Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Good evening. This lecture, בזרת השם, לילוי נשמת שר עדינה, בת חיה, לרפואת הנפש והגוף אופטליה, בת עוד אברינה, לרפואת אהובה רוב מילנה, מלכה בת פאולינה, לרפואת אמרה בת מזל, לזרה של קיימא, בן זכר, לאסתר נורית, בת רובי, רבקה, ולחניאל סיגל, בן שרונה. גם, אם אתם זוכרים, לפני החלטה החולדה, אנחנו הולכים לתאר את כל הקבוצות לחליטה של שני חולדים, שאתם יודעים, אנחנו חושבים שהם חיים, לא הייתה 100% גרנטיה, אבל ברוך השם, הם החליטים חיים. אני רוצה להיות מקווה שהקבוצות, ברוך השם, עשו אותן כדי להשיג, והיינו פתאום עושים את זה לאביאטר בן גליה ולגיא דלל בן מירב. הם עכשיו מאוד חשובים בעולם. ברוך השם, 20 מנצחים נמצאו, כמו שאמר טראמפ. אז זה מראה לכם שהם ידעו בלתי שעוד 20 נשאר. זה לא רק מבחינה. אני שמח שכשהוא נפגש בחיים, בגלל שבמדע שלי, אני לא הייתי בטוח אם זה יהיה כל כך הרבה. כי אחרי, אחרי, אחרי, את יודעת, המהלכות הקונסטנטלית, יותר ויותר נפגשו. אוקיי, עוד דבר, יש לי, לרפואה אוב אלי מורדכי בן שרה, אלי שבע בת מרים, אריאל בלניה אלישבע, אירית בת אלישבע, משה בן גרדה, לא אנגליסט, אלני אורנה בת חן חיה, נצלחב דוד בן אורלי, יהושע ליב בן משולם פייבל, ולילו נשמעת אברהם בן יעקב, ראשן רחל טובה בת שלמה. ‫הלאה שהתקבלו אחרי שלושה שנות ‫שלא הייתה לנו דבר. ‫אז הייתי בטוח שלא עדיין 20 ‫תהיו חיים, ‫אז אני מרגיש שטראמפ ‫היה נכון על זה. ‫האנשים היו מרגישים, ‫לגבי שהגבירה התחילה. ‫אתם יודעים, זה בלוני, ‫הגבירה לא התחילה, ‫זה רק פעילה קטנה. ‫החמאס לא קבלו ‫חלק מהמגבלות שלהם, ‫ולא יש סיכוי בכלל ‫שהם יכולים להחליט את הארץ שלהם. כל מי שחושב שחמאס יגיד, אוקיי, יש לנו 50,000 צבאים, בואו לקחתם ארצנו, כל הרפג'ים שלנו, כל הג'יפים שלנו, כל הארצות שלנו, ואנחנו נפגשו מגזע. הם חיים, זה לא אילוזיון, זה אילוזיון סופר. זה לא יקרה. אני חושב שטראמפ היה מסכים כדור, הוא ידע שזה לא יקרה, אבל זה היה רציניה שלו, לפחות, להחליט את 20 נשיאים חיים, וזה עובד. טראמפ קיבל הרבה תלמידים על זה, אבל אנחנו צריכים להזמין שהתלמידה היא של ה'השם. הוא הוא שיקבל מי יחזור ומי ימות. הוא יש מייסדים. טראמפ, במקרה הזה, היה מייסד טוב, אבל טראמפ זה לא משנה להחליף, אתה צריך לדעת על זה. הוא היה השתתף בגודל טוב לסביב את החיים של אנשים ולכן אולי בלי אותו אדם ולכן אולי זה לא יקרה וזה למה ה' השתתף אותו ה' יש לו רציונות, לפעמים הן מאוד מיסטריות לפעמים זה מאוד קשה לנו להבין אבל בקרוב אנחנו מבינים בקרוב מה שאתם לא מבינים היום אתם יכולים לפעמים להבין 10-15 שנים אחרי או 30 שנים אחרי אז אשרם ראה, בסגרון לסיטואציה, שהצליחה היחידה שהייתה להחליט להחליט 20 נשיאים הייתה להשיג את טראמפ על טורקיה ועל קטאר ועל איג'יפט, להגיד להם שאם הם לא יחליטו להחליט הנשיאים, הם לא יוכלו להשיג את המדינות האלה והפעולה עובדה והם נפגשו אותם. עכשיו, למה הם לא נפגשו את הגבולים? הם היו עם כל הגבולים. למה הם לא נפגשו אותם? בגלל שהם מנסים להסתכל כמו שהם יכולים, ולא ללכת לספק השני של הדבר, שזה להחליט את עצמם. הדבר האחרון קרה עם חיזבאללה. חיזבאללה הייתה מנצחת לתת את הארץ, והארץ של לבנון והממשלה של לבנון, עם האחרונות של סעודי ערביה, כדי להחליט את הארץ, וחיזבאללה היה צריך להחליט את הארץ שלהם. זה לא קרה, הם מגיעים את הארץ, הם מגיעים אנשים חדשים. לגבי שאתם נאיבים כפי שאתם חושבים שהחמאס נחשפת, אני מרגיש שאני אהבתי את הקבוצה שלכם. אמרתי לכם, כשאתם נחשפתו 1,000 טרוריסטים, מרגיש 10,000 מבקשים לקבוצה שלכם. ‫הם מקבלים עבודה מאוד טובה. ‫לפני שני שנים ‫הם לא עובדים בישראל. ‫הם לא יודעים, ‫הם עדיין עובדים ‫על דברים טובים, ‫אבל הם לא יודעים ‫לפני שני שנים. ‫הם הולכים רק לעבודה, ‫בשביל את האצבעות ‫שהם שמים להם כאן וכאלה, ‫להיות טרוריסטים ‫לחמאס. ‫הם מקבלים עבודה מאוד טובה. ‫אם יש לך קבוצה גדולה, ‫אתה מביא להם הכל. ‫העבודה היא קטרה. ‫מדינות אחרות, ‫מאירופה, ‫אף אחד מנסה להשיג אותם, ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף אחד לא מנסה להשיג אותם ‫כי אף זה התחיל מהיום אחד לא מנסה הראשון. כבר בזמן להשיג יעקב ונשאב אותם ‫כי אתם ראיתם שהאנטיסמטיזם אף אחד התחיל. שני אחים מגבי אחד, אחד נהיה אבא של היהודים, והאחד אבא של הנאצים, האסאב, המלאק, אתה יכול לראות ברגע. אתה יכול לראות איך יצחק, אנחנו נראה בין שני שנים, שלושה שנים, אחד, אתה יודע, אחרי פרשת נוח, כשה' הלך לך, ואתה רואה שאברהם מנסה לצלם עולם והגויים מנסים להגיד לו, יצחק מנסה לצלם עולם והגויים מנסים להגיד לו, בזמן של הפלסטינים, כבר היה אנטיסמטיזם, יצחק היה רווחן, הוא היה כוחי, הוא היה עם הרבה עולם והם לא יכולים להגיד לו, הם לא יכולים להגיד לו. אתם יכולים לזכור, אוקיי, אם כל היהודים יהיו פחות, אולי הם יתקעו עלנו. לא, הם לא יעזרו. אם כל היהודים יהיו דמות, ולא יהיו באוניברסיטאים, ולא יהיו במדע, ולא יתקעו על העולם, הם רק יקעו ותלמידו תורה, אולי הם לא יתקעו עלנו. לא, זה עדיין יקרה. אם היהודים יחזרו באותה מקום, כן, הם לא יראו אותנו, אז זה לא יעזור על רעשיהם, אבל הם עדיין יאהבים אותנו. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות. הגמראים אומרים, הלכה אסף שונא ליעקב. אז כשאתם רואים את אירופה, אירופה מתקבלת בארבים. והרבה ג'יהאדים, הרבה אנשים של אייסיס, הרבה אנשים של אל-קיידה, הרבה אנשים מאוד מאוד קרובים. הם עושים ריאטים ברחובה, הם עובדים אוכלות, הם מניעים אירופאים, הם משחקים בקריסטיאנטיה, אפילו בקריסטיאנטיה ברומא, אחד מהם הלכה ושחרק את רגליו בפני כל העולם, בפנים של הקריסטיאנטים בוודיקן, בפנים של קהילה גדולה. איך להבטיח? בפנים של כולם, כולם רואים אותו, קריסטיאנטים וכל מה שהוא עשה שם, זה ממש רעיון. ולא יש משהו שהם יכולים לעשות על זה. ‫הם כבר נמצאים ‫במיליונים של מוסלמים ‫שעובדים בכל מדינה של אירופה. ‫המקום האחר שהם לא ‫בקטע הזה הוא המדינה, ‫והמדינה של יפן, ‫מקומות כאלה. ‫היפנים ארגנו עכשיו ‫שהם יכולים להרחיש יפן ‫מכל מינוריטה ‫שהיא בפחדה ליפן, ‫ולא תלוי ‫הקולטורה של יפן. אתם יודעים, ביפנית, אם אתם הולכים לרסטורנט ואתם אומרים להם, אני לא יודע איך הם אוכלים עם הטלפונים, אתם יכולים להעביר לי את הטלפון? הם נפגעים מאוד, מאוד נפגעים, ממש, הם נפגעים אתכם. אם מישהו שואל, למה אתם נפגעים? אני לא יודע איך הם אוכלים עם הטלפונים. במדינתי אנחנו אוכלים עם הטלפון, בגלל שאתם נפגעים את המדינה שלנו. מה שאתה מקווה מהנציאל, שאם אתה לא אוכל עם אצבעים, הם מתעוררים, אם אתה תכתב על הרחובים ותתחיל לסריח, אללה ועכבר, ולנצח אותם, ולעשות את הרחובים שטוחים, והם כבר רואים שהמדינה שלהם היא בפחדה, הם לא יודעים. הם יכולים להוציא אותם ולרחוב אותם. אין כזה דמוקרטיה שם, כמו באירופה. אבל באירופה זה קשה, כי הם כבר בפוליטיקה. הם כבר כמה מהר של לונדן, ועכשיו כמעט מהר של New York City. אנחנו עדיין נמצאים במשכנעה. אחת הרגעות שהמנדני מנהיג בפולקה היא כי יהודים הם קולדים ומנהיגים. הם לא הולכים לבחור. אם 1.4 מיליון יהודים יפגשו בNew York City, כולם הולכים לבחור, הם לא מנהיגים. ובסופו של דבר, הדבר האחר שאני אקבל לנשים הוא לבחור לדמוקרט. זה קומו, הוא דמוקרט. אבל כשאתה יושב עם פעולה קטנה קטנה ופעולה יותר גדולה, ואתה צריך להבין איך אתה רוצה לאכול, מה האפשרות שלך? זה או זה או זה. אתה חושב בפעולה קטנה קטנה. אם לא, אתה מקבל פעולה גדולה. יש לי סרטון של אנשים חסידים שהם קוראים לו נסוקה. זה נטורי קרטה, הקבוצה האקטרית של סאטמר שאוכל לישראל. הוא מאוד אנטי-זייניסט. והם הביאו אותו לסוכה, שזה לא נכון להביא אנג'ו לסוכה, ובסופו של דבר הם שהם קבלות קבלה, הם היו צריכים לדעתי על זה, בגלל שבסופו של דבר זה לא קל להביא אנג'ו לסוכה, אבל בסופו של דבר זוהר, קבלה, אריה קדוש, זה דבר גדול. ובסופו של דבר הם הביאו אותו לסוכה, נפגעו עליו, נפגעו על ימאקה, הוא היה מרגיש מההתפקדה, מר מייר, וכו'. אנשים באים אלי ואומרים לי, איך אתה מסתכל על כל זה? אני אומר, קודם, הוא אוכל ישראל, הם אוכלו ישראל. הם אומרים, אוקיי, אבל הוא לא רק אוכל ישראל, הוא אוכל יהודים. הם אומרים, הם לא מזמינים על זה, כולם אוכלים יהודים. זה לא משהו מבשל שלהם, הם עובדים בזה. אז מה הם מנסים להצליח? מאוד פשוט. הם אומרים, אם אתה לא יכול להצליח בזה, תצטרכו. הוא יכול ללכת נגד ישראל, עם או בלי אנו הוא יכול ללכת נגד יהודים, עם או בלי אנו אם אנחנו יצאים ונפגשים לו ונראה לו סופורט, לפחות אנחנו יכולים למינימים קצת את הפרעה אולי יש לנו הרבה מפרעות רעיונות לרעיון יהודים אולי עכשיו זה יכול ללכת נגד 20% 40% בגלל זה, התגובה הזאת ‫אם אתה צריך ללחוץ ‫לנאי שלך מבחינת, ‫או ללחוץ אליו ‫וללחוץ אליו מבחינת, ‫זה דבר קשה ומדהים. ‫זה היה דבר ‫של פרופסור של המובילות סאטמר, ‫רבי אוהל מי סאטמר, ורב שח. ‫רבי שח היה ראש ‫של העולם החרדי, ‫ורבי אוהל מי סאטמר ‫התחלט על חסידות קוראת סאטמר. אני חושב שיש להם אולי יותר מ-100,000 חסידים. רבי יואל, משרד מרסה, כל אחד שחשוד, כל אחד שבא ל'השם, כל אחד שבא לתורה, כל אחד שאוהב את התורה, אוהב את שבת, אוהב את המלכה, אוהב את כל הדברים האלה. אין להם סיכוי להצטרף, אפילו אם בהצטרפתם ותקבלתם פרטנות עםהם, תקבלתם כסף של דברים רעיוניים ורעיוניים שהם יכולים לעשות, כי עכשיו אתם פרטניים שלהם, אז לידכם הם חושבים שתי פעמים, לפני שהם יצטרפו, זה עדיין לא סיכוי. אתה צריך להגיד על השם, אתה צריך לבחון, אתה צריך להדמיין, אתה צריך לעשות כל מה שאתה יכול, אבל אתה לא יכול להתחיל בהם, אתה לא תקבל עם הם, אתה לא תעבור בוועדה ביחד, ואתה לא תלחץ במשפחה השמאלית עם הם. אתה צריך להגיד על הכל עליהם, זאת אומרת, כל התקופה הזייניסטית, לפני ההתחלה של ישראל, אתה צריך להשתתף מהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליהם, ולא להגיד עליה ‫ואז יש לך המוביל של רב שח. ‫רב שח אמר, ‫זה לא הדרך. ‫הדרך היא להיות קרוב להם. ‫אתה רוצה שהנאה שלך קרוב לך. And fight them from within. We will run for the government. We will have parties in the Knesset. We will try to fight. Unfortunately, we live in a democracy which don't care about Torah. The Torah is not the law of the land. They make up man-made laws. A lot of them contradict Hashem and the Torah, but we have to בין את הסיסטם הקוררפטי, שאנחנו יכולים ללחוץ מבין. אז כשהם רוצים להשיג הרבה פורק, אנחנו נלחוץ וניסים להחליט את זה. כשהם רוצים להשיג חברת השבת, אנחנו נלחוץ ונטען להם שהם יפגשו את הממשלה ושם הם לא יפגשו את הממשלה ‫אז הם מגיעים את זה. ‫אם היו רוצים, אתם יודעים, ‫אנשים שלנו ללכת לבית, ‫אנחנו אגידים להם ‫שאנחנו יכנעים את הממשלה, ‫שאנחנו לא יכנעים להם ‫את המשחק שלכם עדיין, ‫אולי הם תחליטו ‫לחליט את רעשם שלהם. ‫לשאול, ב-67 שנים, ‫של יום רחשך עד היום, ‫הרבה של החלטות הטובות ‫שהם רעשים, ‫הזיוניסטים, ‫הם רצו להביא ‫לגבי יהודית, ‫הם היו מספרים. ‫במשרד כנסת רלוויאלי ‫שעובד בכנסת ושיף אותם. ‫באותה זמן מישהו שאל רבו ודיה, ‫מה העניין של לבחור ‫בשרד רלוויאלי, ‫אם בסוף הם ייחודים ‫לשרד לא רלוויאלי, ‫לשרד אנטי-יהודי? ‫זה לא נכון? ‫רבו ודיה נפגע מאוד ‫באותה האנגלית. ‫והוא אמר להם, בסוף הלקציה הוא התגלגל, אם אנשים ידעים כמה רעבים הם רוצים לעשות ונמצא את זה, לא תמיד נמצא, אבל נמצא כל כך הרבה מבחינות שלהם נגד השם ונגד היהודית, אם אנשים ידעים כמה מה זה נמצא הם נראים באמת את האם אנחנו מנסים לנסוע ולמנסות שהם מנסים לנסוע ולמנסות שהם מנסים לנסוע ולמנסות ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות לנסוע ולמנסות למנסות למנסות למנסות ‫הם נפגשו אותם, ‫הם לא יודעים מה לאכול. ‫יש לנו עברכים עכשיו בישראל, ‫שהם ילמדו תורה על גבים אמפטי, ‫והגבים שלהם מגניבים, ‫וזה לא מגניב. ‫היום, הקהל שלי נפגש, ‫מישהו שעובד ‫במדינה האלקטרית הישראלית. ‫אתם יודעים, ישראל ‫היא מדינה קטנה. ‫היא גביהה... ניג'רסי, אולי אפילו קצת קטנה מניג'רסי. אז, אתה יודע, יש איזה אלקטריקה אלקטרית, וזה מגיע לכל מדינת ישראל. זהו. כמו שיש, אני לא יודע, קון אדיסן, ורוקלנד, ורוקלנד קוונטי. אוקיי, אז יש. בישראל יש אלקטריקה אלקטרית, ויש מנופלי. אין קבוצה. אתה צריך להקבל אלקטריקה מהם. הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים עם הספרים שלהם. לא משהו שאתם יכולים לעשות. ‫אז מישהו שעובד שם ‫אמר לי היום ‫שזה מפורסם מה שקורה. ‫היא אמרה, ‫האנשים שעובדים שם, ‫שכשהווים נחשפו, ‫זאת אומרת, ‫הם סיימנו את ההגרמניה, ‫הפרק האלקטריקה ‫החלטה את האלקטריקה ‫לתלמידים פחות בפעולות ישראל. ‫תלמידים. הם לא יוצאים אלקטריקה עכשיו, וזה מתחיל לצחוק עכשיו, ומתחיל לצחוק בישראל. הם לא יוצאים אלקטריקה. אף זמן, אף אובן, אף מים