Live with Rabbi Yosef Mizrachi

This shiur will be, בעזרת השם, להצלחה ולרפואה ציפור הבת צרה, יהושע בן קרן, רפואת העובר של מילנה מלכה בת פאולינה, עושר בן יפית, לרפואת הגוף והנפש, אופטליה בת הודה ברינה, לישועה ושחרור של השבועים, מביתר בן גליה, גיא גלבוע, דלל בן מרב, אוסו לרפואת אביבה ברחה בת אורה. כמו שכולם יכולים להכניס את הנמה. ארגוני, בעל כוחה, היא התקדמת לבנים בגלל הטראגה הטובה שהקרה אשר. מה היה הנמה של האחות שלה? רחל אליזה. רחל אליזה? בת הרב שלמה. בת אורה, ש... חרדית שיעור רבי לילו נשמתה. ‫אנחנו כולנו קיבלנו רימנטה, ‫היום, ‫שכל דקה של החיים, ‫בדקה הבאה, לא יש סיכוי. ‫ולא יש רגלות פה. ‫אין אנשים שאומרים, ‫אני רק 20, אני רק 15, ‫אני יש לי הרבה זמן. ‫במובן, אנשים לא מספרים ‫את זה, ‫לא יש סיכוי על כל מה. ‫אפילו הילדים רחיבים, ‫אפילו הילדים רליגיים, ‫אפילו, אתה יודע, ‫הילדים שלא התחלו את החיים שלהם. ‫כל דקה שאנחנו חייבים פה, ‫זה היחיד של ה' ובכל דקה ‫הוא יכול לקחת את זה. ‫אם אתה תשמע, כמעט כל שנה, ‫לא כמעט, כל שנה, ‫עם אף חלק מהחוק, ‫בזמן הזה, בין תשעה בעב ‫לראש חודש אלול, ‫התשעה האחרונות ‫הן הכי אסורות. ‫הרבה אנשים מותים ומתאים ‫במהלך הזמן הזה. ‫למה זה? ‫כי זה הזמן שנקרא ‫בן הזמנים. ‫כל הישיבות בעולם, ‫בסופו של דבר, קטנות. ‫אז הכוח של התורה ‫מגיע ל-100% ‫של מה זה נורמלי ‫עד תשע בעב, ביום אחר תשעה בעב, 90% של התורה בעולם נגדלת. ולעבוד עם התורה, מה שחייבת את העולם, מה שמתחיל את העולם, זה לראות את התורה. כל אחד שלנו אוהב את החיים של כל בחור ישיבה שעובד ולראות, ולכל אברך שעובד ולראות, אנחנו אוהבים להם את החיים שלנו. ואנחנו צריכים לעבוד תמיד. כשאתה רואה בחור ישיבה או נברך, אתה צריך לראות אותו ככה שאתה רואה רב. רק אם טראמפ היה ללכת לדרום, אף אחד יתרגש, ראש הממשלה, ותנסה להתרחק אליו, ואם אתם יכולים לקבל פיקצ'אר עםנו, אנחנו מאמינים את הצעירות שלכם, תודה לכם שהם טובים עם ישראל, אתם יודעים איך אף אחד יתרחק אליהם. ככה רב הלכה אלינו. ‫הוא לא דרט, ‫הדרט של נעל ‫של כל בחור ישיבה בעולם. ‫אתם צריכים להכיר את זה. ‫אנחנו לא נראה את זה. ‫תראו, בחורי ישיבה, ‫אחר כך, עוד ילד מגיע. ‫לא, לא, לא. ‫אז מה שקורה ‫כשהבחורי ישיבה הולך? ‫רק קצת מהם עדיין מלמדים ‫בשבוע, אבל זה הרבה הרבה פחות. ‫אנחנו נפגשנו, ‫הזכויות שלנו, ‫החלטות שלנו. ‫הגמרא אמר, תורה, מגנה ומצלה, meaning translation, the Torah, defend and save us every second of our life. If when we learn Torah during the year, when it's not Ben Azmanim, there's always tragedies and always problems, unexpected things, once the Torah is reduced, יש הרבה פרובלמים בישראל. פה, אנשים נפגעים, אנשים יש להם הרבה אקסידנטים במים. זה מאוד קטן. החיים של אדם מתחילים במינות אחת. במינות אחת הוא חי ומצחיק, והוא בבקשה, ומתחיל לתחיל. ובמינות הבאה, החיים שלו מתחילים. ‫כן, אתה יודע, אחרי כמה שנים ‫האנשים יחזורים לנורמל, ‫והם מנסים להתחיל את החיים שלהם, ‫אבל זה לא תהיה אף פעם. ‫ואתה צריך לדעת ‫שכל אחד מהאנשים בקומיוניטה, ‫זאת אומרת, קווינט, ‫שאף אחד מבני החבורה, ‫אם אחד מהקבוצה מת, ידעגו כל בני החבורה. Everyone around has to be worried why my Mary did not help to save this tragedy, to prevent it. If it happened in our community, in the family, in the neighborhood, that means that every one of us that could have prevented it did not do so. סימילר למה גמרא קורא, כל גנירה שהמקדש לא מתחיל לתקופה, בקאונט, בשמיים, בעיני אשם, כאילו היא התחילה בגנירה הזאת. זאת אומרת, אשם קורא כל אחד מהם בגלל שלא יש לנו בית המקדש. כל אחד מהם. למה? כי אם כל אחד מהם היה צדיק פרופטי, אז היה יש לו בית המקדש ומשיח היה יצא. העקבות שזה לא קורה, זאת אומרת, כל אחד מהם בגלל של משהו. כל אחד שלנו בגלול על משהו. למות, זה נראה כמו את הכי גרעה שאתה יכול להכניס. זה אפילו כתוב, זה אפילו כתוב, מה אית עונן אדם חי? מה שהאדם שחי, יש לזה איזו