קיבלו על עצמם יותר ממה שהם יכולים... יותר ממה שהם יכולים לעשות. כמו שאני קיבלתי אי-מייל האחרון ממשל, הוא קבל על עצמם ללמוד 1,000 פג'ים של גמרא. ואתם יודעים, האשכנזים, בשמחת תורה, הם נתנים לנשים ללכת לספר תורה עם ספר תורה, אבל הם מרקדים את זה לספר גמרה, זאת אומרת, אחד אומר, אני אקבל 30 ספרים, 50, 80, 90, 100, 200, ובאחר כך, האחד שתמודד על עצמו ללמוד הכי מיני ספרים, הוא מנהל ההקפה. הוא קיבל על עצמו מיני ספרים, אבל אתה מגניב, רבך חיים קניאפסקי לא יכול להכניס 1,000 פג'ים של גמרא אייר. מה קורה? מה יש לך? אוקיי, זה היה זמן של איגו. ולא יש מצב שאני אכניס את זה עד הנתון של שמחה תורה, זה בערך שני שנים. אני לא אפילו חצי מזמן. מה אני צריך לעשות? אני צריך לעשות אתרת נדרים? אווו, עכשיו צריך אתרת נדרים. הדעה היא, הידיעה היא לא לעשות אגמרות אי פעם. לא פעם בעצמך אתה עושה אגמר. דגמרה זה, דגמרה עם מסכת נדרים, בעבו נדרים, בגלל שאנשים שעובדים על אגמרות ונדרים, חס ושלום, הילדים שלהם יכולים למות. או אישה שלהם יכולה למות. אישה או הילדים. ברגע שאתה צריך לשאול, זה בעיקר נגד הרגעים של התורה. התורה אומרת שכל סינר הוא חייבת לבנות את עצמו. אם האבא יכול להסתכל ולא יכול להסתכל את הילד או את האותו, למה היו צריכים למות? בגלל שהוא עשה אותו אוהב שאין לו. תן לו למות! למה היו צריכים למות? אתם רואים את השאלה או לא? התורה אומרת, איש בעבונו יומעת. לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות. אז הם מתחררים לשנה של הילדים, כן. אבל אם הם נותנים להם התלמידה הספירה, אם הם נותנים להם בצורה טובה, ואז הילד ידע לעשות שנה, האבא לא מנצח, הוא לא יהיה מתחרר. הילד צריך לעבוד על השנה. אז למה בגדול הילדים צריכים למות בגלל השנה של האבא? התגובה היא, למה האנשי התגלגלת על אמא שלה והתגלגלת על מישהו אחר, והבית של הילד יהיה ממזר, יהיה חיים מגניבות, הוא לא יכול להתגלגל למישהו אחר ממזר כמו הוא, למה הילד צריך להסתכל על עבודה של אמא שלה? למה שהיא לא מקבלת את ההכנעה בעצמה, ולביאו אותו בעצמה? הוא צריך להיות ילד מגניב. כולם יכולים להגניב אותו ככל האחרים. הילד לא יש שום דבר לדבר עם זה. אז יש לנו הרבה עקבות כזאת, שאתם רואים שהילדים שבאים לעולם, כבר מתכנעים לעקבות של אבאים שלהם. אחד מהם, או שתיים מהם, או לאחר כך שהפעמונים מגיעים לעבודה, אז אנחנו צריכים לשאול, זו מגיעה קונטרדיקטיבית לנושאי התורה. התורה היא מאוד ברורה. איש, ב'אבונו י' אומן. אנחנו משחקים עם הקריסטיונים שהם עשו איזו מגניבה שג'ייסי מגיע לנושאי העבודה ולעבודה שלנו כולנו. הוא נשאר לנו. אנחנו משחקים בהם, בגלל שהם נגעים לנושאים פשוטים של התורה. כל אחד נשאר על עצמם שלו, על עצמים שלו. אז התגובה היא, בהחלט, זה הנושא והוא תהיה תמיד. אז למה הילדים או המרצה צריכים לנשאר? התגובה היא, זה כל גלגולים, זה כל נשארים, נשארים. עכשיו, אם מישהו נצטרך למות, ילד נצטרך למות לפני בר מצווה זאת אומרת, הוא צריך להגיע לפני כמה שנים, לחיות, ולמות, ולכן ללכת למות. והשם רוצה לדעת ללכת לבשה של אבא שעושה אוהבים, עושה אוהבים, עושה אוהבים, לא לתפוס על הזמן, קבל עליות במשולה, לא לתפוס על הזמן על הזמן, קבל עליות בצדקה, ולא לתפוס על הזמן, There are people like this. They come to Shul, they buy Eliyot on Shabbat and they never pay. Or there are people who promise to the rabbi, if I close the deal, I will give you ta ta ta ta ta. And when they close the deal, they don't remember the name of the rabbi. בואו לצער שלי להשתתף. אני אומר לכם, כשהיא תשתתף, אני אגיד לכם 10,000 דולר לקרוב שלכם. לא, היא התשתתפה. מזל טוב. הפגשנו. זה מה שאנחנו מדברים עליו. אז התגובה היא, כשהביתה צריכה למות קטנה או קטנה, ההתגובה לא היא לביתה, כי הביתה, כשהיא הייתה צריכה להשתתף עד 10, מי יספר את המוות שלו? ה' אשה. אז מה קרה? אשם נתן ל' אשה אחד מהגויים שצריך להיות פה בקצת זמן. בכל אופן הם ימותים, עם או בלי הם. בלי אורות שלהם, הם צריכים להתמודד. הם לא באים הנה לחיות יום דווקא. יש להם כמה שנים וזהו. אז מה קרה? הוא עושה אורות ו... בום! הילד הזה שצריך להתמודד בכל אופן, ימות. והוא עכשיו מבין שההתגלגל שהוא קיבל בגלל שהם עובדים ולא קיבלו את זה. למטה הוא יצא לשיעור והרבים יקראו על מישהו שעובד ולא חייבת את האמה שלו. ואז הוא יכול ללכת את הילד. וכשהוא יצא, הוא רואה שהתורה היא אמת. זהו דבר על אש. אש שצריך למות ילד, בכלל, השם יודע שהיא מתחילה למות לפני כמה שנים והאנגלית תמיד עושה אוכלות ל-20 שנים ולא מתחילה להשתתף את הלב שלה, היא קרוק, אנגלית קרוקה מה ששם עושה? מותה שתי ארוחים עם ארוחה אחת קח את האנגלית שהיא מתחילה למות בגלל שבועות אחרות מתחילה להשתתף עם האנגלית הוא עושה אוכלות והיא מתחילה להשתתף אתה מבין? עם או בלי אותו היא מתחילה להשתתף היא לא מתחילה להשתתף בגללו אשם עשה את זה ככה, שכשהוא עושה אוכל, אשם שלו ימות, או הילד שלו ימות. אבל אלה, נשמות, היו צריכים להחליט את העולם. הם לא ימותים בגלל רעיון של מישהו אחר. אותו דבר, הממזר, שהיה נותן