Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Rabbi Yosef Mizrachi argues that most Jews have lost touch with their faith and spiritual obligations. He claims one hour of Torah study equals 60,000 mitzvot, and warns that breaking Shabbat carries a punishment greater than murder. He urges listeners to study Torah, keep kosher, and dedicate their abilities to serving God.
Chapters
יש לכם רבים נכוניים, אתם ילדים מאוד נכוניים. אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, לפני שהתחלנו. כשאתם רואים את כל האנשים יהודים בעולם, איך הרבה יהודים חיבורים בעולם, אתם יודעים? הם אומרים 15 מיליון. זה מה שהם אומרים, אולי יותר. לפעמים, זה 15 מיליון. 1-5. כמה מהם מגיעים לדעתכם, הם קונקטידים להציגה של העולם על ידי יום יום. הוא אמר 5 מיליארד. עשרה, מה אתה חושב? כמה? אם תראה 100 יהודים ברחוב, כמה מהם רליגיים? כמה מהם יכולו ללכת לשול? כמה מהם יכולו להשתמש בשבת? כמה מהם יכולו לאכול קושר? לצייר את המצוות של התורה. אז הסטטיסטיקה מראה שעשרה פרקים קיבלו שבת. עשרה פרקים מ-15 מיליארד, כמעט 3 מיליארד. אז יש 12 מיליארד יהודים בעולם שמחכים במרחק, הם לא יודעים על הסידור היהודי, הם לא יודעים על השם, הם לא יודעים על השבת, הם לא קיימו על כל דבר. הם אוכלים כל מה שהם רוצים, הם מתייחסים עם כל מה שהם רוצים, הם לא יודעים על השם. אולי יש להם מזוזה בביתה, זה כמעט זה. אם יש להם ילד, ביותר מהם יעבורו ברית מילה. אבל אחרי זה, הם לא יוצאים לסינגגג. אחתם יוצאים על יום כיפור, הם לא באים כל יום, הם לא באים כל שבת. עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה שלך, מה אתה חושב שזה הרגע שה-80% של האנשים היהודיים בעולם לא קונטקטים עם השם בכלל? מה זה הרגע? זה בגלל שהם אנשים רעים? אולי לא. מה אתה חושב שזה הרגע?
הם לא מבינים.
הוא נותן לנו התגובה טובה. הם לא מבינים, הם לא יודעים מה קורה. הם ממש איגנורים. הם לא פעם פרקו את התורה בעצמם שלהם. הם לא הלכו לישיבה. אף אחד לא הלכו להם את מגבי החיים. עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם, אתם קצת ילדים פה, כל אחד פה ידע מה זה מגבי החיים? למה הקריאטור של העולם עשה אתכם? כל אחד שלכם. הוא הכניס כמו שאתה נראה, הוא החלט איפה אתה יכול להיות נתן, מי יכול להיות אבא שלך, מה הוא מפרסום של הקריאה שלך, למה הוא נכניס אותך? למה? כן.
מי
שרוצה שמישהו יכול להשמח אותו, זאת אומרת שהוא נפגש משהו. הוא אינסופי. אבל הקריאטור של העולם הוא מוסכי, מוסכי, מוסכי. הוא לא צריך תנגד, הוא לא צריך תנגד, הוא לא צריך אנשים להגיד לו, שקויח, אתה גד רבי, הוא לא צריך כל זה. אם הוא צריך את זה, זה יהיה קבוע גד רבי. נחשב, אתה יודע, אם מישהו הוא תנגד, אתה צריך להגיד לו, אנחנו אהבים אותך, למה אתה אמר, אתה רוצה להצליח, נכון? נו, נראה, תעזור לו, הוא נשאר כאן, נכון? למה? בגלל שהוא נפגש נפגש. הקריאה של העולם לא נפגש בכלל משהו. הוא לא צריך אותנו, הוא היה פרפטי לפני אותנו, הוא יהיה פרפטי אחרי אותנו. אף אחד לא יכול להחליט אותו, אף אחד לא יכול להחליט רעיון שלו, הוא לא מודי. אחד יום הוא ככה, אחד יום הוא ככה. כל אלו הדברים האלה הם רק עם אנשים. אז אני שואל עוד פעם, מי חושב שהוא יכול לדעת מה זה הדרך של החיים? כן?
מה זה הדרך?
הדרך היא הדרך, מה היא הדרך?
זה משהו שאני חושב שאני צריך לעשות, אני צריך למות, אני צריך להחליט.
לא, זו בדיוק השאלה. אתם בעצם מספרים את השאלה שלי. מה היא הדרך? זאת מה שאני שואל.