מלאה. הם חייבים לדמות עם קנדלים. עכשיו, כשאנחנו מדברים, אלפי קבוצים. אני שואל אותם, מה ההקשר בין המלחמה והאלקטריקה? הם לא יודעים על ההקשר. היא אומרת, בגלל שיש כתובה בישראל שהם לא יכולים להחליט את האלקטריקה, ‫למצב במהלך המלחמה. ‫זו הלכה. ‫במהלך המלחמה, ‫האנשים הולכים ללחוץ, ‫הם נכנסים לארץ המחזקה. ‫אני מלחוץ בלבנון או בגזעה, ‫כמובן שאני לא יכול ‫לתפוס את האלקטריקה, ‫כי אני עובד עכשיו, ‫ואתם יכולים להתפוס ‫את האלקטריקה שלי? אז אף אחד לא יכול ללכת לארמות, לא בגלל שיש להם מרצה על אנשים פחותים, אלא בגלל שהממשלה מנצחת להם. תשמע, אם אתה מנצח את האלקטריקטים לגבי כל המשרדים שהם עברים ולא יכולים ללכת לעבודה, מה יקרה? אף אחד לא יכול להצטרף לארמות. אנשים אמרים להם, אני לא מבין, תעריף אותי, אני לא יכול ללכת לארמות. אתה צריך להשיג אותם, אז אתה לא יכול להשיג אותם. כשכשהגרמנט הזה נמצא, בימים הבאים, אלפים מילים של אלפים עובדים עכשיו בגלות. הם לא יודעים לבן את האלקטריקה, זה מאוד אמשך, יש להם 7 ילדים, 10 ילדים, 15 ילדים. ‫הם חיים בפחדה כמו שזה. ‫הממשלה חליטה את ‫הקטעים שהם קיבלו את כל הילדים. ‫הילדים שהם קיבלו ‫למטה, לבית הילד, ‫הם קיבלו ספונסורות ‫לגבי הילדים. ‫יש מקום להביא את הילדים, ‫הממשלה קיבלה קצת מהם. ‫הם נחשפו את זה. ‫אם רוצים להביא חמש ילדים ‫לבית הילד וללכת לעבודה, קוסט להשתתפות אותם בבית הילד יהיה יותר ממה שאתם עושים. אז לא יש דבר. אז עכשיו הנשיאות, הנשיאות הרליגיות שהם עשו עבודה כל הזמן לספור את הביתה שלהם, הם לא יכולים ללכת לעבודה. הם עשו כל מה שהם יכולו להחליט אותנו ולעבור אותנו למות. זאת מה שקורה עכשיו. אתם מפחדים על איראן, אתם מפחדים על חמאס. חמאס הוא תנועה גדולה. רגע אחרי שהם סיימנו את ההכנעה, 50,000 חמאס טרוריסטים נמצאו מהחולים, קיבלו גזעה בשעה אחת, והיום הבאה שהם התחלטו להצטרף כל מיני ערבים, שהם אמרים שהם התקשרו עם ישראל, להצטרף אותם ברחוב ולמעשה וידאויים בכל מקום. בגלל איזשהו רגע, אני לא שמעתי אף שנה מהעולם על זה. בטח, אף אחד לא חושב שכשהפלסטינים מותים, הם רק חושבים שכשהיה יהודים מותים אותם. הם לא עושים את זה, הם חושבים שהם יודעים על פלסטינים. והאחרונה שהם יודעים על פלסטינים, במיוחד כשהם רואים מה הערבים עושים להם באירופה, במדינות שלהם. הם לא אוהבים אותנו, הם פשוט אוהבים אותנו יותר, וזה מאוד קטן. הם אוהבים אותנו יותר, אפילו אם לא עשינו להם משהו אחר. אנחנו לא נגמר את מקומות שלהם, אנחנו לא נגמר, אנחנו לא עובדים בגלגל, אנחנו משתמשים במדינות, אנחנו משתמשים בסיאנס, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, במדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, למדינות, ‫הם נמצאים שם. ‫סווימת חמאס. ‫זה נורמל. ‫ההרצאה האחרונה וההתקדמת ‫של הקבוצה הזו ‫הייתה, אם הם היו חייבים ככה, ‫להקבל את המקום ‫ולא לבוא אחר כך. הולכים לבירוץ, זה ישראל מזה. אנחנו לא נותנים לך את הארץ. אתה חיים במדינה הרבה קטנה. בפעם שאתה רוצה להתחיל את המלחמה עםנו, אתה יודע שתהיה תהליכות. זה גם בגזר. הם יכולים לקחת שני חודשים של המדינה, של המדינה, של הארץ. אתה חיים בשני חודשים, ושני חודשים הם לנו. אנחנו נגמרו את כל הבנים, נגמרו רחוק רחוק שאתם לא יכולים להתקשר אלינו, שאם אתם יצאו להתקשר אלינו עוד פעם, אנחנו יכולים לציין זמן שלנו כדי להכניס אתכם, לא לפחות מפני דקה, כדי שתקבלו אתכם בדרכה, ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקבלו אתכם ותקב נחליף לסקווארט-1, את הסכמה הזאת, הם יקבלו את הסכמה הזאת, איראן היא חייבת, איראן עשו חברה היום לטראמפ, הוא חושב, טראמפ חושב ש... טראמפ חושב שהוא באמת הוכח את המערכת הנוקלירית, הוא חושב, טראמפ חושב, כן, הוא קיבל קצת דמייגה, אחרי שנה או שניה, אנחנו נחליף את זה. ‫לא משהו גדול. ‫יש לנו אנג'יניות, ‫יש לנו חברות חדשית. ‫הרוסים והציניים יישארו להם ‫אנשים חדשים ‫לבנות מקומות נוקליים. ‫תן להם שני, ‫שתי שנים, ‫הם יוצאו במקום האחר. ‫אנחנו רק מגיעים לסוף. קצת יותר, קצת יותר, קצת יותר. זה כמו שאתה אוהב מילה למישהו, והוא יביא לך על הדור. כמה אני אוהב? אתה אוהב 10,000. אוקיי, תן לי 500 עכשיו, תן לי שבוע אחר. הוא יביא לשבוע הבא, בום, איפה ה-9500? תן לי שבוע אחר, בבקשה. לא, זה מגיע לידך. אוקיי, תן לי שבוע אחר, תן לי שבוע אחר. זו בעצם הסיטואציה עכשיו. רבותיי, זוכרים מה שאמרתי לכם לפני שהפכנו? אבל כל הזמן שהישיבות מתחילות, תהיה הרבה טראג'דים. זה נקרא בין הזמנים. בין הזמנים. שלושה פעמים בשנה, הישיבות בעולם הולכות בפרק. זה חולדות, פרק של עבודה, פרק של סוכות. ולפני אלול, מתישה בעב עד ראש חודש אלול. שלושה פעמים, שלושה שנות. זה... בלצוקה הם צריכים להציג בלצוקה, הם צריכים להציג בלצוקה. כל הזמן שזה קורה, אנשים הולכים לטיפול. יש להם כמה ימים לפני הבלצוקה, כמה ימים אחרי, כמו השבוע הזה. השבוע הזה, רק בשבוע ישיבות מתחילה, בשבוע, ראש חודש. אז יש להם עוד 4 ימים אחרי הבלצוקה. והם הולכים לטריפים. זו בעצם הזמן שהרבה מהם הולכים לטריפים. בחולה מועד זה קצת קשה ללכת. אתה צריך לברוך לשני יום טוב. אחרי סוכוט, הזאת הזאת, השבת נפגעה במידה, אז זה נגמר קצת את מטרה שלהם. אבל זו השנה שהם הולכים לטריפים. הם הולכים לטריפים בישראל, הם הולכים לברות, כל מיני יפים יפים עם הילדים. כל פעם שזה יקרה, יש גמור גמור של טראג'דים. רק שני יום לפני, ארבעה בחורי ישיבה מישיבה בלכוד, מגיעים ברחוב, ומגיע נגד שלא יהודי, מגיע ברחוב, מגיע בברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע ברחוב, מגיע אתה יכול להגיד, עכשיו, אלפים אלפים אנשים הולכים לטיפול, זה מגדל הציבורים לגמרות יותר, לגמרות יותר, אתה יודע, לוגיקלי. אבל זאת לא הסביבה. הסביבה היא שכל כך, כשאלפים אלפים תורה-מדענים תחתו את הגמרות, תחתו את הקבוצות, ולמיד יותר פעמים אנשים לא לראו תורה, מריץ של המנצחים היהודיים נגמר גדול בזמנים האלה. מה שמתחיל אותנו לחיים זה התורה. זה מה שיהן אומרת בתורה אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים והארץ לא שמתי אם לא התוכנות שלי של התורה בערך, ביום וביום אני לא אמצע חוקות הקריאה. אין להם אקסיסטנציה. מה שקבל את זה? מה שעובר את האנרגיה לעולם? מה שעובר את הגלקסים? מה שעובר את הארץ? מה שעובר את השם ואת המון? זה כוח התורה. אתם יכולים לשאול, איך בדיוק התורה מפגשת את הגלקסים? איך התורה מפגשת את הרעיון, את האוקסיגן, את התחילה של השטרות, את התיישבות ואת התחילה של הטבעות, ואת הטבעות ואת החרובות, איך התורה מפחדת בוותר? איך התורה מפחדת בותר שלנו מכל מיני טראג'דים? אם אתם תשמעו, ביום שם, אני השתתפתי בקבוצה של וואטסאפ, פילם שהפכה, פילם חצי שנה, 25 דקות, של 17, אני חושב שזה היה 17 או 15 מירקלים, זה קרה לנו מאז שישראל התהליכה עד עכשיו, אבל זה לא רק מירקולים רגילים, אלא מירקולים שלא אף אחד יכול להגביר שהם היד של ה' איזה מירקולים אתה יכול להגביר זה קרה בגלל זה, זה קרה בגלל זה, נכון, אז הם נפגשו, מלפונקציה, איכות הביתה, אוקיי המוסד, הסבטאז'דר, סופטוויר. אוקיי, איזה מירקולים, זה קורה בגלל הרבה מנצחות. אבל איזה מירקולים, אתה ראה את אדם השם. היה מיליארד למיליארד הצלחה שזה יקרה ככה, בצורך, מיליארד למיליארד. וזה קרה. יש לנו בעצמנו הרבה מירקולים שקורה לנו, שאם אתה באמת מנסה לתאר את זה סטטיסטית, היכולת שכן משהו כזה יקרה רעיונית זה 1-100 מיליון. ואנחנו לא נפגשים. חמש דקות אחרי זה נחזור לנורמל. בלי לדאנסים כל יום, לדאנסים מהשמחה של אשם, לדאנס אותי כל כך הרבה, לדאנס אותי כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, כל כך הרבה, אני לא יודע אם אתם זוכרים, הרבה שנים לפני, כשאנחנו נותנים הרבה סטודנטים בישראל, נותנים עוד 2 כל כ מיליארד סטודנטים. אז מה שקורה, אני הייתי עם רבי שעושה סטודנטים, עם פיקציור שלי עליו, וסטודנטים גדולים. וכל מי שבא ללכת ללכתה ראו את הסיגנון, בבקשה, תהיה פרטנר במסגרת סטודנטים. אתם יודעים, יש אנשים עם קוינים, ‫1 שקל, 2 שקל, 5 שקל, ‫10 שקל. ‫הרבה קויינים. ‫האנשים עושים את זה. ‫הכי גדול הוא 1 דולר. ‫אחרי זה יש 10 שקל, ‫זה כמעט 3 דולר. ‫3.5 דולר עכשיו. ‫הדולר קולפס בישראל. ‫3.2 דולר או משהו. ‫הוא כמעט 4 דולר. ‫הוא נגמר כמעט 18%. אתה יכול לראות, זה אחד המרכזים. שני שנים בלחמת, מיליארד דולרים כל מיליון מטרות. כל כך הרבה עבודות לא פועלים, אנשים לא עובדים. כל כך הרבה מטרות בלחמת, כל כך הרבה צריך להתאמן בטרויות ובטרויות ובטרויות ובטרויות, פלואים בלחמת. כל פעם שהטרויות יכולות ללכת לגזה, זה 50,000 דולר רק לצלם את ה-F-16. רק הגז. אתם יודעים את הכסף? מיליארד דולר כל עשרה. לוגיקלי ישראל צריכה להיות קלטה בנקראפטה עכשיו. ישראל עשיתה את הכי גדולה בפונקציה בעולם. נכנסנו לגרמניה בפרקפידה. נכנסנו לגרמניה. אתם יכולים להבין מה קורה? כל האירופה היא אחרנו. הם לא יותרים בולות. הם לא יותרים כל כך הרבה חייבות. אם הדברים יצאים כמו שהם, אנחנו עדיין נמצאים בארה״ב. איך זה יכול להיות? חצי של העולם יכול להכניס אתכם לטלפון. הממשלות פגשו שהם לא קבלו ממך עדיין. אף חבורה, אף רגל, אף ארץ. אנחנו בטלפון. הישראלים לא יכולים ללכת לחצי של המדינות בעולם עכשיו, להרגיש בסביבה. זה מפחד ללכת לרחוב ברחוב. ועל כל זאת, האוכלוסייה בישראל נפגעה. הרבה אנשים היו פחות, אבל המדינה הייתה מאוד חייבת. תראו את השקל. השקל הוא אחד מהכרסים הכי גדולים בעולם עכשיו. הוא טוב יותר מן הדולר. תמשכו לענק. הדולר קוללפס בתחתית המלחמה. וכשהאגנציות שעובדות על ישראל, פגשו את ישראל שתי פעמים בשנים האחרונות. אני יכול להגיד שהשקל נכנס ל-5 דולר. זה קרה באמת. זה קרה באמת. אף אחד לא יכול להבין את זה. אתה צריך לראות את הווידאו שעברתי אשר בקבוצה של WhatsApp באנגלית. אתם תשכחו על כמה דברים שהם עשו איזה טוב וידאו עם כל הדברים החשובים. אין שאלה על איך הרשם עושה את זה לנו. אבל אנחנו ברגע הלכים לבית הנורמל. אנחנו כבר נשכחנו על המירקלים עם ה-B-Pair. אנחנו נשכחנו על המירקלים עם החיזבאללה. אנחנו נשכחנו על המירקלים שהפכו 2,000 קילומטרים בצד איראן, שהפכו את כל הממשלה של החודים ב-1 שנה. אנחנו נשכח. בפעם הבאה אנחנו נלך לבית כאילו אם לא קרה משהו. אז כשאנחנו נכנסנו לתת את הלקציות הזאת, עשרה שנים, אנשים נכנסו לתת קויינס. בסוף הלקציה, אותן שלי בישראל נותן לי קטנה עם הרבה שקלים, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שקל, שק אמרו, אוקיי, זו לא ידעה טובה להגיד לישראלים שהם מפחדים בלילה בשעה אחת. אנחנו צריכים לעבור על סולושיה אחת. איפה אני אקח את כל הטלפונים? יש מקום קושיר, בלילה 1-2, הם נפגשים כל הלילה. אנחנו כבר נפגשים, אז בואו נבוא סנדוויץ. סנדוויץ, סנדוויץ, סנדוויץ, סנדוויץ, סנדוויץ, סנד 200 שקל, 180 שקל, אני לא זוכר את הדבר האמת. אני קח את זה אחד על אחד, זה קורה ל-100 משהו שקל. אני לוקח את המקום, אני קח את כל מה שאנחנו קחים, האנגלית טייפה, הסנדוויץ, הדברים, זה, זה. עכשיו אני קחת את זה, תשמעי, אני קחת עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה הוא אמר לי, עבודה עבודה 100 שקל ו-20 או-30 משהו ו-55 אגורות. זאת המשפחה. אני אגיד לו, תראה. מה, תראה, מה? הוא אמר, זאת מה שאתה שואל. מה, אתה יכול את האמונה האמת? אני אגיד, כן, האמונה האמת. הוא אמר, לא, זה לא יכול להיות. תראה, תמיד. הייתה אחדה רוסיות שעובדים שם, והוא היה ישראלי סקולר. ראו את עצמם והם התחלו להתגלגל בדרכה. איך זה עשה לי את המרכז הזה בחיים? זה לא... זה לא חליט את הסיטואציה שלי. יש רק אחד מרכז לזה. ת'ה אשם מייחס לך את המסגרת, אתה לא רואה שאני רואה את העולם? אתה לא רואה? מה היחידות שכן משהו כזה יקרה רעיוני? תעשה את המדינה, שאלה ספציות בסטטיסטיקה. יש עשרות ערוץ, 150 ערוץ, 120 ערוץ, איזה שהיה. אתה מייחס אותם, הם מייחסים לנמבר של שלושה דוגמאות וקצת דקות, והרבה אנשים מייחסים את כל הדברים ביחד, ומה קורה? את הדקות האלה, הנה. אתה מגיע ואומר, אה, גדול, גדול, בטח גדול. אתה זוכר מה אמרתי לך על הסיפור על 5 דולר? זה עדיין מירה יותר גדולה. 