Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Rabbi Yosef Mizrachi connects the October 7 attack to Jewish ethics, using the story of Noah to explore collective responsibility and sinful speech. He examines Hamas tactics, foreign actors like Qatar and Turkey, and the moral weight of retaliation in conflict.
Chapters
לרפואת אלי מורדכי בן שרה, הלני אורנה בת חן חנה, הצלחה, לחיה בת ניסים. וגם לרפואת הגוף והנפש של טליה בת עודה ברינה. ברוך השם, בפעמים, כמה ימים לפני ההלכה, פה בניו יורק, בניו יורק, יש 1.4 מיליון אנשים שחיים בניו יורק. יהודים, 1.4 מיליון. לפחות, הרבה מהם הם ליברלים, דמוקרטים, הם לא מגיעים למה שהפכה, הם תמיד רוצויים למישהי הכי אקסטרימה שהיא מאוד, מאוד ליברלית. לא משנה כמה שאתה מנסה, זה לא יעבור. ראיתי אחר כך ראשון של מנדני, ברני סנדר וקורטיז, השלושה הרבים האנטסמיטים, שהם לא חייגים את רעיון שלהם לישראל וליהודים, הם חייגים את רעיון שלהם. ברני סנדר הולך להיות יהודי, האחרונים לא. והם מדברים על מייצר ניו יורק, סוציאליסטים, קומייניסטים, מה שהם מבטיחים. זה לא עובד כל כך הרבה, לעצמי, לפעמים. זו בעצם הקרובה האחרונה. אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול כשיש לנו דמוקרט ויש לנו אנטי-סמית, אתה יודע, פרו-טרור ואנטי-ישראל, להגיד, בוודאי צריך ללכת למה לא כל כך רע. ובמקרה הזה, קומו לא יהיה כל כך רע. אני לא אגיד אף אחד במיליון שנים לבחור קומו. אנחנו גם צריכים להשמח שהמלך הרפובליסטי, שליבא, שליבא, שליבא, המלך הפולישי, יצא גם מהקבוצה, בגלל שזה לא נראה כל כך טוב. בגלל זאת, בסוף זה עדיין ידין של השם. נראה מה ששם רוצה. אנחנו צריכים באמת להאמין, בגלל המערכת של כל כמה אנשים, קורפורציה, חברות, אנשים שהם עבדו את החיים שלהם כמובן, זה בסופו של דבר יכול להיות מאוד קשה, מאוד קשה. מי יודע מה יכול להקיים? אנחנו נראה מה שיהיה בשבילנו אשם. אולי הוא רוצה אסעד אוביר, אנחנו לא יודעים. נראה באירופה, זה מאוד ברור שהיהודים צריכים לחיות באירופה. זאת אומרת, באנגלית, בפרנסיה, בספיין. שמעתי היום, על החברה הישראלית, הייתה איזראלית שוקרית, לגבי הכי טובה בישראל. אני הלכתי לשיער בספנית. הוא רגע מאוד טוב, לגבי קטן, מאוד קטן. והוא היה ביותר הכי אוהב בליגה השפנית. בספנית. הקבוצים אותו כל יום, כתבים עליו, כי הם ידעו שהוא היה במלחמה. הוא מנהל פרופסיונלי. השאלה שלו כאן בספיין. מוסלמים, פלסטינים, פלגים בכל מקום, קרסים לו, מנהלים לו בכל משהו. זאת אומרת, השאלה שלנו הייתה מאוד קשה. בכל מקום אתה הולך, זה ממש ריסק. איך יהיו יהודים... זאת אומרת, כשהם יפגשו במדינת ניו יורק, איפה הם יפגשו? איפה הם יכולים ללכת? איזה חברה יש פה. הוא רוצה להוציא תקסים לבריאות, כל אלה הדברים. איפה הם יכולים ללכת? הם צריכים ללכת לפלורידה, אולי לבריאות, לג'רזיה אולי, אני לא יכול לבריאות. אז זו הקבוצה האחרונה. כל מי שקורא את עצמו במהלך, תעשה את הדבר הנכון, זהו. אוקיי. בשבת ראינו את פרשת נוח. פרשת נוח, שם אחרי אדם רעיון שעובד במסכת אבות של הרבה אנשים רעיונים במשנה במסכת אבות, ספר 5 המשנה אומר שיש 10 גנריאלים מאדם עד נואח אדם, אדם הראשון היו כולם רעיוניים וקרימניאלים בסוף 10 גנריאלים שהם עושים הרבה עבודה בין אדם לגד ואדם לאדם ה' עשה דקה להביא עבודה לעולם הפלד הזה היה בעקבות 4,200 שנה. בפלד הזה כולם מותים, אפלו נוח, את אותו אותה, ואת שלושה שלהם ושלושה אותן. בסופו של דבר, 8 אנשים נשארו. הפלד נגמר בשנה אחת. הגמרה אמרה, למה היא מביאה את זה? כי היה עוד אחד, צדיק, הוא נקרא מתושלח. אחרי שהם נגמרו את המות של מתושלח, הארץ התחילה. בגלל שאתם לא רוצים להתמודד אחד עם האחרון. יש כבר איזושהי צדיקה, שהצדיקים היו מתי. אחרי שהם הכניסו את הכל, התנגדה התחילה. 40 ימים ו40 ימים, התנגדה נפלאה. המים השפיים היו מגדולים, היו מגדולים ככה כמו מלח. וכמו שקראתי, בג'נסיס, בספר הראשון, היה רק אחד קונטיננטים ואחד אוכלים. אף ארגון, אף משהו. ארגון, מיד, ארגון, מיד. אחרי שהמידה השלישית התחילה להתקדם והתקדם את הקונטיננט לדברים הרבה-הרבה אחרים, וזה כשיש לנו גם הרבה ארגונים, כמו קרומים, שהיו בכל מקום, והוא חלק שבעה קונטיננטים. זה כתוב בזוהר, אחד הקונטיננטים החלק והם שבעה. ויש סיינטיסט אחד, אלפרד וגנר, הוא בעצם נותן הרבה שנים של חיים שלו לתפקיד את זה, והוא קיבל את הנהגות. אחד מהקונטיננטים הפכה ל-7, והוא מראה איך הם נגמרו, מאיפה לאיפה. הפיסק הזה היה קונקטי לפיסק הזה. זה מאוד מעניין. הוא קיבל עבודה לעבודה שלו. בכלל, אז... המצב בעצם... זה שכשהקונטיננט נגמר, והיה שבעים קונטיננטים אחרים עם אלפים ארוחים, העולם נגמר. אתה לא רואה עדיין אדם, אשם נגמר אדם ואיבדר. הייתה יום יפה, יום יפה. כשהכול נגמר, הים נגמרו, נגמרו הכול. עכשיו זה עולם נגמר. זאת אומרת, החלטה, היא חלטה שנה של מים להנחת, שנה, בגלל שזה רעיון אינסטפטי. אז עכשיו, ההפכה היא שהיו שבעים... עשרה, זאת אומרת, עשרה גנירות מאדם לנועח. כמו שאמרתי, כל אחד היה מאוד קרימניאלי, הם עושים דברים מגניבים בין אדם לאדם ולאדם לאדם. והחזאות אומרות, אפילו אם הגנירה של החלטה עשיתה הרבה רעיוניות נגד אדם, בסופו של דבר, הם קיבלו הוועדה האחרונה בגלל הטלות. רבי יוחנן, מסכת סנדרין, פג' 108 כאן אנחנו רואים שיש איזושהי אמצעות לאנשים, כשהוא מנסה להחליט על עצמם בין האנשים לאדם, אתה יודע, הקדוש ברכו, תהיה לו יותר תלוי. עד שהוא ירוק ואתם יודעים, הוא לא יכול, הוא לא יכול להקבל את ההכנעה בדיוק, אבל כשהוא מפחד עם אנשים אחרים, כשהוא מפחד עם הצהרים או עם אף אחד אחר, כאן, אם הוא לא מאמין, אם הוא לא עושה תשובה, יש באמת, יש באמת קצת תייבה לאחד הזה. ואתם יודעים, לפעמים, ה' נותן לאחד קצת פצ'ים, לדמות אותו, ובאמת, כשהוא רואה שהוא ממשיכה להרדות אנשים אחרים, זה לא רק בין הוא וה' שהוא יכול להרדות. עכשיו זה ארגן, כי אנשים אחרים מתרחקים, אז השם בסופו של דבר מגיע לנהיגה. הפלד, כמו שכתוב בתורה, התחיל בשנת ה-2 בשנת ה-17. ובשנת ה-2 ביום יהודי, ביום ה-27, עוד שנה, זאת אומרת עוד שנה, עוד שנה ועשרה דניים אחרי זה, הכל נחשף. אז אתם יודעים, זה בעצם כל הזמן שנוח וכל האנושים וההלכה שלו היו בכל בתיבה. בקלקולה שלו, בקלקולה של המון, אם הקלקולה האמת הייתה שהרעיון היה 1 שנה ו-11 ימים, בכל זאת, The parasha starts, אלה תולדות נוח. נוח איש צדיק תמים. נוח was a righteous and complete person. את האלוקים התהלך נוח. נוח is walking every step of his life together with Hashem. You know, when we read the parasha, when we learn the parashot, it's not just what used to happen 4200 years ago. בעלי התוספות היא נגמרה הם כותבים, ה' נוח' נפגש בשאלה הזאת שלוש פעמים. שלוש פעמים. ושלושה דברים טובים שה' נוח' היה. הוא היה עורך, הוא היה קומפליטי, והוא היה לדבר