Live with Rabbi Yosef Mizrachi

את הלכתו תהיה בעזרת השם לרפואה דוד בן שמחה לוי דוד בן יפה נועה בת דורית ולעילוי נשמת לב בן אפרים יוסף רבקה בת חביבה להצלחת החיילים ושחרו החטופים לעילוי נשמת דבורה בת מרסיידס להצלחת פינחס בן יוחאי וגם גם זה יהיה... הלקציה הזו גם ספאנסר... ספאנסר גם לנשמות רודה, באץ, נתן, דניאל בן נתן וארטור בן אברהם אבינו. גם להצלחה בשידוחים לשי בן יונתן. טוב. ברוך השם, בשבת נחתנו ספר בראשית. אנחנו נתחיל בשבת ספר שמות, ספר האקסדוס. נחתנו עם ספר יעקב אבינו. ולפני שאני אעבור לספר היום, אני לא יודע אם אתם תשמעו את החברה היום, ואני אגיד לכם עד עשרה שנים, אם מישהו שואל אתכם, מי הוא האנגלית הכי גדולה של המדינה היהודית? הכי גדולה. אחת מכם יגידים, חמאס. אחת מכם יגידים, חיזבאללה, ג'יהאד, האנטיסמיטים של אירופה. יש הרבה אנגליות. אבל התגובה היא שהכי גדול שיש לנו אף פעם, שעשו הכי גדולה למדינת ישראל, זה המקרא הישראלי. אף אחד לא גדול יותר מכם, ואף אחד לא גדול יותר מפחד מכם. זה 15 גדולים מפחדים גדולים שהם גדולים על ה' מאוד, גדולים על תורה, גדולים על רליגיה. כל מה שהם אוהבים, הם אוהבים, וכל מה שהם אוהבים, הם אוהבים. זהו, ולא יש עוד מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון הם מנצחים את הקונסטיטוציה, זה מיוחד על הלוגיקה שלהם. זהו זה. מפני הזאת, כל אחד מהמחשימים האלה, הם יכולים לומר, זה לא סביר בעיניי. זה לא לוגיקל בעיניי. אני מנצח את הלואה הזאת. אני מנצח את הלואה הזאת. אני מנצח את הלואה הזאת. בעצם אני עושה כל מה שאני רוצה. כל אחד מהם. אז מפני הזאת, אין דבר לבנות אלקציה בישראל, זו חייבת זמן לבנות אלקציה, אין דבר לבנות אלקציה. עד עכשיו הם עשו כל מה שהם רצו בישראל בשנת האחרונה, אבל עכשיו הם עשו זכויה אופיציות, זו זכויה אופיציות עכשיו. שמאחר כך הם ידעו כל מה שהם רוצים, בלעד מה שכתבו בקונסטיטוציה. הם יכולים להחליט את קוקי יסוד, זאת אומרת, הם יכולים להחליט את חוקי הקונסטיטוציה, בגלל מה שהם חושבים. וכמובן, כמובן, הם תמיד יחזיקו את השדה האחרון של הרליגיה. הם תמיד יחזיקו את השדה האחרון של התורה. נגד ה' הם תמיד פחות גאים. רק כמה ימים לפני שהם נכנסו לגבי שהגאים יכולו להתקבל עם הילדים, מה שזה מטען של הילדים. סאדם וגמור אלוהים, הם מגיעים כל כך הרבה שלנו למות, כי כשאשם רואה שהאנשים בישראל לא מגיעים לפרוטסט את ה-15 אנשים רעים ורעים, ונתן להם לעשות כל מה שהם רוצים, ואף אחד יקבל את הביתה, ולא יעשה משהו על זה, אנחנו נמצאים למות על זה, זה לא שחק. עשרות ותשעות ישראלים מתחילים למות בגלל הקורד המסוים כניסיון לכל התשעות שהם כבר מתחילים למות בגלליהם. הם הרציניים שהאנשים מתחילים למות. הם הפכו ישראל למדינה הסאדומית. אז, זאת היחידה הטובה. פעמים לפני, ראש החיזבאללה, נשראלי מחשימו, נתן פרסום. מה הוא קורא בשבילו? בדיוק מה שאני אגיד לכם עד עשרה שנים, יותר עשרה שנים. הוא קורא, אנחנו נצחים, הוא קורא, נשרלה, אנחנו נצחים שהנפשות שלנו, הישראלים, הם כל כך מגעים. אנחנו נצחים שהם כל כך מגעים. המדינה שלהם עושה את העבודה שלנו. הם עושים את הנפש של ישראל. הם מנצחים את מנצחים שלהם. הם עושים את העבודה שלנו. אנחנו מרגישים שנחשבים עם כאלה אמותיים מגניבים. בהחלט, זה 100% נכון. מי מגניב אותנו? המדיה הזאת, המדיה הלפטית-ליברלית. זה קאנסר בקהילה של המדינה. קאנסר שהם כבר קיבלו כל אורגן של הגוף. אז בסופו של דבר, הממשלה היא קצת מגניבים. זה לא משהו שהם יכולים לעשות מפה. זהו, כל עבודה שהם פרסמתם, אלה 15 אנשים רעיוניים, שהם נמצאים ביחד, נחשפו, נחשפו, נחשפו, נחשפו, סוף. אף דבר לביטחון. מה הדבר של חסר זמן שלכם? לביטחון, לביטחון. זה לא משנה איך תהיה הממשלה שלך, הם הם הממשלה. מה שאני אומר לך זה לא מגניבה. עד היום ישראל היא דיקטטוריה, אופיסיאלית. היא הייתה דיקטטוריה בשלושת 40 שנים, אל תשכחו אותי. הייתה כבר, הם קבלו את כל הרגלות. אבל עד היום, זה נהיה הכרעה החדשית. אף אחד לא יכול לעשות משהו על זה. אף אחד לא יכול לעשות משהו על זה. הממשלה רציתה לספר כמה כרעות שהם לא יכולים להסתכל בפוליטיקה ובשרות ובדיוקות ובג'ודיזם, דברים שהם לא יכולים לעשות בקורט. אבל הם ראו את זה, אז הם נצחנו. הם פרסמתו הלכה לפני שהממשלה לא מיוחדת. אתם מבינים? אז הסיבה האחרונה עכשיו היא שאם מיליון ישראלים יצאו ונקראו 100% את המקהל הסופריים, הם לא יכולים להשתתף שום דבר מזה, ואז הם ידעו שהחלום שלהם יקום, הם יצאו מאחור ישראל, וזה מה שאתם חייבים להשתתף לישראל. ואם לא, אנחנו רק נגמר ונגמר עד שיהיה אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אשם אש ‫הוא מגניב ללכת לבית הדוקטור. ‫מי צריך להשכח? ‫הדוקטור? ‫או החבר'ה האדומה? ‫החבר'ה האדומה לא באה. ‫למה הדוקטור צריך להשכח? ‫הדוקטור צריך ללכת לביתו? ‫לא. ‫זאת אומרת. ‫השם רואה את האנשים ‫האדומים. ‫הם קוראים... ‫אני אוהב את הסיטואציה, ‫אבל הם לא עושים שום דבר על זה. ‫אתה רואה? ‫במדינת הערב ‫יש 2 מיליארד אנשים ‫במידה של... עכשיו זכוי את המדינה. אף אחד לא יכול להכניע את זה בכל מדינה נורמלית. אבל זה מה שזה. גם היום קרה אחדה דברים טובים, אחרי לקבל כמה חברות מגניבות, שבאחר כך הממשלה הישראלית החליטה שלא יותר פלסטינים יעבורו בישראל. הם יביאו מילים ומילים של עבודים אינדיאנים ושיניים, ומסרילנקה, למשך חמש או שש מדינות. אז ישראל ממהלך זה יהיה כמו דובי. כשאתה ילך לדובי, כל עבודים כמעט אינדיאנים, או אינדיאנים אולי. ככה יהיה ישראל. אני לא כל כך שמח על זה, אפילו אם אני נותן את הידיעה למיני אנשים בממשלה, זה צריך להיות עבור. בואו נאמינו או לא, אנשים בממשלה הסקולריים נתונים לי. האנשים שהם הלכו אחרי שלי, מנסים שזה לא יקרה, זה הספרדים הרליגי-ספרדים, שאס. הם ישו 2-3 מנדטים, 2-3 דעות שהם מקבלים מן הערבים. הערבים דאגו לשאס. הם עובדים בזה. אנחנו יקבלים את רבותכם הערביים, אנחנו יקבלים את רליגיותכם, אנחנו נחשב את רליגיותכם, כדי שאתם ילדים לנו. אנחנו יעבור לכם, נחשב לכם כל מיני מרחבים. זו פוליטיקה. הם יודעים שהם רוצים לרעב אותנו, הם יודעים שהם יגידו שהם לא ירחו עד שהם ימותו אותנו כולנו, אבל הם לא מיוחדים. ‫הם יעבורים על דברים ‫עם אותם בקטע, ‫כדי לקבל 2-3 שטות בכנסת. ‫למה? ‫כמה אנשים יש לדבר ‫בממשלה, ‫כמה זמן יקבלתם מהממשלה. ‫הממשלה של הממשלה. ‫זו מאוד טובה פוליטיקה. אז אני אגיד לאחד מהמיניסטרים שם, אני אגיד לו, יש לך מישהו שיכול לצלם לך במהלך 30,000 עבודים אינדיאנים. זה מה שאני אגיד לו כמעט שני שנים לפני. כמעט שני שנים לפני. במהלך זה, כל הבנים בישראל היו חזקים. אף שום דבר לא נפגש בשני שנים. נפגשנו מיליארדים דולר כבר בשני השנים האחרונות. אז אני אגיד לו, במהלך שני שנים לפני, יש לך 30,000 עבודים אינדיאנים במהלך שני שנים לפני. לפחות מ-300 שקל ביום. הערבים מפגשו את זה לפני שבועים. ערבי עבודה בבניים, הוא מפגש בין 500 ל-800 שקל ביום. הם עובדים מ-7 ע'מ ל-4 ע'מ, זהו. עבודה אינדיאנית עובדה בבניים, בלילה ללילה, כל הבית, לפחות מ-300 שקל. זה מה שהם עובדים בדובי, 1,000 שקל. אחת שעה אחר כך, אני שומע במידה שכל אחד שאומר שאנחנו צריכים להחליט מהערבים הערבים, הוא אף אחד אלא רסיסט אחת שעה אחת אחר כך, אחרי שהגעתי אליו בטלפון בלי להגיד לי, כן, כן, בטח, הם מנסים אותנו. הם מנסים אותנו. הם נותנים כל האינפורמציה לחמאס, בגלל שהחמאס קיבלו ליסטה על כל הביתה. הם ידעו על איכות כל הביתה. הם ידעו על כמה חברים יש שם. הם ידעו על הסימפריה. הם ידעו איפה הלפטופים היו, איפה הספקים היו. הם ספקו אינפורמציה חייבתה של הרבה מנשיאים. הם ידעו בכל בניים ובכל מנהלות איזו אינטרנטית חשובה יש להם לנסוע על ישראל, על ארמה, על... מי יודע מה אחר? מי יודע מה אחר שהם קיבלו? תזכרו, זה אנשים גניבים מהארמה, הרבה מהם היו לפטים, שעובדים בקיבוצים האלה. יכול להיות גניבים, מוסדים, אנשים שעובדים עם ה-CIA, מי ידע איזו אינפורמציה שהם קיבלו? כל האינפורמציה שהם קיבלו מהערבים הערבים. הם כל חלק מהחמאס. מי הם הערבים הערבים שהם קיבלו מגזר לעבודה? אין להם דבר אחר? אין דבר אחר. אז במשך להגיד לי, בואי, אנחנו לא יכולים להבין שהם יכולים להכניס אותנו, הם מתחילים אותנו, מה העניין? הם יכולים ללכת לעבודה בבית שלנו והיום הבאים להשחרר את הילדים שלנו מה הוא עושה? הולך למדינות ואומר, זה לא משנה אלא רציזם למה זה רציזם? אנחנו קוראים לזה רציזם? כשאנחנו אומרים, אנחנו לא רוצים ערבים לעבודה, זה בגלל שהם ערבים? לא, זה בגלל שהם מורים אותנו אם למהר האנגליים שיגיעים גם יתחילו לנצח אותנו, אנחנו נפגש נגד האנגליים. ואם יהיו הציינים שהם ינצחו אותנו, אנחנו נפגש נגד הציינים. אין משהו פרסונלי נגד הערבים. זה רק... אתם רוצים לנצח אותנו או אתם רוצים להחליף אותנו? אתם רוצים להחליף אותנו, אנחנו נותנים לכם פרנסה, אתם תחילו להחליף אותנו. אתם רוצים להחליף אותנו, אנחנו לא רוצים אתכם בביתנו. מה זה יהיה עם הסייזם? אבל זה מה שזה. אוקיי, אז עכשיו אני חושב שהם לא יודעו על החלטה, כי כל כך הרבה אנשים בממשלה לא רוצים להכניס אותם. למה? בגלל שהאנשים לא רוצים להכניס אותם. הבניים. אני לא אקבל אותם, סליחה. הם ראו שבשנתיים אין שום דבר קורה, הבניים לא מגיעים לקבל עבודת פלסטינים, והממשלה חייבת להסתכל. כי תזכרו, כל בניים שאני מנסה להכניס, הם קבלו מבנים. כל מבנים קבלו בין 6% ו-10% על כל מבנים שקבלו. אתה מבין? אם אתה קבל 2 מיליארד דולר באפריקה, הממשלה יקבל 200,000 דולר בתחילה. זה לא כמו פה, פה אני חושב שזה הרבה פחות. זה מאוד מאוד מורד. אם אתה לא עברי ישראלי, אתה קבל 10%. אם אתה עברי ישראלי, וזה את האפריקה הראשונה, אתה קבל 6%. אם זה האפריקה השנייה, אתה כבר קבל אחת, ואתה קבל אחת אחת לעבירה, 8%. ואם אתה לא עברי ישראלי, אתה קבל 10%. 10%. איזה אמריקאים, הם רצו לקחת מבחינות. הם לא רוצים לקחת 10%. במיוחד האמריקאים, הם קחים מבחינות די גדולות בירושלים, בממילה, זה יכול להיות 10 מיליון דולר. 10 מיליון דולר, אתה צריך לקחת 2 מיליון דולר. כשאתה קח את הביתה לממשלה, 2 מיליון, מה הם עושים? הם קבלו ילדים. ישראלי חבר. כל יהודי יכול להיות חבר. אבל יש פה קטרדיקציה. למה? כי כשאמריקאים רוצים להצטרף לבית ישראל, הם נותנים להם אור, אם הם רליגיים. אם הם סקולריים, ברגע, בין שלושה שנים, הם נותנים להם לבית. אבל אם הם רואים שהם רליגיים, הם לא רוצים שהרליגים נותנים להם עלייה. אז הם נותנים להם הרבה проблем. עם אמא שלך, איך יודעים שהיא יהודית? סתם, הם יודעים שהיא יהודית. הם מזכירים גועים כל יום. אז הם לא רוצים אנשים רליגיים, זה קרדיט מפה של הפירמיד. הם לא רוצים אנשים רליגיים. אבל יש מנגינה לטריק אותם. הם באמת מנגינים את עצמם. כשאתה שמים את הילדים לישיבות, אם אחד מהפעמים הוא ישראלי, הם רוצים לפעמים אותך להיות מראשית. כל הרגע הם רוצים אותך להיות מראשית. למה? כי הם רוצים לציבור אותך למלחמה. למה הם רוצים? בואו נראה, אחד של הילדים, אבא או אמא, הוא ישראלי, והאחד האחד הוא אמריקאי. כשהילד יכול ללכת לישראל, כפי שהם ידעו שאחד של הילדים הוא ישראלי, הם לא יקבלו סטודנט-וויזה. אם הילדים שניים הם אמריקאים, אוקיי, קבלו סטודנט-וויזה. אין פרובל. אנחנו קבלים זמן אחרי כל, אבל אתם בישראל, אתם קבלים דברים, אתם קבלים עבודה, 15% על כל מה שקבלתם, והילדים האמריקאים קבלו הרבה, אז זה טוב להם. אבל אם הם נמצאים שאחד של ההורים הוא ישראלי, פשוט הם מתחילים להשתתף בה להשתתף. למה? הם לא רוצים להשתתף. הם רוצים להשתתף. כי כשהוא ישראלי, הם צריכים להצליח לו ללכת למלכה. זה מה שהם חושבים. בהחלט, אף אחד לא נכנס לזה. הילדים האמריקאים, הם לא יכולים להשתתף בישראל וללכת למלכה. לפחות, אני רוצה שאתם ידעו יש עוד 500 אשראלי אשראלים שמותים. מ-7 אוקטובר. במסקר, היה כמעט... 300 וכמה. ומאחר זה, עוד 170, 180. אז ביחד, עוד 500 אשראלים שמותים, בני ובשבילי. הרבה מהם היו... הרבים שהיו חרדים הלכו לרליגיה, הלכו לסקולריה, והלכו לבשלות. דוזנים. דוזנים שלהם לא הגיעו ל-20. הם היו בחורי שיבות, הלכו לתורה, והשם גנבו אתכם כולם, לפחות. זו החלטה הטובה שלהם. הם לא היו עם את העולם הזה, ומי ידע אם הם היו עם העולם הבא שלהם. היו חלילי שבת, היו סקולריים. אחת מהן עשו טטוויז. אחרי שהאנגלית חלילה, לא יש רגל למה היא יכולה לשים. אתם יודעים איך הרבה ילדים וילדות רליגיים היו מגניבים לדאגה? אתם יודעים איך הרבה שלהם מותים מפנטינל? פה, בקווינטס, בברוקלין, במונסי, בבריאה. נוג'רזי. אתה יודע איך הרבה מוותים מהדברים? אתה לא יודע מה קורה. אתה לא יכול אפילו להשתמש בנומבר. ואין אף אחד שיודע מה לעשות. אתה רוצה להשתמש בהפעולה לסביר את החיים של אנשים, אבל כשאתה יודע שהסטטיסטיקה היא 98% נגדך, אתה הולך להשתמש בהפעולה שלך, ואתה נפגש עוד, ועוד, ועוד, ועוד. אתם יכולים לשאול, אבל מה ההחלטה? אתם מדברים עם אנשים סקולריים, אחד מהם מתייחסים לרליגיה, אבל הגבוהה לא מתייחסים. אני רוצה שאנחנו נמצאים 100% בהצלחה. כל יהודי שאני מדבר איתו מתייחסים לשומר שבת. אני רוצה, זה רחוב. לא אפילו חצי מתייחס לשומר שבת. אז השאלה היא, למה אתם מגיעים לאחר כך וכך וכך וכך וכך וכך? ובאמת, 2 מה-10 היו רליגיים, אחרי כל כך הרבה פעולות. 8, אתם חסרו זמן שלכם. זה גם פה, בבית. אתם מביאים 100 אטיקים דרוגים, אתם מביאים כל כך הרבה זמן ומילה ומחירות ודוקטורים אליהם. 