רגעה להגביר? זאת אומרת, לא משנה כמה הוא נשאר בחיים שלו, הוא לא יש לזה רגעה להגביר. למה? אתה חי. הלב הוא גם חיים. מישהו שמתאים בבית, לא יכול לרחוץ את כל שלביו, לילה בבית, בלי, ולא רואה, ולא יכול לעשות שום דבר בשבילו, זה גם נראה חיים. אבל איזה חיים? אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים חיים נורמליים. אבל לדבר של התורה, כשאת חיים, וזה לא משנה מה היכולת שלך, זה יותר טוב של להיות מותאים. ובצד השני, איזה אנשים שמותו, הם יכולים להתפרסם לרחוב. הם נכנסים למקום מאוד טוב. זאת הכי טובה שהייתה יכולה להגיד להם, במיוחד הילדים. הילדים, לפני בר מצווה או לפני בת מצווה, הם יכולים להתפרסם. זה נשמר פשוט. זה ברור שהם היו צריכים להגיע כאן בפרק מאוד קטן, הם הכניסו את התיקון שלהם, והם לא צריכים ללכת לאל. הם לא צריכים להכניס את זה בגלל שהם לא הכניסו את כל האנגליות שלהם. אז מי באמת נשאר כשהילדה כזאת... איך עוד היא? 13? 14? היא לא צריכה להיות 13. אז היא הייתה 13, לא הייתה הזכות להכניס את האנגליות שלהן, היא רק התחילה את החיים שלהן. וכמובן שאתם יודעים שיש הייתה תיקון, שהיא חייבתה על משהו קטן לתקן, והיא הכניתה את התיקון שלה. אולי היא עכשיו יכולה ללכת למקום מאוד טוב במלחמה, ולהשמח ללחוץ. מי יהיה מתחיל להסביר את זה? האנשים בגלל זה. האנשים בגלל זה. האנשים בגלל זה. האנשים בגלל זה. חברים, הם האנשים שבאמת קבלו הרבה בין. הם צריכים לחיות עם את האגניה שלהם כל יום שלהם. אשם אמר לנו ש... הוא היה מרצה עלנו, שבמקום להטריד אותנו, הוא הטריד את הביתה שלו. הוא נפגע את האנגר על עבודים, על עבודה ועל... סטון, זאת אומרת, בית המקדש. הוא פגש את הביתה שלו. אז ל-2000 שנים, הקרש ברחו היה חדש. הוא נפגש את הביתה שלו. מה היה העקב של חייבים בית לאשם? מה הוא חייב? הוא חייב קווץ? מה הוא חייב? קטנה? מה הוא חייב בבית? אנחנו חייבים בית. אנחנו לא רוצים לחיות ברחוב. למה אשם חייב בית? לא לו, לנו. Because it's written in the Torah, ועשו לי משקען ושכנתי בתוכם. A person said to the builder, build me a house that I should live in it. You build the house for me because I want to live in that house. Hashem said build a house for me that I should live inside each one of you. Not in a house. אז למה צריך לבית? אז אנחנו נלמדים מפה, שכשהבית נבנה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ונצלם אליה, ו שהאמונה היא בצפון שלהם ואנחנו רואים את המקבל של ה' ממש בצדנו, ירושלים. כל אחד יכול לראות את הסמוק, הוא יכול לראות את כל המרכזים שיש בבית המקדש. כרסולים של זה, אנשים מגיעים מאוד גדולים באמונה שלהם, יודעים שה' הוא בצדנו. ולכן, כשיש לך אמונה גדולה, ולכן ה' יפה, אז ה' חיים בצדך. It's written in Shulchan Aruch, in Ilchot Shabbat, in the first halacha, first halacha, that someone that doesn't keep Shabbat, it's a proof that Hashem does not live inside him. That en lo Eloha, he doesn't have God inside him. Why? Because there is a covenant, there is an agreement, there is an opportunity to connect with Hashem, and this person turned it down. אשם לא דר בתוכו, הוא בתחום שלו, במידה שלו. הוא לא מיוחד. איזשהו של המצוות שהתורה נותנת לנו, אנחנו לא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נור זה אחד מה-11 פרשות של ספר דברים. ספר דברים, כמו שאתם יודעים, היו 36 יום. משה רבנו מדבר על הספירות של את החיים שלו, אמרו שחודש ות עד זין בעדר. והוא מתחיל את הפרשה, ואהיה עקב תשמעון. היה צריך להיות, ואהיה כאשר תשמעון. ואהיה, בעצם בתורה, ‫והיה אם תשמעון, ‫והיה כאשר תשמעון, ‫אבל עקב תשמעון. ‫עקב, it's like לעקוב, to follow, ‫something that will follow automatically. ‫You do something, like you have lightning, ‫it's followed by a thunder. ‫The faster the thunder comes, ‫then you know that the lightning ‫hit in your area. ‫אם זה יקרה 20 דקות, זאת אומרת ‫שהליטניגה קצת רחוקה