עם ה'. החיים של ה' נוח' הם גם סימבוליים, שכל זה נפגש בתרופות. הוא יש לו שלושה בנים, שם, חם ונפת, אנחנו הילדים של ה' האפריקאים היו הילדים של חם, ויהפת היו כל האירופאים, האמריקאים, כל מי שבא מאירופה. והוא גם ראה שלושה עולםים בשבילו, שלושה גילות בעצם. בפעולות הלאה לפעולה, איך כל האנשים היו חליטים ועושים את מה שהם עושים. הוא ראה שהעולם נחליט בפעולה, במבול, והוא ראה את החליטה של העולם, איך זה התחלט עם הוא ואת הילדים שלו. אז זה ממש כאילו שלושה פלנטים שונים. אחד, יש הרבה אנשים חליטים, בום, הם כבר נחליטים, הם מוותים. ואחד, אתה בארק, ואז אתה יוצא ואתה חליט את העולם, אז ממש שלושה פעולות שונים. נוח מתכוונת בתוך שלושה אנשים רעיונים בפרפסיית איזיקיאל 14 ורס 14 מה שמיוחד להם? כל אחד מהם ראה בעצמם שלושה עולם נוח דניאל הוא ראה שהקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה הראשונה נחליטה, והקבוצה זה כמו הראשונה שלושה פרקים אחרים. נחליטה, גם איוב, הוא ראה את הביתה שלו, שהייתה ביתה יפה, הכל נכון, לפני התרגישות שקרו לו. אז הוא ראה את הביתה שלו נחלת, הילדים שם מתייגים, לוקחים את כל העם שלו, את כל החברים שלו יחזורים לו. ואז, בסוף, הכל התחיל והוא נחלת. אז כולו, אתה יכול לראות, שרוצים בחיים, יש לך גדולה גדולה, ואז אתה קוללפס, ואז אתה מקבל את עצמך יותר ויותר. אני זוכר את הקבוצה הזאת של רייכמן, אחד מהגדולים הכי גדולים במהלך היהודי, שאין להם הרבה תלמידה, אבל הם עשו עבודה גדולה, אני חושב שבאירופה, זה נקרא אולימפיה בניו יורק. מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה גדולה מגניבה פשוט מכל הטריףים, המרכז קדימה, המרכז קדימה. אני בטוח שהוא עושה הרבה זמן, כי הוא ידע מה הוא מתכוון. אז, אתם יודעים, זה כן זה קורה. טוב, בכל מקרה, נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו. החכמים אמרו, במסכת סנדרין, פאג' 108, דה גמרא אמר, יש, מרבותינו דורשים אותו לשבח. אחרונים של הרבים קומפלמנטו אותו, מדברו פוזיטיבלי עליו. אתם יודעים, ואומרים, נוח הוא צדיק עכשיו עם כל האנשים רעיוניים, לא צריך להגיד אם הוא חיים עם אנשים רעיוניים. זה יהיה יותר פשוט להיות רכיס. הוא יהיה עדיין יותר רכיס. ורק קצת אומרים, לא. הוא רק רכיס עכשיו בגלל שהוא נגמר לכל האנשים רכיסים. אבל אם הוא היה נגמר לאנשים רכיסים אחרים, כמו אברהם ולאחרים, הוא לא היה במקום שלהם. אבל זה מאוד מעניין. אם אתה רואה את רשי, רשי אומר, איזה רבים שלנו מדברים פוזיטיביים עליו, זאת אומרת, אם הוא רכיס עכשיו, הוא בטח היה רכיס עדיין כשהוא חיים עם האנשים רכיסים. כשרשי ממשיכה להמשיך ואומר, ורק, הוא לא אומר רק רבים שלנו. בפחות הוא אומר, רבים שלנו מדברים עליהם בצדיק. ורק מדברים עליהם בצדיק. למה, אם אתה מדבר על צדיק בצדיק, אתה לא יכול להיות קורא רבי או משהו כזה. זה כאילו מזמין, למה שרשי לא כרס רבים, אלה שמדברים על נוח, רשי לא רצה לקרוא להם רבים. אבל אלה שמדברים גדול עליהם, הם אומרים, יש מי רבותינו, מיני רבים שלנו ומיני, מי מיני? אני לא יודע. מיני אמרו שזה רק עד עכשיו, כי זה היה עם אנשים חייבים. אבל אם הוא חייב לשתתף במדינות אחרות, זה יהיה סיפור אחר. האחרונים, רבים של המדינות האחרונות שלנו, הם שואלים, מי בעצם יש מעניין לדבר נגטי על נוח? מה המצב פה? התורה אומרת שהוא עורך עכשיו, תשכח את זה ככה, מה אתה צריך להגיד? אה, אבל אם הוא היה במדינה אחרת, זה לא יהיה משהו מיוחד. נוח עצמו הוא היה כזה מגניב, הוא היה כזה מגניב שהוא היה האחר שאומר, אוי, אני עדיין עדין עכשיו בגלל שאני מגניב של כל האנשים רחיבים. אבל אם אני חזרתי לבית אחר, זה פשוט לא היה לי משהו מיוחד. זאת אומרת, אני יודע שאני לא משהו. למה אני משהו? בגלל שאני חזרתי לבית כל האנשים שהם יכולים ללכת אל ה' ושהם עושים דברים מגניבים. זאת אומרת, לפעמים, אנשים רליגיים מסוימים, לא משנה מהר, הוא הולך לבית מאוד מודרני או סקולרי. אז אנשים קבלו קצת טרדיציה, אין משהו ספציאלי. הוא רגיל, בחור ישיבה, אולי עשרה או שתיים. כשהוא יצא שם, הוא קורא לו רבי, רבי, רבי. למה? כפי להם, הוא רבי. בכל מקום שם, אתה יודע, כי אף אחד שם לא תלמד תורה. כשהוא יחזור לתוך ישיבה הוא רק מלך, מלך. אז לפעמים אתה מתקשר לאחרון שלך. אתה יודע, אם אתה יכול ללכת למקום שכל האנשים עושים דברים רעים, אתה עכשיו, במקום שאין איש, אשתדל להיות איש. במקום שאין אנש, אתה צריך להיות האנש. אתם יודעים, אדמור רבי חסקל מיקוזמיר, הוא אומר, תראו את הגדול של איש צדיק תמים. כמה אנשים מדברים, אבל לא כל כך רבים עליו. אם אתה רואה אדם פובלי, אדם לידר, שלא יכול להתנגד, ואף אחד אוהב אותו, אף אחד מפרש אותו, אף אחד לא ממליץ אותו, אף אחד לא רוצה לנצח אותו, זו סיגה שהאנגליקט הזה לא נכון 100%. אתם יודעים למה? בגלל... אם הוא לא אוהב אף אחד שאוהב אותו, זה לא נורמל. אם הוא לא אוהב אף אחד שאוהב אותו, זה גם לא נורמל. אבל אם יש אנשים שאוהבים אותו, שאוהבים אותו, ויש אנשים שאוהבים אותו מאוד, זה כשאתה ידע שהאנגלית היא לידרה טובה. למה? בגלל שהאנגלית אוהבת אותו, ושהרחבים אוהבו אותו. אתה יודע, בזמן של משה רבנו, אהרון, האנגלית שלו, הייתה מאוד פחות, עושה איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי כולם אוהבים אהרון, הוא לא פעמים להם, הוא לא נותן להם דברים גדולים, הוא לא היה האחר שנותן להם את הקטעות. אז אתה יודע, אני יכול להחזיר איתך, אתה לא סכם לי, איזוש אתה נכון אדם, אתה נותן לי שאלות נכוניות, כשאנחנו יש שאלות בשביל התקופה, אתה מגיע לנצחות, למה אני לא צריך לדעת שאתה לא סכם לי? אבל הלידר, הלידר שאומר דברים שהם מגיעים לרעיון שלי, שאני לא רוצה לדעת, וזה מגעיל אותי, ואני חושב שזה משהו כזה, משהו כזה, אתה יודע, אתה יודע, אם האנגלית היא כל כך גדולה, זה לא טוב, אנחנו צריכים לדעת אותה, זה מגעיל. אז אנשים מתחילים לעשות סיפורים, אתה יודע, כמו של רבנו, כמו של רבנו, השם מדבר אותו בפנים של כולם. כולם שמעו את זה. ואז קורח בא, הוא קבל 250 לידרים והם מתחילים להצליח עליהם, אתם מלאי אגו. משה, התורה אומרת, האנגלית הכי מגניבה שעברה אף פעם. יאללה, שכחו עליהם. אף אחד לא היה מגניב יותר. והתורה אומרת, אשם אמר, אף אחד לא היה מגניב יותר. זה ענב. והם באים ואומרים, למה אתה כל כך גדול? למה אתה כל כך מגניב? מי יכול להבין את זה? משה רבנו, אשם קורא את התורה אחריו. זכרו תורת משה עבדי. They blamed him for stealing money from the Mishkan. ועבי עמודים. They were actually talking about Moshe that he doesn't do calculation. Maybe something here is not kosher. Moshe Rabbeinu, the Midrash said that some people even blamed him that he went with a married woman. אנשים שקוראים למה שקוראים לו בפנים שלהם הם התחילים לעשות סיפורים על משה רבנו הם קיבלו לו על המים והם קיבלו לו על הרבה הרבה