לעולם. הוא מישהו שעשה את האנושים האלה בעולם שלו, ועכשיו אשם רוצה להרגיש בדיוק מה שהוא עשה לאחרים בעולם שלו. אז הוא בפרציון אסולטי. זאת אומרת, אף אחד לא יכול להשתמש בו, רק ממזרת. אם הוא תהיה תלמיד חכם, אבל הוא קודם לכל אחד, אפילו לבי כהן. ממזרת תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ. אנחנו היום לא רוצים להשתמש בכהנים. חשבו שאם יש לנו ממזר בשול, שבועים, ואנחנו יודעים שהוא יודע את רוגמרה, הוא ידע את ההלכות, הוא נמצא מבחינת המשפחה, הוא נמצא בעולם, אבל הוא גדול תלמיד חכם. עכשיו אנחנו צריכים לתת ראשית עלייה לתורה לו. הכהן יהיה נפגע, וכל אחד אחר יראה את הכהן, כאילו, תראו אתכם, אתם מפחדים. הממזר הזה הוא גדול יותר מככם, הם נותנים לו עלייה לפניכם, אז לא להשכח את האנשים, אוטומטיקלי הם נותנים עלייה לכהן. אבל אם תלמיד חכם בא, הוא בא לפני הכהן. ובשול רב עבדיה יוסף, הם נותנים עלייה לפני הכהן. זאת אומרת, זאת תלמיד חכם בלתי חשובה. יש כהנים, הנה שול, עמי ארצות. אם ממזר תלמיד חכם בא לפני הכהן, ממזר תלמיד חכם. סמואל אלי זה לא ממזר תלמיד חכם. הוא בא לפני הכהן, זה לא צריך להגיד. אתם מבינים או לא? אז רבותיי, אשם אומר למשה, אלי לער העברים. And he says to him, this came after Hashem told him to give B'not Tzlofchad a piece of land. B'not Tzlofchad were clever, Talmidot Chachamot, they knew halacha. They say, our father did not rebel against the king. He died for a different sin, he broke Shabbat. Someone who broke Shabbat and he dies, his estate goes to his children. The king doesn't repossess his property. אז הם באים עם קבוצה טובה. אנחנו צריכים קצת זרם, כי אבינו לא היה ילדים. מה שלנו? אנחנו צריכים לקבוצה שהיתה לאבינו. משה לא ידע מה לעשות, אבל ה' אמר לו, הם נכון. אתה צריך לתת להם קצת זרם בישראל. משה היה מאוד שמח עם התגובה של ה' לא בגלל בנות שלפחד, אבל בגלל עצמו. למה? בגלל שמשה היה בפורסם שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין מבין שישה מבין מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שישה מבין שיש ערון כבר קיבל את המשרד, אבל משה היה עדיין חי. והשם אמר לו, אתה לא תכנס לישראל בגלל החילול של השם שקורה במים. עכשיו, כשהשם אמר למשה, אתה צריך לתת להם קצת מזרח בישראל, משה הבנה שאולי השם החלט את המדע שלו, והוא סביב אותו, והוא יכול להכנס לישראל, כדי להקבל את המזרח. הוא היה מאוד שמח, וואו, זו מאוד טובה. But right after that, when Hashem saw that that's what he had in his mind, not to let him live in illusion, miyad Hashem told him, prepare for your death. Why should I let that tzaddik live in illusion? Immediately, no, no, no, I didn't change my mind. Your brother already paid the price. You also have to pay the price. So, משה הבנה שעכשיו הוא לא יכול ללכת לישראל כמו שהוא מנסה ללכת. ומה קורה אחרי זה? ואומר השם אל משה. השם אמר למשה, אתה צריך להכניס ראש אחריך. קח לך את יהושע ונתת מהודך עליו. קח את הלך שלך, יהושע. לא את הלך שלך. משה יש שני הלך. הם לא נכנסים להכניס את מקום שלהם. ה' אמר, אתה יודע מי יכול להיות הלידר? יהושע. היו אנשים אחרים במדינה שהיו יותר, שהיו על פעולה יותר גדולה מאשר יהושע בן און. פעולה גדולה, אולי על פעולה גדולה, אולי יותר ידועה. אבל ה' לא זכות על זה. הוא זכות על יהושע בשביל שתי רגעות. אחד, הוא היה עבודי מלך, שלא הלכה איתך. משה תמיד היה עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי ע מי הבאת את השטחות ואת השטחות כדי להשתתף לאנשים? ומי השחרר אחרי שכל האנשים הלכו? היה יהושע בנון. הוא לא היה אגו. הוא היה מפחד. הוא השחרר, הוא קבוצה את השטחות, הוא שחרר את המערכות, את השטחות, כל מה שהם חייבים לפגוש. הוא שחרר את המקום, אחרי שכל אחד יחזור, הוא שחרר את המקום. ה' אמר, מישהו כזה יכול להשתתף לאנשים כזה. הוא יקבל את הסינגאג, הוא יקבל את כל הבצעות, אז קבל את יהושע ותחזור מהשכחת שלך, את ההלכה שלך, מהשכחת שלך לו, כי אתה חי שם עכשיו. קבל מהשכחת שלך, הוד, הוד ועדה, הוד זה השכחת שלך, השכחת שלך, ותחזור אותה ליהושע. דגמרה אומר, קח ונתת מהודך. הוא לא אמר, ונתת הודך. ונתת מהודך. זה כמו שאתה אומר למישהו, נתן את המONEY לבשך. או אתה אומר, נתן מהמONEY שלך לבשך. מה ההחלטה? אתה אומר, נתן המONEY שלך לבשך, זאת אומרת, הכל. נתן מהמONEY שלך לבשך, זאת אומרת, קצת. גם אשם אמר למשה, תחזור לישועה, את כל האמצעות שאתה מבנה, קצת מהן, לא כל מהן. הגמרא מדבר על זה עכשיו. דגמרא אומר, בבה בטרה, פאג' 75, זאת הסורס. מאותך עליו, ולא כל אותך. זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, זקנים שבאותו דור, כמובן, הלילה. אתם יודעים, היום כולם יודעים שהלילה לא יש לה את הלילה שלה, היא רק רווח של הלילה של הלילה. הלילה מרקעת על הלילה והלילה מרקעת את הלילה בעיניה לנו. אז זה נותן לנו קצת לילה. אבל הלילה היא לא כמו הלילה שיש אנרגיה ופיירה שנותן הרבה לילה למונה, לא. זה רק שנה