5 דולר, אתה זוכר או לא? אני אומר לך. יש לי חברה, מונסי. אחר כך, זה היה בערך עשרה שנים. הוא נקבל בידי שלי בשולה בבוקר. הוא אמר, יש לך 5 דולר לתת לי? אני מבחינה, אני אמר, לא, יש לי עשרה דולר לסיפור. והם אומרים, אוקיי, תביאי אותי את זה, אני אביא לך את החלטה, מהחלטה. יש חלטה בזמנת הווישניץ. חסידי שבילדים, יש להם חלטה בזמנה. השם שלו רצה קקה. ורוקה, אולי. הוא קיבל 100 דולר, הוא יוצא אחרי חמש דקות, הוא נותן לי 95 דולר. אני אוכל לך 5 דולר. טוב. שני, שלושה שבועים הלכו. אני כמובן מזכיר את זה, הוא מזכיר את זה, זה נראה כמו שהוא מזכיר את זה. ואחר כך, אחד מהישיבה קורא אותי, באותה הזאת, אתה יכול ללכת היום לקוסקו? זה היה ביום הראשון, ביום הראשון זה יום שולחן בשבת. אני אגיד, כן, אני יכול ללכת באחר האחרון. הוא אגיד, אני צריך להגיד לך, אני צריך לקחת דברים כדי ללכת לישיבה וכו'. אני אגיד, אתה יודע מה, בואו נפגש מינחה ראשון בווישניץ. נחליט עם מינחה, ככה, אנחנו לא בפרק, להיות במידה של שולחן, אנחנו צריכים ללכת, לפני שתהיה עמוקה. הוא אמר, טוב, זו ידעה טובה. אנחנו הלכים לבית הווישניץ, זה כמעט ארבע, ארבע או משהו, זה קשה להקבל מיניאן. זה רק מתקבל לגמרי עשרה. בשעה האחרונה, כולם באים, אבל שתי שעות לפני השפעה, אנחנו קבלנו אחד גאיר, אחד גאיר. ברוך השם, זה לקחנו חמש דקות, וקבלנו עשרה אנשים. אנחנו מפגשים מנחה, אנחנו מופיעים, כמעט נכנסים ללכת, אני רואה בוקסים. בוקסים, לרחוץ. כל בוקס יש מילה בזה. 5 דולר, 10 דולר. אני רואה את הספר, וראיתי ספר קטן, של רב שימשון פינקוס ז'צל, על תקופות ילדים. ספר גדול, ספר מאוד מיוחד. אמרתי, וואו, מדהים, הספר הזה הוא חכם. 5 דולר. אבחרתי את הלוח שלי, הספר הכי קטן שיש לי היה 20 דולר. זה היה 20 שנים. אז 5 דולר היה כמו 10 היום, ו-20 דולר היה כמו 40. או יותר. זו הייתה זמן אחר 20 שנים. אני לא רוצה לתת 20 דולר, שזה כמו 40 דולר היום, על קטנה קטנה קטנה. אז אני מבקש, אני לא יודע אם... אני שואל אותו, ארון, יש לך 5 דולר? הוא אמר, לא, יש לי קטנה מהישיבה. מיידה לקוסקו, ואני צריך לכתוב את המילה. וכשאני שואל אחד, חסי, תגידי לי, מי רוצה את הזאת? הוא אמר, זה רק יקרה בלילה. הוא יכול להשתתף את זה בבוקר ויהיה צריך ללמוד כל יום. אין אף אחד לדבר. אני מגיע כאן בפעם, חושבים, אוקיי, אני לא יש לך חושב, אני מתכוון לשים 20 דולר, אני עושה 4 פעמים יותר, מה אני יכול לעשות? אני לא יכול ללכת בלי את הספר הזה. במידה של חושב על מה לעשות, מי יפגש? זוכרים את האנחה עם הקקה? שלושה שנים כמעט נפלו. הוא בא, מגיע אליי עם 5 דולר בשם שלו, איפה אתה? אני לוקחת אותך, אני אוכל לך 5 דולר. אני אגיד לו, אתה בטח? קח את ה-5 דולר ותבואי את זה לבוקס. אתה יכול לזכור, בצד הבוקס הוא בוא לבוקס שתבואי את ההחלטה האמת. אני אגיד לו, נראה, אני נמצא פה 2-3 דקות, חושבים, מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עז מה הדבר הגדול? 5, 20, זה לא אינסטגרם. זה דבר גדול. ישראל מראה לך, אני עם אתך בכל חלק. לא אחת דקות בעצמך אינסטגרמית. זאת המסגרת פה. זה לא צריך להיות מירקלים במיליונים של דולר, או שתפסת עד 20 שנים בפריזן, או שתפסת עד קאנסר. כן, ברור שזה מירקלים הרבה גדולים. שאתם לא מזכירים פשוט. אבל אפילו במיראלים קטנים, צריך לבחור את ההרצאות. מהם ההרצאות? אני אתן לכם דוגמה. אם מישהו הלכה לתת קאנסר והוא נפגש בקימו, יש סיכוי 15% אקטיבי לנפגש במיראל. אז זה מיראל, אבל יכול להסביר במיראל. קימו עשה עדיין אנשים לא למות. זה לא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא ד זה מה שאנחנו צריכים לזכור, אבותיי. לסגרר את האווירות הקוראים, מה אנחנו מבינים עכשיו? אוקיי, אנחנו עכשיו במהלך, זה נראה כמו קטע קטן עכשיו. מה שאנחנו מבינים הוא שהחמאס לא חייב להיות חלק מההגרמנטה. ישראל רוצה ללכת ולחיות. הם עדיין לחיות כאן וכאן, אבל הם רוצים ללכת בטח, אבל טראמפ לא יתן. למה טראמפ לא נתן? טראמפ הוא חבר טוב של ישראל. אני חושב שהוא דמייג את זה יותר מכל פעם. הוא גם חבר טוב של יהודים. הוא מאוד קטן לנו. יש לי חברה, היא לא אוהבת טראמפ. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנסה אותו. היא מנ היא גם כזאת. פוליטיקאים הם פוליטיקאים. הוא לא פרופטי, היא לא פרופטית. הוא יש שאלות שלו, היא יש שאלות שלו. אבל הוא חבר לישראל וחבר ליהודים והוא ילך ללחוץ על איסלאם האקסטרום והוא ילך ללחוץ על איזושהי אבמניה. בגלל את התגלגלות שלו, ללחוץ על אימגרשיה אילגרלית, שזה יגיע את החיים שלנו פה. והיא הולכת לסייע את זה, לשיעה לנצחות, לשיעה לנצחים אילוגיים, ללכת נגד ישראל, ללחוץ, לשיעה לאנשים של ישראל, ללא לעשות משהו נגד איראן, ללא לעשות משהו נגד הדרוגים שהם באים פה ממקסיקו וכך הרבה אלפים אנשים מתייחסים כל שבוע פה מהדרוגים. אתם לא יודעים, יש רחבים בפילדלפיה, יש 100 אנשים שם על רחבים כאלה, לפעמים, הם יכולים להחליף, הם במדינה אחרת, כל דקה הם מתחילים למות, מפני הדרעות הטובות הזאת שהם מטורפים את המדינה הזאת. הם לא יודעים מה לעשות. מיליארדים יהיו מתחילים למות פה, זה רק נגמר ונגמר. בגלל שהם כבר עשו את רעבים שלהם ושהם אוהבו טראמפ, הם לא יכולים לשמוע את מה שאתם אומרים. זה מה שהחלטתי בחיים. כשיש לך איזשהו בעיה, אלה שאוהבים אותך יחזורים לך בלעד מה. ואלה שאוהבים אותך ילכו לבלעד מה. בשתי הצדקים איגנורו את התפקידים והאמונים ואת האמונות. האמת לא היא הראשונה בפריארטים של האנשים. מה שבאמת עושה שהאנשים עובדים ועובדים דברים זה רעיון, רעיון, רעיון, אידאולוגיה, הוא עם מי, הוא נגד מי, הוא לפטי, הוא רעי, הוא רליגי, הוא סקולרי, הוא יהודי, הוא לא יהודי. האנשים קטגוריזים כל מי שבא להם. אם הוא אחד שלנו, רליגי, ריידי, פרו-ישראל, פרו-יהודי, אנטי-אבמנטי, אנטי... הוא אחד שלנו, הוא נשק! אנחנו צריכים לדפוס אותו, לא משנה מה שהוא עשה. אם הוא נגדנו, אנחנו צריכים ללחוץ אותו, לא משנה מה שהוא עשה. עשה טוב, עשה רע, לא משנה. אתם רואים שזה קורה בכל מקום. אתם יודעים, הסידור האשכנזי, פאגה ראשונה בסידור האשכנזי, מתחילה עם ספק. מה הוא הספק? מה טובו אהליך, יעקב, משכנותיך, ישראל. איך גדולים הטנטים של המדינת היהודית? פה אהליך, זה מה שהם חייבים. משכנותיך, הביתה. זאת אומרת, בילם היה נפגש בצורה שהיה יהודים חיים בקהילות שלהם. אחת הטנטה הייתה נפגשית, האחת הטנטה שפה הייתה נפגשית. הם לא עושים נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגשות נפגש אז זה למה שהם עשו את זה ככה, שאפילו כשדור חברתכם ברחוב נפגע, זה לא נפגע בפנים שלכם. זאת אומרת, זה קרוקד. אתם לא תראו מה יש ביניהם. אז, אתה יודע, הוא היה מעניין לנצח את הארץ היהודית. בסופו של דרך, השם שם דברים שונים במותו, וזה התחיל לדעת ולפרפסיה. פרפסיה של בילם. בילאם היה לידר של הגויים בזמן הזה. 3,300 שנה, זה היה זמן של משה רבנו. בגמרה, זה אלה כנגד אלה, בראה שם. שם מיד משה, הוא נתן להם בילאם. בילאם היה מסטר במלאכה. הוא ידע איך לעבוד, הוא ידע איך לעשות מלאכה, הוא ידע איך לעשות כל מיני דברים. קישופים, זה נקרא. קישופים, הרבה, אני לא חושב שיש יום, אני לא חושב שיש יום שאני לא מקבל לפעמים איזה משהו מישהו שהם מבינים שמישהו יכול להשתתף עליהם איזו איזושהי מגיה בלקה, מג'יק בלקה, אני לא יכול להשתתף עליהם, אתה יודע, זו אישה, אתה יודע, זו אישה, הוא לראה במדינתו איך לעשות את הדברים האלה, וודו, יש שם נמצאים לזה. לפעמים זה לא קישוף, זה עין ערה. אולי אני אעביר לך כל דבר על הדברים האלה. אחר כך, כדי שאנשים יבינו, מה זה באמת אומר כישופים? קודם כל, האם זה אמיתי? האם זה יש אימפקט? אם זה יש אימפקט, מי זה יש אמפקט? זה יפה לכולם? מישהו שהם אנשים מפחדים, מנסים להיות טובים, מנסים ללמוד תורה, מנסים ללמוד תורה, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים להתקבל, מנסים זה עובד לפעמים? כן, לפעמים לא. מה שעושה שזה עובד? מה שעושה שזה לא עובד? זה עובד אף פעם? להתקבל, האם כל האנשים מאמינים על זה? מה יקרה מנסים אם אתה מאמין על זה? מה יקרה אם אתה מפחד על זה? מה יקרה אם אתה לא מאמין על זה? מה יקרה אם אתה לא מאמין על זה? כל כך הרבה שאלות. אבל הרבה הרבה אנשים מפחדים על ה'בלאק מג'יק' והם עכשיו מפחדים על התחלת ה'שבת'. הם מפחדים על העין הרע. וואו, המדינה היא מאוד רעה. מה שאתה עושה בשבילך שאולי צריך לעדות? אתה קבל שבת? לא, לא באמת. לא פולי. לא פולי. מה שאתה עושה? אני רואה טבע, אני עושה את זה, אני קבל שבת, קפה, אוכל את האדם. אז אתה לא קבל שבת. מה זאת אומרת לא פולי? לא, אני קבל שול גם. אוקיי, זו מצוות, קבל שול, אבל עכשיו עם מטה. אנחנו דיברנו על כל אלו הדברים, ובאותה אנשים הם מבינים את עצמם עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור איזה רעיון זה שהמצב שלו החלטה מהחלטה לרעיון עד רעיון? פשוט ככה, כמו שאני ראיתי לכם הרבה פעמים את הרמב'ם במלכות תשובה מלכות התשובה, אתה יכול לראות, ספר 7, מלכות ה-6 אתה יכול לראות את הרמב'ם, מה היה המצב שלך לפני התשובה? וכשהתחלת התשובה, המצב שלך החלטה 180 דגרים, מהחלטה לרעיון עד רעיון מועד החלטה, 20-30 שנים לא היית רציון, ובכל זאת 1-2-3 ימים היית רציון, וכבר החלטת 180 דגרים. כן, כי ה' עדיין מבקש איפה אתה ממלכת. אוקיי, אתה נכנס את עצמך להשתתף בשבת, וואו, תהיה עשרה שבתות שאתה תשתף. He has to treat you differently. Oh, you've been eating 30, 40 years now kosher. Now, two, three days, you're strictly kosher. You learn about the kosher symbols. You go to the supermarket, you begin to check. Hashem sees you serious. The Rambam writes, שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לזה אהבון לעולם. That the one that knows all mysteries, meaning Hashem, תסתכל על האנחה שלו ולא ייכול להיכנס לסין שלו עוד פעם. מה זאת אומרת? אני אומר לך, זאת גם מסגרת פרובלמטית להבין. זה קשה להבין את השאלות של הרמב״ם. זה הכי גדול של פוסק במשך 1,000 שנה. מה זאת אומרת שאשם תסתכל עליו? שהוא לא יכול להכניס את האדם לדעתו. אז אם הוא לא חזק את הדעתו עשרה שנים, הוא לא יכול להכניס, ואז אחרי עשרה שנים הוא חזק אף פעם. ועכשיו הוא חזק את זה עוד 20 שנים בצורה פוזיצית. אז אתם יודעים, מאז שהוא היה 20, הוא התחיל לתוך רליגיה. 20 שנים הוא לא עשה את זאת האנושה. אחר פעם הוא עשה את האנושה. הוא נגמר את זה. זה היה ארוך. הוא עשה תשובה, יום כיפור, צדיחות, צדקה, קיבלו איזושהי נגמר. האנושה נגמרה. זהו. עכשיו, 20 שנים יותר הוא לא עשה את זה. זו הייתה פעמים שהוא עשה את זה, הוא עשה את הפעמים הראשונות, 20 שנים, כשהוא היה ממליץ את עצמם לא להתאמין את הסיפור הזה, הוא עשה לו בעל תשובה או לא? או בגלל ש20 שנים לאחר הוא פגש עוד פעם, זה כאילו כאילו רלאפס. מישהו היה משתמש בדרוקים, 20 שנים היה יפה, ואחר כך בפעם מישהו מבין לו, יאללה, בואי, פעמים שמוק. עוד פעם תעשה את זה, עוד פעם, רק הלילה, בואי, אתה לא תיכנס לזה, רק עם אנחנו, עם האנשים והוא עשה את זה, ואז הוא היה כל כך סליחה, והוא קראה את המשפחה שלו, אה, אל תשאלי, אני פגשתי, והוא קבל את זה, לא, אל תשאלי, זה לא יקרה עוד פעם, ואז עוד עשרה שנים הוא לא התקשר לזה, על זאת זו פעם, זה לא יכול להיות דראג אדיק כמו הוא היה עשרה עשרה שנים לפעמים? בגלל השאלות של הרמב'ם, זה מיסטורי, הרמב״ם אמר שאתה חלק של בעל תשובה בפרק הזה, רק אם ה' שיודע על כל הספירות ויודע על המערכת, תעשו תסטמונים שאתה רוצה להיכנס לפרק הזה עוד פעם. זאת אומרת, אם אתה יכול להיכנס לפרק הזה אחרי 20 שנים, זו עבודה גדולה, 20 שנים אתה לא פגש, ובכל זאת פגש, זה כמובן, זאת אומרת, אתה מבקש הרבה של אישר כוח במשך 20 שנים, אבל בפעם שאתה פגש, במומנטה של זכויות, עכשיו אנחנו עובדים רטו-אקטיבי לדברים של הרמב'ם, זאת אומרת שהלך כבר ידע שאחר כך אתה יכול להגיד סין. אז זאת אומרת שהלך לא פרסמת לך שאתה בעל תשובה? זה דבר גדול על השאלה הזאת. האופיניון שעושה לי הרבה משמעות מבחינת כל האופיניונים האחרים זה לא שה' אשם ליטרלי אומר, אוי, האנחן הזה לא יכול להיכנס לדעת זו עדיין בעוד חלק מהחיים שלו במשך שבע שנים הבאות. לא. עכשיו, כשהוא באמת מבין ומקבל על עצמו שלא להיכנס לדעת זו, וזהו, והוא אשם מה שהוא עשה, והוא נגמר, וקורא ל' אשם, ולעזור לו, ולעזור לו, ולהתאף לו, אשם יודע עכשיו, בדיוק את הזמן הזה, שבמקום שלו ובטוחו שלו, אשם לא יודע ללכת אחר כך. הוא מנסה לרחוץ. אם אחר כך הסיטואציה תהיה שונה, ויש לו עוד טסט, וזה יפה, מה זו הסיטואציה? אנחנו צריכים להבין עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, וכולנו ככה. How many times in your life you say I'm not going to say the shonara, and boom, a week later, in a moment of anger, you say something. Oh, not again. Okay, this time I'll be more serious. Oop, few more days later, another test, you fail again. How many times you say I'm not going to wake up late, I won't miss kriyat shema. That's it, I'm going to set two alarms. You ask someone to spill water on your head. Please, if you see I don't get out of the bed once two alarms went off, you tell your roommate, bring some cold water and spill on my head. ואחר כך, אפילו את הטיפולים האלה לא תמיד עובדים. אתה מגיע לתפילה, אחת פעמים, שתי פעמים, ולפעמים אתה אומר להם, תשמע, אל תטפל יותר, זה לא עובד. ואתה לא תחזור. אחד אמר לי, תביאי לי מזין שאני צריך ללכת לתפילה למניין כל יום. אמרתי לו, אתה צריך להכניס את התפילה לתפילה. אחרי שאתה לא ללכת, הם לוקחים את התפילה, התפילה היא