שלך, ‫אתה לא צריך לדבר. ‫אבל אם הליטניגה באה, ‫אחרי שני דקות, ‫זאת אומרת שהליטניגה ‫באותו מקום. ‫למה זה יקרה קצת דקות אחרות ‫אחרי שני דקות? ‫בגלל שהרעיון של הליטניגה ‫קשה יותר מן הרעיון של הקהילה. ‫אבל זה המשך המשך. ‫אחת, אקספלוגיה. ‫אתה רואה ראשית החלטה, ‫ואז אתה שומע את החלטה. ‫כי זה יקרה יותר ‫לכך שהחלטה יצאה. ‫אז אם החלטה היא מאוד רחוקה, ‫היא יקרה מאוד רחוקה, ‫זה יקרה יותר ‫לכך שהראש יצאה. ‫אז זה משהו ‫שפה אוטומטי. ‫הגמרא אומר, ‫מה זאת אומרת, ‫עקב תשמעון, זאת אומרת מצוות שהאדם דש בעקביו. מצוות שהאדם דש בעקביו. מה זה כאילו? יש לך משהו על הרגל. זה לא מיוחד. כשאתה לוקח, יש לך משהו על הרגל. כשאתה לוקח, אתה מנצח את הרגל שלך. אתם קוראים לזה? אתם לא קוראים לזה. יש פרקים על הרחבים יש כל מיני דברים על הרחבים, סטונים. אתם תסתכלו על זה, אף אחד לא קורא לזה. אז הגמרא אמר, זה מצוות שאדם דש בעקביו, זאת אומרת, קח את זה לגמרי. הוא לא קורא לזה. הוא חושב שמישהו כמו אני, מישהו כזה חשוב כמו אני, that keep Shabbat and learn Torah every day and give a lot of tzedakah and fix a lot of my middot I'm already in a very high level. These mitzvot are not so important. One million of these mitzvot is not equal to one Shabbat I keep or to one hour that I learn Torah. So what do I need? What is it like? A person has a big department store. Big, I don't know, like Century 21. עושה מיליון דולר ביום. ואז יש לו עוד חמש בוטים. עושה 300 ביום פה, 400 ביום, 600 ביום. במרחב גדול עושה מיליון דולר ביום. ובבוטים 200, 300. הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא קורא לבוטים? הוא ‫אז כשקורה קורא לבוטים? למונה, ‫המונה היא מונה. הוא ‫מה זאת אומרת? ‫איפה זאת קורא לבוטים? הוא קורא קורא קורית? לבוטים? הוא ק ‫כמו שהרבה זאת קורית. אבל כשקורה למצוות, אפילו אם איזו מצוות על סקאלה, יש להם גבוהה יותר גדולה מאחרים. אותו דבר, כמו שבאות המצוות יש להם גבוהה יותר גדולה מאחרים. הרמב״ם כתוב, ב-ילחות תשובה, הרמב״ם אומר, לפעמים אדם יעשה אברון, גבוהה גדולה, כמו הרבה קטנים אבונות. ולפעמים הוא יעשה גבוהה גדולה, עבודה טובה, זה יכול לרבה קטנות טובות קטנות. אבל אם זה הכן, למה לא נכניס בדיוק כמו זמן? אני לא רוצה לרחוץ את הזמן שלי על קטנים מצוות. אני רוצה לרחוץ על קטנים מצוות גדולים, ככה אני מקבל הרבה פרופטים. התגובה היא, כי אנחנו לא יודעים איזה מצוות זה את התיקון שלנו. אחר כך אתה מגיע למלחמת קצת מצוות שלא קבלתם בשבוע שלך. זה הטסט הראשון שלך בשבוע. אתה היה מזלזל עם עטילת ידיים. זה אחד הטסטים הראשונים שלך בשבוע. או מים אחרונים חובה. או הכתובות שלך. דברים ש... זה לא הדבר הכי חשוב שלך בשבוע, אבל... אתה יודע, מישהו... אה... לא משהו גדול. או כמו שאתה מפגש. עם איזה קרבנה אתם מבטיחים? אחת הילדה שמאלת לי אמן צדיקה, אתם יכולים לראות שהאמן היא צדקת אני חושב שהיא מישראל, בעברית היא שאלה, היא אמרת, אני רוצה שהאמנות שלי יהיו קצת יחידים וקצת מיוחדים אבל עכשיו כשאני מסתובב אני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה איך אתם יכולים לי ‫שאלותי אלול תהיו ‫עם הרבה כוונה ומאוד מיוחדות. ‫אז כשאישה מייחדת לך ‫איזו אי-מיילה, ‫היא לא מתה, ‫היא צריכה שידור, ‫היא צריכה... אתה יודע. ‫כשהיא מייחדת לך איזו אי-מיילה, ‫אתה כבר יודע ‫שאתה מדברים עם צדקת. ‫זה הדבר הכי טוב, ‫היא מייצרת אי-מייל לרבי, ‫שואל אותו לבית, ‫לא על השידוך, ‫ולא על זמן ועל עבודה ועל פרנסה, ‫אלא על איך אני עושה ‫את הדבר הנכון, ‫שתוכל לדבר עם השם ‫בדרך הנכונה. ‫זה מאוד מעניין. ‫מה ההתגובה? ‫מאוד טובה שאלה. ‫צריך להיות התגובה מאוד טובה. ‫מה ההתגובה? מי ידע? מה תגיד לו? אנחנו נצטרך לקחת משהו על עצמנו כל יום של החיים, בלתי פעמים, כך יותר וכך יותר טוב. בהחלט, לא משהו שאנחנו נפגשים, בסדר? אז מה ההתגלגל? ההתגלגל, אפילו ללכת עם כוונה, זה גיפט מהשמיים. אנחנו צריכים לבקש השם כשאנחנו נפגשים, בלי כוונה, כמו שאנחנו