2 נפגשו, 98 מותו. למה עושים כל כך הרבה מנצחות? פשוט נשאר על כל 100! זה עכשיו נפגש! אתם עושים 50 פעמים יותר לכל חברה. תזכרו, כי אתם עושים מנצחות ב-100. ובאחר כך אתם נפגשו 2. אבל 98 אנשים שאתם עובדים עליהם, זה משורר. אתם לא יודעים מי אתם נפגשו. נפגשו 2 מה-100. אבל 98% זו מיליארד דולר לממשלה. מיליארד דולר. ובאמת, הם חייבים 2%, 3% אולי, אם אתם נצחקים. אז כשקורה לבית פיזיולוגי, לחזור לביתים, זה דבר טוב מאוד להחליט. אתה רוצה לחזור מיליארד דולר לחזור 2% לדברים חייבים? זו שאלה טובה. רולטה גניבה היא לחזור את החיים ‫כשהוא יקבל לספר חיים של מישהו, ‫אתה לא רואה ‫כמה זמן זה יקבל. ‫כל אבא יקבל את זה. ‫אם אבא יקבל 40 שנים ‫והוא יקבל 10 מיליון דולר, ‫יקבל כמו עבודה. ‫אני לא יכול להגיד, ‫הוא יקבל בגראז'ה, ‫במכניקה, בשעה, בשעה, ‫יקבל עד הלאטה כל יום. ‫ואחר כך הוא יקבל ילד שחי, ‫והוא יקבל חברה ספציאלית ‫שיקבל 10 מיליון דולר. ‫40 שנים של עבודה. נורמל פרנטים, נכון? היו ידעים לעשות את זה, לספור את החיים. אז אנחנו רואים שכשקורה לבית, הביתה היא האחרונה בליסטה. אתה מנסה לספור את החיים. אז כמובן, זה דילמה גדולה, אבל התגובה היא קצת ברורה. אבל כשקורה לספור את החיים, יש משהו שזה יותר מעניין כמה כשקורה לספור את החיים. אני אומר לך את הטריק. אם אתה מדבר עוד שעה עם יהודי סקולר, עוד שעה, ובאמת הוא לא התחיל להיות רליגי, הוא נמצא כמו שהוא. זהו, הלכתי לבית מחלת שבת, הכל נכון. אתה יכול להגיד, אוקיי, זה נכון. אני מדבר עם 100, 10-20 מתחילים להיות רליגיים, 80 הולכים לבית מחלת שבת. אני חסרתי 80% של הזמן ושל המONEY על האנשים, מה שבאמת, אין שום דבר קרה בים. זה לא נכון? זאת אומרת, זה לא נקודה 98-2 או 80-20. ברור שזה רציון אחר. אבל עדיין, מה אם זה היה רק 2% יחזיק? בואו נגיד, בואו נעשה את הסציפה הזאת. 2 מה-100, אתם יחזיקים אותם מהעבודה, והם יחזיקים לבית. 2 מה-100, אתם יחזיקים אותם בעלי תשובה. רציון נכון. זה נכון? נכון דילמה או זה נחשב? מה אתם חושבים? זה מגניב. אתם יודעים למה? כשאתם מנסים לשחרר את החיים של מישהו והוא מת, בסופו של דבר, החלקה מת. זה מגניב. המשיאה חלקה. אין להם הצלחה. אתם חלקים עם זמן, אתם חלקים עם זמן, ואתם חלקים עם החלקה. אתם לא יכולים לבוא עם איזשהו מגניב. מה אתם אומרים? אוי, לפחות ניסינו. לא, אם זה מגניב, בסדר. אבל זה מגניב מגניב. כמו שהם אומרים בישראל, הניתוח הצליח והחולה נפטר. הדוקטורים הישראלים המדהימים, הם קוראים להם, העבירה הלכה טובה, אבל החולה מת. איך בדיוק היא הלכה טובה? זאת אומרת, היא הלכה בבוק. אנחנו לא נפטרנו. יש דברים שזה לא בצד שלנו. ה' החלטו שתמותו, אבל בטוח, הדוקטורים לא יכולים להגיד את ה' ה' זה מנצח. אז הם יכולים להגיד, ה' החלטו שתמותו. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא That's what's written in Mishnah in Masechet Sanhedrin. We say it in Pirkei Avot Elat. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולן צדיקים לעולם ירשו הארץ נצר מתאי מעשה ידיי להתפאר. Meaning Hashem is bragging about the fact that every one of His children, the Jewish nation is born with a share to the world to come. What about the goyim? The righteous gentiles, what about them? האם הם בטוחים שהם יצאו לעולם? אז אני לא רוצה שהאנשים יתכוונים. יש שתי פעמים לפעמים של הליות הזאת. אחד הוא הלב. יש לב, הל, קפקלה, כל הדברים האלה. ויש אחת התוצאה הסופייה שקוראים לה עולם הבא. עולם מלאה. זה יהיה בסוף, בסוף, אחרי המסייאה, אחרי ההתרחבות של המים, אחרי כל מה. כשאנחנו מדברים על עולם הבא, מדברים על המדינות האחרונות של השלום. כשזה לא יקרה יותר, זה לא יהיה עולם פיזיכלי. לא יותר גלקסים, לא יותר שם, לא יותר מון, לא יותר משהו. לא יותר מיוחד, זהו. נחלת לתוך הדרך שהיא הייתה לפני שיהיה ישראל. זה נקרא עולם הבא. זה התפקד רק לילדים של ישראל, למדינות יהודית. אבל יש עוד פעם גדולה אחת. אחרי שנמות, אנחנו איך יכולים ללכת לאב, אם נכון, או אנחנו יכולים ללכת לאחת מהשבעה חלקים של הל לכך שהרבה זמן, עד שנמות, ואחרי זה אנחנו יכולים ללכת לאב. או אנחנו יכולים ללכת לבית, יהודים ולא יהודים, לבית. או אנחנו יכולים ללכת לבית בסינדרום הלכה או אוטיסטיקה, זה יהודים ולא יהודים. או אנחנו יכולים ללכת לבית במיוחד, יהודים ולא יהודים. רעיונות באנשים, יהודים ולא-יהודים, רעיונות בפלטים, בלבים, חברים, רעיונים, יהודים ולא-יהודים, ארץ ואוויר, יהודים ולא-יהודים, בעצם כמעט הכל דווקא, אפקסט המדינה האחרונה, עולם הבא, העולם הבאה. הערכה הבאה היא רק לנשיא ישראל. כל ישראל היא כתובה, לא כל העולם. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. הם יש להם חלק לעולם הבא. מה יקרה אם יהודי מחלל שבת? התורה אומרת שה' פרמס להחליט את השלום מהאחרון. זה נכון להחליט. זה כתוב 12 פעמים בבוקר של ה' אם השם רוצה לתת לדעת זו אחת הזדמנות ולתת להם לבית במחלל שבת, שזה כלנו, אנחנו עדיין במחלל שבת, כמו שאתם יכולים לראות, זאת אומרת שהשם עדיין לא קטע אותו, אפילו אם הוא מותי מחלל שבת, אולי הוא היה עם מרות טובות, אולי הוא נותן הרבה תנועות, אולי הוא עשה עבודה טובה, אם הוא עשה עבודה טובה, אשם לא רצה לרחוץ מישהו עם עבודות טובות 30-40%. כן, מחלל שבת, והוא עשה הרבה עבודות טובות, אבל הוא גם עשה עבודות טובות. אז מה אשם עושה? אם אשם נותן עליו, זאת אומרת, הוא החלטו שלא יש לעולם שיר להגיע, זה כשהשם עושה את זה בעולם הזה ל-10, 20, 30, 40 שנה, עולם, סגנון, כולל, מה שאתה רוצה להגיד, עושה את חיים שלו, וזהו, זה קבל עם הוא, הוא לא יודע מה לעולם, הוא נפגש את זה. אם השם לא נפגש עם הוא, והוא מת, הוא יכול לשנות את זה בעולם חדש אחר. אם זה יחזור, אולי היום הוא מת, שומר שבת. If he will die again, Mechalel Shabbat, after X amount of times, the chances are going to finish. It's not going to stay forever. Once a person that Hashem decided that he lost his share to the world to come, this share צריך ללכת למישהו, זה נשאר, זה כמו סטאק, מישהו אוכל את הסטאק הזה, יש לך סטאק בעולם הבא, רובין, יצחק, משה, סארה, ריפקה, כל אחד יש, הם נשאר עם סטאק, אתה נשאר את זה, אחרי שיש לך אמא יהודית, יש לך דלת יהודית, אחרי שבאת לבית בעולם, אתה בא עם הסטאק הזה, הבסיס הוא שהסטאק יש סטאק עם סטאק עם סטאק עם סטאק עם סטאק עם סטאק עם בשביל סטאק שתקבל את השיירות שלך, עם סטאק סטאק עם סטאק סטאק אתה צריך לתקבל את המקומות. כמו שבכל קנטרקט בבנקים, הם מוכנים לתת לך, לתת לך להשתמש, אבל יש קנטרקטים. אם אתה מפריע את הקנטרקט, הם יתרעשו אותך. אתה נפגש את כל זכויותך. אחד הדברים הכי חשובים בקנטרקט, זה שאתה צריך להיות שומר שבת. אחר כך, אתה נפגש את הסטטוס היהודי שלך. ואם אתה לא יהודי, אתה לא יש לך עבודה קטנה, כי זה היה רק לישראל. אחרי שאתה מותה כאילו יהודי, בגלל שאתה מחלל שבת, אתה חייבת את היהודית שלך, ואתה חייבת ללכת לעולם שלך. אבל מי יקבל את זה? האנחה שהכי עשה להרחיש את היהודי הזה. האנחה שהכי עשה את כל מה שהוא יכול. שמר שבת אמר לו, מבין לו, מפחד לו, ראה לו מה שכרו על מחללי שבת, נתן לו סטודנט, נתן לו USB, נתן לו קרקע, נביא לו לשבת לראות מה זה שבת. אחרי כל המנצח, זה לא עובד. אם האנחן שמת את החברה שלו, מי יקבל את החברה שלו? האנחן שמנסה לסביר אותו. זה למה זה נחמד כשאתה מנסה לסביר את החיים של מישהו, והוא מת. אתה לא מקבל משהו. משהו, חייבת לסביר אותו, אבל הוא מת. אתה לא מקבל משהו. אבל פה, זה שונה, בגלל שאתה מנסה לחזור לו, אם הוא מותי, זאת אומרת, רעיונית, אתה מקבל את חייותו שלו, שזה חייותו לשלום של אדם. אז עכשיו החייותו שלך הוא הרבה יותר טוב ממה היה לפני. עד עכשיו היה אחד, עכשיו יש שתי. מה יקרה אם אתה מנסה לחזור 10? יש 10 חייות. אם אתה מנסה לחזור 100, יש 100 חייות. אתה יכול לחזור 70, 80, 90 שנים, אתה יכול להיות עשרה אלפים חייות. אתה אנשי הלכים מאוד. אז כשאתה מנסה לחזור את הארץ, זאת מצב לא להסתכל. אתה לא יכול להסתכל. אתה לא יכול להסתכל. אין דבר כזה, חסר זמן או חסר זמן. אין דבר כזה. אפילו אם האנשי פשוט שמע את הלקציה שאתה תקשר עם הם, שם לו קבוצה, והוא שמע את זה עוד שעה או שתי שעה, או כל מה שהיה, ולא משהו קרה, הוא הלכה ברגע. כמו שהוא היה. בשביל שתי שעות ששמעו, כבר 120,000 מצוות היו לגביך. איך אתה יכול ללכת את זה? מה זה עשה לך לשים את הלינק? אתה שם את זה ל-50 אנשים בקבוצה שלך, 5-6 ראו את זה, ובדיוק יש לך מיליון מצוות. בבקשה. פרסים פעמים קצת. זה עבודה מאוד מאוד טובה. אז הגענו לזה, אבל זה לא מה שאני רוצה לדבר עליו. אנחנו יודעים שאם אתם זוכרים את השיעור האחרון שאני... קודם כל, אני הייתי... ברוך השם, יש לי שבועים מאוד טובים בלאה, בברליל, ושבוע אחד בגביה. בגלל איזה שבוע, אני לא יודע מה המיוחד של האנשים פה, בגלל שהם אוהבים שבועים בלאה ושבועים בלאה. אם הם רואים שבוע בלאה, הם חושבים שזה אולי לא טוב. לא, זה הרבה יותר מאחר מהשבועים האלה. הרבה יותר. במיוחד, אתם יודעים, הדוס 2, הם מאוד טובים. למה הם מאוד טובים? בגלל שהיו עשרה אנשים בקהילה. כשיש לך עשרה אנשים, זה נותן לספקר יותר סיאטה דשמיה, יותר עישי משה. כשלא מישהו בא, קודם כל, הוא לא מרגיש אוהב לדבר. אז כשאתה עושה משהו עם אין-חשק, אין-אוהב, זה נכון 50% לא טוב. כמו כל דבר אחר בחיים. אם איזו אומנה מגיעה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל אני לא בסדר, את יודעת? אותו דבר כשאתה מגיע לדבר, אתה בסדר או לא בסדר? אוקיי. הבחירה הבאה היא שהקהל יש הרבה אנשים. זה מסוים שהרבה מהם יכולו ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אשם ללכת עושה ל את ההלכה והיא עושה אותה מאוד טובה. אף אחד מהקהל לא יכול להגיד, זה לא יכול להיות כל כך טוב. אז אתם צריכים לדעת, אתם לא רוצים להפסיק את ההלכה האלה. אוקיי, אז ההלכה האחרונה שעשינו בניו יורק, וזו הייתה האחרונה, אני מדבר על יעקב שתמיד בפניו של פארו, ומתפקד על חיים קשה שלו. זוכרים? והשם היה מפחד, יש לך עולם לתת, הוא מבקש לך, במקום הכי גדול, ואתה מפחד ללכת לרקוד הזה, פרו, לרקוד פרו, אתה מפחד לו, איך קשה הייתה את החיים שלך, פלאס, דינה, היא הייתה מפחדת, אני חזרתי אותה לך, היא יכולה להיות מותית, יוסף היה מפחד, אני חזרתי אותו לך, בסוף, זה לא היה כל כך רע, אבל מה זאת אומרת? אתה הביאה אותה לביתו. דינה, את הביאה אותה לביתי אחרי שהייתה איתה זמינה. יוסף, אני לא ראיתי אותו לפני כל כך הרבה שנים. כשאני רואה אותו עכשיו, הוא היה ילד, ועכשיו, אני פגשתי כל השנים עם הם. מי ייעבור לי על השנים האלה? 34 שנים, הייתי לרחוץ מהאסף. אתה הביאה אותה לביתי? לא. היא הייתה צריכה לחיות עוד 50-100 שנים. מה קרה בסופו של דרך? אני הולכת שם. זאת אומרת, יעקב יש שאלה. אפילו אם הוא יש שאלה, ה' היה מאוד, מאוד מפחד מהשאלה של יעקב. מהשאלה שאתה רואה, אף אחד לא יכול להגביר. בגלל שאין לנו שאלה. הוא היה שאלה. הוא היה שאלה וה' היה מפחד בזה. אנחנו לא יודעים אפילו 1% של השאלה שלו. אנחנו חייבים להגביר? ההתגבירה היא אבסולוטית לא. זאת איפה הלכנו לפעם האחרונה. אני רוצה לדבר קצת יותר על הדבר הזה, כי זה נחשב לנו כל שעה של החיים. אלה דברים, דברים ברומו של עולם. דברים ברומו של עולם. ואומר יעקב אל פרו, מעט וראים היו שני ימי חיי. My life was short and bad. They didn't reach the life of my father. יצחק חי 180 years. אברהם חי 175. הוא היה מנסים לחיות 180. בן אשם נגדל את החיים של אברהם אבינו ב-5 שנים. למה? הוא לא רצה שתראו את גרסון שלו, עשיו, להיות גנגסטר, ללכת מהדרך, להיות קרימנל. מפה אנחנו נלמדים קצת דברים. מי יכול לומר לי מה שאתם נלמדים מפה? בואו נראה מה זה מגניב פה מה אתם מנסים ללמוד מזה? יש רבי רבי אחד, אחד הכי גדולים בהיסטוריה של העולם, אשם דקלר בתורה כמה הוא אוהב אותו אבל אשם קח חמש שנים מהחיים שלו, למה? כי הוא לא יכול להראות שעולם שלו תהיה חילוני הוא לא רוצה שעולם שלו תהיה סקולרי מה אנחנו מנסים ללמוד מזה? מי יכול להגיד לי מה אתם מנסים ללמוד מזה? אה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות לראות את זה? איך לראות לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות את זה? איך לראות השם את זה? איך לראות את זה? קצת איך לראות את זה? קטן לך. אפילו אם דגמרה אמרה, בני בנים כבנים, בנים קטנים הם כבנים. סטטיסט של בנים קטנים. זאת אומרת, אם האבא מותה, השם קטן מנהל את האבא קטן. למה? מהמנהל של האבא. אבל אני לא מדבר על הנהלות עכשיו, אני מדבר על רעיונות. איזה אנשים ישארו שהם נפגשו את הילדים שלהם יותר ממה שהם נפגשו את ילדים שלהם. אבל זה לא בגלל שהם אוהבים אותם יותר. בגלל שהם עדיין יודעים. במהלך, הם כבר ב-50, או ב-60, או ב-70. הם כבר יודעים על זמן, הם קטנים יותר, הם לא יכולים ללחוץ כמשרד בלילה עכשיו. אז הם נפגשו את הילדים שלהם. הרבה מהם כבר נפגשו את ילדים שלהם. הם לא מורים את עצמם. הם יכולים להשתמש עם הילדים. כשהם היו ב-20, עובדים בין הביתה ללילה, בין התלמידות, הם לא היו עם זמן להשתמש. זה עבודה טכנית. אבל הילדים היו קרובים מאחורי הילדים. אז הסיפור הוא, אם אברהם, אשם לא רצה אברהם להראות את ילדו שלו, להיות סקולר, לא צריך להגיד אברהם. זה ילד שלו, לא צריך להגיד ילד, זה קטן. כמה זה פשוט פשוט? כשאחו שלך יוצא מפה או כשאחו שלך יוצא מפה? התגובה היא אחו שלך, כי הוא קרוב לך וזה פשוט פשוט פשוט לך. כי אתה גרם אותו. אחו שלך, אתה לא גרם אותו. כשאחו שלך יוצא מפה, זה פשוט פשוט פשוט. קודם, עכשיו הוא לא נכון עדיין. וקודם, שאתה נשאר כמו חלום. I put all my life into this kid. So much time, effort, money, yeshivas, this. Personal example, in the end I failed. So it's double disappointment. So we learn from here that Hashem say for your own good, Abraham, I'm taking you five years earlier from the world that you don't see what a monster your grandson is becoming. אוקיי? אז זה לא צריך להגיד, כשהלילה... דגמרה, בגלל זה, קוראים לזה, ילד, הילד שלך, שהצטרף מפה, שתהיה סקולרי, הוא רערררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר אנחנו מגיעים לזה, שזה יהיה המלחמת האחרונה. קוראים לזה מלחמת גוג ומגוג. אם רוצים לדעת על זה, אתם יכולים לשמוע על הדבר שלי. או אתם יכולים לראות את זכרי 14, לראות את כל הספר של הנביא זכריה. אני אגיד לכם מה יקרה במלחמת האחרונה. אז, רק כדי להגיד קצת על הסיפור, שתי חודשות של האנשים ימורו בפעמים, שזה 5 ביליון אנשים, ושתי חודשות אחרות, יש להם פעמים שיהיה אשם שיכול להכניס אותם, ובאחר כך יחדיגו מי יבוא ומי לא יבוא. זאת אומרת, שכמעט 7 או יותר ביליון אנשים ימורו, מתחילת גוגו-מגוג, עד הסוף של זה. ובכן תהיה החיים של המות והרבה של המספרים. אז 7 מיליארד, לפחות, אנשים ימותים, זה לא כל כך רע כמו כשאתה מחזיק את הילדה שלך וזה תהיה חלל שבת. זה מה שגמרה קוראה, וזה לא מנגנון. השאלה שצריך לדעת היא, למי? למי זה מיוחד כמו גוג ומגוג? למהלך? או רק לאבא ואמא של הילד הזה? למי זו קטנה