Live with Rabbi Yosef Mizrachi

ברוך השם, this lecture and tomorrow is the last two lectures before Yom Kippur. Last night I spoke in Great Neck. It was a very good lecture preparation for Yom Kippur. Today I'm going to speak a little bit about the parasha we read on Shabbat. מחר אני אדבר בעזרת השם בבת פרשת עזינו, שאנחנו נלך לראות בפרשת השבת הבאה, ואני אמשיך את זה עם קבוצות יום כיפור. הלקשר הזה יהיה בעזרת השם, לילוי נשמת לו בריף כחי הבת פריד אפרחה. לרפואת הגוף והנפש של טליה בת הודה ברינה, לרפואת העובר של מילנה מלכה בת פאולינה, עושר בן יפיץ אמא בת סעדה, להצלחה ולרפואה ציפור הבצער היושוע בן קרן. לרישועה ושחרורם של השבועים מביאת ארבנגליה גיא בן מרב. ‫טוב, אנחנו... ‫לעילוי נשמעת רפואה שלמה, ‫עובריה בת חמרו. ‫מה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫מה זה? ‫ אה, האחרון? הנה הוא. רפואה שלמה אוף סוריה, בעד? שולמית. טוב. אנחנו יש 48 שעות לפני הראשון של יום כיפור. כדי להחליט את המחזור שלכם. ביום כיפור, חמש דברים לא נמצאים. לא לאכול, לא לדרום, לא לסמיר איני קרימסים על שלך, בשער וכל זה, ולא לתקווה, ולא לתקווה ללדה. אלה הפעולים הראשונים. יש לנו פעולה וחמשה על יום כיפור. ערבית, תהליך שליחות, שחרית, תהליך שליחות, מוסף, תהליך שליחות, מנחה, תהליך שליחות, ונעילה, תהליך שליחות, ואחרי הנעילה יש ערבית, או מוצאי יום כיפור. And in some places they also do ברכת הלבנה. אם האנשים לא מתאים, אז הם נשאר עוד עשרה דקות ותעשו ברכת הלבנה, ברכת הלבנה. זו בעצם אורדת יום כיפור. יום כיפור הוא מדהים מאחורי הער. מאחורי הער, יש לנו שלושה פעמים, שלושה ברכות. בשבת, כל שבת יש לנו ארבעה. יום כיפור יש לנו חמש. יום כיפור בבוקר, יש שישה אנשים שיכולים ללכת לתורה. בשבועות רגליים, זה שישה אנשים. בשבת זה שבעה. יום כיפור זה שישה. ואז יש לנו מפתיר. נקרא בבריכה, פרשת החרימות, שהיא מסכימה על המות של שני בני ארון, הקוהן, נדב ונביהו, שהם נכנסו, כשהם נמצאו בפרשת החרימות, שהם לא היו מנצחים של יהשם. אחרים אמרו שהם גם מנצחים של ויין, אז הם היו, אתה יודע, קצת תחת מההפכה יש לכל מיני חושבים, מה שעוד הם עשו אחר כך? אחר כך שהם נחשפו אש זרה? אחד מהם הוא בטח שהם כולם מותים, השם נתן להם שני רכבים, כמו ליזר, לנסטרולים שלהם ונחשפו את גולם שלהם מבחינתם, מבחינתם, אבל לא נחשפו, וגם את הלבים הם נשארים כולם וככה נכתבו את הקריאה הבאה שהם קוראים להם מהרגלות שלהם הם קחו אותם מהרגלות שלהם וקחו אותם בגלל שתותן של האנשים הלכותיים הישראליים עשו את כל המדינה לסביבה ולהתאמה ומנהלות. זה למה אנחנו רואים את יום כיפור בבוקר, בשחרית. ובמנחה, אנחנו רואים חלק אחר של השם פרשה, פרשת החרימות, שהיא מסכמת לכל התקופות המסכמות שלהם, עם החרדות הטובות שלהם. למה אנחנו רואים את זה במשך הער הכי חשוב של העת? בגלל שזה מה שהאנשים רוצים ביותר. בכל גנירה, כולה הייתה את הזכויות שלהם לתפילת נעילה, לכל אדם, מהקטעים לגבי הכי גדולים, זאת אומרת, בפירושה. ולכן, זה מזכירה לפני תפילת נעילה, כדי שהאנשים ידעו על הסבירה של אלה. וקוראים לזה, מפתיר יונה. ההפתרה, ההיסטוריה של יונה, יונה הפרופט, איך ה' שם אותו לננבה, שזה סיריה, או סיריה שם, להכוון לגנטים שם, שב-40 יום הם כולם יותרים למות, מפהות שלהם הטובות. אז ה' שם את הנשיא היהודי, יונה, ג'ון, להכוון לגנטים של ננבה ולרקודים שלהם, שם אם הם לא נפגשו, הם כולם מתחילים למות, והם קיבלו את השאלות שלהם מאוד קטנות הם כולם נפגשו, הם נפגשו סקס, הם עדיין נפגשו את האנימלים שלהם זה מה שקורה כשאתה נפגש, אתה לא יודע את הרגלות, אתה רק מניח, אתה לא יודע שאנימלים לא צריכים להפגש, אם אתה נפגש את האנימלים שלך, אתה צריך להבין, מה זה צריך לעבוד עם השיפור שלך? אתה עושה את הלחות שלך ואת הלכות שלך ואת הלכות שלך בפעולה, מה העניין פה? אבל אני חושב שהם לא הולכים להתאחס, הם לא ידעו את ההלכות האמת והם קיבלו את זה מאוד בפעולה ואז אחרי 40 יתר, השם אמר, אתם רואים איך אנשים של ננווה החלטו את עצמם שלהם אז מה שהיה מיוחד, זה לא הפעולה והפעולה ושירה מה שהם כרסו בעיניים של ה' הוא שהם חלטו את דרך האלה שלהם וזאת המסגרת שלנו על יום כיפור זה מאוד אימפריקטי ללחוץ אם מישהו אוכל על יום כיפור זה פרק של קראט זה קרק של סול זה לא שחק אחד מה36 סין של קראט זה אחד מהם אבל זה לא הדבר הראשון לא לא אוכל על יום כיפור העניין הוא באמת להבין את עצמכם, להבין את כל האנושים שלכם, להבין שאתם עשיתם אותם ואם הייתם יכולים ללכת לתוך זמן, אתם בטח לא הייתם מוכנים לעשות את זה ולהבין את עצמכם, לא להבין את האנושים שלכם, זה נקרא יעזוב רשת דרכו, אנשים נפחות צריכים להבין את רעיון רעיון רעיון עכשיו הוא בדרך רעיון הוא צריך להתחיל מזה הוא צריך להחליט את עצמו מהסטייל שלו הסטייל שלו כל יום מקומות שהוא הולך, מקומות שהוא יחזיר מקומות שהוא יחזיר בלילה חברים שיש לו המדע שהוא עושה לא באמת וכל אחד עם את הפקדה שלו אנשים צריכים להחליט מהחלטות שלהם. זה הדבר הראשון של תשובה. יעזוב רשעה דרכו. המפרשים, המספרים, הם מספרים שכדי שהאנגלית להחליט מהחלטות שלהם מהחלטות שלהם, ראשון היא צריכה להתמקד בגלל החלטות שלהם. מה גרם לי להמשיך להתמודד על החלטות האלה? אם לא נמצא את רעיון הפרובלם, אפשר רק לדבר על הסימפטומים. כמו לדבר על אדוויל או על טבעיאדיק, אבל זה לא נחשב בקורס של הפרובלם, של הפרובלם הישראלי. היחסים האחרון להחליט את זה, זה למצוא את רעיון הפרובלם. מה זו חלטה שלי? למה אני חלטה בזה? ואז כשאתה ידע מה זאת, That's when you know how to handle it, what to learn, what, you know, to keep learning constantly until you don't feel any more desire to do it. So, all together, in the Selichot, we have many, many times we say Yag Midot. HaShem, HaShem, El Rachum v'Chanun, Erech Hapayim v'Rav Chesed v'Emet, Nozer Chesed l'Halafim, Noze Avon v'Fesha, v'Chata v'Nakeh. Why we have to say this? פרשת קטיסה. כשאנחנו מעשים את פרשת קטיסה, אנחנו מעשים קצת מפרשת קטיסה. קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה קטיסה ק מה זה המעניין של אלה? אשם אמר למשה רבנו, כשארץ ישראל שריעה את הדברים האלה ביחד, כל אחד, זה מביא להם הרבה מרצה. אני ממשיך את המדינה למרצה. אז כמה פעמים אמרנו על יום כיפור? 26 פעמים בכלל, כמו את הגביה הנומרית של אדם, שזה 26. אפילו באנגלית זה 26. אפילו בערבית זה 26. מאוד מעניין. אללה, 26. אדם, 26. יותקי ווקי, 26. אתם לא רואים את יד של השם? אפילו הגויים היו כאן כדי לעשות את הלכתה שלהם שהם חשבים, איך אנחנו נקרא לגוד? אז הקריסטיונים קבלו שם, G.O.D. מה שזאת אומרת, אני לא יודע, איך הם קבלו את האחרונות האלה? מה זאת אומרת, G.O.D.? זה לא יש לזה איזה מינג. מה שזאת אומרת, הם קבלו שם, G.O.D. זה קרה להיות ב-26. הערבים, הם קפיטים מהיהודים, כמו שהם תמיד קפיטים והם ראו שהיהודים אומרים אל או אלוקים, אז הם אומרים אלה אל, אלה, זה לא סימילר אבל אפילו אלה זה 26 אל, אל, אלה, 26 אז אנחנו אומרים 26 פעמים אלה, אשם, אשם, אל, רחום וחנון עכשיו, למה? בין הראשון אשם והשני אשם, אנחנו צריכים להתחיל לשני לא כמו האשכנזים האמריקאים כשאתה מנסה ללכת ולפגוש אותם, הם אומרים את זה בוודאי אשם, אשם, אל רחו וחנון, זה לא טוב. זה גבוהה גדולה להחליט בין האשם הראשון, עד שאתה אומר את האשם השני. אז זאת הדרך שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו אומרים אשם, אנחנו החליטים, אשם, אל רחו וחנון. למה אנחנו צריכים להחליט בין האשם הראשון והאשם השני? התגובה היא בגלל שיש שני רעיונות. זה האשם לפני האדם, והשני הוא אשם אחרי השנה. זה מבחינת אחרות, מבחינת אחרות. זה למה אני צריך להחליט. אשם, ואחר כך אשם עוד פעם. אל רחום וחנון, ה' מרצה חנון זאת אומרת לדעת חנינה, לדעת אנשים אל רחו וחנון ערך הפיים ערך הפיים means has a lot of patience is stretched stretch the judgment until it's actually materialized it may take years person breaks Shabbat today and Hashem is waiting for him 40 years until he destroys him 40 years maybe he will repent that he won't be destroyed אבל אנשים לא יושבים כל כך הרבה תלמידות. אם מישהו יעבור עבודה נגדך אחר כך, תעזור לו. השנייה, עבודה גדולה. מקסימום, שלושה פעמים. בשלושה פעמים, אתה יכול להגיע למלחמת. אתה צריך להתארח. בן ה' אתה עבור עבודה נגדך אליו אלפים פעמים. והוא ממשיך לתפוס לך עם זמן, אוקסיגן, מכיר יפה, נכניסה טובה, עוד ילד ועוד ילד. זה בלעזור. אתה מגניב אותי כל יום ואני רק עושה לך עבודה. ממשיך כאילו שאין שום דבר קרה. אבל בסופו של דבר, אף אחד לא הולך ללכת מהיד של ה'. כשהזמן יקרה, ההתפלגה מתחילה. כשההתפלגה מתחילה בואו נשער עם האינדיבידואל, מה שקורה לו. ערך הפיים, מעריך הפיים, מעריך הפו, זאת אומרת, יש לי תלוי, אני