Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this extended live session, the speaker weaves together a sprawling, stream‑of‑consciousness commentary that jumps between biblical exegesis, halachic debates, personal anecdotes, and contemporary political ranting. The monologue revisits the stories of Abraham, Sarah, Hagar, Ishmael and Avimelech, questioning the status of mamzerim, the propriety of marriage and circumcision timing, and interpreting the Akedah in unconventional ways. It then pivots to a heated critique of Israel‑Palestine dynamics, alleging that a leaked video spurred global sanctions, blaming Netanyahu, Biden, and other leaders for perceived manipulation. The speaker interlaces conspiracy narratives about Nazi immigrants adopting Jewish identities, the role of “Amalek” as a metaphor for anti‑Jewish forces, and the alleged infiltration of Israeli society. Personal recollections about familial resemblance across generations are used to illustrate perceived patterns. The talk also lampoons modern technology—phones, AI‑generated videos, and surveillance—suggesting they enable propaganda. Throughout, the tone oscillates between informal, sarcastic, and occasionally earnest, with a generally skeptical and critical sentiment toward political actors and mainstream narratives.
Chapters
מפרה שלמה, אוב לינארד, מיקי, בן ניקולס, אין הילד, אין סקסס, פוקנדרה, גבריאלה, רקע, בת קיט, ניקולס, לילון נשמת חיים, שאול בנסתר, לשחרור והצהרה של ישראל, שלום רובן בן סרה, לרפואה דניאל בן לינדה אליאנה, ליאל בת יוכבת לאה, לבן זכר לאסתר מורית בת רובי רבקה, חניאל סיגל בן שרונה, לרפואה תגוב והנפש אופטליה בן הודה ברינה, להצלחה ולרפואה ציפור הבצרה יושע בן קארן. ברוך השם, yesterday, we had a, ברוך השם, very good lecture in Queens, which I spoke about, פרשת לך-לך. First, I wanted to, today, to continue with some of the things I didn't say, but then I thought about it. I say, you know what, maybe it's better that I will start the פרשה of next, of this upcoming Shabbat, because sometimes people say, maybe we should talk about the פרשה before it happens, not after. ככה, כשאנחנו נכנסים לפרשה, אנחנו ידעים מה קורה. זה מה שאנחנו נעשה בעזרת השם. פרשה דוויירה, היא קונקציות דיוקטי לפרשה האחרונה. אחרי שהתורה אמרה לנו, הראשת 19 גמרי העולם, התורה עכשיו מתחילה לתת לנו דטיילים על החיים של אברהם. אחד מהדברים הכי חשובים שעברו בעולם. אם צריכים להחליף, הטופ-10 האנשים שעברו בעולם. הוא אחד מהם. ה' יצחק, יעקב, יוסף הצדיק, משה רבנו, אהרון, אתה יכול להכניס אדם ונוח. אז בעצם, אתה יודע, אלה הם האנשים הכי, הכי, הכי שעברו אף פעם. אנשים שאשם אמרו להם, אנשים שהם היו עם פרפסים, אנשים שאשם פרסמתו מירקלים ברור להם. אז אברהם אבינו, התורה מדברת עליהם עם קצת יותר דטאלים. האברהם, הפרסמתי של המדינה היהודית. איך הרבה פרשות מדברים על אברהם אבינו? שלושה. לך, לך, ואירה, אין חי ישרה. התורה, חברה או לא, לא חייבת להסתכל על החיים של אברהם מאז ישראל. רק בארץ ישראל. רק בארץ ישראל. בזמן שהוא היה מאז ישראל, מי יישכח? אני יכול לדבר עם אתכם, רגע רגע, מה אנחנו עושים פה? מה אנחנו עושים פה באגזיל? אנחנו צריכים ללכת אחר כך לישראל. אז ישראל, אני אקבל את ההחלטה בין ארץ ישראל ומדינת ישראל. ארץ ישראל ומדינת ישראל. אתם מבינים את ההחלטה או לא? ארץ ישראל היא המקום הכי ברור בעולם. As the Torah say, ארץ אשר עיני השם מלוקח הבאה מראשית השנה ועד אחרית השנה. The land that the eyes of your God is focusing on from the beginning of the year to the end of the year. This is metaphoric. Hashem doesn't need to focus about anything. He knows everything that happens in the world in every inch, everywhere, all the time. אבל הרזון שהוא אומר את זה לך כמו שזה בתורה בגלל שרמב״ם אמר שהתורה מדבר בשפה שאנשים יכולים להתקשר אליה. זה למה יש שם אותו אקספרשן, היד של ה' יכול להתקשר לאנשים. הוא לא באמת יש רגע יד. סמוק יוצא מהמות של ה' כשהוא מגניב, אבל בפחד. הוא יש מות? הוא יש סמוק? בטח לא. זו השפה שאנחנו יכולים להתקשר אליה. אם השם ידבר אלינו בשפה פשוטה של הלימוד של העולם העולמי, אנחנו לא יודעים את העולם של מה קורה. הוא צריך לדבר אלינו בשפה של הלימוד של השם, בשפה של הלימוד של השם, בשפה של הלימוד של השם. הוא באמת צריך בשפה? זה בשבילנו, כדי להצליח להשתמש. הוא לא צריך בשפה. אז אלה כולה שעושות אותנו, שעושות אותנו לאשם, שאנחנו יכולים להשתתף במדע שלנו למה בדיוק הוא מגיע. אז התורה לא מדברת על ידי ארץ ישראל. אז יש לנו ארץ ישראל, מצווה להיות שם, מצווה להשתתף שם, מצווה של הארץ הישראל שמייצג אתכם יותר חכמים, אבל אז יש לך המדינה של ישראל. אז יש לך המדינה של ישראל. המדינה של ישראל, לפחות או לא, היא עכשיו רולטה בנשים מאוד, מאוד רחוקות. אנשים שאוהבים הרליגיה, אנשים שאוהבים התורה, אנשים שחיטים את הישיבות, אנשים שלוחים בחורה ישיבות. אנשים שלא מתחילים להשתתף ברחוב של אנשים רליגיים אנשים שהם מגעילים על מידי חכמים הרבה דברים אחרים מגעילים. ולכן, יש לנו רולם בתורה. הרולם הוא, גדול המכתיעו יותר מן ההורגו. כשיש לך שני מיני אמצעים בחיים אמצע לגבי שלך, אם מישהו רוצה להשתתף לך ולהשתתף לך או אם מישהו רוצה להכניס אותך למקום עם אנשים לא רליגיים ולנצח את הלחם שלך. כמובן, אתה תהיה כאן במילה או שתיים, ואתה תגידל לרחוב. המקום שאתה חי, יגיד איך אתה תהיה רליגי. אתם יכולים לשאל את עצמכם למה, ואני אגיד לכם למה. ואני אעביר אתכם. תביאו לי כל מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה יכול לדבר עם מי שאתה ל� אחת מילה עם כל הצדיקים. בא אחרי אחת מילה, אתה לא יכול להכניס את האנשיה. אתה יכול להיות בטח שזה יהיה רליגי בבית. אחת מילה. זה יהיה אקסטרמלי רליגי אחת מילה. תשכחו אותו כאן בשטחים בברוקלין עשרה שנים, הוא לא יצטרך לדרך שהוא יצטרך בהר ישיבה אחת מילה. בטח. אז כשאתה רואה משהו כזה, אז אתה מבין ההפקד של המקום שהוא סביב תלמידי חכמים, אבל יש אנשים שיש להם תלמידה לתורה ולתלמידה, וירד שמיים, מקום יחסי, לא יש שאלות של רעיון, כל אחד מגניבים רליגיים, כל אחר בניין זה סינגאג או ישיבה או מיקווה, ואתה לא רואה איזה גוידר. כל המדינה, על אחד של יהודים סקולריים. כולם רליגיים שם. בשבת, אתה לא רואה מטרות. כל אדם שאתה רואה ברחוב, הוא רליגי, זה עולם אחר. אתה יכול לראות, קינג דיוויד התחיל את בוקר שלו, תהילים, אם מישהו שואל אתכם, מה זה הכי חשוב ספר שכבר נכנע בעולם אחרי התורה? התורה היא הראשונה מה זה הכי חשוב ספר? תהילים אנחנו לא יכולים להתאמן את החיים של יהודים בלי תהילים אחד יום של החיים שלך בלי תהילים זה כמו אדם עם אף אקסיגנט עדיין גדולי ישראל ראו תהילים 10-20 דקות ביום מזמן שהם מנסים ללמוד. זו היחסית אל השם. זו הספיריטואלית של דוד המלך, אחד מהפעמים חמש אנשים שעברו בעולם הזה. זה נשמה מאוד גדולה. כל מזמור מלכות. אני לא יודע אם אתם תראו את הסרטון שלי, הסרטון של פסם. הסרטון של פסם. אני כתבתי והספרתי כל 150 חלקים של תהילים. זה סרטון מדהים. כי הרבה אנשים שקוראים תהילים כל החיים, הם לא יודעים כמה זה כתוב, במה התקופה, מה הייתה הסיטואציה של דוד המלך כשהוא כתוב את המזמור הזה, כשהוא נפגש במקומות אחרות, עם קינג סול, עם אנשים אחרים. זה מדהים. התקופה שלו עם הקרש ברוך הוא יותר מכל מה שאתה יכול להכניע. אז הדבר הכי חשוב שיש בעולם אחרי התורה הוא תהילים. יש עשרות מקומות בגמרה שהחכמים מדברים על דברים מתוך תהילים ומציגים אותם כמות, מה הלכה להשתתף או השקפה, דברים או אמונה. זה מאוד מיוחד, אתה לא יכול לראות יהודית בלי זה. וכשהוא יכול לראות את הדבר הכי חשוב שיש בעולם אחרי התורה, זה ברור שאתה רוצה לפתוח את הספר עם מסגרת גדולה. אם אני רוצה ללכת ולכתוב ספר עכשיו, אני צריך לכתוב פרסומת, כמו בפרסומות הראשונות שלי. אתה רואה, אני כתוב פרסומת. אם הפרסומת טובה, הצלחה שהאנשים יכולו לראות כל הספר היא מאוד גדולה. אם הפרסומת מגניבה, הרבה אנשים לא יבנים אפילו את הספר. הם יכולים לבית הספר. They open the introduction, they begin to read. They see five, six things they like. Wow, that's going to be a good book. They take it. Introduction is very boring. Next, they go to the next book. Davi wants to make a statement. I'm opening, this is an opening of the most important book in history after the Torah. What's the first verse? אשרי האיש אשר לא הלך בהצד רשעים ובדרך הטעים לא עמד ובמושב לעצים לא ישב. Let's talk about the end of this verse. He never was present together in a place with wicked people. But not just wicked, le'etz means someone that makes fun at everything in life. Everything by him is a joke. Praying, joke. Learning, joke. מדבר עם אמא שלו, שחק מדבר עם ילדים שלו, שחק חברים, הכל שחק, שחק, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אביץ'אי, אנשים צריכים לבחור את הדבר הכי אימפורטן, לדעת אתם שהדבר יודעים, הכי אימפורטן בחיים הוא, איפה אתה חי ועם מי? אם אתה חי עם קרימנלים, ביותר זה תהיה קרימנל. אם אתה חי עם אנשים לא מגניבים, אתה תראה כמו הם. אם אתה חי עם אנשים שעובדים טאטוויזים על כל שלבים שלהם, זה רק דבר של זמן, עד שאתה גם יכול לספור את הלב שלך עם טאטוויזים. אתה עובד עם אנשים גרידים, שכל מה שהם חייבים זה זמן, זמן, זמן ורעיון, אתה תהיה זמן גרעי. ואתה תהיה תמיד עם קמפטיציה שלהם, מי יכול לראות יותר? במקום, עם הטרקים, עם הביתה. אתה יודע מה אני מדברים. אם אתה אומר, אני רוצה לשתתף עם תלמידי חכמים, אני רוצה להיות אראה של אנשים שכל רעיון שלהם הוא תורה, ותורה, ורעיון, וכל דבר, כל יום, אפילו בזמן השבוע, לא רק בשבת. ברגע, דברי תורה, דברים, מה זאת האמת, מה אשם קורא, מה זאת זאת? אתה תמיד מסורר את עצמך עם אנשים חולים, ואתה תהיה אחד מהם. הגמרא נותן לך דוגמא של ריש לקיש, הוא היה שימון בן לקיש, הגנגסטר, איזה יום הוא ראה סופו של אצל אישה בברקה, הוא פלטה, הוא פלטה כל הזמן, הוא התחשב שזה רבי יוחנן. זה לא היה אצל אישה, זה היה אצל אדם. הוא אמר לו, רבי יוחנן, לא לדעתי, יש לי אחה, היא יותר יפה מאחורי. אבל אני מוכן לעשות שידוך לך, רק אם תהיה בנושא שלנו. לזה, אתה צריך ללכת ללמוד כמה שנים. כשאני רואה שאתה תהיה בן תורה, אני אעשה אותך עם אחת אחת שלי. והוא אמר לו, אמא שלי היא יותר מגניבה ממני, בגלל שהגמרא אמר שרבי יוחנן היה רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי אם היא רואה את המצב של כאלה חולי צדיק, זה אפקט איזה ילדה היא הולכת להיות. אתם יכולים לשאול, איפה זה אומר שמה שאישה רואה אפקט את ילדה שלה? מי יכול להגיד לי קורס בתורה? עם הלכה? יעקב עובד על לבן. לבן הוא גדול גדול. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא מנסה להכניס אותו 100 פעמים. הוא אם מנסה להכניס אותו 100 השיפור יבוא עם כאלה דקות, ברונות, כאלה דקות, פעמים הוא נותן להם... האלה שיבואים ככה, הם יהיו שלי, כל האלה יהיו שלו. הוא אמר לו, תקשיבי, כי בעיקר אלה הם הקטנים. אז הוא אמר, הלוי שלי הוא מגניב, הוא נאיב, הוא לא מגניב. הוא לא יש בין גדולים. תן לי להשיג אותו עוד פעם. אבל יעקב אמר לרחל, Your father is a crook. With a crook, you have to be a bigger crook. Meaning if someone now is deceiving you and stealing your money, and you have a way to trick him and get your money back, even though your trick will be worse than his trick, it's kosher. You're getting back your own money, you're not stealing. אם נבלת, תתנבל. סלו רבותיי, יעקב טריקט עם. כשהלכה לדרוק, זה מנהל ומנהל, זו פארטיה מיסטרית במנהל ובקלאב. המנהל והמנהל כולם מגיעים לדרוק. זה כשהם מייצרים את הילדים שלהם. אבל יעקב נותן דקות, והוא נתן אימציה השיפור שצריך להקבל. ואז כשהנשיאים היו מגיעים, כמו שהם היו מגיעים, זה מה שהם ראו. וכל הילדים שהם נפגשו הם נראו ככה. אחר כך אף אחד אמר, אני לא ראיתי את זה. אם זה נכון או לא, אני לא יודע, אבל אם זה נכון, אולי זה יעזור לנו להסביר, להסביר את הפנומנה הזאת, שהייתה קפלית ביטחה, אבי ואישה, ואחר כך האישה התחילה לתפקיד, והיא נותנת לבית לבית ברק. בטח, ברגע, הוא התחיל להגיד, זה לא ביתי שלי, אנחנו קבלנו ביטחה, איך זה יכול להיות? היא אמרה, אני אומר לך, אני יודע שזה נראה קטן, אבל זה צריך להיות ביתי שלך. הם הלכו ועשו דנאי, וזה היה את הלילה שלו. הדנאי דמיין שזה אבא שלו. הוא אמר, איך זה יכול להיות? לא יש אף אחד ברחוב בשבילי שלי. ואז הם הרגישו שהייתה פיקציה של יחסי בייסבול ברחוב ברחוב, מתחת לידיים שלהם, בדרום שלהם. לפני שנים. מה שהייתה רואה כל הזמן, הופך לאמצע של הלילה. בגלל זה, יש הרבה דברים אחרים שמאפיינים את הדרך שהם נראים. כאילו, אני אתן לכם דוגמא. אם אתם הולכים לצינה, יש לך 2 מיליארד חינוניים, והם כולם נראים דווקא ככה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, הם כולם ילדים, כמעט כל שלהם גדולים, לא כל כך גדולים. יש תמיד חלוקה למהלך. אני הייתי שם בשינה, אני הלכתי, אני הלכתי מההונג קונג לגואנג'ו, בעוד שעה וחצי, ואז אתה צריך ללכת לתוך הברירה, ללכת לתוך הארץ, אתה מנסה ללכת באמיגרשיה, ואתה יודע, כל מה שיש שם