גדולה? התגובה היא רק לבתים, לא לעולם. אם מישהו יצא לך ותשאל אותך מה אתה רוצה? אתה רוצה להכניס את הדרך או את כל העולם יתרח? מה צריך לתחיל? העולם לא יתרח עם כל הפחדה של האינדיבידואל. אבל אם אתה שואל את האבא ואת האמא, להם זה לא כל כך ׳טוב׳. אם העולם יתרח, אז הם יתרחים לבית. הם נפגשו אותו והוא עכשיו נפגש ממשהם. להם זה אינף של העולם. אז רבותיי, עוד דבר שאנחנו נלמדים מאברהם. עד שהאנשי מותה, הוא לא ידע כל דברים על החיים של הילדים שלו, או ילדים של אברהם יותר. בגלל שאם אברהם ידע ממלכת, את הדבר האחרון על אייסאף, מה העניין של לוקחתו אותו? נתן לו לבנות פה. אם הוא יקבל את האופציה הזאת, כשהוא יבנה, והוא יכול להכוון על כל המקומות שהאייסאף עושה, אז מה העניין של לוקחתו אותו קצת קדימה מהעולם? לוקחתו אותו פה, לפחות הוא יקבל כמה עצמים פה. אז מפה אנחנו רואים שהאנשים מותים לא רואים את הכל. אם ה' רוצה שהם ידעו בצריכות, הוא יתכוון להם אבל אם לא, הם לא ידעו לפעמים הם מגיעים לרעיון והם מייחסו את המסגרת כמו שהיא הולכת להתגונן או שבהן תהיה ילדה קטנה זה קורה הרבה פעמים, זה דבר קומל שהאנשים מתייחסו ומתכוונים על... בעצם זה עבודה טובה לפעמים הם יגידים שהם סגורים או שהם נקדים. זה סיג מאוד רע. אז צריך לעשות כל מה שצריך לעשות למשפחתם. קדיש, ספנסר, לקטור. הקטורים היו למילים של אנשים. התורה, שהמלכות לראות, מרגישה למשפחתם. אם אתה יגיד לך שאתה נקד וקל, אז אתה יכול לראות שאתה נופל מאוד. זה לא מקום טוב. למה הוא נקד מהזכויות? הוא לא יש שכויות. אז הוא נקד של שכויות, של זכויות. בדרך כלל, אתה צריך ליצור שלו שכויות. הוא קיבל שכויות של השם, שהוא נתן לו אוכל להגיע למישהו במחשב. לא כל אחד יש את הזכויות הזה. זה מאוד מעניין. אז בואו נראה רבותיי, אחת מה שאנחנו נלמדים מהקבוצה בין פרו ויעקב. אמר לו הקב' ברחו ליעקב אני מילתתיך מעשיו ומלבן ואחזרתי לך את דינה ואת יוסף ואתה מתראם על חייך שהם מעט ורעים That your life were not great and they're bad? חייך I swear שמניין הטבות שיש The 33 words that were used in your complaint For every word you're going to lose one year of your life You were supposed to live like your father Yitzhak 180 years בגלל שאתה מפגש את פרעה והמפגש קיבל 33 שנים אתה תפגש 33 שנים מהחיים שלך אתה מבין את הטראג'דיר? אחד המפגש קיבל 20 שנים 20 שנים מפגש על החיים שלו שהיה 100% נכון מה שהוא קיבל החיים שלו הייתה קטנה אף אחד בהיסטוריה לא הייתה חיים כזו קטנות אבל ה' היה כל כך מפגש מזה הוא קצר בשלב שלו? מידה, מידה, אתה לא אוהב את השלב שלך? אתה מפחד על השלב שלך? אוקיי, אתה לא צריך את השלב שלך. הוא קח את 33 שנים, הוא מת 147 שנים. יש רק אחד проблем עם זה, מדרש. למה? 33 השאלות מכתבות את השאלה שפרו שואל אותו. פרו שואל אותו, איך עוד אתה? כמה זמן זה חיים שלך? אז כמה שאלות, אתם יודעים כמה שאלות באמת פרו אמר לא כל מה זה יעקב איזשהו של השאלות היה שאלה של פרו התגובה היא רבותיי למה יעקב חייב לפסק כמה שאומרים של פארו? פארו שואל לו שאלה. מפה פארו סופר את השאלה, יעקב התחיל להתפסק, אבל זה לא יותר מ-33. אנחנו צריכים להכניס כמה שאומרים, אני חושב ש-6, 7. למה הוא קיבל יותר שאלות? אוקיי, אני מתפסק, ואתה מפסיק אותי על כל שאלה שבאה מהמות שלי. אבל למה אני צריך לעבוד על השאלה שהקיימת הזה שואל אותי? איך עוד אתה? נכון? טובה שאלה, לא? תקשיב, אתה לא תאמין את זה. אני הולך ללקח משהו מגניב. בבוקר שומר אמונים, בוקר מאוד מאוד גדול, שומר אמונים, זה רק לבני אנשים מגניבים. הוא מדבר הרבה על תיקון הברית רבי אהרון רטה הוא חי בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק בפרק ראשון בפרק בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון בפרק ראשון דועה מאוד בפרק מוכנות. ראשון בפרק אחת, ראשון בפרק בפרק ראשון בפר כל מן דאביד רחמנה לטב אביד. כל מה שהשם עושה, הוא עושה בגודל, בגודל הכי טוב. טוב? ואז יש לנו עוד דעה, גם זו לטובה. זה גם בגודל. כל מן דאביד רחמנה לטב אביד בא מהרבי עקיבא. גם זו לטובה, came from, נחו מיש גם זו. Another very holy rabbi in the same time, more or less. The question now, which one of the expressions is higher level? Everything Hashem does, does for good? Or this is also for good? Which one is more recommended to use? אה? נחו משגם זו, it's very high level. Why? Because when you say this is also for good, meaning I don't expect anything good to come out of it. This itself is already good. Rabbi Akiva say, right now what you see, it looks very bad. Because you don't see the end of the process. אבל זה בטח, אתה תראה אחתי יום שזה היה בגודל שלך. עכשיו אתה נשאר, אתה מפחד, אתה מפחד, אתה תהיה שם, אתה מפחד. חכה כמה זמן ואתה תראה שזה בגודל, כמו עם יוסף. הם עושים אותו לבית עכשיו, וזו הראשונה של פרוסס שזה יהיה בקבל של כל הזמן בעולם ותרחיש כל ארץ יהודית מפחדת. אז ללכת לבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלב It's similar to the Gemara in Masechet Brachot, page 60. The Gemara speaks about Rabbi Akiva that came to a different city. And he couldn't find a place to sleep. He could not find a place to sleep. And he had to sleep in the field. Did he ever sleep in a field? Maybe in camping, no? כשאתה יכול ללכת בקמפה, הם יכולים לבנים. אבל רבי עקיבא היה צריך ללכת בפילד, במידה של הלילה. מה קרה? קהילה באה, קהילה, ואתה את דנקיו. רבי עקיבא היה על דנקיו. הקהילה ראית דנקיו, התקפה אותו, איזה שהוא היה, רבי עקיבא, דנקיו, קהילה, אתה את דנקיו. רבי עקיבא היה גם עם רוסטר. למה אתה תקפה עם רוסטר? מה אתה צריך לקחת עם רוסטר שלך? אה? הוא צריך להגיד לך איפה הוא, כשהלילה, הלילה, בבוקר. אז זה הלמד שלך. הרוסטר הוא הלמד. הם לא היותם מניין בחבא, ב-10.30, בזמן רבי עקיבא. כל אחד תלוי בנט. לפי הרמב״ם, אם אתה אומר קריאת שמעה אחרי הנט, זה בדיעבד. עדיין יש לך שלושה שעות מזרח, כן, אבל זה כל בדיאבד, הוא היה צריך לעשות את זה בדרכים, קריאת שמע. זה מה שחכם בן ציון אבא שעוד עושה, קריאת שמע בדרכים, ולכן דווין במיניאן בגיל שבע, אבל הוא מבטיח שיהיה קריאת שמע קריאת שמע לפני הדרכים. אז זה מאוד מעניין, אז עכשיו הוא יש רוסטר, אתה יכול להגיד גם, אולי הוא השתתף רוסטר גם לתת לו איגס, אתה יכול לדבר עם האגזים, אתה יכול לנצח, לא? טוב, בכל מקרה, קטה באה וקיבל את הרוסטר. אז עכשיו אתה חזק מהכאב, הכאב הוא טודל, הדנקי, והאלום שלך לא עובד. באה הלוואי ושחררו את הפחד. היה פחד שמראה לך את הרעיון, נכון? כמו פחד או משהו. זהו, לא יותר פחד. ורבי עקיבא ממשיכה להמשיך עם את האופציה שלו. כל מנדב, כל מה שהשם עושה, הוא עושה על ידי הכי טוב. אני חסרתי את המסע, בסדר, זה בסדר. אני חסרתי את הרוסטר, בסדר, זה בסדר. אני חסרתי את הפחד שלי, את הליט שלי. מה קרה בסוף? גרופים של ארהבים לא יהודיים באו לנצח את המדינה, מרדכו לכולם, והמשחק האחד היה רבי עקיבא. חמאס בא, 7 אוקטובר, הם מורדכו לכולם, אבל הם לא ראו רבי עקיבא. למה הם לא ראו אותו? בגלל שלא הייתה ליטרה. אם היו ראו ליטרה, הם לא היו יכולים ללכת. אז להחליט את הליטרה, חליט את החיים שלו. קילינג הרוסטר, סיימנו את החיים שלו. הרוסטר היה שמור. הוא רואה אנשים שמורים, שמורים. הרוסטר היה שמור. קילינג הרוסטר היה לסיימן את החיים של רבי עקיבא. קילינג הדנקי היה לסיימן את החיים של רבי עקיבא. דנקים שמורים. אז השם עשה שלושה דברים שזה נראה כמו דבר מגניב. אתה פשוט מושלם את התקופה שלך, את עצמך. אתה מושלם את החיים שלך, ואתה מושלם את האלם שלך. ורק אחרי שעה או שניה אתה מבין שבלא שלא תהיה מוותי. טוב. אז אתה רואה שרבי עקיבא עם רעיון שלו, בטח ה' עושה משהו שזה טוב לי. אני לא רואה את זה עדיין, אבל אני אראה. עכשיו, מה זאת אומרת גם זו לטובה? זה גם של טובה. זה פעולה יותר גדולה ממה רבי עקיבא אומר. רבי עקיבא אמר, משהו טוב יצא מזה. זה עכשיו לא טוב. עכשיו זה דבר מטורף לי. לפסק את החיים שלי, לפסק את הדנקי שלי, לפסק את... אבל יהיה משהו טוב יצא מזה. תחלת המסגרת צריכה להיות טובה. זה מה רבי עקיבא אמר. אנחנו משגנזו אומרים, זה טוב. לא טוב זה יוצא מזה, עכשיו זה טוב, זאת אומרת שזה יותר גדול. אני אדרך לך דוגמא. אתה יודע, היה רבי גדול שקורא לו מגיד ממזריץ. אחד שלהם בא, חסיד, ושאל לו רבי, דגמרא, עם מסכת ברכות, פייץ 54, דגמרא שאיך? חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. The person must bless Hashem for the bad exactly the same way he blessed Hashem for the good. דגמרא says, you have to accept the bad in the same happiness like you accept the good. אז הוא שואל לו, האם זה אפשר רבי? בואו, תהיה ריאליסטי. אתה יודע את האנשים האלה. רבי, בואו, בואו נהיה ריאליסטי. זה משהו כזה אפשרי? זה לא אפשרי. הרבי אמר, תלך לישיבה, תסתכל על רבי זושה. זה צדיק גדול, רבי זושה, מאוד פחד. צדיק גדול. שואל לו את השאלה שלך. הוא הלך לישיבה לבחור בזושה, שהייתה פחות פחותית, אני מרוד. הוא לא היה יכול לבחור ברד, זה כך פחות הוא היה. והוא לא תמיד הייתה מקום לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות רבי שלי נתן לי לך לשאול לך את השאלה הזאת. אז הוא אמר לו, אני מאוד מפרשת ברבי שלך. אני מאוד מפרשת. הוא היה צריך לשאול לך ללכת למישהו עם חיים קשה. למה הוא נתן לך למי? למי? אני לא זוכר שבאותי פעמים יש לי משהו רע במהלך שלי הוא חי כאילו חדש ויש לי יום שלא יש לו ברית לאכול עדיין גאום 2-3 יום בצורה אני לא יודע מה זה רע אני לא ראיתי שיש לי משהו רע קורה לי זה כשחסיד מבין למה מגיד ממיזריץ שלהם לרבי זושה. הוא אומר, אם אדם יודע על ה' ועל האמונה, לא יהיה הבדל בין טוב ובין רע. הכל טוב. למה יעקב נפגש מהקהילות של פרו? בגלל שרשי נכנס, למה פרו שואל יעקב את השאלה הזאת? בגלל שהוא נראה מאוד עוד ומפגש. בגלל שמישהו שיש סיפור, סיפור מנטלי, וזה מגיע לו יותר קצת. בגלל זה, פרו שאל אותו את השאלה הזאת. אז זאת הייתה חלפתו שלו שהם לא היו מספרים באשם. אם הוא הייתה במקום יותר, במספרים, אין שום דבר שתעניין אותו, לא יוסף, לא דינה, לא אייסב, אין שום דבר שתעניין אותו. אני ממש שמח, כמו רבי זוג'ה. אני לא יודע מה אתה מדבר עלי, אין לי אף שום דבר טוב בעצמי. אחרי שהצלחת לדרך כזאת, אין שום דבר שתעניין אותך מנטלית. לא, או תקח את ההחלטה שלך. אם אתה אנשים מאוד שמחים, אתה נראה יום, אתה נראה חדש, אתה לא יש חדש, אתה לא נפגש חדש. הרבה של הדברים האלה יוצאים מהסטרס, קצת קרקעים. לפעמים, בגלל הסטרס, אנשים נפגשים הרבה גזען. הם נראים כמו סקרקרו, כמו הטריפד הזה. לפעמים, זה נפגש אחר כך. כל יום אוכל חולה. למה אתה אוכל חולה כל יום? אני נפגש, רבי. אתם לא רואים את המצב שלכם? זה כל פימפול, גריסי, זה, זה, כל הזמן אתם אוכלים סוגר. הסוגר שלכם כמעט 500. זה מירקל שאתם עובדים. מה שאני יכול לעשות? יש לי חיים קשה. אני לא מדבר על דרוגים ועל אחרים проблем. למה אתם אוכלים כל יום? החיים קשה, רבי. אתם לא יודעים, אני לא רוצה להגיד לכם את כל המצבים שלי. כל זה קורה נפש חולה. נפש חולה. אבל מה שאתה רוצה? אם יש קבוצה לגבי יעקב אבינו, הגדולה צדיק על הארץ, שאנחנו נקראים אחריו, ישראל, אתה נקרא לישראל. אם לגבי יעקב אשם היה קבוצה, אם תהיה לי יותר מנצחה, אתה לא תראה עוד, אתה לא תמיד תהיה עוד, פארו לא תדע שאיך עוד אתה. בגלל שהשאלה היא שלך, זה חלק שלך, אני גם מקבל שאלות שלו בפחדתך. עכשיו אני רוצה לשאול אותך, האם זה פחדתה רגילה? מה אתה חושב? בגלל רעיון שלך, על כל שאלה, חמישה שנה. או זה נראה כאילו קצת קטן. אם אשם היה לדבר עליך, היה לתת לך לבית, נעשה לך בית לנסוע, הוא ישאל אותך, אליהו, למה אתה חושב שאני צריך להכניס יעקב? על רעיון שלי, חמישה שנה על כל שאלה. מה תגיד? אז מה תעשה? תגיד לאשם, אשם, בנושא שלו אתה נכנס, אתה נכנס למילה אחת לכל מילה או אתה מנסה להפסיק את ההפסיקה. אשם, תשמע, זה מאוד קשה, אתה יודע, תראה מה קרה לדאורתו, תראה מה קרה לביתו, אנחנו אנשים, אנחנו לא אנג'לים, אנחנו מנסים להוציא אותו מזה, לא? כל אחד פה, תהיה אמיתי עםי, כל אחד פה יכול להכניס לתת לו מילה אחת לכל מילה. אה? זה יהיה קצת קשה. קשה קשה. זה מה שאנחנו אומרים בתפילה. שמחנו, כי אמות היינו איתנו. שנות ראינו רעה. אנחנו שואלים השם, כשהרחב יבוא, בבקשה תעשו אותנו שמחה בצוות שאתה נפגשנו. מה זה הרציו? אני אדבר לכם על שתי דקות. הספיים היו לישראל, ללכת וללכת, לכל דרך, לספייה את הארץ. 40 יהים, מרגע שהם הלכו, עד שהם גברו. 40 יהים, ובסוף הם מדברו על השעון הרב, על הארץ הלכת. של כל יום, המדינה של ישראל שהתחילה לקרוא ולא הייתה תשכחה בשם אשם. עוד פעם, חלטה של תשכחה, חלטה של תשכחה. כל יום, יש לנו עשרה שנים של תשכחה בשטחה. בשטחה, היינו צריכים ללחוץ במקום בשטחה. כל יום, השטחה תשכחה בישראל. אז מה היחס? עשרה שנים בשטחה. עשרה שנים בשטחה. עם יעקב, עדיין יותר, עשרה בשפה, לא בשביל יום, בשפה. תחשבו אם יעקב נתן את כל הסיפור של 5,000 שפות, מה יהיה אז? זה מה שאנחנו אומרים ל'השם. שנות ראינו רעה. כל אלה השנים שראינו אל פרובלמים וטראגטים בלבד, כמו עכשיו, תראו כמה אנחנו נשארים, תביאו לנו את הרציון הזה. כל יום שאנחנו נשארים מהאראבים, תביאו לנו אלף שנים של אהבה. כל יום שאנחנו נשארים מהנאצים, תביאו לנו אלף שנים של אהבה. אם אתם קיבלו 3,300 שנים מאז שהתורה עד היום, הייתה עכשיו יום אלף שנים בלי תורצות, למטה. כמה זה 3,300 x 365? כמה יום יש לך? אולי מיליונים, לא? קח עכשיו כל יום, וכמה צריך לקחת? אחת שנה של אהבה. זה דבר טוב מאוד. אתה מבין או לא? זה מאוד סימילי לסיפור שאני אראה לכם פעם, שהיה יהודי שעובד בשפה, והיהודי ראה אותו והוא התחיל להשיג אותו. הרך חזק ביחד עם הילדים, ערכה היהודי, מה אתה עושה? הוא אמר, אהה, מה זה לך, אני יהודי, אני משיג אותו. אהה, כן, תשיגו אותו. הם קיבלו אותו לבית הרך, הם קיבלו יהודי, הוא אמר לדוקטור, קבלו אותו, הוא יש בנים חלפיים. במהלך זה, היהודי מתייחס לבחירה, הוא בתל אביב, כשהיה ידוי נחשב, הלך עשה טריאל. הוא שאל ידוי, כמה פעמים אתה נחשב אותו? הוא היה מפחד להסתכל על הלך. הוא אמר, כמעט 100 פעמים. הוא שאל ידוי, זה נכון? הוא אמר, כן, כמעט 100 פעמים. הוא אמר לידוי, אתה צריך לציין לו 1,000 רובל כל פעם שאתה נחשב אותו. ואתה צריך לציין לו במהלך, אם לא, אני אקבל אותך פה. ידוי אמר, אבסולוטלי, אין פרובל. הוא הלך, קיבל סוטקיסטי מלכה, נחשב אותו לידוי. ‫היהודי, כשהיהודי ‫שמע את הוועדה של המלך, ‫הוא התחיל לקרוא. ‫הוא קרוא. ‫המלך אמר, מה קרה? ‫אתה לא נראה שמחה. ‫למה אתה קרוא? ‫אני לא מרחק? ‫הוא אמר, לא, ‫המלך שלך, אתה גדול. ‫אני לא קרוא בגללך, ‫אני קרוא בגלל עצמי, ‫כמה זקן הייתי. ‫הוא אמר, מה זאת אומרת? ‫הוא אמר, ‫כשהוא היה מגיע אלי, הייתי לוקח את הסטיק, פושט אותו, מפחד את עצמי, מנסה להסתכל. בגלל שאני מנסה להתקשר, קיבלתי רק 100 פעמים, 100 פעמים מהסטיק. אם בזמן שהוא היה מנסה להתקשר, אני ידעתי שכל פעם הוא 1,000 רובר, אני עובדת שבועים על זה. אני עשיתי לו יותר מהר. למה אתה כל כך מגניב? תעשי את הרגל שלך יותר מהר. זו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת זה יכול להיות קרדיט. בקרדיט זה יקרה אחרי כל ההספרים. עכשיו, אבותיי, בואו נפגע קצת יותר בגמרא. בגלל שאני בטוח שאתם שמעו את זה הרבה פעמים, אבל אנחנו אף פעם לא נפגענו בעולם הזה. בואו נראה What does it really mean? A person has to say bracha for the bad with the same happiness that he say bracha for the good. This is, remember the page, this is Gemara imasechet brachot, page 54. מברך על הרעה מעין על הטובה. You say for the bad just like you say for the good. ועל הטובה מעין על הרעה. On a good thing, just like you say, for the bad thing. Shouldn't be a difference between good and bad by you. Everything is good. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, שנאמר, as it's written, in Deuteronomy 6, there is a verse, ואהבת את השם אלוקיך בכל לביך ובכל נפשך ובכל מעודיך. זה גמרא שאה, בכל נפשך with all your heart, with all your money and with all your soul. בכל נפשך, he means אפילו נוטל את נפשך. Even when HaShem now, it's your last second of your life, they're about to execute you, you have to love HaShem just as much when you win the lottery. Same thing. דבר אחר, another explanation, בכל מעודיך, what is the meaning of בכל מעודיך? בכל מאמונך, with all your money, even Hashem wipe you out in a second from 50 years of saving, you have to dance and thank Him, thank you for everything, I love you. דבר אחר, another explanation, בכל מעודיך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך. That's not only with all your money. With everything you have or you don't have, you praise HaShem. You have, thank you HaShem. You don't have, thank you for not giving me. הווה מודה לו. Always be grateful. What happens if a person feels that there is a serious judgment against him by HaShem? He has to thank HaShem. עודך, HaShem! כי ענף תביא. I'm thanking you Hashem for smacking me. I know it's for my own good. דרגם הרעה, continue. חייב אדם לברך. What does it mean a person has to bless? What kind of ברכה he has to say? מהי חייב לברך על הרעה? כשם שמברך על הטובה. הלמה, if you're going to say, כשם שמברך על הטובה, טוב ועמיתיב. We have ברכה, ברוך אתה, השם. אלוקינו מלך העולם, הטוב והמתיב, the good and the one that benefits, that gives good. כך מברך על ההראה הטוב והמתיב. So when a tragedy happens, we also have to say הטוב והמתיב. אבל זה לא מתחיל. והגמרא נמשיך. ועטנן איזה קושייה. על בשורות טובות אומר הטוב האמתיב. אנחנו מתלמדים במשנה, כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. אתה שומע הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה אמר שומע משהו רבא לא טוב, אתה אומר הטוב האמתיב. כשאתה שומע משהו נצרכה אלא לקבולינו בשמחה. למה יש לך שתי ברכות אחרות? אתה צריך לקבל את הטראג'דיה בשמחה. אמר רבא חמישום רבי לוי, הגמרא תמשיך לנסוע את זה. מה יקרה? מה זה המעניין של הסיפור בתהילים? בספרים 101. מה זה אומר שם? חסד ומשפט עשיר עליך ה' Once you give me kindness, mercy, chesed. אין משפט, judgment. I will sing to you no matter what. Kindness, chesed, mercy, judgment. אשירה לאשם. אשירה לך, אשם הזמירה. I will sing for you. מה זה, what's the difference between לשיר and לזמיר? מה, when a person say עשיר, ובאנגלית אומרים עזמר, מה ההחלטה? עשיר זאת אומרת שאתה שינג בלי אינסטרומנט, בלי ויולין, דרומים. זמר זאת אומרת עם דרומים וויולין, גיטרה, כל מיני אינסטרומנטים שיש לך. אם חסד, עשירה. אם משפט, עשירה. אם אתה מיוחד אותי ויש לך מרצה אותי, אני אשנג לך, זאת אומרת שאני אשן לך. If you judge me, I will sing for you. רבי שמואל בר נחמני אמר, Where we learn it from? From Tehillim 56, Psalms 56. באשם אהלל דבר, באלוהים אהלל דבר. When Hashem comes in mercy, how is it written? י' ה' ו' ה'. That's the merciful name. כשאשם קיימת, איך זה כתוב? איך זה כתוב בתורה? אלוקים, עם א. זה נקרא הקיימת. אז דוד אומר, כשאתה נראה לי כאלה י' ה' ו' ו', זאת אומרת, במרכז, אני אעשה. כשאתה נקרא לי כאלוקים, ה' הקיימת, אני גם אעשה ואוהב אותך. רבי תנחום אומר, where we learn it from? תהילים 116. I'm giving you all the sources, you can later read it. What's written in Psalms 116? קוס ישועות עשה, ובשם השם הקראה. What do we say? קוס ישועות עשה ובשם השם הקראה, right? We say it in Avdalah, דרכת המזון. מה זאת אומרת קוס ישועות עשה? אני אעלה, אני אעלה קלעה של סלבציה וקלעה בשם של ה' אנחנו יש נקודה אחרת צרה ויגון אמצאה קלעה ועגנה אני אעלה ובשם השם אקראה בואו אני אעשה לך שאלה, כשאנחן יש קטעה משהו טריווי קורה לו, גדול, שחרר את החלטה. זה נראה כמו לחזור את דבר שחרר? אמצע, זה נקרא מציעה. מציעה זאת אומרת, כשאתה חזר משהו, זה עושה אותך שמחה, אתה חזר רק דיימן רינג. דויד אומר, אני רק חזרתי איתו. מה זה איתו שלי? טראגיה ואגניה. For that, I'm going to praise HaShem ובשם HaShem אקרא, I'm going to call God. צרה ויגון אמצא ובשם HaShem אקרא. Rabbanan says, where we learn from Job 1? HaShem נתן, HaShem לקח וישם HaShem מבורך. God gave, God took, The name of God should be blessed. Whether He gives you, whether He takes it away from you. So we have a lot of sources. Look how many sources. De Meiri, one of the greatest Rishonim, almost 900 years ago, De Meiri writes, sometimes a person will be punished for his sins. ברעות רבות, HaShem smack him non-stop, boom, boom, boom, one after the other. אבל הוא צריך להזמין מי מנסה להפסיק אותו, מי שאוהב אותו ביותר בעולם. כשמישהו אוהב אותך, מנסה להפסיק אותך, זה לא כל כך פשוט כשנאחד שלך מנסה להפסיק אותך. בגלל כשנאחד שלך מנסה להפסיק אותך, הוא רוצה טובה לך. כשמישהו שאוהב אותך, מי שמנסה להפסיק אותך, הוא רוצה טובה לך. זאת מגניבה גדולה. אני אתן לך דוגמה. אתה מנסה ללכת ברחוב. מישהו מנסה ללכת מאחור, אתה לא יודע מי. והוא יפסיק אותך. מאוד רע בגללך. פום! אה, פגשת את הרגלך. אתה מנסה להשתתף! הרגלך שלך נכנסה, ואתה מתכוון להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט את הרגלך שלך. אתה מתכוון להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אתה מנסה להחליט ולהחליט את הרגלך שלו. אחר כך אתה ידע שמאקת אותך, אתה לא יודע שמאק עדיין. זה היה ברכה. כשאתה מאק עכשיו ברחוב, או כשמשהו יקרה, אתה ידע 100% שה' מאקת אותך. איך אתה יכול להיות מפחד? חברתך, חברתך, ה', אבותיך. רבותיי, תשמעו בבקשה. The Rambam, in his commentary to the Mishnayot, to the Mishnah, this is what he writes. וזה דבר מושכל אצל הנבונים. This is something obvious by the smart people. אף על פי שלא הזירה עליו תורה. Even though the Torah didn't warn you specifically about it, but it's common sense. לפי שהרבה דברים נחשבים לרע בתחילתם, many things looks bad in the beginning ובסופם מביאים טובה גדולה. But in the end they are great blessing. והרבה דברים נחשבים בראשיתם טוב, ויהיה בסופם רע מאוד. Many things in the beginning looks great and sweet, but end very bad and very bitter. דרך כלל, מי שמוטר יצטרך ללא להתעורר כשמשהו רע עושה עכשיו, כי הוא לא ידע איפה זה הולך ולא יצטרך להתעורר כשמשהו טוב עושה עכשיו, כי הוא לא ידע איפה זה נחתך. דרך כלל, לא יצטרך להתעורר בין טוב ורע לך. זה כל מה של אשם, וזה מה שאני קוראים לזה. זהו. זה מסוים גדול. וגזרה הרת סכנה לפי שאינו יודע תכלית. She doesn't know how it's going to end. אבל ההזרה מהדאבון והצער הרי הוא מפורסם מאוד בספרי הנביאים עד שאין צורך לדבר עליו. But the warning not to be sad, not to be upset. It's already published in all the prophets. ולא צריך להעביר יותר לדברים שלהם. אז, רבותיי, זה מאוד מעניין. התוצאה פה היא מאוד ברורת. אתם קרואים על משהו שאתם לא צריכים, אתם נחשבים על משהו שאתם לא צריכים, כי אתם לא יודעים איך זה יקרה. אבל אני רוצה לשאול אתכם שאלה. מי יכול לתת לי דוגמא שמישהו פשוט בא וגדלת לכם משהו איזה קטנה ואתה צריך להגיד שני ברכות. אחת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הטוב ועמיתיף. ורק אחרי זה, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת. זה נראה כמו קטרדיקציה. כשזה טוב, אתה צריך להגיד הטוב ועמיתיף. כשזה לא טוב, אתה צריך להגיד ברוך דיין האמת. איך אתה יכול להגיד בות? אם מישהו פשוט בא וקרא לך שאתה אדם מותה. זו טובה או זאת זאת? זאת זאת. אתה לא רוצה שאתה אדם מותה. זה פחד את המחקר. לזה אתה אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלכ העולם, דיאנה אמת. אבל אתה רק זוכר שאתה אדם הלכה, אתה 50 מיליון דולר, אתה הלך האדם. אז עד עכשיו, אתה אדם היה מאוד קטן ומאוד קטן עם אותך, פשוט נתן לך לבית, הוא עדיין עובד בלילה כמצווה, אבל עכשיו הוא גדול מאוד מאוד. בגלל זה, אתה אומר, ברוך אתה ה' אלוקינו ואליך העולם הטוב ואמיתיב. זאת, לדבר שלך, כדי שאת לא ידעתי, אינדיקציה שהחיים שלנו יש הרבה פעמים של התגלגלות, שהיא נותנת לנו רעיונות מיוחדות. מייקס פילינגס. אני אתן לכם דוגמא. את אמא שלכם התגלגלה אחרי עשר שנים. היא התגלגלה כל כך הרבה עשר שנים. אחר כך, הדוקטור אמר לך, מזלטוב, יש לך תווים. אבל דקות לפני ההוציאה, הם אמרו לך, אנו סביבים, היה ריסק לבית שלך. היינו צריכים להחליט אחד מהשני. ההוציאנו אחד, והאחר הוא מת. עכשיו, אתה חי או אמרת, יש שתי רציוניות לראות את זה. מאוד שמחים, בגלל שבאחר כך יש לך ילד אחר כך, אחרי 10 שנים. אתה מאוד חסר שתהיה לך 2. זהו, זו היחידה האחרונה שלך. ועכשיו אתה יכול להיות ביחד עם אחד. 2 יכול להיות בית ולילה, זה מצווה פרור זו. צריך להיות בית ולילה. 10 ביתים או 10 ילדים זה לא פרור זו. צריך לפחות 1 בית ו1 ילדה. אבל הרבה אנשים לא יודעים שזה לא מסוים רק להתקשר לבית ולילה לפחות. אתה צריך להתקשר ללכת עד שהם יותרים ולבחור שהם יכולים להתקשר לבית. אז למשל, אם יש לכם הרבה ביתים וקצת ילדים, עכשיו זה נראה כאילו שאתם חייבים להתקשר לבית ולהתקשר לבית ולהתקשר לבית ולהתקשר לבית אבל, אם הלכנו, אחר כך תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת זה באמת לא היה ריאליטה. מה יקרה אם הייתה 5 ילדות ו5 ילדים? בטח, לפחות 1 ו1 יהיו ילדים, לא? לא יכול להיות שכל 10 לא יהיו ילדים. אז של 5 ילדים, לפחות 1 יהיה ילדים, נכון? תביאו ילדים. ושל 5, לפחות 1 תביאו ילדים. אז שם, בטח יש פרורבו, נכון או לא? לא. למה זה נגמר? אם הם כולם בפליטה לביתה, בפליטה של ארה״ב הם כולם בפליטה והפליטה נגמרה והם כולם מותים. ארה״ב. אנחנו פשוט נפגענו את המצווה שלכם. עד עכשיו, יש לך המצווה. אחרי שהם מותים, אתה לא יש לך המצווה. אז המצווה של פרור וורו, זה מניחה על האמת. אתם יכולים לשאול, רגע, רגע, אני לא יודע. אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אבל בסופו של דבר זה לא במיוחד שלי. אתם האנשים שחושבים אם אני אצלם ילדים, אם הם יכולים להיות ילדים או אם הם יפגשו או ימותו. זה כל במיוחד שלכם. 1% זה במיוחד שלי, 99% זה במיוחד שלכם. נכון או נכון? נכון. זה כל במיוחד שלכם. זה כל במיוחד שלכם. למה אנשים יודעים להתקדם עם ילדים? מי שחשב על זה? אשם יחשב, הפעולה הזאת לא תקדם עם ילדים. מה, זה רולטה רוסית? אין שמיים? רולטה ישראלית? מה, רולטה פרסיאנית? מה אשם יחשב על זה? נמבר בא על הפעולה הזאת. עשר שנים, ברן. זה מה, רנדום? בטח לא. זה יחזיר על סטייל שלך. במונח הזה או במונח החלטה? לפעמים זה במונח החלטה. זה עדיין חלטה שלך. זה עדיין חלטה שלך. בואו נגיד שאת אדם, כמו שהם קוראים באמריקה, דון חואן. לא רוצים להתמודד. יציק, אתה עדיין 40. תתמודד, תהיה עם ילדים. אה, החלטה היא טובה. אני לא רוצה להחליט את ידיים שלי. בואו נשמח. כל הליב שלו ככה מת, אין ילדים, אין משהו. הוא חוזר לבית. הוא לא ידע שבשלב שלו הרבה גלילות רצו להתמודד, אבל הוא... הוא לא זוכר. עכשיו הוא צריך להחליט את ילדים שלו, ולא להתמודד עם ילדים. מידה כנגד מידה. כשאני רציתי להתמודד עם ילדים שלך, אתה רוצה אותי. אתה רוצה ללכת לרעיונות שלך, אה? איזו אישה, איזו אישה, איזו אישה, הלילה הבאה, איזו אישה. אתה לא רוצה להתמודד, אתה לא רוצה להתמודד. איזו אישה אמרה, אני... אני ישנה עם רגל. הוא שאל אותי אם אני יכול עדיין להיות ילדים. אני אמרתי, כן. אוקיי, אז הוא נכנס למהלך. אבל אני לא מעניין להיות ילדים. זו אישה עודית. טכניקלית, פיזיקלית, היא עדיין יכולה להיות ילדים. במהלך הנצירה, כמובן, אם ה' יתרגם. אבל היא לא רוצה ילדים. אז עכשיו היא שואלה אם היא צריכה להגיד לביתה, לפני הדת, בפעולה, שהיא לא מבטיחה להיות ילדים. או, היא תגיד לו אחרי 2-3 דתים, אחרי שהוא נפגש אותה. ואתה רוצה אותה הרבה, אז הוא יקבל אותה, אתה יכול להגיד, זה קרדיט. אני