עדיין מבקש, אני עדיין מבקש שתתן לך איזשהו רגע לדעת שלך ולהתאף. שאני לא צריך להכניס אתכם. זה ערך הפעים, ורב חסד, מלך הכנסה. כל מה שהוא נותן לנו הוא הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים. כל מה. אנחנו לא צריכים איזה יפה חזרה בג'מאיקה, או בגרייטנק, או במונסי, או בליקוד. אנחנו לא צריכים את זה. אם נסתכל על כל אינדיבידואל, כמה סינסים יש לו בשבילו, אני מזמין איך ה' נתן לו כל כך יפה את הביתה, וכל כך יפה שתי אוכלות ברחוב, וילדים, וכל מיני דברים שבאים לו הרבה רחב. למה ה' נתן לו את זה? זה כולה דווי פחד. הוא לא מבקש את זה, הוא לא נתן לו את זה. זה נקרא רב חסד. זה אמת. זה ה' של האמת. As much as He is kind and merciful and has patience and doesn't respond immediately to your crimes, but in the end, don't forget, He is the God of the Emet, the truth. That's His signature. חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת סיגניציה היא שזה ה' של האמת. הוא לא מפחד, הוא לא אומר איזשהו דבר ועושה את הפרדה. אם הוא נגמר, הוא יחזור את השאלה שלו. לכן, אל תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד כמו שאתם יודעים, הטלפון תעשה תמיד את הזה, כי זו האמת. הטלפון מפגש בגלל איך הוא מפגש. תמיד ה' הוא עדיין יותר עקרון מכל טלפון שראיתם בעצמכם, כי הוא מנצח את הכל. ערך הפיים ורב חסד והמעט נוצר חסד לאלפים נושא אבון ופשע וחטא ונקא נוצר חסד לאלפים כשאתה עושה דברים טובים התגובה שלך יכולה להיות לפני אלפי גנירות רק ככה הוא אומר משלם לאוהביי לשומרי מצוותיי לאלף דור הוא חי שני גנירות והתגובה שלך היא לפני עוד אלפי גנירות Let's call, נוצר, meaning I reserve your reward to give it to you endlessly. נוצר חסד לאלפים, נושא אבון ופשע וחטא ונקא, tolerate our crimes, נושא אבון ופשע אינטנציונל קרימס, וקרימס שהם לא רק אינטנציונל, הם גם בפרסה להגיע לו לגמרי. איזה אנשים עושים דברים בפרסה להגיע לו לגמרי. אפילו אם זה לא כל כך רחוק, אפילו בין אנשים סקולריים, אני אגיד בטוח ש90% של האנשים הסקולריים מגיעים לגמרי. מטריאליסטיק דיסיירס, food that they eat not kosher, pleasure, intimacy, forbidden intimacy, pleasure, driving on Shabbat, beach, picnic, this, restaurant, pleasure, wearing a nice expensive suit that it's mixed wool and linen. What is it? Beautiful, pleasure, attention. אוהב, איגו. זהו כל אוהבים. הכל אוהבים. לרקוד, אוהב לבין, לקחת דברים מיוחדים כדי להראות את כל איגו שלך, אוהב. זהו כל אוהבים. כמעט כל הטבעים יוצאים מהאוהבים. הכל. אבל יש את האנשים הפחותים שהם עדיין יתכנסו עם אהבות, רעיונות נגד אשם, אפילו אם זה לא רק לא נותן להם אהבה, זה יקבל להם הרבה זמן. כמו איזה אנשים רעיוניים, מפחידים שהם מנסים לעשות כל מה באינטרנט, כדי להסתכל על האנשים בטחות שלהם, שהם צריכים להחליף את הרליגיה. מה הם יקבלו מזה? זה יקבל להם זמן. הם מבקשים הרבה זמן בזה. זו עבודה פולטיים. מה שתקבלתם בקבלתם אנשים רליגיים שלא כזה חשובים בפייתה שלהם, שהם צריכים להחליט את הרליגיה ולהיכנס לחנאלי שבת ולשחרר את התורה? מה שתקבלתם? התשובה היא שום דבר. למה תעשה את זה? בגלל שאתם קרימנלים מיוחדים. אתה לא מנסה לעשות רעיון בגלל שאתה יש רעיון לבשה או לבית טוב שזה לא קושר. לא, זה לא הסביבה שאתה מנסה לעשות רעיון. אתה מנסה לעשות רעיון בגלל שאתה מנסה להשיג את ה' כמו סנטה קלאוס. כל הדברים שהוא קורא, בגלל רעיון שלו ובגלול שלו, הוא לא מקבל אהבה מזה. אולי הוא מקבל פופולריארטיה בגלולים. יש כל כך הרבה גלולים שם. והגלולים, את יודעת, כמו שהלבים הם קטנים לבשירה, את יודעת, הם כולם הם נפגשים למה שצריך ללכת לבית, ללכת לבית. זה כמו שהלכים נפגשים למישהו כזה שהריטיקה כזאת שתוצאה במהלך של השם. למה? בגלל שיש כל כך הרבה הלכים. הוא יש שם קהילה. אם העולם היה עם אנשים טובים, חכמים, מגניבים, אז אף אחד לא יראה בו עד חמש דקות. אחרי חמש דקות, הוא יחזור ויגיד, אני רוצה לגמור. למה? זו פרופסוריה שתוצאה במהלך של השם. היא מנסה אינסטביליז את הדברים שאנחנו תלוי ומאמינים ל-3300 שנה. הוא מנסה להשתתף את הרליגיה, להחליט את זה כל כך, להחליט את התקופה שיש לנו עם ה' אשם, שהיא עכשיו בגלל אוהב וחווה. הוא רוצה להחליט את החווה, להחליט את החווה, הוא רוצה להגיד לך שאתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, שאתה לא יש לו משהו, שאתה לא אוהב לו תשובה, שאתה לא יש לו תשובה, הוא צריך להתאמין לך. בעצם, כל מה הוא עובד על האמת. למה אף אחד יכול לעשות משהו כזה? התגובה היא 100% רעיון, בלי תקווה פרסונלית. בגלל שלו הוא גם תקווה הרבה. זו פופולריות. פופולריות אולי יביאו לו זמן ורעיון, והגבירים מגיעים ומגיעים, והם קבלו את הכבודות שלו. הוא עושה, ברוך השם, הרבה זמן הוא עושה מזה. אבל המהלךים ביותר לא מקבלים מהלכים שלהם. הם מאוד חייבים, הם מנסים לקבל רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי 100% evilness. We are not talking right now about this kind of criminals. This kind of criminals, their hell will never end. Just the Gemara in Masechet Rosh Hashanah, page 17, the Gemara says, Ge'enom kaleh ve'em enam kalim. Even when one day the hell will end, the fire in hell will end, their punishment will remain. אתם יודעים מה אנחנו מדברים עליהם? זאת אומרת, הם לא מתחילים ללכת אף פעם יורדים ונשפטים לדרעון עולם, לעד ולעולמי עולמים כמו שהרמב״ם כראה. זו תחילת אמיתית. תחילת אמיתית. אתם יודעים מה זאת אמיתית? עשרה מיליון שנים זה לא הראשון שני. עשרה מיליון שנים זה לא הראשון של אמיתית. 100 ביליון שנים, זה לא התחלון של אמצעות. טריליון ביליון שנים, זה לא התחלון של אמצעות. כל מספר שאתה נותן לי, תקשיבו את הספר של הוועדה בארה״ב, במנהטן, אתם רואים את הספר הלאה הזה? איך כמה מיליארד דולר יותר ככמה מיליארד דולר יותר, כל דקה. כמה מיליארד דולר יותר, כל דקה. זה מגניב, איך זה עושה. תראו את הספרים, איך הם מפלגים. זה מפחד. ‫אז חשבו, חשבו, ‫אם אתם קבלים כזה מספר, ‫כזה מספר גדול, ‫כמעט 40 טריליון דולר, ‫זה לא 40 טריליון שנים, ‫זה לא התקדם של אמצעות. ‫הם נחשבים ונחשבים ‫בשביל אמצעות, ‫זהו מיוחדים, ‫זהו מיוחדים. ‫אם הם רק ידעו מה יקרה להם, ‫אחר כך יחזור את המשחק, אחרי שהסרטון שלהם וכל העבודה שלהם יחזור, אם הם ידעו איפה הם הולכים, אני מבטיח לכם, הם לא ידעו אף פעם להגיד חצי שנה על הטלוויזיה שלהם. הטלוויזיה שלי הולכת לאנשים שקוראים לזה ולהתפוס אותו. אלה הטלוויזים, הם נשכחים לצלם מה שהם נשכחים. אבל האנשים הנכונים, שהם לא יודעים משהו מהחיים שלהם, והם חושבים, וואו, זה מגניב. זה לא ראיתי, זה מיוחד, זה מיוחד, מיוחד? מיוחד? מיוחד יביא את זה גם לסקציה מיוחדת ב-L, שהתפקד עכשיו על קרימינלים מיוחדים כך כך, שהעולם לא ראה עד כאן. הם מתפקדים עכשיו על סקציה מיוחדת, כמו באירופה. אתם יודעים, אתם ראיתם בישראל, איך הם מתפקדו על קרימינל אחר, קרימינל אחד, בקרימינל הבא. They also in hell building a special section for all these heretics in my black list. For the damage they made to so many thousands of people. Destroying their neshamot. So, לערך הפעם ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא אבון אבון means intentional sin. Hashem is carrying your sins for the time being. נושא אבון ופשע פשע is worse than אבון אבון means intentional sin meaning something spilled on your shirt on Shabbat wow this shirt cost me $100 I can't let this stain stay let me quickly take a wet towel and clean it הם אומרים, לא, זה שבת, זה סין, אתה לא יכול לעשות את זה. לא, אני סליחה, אני לא יכול לראות את זה. אני מנסה ללכת לבית ככה. אני לא יש לי שיר אחר כאן, אני לא הבאת שיר אקסטרה. זה מנסה. תן לי לטפל את זה. זה נקרא סין מנסה. אבל הסין הזה לא בגלל שאני אוהב השם. או שאני רוצה להכניס את זה בטח. זה רק בגלל שאני לא יכול למנצח את רעיונות שלי, שהרעיון הזה עדיין לא להפסיק 100 דולר. זה מה שהרעיון הזה, או הרעיון הזה עדיין הוא להפסיק את האשה. אתה יודע, איזו אנשים שאלה, חזוניש, אם משהו יפה על הרעיון שלי בשבת, סטיין, ואני אספר את זה, זה לא נכון? Allowed, because if I walk like that in the street, that's Chilul HaShem. People see that I have stain in my shirt. You could not dress clean. You cannot wear clean clothes. Why you walk with dirty clothes? Chilul HaShem. Chazoni say on Shabbat, there is no bigger Kiddush HaShem than this. On Shabbat. אם אתם לוקחים את השבוע של שש ימים עם שלבים פחות, אתם נכון, חילול השם. אבל בשבת, כל מנהל ידע, שהראשון למה שאתם באים לישור עם סטיין רחוץ גדול על שירתכם, זה בגלל שאתם לא רציתו לרחוץ בשבת ולטיפול