עכשיו. כשאנחנו נפגשים לשומע תפילה, כשאנחנו נעשה את כל החלטות שלנו, תעשו לי את זה, תעשו לי את זה, תעשו לי את הלך שלי, תעשו לי את הלכת שלי, תעשו... כשאנחנו נפגשים את כל הדברים שאנחנו מבקשים, אנחנו צריכים להגיד להשם, כל יום, בכל תפילה, תעשו לי להתקשר לך, תעשו לי להשתתף ברעיון לבחור עם כוונה תעשו לי להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעיון להשתתף ברעי מאוד טובה קונקציה עם גדול צדיק עליו השלום הוא עכשיו במקום גדול במלכה שם הוא רב משה מלכה עליו השלום הוא היה בא לקווינטס כמה פעמים בשנה הוא היה מה שהם אומרים באמריקה פנאטיק ברליגיה פנאטיק זאת אומרת, הוא לא מפריע על כל דבר, בכל זמן, בכל מקום, אין לו דיסקאונטים, כשהוא עושה משהו, לאף רשם. אין לו דבר כזה, להמפריע על קצת. ואחר כך הוא מדבר, והוא אמר משהו מאוד מעניין. הוא אמר, כל אחד מפריע כל יום על פרנסה, פרנסה, פרנסה, פרנסה. ‫הגרעה שיש לנשים ‫קורית להם להיות חייבת ‫לקבל זמן, ‫אפילו אם יש להם הרבה מיליאנים. ‫באמת, הרבים ‫הם יותר גרעים ממה שהם פחות. ‫הפחות יודעים קטנים, ‫הם אומרים, ‫'תעשו לי לציין את החיילה שלי', ‫'תעשו לי לציין את המטר', ‫'תעשו לי לציין כפי זמן לגס'. תעזור לי לעבור את הישיבות של הילדים. אם אני יכול לעבור את הישיבות שלי, אני אשמח כל כך. זו ההתארגנציה של הפחות. הרבי, שכבר יש 100 מיליון דולר, הוא במהלך עם כל החברים שלו. הוא יש 500, הוא יש 1 מיליון. אני קטנה קטנה, במיוחד עם האור ועם השר. אז רעיון שלו, הוא תמיד עם הישיבות, עם הזמן, עם המהלך. אני אעבור את זה, אני אעבור את זה, אני אעבור את זה, אני אעבור את זה, אני אעבור את זה, אני אעבור את זה, אני אני אעבור אז הוא את מפחד להקבל הרבה יותר ממהר. הוא נפגש הרבה יותר. אבל כל אחד, כל אחד, ממהר הכי פחד למהר הכי גדול, בכל שירה, הם נותנים פרנסה. אם, אני אמרתי כבר, אם הייתה איזו אופציה להקבל רעיון של האנשים למשינה ספציאלית, שהיא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת יהיה העולם הכי רבוי בכל רציון שלו. פרנסה. פרנסה. זמן. פרנסה, פרנסה, פרנסה, פרנסה. זה מה שהאנשים חושבים כל יום. פרנסה. אני רואה את זה בעניינים, כשאנשים, אנשים גדולים במדינות גדולות, כשהם באים אליי לשאול ברכה, אז אני נותן להם רכבת ברכות. אחד, דועת, שלושה, ארבעה. כשאני מגיע לבית, ואתם צריכים להיות הרבה פרנסה, אני רואה מהמדבר שלהם, ההתרעה. כשאני מבין להם להיות צדיקים, התרעה קטנה. כשאני מבין להם להיות תלמידים חכמים, התרעה קטנה. כשאני מבין להם שהילדים שלהם צריכים להיות תלמידים חכמים, לפעמים, התרעה אינתה. הם יוצאים מבחינות אחרות. ‫הם רוצים שלם שלהם ‫להיות לאורחים ודוקטורים. ‫ואחרי שאני אהב אותם ‫שלם שלהם תהיה תלמידי חכמים, ‫הם מתנגדים. ‫מה, תלמיד חכם? ‫זאת אומרת שזה יהיה פור אברך. ‫הם מתנגדים. ‫ואז אני אומר, ‫אתם צריכים להיות פרנסת בלידי. ‫אמן! ‫זאת דברית ב-אבדלה. ‫הפתח לנו שערי הורה, שערי ברכה, ‫שערי גילה, שערי דיצה. ‫כל אחד מתחיל עם הטלפון שלהם. אני יכול להגיד שיש לי אלפים גסטים בעולם. כשאני אערך את הליסטה של מוצאי שבת, אף אחד לא עושה את זה. ואני מבקש עם הטלפון. הדברים, האמיילים, השבת פשוט נמצאת. כמו שאני הגעתי לשערי פרנסה, עדיין שהם היו כל כך דיפים באמיילים ובמסגרתם, The subconscious is so programmed about Parnassah that as soon as I say, Shaare Parnassah, everybody pay attention. Amen. Even the teenagers, 16, 17, worry about Parnassah. So when Moshe Malka Zatzal, he said, a person is not allowed to pray to be rich. הוא לא יכול לפגוש רק בפרנסה. הוא צריך לפגוש, זאת הכתובה שהוא צריך לפגוש, תשמע איך מגניב זה. בבקשה, תעשו לי לצלם את הצלחה הנכונה של פרנסה שתעשו לי קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק אני לא יודע איך אני אדבר כשאני מגיע לבריאות. כשהרבה אנשים היו פחות, הם היו מאוד רליגיים. כשהם גיעו לבריאות, הם נפגעו את השם. זהו, היאמאקה נפגעה. כשהרבה אנשים היו פחות, הם נפגעו ברליגיה. כשהם נפגעו בבריאות, הם