החיים היו מסוימים והעבודה הזאת לא מסוימה. איך
זה יעזור לי אם אני תהיה חלק מזה? מה אני צריך משיח? למה אנחנו צריכים להיות כאן בכלל? אנחנו לא נפגשים, לא יהיה משיח, לא יהיה כלום. מה העקבה? האם אתם מסכימים עםי שאם אתם יכולים לעבוד עםי, אפשר להגיד, אני רק עושה את זה, אפשר להגיד שיש לי פרופסור מגניב, ואני מבחינת עבודים, ואתם רוצים לעבוד בשעה הלילה, אז אתם יכולים לעבוד עםי בבית שלי. אז אני אגיד, אוקיי, יש לי עבודה טובה לך, תעשו 50 דולר בשעה. מאוד טוב, לא? וואו, אתם מרגישים, 50 דולר בשעה, בזמן שלי. אז אני אגיד לכם, אבל תגידו רגע, אם אתם מפגשים, יש לי את האדם הגדול פה, הוא עושה טובה טובה, אם אף אחד לא יקרא למה שאנחנו אומרים פה, אנחנו נמצאים בפעולה, ובפעולה אנחנו נכנסים לבית. יש שני מיוחדים לסיפור, אם אתם עובדים טובה, 50,000 שעה, אם אתם לא עובדים טובה, בנג'י יתקשר אתכם. עכשיו, אתם יכולים, הוא אומר, לא, לא, לא בדבר, אנחנו נעבור טוב. אז אני מביא אתכם לבית עם כל הטלפונים, ואני לא אומר לכם מה זה העבודה. אני לא אומר לכם מה שצריך לעשות. ואני אומר, להצליח. הזמן מתחיל. זה 9.00, ב-5.00, אני יכול לבוא ולראות אם אתם עבירו את המשיאה שלכם לעבודה. הוא אומר, אבל תגידו לנו מה לעשות. הוא אומר, לא, לא. אתה צריך להכיר את זה בעצמך, ותהיה בטוחה, כי אם אתה מפגש, הרב שלי יעבור עליך, ואני הלכתי. זה יעבור לי לגמרי בוס או לגמרי בוס? מאוד גמרי, לא? אתה יודע איזה בוס בעולם יעבור על מישהו, ולא אומר לו מה זה עבודה, ותעזר לו? אתה יודע איזה בוס כזה? אתה יכול לדבר עם מישהו כזה או לא? מישהו שקבל מישהו, תספר לו מה העבודה היא. או תספר לו מה הוא צריך לעשות. אתה יכול או לא? אז עכשיו, הקריאטור של העולם, שעשה אתכם כאן, ושמתכו אתכם בעולם הזה, אתם חושבים שהוא נותן לכם אמצעות למה זו המשיאה שלכם בחיים או הוא לא? הוא נותן לך אקדמיה, מה זה הטלפון של החיים או לא? למה הוא יעשה את זה? למה הוא יעשה אותך ויישב אותך בעולם כמו מונקי, לא ידעת מה אתה יישב לזה? אם הטלפון של החיים היה לאכול, אתה תהיה מונקי. אם הטלפון של החיים היה להיות עם ילדים, אתה תהיה מונקי. אם הטלפון של החיים היה להשחרר ללחוץ ולחוץ ולחיות, אתה תהיה מונקי. אם היום של החיים הוא להשתמש במהלך, אתה תהיה מונקי. תביאי לי רעיון אחד למה זה יותר טוב להיות אתה ולא מונקי. רעיון אחד, כן. המונקי יודע מה הוא עושה, לפעמים זה מה שהוא חושב. הוא פליץ על עולם, אוכל בנאנה, הוא יחזיר קוקונאטים על ראשי אנשים, הוא משחרר, יש לו ביבים, הוא נפגש במהלך, הוא נפגש בבעיה. הוא נראה מאוד שמחה. כשאתה הולך לבריאה, הם עובדים במהלך. זה נראה כמו שהם נפגשים בחיים, לא? אז תגידי לי רציון אחד למה זה יותר טוב להיות אנחנו. תראה, תראה, תראה את החיים של אדם. תראה את אבאותך. הם צריכים ללכת לעבודה, למרחק, לגרעה. עד שהם יביאו את המONEY לביתה, ולטקסים, ולפחות, ולכך הרבה פחות עד שהם יקבלו עבודה. לא היה יותר טוב להיות מונקי בגלגל? אתה לא צריך להסתכל, לא צריך להחזיר את הביתה, לא צריך להעביר עשרה שנים בפחות, לא צריך להעביר עבודות בבחינה, לא יש לך כל החלטה. המונקי, כמו שיש לו קטנה, הוא קטן אותו, והוא קטן על ערכים. הוא לא צריך לשים עשרה שנים לקבל ילד. ואז, בסוף, הילד עושה איזשהו בעיה. לא. המונקי יש חיים אהובים. תן לי רציניה אחת למה זה יותר טוב להיות אנו. המונקים
לא יוצאים אינסטרקטים, הם לא עובדים.
למה? הם נשמעים. הרבה אנשים בעולם חיים כמו מונקים. הם גם לא יכולים לעבוד, הם גם לא יודעים מה זה לעבוד, הם רק רוצים להשתמש. המונקים ישתמשים. אווו, אתה מתחיל לתת קרוב להתשובה. עכשיו, תגידי לי, בבקשה, מה אנחנו צריכים של הקדוש ברוך הוא בעצמנו? מה אין עם להיות מונקים בלי הקדוש ברוך הוא בעצמך? למה? להשאיר את החיים. הרבה אנשים לוקחים את החיים. אוכל, סושי, פיצה, חיפוש, ספורט. זה כל הדברים שהמונקי אוהב. מה שאתה עושה לו, הוא אוהב אוכל טוב. הוא אוהב לחיפוש, הוא אוהב לחיפוש. כן, אבל בסופו של
דבר, כל הדברים יכולים להיכנס. בסופו של דבר, כל הדברים יכולים להיכנס,
כי כולם מתי. כל אחד מתי. אנחנו מתי, המונקי מתי. מה החלטה? המנקי לא צריך דנטיס, לא צריך דוקטור, לא צריך סוגריה, לא צריך טסים, לא צריך סוכר גדול. שחשב על החיים. לא צריך ערבים שחושבים מיסלים על ראשו, סירנטים, פרובלים, אנטסמטיזם. חיים מאוד פשוטות. הבנתי אתכם? אתם כולם רוצים להיות מנקים? או לא? או עדיין לא? הבנתי אתכם? אני אספר לכם סיפור. אחר כך אני מדבר בישראל, באוניברסיטת אדיטריה. זו הייתה הלילה השבועית, עשרה-עשרה, אחרי שביס. היו 500 אנשים שם. ואני שאלתי אותם את השאלה הזאת, אבל במקום של מונקי, כת. אני אגיד, מי יכול להגיד לי למה זה טוב להיות אדם ולא כת? ואתה יודע, אנשים מתחילים להגיד דברים. אני אגיד, לא, לא, לא, לא. כל דבר, לא, לא, לא. לאחר כך, אחרי עשרה-עשרה או עשרה דקות שאני מדבר עליהם, תדעו מה קרה. אני שמתי על המסגרת, והם שמתים לאור, כאילו המסגרת היא מעלית. אני