הוא גדול. ליטרלי, אני ומי שיישבים, ומיליון אנשים קיניים, ליטרלי מיליון אנשים קיניים הולכים. זה נראה כמו שזה ית מצרים. אני אמרתי לדבר הזה, אני מרגיש שהייתי באקסטודוס של איג'יפטיה. כל כך הרבה הולכים, איזה סין. אני ראיתי את כל שלהם, אני לא ראיתי אחד גדול, עכשיו אחד גדול, כל אחד, קטנים. אז אני אמר לו, מה? אף אחד לא גדול כאן, אף אחד לא גדול כאן. הם כולם נראים נחמדים. הוא אמר לי, אם אתה יכול ללכת לסופי הלב, הכי גדול שאתה יכול לקבל, זה 8. אתה צריך עבודה ספציאלית. נכון? הם כולם יושבים קטנים. אז עכשיו, איך זה אפשר ש2 ביליון אנשים כולם נראים מאוד נחמדים? ההתגלגה היא שהאנשים הכיניסטים לא היו במגזים. הם חייבים שם לעשרה אלף שנים. והאוויר שהם חייבים שם בקינה, תמודדו שכלם נראים ככה. אם תמודדו כל האנשים הכיניסטים לעשרה אלף שנים לאפריקה, תמקדו להראות איך כל גנירה תהיה גדולה וגדולה וגדולה, לפני 10-15 גנירות, תהיה להם ילדים ברחים. תראו, סקנדינביאנים, הם כולם בלונדים ובלונדים. זה כמעט אימפסימטי למצוא מישהו שם, לא ככה. הם כולם באותו מקום, הם כולם נראים נחמדים. יהודים נראים כמו לכולם. יהודים קיניים, יהודים נחמדים, יהודים בלונדים, יהודים ערבים, יהודים איטליים, כל מיני מיני יהודים, למה? כי הם חייבים לכל מיני מקומות. מה שאני רק אמרתי לכם, הוא כתוב ב'הולי זוהר', שהאירה שאנשים חייבים אפקט את האימציה שלהם. אפקט את האימציה שלהם. אז רבותיי, אתם רואים שהאימציה של ילדה זה לא רק דנא. זה לא רק דנא של אבא ודנא של אמא. זה גם אפקט רבותי. מה שאתם רואים, מה שאתם רואים, מה שאתם שואלים, זאת אומרת, אתם יכולים להפסיק את ה-DNA לבית או ליבית. זה מעניין, מאוד מעניין. בגלל שזה בעצם קשה לראות קלפות שהאנושה מגיעה למסורת. יש את הלכות הנצחה, ואז אתם עושים משהו אנושי שמגיעה למסורת הנצחה. זה קשה לראות קלפות כזאת, אבל זה מיוחד. בואו נמשיך. פרשת ואירה, כמו שאמרתי, ולכלכה ואירה וחסרה, מדברים על אברהם אבינו, אבל לא כשהוא היה במגזר. מהזמן שהוא הגיע לרחוב ישראל, לרחוב קנאן, שלאחר כך יהיה ישראל, כמו שהוא היה 75 שנים, וההליך שלו היה 175 שנים. סביבו יצחק חי 180 שנים. יצחק לא היה עדיף יותר מאברהם למה אברהם חי חמש שנים פחות מין יצחק? הגמרה אמרה לא לראות שחבר שלו עשאב הלכה מהדרך, הלכה לסינר, רעיון יותר טוב למות חמש שנים קטנה מאחר לראות שיש לך חבר שלך שהלכה לסקולר. אתה יכול לומר חמש שנים של חיים ללמות, רק לא לדעתי שיש לי גרנדסה רוחנית? זה נשמע קצת קשה, לא? זה לא קשה בכלל. אתם יודעים למה אתם חושבים שזה קשה להבין את הדבר הזה? אני אגיד לכם למה. בגלל שהאנשים לא מבינים את הסיפור של ילד יהודי שתהיה סקולרי. הם לא מבינים את הסיבור של הטראגיה הזאת. בגלל שהם לא יודעים את הסבירה של הטראגיה, אני אביא לכם דוגמא. אם מישהו יש גולד שאת אמא שלו נותנת לו לפני שהיא מותה והוא לא ידע את הסבירה של הגולד. הוא לא ידע, הוא לא חשב. הוא לא ידע, הוא יחזיר את זה. הוא לא ידע שכל קטנה היא 4-5,000 דולר. זה יכול להיות 100,000 דולר על המעטה פה. קויינס, הוא לא ידע. אישה מגניבה, קדימה, זה על המעטה, זה על המעטה. הוא לא יכול להשתתף את זה בטוח. למה? כי הוא לא ידע את הסבירה שלו. כשהוא מתחרר בגלל הרעיון שלו, ואז הוא הולך ומבחין, והוא ידע שהוא נכנס ל-100,000 דולר, הוא מתחרר. וואו, מה שאני עשיתי? אני רוצה שאני ידעתי שזה נכנס כל כך הרבה. במהלך הזה, האנשים לא נראה את היחידה והתורה והמצוות והחיים של אמצעות כולם. הם לא מנסים לתאר את זה כולם. לכן, כשהילדה נכנסה לאקדמיה, דוקטור, עבודה, פרופסור, אבל הוא הלכה לרליגיה. זה קורה לרעיון רליגי שמישהו את הילדים לאוניברסיטה. הם הולכים לרעיון רליגי, הם יוצאים מנהלית. ולרעיון, הם גם מתייחסים לרעיון לא יהודי, בגלל שהם נמצאים באוניברסיטה. אז האנשים באמת מתייחסים לאקדמיה, ומדעים סוציאליים, זאת אומרת, ספקים גדולים, כל משהו, עבודה, עבודה. והם לא חשבו כל כך הרבה על השלום, כי הם לא מבחינים את מבחינת השלום ומה אנחנו עושים פה. למרות זה, הם נגלטו את זה. לגמרא, הם אומרים, אתה יכול להגיד איזה מילה לגמרא, זהו, אתה לא צריך יותר מזה. יהיה בן שיורד לתרבות ראה, ילד שיורד לתרבות ראה, ילד שיורד זאת לתרבות ראה, אומרת, הוא לא מתנהג לרליגיה, הוא קטן ממלחמת גוג ומגוג. עכשיו, בקרוב, זה יהיה גוג ומגוג. הפרופ' זכריה, זכרי 14, דסקריב את אמות היום. אני עובד על עבודה גדולה עכשיו, על אמות היום. בשרד השם, חצי של זה כבר נגמר. יש לנו עוד חצי שעה לעשות. אני אראה את כל ההיסטוריה, את כל הצורכים, מה להתכוון, זה יקורה מאוד בקרוב. אנחנו מדברים ממש מאוד בקרוב. העולם יכול ללכת בכל מיני חולות שאתה לא אחר כך במחשב ההיסטורי שזה יכול, לעבודה עם ההיסטוריה. אני לא רבי. זה לא רגע שלי. זה מה שכתב בתנאי. ואגב, לזכריה, עשרה של האנשים בעולם ימים ב-12 דקות. הגאון מבינה אומר דקות, 12 דקות. והאחרון ימים לכמה דקות, אנחנו לא יודעים בדיוק, אולי חמש, אולי עשרה או שתי. השם ירחל בפעמים, בפעמים, את האנשים הטובים האחרים שלא נלמדו את הלסן שלהם, עד שהעולם יהיה ירחל. רק יהודים וגנטים ירחלים. ואז כשהמסייאל יבוא, ותבואו לתמבר השני, ומאחר זה אף אחד לא ימור, אף אחד לא יבוא. אין יותר יצררה, אף אחד לא יבוא. נשארנו פה בלי עולם. עד שנת 7,000. וזה כשהעולם יחזור ואשם יקבל את האנשים ויישב אותם במה שאנחנו קוראים עולם הבא, המדינה האחרונה, שהיא את החיים שלהם. אז יש כמה פעמונים. כשאתה מותה עכשיו כאנה רציון, אתה יכול ללכת לאבות. האבות היא מקום בשמיים, זה מקום רציון. ,אנשים יושבים עם קראון מיוחד ,והם מקווים את הגדול של ה' ,זה מה שגמרא אומר ,אם אתה צדיק ,אתה יכול ללכת ,אם אתה חי ,או יש לך דברים חי ,אתה יכול ללכת ,אתה יכול ללכת ,אתה יכול ללכת ,סקטים ראשיים, סקטים שניים ,סקטים ראשיים, סקטים שניים ,סקטים ראשיים, סקטים שניים ,סקטים ראשיים, סקט לפעמים אתה צריך את הראשון, לפעמים את הראשון, לפעמים את הראשון. אתה מנהל. זה מנהל חדש לשלום. לכל מי שצריך כמה מנהל, כך יותר אתה צריך, כך יותר זה יקרה. כשאתה מונח את זה, הם מנהלים אותך לאבות, כדי להתחיל להשיג את כל עצמכם טובים שלך. אם אתה מנהל מאוד, אתה לא אפילו יכול ללכת לאל. אתה יכול ללכת למקום שנקרא כפכלה, ואתה יכול ללכת לאל. ואתה יכול למקום שנקרא כפכלה, ואתה יכול ללכת ללכת לאל. ואתה יכול ללכת ללכת לאל. ואתה יכול ללכת לאל. ואתה יכול ללכת לאל. ואתה יכול ללכת ללכת לאל. ואתה יכול ללכת ללכת לאל. ואתה יכול ללכת ללכת לאל. ואתה שוב אני יכול ללכת יכול ללכת לאבות ללכת כשאני אעביר את החליטה. אחרי שהחליטה של החליטה של החליטה, לאל. אתה יכול ואתה ללכת לאבות. יכ לפעמים, אתה לא יכול ללכת לאבות, אתה לא יכול ללכת לאבות, אתה מתכונן. זה מה אנחנו. אנחנו כולנו פה מתכוננים. כשהמתכוננות מתחילות, זהו, אתה לא יכול ללכת לבית בעולם, זאת אומרת שיש לך יותר הזכויות, עכשיו השם יחדיר מה לעשות עם אתה. לפחות אנשים, הם לא יכולים ללכת למלחמה. זאת אומרת, הם עשו דברים נורמליים, לא יש להם סיבה. אבל ביותר אנשים, הם יכולים ללכת למלחמה. אנשים שבאמינים למלחמה, אנשים שקבלו קצת מהמצוות. לא יש אף אחד נורמליים, כמובן, כולנו יש קבלים. אבל כשנלך למלחמה, נלך למקום שלנו במלחמה. אבל המלחמה הזו היא רק עד שהמשיח יבוא. זה כמו, כמובן. אחרי שהמשיח יצא, הדבר הבא יהיה הרזירה של המות. כל האנשים רבים שהם נשארו על הארץ הזאת יחזרו לחיות. אלה שהם נשארו בישראל ואלה שהם נשארו בגזירה. אף אחד לא נשאר בגזירה. אפשר רק להרזירה במדינת הלכה. כך שהרבים הכי גדולים בהיסטוריה נשארו בפולנדיה, באומן, בבגדד. באמריקה, מה יקרה לכל אלה הנכונים? אשם יכול לעשות קול של כל מדינים ומדינים בתחום האושר וכל הגבולים ירדו, זה כמו רעיון ירדו, ואחר כך כשהם יצאו לגבי העולם, הם כולם יוצאים לבית. יש קרס, אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע את הגבולים אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע את הגבולים שלכם, אני אדע And את all הגבולים of שלכם, אני אדע you את will come הגבולים back to life. Who is all of you? Only the righteous. The Gemara say, ורבים מי ישני עפר יקיצו Many of the deceased people will rise back to life. The Gemara say many, but not everyone. And the Gemara give a list of wicked people that will not resurrect. Once we resurrected, plus the people of the last generation that just didn't die. They survived days of Mashiach. העולם תהיה רק עם יהודים וגנטים עצמים, ואז אף אחד לא מת עדיין, אין עוד אינטליגנציה, אין רעיון, אין חלום, אין פרובלמות זיכרונות, אין רעיון, אין עבודה, אין אחד יהיה חלום, אין אחד יהיה בליין, אין אחד יהיה מותי, זה יהיה עולם פרופטי. אין בלתיים, אין ארמות, אין ארצות. האנימולים יהיו... הכל יהיה מנהל. זה יהיה מרחב. אנחנו נכנסים לנגון של אדם לפני האדם. כשלא הייתה יצררה והאדם היה צריך לשתתף תמיד, אנחנו נכנסים לנגון הראשון, לנגון הראשון שהייתה לנו בקריאה של אדם הראשון. אבל זה יהיה רק עד שנה 7,000. אחרי שנה 7,000, אלף השביעי, ישראל יצטרף את העולם הפיזיכי, יקבל את כל רחבי העולם הרחבי, ותביא אותם לעולם רחבי, ושם יהיה תמיד ותמיד. אנחנו לא יודעים מה יהיה שם, אבל אנחנו בטח יודעים שזה משהו שאתם לא יכולים להכניס איך גדול זה יהיה, ושזה יהיה ללמוד. זה למה זה מאוד מיוחד להיות רציון. אחר כך אתה נפגש בעולם הזה. שבת, אתה נפגש בפעמים שלך, אתה לראה תורה, אתה שינג, אתה אוכל טוב, אתה נפגש יפה, אתה מגיע לסינגאג, אתה נפגש עם חברים שלך. זה יפה. כל שבוע יש לך חולדה. אתה חייבת לשבוע פשוט. אתם יודעים, אתם עובדים על פרסונליטית שלכם, אתם עובדים על איכותכם, אתם לא יודעים, אתם לא יודעים, אתם עובדים על עצמכם, אתם עובדים, אתם יודעים על עצמכם, אתם עובדים על עצמכם, אתם אתם עובדים על עצמכם, אתם עובדים על עצמכם, אתם עובדים על עצמכם, אתם עובדים על עצמכם, אתם עובדים על אז, רבותיי, כשהיום של המשיח יבוא, אנחנו יבואו לתקופה של הטמפר ה-3. הגמרה אומרת שהמסגרת, המסגרת הזו של המלך, באותה מירה יגיעה לארץ של שמיים. אשם הוא יכול לעשות מירקול שכל אחד יסתכל ותראה, כמו שאנחנו הייתה מנה קטנה מהחיים, ואנחנו אוכלים כל יום, ל-40 שנים במדבר, ומירקולים אחרים שקרום באקסדוס של איג'יפ, הטמפל יפה, ואחר כך אנחנו יכולים להכניס את זה, וזה יהיה הטמפל השלישי והאחר. הטמפל הזה לא יכול להפוך. הגמרה קוראה, מבחינת העולם של הנכון, יש שני פעמים לגבי הגבוה של המשיח. לפני הגבוה, ו... בגבוה. בגבוה זאת אומרת אחר יום. עכשיו. בנושא שלנו. אבל זה יכול להיות קרה 50 שנים, 100 שנים, 200 שנים, אבל זה לא קרה. אחישנה זאת אומרת שה' אומר, אוקיי, לא צריך להשתתף את העולם, הסיטואציה עכשיו היא אידילית, תן לי להחליט את הסיפור, משיח יצא וההרחבה תתחיל. אנחנו לא היינו בבריאה. אתם יודעים למה אנחנו לא היינו בבריאה? אני אגיד לכם למה. דגמרה קוראה שהספר השני נחשפו בגלל רעיון חייבת. סינת חינם, זאת אומרת, אנשים מדברו בטח על עצמכם, אנשים נחשפו את אימציה האחרים, דפיימישן של כרקטר, מגיעים סיפורים על אנשים, אוהבים אותם, נוראים אותם, רוצים לנצח אותם. אנשים לא חשבו על אותכם, נפגעו על אותכם, ובגלל זה, אשם לא היה לציון, והוא נצח את הטמפל השני. הטמפל הראשון הייתה בצורה מאוד גדולה בזמן הזה. היו מורים, היו גילוי הריות, היו עבודה זרה, עבודה אידלית. שלושה מהספרים של התורה, בגלל זה, הקבוצה הראשונה התחלתה. אבל הייתה קבוצה אחרי שבע שנים, זאת אומרת, עבודה אידלית, עבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אידלית, ועבודה אבל שבע אידלית, שנים אחרי זה נגמר. ועבודה זאת אומרת, ברגע זה נגמר. אידלית, ועבודה זאת אומרת, ההכנעה של כל אלה שהם רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים רעיונים ר את פורק או אני אותן לך, אתה צריך לאכול את הפורק. כל עוד דבר, אתה צריך להחליט, אתה לא יכול למות. אבל, גילוי הריות, שפיחות דמים ועבודה זרה, דור 3, אתה צריך למות. עכשיו קורה לדור השני, מה זה הופך ללשון הרע? לגסיף, לגסיף, לכל את הדברים האלה. אנשים הופכים אחד אחד, אנשים הופכים אחד אחד את החיים. זה נגמר את הטמפול השני, ולעשרה אלף שנים זה לא נגמר. הגמרא אומר, מפה אנחנו נלמדים, שדבר לשון ערה על מישהו אחר, הוא נכון למורים, לגלוי הערבות, ולגלוי העריות, ביחד. שלושה ספקים שאתם צריכים למות, ולא לעשות את זה, שלושה ספקים, תביאו את זה לסקל, אתה קיבל ראשון הרע, מוציא שם רע, עושה דברים, מנצח אנשים, עושה כל מיני דברים לנצח את החיים שלהם. זה נקרא סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם, סינת חינם עכשיו, כשתהיה לך קל בעצמך, תהיה לך קל בעצמך, ובגלל זה תהיה נפגש. עד שהקל לא יכול ללכת, לא יש לך הזכויה שהנפגש יכול ללכת. אם תהיה קל, אם השם נפגש לך בגלל שאתה אנרגי, אתה אנרגי, אנרגי, כל הזמן. הוא נפגש לך. עכשיו אתה צריך לעשות תשובה ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מהרגע ולחזור מה איך הרבה שנים זה לקח עד שישם החלטה לנצח את הספר השני. הספר הראשון היה 410 שנים. הספר השני היה 420 שנים. בין כך היה 7 שנים עם אף ספר. אחרי שהספר השני נצח, אנחנו צריכים להכניס שהרבה שנים, אני לא יודע, חמש שנים, עשר שנים, עשרה שנים, שלושה שנים, לפני ההפכה, אנשים הפכו אותכם, סינת חינם. אני לא יודע בדיוק כמה זמן, אבל זה לא היה כל 430 שנים. זה היה קצת לפני ההפכה, אנשים הפכו אותכם, הפכו את עצמכם. ואז השם אמר, אוקיי, אם זה מה שהילדים שלי עושו לגבי אחד, אני לא צריך בית המקדש, וום, נגמר בית המקדש. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו מגניב, אתם אולי לא חשבו על זה. אם אתם קבלו כמה לשון ערה שהאנשים מדברו על אותכם לפני הפרעה של השני בית, כמה אנשים חייבים בישראל? פעולה עשרה אלפים אנשים, זהו. הרבה מהם לא מדברו על לשון ערה, האנשים, הילדים, איך הרבה אנשים, אולי 50,000, אמרו לשון הרע, אולי, אני מבטיח. מפני כמה עשרה אלף אלף, אולי 50,000, עושים את זה יום ליום. הוא מדבר על רובן, ורובן על שימון, ושימון על זה. כשאתה רוצה להכניס סטטוס של החברה שלך. הוא היה צריך ללכת לכל חברה של החברה ולכל חברים שיודעים לו, ולחזור שעה עם הוא, ושעה עם הוא, ושעה עם הוא, ושעה עם הוא. אם אתה רוצה לרעיון את החיים של מישהו, זה יקרה לך שבועים. שבועים, עד שאתה מבין את כל המדינה, שזה הרבה, שתהיה מזל שלו, זה מוזר. זה יקרה לך שבועים, לרעיון את החיים של אחד יהודים. אם אתה רוצה לרחוץ את החיים של עוד יהודי, פעמים יותר. אז את כל החיים שלך, אתה מנסה לרחוץ את החיים של אנשים? כמה אנשים אתה מנסה לרחוץ? אולי עשרה אנשים. את כל החיים שלך, לשון ערב, מלאה ללילה. לרחוץ מאחד לאחד, בתורה שלא תלך רחיל בעמך. כל האנשים ביחד, הם מדברו כמה מיליארד פעמים לשון הרע בעולם, 10, 20, 30 שנים לפני שהמקדש בית המקדש הופך. היום, אחרי שעה באינטרנט, אחרי שעה באינטרנט, כמה מנגנון ומנגנון של אהבות, ולפעמים אנשים מנגנים אותכם, כתבים לאהבות, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנגנים, מנ אנחנו כבר עושים 100 פעמים פחות ממה שעושה לבית המקדש להחליט להחליט. במיליון שעות. מיליוני פעמים במיליון שעות, כל שעה בעולם. מיליוני. זה לא היה קרה לפני ההחלטה של הבית השני. לא היה מיליוני פעמים. תזכרו, לא הייתה כל כך הרבה אנשים, וצריך לעשות את זה מניאלי, לא עם פרס מגדל. אז עכשיו, אם המילה של לשון ערה ושל סינת חינם היום היא בעקבות מיליון פעמים גדולה ממה שקשור לתחילת התחילת השני, מה היכולות שהתחילת השני תהיה בקבוצה שלנו לפרעה? התגובה היא איתה. אין היכולה בכלל. וכל מי שלא רואה את זה ולא מבין את זה, הוא בלין. אתה חיים בלום. אין סיבה. אנחנו, אנחנו, אנחנו, כל אחד מהם, עם הדרך שלו, עם איגו שלנו, עם האנגר שלנו, עם האנגר שלנו, עם הרגל הגדול שלנו, אנחנו הרציניים למה לא יש בית המקדש. אם אתה חושב שזה מבחינה שלי, חושב עוד פעם. הגמרא אומר, כל גנירה, שהמבר לא היה בניום שלהם, זה מיוחד כמו שהם הפגשו המבר עם עצמכם. זאת אומרת, כל אחד שלנו, כשנמצא בצד אשם, אחד החוקים שלנו במסגרת נהיה, אתם פגשו המבר שלי, ואני בטח נגיד, אשם, מהמבר? אני לא רציתי לנצח איזה קבוצה, אני רציתי ללכת לשול ולרשום את השול, כן, כן, כן, אבל אתה נצח את הקבוצה שלי של ירושלים. איך אני נצח את זה? הוא לא היה קבוצה בגללך. ואז אתה רואה את כל הלשון הרע, וכל הסינת חינם, וכל הנצחות, וכל הנצחות. בגלל זה, אתה צריך לדעת עוד דבר. ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות שלהם ,לשון הרעה ,המצוות זה לא מישהו מהקיבוץ, שלהם רודה, , עשרה שנים לפני. לא, לא, זה אחד הגדולי הראשונים. זו מיוחדת מיוחדת. השאלה היא מה יקרה אם האנחן עשה תשובה, הוא יוצא את המצוות שלו או לא? אם זה מצוות, בואו נראה, הוא בא לאנחן, הוא התאמין לו, והוא התאמין לו, הוא יוצא את המצוות שלו. אבל, לפעמים, אנחן לא תאמין. זה מגיע לנקודה. אם מישהו מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מורד את ארה״ם, מור תספרו לי משה. לא, לא, אני לא תספרו לך. חמש דקות. תספרו לי משה. לא, לא, לא. תספרו לי משה. אוקיי, חמש דקות, אני כנסתי עם אתכם. לא, לא, לא. בואו נמצא כמו אחת. אתה בא היום, אתה מבקש. הוא לא רוצה לקבל את זה. אתה מבקש כמה דקות, אתה בא אחר כך. הוא לא מקבל את זה. אתה מבקש כמה דקות, אתה בא אחר כך. שלושה פעמים. ואתה לא צריך ללכת אחר כך. מה יקרה אם הוא תלמיד חכם, הוא ידע תורה, הוא מלך תורה? אפילו מיליון פעמים אתה בא, אם זה לא מבין אותך, אתה לא יודע איך להגיע. אפילו אלף פעמים. כל יום אתה בא, לא, אני לא מבין אותך. ביום הבא, אני לא מבין אותך. ביום הבא, אני לא מבין אותך. שלוש שנים, אני בא לך כל יום. כבר מיליון פעמים, אתה יכול להגיע מיליון פעמים. אני לא מבין אותך. מה זאת אומרת? אתה פגשת את העולם שלך כדי להגיע. עולם שלך הבא הוא במידה שלו. אתה מנצח במידה של המנסטר חמאס עכשיו. זו לא מצב טוב. אם התלמיד החכם הזה, הרבי הזה, הוא מדבר עליו, ואתה סייע עליו, והוא לא רוצה להסביר אותך, אתה לא יש לך עולם הבא. מלבין פני חברו בערבים אין לו חלק לעולם הבא. חברו, meaning an ordinary person, unless he forgives him. If the חבר says, you are forgiven, I forgive you for my art, no hard feelings, you got your share back to the world to come. If he refuses to forgive up to three times, okay, I tried three times. But if he's a תלמיד חכם, no matter how many times you come, if he does not forgive you, you will not have עולם אבד. Did you know that or no? Of course, you don't know. If we don't learn Torah, how are we going to know? That's the Gemara, Rabotai. It's written in the Gemara. עמל בין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. You insult a person in public, it counts like you murder him. And also the Torah says, עמל בין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. God forbid. It's not a joke. ארבעים שנים של עבודה קשה, תורה, מצוות, אוהבות, לחיות את הבדמידות, סדקה, סופרים, אגני, פרבלם, ילדים, וואו! לעשות את זה לעולם הבא. אולי נעשה, אולי לא. אחת דקה, היום באינטרנט. טיק טיק טיק טיק טיק. את האמת שלך נפגשת. אבל זה לא רק שאתה לא יש לך עולם הבא, אלא שתהיה לך עולם אביון בעולם הבא. בגלל כל המרכזים שקרו, אתה צריך לבחן לכל אחד אינדיבידואלי. לגבי זה ולגבי זה, וזה אמר את האחרון, אז אתה צריך לבחן. אז אתה יכול להיות מיליון אנשים שהם פשוט אקצפטים לשון הריין לילה, כל אחד מהם התהפכו בצורה אחרת. אחד שלהם עשו את זה, אחד שלהם עשו יותר לסיפור, אחד שלהם עשו משהו עם זמן. זה יכול להוציא מטען, ספירטואלי הוריקן. האנחה צריכה לעבוד על כל אחד. זה יכול לקחת מיליונים של שנים. אחד שלהם בא לחפץ חיים. הוא אמר לו, רבי, איך יכולה שהאנגלית לוקחת את הלשון הרע? אף אחד לא ידע יותר על הלשון הרע מאשר חפצחיים. הוא כתב בית הלשון הרע. אז הוא שאל חפצחיים איך יכולה שהאנגלית לוקחת את הלשון הרע? והחפצחיים אמרו לו, תביאו אליי, אני אראה לכם. הוא קיבל פילה. לפני זה, הפילה הייתה בנים. הוא הלכה לביתה, למעלה. התחלו להתגלגל עם דקה על הרגל, כל הרגל התחלו להתרחק בעולם, והחפץ חיים אמר, אתם רואים את כל הרגלים? עכשיו צריך להתרחק אותם ברגל, וככה אתם מנסים לשון ערה. הרגל נראה לו, רבא, זה אי אפשר. הוא אמר, בדרך כלל, אחרי שתקשר את הרגל, את הליאה שלך תחלת, אבל לא הליאה של העולם הזה. בכל מקום, אנחנו נמור. עשר שנים יותר, עשר שנים פחות. זה פרק של העין. החיים האמיתיים. ובאיזשהו מקום, לא יש להם עבודה. החזל שאומר, מאובד לא יוכל לתקון. אתה עשית שיטה באינטרנט לתמודד עם אנשים לרחוץ מהרליגיה. ב-20 שנים, 100 אנשים רחותו מהרליגיה בגללך. היו מתים עם אנשים רעיונים, הילדים היו לא באמת... הם היו אנשים רעיוניים. כל סין שכל אחד מהם מגיע, הולך לגביך. אתה צריך לבן על זה. אפילו אחרי שאתה מותה. אפילו אחרי שאתה מותה. אתה כבר מותה. אתה מותה על ההכנעה. אבל בעוד ראש השנה אתה מותה עוד פעם. לגבי כל הדברים האחרים שעברו את העם הזה. ובשנה הבאה, הם נקבלו את כל הדברים אחרים, ואתם צריכים לבנות לגבי העם הזה, ולילה הילדים, ולילה האחרים, עד לסוף היום. מי יכול לראות לי את הסורס של התורה בגלל זה? בגלל מה שאמרתי? כל מה שאמרתי, אם אתם יודעים אותי עד היום, זה רק עם הסורסים. איתה דבר לא יוצא מהעצמי. Who can show me the source in the Torah for what I just said. In the Torah and in the prophets. Two sources I'll give you. Let's start with the prophet. Prophet Jeremiah. There is a verse over there that Hashem declared about himself that he pays the person according to the fruits of his action. שלם לאדם כפרימה על הלב. The fruit of what came out of his deeds. Good deeds, bad deeds. Chain reaction. What will happen after you did something good? You get rewarded. What will happen after you did something bad? You get punished for everything that comes out of it. The tree creates poison every day, every day, every day. It's a new punishment for this poison, for that poison. קריאה טובה, כל יום זה מרצה חדשה, לזה, לזה. וכשהקין מורד את ה'הבל, המורד הראשון בקריאשן, השם שאל אותו, איפה הוא? אני לא יכול לדעת, אני קריאשון? הוא לא יכול לדעת, הוא לא יכול לדעת את השם. תזכרו, זה רק, העולם פשוט התחל. הוא לא היה יודע על איזה סמפול. אז הוא אמר לו, אני לא יכול לדעת, והשם אמר לו, חכמים שואלים, מה זאת אומרת חכמים? דמים. כל דמי אחיך, כל דמי אחיך זורקים אליי מן האדמה. He should have been, כל דם אחיך. דם is single. דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, דמי, איזו ארוחה דמי, יש לך, אבל ישראל מדבר על הרבה ארוחות. התגובה היא שהארוחות של כל אדם שצריך להגיע מהאבל הזה שהם פשוט נותנים. אתה צריך להתפס על הילדים ועל הילדים הקטנים עד הסוף של היום. בצד השני, אברהם הבינו, הוא היה ברוך ישראל הראשון מקרב בעולם. He started to create people. Every person you make him religious, count like you created him. As it's written, ואת הנפש אשר עשו בחרן. The souls that they created in haran. It doesn't say the souls that they saved in haran. You save souls. But Hashem didn't use the word save. He say created. אתה הוכנת את הלוח של האנגלית הזו, שהיה אגוי, ועכשיו הוא נהיה יהודי קושר. הוא היה אגוי, אתה אוכל מה שהוא רוצה, הוא לא קיבל שבת, הוא היה אגוי. מה שהוא רוצה לעשות, הוא עושה. ולפעמים הוא חיים עם מנצחות ותלוי. אז, רבותיי, בואו נמשיך. עכשיו התורה מתחילה להסכם דברים מאוד מעניינים שקרות. הדבר הראשון שקרה, אברהם אבינו סרקמציז את כל אנשים שלו, את הלך שלו, גם ישמעאל, יצחק, ואת עצמו. סרקמציז את עצמו. כשאתה עושה סרקמציזיון על אדם, מה היה היום הראשון אחרי הסרקמציזיון? איך היום שאתה נשאר ביותר? היום ה-3. אשם קם לאברהם בשביל שלושה יום לבוא אליו. מפה אנחנו נלמדים שהיום הכי קריטי לבוא לשיק היה בשביל שלושה יום. אני אראה לך דוגמא של מה שאני מדבר עליו. דגמרא, אפילו איך לבוא, אפילו איך לבוא לשיק, אתה יכול. אתה יכול לבוא לשיק, אתה יכול לבוא לשיק, לבוא לשיק, אתה יכול לבוא לבוא לשיק, אתה י תקשיבו קצת, אם אתם רוצים לבקר את החולה, יש רגלות. אתם יודעים את זה? למשל, אם אתם באים לבית, אתם לא יכולים לנסוע. למה? בגלל שהספירט של ה' הוא על ידיו. ה' הוא בבית. ה' הוא לבקר את החולה. יש רגלות על זה. אבל נראה את זה לכם. ויאר אליו ה' באלוני ממרה. ראשי כיף, לבקר את החולה. ה' בא לבקר אברהם שהיה חולה. אמר המיכם הברכנין, היום שלישי למילתו היה, הוא בא הקדוש ברוך הוא ושאל לשלומו. It was the third day of the circumcision and HaShem came to visit Avraham. We have a problem here. What's the problem? It's written in the Jewish book of law, Shulchan Aruch. יורד דעה, סימן, שין, למדה, סעיף א', This is what's written. מצווה לבקר חולים. It's mitzvah to visit the sick. הקרובים והחברים נכנסים מיד. The relatives and the friends coming right away from the first minute he was hospitalized or he fell to the bed in the house. Relatives and friends are the first one to walk in. והרחוקים אחר גימאל ימים אנשים לא כל כך קטנים, חברים שאתה מרבה פעמים קוראים להם שלום, הם רק יכולים להגיע אחרי השבוע השני. למה זה? אתה נותן פריארטיה לאחרונים להגיע. אם יגיעו חיילים, האחרונים לא יכולים להגיע. הוא עומד בקטנה קטנה עכשיו, זה יהיה קטנה קטנה. ראשון, יגיעים האחרים הקטנים, האחרון, האחרים, הילדים, חברים טובים, אוקיי. אם זה הכן, אז אחרי החלטה שלושה, זה נגמר. חלטה שלושה, זה אנשים של ה-VIP. אחרי החלטה שלושה, זה אנשים לא של-VIP. אז השם בא חלטה שלושה. אז מה, השם לא של-VIP? הייתה אף אחד קרוב לאברהם יותר מאשר השם? למה השם בא לראות אברהם רק חלטה שלושה? זה יותר מאחר שלאור. ידיד השם ישכון לבטח ידיד השם ישכון לבטח ידיד השם ישכון אז התגובה היא, לא כל חלוקה היא היותה. האנחן מקבל פרק רחוק, הפעם הראשונה היא קריטיקולית, הפעם הראשונה קריטיקולית, הפעם הראשונה קריטיקולית, לבטח אולי לאחר כך זה לא נכון. האנחן יש חלוקה, חלוקה גדולה, הפעם הראשונה, הפעם הראשונה, אתה צריך להצטרף ברגע, זה כשהוא נשאר. אבל בברית מילה, אתה רק מתחיל לנשאר בפעם הראשונה. הפעם הראשונה, שתי פעמים, זה לא כל כך הרע, לא נשאר. הספרים מתחילים ביום חדש, כי אנחנו מדברים על הברית מילה של אברהם אבינו. אברהם אבינו... כמה עוד היה אברהם כשהוא סיימנס את עצמו? 100 שנים. הוא היה 99 כשהסרה הייתה ראשית. 100 שנים עכשיו. כמה עוד היה ישמעאל? -13. -13. כמה עוד היה יצחק? ארבעה, כל השלבים, כל אחד עם את עצמו, ילדים, גדולים, כולם היו סרקינסייגים. אז אנחנו רואים, שלו, רבותיי, שזה מתחיל על איזושהי חלוקה. איזושהי חלוקה מתחילה בפעולה, ואז היא מתחילה בגדול. איזושהי חלוקה מתחילה בגדול, ואז היא מתחילה בפעולה. עכשיו, אז אשם בא אל אברהם אבין על יום שלושה, כשהחלוקה מתקדמה, ומה הוא רואה? שאברהם לא תקע בבד. מה הוא רואה? רואה שם, בגלל התנקה שלו. לראות, אולי מישהו יצא, שאני צריך להביא אותו, ולהשתתף את המצווה של השכנעה. אברהם מגניב לדברים. כל יום רוצה לציין אנשים, לציין דברים. לנקודה שהוא קבל אותו הוטל, וכל מי שקבל יכול להשתתף בבקשה ולאכול בבקשה בוודאי. הוא נכנס את האדם והוא אומר, תודה על האצבעות. זהו. לא, אני רוצה מילה ממך. מה יקרה אם מישהו יגיד, אברהם, אני סליחה, אני אתייסט. תביא 1,000 דולר למילה. 