אחת, אחת מהקטנות. אוי לה לאותה בושעה! אוי לה לאותה חלימה! אוי לזה שהם! אוי לזה שהם! מה זה האמבריסמנט? שהמלך והרבי זה כמו אבן ואת הארץ. תראו איפה הרבי הוא ותראו איפה המלך הוא. כל כך הרבה בלבל ובדרך אחת. זו ההתגלגה עכשיו. האנשים שעובדים שם ואומרים, אתה לא יכול להתגלגל יהושע עם רבי. משה היה השם והוא היה המלך. טוב? גאון מווילנה, הגאון מווילנה המשכנע שעובד 250 שנים בגאון מווילנה, הוא אומר, למה רק האנשים של הדרך התגלגלים? אתה מנסה שכל אחד בישראל ידע את זה. כשאתה מספר רבי השליחה, גדול אדור, לביתו, הביתו קח את המקום שלו. אבל בואו, כולם רואים את ההחלטה. אפילו בביתו. תגידו לו, וואו, אתה כמו אבא שלך. הוא אמר, אי אפשר להגיד את זה. אני לא אפילו 5% של אבא שלי. הוא ידע. אנשים יודעים, אבל הביתה היא לא מגניבה. הוא יודע מי היה אבא שלו. אז גאוני ווילנר אמר, למה רק אלדרים של המנצחים אומרים את זה? הם הולכים שהם האנשים הולכים להבין את זה? It's written in the Torah. ולא קם עוד בישראל כמשה. There's no kam od navi. There's never going to be a prophet in the nation of Israel like Moshe. Meaning all the other ones who come later are in a much lower level. It's a verse in the book of God. What do you need to be a genius to see it? It's written. Hashem testifies. No one comes near Moshe. הילדים לא ראו שמושה הוא רגע ולא אחד יצא ללבו שלו. גאון מבילנה התשובה, כמובן שכולם ידעו שלא יהיה אף אחד כמו שמושה, אבל הילדים של הגנירה הזאת חשבו שמושה הוא גדול יותר מאשר יהושע בגלל שהוא גדול יותר מאשר הם. כשיהושע יהיה בזמן שלו, הוא גם יהיה בלבו שלו. אולי זה אפשרי שמלך יום יום יצא ללבי הרבי אבל האנשים העליים שהם ידעו של משה בזמן יהושע כשהוא היה בזמן שלו הם כבר ידעו שהוא היה מי יודע כמה לבים יותר אז האנשים העליים שאומרים שיהושע בזמן שלו היום זה לא משנה מה שמשה היה בזמן שלו הצעירים שלהם לא היו חיים אז כדי לראות משה בזמן שלו הם רואים לו עכשיו ואומרים לו, תשמע, הוא 120 שנים, בטח הוא חכם גדול. יהושע יש לו הרבה שנים ללכת, הוא יצא מהלב שלו. העולמיים אמרו, לא, לא, חברי. הוא עכשיו, כשמשהו היה בזמן שלו, הוא היה כל כך יותר מזה. זו ליגה קלטה. הוא לא במהלב שלו בכלל. פשוט בשבילנו להבין שרוב פעמים אחת הגנירה היא כבר גדולה גדולה. עכשיו, אתה יכול לראות, הולך השם למשה, נקום נקמד בני ישראל מעת המדיאנים. אני רוצה שאתה תקבל התגובה אפל מדינת המדיאנים. למה השם לא חזק את העבודה של יהושע? הוא מלך יודע. קיבל משה למלכה ותתן יהושע ללחוץ את המדינים. למה זה היה כל כך ארגנטי ל'השם' שמשה צריך להכניס את המלכה של המדינים, לא יהושע. למה? משה הוא כבר גדול, קיבלו לו רחוק קיבלו לו למלכה ואז אמרו ליהושע, קיבלו לו ללחוץ, יהושע היה ללחוץ. התגובה היא To save the honor of Moshe. If he would not be this way, people would talk about him in the entire nation, Lashon Hara. What's the connection? Who was the father-in-law of Moshe Rabbeinu? Yitro Cohen Midian. Yitro was the Pope. He was in Midian. משה's wife, ציפורה, מדיאנית. So when your wife is מדיאנית, and your father-in-law is מדיאני, even though he converted, now he's Jewish, but he came from מדיאן. If you would not fight them, it would remain a black stain in your resume, forever, for eternity. אתם יודעים למה יהושע היה צריך לעשות את העבודה? בגלל שמושה רצה ללכת נגד אביו ונשיא, נגד נשיא אשתו, זה היה נשיא אשתו. לפעמים אתה רואה איזשהו מוזיקאי, מוזיקאי, אקליט, איזה שם, מרי, ערב פלסטיני או לבניס, מישהו מהמדינה של טרור, בקרוב, אחרי שהם התגלגלו, הם היו כמו הם. הם יושבים את האופיניה הזאת. למה? בגלל ההשפעה של אימא שלו, שבאה מבחינה טרוריסטית, היא היא עצמה טרוריסטית באידאולוגיה שלה. אז הוא מגיע אותה. בגלל מה יהיה? היא הייתה בבית, מדברת עם חמאס, החמאס, זה זה, הפלסטינים, זה זה. ומה הוא אמר? לא, אני פרו-ישראלי. יהודים יושבים את הרכב שלהם, לא רק חמאס. אני לא צריך להגיד לך מה קרה לו בבית. פעם, כשאני הייתי מלך, עשיתי לו רליגיה 28 שנים לפני. 28 שנים לפני. הוא היה בן של אישה מרוקאית וישראלית, ומלך איטליני, מאיטלי. אבא היה נפגש עם אמא, אמא נפגשת עם מלך לא יהודי, הם רצו להתגלגל ולכן הוא הלכה לתקופה. אבל הוא לא היה גוי רליגי, זאת אומרת, גר. הוא היה קבל עצמות. אחרי שאני קבלתי אסן רליגי, אסן היה 20 שנים, אסן היה הכי טוב שאתה אף פעם רואה בעצמך. הוא יכול ללכת לטלפונים של ה-FBI, הוא יכול ללכת ל-Chase Bank, הוא יכול להגיד לך כמה זמן יש לנשים, הוא יכול ללכת ל-Pentagon בפעמים. אבל הוא היה ילד, צעיר. אז פעמים, ה-FBI בא לבית שלו, נקה על הדור ואומר, אנחנו צריכים לראות את המסגרת של יחד שלך. והם רואים שזה הוא האנגלית. אבל הוא לא מגניב, הוא לא עושה דמייגים. זה במהלך. אז מה קרה? התהליכים החלטו לשנות לו מלוס אנג'לס לניו יורק. מה היה עבודה האחרון? הוא היה מנגינג את הרסטורן המדהים בלוס אנג'לס או כל הסטארטים של הספקים יכולו ללכת שבו כל