רואה שכל אחד היו מעליים, 500 אנשים קרקעים, אההה, אההה, איך זה יכול להיות? והם כולם לוקחים על המסגרת. עכשיו אני לא יודע מה קורה. בתחילת התלמיד שלי, כל הקהילה היו מעליים, והם קרקעים, ואני מתרחק. תגידי מה קרה, אני אגיד לך אחדה תגידי מה קרה, אני אגיד לך אחת זה היה גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל גביל אנחנו מדברים עשרה דקות על מה זה יותר טוב להיות גב אדם. אתה רואה איך גדול הוא היה? איזה חיים הוא יש? הוא לא יש פרובלם. הם אוכלים טוב, הם מקבלים גזען, הם לא סופרים. אז אבותיי, תשמעו קטנטי. לדבר שאשם גרם אנשים, ולא אמר להם איזה פרופסור של החיים שלהם, זה לא כל כך חכם. מה המצב? אם אשם לא אמר לנו, מה זה עבורנו בעצמנו? האם אנחנו יכולים להבין את זה על עצמנו? עכשיו, מי יכול להגיד לי, כמה שנים אשם אמר לנו, מה זה הטוב של עצמנו? או, כשהוא נתן לנו את התורה, מי יודע כמה שנים זה היה? 3,300 שנים. 3,300, 3,300 שנים. עכשיו אני רוצה לשאול לכם שאלה, איך אתם יודעים שהתורה שלנו והרליגיה שלנו היא היחידה היחידה של ה' וכל הרליגים אחרים בעולם הם כולם חייגים? איך אתם יודעים? אם מוסלמי יבנה לכם ויגיד עםכם כשהוא יש את הקוראן או איזה קריסטיאנה יגיד לך, אני יש לי קריסטיאנה. איך אתה יכול לדעת שזה חסר זמן, אפילו חסר דקה על עקרות שלהם? והאמת היחידה של ה' הוא התורה שלנו. איך אתה יכול לדעת את זה? מי יודע? אתה לא יכול לדעת? אני שואל לך שאלה אחרת. הוא ראה את התורה אף פעם בחיים שלו? מתחילה לאחר? זה לא מיוחד לך שאתה תחיל לבנות בעולם הזה, בלי לראות בית הקריאטור שלך, עם המרכז שלך על מה לעשות, בעולם שלך, אתה לא יכול לדעת מה נכתב בזה? זה לא מיוחד? אם מישהו יחזיר את בעולם שלו בלי לראות את התורה, מה יקרה לו? מי יודע? איזה יום הוא מת, נכון? כולם מתים בסוף. מה יקרה לאנשים שהם נשארו 70, 80, 90 שנים, ואז איזה יום הוא מת, והוא לא הערך את התורה, לא נשאר אחרי התורה, לא נשאר אחרי התורה, לא נשאר אחרי ה' לא נשאר אחרי איזה רליגיה. מה יהיה את הסוף של כאלה אנשים? מי יודע? למה ריין קרניישן? ריין קרניישן הוא מישהו שעשה איזשהו עבודה טובה והוא צריך להסביר יותר. הם נותנים לו אחר הזכוי לגבי חיים. אבל אם מישהו לא עשה משהו, הוא לא מיוחד, הוא לא מעניין, מי אגיד שיש לו הזכוי לגבי חיים? אז אני אומר לכם מה יקרה. אתם יודעים, כשמישהו מת, אנחנו קוראים להם קדיש, נכון? כמה זמן? אחת עשרה. עשרה שנות, אנחנו נעשה אחת שנות, ואז אנחנו נמשיך שלושה שנות יותר, ואנחנו נחליף את העיר. אז זה טכניקאולי אחת עשרה של קדיש. למה אנחנו צריכים להגיד קדיש לזמן כזה? למה לא אחת שנות? למה לא אחת שנות? התחילה לראות תשיבה, להגיד קדיש של שבעה דניים, ונחליף. הם יוצאו שלושה עשרה דניים בבוקר, להגיד שלושה עשרה דניים קדיש. למה עשרה עשרה? זה כמה זמן הם נחליף את העיר. מאוד טוב. בגלל שהמסגרת של כל אדם שמות יקרה בשנה אחת. משפט, 12 שנות. מה אתה חושב שיהיה בקורטון של ה' כשאנחנו מותים? אתה יודע? כשמסגרת שלך תתחיל. אתה עדיין הלכה לקורטון? אתה עדיין ראה לקורטון? איך מפחד זה? אם אחד יום אתה לוקח לקורטון ותראה מה קורה ביניהם, אתה מתפחד מאוד. אתם רואים אנשים בפוליץ שם, הקבוצה, הקבוצה, הקבוצה שם, אנשים קרקעים. זה מאוד מפחד, במיוחד אם זו עבודה שלכם. הקבוצה יכולה לתת לכם עבודה, אתם לא יודעים מה יכול להקבל לך. אז אני שואל אתכם, כשאחד מגיע בצד השם והעבודה שלו מתחילת, איך העבודה הולכת? מי יודע? מה יש בעבודה? נכון, מאוד טוב. אתה תראה את כל החיים שלך, מרגע שאתה מנסה לזכור על רגל בבית שלך, עד הרגע שאתה מותה. כל דקות של החיים שלך, כל דקות של החיים שלך, כל פעמון שלך, כל שאלה שאתה אמרה, כל מה שאתה עשה, או אם זה משהו שצריך להשמח או אם זה משהו שצריך להשכח, כל שם יהיה מראה 100% בקורטרום גדול שם, בפנים שלכם, בפנים שלהם, בפנים שלהם, כל הדרך למשה רבנו. אולי אתם ילדים של רשי, אולי ילדים של רמבה, אולי ילדים של שולחן ערוך, אולי הילדים של רשבה או ריתבה או הרבה של הרבים הכי גדולים בהיסטוריה, רבי עקיבא, רבי שירון בר יוחאי, אתה יודע, זה יכול להיות שאם אתה תראה את כל הגניאולוגיה שלך, אתה תהיה מפחד, מי הם רבים הכי גדולים שלך? 500 שנים לפני, 1,000 שנים לפני, אתה יכול למצוא שראשיך הוא רשי. או כל אחד מהרבים הגדולים הכי גדולים. עכשיו, תחשבי עכשיו בצד של ראשיך, הם יכולו לראות איך מבחינת את החיים של כל יום. איך אתה מבחין, איך לא מבחינה, איך אתה מנסה, איך אתה מדבר, הדברים שאתה רואה על הטלפון, הדברים שאתה רואה בביתך, הדברים שאתה רואה על הטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, בטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, הדברים שאתה רואה בטלפון, הד כל כך גדול בגלל שאתם יודעים מה יהיה הבסיס הכי גדול? שעכשיו זה יהיה קצת לאט, לא יש עוד דרך להסביר. עכשיו אתם עדיין יכולים להסביר הכל, בגלל שאתם עדיין לא כאן. אבל איזה יום אנחנו כולנו יכולים להיות שם, וליום