מקומות וכשהאנשים של קוראך, 15,000 אנשים מתייגו והשם נפגש את הארץ והם כולם נפגשו חיים אנשים קיבלו לו עוד פעם זה בגללך כל זה קרה רבותיי, אנחנו רואים היום מה קורה בעולם. יש כל כך הרבה רעיון. יש כל כך הרבה אנשים רעיוניים. הם לא יודעים על עירת שמיים. הם לא יודעים על רעיון של ה'. הם יכולים לנצח אנשים, הם יכולים לעשות דברים רעיונים. אני שומע כל יום סיפורים אינסטפטיים, אני רואה איך אנשים שואלים, אני רואה איך הם מנגינים אנשים, אני רואה איך הם לאהבים, אני רואה איך הם אהבים יותר לאהבים, אם דברים לא עובדים בצורה שלהם, אם הם לא שמחים ממה שאתה אומר, הם מגניבים לנצח אישה. זה לא נאמין מה שקורה פה. זה קשה להבין את הדבר הזה. ואתה שואל לעצמך איפה כל כך הרבה רעיון מגיע למדינתנו? איפה זה מגיע? תראו את ביבי נתניהו, הממשלה בישראל. הוא מנסה מאוד לעשות טובה למדינה. זאת אומרת, זה לא רליגי, אבל יאללה, אתם חושבים שהוא רוצה שישראל תחרות? לא. הוא רוצה לנו להגיע למלחמת? הוא רוצה להגיע למלחמת טרוריזם? כן. הוא רוצה לישראל להצליח במדינה? כן. הוא מנסה לעשות כל מה שהוא יכול, לרצח את טראמפ, ולהגיע לטראמפ, הוא צריך לקחת את איגוויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויויו יש מיליון ארטיקולים וכרסים שרוצים לו את הגבוהה כל שבוע. אתה לא יכול להבין את זה. זה יקרה לך שנים לראות מה שהם פשוט כרסו עליו נגטיבי בשבוע אחד, בישראל. כל חמש דקות ולא ארטיקול עליו. 90% מה שהם קוראים זה ארטיקולים. הוא קברה, הוא עשה את זה, הוא רוצה להסתכל, הוא רוצה להשתתף במלחמה תמיד, כי זה טוב לו עד ההלכה. כל חמש דקות, משהו נו. הוא לא יכול אפילו להשתתף. וההתרעה שיש להם, אני אתן לכם דוגמא. יש שנה כתובה מוכנה, והיא מתהילה עם כתובה מוכנה. הכתובה אמרה שהיא הלכתה לביבי, שהיא מפחדת אותו. ברגע שהם נפגעו את הרזבין. הלפטי ליברל. או, אתה עם הם? זהו, אנחנו לא רוצים שאתה תעבור אצלנו, באתידר. הדעה היא, רבותיי, אם זה דרך שלהם או דרך שלנו. אם אתה לא יכול ללכת דרך שלהם, הם יכולים לעשות כל מה שהם יכולים לנצח אתך. הם יכולים לנסוע עם אדם אחר. הם מבחינים. הם עושים דברים. הם מבחינים כל הדברים בעולם כדי לבנות את המקום שלהם. ובאחר כך, השם רואה ורואה כמה זמן זוכר. וכמה מנגינים, וכל אחד יחזור ויישב יותר אילו לבריאה עד שהם לא יראו את האנחה שמותה, הם לא ירחקים. זהו מה שהם עשו לטראמפ. עם זה, ואחר כך, אני רוצה להכניס אותו לבריכה, לבריכה, וכל הדברים האלה. הדבר האלה שהם עשו לו, הדבר האלה שהם עשו לכל מי שעושה משהו טוב בעולם הזה, אשר הם לא אוהבים, הם הולכים במהלך, הם הולכים במהלך, וזה מה שבאמת קורה. אז, רבותיי, אנחנו נמשיך עם זה. אז נוח, הוא, אתה יודע, האיש צדיק תמים, דה חוזמי לובלין, דה חוזמי לובלין, הוא היה גדול צדיק, הוא אמר רוח הקודש, הוא אמר, הילד של דה חוזמי לובלין, שם הוא רב יצחק אורוויץ. הם שואלו לרבי, רבי, תגיד לנו, בבקשה, מה יותר גדול? תמים? תמים או או הצדיק. מה יותר גדול, איש צדיק או איש תמים? חוזה אומר, כשאחד... לא, יש... בלכה יש שאלה. אם אתם רוצים לדעתם מה קורה ראשון, משהו שהוא קומפליטי, או משהו ש... למשל, אתה מקבל שתי בניים, נכון? אחד מהם מאוד מאוד קשה, הוא מ-3 יום לפני, אבל הוא מקבל. אחד מהם הוא מ-1 שנה לפני, הוא נמצא מהאובן, אבל מישהו קבל קצת מהו. אז אתה יותר מקבל, ואתה יותר טוב. חדש, או יש לך משהו גדול, אבל זה לא מקבל, או משהו קטן, אבל זה מקבל. אז הם שאלו לו, מה זה גדול? טמים או גדול? קומפליט או גדול? והוא נתן לך דוגמה מההלכה. כשאתה צריך לעשות עמוצי ואתה צריך ברקע, יש לך הרבה ברקע חדש, אבל אף אחד מהם זה ברקע קומפליט. ואז יש לך אחד מהישר, זה קומפליט, אבל זה לא חדש. איך שאתה צריך להשתמש? בשביל העמוצי. איך? זה קומפליט. אתה יודע, אחד קבוע בזה. זה צריך להיות קומפליטי. זה כמו לקבוע סקרפייץ. סקרפייץ, אם יש לך רעיון, הלב קטן, אין לך ער, ער, משהו, אתה לא יכול לקבוע את הסקרפייץ הזה. למה? זה לא קומפליטי. אוקיי? אז, אבותיי, נמשיך. אשם אמר, אך קץ כל בשר בלפניי. את החלטה של החיים של כל האנשים הרעיונים שבאים לפניי עכשיו. מלא הארץ חמאס. כל אחד מגיע. אני לא יכול להשתתף את העולם ככה. כל כך הרבה רעיון. העקב שהם מגיעים אליי ושהם עושים דברים רעיוניים אליי, זה אחד הפרובלים. זה אני יכול למדור עד שנראה, אולי הם ילכו לבחור יום אחד או יום אחד אני אשכח להם אבל כשהם מנצחים אחד, העולם נפגש את הגבול לפעמים העולם מגיע לדבר כזה שאתה לא יכול להשתתף את זה יותר זה לא עתיקוי עדיין. זה למה לפעמים מקומות מתקשרות. תראו, במסך ההיסטוריה, קצת דברים קרה, ומקומות, מקומות מתקשרות. אז, אתם יודעים, בגמראי נוסחת פסנדרין, פאג' 108, גמרא אמר רבי יוחנן, רבי יוחנן אמר, תגידו, תראו איך גדול, איך מטורף זה כוח חמאס, לצחוק. בפלד, הם עשו כל כך הרבה רעיונות נגד אשם. כל מה שאתם יכולים להכניס. ובאחר כך, ההכניסה שלהם באחר כך הופכה רק בגלל ההכניסה. זאת אומרת, אם הם לא הכניסו, הם יצטרפו עוד כמה דקות. אחד מהתלמידים של בעל שם טוב, רבי חיים מקרסנה, הוא אמר, בנושא הראשון בישראל, אתם יודעים, ה' חוכמה' הייתה פרקה של חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. חילו כי מפנ רק מישהו שהיה מפחד של ה' היה מספר כמובן. למה? בגלל שיש ספר בתהילים, ראשית חוכמה עירת אשם. אם אתה מפחד של ה' אתה מפחד. אם אתה לא מפחד של ה' אתה לא יכול להיות מפחד. מפחד בדפינים של אשם. כשאשם מספר הוא מפחד. היום איזה אנשים יכולים לחשב שברני סנדר הוא מפחד. כדי להסתכל על אנשים שלו, או הוא יכול לדעת, אולי. חכם לא אומר שאת דוקטור, או משהו כזה. זו דעת. אינטליגנציה. אוקיי. חכם, אחר כך אדוני, חכם, זאת אומרת, מישהו עם פחד, הוא מישהו עם פחד של ה'. אתה יכול לדעת, אף אחד לא נכון. אנשים יכולים לעשות ארגוניות, אנחנו עושים ארגוניות, אנחנו עושים תשובה כל יום. אתה צריך לעשות תשובה כל יום, לפני שתלך לבית אתה צריך להתכוון, לדבר עם השם. אם הייתה יום טוב, אתה נפגע עם משהו, מה אתה עושה? אנחנו צריכים לעשות את זה, זו אבליגציה שלנו. אי אפשר ללכת ללב בלי לעשות קריאה תשובה בבית עם וידאוי, בבקש של השם, בבקש מה שאני עשיתי, תעשו לי עוד הזכורה, תעשו לי לעבוד יותר. לפעמים השם מבקש אתכם בצורה פשוטה, ולפעמים הוא מבקש אתכם בצורה יותר קשה. אבל עדיין, עדיין, כשאתה מבקש איזשהו זמן קשה, איזשהו זמן, לפעמים, כדי שאתה יוצא לתקופה, אתה צריך להתחיל איזשהו זמן שהליך לא כל כך מגניב. כי כמו שהליך מגניב כל הזמן, זה קשה לתקופה, בפירוש. כמה פעמים אתה יכול לתקופה בפירוש? כשאתה יש קריסיס. אתה יכול לראות, זה כמו ישראל מייצר את העולם. בשלב, הפקעה והשכחה, למשל, הפקעה והשכחה היא הדבר הראשון שיכול להכניס את הסין שלך, לא רק מהעולם הזה, אבל גם מהחיים שלך, וגם מהחיים של הקרובות שלך. אז לפעמים, כשאתה רואה אנשים שהם מנצחים, אני אקבל ערטיקה שלו על הטווי