שם, אתה לא תלך יום בלי תפילה, נכון? אתה לא תעשה את זה. הוא אמר, זה ידיעה טובה. מה קרה? הוא מנסה להצטרף. ואחר כך, היום הוא היה מתחיל, לא הצטרף. הוא לא היה עם טפילין. מה קיבלנו? אף משהו. אנחנו נפגענו, ועכשיו הוא גם לא נפגע טפילין. הטריק לא עשה מה שצריך, הוא עשה את הסיטואציה בגלל. עכשיו, בגלל שהמנסים להחליט עליהם מהקלעה אחת, אנחנו נמצאים על הרגל. אז זאת לא ידעה טובה. אוקיי, אז מה הידעה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבא אולי זה 10 דולר או 50 דולר. משהו שעכשיו אתה מרגיש בפחדה. וואו, אני צריך להכניס כל כך הרבה דולר לבית. אחת פעם אתה מרגיש, שתי פעמים אתה מרגיש, שלושה פעמים אתה מרגיש, ואחר כך אתה מזמין, אוי, זה כל כך גדול. אז מה קרה אחרי זה? הוא בא ואומר, אה, זה לא עובד. אני רק לא קבל את הוואו שלי. אני לא מזמין ואני לא מכניס. עכשיו, שני ספרים. אני אומר שכל הזמן שאני לא מזמין, אני ממליץ לעצמי לתלויה כזה הרבה, ואז אני מנסה להתחיל. אז מה היחידה? היחידה היא שאתה באמת רוצה לא לעשות את הדברים הטובים, לקרוא ל'השם' לעזור לך. יש אחד הדברים, לקרוא ל'השם' במהלך הבאה, שזה מאוד מיוחד. זה כמעט מיוחד לקרוא ל'השם' במהלך הבאה, ללא לתפל עוד פעם. זה נכון כמאוד אימפורטנט. סליחה ממה שאני עשיתי. תעשוי למקום שלא נפל עוד פעם. זה מה שאנחנו אומרים בתפילה, ועשר סטן מלפנינו ומאחרינו. סלחנו מהסטן מפנינו ומהסטן אחרינו. זאת אומרת, אפילו כשאתה חושב, זאת אומרת, אני קחתי את זה וזה לא יעזור לי עוד פעם כשהוא יצא מהמצווה הזה ואני אחרי שלו, אני נפגש את השטן אחרי שלו, השטן הוא נפגש אותי בביטחון הזה, אנחנו שואלים אשם להשתתף את זה ככה, ולהשתף אותי מהשטן, ועכשיו אני ראשו שלו, אבל זה לא אומר שהוא לא יהיה ראש שלי במשך יום או במשך השבילה. אצל אותנו מסטטן מאחורינו, and the Satan that is in front of us. He has other plans for us. Other traps. ברוך ה' We started a new cycle of the Torah on Shabbat. בראשית, בראשית וראה אלוקים. בראשית וראה אלוקים את השמיים ואת הארץ. In case you don't know, the The world, the entire world is set for 6,000 years. That's it. We are now in 5,000, we enter now 5,786. We have 214 years maximum to the year 6,000. Maximum. The Torah described a period of time from the beginning, the beginning of the creation of the world, the first moment of the creation, בראשית בר האלוקים until the death of Moshe Rabbeinu. The last sentence in the Torah is Moshe passed. When did Moshe passed? A moment before the exodus, before we entered the land of Israel. הוא נתן לשלום לשלום יהושע, נתן לו ברכות, וכל מה שעשוי משה ליהושע, וזהו, משה נתן. בשלום שלו הוא נתן את כל ספרי תורה שהוא כתב לכל 12 הקבוצים, הוא נתן אחד לרחוב, זה היה ה-13, הוא אמר, אם יש לך איזשהו דעה על הספר, שאתה מזכיר איזשהו חלק בספרים, תלכי לבית האנגלית, שבבוקר, ותספרי שם ותספרי. זהו. ועוד פעם, אחרי שבעים שנים, בשבוע, כשאף אחד בא לבית המקדש, אתה מעריף את התורה. אתה מעריף את התורה לבית המקדש, ואחר כך אנשים יתקבלו איזושהי הזכויות, כדי שהם יכולו לציין ספר תורה. תזכרו, לא הייתה פרינטינג. אז אנשים צריכים לדבר עם ספר תורה שלהם. אתם רואים את הילדים של סמכה תורה, הם באים עם קטנים ספרי תורה, אתהם קטנים. יש לך קטנים ספרי תורה שקטנים כזה, אבל הם קטנים עקושיים. הם מייצגים מהקטנים האחרונים של קו. זה מאוד קטן. זה מעניין. טכניקאולי, יותר גדול הספר תורה הוא היה, הוא היה צריך להיות קטן יותר. בגלל שהספרים הם מאוד אשר. אם יש לך ספר תורה קטן, זה פחות מאחר מהספרים. הם מאוד אשר. זה פרק של קו, הם ירחקו את הרגל, זה כל הפרסם. אז אם זה כל כך גדול או כל כך גדול, זה היה צריך להתנגד על ספר תורה. זה פרק מאוד מאוד גדול של ספר תורה. אם תקבלתי ספר תורה, זה יכול להיות כמעט יותר של שעה או שעה ברחוב. אם תקבלתי אותו כל הזמן. זה מאוד ארגוני. זה יכול להיות עשרה אל עשרה וחמישה אלף אלף דולר, רק בקוסטים של הפרג'מנטים, לפני שתתחיל לכתוב. זה יקרה בעוד שנה או יותר. ואז צריך לעשות רגלות על זה, שזה גם עבודה גדולה. אתה לא יכול לכתוב בלי רגלות. אתה קבל רגל, אתה קבל רגל, אתה עושה רגלות ספציות. וזה כך שאתם יודעים איך לכתוב את הכל ברחוב, אחר כך אתם יודעים איך זה קורה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, ואם יש ארעה, צריך להסביר את זה, זה פרוסס גדול. אבל היום, הקטעים הקטעים קיימים הרבה יותר מילים מאשר הקטעים הגדולים. למה אף אחד לא יכול להחליט את הקטעים הגדולים? הם גדולים. האנשים היו הרבה הרבה פחות פחות פחות פחות היום. האנשים פחות פחות. עשרה שנים אגבה את התורה, היא מאוד גדולה, היא מאוד גדולה, להחליט אותה, ככה. עכשיו, הם לוקחים את השול, מי שיש גבוהה גדולה. אתה, אתה יכול לעשות עגבה? זה ספר קשה, ספר קשה. אם זה ספר עדי, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל הקטעים הקטעים הם מאוד פשוטים. אתה קח אותם, אתה מותן אותם, אתה יכול לקחת אותם בפליטה. וזה יותר מגניב. אז עדיין יש אחד קטעים קטעים. הם משתמשים הרבה יותר במונה. אבל לוגיקלי זה היה צריך להיות בגלל הארה האחרונה. גדול, זה מוזר, אתם רואים את זה בטח, זה מגניב את כל המערכת, אבל זה מה שזה. בשבילה, אל תסתכלו על הלוגיקה כשהוא מגיע לפריצה של אידם. זה איך חייבתי זה אידם. אל תסתכלו על הלוגיקה. איזשהו מגניב יש כרדה עם סיגנצ'יה עליה. אנשים מתייחסים בזה, בגלל איזשהו מגניב, ומגניבים לציין אלפים דולרים לסיגנצ'יה של מישהו. אוטוגרף. מה שעשה את זה מיוחד? אף משהו. זה רק שהאנשים החלטו שהאוטוגרף הזה יש איזשהו מיוחד. ולכן הם ממלכים. את יודעת, כשהייתה איזושהי גאווה, זכרו את החלטה של חלטה של חלטה חלטה של חלטה של של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה חלטה של חלטה חלטה זה לא רק קטנה קטנה מאוד קטנה, כל אחד רוצה קטנה. יש אנשים ריחים כדור כדי לעבוד על זה. בישראל, יש מישהו שמוצא פיצה עשרה אלף דולר לצעירים ריחים. עשרה אלף דולר לצעירה של פיצה. למה? בגלל שזה הוא. אתה בטח יכול לעבוד על פיצה יותר טובה. פיצה, פינאפל, אתה, ספייסים מיוחדים, קיבלו קצת גולד לפעמים. הם קיבלו קצת גולד על זה. מי צריך קצת גולד עכשיו לאכול קצת גולד? לא, שאתה יכול להסתכל לאחר כך, אתה יודע, אני אוכל בברקפאסט, קצת גולד. קצת גולד על אוכלי שלי. למה? אני יש לי כל כך הרבה זמן, אני יכול להקבל קצת גולד ולאכול אותו. מה זה הפרופסור של זה? אף אחד לא יכול להבין איך זה אפילו התחל. איך מישהו קיבל את הידיעה שהאנשים צריכים לאכול קודם כל, זה לא טעים, אני חושב. שנייה, זה גבוהה גדולה. זו בלתה שחית. זה בלתה שחית. אם השם נותן לך זמן, ואתה שחר את זה בלתה שחית, זו בלתה שחית, זו סין מהתורה. אם אתה, אתה יודע, עושה דברים מגניבים, זה יכול לתת לך את הזמן הזה. ‫אז השם יקבל את ‫המנצחות שלך לזה. ‫אם אתה קבל נפלא נפלא ‫ואתה הולך לשחק בסקטבול ‫ואתה יכול להשיג, ‫ואז אתה הלכת, ‫ואז עכשיו אתה זוכר ‫שנפלא נפלא יש לך, ‫אתה צריך ללכת ולקח אותו. ‫אם אתה לא יקבל אותו, ‫זה בלטה שחית. ‫זה בלטה שחית. ‫הרבה ילדים שהם גרו ‫עם סלווה שחית ‫במות שלהם, ‫הם תקבלו את זה ‫עם אין אהבה על זמן. אין להם אהבה על זמן. הם תמיד מגיעים בטוחים מטורפים, איזה קבועים יש מטורפים. הם לא ראו שהם לא יש שאלה בשביל לבנות על כל משהו. הזמן נמצא כמו חמודה בבית שלהם. וככה הם נקיים, ולכן הם לא יש להם אהבה על כל משהו. לא משנה, הם לא שואלים לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות זה, לגבי זכויות, הדבר האחר כך כשהוא מגיע לתלויות. הילדים של אנשים חייבים לבית, הם לא מגיעים לבית, הם מגיעים יותר מאנשים. האנשים שהם עובדים מאוד, לפחות בפעמים טובים, כשהם התחלו את קריירתם, הם עדיין רואים את ימים חייבים שהם עובדים כל כך הרבה, כדי לעשות 100-200 דולר כל יום, ולעבור את עצמם, עד שהם יצאו. הם עדיין הולכים לתוך היום כשהיו הילדים מפחדים אחרי הלימוד שהם יכולים להתפתח את הטוויטיון. הם לא מזכירים את היום קשה שלהם. אבל מישהו שכל מה הוא עשה, הוא לא תראה את כל מה. אתם יודעים איפה התהליכים מתחילים כשהם מתווהים, ועכשיו הם צריכים להיות על עצמם. והם אינספרים. לא יש משהו שהם יכולים לעשות. הם לא יכולים לעבוד, הם לא יכולים לעבוד על זמן, הם לא יכולים לעבוד במרחק. הם עדיין צריכים להשתמש בכל מנפקים, והרקע זה עבודה קשה עכשיו. ואם הם יום, גס, דיס, טולים, עדיין הם לוקחים את הכרדיטות והם לא יודעים מה לעשות. אבא, אני צריכה עבודה שלך, במילה הבאה. אבא, אני צריכה עבודה שלך. ואז האבא עדיין מתחיל לתחתן. היי, תשמע. אני לא יכול לספונסר אתכם תמיד. אתה צריך להיות על עצמך. איך הוא יכול להיות על עצמך? הוא נתן לו הדברים כדי להיות על עצמך. הוא מנהל עבודה קשה? הוא יכול לעזור במרחק? הוא יכול לרחוץ ולנסה להביא זמן לטבל? לא. הוא לא יש את המנטלטה הזאת, בגלל שאיפה רגל מפה הוא לא קיבל את זה אחרי השעון שלו. הלוקחת הלבה ברגע, הלוקחת הלבה, הלוקחת הלבה, היא באה רגע וקיבלה את זה אתם יודעים מה שאני מדבר עליה? אני רואה הרבה צחוקים פה. אולי אתם מישהו של הילדים האלה. לפעמים, הילדים הטובים כפי שיש להם עבודה, שהם ממשיכים להשתמש במהלך שלהם. לפעמים, הם לא נגמרים עליהם. אבל לפעמים, הם אומרים, תשמעי, עבודה שלי לא היא לך. זה עבודה של אבא. אבא הוא דוקטור גדול. הילד לא יקבל את זה. הוא צריך להיות דוקטור. האבא הוא מגניב גדול, הילד לא יודע איך לעשות את זה. האבא הוא מגניב גדול, הילד לא יכול להיות מגניב גדול, הוא רוצה להיות מוזיציון. יש לי קלטה כזאת. הם נמצאו אחד להיות דוקטור, והוא היה חסר במשפט. אני שואל אותו, למה הוא כל כך דפוס? הוא אמר, הלילה שלי הייתה להיות מוזיציון, אבל אבא שלי נפגש אותי להיות דוקטור, אני נפגש את זה. I hate everything about it. And definitely I won't be a doctor. So why you keep going? Well, at least he sponsored me while I'm in school. Meaning when the school will end and he won't be a doctor, he's back to square one. Anyway, Rabotai, so we started Parashat Bereshit and the world Hashem set for 6,000 years for every day in the creation is 1,000 years. 1,000 years. אנחנו עכשיו ב-5,786 שנים, זאת אומרת, אנחנו מאוד מאוד קרובים לאחר, 214 שנים עד יום המשיח, החיים של המות. Big arguments, what will happen? The world will remain the same, the world will be miraculous. A lot of arguments between the Poschim, the Rishonim, what will be in days of Mashiach, what will be in the afterlife, what will be in the final destination, Olam HaNeshamot. Argument, Rambam, Ramban, many arguments. אחד הדברים שהרמב״ם אמר, אני אקבל, וכל אחד שלכם צריך להקבל, כל הדברים האלה, אף אחד לא ידע איך הם יהיו, עד שהם יהיו. כשזה יקרה, אתה תראה. אבל אחד הדברים שאנחנו יודעים בטח, זה שה' אמץ לנו שזה יהיה סביבה ורדפסה. ויום מדהים וזה יכול לתקבל אותנו ולהביא אותנו לישראל ולאי מדינות יכולות להכניע אותנו עוד פעם ולא אף אחד יכול להכניע את ישראל עוד פעם ויהיה רק אחד ה' ורליגיה אחת ולא יותר דברים אידיאולוגיים ולא יותר אנשים רעיוניים ורעיוניים ורעיוניים שרעיוניים שכמה שאתה עושה להם, כמה הם יוצאים לך בארך אנשים שאשם אהבים, הם יצאו מחדש מהידות הארץ ומי יהיה? רק אנשים רעיוניים יהודים וג'נטים והג'נטים הרעיוניים, הם לא יודעים לרעש את היהודים, הם לא עושים את זה עכשיו, למה הם עושים את זה אחרי שהמסייע היהודי יצא? אתם מבינים? הקריסטיונים, הם יודעים שהמסייאה תהיה ה-JC. הם מענים בפרופטים היהודיים מה יהיה בימים של המסייאה. הם מענים. זאת מה שאני מקבלים. הארגומנט, זה לא אם המסייאה תהיה או לא. יהודים מבינים את זה, קריסטים מבינים את זה. אנחנו יודעים בטח שזה יקרה. הם יודעים בטח שזה יקרה. הארגומנט הוא על האידנטיה של המסייע. איני קריסטים מבינים שזה יהיה ג'ייסי. איני קריסטים מבינים שג'ייסי לא רק המסייע או לא המסייע, הוא ה'ה' של ה'ה'. זה פעמון אחר. זה כבר מבחינת ה'ה'. אומרים שג'ייסי הוא ה'ה' של ה'ה' וכשהם בפרשו, הם פרשו לו. זה עבודה זרה. כמובן בשביל יהודים זו רעיון מאוד, אבל גם בשביל הגויים. הגויים גם יכולים לעשות עבודה זרה. אבל אם אתם באמת מספרים יהודים לגויים, כמה מילים הגויים היו כדי לדעתם שמה שהם עושים זה דבר מנצח. אני שואל, אתה רואה גוי שמלכת לזמן? אתה מלכת, אני לא יודע, לזימבאבווי, להימלאיה. אתה רואה איזה גוי? מה אתה עושה? אני מלכת לגוי. איזה גוי? הוא מראה לך את הזמן או את המלכה. זה הגוי שלי. יש לי גוי בשעה ויש לי גוי בשעה. שחרות אחרות. הוא מבין על זה. הוא מבין שזה הגוי. הוא לא ידע על התורה. הוא לא מלך תורה בחיים שלו, הוא לא יכול לדעת את ארה״ב של נועה, אף אחד לא מלך לו בוקר של ה' מה שיכול, מה