יום. כל הסטארטים של הספקים המדהים יכולים ללכת לרסטורן הזה, והוא הוא המנג'ר שבו. האחר. אז עכשיו, אחרי שהביתה שלו הייתה כל כך רליגיות, אני אקבל אותו בישיבה, והם נמצאים לו כדי להחליט עם לעשות דברים אדומים בלוס אנג'לס. אני אקבל אותו בישיבה, הוא בא לסמינר שלנו, אני אקבל אותו בישיבה, הוא התקדם מאוד לרליגיה, ועכשיו הוא שואל אותי אם אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אני אגיד לו, מה זה, בבקשה? הוא אגיד לי, מה זה? זה בשביל אנשים ובשביל בלבים למה אני זוכר אותו עכשיו? בגלל שהייתי אומר לך שהסטארים של המשחק שהוותה היא טרוריסטה ועכשיו הוא צריך להתאים עם האידיאולוגיה שלהם. אז הוא היה אומר לי סיפורות על איך הסטארים של המשחק הגיעו לרסטורנט ואיך הם מנהלו בפוליטה את האנשים שלהם. הוא אמר לי לא רק זה, אלא גם שעון קונרי, ג'יימס בונד, את אבא שלו עושה את זה בפנים של כולם במסגרת, בפנים של ג'יימס בונד. היי, היי! קאמיר! פאה! זה מפחד. אני בא ואומר, מה אתה עושה? היא אומרת משהו שהיא לא אוהבת. בום! אם אנשים ידעו רק מה זה באמת ג'יימס בונד, זה יהיה אלמדה שיקרה. כל העולם הוא פרק. אז רבותיי, אז השם אמר, אם משה לא תעשה את העבודה, אנשים תמיד יקראו שמשה לא היה אובייקטיבי. אשם רצה לקחת התגובה את המדיאנים, מילים ומילים של יהודים מותים, ומשה לא קשור לבד של מילים ומילים של יהודים, של מילים ומילים של יהודים, בגלל שזו אשתה באה ממידיאן. בגלל שזו אשתה באה ממידיאן. אז השם אמר, לא, אתה תכניס את העבודה. So Moshe absolutely, right away he begins. He didn't waste a day. What's the rush? Hashem didn't tell you do it tomorrow morning. Drag it. Hashem say to do something. I don't waste a second. זריזים מקדימים למצוות. The Gemara say. How do you know if a person is a lover of Hashem? Not by seeing him keeping mitzvot. לא, לא, לא, לא. איך אנחנו נשכח את המצוות? יש שני מידים להשכח את המצוות. יש מיד ללכת ללכת בשלום. 5, 5.30 א.M. או ב-9.00 א.M. ה'לאזי באם' בא. בא אחרי 12 שעות של נפל. יש עוד מיניאנים. לא, לא לדבר. יש 10.30 בחבאד. 10.30? זה לאט. אין משהו ב-9.00? הוא פרש, הוא שם ספילין, הוא שם ישראל, הוא שם סטליט, הוא אולי עדיין קרא ל'ה' בתפילת שמונה עשרה, אבל זה שעה שתיים. תחילו ל'ה'. אני אמרתי לך פעם על ראש ישיבה, איך הוא בא אחר כך בשיעור. הוא אמר, היום הייתה אמרגנציה, אני לא יכולה ללכת על זמן לבית. הוא כבר נתן שעה שתיים. אני עליה ללכת לבית וישניץ. הם יש מניאנים כל 15 דקות. And my heart didn't let me. He almost cried when he was telling us the story. I'll never forget his face. Look at the impact it made on me. It was 28, 29 years ago. He said, I could not show my face into the synagogue at 9 a.m. I thought it's such a Chilul HaShem. I decided I'll stay home and pray alone. Meaning, you know, Rabbi Yosef Karo, Delrot de Shulchan Aruch, ובאותו זמן הוא היה עם אנגל שמדבר אליו. מגיד. יש כולו כסף על זה. מגיד משרים. כל מה שהאנגל אמר לו, זה בכסף. הרמחאל היה גם עם אנגל. דה גאון מבילנה היה גם עם אנגל. האנגלים היו בנושא הכי גדול שאתה יכול להשתמש. הם היו עם הרווחות של אנגלים. דה גאון מבילנה, כשהוא היה 9 שנים, הוא כבר ידע את כל הסקרות של התורה. בזמן שלו הוא אמר שיש לו שני סקרות בקבלה, אבל הוא עדיין לא ידעת אותן. הוא רצה ללכת כל הדרך לישראל, לתת את התשובה של המקובלים של ישראל. הוא לא, משמיים, הוא לא ידעת אותן. רבי יוסף קארו, אחד הזמן האנג'ל נפגש שלושה יום הוא לא בא, הוא בא כל יום ואז הוא נפגש אחרי שלושה יום והוא שאל אותו, למה שלא נפגש שלושה יום? הוא אמר, בגלל שהאחרונה שאני הייתי שם ראיתי שאתה הלכת לפגוש שחרית בשעה שבע אני לא רציתי לראות את הראשון שלך שלושה יום 7 AM 7 AM 7 AM WAS TOO LATE MEANING YOU COULD HAVE PRAYED 5.30 WHY YOU WENT TO THE MINYAN OF 7? YOU KNOW ACCORDING TO THE RAMBAM YOU HAVE TO SAY KRIYAT SHMA'A AND SUNRISE EVERYDAY L'CHATCHILA THAT'S THE MITZVAH THE GEMARAS SAY UP TO 3 HOURS YES אבל לך תחילה. You have to do it on sunrise. There is one leniency, not to make you depressed, you know, so the life was different in those days. And when the Talmud was written, there was no electric. People went to sleep very early, 8 a.m., 7 a.m., 8 p.m., 7 p.m. There was no light. יש לך איזה מילה של איל, אתה מלך, מלך, מלך, ואתה נפגש. ובאותה זמן אתה מבין? הם נפגשו, אחד מהם בלילה ומלכו תורה כל הלילה. האנשים המפגשים נפגשו כשהרוסטרים התחילו להשקיע. ב-4'00, ב-4'30. הרוסטרים, יש לנו שם במונסי, מישהו יש הרוסטר שם. כשאני מפגשתי לישיבת נצמיניה והרוסטר עושה כל כך הרעיון, ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו זה מאוד קודם, הרבה קודם ממהלך והטלפון. אז הרוסטרים עשויים להתעורר לכולם, אפילו לילים. בגלל שהאנשים נפגשו הרבה שעות, כי הם נפגשו בקרוב, לא הייתה אלקטריקה, תזכרו, לא הייתה שעות. אז כולם נפגשו בקרוב. הייתה