1,000 דולר? כן, אתה צריך לביא לכל האנשים הנכונים גם. אז, אבותיי, אברהם ראה שיש לו ארה״ם שם לו שלושה אנג'לים שהם נראים כמו ערבים בקסטום של ערבים. תעשו לי שאלה שלכם. זה היה כמה שנים לפני? כמעט 3700 שנים לפני. כמעט 3700 שנים לפני. אברהם אבינו נפגש ב-1948, כשהמדינת ישראל התחילה מדינת. ב-1948, אחר כך, בקלנדר היהודי, לא בקלנדר של J.C. Penney. אז אברהם נפגש ב-1948, כשהוא היה 52 שנים, הוא התחלתי לדעות, להביא אנשים אל השם. כמה שנים עברהם חי, 175. אז אם הוא נתן ב-1948, 1948 פלס 175, זה כמה? בנג'י, תעשו את הכלכלה שלכם. 1948 פלס 175, כמה זה? לא? 2113, נאמן? לא? באמריקה אף אחד לא ידע מת. מה יכולים לעשות? הם ידעים איך לבנות F-16 ולמטה, אבל אף אחד לא ידע 6x7. מה היא התגובה? -2123. 2123, נכון. אז 2000... אברהם פס, 2123. ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם שהכל נהיה בדברו. מנדני ון. כל מה שהשם עושה זה בגדול כלמן דה אביד רחמנה לטב אביד אתם יודעים, כשאתם מקבלים ראות רעה יש שתי ראות להנדל את זה התורה אמרה שאתם צריכים לקבל את הראות הרעה כמו שאתם מקבלים ראות טובה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כשאתם מקבלים רעה אתם צריכים לקבל את הרעה עם אוהב מה יקרה אם אתה לא בא לדבר הזה? התנועה מגיעה לך. אתה מתנועה, אתה מפחד, אתה חול. אתה לא בא לדבר הזה. אתה לא תלמד כמה אמונה. במהלך שלך, אתה נורא פחד בתנועה. ואתה מתנועה, אתה חול, אתה מפחד, אתה לא רוצה לעבוד, אתה לא רוצה ללמד, אתה לא רוצה ללמד, אתה חול. מה המסגרת הבאה הבאה אחרי האכפת את ההספרים עם אהבה? מי ידע? יש שלושה מסגרת. אני לא אגיד לכם את המסגרת הביתה. אני אגיד לכם שהמסגרת הראשונה היא שאתם צריכים להאכפת את ההספרים עם אהבה, כמו שאתם אקצפתם זמן. עם צחוק. וואו, יפה, תודה. אוקיי. הסיבה הכי קטנה היא שאתם נכנעים את השחרר עם התגלגלות ומתגלגלות. אוף, לא עוד פעם, אוי, אני לא, אני, אני לא חייבת לזה, למה, למה, כמה שחרר, אתם יודעים, אתם יודעים, זה הכי קטן. מה זה הסיבה התחתונה? לא? המגבל הוא לקבל את ההספרים עם, אם לא עם אהבה, עם מניחה. זה כבר משהו יפה. מה זאת אומרת מניחה? אני מניחה. זמן לבן. זה זמן לבן. תודה, אשם, זה זה. אני לא רוצה את זה. אני חושב שאני לא מקבל את זה. אני לא שונה ומנצח כפי שצריך, לדבר עם התורה, אתה צריך להיות מנצח. חס ושלום, התראגה פשוט קרה. אתה צריך לברוך השם על זה. תודה, כמו שאתה עושה. הגומל, הטוב והמיטיב. כשאנחנו מלאים מזה, היום, בנושא של היום, אם אתה נכנס להבין ולא להתארגן, זה כבר משהו גדול, כי הרבה אנשים לא רק לא יקבלו בהחלטה, הם יקבלו בהחלטה גדולה. זה לא עדיף. למה אני? למה עכשיו? מה שאני עשיתי להכין את זה? אני עושה כל כך הרבה דברים טובים. זה לא עדיף. אתם יודעים את הדבר הזה, זה לא עדיף, זה דבר חשוב מאוד היום. זה לא עדיף, זה לא עדיף, זה מאוד עדיף. אל תכנעו. זה מאוד ברור. אתה יודע, אני אומר לך משהו, כשאתה מנהל פוליטי, חלק מהעבודה שלך, אם אתה מוכן לעשות את זה, לא כל אחד יכול לעשות את זה. איזה אנשים רק רוצים ללכת תורה, או לתת פרסומים, וזהו. אתה לא יכול להגיד להם בטלפון, הם לא נתקעים באמצעים, אף שום דבר. איך אני אקבל את ה'פלוני', את ה'רבי אקס'? אין דרך להקבל אותו. איזה אנשים אמרו, יש גבי. יש לך... המשפחה על הכרד זה הוא. הוא יגיד 90% של הרעיון, ומתחילים רק להחזיר קטעים שאני יכול להחזיר. עם זמן מאוד מסוים ביום. אחרים נותנים את המשפחה לכולם, ומנסים להשיג לכולם. זה לא כל כך איקס, כי זה יקשה גדולה גדולה על החיים שלך. אבל יש ארגון לזה. כשאתה שומע כל יום אנשים חייבים לקרוא לדעתך, עם קרקעים קרקעים, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים לדעתך, אחד שלהם חייבים היו צריכים לראות איך הוא התחיל את המסגרת. זה לד כאילו מנגינה לבית שלך. הוא אמר על ראש השנה, אתה יודע, אני מבחן על החיים, חותמנו לחיים, מלך חפץ בחיים. אני אומר, חותמני למוות. סיימן לי בבוקר של מוות. אני צריך להתמודד בגלל את אח שלי, במשך את אח שלי. האנחה שואלת ה' להתמודד. הוא יוצא במרחב, הוא לא אומר מודה אני לפניך שהחזרת בנשמתי. כשהוא יכול לנסוע, הוא אומר, אשם, בבקשה שאני לא אחזור במרחב. ההפכה תהיה עם הם לרבה של הליב שלו. אז כשאתה מדבר עם אנשים ואתה שומע את הדברים הטובים, כן, בלילה האחרונה, קיבלתי קלטה, מנהלת רליגית. גבירתי, היא אולי שומעה אותי לפני לפני עשרה שנים, כי לפני עשרה שנים, אני זוכר שהיא הייתה קריאה ושאלה. היא עדיין לא התגלגלה. היא כמעט עשרה משהו, עשרה וחמש, אולי, אני לא יכול להגיד. היא הייתה דקה מאוד, מאוד נכנה, רליגיית. את יודעת איך לפעמים אנשים שואלים אותך אם הם יכולים להחליט ארוחים שלהם? כשהאנגלית מתגלגלה, היא מתחילה להתנגד שאולי בקצב שלי לא יכול להכניס אגז. אז אם אני נמצא עם אבא שלי, כשאני 38, 40, זה לא יהיה כל כך הרבה זמן להכניס אגז. אני רוצה להכניס הרבה אגז. אז היא מגיעה הרבה אגז. זה מיוחד. זה פרוסיג'ר. כמה היא צריכה? 10,000 דולר. 10,000 דולר. אז אני אגיד לה, למה אתם נפגעים? אולי אתם יכולים להתמודד בשנה הזאת. אני מחכה על זה עד 15 שנים, איזה דבר. אז היא אמרה, את יודעת מי שיכול לתת לי 10,000 דולר לסחרר אגזים שלי? אני אמרתי לה, את יודעת איך הרבה עבודה ארגנטיות עכשיו? אנשים עובדים על זמן עכשיו, וזה קשה להקבל. אני לא צריך לדבר על כל מיני דברים כזה, לתת מישהו זמן לסחרר אגזים. אז אני אגיד לה, בעזרת השם, אם הוא עדיין מת, הוא יכול עדיין להיות ילד או שתיים. הוא אמר, לא! אני לא רוצה ילד או שתיים, אני רוצה עשר! אני אגיד, אתה בטוח? אתה רוצה עשר? כן! אני רוצה עשר ילדים! היא התחלת לקרוא על הטלפון, ורעיון שלי נגמר. זה נגמר את הרחוב שלי. אני גם הייתי בפנים, לראות איך הרבה אנשים נשארים. אז מה יכולתי להגיד? אני אגיד, אוקיי, אתה רוצה לי להזכיר את זה בקבוצה שלי בלילה? אני אזכיר את זה בקבוצה. אולי אחד מהרחבים שיש מיליאנים, יעשו לי איזשהו אי-מייל ואני אעבוד עםו. אם הוא אומר, כן, תעשה את זה? הוא אומר, כן, אני אגיד את זה אונונימיסטי. הוא לא אגיד שם. אם יהיה מישהו בטח, אני אגיד לו שם שלך. כן, בבקשה, תעשה את זה. אוקיי. הפכתי את הטלפון. אני אומר לך, אני מדבר עם אג׳ם, כאילו זו דוטרה שלי, אני אג׳ם, למה אתה מנצח את הילדה הזאת? תראה אותה, היא רליגיית, היא רוצה ילדים. מה המצב לתת לה אחת? אני לא יודע מה קרה, היא קראתה בלילה הבאה, בבקשה, אל תכניסי את זה לדבר שלכם. מישהו פשוט אמר לי שהוא יעבור לי את 10,000 דולר. אשם ראה שהיא רוצה את זה כל כך רע. היא לא רוצה רק אחד. אני רוצה עשרה. אני הולכת להסתכל. עשרה? עשרה ילדים היא רוצה. איזה אנשים יכולים להיות עשרה ילדים, אבל הם לא רוצים. שתי ילדים וגל. זה מה שהם רוצים. איך להבין? אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, רבותיי. אנחנו לא יודעים. רק כשנמצאים בצד השם, נראה את כל ההופעה שהייתה בתחום שלנו, כל אחד מהם. הוא לא היה עם זמן, הוא לא היה עם ילדים, הוא לא היה עם חברה, היא לא הייתה עם אביו, הוא היה עם אביו, היא מותה, היא הייתה עם אביו, הוא מותה, הילדים מותו, כל כך הרבה קטעות. מפריעות, מותות, מי ידע? אישות מנטלית. כשנמצאים בצד השם, הגמרה אומרת, אנחנו כולנו אומרים, תודה לך, אשם, שתתן לי את הטורציות הזאת. אודחה, אשם, כי ענפת בי. אנחנו נתודה לאשם לכל הטורציות ולכל הרעיון שהוא נתן לנו. כשנראה את ההחלטה בעולם של האמת, כל זה, בגלל זה, יפה גדול. סופרים זה הראשון מנהיג לשלום ולשמור, סופרים ולשמור. יש דברים אחרים, חלומות, איכות, כל מיני סופרים. טוב, רבותיי, אז עכשיו, ארשם בא, הוא רואה שאברהם אבינו הוא מפחד בגסט, הוא שמלך לו שלושה ערבים. זאת הייתה עשרה עשרה מאותה שנים לפני, בעקבות. איזה ערבים יש לך? לא המוסלמים שאתם מבחינים עכשיו שהם מגיעים ללונדן ולפריס ולניו יורק עד היום. אלא כל מיני ערבים. איך ערבים? למה הערבים נקראים ערבים? מי יכול? מאיפה הלכת את זה? ערבה. ערבה. ערבה זאת אומרת חדש. ערבה. בגלל שהם חייבים בערבה, בשטחים, לא הייתה עדיין דובא, או קטר. אתה יודע? אז הם חייבים בשטחים, כמו בדווין. אז הם קוראים להם ערבים. אז השם נתן שלושה אנשים שהם נראים כמו הערבים שחייבים בשטחים. עם הכתובות שלהם. אוקיי, אז הם נפגשו. הוא לא ידע שהם אנג'לים. הם נראים כפי אנשים. והם באים, והוא הלכה אליהם, קום, קום אני רוצה לתפוס אתכם זכרו, הוא מתחיל עכשיו מהרעיון והם נכנסו בפעולה, הוא אמר לסרה בפעולה לבאק שלושה רעבים מטסה מהרעב הכי טוב, למה? היו באים, איזה יום זה היה? פסח הוא הלכה בפעולה לגבירה, הוא קיבל שלושה ילדים קפים, נתן להם למה? ישמעאל. להכניס להם. אתה יודע, קבב מידל איסטרן. שיש קבב. בהתחלה, אבא שלהם היה טוב בגריל, בגריל. ישמעאל קבל את הקפים. מה היה התרבות של קבל שלושה קפים אחרים? איזה קאף זה לא כפי של 3 ערבים? כמה הם יכולים לאכול, האלה הערבים? אתם יודעים, אתם ראיתם מידי קאף? זה מאוד גדול! זה כפי של 50 אנשים! 50 אנשים יכולים לאכול מידי קאף! כמה גבולות? 300-400 פאונד גבולות גבולות! אני שמעתי שיש פה רסטור איזשהו מקום שהם ממשלים כל יום 13 קאוסים של מלך. הם קבועים את הקאוסים בעצמם, הם מגיעים להם, הם קטעים את הפיצות, הם מגיעים להם, או מגיעים להם, וממשלים להם. 13 קאוסים כל יום. זה בעצם עושה מיליון דולר במיליון דולר במיוחד, הסטורן הזה. אז, רבותיי, למה אברהם צריך שלושה קפים לשלושה ערבים? התגובה היא כי הוא רוצה להעביר להם קפים. קפים. פעם ראיתי קפים של קווי, כמעט נפגעתי. אתם יודעים כמה זמן זה? אתם יודעים איך לגמרי זה? זה הולך כל כך לרחוב, זה מאוד גדול בתחום האחרון, ותהיה קטנה על החוצה. זה מאוד מאוד גדול. בואו נשאר, אחת הלבית של אחת הלבית זו טובה של שלושה ערבים. למה צריכים שלושה? תשמעו, רבותיי, הכל מתגלגל. בגלל שכל חלק של הלבית טעים אחר כך. הגדול לא טוב כמו התחום, והתחום לא טוב כמו החוצה. אם אני קטע 3 3, אף אחד יקבל קצת אחרת. אני רוצה לתת להם כל קצת לכל אחד מהם. אז הוא יקבל 3 קפס. טוב. צרה עשית מצות, ישמעאל קטעת את הלב, ו... אברהם נתן להם חרדל. חרדל? חרדל. מאוד טוב, יש להם טעים טובים. רגע של קו עם מסטר. למה אברהם נתן לישמעאל לעבודה? להשמחה. זה היה עבודה? עד היום, כל ערב שאתה הולך אליהם, הם יטעו אותך כראש. הם יטעו את הקטע. כל היהודים הספרדים, שהם היו מנצחים ערבית-מוסלמית, הם כולם גדולה. היהודים האירופאים לא ככה. בגלל שבאירופה, הגויים שהם גדלו הם אנשים הרבה יותר קטנים. אם מישהו אמר להם, היי, אתם לא נפגשים 50 מיני דברים. אחר כך אני הלכתי ברחוב, בקווינט, והרבי בוחר ראה אותי למשחק, הוא אמר, רבי, רבי, יש לנו מזוזה לתפוס על הדור. אתם יכולים לתפוס מזוזה לי? אמרו, אוקיי, מה הבעיה? נתן להם מזוזה. רגע, רגע, רגע, נתן לי את הטלפון שלי. אוקיי, עכשיו אני נותן להם מזוזה. אמרתי להם, לא, לא, זו אמא. לא, רבי, בבקשה, בבקשה, תגידי. אמרתי להם, לא, לא, אני צריך ללכת. לא, לא, לא, אתה בא לבית שלי, אתה לא תאכל. הוא היה צריך לראות איזה דבר היא עשית. בלעדון, טוב יותר ממה שולחן שבת. יותר ויותר וזה וזה. מה, אני צריך... בבקשה, אתה מנסה לנו. אחת שעה הוא לא נתן לי ללכת. אם נלך הייתי לרחוץ את החלטה שלהם. באותה מקומות אתה מגיע, אתה עובד שעה ושתי שעות ואתה מתייחס. סליחה, אפשר לי לקבל גלסה של מים? בפעמים. מנטלית שונה. אז ישמעאל, אברהם אמר לו, חביבי, הוועדות היו באותה, אתה נפגש את הכל, אתה נפגש אותן כמו אתה נפגש את השם. טוב, עכשיו, רבותיי, הם שואלים, איזה שרה היא? איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזה איזו אישה רליגיאלית לא צריכה לקחת פיקציורים, בטח לא בפובל. אם זה בין הסביבה, הוועדה, זה בסדר, פיקציורים של הסביבה. אבל לקחת פיקציורים בקמרה של מישהו אחר, שהפיקציור שלך יהיה בכל מקום, חס ושלום. להשתתף על זה במידה סוציאלית? אוי, מה קורה פה? סרה, היא הייתה בצד האחר, לשמוע על הקבוצה. כשהיא שמעה שהיא אמרה לו, בפעם הבאה, אתה תקבל ילד מסרה. מסרה סתם שם ומרחקה. היא לא הייתה בטוחה. היא אמרה, איך יכולתי להיות מפחדת כשיש לי כזה אבי עוד? קצת מרחק, לא? כשאבי עוד קצת עוד, אתה עדיין יכול להיות ילדים. כשאישה היא קטנה, היא לא יכולה להיות ילדים. זה קצת על האישה, זה לא על האנשים. כל האנשים של הסרטונים, 8 שנים, מתי, 40 שנים, אישה, ופה, הוא יותר ילד. הוא עדיין לא יכול ללכת. הוא יותר ילד, 8 שנים. אתה עדיין יכול להיות ילדים. אישה 8 שנים יכולה להיות ילדים? זה קל. אז מה היא מפחדת על זה? היא צריכה להגיד, אני עוד, אני לא יכול להיות ילדים. היא אמרה, הרב שלי עוד. מאוד ארוך. ואז האנגלים אומרים, למה שרה צוחקת? זכרו, הוא נראה כמו ערב, אבל יש רוח הקודש. למה היא אומרת, תשמעו, רבותיי, למה היא אומרת שהיא עוד? And she cannot have kids. That's not what she said. She said, my man is old. But HaShem, angel speaks in the name of HaShem. Angel is HaShem. It's not angel speaks. HaShem tells him what to do. He's a robot. So HaShem is telling Abraham, why Sarah said that she's old? Why? Why? HaShem should have said, why Sarah said that you are old? זה לא יכול להשתתף בין אבי ואישה. אם האשה אומרה משהו נגטיבי על האבי לרבי, והאבי יצא, רבי, רבי, מה היא רק אמרה עלי? היא אמרה, הוא מישהו נכון, הוא ישתה בטוחה