שלא יכול לגנטים, הוא לא יכול לדעת, הוא לא יכול לדעת שיש לו ה' יש לו קרדיט לעולם, הוא קרדיט כל מה שיש לו פה, הוא קרדיט כל מה שיש לו פה, והחלטה שלי היא בידיו שלו, זה מגבל. אז אני חושב שזה הוא, זה גדול גדול גדול של חי. אז תן לי לדבר עם הזה ה' לעשות אותי. בסופו של דבר, הוא עובד כוכבים. זה מה שאנחנו קוראים להם, עקום, עובד כוכבים ומזלות. הוא עובד כוכבים. אני תמיד שואל את השאלה הזאת, מי הוא באמת גדול? גדול ככה, שלא יש תלמידה בבוקר האמת של ה' אבל הוא מחפש את ה' האמת. והוא נמצא את הלילה במשך, אידנטיטיה טובה. אבל האינטנציה היא מאוד טובה. הוא ממליץ אל ה' הוא ממליץ אליו, הוא שואל עליו לסבבה, אולי אני עשיתי דברים טובים, או לעשות עבודה, לעשות ילדים, חושבים שזה ה' אבל לפחות הוא מבחין אל ה' או להיות יהודי שאומר, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה באמת קטן? מישהו ששולח על ה' אבל הצליח את ה' שלו או מישהו שלא רוצה לשולח ורוצה להיגנוב ורוצה להשתתף א' על זה? הרבה של האנשים שהצטרפו מהחמאס, החמאסים, ההסטיגים, אם אתה מדבר עם כל אחד מהם, אני חושב שכמעט כל אחד מהם נהיה רליגיים או פחות רליגיים. כל אחד מהם מדבר על רליגיה. למה, כמו שאמרתי לכם כמעט 30 שנים, לפחות, אנחנו מתלמדים יותר במהלך של סטרס, במהלך של אגניה, אנחנו מתלמדים יותר איך להתקשר ל'ה' ולהתחיל להשקיע אותו ולהשתמש בו ולהשתמש בכל קטנה קטנה. כשהשאלה טובה ולפעולה, אנחנו איכשהו נשכח את זה. זה לא מבחינה שלי, זו ברורת ברורה בתורה. אבל, סער לך, כשאתה מתנגד, ומצרוך הכל הצרות האלה ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו. Meaning Hashem is already telling you, don't worry, right now I'm giving you all the greatness and the good and you don't appreciate me and one day you're with me, two days you're against me. But there will be time you won't have a choice. Things will be so intense, so dangerous, so stressful that there will be only one thing in your mind. What is it? Hashem. That's it. לפניו יחרעו כל יורדי אפר. Everyone will bow down in front of Hashem. On their knees. And that's why we say every day three times in Haleinu Leshabeach, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד. Now, I want to read to you the beginning of Parashat Bereshit. I started to explain that Parashat Bereshit alone is 1,400 years. 1,400 years. The entire book of Bereshit, Genesis, is 2,200 years, until Noach begins. Until Jacob went to Egypt. Noach is the next parashah. It's 1,400 years until Noach. From Adam to Noach, 1,400 years. Next Shabbat is parashat Noach. Meaning we already passed 2,200 years in history in the first parashah of the Torah. כשנחלנו ספר בראשית, כולם יהיו 2200 שנים. ספר וייקרא, שנה אחת. זהו. ספר דברים, 36 ימים. אתם רואים, הרציון בין כל כבוד הוא ממש נחמד. בואו נראה לכם הראשון של ספר בראשית, התרשמה. כמו שאמרתי, 5786 שנים מאחורים, ה' חייג את העולם. העולם היה בל. קוויר עם מלחמה. רשי אומר שכל מה שנשם קראתי, הוא קראתי ב-1 שנה. קצת מ-1 שנה. בום! כל שנה קראתי. כל דברים רחוקים, גולד, סילבר, סנד, כל שנה, מלחמה. כל שנה קראתי, אבל היו כולם מייסדים. כל שנה מייסדים. נחשב, כל שנה קראתי לטאב. עכשיו צריך לקחת את זה אחת אחת, לספר את זה, לספר את זה ולבלב את זה במקום שלו. הכל עכשיו עכשיו חלום. לא יש לזה מגע. צריך לבלב את זה במקום שלו. אז הכל היה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ is flying above the water. רוח אלוקים מרחפת על פני המים. So, according to Rashid, the world was complete. Everything was complete. Then, in six days, Hashem divided territories. First day, second day, third day, until the last day was the animals, Adam and Eve, בסדר? הפעם הראשונה הייתה השם והמון. בקרוב נראה איך יש לנו שם לפני שהשם נמצא במקום שלו. קודם כול, הארץ נמצאת, ולא היה שם של שם עדיין. השם לא נמצא במקום שלו עכשיו. זאת אומרת שהגלקסים היו אינסופיים. איך נמצא שם? צריכים שם בשנים הראשונות, עד הפעם הראשונה. הגמרא explained, זוהר רוסו, that Hashem made a spiritual light. It's called Or HaGanuz. Special light. Once Hashem separated the water and everything, there was already light in the creation. What was it? Or HaGanuz. Why did we need this light? We didn't really need it. There were no people in the world. There were no animals in the world. Even no fish. First four days. Why do we need light? You're planting trees, you're doing this, you're making grass, you're making whatever you make. There's really no need for light. But there was light anyway, but it was a spiritual light that Hashem saved for the future to come for the righteous people. It's called Or HaGanuz. The hidden light that was reserved for later on. How is it going to benefit the righteous people? It's very hard to understand. This is very high spiritual things. But Hashem says that Hashem saw that this light is very, very special. You could see through items. It's like a rentgen. You can see through items and the light you can see to endless distance. You're not limited. This is special light. I can see to everywhere you look. It's a little bit difficult for us to even imagine what it is. While we do know that from the fourth day Hashem created the stars and the galaxies and he put the sun and the earth and once he made it from then on we have light. Now I want to ask you a question. Today we have 24 hours in a day. Right? Every day and night a cycle is 24 hours. כל שנה זה 60 דקות, כל דקה זה 60 דקות. אתם חושבים שהזמן הזה תמיד היה כבר מאחורי הראשון שיהיה את העולם או אתם חושבים שהיו דקות בהיסטוריה שהשעה הייתה אחרת או שהיום היה אחר או שהדקה הייתה אחרת? מה אתם חושבים? הרבה אנשים מתעוררים בפעם הראשונה של 6 ימים של הקריאה. כשזה אומר שיש היום, רבעי ערב, רבעי בוקר, והיום היה ערב, והיום היה בוקר, איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה איזה יום. איזה יום. יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. איזה יום. למה? בגלל שאנחנו מבחינים בפסלות, איך זה נקרא, הדברים שהם מבחינים בארכיאולוגיה, הם מבחינים פסלות, פסלות, הם מבחינים והם יוצאים לתהליך שהפסלות האלה לא יכולות להיות קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת שהעולם היה צריך להיות עשוי מיליונים של שנים. קצ וכי יש לנו את ההחלטה של אדם עד היום, לא נפגשנו יום. אנחנו יודעים כמה שנים אדם חזק, ולילה שלו, ולילה של אדם, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה שלו, וללילה ולילה שלו, ולילה ולילה שלו, ולילה שלו, ולילה שלו, ולילה שלו, ולילה של 786 עולם מבחינת אדם. מבחינת אדם. אבל יש דעות על האחרות 6 יום. האחרות 5 יום. אוקיי, מבחינת אדם נפגשו, רגעים לפני שהשבת התחילה. מבחינת האחרות, כמעט 6,000 שנה. אבל מה שהקרה לפני זה? הם קוראים שזה היה מיליארד שנה. זה קורא רגע. רגע. למה? בגלל ‫הקהילה בראשית, ‫הקהילה בראשית, ‫זאת אומרת הקריאה של הזמן. ‫אתה לא יכול להגיד, ‫בקהילה, ‫אם לא יש מaterial, נכון? ‫הזמן מישך, כמו שכתוב ‫אלברט איינסטיין. ‫אבל הרמב'ן מדבר על זה ‫כמעט לפני אלברט איינסטיין. ‫הרמב'ן היה 750 שנים, ‫כמעט 800 שנים. Einstein was not that long ago. So we already have a book that talks about the meaning of the word Bereshit. Bereshit means in the beginning. The Ramban explained the word Bereshit, in the beginning, that means that once Hashem created the material, the time began ticking. One, two, three, four. עכשיו, איזו קרדיטה לוגיתה, למה יהיה אשם ליצור את העולם ולהשפיע עליו מיליאנים של שנים, אם כל המדינה של העולם הייתה לאדם ולילה שלו? העולם היה מייצר לנו. תחשבו שיש לכם קטנה בסקולה. קטנה בסקולה. ואתם רוצים לבנות להם סטדיום. הממשלה של המדינה החליטה לבנות סטדיום ‫לקבוצה של הקבוצה של המדינה. ‫אם לא יש קבוצה, ‫אתה מבנה קבוצה? ‫אתה מבנה 150 מיליון דולר ‫למבנה קבוצה? לא. ראשון, אתה יודע שאתה צריך להיות קבוצה, ועכשיו אתה מנסה קבוצה, אתה מנסה קבוצה. למה אתה מנסה קבוצה ושתהיה להיום 80 שנים אמפתי עד שהיה יום שתהיה קבוצה? זה לא מגיע. למה אשם יכול להיות קבוצה ורק מיליונים של שנים אחרי זה יכול להיות קבוצה אדם? מה זה המדע של קבוצה אמפתית? הקבוצה הייתה קבוצה, ברור, לאדם. זה לא לוגיקל. שנייה, התורה לא עשיתה איזושהי המרכז בתקסט בין הפעם הראשונה ולפעמים האחרים ולפעמים האחרים ולפעמים האחרים ולפעמים האחרים. התורה השתתפתה את המדבר הזה. ואי ערב, ואי בוקר, יום אחד. וזה היה ערב, וזה היה בוקר, יום אחד. סייקל יום אחד, יום אחד, יום אחד. למה חמש פעמים יום אחד יהיה מיליאנים שנה ובכל זאת רק 24 שנות? זה גם לא עובד. אבל הסיאנטיסטים הם מפתיעים. ולכן ביודיסם יש לנו אופניה שהאריה קדושה שהשם חייג את העולם המקדש. זה היה כבר חייג כמו... נחשב שיש לך קטנה, הקטנה נראה כמו אחת יום קטן, אנחנו יכולים לדעת איך נראה קטנה. נחשב שאישה נותנת לקטנה שנראה 90. 90 שנים קטנה, היא רק נתנה. אם אתה יכול לנחשב את זה. איך עוד זה, הילד הזה? אחד יום. איך עוד הוא נראה? 90. 90 שנים. אבל הוא עוד אחד יום. כל אחד יראה אותו ברחוב. וואו, איזה גרנדפא. כמה גנריאלים יש לך כבר בעולם? אני כבר כאן אחת השנה. אני כבר כאן אחת השנה. וואו, אתה נראה כמו 100. אני נראה. בגלל זה, יש איזו חלוקה. אתם יודעים שיש חלוקה שהרבה ילדים בעולם נפגשו עוד? They look very old. I don't know if you know about it. And there is an apathy disease that some people could be 30 and they look like little kids. Sounds like kids. They never grew up. It's unbelievable. Every rule Hashem made in the world has an exception to the rule. Everything. There's always one unique exception or 5 or 10 or 20. Percentage-wise it's very, very small. ‫אז הייתה אופניה שהעולם ‫היה קצת קטן, ‫וזה מה שהסיימטרים חשבו. ‫אני בולטתי במושב שלי ‫שני פילמים, ‫פילמים מאוד אימפורטנטיים. ‫הפילמים היו מייצגים הרבה, ‫הרבה שנה, דקות, ‫במדינה אמריקאית, ‫לא יהודית. ‫הוא נקרא רוברט ג'נטרי. ‫אני חושב שהוא מטקסס. הוא מכניס שני סיפורים אדומים. הסיפורים הכי טובים שהם נכניסו כדי להתמודד איך גדול הוא העולם. כל הקריאה. אחד מהסיפורים נקרא ״הקריאה של הקריאה״. אתם יכולים לגוגל את זה. ואחד מהסיפורים נקרא ״הגעת ילדה של הארץ״. הוא נקרא ״כל המתודות״. וכל הפורמולות שהמדענים בעולם, בכל האוניברסיטאות, הולכים להכניס את עולם העולם, ולהטריד אחת אחת. ועם דקות. הוא מראה לך קטנה של שטח שהמדענים קוראים שהיא מיליאנים שנים, במכרסול, והוא מראה לך קטנה אחת של שטח שהם גם קוראים שהיא מיליאנים שנים, אבל היא רק שלושה שנים. והוא אומר, תראה, זה שלושה שנים, זו הקבוצה שזה מיליארד שנים. מה ההחלטה בין הם? תראה, במייקרופורקט, אף אחד. אם תתן את הסביבה לדעתי, אני אגיד לך, זה מיליארד שנים. חשיבה. חשיבה. זה נקרא, חשיבה ספקולטיבית. חשיבות. הם ספקולטים, ובגלל זה, הם יוצאים לסביבות. אף פעם הייתה לי תגובה עם אחד מהלקטורים שלי. אמרתי לו, יש לי שתי רציוניות להבין לך שהעולם הוא רק פעמים וחמישים שנים. הרגל או הרגל. הרגל ייקח שבועות. הרגל ייקח דקה. איך אתה רוצה? אמרתי לו, בטח הרגל. אנחנו לא נגמר עםך שבועות על זה. אמרתי לו, אוקיי, מאוד טוב. אז אמרתי לו, יש עשרה אנשים יקחים שבועה, וכל אחד צריך לדעתי איך עולם אתה. ‫אף אחד צריך לדעת. ‫אני נותן נוטים לכל אחד, ‫עם פן, ‫ואף אחד נכניס. ‫הוא נכניס 20, ‫הוא נכניס 21, ‫הוא נכניס 25, ‫הוא נכניס 27, 25, 27, 28, 29, ‫50, 41, 30, 20, 15. ‫כל אחד נכניס ‫עם עולם אחר. ‫ולאחר כך קחתי 100 נוטים. ‫כל נוט נותן עולם אחר. ‫עולם אחר. יכול להיות שאתה, שכל השגרירים שהכתוב עליהם הם נכון? זה לא יכול, נכון? סיינטיפית. כל אחד נתן שגרירה אחרת לדבר הזה, רוון. יכול להיות שהם כולם נכון? התגובה היא אבל לא. בסיגון הכי טוב, אולי אחד מהם נכון, או אולי אפילו לא. הם כולם נכון. אבל המקסימום שיכול להיות זה שאחד מהמאה זה נכון, אם יש לך אלפים אוניברסיטאים שהם מבחינים את עולם הארץ. וכל אחד שלהם קיימו עם עולם מגניב. אחד אגיד 4 מיליון שנים, אחד אגיד 300 מיליון שנים, אחד אגיד מיליונים שנים, ובאותה סיינטיסטים אגיד רק אלפים שנים. אחד הסיינטיסט אגיד 25 אלפים שנים, אחד הסיינטיסט אגיד יותר מלא 6 אלפים שנים. כל כך הרבה דעות, וכל כך רחוקים. אם כל הסיינטיסטים בעולם היו באותו עולם, העולם הוא 4 מיליון שנים. לא, זה 4.1 מיליון. לא, זה 3.8 מיליון. 