או משהו, בישראל, הטווי הישראלי, הם עושים את זה הרבה. הם קיבלו אנשים רליגיים, והם עושים מה שהם עושים, והם מנצחים את ארוך שלהם, מנצחים את החיים שלהם. זאת הזמן להלכת אליהם, לקבל בלשון. בדיוק זאת זו הזמן. כשהרקע שלהם נפגש, רוהן הוא מלכה והשם רצה את כל האנושים שלו מהחלטה שלו, ועכשיו הוא הלכה למטה מאוד גדולה של אנשי רכב. אולי עכשיו זה לא יהיה העקב, עכשיו הוא צריך לרחוץ. והוא אמר, בבקשה, אני רואה מה שאתה צריך ללכת, ועכשיו אני רואה שתכף אשם כולל אותך, ועכשיו תביאי לי ברכות שאני צריך להיות ילד, וזה עובד. יש הרבה, הרבה תסטמונים שהרבה דברים כזה עובדים, כדי שאנשים לא יכולים לקבל שידוך, לא יכולים לקבל ילד. הם הלכים למישהו שצריך ללכת לדבר כזה, ואומרים לו, תביאו לי ברכה והברכה עשיתה מרקולסלית. זה מאוד מעניין. אז כתוב שם שהיה חילו מפניו כל הארץ. חילו מפניו כל הארץ. מישהו שהיה חילו מפניו, הוא נפגש. אבל היום, אולי בלבלו של העולם, העולם חוכמה זו קריפה, כי מלאה הארץ חמאס. זו גם קאף, חטא, ממי. חוכמה גם, כי מלאה הארץ חמאס. אז, אתם יודעים, בפרשת הקבוצות, אנשים קיבלו את התורה במותו שלהם, ועשו צדקה במותו שלהם. תביאו זמן ותביאו. היום, אנשים נפגשו את ספר תורה עם ידים שלהם, ותביאו צדקה רק עם מותה שלהם. אני תביאו, אני אומר, אני שמים, אני תביאו. כל שם מתחיל לפחות. בכל מקרה, רבותיי, הגמראי מסכת ירושלמי מדבר על השם, אומר לנועך, תביאו שטולה לבריח. תביאו שטולה לבריח. למה צריכים שטולה? תביאו רק גבירה גדולה. גניבה גניבה. מה הייתה מידה הגניבה? הייתה 150 מטר 450 פטרות גניבה 450 זה מאוד מאוד גניבה 50 עמות גניבה 25 מטר קצת גניבה יותר מזה הסינגן 25 מטר ו-30 עמות קומטו 15 מטר גבוהה. אז כל פעמון היה 5 מטר. 5 מטר זה 15 פטר. 15 פטר, 15 פטר, 15 פטר. 45 פטר גבוהה. מאוד מאוד גבוהה. 450 פטר גבוהה. זה כמעט שווה ממה של חולי חולי. ואם אתה באמת חושב על זה, זה מאוד זו מגניבה מגניבה. במיוחד, כשאתה מבנה, אתה צריך להכניס את זה מאוד רחוק, שזה לא יחזור עם רעיונות או רעיון. אם זה מאוד נגמר ומאוד מאוד גדול ומסך, קצת רעיון ורעיונים יכולים להחזור את זה. אתם רואים מה שאומרים או לא? אבל בגלל שזה כל כך מירקול להתחיל עם כל הארק הזה, שהמים לא יתרחקים, תזכרו, זה היה מירקולי מירקולי יתרחק מהארץ, ואתה שמים תר. במובן, כשאתה שמים תר, תר יכול לעשות שהמים לא יתרחקים, למצוות תרוגות או מירקולי יתרחקים. אבל מה יקרה אם אתה שמים מירקולי מירקולי בלתי פעולה, זאת אומרת, הם יוצאים עם פרשר מהארץ. מירקולי מירקולי על תר עושה את זה נגמר. אתם יודעים, לפעמים בשלום, הם באים ומגיעים את כל הקרקעים על הרעיון עם איזשהו מaterial של דגל. זה נראה כמו דגל, ואז כשהוא מלכה מאוד, הוא מלכה מלכה, הוא מלכה, זה מאוד מלכה. ואז כשהוא מלכה, הוא מלכה קשה. אז הוא מלכה דגל על הרעיון. זה מירקול, אין מירקול. זה כמעט כדי שיש לך מירקול. הוא מלכה כל הרעיון. מירקול אחרי מירקול. אודם כדי כמה ארוחים בשנה אחת. זה לא פשוט. אתה יודע, ושכל האנמלוגים יפגשו באמצע, ולא יהיו סיבובים. אבל השאלה היא, קודם כל, למה היית צריך לקבל את הארק מפה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה. אז הגמרא במסכת ירושלמי, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת פסחים, מסכת אתם יודעים איך אתה רואה רגעים, כשאתה רואה את הרגעים, כשהוא מתאר, הוא מתאר. פסחים, במהלכות מסוימת, הם מתאר רק בלילה. זו אופניה אחת, איך אנחנו יודעים אם זה יום או בלילה. האחרונה, אם יש לך רגע בצוהר, אתה יכול להפוך אותו ולראות. אתה מפוך אותו, אתה רואה יום, אתה מפוך אותו, אתה רואה בלילה. אז זה מאוד פשוט לך להתקשר עם מה שקורה. נכון? אז חבות יאיר, הוא אומר, אני חושב שזה 300 שנה לפני, הוא אומר, הדרך של אנשים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים חייבים חייבים לקחת דברים חייבים לקחת דברים ח הם נראים בריאים לנצחים, זה נראה כמו יום, זאת אומרת, זה חיים שלו. כשאתה רואה שאתה יושב עם שטולים והם קבלים, החיים הם טובים. כשהשטולים שלהם נחמדים, אף אחד לא מעניין, החיים הם רעיוניות. זאת אומרת, כל החיים שלך מתחילים על כמה זמן יש לך ואיך הרבה הצלחה יש לך. זה מאוד רעיון, בגלל שאתה יודע, כל מה שיש לך, אם אנחנו נצליח בזה בחצי דקה, כל החיים שלך יכולים להחליף. זו הייתה גדולה גדולה במיימי ביץ, אני לא יודע אם אתם שמעו על זה. יש שתי קבועות שאני יכול להכיר, שתי אחים. הם באים לניו יורק, כאן, לביתה. לביתה כאן, בניו יורק. כדי שהם כאן בביתה, אוהבים, ונשימים, ואוכלים, שלהם, 26 שנים, היו בביתה, אני חושב, היו בביתה. היו בביתה. הם היו עם קמרה בביתה. לאחר כך הם ראו את זה בקמרה. הקמרה... האנגלית באה לפסיק משהו באקווריום. אתם יודעים, יש לך אקווריום, והוא היה... -פלופל. פלופל או משהו, פלופל. הייתי מנסה לפסיק אותו, ואני חושב שיכול להיות שזה היה פלופל מופיע או משהו כזה, לפסיק את האדם, והוא נתקע, ממה שקראתי, ממה שקראתי, ממה שקראתי, ממה שקראתי, ממה שקראתי, ממה שקראתי, מה שקראתי, מה שקראתי, מה שקראתי, מה שקראת שש שעות, אלקטריקה, השטחה אולי הייתה מטרה. שש שעות, הם ראו על הקאמרה, כל הלילה, כשהם היו פה בניו יורק, הם לא חשבו שכשהם נמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ונמצאים ו הלכו למלכה. הוא אמר, זה מה שאני אומר, זה יכול להיות מוצלח, זה יכול להיות בכל משהו. אחרי דקה, הכל מתחיל. אמרתי, אשר שפכתי בגרית נקה, הייתי עם הרבה אנשים. ברוך השם, המקום היה גדול. המקום היה גדול יותר מזה. איך גדול היה? אולי 200 אנשים. ובאחר כך, אחרי שהכולם הכניסו לדבר עםי, הלך אחד האנשים. והוא אמר לי שעולם שלו, לועלנו, מותי שני שנים. הרעיון אינספור. הוא לא יש שני דקה בשלב שלו. אתם יודעים איך זה, אתם נשארים, אתם מותים ילד, או אולי יכולתי לעשות דברים אחרים. הרעיון, סטאן, הוא מקבל את המזרח שלכם. הוא תמיד יגיד לך שזה חלום שלך, במיוחד לצבא, שזה חלום שלך שהלך שלך. אם תקבל אותו באופן אחר, אולי הוא לא תקבל דרוגים, אולי הוא לא יהיה דפוס, אולי, אתה יודע, כל מיני דברים. ואז מישהו יכול ללכת לחיים שלו, 10, 20, 30 שנים, הוא לא יש לו דקה של שחר. עכשיו, שחר ו40 שנים. לא פעמים של רעיון, כל הזמן, הוא לא מפחד, השנה הלכה, הוא לא מפחד. הוא קיבל רעיון גדול מהממשלה, הוא לא מפחד. כל מה שאתה יכול לזכור, הוא לא מפחד עדיין. אחרי שאתה קיבל רעיון של אדם בחיים, הוא לא יש חיים. אין חיים בכלל. אחר כך אין חיים. הוא לא אוהב אפילו את ילדים שלו. אלה שהם נשארו. בואו נאמר שאחד מת. תחשבו על הטסטים שהם היו צריכים לתחיל במהלכות, שהם היו מותרים את הילדים בפנים שלהם. או ב-7 אוקטובר, כשחמאס מותר את ילדים בפנים שלהם, או את הילדים בפנים שלהם, או את אותו בפנים של אביו, או בצורה אחרת. תכף את זה. אתם יודעים, כשהם הלכו עכשיו, העשרה האחרונות, הם אמרו שכל פעם בן גביר, הממשלה