להיות מאוד לילה לנפגש בקרוב. זה... אנשים אולי ילדים או ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים רבותיי, אנחנו לא יכולים לדבר על אלה שהם הלכו בשבת 10-30-11 אוי לבושה אוי לחלימה רבותיי, בואו נראה מה קרה עם מדיאן. אנחנו נחליף פה, את הרבה נמשיך למטה בברוקלין. כשמדינת ישראל באה לקבל התגובה את מדיאן, איך אשם אמר את זה? נקום נקמת בני ישראל מאת המדיאנים. אחר תאסף אל עמך. התגובה את מדיאן היא התגובה של אשם או התגובה של מדינת היהודית? מי הוא רבינצ'ידיס? כן, היהודי נשיא חסר עשרה אלפים מוותים. כן. אבל הקבל שלהם, האנשים של מדיאן, היו דברים מאוד פרובוקטיביים, ועשו להם ללכת להתעורר בהם, ולעבוד על אידולים שלהם, בעל פאור, מי הוא שהם נפגעו? היהודי נשיא או ה' אז מי יצטרך לקבל התגובה עליהם? אשם או הארץ היהודית? אשם. עכשיו, כשאשם רוצה לקבל התגובה על הארץ של גועים, הוא יכול אותו לקבל מטען עליהם כמו שהוא קבל עם האיג'יפטים, הוא יכול לקבל להם פנדמיקה כמו שהוא קבל עם סיסרה, 900 קריג'ים, קריג'ים, וכל הסולגים שמותו והם הלכו לנסון והם לא חזרו. יש הרבה מיות של ה' הוא יכול להקים אותם בצורה יותר פשוטה. אבל לפעמים ה' חושב לתת לנו את המשכנון לעשות את העבודה. אתם צריכים לקחת התגובה אתהם למי. מלחמת מצווה. כשה' אומר למשה נקום את נקמת בני ישראל מעת המדיינים זאת אומרת, אני אתם לא צריכים התגובה. אתם צריכים התגובה. אלפים אלפים שלכם נפגעו את עולם הבא, הם היו עולם אידאל, הם מותים. קרה קטנה גדולה, אבל לא רק לגבי הגויים שהם מותים, אלא גם לגבי הגויים. הגויים שהם היו והם הלכו והם נפגעו את הגויים, עובד עבודה זרעי, אין שיר לעולם להגיע, עולם אידאל. יהודים שהם חייבים ל-JC, הם לא יודעים מה לעולם להגיע. יהודים שהם חייבים ל-Holy Rabbi, הם לא יודעים מה לעולם להגיע, אפילו אם הם מאוד רליגיים. חייבים ל-idol, זה נכון ל-Mechalel Shabbat. בותם הם תמיד כתבים בפרוויזיון היודי שלו, בשולחן ערוך. הרמב״ם כתב, מחלל שבת בפרסיה, ועובד כוכבים ומזלות, שניהם עריהם כגויים לכל דבר. הם תמיד נמצאים בקטגוריה היותה. בגלל שהם בותם יותרים. מחלל שבת נמצא כגוי, ומחלל אידאל נמצא כגוי. ובותם הם לא יודעים עולם הבא. ושתיים מהם יכולים להתפלג. אז אתם רואים שזה 100% אחת אחת, את הצעירות האחת והחלטה האחת. זה למה הם תמיד יכולים. מחלל שבת ומחלל שבת ומחלל אידול היו 100% כמו גויים. אז People went to worship Baal Peor. They lost their shirt to the world to come. Such a tragedy. Tens of thousands of Jews lost their shirt to the world to come. Now it's time to take revenge against this nation who put their daughters with no clothes on the streets to get guys to lose their Olam HaBa. טוב. When Moshe came to the Jewish nation, he changed the language of Hashem. It's very strange. Moshe, Rabbeinu, מה שמשה אמר? כשהמדינת ישראל באה לקחת התגובה נגד מידיאן, הם מצאו בלעם בן-באור אחד מהם שבאתו ללחוץ היה בלעם הוא האחר שדיבר את הצעירות להשתתפות את הילדות על הרחוב זה כל זמן שלו מה הוא בא? הוא בא... הוא היה... למה הוא היה במידיאן? למה הוא בא? He came there to collect his payments for the 24,000 Jews that died. Thanks to me your mission was successful. Where is my payment? The Gemara says. אמר לו פנחס You did not commit any good deed of Hashem מה שאתה עשה? אשם אמר לך, אל תלכי עם המשלמים של בלאק ולכת. אשם אמר לך, אל תלכי, אל תלכי עם המדינת היהודית. בלאק אמר לך, אל תלכי. אתה לא שמע את אשם ואתה לא שמע את בלאק. בלאק אמר לך, אל תלכי. אשם אמר לך, אל תלכי. בלאק מבין לך ללכת. אתה רצה ללכת ולכת. אבל בסופו של דבר אתה לא עשה את מה שבלאק עשה לך. מה שבא לך לעבוד? בסופו של דבר אתה בלכה להם. אז מה קרה? זה כתוב, ועד בלעם בן באור, הקוסם, הארגו בני ישראל בחרב, אל חלליהם. מה זאת אומרת אל חלליהם? שהיה שקול כנגד כל חלליהם של המדיינים. He was an important person. He was a prophet of the goyim. So he was, his death was equal like the death of all the midyanim combined. You know, Bilaam, when he came to curse the Jewish nation, he came to use his mouth. The Torah says no one has a better mouth than the Jewish people. בגלל שהם נלמדו תורה במות, הם נפגשו במות. שחקום שלהם הוא שחקום שלהם. הם לא צריכים להיות אירועים ורקודים קראדים. קומנדו-קבוצים, פילוטים מטריאלים, מטריאלים מטריאלים, מטריאלים מטריאלים, מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מטריאלים מט הם היו שולדים, הם היו ללחוץ כמו שהם היו ללחוץ אבל הדרך הארצית של היהודים היא אשם אילכם לכם ואתם תאחר ראשון אל תשחררו זמן בלחוץ מה שאתם עושים? תפקידו על המישן שלכם בשאלה, תלמדו תורה ותפקידו ותעשו טוב מצוות כל מה שעוד יתקבל לך, אני ועוד מייסנגרים אז בלעם הספציה של הנשיאים הנשיאים, מה שיוצא מהמוח הוא מאוד אימפורטנטי בשמיים הוא יוצא ללחוץ עם נשיאים שלנו במוח שלו לא במוח שלו הנשיאים הנשיאים עשו לו מסגרת במסגרת אתם קילדו לנו עם