את זה. אתם יכולים לטיפול את זה עם רגל, עם מול ועם סופ. אתם יכולים לציג את זה, לפחות 90% של זה אתם יחזרו. אבל הוא לא רצה לעשות את זה, למה? בגלל שהוא ירש עמיים. אתה רוצה לציבור את ההתארגנות בפובליקה, אז חס ושלום תולוזי עולם הבא. אז זה מבחן, מה זאת אומרת פשע? פשע זאת אומרת על פרצוף. אפילו כשאני מקבל משהו, אתה יכול לעבודה, אתה יכול לדעת את העבודות האמריקאיות? אחד הצד, גלעד כושר קיידרר, האחד הצד, כל תרף. אלה שקוראים קושר, יכולו ללכת לכאן אלה שלא יכולים, יכולו ללכת לשדה האחר. עכשיו, יהודי יצא, הוא לא רליגי, הוא רואה סטייקה מדהימה בשדה הקושר, והסטייקה הזאת בשדה הלא קושר. מה הוא צריך לעשות? זה נחתי שלי, למה אני צריך לא לאכול קושר, אם יש לי קושר? לא. בטח הוא יכול ללכת לשדה האחר. אני אומר לו, בוא, תעשי קושר לנו. אוכל קושר לנצלת יהודית. לא, לא. He goes on purpose. Why? Just on purpose to get Hashem angry. So that's called Pesha, Noseh Avon, Rav Pesha, V'chatah, V'enakeh. What is v'chatah? v'chatah means unintentional sin. Unintentional sin. In the Torah, the rest of the verses, v'enakeh, lo yenakeh. איזשהו אדם של השם לא יתרחק מהחלטה של אדם, כמו החלטה של השם של נסרת הדיברות, מה זה? אתה לא צריך להגיד את אדם של השם בגלל זה, ואני לא אגיד את אדם של השם, זה למה אנחנו משתמשים עם אדם של השם, אלוקים, זה לא האדם הראשון, זה קצת מהחלטה. בגלל שכמו שכתוב בתורה, אם אתה פרנוץ את זה ככה, ללא רציניה, אתה מפריע אחד מהתשעה הקרדינות. הבעיה עם הקרדינות היא שהיא כתובה ליד שלה, בגלל שה' לא יטרח את האדם של האדם, אם הוא משתמש בשם שלו. מפריעה, מאוד מפריעה. כדי להקבל כל כך הרבה רעיוניות נגד ה' שזה יהיה אי אפשר להרחיש אותן. בקבוצות, אתה עושה רעיון, אתה יכול להרחיש אותה. יום כיפור יבוא, אתה יכול להרחיש אותה. אבל בקבוצות, אתה לא רוצה באמת להרחיש אותה. זה קצת סמארי יום כיפור. בערב יום כיפור, שזה יום הלילה. זה יתחיל בערב שעה ושתיים. זהב מזמור קוראים לזה חיילי, זה מאוד קל, זה כמעט 10 פג'ים בסידור. זה יקרה כמעט 20-30 דקות לשים את זה לחזן. מנחה, בכל מקום הם מפגשים קדימה. הם לא מפגשים מנחה רגילה, לפני השחרר. זה יהיה 2.30, 2.00, 3.00. אתה צריך לבחור בישור, איך זה יהיה מנחה. במנחה, בסופו של דבר, יש גדולה. הלכית שחתנו לפניך. It's a description of all the sins. So, לחי לי, that's how the Chazan begins, and then כל נדרי. לחי לי, it's the author of that incredibly holy song that can take your soul out when you read, when you pay attention to the words. It's ממש something like the level of David HaMelech. זה כתב אי-חי, הוא לא רצה קרדיט לזה אבל זה פרשת המנהג בכל הספרדים, בכל מקום בעולם, הם שירים ל'חיילי' אחרי זה, אתה קח את כל ספרי תורה מהארון קודש כמה שאתה יושב, איזשהו יש רק אחד, איזשהו יש שתי, איזשהו יש שלוש, איזשהו יש שתיים כל ספרי תורה הם קחו כל נדרי. כל נדרי, it's cancelling all the vows of the past year and the past life, I mean all your entire life until this moment. Even though we already did it in Erev Rosh Hashanah in the morning, Rosh Hashanah was in the evening, so that morning we pray very early, around five something. היה סליחות, ולאחר זה תפילה, ולאחר זה עתרת נדרים. אתה עושה עשרה אנשים שקטנים, אנשים ראו את זה, ואחרי זה אתה משתמש, אלה שהם שקטנים, הם מגיעים, אתה קטן במשך, אתה מחליט את עצמם שלהם, הם מחליטים את עצמך. אלה שהם לא עשו את זה, מה שלאחר כך המהלך של האנשים, במיוחד האנשים, עכשיו זה הזמן להצטרף לסינגאג על זמן, לפני השפעה, צריך להיות לפני השפעה והם קיבלו את ספרי תורה והם קבלו את זה. זה אחד הכי חשובים קיבודים של החג. אנשים קיבלו הרבה זמן על זה. מה זה סגולה? מה זה הסגניפיקנס של קול נדרי? קודם כל, זה מנסה להחליט את כל האבותים ואת כל האבותים ואת כל האבותים החליטים אפילו אם היה לך את זה במחשב הכל יהיה מנסה להחליט את זה קודם כל, הספר הראשון של קול נדרי, האחר שקבל את זה יקבל את זה ואומר, שאחיינו לגבי כל יום כיפור, לגבי כל קונגרגיה אז זו סגניפיקנס אחת מה זה הסיגניפיקנס של קול נדרי? זה לרחוץ על ספר התורה ולקרוא ולשאול ה' על סבבה לכל פגמה ברית לכל הפגמות הפגמות, אנשים חייבים פגמות, פגמות ביחסים פגמות, כל זה, זה נפגש בקטגוריה של פגמה ברית אז זו סגולה לפגש את הפגמה ברית, זה למה אנשים קיבלים הרבה זמן על זה אז זה יהיה בלילה, זה יהיה בלילה. ולאחר זה יהיו הרביעים של ערבית. ההחלטה היא, כמה דקות לפני החלטה, לפני ה-640, כל האנשים צריכים להשתתף תלית. במיוחד אנחנו לא נשתתף תלית בלילה. אבל פה, אתה עושה ברכה על תלית לפני החלטה. ואתה נשאר עם תלית כל הלילה. זה עוד 3 שעות. לחיילי, פלאס קול נדרי, פלאס תפילת ערבית, פלאס סליחות אחת, בערך בערך שלושה שעות. כל שלושה שעות הם עם התלית. כשאנחנו אומרים, שמע ישראל, בעצם אנחנו אומרים, שמע ישראל, אשם אלוקינו, אשם אחד, ואחר כך אנחנו אומרים, אנחנו נפגש ואומרים, ברוך, שם, כבוד, מלכותו, לעולם ועד, אבל אנחנו מפגשים. ברוך, שם, כבוד, מלכותו, לעולם ועד. We whisper. On Yom Kippur we don't whisper, we scream. Everybody screams together. ברוך, שם, כבוד, מלכותו, לעולם ועד. The prayers are much, much, much longer. It's not regular prayers of Shabbat or Yom Tov. You can see it's very, very long. And in the end of each prayer you have confessions. Confessions. One of the confessions of Yom Kippur, some places they say it at night, some places they say it during the day. It's called the vidui of Rabbeinu Nisim, the vidui ha-gadol, the long confession of Rabbi Nisim. He lived about a thousand years ago. אם אתם מבינים את המעניינים של השפעות, זה אי אפשר לראות את זה ולא לקרוא בהיסטריקה. זה פשוט יפגש את המחשב שלכם. אחד מהמחשבים הכי גדולים שעברו, שאתם יכולים להסתכל על ידי יד, בעולם שלו, כמה סעויות הוא עשה, אם כולה, אתם יכולים להסתכל על ידי יד, And he says, if I will come to reveal the list of all my sins, the time will end and the list will still go on. And then he begins to say things, it breaks the heart. That's a very, very touchy confession. So once you do it, that's a very strong tshuva, this vidui, vidui ha-gadol. Some people say it in all the prayers. פשוט תזכרו את הפאגה, כל פעם שהם יוצאים בסוף ה-18 יש וידוי, הוא אמר, בכל אחד הפרעה. כמו שאתם אומרים, לפחות פעם זה טוב. תפילת נעילה, השעה האחרונה של יום כיפור, היא השעה הכי קריטית של העולם. עכשיו אתם חייבים, חייבים, אולי חייבים, And you need now to take all the energy you have left in your body and to pour your heart out in front of Hashem. The difference is, the entire 23 hours of Yom Kippur, in the court of heaven, you have all the angels as well. The last hour Hashem asks all the angels to leave the court of heaven and He is alone, which is the highest level of mercy. And now you have an opportunity ממש to do tshuva betfilat neila. That's why the ptichat haechal, opening the ark of tfilat neila, is very, very expensive, more than other aliyot. The three most expensive aliyot of Yom Kippur is kol nidre, what I said, sefer rishon, sometimes sefer sheni also goes expensive. The main one is the first sefer, Torah. ומפתיר יונה זה מאוד מאוד אשר. מפתיר יונה זה סגולה לפרנסה. זה דבר טוב מאוד לעבודה שלכם השנה. במיוחד, אנשים שקופו את זה היו גדולים מאוד. כל שנה הם עושים הרבה זמן. מפתיר יונה. ויש גם פתיחת האחל של הנעילה. כשאף אחד קריא, אל נורה, אל נעילה, אמצי לנו מחילה בשעת הנעילה. זו השעה האחרונה. הכתוב של התבלבל יהיה קרוב בקרוב. זה עכשיו או לא. בפעם הבאה שיש לך הזכירה, זה העלול הבא. במהלך זה, מי יודע מה יקרה לנו. אז עכשיו אתה ממש צריך להרגיש שאתה ממליץ לבשת את החיים שלך. אתה צריך להכניס שהמגרש שלי כבר נמצא ונפגש למוות. ומי ידע איך אני הולך למהל? ותמיד עכשיו, איך אתה מגיע לתלמיד? בבקשה, תשכח אותי, אני סליחה, תביאי לי עוד שנה, אני צריך להתרגם. בטח, לא יש זמן לדבר עכשיו, ללחוץ. זהו שאתם תשכחו את הכל. בעיקר. שהאנשים קווים ממש בשעה האחרונה. במיוחד, הרבי מישהו שיודע איך לדבר בסינגגג הזה, לדבר לפני שהנעילה מתחילה. להפוך את המחקר של כל האנשים. בעצם זה עבודי, כל שנתיים, כשאני כולי, אני האנשי שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמיש בעזרת ה' אופפולי, you know, we will be successful. After we finish the Neila, there is one final blowing of the shofar, and we close the Aaron HaKodesh, and then there's a set of few HaShemu