שבשבילו כל החמאסים של חמאס, כל פעם בן גביר עשה נקודות חדשות שתעשו את החיים של הממורים האלה יותר קשה בבריכה, היו מנסים לקחת אותם ולקחו אותם אי פעם, זה היה בנג'וויר, בום, בום. הוא מנסה לטעות את המנצחים שלנו, זאת אומרת, מרדכים, לא מנצחים. הם קראו את זה, אתה יודע, מנצחים. אסטיג'ס. וכמו שהוא לא נותן להם את החלטות החליטות שהם נגמרו עליהם, וחלטות אליבה, וחומוס, ובגאמן, ומשחקים בסוקר, וטווי, אלה היו יום מיוחדים של אוקטובר 7. זה זה. היכון שלהם עכשיו הוא הרבה פחות עכשיו. את האם לא כזה טובה. אין טווי, אין רדיו, אין משחקים, אין קארדים. היו יותר מרדכים בדרום אחד לפני האחרון, זה היה כמו סוויט. לפני שהישראלים היו כל כך זקים, הם חשבו, כמו יותר אנחנו נכנסים להם ולא ננסה להם להתאהב, כמו יותר קטנה אנחנו נמצא. והערבים, יש להם עדיין לידר. יש להם את הערכות שלהם. וואו, הוא העולמי בחמאס, הוא הרבה שנים... כמגרמת. אז הוא הוא הלידר של הפריזונרים. הוא נגמר עם חיילים בפריזונרים, עם האדמות. אנחנו רוצים את זה, אנחנו רוצים את זה, אם לא נתן לנו את זה, אנחנו נגמר, אנחנו לא נאכל, אנחנו נפגע, אנחנו נפגע. והם ממשיכים להצטרף אליהם. ובכל זאת, בא אחד מפחדים. זה סוף. הפרטיה זה סוף. מי ממשיך את זה? יהודים, הליברלים. האטרני-ג'נרל, כל אלה הלפטים. אה, צריך להכיר שהם יקבלו שרירות ופינאפל ומי ידע. נותן להם פרקה, נותן להם פרקה. מישהו ששחרר קטן במטרה, צריך להם פרקה. מישהו שעשה משהו לאמא בצד הילדים, צריך פרקה. הפרקה היא, כשיש לכם מרדכים כאלה ותבואו להם לבית, זאת איתה שהצלחה התחילה. לאחר כך הם מגניבו ישראלים והם צריכים להשתתף. הם צריכים להשתתף את המרדכים האלה. הם פשוט השתתפו 250 שלהם. 250 אנשים שהם מורידים הרבה ישראלים, אף אחד מהם. הם השתתפו אותם והם קיבלו 20 מרדכים. 20 ל-250 מרדכים. אבל בלי זה, הם קיבלו 2,000 עוד טרור-אקטיביסטים. לא כאב כ-250. ה-250 היו הטובים. גדולים גדולים, כמו איך ישינואר. סינואר. ומה קרה? אנחנו ראינו מה קרה אחרי שהם נפגשו מעט 1,027 טרוריסטים. מה הם עשו לנו ב-7 אוקטובר? ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם, שעקרוני המדבר. אנחנו ראינו מה הם עשו לנו. ולארוך כלל, אני יודע, אני יודע, אני זוכר שאני לא רוצה לרחוץ את הפרדה, כולם שמחים עכשיו, ה-20 האסטג'ס האחרון יצאו, הם יצאו, ואתם יודעים, והם נפגשו איזה קטעים מתאים, הם עדיין יש, אני חושב, 12 קטעים נפגשים. 11 יהודים ואחד לא יהודים. זה מה שהם עדיין קבועים. הם אומרים שהם יכולים למצוא 5 שלהם. הם קבועים. הם מנסים להתקבל כמה זמן כמו שהם, בגלל שטראמפ אמר, בואו, אנחנו רוצים לצלם אתכם. אנחנו רוצים לצלם אתכם. הם לא יודעים, הם לא יודעים לצלם אתכם, בלעד מה יקרה. בסופו של דבר, רבותיי, כל בית שאנחנו נעשה, אנחנו, טראמפ, אנחנו, ארה״ב, כל העולם יצא, אף אחד לא יכול להוציא אותם. הם בתחום, הם יודעים, אין משהו שאתם יכולים לעשות. זה קרב גרילה. אין משהו שאתם יכולים לעשות. וכך הרבה מהם, כשאתם מתחילים להתקשר בביטחון, פשוט הם קבלו עוד אחדים, בגלל שקטר שמישהו. הם פסקו את הטרוריסטים. קטר ו... מי יודע, אולי טורקיה וסעודי ערביה אולי. וכל המדינות האלה, שהן תמיד פסקו את הטרור. בסופו של דבר, רבותיי, השם הביא אותנו לדבר כזה שאין דרך להתחיל. חיזבאללה הלכה לבינון. הממשלה הלבנית הייתה צריכה להחליט אותם מהכונות שלהם. לא, הם מפחדים עליהם. אמרו, אנחנו נפגש לבינון. הפרובה היא, אתם רואים, עם את האורגניזציה הטרורית, הם יכולים לא לדבר אם אתם נפגשו את הטרוריסט. פשוט הם עושים קלעון בפעמון והם מייחסים להם חמישה חדשים שעומדים עם הטראק. אתם מייחסים להם והם מייחסים לכם אחר. זה בעצם אין עבודה. יש באמת אין סולושיה. אז עכשיו הטראקים אומרים, כל הזמן הוא אומר, אין פיטאס, בום, הם מגיעים להם. אין פרקות, בום. אין טווי, בום. כל דבר אחד לאחד, בלתי פעמים, מנסים את כל הפריזוניים, בלתי פעמים, כל הזמן, בלי מרצה, בכלל, בלי מרצה. בואו נמשיך. אז השם אמר לנוח, קח את האנימולים פשוטים, שבעים אחת, זאת אומרת, אלה שהם קושרים, שבעים אחת, אלה שהם לא קושרים, שבעים אחת, גבי וגביה. גם של החיים. גם של החיים. אתם יודעים, יש חיים שהם קושר וחיים שהם לא קושר. אם התורה מדברת על החיים בלי להגיד אם הם קושר או לא, רק על החיים, אז אתם יודעים, מה שלמדנו מזה? שלמדנו מזה שהם אוטומטיקלי קושר. למה? בגלל שהכי הרבה של החיים הם קושר. סעמרנת. אי, אי, אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. אי. זה א מה שמאוד אימפורטנטי עכשיו, כדי להכניס את הארק עם כל כמה אנמלות ולהגיד שזה מרחק וזה יותר קשה לעבוד. רק בגלל שכשאני יוצא מהארק, אני צריך להצטרף ל'השם', והתגובה היא, כן, אני לא צריך את הצטרף שלך, זה בגודל שלך. אתה צריך ללמוד להיות אנשי תודה. אם מישהו עשה לך קטנה קטנה, אתה צריך להיות תודה לו על החלק של החיים שלך. אם הוא עשה לכם הרבה עבורים, לא צריך להגיד אם הוא סביר את החיים שלכם, לא צריך להגיד אם הוא נתן לכם הזכויות להיות רליגיות ולהיות חיים של אדם, לא צריך להגיד אז הידיעה היא שזה כל כך עבור תודה וה' לא יכול להסתכל על אנשים לא תודה לפעמים אתה עושה הרבה הרבה עבורים לך בחיים הרבה, עשרה עבורים ואז אחד פעמים הוא נגמר. אחד פעמים הוא נאהב אתכם. הרבה אנשים, במיוחד האלוהים, האלוהים המתאמנים, הם נאהבים אותו. אני לא עושה שום דבר עם הם עדיין. זהו, הוא לא חבר שלי עדיין. למה? הוא נאהב אתכם עד 20 שנים. למה אתם כל כך אומרים, אה, לא, הוא עשה משהו רע לי, הוא נפגע אותי, אני לא רוצה שיהיה לי משהו לדבר עם זה. אני נפגע אותי עם זמן, הוא לא נפגע אותי עם זמן. אוקיי, אבל הוא עשה אלפים פעמים אתכם. בצורה של אדם, הוא יש מזכירה מאוד קטנה. מה שאתם זוכרים היום, בסופו של דבר, במהלך הלמוד, אתם מתחילים לפגוע. דגמארה שואל, כמה זמן זה יקרה לגלטפלנס? כמה רגע זה יכול להקבל? התגובה היא, כשאתה מדבר. כשאתה לא הכניס את הסרטון, אתה יכול כבר להשכח מה שאתה מדבר או מה שאתה אמר. זה נשמע קצת כמו אגב. לא, זה לא ככה. לפעמים אתה מתחיל את הסרטון, משהו מגעל את המדע שלך. מה? אתה רואה, ראית, ראית רעיון, ולפני זה, אתה מזכיר מה אמרת. איפה היינו? נכון? כמה פעמים זה קורה בקבוצה? הקבוצה היא במידה של קטנה, מישהו שואל שאלה, הוא אמר, לא עכשיו, ואתה כבר מזכיר איפה הוא. כמה פעמים זה קרה לך בקבוצה על הטלפון? זאת אומרת, הטלפון של הרעיון להזכיר, לפעמים יכול להיות בין התקשורת. אבל לנשים זה קצת אחר. אם תשמעו אותן, הן תזכרו אתכם תמיד. לפעמים אנשים יוצאים בשלום בית, בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בשלום בש אני מבטיח לכם. תגידו לי, אני שמעתי שהיא נפגשת אתכם. אני לא זוכר. זה היה משהו שאני לא יכול להגיד לכם. אני לא זוכר. תגידו לי, אני שמעתי שהיא נפגשת אתכם בזמן, בשעה אחת אחרי הסביבה. היא כבר הייתה במלחמה. אה, כן, והיא יודעת כל דטאי. והתגובות. וגם