אקבל אותך עם, עם, עם המצב שאתה לא רוצה ילדים. לא, מה, מה אתה חושב שההתגלגל הוא? היא צריכה להגיד לו, למה? למה? לא, זה לא מקח טעות. מקח טעות זה רק אם היא לא הייתה להגיד לו לפני שהם התגלגלים. זאת אומרת, אם היא אמרה לו לפני התגובה, אני רק רוצה לדעת שאני לא יכול להיות ילדים, או אני לא רוצה להיות ילדים. אם אתה רוצה להתגובה עםי ככה, הוא אומר, אוקיי, זה לא מקח טעות. היא אמרה לו לפני. לפעמים, אנשים חייבים על עולם שלהם. הם הולכים לתגובה, איך עולם אתם? אני חודש 40. אתה יכול להיות יותר ספציפי? יש לי עולם אחר. ‫אז היא חושבת 42 או 43. ‫באמת, זה 49 ו-11 וחצי שנה. ‫זה גדול, 41, 42 או 49 וחצי. ‫אם הוא אומר להם, ‫לפני ההתפתחה, ‫אני רק רוצה... ‫אני רוצה שתקבלו, ‫תקבלו קטן. ‫הוא עושה את זה, ‫הוא מטריד את הליסן שלו. ‫היא רואה את העולמות, ‫היא עושה דרמה גדולה, כמובן. ‫היא לאיתה לי, וכך וכך, ‫אבל בסופו של דבר, ‫היא אמרה לי לפעמים. ‫והוא נכנס להתקבל, ‫זה לא מקח טעות. ‫זאת הייתה לאה, זאת הייתה מגעה, ‫זאת הייתה מגעה, ‫מה שאתה רוצה לומר. ‫אבל בסופו של דבר, ‫מקח טעות זה רק בזמן ‫של ההתקבלה, ‫אם אתה חכם אינפורמציה קריטית ‫של אותך, אותו אותך. מה זאת אומרת אינטרנטיה קריטית? לא שיש לך רגל בגלגל. זה לא אינטרנטיה קריטית. רגלים יוצאים ויוצאים. או שיש לך איזושהי אלרגיה למידה. גדול, אז אתה לא אוכל את המידה הזאת. איך זה יפות את אביך המקום? שאתה לא אוהב מילק או משהו כזה. זה לא... זה לא רגל להחליט את המרת. אבל אם זה משהו אירדיטורי שיצא לילדים או אם זה משהו בתקופה שהפכה כבר לרבה אחרים או כל מיני דברים כזה, אתה צריך להגיד את זה. למשל, זו אישה שהייתה עם גוי אף פעם בשבילה. היא מגניבה לכהן. היא לא יכולה להחליט את זה מהו. זה לא יכול להיות בלשון במהלך הזה. כהן היא עבודה של ה' הוא לא יכול להתגלגל איזושהי זו שהייתה פעם אפילו עם איגוי. זה לא נכון. אז אם היא חכה את זה, זה מקח טעות. אם הוא יחזיר את זה לאחר כך, אם מישהו יצטרף ותסתכל, הוא יכול לרחוץ אותה מהתגלגל, בלי לציין אותה איזה כתובה. היא חכה את הכתובה שלה. היא חכה את כל זכויות שלה. זה נקרא מקח טעות. אתה נכון לי. ואתה חכה. אתם יודעים מה זאת? מקח טעות. משהו קריטי. בוקשור, אני לא רוצה שאף אחד יעשה את עצמם והגבירות שלהם. אתם צריכים תמיד לשאול את חכם. רבי, אני הולך לביתה, הם שואלים לי כל מיני שאלות. מה אני צריך להגיד? מה אני לא צריך להגיד? אתם צריכים להגיד את הדברים האלה. איזשהם דברים אתם צריכים להגיד, איזשהם דברים אתם לא צריכים להגיד. למשל, אם הילדה לא הייתה כל כך עברית, בואו נגיד שהיא עברית 22, בין עשרה ועשרה היא לא הייתה כמו שהיה אשם מזכירה שהייתה יודעית ועכשיו ברוך אשם היא הייתה מאוד רליגיאלית היא הייתה ממש מודיסטית גדול גדול אבל זה לא כפי שהיא שרה עמנו עכשיו הוא רוצה לדעת על המערכת שלה אז כשהוא שואל אותה על הביתה האם את הייתה עם האנשים לפני מי, היא לא יכולה להסתכל ולהגיד לא. בגלל שהיא תמיד ידעת אחרי הוועדה שהיא כבר הייתה עם מישהו אחר. זה יכול להחליט את הוועדה. אתה לא צריך לצלם לזה, זה עושה ככה טעות. אבל אם הוא רוצה לדעת דברים ספציפיים, כמה אבותים יש לך בעצמך? או דברים כזה. איך התחלת להגיד עם אנשים, כל מיני דברים. הייתה לך עם נאי יהודי, אבל זה לא קוהן. אז היא לא צריכה לדעת על כל הדברים הרחבים שהיא עשיתה בשבילה. למה? כי היא עכשיו בעלת תשובה. זה כאילו חלק חדש שהייתה ביתה. היא עובדה עכשיו. זה מסוים, הוא ידע שהיא עם מישהו לפעמים אחר כך בשבילה. הוא כבר יודע. ולכן, אם הוא רוצה לדעת בנושאים, היא צריכה לדעת. בואו נגיד שאני לא הייתי שרה עמנו עד עשרה. תן לו להבין מה שהוא מבין. למה? הוא רוצה לדעת בנושאים. אתה מנסה. אני לא אתחיל לדעת בנושאים. קח את השידוחה. היא לא צריכה לדעת בנושאים ספציפית. למה? בגלל שהגבירה היא, כשאחד עושה תשובה, אתה לא מוכן להזכיר אותו את יום שלו. ואני לא מוכן להגיד למישהו, זכרתי איפה היה גנגסטר בין יום שלו? וואו, זכרתי אותך עם קאדילה, קונברטיבל, עם הטלפון, עם גויה שלך, עם מנהטן. אתה לא מוכן לדבר על זה. זאת חלקה מאוד רעיונית. אתה יודע, כשזה תהיה את הגבירה, אבל בואו נראה, אתה תהיה צדיק, אתה כבר יש שתיים, ילדים, אני לא יודע, 20-30 שנים, אתה כבר שומר מצוות, ואתה מזכיר שבועים לסבא, ותהיה תמיד כל הזמן אתה הטוב, שתמשך לשאול שאלות פרסונלית בפנים של ילדים שלך. אז מה עולם שאתה התקדם לצדיק? אני שמעתי שאתה הולך להיות גנגסטר. כל הילדים, חסידים, פאות. הם כל הזמן יוצאים בצדיק. אתם יודעים את האנושים האנושים שהאבא חלט את הספק? אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו זכרו את החיים של האמא. עכשיו הוא לא רוצה לנסוע. מה קרה לו? כמובן, הוא נסתכל על החיים החיימתים. זהו. או יכול להשתתף שוקלטה במותו שלו. הילדים, הילדים, הם נוסעים בשוגר. הילדים חכמים לא יכולים הילדים לעבוד עם קנדים, בכלל. שוגר וכן הלאה. תעשו אותם את החיים, וכן הלאה. מנסים מבית מאוד יום להצליח להצליח להכניס להם להאמין להאמין. לא מרגיש שעשרה של הילדים באמריקה נראים כמו בלונים. למה? מבית מאוד יום. אתם מנסים להצליח להכניס להם להאמין בלונים. כל יום, הם רוצים קקסים, איס קרים וקוקה קולה. כל הדרינים עם בלונים. זה מגניב. בישראל יש מלחמים על הדרינים. יש להם הרבה בלונים. יש הרבה מלחמים על הדרינים. זה מגניב, עשר ספורטים של סוגר בוועדה של יום, כל מה שהם קבלו שם, פלאס, כל הכלים וכל הדברים שהם נמצאים בהם, חלק מהם זה רעיון ברור. לא שהדיאטה היא יותר טובה, אבל זה דברים שגם יש קאנסר בהם. אבל זה כל מנהל של איך אתם מקבלים אנשים לאכול. אתם מקבלים להם להאכול בטוח, מלמעלה קטנה, ולאחר כך אתם ישור יותר. גם בבקשה שהילדים שלכם לא נפגשים בכל מיני קושר מופיעים קושר מה זאת אומרת קושר מופיעים? ביוגרפיה של כל מיני אנשים מיוחדים למה זה נחמד? מה קורה אם אתה רואה את החיים של הרמב״ם? במופיע קרטון או את החיים של רשי או את החולדות היהודית. זה פילמים תלמידים. כושר. כושר אורתודקס. אין שום דבר אחר לפילם, אלא אחדה. זה מגיע לתלמיד לסקרין. זה מאוד אדיקטיבי. עכשיו, רעיון שלו נמצא איזו זכויה להבין דברים. זה מאוד קשה לו ללמוד גמרה עכשיו. לנסוע את רעיון שלו, להבין מה נכנס. הוא לא מעניין. הוא רוצה שזה תיישב לו על המסגרת. בבקשה. הילדים שהם נפגעים על המסגרת, אפילו על פילמים קושיים ועל קליפים קושיים, הם לא עושים טוב במדינות מפעלת, על הזמן שלהם. זהו. זה רק נחשב על דברים פשוטים. הם לא מעניינים ללכת לבוכים, הם לא מעניינים ללמוד גמרא. מגניב מאוד. בשדה אחד, אתם מקבלים שהם יקבלו איזושהי תלמידה מהפילמים האלה, ואז אתם מגיעים להם ללא תלמידה גמראה. אז החיים שלהם בעולם הישיבות היו בעצם נגמרות. זה יפגש את השידוך שלהם, אף אחד לא רוצה אותם, אין נשיאה רגילה שרוצה אותם. זה יהיה מגניב. הרבה פעמים אנשים עושים את זה בגלל שהם רוצים איזושהי תלמידה וחלטה. לפעמים בגודל טוב. היא רוצה לראות תהילים כל יום. זאת אומרת, זה יקרה להם שלושה שעות לפנות את הספר. למה שהיא עושה את זה, היא מגיעה את הילדים לראות משהו שהיא קיבלתה, קושר, קושר, 100% קושר, עמקר מוישי. היא חושבת על החולדות היהודית. הילדים נשמע את המוזיקה, הם רואים את הילדים במדינת הילדה. המסגרת של הסרט זה לא הבעיה. הבעיה היא שאתה מייצר עבודה עכשיו לספרים. כשהם מתעדכנים לזה, זה כל מה שהם רוצים. אתם יכולים לראות את זה, עדיין כשהם יוצאים מהישיבה, הם רוצים ללכת לטלפון שלהם. לראות משהו. אפילו קליפ קושר. השטן יש הרבה מיני מיני מידיון לנצח אנשים. הסקרינות היא אחת מהדברים הגדולים. הסקרינות, הסקרינות ליד אלקטרונית, היום, בכל מקום, הצלחו יותר יהודים מכל אחד. אתם יודעים כמה קבוצים נפגעים מהסקרינג, מהפייסבוק, מהאינסטגרם, מהיוטיוב, מי יודע מה. נפגעים אלפים קבוצים. אלפים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפגעים נפג The war is lost before it even started. You know? So, רבותיי, רב חיים שמולוויץ, למשגיח, דרו לירב, הוא היה האחד ששואל את השאלה, למה יעקב צריך להתפרסם בקבוצות של פרור? והקבוצה היא, כשאחד מפחד ומפחד ויש לו אגניה ורעיון והוא מתאפס בזה פיזית, זו אגבותו! ובגלל זה, ה' יתפרסם לו. אני אתפרסם לך שלא להתאף במי. רבא, אני לא צדיק, אני לא יש לי כל כך הרבה אמונה, אתה תהיה מפחד על זה. אתה לא יש לי כרטיס בלתי פחד פה. אותו דבר עם מה שאומרתי, אנשים לא יושבים ילדים, זה עבודה שלהם. הם רואים דברים, הם עובדים סצינות עם ילדים ואנשים, לפני שהם מתייחסים, הם רואים דברים שהם לא יכולים, הם שומעים דברים שהם לא יכולים, הם יש שאלות עם האמונה, הם יש שאלות עם התפילה, ולפעמים הרעיון שלהם הוא מהחיים שלהם. איך אני יכול לדעת את זה? זה דבר ברור בפרשת בחוקותיי. זה כתוב בפרשת בחוקותיי. אם תשמעו אותי, אני אשמח את החיים שלכם. אף אחד לא יהיה חי. ואם אתם לא תלוויו אותי, I will make your women barren. It's a clear verse in the Torah. It's not nature. Nature, your eggs are like this. Who made the eggs like this? And why? You have PCOS. Who made it with that? And why? You have problem with your seeds. Why? Random? אין איסורים בלא אבון. נגמרה זה. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין איסורים בלא אבון. אין לפחות, איסורים בגיל בלא אבון. היום, הרבה מהמדברים חכו א את זה מהקהילה. זה לא פופולר. לדבר על סובייקטים פשוטים, סובייקטים פשוטים, זה לא מביא רייטינג. זה לא עושה אנשים מגניבים על המדבר. זה בטח לא מביא דונטים. אז למה אני צריך לדבר על סובייקטים קונטריברשיים? הם לא קונטריברשיים. קונטריברשי זאת להגיד אם זה נשאל אם זה נכון או לא. זה נקרא קונטריברשי. אחרים אומרים שזה נכון, אחרים אומרים שזה לא נכון. היום כשאנשים אומרים קונטריברשי, זה בגלל שהם מורים. הם לא יודעים א' ב' של תורה. אם הם ראו את הגמראה, אף שום דבר לא יהיה קונטריברשי. זה כל שחר ושחר. קונטרבנציאלי הוא כששני אנשים ידעים את הספר 100% דבר על דבר ומתנגדים במהירות מספיקות. זה נקרא דבר. מי נכון? רשי או רמבה? רשי או תוספוט? דבר. אוקיי. אבל כשמישהו ראה לך פרנציפה פשוטה של קינדרגרמנט, או קריירה הראשונה, ויש לך כל מיני פוליטיקאים, שאומרים, לא, זה לא הדרך, זה לא דרך השם, זה קצת קרוקים, אף משהו אבל קרוקים. כל קרוק יש סיבה אחרת למה הוא מפגש עכשיו. אחד רוצה פופולאריטה, אחד רוצה זמן, איזה אמפתיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקידיה, תפקיד מה אתה חושב? קרדיט לוגי או לא? כן, קרדיט לוגי. מאוד לא לוגי. במובן שאתה יודע את התגובה, אליהו, אבל זאת הזאת שאתה מפגש. למה זה לא לוגי? תגידי לי למה זה לא לוגי. הוא נפגש. הוא נפגש, הוא נפגש. אני נפגש שהייתי לא נכנס ללוטורי הלילה האחרונה. אני מאוד נפגש. קטנים מגעים הם לא גדולים, גדולים גדולים מגעים הם לא קטנים קטנים קטנים גדולים רוצים להיות גדולים, גדולים גדולים רוצים להתגייס, כולם יש רעיון, כולם מגעים על משהו, אף אחד לא מתחיל להיות מגעים, בואו נתחיל עם זה. השאלה היא למה ההקלטה שזה יכול להתפחד זה שלא מגניב ושלא מגניב. אחד על הזמן. בנג'י, אני לא יכול להבין שתי אנשים מדברים ביחד. ברוך השם, אני עדיין לא הגעתי לזה. תמשיכו. אבל אני שואל אתכם, למה הקלאם שהם בפחדים שאנשים מתפחדים ורוצים ללכת, זה לא קלאם דווקא אותו. תביאו לי אנחנו עברים בתגובה עכשיו, אנחנו נקראים בצד הקבוצה. אני עביר בצד אחד ואתה עביר בצד האחר. אני שואל אתכם עכשיו להבין לקבוצה למה זה לא קבוצה עבירה. אבל הוא אומר, מי אגיד? אתה תמיד צריך להגיד את כל האמת. כשיש לך שלך ילד שיש 5 שנים, אתה מדבר אותו על איך הילדים מגיעים לעולם? לא. נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו אז עכשיו אני נותן לכם שאלות, אבל אתם עדיין לא ידעים את הסיפור עדיין. אז אני אעביר לכם. כשה' נתן את התורה, הוא ידע את המערכת של העולם עד היום האחר של הארץ? אוקיי. הוא ידע את כל היהודים שיגיעים לעולם ויישבו, ויישבו את האנשים שיישבו בזמן שלנו? כן. הוא עדיין כתב בתורה 12 פעמים, מחלל שבת, מות יומת, ונחרטא הנפשאי, שאתה תקבל את זה בשלב הראשון בכל ישיבה בעולם? אתה תקבל את זה כשאתה תקבל פרשה. מחלל שבת, מות יומת, ונחרטא הנפשאי. כל ילד תקבל את זה בשביל ישיבה, כשהם עושים סייקל התורה. זה עדיין כתב שהאומוסקשוליטה היא פנלטה למות בגלל וחלטה פרמיננטית לנצח של החיים? זה כתב בתורה. הוא קורא כל מיני עבורים של סקסים אחרים? זה כתוב בתורה. הוא קורא שהרבה אנשים בהיסטוריה של העולם היהודי, היהודי נשים, היו מנצחים? כתוב בימושר רבנו? הוא קורא מושה למות צלופחד? הוא קורא לו. זה כתוב בתורה. למה? לנסות את שבת. מושה קורא לו. מי אמר מושה למות צלופחד? השם. כל ילד רואה את זה בישיבה. אוקיי, מאוד טוב. כשהיהודים עשו עבודה זרה, עבודה על האדם, הם נחשבים בגולדן קאף. מה עשה משה? נחשב 3,000 שלהם. משה, משה, הלגנדה, משה רבנו, מוסס, מוסה, נחשב 3,000 יהודים רליגיים לנחשב בגבי הרבי. ‫במקרה הזה, זה היה גולדן קאף. ‫מה הבדל שזה עושה? ‫זה אידול שייבש בכלל. ‫שייבש בגרעה, שייבש בצדיק, ‫שייבש בגולדן קאף או בודה. ‫אותו דבר, זה עבודה זרה. מה משה עשה לרשמי האידאל? הוא נפגש אותם בלי מרצה 3,000 אנחנו עושים עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עב כל רעיון אתה מזמין ברעיון, שתי פעמים, שתי פעמים, שתי פעמים, שתי פעמים. זו קרדיטה קרדיטה. ובסופו של דרך, אנחנו הגיעים לחצי של הקרדיטה של הגולדן קרדיטה. בדרך כלל, בשום יום, משה גולד 3,000. 3,000, והנצחות לא הייתה כל כך גדולות כמו היום. היום יש 15 מיליון יהודים בעולם, בזמן משה יש 3 מיליון. אחת. אז מורים 3,000 בזמן של משה זה כמו 15,000 היום, רציון שלו אם עכשיו 15,000 יהודים מורים ביום איך נשאר? 1,500 מורים ביום של 3 שנים ואנחנו נפגשנו כל האלה האלה נכתבים בתורה למה אשם לא רוצה שזה יעשה את אילו יהודים לרחוץ מהתורה שלו? להשיג פריצים! פריצים! קט פרמיננטי! למה לא ה' הראה את זה מהתורה? בקבלה, יש הרבה דברים שלא נכתבים בתורה. 1% של היהודים יתכוון לזה, אלה שרוצים ללמוד קבלה. כל הדברים שעשיתי, ה-CD ומסכת גיהינום, כמעט כולם יוצאים מהקבלה. 