HaElokim, HaShem Melech, HaShem Malach, Shema Yisrael, Karati Becholev, Aneni HaShem, Chukecha Enzora, all these screams. לעולם השם דבר חניצב בשמיים When we repeat it again and again, what does it mean, דבר חניצב בשמיים? If Chas v'Shalom, you have a bad verdict for me, keep it in heaven, don't bring it down on earth, on us. So there's a lot of secrets in all these words. I mean, obviously, you need to learn. The more you learn, the more you understand what's going on. But even if you don't understand a lot, one thing you do understand, Yom Kippur, it's time to cry. The more you cry, the better it is. The Ariya Kados says if the entire Yom Kippur didn't cry, it shows that your neshama is very deep in the mud. Then you have to know that your spiritual condition is very, very low. How can it be you don't cry? You're fighting for your life, for your children's life, for your olam haba, for your health, for your parnasa, for your sicknesses. And you're not crying? If you don't cry now, when would you cry? So, רבותיי, this is Yom Kippur. יום סליחה וחפרה. It's written in the Torah, כי ביום הזה יחפר עליכם מכל חתותיכם לפני השם תתערו. This day, Hashem will repent for your sins. Will forgive your sins, מחפר עליכם מכל אבונותיכם, לפני ה' תתארו. You're going to be purified in front of your God. לגמרת שאמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, How lucky you are, the nation of Israel, לפני מי אתם מתארים? Who is purifying you? מלך מלכי המלכים, the king of all kings, הקדוש ברוך הוא, by himself is purifying you in these days. One thing I want to remind you, if you have offended people and they are upset with you, they don't talk to you, you know, fights, family, friends, business, you must make peace with them before Yom Kippur. אם לא, כל השיעות בין אותך ובין אנשים אחרים לא נרחקו. זה לא נרחק. השיעות בין אדם לאדם, אתה יכול להרחק. בבקשה, בבקשה, יעגמידות, אשם, אשם, אל רחום וחנון. אבל השיעות בין אדם לאדם, רק אדם לאדם יכול להרחק. רובן ראו את שמעון בפובליקה, רובן צריך להסביר את שמעון בפובליקה. Unless Shimon says otherwise. No, you don't have to go in front of everyone. It's enough you apologize to me. Last night I had a lecture in Great Neck. I don't know if you remember, if you follow my lectures, that I said that one guy that I gave my heart for many, many years in Great Neck, לא רק הוא לא נראה את מה שאני עשיתי לו, ולמצוא אותו מהשחרר, הוא והוא, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא והוא הלכה, והוא והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, והוא הלכה, אני לא יודע אם הוא שמע את הספר שלי, זה היה בערך שבוע שאני אומר את זה פה. וה אשר הוא הלכה אליי, לפני שאני הלכתי לבית, אחרי כמעט עשרה שנים, אני לא ראיתי אותו. זה היה עשרה שנים מאחורי הזה. ואני מאמין את זה. אני בטח הולכת. בפעולה קטנה, אני מבין אותו, אני שואל לו, מה אתה עושה? תמשיכו. איזה אנשים, במיוחד איזה רבים גדולים, אם אתה אם תרחקו את הלחם שלהם במרחק, אתם אולי לא תהיו מלכים, הם אולי לא תספרו אתכם אף פעם, אפילו אם תגיעו אלף פעמים. לא, לא, לא מחול, לא מחול. איזה אנשים הם מאוד מלכים. בלעד מה, הם עדיין לא מספרו אתכם. הגמראים אומרים, זה לא טוב להיות ככה. למה? בגלל, קודם כל, צריך לחשב על עצמא שלך. לא להסביר את האחרון, כן, אתה מגיע לו לצחוק, אבל אתה גם מגיע לצחוק לך. למה? בגלל שעכשיו כשהשם מגיע לך, הוא מגיע לך במגיעה סטריקטית. כשאתה, כשאתה האנג'ל, האנג'ל שבשבילך מגיע לצחוק, הוא בא וביא כל הכבוד שאתה עושה. הפרסקוט, השטן, מראה שאתה מגיע לצחוק, ואיך להסביר את האנחה מאוד מאוד קטן, קטן, קרול האנחה באה לכך הרבה פעמים להסביר את האנחה ואתה מנסה להסביר את האנחה אז ה' אמר, אוקיי, אנחנו נפגש איתו באותו מסגרת מסגרת למסגרת אתה לא רוצה להסביר את האנשים שהם מנסים לך להסביר את האנחה כשאתה מנסה לי להסביר את האנחה, אני גם לא רוצה להסביר אתך אז מי שחורר ביותר? אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אני רוצה לספונסר כל הלקטורים של כל הסרטונים אני רוצה לספונסר את זה אני אומר, אוקיי, בואו נחשב על איזה סרטונות אנחנו צריכים לעשות והתגובה הייתה, דרך השם סרטון נהרג, אולי אחד מהסרטונים הכי טובים בגלל הרמחל, בגלל ספרו שלו, דרך השם. אם אתם זוכרים, אני עשיתי את זה פה, להסביר את הרפלגה של הלילה הביתה על השלום, וכל מה שאתם עושים יוצא לתוך שמיים, ויוצא לתוך אתכם בגודל או בגדול, והשטחים יוצאו שטחים של אירעון על השלום, שאתם לא יכולים להרגיש את הלילה הזה. זה מאוד מעניין. זו ממש אינטרסטית. והגuy sponsored the first lecture, the second lecture, and disappeared. Disappeared. Disappeared, disappeared. I'm not gonna go and look for him. All of a sudden, now, before Rosh Hashanah, you remember, he has a neder, neder for tzedakah. It's very severe. You cannot cancel neder for tzedakah. If you commit to give money to yeshiva, to the synagogue, to kiruv, to Talmid yeshiva, you don't just go and do atarat nedarim. You must pay the neder. תזכרו על זה. אז הוא אומר, אני אוהב לך סליחה, אני רק ספציפתי את הראשונים דברים ואני לא חזקתי את המאמץ שלי. אני אומר, אני בעצמי לא מפחד, אבל אני לא ה', את ה' לא הייתה לי, זה לא עבודה שלי, התורה. את ה' הייתה בצד השם. אני לא במקום כדי להסביר לך את הדונות שהצלחת לתת לקלעת תורה או להשפר תורה על האינטרנט לערוץ אלפים אנשים. זה בין אתה ולאשם. אם אתה הצלח לתת לי את הכבוד שלי, אני אקבל לך את זה, אני אקבל לך את זה, אז אפילו אני יכול להגיד, לא צריך לדבר על זה, אין סביבה. אתה לא צריך לתת. בגלל שזה פרסונל. אבל כשאתה עושה בואה, אני אקבל ספר תורה לבית השול. אני אקבל שירות וכבודות לבית הסינגאג. אני אקבל ספנסר בחור ישיבה בשבילי שישיבה של שש שבועים. זה לא עבודה של הרבי, זה עבודה של הישיבה, זה לא עבודה פרטית שלי. זה עבודה של השם. השם מנצח את התורה. התורה היא שלו. אז כשאתה עושה אתה צריך להשתתף מה יקרה אם לא יש לך זמן? אתה הולך ומקבל את זה אתה נקע על הרכבים, בבקשה, תעזור לי, יש לי גבירה גדולה שאני צריך לתפוס ואני לא יכול... אני לא יכול לתפוס את זה, אתה לא צריך ללכת במיוחדים יש לי גבירה, אני אוכל זמן ואני לא יש לי כולכם נותנים 500, 300, 200, 150 קבל ותפוס את הגבירה שלך את העליות שאתה קבלת בשולה אנשים קבלים עליות ולא קבלים את זה זה עבודה שנייה, קודם לא קבלת את הוואו התורה אומרת מוצא שפתך תשמור והעבודה השנייה היא שמישהו אחר רצה לקבל את העלייה בואו נגיד עכשיו מפתיר יונה 10,000, 11,000, 14,000, 17,000 אתה אומר 20,000 זכה. They gave you the aliyah. You don't pay. The person that wanted to give 17 would pay. So not only you didn't pay, you took from the synagogue someone that was actually paying. It's a double crime. Double crime. אז אנשים, קודם כל, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם אתם לא יודעים, אם כל עליית, פיחת האכל, אתם מפטירי עונה, לא יודעים, כל נדרה, כל דבר, זה לא קורה ל-1% של אם חיים חיים. אף את שום דבר לא קורה לזה. זו ליגה ממש אחרת. אז בלעד מה, אם אתה עושה לפני יום כיפור, ספציפית תלויה לקירוב, זה טוב יותר מ-1,000 פעמים עליות. יש גימיקה בסינגאג, רק בספרדים, באשכנזים, אתה לא יש את זה. לקבל פתיחת האכל לפרנסה. לבית טוב. זה גימיקה. הם קבלו את זה. באיזו גנריאלה, מישהו קבל את הדעה הזאת. הרבה אנשים הם גרידים. הם רוצים מילה, מילה, מילה. זאת כל מה שהם שואלים. הסינגאג צריך מילה. הישיבות צריכים מילה. בואו נקבל מילה. איך נקבלים מילה? נותנים לאנשים מה שהם רוצים. אז יש בתפילה פתיחת האחל של פרנסה, אתה מותן את הארק והאנשים מותנים על פרנסה זה מזמור של תהילים ואז אנחנו שואלים, בבקשה תביאו לנו טוב פרנסה, טוב עיר פרנסה אז עכשיו הם מותנים את הפתיחה בין האשכנזים מותנים ומותנים על פרנסה בין הספרדים, זה מותן הרבה זמן למה? בגלל שאתם יודעים, אנשים מותנים ‫זה, לדבר שלך, ‫זה הדבר האחר בליסט. ‫כל הקיבודים האחרים ‫הם הרבה יותר אימפורטנטים. ‫אז הרבה אנשים לא יודעים, ‫הם שומעים פרנסה, ‫הם מתאפסים. ‫מאפתיר יונה ‫הוא גם של פרנסה, ‫אבל הוא גם ‫קורא כל הדבר של יונה, ‫של תשובה, ‫של חובת היום, של יום כיפור. הרבה יותר, אבל בסופו של דבר, לא רק ביום כיפור, הרבה אנשים מרגישים לבחור עליות. בסופו של דבר, אם אתה הולך אחרי שבוע לתורה, זה טוב. תנסה לפעמים אחרי שבוע לבחור עליה. אתה יודע, אם אתה רואה שאף אחד לא נתן לך עליה