מפליץ כמו רעיון של עיניים. לפני שתכניסו את זה, תראו שאתם 50, ולפני רעיון של עיניים, אתם כבר 80. וזה יהיה כמו שזה יהיה בלילה. זה כמה רעיון ליום מפליץ. אני זוכר רק להיות בצד שלכם, וזה נראה כמו אם זה היה יסוד. לפני שתכניסו את זה, אתם יהיו 40, 50, 60, 70, וזה כניסה. ליום מפליץ. השאלה היא, מה יהיה הסיטואציה כשאתה יצא בצד השם? אנחנו יודעים, אנחנו עכשיו מגיעים קצת לראש השנה. ראש השנה זה יום ההקים. אנחנו עכשיו, אנחנו במשך שנה של אב. בקרוב יהיה קישה באב. אנחנו בערך שני שנים לפני יום ההקים. אלול מתחיל במשך שנה. שנה היא אלול כבר, סליחות. האנשים מבקשים את החיים שלהם. אוהבים לעשות תשובה, להבין שהם יהיו סביבים מזמן ההתגובה. בגלל מה יקרה, הקדוש ברוך הוא, הוא יראה את עצמכם כל שנה, ובשנה הבאה, הוא יראה איך תהיה השנה הבאה. בגלל איך תהיה בשנה הזאת. ראש השנה היא התגובה על השנה החלטה. כל מה שאתה עשה בשנה הזאת, הקדוש ברכות עושה קלקולציה, כל הדברים טובים, כל הדברים רעיונים, והוא יחדיף איך יהיה השנה הבאה שלך. וזה מה שראש השנה עושה. כל שנה, זה ההתגובה של השנה שהיא עוד פעם. החלטה, איך יהיה השנה הבאה שלך. עכשיו, אני עדיין רוצה שתנסו לעצמי, מה שאתם חושבים הוא התרבות של החיים? מה זה הרזין שהשם נכניס לנו? והוא נכניס לנו את העיר והוא נתן לנו את התורה. למה? מה הוא צריך ממנו? הוא לא צריך משהו ממנו. אז התגובה היא, רבותיי, תשמעו, התגובה היא, התגובה היא, השם הוא מוסד כל הטובות. כל הטוב שאתה רואה בעולם קוראים ל'השם'. מרצה, מנצחות אנשים, כל הטובות הטבעות שאתה רואה, כל הטבעות הטובות שאתה רואה, כל הטובות בחיים, הכל קוראים ל'השם'. אשם גרם את הבריאות כל כך יפה, גרם את הבריאות כל כך יפה, החלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, הוא יכול לעשות כל הביטמינות בבארה. זה יהיה מאוד מלחוץ, אתה יכול לאכול בארה עם אף שום דבר, ולמנה, וזהו. אף דברים אחרים, אף שום דבר. חלטה, אף חבורה, אף חבורה. מה לזה? הוא לא היה צריך לעשות אלפים מילים של אוכלים מלאים, אבל הוא עשה את העולם מאוד, מאוד מלחוץ, מלחוץ. כל מה שה' עשה בחיים, אם אתה יכול לראות, הוא היה מאוד, מאוד קטן לנו. עכשיו, השאלה שאנחנו צריכים לשאול, למה אשם היה צריך להגיד לנו להתחיל? אז, חברים שלכם, עכשיו הוא קורא, אשם רוצה לנו לציין מילה. בגלל שהאשם הוא מיוחד של כל הטוב, הוא מיוחד, מיוחד של כל הטוב רוצה לתת לאחרים. אם אבא שלך קבל הרבה זמן, ולא יש ילדים, מה זה הטוב של הזמן? אחרי שיהיה ילדים, הוא נותן את המONEY שלו לילדים, הוא נותן להראות שהם נותנים. מישהו שיש משהו ולא יש מי להנות אותו, איך טוב זה המONEY בבנק? אבל כשיהיה ילדים והוא נעשה להם את זה ונראה איך הם נותנים, הוא קבלה להם דברים, קבלה להם אצלם, קבלה להם ילדים, אחר כך קבלה להם מטה, נעשה להם להתקדם, הוא נותן להם אהבה. למה? בגלל שהסורס של הטוב רוצה לתת לדברים אחרים. כשאשם היה כל כך הרבה טוב לתת, אבל לא היה אף אחד לתת לו. ואז הוא נותן את הסורס. הסורס הראשון היה של אדם הראשון. וזה מגיע לסולים מיליארדים, כמו שאתם יכולים לראות עכשיו. אחד של סולים נהיה סולים מיליארדים. סול הוא רוח, זה לא פיזיקה. אני אתן לכם דוגמה. אם אתם רוצים לקטן את השקל הזה, אתם קטנים אותו בתחת, זה יהיה שקלים מיליארדים קטנים. אם אתם קטנים אותו עדיין, זה יהיה שקלים יותר קטנים. כך יותר אתם קטנים אותו, כל יותר קטן זה יהיה, עד שאתה לא יכול להקטן עדיין. אחרי 50 פעמים שאתה קטן, כל קטן יהיה קטן לפחות. כל יותר אתה קטן, כל קטן זה יהיה קטן לפחות. עד שאתה לא יכול להקטן. למה? בגלל שזה פיזיקה. מטריאל, מטריאל יש מסוימת, כמה שאתה קטע את זה, קטעה יותר קטעה. הסול לא ככה, אתה יכול לקטע הסול כמה שאתה רוצה, זה כמו חי. אתה קטע מהקנדל אחד, אתה קטע מהקנדל אחר. מה קרה עם הקנדל הראשון? החי הוא אותו. אתה קטע מהקנדל אחר, החי הוא אותו. אתה יכול לקטע מיליארד קנדלים מהקנדל אחד, זה לא קטע מהחי הקנדל הראשון. בגלל שהפעם נחשפת לספיריטואלית. אתה יכול להשתמש בה עם אלפים אחרות, אבל הפעם נחשפת לספיריטואלית. אותו דבר, הלוח. הלוח יכול להיות קטן ומתחיל לדברים אחרים. זה למה דה גמרא אמר, כל ישראל ערבים זה לזה. כל מדינת היהודית, זה באמת הלוח אחד. שזה מתחיל לדברים הרבה, הרבה. אבל השלום שלי, והוא, והוא, היו כולנו כולם בגלל אחד, אבל עכשיו הוא מיוחד על הרבה גרועות שונים, גרועות שונים, אבל בסוף כל השלומים היו קונטנטיים, זאת אומרת, אם אני עושה משהו שרון, הוא יכול לתספור, אם הוא עושה משהו שרון, אני יכול לתספור, אם אתה עושה משהו שרון, מישהו בישראל יכול לתספור עכשיו, בגלל שבסוף אנחנו כולנו קונטנטיים. And all of us are the children of Hashem, as He calls us in the Torah, בנים אתם לאשם אלוקיכם. And what's the purpose of life? I'm giving you a set of mitzvot, of commandments. If you listen to me, if you follow my instructions, if you do not break the law of the Torah, I