3.9 מיליון. 3.95 מיליון. לכל אחד, בערך 4 מיליון. אוו, זה כבר מוכן שהם יודעים מה הם עושים. אבל אם הם ישתמשו בפורמולות האלה, עם המתודות האלה, עם השיאנס האלה, ועם הספקולציה האלה, ואחת מגיעה עם 300 מיליון, ואחת מגיעה ל-4 מיליון, ואחת מגיעה ל-25,000, איזשהו פה נגמר. למה אני אשכח את החיים שלי ללכת לזה? כמובן שאתם רואים שאני לא יודע מה הם מדברים עליהם. אז את השני הסרטונים, אני אשכח אותם על הוויבסיטה שלי, כי כל הזמן שמישהו מדבר עםי על זה, למה אני צריך להשיג עוד 2-3 שעה על זה? אני פשוט שמים לו את הסרטונים האלה. אחרי שראיתם את זה, לא פעם, הם היו יודעים להגיד. זהו, זהו היה אינסטגרם. הוא לא נשאר איזשהו דעה. זה כל כך טוב, שפעם שאתה רואה את זה, אתה לא יש לך אפילו 1% דעה עדיין. זה ברור, 100%, שהעולם הוא רק פעולה אלף אלף שנים. בסימפרית, הוא מבין את זה, בעל סימפריה. וכמובן, התורה קריאה את זה כל הזמן. אז העולם היה, מתחילה, 24 שנות ביום ו7 שנות ביום. ולכן, תראו את כל העולם, אנשים שלא שמעו על התורה, על הארץ, על הגבולות, על מקומות שלא יודעים איך להגיד ולא יודעים איך להכניס. אתה יודע? אחד האיזראלים אמר לי שהוא שאל ערב, ערב אינטלקטיבי. הוא אמר לו, תגידי לי, האם אתה חיבור ש... מי כתב את הקוראן? הוא אמר לו, מוחמד כתב את הקוראן. הראי אמר, לא. הוא הלכה מחר מהקרה. אנג'ל ג'בריל. מי ג'בריל? ג'בריאל. הוא נתן לו את הקוראן. הוא לא כתב את זה, מוחמד. איך יכול להכתב את זה, אמר הערב? הוא לא יכול לראות ולא יכול להכתב. מה העקבון של נותן למישהו כתבית שלא יכול להכתב את זה? הוא לא יודע איך לכת, הוא לא יודע איך לראות. זה 600 שנים אחרי שהקהילה התחילה בעולם. מי היה הקהיל האחר? מלכי, מלכי. מה היה שם שלו? מלכי. מלכי היה שם שלו. מה היה שם שלו? מי היה מלכי? דגמרה אמרה, מי היה מלכי? עזרה סופר. עזרא, סוף ארץ מלכי. He is the last prophet. ממש, the last one. And that was over 2,000 years ago. Since then, until Muhammad, seven, eight hundred years, no prophecies to anyone. All of a sudden, Hashem takes a non-Jewish person, does not read, does not write, has no idea, no connection to Hashem whatsoever, does not Torah, nothing. How would he not Torah if he cannot read? And make him a prophet? איזה קריאה רדיקלית, אבל זה עובד! איך זה עובד? הוא בא עם השלב. קחי אותי כפרופט או אני אקח את הראש שלך. בסופו של דבר, אנשים היו מפחדים. זאת, בעצם, מה שיכול להקרה באירופה בפעם. זה עבודה של שנים. אתם יודעים, הישראלים, הם מאוד מפחדים על הנוקליר של איראן. הם נכון, כולם צריכים להיות מפחדים על זה. ישראל בעצם, וגם ארה״ב צריכים להשקיע על זה, ואפילו קצת מדינות אירופאיים. הם צריכים להיות מאוד קשורים אם איראן יקבל נוקליר, או מיסלות עם נוקליר. אבל אני חושב שיש משהו שאף אחד לא חושב עליו. אני לא יודע למה המערכת היא על איראן. יש לנו איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזוש פרנסיה, אינגלנדיה, אירופה! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש הרבה נוקלירים ומיסילים! אירופה יש מה לך לדבר על איראן? הרבה בקטע פרנציה תהיה בסוף אלכיידה ואייסיס וחמאס וחצבאללה. נוקלירים ומיס בקטע! עשר שנים, עשרה שנים, זהו זה. הם מגיעים בפרנציה בקטע. תראו מה קורה ברחובה. גרמניה, ספיין, גריס, אירלנד, הולנד, הם כבר נותנים. זמן מתחיל. האירופאים הן כבר נותנים. והם לא יודעים איפה לרחוב. תחשבו שהרבה מיליון אירופאים יצאו לטראמפ. תביאו לנו הוויזה. אתם רוצים להצטרף לארה״ב? מה אני צריך? אני צריך עוד 100 מיליון אנשים פה. מה אני צריך מכם פה? מה אנחנו נעשה עםכם? זה יהיה מצב רעיון, וראשה במלחמה עם אירופה. ראשה מבחינה את אירופה עכשיו. הם מייחסים דרונים, הם מייחסים ארצות, הם רוצים לראות אם נטה יתכוון. זה רק עבודה של זמן, כולם יודעים, הם מפריעים למלחמה בין אירופה לראשה. גרמניה, אינגלנדה, פרנציה, נגד ראשה, זה רק עבודה של זמן עם אוקראין. ואחרי שהמוסלמים יקבלו את זה, מה אתם חושבים שהם יקבלו? הם יקבלו את האירופאים? קבלו את עצמכם. איסלאם או איסלאדריו? אני רוצה להבטיח, זו המדע שלי, שהאירופאים לא יוצאו בלי קרב. כן, הרבה מהם היו ליברלים, הרבה מהם חיים במדינת לילה, חיים באלוגיה, חושבים שהיום אתה יכול להגיע לברוץ עליהם או להתנגד על משהו, הם חיים במזל. אני לא מדבר על האלוהים האלה, אני מדבר על האלוהים האחרים של האירופאים, אלה הנאצים, אלה אלה אנשים חייבים, ויש להם הרבה באירופה. מה אתה חושב שתקרה באנגלית? אתה רואה אותם בסוקר, כל אלה החוליגאנים, איך הם. אתה יודע מה יקרה? עכשיו הייתה 2 מיליארד אנשים בדמיינסטריה באנגלית, בלונדינה. 2 מיליארד אנשים בדמיינסטריה. אני לא זוכר משהו כזה אף פעם. 2 מיליארד אנשים היו להגיע לקריאה לאסלאם. זה רק עבודה של זמן, זה עכשיו או לא. הם יצטרך לציין את הזמן האחרון, שאם עכשיו הם לא עושים משהו על זה, הם יצטרך להרחיף לאירופה, ויש להם איפה ללכת. בוודאי, כשזה יקרה, האירופה יתרחקה ללאה. אפילו כשיש להם איפה ללכת, זה יכול להיות דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר הכל יפה. זהו. לא יהיה עוד מרסדה, ולא יהיו עוד הודים, ולא יהיה עוד פרולטס וגן. הכל יפה. יהיו שטחים בגלל זה. והם יביאו נוקלירים ומיסלים לדרך לישראל. זהו. מה הם יכולים לעשות עכשיו? לחיות בכל אירופה? בסוף, אין מה לעשות על זה. אתה יכול לנצח איראן, אתה יכול לנצח את מקום שלהם. מה אתה יכול לעשות? לנצח פרנס? לנצח אינגלנדה? תזכר, אפילו אם אתה נצח פרנס, ואתה נפגע את כל המקומות הנוכליים שלהם, שהם הרבה יותר סופיסטיקליים מאיראן, זה פרנציה, יש להן כמעט 40-50 שנה שהן כבר נוקלירות. הם היו האנשים שהם בילדו בישראל, בדימונה. הפרנציאלים בילדו בנוקלירה בישראל. שימון פרס מאחוריהם מבין להם לבנות מקום נוקלירי לנו. הוא לא אמר להם שזה בגללות מיליטרית. הם אמרו להם, ישראל מגניבה, הרבה אמגרנטים באים, אנחנו צריכים אלקטריקה. נוקליריה יכולה להיות סיבלית ויכולה להיות מנהל, מה שאתה מייצב עליה, זו אנרגיה סריאלית. כמו בפיקסקיל, יש שם, בדרך החצון, יש מקום נוקלי, אבל זה לא מיליטרי. הם אומרים שאם זה מקום נוקלי יפה, זה יצא כל הדרך למונסי. אני חושב שזה בערך 30-40 מילים. לרחוב ויולה. זו דרך גדולה במונסי, כל הדרך לרחוב ויולה. זהו כל האנשים שיצאו מהארץ. זכרו שבשרנוביל הייתה חלוקה של הנוכל, עד היום הילדים נולדים שם עם כל מיני מוטייניות. זה הופך ללחוץ של מיליונים. כמובן, יש לנו רק אחד דברים שאנחנו מאוד מלכים עם. תזכרו, הגמראי מסכת סוטה, דסקריבה לנו את מה שיהיה בסוף השנים. כל מה זה מאוד מנגנון. אנשים עם ארגנטיה, עם חוצפה, עם אי-ארגנטיה. אף אחד לא יתראה רבים, אנשים יכולים להפוך אותם, אנשים ילדים אותם, עושים סיפורים עליהם. זה יהיה כל כך. אבל, We have only one thing to count on. ואין לנו, דגמרה, conclude. דגמרה היא מסכצותה. ואין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים. I want to ask you a question. Is this a good statement or a bad statement? Think for a second. When the Gemara concludes, and in the end we have nobody to count on, ביסד השם. Is that a discouraging statement? Or is that some kind of encouraging statement? What do you think? He says encouraging. Everyone agree? Encouraging or no? What do you say, Yosef? ואין לנו על מי לסמוך על אבינו שבשמיים. Is this something to be happy about or it's something to be upset about? קודם זה לא אדם זה האדם האחד שאתה יכול להתאמן עליו, נכון? אוקיי, אז זה ה... אז יש לנו אשם בצדנו, זו הביתה טובה אבל אני אגיד לכם מה זה הבכה הבכה היא שאנחנו נצטרך לעשות עם ישראל ועם העולם מקום הרבה יותר טוב ולהצליח את כל הדברים הטובים במיוחד עם את עצמנו שאנחנו נכניס לנציא שלנו כל אחד רליגי וכל אחד שומר שבת וכל אחד אהב תורה וכל כך הרבה תורה והארמה היא כל כך רליגיה ולא יש ליברלים לפטיים ולא ערב רב And the whole world is admiring us and saluting to us. And in the end, none of that happened. So now when we failed in every territory, at least now we have one solution. Hashem is with us and He's going to get things right. I think it's very discouraging. Don't get me wrong. I mean, Baruch Hashem for that. Without that, we would be done. אז בסופו של דבר הוא יכול לעשות את זה, אבל אנחנו חייבים ללא קרדיט. אני אתן לכם דוגמא. אבא אומר ללילה שלו, אני אקבל לך את הדבר הזה, אני אעביר לך זמן, אני רוצה שתכניסי את המסגרת, ויאללה, תהיה על עצמך. ‫הילד מטורף את החברה. ‫הוא לא מזכיר, ‫הוא לא מפתח עד ה-11, ‫הקסטמנטים נמצאים בפנים, ‫הם עובדים על ארגוניות, ‫הם מטורפים את הכל. ‫הקסטמנטים עובדים ‫לפה ולפה. ‫החברה עכשיו, ‫בכל יום, ‫היא יכולה ללכת בנקראפטית. ‫היא יכולה ללכת בנקראפטים, ‫במחקר בנקראפט, ‫הם יכולים בנקראפט, ‫הם כבר יכולים בנקראפט. ‫והוא יכול להגיד לאבא שלו, ‫הוא אני נפגש. אני פגשתי בכל שאני הייתי צריך להצליח במדינה. במשרד המוני, במשרד האמפלוגים, בחירות את האנשים הטובים, שמישהו טוב, שמישהו טוב, בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים בחירות את הטובים הטובים, בחירות בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים הטובים, בחירות את הטובים הטובים, בחירות והבא אמר לו, לא לדעתי, ילד, אתה נכון, יש לך אותי. אני אכניס עבודה גדולה, 1 מיליארד, 2 מיליארד, כל מה שצריך, קובע את כל העבודה שלך, קבל לך את המשחקים הכי טובים, קבל לך את הכי טובות שלך, ותהיה לך את המשחק הכי טוב, ותהיה במדינה הכי טובה באמריקה. כן, אבא, אתה תעשה את זה לי? כן! והוא עשה את זה לו. איך יכול השם לרחוץ ולהגיד, וואו, אני גדלתי את זה? זה הכי גדול שיש. זו אומליאציה. זה מה שגמרא קורא, בן, אנחנו על מי נסמוך. אנחנו נסעים ככה, שבאחר כך, יש לנו רק אפשרה אחת לנסוע, שה' אהב אותנו. הוא לא יכול להסתכל על כל המרדכים. ישמעאל, המרדכים והנאצים, וכל ההיפוקריטים. He cannot stand them. Who is he going to save? Them? And let us die? No. In the end he has to choose and he already made his choices. And the Torah says, אף על פי ביותם בארץ או איזה הם, לא מעסדים ולא גהלתים לחלוטם, להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוהים. Even though I will scatter them in all the nations as a punishment in exile, I will not be so disgusted by them. And to destroy them completely. Why? Because I will keep the covenant that I made with Abraham, Isaac and Jacob, their fathers. So we have two things. We have Hashem and we have our father's merit. That always saves us. That's why we start the praise in the morning with the Akedah. מה טוב הוא עליך יעקב? משקנותיך ישראל. Why do we need to start the siddur of the morning with the sentence of such an evil person, such a rasha merusha bil'am. I was living together with this donkey, the Gemara says. He was an anti-Semite, enemies of Israel. Because of him more than 100,000 people died. ליטריאלי, בטורה, זה כתוב ב-24,000, אבל אם אתם רואים את המדרשים, זה כתוב ב-100,000. כל כך, מבחינת בנות מואב וכל מה שקורה. ובאחר כך, אנחנו צריכים להשתתף את הסרטון של איזושהי אדם, בילעם הרשה, בטורה הוא קורא רשה, ולפולוגים הוא הרשאים. ואנחנו צריכים להתחיל את הסידור עם הסיפור של בלעם. הם לא יכולים למצוא באשכנזים סיפור, משהו שרבי עקיבא אמר, רבי שמעון בר יוחאי, משה רבנו אולי, אחד מהפרפטים. התנ״ך פול של חכם רבי. אני מבטיח לכם, יש אלפים פרסים שהם יכולים למצוא שהם כמעט טובים כמה טוב הוא עליך יעקב משכנתך ישראל למה בטח הם החלטו להתחיל עם השאלות של האנגלית הזאת בלעם? התגובה, רבותיי, ולא תשכחו את זה זה בגלל שהאמת היא מעלית פוליטיקה האמת זה לא מיוחד על כמה אני אוהב את האנחה שקוראה את זה או כמה אני אוהב אותו מה הוא קורא עכשיו? זה כתוב בתורה? זה האמת? אוקיי, אבל אני לא אוהב אותו, זה רעיון. אוקיי, אתה לא אוהב אותו. גם דבר, כשאני אמרתי לחברים שלי על טראמפ, אתה אוכל טראמפ, אתה עשה את רעיון שלך. אז לפחות תגמר, כשהוא עושה משהו טוב, אל תהיה לא תודה. הוא עשה הרבה לנו, אנחנו אוהבים איזו תודה פה, הרבה תודה. אתה לא אוהב את התפתחה שלו? בסדר. אתה לא אוהב איזו דבר שהוא קורא? בסדר. אתה נכון לדעתך. אבל למה? בגלל שאתה אוכל את האנשיה, אתה נגמר את כל הטוב שהוא עשה לנו. זה לא מה שה' אשם רוצה. האם זאת האמת? מה שהטרוריסט אמר בשבילו. על ישראל. האם זאת האמת או לא? אם זאת אגבה, תגמר את זה. אם זאת האמת, Admit. That's