10-20% מהגמרא, 80% מהזוהר. אני לא פרשתי את זה. למה? זה לא טוב שכל יהודי יכול להכיר את זה. איזה אנשים יכולו ללכת לבד על חלק מהחיים שלהם, ללכת מפרש על חלק מהחיים שלהם, כשהם מעבירים מה שמתים במהלך הבאה שלהם כדי להיות מחללי שבת. אני רוצה להכין אנשים מנטליים? לא. ‫אבל אלה שהם גדולים ויכולים ‫למנהיג את האמת, ‫אנחנו מנהיגים להם את ה-CD. ‫אבל ה-CD כבר כמעט עשרה שנים ‫הם נגמרו, זהו. ‫אני קיבלתי אולי 100-150 שלהם, ‫מנהיגים להם לרבה אנשים, ‫וזהו. ‫זה לא היה פוסט אונלי. למה? ‫כי אם ה' רצה שכל ‫האינפורמציה תופסת ‫לכל צעיר, ‫הוא יכול להכניס את זה בחומש. החקר של אשם לא ראה את זה בחומש ובגלל זה לא אפילו בגמרא זאת אומרת שזה פרציאלי מיוחד זה לא טוב לכל אדם זה טוב ל-5%,-10%,-20% וכך הלאה אז צריך להיות מיוחד למי שאתה מלכת אותו אבל כשאתה מדבר על מנצחות ומנצחות, ומנצחות, ומנצחות גאה, ומנצחות גאה, וכל הדברים האלה, זה נכתב בבוקר של ה' זה מידע פובלי לגבי העולם. כל אחד שמחליט אחר כך הוא קרימנל. זה אומר טוב, אבל אתה יכול להגיד שהם יכולו. הדרך ללחם היא פותחת מנצחות טובות. ולכל מי שאומר לך אחר כך, אולי הוא לא מבין את הנושא, או הוא פשוט מפריע לך. אבל, לפחות, לפחות, את זה שהם אומרים טובה. מה שכבר זה משהו. האחרים, הם רוצים זמן, הם רוצים פיימן, הם רוצים רייטינג, הם רוצים פופולאריטה. הם לא אומרים טובה, הם מנצחים. את זה, לפחות, הוא חושב אני עושה את הדבר הנכון, או לפחות, אוקיי, אז זה חלק נכון. בואו נעבור להם על הציבור. אבל התגובה היא, מה שהם עושים, זה לא לוגיכלי וזה לא נכון. אולי הם יודעים טוב, אולי הם יודעים טוב, אולי הם חושבים שהם ידעים טוב. התגובה היא שהם נכונים, בגלל שאנחנו לא אומרים על נושא שלנו ועל נושא שלנו. אנחנו אומרים על נושא של ה' עכשיו אני יכול לראות שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי לא, לא, לא, זה לא משנה תורה. בואו נראה. אני אערך את השאלות של הרמב״ם, זה בתקשיבה למורה נבוכים. מה זה? הגידה לתקשיבה? אה? תקשיבה. זאת שאלה קשה. איזה יום אני אשכח שאני אשכח את זה בעצמי. זאת ההתפקידה. זכורו, לפני שהסרטון בעצם נתחיל, זו התפקידה. וזה מה שרמב״ם כותב. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. כל עצמכם תמיד צריכים להיות בשביל השם. זאת אומרת, לא חושבו על מה שיש לי, איך אני מבין, מה שאני מקבל, מה שאני אוכל, תשכח אתכם. פרוגרם אתכם לדבר, מה שיש לאשם בניגוד מהם, מה שיש לאשם לדבר על זה, מה שיש לאשם לרצות עכשיו. זה לא פשוט. להגיע לדבר הזה, להגיע לשם שמיים. זה מאוד קשה. וכל מעשה חיו לשם שמיים. ועל שתי הקדמות אלה נשענתי. במה שחיברתי בקצת פרקי זה. זה המאמר סוף דבר, conclusion, אני האיש, I am the man, אשר, כשיציקו העניין, when you pressure me, meaning you push me to the corner, you force me to speak, וייצר לו הדרך, and the road became, the path became narrow, meaning I have nowhere to run, לא ימצא תחבולה ללמד האמת, I will not find any way to teach the truth שבה עליו מופת, אלא בשיעות לאחד המעולה ולא יעות לעשרת אלפים שחלים. I do not find any way to teach the truth, even knowing that it will feed the one superb Jew. But will not be for 10,000 fools. לעשרת אלפים שחלים. You have a stadium with 10,100 Jews. One is seeking for the truth. He wants closeness to Hashem. He wants to know what's going to be his end if he won't repent. He wants to learn. כל דבר אותנטי, כמו שכתבו. אל תעשו לי פוליטיקה, אל תעשו לי סוגר קוד, כל דבר. תגידו לי כמו שזה. רבי, בבקשה, אני מבקש אתכם. אני זוכר, כשהייתי מייחס לדין המושה לדעת העברית, ניתן לנו אולי 500 דעת בזמן הזה, בעולם. הרבה דעת העברית והרבה דעת האנגלית שעשינו שם. קווינס בוליברד, לפני שהיא התחילה לירושלים בזמן הקורונה. היו הרבה רבים בוחריניים, 19, 18, 20, 21, 22. כל שבוע שאני הייתי איתם, אני עשיתי להחליט את הפרסומת הראשונה באנגלית, ולכן הלכתי במהלך 10-30, עד 1-12-30. הרבים עשינו להגיע, היא עשיה את האצבעות, יותר ויותר אנשים מגיעים, לפני שנים, לפני שנים. אתה יודע, אני אומר, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה אתה יודע, אתה יודע, אתה אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אני יודע איפה הוא היום בישיבה, הוא כבר סופר את כל השעה הזאת. אתה אני זוכר איפה הוא היה, ואיפה הוא היה עכשיו. זאת תשמעות בלעדה. אז, כשרק פעמים אני הייתי בא, אני רציתי להדרך להם משהו שלא אגרסיבי. אחרי 5-10 דקות, עזוב ערב, עזוב, נשאר, רבי, אנחנו לא מעניינים בדבר הזה. תן לנו פצצות! תעזרו לנו על המצב. אנחנו צריכים להבין. אנחנו לא צריכים ליטופים. אה, מוצי פוצי, ה' אוהב אותך. אנחנו לא רוצים את הדברים האלה. תעזרו לנו פצצות. אני אומר, לא, אבל בואו נעשה... אני תעזר לכם פצצות, אבל פצצות זאת אומרת פצצות. תפוצעו את הפצצות במידה שלנו. אני תעזר לכם פצצות כמעט שבועה. בואו נעשה היום שיעור אחר. לא, לא, זה לא פרודקטיבי. אנחנו צריכים להשחרר מהחיים שלנו פה במלאכות. אתם יכולים לראות את זה בוודאי. אבל הם שואלים לי, עזוב, הכבוד הרב, זה לא מעניין. תן לנו פצצות. הפצצות עשו אותן מה שהן עדיין. כמעט כל שלהן הן בעלי תשובה. כמעט כל שלהן. אני לא חושב שיש אפילו אחת שמחלה בשבת. למה? הפצצות עשו אותן. זה מה שעושה אותן. זה מה שתקבל מישהו של אי ידעה ברחובה, שמוקה כמו גועים בשעה אחת, עם קצת גועים ברחובה או קצת יהודים אחרים כמו הוא, ותקבל אותו בפעמים ותשכח אותו לבן תורה. אז הרמב״ם אומר, אני אערך את השפעות של הרמב״ם. ללמד האמת שבאה עליו מופת, אלא בשיעות לאחד מעולה, אהול פיט וואן ספרב ג'ו. ולא יעוט לעשרת אלפים שכלים. I will not be for ten thousand fools. אני בוחר לעומרו לעצמו. I choose to say the truth to that one. ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא. And I can care less what the ten thousand fools think or say. ולא ארגויש בגנות העם הרב ההוא וארצה להציל המעולה האחד ממה שנשקע בו ממה שנשקע בו ועורם מבוכתו עד שישלם וירפא. I will show him the right path until I get him out of his confusion and cure him. The one. The one. We're not going by quantity, we're going by quality. So what do we see, רבותיי? Conclusion. החכם הנעל, מידת קונוי שיש בו. שברא כל העולם להביא צדיק אחד. ולא חס על כמה רשעים ובהמה רבה שיהיו בו. מיליון אנשים עובדים ברחוב בנושא של אנימולים אוכל ומאכול ויש להם אינטימציה בכל מה שהם רואים, אוהב, אוהב, אוהב מנסים לאוהב, מיליון, גרעה, כוח, אגרסיון, אגרסיון, כל מה שאתה רוצה להגיד ובכל זאת, אחד מהצדיק גדול, שכח את כל החיים שלו לברונות, אנשי שכח את ה' אחד, מיליון רעיונים, עוד אחד, עוד מיליון רעיונים מה? איך אשם יכול להסתכל על כל כך הרבה? אחת טובה ואחת מיליון רעיונות? זה הרציון? כן. מי קורא למידה? אתה קורא למידה. אשם לא קורא למידה על כל הרעיונות וכל האנשים שהם מגיעים כאמורים. כי זה כל האדם. כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. The whole world was created for that one. And how do we learn it? From the words of Rabbi Shimon bar Yochai. Rabbi Shimon bar Yochai. When Rabbi Shimon bar Yochai came out of the cave after 13 years, he saw someone plowing the ground. לא מחלל שבת. הוא לא ראה גאי, לרחוב בפרדה גאית. הוא לא ראה איזה מלך בולט סטריט, או פוליטיקאי מרחב, או הלפטי, ברני סנדר, ה'לוזי' ברני. הוא לא ראה את זה. הוא ראה יהודי רליגי, חיילי, שהם פלווווווווווווווווווווו הוא היה כל כך מגניב, הוא נסתכל עליו, והוא נחתו עליו בצורה אחרונה, מגניבה שלו. הר שם נחתו עליו לבית לסוף עשרה שנים, כדי להחליט את זה. זה היה אחרי עשרה שנים בבית, לראון את הקבלה הראשון עם האנגל. למה העולם לא יכול להשתתף בעצמם שלו. הוא היה בנושא כל כך גדול, הוא לא יכול להבין שיש יהודים שחושבים את זמן שלהם לעבודה בשטחה, במשך ללמוד תורה. יש לך דיימנטים על השטחה, ואתה רוצה לשחק עם טווילט פייפר? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות כל כך מגניב? תחשב, אם תראה גיי-פריי, אני לא יודע, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, תחשב, ת מכיוון שיש מיליונים ותשעים וספקים של מיליונים של אנשים רעיונים שיש להם אף קהילה להם, מפריעים להם, אינכנסים להם. לגבי אחד או שתי בני תורה, זה הלב של אבן תורה. הגמרא מזכיר את הקשורת הזאת. הגמרא אומר מה זה הדרך הנכונה של אדם? ללמוד כל הזמן או ללמוד ולעבור? לא יש רעיון חודש לעבור. יש ללמוד כל הזמן או חצי יום ללמוד, חצי יום לעבור. הרמב'ם, 900 שנים לפני, הוא דסקריב בעל הבית. אתם יודעים מה זאת בעל הבית? אנשים עבורים. כמה שעות הוא עבור וכמה שעות הוא ללמוד, עשרה שעות הוא עובד, והחלק של הזמן הוא לראה כל הזמן. הרמב״ם נגיד, שהאנשים שלו, שזה כמעט 900 שנים, היו אנשים עובדים, שהם עובדים במינימום 9 שעות ביום. כמעט כמו בחור ישיבה היום. האנשים שלי, קולל, מתחיל בבוקר, מתחיל בערב. 10, 11, 12 שעות ביום, זהו. אז בלבית, בזמן הרמב״ם, אחרי יום עבודה, שזו הייתה שלושה שעות, הם הלכו ללכת ללמוד. הם עובדו כמה כדי לחיות עד היום וללמוד בפעולה, ללמוד. זהו. עכשיו, הגמרא אומר, איזו אנשים רק ללמוד, ואיזו אנשים ללמוד ולעבוד. איזו אנשים מנסו ללמוד, אבל זה לא נתן להם, זאת אומרת, כל הזמן. So the Gemara said, there are people who design and meant just to learn. Hashem gave them the sechel and the ability to sit and learn Torah all their life. Learn Torah, teach Torah, write books. Okay. Some people are not in this level, so they have to also work. So they work and they also learn. But everybody must set up time to learn Torah daily. You cannot go one day without learning Torah. Just like you don't go one day without eating. כשאתה מגיע לתוך שלך, זה לא צריך להגיד שאתה צריך למגיע לתוך שלך. הבעיה שלנו היא שאפילו אלה שלנו שלא יודעים לאכול, אנחנו אכולים בגלל שהם צריכים לאכול, אחר כך נשאר. יש פעמים שאני עושה בעצמי שהם לא יודעים לאכול. שהם לא יודעים לאכול. אם זה היה עליהם, הם יודעים לא לאכול. הם אכולים בגלל שהם צריכים לאכול. ראיתי פעמים כזה. אתה יכול להגיד על 2-3 אדם. הרבה אנשים אוכלים בגלל אוכלים יפה. אם האוכלים לא טובים, הם לא אוכלים, במיוחד הילדים האמריקאים. הולכים לישיבות לראות איך הרבה ילדים אוכלים בישיבה. הם הולכים ללחוץ, את זה, סושי, זה, זה. מה זה העבודה הזאת? שאלת את הילד שלך. מה זה? 500, 600 דולר? מה אתה עושה? אני לא יכול לאכול אוכלים בישיבה. אתה לוקח, ישיבה מייצרת יודעה טובה, חזקה, לפעמים חזקה, פלאפל, חומוס, פסטה, אידבול. אולי זה לא חמישה ארה״ב, אבל אתה יודע, זה נכון. הרבה יותר ממה שאני אוכל לאכול במשרד, בואו נכון את זה. אבל אני לא הגעתי עם חייבת גדולה. ברוך השם, אמרנו מה לאכול, ואנחנו היינו שמחים בשנים שלי. אלה הילדים האמריקאים שהגרו פה, הם רוצים להשתמש, זה מודל שלהם בשלב. רוצים להשתמש, זה מה שהאמריקאים אומרים. רוצים להשתמש. זה מה שהם חייבים, לשתמש. עכשיו הלכו ותמידו להם שאתם צריכים לאכול כדי שאתם תחילו ולא תחילו כדי שאתם תאכולו. תמידו להתמידו להם. זה קצת קשה. כמה גדולים הם הם, כמה ספוילים הם. אם לא שהווילטי אבא שלהם היה חכם וידע על איך להקבל ילדים, והוא קבל אותם מאוד מסוימים. הוא לא נתן להם לשתתף את החיים עם אין חשבון. אני הייתי עם אבי ככה. הוא היה מאוד מאוד ווילטי, אבל הוא היה כל כך גבול וכל כך מגניב לארץ. את הביתה שלו הייתה מאוד מסוימת. הכן, מאוד מסוימת. כל מה שהוא קבל, מאוד מסוימת. הוא נכנס 40 שנים לפני כמעט 100 מיליון דולר. בישראל זה כמו 1 מיליון דולר היום. הוא היה עם משרדים, הוא היה עם הרבה, הוא היה עם מולדים, כל מה שהוא היה. והוא היה עם הטובה הפיצה על הארץ. הפיצה עשיתה לו רכב. אנשים מכל מקום באו לאכול אותו. והוא גרם אחותי. ממש במידה הכי פשוטה. הם באים לעבודה. כשהם היו מלכת, הם באים לעבודה בפיצה, נחתית, נכניס אויל לטלות, מאוד קטנים עם זמן, והם היו מאוד קטנים עבודים. זה למה שהם כולם היו חיים מאוד טובים, עם דיסציפלינה. ואז הייתה לי אחת אחת, ואותו אבא היה גם חי, לא ככה. אבא חיים חיים חיים, נותן לביתו הכל, הכל, הכל, והאבא פחותי, אין לו משהו. היום אין לו משהו. למה זה? בגלל שהכתוב את הילדות שלך, זה יחזור למה הם חיים את החיים שלהם. אם הם יש להם הכל, ולא יש להם חשבון, קרדיט כארד, בכל מקום, זה יחזור אותם. אתם חושבים שאתם עושים להם בבקשה? אתם נותנים, ואתם יחזורים לזה. כשהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם הם כולם עובדים על הסיפור. את הילדים הם רשעים, מחללי שבת, איזשהם גיי, איזשהם דרג אדיקס, איזשהם אנשים נפחים, איזשהם מדברים, אתה לא יכול לאמין שהם יהודים. איזשהם גדלו עם ה'מייד', הילדים פשוט לא הייתה דקה להם. הם מדברים עם אקסנט של ה'מייד'. הם לא יושבים אקסנט יהודי בכלל. איך תאמינים... עכשיו הוא צריך להתמודד, אף אחד לא תאמינים שהוא יהודי בכלל. איזה אקסנט יש לך? נשתתם בג'מאיקה? זה לא אקסנט יהודי. זאת אומרת, אין סליחה לנשים ג'מאיקים. זה לא משנה, זה יכול להיות אקסנט ציני. איזה אקסנט היה, אבל זה לא אקסנט יהודי. אנחנו עושים הרבה חלומים, והחלומים חייבים. אנחנו עובדים גדולים על זה. תזכרו, איזה שנה, איזה שנה. איזה יום, איזה שנה. לפעמים, השם מאוד סטריקטי. אז בואו נכניס, הזמן הלכה. אז רבך חיים שמולוויץ קורא, שם של רבנו יונה, חז'לסה, מסכת סנדרין, פאג' 100. הדאגות מזיקות מאוד לגוף. Being worry make a devastating damage to the body. Blood pressure, sugar, cholesterol, fatigue, vision problem, bad smell, kids that are not strong, losing hair, hair become white, panic attack, אנגסיידי אטאק, סטרס גדול, מלחמה במידה, תחלומות בלב, תחלומות קונסטנטיות או דייריה, וכמה, כמה עשרות חלומות אחרות. כמה אנשים מתייחסים מהאטאקט קשה בגלל חלומות פיניסטיות? הם היו 100 מיליון, הם פשוט נפגעו 20 במשכנת, והוא נפגע מהאטאקט קשה. למה אתם לא מפקדים על ה-80% שעדיין יש לכם, יותר מכל האנשים בעולם? בגלל שהרחוב שלו, הוא ל-20, הוא פשוט נפגש. הוא מקבל נפגש רחוב ונשאר. הנה אמרו חזל, שהדאגות