will reward you אינסקטי, אינסקטי מנהל. ואם אתם הולכים להשכח אותי או להשכח את התורה, או לא להבין את רגלות התורה, יש גם חיילים בתורה. אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, למה ה' היה צריך לעשות חיילים בתורה? למה הוא לא עשה את זה? אם אתם תשמעו אותי, אתם תהיו חיילים. אם אתם לא תשמעו לי ואתם לא תלויו את התורה, אתם לא תבחרו, זהו. אתם מתי, וזהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זה קאמרה, קאמרה, קאמרה. הם שמים הרבה קאמרות. הקאמרה מגיעה לנשים לרחוץ יותר או יותר קטנה. כשנשים לרחוץ יותר קטנה, יותר נשים מתים או פחות נשים מתים? פחות נשים מתים. אז הקאמרה מגיעה לרחוץ או לא? הקאמרה מגיעה לרחוץ. אז כשנשים מגיעו לטעות, אם נשים לרחוץ קטנה קטנה, והכאמרה שמים להם עבירה במסגרת, ואני צריך לבן 50 דולר עבירה. העבירה, ההכנעה, ההכנעה היא עבירה טובה או עבירה טובה? -היא עבירה טובה. היא עבירה טובה. אז אתם רואים, לפני שתי דקות, אתם אומרים שההכנעה היא עבירה טובה. כשאני אקבל לכם הלוגיקה של זה, עכשיו אתם יודעים שההכנעה היא עבירה טובה. מה זה התרבות של ההכנעה? התרבות של ההכנעה הצליחה של ההכניסה היא שאתה לא תעשה את האנוש, לא להכניס את האנוש. לפעמים, אפילו עם ההכניסה, אנחנו עדיין הכניסים את האנוש. אחרי שהכניסנו, בחלק מהזמן אנחנו נחשב 10 פעמים לפני שהכניסים את האנוש. אתם מסכימים או לא? זאת דברת, אם אבא נחשב את האנוש שלו, זה לא בגלל שהוא נאהב אותו, זה בגלל שהוא לא רוצה שהוא תכניס את האנוש. אז קודם הוא מזכיר אותו, בלי התגובה. השנייה הוא יותר קטן, ובתחילה הוא צריך לתת לו התגובה, כי הילד הזה לא יודע, כשאתה מדבר איתו, הוא צריך להרגיש את הפחדה, כדי להתגובה, כמו זה, הפעם הבאה הוא יחשב עשרה פעמים, לפני שהוא יכול להתגובה, כן. גיינם, אפילו אם הוא מאוד מאוד פשוט, אבל הוא חליט את החלוטין של כל החלוטין הספירית. כשאחד עושה את החלוטין, יש חלוטין על החלוטין שלו, כמו חלוטין על רגל, יש לך רגל ביטחון, אתה אוכל פיצה, וחלוטין על רגלך, ועכשיו יש לך חלוטין רחב רחב, ואחר כך אחר כך אתה אוכל משהו אחר זה רחב שחר, רחב שחר, רחב שחר אחר כך אתה לא רואה רחב שחר עדיין, אתה רואה רק רחבים, כל הלב הוא מלא רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב רחבים, זה
רחב רחבים, זה זה רחב רחבים, זה
רחב ובאחריו, רחבים, זה רחב רחבים, זה רחב הפער רחבים, יציע אותו, כמו שאתה יציע את הסלב, הסלב מגיע זה רח עם דרעה, הפער יציע כל הדרעה של הסלב. זאת אומרת, הפער של גאהנום יציע את השלום. כן, אנשים קרקעים, כן, אנשים נשארים, אבל כמה שנים, עד שהם יציעו, ואחרי זה הם יוצאו מהגאהנום ויכולים ללכת לרחוב, אבל I have a better advice for you. Don't commit sins and you don't have to go to Gehenna. If you commit sins, you have stains. Don't commit sins, you won't have stains, you won't need to clean the soul. If you committed a sin, right away you do tshuva. אתה מדבר עם השם, אני סליחה במה שאני עשיתי, סליחה לי, אני רוצה להסביר את זה יום כיפור בא, אתה חי, אתה הולך לשול, אתה בוהה, אתה שואל השם על מחילה, וכל מה זה נרחק מהחלטת שלך. אם אתה עושה תשובה, אתה לא צריך ללכת לגאינום. גאינום זה לאנשים שלא עשו תשובה. אתה מבין מה זה אומר לעשות תשובה? מה זה אומר לעשות תשובה? או. להבין, להבין, להבין, ולקבל על עצמנו שלא להסתכל על השאר. גם בניום כיפור נאכלנו, אז נקבל השאר, ובגלל זה, לא יש לנו שאר שלנו עדיין. עד עכשיו, יש שאלות? עד כן, יש שאלות על מה שאנחנו מדברים עליו? אף שאלה, הכל ברור. עד שאתם מבינים איזה הוא הצליחה של החיים, אנחנו צריכים לשאול עוד שאלה. למה כשאנשים רחבים עושים משהו מגניב נגד השם, זה לא נראה שהם מקווים? וכשאנשים רחבים עושים עבודה גדולה, זה לא נראה שהם מקווים. למה אנחנו לא רואים ברגע את יד השם? זה מאוד אמתי מה שאתה אומר אתה מנסה לדבר על שאלה אחרת. אתה מנסה לדבר על למה אנשים חייבים לפעמים לתנועה בעולם הזה, ולמה אנשים חייבים לתנועה בעולם הזה. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אני לא שואל את זה. אני שואל למה כשאחד שמור על שבת, או מתחיל את הכאב, או כתוב על הטלפון שלו, או כתוב על שבת, או כוכב על שבת, כל הדברים שהתורה לא יכולה לעשות בשבת. כשאחד יפה על השבת, הוא, לדבר של התורה, היה מנצח למות במקום. בגלל שהתורה אומרת שמישהו שריק בשבת צריך למות, לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולם האחר, בעולם הבא. זה כתוב מורת יומה שתי פעמים, מות בעולם הזה ומות בעולם הבא. אבל אנחנו רואים איזה אנשים מגיעים לטלפון בשבת, הם מגיעים לטלפון, הם רואים טלפון, והם לא מתים. הם כבר 40, 50, 60, 70, 80, והם מגיעים לטלפון כל שבת שלהם, ועד כן הם לא מתים. גם אנחנו רואים הרבה אנשים שהם מלמדים תורה, הם מגיעים לטלפון, הם אוכלים כושר, הם אנשים מאוד טובים, הם נותנים הרבה צדקה, והם חייגים. הם מגיעים לטלפון כל