what Judaism is all about. אמת. חותמו של הקב' הוא אמת. The stamp of HaShem is Emet. You know, people that want to lie, they don't make up a complete lie. They take the truth, something that is truth, one detail, and on top of that they build all their lies. Because to make up something completely out of scratch that never have happened, it's completely imaginary, it won't hold. זה יקבל רק, אם אתה ממשיך בין 90% של הלכות ל-10% של האמת. משהו באמת קרה, ובשביל זה, אתה עושה את זה הרבה פחות, ואתה נוסע בלכות, ואתה ממשיך כתוביות, ועכשיו זה נראה 10 פעמים פחות ממה זה באמת היה. וזה כולם כדי להגיד, וואו, זה נראה טוב, אני אבטח את זה. איך אתה אבטח את זה? אתה ה'? אני חושב, למה? זה כמו שזה, סוציאלית, אני לא רוצה לנצח אף אחד באוניברסיטה, אני לא רוצה לנצח סטוריות, לנצח דברים, אף אחד לא יש רגל לצורכים האנושיים. וזה מה שקורה. אז החכמים רצו לנו לדעת, אבל ראשון, תשתכלו על האמת. מה שהוא אמר, זה נכון או לא, זה נכון, אני נותן. מה שאומרים את זה, האם זה נכון או לא, זה נכון. הוא נכון. כמו שזה פשוט, אני אוהב שהייתי צריך להגיד את זה, אבל אני לא יכול להגיד, זו האמת. אם יהודי אומר משהו שזה לא נכון, אתה צריך להגיד את זה, זה לא נכון. במיוחד אם הם מיוחדים ארסי. הרסי זה דנג'ריס. People learn the crooked way. Pass it to their children, pass it to their children, and heresy will become the foundation of their life, which turns them away from HaShem. So, רבותיי, HaShem, after everything was created, He separated זאת אומרת, הוא קבל את כל הארץ בצד אחד של העולם ובצד האחר היה ארץ. אחד קונטנט. זהו. לא היה שבע קונטנטים כמו היום. אחד קונטנט. ואחד אוכל. וזהו. אף ארץ. אף ארץ. בל. כמעט חצי או חצי וחצי שלו הוא בלוי ובצד האחר הוא חדש וחדש. כשהמלך החלטה את הכתובה בפלד של נואח, 1400 שנים אחרות, כשהיו 40 יום ו40 ימים, הייתה רעיון שפור, והמלכות השפעות היו מנצחים מבחינת הארץ, מאוד גבוהה, והם התחלו להפסיד את כל הארץ, את כל הקנטיננטים. כשאני מדבר עם אחד מהמיניסטרים של הכנסת, בערך עשרה וחצי, אני אמרתי לו, אני לא מבין למה אתה מנסה להפסיד כל כך הרבה מלחמים. אתה שמים אותם לבית כדי לראות טרוריסטים. תראו כמה שלהם מתייחסים בגלל זה. למה לא תפסידו רק הטונאלים? אתה קצת, אתה 200-300 ירד מהארץ, בגאזה, שם. זה נכון על המדינה. קח את גבי גבי, עם גניבה גניבה גניבה, שיש להם, ותביא אותו לתנאי שאתה חזק, כל התנאים הם קבועים. זה לא רק אחד התנאי פה, אחד התנאי שם, והם כולם קבועים. מפה אתה יכול ללכת, מפה אתה יכול ללכת. הם עשו כמו סבווי שם. יש לך חברים שם, אלקטריקה, טוילט, סואר, הכל. איזה סטייט טאנל מהזמן של... אתה יודע, מיליון שנים. הם יום, הם יש טלווי, הם יש אינטרנט, הם משחקים, הם משחקים כרדים. הם קיבלו את זה, אתהם הנאצים המשחקים. הם הכניסו את עצמכם לעוד שנים כדי להיות בסטייט טאנל. כל יום שהם אוכלו. הם היו צריכים רק לדמות. מהר, היום ולילה, יש להם הרבה אוכל שהם קיבלו מהם, מהם שהם נפגשו. הם לוקחים את הכל, את כל הטרקים, הם מגיעים את המחזירות שלהם לארח, אבל כל הטונארים הם קבועים. אם אתם מתחילים להפסיד אחד, אתם יכולים להשתתף לו ככה 2, 3, 4 שנים, וודאות תמשכים להפסיד, את כל הטרקים יפסידים, עם הבנים, עם הכל. הם לא יכולים את זה. ברגע, הם יצטרפים אחרי יום או שניה. הם לא יכולים להשתתף שום דבר, אין טלפון, אין מנהלות, אין אלקטריקה, אין ביטרון, אין משהו. והם עשו את זה! פעמים אחרי זה אני רואה גבירה גדולה, אני לא יודע אם אתם ראיתם את זה, מתחילה להשתתף את הטונאלים. פעמים אחרי זה, והיה סוף. למה? האטרני-ג'נרל, כמובן שהיא אוהבת את חברים שלהם מהחמאס כל כך הרבה, הזה החמאסי-טרדר, ומה שהיא עשיתה? סתפתה את זה. זה עבודה בולטה! יש שטחים מלווים של אקספלוסים שבאים לקחת את הילדים שלנו ולקחת רכבים וסוויליאנים. אנחנו מנסים להחליט את זה. זה עבודה בולטה. להחליט את עצמך שלא למות לטרוריסטים זה עבודה בולטה. ואחר כך הם החליטו להחליט שהיינו מפחדים להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט מה אתה חושב שתקרה? שהחמאס ישאיר להחליט להחליט את לה החמאס למות? כשהם רואים מי שעומד לידיהם, וכל המקום, אחת או שתי שעות, יהיה מפלגן לבית. החמאס יותר מיוחד להם של הדיימנטים. זו קארדת הבחירה שלהם. הם יוצאים להם ויוצאים למקום אחר, אבל הם ידעו שזה לא אפשר עדיין. הם יהיו צריכים להגיע לבית. זה הרבה יותר פשוט ללחוץ בבית. אתם שמים את הרובוט עם המחלטה רחובית. בפנים זה לא עובד, לא יש קבוצה. לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש אינטרנט, לא יש א אינסטגרם. האנגסטגרם האחרון היום זה שיש אלפים בניים שהם נגמרים. זה יקרה להם עשרה שנים לבנות את הכל. עשרה שנים. אני מקווה שהערבים הזה לא יהיו רעיוניים לשנות אלפים מיליארד דולר לנגמר גזע, כמו שהחמאס יש להם. אני מקווה שהסעודים והקטארים לא יהיו רעיוניים לגמר שהם יכולים שהם שהם יכולים שהם שהם יכולים שהם יכולים שהם שהם יכולים שהם יכולים שהם יכולים איפה הם יקבלו את העולם שלהם? קטר, קטר קטר, 300,000 אנשים, מדינה בגרמת קווינס איפה הם יקבלו את כל העולם שלהם? מהמדינה הכי גדולת שלהם ככה גס, גס נטרל, גולדמיינד, בלתי תמיד בישראל, יש גם 3 עולמות שה' נתן לנו להתגלגל בהן נתנה לישראל אחד מהמדינים הכי גדולים והכי מוצאים בעולם במהלך המלחמה, ישראל נכנסה, הדולר נכנסה והשקר נכנסה הדולר היה 3.2, היה 4.4 לפני המלחמה, כמעט 4, 3.9 נכנסה ל-20%, כן במהלך המלחמה, למה? גס קיימה מהווילדים, ישראל קיימה גס לאיג'יפ, לג'ורדן, בקרוב לסיריה, לאירופה איך ישראל מוצא גס לאירופה? שואל את עצמך, אשם קיבל את המלחמה בין רוסיה ואוקראין, הרוסים מוצאו גס, הם היו עם הרבה גסים, אבל אירופה לא רוצה לקחת מהם. אז מי קיבל את כל הטקסטים שלהם? ישראל. רק לפני שהטראגיה של אוקטובר 7 התחילה, ואשם יודע שאנחנו צריכים יותר מ-100 מיליארד דולר לקחת את המלחמה, הוא נתן לנו את האלו. ואנחנו התחלנו להחליט את אחד המקומות אחרי האחר. והמנהיג הזה, ביחד עם הממשלה הישראלית, הוא מנהיג ישראלי שם יצחק צ'ובה, מולטי ביליונר, שבביוגרפיה שלו הוא מגיד את הסיפור שלו על איך הוא גרוע בנתניה, ולפעמים שלו הוא היה כל כך פחד, שהוא היה לוקח שעור בפחדת הקבוצה, עם רכב. כמו שאתם רואים את הכאב, ככה הוא קיבל שעור. הם לא היו עם שעור באפרטה שלהם. ככה הוא היה פחות כשהוא גרוע. עכשיו הוא עובד כמעט 100 מיליארד דולר. לפני שאני אעביר את הלקציה עכשיו, הוא יעביר כמה מיליארד דולר. בפעמים הבאים. גז אינסטפטי יכול ללכת לאגיפה. בלי זה, אגיפה לא יש משהו. היא לא יכולה להשתמש. אין אלקטריקה, אין משהו. איג'יפי עכשיו חייבת על ישראל. אם תחזירו את הגסטרדם, הכניסו. מישהו שואל, למה לא תחזירו את האלקטריקה והמים לגזעה מיום אחד, ואחרי שבוע, הם יחזירו. לא יכולים לחיות בלי מים, לא יכולים לחיות בלי אלקטריקה. הם יצטרפים. זה עבודה בולטה. אבל זה גם עבודה בולטה לצלם בצבאים ולשמור עליהם ולצלם בבנים. פשוט ככה, בכל מקום. זה גם עבודה. לא, אבל אתם דמוקרטיה. תקשיבה, דמוקרטיה מנצחת אותנו. אף אחד לא אומר ליראן, למה אתם עושים את זה? אף אחד לא אומר לרוסיה, אף אחד לא אומר לצינה, למה אתם שמים 2 מיליארד מוסלמים בקמפים ומתקבלים אותם לנצחת מוחמד כל יום. אין לנו רכבי אדם. אוקיי, צינה, מה אתם רוצים אותנו לעשות? אה, הם נכנסו. למה? בגלל שלא יש דמוקרטיה שם. כשלא יש דמוקרטיה, אף אחד לא מבקש מהשאלה שלך. דמוקרטיה, תתן לנצחות רכבים, אבל הם רוצים לנצח אותי. תתן להם לנצח אותך. זו הסיבה של דמוקרטיה. אתה צריך לתת לנצחות שלך להתקדם שהם ישלו לנצח אותך בקשה. זו דמוקרטיה. אחר כך זה עבודה במלחמה. אם אתה לא תעזור לטרורים חמאס לצלם כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש כנפש אז ה' ספרו את הארץ והייתה אחת קונטננטה. לילה שם, בפלדה, זה כל כך נגמר. וזה היה שבעה קונטננטות, והרבה ארץ, קרמס, כל כך. ועכשיו, העולם נורמל. זו התגובה לאנשים ששואלים, איפה הוא אדם של עידן, שה' גרם לאדם ולעיף? התורה אמרה, ה' יכולו להכניס אותם לגארדן עדן, והיו רחבים שם, והרחבים נגמרו, ויש שטחים, לוקח את כל העולם, זה מנצח להיות בישראל, לוקח את כל העולם בישראל, אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד למה? כמובן שלא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� תמ אבל אני רוצה לשאול את השאלה שלכם. אשם שם אדם ועניף בגרדן עדן, והוא אמר להם, יש שתי שטויות פה שהן מנצחות לך. ראשון הוא אמר, יש שטויה שאתם לא יכולים לאכול. מה? שטויה של ידעה. שטויה של ידעה. זה עדת. יש שטויה אחרת, שאם אתם אכולים מההיא, אתם יפגשו תמיד. משהו פה לא מתחיל. אני מנסה להבין. אדם, לפני שהוא עשה את השינה, היה מנצח לשתתף תמיד. זה היה המצב הראשון. אנחנו לא היינו מנצחים לשתתף. זה קרה אחרי שעשינו את השינה הראשונה נגד אשם. כשאדם ואיבא אתה מהטבע, אשם כרס לו שהוא היה צריך לעבוד מאוד כדי להשתתף. איזו אישה יעבוד מאוד כדי אתה יכול להיות בגניבה ולתת לך ילד ולקבל ילדים כל הכרסים שבאים לאדם ולניב זה בגלל האסן והסניק קיבל 3 כרסים והוא כרס עכשיו והשם רצה את הרגליה שלו אז כולם קבלו גבוהה גדולה לאסן שלהם נגד השם אחד מההכרסים של האסן הוא שאתה לא יותר חיים תמיד הוא יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יות אשם אמר לו, ביום שאתה תאכל מהשטחה, אתה מוות. אבל הוא לא מוות ברגע, בגלל שביום בקריאשן היה 1,000 שנה. ואדם היה צריך לחיות 1,000 שנה. אבל מה קרה? הוא מוות בשנת 930. למה? בגלל שהוא קיימת 7 שנה לדוד המלך. בגלל שהוא ידע ששיניי שלי לא יביאו משיח. המשיח בין דוד, אם דוד המלך יבוא, משיח בין דוד, ואם דוד לא יבוא, זה היה מנצח, אם הוא לא יבוא לעולם, זאת אומרת ששינה שלי לא תהיה חלטה. אני צריך להשתתף שבע שנים של חייתי לדוד המלך, לתת לו יותר זמן לחיים, ולהביא לנו לאחר המשיח, המסייף. That's what it's written, משיח בן דוד. Messiah cannot be just a righteous person. He has to be righteous and holy and knowledgeable and with good middot. And one very important thing, which is a must, he must be from the descendants of King David, משיח בן דוד. If he has all the great skills, but he's not from the family of David. For instance, if he's a Kohen, Yosef Kohen. זה גדול צדיק, גדול תלמיד חכם, גדול עולי, עבודה גדולה, אבל זה לא מהקהילה של דוד המלך, הקוהנים לא מהקהילה של דוד, הקוהנים הם מהקהילה של מהרון הקוהן, מהקהילה של לוי. אתם מבינים? אז יש כונות. אז אדם גדל שבע שנים לדוד המלך, דוד המלך אמר, לאחר כך הוא נגמר, כשהוא ראה שהוא מתחיל למות, הוא רצה להוציא את זה אחרי שאדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אז הם הלכו בקצב לבית הלחם, הם קיבלו גבירה גדולה, הם קיבלו קבר לרעבה שלהם. אז אם זאת המקרה, רשי כתוב שם, במיוחד עם המדרש, שחווה נתן לאדם מבית הלחם, וגם נתן לכל האנשים. והאנשים גם אכלו מבית הלחם. איך זה יכול להיות? בגלל התהפכה של אוכל מהגבירה היא שאתה לא תהפכה כמו אנימל. אדם וניב היו לוחמים ככה, כמו אנימל, אין שם. כי הם לא יודעים, הם לא יודעים. אז הם לוחמים. כשהם אוכלים מהגבירה, וואו, אנחנו לא נגמרים. בדרך כלל, הם קיבלו דיגניטיה. הם היו, הם היו מיוחדים. אם אתה נותן לאנימל לאוכל מהגבירה, את הדברים האלה צריכים שהם נתקעו לאנימלים. אתם רואים את השאלות שאני שואל? והשאלה השלושה, ואולי למטה נתקעו עליהן בקבוצה בברוקלין. השאלה השלושה היא, למה הסניק נתקע עם הפכה הזו? להגיע ולהתכוון חוות לאכול מהער? המדרש אומר לנו שהוא ראה אדם ואיב קטנים. And he desired Chava. And because of that he did what he did. טוב. Snakes desire women. That's what the Gemara said. So now he came to Chava and he asked there about what Hashem said about the tree. And what did he say? Hashem told us not to touch from the tree and not to eat from that. Let me ask you a question. Did Hashem say to them not to touch the tree? He only told them not to eat from the tree. She added another restriction. מחמירה. מחמירה, צדיקה, חסידה. Adding more restrictions. Don't we say every day, המחמיר תבוא עליו הברכה? It's good to be מחמיר, no? Not always. לפעמים אתה רואה אחרי חומרות, אחרי אקסטרה. זה הלוא. לא, אני רוצה לעשות אקסטרה. למה? אתה רוצה להיות אקסטרה רציון. אבל ה' אומר שזה נכון. לא, אבל אתה רוצה לעשות יותר טוב מזה. כמו ה' אומר שזה נכון לאכול ארוחים. אתה צריך רק להשחרר אותם בצורך הנכון שהם לא נשארו. אז איזה אנשים אמרו, לא, זה רעיון, אנחנו הולכים להיות וג'יטריאנים. למה? ה' אמר, זה הדרך של חיים. לא, אנחנו יודעים יותר מככם. אנחנו יותר מרצים מככם. ה' אמר, אל