נשיאים שלנו, עם טלאנטים שלנו We will kill you with your weapon and your talent. How did they kill him? With a sword. In a war. Stuck it in his stomach and killed him. It's very interesting. You trick us using our technique to kill us. We're going to use your technique to kill you. Even that was designed by Hashem. So, Rabotai, אז משה עדיין בתחום למישה הזאת, אז הוא עדיין לא מתי. רבי יהודה אומר, אילו היה משה רוצה לחיות כמה שנים, בבקשה בבקשה, בפריפור. והקדוש ברוך הוא אמר, אחרי שתקבלתי רווח בגלל מידיאן, אני אקבל את רוחתך למלכה. זאת אומרת, כמו שתקבל. ה' הוא נותן לו דרך פשוטה, בגלל זה. אני אקבל שאתה לא יכול להיכנס לישראל, ואתה צריך למות עכשיו, אבל יש לנו עוד דבר שהוא לא מופיע. מופיע אותו, ואז אתה הולך, והוא יכול להיות כל הזמן בעולם, לעשות את זה במהלך. אבל משה זריז למצוות זה מה שאמרתי קודם אתה צריך לעשות כל משהו בפעולה מישהו צריך עבודה אתה הראשון שקורא לעבודה תהיה תמיד הראשון לא אחד מהאנשים האלה אוקיי קבלה מכל אחד אם אתה עדיין צריך בסוף תגידי לי לא? מה אתה מחכה? אולי תמיד תמור? הוא יקבל לך ותמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמור כשיש לך ברית מילה, הילדה נולדה, יש לך שתי אופציות, לפעמים בפעמים, כשאתה שחריץ, בשעה שבעה, בשעה שבעה, ברית. אבל לא כל כך הרבה אנשים יצאים, בגלל שהקהילה נשארת בכל מקום, עד שהם יצאו, יהיו עשרה, מי יודע. אז מה הם עושים? קצת אנשים, הם עובדים ברית באחר כך, 2, 3, 5, נתן אנשים ללכת מהעבודה, זה לא טוב. אם הילד היה ילד, הוא היה ילד, ואתה נותן לו, עכשיו אתה נותן לו עד כמעט סנסט. בגלל שכמה יותר אתה נותן לו, כמה בטוחה זה יהיה לבחור של הילד. אם הוא ילד, זה נחמד להתגלגל אותו. ילד זאת אומרת שהחלטה היא כל כך. חס ושלום יכול להתגלגל הרבה חלטה. אבל אנחנו לא עושים הברית באחר כך. חלטה, אם הילד היה חי. אם הילד הוא חי, ובדיוק באותו יום, בדרך כלל בברית. אבל איפה כל הקבוצה? אם הם יכולים להצטרף ב-8 ע'מ, בסדר. אם לא, הם לא יצטרפו. יותר טוב לעשות הברית עם 50 אנשים בישיבה, של 500 אנשים בכלל. בישראל, וגם פה, בקהילה, הם לא מיוחדים כל כך הרבה. הם רוצים הרבה אנשים להצטרף. זה גם מאוד אימפורטנטי לפרסומת מצוות ל'השם' עם כמה מיוחדים אם יש לך מניין של 15 אנשים לפרסומת ל'השם' או 500 אנשים לפרסומת ל'השם' 500 אנשים זה הרבה יותר מניחה ל'השם' מאשר 15 אנשים או אתה פשוט יש מניין אז כשיש לך קונטרדיקציה בין זריזים מקדימים למצוות מצוות לפרסומת ל'השם' כדי לעשות את המצוות ברגע ולא להפסיק רגע וגם יש לך אבליגציה לעשות את המצווה עם הרבה פרטספנטים, איזה אחד מהשני הוא יותר אימפורטנטי? על סקאלה. עכשיו יש לי אבליגציה לסרקרימסי את הילד שלי, ASAP. ברגע, אז צריכים לפרש שחריט, לא יכולים לעשות את זה לפני. כששחריט מופיע, עלינו לשבח, יאללה, סנדק, סיט, מועד, 1, 2, 3. אבל יש רק 50 אנשים. אם אתה מתייחס ל-2 ב' או ל-5 ב' זה יהיה אולי 400 אנשים. המצווה יש הרבה יותר מרצים. בשני הם מצווה. להביא הרבה אנשים ולפעמים את זה. מה יקרה אם הדרך היחידה להביא הרבה אנשים היא לא לעשות את זה פעמים? כמו פה. איזה יותר מיוחד? ההלכה אומרת זריזים מקדימים לרצבות יותר מיוחד מרוב עם אדרת מלך. ברוב עם אדרת מלך יש פסוק, כשיש הרבה אנשים שמייצגים, זה נותן אהבה לראש. תחשבו שהראש יצא לבית, תחשבו על טראמפ טראמפ יצא לדבר איזשהו מקום בסנטרל פארק 50 אנשים נפגשו, זו גדולה גדולה חמישה מיליון אנשים נפגשו, זו גדולה גדולה, נכון או נכון? אז כולם מבינים שכמה אנשים יצאו לתפקיד הכי גדולה שהראש יצא אז דרגמרא, חכמים אמרו לנו, כתוב בספר יהושע. יהושע, ספר 1. ספר 5, ממש. הספר 5 של ספר יהושע. נכון בהתחלה. כאשר הייתי עם משה, אהיה אימך. כמו שאני הייתי עם משה, אני אהיה איתך. מה זאת אומרת? שכל מה שאני עשיתי למשה, אני אעשה לך אם זה הכן, יהושע היה צריך להחזיר 120 שנים, נכון? למה הוא חזיר רק 110 שנים ולא 120 שנים? בגלל שכשה' אמר למשה, תלך ותקבל רוויח את המדינים ולאחר זה אתה תכנס אפילו אם הוא ידע שהכי פשוט הוא יעשה את זה, הכי פשוט הוא ימות, הוא לא נגמר את זה בפעמים. אבל, אתה יכול לראות, ברגע שהם הורגנו ארמיה והם הלכו למלחמה. אבל כשיושוע בא ללחוץ את ה-31 רבים, הוא חשב, אם אני מוותם אותם ברגע, אני ימות, כמו שקורה עם משה, רבי שלי. כשאחר כך הוא מנסה לעבוד, הוא ימות. מה זה הרעש? בואו נעשה את זה בלתי-בלתי כמו שהם אומרים פוקו-פוקו. אין רעש. אז יהושע התחל לסגור את המלחמה. במיוחד, עם המדינת קנאן וכל האנשים האחרים. As it's written ימים רבים עשה יהושע את כל המלאכים האלה מלחמה. It's written in Joshua chapter 11 verse 18 that he stalled the war on purpose because he didn't want to die. Hashem say to him because of this you playing a trick with me I shortened your life by 10 years. הוא שאמר שלמה המלך רבות מחשבות בלב איש ועצת השם יתעקום תמים תהיה עם השם אלוקיך והתגובה היא שישוע כשהוא הכניס את המלחמה, זה כשהוא נכנס. אבל הוא נפגש 10 שנים מהחיים שלו. 10 שנים מהחיים