נפגעו הרבה יותר ברליגיה, בגלל תודה להשם. אני אוהב אותו. הוא נפגע לי כל זה. הכי שאני יכול לעשות זה להיות יותר עובד. שזה שני אנשים, שני דברים שיכולים להפסיק. אז אם אני יכול לדעת שתהיה עבודה, זה יעבור לי קצת ל'השם', זאת מה שאני צריך לדעת. אם אני, חז ושלום, יכול לדעת שאני תהיה עבודה, זה יעבור לי שאני לא מעניין ללמוד תורה או כל מיני דברים כזה, אז אני לא צריך לדעת על העבודה, כי העבודה יחזור אותי ל'השם'. אם אני יודע שהמלכה היא חס ושלום, היא תפס לי את המצוות שלי בעולם הזה, וחס ושלום אני רוצה לעולם הבא, הדבר האחר שאני רוצה הוא המלכה. אותו דבר כשקורה לספרים. כשאנחנו נפגש, אנחנו נפגש שה' שלא יתן לנו ספרים. אבל אולי הספרים הוא הדבר האחר שתרחב אותנו מהאלה. הספרים שאנחנו נפגשו אחת, שתי או חמש שנה, אולי זאת תהיה הערכה. בסוף, כשנמות, אשם אומר, אתה עשה הרבה סביבות, אבל בגלל שאתה סיפר 10, 15, 20 שנים עם הרגלך, עם הרגלך, עם עבודתך, עם ילדים שלך, אתה סיפר הרבה, ואתה נכנס לסיפור עם אהבה, ובכל זאת, זה נרשם את כל העברות שלך. Now, you would say to Hashem, Chabad, you should have given me a little bit more suffering. You know, Chazal are using the expression, מקבלים את האיסורים באהבה. On the other hand, it's written in the Gemara that the Tanaim say, we don't want the Issurim, לא את האיסורים ולא את שחרם. Don't give me the suffering and I give up on the reward of the suffering. Meaning, I want life without suffering. Why? It looks like a pure contradiction. In one end, we say, את אשר יאהב אשם יייסרו. Someone Hashem loves gives them extra suffering. On the other end, also we say that the suffering is the best gift that a person can give, Hashem can give to a person because it erases all his sin. איסורים מחפרים את האבונות, חז'ל said. And on the other end, if that's the case, I should pray for איסורים. No, no, no. אין איסורים ואנחנו נפגע גם על התגובה. איך זה קורה? התגובה היא שיש שני מינים של איסורים. שני מינים של איסורים. איזשהם איסורים לא משתמשים בתלמידת התורה שלכם. אתם יכולים להמשיך ללמוד כמו רגע. אתם בחור ישיבה, אתם מלמדים עשרה שעה ביום. אתם ישתמשים בטוח. When you walk, when you bend down, you suffer. But when you sit, you can learn Torah. When do you suffer? When you walk, when you carry things, when you bend down, when you lay down, you feel the pain. Meaning the pain that you have in your back does not interfere with your Torah learning. Some Isurim make you unable to learn. Unable to learn. ‫הממשלה, ארה״ב, ‫התפקיד, המחזיקה, הסטרס, ‫הקהל, המעברים, ‫דוקטורים, חברות, ‫סוגריה, התחילה, ‫אתם לא יכולים ללמוד. ‫זה יקבל חצי או חצי וחצי ‫של הזמן של התלמידה שלכם. ‫מה ההחלטה בין ‫ההחלטה הראשונה ‫להחלטה הראשונה? suffering that does not make you unable to learn Torah and perform mitzvot. It's suffering of love. That's what's written in the Torah. כשאשם אוהב את האנחה, במקום שלהם ללכת לאל, הוא רצה להעביר אותו במהלך הזה. אבל לא התנועה שהיא יעבירה לו את המצוות. אם ההתנועה יעבירה לי שאני לא יכול ללכת, או שאני לא יכול לשים תפילין, או שאני לא יכול ללמוד תורה, אז אשם יעביר לי איזשהו דמיין גדול. איזה אוהב זה? אתה רוצה לשחרר אותי מהאל, ואתה יעביר לי ללכת תורה ומצוות? זו התנועה. אז לא יש כך דבר. כשהסבירה מגיעה לך שאת לא יכולה לפעול את הרליגיה וללמוד תורה, זה לא סבירה של אהבה. זה פשוט סבירה או רווח. כשאנחנו קוראים איסורים של אהבה, קוראים איסורים עם אהבה, מה זאת אומרת באמת אהבה? אף אחד לא אוהב איסורים. אז אני חושב, אני חושב מה זאת אומרת, אני חושב מה זאת אומרת, בהחלטה. אף אחד לא אוהב את הסורים, אלא אם הוא מזוקיסט. יש אנשים כזה, הם אוהבים לטורצים את עצמם, אוקיי. אבל אנשים נורמלים, הם לא רוצים לתנועה. לא תנועה פיזיתה, לא תנועה מנטיתה, לא... לא