טובה. מה היא באמת אמרה? רבי, אבי שלי הוא מגניב. אני לא יכול להוציא 5 דולר מהו בשנה. אני לא יודע איך אני נשאר. הוא לא נתן לי זמן, הוא מגניב, מה אני צריך לעשות? הוא היה צריך לדבר על זה לפני שהוא נתן לי זמן. הוא לא ראה בי את הביתה. הוא יכול לראות בדרך כולה בביתה, שני, שלושה ביתה, לראות אם האנשים יצאים או לא. להתקבל עם אדם מגניב הוא אחד הגבוהים הכי גדולים של החיים. לגבי שאתם לא מבינים אותי, אני אגיד לכם איך תהיה את החיים שלכם. אתם הלכים לקוסקו, עבודה של 15 דקות על רציטה. מה זה? דייפר. למה זה? לא אמרנו שאתם יכולים להחזיר גנריקה? לא, אבל הם יחזירים יותר. אני לא מבין! מה זה? אתם לא ישכחים אותי! אני עובדה כל כך קשה, מה אתם עושים? תקעתם בבית, שמוקתם סיגרה, קבלתם שתי קלטות וקבלתם זמן. היא לא אומרת את זה. אוקיי, אני אנסה לקחת את הכי יפה. מה זה? סלטים. אבל יש לנו סלטים בגראז'ה. אבל הוא היה על סלט. כל יום בבחינה. איפה אתם? אני הולך אליו. למה? זה רחוק. גס זווית. אני רואה את הילדים עם חגים חדשים. מה זה? כל שבוע חגים חדשים? ילדים אמריקאים. מה קורה פה? אמירים לי, אחרי שנה, אתם יודעים איפה אתם. אוי, וי. אתם תרצו את היום שאתה היית סינגל עם קרדיטים של אבא שלך. צרה, איפה אתה? בלומינגדל. כל יום. היא עושה עבודה אחרונה. כל קטנה. היא יש תייר פלטה. למה אתה מגיע מזה? מה אתה רוצה? פלטייר. אתה מייצר את זה מהמונים שלך. אני אומר לך קלעה. יש אנשים כזה, אתה צחק, אה? זה אנשים מנטלית. אם הוא פחד, אוקיי, הוא פחד, הוא בפרסום. אבל לא, אנשים מאוד רבים. אנשים מאוד רבים. איזה אנשים נותנים מונים. אבל הם יותרו אתכם לכל מה שאתם שואלים. הם יותרו אתכם. הם קבלו את הכרמל שאתם רוצים, הם קבלו את הכרמל שאתם רוצים, אבל אז הוא יותר 500 דעות על זה. זה יותר טוב אם הוא לא קבל את זה. האנשים צחקו יותר, זאת אומרת שיש להם תקופה עם זה. איך הוא יכול לכתוב את זה? הוא היה עם רוח הקודש. לא, זאת ריאליטה. אני רואה מה שקורה בגלל זה. אבי טוב לא שואל את אבא שלו מה הוא עושה עם הכבוד. זה הכבוד, כל מה שצריך, אתה קבל. לא תסתכל בכבוד הכרדיטה. תדעו לאשם, תעזור לי כמה כדי להעביר את אבא שלי, את אבא שלי, את הילדים שלי, כל מה שהם צריכים. זהו. כל שהאבא יהיה בכבוד, לא לרחוץ על הכבוד. אחר כך, הוא עובד על זה. זה צריך להיות פעולה מיוחדית. העבודה שלך היא לספר לאשם מONEY ולעבודה קשה. העבודה שלו היא לתת לך כל מה לעשות אותך שמחה. הוא מותה לך, אתה מותה לו. הוא מותה לך, אתה מותה לו. אתה מותה לו. אם אתה חושב על מה שיש לי, התקופה שלך לא תהיה טובה. מה צריך לעשות? מה צריך לעשות? זה לא רק עבודת מONEY ואף קונקציה, זה גם עבודת הסחרות ביחד עם אשתך. מנטלי, פיזיקלית. אתה צריך להבין שאתה צריך להבין. כשרב שמחה לוין היה רבי גדול מאוד, הם קוראים לו רבי הפריזונאים, כי הוא היה בקרוב לפריזונאים בפריזונאים כל הזמן. ב-40' אני חושב שזה היה. אז כשהוא בא עם אמא שלו לדוקטור, הוא אמר, דוקטורים, הרגע שלנו נאה. אמא שלו הייתה בעיה עם הרגע שלו. אז הוא אמר לדאגה שלנו, הלגה שלנו אוכלה. זאת אומרת, הלגה שלה היא הלגה שלי, הפחדה שלה היא הפחדה שלי. אנחנו אחד. אישטוקי גופו. בכל מקרה, רבותיי, אז עכשיו אברהם תקבל להם גם פחד. פחד. ומלח. איך הוא יכול לתת להם מלח ומלח ביחד? להקשיה. אין סביבה. ראשית, המלקה. ראשית, המלקה, כמו שהם נותנים לך ברסטורן, את המלקה, אתה מנסה. כמו בשבועות. אתה מנסה את המלקה, ואז אתה אוכל את המלקה. אתה יכול לאכול מלקה ברגע שאתה פשוט אוכל דרי. פשוט אחת, מלקה את המלקה, טוב. מלקה יכולה להיות אחר כך, אין סביבה. אם אתם כבר אוכלו מלקה אחת, זאת אומרת שיש שעות שצריך להיות. או מלקה. אז רבותיי, איפה היא שרה? היא בטוחה, היא צחוקה, השם בא לאברהם, למה היא צחוקה? למה היא אומרת שהיא גדולה? אבל מהשם, מפה אנחנו נלמדים שכדי לעשות איזון בין אברהם ואישה או בין שני אינדיבידואלים אחרים, אתם יכולים להחליט מהאמת. אם אתם יודעים, רובן אוהב שמעון. אם תגידו לו את האמת, הוא יתאהב יותר, זה ייצור רעיון. אתה לא יכול להגיד את האמת. מה אתה עושה? אתה מנסה. עכשיו, רבותיי, זה מתעניין. אשם, אברהם אמר לסרה, למה את צחקת? למה את צחקת כשהם אמרו לך שתהיה לך בית? סרה דניגה. אני לא צחקתי. אני לא צחקתי מה זה? אתה האמא, הפרופא, ואתה צחק? למה היא צחקת? למה היא מגניבה? מגניבה, נכון? הגמרא אמר, זו פסיכולוגיה של האנשים. כשהתגבות תביאו להם שם, הם תמיד צחקו. למה? הם לא יכולים לנסות את השם. זהו למה הנשיאות, זהו אחד הרגעים למה הנשיאות לא מבטיחות בדין. תסטמוניה של נשיאה לא מגניבה. למה? בגלל שהיא יכולה להיות מניפולטה ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולהתפוס ולה הם נכנים, הם פשוטים. קודם כל, אני לא רוצה שאף אחד להתעריג אותה במקום, ולהתפוס אותה, ולהתראות אותה כמנגינה. זאת בת ישראל, צריך להתפוס אותה כמנגינה. אז היא לא תסתכל. אל תמיד תסתכל כדי להגיע לקוראת. וגם אם לא יש אף אחד אחר, אתה לא יכול להתמודד על תסתכלתה שלה. למה? בגלל שהפשוטה המנטלית תעשה לה להגיד משהו אחר מן האמת. אם תהיה לה מרצה על חברה, היא תראה את אמא שלו קריאה, היא תראה את הילד שלו קריאה בקורטה, היא לא תוכל להתכוון אותו, כי היא תחזור על זה בעולם שלה. השם ידע איך הוא גרם את האנשים, הם מאוד מיוחדים. מיוחדים, עובדים עם האנושים, מנגינים גם, מנגינים על הזמן של השבוע. כל הדברים האלה מגיעים להם לפעמים לא יכולים להשתתף לדעת בגלל הרעיון שלהם. היום אני חושב שהאנשים הם כמו אנשים. אבל בלילה, לפחות, זה לא היה הכן. אתה יודע, סורה בוטאי, סרה מנגינה, האנג'לים חייגים, והם יכולים לבית סאדום. אין סאדום? קרוב ללוש אנג'לס, כמה שעות דריף, סן פרנסיסקו. אז אברהם מנסה להוציא אותם. כשיש לך גסט, אתה צריך להוציא אותם, כמה פעמים. אתה לא אומר, אתה תקבל בקטע שלך, במדינה שלך. אדיוס. תקבל, לאזי. תקבל בזור, תקבל כמה פעמים. איזה אנשים תקבל עדיין הרבה. למה? זה להשכחה. לרחוץ אותו. טוב. זאת חלק של השכחה, בגלל זה. לרחוץ הטבעות, וגם עוד דבר, להגיד דבר תורה, לפני שהוא יביא. אם לא יש לך דבר תורה, תגיד, יחיד ורבים, הלכה כרבים. זה מה שאתה אומר. זהו. אשם אמר, אני לא אכפת מאברהם את החלטות שלי לבחור את חמש הקבוצות הזאת. עכשיו מתחילה העבודה. בבקשה. אנחנו מתחילים עכשיו. יש חמש קבוצות. מהן הקבוצות החמש? סן-פרנסיסקו, תל אביב, קבוצת ניו יורק, בנגקוק ומוסקו פאריס אני חשבתי שזה רשת זיר פאריס או לונדן טוב, הן קטנים מאוד הרבה גייס, הרבה אנשים רחבים הרבה מגניבים טוב, אני מאוד קטן לאברהם, בני אברהם אני הולך לנצח את חמש הקבוצות עם פיר שתפוצו על הראש שלהם מלאב ותפוצו כולם חי. איך לא יכולתי להגיד לו בפעולה שזה הפכה שלי? אני לא רוצה שהוא ידע אחרי הדעה. אז מה קרה? תן לי להכיר אותו. טוב. מהם חמש הקבוצות? סאדום, גמורה, אדמה, צבועים, ובלה. חמש קטעות. מסוימות למה קורה פה. סטטן איילנד, ברוקלין, מנהטן, ברונגס, וקווינס. ממש, זו התחילה של היום האלה. האנשים עושים דברים מגניבים שם, בין אנשים לאנשים, ובין אנשים לאדם. מהווירות שלהם בעצם? עבודה סקסולית אורגנטית. עבודה סקסולית אורגנטית. בעצם, הומו-סקסוליה. זה היה 3,700 שנה, רבותיי. לא משהו שחשב על העולם. היום זה הכי שחשב על העולם, אבל זה לא משהו שחשב על השם. והם כל כך חשבים, הם עדיין. הם ממשיכים לגבל אפל ה' אין פחד של ה' אין סליחה אף אחד לא חושב על מה הם עושים עכשיו יש שאלה בין אברהם לאשם שאלה בין אברהם לאשם אולי יש 50 צדיקים, 10 בכל מדינה אם יהיו 10 אנשים אתה יכול להשיג את הצעירים עם הצעירים? אתה יכול להשיג את הצעירים עם הצעירים? האנג'ל... ראשון, אברהם... אני רוצה לראות לכם את התפקידה, כי הרבה, הרבה מדברים לא מתייחסים קטנטי לדברים, והם יוצאים לתוצאות אחרות. אז זה מה שקורה, תשמעו קטנטי. האנג'לים הלכו, היו לסדום, היו ברחוב שלהם למשיאה הבאה, ואברהם אמר ל'השם' אתם הולכים לقتל הצדיקים עם הצחוקים? את יספד צדיקים רשה? אולי יש 50 צדיקים צדיקים במדינת, זאת אומרת, 5 מדינת, 10 אנשים בכל אחד. זה מניין. אתם הולכים לقتל אותם ולא להסביר את המקום, זאת אומרת, את כל המקום. של 50 נכון אנשים שעובדים שם? בואו אני אקבל לכם קצת. בואו נראה שהם ישבים עם הרבה נכון אנשים, אבל יש 10 נכון אנשים. הם לא צריכים למות. אחד עובד פה, אחד עובד שם, אחד עובד מילה מאחור. אם אתם רוצים לנצח את המדינה, אין מקום לנצח את המדינה בלי לנצח את האנשים הנכונים עם זה. כשאתם נפגעו, אתם נפגעו אטומית שם, כולם מתים. אז מה קרה? מרחב של התשע רציונות שלהם, במהלך הזמן, הוא מגיע לגרום על כל סטודנטים. מפה אנחנו נלמד את זה, שאם יש קצת רציונות בקבוצה, אף אחד אחד יהיה רציון. בגלל רציונות, הם נפגשו. אז אברהם אומר, אתם הולכים לקחת את הרציונות עם רציון? הם לא יספרו את המקום של 50 רציונות? חלילה לך לעשות כדבר הזה? God forbid to do such thing. להעמיד צדיק עם רשעה? You're going to kill the righteous together with the wicked? From here we see that what is the main concern of Avraham? The righteous or the wicked? Who is he worried about? The righteous. הרבה מדברים מיוחדים, לפעולה. תראו, אברהם מפקד על השחרר. לא. אברהם לא רצה לראות שהשחרר נחשוף, אבל עבודו הראשון היה השחרר. אתם הולכים לקיום השחרר עם השחרר? אבל אם יהיו אנשים שחררים, אתם יכולים גם לשחרר את השחרר, בבית השחרר. חלילה, לך מעשות כדבר הזה להמיץ צדיק עם רשעה. How can you kill righteous with the wicked? והיה כצדיק הרשעה. מה, there is no difference between the righteous and the wicked? Meaning the righteous deserve to live and the wicked deserve to die. There is no other explanation here. חלילה לך השופט, כל הארץ. The judge of the land will not make a fair trial. לא יעשה משפט. How can you not separate between the good and the bad? Everybody is going to die, the righteous and the wicked. And Hashem answered, if I will find in Sodom 50 righteous people inside the city, בתוך העיר, ונסעתי לכל המקום בעבורם. אני רוצה לשאול את השאלה שלך. השם כבר אמר, אם אני נמצא בסדום חמישים צדיקים, אני אמין את כל המקום. לא, זה לא מה שהוא אמר. תשמע קטנטי, זה מאוד אימפורטנטי. והיום אומר השם, אם אני נמצא בסדום חמישים צדיקים, אם אני נמצא בסדום חמישים צדיקים, ונסעתי לכל המקום בעבורם. I will forgive the entire place for them. Why did he have to say inside the city? It's clear. If I will find 50 people in Saddam, if I will find 50 people in Manhattan, what do you have to say inside the city? Do you understand the question or no? Who can give me an answer? עכשיו זה מאוד אימפורטנטי לדעת למה זה קורא בלבן. מי ידע? אוקיי. אבל כבר אמרנו שהם בסדום. שהר צדיק הוא בסדום. מה זאת אומרת להיות בלבן? אה? לא, אנחנו מדברים על הצדיקים עכשיו. אוווווווו. איך, מה הייתי עושה בלי זה? אז זה מה שזאת אומרת לא רק רציונים שתקחו את עצמם בחדר ותלמדו את כל חיים שלהם בתורה ולא אף אחד רואה אותם ולא אף אחד מלמד אותם ולא אף אחד מלמד אותם ולא אף אחד מלמד אותם ולא אף אחד מלמד אותם ולא אף אחד מלמד מלמד אותם ולא אף אחד רווחי מלמד אותם ולא אף אחד מלמד אותם ולא במדינת, אף אחד מלמד אותם זאת אומרת, אני כאן לראות מי שאני יכול לשחרר. בואו, בואו, פוטפילין. בואו, בואו נלמד דפיומי. ולא בואו, בואו נלמד את זה. בואו אף אחד נלמד מלאכות. בואו אליי בשוקות. אנחנו מזמינים סוכה. אנשים כאלה הם נכנסים. אנשים שרוצים רק על עצמם והם נחשבים, הם לא רוצים להתעורר עם אף אחד. איזה נכנסה זה? נחשב שכל תלמיד חכם נחשב את עצמם בבוקר, ואף אחד לא תשער מההיסטוריה. מה זה יהיה? לגמרא אומר, אבאי אין רבה, היו הילדים, הילדים של אלי. ראיתם על אלי? לא עלי. אלי. אליה כהן. מי היה אליה כהן? הרבי של שמואל ענאבי, סמואל. כמה שנים זה היה? אה? הוא אמר 1948. איך הרבה שנים זה היה? 3,000 שנים. בזמן של רבי דוד. אלי, השם אמר ששניו לא כזה טובים כמו הוא. או לא כל כך טובים. מה הייתה התגובה שלהם? ששניהם יפגשו בזמן קטן. כולם מותים ילדים בשנות ה-40. אבאי ורבא היו מהם. כמה שנים היו אבאי ורבא? 40 ו-60. מי חי 40? רבא. מי חי 60? אבאי. לגמרא אמר, למה? שני בנים של אולי. הם היו מהקבוצה הזאת. למה אחד חי 60 ואחד חי 40? אם הכרסה היא על כל הילדים, הם צריכים למות בצעדות האיתה, בצעדות 40. למה אחד חי 50% יותר? התגובה היא בגלל שאחד מלך רק תורה, ואחד מלך תורה ועדיין גם חסדים, גמילות חסדים. אני רוצה לשאול לך שאלה, איך המצווה גדול? לראות תורה או לעשות עבודה בבקשה למדינה? לראות תורה, אין שאלה על זה. לימוד תורה כנגד כולם. לימוד תורה כנגד כולם. אני קצת שמעתי את הדבר היפה, דבר תורה. כשאנשים רואים ברכה, ברוך אתה השם, מה הוא אומר? ברוך הוא, ברוך שמו, נכון? וכשהברכה סופרת, הוא אומר אמן. I heard once, I don't remember in the name of who, one of G'dol Yisrael, that one thousand times Baruch Hu Baruch Shmo equal to one time Amen. When people say Baruch, every time you hear Baruch Atah Hashem, you answer Baruch Hu Baruch Shmo. Bless him and blessed be his name. In the end you say Amen, the Amen count like a thousand times Baruch Hu Baruch Shmo. Then a thousand times Amen, כמו אחת הזמן שאתה אומר אמן ישמר רבה מברך, כשאתה מבחן קדיש. אלף פעמים. ואלף פעמים שאתה אומר אמן ישמר רבה, זה יכול לדבר אחד על התורה. וכמה דברים על התורה נלמדים היום ביחד? אתה לא מרגיש עמוק עכשיו? אה? רק עשו מיליארד דולר היום, אפילו אם מענדני היה. מענדני יחזור עם רעיון, כמו כל האחרים הרעיונים, והתורה שאתה תלמדת תהיה עם אתה למות. אז רבותיי, אברהם ממשיכה את האגמנטים. אם, ויאן אברהם, ויאמר, הנה הועלתי, סורי אשם ללמנוד ניק, אם אני כבר התחלתי, תאמין לי להמשיך, לדבר עם המסטר שלי. אני עפר ועפר. אני סנד ועשי. למה אברהם צריך להגיד שזה סנד ועשי? הוא יכול להגיד שאני עשי. אני סנד, נכון. זאת אומרת, אתה לא משהו. מה ההחלטה בין סנד ועשי? הסנד היה עם סנד יפה, ועשי היה עם עשי יפה. זה היה משהו שאתה יכול לדבר עליו לפני שאתה יכול לדבר עליה. נכון, נכון. אתה יכול לדבר על זה. Ashes had a very glorious past, but now it's worthless. I had my days. נה, ראיתי גם זקנתי. I had my days that I was great. Now I can barely move. Ashes had a wonderful past. Sand, both of them are nothing right now. Worthless. But sands have a future. You can turn them into בילדים, שטחים, שטחים, הרבה דברים. שטח עכשיו אין משמעות. במילה אחת זה יכול להיות משמעות הרבה. אתה מבנה בילד עם זה. בלי שטח אתה לא יכול לעשות סמנט. השטח היה בילד יפה. הוא נפגע, תראו מה נשאר. אז אברהם אומר, איזה שהיום הכי טוב שלי הוא אחריי, או שהיום הכי טוב שלי הוא בצד שלי, איזה שכן, עכשיו אני אין משהו. זה הזמן, כאילו קטן. אז אנוכי עפר ועפר. אולי 50 נכון אנשים לא יהיו באמת 50, יהיו רק 45. בגלל זה, 5, אתה יכול באמת לנצח כל המדינה? מה הבעיה? 