תאכל מהער. הוא יכול להגיד, אל תתקשר מהער. למה הוא יגיד, אל תאכל מהער? בגלל זאת המסגרת. אתה רוצה לתקשר, אתה תקשר. והיא קבלה קצת חומרה, כמו שהסניק קיבל את זה. הוא פושט אותה על עולם. ראיתי? תחשבתי את זה. הוא לא מת. אה, כן? עכשיו אתה יכול לאכול. אל תחשבי. אתה יודע למה השם אמר לך לא לאכול? הוא לא באמת זכיר את זה. הוא באמת חושב שהשם רוצה לקחת אותך. הוא פשוט קבל אותך. הוא עשה אתכם יפה, הוא עשה את אדם, הוא עשה את כל העולם לך. הוא לא מנסה לגמור אתכם. הוא פשוט אוהב שאחר כך כשאתה אוכל מזה, אתה תהיה כמו הם. אתה תהיה כמו הם. הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. הוא יש לו כוח גדול. אוכל מזה תהיה לך אדם אחר. והיא אתה, ואז היא אמרה, מה יקרה אם אני מותה? תן לי לדעת אדם לאכול. היא דעת אדם לאכול. למה? אם אני מותה, אני לא רוצה שיהיה לו אחת אחת. תן לי להביא אותו עםי לאל. וזה כל הסיפור של... בטח, זה הרבה הרבה יקר. אנחנו יכולים לדבר עשרה מיליון שנים על פעם הראשונה של התורה. הגמראה אמרה, כמה יותר אתה מספיק בזה, כמה יותר אתה תהיה מפורסם. זה מאוד קשה להבין מה קורה כאן. אבל אחרי שהם הלכו מהער, אנשים התחלו למות, אנשים חייבים להבין קשה, להקבל ילדים. זה התחיל מאוד קשה. אני רק רוצה להכניס, אני רק רוצה להכניס המסגרת של השישי של הקריאה, ואנחנו נכניס עד היום. אז ה' ספרו את האש ואת הארץ, והוא קיבל את איזשהו של האש לדרום הער. למדינות. הגמראץ אמר שיש יותר מלח ממלח שהחלטו על הארץ. המים העליונים והמים התחתונים כאילו כשאתה מגיע פיתה בפנים לבריאה, איך זה מתחיל להיות כאילו בלון. זה נחליט מלח מלח. זה כמו אשם עשה את זה עם המלח. ותזכרו שיש רק איזה קונטנט. מלח ושטח. זהו. והמלח הלך. אוקיי. עכשיו, ב-6 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו ב-2 יום אשם שכח את כל מה שיש לו אותו ב-2 מקום, אנחנו קוראים לזה אוכיינוס ועכשיו אנחנו רואים את הארץ עכשיו ברוך השם אנחנו יכולים לראות את הארץ זו הייתה היותר יום ואז השם קורא את הארץ לגרום ערוץ וגרס כל מה שגרום מהארץ התחיל לגרום זה למה כי ביום שני, ביום שני, התורה לא אמרה, ויהר אשם כי טוב. אשם ראה שזה טוב. אבל ביום שני, היא אמרה שתי פעמים. אחד בשבילי ביום שני, ואחד בעצם בשבילי ביום הראשון. ביום הראשון, ויהר אשם כי טוב. אשם ראה שמה שהוא עשה הוא טוב. ביום שני, סקיפ, לא טוב. ביום שלוש, שתי פעמים טוב. ואז ביום שלוש, חמש, ושתי פעמים טוב. כל כך, שתי פעמים טוב. ואז בא השבת. למה ביום השני הוא לא אמר עוויה רשם קטרוב? בגלל שהוא קצת גבוהה. גבוהה. וזה מאוד רע. אנשים מתחילים כאן וזה מגניב. אז זוהר אומר שגיהנום נפגש ביום שני. יש עוד רציניות למה ביום שני זה לא נפגש ביום של קיטוב, אבל ביום של חודש, בגלל שיש שני דברים שקרום בזה. ראשון, הקומפליציון של האדם, ושנייה, הגרעה של הבעיה והגרעה, זה נפגש ביום של קיטוב שתי פעמים. כשה' אמן את הארץ לגרום עבודה, עבודה עם עבודה, ולהיות שדות בינינו שיכולות לגרום יותר שדות, כדי להמשיך את הספישי, נכון? את הספישי. אז, אתם יודעים, בארץ הישראל... בארץ הישראל, עכשיו, אנחנו צריכים רעיון לגרום את השדות. רעיון, בארץ הישראל, יוצא בגלל שאלות. כאן יש רעיון נטרלי, אחת שבועה, שני פעמים שבועה, לפעמים כל יום. זו הנצחה של עיר. אבל בישראל, הרעיון ממלכת על התעשייה של האנשים. זה כרסם ברור בתורה. אם אשם לא מפחד ממה שאנחנו עושים, הוא יחזור את המלכות, ולא יהיה רעיון, ואנחנו נפגעים, ולא יהיה משהו לאכול. היום, הזכרות הזאת לא נכון כמו שהייתה לפני 50 שנים. לפני 50 שנים, אם לא הייתה רעיון, הייתה לנו פרובל מאוד. היינו צריכים לבוא ולחזור מלכה של טורקי, לקבוצים. קבוצה של מלכה שיכולה לקבוצה של 20-30 דולר. קבוצה של מלכה. לא הייתה רעיון. והכל יחזור, הכל יחזור. ‫היום, המדינה הישראלית ‫הכתובה את המכינה ‫שמספורת את הארץ של הארץ ‫של הסלט. ‫מדהים. ‫תכף חשבו על זה. ‫אפילו אם לא יש לך רעיון, ‫יש לך ארץ שטועה ‫כמו ארץ של סלט, ‫בגלל שהם הוציאו ‫הסלט מהארץ. ‫זה לא מירה. אני זוכר שנתניהו ממלכת בבחירה בישראל עם את הכאב שיש לו את הפילטר. ולפעולה מגיעה מלכה, מאוד סלטית, והגלעה נמצאת, והוא נותן אותה למודי, הממשלה האינדיאלית, והוא נותן אותה. מלכה ברורה. ראשון, אתה יכול להשתתף את המלכה לכל המקומות, לרשת דishes, לטוילט, לשעורים. אתה לא רוצה לקחת שעורים עם מלכה סלטית. זה עושה את הרגלית שלך נפלאה, וכך הלאה. אז כאן, הכי של הארץ זה השעורים, זה המקומות, זה המקומות. זה הרבה יותר ממה שהאנשים מבינים. אז 70-80% של הארץ, יש לך כבר ארץ נפלאה. אז אם לא יש לך רעיון, אתה לא מותה. סיבה רעיונה, אתה מבין את הארץ ככה גם. אוקיי, זה לא יכול להיות הארץ הכי טובה, אולי, אבל אתה יכול לחיות עם זה. אז היום, אולי כי כל כך הרבה אנשים לא קבלו מצוות, לא קבלו שבת, אז הקרס לא נמצא כל כך הרבה עדיין. בגלל שיש לנו אלטרנטיבים. אז הנצח, אם אתה לא תשמע אותי, אני אעזור את האבות, אין רעיון יקום, ואתכם כולם ימותים, זה כמעט לא פעמים. בטח, אם ה' רוצה, זה יהיה פעמים אחר כך. אבל זה מה שזה נראה. אז אמר שלמון מוסדן, אז בשלושה יום, אשם חזק את שתי גדולות גדולות גדולות גדולות, השם והמון. שהם צריכים לזמין את העולם, ובמקרה של זמין ספציאלי שהיה קחן, אור הגנוז, איזה ויין שהם מביאים מישראל, זה נקרא אור הגנוז. אם אתה יודע את הווין הזה, It's called after that, that special spiritual light that Hashem took away. So one purpose of this Hora Ganuz, that people, if people were able to use it today, they would know in advance what tragedies are about to happen in nature. What hurricanes about to happen, what tsunami is about to happen, earthquake. We don't have that anymore. אז רבותיי, אחרי שהשם והמון היו קטנים, והגלקסים היו בכל מקום, והם התחילים למושך וכל זה, מה יש לנו עכשיו? יש לנו עכשיו את העולם האמת שרואים. השם מגיע, השם מגיע, עוד דבר, בכל מקום, אמריקה, הכל ממלכה. מאז השנה הראשונה של הקריאה, עד היום, הסיסטם עובד בלי דלקה אחת או דקה אחת מפרש. כי אם כל שנה זה יכול להיות אף דקה או שניה אחת, אחרי כמה עשרה שנים, כל המחשבים יפסקו את הזמן. אתה לא יכול לדבר על זמן. זה צריך להיות, ומה שקורה 24 שנות? שהארץ מגיעה לרחוב הזה למשך 1,700 קילומטרים בשעה. הרעיון של התחילה של הארץ למרחק הזה הוא 1,700 קילומטרים, זה כמעט 1,100 קילומטרים בשעה. אם אתה תעשה את זה יותר קטן או יותר גדול, זה יכול לעשות את היום קצת קצר או יותר קצת. אם זה לא יהיה קצת קצת, כל יום את הספידות האלה, לא יהיו רגעים לראות. אתה לא יכול לעשות קריאת שמה על זמן, לעשות קריאה על זמן, לעשות ברית מילה על זמן. אתה לא יכול לדעת שכשהוא יפה, כל יום יהיה קצת קצת. זה יהיה חלום. אתה לא יכול להשתתף את התורה. אז ה' עשור שכל מה שאנחנו צריכים יהיה בפעולה. זמן זה זמן, השפעה זה השפעה, השפעה זה השפעה. אנחנו יודעים כל הזמן. שעה זה שעה. הכל ממש פרפקטי. אז יש לי שאלה שאני רוצה שתחשבו עליה. אולי תגידו לי את ההתגברה למהר. הלית של השם, זה לילה רוחנית או זה לילה פיזית? אתם יודעים שהצלחה של הליטה היא 300,000 קילומטרים בשניים אתם יודעים מה זאת אומרת? שהליטה חולה את הארץ כמה פעמים בשניים. זה מגניב כמה רחבה היא הצלחה של הליטה. כלומר, כשיש לנו את הליט, זה הליט ששחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר אותנו, ושחרר למה אני שואל אתכם? בגלל שזה היה בצורה מספיקה. אותנו, מספיקה זה משהו שמשתמש במיוחד. ושחרר מספיקה של הכאב, מספיקה של מישהו שעובד, מספיקה של התחלות של הארץ. הכל מיוחד אות על מספיקה. אם זה יש רעיון קונסטנטי של 300,000 קילומטרים בשניים, אז זה נראה כמו שהאנרגיה שהיא מוצאה בארגון גדול, זאת אומרת השם, שזה מיסטוריה גדולה, איך כמעט 6,000 שנים, לפעמים מיליאנים שנים, השם מגניב ומגניב ומגניב, וזה לא מתחיל, הגס לא מתחיל. איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה כדי לגמר את זה. אנרגיה יש לך קצת פלטה לגמר את זה. זה? איזה אחרי זה, אנרגיה זה? איזה איזה אנרגיה זה? הליטה היא הרבה יותר קטנה. הגמר מספיק את הליטה. גלס קטן לא מספיק את הליטה, הוא מספיק. אבל אם תבואי לגמר, בפנים זה יהיה מאוד גמר. אולי קצת מהליטה מספיק. אבל ביותר של הליטה זה לא מנסה להתפתח. כך שקטן היא, כך יותר זה מנסה להתפתח. אבל אתם יודעים מה הגבירה הגדולה היא? אחרי שהליטה מנסה להתפתח, זה עכשיו מנסה להתפתח לרעיון אינסטגרום. ואחרי שהליטה מנסה להתפתח לגבירה, או בכל מקום שאתה יכול להשתתף, או בשדות, זה מגיע בעצמם ל-300,000 קילומטרים בשניים בעצמם, בלי שום דבר לציין את זה, בלי נו-אנרגיה בעצמם, זה מייצג את הספידות האלה מגיע מ-0 ל-300,000 קילומטרים בשניים, לא 1 קילומטר יותר, לא 1 קילומטר פחות אף אחד בסיאנס לא יכול לדעת את ההסתכלה הזאת. מי אגיד לזמן להתפתח ככה? בטח, אשם, אנחנו יודעים, אנחנו לא יודעים. הם, בגלל התיאוריות הקרקעות, הולכים לדבר עם הרבה מפתעות ומפתעות. אנחנו לא יודעים מה זה מפתעות. אשם, תגיד כזה. סוף הסיפור. תגיד לזמן, זה מה שאתה תעשה וזה מה שאתה תעשה. And what happened in the fifth day? In the fifth day Hashem created the fish and all the birds. Fifth day. And what happened in the sixth day? All the animals in the beginning of the day were all created. How many animals we know together? More than two million species. When Hashem created animals in the beginning, He didn't have two million species. אנחנו יוצאים אחד מנקים ואחד מנקים אישיים, זהו זה. וזה מה שהביא נוח לבריח. היום יש לך, אני לא יכול להגיד, עשרות מנקים שונים. כל כך הרבה בורות שונים, כל כך הרבה בורות שונים, כל כך הרבה בורות שונים, כל כך הרבה. זה מה שהם קוראים לתקופה, תקופה נטרלית. דברים מתחילים ביחד, והם מייצגים ספיציות שונים כל הזמן. פלאס שהקלימטה של הארץ אפקטה על איך נראה אנשים ואיך נראה אנשים ואיך נראה כל האנשים החיים הם אפקטים על הארץ, הם חייבים בפרטים אחרים של הארץ. זה מה שזוהר אמר, וזה היה כבר מובן סיינטיפי. זה למה כשאתה יכול ללכת לצינה, יש לך 2 מיליארד חייבים והם כולם נראים ילדים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, שחורים, לבחור את היהודים, והם נראים כמו כל מדינות. יהודי שחר, יהודי שחר, יהודי ערבי, שחורים, יהודי איטליין. כל אחד נראה כמו המקום שהוא היה כאן עד עשרה דקות, עד עשרה עשרה שנה. אנשים נראים כמו המקום שהם נמצאים. יש יהודי שחר באתיופיה, יהודי שחר מאוד שחר ביאמן, ויהודי שחר בגרמניה עם עיניים שחרים, ואתה מחשב מה קורה? איך זה יכול להיות שחר מהמדינות האלה? התגובה? המקום. הזוהר כבר אמר לנו את זה 2,000 שנים לפני. זה מגיע לארץ שאנחנו חייבים בפרקים אחרים של העולם. ואתם יכולים לראות שזה גם מפגש את האנימוסים, כי אחרי החלטה, כשהעולם התחיל עוד פעם, אחרי שנוח קיבל את האנימוסים מהארץ, פתאום יש לכם כל כך הרבה אנימוסים שהם לא היו כבר. זאת אומרת, הוא ממשיך ליצור ספציות. וזה היה אשם-פלנס להתחיל. להתחיל, אשם רצה שהמדינה תגרום ליותר ויותר יפים יפים ויפים יפים וכל כך הרבה דברים יפים, כדי להכניס למדינה מקום בלתי חייבים. אשמחה, האחר שרוצה את המדינה הוא האדם. אז בשנתיים יום, הכל נתן, כל היפים, וזה כשאשם נתן אדם. ומפה שלו, זאת אומרת, מפה של דנא, הוא גרם חווה, עיו. למה הוא לא הוכן אותה על עצמו? בגלל שהוא רצה שהיא הייתה הוכנית לדבר על הדרך של אדם. אם לא היה אדם, לא היה איו. אם לא היה איו, היה אדם. אבל אם לא היה אדם, לא היה איו. אם יש את הממשל ויש את הממשל הראשון. אם לא יש את הממשל, לא יש את הממשל הראשון. זה כמו שזה קורה, יש אורדה בקריאשן, אדם הראשון, ומפני שלו הוא נתן את החיים לו, למה? אתה מטריד אותה כמנגינה, אתה נותן לה כל הדברים שהתורה ממלכת לך, אבל היא צריכה להבין את הטובה שלה בשבילה. היא הייתה נפגשת כמפני, כמחשב, והיא עשית לך בשבועים טובים ובשבועים רעיונים. אתה יש לך אבליגציה. כולם יש לך אבליגציה ולכולם יש לך רציון ולך עבודה בעולם. אתה רוצה להכניס את האנשים לאנשים ולהכניס את האנשים לאנשים? אתה רואה, כל הזה פמיניזם, כל הזה ליברליזם, כל הזה אנשים שרוצים להכניס את הלוחים של החיים, איפה זה נחשב אותנו? זה נחשב אותנו למקום רעיון. עכשיו, ברוך השם, זה אחד הסיבה למה הם אוהבו טראמפ כל כך הרבה. ובכל זאת, אגוי יצא ויגיד, אין יותר אבמנציה. אנשים לא יהיו נשים, נשים לא יהיו אנשים. אנחנו לא נשתמש בכל זאת. ובעזרת השם, אני אעביר לך כמה שאלות ולאחר כך יש הרבה דברים יותר מעניינים, כין ונבל, מהפרשה, בעזרת השם, ונראה את זה מחר. ברוך אדוני, לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשיה אומר הצעה הקדושה, ורחו לזעקות את ישראל לפיכך, הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר אדוני, חפץ, נאמן צדקו, יגדיל תורה,