לולות זמן, כל מיני קלעות עם הילדים, אף אחד לא אוהב את זה. אז כשהסיפור יבנה לאחר כך, אנשים יש להם סיפור. תודה לך, אשם, שאתה מראה לי שאני צריך להתעורר. תודה לך שאתה מרחק אותי. תודה לך שאתה נותן לי מה שאני חייבת עכשיו, ולא בעולם הבא. Meaning I accepted with understanding. מקבלים את האיסורים באהבה means that I have no complaint to Hashem. Zero complaint. Like Aaron, Aaron הכהן. His two sons died. ועידום אהרון. Hashem said to Aaron, you won't enter Israel because you didn't stop Moshe from hitting the rock. ועידום אהרון. Doesn't make a beep. Accept everything with quiet reaction. אף שום דבר, אף שאלות, אף שקעת אבנים אמרנו על זה אחר כך בשיעור, מה ההחלטה בין משה שעברה כל כך הרבה רעיון, 515 פעמים, למרות אהרון, שלא נראה אימא שהוא מפגש עדיין כדי להיכנס לישראל. אין שאלה על זה, לא בגמרא, לא בחומש. בחומש, משה אמר, אני מפגש אל ה' ואתחנן אל ה' אבל אהרון לא ראה כלשהו. אותו דבר, כשהילדים של אהרון מותו, הוא לא ראה כלשהו. הוא אקבל את זה, אקבל את היסורים. So, going back to what I started, מצוות שאדם דש בעקביו, דגמרה, עם מסכת ברכות, talks about it. דגמרה is asking which מצוות a person is dashed בעקביו. The answer is תפילה. Prayers. Prayers. בגמרא, אסק רום זולות לבני אדם. זולות, comes from the word זול. זול means it's sheep in my eye. You have a meeting with HaShem three times a day, a private meeting, you stand for seven, eight minutes in Tfilat Shmona Yisrael, with all your heart and all your soul and your mind, in front of HaShem, the king of the universe, and you're thinking about nonsense. ‫על המשחק בבסקטבול שיש לך ‫באותה שנה, ‫על הסטור, ‫על הרעיון, ‫על הרעיון. ‫אני תמיד אמרתי, ‫אם זה היה עליי, ‫אם אני מוכן להשתמש ‫בדבר אחד מהתפילה, ‫אלה הדברים של חזל, ‫אבל אם זה היה עליי, ‫אם זה היה אפשר, ‫אני תרחיש ‫אחת הליניה מהתפילה ה-18. ‫מי ידע איזה? לא את. מי ידע איזו רגעת שאני אספר? אם אני יכול, איזו? אה? לא, לא, פרנסה. פרנסה אנחנו צריכים, אנחנו צריכים לשנות ילדים לישיבות, אנחנו צריכים פרנסה. כמו שאמרתי, אנחנו צריכים פרנסה, אנחנו שואלים ה' תביאי לי את הפרנסה שתביאי אותי קצת קצת לך אם אני אהיה קצת קצת לך בגלות, תעשה את זה אם בגלות, תעשה את זה אם להיות מדיוקר, תעשה את זה זהו, אתם יודעים מה זה טוב לי זה כמו לומר לדוקטור, תעשה את הכי טוב שלך אתה לא אומר לו מה לעשות, אתה צריך סוגריה, הוא צריך להתפתח את הלב עכשיו לעשות סוגריה, אתה מייחס לדוקטור מה לעשות? לא, הוא ידע יותר מכך, נכון? אז אתה יכול רק להיות מקווה שכל השם יצא, אבל אתה מייחס למה הוא עושה. שם דבר עם ה' הוא ידע יותר מכך, הוא ידע מה יעזור לך יותר מכל האחרים. אתה מייחס לו? הוא לא צריך לדעתך. אני אטרח את האחרונה פסוק, יהיו לרצון עמרי פי והגיון ליבי לפניך, השם צורי וגואלי. For those of you who do not understand the meaning of this pasuk, I'll explain. What does it mean, יהיו לרצון עמרי פי? What comes out of my mouth will be welcome. בי אשם, meaning Hashem will desire it, to take it. אוקיי? אם רפי, והגיון ליבי לפניך. יהיו לרצון אם רפי, it's no problem, I could keep it. But which part I would delete? והגיון ליבי לפניך. Those three words. הגיון ליבי means my thoughts. Please accept with desire, with interest, what comes out of my mouth and what's in my heart, meaning in my thought. So what comes out of my mouth is the words of Chazal, accepted, no problem. But when I say all kinds of praises to Hashem, עודים אנחנו לך, and I think about the flood outside, And I think about the stock market, or I think about this guy that was supposed to come and he didn't show up. Everybody has something that he thinks about. In the end, we say to Hashem, accept my thoughts. That's very bad. I'm not