הנשים הן מאוד טובות עם התגובות. הם זוכרים דקות, אתה יכול לראות, זה היה נתון שלנו, זאת הייתה הזכרות שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה נתונה שלנו, זאת הייתה והאנגלית היא מאוד טובה במה שהיא צריכה להיות מאוד טובה בזה. נתונה כשאתה רוצה להיות פמיניסט של ולמצוא את העולם ולמצוא אנשים לאנשים ולאנשים לאנשים, מה יקרה? העולם, לא רק האנשים מתקשרים, העולם מתקשר. העולם מתקשר. כל אחד עושה את עבודה שלו בצורה לא פרפקטית. היא לא הייתה כתובה לזה והוא לא הייתה כתובה לזה. אבל אין אף אחד לדבר איתו. אני אתן לכם דוגמא. אם אתם תקבלו אינשה ותכניסו לה להיות מלחמה, קומנדה, שהיא יכולה ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ כל יום. היא כמעט כמו אדם, מאוד גדולה. היא אפילו יכולה להתקדם בלחוץ אחד לאחד עם, אני לא יודע, קונג-פו או מה שאתם קוראים לזה. היא יכולה להתקדם את האדם. הם יכולים להבין, זה קרה. איזו אנשים יודעים איך להגיב. אבל, כשאדם יכול להבין, היא תחלת במידה של האנשים, בפריזון, והם יכווים אותה עם רגלים. מה הרעיון הכי גדול שלהם? שהם לא עושים דברים רעיוניים להן. כדי להבין משהו כזה, הם יוצאים איזה סקר מאחר. בגלל שהיא לא יכולה להשתתף אחרי זה. זה עדיף מלחמת. היא רוצה להצליח להצליח ולעשות מה שהם רוצים לעשות. כמו החמאס, מה שהם עשו לדברים. לרקוד, זה גם מאוד קשה להם. הם מטורחים אותו, הם מטורחים אותו. אני לא יודע, אני לא יודע, אני לא יודע, הוא מפחד כמה פעמים, הם מפחדים את רגליהם, ובסוף הוא לא אומר להם, הם מפחדים אותם בכן שהם לא יודעים את הסקר. ולאנשים, אפילו אם היא מוחלטה פיזית, והם מפחדים אותה, וכל זה, ואפילו אם היא נתנה את הפחד, אחרי שהם יכולו לעשות דברים מגניבים להן, פשוט היא מפחדת. היא לא הייתה כתובה להיות קבוצה. היא לא הייתה כתובה להיות שם. השם אמר, אנשים לא יכולים להיות רגלים. אישה לא יכולה להיות ראשית בקורדת היהודית. אם אישה הולכת לטסטיפי, היא לא יכולה לשמוע על זה. למה? היא יכולה להיות מניפולטה בצרכים. ולא רק זה, גם כשהיא טסטיפיה על עצמה, היא לא חייבה לתורה. לא בגלל שהיא... כל אומנה היא מגניבה, כמובן, זה לא המקרה. כשאתה שמים אותה על המערכת, המגניב של האנשים יכול להכניס אותה לנצחות ולהשאל את השאלה שלה ולהחליט את המחלטה שלה. וגם זה מפריע לנשים יהודים. אז ה' לא יכול לקבל את הכל בגלל פסיכולוגיה של האנשים ופסיכולוגיה של האנשים. אז עכשיו, רבותיי, זה מאוד אימפורטי, ה' אומר שכשאתה יוצא מהארץ, אתה תלמד להיות אנשי גדול, אתה תשתמש במילה מהכושר הזה לנצח. ויבוא נוח אל הטבע מפני המבול. התגובה התחילה. האנשים לא רוצים להכניס אותו, האנשים הפחדים. כי 120 שנים הוא היה בניין את הארכה, ועכשיו הוא 600 שנים. הוא מתכוון להכניס את הארכה. האנשים חייבים לבית דווקא. מתושלח חייבת 969 שנים. אדם חייב 930 שנים. נוח עכשיו חי 950 שנים, נוח עכשיו 600 שנים. הוא יש לו שלושה בנים, שם, חמן, יפת ואימא שלהם. הם כמעט יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. הם יכולים להכין. אתה ואת שלושת שלכם ואת אמא שלך ואת אמא שלהם. הם זה לא מגניב שהאמא של שלכם תהיה לידך, שהיא צריכה להחליט, היא צריכה, את יודעת, היא צריכה קבוצה. אתה עושה קבוצה לאנשים ועושה קבוצה לאנשים. אם אתה ממליץ אותם, הם לא יש קבוצה, אבל זה קבוצה, אז מה? שני אחים, שני אבנים צריכים להיות נחמדים. אם האבנה של רובין צריך להיות בצד שימון, האבנה של רובין תהיה בצד שימון, האבנה שלו. זה מאוד לא מודס. הם לא צריכים להיות נחמדים שם. אפילו נוח כבר הבנה את זה. תזכרו, זה 900 עשרה לפני שיהיה לנו את התורה. אבל נוח כבר ידע הרבה על התורה, כי אנחנו רואים שהוא ידע איך להחליט על אנימלים בגלל אתהם. אתה צריך לדעת את זה, אתה צריך לדעת את אנימלים. אז אנחנו רואים שיהיה לו איזו אינפורמציה, אפילו לפני שהתורה היתה לנו. רשי אומר, נוח היה עם דעות. הוא לא היה בטוח, הוא לא היה בטוח כל כך שיהיה אשם באמת הולך לנצח את העולם הוא לא היה בטוח כל כך, למה? הוא הלכה רק לארכה כשהמים נפגשו לו, אין לו שולחן. האנשים היו הראשונים, לא להכניסו אליהם, אבל אשם נפגשו אליהם והם נפגשו הם אמרו, אתם יותרו עםנו. אנחנו עכשיו רואים שאתם נכון. 120 שנים, אתם אמרו לנו, אנחנו נרחקת אתכם, אנחנו נרחקת אתכם, אנחנו נרחקת אתכם, אנחנו נרחקת אתכם, כל יום שצאנו, נרחקת אתכם, ואתם תמשכו בבנות. ועכשיו אתה רוצה להשיג את עצמך ואת הקבוצה שלך ואנחנו כולנו נשאר? כן, אני אמין לך, תקשיב. אם אתה תקשיב ותחליט, אנחנו לא נמצא בפלוד הזה. או אולי ה' אמר לי, קבוצה אחרת. להשיג את האקסטרה 50 נכון שאנחנו פשוט נמצאים. אתה לא תקשיב, ועכשיו אתה מייצר. אז הליוון מפחד אותם, אבל נוח עדיין לא הולך ללכת לארץ, הוא אומר אהה, אולי ישראל פשוט מזכיר, זה לא יכול להיות, הוא יכול להשיג מיליאנים של אנשים עכשיו. הולך ללכת אליו. הוא לא היה בקבוצה, הוא היה צריך ללכת. זאת אומרת, אם ישראל אמר לך שהוא יכול לעשות את זה, והוא יכול להכניס לך את זה ל-120 שנים, אתה עדיין מפחד? בפעם האחרונה? אם זה יקרה או לא? זה נקרא קטנה אמנה. את האמונה לא מווחדת. לא יודעת. אתם יודעים, בהתחלה הוא אומר, נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו. את האלוקים התהלך נוח. נוח איש, זה מן, צדיק, תמים. צדיק, תמים. מה זאת אומרת? צדיק זה ידיק, ותמים זאת אומרת קונפליט. איש צדיק תמים. And now the question is, the question is, when he came out of the ark after the flood, he planted a vineyard, drank wine, became drunk. His son saw him, his son Ham saw him naked. קסטרידה אותו, כי הוא לא רצה שיהיה לו עוד ילדים. אני כבר יש שם ויפת לתגובה על הנשיאות. זו אופציה להכניס את אבא שלי ללא ילדים. הוא הכניס אותו ללא ילדים, וננוח עוקב מלבו שלו, הוא ראה מה קרה, החלטו להכרס את ארץ שלו. אתה עשית לי את הארץ שלו, אני אכרס את ארץ שלך. מי זה? קנאן. צריך להיות סלב לכל אחים שלו. אז השאלה היא עכשיו, למה נוח לא הכרס חם? למה נוח לא הכרס חם? חם היה האחר שעשה את זה. אתה יודע, חם הוא האחר שעשה את זה. כששם ויפה ראו, שם ויפה ראו, שם אמר, תראו את אבא שלנו, הוא נפל נפל וכך הלאה, היו באים לקבל וקבלו אותו. הם ראו, תראו אותו, אני לא צריך לראות את אבא שלך, הוא לא נפל. אז הם קבלו אותו, היו לרחוק. הם קבלו אותו, הם נתקעו על זה, אבל הוא נתקע על זה. אביו שלו נתקעו על זה. אולי קוראים לו, אביו שלו נתקע על זה. אבל כשתורה מדברת על נוח אחרי החלטה, היא לא אומרת איש צדיק תמים. היא אומרת, נוח איש האדמה. איש האדמה, האנשים של הארץ, של הארץ. מה קרה בשיטה שלו? אנחנו צריכים להבין, אנחנו צריכים להבין שאשם היה מגע בנוח שלא לדבר שכל האנשים הטובים ירדו כמו שאברהם דבר, שהסטורם לא יתרחק אולי יש אנשים רכים שם, ירדו אנשים רכים ואשם אמר לו, אם יהיו אנשים רכים, ירדו אנשים רכים וטובים זאת