במהלך, ועכשיו זה כמעט ארבע שבועים, אם יש מקום שאתה יכול לבחור את זה, בוא ובחור את זה. אבל זהו, אל תכניסי, לא צריך לקחת כל עלייה, כל יום חדש, כל יום חדש, כל שבת, כל יום טוב. איזה אנשים הם פנאטיקים לקחת עליות. אם את העליות את קחת במקום שזה ישיבה, שהאנשים לראו תורה והמONEY הולך לישיבה, זה טוב מאוד. זו קבוצה לישיבה. עם עלייה, בלי עלייה. הקבוצה האמת, זה מה שמייצג. אז הקבוצה לישיבה, ברור, היא הרבה יותר אימפריקטית מן העלייה האמת. The aliyah of the Torah is a rabbinical mitzvah. To read in the Torah, Moshe Teken. Moshe and something's Ezra. To read in the Torah, it's rabbinical. But to sponsor Torah, it's the biggest obligation from the Torah. ערור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ואמר כל העם אמן. There is a curse on someone who does not support the Torah. Someone that can teach Torah, can sponsor teaching Torah, can pay for tutors, can bring speakers to teach the community, can pay the rabbi's salary that he can come and teach Torah, and he doesn't do it, is a very serious criminal. To the point that Hashem puts a stamp on him that he's a cursed person. ערור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. מישהו שלא יש לו משהו, לא יש לו. הוא רוצה לדעת, אבל לא יש לו. אוקיי, לפחות הוא נפגש. אבל מישהו שיש לו... לדעתך, יש עבודה עם רב שטינמן, זכר צדיק וקדוש לברכה, שאיזו אורגניזציה בישראל שאלה לו לציין מיוחד לבנים גדולים, שהם נותנים להם 3 מיליון דולר. אמריקאי, יהודי אמריקאי, נותן להם מיוחד ל3 מיליון דולר. And they wrote to Rav Shteyneman what they wanted him to write in a book. That they're going to give them and put their stamp on that. A blessing from such a holy rabbi. He was Kodesh Kodeshim. Not just in Torah, in Middot, in his righteousness. He lived 106 years old. So when they wrote, To our friend, to our generous friend, מחזיק התורה Sponsor of Torah. Rav Shteyneman said, this I cannot write. It's a lie. They told him, why Rabbi, just give us three million dollars. He said, you know who is מחזיק תורה? This person has three hundred million dollars. הוא נתן 3 מיליון דולר. זה 1%. הוא היה צריך לתת 80%. זאת מחזיק תורה. לא מישהו שיש 300 מיליון, הוא נתן 3 מיליון לתורה, והוא נתן 297 מיליון. הוא היה צריך להחזיק עוד מילה, כל שני שבועים. זאת לא מחזיק תורה. מחזיק תורה, סינאדר, 10,000 אברכים, הוא לא יוצא קצת ברית לתבל. ובשביל לבחור שכל שלהם יכולים לציין זמן, כי הם יכולים לציין את גבי שלי, ואת אוהב שלי, ואת הטלפון שלי, ואת הטלפון שלי, ואת הטלפון שלי, או את הטלפון שלי. מחזיק תורה זאת אומרת שהתורה היא את החיים שלי. אם התורה יש איזו קרדיטה, אני צריך לנסות להפוך את זה. למה השם נתן לי מיליארדים ומיליארדים דולר? למה? לשחרר 1% מהתקופה שלי לתורה ולהחזיק את עצמי, מחזיק תורה, זה סכם רב שטיינמן. אתה לא יכול לכתוב דברים כאלה. למה? בגלל שיש לך אנשים פחותים שהם עושים 50,000 אחרי שנה, ובשנה הזאת הוא נותן 6-7,000 דולר לצדקה. 12, 13, 15% של התקופה שלו. והאנשים רבים הזה נותנים 2% של התקופה שלו. זה 6 מיליון דולר. אבל את העבודה היא עשרות מיליאנים. אז מפה אנחנו נלמד שהצדקה לא היא המילה, אלא כמה שאתה יכול לתת. מה זה את הפוטנציאל שלך? אתה מבין? אם מישהו כמו מוסק, אלון מוסק, שהוא עשה 400 מיליאנים דולר, אם הוא נותן 50 מיליאנים דולר לבית רפואי, וואו, כולם בטוחים. תודה, אבי מוסק, על הצדקה של ביל גייץ. ה-50 מיליון שעברו הוא יכול לעשות את זה במהלך ה-10 השעה. המרקט יפה ב-9.30, ב-10 הוא יכול לעשות את ה-50 מיליון במהלך ה-10 השעה. זה פרופיט יותר, כל יום, של כל אוכלותו. מה זה כל כך גדול פה? אם מישהו יכול לעבוד במסגרת ויש לו 20 דולר בשעה והוא נותן 30 דולר לתנועה, כל אחד יצא ונפגש? לא, מה זה 30 דולר? 30 דולר זה כמעט 2 שעה של עבודה שלו הוא יכול לעבוד במסגרת ב-9 ע'מ, ב-10.30 הוא נותן 30 דולר הוא נותן 1.5 שעה של זמן שלו עם מנוחה קשה אף אחד לא מידע, והרחב שקיבל שנה מה זמן שלו, כולם כפיים. למה? אתם מבינים? בוודאי, כשאנשים פחות קיבלו, לפעמים זה יחזור להם עם לא כולכל מילה להתפתח בצדקה שלהם. הם יודעים שיש להם עבודה אלקטרית. וואו, אני לא ידעתי שזה יהיה כל כך גדול. אני לא יש. מה זאת אומרת שאתה לא יש? אני קיבלתי כל המילה לצדקה, ועכשיו אני לא יש עוד מילה לצדקות שלי. זה קורה כל הזמן. איזו זמן, הייתה איזו אורגניזציה שהיא הולכת לרב אהרן ליף שטיינמן, הזה צדיק שאנחנו מדברים עליו. והם אמרו לו, רבי, כל הרבים האלה נותנים לנו ונמצאו אינדורסים, שאנשים יצטרפים להקבלתנו. אנחנו רוצים שאתם, אם יכולים, נותנים 100 דולר ונכניס אינדורסים, איך חשוב זה כדי לעזור על נצחנו, עזרנו על אלפים אלפים אנשים, והיינו רוצים לבחור איך אתם נותנים לנו 100 דולר, ואנחנו נביאים לכם את המצב שלכם עם זמן, נביאים את זה לבוץ שלנו עם הלוגו שלנו, ובשביל זה נכניסו לנו את ההכניסה. הוא אמר להם, אני סליחה, אני לא יכול לעשות את זה עכשיו. וואו, היו צריכים לראות איך הם נפגשו. זה הכי גדול צדיק בעולם לא רוצה לתת לנו 100 דולר? זה סיג מאוד רע. אולי הוא לא מבין מה אנחנו עושים. אולי הוא מפחד אותנו. אנחנו לא קושר. וואו, הם לא נפגשו בלילה. הם היו נוראים לפני כמה ימים. רב שטיינמן לא נתן לנו משהו. הוא לא רצה לתת, הוא לא רצה לתת. מה צריכים לעשות? איך אנחנו נפגש להם עוד פעם? אנחנו צריכים לדעת מה קרה מה הוא רואה בצבא שלנו? הם באיתו חברה לפני שבת, פעמים אחרי והם אמרו, רבי, אנחנו לא נפגשנו לפני כמה ימים אנחנו מאוד מאוד נפגשים, זאת אומרת הרבי לא נתן לנו משהו, אבל אנחנו מאוד בפחד הרבי לא רצה לתת לנו תנועה 100 דולר ולהכניס הברושור זאת אומרת, יש משהו שאנחנו לא עושים בטוח. בבקשה, תגידו לנו שיכולים להסביר את זה. הוא אמר, לא. המצב לא בגללך. כשאתה בא אליי, זה היה ביום חודש. אני לא הייתי עם דולר. עכשיו, ברוך השם, אני יש לי 100 דולר לתת לך. אני רק לא הייתי עם הדולר. זו אנשים שהם מקבלים מיליארד דולר כל שבילה מנצחים פה באמריקה. אנשים מנצחים שקיפו להם מיליארד דולר. יש אחד מנצחים במונסי, שהם חייבים לתקופה חייבת. והוא אמר לרף שטיינמן, כל לילה שאתה נפגש במהלך שלי, כשאתה מגיע למונסי, אני מוכן לך 300,000 דולר. רק שאתה נפגש במהלך שלי. זאת הייתה 30 שנים. 300,000 דולר 30 שנים, ואתה תחבור 2 מהלכים במונסי, עם 1 עקר של זמן. אז הוא היה נפגש לו 2 מהלכים במונסי, וכל לילה הוא נפגש במהלך שלו. כמו 5 מיליון דולר היום. אתם יודעים מה אנחנו מדברים עליה? 300,000 דולר, 30 שנים לפני, הייתם יכולים להחזיר שתי דורות עם גדולות גדולות. כשהייתי במונסטי, הספרים היו בין 125 ל-175, לכל דור. זה היה הספרים. הדורות האלה היו 10, 12, 14 פעמים יותר עכשיו. והכל הלכה לרעיון. זה כמה הוא היה מוכן לתת להם. לפעמים, אחרי שהוא אמר להם את זה, הוא לא הלכה ללכת ללאב בפעם. קודם הוא עדיין נפגש שם. אחרי זה הוא אמר לו, כל פעם שתבואי, אני אגיד לך 300,000, והוא לא הלכה. אבל אנשים נותנים לו מיליארד דולר והוא נותן את זה לכל האנשים של הישיבות. הוא לא נותן משהו לעצמך. אם תראי איך הוא חי, אתה לא תאמין את זה. הלכי לאחרון בברונגס, בפרויקט. הלכי לביתו שלהם, לבית החיים שלהם. וואו. וואו, כל כך קטנה. זה מיוחד כפי את הביתה שלו. את השארה שלו הייתה שטולה. השטולה שהיה בביתו שלו, הוא נפגש שם, נפגש שם בביתו שלו. זהו. ושארה אחרת הייתה מייצרת מהמלכה. אלה הקטנים פלסטיקים שהם מייצרים במלכה, אנשים יפגשו עליהם. את השארה שלו הייתה מ-1920. הוא לא רצה להחליט את זה. כשאתה מנסה להתפתח את הברקה, אתה צריך באמת להחליט את זה, כי לא יש רכבים. ב-20' וב-30' לא הייתה רכבים. הוא לא רצה עדיין להחליט את הביתה שלו. עדיין. אם משהו נחליט, הם יחזרו את זה עם סקור. הוא לא היה מגניב. הוא לא היה מגניב. הוא לא היה מגניב על כל משהו, על כל אהבה בעולם הזה. איזה אהבה בעולם הזה. אתה יודע, כשהוא היה ילד, הוא בא לישיבה חדשה, והוא היה מאוד חדש וקטן. הוא נראה כמו ילד. הוא היה אולי 17, אבל הוא נראה כמו 10 שנים. לא הייתה ארוחות גרועות בזה. אתה קטן, אתה קטן, אתה נשאר קטן. היום הם מתנגדים, קטעים, את זה, קטעו לו בגלגל, קטעו לו פה, אולי הוא יצא יותר, טוב? אז הוא היה מאוד קטע, ואתם יודעים, הילדים הם דומים, הם אוהבים להשחק. הם התחלו להשחק בו, והוא לא ניחשו להם. הייתה תלמידה ותלמידה. אז מה הם עשו? הם נמצאו... כמו... כמו קטע. בלנקה שלו, והם נמצאו בפאפטה איזשהו קטן או משהו כך שכשהוא יצא בלנקה, זה יצא לו. ואז הם ראו ביום הבא, זה נורמל, לא קרה משהו. שלושה ימים, הם באים לבית, הם קחו את הבלנקה, הם ראו שהדבר עדיין יש. זאת אומרת, הוא לא יכול ללכת לבית. זה כמה רעיון הוא היה. הוא היה