even talking if somebody has a dirty mind and he thinks about sins that he committed a few hours ago in the middle of Tefillat 18. I want to tell you something. If it was up to me, I would add one more Bracha before Tfilat 18. Which one? We say, אשר יושב בביתך, right? Right after that, we say, תיקון תפילתי לפניך, נכון? מסעת כפיים מנחת הערב, הקשיבה לכל שבי מלכי ואלוהי, כי אליך התפלל. תשמעו לי, למה שאני מבקש, כי אני הולך לפרש אתכם. אני אקבל עוד ברכה שם. מי ידע איזה? איזה ברכה אני אקבל? ברכת הדרך. ברכת הדרך. אנחנו נמצאים בטיפול של שבעה דקות. אחד יפה ליפן, אחד ליפן, אחד לצינה, אחד לישראל, אחד יפה ל-JFK. כולם מגיעים איזשהו רעיון. אתם יודעים מה שאומרים? זה כולה שחשודות. זה עושה אתכם צחוקים, אבל זה יכול להגיד לנו לדעת. אתם מבינים או לא? השם מבטיח לנו גדול גדול for keeping the light mitzvot. I'll give you an example. There are two mitzvot in the Torah that have the same reward. It's written in the Torah, what's the reward? It's written, כבד את אביך ואת אימך, it's in the Ten Commandments, we just read it on Shabbat. The Fifth Commandment. כבד את אביך ואת אימך, למה אני אעריך עוניימך על האדמה? And in the next word, לעולם שכולו ארוך, דגמרא says, כבד את אביך ואת אימך, it's an easy mitzvah or a difficult mitzvah? One of the hardest mitzvot in the Torah. דגמרא says, no matter how great the tanaim were, במשפט על אבותיהם, הם לא הגיעו לנגון של איך אסב משפט על יצחק. גם החכמים אמרו שכי שהמצווה הזה כמעט אי אפשר להשתתף, מה החלטה? עדיף שהאנגלית חייבת להחליט את אבותיהם. למה? כי אם הוא חי בצדיהם והם שואלים על משהו, אבל הוא לא עושה, הוא משחק עם את החיים שלו. טוב להיות רחוק, ככה המצווה נחשף. אתה באמריקה, תהליכות שלך בישראל, ותהליכות שלך צריכות עבודה, והם יכולים ללכת לגבי, או לאחרון שלך, או לאחרונה שלך, או לדוקטור שלהם. עכשיו תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ אבל אם חייבתי לביתה, וקיבלתי קלטה במידה של הלילה, אמרתי לך, אני לא יכולה להתחיל, אני צריכה ללכת לביתה, אני צריכה עבודה. אוקיי, אני צריכה ללכת. אתה צריך ללכת במידה של הלילה, לקבל עבודה, ללכת, לקבל עבודה לאמא שלך, לקבל עבודה. זה מאוד קשה. אתה עושה את זה 9 פעמים, ואחרי 10 פעמים, אתה מגניב, אתה לא עושה את זה. משחק בפיירה. זה פרובל מאוד גדול. There is another mitzvah that has the same reward. למה אני אעריכון ימיך? Which mitzvah? שילוח הכן. You walk, כי ייקרא לך כאן ציפור. You walk in a forest here. You see a tree in a public territory. You get rid of the mother. You take the eggs or the chicks. You lift them up. אתה יכול להשתתף אותם לבית, לא צריך להשתתף אותם. אתה יכול להשתתף אותם, תעשה עקבאה, תשתף אותם לבית, ותעשה את המצווה הזה. אתה יכול להשתתף את האמא, האמא מנסה להיכנס לבית כמה פעמים, ולהשתתף את האמא. אתה חזק את השטחים או את האגז, ואתה מקבל את הדבר האחרון, כמו להשתתף את אבאים שלך לפני 50 שנים. לפני הלילה הזו. איפה ה'לאג'יקיר'? איפה ה'לאג'יקיר'? אף אחד יכול להבין את הלוגיקה או לא? לא. הלוגיקה של אשם. הלוגיקה של אשם והלוגיקה של האנשים לא תמיד הולכות ביחד. אני אתן לכם דוגמה. יש מצווה בתורה, ‫שאם שתהיו שני ראויים חשיבים ‫לעבוד על אדם, ‫והבדין אקצפט את התקווה שלו, ‫והם נגמרו החלטון ‫בעבוד על עבודה. ‫ועד שהם נגמרו אותו, ‫שתי ראויים חשיבים נציגו ‫לבדין ואומרו, ‫היי, היי, היי, רגע, רגע, אנחנו יודעים דבר חשוב לדעתי שהרבי הוא בבית דין. אתהם הדענים האלה לא יכולים להכוונן את הערוץ של האינדיבידואל, כי בזמן הערוץ הם היו עםנו במדינה אחרת. ועכשיו הם פשוט נפגעו. אתה פשוט נגיד, אתה ראה אתו מגיע לשבת, אנחנו כבר עליינו להשיג אותו, אתה אמר שאתה ראה אתו מגיע לשבת בפרש, אתה דסקריב את המקום, ועכשיו אתה רואה שאתה לא היה שם בכלל? איך אתה יכול להראות אתו מגיע לשבת, כשאתה לא היה שם