45 או 50? זה נגוש מאוד טוב, אברהם. אולי הוא היה פרשן, לא? לא, הוא היה קורדית. אברהם הוא הראשון יהודי, הראשון איבו. אז אם מישהו שואל אותך, מה זה העדה של היהודים? זה לא משהו כזה, אשכנזי, בוחרי, פרסי, אפגני, עיראקי. כל היהודים היו מקורדיסטן. אנחנו כולנו קורדים. אור קסדים. זה שם, בין עיראק לטורקיה, שם שם הקורדים חי. אז אני לא אקבל אותם אם הם 45 סליחה, תודה לך הוא ממשיך, אוקיי, אנחנו נגיד קצת 40, לא 30, 20, טוב השם ממשיך להגיד, אוקיי, 20, אוקיי ואז הוא אומר, אוקיי, אולי 10 הוא אומר, או, ל-10 אני עדיין לא אקבל אותם למה אברהם לא שואל על 5 המינימום שהוא הלכה אליו הוא 10. הוא צריך מניין. אבל על מניין השכינה לא יכולה להיות שם. אז מפה אנחנו רואים מניין. 10 הוא המינימום שאתה צריך בשפחת השם כדי להכניע את המקום. האנחה שעובדה בטנטון לתוך השול, יש שתים אנשים שעובדים, השני שיצא יביא את השכינה. השאלה היא, מה יותר טוב, להיות הראשון בשיעול או להיות הראשון שיכול לבוא ולהביא את השכינה? זו שאלה מאוד קשה כשאני שואל אתכם. אל תעצרו רק. חשבו למה. הראשון יכול להגיד לראשון שיכול לבוא ולהביא את השכינה, אבל השכינה לא באה בגללכם, היא באה בגלל כל 10 שלנו. כל שלנו יש לנו דווקא... דווקא מנצחים שהשכינה יצאה. אני הייתי... אבל אחר כך, השכינה אמרה, לא, כל שתים שלכם אין עבודה. בלי מי, אין שכינה. את הייתה פה, והשכינה לא יצאה. כשהיא יצאה, רק בגלל שלי. אני אתן לכם דוגמה. הגמראז אמרה, אם מישהו קח חול בצרפת פובלית, ויש לך מישהו שעובד עם אוקס, והכסא יפה לבית, והוא מת. האנגלית שהפכה את הביתה היא מנצחית. אבל איך גבוהה הביתה צריכה להיות לכך שתהיה מנצחת של נגליגנטיה ורעיון? 10 תפחים. 10 תפחים. זה תפח, רואים? תפח. מה זה? 4-5 אינצ'ס? 5 אינצ'ס, נגיד. 10 תפחים, 50 אינצ'ס. אם זו קטנה קטנה, אף אחד לא מותה מהקטנה. אם קטנה קטנה קטנה, הוא יפה, זהו. אבל אם הוא יפה 50 אינטרס גבוה, והוא יכול למות, בום, הקטנה יפה, הוא מותה. עכשיו, מישהו יפה 9 תפחים. 9. 9 עדיין לא מנצחים למותות. ואז באה אחר אדם ועשה את זה יותר גבוהה עם עוד 1 תפח. וגיעו ל-10. והכסא נפגע. מי צריך לציין כל הטפח של הכסא? עכשיו יש דבר. הראשון אמר, אני אבחר שזה יהיה רק 9. 9 ומעט, 10 ומעט, אני כבר מנצח. אז אני הלכתי. אתה הגיע וגיעו לטפח. הוא אמר, כן, אבל בלי 9, הטפח שלי לא יגיע לטפח. מי נכון? מי שכח פה? רק האחרון. כל יודע יכול להגיד את זה. בגלל זה, כשמישהו הולך לבית, מי נשכח לבריא את השכינה? השכינה הראשונה. זה למה החכמים נשכחו את השכינה הראשונה. אבל יש עוד פריבליגיה It's called זריזים מקדימים למצוות. You should always be the first one to run to school or to learn Torah or to come to the lecture. The first one to every mitzvah should be you. Right away, you're the first one that runs. Why? Because it shows to Hashem how much you're anxious to keep his mitzvot. Not like in Home Depot. When you come to Home Depot, excuse me, where can I find a screwdriver? זה אחרי 50 דקות, עד שזה יפה. סליחה, אתה יכול לשים לי משפחה? כן, כן. ג'ון, בבקשה, אייל 3. תסתכלי כאן, וואו, זה כבר יפה. אחר כך ג'ון בא עם הברגר שלו. כן, מה אתה עושה? אני צריך סקוד רייבר. תעשו את הראש שלכם כאילו שתמו אותו. ככה. זה לא... זה מחר, שחרית. שחריט! אובדיפו! איך הרבה פעמים זה קרה לך עם אובדיפו? אתה יודע מה אני מדבר עליה? אני לא יודע. בגלל איזשהו רגע, הם מקבלים את העבודים הכי מגניבים שם. אני לא יודע. אז לא, לא, זה לא כמה שאתה קבל מצוות. אתה רולך. הם צריכים מניין שם. אין פרבלם, אני באה. הם צריכים מישהו, אנחנו צריכים קבוצה, אנחנו צריכים לסחר את החלטה הראשונה. לפעמים הם עובדים בקבוצה. החלטה הראשונה קבוצה יותר מהאחרים, אם הוא נותן מסוים. אתם יודעים למה? כי עכשיו כל אחד אחר נותן יותר. בגללו הם נותנים הרבה זמן. אם הוא נותן חי, 18, אז השני נותן 22. אבל אם הוא אמר 1000, השלום הבא לא אגיד שלום. אני זוכר, כשהייתי מאוד יום, מאוד יום, אני הייתי, תגידי לי שנייה, אני הייתי, זה היה 1992, אני חושב. אחת הזמן בעצמי, הייתי בברוקלין בשבוע. באמת, שתי פעמים, שתי פעמים. זו הייתה הפעם הראשונה, ואז הייתי אחת פעמים. כל הזמן, 35 שנים באמריקה, ושתי פעמים אני בא לברוקלין בשבת. בפעם הראשונה, אני הלכתי ללכת בשער ציון, כמעט כאן בפארק אושן. והפעם הראשונה שאני הייתי שם. ואתם יודעים, ברוך השם, יש הרבה סיריאנים גדולים שם. זה היה ב-1992, אני חושב, או 3, או אולי 4, אבל לא יותר מ-1994. אז זה היה מה, 30 שנים? I walked in, I sit by the shul, I pray Shacharit, then they read in the Torah. יעמוד בעזרה בעיניים, get up, בעבור שמנדב תשעה לי, תשעה לצדקים שלי, תשעה לצדק שלי, תשעה לצדקה שלי, תשעה, זה כמו נפקינג שם. עשרה שנים, עשרה שנים. תשעה, אני אעבור שם. אתה מבין? אני עובד 400 דולר בשנה, עובד כמו סלב, במרחב בגה. בא לאמריקה בפעם הראשונה או בפעם הראשונה. הוא עובד, יונג גאי, אני 30 שנים, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, תשע, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, אין לי שאלה, ואז אני אגיד לעצמי, איזה מילה שאני אגיד להם אין לי שאלה, זה יהיה צחוק. אפילו אם אני אגיד את כל עבודה השבועית שלי, הם כל כך יראו לי כאילו אני איזו... אז אני אגיד, כמתנת ליבו. כמו שרצחי אשכח. הוא עדיין עובד. היום, אם אתה אומר לגבי, מתנת ליבו, זו החזירה האחרונה שאתה באמת בא שם. מה שאני אגיד? אני אגיד לך מה. אחד הזה אני נבחר לבית המצווה של אחד מהרחבים באמריקה. שם הוא לארי טיש. ראיתם עליו או לא? הוא היה איכון של C.B.S. C.B.S. Building, Rainbow Room. הוא היה ביליונר 35 שנים לפני. אחד מהרחבים. אז כשאתה מגיע לבית המצווה ככה, איזה גיפט תביא לך למישהו שעובד 15 ביליון דולר? מה תביא לו? אתה עובד, אתה עובד כמה מאה דולר בשבוע, הם עובדים בית מצווה, מי יודע מה. אתה צריך להגיע... איזה גיפט תביא לך לביליונר הזה? מה תביא לו? 1,500 דולר? 500 דולר? זה נראה כאילו צחוק. אתה תביא 200 דולר, בכלל זה אמברסמנט. אז אתה חושב לעצמך, אתה יודע מה? איזה גיפט יהיה אמברסמנט. לא תביא גיפט, אף אחד לא ידע שאתה היה שם. קצת אשכרה. אבל הוא היה מלך, הגיא הזה. הם כתבו בקבוצה, בבקשה, אל תביאו דברים, יש לנו דברים לך. יש להם כל מיני דברים יהודיים, כתבים, ארץ. הולכים הביתה עם בוקסים. בכלל, רבותיי, בואו נמשיך. עכשיו, כשהם לא יכולים למצוא עשרה אנשים נכון, אחד האנג'ל הכניס את העבודה שלו ולך, האחרים הלכו לסאדום. והם הלכו לסאדום, זה כניסה להסטרד את המקום, זה כמעט סאנסט. האנג'לים הלכו במיוחד במהלך, למה? הם חשבו עד החלטה האחרונה של היום. הם יכולו לצלם את זה בבקשה. אנג'ל לא יש סיבה. מפה לישראל, בבקשה. זה אנג'ל. זה דבר פשוט. אבל הם מבחינים מאוד. כמעט שחר. אין רעש. למה? אולי אברהם יכול להבין אשם לא לשחרר עליהם. לתת לו יותר זמן. אנג'לים של מרצה. וכשהם ראו שבאמת לא משהו יכול להיות עשוי, בזאת יום, העם של סאדם נמינה לרדתו להכניס את המקבל בסופריים. מקבל עמית. אתה יודע מקבל עמית? אתה בטח לא יודע מי הוא. כשהם ראו את האנגלים, כשהלות ראו את האנגלים, הוא הלך בקרוב להגיד להם, תביאו לבית שלי לאכול! מאיפה הוא התלכל על זה? על אבא שלו, אברהם. אבל בלות, יש כרסה שאתה לא יכול להביא גבירה לבית. אתה לא יכול להביאת גבירה. זה נגד הכרסה, אתה יכול למות בזה. הראשון הם לא רצו להגיע, בסוף הם נכנעו, הוא גם עשו להם מצה, כי זה היה פסח. ולפני שהם נפגעו, סופו של דבר, המנצחים של סאדום נמצאו והם הגיעו כולם. מי הם? כל המנצחים. זכרו, אנחנו בסן פרנסיסקו. הם סורמנטו את הביתה. מה קורה שם? המנצחים של סן פרנסיסקו? אז, They came from all over, they circled the house, and they asked Lot to give them the guest, that they should rape them. ונדע אותם, the Torah says, לדעת means to discover the intimate things. Forgive me, Lot offers his daughters, but they don't want. Get away. אנחנו הולכים להחליט את הדור שלכם. ה' אמר, קחי אותי. לא. אנחנו רוצים אותם. הם מתחילים להחליט את הדור. האנג'לים נפגעו אותם עם מירות. הם לא הולכים להראות. הם לא הולכים להחליט את הדור שלכם. ה', האנג'לים אמרו ל'ה' קחי את אחים שלכם, את הילדים שלכם, את הילדים שלכם, ולהחליט את המדינה. אתהם שתי ילדים היו מתחילים לדבר עם שתי אנשים שם. היו רק נפגשים, הולדה נפגשה, כי לאט עכשיו פשוט הגיע שם, אבל הם לא חשבו עליהם, האנג'ל פשוט אמר להם, קח את אשתכם ואת שתי האחות שלכם, חייגו את אשתכם וחייגו, אבל לאט היה אנשים חייגים, הוא רצה קודם להשתתף את כל זמן שלו, ולחזור עם זה, הם אמרו, לא יש זמן, זה יקרה כל פעמים, את המקום יפה ולכך יפה נוקלירבם. האנג'לות יחזרו את הרגלות שלהם ורצו אותם בפעמים. הם לא נותנים להם את החלטה. למה אשם חזר אל ה' אם הוא הלך לסאדום ורצה את הרליגיה ואת אבא שלו? למה? בגלל שכשהוא היה באיג'יפט עם אברהם וסארה, הוא לא סניץ. כשאברהם אמר שסרה היא אחת שלי, הוא יכול היה להגיד, סליחה אבא, אתה עשית חטאה, זאת אומרת שהיא אחת שלך. ואז הם ימותו אברהם והוא יקבל את כל זמן שלו. הוא הראשון היחיד, הוא יכול להכניס את הכל ולהגיע לבריאות. בגלל שהוא היה קטן ואברהם לא מת, עכשיו, תודה לאברהם, את החיים שלו נפגשו. הכל בחיים, מידה כנגד מידה. האנג'לים אומרים ללוהים, אל תתראו לבריאות. Because you are nothing better than these people who are about to be burned here. All these gays you see here, all of them will go on fire for their criminal act against Hashem. You do not have the merit to see how they burn. From here the Gemara say, Chazal say, to see the end of the wicked people who rebelled against Hashem, it's a prize. Not everybody gets that merit. זה כתוב שבמהלך הבא, אנשים רציונים ראו את האשות של אנשים רציוניים של הלילה, שרוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, כשהם רוצים לרחוץ בפנים שלהם, אז רבותיי, הם אומרים לראש, אתם לא יכולים לראות אחר כך ולראות אותם, איך הם נפגעים, בגלל שאתם לא משנה יותר מכם. האנג'לות לא היו פוליטיקלי נכון. הם אומרים את זה כמו שזה. אל תראו אחר כך, כי אם לא, לאברהם, אתם תפגעו עכשיו. אז רבותיי, וגם אתם יודעים, אתם לא יכולים לראות את ההכנעה שלהם. אל תסתכלו, ללכת לאברהם שבא בית אל, קרוב לירושלים. איפה סאדום? בקרוב לבית אברהם, בבחור. מאחוריו, זה כמעט שנה, עם מטה, ללכת לבית אל. ללכת, כמעט שתי יום, יום וחצי, שלוש יום אולי, מבחינת כמה רחבים אתה ללכת. ה' אמר לאנגלים, אני לא יכול ללכת לאברהם. אני מפחד, אני הלכתי מהם. הוא רעיון ואני רעיון. בגללו, אני נראה עדיין רעיון. וזה נכון. כשאתה חיים עם אנשים חיים, ואתה לא כל כך חי, אתה נראה נכון כפי להם. אבל כשאתה לא כל כך נכון, ואתה יכול ללכת למקום של... כשאף אחד נכון מאוד, כמובן שאתה נכון הראשון שם. אז זה באמת ממליץ. כפרו לו אתם רכיונים, כפרו לו אתם רכיונים, זה מגיע למי שאתם כפרו אתכם. ה' אמר, כשאתם עושים לי עבודה ויש לכם מרצה במי, למה אתם לא מבינים בית בלה? בלה, זה אחד מהחמש הקטעים שצריכים להתקשר. זה לא כל כך חשוב, יש רק קצת אנשים שייבאים אליהם, לא כל כך הרבה אנשים. והקטע הזה קצת קטע, זה לא כל כך... אולי אני יכול ללכת אליו. אולי אני יכול ללכת אליו. למה לא קוראים לך אם תלך אליו או למקום אחר? למה הוא כל כך קורא? התגובה היא... הם קוראים לבלה צוהר התגובה היא כי הוא לא יכול ללכת כל הדרך לידי העיר. אה, אם אני הולך כל הדרך לידי העיר, אני מוות. והאנג'לים אומרים, אוקיי, הקבוצה הקטנה של בלה, מה שאנחנו קוראים לבלה צוהר, אני לא אטרח את זה. אני לא אגמר את זה. הגמרא שואל, למה? אשם, אברהם לא יכול להבטיח אשם לספר אף אחד מהחמש הקטעים. אברהם הוא הרבה גדול מלט. אשם אגמר, אני לא יכול להגמר את זה לפני שאני אדבר עם אברהם. הוא לא קשור למלט. אברהם לא יכול לספר אותם עם כל שלביו. וזו רשעה שהיא מקבלת בגלל אברהם בשני שאלות לאנגל והאנגל מקבל לא לקרות בלה? איך זה יכול להיות? אתם שומעים מה שאני שואל או לא? אתם מקבלים בגללי. אני לא יכולה להבטיח אשם להחליט את המדע שלו ואתם, האנגלים שהם מקבלים