שלו. וישלח אותם משה ואת פנחס בן אלעזר והצבעו על מיליאן. פנחס, בן אלעזר, הכהן. הוא הולך למלחמה. אשם אמר למושה, זה הזמן לביטחון, מושה בא למדינה ואומר, אנחנו צריכים לביטחון של אשם. אשם אמר, לביטחון של מדינה יהודית. מושה החלטה את הדבר, לביטחון של אשם. למה? כי מושה ידע, אם אתה אומר לאנשים יהודים, אנחנו צריכים לביטחון שלנו ושל כל האנשים שהם מותנים, הם לא יהיו עם כל כך הרבה מוטיבציה. אבל אם אתה אומר להם שאתם צריכים לציג את התשובה בשלום של ה' בשלום של ה' כל אחד מוכן למות. זה יביא לסולגים הרבה יותר מוטיבציה ואנרגיה ללכת ללחם וזה בדיוק כמו שקרה. אז אנחנו קוראים לתורה איזה עולם שאתה מנסה לצלם מהו, אל תשחרר עולם בו. היום באנגלית הם אומרים, אל תשחרר עולם בו שאתה מנסה לצלם מהו. זאת אומרת, אל תשחרר עולם בו. זה הסוג שלו, אל תשחרר עולם בו יחיד, עם מיד. למה אתה משחרר עולם בו יחיד? אתה מנסה לצלם מהו. אוקיי. למה הוא השלם פנחס להיות הלידר של הארמא? פנחס, הפנחס הזלזל שקיל רק זמרי וקוזבי פנחס הוא מלך לשם. אמר משה, מי שהתחלט את המצווה, צריך להחליט את זה. פנחס קיל את המדיאנית, קוסבי, המלך שבאת עם זמרי, הוא קיל אותה, הוא החליט את המות של הישראלים, הם החליטו למות אחרי זה. הוא לקח את האנגר של ה' עכשיו אנחנו מגיעים לדבר, אנחנו צריכים ללכת ולקחת את כל האנשים בגלל שלהם אף אחד לא צריך יותר מהם כדי להכניס את העבודה, טוב? אז הוא שם פנחס המתחיל במצווה הוא גומר. הוא ישיב את חמתו של השם. He made Hashem not angry. היכה את המדיינים כאילו כוזבי בצור. He will finalize everything and will finish the job. Twelve thousand soldiers went to the war. How many of them died? How many of them died? Not even one. אשם סגורן קיבל רוויץ למידיאנים. הם קיבלו ארוחים, כל מהם רליגיים. אף אחד לא גאי. אף אחד לא יישב עם רגל. אף אחד לא מלך עם טטוויז. אף אחד לא מחלל שבת. אף אחד לא אוכל טרפות בתל אביב בשבת. עם סיגרת במותו בשבת. הם לא קיבלו אלכוהולים ומגניבים מגניבים ומגניבים, כל 12,000 מלחמים רציניים, כל אחד שלהם גבר לאותו דקה. למהלכים שהם חושבים שהארמות מנסה להצליח בגלל עצמם, אולי הם צריכים להבין שזה כל 100% במדינת השם. והקחו את כל השלל ואת כל המלכוח והביאו אל משה ואל אלעזר. אתם רואים את הגמרא, עכשיו, עכשיו אני אדבר על זה כשאתה הולך ללחוץ. יש דבר בגמרא, אם אתה סורל את האנשים שלך מנהלת 4 או רק מנהלת 3. אם אתה סורל אותם מנהלת 3, אתה נותן להם איזו אופציה ללחוץ. זאת אומרת, אנחנו רוצים שאתה לחוץ, שאנחנו לא צריכים לقتל אותך. אתה רוצה ללחוץ? לחוץ, אנחנו נלחוץ איתך. אבל אנחנו רוצים לא לקחת אתכם. אז מה שקורה פה זה שהם הלכים עכשיו והם קבלו את כל הכבוד ואת כל העבודה. והם הברו את הכל למשה רבנו ולאלעזר. התורה מייצרת שעוד אחד מה12,000 מלחמתים סולגים סלם אחד או שירה אחת או רובים או כל מה שיש להם. הם היו מאוד חייבים. אתם יודעים מה זה? לשים 12,000 מלחמתים ללבנון. הם מוותרים חיזבאללה, טרוריסטים. יש להם קטעים של קשה. ראיתי כמה וידאו שהם פילמתי. 5 מיליארד דולר בקשה. יש שני ארצות בביתה. אם הם יקבלו ככה, יקבלו את הדבר שלהם, הם יסתכלו על החיים. 100,000 אחוזים. זה כל מONEY של טרור ומONEY של דרוג. חיזבאללה היא הכי גדולה של דרוג. הם קבלו קטעים של קשה. בלעדון. אני לא יודע מה קרה שם, אבל אני צריך להכניס שלא כל אלפים מלחמתים שהיו שם, עכשיו אחד שלהם יכנע 1 דולר. אם הייתי צריך לגמבול להכניע מילה, אני אגיד שהרבה שלהם שהם ראו כל כך הרבה מלחמה, או מלחמתים, או דיימנטים, או רולאקס רגלים, הם פשוט קיבלו קצת, במיוחד כשהם נמצאו בקבוצה והם נפגשו את העבודה והמדינה שלהם מתחילה לתחיל ולא יש שקל בגלל שהכל נחלק והם צריכים ללחוץ למדינה, אף אחד לא יעבור להם את מה שהם נפגשו ועכשיו הם נמצאו במONEY של הנאצים מה אנחנו נעשה עם זה? אם הם נעשו את זה לממשלה אני לא יודע מה הם עושים עם זה, הם מפריעים את זה, הם מפריעים את זה למדינה, אבל השליחה, כדי להגיע לג'נרל ולהגיד, ראיתי עשרה מיליון דולר במיוחד, תביאי את זה. ולא להביא את זה הוא עצמו, אתה צריך להיות יותר ממהלך צדיק. לא רק צדיק, יותר ממהלך. 12,000, ה' כתב בתורה, תסתכלי. הם לא קיבלו לתוך שלהם אדם קטן. אתם מבינים למה אף אחד שלהם מתי? אין קווינסידנט שאנשים מתים במלחמת או שמותים נפלו על ראשי האנשים. זה הכל בגלל האבירות. הכל זה, הכל זה, זה האנשים. כל האנשים, 100%. אז בעזרת השם, למטה נמשיך עם הסטרגיה של המלחמת, יש שתי אופיניות בגמרא. אחת היא לסורל אותן מהשני אופיניות. האחרונה היא מהשני אופיניות. זאת ההלכה. לסורל אותן מהשני אופיניות. זה היה רולט על ההלכה. אתם יכולים לראות את זה ברמב״ם. הדעה היא לא להכניס את האנשים שלכם לסורל כל כך, אלא לתת להם אופציה ללכת. אז יש הרבה הרבה רולטות. אם הם רוצים להשתתף וללחוץ, אוקיי, הם יפסקו את זה ותמווים. אבל אם הם אומרים, אוקיי, אנחנו רוצים, הם יכולים את הכל. התורה דסקריבה שהרבה מהגויים האלה בישראל הלכו את כל מה שיש להם והם הלכו. ולא מישהו התקשר אליהם. הם הלכו לישראל. למה? כי הם ידעו שהמלך של ה' עדיף. הם