בכלל בשבת? הם נתקעו! מה אתה עושה להם? אתה מוותם אותם. ‫הדברים שרצו לעשות ‫ליהודי נפלא, ‫אתם עושים לו מה שהם ‫הפכו לעשות לאחרים, ‫כאשר זמם. ‫אתם יכולים לראות את גמרא ‫במסכת מקות, ‫בכל מיני גמרות יש את זה. ‫אז רק בגלל שהם חשבו, ‫הוא צריך למות, ‫נשיאלו עליהם. ונתן תסתמונות חייבתה, זה לא הצליח, הטלפון שלהם לא הצליח, אבל הם מקבלים הטלפון כמו שהם הצליחו, כמו שאתם טלפו אותו. אנחנו טלפו אותו, אנחנו טלפו אתכם, אבל אתם לא טלפו אותו, אבל אתם רצו אותנו לטלפו אותו. לנו זה לא משנה, אנחנו טלפו אותו, אנחנו לא טלפו אותו, אנחנו טלפו אתכם בכלל. טוב. עכשיו יש עוד דבר. הם נתנים תסתמונות הבד דין אקספטו את הטסטמוני והם פרשו את האנשיה, ובחלק אחר, השני ראויים הלכו. הם היו לאט במילה. אם הם היו לאט במילה לפני, הם יכולים להחליט את הפרש. אנשיה נפלאה נפגעה בבד דין. והם אמרו, זו ארוחה. הם היו עםנו. אתם פרשו אנשיה נפלאה. עכשיו, הלוגית האנושית אומרת, אם כשאנחנו לא ניגשנו את הטלפון, אנחנו ניגשו אותם, כמו שאנחנו ניגשנו אותו, אז אנחנו ניגשו אותם. כשאנחנו ניגשנו אותו, הם צריכים להצליח, לא צריך להגיד שהם צריכים להצליח את הטלפון, לא? אם כשאנחנו לא ניגשנו את הטלפון, הם ניגשו אותם. כשאנחנו ניגשנו את הטלפון, הם צריכים להצליח אותם, בטח, לא? It's needless to say, כלווה חומר. The Torah say, no, if you already killed him, don't kill them. If you already killed him, don't kill them. Or right away the question is, where is the logic here? Take any human being in the world. ושואלו לו, אם אנחנו לא נקוו אותו, הוא נקוו, אנחנו עדיין נקוו אותם. כשהוא לא נקוו, כולם אמרו, לא צריך להגיד שצריך לנקוו אותם. ה' אמר, לא, אל תנקוו אותו. זו אחת האמצעות. אז, השאלה שצריך להבין היא, איפה הלוגיקה? זה הלוגיקה הביתית. יש לנו קצת מידע נפגש מהקהילה. אם הייתה לנו את הסרטון כללי, הייתה לנו להבין את הלוגית הביתית. אני אתן לכם דוגמה. כשאנחנו לא מורידים אותו, הם עשו עבודה גדולה, שהם היו מפרצים לתת לנשום אינסטי אדם לתת לנשום אדם. אז השם אומר, תקשיבו אותם, אבל לפני שתקשיבו אותם, תעשו להם תשובה ומפגש, וזה יהיה התשובה שלהם. זאת אומרת, עכשיו אם הם היו עם הרבה מצוות, הם קיבלו שבת, הם לראו תורה, הם קיבלו תפילין, הם קיבלו צדקה, עכשיו הם נכנסו למלחמה. מה נכנסו להם למלחמה? האקסקיוש. האקסקיוש נגמר את הטסטמוני האף. אבל אם אנחנו כבר ניגמרו את האנחה, אם אנחנו ניגמרו אותה עכשיו, זה לא נגמר את הטסטמוני. ‫ההתגובה של נותן להם ‫החלטה פיזית ‫לא מסוימת ‫לקטע את העבודה. ‫לכן, במהלך זה, ‫תשכחו את זה. ‫אני אקבל את זה. ‫מפה, אם אתם חכמים, ‫תקבלתם התגובה ‫למטה גדול אחר. עוד מיסטריה מאוד גדולה. אנו שמעים בעוד שנים, במיוחד את האנשים העולמיים הנה, אתם שמעים בעוד 45 שנים, אתם שמעים שיש נאצים שהסכמתו לגרמניה, לארגנטינה, לברזיל, ורק קצת מהם עדיין חיים. הם עד 100 שנים עכשיו. 95, 100. אחד מהם עדיין מותים עכשיו. כמה שנים לפה, אחד מהם מותים עכשיו. אחד אפילו אמר שהאיטלר עצמו נפגע. שההיסטוריה שלו, שהיום הוא נפגע, זה לא נכון. אנחנו צריכים להיות מיוחדים, כי אנשים אוהבים לעשות תיאוריות קונספירציות. אנשים אוהבים לעשות סיפורים. אנחנו לא יודעים באמת, אבל הידיעה היא שלא יש דעה שהרבה נאצים מגניבים גדולים הלכו לארגנטינה ולברזילה ורוצים אחרים הולקוסטים, נאים ומספרים זאת אומרת, נאים ומספרים ילדים כל יום שלהם אוכל את הרעיון שהאנשים שהם נאוווים את ארוך שלהם ושחררו אותם במקום, הם חיים כמו רבים, בקבוצה בארגנטינה או בברזיל, עם אידנטיטה ארגנטית. כל יום שלהם, הם נשארים. נכון או נכון? למה הם נשארים? בגלל האנגליה. האנגליה עושה שהאנשים נשארים. כמעט כל הנשארים שלנו בשביל החיים יוצאים מהאנגליה. אני אגיד לכם דוגמא. אחר כך אני הלכתי לישראל, אני תמיד הולך לפני יום האינדיפנטי, יום העצמאות. יום החרות. אפילו אם יש לא עצמאות קלטה בישראל, אנחנו עם דיקטטור שנקרא בגאצי מחשימם. 15 רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים רבים ר