בישיבה, הוא לא הלכה ללאה. הוא היה ללכת, ללכת, ללכת ללאה ככה, על הטבל, נתקע שעה אחת אחת, והוא ממשיך ללכת ללאה. הדבר שהם רצו לעשות לו, זה לא הופך לו. למה? בגלל שהוא לא הלכה ללאה. אתם יודעים מה אנחנו מדברים עליו? יש איזה וידאו על יוטיוב, מאוד מגניב, שהרבה אשכנזים, רביים מישיבה, באו אליו עם תגובה. מה התגובה? על קהל שפרדי שבשבילו הוא לא סטריקטי חרדי. הוא רליגי, אבל לא בסטנדרט שלנו של בני ברק. הוא היה מאוד מיוחד, מאוד מאוד רליגי. פנאטיק, את הכל שלנו, אתה לא תחזור אחת, לפתור או לפתור והם יותר בצד המודרני ולא סטריקטי חרדים עם השקפה שלהם כמו שאבא לא יכול ללכת בלאק ובלאק ובלאקה כל הזמן אולי לפעמים הוא יכול לצאת עם שיר בלאק דברים כזאת אז עכשיו הם יכולו ללכת לראפשטיינמן ולשאול לו להתרחש את הילד הזה מהישיבה ואתם צריכים לראות איך הם מספרו שאת הקבוצה הזאת לא בסטנדארט של הישיבה היא יכולה לרחוץ את הרפואה של הישיבה יש עוד ילדים טובים שתראו ילד כזה פה אולי הם תחשבו שתי פעמים לפני שהם נמצאו את הילדים שלהם לישיבה אחרי שהם נחשבו את הספירה שלהם הם חשבו, הם אמרו, אה, יש לך דבר טוב אוקיי, אולי אתה צריך להחליט שזה ישיבה ספרדית אחרת אם איזה ישיבה אחר יקבל אותו, תרעבו אותו! אבל אתה יודע מה הוא עשה להם? הוא התחלתי להצליח עליהם, הם היו... הם נהגו על החיים שלהם אני לא חושב שהם אי פעם היו כל כך אומיידים כמו היום הזה שם עלכם! כל מילה שלכם היא אוהבה! גאיבא! גאיבא! שם עלכם! אתם קבוצים של אנשים גאים! יש להם את החלטה של הליבה שלהם הלחם של הילד הספרדי הזה הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד אחר שיש שם הוא יותר קטן מאשר כל ילד ביג פרבלם, רבותיי. טוב. We finished what I wanted to say more or less about Yom Kippur. Let's talk a little bit about the parasha. We have 45 minutes left. The parasha of Shabbat, parashat Vayelech, it's the last day of Moshe Rabbeinu's life. Also the last parasha, Nitzavim. Usually when Rosh Hashanah falls on Thursday or on Shabbat, We read Nitzavim and Vayelech together. Two chapters in one Shabbat. When Rosh Hashanah falls on Monday and Tuesday, we read first Parashat Nitzavim and the following Shabbat, Shabbat Tshuva. That's the Shabbat we just had. The Shabbat of repentance. Why they call it Shabbat Tshuva? Because the Haftarah starts, Tshuva Yisrael, Ad Hashem Elokecha ki kashalta ba'avonecha. It's the words of the prophet Hosea. So because the Haftarah is Shuvah Israel, return Israel all the way to your God because you fell with all your sins. That's the beginning statement of the Haftarah. We call it Shabbat Shuvah. The Shabbat between Rosh Hashanah and Yom Kippur always falls in Aseret Yemeh Tshuvah. אז עכשיו, בגלל שראש השנה הייתה ביום וביום שני, ראינו ראש ניצבים, ועכשיו ראינו פרשת ויילך. זה קצת פרשה, לא כל כך דווקא. ויילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. משה הלכה ודיבר על כל הדברים האלה למדינת ישראל. בדרך כלל, הגמרא שואל, משה הלכה איפה? כשהרבי רוצה לשיעור, כולם חיים במשפחה אחת, כל המדינה. הם מבחינות, וכולם באים ללשון לו. איפה הוא יכול ללכת? לכל קו. לכאן, ואז הוא יכול ללכת לכאן, והוא אומר לי, זה 120 שנים. זה לא ילד. התגובה היא, ראיינך משה, דגמרא אמר, יכול תשע שקוחו? מה הייתה היותו היכון פיזיכלי? זה 120, זה זין בעדר. יום שמותו. אדר ה-7, הוא גם נולד באדר ה-7, אז היום הוא 120 שנים, יש לו פעמים קצת יותר לחיות. דגמראסה יאכול תשע שקוחו, אולי הוא כבר מפחד, הוא לא יכול ללכת, הוא מאוד עוד. תלמוד לומר לא כעתה עינו ולא נסלחו. There is a verse in the Torah that his eyes are sharp 20-20. He doesn't have any vision problems. ולא נסלחו. His body is full of energy. It was not reduced. אלא מה הוא לא אוכל? Moshe said, I won't be able to come and go anymore. Moshe said to them. ואומר בין מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא I won't be able to go and come back anymore. Like I used to. Right away you may think, oh he got old. His knees hurts. There's no wheelchair in those days. So, you know, he cannot move. No, the Torah said that he was perfectly fine health wise. What does it mean you cannot go and come back? זאת אומרת, היום זה יום האחר של חייתי. זה קבל. זהו, אני חייתי את חייתי המקסימום, 120 שנה. אז איפה הוא הלכה? לכל קבוצים וקבוצים, להגיד ביי להם. בגלל זה, דגמרא שואל, שם עליהם. היו נפגשים לרבי, לראשי רבי, הרבי הכי גדול בהיסטוריה של העולם, ללכת ולהגיד ביי להם ביום האחר של איותו חיים. הם היו צריכים ללכת אליהם. התגובה היא, רבותיי, עד כן משה נפגש להם 611 קרדיטים. עד הזאת, כשהוא אמר, אני לא יכולה ללכת ולתת אחר. 611, וכולם ידעו שהם 613. עוד שתי מצוות הוא לא נותן להם עדיין בגלל שיש עוד שתי מצוות שהוא לא נותן להם הם יודעים שכשהוא נותן להם את האחרונות שתי מצוות זה כשהוא צריך למות, הוא הכניס את העבודה שלו אם אנחנו נלך אליו, ברגע הוא אמר לנו שיש עוד שתי מצוות והוא נותן לנו ברגע אנחנו לא רוצים לו למות, בואו לא נלך ברגע שהוא אמר לנו את השתי מצוות זה יהיה את הכל שלו. למה צריכים ללכת? בואו נחשב. אנחנו לא רוצים לו למות. אבל משה יודע שיש לי עבודה לעשות. אשם אמר לי, זהו, זה יום האחר של החיים שלך. משה אמר להם, אשם זה יעבור לנציאלים שעובדים בישראל, לכל הגנטים האלה, בדרך כלל מה שהוא עשה לסיכון ועוג. זאת אומרת, לא תהיה פחדת מהם. אשם יעבור להם לנצח בפנים שלך, ותעבור להם מה שאני אמן לכם. זאת אומרת, אתה לא צריך להיות מרצה עליהם. אם הם ירדו, תתן להם לב. אם הם רוצים להשתתף ולהשתתף את שבעה של נועה, And be righteous gentile, let them live. If they want to stay and fight, don't have any mercy on them, kill them all. There are three options here. We'd rather not kill you. Pack your stuff and leave. Go worship your idols somewhere else. We don't have an obligation to clean all the idols of the goyim all over the world. Because the Torah says, וּבִּיעַרְתָּאַרָה מִקִרְבֶּךָ אתה מנסה לרחוץ את הקטע שלך, מהמקום שאתה חיים, מהקבוצות שלך, מהמדינות שלך, מהמדינות שלך. אני לא חייב ללכת עכשיו לצינה ולרחוץ וללחוץ את 1 ביליון חינוניים שהם נפגעים לבודאים שלהם ולאחרים. או למקסיקאים במקסיקה שהם נפגעים לחוזה ולמריאה ולאסוס. כל יום כשהם נפגעים עם עבודה זרה. אני לא צריך ללכת לטקסס ולהבין אותם כמה שאתם אוהבים ישראל כמה שאתם פרו ישראל כמה שאתם אוהבים יהודים, חברות טובות אתם עדיין חברות אידאל ואני באתי כאן להגיד לכם שזה הזמן להחליט את חריבתכם שהם מקומות של חברות אידאל אתם רוצים להיות אנשים דווקאים אתם רוצים ללכת לדברים טובים שהתלמדתם מהתורה תהיה שבי, אתם ברוכים, מאוד טוב אבל תעשו את זה כרחי גנטים. לא צריך להבטיח בזמן הזה. לא צריך להבטיח במהלך החדש, שזה קטן. תבטיח במהלך האחרון, תבטיח במה שכתבו, והתורה מגיעה לגויים ישראל. יהודים הם החיים של המדינות. אם יש שאלות, שואלו את הרבי. רבי, אני לא יהודי. מה אני צריך לעשות ביום כיפור? התגובה, יום כיפור הוא בשביל יהודים, לא בשבילך. אתה רוצה לעשות דברים יפים? אתה רוצה ללכת? אתה יכול ללכת אתה רוצה לתת גבירה גדולה? אתה תקבל עבודה גדולה לזה. יש לך אבליגציה ללכת? לא. יום כיפור היה נותן ליהודים. דבר שלו עם ראש השנה. ראש השנה, כל האנשים בעולם הם מבחינים. גנטים גם. אז מה שצריך לעשות גנטים על ראש השנה? ללכת, ללכת את ה' ללכת את ה' תפקידי לו בשפה שלו, סבבי לי על השארים שאני עשיתי, עדיף לי להיות ג'נטייל יותר טוב, עדיף לי להיות ג'נטייל עדיף לי אולי להחזיר איזה יום, אין אבליגציה להחזיר, אם הוא רוצה להחזיר, עדיף לי, קחי לי אנשים טובים. ג'נטייל יכול להיות מאוד קטן עם השם, אנחנו ראינו עם איוב ועם אחרים, היו אפילו פרופטים. אז לא יש איזה קטרדיקציה כאן. רגמרא אמר, גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. רגמרא אמר, גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. רגמרא אמר, שיושב ועוסק בתורה הוא גוי כמו כהן גדול. רגמרא אמר, גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. רגמרא אמר, גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. רגמרא אמר, גוי שיושב ועוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. ר הלאה של נידה של אישה כשהיא יוצאת מהמקווה, זה לא בשביל הגנטים אבל אם הם רוצים ללמוד על איך ה' הכניס את העולם ביום הראשון, ביום השני, ביום השני, מה הוא עשה בשבת, למה לא? זה מידע פובלי אפילו בשביל הגנטים אם הם רוצים ללמוד על אתיקה אל תהיה ארגן, אל תהיה גדול, אל תהיה סתינג'י, אל תהיה גדול, אל תהיה