בגללי, אתם בשני שאלות להבטיח להם להסביר אותם? איך זה יכול להיות? זו גדולה התגלגלת. אתם שומעים מה שאני שואל או לא? מפה חז'ל מבקש לנו בית גדול. כשאתם עורכים, אבל שמחים, אין ספרים, אין חלטה חלטה, אין שום דבר. וכמובן אתה חלטה, אבל חלטה. חלטה לנצחות. החלטה נפגעה. הרעיון נפגע. אתם נפגעים את כל מה שיש לכם. הוא פשוט נמצא מהחולקוס, מהגטו. או חס ושלום, איזו גדולה גדולה קרה לך. במומנט הזה, האנגלית הזו עם רעיון רעיון יפה יותר בפרשתה שלו, מפרשתה יותר מפחידה. רעיון נשבר ונתקה, אלוקים לא תפזה. רעיון רעיון ועד לארץ, ה' לא יכול להתפתח. רעיון רעיון, הוא לא אמר רעיון רעיון של אנשים רעיוניים ורעיוניים, לא רעיון רעיון של דרט הכי גדול זה עדיין מאוד מאוד כוחי, רעיון רעיון גלות פשוט נפגעת את שתי ילדים שלו וכל זמן שלו, הכל נפגע הוא נפגע כאן, הוא נפגע את רעיון הם שחררו את כל המקום, כל החברים שלו. וואו, אחרך קיבלתי עבודה, אני ראש המקום. תחשבי עוד פעם, אין שום דבר יפה. אימא שלו פשוט מותה. היא לוקחה אחר כך, והיא התחילה לסלב סולט. אז אימא שלו מותה, שני ילדים שלו מותה, וכל זמן שלו מותה. לא יכול להיות יותר פחות מזה. והוא צריך לרחוץ. לרחוץ, לרחוץ, לפני שתחררו. ובוודאי, האנג'ל יכנע אותו. לא חושב שזה משהו ספציאלי, אתה זקן כמו הם, אתה צריך שתמו כמו הם, אבל אתה מתחיל להשיג אברהם. זאת אומרת, הוא במהלך הכי קטן עכשיו. אז כשהוא אמר לאנג'ל, אתה יכול לספר את החיים של האנשים האלה? זו קטנה קטנה עבודה. אולי אתה לא חייבת להשיג אותם. האנג'ל אמר, אוקיי, לך אני לא אשיג אותם. לפני שכל אחד מותה, אף אחד לא ראה אתו, רשעה מרושעה. כל אחד פשוט מותה. אוקיי, מה זה המחלטת שלך? לא מותה את הסידי. תראה, סניור. אין פרובה. זה כוח חלטה. כשהחלטה הייתה יפה, ה' נכנס לסידי בלה, שנקרא גם צוהר, והחלטה התחילה להפך על האחרונה ארבעה מילים. אחרי שהם לא התבטאו, תשמעו לזה, החלטה התחילה והם לא קרחו, בבקשה, אדם, סביבנו. בבקשה, אדם, סביבו, אף אחד. הם לא קרחו. הם אמרו, הטובה, אולי אסטרואיד פגש את הארץ. חולים מגנטיים. והם נמצאים בקבוצות. במקרה זה לא היה כל כך רע. שם שלהם התחילה... גופרית, סולפר? איך אתה קורא? סולפר? סולפר ופיר. כל שלה נחשפה. הטבעים, האנשים. עידית, מי היא עידית? אישה שלה, או אישה של הלך. זה נקרא בישראל. הרבה ישראלים מפחידים קראו את אישה שלהם עדית, לא יודעים מי היה עדית. היא נפגעה בגלל... אוקיי. אתם יודעים, אז היא מתה, אברהם הוא מגיע, הוא שירה שחרית במקום שבו הוא אמר שירות מיוחדות. הוא רואה שהמצב קיימת מסלם וגמורה כמו שחרית. לוטה בפחדה להשתתף בצוהר, אולי הצוהר גם יתרחק. הוא קיבל את שתי אותיותו ולך לנסוע בגבירה, בגבירה. והאמת הייתה שהיה נכון. אחרי שהיה הלכן בלה, המדינה הזאת הייתה גם נחליטה בארת כווית. היו כולם נחליטים חיים בגרעה, עם כל האנשים החלטים האחרים. אז בסופו של דבר, המצב של אשם באמת נחליט. כל חמש המדינות היו נחליטים. האנשים של לוט היו בטוחים שהמדינה נחליטה. אף אחד לא הלכה. לא הייתה ארה״ב. לראות שהיו אנשים בלונדין. אז עכשיו, מה קרה? הם אמרים, אוקיי, זה אבא שלנו ושני שלנו. אם אנחנו לא נחשבים מאבא שלנו, לא יהיו אנשים נחשבים בעולם. הם נחשבים לו, נחשבים לו לדרוך. ומה קרה? הם נתנים. ואמון ומואף, שני בנים נתנים, שלאחר כך נחשבו שני מדינות. אברהם התחיל במתחילה לבית גראר. איפה זה? איפה חייבת הפלסטינים. איפה זה? קרוב לגזע. גזע. גזע סטיטי. טוב. כשסאדם הופך, לא הייתה עוד גסטה. אף אחד לא לומר. אברהם היה מפחד להגיד שהוא האנקלוג של לוט. למה? הוא קבל את שתי הילדות שלו נפגעות. הילדים שלו הם ממזרים. ממזר הוא ילד שהיה נפגע מבחינת התקופה. זו אישה גדולה, שהייתה נפגעה על אמא שלה והייתה נפגעה מבחינת אדם אחר. זה ממזר. אבא ואישה. הייתה ילדה, ממזר. אבא ואישה, ממזר. כל הנפגעות של גילוי העריות זה ממזר. מה על יום ילד וילדה ילדה שלא מתווכנות והם פשוט ישו ילד? מרזר או לא? לא. למה? בגלל שהם יכולים להתווכנות. הם לא מורידים לגבי אחד. הוא יקבל רגל, יקבל רגל. זה מגניב, הוא לא עשה את זה, אבל טכניקלי הם מוכנים לגבי אחד בסרמונית אחת דקה. אבל אישה מתווכנת לא מוכנה לדבר אחר, אף פעם. ובראש לא מוכן להתווכנות לגבי אחד, אף פעם. אלה דברים... וואו, הזמן מגיע. אלה דברים... לא, זה הזמן להחליט את ההתפתחה. לא, לא, אנחנו כמעט כנתיים. אז מה קרה? אז אברהם מפחד לכתוב שזה מיוחד עם הכתובה שלו. הכתובה עשיתה את השתי האותות שלו מפחדות. זו כתובה. טוב. בדרך כלל, זה היה נגד הכתובות של נוח. זו כתובה למות. אם גוי, אם הוא יכול להכניס את אימא שלו, זו פנלטה לנו. אם היא הופכה, גם לה. אם הייתה רפתה, היא לא מתפחשת. אבל אם האחים והאחות עושים את מה שהם עושים, זו פנלטה לשבע המצוות בני נוח, זה מנצח. כשהם הגיעו לגראר, עוד פעם הוא אמר את אשיותו, שרה, להגיד שהיא אחת שלה. הוא לא הלכה מהפעם הראשונה. עוד פעם, הדבר הזה. והם קיבלו שרה לבית אבי מלך. מה היה שם שלו, רב הפלסטינים? אבי מלך, הייתה שם שלו או הייתה שם? כל המלכים של פלסטינים הם נקראים אבי מלך, אבי מלך הראשון, אבי מלך השני אבי מלך גהנם ופארו גם, פארו ועוד פארו ועוד פארו ועוד פארו, הם כולם פארו כמו באמריקה טוני סניור, טוני ג'וניור אני פעם הלכתי לעבודה עם שני אנשים איטליים, האבא והבא, שני שלהם היו טוני. אני טוני, סניאר. אני לא ראיתי עד עכשיו כאלה. זאת הייתה הראשונה שאני ראיתי שהאבא והבא יושם את השני, רק אחד הוא סניאר ואחד הוא ג'וניאל. בכלל, רבותיי, כשאבי מלך קיבל סרה, טוב, ה' פניש את אבי מלך, that he cannot go to the bathroom. How many hours a person can survive without being able to go to the bathroom? It's a life risk. What do we say every day when we go to the bathroom? שריצרת האדם בחוכמה וברבו נקבים נקבים, holes, חלולים, allo, שאם זה יהיה סגן אחת שעה, אתה לא יכול להשתתף אפילו אחת שעה בלי זה. לא נכון 60 דקות, אבל קצת זמן. זה מגניב. אז רבותיי, הר שם, הם רואים שלא מי יכול ללכת לבית הלב. חשבו על כל המדינות הפלסטינית, לא מי יכול ללכת לבית הלב. מה קורה? אין כרסה פה. אין כרסה בבית. אשם לא נתן אביא מלך לדעת שרה, כמו שהוא לא נתן פארו לדעת שרה. ואז הוא בא אל אביא מלך וקרא, אביא מלך, אביא מלך מגנון, אם תקח את הזונה, תמור. אביא מלך אמר, סליחה? איך אני צריך לדעת שהיא מתה? הוא אמר לי שהיא אחת. האנגלים אומרים, קבלו אותה לגבי הרזמן, הוא פרפט. הוא ידע שאתה לא התחלתי את אשיותו. והוא ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע ידע שאתה ידע שאתה ידע ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע שאתה ידע והוא אומר לסרה, שאת הזמן הזה יגיד שאני שם לך בגנטה, ולא יכול אף אחד להבטיח שאני אף פעם התקשרתי לך. אז זה נשמע כמו שהוא רב רבי. לא? הוא לא ידע. אחרי שהוא התחשב, הוא היה מגיע. טוב. אחרי זה, סרה התהלכה לביתה. אוי וי. All the clowns say, Avimelech is the father. Avraham is married to her for how many years? 75 years. Now, she was few days by Avimelech and here you go. Yo, all the clowns. לשון הרע. I have a blog. יאללה. שרה איזה ממזר, איפה אבי מלך? אני צריך לדעת שאם איזו אישה צחוקה עם גוי, הילד הוא לא ממזר. רק אם הוא היה עם יהודי, הוא היה ממזר. צריך לדעת את זה. אז רבותיי, אז עכשיו כל הקלונים מתחילים להשחק. זה למה כתוב שיצחק נראה בדיוק כמו אברהם. חברות. אתם יודעים, אתה יודע, אני ראיתי פיקצ'אר, ובפיקצ'אר הייתה ילדה, כמעט 15, והיא נראה בדיוק כמו מישהו שאני הייתי בצורה עם 30 שנים, בחברות. זה היה ב-1990. הייתה קבוצה בוחרית בקווינס, בשעה הראשונה, בפלשינג. הייתה מישהו שם, אנחנו היינו באותו זמן, אני לא ראיתי אותו עד עשרה שנים. ואני רואה את הידי הילד הזה, ואני אומר לעצמי, היא צריכה להיות אתה. ואני שואלה למישהו שהייתה בכתוב, תגידי לי, באיזו אופציה, איך יכול להגיד שהעקבה שלה היא זו וזו? אני אגיד, כן, איך יודעים? היא נראית בדיוק כמו אבא. כשהוא היה בטח כזה, הוא נראה נכון כזה. מהפכה, אני רואה את הילדה שהיא... ואני לא יכול לראות מי היא אשתו. האחר כך ראיתי אותו והוא היה חדש. והוא התגלגל, ויש לו קצת ילדים, וזו הילדה היא בדיוק איתה שלו. ממש כמו יצחק, היא איתה שלו. אתה יודע, אני הייתי מפחד כמה שבועות לפני, הילד שלי נכנס ל-19. אז, אני חשבתי אותה דקה של אבאים שלי. כשהאבא שלי היה אולי 24, 25. אתם יודעים, חדש וחדש הפיקציות של השנים האלה. אני ראיתי את אבא שלי, אני לא זוכר שאני ראיתי אף אחד כל כך יום, ואני קיבלתי גוספים. זאת הייתה הזאת שאני הרגשתי שאבא שלי הוא חדש. ממש את המצב. גם מפרופיל. הוא אמר, וואו, כשהוא גדל, הוא החלט, אבל כשהוא כזה כמעט, אני אגיד לו, תראה איך אתה נראה כמו סבא. הוא נפגש. עוד פעם. לפעמים אתה נראה ממש כמו אבא או אפילו כמו אבא שלך. זה מה שה' עשה. אם יצחק לא נראה כמו אברהם, החלבים לא יחזרו. הוא לא האבא. אבי מלך הוא האבא. יסר ערפאת הוא האבא. ועשרה רפאה ממש חמש דקות ואנחנו כנסים. צו רבותיי, שרה נפגעת, יצחק נפגע, הם עושים להם סרקמציג'ן בארבעה ימים. ואחר כך שרה נפגעת, השם עשה מירקול לכל האנשים הטובים בעולם. כל אבא ומאמא שלא יכולו להתקדם נתקדם במומן הזה. זה מאוד מעניין. גם כל האנשים בטוחים התחלו להתקדם. כל האנשים בטוחים התחלו להתקדם. אנשים בטוחים אחרים נתקדם. הייתה הרבה רעיון בעולם. 75 שנים. האנשים ברכים נתקדם במומן הזה. ואימא שלו. אברהם עשו שתי פרטים, אחד ליצחק, בשנת ה-8, בברית מילה, כל האנשים קיבלו את הילדים שלהם, ושרה הייתה לביתה אותם. כולם ראו ששרה הייתה אמא, ואברהם הייתה אבא, אין מה לדעת. ואז הוא עשו שני פרטים, שני שנים אחרי שיצחק נפגש. למה? מה ההכרחה? כשנגמל, ואי גמל. מה זה נגמל? מאוד... היא כבר רביצן. זה... הוא התחל לנסות. לעצמי, אתה צריך לדעת, אתה צריך לנסות לנסות לבית שלך לפחות שני שנים. מאוד פעמים פשוטים. למה? אשם גרם את האדמה האמת שהביתה צריכה. כל מיני פורמולה אחרות לא תתן לביתה מה שתתן לביתה נטרלית. רעיון, כל מיני דברים. אם לא יש לביתה, לא יש לביתה. או אם היא עובדה, היא לא יכולה. אוקיי, אבל תנסו. איזו אנשים זה פשוט מגניב. הם בביתה והם עדיין לא רוצים לעשות את זה. הדעה היא, לנסות לעשות את זה לפעמים שני שנים. לפעמים, הנצח היה חדש היום, אבל עד אולי פעמים שני שנים, אם הייתה אישה שעובדה, היא לא יכולה להתגייס לנצח עוד פעם. הייתי רואה היום, ראיתי סרטון, שהיום זה לא תמיד נכון. אם הייתה אישה שעובדה, אם הייתה אישה שעובדה, הצלחה להתגייס לנצח היא מאוד, מאוד קטנה, כמו 1%. כמעט לא, זה לא מיוחד. היום, איזו אישה יכולה להיות נוראית ולהתגמר, מה שמאוד מעניין. זה לא מנסים להיות ככה, זאת אומרת, הטבעה החלטה. אישתנו הטבעים, דגמרה אמרה. עכשיו, רבותיי, יש עוד דעה שהמפרד לא היה שני שנים אחר כשהוא התחל לנורא, הוא היה כשהוא היה בר מצווה. שני דעות. דעה אחת, שהתורה זאת שהוא נחשף לנרס. הדעה האחרת היא, כשהוא נחשף לנרס, הוא נחשף להיות ילד. הוא נחשף משהו. זה יכול להיות או זה או זה, אף משהו אחר. סארה מתחילה להתייחס שישמעאל הוא גדול. בקרוב הוא יכול להיות מייר של New York City. והוא מתחיל לבחור אידולים, לעשות סטטיוס וכן הלאה, ולעבוד עם עוד דברים, ולביא יצחק ליד, אני הולך להכניס הכל, אני הילד ביותר, אתה הילד ביותר. הוא עובד על ארוכים, לא כדי להכניס אותו, אלא כדי להכניס אותו. היא התחילה להכניס שהוא הולך להיות מרד, המונסטר הזה. בקרוב יש תנאים בגרון, יצאו, יצרו אנשים. ואני רוצה להגיד לכם משהו. אשר שפכתי על עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות עקבות המדענים עקבות עקבות עקבות עקבות הלכטריים ע הפגשו ביחד עם הערב לעבור אוקטובר 7. אבל לא רק הפגשו להם לעבור אוקטובר 7, הם חשפו את הווידאו לעולם, לפרס, לצד הלכטרי, ואחרי זה הוא הלך למאה מיליארד אנשים בכל העולם. הם חושבים שהשטחים הישראליים מנסים לעבור מרדכי פלסטיני. הם טרוריסטים. הווידאו הזה היה מגניב. היום הם יכולים לעשות כל משהו עם האיי היום, כל משהו. הווידאו הזה הוא חכם, הווידאו חכם. העולם קיבל סנקציות נגד ישראל, התחלתי להשלים להם ארץ, להפוך להם לנצח בהרבה דברים אחרים. הווידאו הזה עשה לנו גרעה גדולה. הרבה ירושלים ישראלים שמותו בגלל הסרטון הזה. למה? בגלל שהישראלים היו מפחדים שתהיה יותר פעולה והעולם נותן יותר פעולה. אז בגלל זה היו יותר פעולה. היא עשיתה את זה בגלל שהנתניהו יראה שטועה, והמדינת הישראלית, הייתה ביידן במהלך זה. ביידן נחליט את האדם והקרב נחלט. ואז נתניהו צריך להחליט. זה היה המצב. הם רק קיימו על הפוליטיקה. אז תראו מה. כשהם אצטרפו אותה, היא הלכתה לביתה עם את הכאבה, החלטה שהכאבה מתחילה להתמיד. היא החלטה שהכאבה מתחילה להתמיד. היא הלכתה לביתה, והיא דפנה את הטלפון שלה בביתה. כמו שאנחנו מדברים על יום וחצי, הדיבורים מבחינים את הטלפון. זה יהיה פרויקט פוליטי בישראל, אם הם יתקבלו את הפון. למה היא הלכתה להשתתף אותו בארץ? בגלל שהסולט מורים את זכויות הפון. אם אתם תרחישו את זה בארץ, הם יכולים להשתתף את הכול מפה של הפון. אבל אם אתם תרחישו את זה בארץ עם הסולט, הסלט, במקסימום 24 שעות, הסלט את כל דבר. אתה לא יכול לסלט את כל דבר. כל הסרטים של המדענים הלפניים הם בטלפון הזה. כל האנשים בישראל. מישהו קבל עבודה של 100,000 שקל אם הם יכולים למצוא את הטלפון הזה. 100,000 שקל. ולכן הם לא יכולים למצוא את הטלפון. אחד שלהם נפגש בבחינה, אף אחד נפגש מאוד. באמת, זה לא היה. אבל אני רוצה שתשמעו, הרגע שאני אומר לכם את הסיפור ואיך הוא עדיף למידי, אתם אולי מתייחסים, איך משמעאל הלכה, אני הלכתי אל המנהל הזה. הטרוריסט, הוא היה סופו של טורצ'ר, הוא נפגש. לאיג'יפט! קטנית! הם