מזיקות מאוד לגוף. להיות מזיקה עושה דמייגה לגוף. וגורמים לו לכל מיני מחלות. המחלות מגיעות מזיקה. כמו שאמרו בגמרא, כמו שכתוב בגמרא, סנדרין קוף, סנדרין פייג' 100 לא תראו אל דבא בלברך, דגברי גיבורין קטל דבא, תרשמה, אל תתן ללחוץ לדבר שלך, כי הלחוץ הזה, הלחוץ הזה, נגמר הרבה אירועים, אירועים, חכם, מוחדקים, כוחות, סופו של אטלטיקה, אנשים חכמים. מה שנקראת אותם הוא תמיד לדבר. וכן כתב רבנו יונה, רבנו יונה, פרקי אהבות, שפטר 2. זה מה שהוא כתב. דאגת נכסים מקצרים ימיו של אדם. אנשים קצרים על זמן כל הזמן. לוקחים שנים של חיים. כדי לחיות ל-90 תמיד תמיד 80 כדי לחיות ל-80 תמיד 70 אבל יש איזה רעיון שקדם את החיים שלך כשאתה רעיון על איזשהו דבר ספציפי ועושה את החיים שלך יותר קל מי יודע מה? דאגת תלמוד דאגת תלמוד, דאגת התורה, מעריכים לו ימיו, מעריכה לו ימיו. When you're constantly, your mind is to understand the Torah, the sugiya and the gemara, you're breaking your head, it doesn't give you rest. You didn't eat for a whole day. Chazoni sometimes three days didn't eat and didn't sleep until he got the point of the gemara. Couldn't sleep, couldn't focus on anything else. מעריכים לו ימיו. ועריך בזה רבנו בחיי תחילת פרשת קטיסה. Another legend. Almost a thousand years ago. רבנו בחיי. שהדאגה והאירה מחלישים כוח האדם. A person that fear people. Fear the government. Fear the Arabs. Fear financial losses. Fear people that owe him money, maybe they won't pay. תקחו את כל האנרגיה שלו, תביאו לו פטיגה. כל הזמן, אם הוא רוצה לתת לילה, אם הוא סיימת על הטלפון, הוא תלמיד תת-לילה. בדרך הטבע, ומקרבים ימי מיטתו. הוא מת הרבה פשוט. וזה מה שכתב הרב סולימאן במשלי פרוברבים. זה מה שכתב. עיראת השם, תוסיף ימים. Fear from God, extend your life. ושנות רשעים תקצורנה. But the wicked people who don't have fear from God, because of their lifestyle, it shortened their life. Clear verse in the Tanach. You don't need to listen to me. The rabbi, the sages wrote, לעתיד לבוא. The future to come, a person will be sued by Hashem for lack of faith that they had. Because of the lack of faith they had all these concerns and worry. Not only for being worried they're going to be judged. אלא גם על מה שגרם לעצמו חלישיות הגוף. אתה תהיה מפחד בגלל הסכנות שאתה קיבלת כי זו הגבירה של הנצחות. כשהרעיון מפחד, כשהרעיון מפחד, הרעיון לא מפחד בדרך כלל מילים מפחדים. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו. לפני שהגיעתי הייתי לדנטיסט. יש לי חברה דנטיסט פה, צדיק. דוקטור איסאקוב, בקיסנה. גדול דנטיסט, ממש גדול. אז לפני שהוא נותן לי את השיטה, הוא מנסה את הלבים, מאוד מאוד פשוט. הוא עושה את זה כל כך טוב. את יודעת, שיטה היא נידל, והיא הולכת דיפי לגמבה. היא מנסה להאהב. אני הייתי בדנטים אחרים בעצמי. הוא עושה את זה בכך שאני לא ידעתי אם הנידל נכנס עד עכשיו או לא. זה כמו טוב שהוא עושה את זה. הוא לא מרגיש משהו, אף משהו, לא אפילו קצת. היום אני שואל אותו, איך אתה עושה את זה? זאת אומרת, אני לא מבין, מה ההקשר של תחליטת הרגל, הרגל ככה, לרעיון של נידל שהולך לרעיון שלי? זאת אומרת, זה דבר מאוד פחותי, לרעיון נידל כזה. הוא אמר לי, הדרך שהרעיון עושה, זה מה שהם עושים במדינסקופה, הדרך שהרעיון עושה היא, כשהרעיון מרכז על רעיון ספציפי, וקטנה יותר גדולה קרה במהלך זה, הרעיון לא יכול להפקיד על שתי קטנות עכשיו. הוא לא יכול. הוא יכול רק לבחור מהקטנה, ומה קטנה היא יותר ארגנטית וגדולה. וזה הכי שהוא יכול להפקיד על. אז כשאני מנסה לרחוץ את הגמאות ככה, הרעיון מלמד. וואו, מישהו מנסה לרחוץ את הגמאות. פשוט הוא החליט את המחשב שהוא נתן לגמרי מהנדל והוא מרכז על הגמרי והמחשב נפגש. זו כאלה מסגרת מדהימה לשבה. חשבו על זה. כשאחד מנסה להסתכל, להסתכל, להסתכל, אם תלמד תורה, פשוט אתה מנסה להבין את הגמרה. אתה לא קיימה על כל שום דבר. את הרגל שלך לא אהב, את הרגל שלך אהב. בגמרה זה, חש בראשו, יעסוק בתורה. אם יש לך חלוקה גדולה, תלמיד תורה. חש בביתנו, יעסוק בתורה. חש בעיניו, יעסוק בתורה. מה שיש לך, תלמיד תורה. תלמיד תורה. מה הקהילה? יש קהילה. אם יש לך חלוקה, מיגרן. רבאי, הקהילה נפגעת. אחרי שהתחלת ללמוד 5-10 דקות גמרה, אתה לא יש לך איזה רעיון. אין רעיון בארץ, אין רעיון ביד, אין משהו. אין רעיון בקנאי. אתה למדת, הרעיון לא שמים רעיון. בגלל שהרעיון מפקד על רעיון את הראש עכשיו. אתם לא מאמינים? אני אשאיר לכם דקה. רב עבדיה יוסף זרצאל היה צריך להיות סוגריה. סוגריה. הוא שאל הדוקטור, אתם עליהם לתת לי אנסטיגיה. כמה זמן אני אשלח? נעים, זאת אומרת, נעים פולי. ‫הוא אמר לו, ארבע שעות. ‫והוא שואל לו, ‫אבל כמה זמן תהיה הסוגריה? ‫הוא אמר לו, שעה וחצי. ‫הוא אמר, אני לא רוצה לנסוע ‫לשעה וחצי, ‫לשעה וחצי של פרוצציה. ‫אני לא רוצה לפסק ‫שעה וחצי של החיים שלי. ‫הדוקטור אמר, ‫לא יש שעה קטנה מארבע שעות. ‫זו היסטוריה הכי קטנה. ‫לשעה וחצי הוא נסע. ‫לא יש מה לעשות. אז הוא אמר לו, אז אני רוצה שאתה תפסיק הסוגריה בלי אנסטיגיה. הדוקטור אמר, רבי, אתה בטח? אני צריך להחליט את הלב שלך, להשתתף בלב. אני אעביר את הכל, אנחנו נשים דברים ללב שלך, ונתחיל להחליט דברים שם. צריך להחליט את הלב שלך, פעמים, פעמים קצת, ולכן להחליט. אתה יודע את הפחד שאתה יכול להשתתף? הוא אמר לו, אל תקווי, תעשי לי רק חמש דקות, אני מנסה להתחיל ללמוד את הגמרא בפחות. אחרי שתראו שאני לא מבין מה שקורה בחדר עדיין, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים ממני. אני לא אראה שום דבר. זה עלכם. אני אומר, כן, 100%. הם פרסמתו את הפרסמתו עליו, כשהוא מנסה ללמוד את הגמרא, אני לא ראיתי שום דבר. הוא קטע את הלבו ונפגע את הכול ביניהם. אין דבר בכלל. ואם אתה עדיין לא מבין, אחד הזמן הוא היה בבית שלו ללמוד, והוא בא, ביבי נתניהו, הממשלה הראשית עם שלושה חכמים, ורדיו ווקי-טוקי. הם נתנו אותם לבית שלו. סבא, ראש הממשלה פה. הממשלה הראשית היא פה. זה נגמרה, להקדיש. נתניהו סתם אחת מזה. זה בסרטון. אתם יכולים לראות את הסרטון הזה. הוא חשב שזה יקרה חמש שנות, עשרה שנות. זאת אומרת, למה הרב יעשה לי לסתם פה? ראש הממשלה. אבל הוא היה במדינה אחרת. אבא, סבא, ראש הממשלה פה. הוא בא לראות אותך. הוא לא יכול לראות אותך. זה במדינה אחרת. אחרי, אני לא יודע, 2, 3, 4 דקות, תסתכלו על הוידאו. זה היה זמן מלא מאוד מלא ומאוד ארוך. בגלל שהמחשבים אמרו למתניאר, מה קורה פה? הוא לא יודע מה לעשות. זה היה רעיון מאוד ארוך. זה היה כמעט כרעיון כמו שבאנט בא לסליפי ג'ו לביתה. ולדבר 5 דקות לביתה בגלל שהסליפי ג'ו היה נורא. אתם זוכרים את הזמן הזה או לא? למה ה' עשה את זה לראשה מרושה? למה? בגלל שהוא מבקש כל הזמן כל כך הרבה אשכרה ומגניבה. הוא מגניב להפגיש ישראל בפנים רק בגלל שם. אז להם זה היה רעיון חשוב של החייות שלהם. זאת אומרת, כשהוא היה פרזידנט בארה״ב, אחרי שהוא התקיים כפרמיניסטר בגלל כל אהובים שלו, הוא גלל אותם ושימו את הכל לנצח. זה היה סכם גדול. הסכם הגדול בפוליטיקה ישראלית. אז הוא מסתובב בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח אף פעם גרנד פאס קרימה בט במים שלו, סבא! ראש הממשלה פה. ברוך הבא, ברוך הבא. הוא לא ידע שזה כאן. זה רק לראות לכם איך מבחינה עובדה. אני ראיתי דקה היום עם עצמי, עם עצמי. הו, הוא שחק ככה, נותן קצת, אתה לא רואה שום דקה, לא אפילו קצת. לפעמים, עם הילדים שהם מפחדים על נדל, אתה יכול לעשות את הדברים האלה עליהם. אתה אומר, תראה מה יש פה. מה יש פה? אתה מפחד אותם ככה. במהלך זה, הנדל הלכה בואי ובואי, ואתה לא מרגיש את זה. למה? בגלל שאתה אתה אוכל אותם ככה על הרגל. למה? זאת הכתובה של הרעיון. בגלל זה, יש דוקטור נקרא דוקטור סארנה. הוא יש סמינרים מאוד מוצאים. הוא כתוב כמה קטעים. בגלגל. איך להחליט את הגלגל הקטן. סוגריה לא עשו, לא עשו משהו. איך להחליט את הגלגל הקטן? אתה מדבר עם הרעיון. אתה אומר לרעיון שלך שאתה לא צריך לדבר על זה. למה אתה שמים רעיון? אז זו עוד משהו מאוד מעניין לדמות את הרעיון. אחרי שאתה מפרוגרמה את הרעיון שלך, בגלל שכל מה שהרעיון פה, זה מה שהוא מבין. זה כמו שמישהו אחר сидה בצבא שלך וקיבל אמונה. אתה אומר לרעיון, למה אתה שמישה את הרעיון לגבי? הגבי הוא פשוט בסדר, כל הדיסקים נכנעים, הרעיון חשב, אני צבא יותר, אני אתלטיק. למה אתה שמישה את הרעיון? אתה צריך להרחיף, אין שום דבר אחר עם הרעיון. 2-3 שבועות ככה, אתה מדבר כל יום לרעיון שלך, הרעיון נפגש. אז אתם רואים שהרעיון חושב אם לשים רעיון או לא. אז כל מה שצריך לעשות זה לרעיון לדבר עליו. זה כמו פסיכולוגיה. אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם אף פעם חשבו לבעצם איך הפסיכולוגים מטורפים מיליאנים אנשים כל מיליון בעולם, עושים מיליאנים דולרים, ולא אף אחד מפגש את השחר. מה זה פסיכולוגיה? אני אגיד לכם מה זה. אתה בא לפסיכולוגיה, שלום דוקטור, בוקר טוב, בוקר טוב. טוב, לפעמים האחרונות, אנחנו מדברים על תהילתך, כשאתה היה בקלאס, בגרס ה-8, זכרתי את הגיא, ג'ון, הוא מעריף מה הוא אמרה, ג'ון נפגע אותך בצד כולם, ואתה רצה להתגלגל, וזה, והם נפגעו אותך מהלב, אוקיי, נשמע, מה שקורה שם? אתה מדבר ומדבר ומדבר, 20 דקות. אוקיי, עכשיו בואו נדבר על אבא ואישה שלך. אתה אומר שאבא ואישה שלך נותנים לך זמן, מדבר, עוד 20 דקות, מדבר, וזה סוף. אוקיי, הזמן נמצא. נפגש בפרסדה. מה הייתה השם? אתה מדבר 43 דקות, הפסיכולוגי מדבר 1 וחצי דקות. ואתה מלכה 600 דולר, איזה דבר. מה זה הסכם? התגובה היא שזה לא סכם, זה כתוב בקינג סולימן דאגה בלביש יסיכנה קינג סולימן כבר כתוב את כל הפסיכולוגיה בוודאי בוודאי בכל פסיכולוגיה בוודאי, הוא היה האדם הכי חכם שעדיין חי. אתה אומר, יש לך איזשהו תנועה במדע שלך? יסיכנה. דגמרה מדבר על מה זאת יסיכנה. יסיכנה יכולה להיות כתובה עם שין. שין. אתם שכחו את זה לרחוב. וזה יכול גם להיות כתובה עם סמך. סירקל. יסיכנה. מה ההחלטה? אם אתם כתובים עם שין, זה טוב. אם אתם כתובים עם שין, זה יסיכנה. הוא ידבר עם מישהו על עניין שלו. אם תכניסי את זה עם סמך יסיכנה מין יסיח דעתו. תודה. יסיח דעתו. הוא יתפוס את זה מהמדע שלו. הוא יתפוס את זה מהמדע שלו. אף אחד זה 100% נכון. כשאחד יצא ומדבר עם הרבי על איזה פרובלם. עד 20 דקות הוא נפגע, הרבי לא עשה שום דבר. והוא אמר, רבי, אתה חייבת את חייבתי. וואו, תודה, אני לא אשכח את מה שאתה עשה לי. מה שאני עשיתי לך? אני נפגע אתך עד 20 דקות. ובסוף, אני יכול לדעת את הפרובלם שלך, אני יכול לציין את השידוך שלך. אבל, כשהוא נפגע את זה מהר, הוא כבר מרגיש כל כך טוב. זה נקרא יסיכנה לאחר, דגמר אסה. מדבר עם מישהו שאתה חייב, מישהו חייב, מישהו שלא יתקבל אתך. זה כבר, חצי הפרובלמה התחילה. יסיכנה זאת אומרת, תפוס את זה מזלתך. איך תפוס את זה מזלתך? אתה עושה את זה מזלתך עבודה עם משהו אחר. אני אתן לך דוגמה. אם עכשיו יש לך משהו שתעייף לך מאוד, מישהו נתן לך קחה והקחה נפל, ואתה כבר חושב שזה לא 100% כושר. זה קחה גדול, אתה מאוד בפחד עכשיו. אבל חברך אמר לך, בוא, צריך להתחיל ללמוד. אתה בא לישיבה, איפה חברותה? כמה זמן זה יקרה שאתה נשכח על הפחד שאתה יש על החברה? בדיוק אחת דקה. כמו שאתה מתחיל לראות פעמים בגמרא, אתה מתחיל לראות רשיעות או שפות ברגע, אתה נשכח על החברה. כמה זמן? שלושה שעות. אתה שמח. וואו, את הגמרא, זה כל כך מעניין. כשהחברה יביאה לביתך, כמו שאתה נחתך את הגמרא ותתקבל, מה זה הראשון שצריך לעשות ברגע? החברה. אני צריך לרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ ולרוץ אתם חייבים להחזיר את זה לגמרי, אם אתם שואלים, אתם שואלים לב, למה כל הרבים רבים גדולים חייבים להחזיר את זה לגמרי? כמעט כל שלהם, רב שטיינמן 101, רב אלישיב 101, רב ווזנר 100, רב קדורי 105, רב שח 107, רב קרליץ כמעט 100, רב אובדיה 93, רב חיים קניאפסקי גם 90 משהו, כל אחד של גדולי הדור, ספרדים, אשכנזים, חסידים, כמעט 100 ומעט יותר. זה לא לא נורמל? סטטיסטיקלית. יש 10 או 15 רבים הכי גדולים בעולם. כמעט כל אחד מהם פסט 100. מה זה מראה לכם? זה לא קווינסידנט. אנשים שמלחמתם בלעדה בתלמידות, שהרעיון פונקציון, כשהרעיון קטן, ‫המצב כללי פונקציה יותר. ‫אתם יודעים, יש רולס-רויץ. ‫אתם מייצגים 300-400 אלף דולר ‫על כר, ‫והיום כל כר יש אינטרנט. ‫כמה זה יישב אינטרנט? ‫3 אלף דולר? ‫בואו נראה אם צריך לפרוגרם ‫אינטרנט שלך, ‫או להחליט אינטרנט של הכר. ‫זה פעמים קטנים. מניגים את הטלפון, מניגים את הטלפונים, מניגים את האלקטריקה בטלפון, את הסטריאו-סיסטם, את הארבקים, כל דבר בסוף זה הטלפון! אני זוכר שאני קבלתי אחר כך אחד מהטלפונים הכי רעיוניים בעולם, הנדה אדסי. מפחד. כל יום משהו נחל. המכניסט אמר לי, ברוך השם, עד 20 שנים, הפרנסה שלי באה מפורט אורס. עכשיו פורט אורס, עליו השלום, על העיר חמו, הם נפגשו את זה. עכשיו, השם נפגש אותנו על האדסי. יש עכשיו קצת שלא חליטתי להחליט את הכאב. אין צחוק. אפילו את שתי הרכבות שהחליטתי להחליט. היו נפגשים מהטרק. אחתי פעמים, הכאב היה עשרה שנים. אחתי פעמים, לא, אחתי פעמים אני מגיע לזה, ואני רואה, כל פעם שאני מגיע ל-25 או-30, הכאב מתחיל לרחוק, ככה. איך זה יכול להיות? זה כאב חדש. אני אומר, מה קורה? כאב חדש, לא עדיין 20,000 מילים. מה קורה? פעמים אחרי זה, אני מקבל כאב מהאדם. אם יש לך הנדה אדסי, בבקשה, יש ריכול. אתה צריך להגיע לדלר ההנדה. אם אתה מרגיש שהכניסה שלך כשאתה ממלכת מהכניסה הראשונה ל�כניסה הראשונה, בבקשה, תביא כניסתך לדלר ההנדה במהלך שזה יקרה 20 דקות. אני אומר, זה בדיוק מה שיש לי. אני הולך לדלר הכניסה. הוא אמר לי, 20 דקות. אני אמר, מה אתה עושה? הוא אמר, אנחנו פרוגרמנו את הטלפון. נתקע לטלפון, לטלפון, פרוגרמנו את הטלפון, הטלפון מגיע כמו מרסידה, סך הדען. הפרוגרמות נמשכות, אבל על הלך זה נפגע. מה קרה? משהו באלקטרוניקה שם. זה יחשב אם, בעקבון הזה, זו כאלה קטנה, אבל בואו נראה אם יש בוגטי, קטנה של 3 מיליארד דולר. אתה מנסה שזה קטן של 2,000 דולר יחשב כל חלק של הקטנה. זה לא פרובה פיזיתה, זה לא פרובה חדשית, זה פרובה חדשית. יש לך קטנה קטנה בקטנה של 3,000 דולר, קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה ‫אם את הטלפון שלך ‫לא נמצאת, לא נמצאת, ‫הוא רק נמצא לספורט ‫ואף דבר אחר כל יום, ‫בזמן שאת 70, ‫את תפקידת כמו ילד של 3 שנים. ‫תביאי לי טי, ‫למה אף אחד לא בא לראות אותי? ‫אני רואה אנשים, ‫אנשים מדברים עםי. The older you get, the dumber you become. That's what the Gemara says. It's not my opinion. The Gemara says, עמי הארצות ככל שמסכימים דעתם מתאפשת עליהם. The more, the older you get when you're an ignorant Jew, the older you get, the dumber you become. תלמידי חכמים. It's like wine. The older you get, the smarter you become. איזה עולם אתם חושבים? 