אומרת, הטובים ירדו בגלל האנשים רכים אני לא אטרח את המקום, אני לא אטרח רכבים ורכבים ביחד. רכבים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים יחדים He did not also pray for them. So in the Haftarah of the Navi Isaiah, Prophet Isaiah, the Haftarah says that Hashem called the flood May Noach, the water of Noach. You know, Noach came back in Gilgul of Moshe Rabbeinu. משה רבן הוא אמר, מחני אינם מספרך. אירייס מי פעם יו בוק. אם אתם רוצים להחליט את הארץ היהודית אחרי מה שהם עשו, אירייס מי פעם יו בוק. מחני היא את השפה הזאת, כמו מי נוח. מי נוח, מחני, את השפה הזאת, רק אורדה שונה. אבל, קין ואבל, אבל גם הוא משה. So, Hevel was reincarnated in Moshe, but we have to say, I guess, that Hevel was reincarnated in Noach and later in Moshe. We come in reincarnations. And what's the correction now? Before, you didn't defend the generation and all of them drowned. Now, Moshe learned the lesson and he fights and he doesn't let Hashem wipe out the Jewish people who committed the crime. ואימך את כל היקום, השם יריס את כל העולם וישאר אך נוח ואשר איתו בטבע. נוח, מה זאת אומרת וישאר אך נוח? רק נוח. מה זאת אומרת רק נוח? רק נוח זאת אומרת, אבל הוא היה עם ארובו ועם האנימלים. מה זאת אומרת אך נוח? וישאר אך נוח, ואשר איתו בטבע. זאת אומרת, לפני היה נוח, איש, צדיק, תמים. נוח, צדיק, קומפליט. עכשיו רק נוח נשאר. וישאר רק נוח. רק נוח נשאר. למה? כי אתה לא יכול לקרוא הרבה יותר צדיק תמים. למה הוא לא יכול להגיד שהוא נכון ונכון? בגלל שהוא לא חזק את הגניבה שלו עם הם אם אתה לא חזק את החזקות של רחבים, אתה יש לך הזכויות לחזקת רחבים ואתה לא עושה את זה או אתה לא סופורט את זה או אתה מפריע את זה יש לך שלושה מילים של אנשים איזה אנשים לא עושים קירוב לא עושים, לא סופורט איזה אנשים, לא רק הם לא עושים, ולא סופורטים, הם גם מנגינים. הם עושים כל מה שהם יכולים להחליט. ואז יש אנשים שעושים קירוב או סופורטים קירוב. שלושה נבחרות של אנשים. אלה שסופורטים, מנגינים, איך הם עושים את עצמם, או איך הם משתמשים במים לזה, הם, ברוך השם, הם בצורה מאוד מאוד טובה ללכת למקום הכי גדול בעולם הבא. אלה שלא עושים את זה, הם לא יכולים להיות קוראים לנכון. אחים שלכם מתים ואתם אימרים את זה. אלה שמסגרו את זה, הם האנשים הכי רעיוניים והאנשים הכי נחמדים. כל מה שאתם עושים, בכל מוגבל, כדי להסתכל עם הצלחה של מישהו ששחרר נשקות, אתם אוהבים אותו, אתם לא אוהבים אותו, הוא נאהב אתכם, הוא אמר משהו עליכם, כל מה שהקל היה, אתם עכשיו מנסים לו להצליח בשחרר ילדים של ה' כל אדם שהיה מנסים להשחרר ולא נשחרר, כל אדם שחרר ושחרר ילדים שלו, עד הסוף של ימים, הולך לגביכם עכשיו, תחשבו על כל אלה החטאים הישראלים שעוד 30 שנים מגיעו לתוך שלי, קטעו אותי לנצחות, מגיעו ללכות עליי בלתי פעולה. כל אחד מגיע יותר ללכות, הוא חולקוס דניאר, הוא מגיע ללכות על ילדים אוטיסטיקים, כל מיני דברים. ומה קרה בו? כל אנשים לא יודעים כל משהו מהחיים שלו. הוא מבין, הוא חושב שהוא יודע, הוא לא מבין את הקונספט של מה שקורה, הוא לא מבין מה זה ההלכה, מה זה לא ההלכה, והוא ברגע, כמו מפחד, מורד את האנשיה. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו, אולי עד היום אנחנו נגמר פה. יש לי קצת חלוקה, אבל אני רק רוצה שאתם לפעמים יודעים את הקונספט הזה. אנו מדברים על זה הרבה פעמים בעניינים, אבל זה נראה לי שהאנשים היו מגעים. כשאחד מגיע לך לדבר עםך, לדבר על מישהו אחר, אני רוצה להגיד לך על האנחה הזאת. אני לא יכול לדבר, תורה אומרת, אני לא יכול לדבר. שלושה מגיעות לתרעה. שני שלהם הם האנשים שקוראים והאנשים שקוראים. אני לא יכול להקבל לדבר. אם הוא אמר את זה לפני שהוא אמר לך שהוא רוצה להגיד, הוא כבר אמר את זה, בום, הוא אמר את זה. אתה לא יכול להקבל לדבר. אני לא אקבל, אתה צריך להגיד לו, לא מקבל, אני לא אקבל לשון הרעה. בטח אחרי שקוראים לשון הרעה, אתה לא יכול להגיד את זה לכל אנשים בעולם, לא אפילו לצוות שלך או לצוות שלך. זה נקרא, הולך רכיל, שאתה מייחס את המסגרת למישהו אחר. היום, עם המידע הסוציאלי, אנשים קליקו בלינק וזה הולך לספרים של אנשים. זה אלף פעמים סין מהתורה. לרובן, לשימון, ליצחק, לכל אחד. זה כמו שאתה הלכת ואתה אמר לרובן וליצחק. אלף סין. עכשיו, כל סין של מייצר לשון הרע, לשון הרע זאת האמת. אתה אומר רק האמת. זה מנצח מהתורה. התורה אומרת שאם אתה מייצר לשון הרע על מישהו אחר, מדבר על יהודי אחר, It's worse than גילוי העריות, שפיחות דמים ועבודה זרה. It's worse than to murder someone. It's worse than being an idol worshipper and worse than being with a married woman. כל שלושה מתחילות. אחד, לשון ערה, על סקאלה, יותר שאתה פשוט מרדך, אתה פשוט עורך על אידול, ואתה פשוט עושה גילוי עריות. שלושה נבדלות. מה שחשוב על כל שלושה שלהם? הם הוא האחרון בתורה, שהתורה אומרת, שאתה צריך למות, אם הם יותרו ארץ לדבר שלך, אתה צריך למות, ולא להגיד להבין את זה. זה לא אפשר. איזה עוד דברים, הוא אגיד לך, קח את השבת או אני אותך. אתה מוכן לקחת את השבת. אגיד את התורה או אני אותך. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להגיד את התורה. אתה מוכן להג גילוי עריות, שפיחות דמים ועבודה זרה. מרדר את האנגלית או אני מרדר אתכם? אני לא יכול למרדר אתכם. מורד אותי, אני סליחה. כל שלושה בסקאלה, אחת לשון ערה היא כבר נגד כל שלושה שלהם. זו סגמרה מפורשת. לשון ערה שקול נכון כמו גילוי עריות, שפיחות דמים ועבודה זרה. אבל זו אחת לשון ערה. אם היו 5,000 אנשים, זו 5,000 פעמים אותם. עכשיו, זה מדבר, מדבר עם אותנו. עכשיו, אתם יודעים שהגמרת אומרת שהטמפ הראשון הם נחשפו מנגינה איתן. אנשים מדברו עם אותנו, לשון הרע. עכשיו, בין אתם ואני. היו כמה מאה אלף אנשים חיים בישראל, בזמנים, 2,000 שנים. הרבה מהם היו מאוד עדים, הם לא מדברו בשונה רעה. אולי קצת נקודה עשו, קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת מוציא שם רע, definition of character, you make up קצ lies and the people believe it, and now these persons ruin this kosher status, and for that it's called מוציא שם רע. That's a lot worse than לשון הרע. Remember, לשון הרע is if you say the truth. That's not permitted according to the Torah. To say lies, it's a lot worse. But this is in the time of Beit HaMikdash when a person went, אמר לרובן, 15-20 דקות, אמר להם לשון ערה על מישהו. הוא צריך ללכת עכשיו למצוא שימון. אני לא יודע כמה, ביום הבא, אמר לו 15 דקות, אותו דבר. חמש שנות, הוא הצלם 20 אנשים להגיד להם לשון ערה. בחמש שנות. הוא ממש צריך להסתכל על הסיפור. אין רקודים, אין פרסים. אז, כל מדינת היהודית, אם