קיבלו אותו מחר, הלפטים, ושחררו אותו לאיג'יפט. אתם יודעים איך הוא היה טרוריסט? הוא שהם קיבלו הביבא ושחררו אותו במקרוויב, ושחררו אותו בפנים שלהם, ולאחר כך רפסו את אמא שלהם בפנים שלהם ושל הילדים האחרים. מישהו כזה, שהיה צריך להתרחק למות, הם נפגשו אותו לבריאה, בגלל שהם היו מפחדים שאם הם יפסקו אותו, ידעו שהוא לא היה פעולה. אתם יכולים להבין איזה ארוך אנשים אנחנו מגיעים אליו, אתהם הליברלים הישראליים? ערב רב, ערורים, בוקדים. מנגינה. מנגינה, בטח, מנגינה. כל זה בגלל שהם נפגשו ביבי. מי יאמר על זה? אני יכול להגיד שאתם כולכם מפחדים, נכון? אני הייתי... רעיון שלי נגמר כשקראתי את זה. זה הוא האחר שהכניס את הביתה למטה, והכניס את הביתה חיות. והם נפגשו אותו. למה? כי אף אחד לא ידע שהם נפגשו את הווידאו לפרס. בגלל זה. ובאחר כך, כשהם נפגשו אותם, האחרון אטרני גנרל, יש אטרני גנרל של הארמות, ויש אטרני גנרל של המדינה. ההלכה הזאת, ההלכה הזונה שאוהבת את הבחורות, היא רשתה כל כך הרבה, היא כל כך רעבית. היא בטח לא סיימנה אורדה להכניס, אני חושב שהיא עשרה שעות, לתת לה זווה כפי שהיא יכולה ללכת לבחירה ולרחוץ את הטלפון לאותה. היא נותנת אגבות. הייתה מגענת, כי הם כולם ביחד במהלך הזה. היא עשיתה לה כמה. הם כולם עושים את זה ביחד! והקהל של המקרא, אחר כך ה'קרוק', הוא ביחד עם הם! וזה מה שהתורה אמרה לנו, שבאחר יום, הערב רב יישאר לנו. זהו הערב רב. אתה שואל את עצמך, איך זה יכול להיות שיש כאלה יהודים? ערב רב, ערב רב, אבל איך זה יכול להיות? אני אגיד לכם סקרטה שאתם לא שמעו. אחרי החולקוסט, החייבתים התחילו ללכת לישראל. אחרונים באו לאמריקה, אחרונים לישראל. איזו נאצית אמנות, אמא שלהם, ג'נראס, מותה. הם קיבלו פספורטים של אמנות יהודיות שהם מוותו. מכל הספורטים, זה היה מאוד פרימיטיבי. הספורט אחר כך לא היה כמו האחד שיש לנו, דיגיטל. זה היה קטע של פרק. אני מדבר על 70-משהו שנים. הם ראו את הספורט. אם זה נראה כמו היא, איזו בלונדית אישה עם עיניים, היא גרמנית, היא נראה כמו אני. היא קיבלה את הספורט והעברה עליה לישראל. תשעים נאצים, אנשים מזרע אמלק, הולכים לישראל ומשכימים יהודים שם. עכשיו אתם משכימים איך יש לנו כל כך הרבה מילים של חברים מזרע המלאק שמורים אותנו מבחינתנו. אתם לא יודעים. הם באים לישראל כיהודים, הם יודעים שהם יהודים. אתה שם לא מיריאם, היא הייתה מריה, סנדרה, איזה דבר, קריסטינה. היא באה עם פספורט של מיריאם, אנשי יהודית שהם מרדים, שהוא נראה כמו אותה. מאוד פשוט, כמו... שני אנשים שיוכלו ככה. מאוד קשה להגיד. אם אתה מנהל אמיגרציה ואת שני אנשים ש... אתה רואה, הם יושבים את החברה שלהם, יוכלו ככה, רגע רגע. מאוד קשה להגיד. או שני אנשים חייניים, אתה לא יודע מי הוא מי. תראה, זה מאוד קשה להגיד. הם יכולים להגיד, כי הם אקספורטים בצורה שלהם. הם יכולים להגיד, אבל אני לא יכולה להגיד. אני לא יודע איך להגיד את ההחלטה. אתה רואה עשרה אנשים שהם כל כך נראים. זה מאוד קשה להגיד. אז היום הם מבחינים את העיניים, הם מבחינים את הידיים, אבל לפני זה הייתה היום מאוד פרימיטיבי. תשעה נאצי אמליקים הפסקו בישראל וקיבלו ילדים, והם קיבלו ילדים גדולים וילדים גדולים, ותשעה תשעה אמליקים הם חיים בישראל, ומסגרים אותנו, ומתקבלים עם החמאס כדי להתקבל אותנו. ואתם שואלים, איך הוא יכול להיות יהודי? ברני סנדרס, תראו לו. הוא יכול להיות יהודי? אולי הוא אחד מהילדים האלה, מי יודע? אז הפעם הבאה, כשאתם רואים יהודי מרחב שרוצה על מנדני, אל תשאלו שאלות. הרבה מהם היו הילדים של האנשים הנאצים האלה. זו באמת האמונה. זה היה ב-1943, אני חושב, או ב-1947, שזה קרה. הם קיבלו הרבה מילים, עם סיפורים, והם היו בטוחים שהם יהודים, הם ראו את הסיפור. אין אינטרנטים לבחור, בואו נבחור. אתם יודעים, היום, כשאתה הולך לקהילה הישראלית, ואתה רוצה לספור את הסיפור שלך, הם קבלו רגל שאם אתה באמריקה עד עשר שנים, ואתה לא היית בישראל עד עשר שנים, אתה לא יכול לספור את הסיפור שלך פה באמריקה. אתה צריך ללכת לישראל לספור את זה. למה? רווח. מה זה המנגינה? תקשיבו קצת. המנגינה היא שאתה חששנו, שאתה הלכת לישראל, אנחנו לא קוראים לך איזה משחק ומקומה. אנחנו נעשה את החיים שלך קשה. אנחנו נעשה לך סרטיפיקט שאתה יכול להצטרף, אבל כשאתה מגיע לישראל, עכשיו מה יקרה אם אתה קורא מילה לישראל? יש לך קרדעה נגדך. זה במופע. האנשים בקונסולט פה לא יכולים לעשות כל מה שהם רוצים. הם יכולים לתאר אינסטגרם והם רואים את זה על השחרר. אם זה ירד, הם לא יכולים לתאר אינסטגרם. אם זאת תקופת ילדה, הם לא יכולים לתאר אינסטגרם. אם זה מגניב מגניב שמגיע מישראל, הם לא יכולים לתאר אינסטגרם. אם זה יותר מ-10 שנים פה, הם לא יכולים לתאר אינסטגרם. אפילו אם יש לך קונקציה, אפילו אם חברך הוא אמברסולט, הוא מנהל הקונסולט, הוא אמר, ישראלי בין ישראל, קונטרול את הטלפון פה, אתה לא יכול להחליט את הטלפון בלי ההכנעה, הם לא נכנעים, הם רוצים להכניע מי צריך להכניע להחליט את הטלפון ומי לא צריך. זה כמו שזה קורה, אבל לפני זה לא הייתה כאלה של סיסטמיה. הוא בא עם דקה, מה שם? מיריאם. מיריאם מה? לוי. היא הייתה? קריסטינה אייכמן. היא התקיימת למיריאם לוי. התגמלת עם יוסף כהן. have few kids that are goyim and they do birkat kohanim Yevarechecha Hashem ve yishmerecha Adolf and Rudolf You're laughing, huh? That's the end of us. What are you laughing? That's what happened to us. Now you wonder why they're helping the enemy so much. It's neshamot uv amalek. אשם פרוגרם עמלק, to hate the Jews, that's it, nothing he can do. אמן, היטלר הוא עמלק, אמן הוא עמלק. So, רבותיי, שרה said to אברהם, kick Hagar and her son. I don't want them in the house, I don't want them to be close to Yitzhak. It hurt Abraham to throw his son, but Hashem came to him and said, she's right. Listen to your wife, she's right. אברהם דיוורסט, עגר, הוא ההה עבודה ומים. כמה זמן זה הולך? קטנה. הוא הולך לברח. כמה עבודה הוא יכול לההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה איך עוד היה ישמעאל? אה? 16. 3 שנים אחרי בר מצווה שלו. הוא כבר התחיל להיות קרימנל, בזמן 16. ישמעאל התחיל להיות חי. למה? הגמרא אומר שסארה עשיתה רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון. היא לא יכולה ללכת, היא הייתה צריכה להתחיל. ישמעאל היה חלום, הוא אצלח את כל המים, והם נמצאו במושר. היא נפגעה בו לדרום אחד, והיא הלכה רחוקה בגלל שהיא לא רוצה להראות את בנייה שלה. היא התחילה לקרוא. ישמעאל קרוא. השם נשמע את ההלכה שלהם ונשלם להם אנגל. האנגל אמר, הוא שמע את ההלכה של ישמעאל, הוא אמר לו, אני יודע שאתה תעשה דברים רעים בעולם, אתה ואת הילדות שלך. אבל אני יכול רק לבחור אתכם בגלל מי אתם עכשיו ועדיין אתם לא חייבים למות עדיין. הוא חשב אותה, היא חשבתה מידה, היא חליטה את הקטע. ומה קרה בסוף? של 3,700 שנים, אנחנו חייבים לזאת. עוד דקה ואנחנו לא יכולים להיות כל הטרוריסטים בעולם. נחשב שאם המים נחשב יום קודם, ואנגליה הייתה קטנה קטנה, היינו לא היינו עם מנדני היום. כל שייהים נחשבים. עכשיו אנחנו רואים איפה המנדני בא. נחשבים את זה ברחוב. אז רבותיי, אברהם היה ראש, אבי מלך אמר לאברהם, אמירי לי, אמירי לי, כפי שאני נתן לך חיים במדינתי, אתה נתן לילדים שלי חיים במדינת ישראל. אברהם נתן, הם קיבלו חיים, הם קבלו קווננט, ואברהם נפגש אליו על כל החיים שהם קבלו אליו. אבי מלך נפגש, הוא אמר, אני לא יכול לדעת מזה, חז'אל אמר לנו ש... אתם יודעים, בגלל זה בגלל הכווננט שהם עשו אשם לא נתן לנצח ישראל ללכת לתוך הפלסטינים כשהם הלכו מאחור איג'יפט. ולא נחם דרך ארץ פלשטים, כי קרובו. למה? אתם עשו אמן שאתם לא רוצים להצליח עליהם. רבותיי, ממש, אני כנסתי, אני יש לי עוד שתי דעות. דוד המלך בא איזה יום ליואב בן צוריה. למה הוא בא אליו? הוא אמר, אתם יודעים, הזווית שעברם ואבי מלך שחררו הייתה... הייתה... הייתה... זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית והם כתבו את זווית זווית השאלות זווית זווית זווית של הקווננט בין אברהם ואבי מלך. והרבה גנירות פסקו. וכל פעם שהיום ראו את המדינת היהודית, הם ידעו שאנחנו לא יכולים להצליח עליהן. עד שהראשון דוד שאל יואב בן צוריה להחליט את הסטטים האלה. ודאבי קיבל יבוס של הילדים של אבי מלך. נכון? ואתם יודעים, אחרי את ההשוואה, אבי מלך הלכה לבית שלו, אברהם הלכה לבית שלו, והוא חי ביר שבע 26 שנים. הוא פלטה עולם, מכניס טנט, הוטל, לדברים, והוא התחל לדבר עם כולם, להבין באדם אחד. ואז הוא הלך למה? מי ידע? איפה? מאיפה הוא הלך? לחברון. חברון. זה איזה שם הוא נמצא, במערת המכפלה. עכשיו אתם יודעים את כל הסיפור. האם אתם יודעים את הסיפור של A ל-Z, איך הוא היה? אבל זה לא יודע, אתם צריכים להתרגם את הלקציה ולעבור על זה. בגלל שאתם צריכים לדעת את התנח, אתם צריכים לדעת את התורה. באותה ילדות הם יודעים את גמרה מאוד טוב, הם יודעים את אחת הפאגה של תחומש. Speak to an average American kid about the Chumash. He has no idea who is Avimelech. He has no idea. He can tell you. שניים אוחזים בתלית. שעור שנגח תפרה. ייאוש שלא מידעת, ייאוש מידעת. They learn Gmarot. But what about Chumash? At least two mikra, one translation. It's halacha from the Gmara to do it. Halacha. It's a custom. השטן, כמובן, מנסה להשיג. הוא אמר, מן כל הפרטים שהאברהם עשה, הוא לא סיימן אפילו עולם, עולם לך. השם אמר, אפילו אם אני אגיד לו לסיימן את הלך שלו, הוא יכול. אתה מדבר עםי על עולם? אחרי זה, השם בא לאברהם ואמר לו, קח את הלך שלך, הלך שלך, הלך שאתה אוהב, יצחק, וסיימן לו במוריה, במקום שאני אראה לך, And that's where the story of the Akedah begins. It's not a shame, I don't want to get into it because it will take another five hours. Next week, Monday, Bli Neder, I will explain the whole secret of the Akedah with the ram stuck in the bushes and the mitzvah of Shofar. It's all connected. The beauty of the Torah revealed to a person כשיותר הוא מנסה ללמוד, יותר הוא מנסה להשתתף את הקטעות. כשיותר אתה משתתף את הקטעות, יותר שמחה תהיה את הרעך שלך. זה מדהים. סטייפלר, אבא של רבך חיים קניאפסקי, כשהוא מנסה להשתתף את הגמרה, הוא היה מנסה להשתתף עוד שעה ושעה, הוא לא ידע שהלוקים מנסים לראות את הגמרה, לראות את הזמן. הוא יחזיר את הגמרה, ומנסה להשתתף את הקטעות. מלחמת. למה? כי זה כתוב. היקודי השם ישרים, מסמכי לב. הממשלה, הממשלה של השם היא ברורה, אמיתית, חזקת וממשיכת את הרחוב. אני נותן לכם הקטע הכי טוב. זה לא הקטע שלי, זה הקטע של הגמרה. כל פעם שאתה מרגיש מפחד, גדול, מפחד, מפחד, הדקה, מיגרן, רעיון ברחוב, רעיון ברחוב, רעיון ללכת, הספירה. הסליחה הכי טובה היא שתקשור לשחק. שעה ושתי דקות, תקחו את המדע שלכם מאלה. אם אתם אדם, תקחו את הגמרה ותפתחו. כשאתה מקבל את הגמרא, הפרובלם יחזור. אבל זה לא יפגש לך. אני מבטיח לך, אתה תראה. זה יהיה קצת קקה. התורה נפגשת את החלטה, נפגשת את החלטה, נפגשת את החלטה לראות פרובלמים סבירים כמשהו קטן. האלפון נהיה מוסקידו. מה? זהו. למה זה לא נראה כל כך גדול לפני? בגלל שאתה לא קיבל את האנטיביוטיקה לסיסטם לקחת את האנטיביוטיקה. עכשיו התורה מנצחת את הסיסטם האמיון שלך, הסיסטם האמיון שלך. לא יותר נועה, לא יותר צחוק, לא יותר דפוסה. מה שאראה הזה לנו על המסגרת, אני קבלה ל'השם' שאני לא ארוך בבוקר. על ראש השנה הוא אומר, חוטבדי, במשל לחיים, זוכרנו לחיים, הוא אמר, זה מה שהוא אמר על המסגרת, אה, מיכאל? זוכרנו, זוכרני למוות, הוא אמר. למה? את האחת שלו מותה. ומי הוא מפחד? ביבי נתניהו. בגלל שהביאו פייזר וקסין לישראל. הוא עשה את רעיון שלו שאת האחת שלו מותה מהקסין. טוב. אני לא רציתי להעביר יותר איל לפיר. בעיקר, אני אעביר למישהו שאומר, זו חשיבה שלו, אחי שלי מותי בגללו, אוהר, ומפרד, והארמיה, והערב. אני תמיד רוצה להתאמין אותם ולהגיד, התחתית שלך מותה בגלל שה' רצה אותה במהלך העולם. הוא יכול להשתמש בשעט, באלרגיה, אחמד, הטרוריסט, וארכטויט, אקסדנט, אין להם אלפים דרך לקחת את זה. אם זה נכון שזה היה הקבוצה, הוא קבוצה להעביר את זה בקבוצה. אם זה לא הקבוצה, זו הייתה פעולה קשה, זו הייתה אולי, אני לא יודע מה. אבל זה לא נתניהו, ובסופו של דבר זה לא ביל גייץ. אווי, הוא ראה ביל גייץ. ביל גייץ מותה את הילד שלי! הוא צחק. במיוחד אני צחק כשאנשים אומרים לי שביל גייץ הוא ה'היטלר' הוא רוצה שכל העולם מותה, זה ארגון חדש חדש, אלומינטי והרבה דברים כזה. אבל כשאנשים קרחים על אחת אותו אחת עם רעיון חדש, אני לא בטוחה לעשות צחוקים עכשיו, אתה יודע? לצחק על הדבר הזה, שביל גייץ מותה אחת אותי. אבל באינטרנט יש כל כך הרבה חדשים וכל כך הרבה סלעות וכל כך הרבה סלעות ויש לכם כל כך הרבה אנשים אדומים שכל סלעה שהם שומעים נהייתה להם במהלך ה-10 ה-10 ה-10 ולא יש אף אחד לדבר מה שאתה קוראית, המדינת העולם, ה-12, אתה יודע, אתה יודע, אני בטוח שאתה שמעת כל הדברים הזה, לא? אתה יודע מה שאני מדבר עליהם, לא? אם אשם לא רצה רוטשיילד או ביל גייץ או ביבי ביבי הוא נמבר 33, אלומינטי בסוף אשם יחדיף מי יחדיף ומי ימות ומי יכול לעשות זמן ומי לא יכול ביל גייץ, ביבי, נמבר 35, ארדואן זה כולם מנגינים שאשם יחדיף בשבילו אלומינטי מי רואה את העולם? קצת הם יגידו פארו היה גם אלומינטי בעזרת ה' ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשה אומר, רצה יושבו חודש דקות ישראל לפיכך.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