שבת לבחינה. האנגלית, האנגלית, אנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, האנגלית, אבל אתה צריך להגיד לי שלאחר 30-40 שנים יש כמה סיבובים שישה אשם שיכול לתת לך אדם. אחרי כמה אלפים פעמים, אפילו אשם יפסק את המחלטה שלו ככה אדם. השאלה שאני שואלה היא, כשאדם מגיע לסין, בואו נראה, אתה משחק עם חברך, למה לא מישהו יצא ומשחק עםך אחר כך? כשאתה מנצח מישהו, למה לא מישהו מגיע ומנצח אותך רגע אחרי? כשאתה מנצח 100 דולר ממישהו, למה לא מישהו מגיע ומנצח אתך 200 דולר רגע אחרי? כשמישהו מנצח אור על שבת, למה שידו שלו לא מנצחים? תשמעים את השאלה או לא? למה אתם חושבים שזה ככה? זה כתוב בתורה, מה זה המנצחות של מחלת שבת? אבל אנחנו לא רואים באמת שכל מחלת שבת מנצחים. אני אספר לכם סיפור. אני פעם הלכתי לסיפור, והמנהל של הסיפור שאל אותי לדבר עם הלך שלו. אני אומר לך, למה? הלך שלך לא מנצח שבת? הוא אומר, לא. אני אומר, אוקיי, תן לי לדבר איתו. אני התחלתי לדבר עם הלך שלו, אולי חמש דקות אני מדבר איתו, אני אמר לו, יאללה, אתה יודע, אתה לא ילד קטן, אתה יכול להבין, להחליט על שבת זה עבודה מגניבה נגד אשם. כן, כן, אני יודע את האמת, אני לא אומר לא, אני נכון עם אתה רבי, אבל אחד היום אני תהיה שומר שבת. אני אמר לו, מה אמרתי לך שתבוא אחד היום? מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, מי, הוא הלכה מ בשבת, והכאב בא, ראה אותו, והוא מותה. זאת אומרת, כשאני אמרתי לו, זה נהיה בדיוק. אני אמרתי לו, מה יגרום לך שתהיה תשובה תמיד? כל שבת שאתה מותה, אתה משחק עם חי. הרבה אנשים, אחרי שהם מותו את השבת, הם מותו. אני שואל, למה לא כל אחד מות? בגלל שהתורה עושה מחלל שבת מוט יומת ונחרטע הנפש. הלחם יהיה קטן. למה אנחנו לא רואים שהרבה של האנשים שהם מותים שבת, עובדים כמובן? הם ממשיכים לחיות. איך זה יכול להיות? זה כתוב בתורה, שזה חייל מות. גם אני שואל, למה זה כתוב שאם אתה צדיק, אם אתה תשמע ל'השם, ואתה עושה הרבה דברים טובים, אתה מקבל גדול גדול. How come it doesn't come right away? You get punished and you do tshuva. Hashem can find ways to punish a person. He loses money, breaks his legs, breaks his hand. אתה נכון, אם התשובה היא מותר, זה יותר לאט לעשות תשובה. אבל בואו נגיד על כל הדברים האחרים שהתשובה היא לא מותרת. אתה עדיין עושה תשובה אם תהיה תשובה. אם תהיה תשובה פעם על המקום, אולי אתה לא תכניס את התשובה. אז תגידי לי איך זה עובד. אם אנשים תהיו תשובה במהלך, בגלל כל מה שהם עובדים, אני אגיד לך מה יקרה. הראשון יהודי שהפכה את השבת, נפגע למות. השני יהודי שחרר שבת, בום, נפגע למות. אחרי שהוא ראה שתי יהודים שחררו סיגארט על שבת, הם מותים ברגע. תוכלת אי פעם להחליט להחליט על שבת? כל אחד בעולם תוכל להחליט להחליט על שבת? כל אחד תוכל להחליט להחליט להחליט על שבת? אף אחד לא תחליט, בגלל שאתה לא יודע על כל החוקות. טוב לא להחליט. למה אתה לא תחליט? אני מפחד על חליטה להחליט על שבת. שתי אנשים שחררו שבת, הם מותים. אני לא רוצה להיות השני. אפילו הגויים, הם יקבלו שבת. בפחדה. אנחנו לא רוצים למושך. למה? ראינו שתי אנשים שחררו שבת, הם מותים. זה יחזור את רעיון שלך, את החלטה שלך. להיות רליגי עם הלוח לדבר שלך, הראשון שאתה תעשה, אני אצלח את הלב שלך. זה לא יכול לך להיות צדיק. אם אני אקבל את הכי גבוהה של יהודי בעולם, ואני אקבל גנב על ראשו, ואני אגיד לו, אם אתה יחזור את השבת, אתה מת. אנחנו נחזור אתך על הראש. בטח הוא יחזור את השבת. למה הוא יחזור את השבת? בגלל שהוא אוהב אשם? לא, בגלל הוא לא רוצה למות. למה הוא יחזור את השבת? הוא מפחד למות. הוא יחזור את הגנב, וברגע הוא יחזור את השבת. אשם לא רוצה שהאנשים יחזורו את השבת בגלל שהם מפחדים למות. והוא לא רוצה שהאנשים יחזקו על השבת בגלל ההכנעה. לא! בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. אם מישהו שואל אותך, למה אתה לא אוכל חזיר? לא בגלל שזה לא טעים. בגלל שה' אמר לא אוכל חזיר, חזיר זאת פורקה. למה אתה לא אוכל חזיר? בגלל שה' אמר לא אוכל חזיר, חזיר זאת פורקה. למה אתה לא אוכל חזיר, חזיר זאת פורקה. למה למה
אתה לא אוכל חזיר, חזיר זאת פורקה. למה
למה אתה אתם לא לא מגיעים? אוכל חזיר, בגלל שהשם חזיר אמר, זאת פור אם אתם מגיעים, אתם תפסקו הרבה יותר בגלל זה. ואתם גם תפסקו. אתם לא צריכים לגיע. כל מה שאתם צריכים, אני אביא לכם. למה לגיע? למה אתם מגיעים לשבת? למה אתם קבלו שבת? בגלל שהשם אמר כך. זה הקווננט האבותי בין אני והשם. בין אני, בין אתם, בין הם, בין כולם פה ובין השם. לפני שהכנענו, אני רוצה לשאול את השאלה שלך, מי אתה חושב שזה קרימנל יותר גדול? מישהו שהוא טרדיציונל, הוא ידע על השם, הוא ידע שיש תורה, הוא אפילו ראה את התורה, אבל הוא קבל רק קצת מצוות, כל מה שהוא אוהב. דברים שהוא לא אוהב, הוא לא קבל. או מישהו שלא ידע על התורה, ולא קבל כלום. מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן?
מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי
קטן? מי קטן? מי מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? מי קטן? שכשהם גרורו, מי אמא שלהם אמרה שהלכו את אבא שלהם. חמש, חמש דקות יותר. אמרו, אמרו לתתי הילדים, אמא שלהם אמרה לתתי הילדים, איפה הלכו אבא שלנו? הלכו אותנו. כשאתה נולד, הלכו אותנו. שתי חברות. לפני שאתה נולד, הלכו אותי, אני נולד, ואתה אבא שלך לא שואל אותך. אז עכשיו הם לא אוהבים את אבא שלהם. איזה אבא יש לי? הוא לא שואל אותי, אני באתי לעולם, הוא לא מבחין אותי, הוא לא שמישהו, אף משהו. אז הם לא אוהבים את האבא, אבל הם לא יודעים מי הוא. במהלך זה לא היה סיפור האמת. אשתה קלטה בפוליץ, והם סיפרו את אבא, בגלל שהיא עשיתה כל מיני שאלות על אבא, והוא הלכה לבריכה. וכשהם נפגשו אותו מבריכה, המדער אמר לו, אתה לא יכול לדבר עם ילדים שלך. זאת המקום. אנחנו נתן לך לבריכה. אם אתה תדבר עם הילדים עוד פעם, אתה יוצא לבריכה עד עשרה שנים. אתה מוכן להראות אותה, אתה מוכן להתפתח אותה, להראות מה שהן עושות, אבל אתה לא מוכן להתפתח אותה. אתה לא מוכן להתפתח אותה, אתה לא מוכן להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח
אותה, להתפתח
אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להתפתח אותה, להת הילדים לא יודעים שזה אבא שלהם. הם לא יודעים שזה אבא שלהם, אז הם לוקחים אותו, הם משחקים איתו. איזה אדוני אדם. הם נותנים אגזים לו, הם נותנים מודה על ראשו כשהוא מגיע לביתה. הם נותנים על דורו שלו ורוצים. הם מטורחים אותו, אבל הם לא יודעים שזה אבא שלהם. אחתה יום, אבא סייע במקום עם חברה, מישהו מהקבוצה, הוא אמר, תראו מה הילדים עושים אליי, אם הם רק ידעו שאני אבא שלהם. אז המקום שואל, אתה אבא שלהם? למה אתה לא מדבר אליהם? אני לא מוכן. הוא אמר, אוקיי, אני מבין. המקום הלכה, ראה אחד מהחברות, בואו נקרא לו רובן. זה רובן ושימון, הוא ראה רובן ברחובה, הוא אמר, תשמעי, אני צריך לדבר עםך. אתה יכול לדעת שהחבר הזה שאתה מטורח כל יום? מה שלו? אתה יכול לדעת שהוא אבא שלך? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ביום הבא רובן ושימון יצאו עם תמידות ונחתו על ראש שלהם. מי עכשיו גבירה גדולה? רובן שיודע שזה אבא ונחתו על תמידה על ידו או שימון שלא ידע שזה אבא ונחתו על תמידה על ידו? מי גבירה גדולה? כולם מסכימים, רובן? למה רובן גבירה גדולה? אוקיי, מאוד טוב. אתם כולם התגלגלו את התגלגל הנכון. עכשיו, השאלה הבאה שלי. כל אחד מכם שם יודע שיש אשם. אתם יודעים שהוא אבא שלכם בשם. אתם יודעים שהוא נותן לך אקסיג'ן כל יום לנסוע. אתם יודעים שהוא נתן לך בטוח שהביתה עובדה נכון ואתם לא יודעים שאתם לא חייבים לנסוע. אתם יודעים שהוא נותן לכם חברה קטנה, מקום לנסוע, קטנה, קטנה, קטנה, מקום לנסוע, קטנה, מקום לנסוע, קטנה, מקום לנסוע, קטנה, קטנה, ק You know all the good things that Hashem does for you. You know Hashem gave us Torah. You know the purpose of life is to listen to Him, that we should get to the eternal life when we have a lot of reward. But some of you, for some reason, ignore the request of Hashem. He has to keep Shabbat fully. You not always do it. He has to eat strictly kosher. אתה לא תעשה את זה כל הזמן. הוא שואל לא להסתכל על הלשון הרעה. אתה לא תעשה את זה כל הזמן. ועוד הרבה דברים שהתורה אומרת לא לעשות, ובאותו אופן, לפעמים אתה עושה את זה. אז עכשיו, השאלה היא, מי יותר קטן? יהודי נתן בסיביריה, או בזימבריה, או בסוף העולם, בקיבוץ, והוא לא שמע על ה' הוא לא ידע שיש משהו כזה, תורה, הוא לא ידע על שבת, הוא לא קיבל משהו, או אתם שיכולים, שיכולים שיש שבת, שיכולים שיש תורה, שיכולים שיש חיים אחרי מותים, אתם יודעים את כל זה. אם אתם לא ידעו עכשיו, אתם בטח יודעים. אז אתם יודעים על זה ואתם לא יודעים, והוא לא ידע על משהו, והוא לא קיבל משהו. אתם קיבלו יותר מאשר הוא. אולי אתם קבלו תפילין, אולי אתם עושים קושר. אני בטח שאתם עושים איזה מצוות טובות. אתם כולכם נראים כמו ילדים מאוד יפים פה. העקב שאתם באים היום, ואתם שומעים שעה, ואתם שומעים את דברי תורה, אתם כבר עשו 60,000 מצוות. 60,000 מצוות. בואו נאמין, זו הרבה יותר גדולה מהסושי שאתם מקבלים. 