אתם נוסעים על המשקל, כמה לשון ערה הם אמרו, קצת מיליאנים בפרק של זמן, קצת מיליאנים פעמים, כולם, כל האנשים, הזה 3 פעמים, הזה 5 פעמים, הזה 2 פעמים, הזה 10 פעמים, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, אחת לשונאה בבלאג או בפגישה פופולרית על מישהו, הוא הולך ל-10,000 אנשים. זו אחת ההתקדמת, 10,000. אם אתה יכול ללכת אחת יום, מה שהיהודים עושים לכם בפגישה, בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב, בכל זאת, בפגישה. אם אתה יכול להתקדם ביחד כל מה שקורה בוודאי יום אני אבטח לכם בלא דעה שזה הרבה יותר מן כל הלשון הרעת שהתקשרה את הקבוצה של ה' בוודאי יום אין דעה בכלל על זה עכשיו מולטיפלו את זה בשנות ושנות ושנות זה מיליארדים וטריליארדים וטריליארדים של סינת חינם והתקשרה ואז אנחנו אומרים ל'ה' כמה זמן יש לנו בית המקדש לא אפילו 1% של מה שאנחנו עושים היום, אנחנו נפגשנו בבית המקדש. והגמרות אומרות, כל גנירה שהבית המקדש לא נפגש בזמן שלהם, זה נמצא כמו שהוא נפגש בזמן שלהם. אז כל אחד מהם הוא נפגש בבית המקדש. כמה יותר, כמה יותר. אני יכול לדבר עם הרבה אנשים, תלמידי חכמים, הם לא יכולים לך להגיד להם לשון הרע. הם לא יקבלו. עכשיו, כשמישהו נשלם לך משהו, ואתם יודעים שזה נגטיב לגבי יהודי אחר ואתם לא אפשרים אפילו להמשיך להמשיך כשאתם משיכים להמשיך זאת אומרת שאתם נכנסים להשתתפות ברגע שאתם מתחילים להיות מרדכים, אידולטרים ו... ואידול וורשיפים רק ללשון ואם אתם מתחילים להשתתפות, תלמידו את זה אתם מחתי ערבים, אתם לא יודעים מה יקרה לעולם זה מה שקרה לרבה אנשים ומה הם מקבלים? זה רק נורא ולאדם? מה שהם קיבלו? קודם כל, מה שצריך לעבוד עם אנשים אירליגיים במידה סוציאלית כל יום? בלוגים וכן הלאה. מה לזה? מה אתם עושים? אתם לא יכולים לעשות משהו בחיים? אתם לא יכולים ללמוד תורה, אתם לא יכולים לעשות משהו פוזיטי, אתם לא יכולים לעבוד ולקבל את המשפחה שלכם. תעשו משהו! אנשים, ממש, זה נגמר את העולם. ולכן אני חושב שהמצב של העולם הוא שאנחנו במדבר גדול יותר גדול גדול גדול מפרפח מפרפח בזמן הנוער. ממש גדול גדול. אני אעביר את הדבר האחר של הפרשה. הסיפור של מגדל בוויל. היה רב נמרוד, הוא האחר ששחרר אברהם אבינו לבריאה. הוא דקלר את עצמו כאב. זה נמרוד. וטרח, אברהם אברהם ראה שאברהם מגניב נמרוד. הוא לא נכניס לו כאב. אתה יודע? הוא לא נכניס לו כאב. ולכך טרח היה מפחד שהאברהם, אם הוא יקר את אברהם, הוא יקר את בניו שלו. נמרוד נחל את אברהם לתל אביב. ה' עשה לו מירה, הוא לא נחל. אברהם היה עם שני אחים, נחור ואהרן. אברהם, נחור ואהרן. אהרן ראה שהוא אבא של סרה, עסקא. הוא ראה שאברהם נפגש, הוא גם חשב שהוא נפגש, אבל הוא מת. אז מה קרה? אחרי שהאברהם נשאר, הוא היה עם רפואה טובה. הוא היה אדם של ה' בין אנו וכל זה. אז נמרוד, עכשיו נמרוד אמר, כל האנשים שם, בבבילון, הם אומרים, בואו נציג טוואר, מאוד מאוד מאוד גדול, שזה יצא כל הדרך למלחמה, שזה יכול להכניס את צ'אלי, שזה יכול להכניס את צ'אלי, שזה יכול להכניס את מה צ'אלי, זה המדבר של המדבר הזה? ללחוץ וללחוץ נגד ה' זה נראה קצת מגניב, לא? היום אנחנו יודעים הרבה על מה קורה שם, כי יש לנו ספייסטרופים ואירופאים לפני זה היה עולם פרימטיבי, אתה רואה את הקטע ואתה רואה משהו בגלוי אבל אתה לא יודע באמת מה קורה שם, למרות שאתה רואה קטעים וכוכבים, אתה לא יודע באמת מה קורה שם ולכן הם חשבו, אוקיי, ה' יש שם, באבון, אנחנו נמצאים אינם. עכשיו אנחנו לא רואים אותו, כי הוא מפחד, אבל אם נבנים בילדה, נמצאים אותו. אני לא חושב שזה היה המקרה. אני באמת לא חושב שהם היו כל כך אדומים. ראיתי בבוקר אחד שהפועלה של הטוואר בביבילון הייתה לבנות בילדה ולבנות נמרוד על יד, לבנות סטטיה שלו. That from everywhere around people would look, they would be able to see, oh, that's our God. That's the idea. And what's the point? The point is, you won't tell us what to do. We do whatever we want, whatever we want to do. That's a declaration of war against Hashem. היום, יש אנשים שהם מגיעים ללחוץ ללחוץ אגזר אשם כל השבוע כל ההריטיקה הזאת, בלחוץ ללחוץ ללחוץ אגזר אשם מה אשם עשה להם? חלטו את הלשונות שלהם התעורר בברם שלהם הם לא מדברים עם הלשון האחרונה ושכחו חצי שלהם ללחוץ ללחוץ אשם אחד שלהם שלת לי איזו אימייל השבוע אמר לי בבקשה רבי המנקיים שיש לנו היום הם האנשים הטובים שאשם הפכו אותם לנקיים? או אנחנו גם הייתה מנקיים כשהאשם חלק את האנשים בשנת ה-6 של הקריאה כשהוא חלק את כל האנשים ביום האחרון הוא גם חלק מנקיים? וגם אשם חלק את אנשים לנקיים או רק האנשים שאשם הפכו לנקיים הם המנקיים? מה אתה חושב שהתגובה היא? אה? השם קריאת מונקים ובשמתי זה קריאת ליון וג'ירפים וכל מה אחרים? או לא הייתה מונקים? ואז כשאנשים הלכו לבבילוניים, תהוה, השם הכנתה להם מונקים. עכשיו יש לנו עוד ספישי אנשים. מה אתם חושבים? התגובה היא שהשם הכנתה מונקים כמו כל האנשים אחרים. קופים, קוף. אבל אחר כך, כשאנשים רעיונים עשו את מה שהם עשו, הם הכנתו להם מונקים. עכשיו אתם שואלים אתכם, למה יש לכם כל כך הרבה מונקים אחרים? כל כך הרבה אוכלים אחרים. נוח ביקש רק אחת שונית ואחת שונית. יש להם אלפים היום. התגובה היא התחילה. התחילה של הספישי. למה יש לך אנשים בלונדים עם עיניים בלונדים, אנשים בלונדים עם עיניים בלונדים, אנשים בלונדים עם רחבים ילדים? למה יש לכם כל מיני אנשים כזה? אף אחד שלהם לא נחשב עם אדם אחר. התגובה היא שהאוויר שנחשב בקונטיננטים אחרים, משתנה ומצביע על דנא. דנא? הוא מתחיל לתחילה על ידי האור. זה נכתב בזוהר, 2000 שנים לפני בזוהר. זה למה, למשל, בסקנדינביה, כל אנשים בלונדים עם עיניים בלונדים. אתה לא רואה אנשים בלונדים בסקנדינביה. באפריקה, כל אחד בלונד. בלונדים, אתה לא רואה אנשים בלונדים באפריקה. בציניים, כל אחד נראה כאילו, רגע רגע, רגע, קטנים, קטנים קטנים, אתה יודע, רגע יודע, מאוד נכון. יהודים נראו כמו כל אחד, בגלל שהם במגזר. פה, פה, פה. יש לך יהודים ברחובים, יש לך יהודים ברחובים, יש לך יהודים איטליים, יש לך יהודים ערבים. אתה יכול לראות שהתיאוריה הזאת היא מאוד מאוד לוגית. ראיתי פעם אותו ארטיקה שהיא גם מבטיחה בסיאנס, שהאוויר שאתה נפגש במקומות אחרים של העולם מפגש איך אתה נראה. אנחנו יכולים להגיד אולי שזה גם מפגש איך נראה האנימות. איזשהו מונקים היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו היו שחורים, איזשהו כל כך הרבה היו יודעים, כל כך שחורים, הרבה דברים. כל מה יש סביבה מיוחדת. והלב יש סנסורים, שבכל אחד הם מייצגים לרעיון ספציפי. כשהוא יפסק את זה, הוא עושה משהו ברעיון. ואז כמה אנשים יאמרים, אה, העולם נתקן עם פורעה. טוב, זה יותר עכשיו, זה קצת קשה לי לדבר. בעזרת השם, נראה אתכם מחר בברוקלין. ברוך אדוני,
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