התקשרו לכל מי שבחירה. לפני שאנחנו תמיד ימותים, אנחנו רוצים לקחת כל מה שאפשר ולהלך. זה מה שהם צריכים לעשות בגאזה. הם צריכים לרחוץ לכל אחד מהם. אל תביאו אף אחד, חמאסניק, אף טרוריסט מהם. כל אחד, אנחנו יעזור לכם ללכת לכל מדינות ערבית שאתם רוצים 99.9% של המדינות הערבית היא ערבים, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד בחריין, אני צריך להמשיך עם הליסטה? תמיד כל מדינה היא 50 תמי פעמים גדולה מאשר ישראל, 20 פעמים גדולה, 10 פעמים גדולה. יש להם הרבה מקום למיליארד טרוריסטים. תביאו אותם קטנים בקטנים במקומות שונים. שם הם לא יכולים לנקות. מי הם יכולים לנקות? הסעודים? הסעודים יקבלו אותם. זה לא ישראלים שהם יקבלו אותם לתריאל ויגידו להם קקה סטרוברית בגל ולבנה וזאטר עם פיטה עיראקית דיוקאים מהאובן. אתם יכולים להבין? הם קבלו ביקורת בגל שאחמד ואבדלה ונטלה יקבלו את הפיטה. אחרי שהם אצטרפו את הילדים היהודים הטובים והרסו אותם בצד שלהם. הם קיבלו להם פיטה קרדיסטית. בקרדיסטים של האידיאטים הישראליים. הדמוקרטים. עכשיו הם מפחדים למה הם לא מקבלים. ואם הם מקבלים מילה, וכמה פעמים, ואם המילה היא החלקות טובות של האדם או החלקות קטנות, זה מה שהמקהל הישראלי בקהילה מפחד. אם בין-לדן, שקשר 3,000 אמריקאים, אם הוא היה במחזירה אמריקאית, תחשבו שהמחזירה האמריקאית עומדה עכשיו עם אמנות לממשלה, לפרסידנט, שאני צריך להצליח בין-לדן עם קצת סטייקים וקצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת בן-לאדן? הוא היה גדול. מה עכשיו? אתם מגיעים לו לבריכה בגואנטנאמו. יאללה. כן, צריך לתת לו משהו יפה. למה אתם מגיעים לו ספון פלסטיק? זה מה שהמקרא בישראל מפחד. בגלל שאתם לא הבנתי איך דמייניים האלה הם ואיך אדורים הם לעולם ולנו אולי זו הזמן שאתם תבינו מה זה ערב רב הם וכשהוא יצטרך להגיד להם והוא יחשב שיש מצב להשתתף אותם לגמרי או להחליט את הטעות שלהם בגמרי הלכתה היכולה שהזה יקרה זה לא כל כך טוב לפחות כך. איזה רציניים הם פשוט נאיבים. נאיבים, הם נקראים להם ככה. כשאתם נקראים להם, הם מבינים את הסיבה. 7 אוקטובר נקרא את העיניים של הרבה מהם. אבל אלה שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שקוראים להם, שק שאתם תחלו להתקשר עם האנגלים והנאצים שהם מרדים אותנו. מה זאת הממשלה של ניו יורק? הממשלה של ניו יורק היא עוד פעולה לנו. עוד פרשנות. אל תשכחו את המסגרת שלו. הוא לא יכול לעשות מה שהם רוצים וללחוץ אפרק את כל האנשים חייבים בניו יורק, בגלל שמישהו יקבל עבודה ויגע אותו. זה רק עבודה של זמן. יש אנשים שיש להם הרבה יותר להפסיד. צריך להבין, יש אנשים שיכולים 50 בילדים, ועבודה שלהם שווה מיליארד דולר. אם מישהו כזה יגיד לאנשים של ניו יורק שאתם לא צריכים להתרחק, אף אחד מהאנשים הלכיים הזה יעשה מה שהם צריכים להעביר. הם רק אומרים את זה בגלל שהם רוצים לכל האנשים הלכיים והאנשים הלכיים ללכת עליהם. אחרי שהם ילכים להתרחק, הוא יעשה להם מה שבנט עשה ללכתו. כל האמצעות ולכן בדרך אמיתית. הוא לא יכול להחליט את ה'רן' והוא לא יכול להחליט את ה'פוליץ', בדרך אמיתית. הוא יהיה מנצח להעביר יותר ל'פוליץ'. למה? בגלל שאם הוא יחליט את ה'פוליץ' הוא יהיה הראשון שיום. מה אתה חושב שיהיה לו? אתה יכול לדבר על האנרכיה שתהיה כאן? אני חושב שטראמפ וה-CIA לא יתן לו להיכנס לנהיגה. אני לא חושב שטראמפ הוא כזה מגניב לתת לו את New York City, אני רק לא חושב. אבל שטראמפ כמעט נתן לירוניים להתקשר לטראמפ נוקלי. הוא מדבר ומדבר ומדבר, ולא היה פשוט להתמודד להתקשר לטראמפ קצת. זה לא היה פשוט. בוודאי שראיתי שהאמריקאים אמרו לטראמפ שיש להם רכב של מקומות שהם צריכים להצליח. בדיוק, והם נפגשו. טראמפ נפגש. אני לא יודע מה מילי של פרזידנט אתה. אתם כבר נסגרו שאמריקה תמשיכו במלחמת והם יצאו ותרחקו 9 או 10 בונות, מה שהם תרחקו שם במיוחדים נוקליים אבל יש הרבה מקומות אחרות שיכולים להתרחק אחר יום הוא היה מפחד להתחיל במלחמת עם איראן כן, אבל הארה״ם האמריקאי, הם לא מטעים, הם גם יודעים מקומות להתרחק הם יכולו להפסיק עוד 500 מקומות הלילה והרעיון יהיה 10 פעמים גדול אבל הוא הוא הוא שהפסיק את זה הארמיה רצה את זה והוא הוא הוא עוד פעם נהיה גם לפטי אתם כבר מגיעים נגד אמונים ואתם צריכים ללכת בטוחה לא רק אדם מפסיק את הגז אדם מפסיק את הפרקים תכניס את המדע הפוליטיקה היא עולם פחות. עולם פחות, עולם מגניב, הרבה אפקרסיה. הרבה של הדברים שקורהם הם אחרי המסגרת, אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים אם הם באמת הטרידו המערכת הנוקלארית. האירופאים קוראים שההפרעה הייתה שתי שבועות לפעילה, זהו. זאת אומרת שהאירוניים עדיין בטח מנסים לקבל פרעה. אני אגיד להם שתהיה להם בום. אם ה' רוצה אותנו מותים, אנחנו נמור בלי בומים שלהם גם. אבל אולי ה' יתן להם להשיג בום שהיום שהם יפסקו את המיסל לבית ישראל, הבום יפסק בצמחה שלהם. זה גם אופציון, וזה קרה הרבה פעמים לחמאס, להשקיע, אללה הוא עכבר! הם יפסקו את המיסל, ופום! יפסק בצמחה שלהם. אללה הוא עכבר! ברוך.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