60,000 מצוות, החפץ חיים אומר, כל שעה של תלמיד תורה זה 60,000 מצוות. אז ברוך השם, אתם כולם, יש לכם גדול פוטנציאל. אני יכול לראות כבר שהרבים שלכם, ברוך השם, הם עשו עבודה טובה עםכם. אבל, אבל, אבל, אבל, בואו נגמר את עצמנו. אנחנו לא בפיקניק פה. החיים לא בפיקניק. השם נפגע אותנו פה, לעשות את הדבר הנכון. וממש, אני אעביר את זה אחת דקה. אני רוצה לשאול אתכם שאלה, רק תגידו לי אם זה ברור או לא. האם זה עדיף לקחת את האוקסיגן ואת המונה שיש לך אשם, ואת הכאב שיש לך, ואת העיניים שיש לך, ואת הידיים, והלגים, ואת כל מה שיש לך, ולהשתתף אותו? אם אשם נותן לי רעיון ואינטליגנציה, האם אני יכול להשתתף אותו? אם אשם נותן לי הלגים והידיים, האם אני יכול להשתתף אותו? אם השם נתן לי מות, אם אני מוכן להשתמש בזה? או שנים, או מות, או משהו אחר? אם השם נתן לי כאב, אם אני מוכן להשתמש בזה בשבת, כשהוא אמר לי, אל תשכחי לעשות דבר כזה? אם השם נתן לי עיניים, והוא אמר לי, תראו את העיניים, תתקשרי לא לראות דרעי דברים. אם אני מוכן לראות דרעי דברים באינטרנט? אז אתה מבין, נכון? מי יכול להגיד לי עכשיו בפרסום אחד, מה היחידה של השיעור הזה שאנחנו חייבים ביחד בשעה האחרונה? רק כדי להיחיד, כי אנחנו כניסים. אחד מכם, אם הוא יכול להיחיד, מה היא היחידה של השעה האחרונה שאנחנו חייבים ביחד? אנחנו
מדברים עכשיו, אנחנו יודעים על השם, ולכל האנשים שלא יודעים על השם, 100%.
רואים? כמו שאמרתי, ילדים חכמים. אז בעזרת השם, אני רק רוצה לשאול לכל אחד מכם, לכל אחד מכם, שאתם צריכים לתקדם כמה חשובים אתכם בעבודת השם. אנחנו לא בפיקניק פה. אין שאלה. אתה יכול לאכול טוב. אתה יכול לשחק. אתה יכול לעשות איזשהו ספורט. אתה יכול ללכת על חולות. אין שאלה. אתה יכול עדיין להחזיר את החיים ולתת, אתה יכול, זמן לעצמך, להחזיר את עצמך. אבל אל תשכחו, שבת, אף אחד לא מוכן להחזיר עדיין. אף אחד. אתה יכול... אתה יכול לדעת שלהחזיר את השבת זה עבודה גדולה יותר מאשר להחזיר אף אחד? אתה יכול לדעת זה? The punishment of someone who breaks Shabbat in the Torah is higher than the punishment of someone that murdered. Higher punishment Hashem gives to someone who breaks Shabbat. Most people don't know it. When the people find out about it, they never dare to break Shabbat. Why they broke Shabbat? They didn't know that Hashem gave a bigger punishment to someone who breaks Shabbat, higher punishment than someone who murdered. התגלגל של מגיעת השבעה היא תגלגל גדול. תזכרו, השלם מגיע בארץ אחר כך ללחוץ. האנחה נפגעת את העולם שלה להגיע, זה לא שחק. ולכן, אני רוצה... רואים את הזה מקום יפה, בית גבריאל? אני קיבל לקטורטים פה 25 שנים, בזכרון הזה. אתה יודע, אולי 28 שנים. אז הייתה לי דיברה פה עם רבי קרישי. חדשים קריסטים, אני הייתי מסתובב עם הם שם, הייתה את המקום ממלכת כל הדרך לסטריטה. סטריטת 108 הייתה ממלכת עם אנשים, אתה לא יכול להכניע את המקום. אתה יודע איך ממלכת הייתה פה? הוא פרופסור קריסטי. אתם צריכים לראות את הדיבור הזה, מה קרה לו. הוא אצלח 17 גבולים של מילה. הוא כמעט נגמר מפריעה. למה? בגלל שהתורה שלנו, במיוחד על את הטבעות שלהם, היא כמו מפריעה דיימנט לזרקוניה קוביקה, שכחה דולר. זה יותר או יותר נכון, במספרה. אתה מבין? אז אני רוצה שכל שלכם, בעזרת השם, בשבת, להגיע כאן. יש פרוגרמה של התלמידים. רבי וולקין עושה עבודה נחמדה עם הילדים. יש ילד מניין כאן. אם יש מקומות אחרות שהרבי שלך רוצה שתפסק, אתה צריך ללכת כאן. אתה צריך ללכת לקלסים. והדבר הכי מיוחד, רחמים, הוא יתן לכם מיוסבים שלי. אתה מגיע את זה לטלפון שלך, למה שיש לך את הטלפון שלך, יש לך הרבה דברים טובים שם. על כל דבר שאתה רוצה, החיים, החיים אחרות, מה קרה בסוף העולם הבא... מה זה שבת? איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני מנסה להחליט מהרעיון שלי, איך אני So please do not forget this hour. This hour is going to change your life for the better. You have to count on Hashem that everything that you do good, your reward is already wired to your next world. Nobody can take it away from you. And please do not do any stupid things. Make sure you learn a lot of Torah. It will help you with Hashem.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