70. הייתי עם חברה סירית, הוא היה 72 בזמן שהייתי איתו במהלך, הוא אמר לי, תעזור לי, תעזור לי. Why do you keep saying 70 is old? I'm 72, I feel like a teenager. I play tennis, I jog, I run on a treadmill. You take away my desire to live. Can you raise the age to 80? I did not decide when you become old. בגמרה זה. בין 70 לזקנה. דערי הקדושה 60, 60 זה כשאתה מתחיל להיות עוד, מתחיל להיות עוד. עצם מנפקמינה להלכה, תלוי דערי, אם אחד עם 60 שנים יצא לבית, אתה צריך להתקבל. תלוי ההלכה, אם אחד עם 70 שנים יצא, 70 ומעט, אתה צריך להתקבל. אתה מבין? זאת אומרת שאתה צריך להשתמש בהלכה. אז בואו נכניס, רבותיי, אנחנו נלמד הרבה דברים מעניינים היום אבל אנחנו נלמד כמה טריקים טובים ומאוד אימפורטנטיים. קודם, אתה לא יודע לזכור, כי כשאתה זכור זה עושה אותך נראה עוד יותר. זה עושה אותך לא להתפתח. זה חליט את התגובה שלך. זה עושה אותך למות קטנה. כל זה אנחנו נלמד היום עם דקות. דקות של גמרה, דקות של רמבה, דקות של קינג סולימן. אז מה הכי אימפריקטי הוא להתעורר את האמונה שלנו. כמעט כל פרובלם שיש לך בשביליה, הסורס של הפרובלם שלך הוא חלוקת האמונה והאמונה בשם ה' גלות, זו הסורס. גלות, זו הסורס. גלות, זו הסורס. גלות, זו הסורס. גלות, זו הסורס. שתהיה אגרסיבה ורעיונית, זו הסורס. שתהיה אבות טוב, זו הסורס. שתהיה אבות טוב, זו הסורס. כל מה זה הסורס. בגלל שאתם יודעים, אנחנו כולנו בשם, אשם, אשם. זה כל מה אשם, אשם, אשם. זהו. אתם יודעים, החזוניש היה עם רולם בחיים שלו. מה היה רולם שלו? הוא לא מנסה לפעמים יותר. ‫אם הוא מנסה משהו ומצליח, ‫הוא נותן לו רק אחת הזכירה. ‫אם השנייה הזאת לא נצליחה, ‫הוא לא יכול לנסות ‫השנייה הזאת. ‫אחרי ששאלתי, ‫מי אגיד שזו ידעה טובה? אני יכול לתת לכם דקה מהאנשים שהם אנשי פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים פרקים שהם פרקים שהם פרקים פרקים שהם פרקים שהם פרקים פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים שהם פרקים כשאתה שואל אותם, מה עשה לך להחליט על ככה קבוצה? האנגלית הייתה כל כך לא מעניינת על קבוצה. אמרת, אני לא נתן לו להרחיב. כל יום, טקסטים, קבוצה, כל מיני דברים, טקטיקים, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, קבוצה, ק אם הייתי חזון איש, לא תחזורי איזה עבודה בגבילה. אני מנסה, מר הרי, את רוצה עבודה? לא, אני טוב. אל תקלט לי עוד פעם. אוקיי, את תקלטי בפעמה הבאה. מר הרי, מה עם העבודה הזאת? את רוצה? אמרתי לך, אל תקלטי! בפעם שתקלטי, אני אשלח את הילד שלי למותך. בפעם הבאה, הרי, תקלטי. בואו נעשה משהו. ובסוף הם נכנסים לך. זאת האמת. זה כמו שהם עושים את עבודה שלהם. לא רק הם, אבל כל מיני חברים. את הזה, אנשים שמתחילים להתקשר לתקשור. יש אנשים ש... אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם ואחרי שהם ידעו שיש לך, ברוך השם, שיש לך קו גדול, שהם יכולים לקחת לך מילה טובה, הם נמצאו בקבוצה לדמות אותך. הרב צריך לדבר איתך. מה הוא רוצה ממני? אתה לא אומר לרב, אתה לא אומר לא. עוד עשרה באמא הוא מבקש אותך. תשמע, עוד עשרה זה עדיין עבודה. יאללה, כשרבי קורא לך, אתה תגיע. זה כל... כל הסיסטם, סמודר, נכנסים נכנסים, אחת פעמים, שתי פעמים, אתם מגיעים להם אחת, אתם מגיעים להם שני פעמים, הם מגיעים, יש לך פרובלם, אופ, הרבי הוא בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בגלל זה הוא לא עדיין מנגן, הוא מנגן, אתה מבקש לו עשרה, אתה מגניב? זה כמו שזה עובד. זאת קונסיסטנציה, פרסומת פסיכולוגית, שאתה מרגיש בגלות, שאתה מרגיש בגלות. הרבה אנשים אינטרנטים, הרבה אנשים נאיבים, הרבה אנשים חייבים את המדבר או את הרבי מבחינתיהם. הם לא יודעים שכל ערבי שייק שלא יודע איך לראות ולכת, יכול לעשות את עצמו נראה כמו איזה באבה. ובגלל הנראות, הם כולם מאוד מפחדים. ואז הם הולכים לרחוץ שהם נכנסים לרחוץ של הזה באבה. ובאמת זה כל שאלה, וזה כל מטען, וזה כל מטען על אנשים. זה מאוד קטן. אז השאלה שיש לי עכשיו, אני נותן לך דוגמא שהחזוניש לא מנסה יותר מלפני. מנסה אף פעם, שני פעמים זה לא עובד, זהו. זאת אומרת, הם מבקשים לך אישה בשידוך, האשה לא מעניינת. אתה קראת את השטחן, היא נכנסה? לא. אתה חכה שבועה, אתה קלט עוד פעם, אתה יכול לשאול אם אולי היא יחזירה את זה? היא אומרת לא, אני לא אספר עם האלה עוד פעם. אם אתה חזוניש, שתי פעמים. מישהו אמר, 3, 4, 5 פעמים, 5 פעמים היא נכנסה והם התגלגלו. ארוך השם, הם יוצאים בשבילה טובה, הכל נגמר. אז אתה שואל, אם אני הייתי כמו החזוניש, אני עדיין הייתי סינגל. החקר שאני פגשתי חמישה פעמים, בסופו של דבר, קראתי אותה אישה גדולה. נאמית או נאמית? באמת, נאמית או נאמית? באמת, זה נראה נאמי, אבל זה נאמי בהלכה. לא, איך אנחנו נסתכל על כזה קרדיט? תקשיבו קטנטי. כשה' ידע שאתם חייבים עלו, אתם כאילו בנקודה של החזוניש, אתם כבר קבלתם את הרגלות של אשם במי, אתם צריכים לתת לי מה שאתם רוצים לתת לי במקסימום שתי פסקות כי לא יהיה לך שלושה פסקות אתם יודעים אותי אני מנסה אף פעם, זה לא עובד אני מנסה שני פעמים, בשני פעמים אני לא אמשיך לשני פעמים אז אם אשם רוצה שאתה תגמרי את הילדה היא תצטרך להתכוון בפעם הראשונה או בפעם השנייה, זהו אז אתה יקבל כל מה שצריך לקבל מאוד פשוט, בלי קווים, בלי מנצחות, בלי לדמות את עצמך. אותו דבר עם הקסטומנטים. אני רוצה לספר לכם כאב, אתם יכולים? לא, לא, לא עכשיו. אתם קוראים לבועה הבאה, אתם יכולים? לא, זהו. אם ה' רוצה לכם לספר לכם כאב, זה צריך להיות במקסימום שתי פעמים. אבל כשאתה מפחד שאתה לא יש לך אמונה באשם ואתה רק חושב באגרסיון ובטחנות שלך אשם ידע מי אתה והוא ידע שאתה קלטה 50 פעמים אז הוא משחק איתך לאחר כך הוא יראה לך איך מפחד שאתה אתה חייב קלטה 50 פעמים עד שאתה קלטה הלוחה אשם עליך, איפה הייתה חייבת? זה מה שקרה ליוסף הצדיק פעם הראשונה הוא שאל שר המשכים, כשאתה הולך לפרור, תזמין לו שאני כאן, שאני אעבור כאן עשרה שנים ללא משהו. אני נכנס. אין פרובל. פעם הראשונה, כל אחד יכול לנסות לצלם, במיוחד כשהוא נכנס. למה השם נתן לו עוד שני שנים? להקדם שהוא נמצא בפרושה עוד שני שנים. בגלל שהוא אמר את זה לחצי הזמן. אחרי שהוא אמר את זה לחצי הזמן, הוא נפגש בפעם הראשונה ובחצי הזמן. זאת אומרת, נכון, עכשיו אתה קבל סל, אבל יום אחד תהיה מפחד בזה, בגלל שאו אשם יקבל אותך בגלל שלא יש לו אמונה בו. זאת הייתה את כל השיעור של היום. אני ראיתי לך דקות, יעקב אבינו נפגש 33 שנה של חייותו, פחות שנה שלהם זה בגלל שפארו אמר, אתה רוצה להכניס אותי לגבי ההכוונות שלי, כדי שכל העולם יצא מהמותי שלי, אתה נותן לי עשרה שנה, אתה מגניב את החיים שלי לעשרה שנה, אני מבין. אבל למה אני צריך להכניס אותי, כי פארו שואל אותי איך עוד אני? זה על הם, זה לא עלי, לא, זה עלך. בגלל שאתה מפחדת, אתה נראה מאוד עוד. אתה נראה כך שאתה 200 שנים. בטח הוא ישאל אותך, למה אתה נראה ככה עוד? איך עוד אתה, אבי? איך עוד אתה? לא, לא, אני לא כל כך עודי, אני רק 130. אתה נראה ככה עוד, איך עוד אתה? לא, אני לא כל כך עודי, רק 130. אתה נראה ככה עוד, כי איך עוד אתה? לא, לא, אני לא כל כך עוד, איך עוד אתה? לא, כך עוד, איך עוד אתה? לא, אני לא כל כך אנשים היו צריכים לשאול לך, למה אתה נראה כל כך רע? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה אתה נראה כל כך נורא? למה And when people אתה נראה address that, כל the way you look bad, or you look old, or כך נורא? you למה look sick, אתה Hashem is holding you responsible for that. Any questions before we finish? Yeah. When the people attack the Torah, when people attack the Torah, זה 100% חלום שלנו. למה אתם חושבים שה' לאט, 15 חייבים חייבים קידמפט ישראל וקונטרולל 3 מיליון שומרי תורה ומצוות או 2.5 מיליון? אתם יודעים למה? בגלל שהם נכנסים להם. הם נכנסים להם. אם הרליגים באמת חשבו שהם מבצעים בתורה ושהם פרוגים ושהם פרוגים חילון שבת ושהם פרוגים חמאס ושהם אוהבים ישיבות ושהם רוצים כל מה שה' אשם אוהב אם היינו רצינים 2.5 מיליון אנשים עם ימאקה על רגליהם יצאו לבחירה הסופרית ואומרים, אנחנו לא נמצאים מפה עד שבועות, עד שישראל תהיה מדינת יהודית. אם צריכים להחליט אתכם, אנחנו נחליט אתכם, אבל אתם לא תעשו ישראל דיקטטורט של אנשים רעים. הם יצטרפו. תזכרו, זה לא רק אנשים רליגיים שסופרים, סופרים טרדיציונליים, כל ריידי סופרים. אפילו קצת מהלכתיים לא אוהבים מה שהם עושים. תחשבו על זה. בעצם, כל החלטה שהם קבלו היא אנטי-אדם. כל החלטה. פה בארה״ב, תודה על פרזידנט טראמפ, ‫הוא נמינה שלושה קבועים ‫שנחשפו את הכול לצד הפוזיטי, ‫אם אפשר לדבר על זה בצד פוזיטי. ‫זאת אומרת, זה לא כמו ‫שהוא נכון היה. ‫כי עכשיו, הגבוהה ‫הם רפובליקאים, ‫והרפובליקאים הם אנטי-אבורג'ן, ‫אנטי-גיי, ‫אנטי-חמאס, אנטי-איראן. ‫אז הם לפעמים יותר לוגיקים. עוד פעם, הם לא נכנסים, עדיין, שמי רחם, הקורפסיה, אבל זה לא כל כך רעיון. זה כבר משהו. אנחנו צריכים להבין מאוד רעיון, ורעיון קטן, אתה חושב ברעיון קטן. אתה לא רוצה הרעיון הגדול. יש שאלות יותר? זה 100% החלטה שלנו. אתה שואל, מה עשית? הוא אמר, גם זה לטובה. לא, זה לא. אתה מבין את ההחלטה או לא? איזה שהיה דקרי משמיים, דקרי משמיים, זה לא בידי. את העבודה שלי יכולה לתעשיר את זה, אבל עכשיו כשה' פניש, גם זו לטובה. בגלל זה, כל מה שקרה עם הקרדיט הסופרי, זה כתוב בזוהר. באחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. הם יקבלו ישראל. זה כתוב, זו פרפסיה. לא, כל פרפסיית בית לא צריכה להקבל. אם הייתי יכול לעשות 2-3 מיליון בעלי תשובה, זה לא יקרה. חשבו על זה, אם הייתה 5-6 מיליון שומרי שבת בישראל, הם לא יתכולו להכניס את זה. הגבוהה של האנשים בישראל יהיו שומרי שבת. אנחנו צריכים לעשות משהו. זכרו, פנחס עשה משהו, הוא חליט את הכל. עד שהפנחס עשה את זה, אתם יודעים כמה יהודים מתי? 24,000. אם פינחס לא תעשה מה שהוא עשה, מי ידע, אולי עוד 50,000 יהיו מותים. והשם אמר, פינחס הוא האלה שלי. למה? הוא הלכה ועשה משהו, הוא זלס. כל מה שאתם צריכים הוא אחד, יהודי, שאומר, כולו זה כולו, אני הולך לספר את החיים שלי ולעבור את זה. ותעשה משהו מטורף, ואני תהיה הראשון של הרהולטה. עד היום, ארבעה שנים, הם מגיעים לנו. אף אחד לא מגיע. לא רק זה, אלא גם האנשים רלוויאליים בכנסת, הם מגיעים, ואתה יודע מה? הם מגיעים אליהם. הם מגיעים אליהם. הם מנסים להחליט עבודה בעיניים של הצרפים. כי תזכרו, הם קונטרוליו את הקורטים, הם קונטרוליו את הפרסקוציה. הם קונטרולים כל החברה, הם קונטרולים את המידע. אז הרבה מפחדים, זה לא משנה אם הם יושבים עם רגל בגלית, זה לא יכול להכניע אתכם. הם רוצים להיות בפחדה עם אותם, עם האנושים. למה? אל תנגדו אותי. אל תנגדו אותי, אל תנגדו אותי למעברות, אל תעשו לי רעיונות מגניבות במידע, אל תנגדו אותי, אל תנגדו אותי. אני טוב עםכם, אני אוהב אתכם. אבל התורה אומרת בדרך אמיתית, מישהו שקיץ לרשע נופל בידיו. זה רק עבודה של זמן עד שישה יכול להכניס שהוא יפגש במידה של הרשע. ואם לא יפגש במידה שלו, הוא יפגש במידה של ילדים שלו. זה מה שחזל אמרה. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה צריך להבין, הם נפגשו את הציונים, הציוניסטים, בגלל מה שהם עשו בישראל. הם הפגשו ישראל לדמות. הם רואים את תל אביב, הם רואים מה קרה לכל האנשים. אבל כאחד הדברים שאתם נפגשו את הציוניסטים, כאחד הדברים שאתם נפגשו את הממשלה הדמותית, כאחד הדברים שאתם נפגשו את הארמות הישראלית, בגלל שהגבירות האלה הן גבירות גויים, אבל מי נתן לכם סיכוי להצטרף לנאצים שרוצים לנצח כל יהודים ולעזור להם ולעזור להם לסגנון שלהם? אחד לא יש לדבר עם האחרון, אני גם אוהב הציונים, אני גם אוהב הקומייניסטים, אני גם אוהב הלפטים, אנשים חכמים שאוהבים השם, אני גם אוהב הפרד הישראלי והמשפחה הישראלית ואת האחרון, אני אוהב את זה. אבל אם אני צריך עכשיו לספור חמאס שרוצה לנצח אותם, אני לא אעשה את זה. אני רוצה להכניס להם בעלי תשובה. ואם הם לא בעלי תשובה, נתן להם את השם. זה עבודה שלו עכשיו. אנחנו עושים מה שיכולים. אנחנו מנסים להשתתף את הליט, את הליט של התורה. אבל להצטרף לחמאס, ללכת לראות את תהילים של ערפאת, זה לא מבין שלהם. בסופו של דבר, הם מקבלים מיליארד דולר. זו הספירה. ‫החלום שלהם יהיה הרעיון, ‫כי כל דקה שלהם ‫זה חילול השם. ‫חילול השם הוא עבודה גדולה. ‫החילול השם שהם עושים, ‫שהיראנים עושים להם, ‫כדי להסביר שהם רוצים ‫לقتל כל יהודים, בסופו של דרך, הם יכולו לבנות לכל יהודי שמות, ולכל צבא שמות, ולכל דקה של ארץ שאנחנו נפגענו, ולעשות חמאס יותר גדול, ולעשות איראן יותר אמיתית, כי איראן עושה את זה, והם יכולו לבנות לכל הטעות שהם קיבלו מהעבירה שלהם. ואני רוצה שאתם יכולים להכירו, הם לא כל כך חייבים לאגנדה והאידיאולוגיה שלהם, זה כל עבודה, הם מקבלים מיליארד דולר. כשהם הגיעו לבית אר-אף-אט-אי-מח-שימו, הם נמצאו מיליארד דולר מנצחים שהוא כתב להם. הם מקבלים מיליארד דולר. אתם חושבים שהם באים שם במנתן, והם קריאים, חריגו פלסטין, והם יכולו ללכת על שבת. על שבת הם יכולו ללכת במיקרופון ולקריא. הם יכולו ללכת על הברוקלין ברג' על שבת. מי נתן לכם היכולה ללכת מהקהילה האחרונה? מחללי שבת. התגובה היא שכשהם עובדים מיליונים דולרים, הם נשכחו על ה' עוד יום או שתיים, כאן וכאן. זאת הקורפטה של נטורי קארטה. עוד שאלות? ארוך ה' לא. תודה רבה. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשע אומר.