מרצה, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת יהודים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל תהיה לדעת אנשים, אל למשל, ה'גוי' תהיה לד צריך ללמוד שהתגובה והתגובה נמצא רק ליהודים. הגנטים לא צריכים להתגובה, לא צריך לרחוץ על זמן שלהם. לא בקבוצה, לא במסק, לא במקום. הם אוהבים אחד? קריס וקריסטינה? אה, אתם אוהבים אותי? אה, אתם אוהבים אותי? כן. למה לא נמצאים? אנחנו פשוט נפגשנו. אז מה? אנחנו אוהבים אחד. אין פרבלם, זה לא רעיון. נמצא. הלכו, תחזורו, אני לא יודע, תחזורו לגבי רום ב-RB&B והם יחזורים יחד ויש להם ילדה אחר כך, פעמים אחר כך, אין סיפור הם לא אוהבים אחד אחד יום אחד, היה מעניין לכם, תודה רבה, להתראות הם יחזורים, הם יכולים להתראות עם מישהו אחר ביום הבא, אין סיפור, לא צריכים להתגונן, לא צריכים להתגונן, לא צריכים להתגונן, לא צריכים דוקומנטים, אין שום דבר זה רק בשביל יהודים. התורה אומרת שהיהודים, לפני שהם קיבלו את התורה, היו כמו אחרין מהגנטים. מישהו יפגש איזו אישה ברחוב, אני אוהב אותך, אני גם אוהב אותך. בואו נהיה ביחד. זהו זה. אביו ואישה. לא צריכים סרמונים. קריאו את הרמב״ם. עכשיו כשהישה נתן לנו את התורה והוא אמר לנו איך לקבל איזו אישה, זאת אומרת, לקבל אותה בשביל לדעת שהיא נכנסה לזה. איך הרבה תהיה לי, אני אגיד לך את זה ואת זה. לא, זה לא כפי, אני לא רוצה להגיד לך. מה שאת רוצה? אני רוצה את זה ואת זה ואת זה. אוקיי, אני מוכן להגיד לך. אוקיי, אני אגיד לך להיות אבא. זה יותר או יותר הסרמון. והוא אומר, זה לא צריך להיות רגל. הוא יכול להגיד לך את זה עם הגבל הזה. זה עושה עשר דולר. זה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עושה עוש היום המסכמת היא להשתתף רגל, אבל זה לא צריך להשתתף רגל. אבל הרגלות האלה הן רק ליהודים. אנחנו נלמד אותן מהמסכת קידושין ומסכת גיטין. הגאויים לא היו מנצחים לדבר על העור על תורה. זה לא מיוחד להם. למה הם עושים את זה? כי הם ראו שהיהודים עושים חופה, והם עושים סרמוניה, ויש רבי, אז הם אמרו, בואו נכתוב את זה, בואו נביא רבי, גם עושה חופה, והוא גם נעשה חופה, וכל זה כמו שהיהודים עושים, אבל זה חסר זמן. גנטלים יכולים להיות אינטימציה לפני שהם מתחילים להתחיל ביחד, לפני שהם ידעים להיות אבו ואישה. יהודים לא מוכנים, אבל גנטלים הם מוכנים. הם יכולים להיות ילדים, זה לא סין. הם נכנסו להם לבית בקבוצה, וזה סין מטורף. They teach them things that are not related to them, that doesn't apply to them. They sometimes make them suffer for nothing. In the end, they come in front of Hashem one day. We were boyfriend and girlfriend for five years. We never touched each other. Why? The priest told us it's a sin. It wasn't a sin for you to be together after one hour. What's allowed, allowed. You want to be a saint, fine. אבל תגיד לאנשים מה שהם מוכנים ומה הם לא מוכנים. זה גם ביהודית. לפעמים אתה בא ושואל רבי שאלה, הוא נותן לך התגובה הקטנה, שהיא לא נותנת לך. זה לא מעניין למישהו שלך. הוא נותן לך התגובה קבליסטית מאוד גדולה. נותן לו את העיקר הדין. רב אורוויץ שואל רב אלישיב, הוא עושה קירוב בישראל. הוא היה רב אשכנזי. הוא אמר לו, רבי, נותן לי טיפ. מה לעשות עם הבעלי תשובה, את האנשים הסקולריים שאני מביא קצת לתורה? הוא אמר להם, תמיד תעשו להם רק עיקר הדין, הלכה האמת, אף משהו אחר. אל תעשו להם אקסטרות. אקסטרות, אתם עובדים על החסידים, על האברכים מן הישיבה, על הרבים, על האנשים הלכים מביתו. על אותם אתם יכולים לתעשו אקסטרות. אף אחד לא יכול להדרך לו מה הוא צריך לעשות, בסופו של מנימום. לאחר כך הוא ידע שיש אינטרסטריקט, ויכול להסביר את זה על עצמו. אבל עכשיו, אם אתה נותן לו כל התגובות הסטריקטים, אחרי אחד או שתי שבועות, הוא יגיד, זה קשה לי, אני לא יכול להיות רליגי. אני תמיד מדבר שאני פגשתי אחד מהבלטים שלי, שובה, חבלה, עד היום אני קורא לזה. בערך עשרה שנים? עשרה וחמש שנים בעצם, עשרה וחמש שנים. איך אני פגשתי אותו? אני כבר עשיתי לו שומר שבת. קיבלו תפילין כל יום, קיבלו מזוזות בביתו שלו, בוודאי ווסטברי, כמו שכל הרבים ורעיונים חייבים. יש שם רעיון גדול שלא יש לך מזוזות. אני הלכתי לבוא וקיבלו לך מזוזות. אמרו לי, יוני, רק אם תקבלו את זה, אני אקבל אותם. לא הייתה שולחת, אני הלכתי לכאן וקיבלו לך מזוזות. אוכל קושר, קבוע שבת, קבוע תפילין. שבת הוא אמר לי, רבי, אני לא אשכח את הביתה, כל שבת. למה? כל הביתה שלי היא בטוחה עם פלסטיקים. אחרי שאתה בא, זה עושה ביפ. ביפ, ביפ, ביפ, ביפ, ביפ, ביפ. אתה יודע? זה מפחד, כי אתה יודע, יש הרבה ארץ, זה מקום מאוד מסוים. הוא היה כבר במקום גדול. אבל אחר כך, בסופו של דבר, הוא נפגע, הוא נפגע את הכל. אני שואל לו, מה? הוא אמר לי, זה כל כך הרבה לי. כל חמש דקות, לרשום את הראשונים שלי. ברחוב, לרשום את הראשונים שלי. ברחוב, לרשום את הראשונים שלי. לרשום את הראשונים שלי. שרייצר, עוד פעם, ברחוב, לרשום את הראשונים שלי. הראשונים שלי היו כל כך דקים, כל יום אני לרשום את הראשונים שלי. זה כל כך הרבה לי, הרליגיון. זה לא היה, כן, זה לא היה עדיין להסביר את כל ההלכות. I should have only focused with him about what's urgent. Shabbat, tefillin, kosher food, learn Torah at least an hour a day. Make little by little a progress. I drove him crazy about every little thing. What happened in the end? We lost everything. That's what we say in Judaism, תפסת מרובה לא תפסת. אני אתן לך דוגמא. אתה בא למישהו ואומר, אני צריך עבודה. עבוד אותי עם תלמידה. כמה אתה צריך? אני צריך 500 דולר. אוקיי, אין סביבה, אני אעזור לך. הוא נכניס לך חכם, יש לך 500 דולר, חג שמח. ואז אתה יוצא, חברך אמרת לך, אתה חכם, הוא חכם רבי. למה אתה לא שאל 5000 דולר? הוא אמר, כי אם אני שואל על 5,000, אולי הוא יתן לי, אבל ביותר הוא אמר לי, אני לא יכול לתת לך כל כך הרבה, ביי. ואז אני לא מקבל משהו. אם אתה הולך על הרבה, אתה לא מקבל משהו. אם אתה הולך על משהו רגיל, יש סיכוי שתקבל את זה. אחד שלהם בא לסאטמר רבה, רבי יואל מסאטמר, והוא אמר, אני מגיע לדודות שלי, ואני לא יש לי דולר לבית. אני לא יודע מה לעשות. הוא אמר לו, כמה אתה צריך? הוא אמר לו, 10,000 דולר. בין זה, אתה עשית את כל הוודינג ל-10,000 דולר. הכל. היום, רק החופה, החופה והחופה עושים לך יותר. נשכח את האצבעות וכל הדברים האחרים. בין זה, זו הייתה את החיים של אמא. אז רבי מסתמר אמר לו, אני סליחה, אתה שואל על 10,000, אני כמעט אוהב את המילה הפולית. אני אוהב 9,900 בסייף שלי. אני סליחה, האחרון 100 דולר אתה צריך לקבל על עצמך. אוקיי, בטח, רבי, בטח, תודה. וואי, אתה שואל על 9900, כן. הוא הלך לסייף, הוא קבל 9900. תודה, תודה, תודה. שקויח, שקויח. כשהוא הלכה, הגבי של מרוויאל מסתמר, הוא אמר לו, רבי, יש מיליון דולר במסגרת למה אתה אמר לו שאתה רק נותן לו 9900? לא יכול להיות שאתה נותן לו 100 אחוז וזהו? הוא אמר לו, אני רציתי שלו להיות שמח עם מה שהוא נתן. אם אני נותן לו כל 10, הוא לא יהיה שמח. אז למה? הוא אומר שבשנה הוא יכול לצלם במיוחד. למה אני רק שואל על עשרה, אני צריך שואל על שלושה? אם הרב היה נותן לי כל כך הרבה, כל כך איפה, אם הרב היה נותן לי כל כך הרבה, כל כך איפה, אני צריך שואל על שלושה! עכשיו כשאמרתי לו שאתה חליט את המסכמה שלי, כל 99 שיש לי אני קיבלתי לך, הוא מרגיש נחמד. קיבלתי כמה שיכולתי. אתם רואים או לא? אתם רואים מה קורה או לא? הוויזדום של החכם ככה הוא יכול להגיד לו, 10? אוקיי, בואו, הנה הוא 10 ואז הוא אומר, וואו, אני כל כך מגניב, אבל אני גם יושב בפליטה, אני יושב בפליטה, בפליטה, בפליטה, יש הרבה דברים אחרים, אני רק מדבר על ההגנה האמת. חבל, אם הרבי הוא כל כך גדול, אני צריך להשאל הרבה יותר. אבל עכשיו, כשהוא ידע, הוא יטרח את זה, הוא מאוד שמח, אני קיבלתי הכי שיכולתי. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם, תראו איך המדע של אדם עושה דבר. אחד הזה, כשאני אשכח לרקוד את רבי שלי, אני נותן ספור במער ישיבה בירושלים, והוא אומר, הוא עושה עבודה עכשיו מוסרה. והוא אמר, אתם יודעים, במוצאי שבת, היו שבעה ברכות של עודד. אחד מהאברכים, שם הוא עודד. הוא התהליך. זה היה עוד עשרה שנים, והוא עודד הוא רבי גדול היום, והוא סופר מאוד טוב. אז כשהוא מת, היה שבע ברכות, מוצאי שבת. אז כשהרבי בא לשבע ברכות, הזה עודד אמר לו, רבי, אתה רואה כל הוויסקי, כל הקוניאק, כל הוודקה, כל העראק, כל הבירה? ווין, כל מה שיהיה נשאר היום, אחרי הפרטיה אני רוצה שאתם כולכם יקבלו את זה לבית שלכם, אתם יכולים להשתמש בכל שבת שלכם. תודה, תודה, אני מרגיש את זה. הוא אמר, מהממשלה הזאת, אני לא יכול לתפוס על שבע ברכות. כל אדם שתפוס על בירה חדשה, אני אומר, אה, אני פשוט חזרתי 5 דולר. אחד מבקש חצוף של וויסקי, אני אגיד חצוף? מה, אתה חצוף? וכן, הייתה לך כמה וויסקי היום, כמה עוד? למה? כי עכשיו אני חשב שזה הכל שלי. כשאחד מבקש לך בפארטי, הוא אגיד, כל האלכוהול היום, כל מה נשאר, אנחנו נביא לך בטחה ואתה יקבל את זה. וואו, זה יכול להיות אלכוהול 5,000 דולר. בגלל זה, בשבילה, בשבילת הבוחר, יש להם שבע שטחים אוכל, אוכל הכי יפה שאתם יכולים להכניס. בסוף הקבוצה, כל האוכל הכי יפה הכי יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה הווין, יפ הוודקה, הוויסקי, מישהו קבל את זה. ברוך השם, לפחות הם לא קבלו את הוויסקי, אבל הוא גם קבל את הטלפון. רק את הטלפון הולך לטלפון. אז מהרגע, הוא אמר לו, כל הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת מה זה כאילו? הלכ תגידי לי מה זה כאילו? אשם נותן לך הרבה זמן. אתה רוצה לספור את ישיבות, לספור קירוב, לספור את הפחות, לעשות דברים טובים עם הזמן. אבל, אתה, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, את, at, at, at, at, at, at, Your money is included at, at in the budget, but most of the money I gave you to give to others. When you give it to others, you shouldn't feel, oh, the account now have a lot less than what he had a week ago. You should be happy. Baruch Hashem was alive to use this money already to invest. We have a verse in Tehillim, זורע צדקות. What comes after that? מצמיח ישועות. אתה מגיע צבעים לגרן, מה גרוע? פרודוס צבע מגיע הרבה עולם אתה מגיע אחת צבע של ארגן לגרן יש לך 1,000 ארגנים, אחת מהן 1 דולר 10,000 דולר עם אחת צבעה כל צבעה אם זה פרמגרנת, 6 דולר אחת במרחק יש להם מאה דולרים, שש דולרים אחת, ואתה עושה את המדע. אז אתה יודע, זה מאוד טוב. זורעה, אתה מקבל צדקה בגרן, וקבל מיוחד. אבל הסיפור בתהילים לא מדבר על צדקה, מדבר על צדקה. זורעה, צדקה, אתה מפלט צדקה, חדש. מה גרוע? סלבציה. את הילד שלך, שחרר שני שנים בגלל, ברוך השם, הם נמצאו את החלטה. אתה, עבודה חלטה. ארץ, עבודה שני שנים, הסיבה הייתה קצת קטנה. מישהו פשוט אמר לי סטוריה השבוע, סטוריה מדהימה. כמה שנים לפני, הוא הייתה בפרק ה-IRS, עבודה קרובה שקלת שנים. ממש דפסים, לאורחים, קרבים עם אותם, פרק ופרק, פרק ופרק. ואז הוא התחיל להיות רליגי. ברוך השם, הוא הזכיר אותי, התחיל ללכת לדברים, התחיל להיות רליגי, עשו את הקבוצה שלו, שומר שבת, מאוד טוב. אמרתי לו, לא לדבר. עכשיו כשאתם רליגיוניים ואתם נותנים הרבה תלמידים, אשם יתרחק את המקרה שלכם. הדבר היחיד של המקרה הזה היה להתרחק אתכם, להתרחק אתכם לאשם. הוא אמר, אתם באמת חייבים לזה? אני אגיד, אני חייבים לזה. אתם חייבים לזה? זה מה שתקרה. וזה מה שקרה. אחד היום, הם נחשפו את המקרה. אחרי שהם חשפו כל הזמן על כל המערכות שלהם והמערכות שלהם, חלק וחלק, קורט, אתם יודעים כמה זה עשה להם את המקרה הזה? הם נפגעו בסופו של דרך, מלמעלה. ברוך השם השתבח שמו. טוב, הכנתי אותם. הוא עשה עבודה נובלה למישהו. הוא יכול להחליט איתו, אבל הוא נפגע. זה היה 70,000 דולר. הוא אמר לי את הסיפור. אני אגיד לאשם, אשם, אני נפגע לך. אני יכול להגיד ואני יכול להגיד. אני לא רוצה ללחוץ על זמן זה היה לכבודך, לך ואני חשבתי בעצמי, אני מחשבתי על איך ה' יישב לי את הזמן הזה פעמים אחרי זה הוא מקבל כרסה, מאיפה? מהכרסה? הוא מראה לי את הכרסה הוא מראה לי את הכרסה, קח לי את הכרסה ומראה לי את הכרסה, קח לי את הכרסה, קח לי את הכרסה, קח לי את הכרסה, קח לי את הכרסה, קח לי את הכרסה, קח לי את את הכרסה, קח לי את הכרסה ובאו לרעיון שלנו שאתם פסקו 71,000 דולר. הוא נותן 70,000? השם נותן לו 71,000 פעמים לאחר כך. 71,000. כמה פעמים בתהליך הזה, ישראל נותן למישהו פסקה, היי, נכנענו, נתנו לכם 71,000 דולר. כמה פעמים זה קרה? אני לא יודע, אבל אני מוכן לבטא שזה לא יותר מלפני חמש פעמים. למה אני אביא את זה לדעתכם? יש כאלה אנשים חייבים שם! אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתם יודעים, יש לנו גוי במונסי, אתם לא ראיתם כזה דבר בעצמכם. הוא האקסטרמינטור. הוא... הוא מגניב, הוא שמים את כל הספורטים נגד הטלפונים, הטלפונים, הטלפונים ו... ביים! לפעמים יש לך ביהייב בבית שלך. אתה יוצא לדקה, אלף אלף בי, זה יכול להיות ריסק של חי. מישהו מגניב לבית בי? אז אתה קורא לו, ואתה יודע, הם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים יוד כל פעם שאנחנו צריכים לבנות לו, הוא אמר, אוקיי, איך הרבה אנחנו או אתם? אני צריך לברור עוד פעם, אני אשאיר לך עוד פעם. אנחנו קוראים לו, וקוראים לו, וקוראים לו, וקוראים לו, הוא לא בא, הוא לא קורא את המONEY. אה, הגיון הזה אולי מנסה להסתכל. שש שבועים הלכה, משהו אחר היה צריך להיות בבית, לקבל את זה. אנחנו קוראים לו, הוא בא, הוא עושה את העבודה. איך הרבה אנחנו או אתם? איך אתם? אני אדבר לך, אני אדבר לך. אני לא יודע עדיין. האנגלה באה, עושה את העבודה והחלטה להקבל זמן. אתה פעם ראה משהו כזה? בהיסטוריה של ארה״ב? אני אדבר את הסיפור הזה לאחרון אברכי נישיבה, אני אגיד, הוא גם במי. הוא גם עשה את הדבר הזה במי. גם נישיבה קלטה לו פעם, והוא לא קבל זמן. עכשיו יש לך סיפור פה. התחלתי לדבר, למה הזה יוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא ויוצא וי אחר כך אני הייתי בטלפון לטקסס, ליוסטון, והייתה אחת מטלפון, מלך, שראה אותי עם יעמקה, כל חמש דקות, אמרה לי, אתה רוצה משהו לדרוך? אתה רוצה משהו לאכול? יש לנו בגטות, יש לנו את זה, אתה יודע, אתה רוצה סנק? אתה רוצה אלכוהול? לא, אני לא בקלס של עבודה פה. למה הוא תקדם? אני התחלתי להחזיר, אולי הוא אוהב אותי, אם אתם יודעים מה אני אומר. אבל זה כשאני התחזיר שבטקסטה יש הרבה מהם חיישנים פנאטים, שכשהם רואים יהודי, זה כמעט כמו שהם ראו ה' הילדים של אבי ג'ון היגי, היגי? איך הוא נקרא? הראשון המעורר שכל הזמן מדבר על ישראל, אלה שאוהבו יהודים, אוהבו ה' אלה שאוהבו ישראל, איך הוא נקרא? קצת קטן, הוא מדבר מאוד טוב, יש לו מאוד טוב טלאנט לדבר. אבו עגי, אני חושב שעגי. הוא תמיד מדבר על ישראל ועל איך אנחנו צריכים לספור את ישראל. ואם מישהו אוהב יהודי, הוא לא קריסטי, אל תשכחו להגיד את עצמכם קריסטי. בואו תאמינו, הוא מדבר יותר טוב מכל היהודים הליברליים פה, הרבים של האוניברסיטה. אבל יש עדיין איזשהו פרובלם, הוא קריסטי אידאל. זה קשה להבטיח, את יודעת, לפעמים אתה שומע קריסטי, וכל מה עליו הוא מאוד מסוכן למה אנחנו עושים. ‫הוא אוהב האנסטיה, ‫הוא אוהב הקוררפיציה, ‫והוא מטורף את הכול. ‫הוא אידול. ‫חבל עליהם. ‫אני באמת מרגיש בטוח עליהם. ‫הם יודעים על הלגה, ‫הם הולכים, הם שומעים, ‫הם אוהבים לשמוע ‫על הלגות של הנשיאים. ‫תראו איך הישראלים בתל אביב, ‫איך הם מפגשים אותם. ‫הם יותר קטנים על הלגה ‫מאלה, הישראלים. אבל בסופו של דבר, הם כולם רבי אידאל כמו הזה, צ'רלי קירק כמה הוא מדבר על ישראל, כמה הוא קיבל ערבים, כמה הוא קיבל גאים, כמה הוא קיבל קוררפציה בסופו של דבר, הוא היה עבודה של ג'יי-סי, עבודה עבודה אף פעם, התורה אומרת, יהודי או ג'נטל, רבי אף אחד אבל שלהם, זו חכמה למות אין להם איכותה זירו טולרנס. אתה מבקש מישהו שזה לא אני, ה' אמר, אתה חיים במסר גדול. הלקשר שאני מדבר עליו, אם תזכרו, אני קיבלתי הרבה פחות מהקרישים. הרבה פרסים של רעיון. אתם יכולים לראות בקטעות, 50% של הקטעות אוהבו אותי, 50% אם הם יכולו, הם יפגשו אותי. הם הלכו לרעיון כשהם ידעו שאני אומר שהם קרישינים הם קרישינים של אידל. אני לא מבין, אני קראתי את התורה, אני ה' אני קראתי את הקטעות, אני קראתי לכם קטעות מהתורה, מה זה הקרישינים של אידל? אבל זה לא רק קרישינים, כל גנטים. זה אידאל וורשיפר, וכל יהודי. אין דיסקאונטים. אני לא... אה, ליהודים זה לא חכמות למות. רק לגנטים זה חכמות למות. לא. אני מדמיין מה שכתוב. לפעמים יהודים יש את זה יותר פשוט מגנטים, לפעמים גנטים יש את זה יותר פשוט. אני לא פוליטי. אני מדמיין מה שכתוב. לפעמים אני מדמיין מה שאני לא אוהב כל כך הרבה. אשר זה לא היה כזה. אבל אני לא ממשיך את מיוחד שלי רק בגלל שהוא היה אמיר לישראל ומחפש לישראל בעולם כשהוא עושה דברים פוליטיים רק בגלל זה, אני לא אמשיך את התורה ואומר שהוא היה המסייאה כמו שמי חבאד, שמי שאלו לו, שרלי קרק הוא אברהם של היום עפר לפיו. He takes an idol worshipper and comparing him to Abraham, the significance of Abraham was that he was the only person in the world that was not an idol worshipper. That's why they call him אברהם העברי. He was מעבר אחד של העולם, from one side of the world, and everybody else lived in a line and worshipped a lot of different idols. מה שגדל אברהם, מי הוא, ולאדם של ה' ולאדם של ה' ולאדם של ה' ולאדם של ה' אוהב אותו כל כך הרבה, זה העקב שהוא היה האדם האחד שהיה אידל וורשיפר. וזה חבאדניק, הוא קיבל אחד מהאידלים הכי גדולים שהם פריצ' לתפוס אידלו, ונקרא לו אברהם של הצעירות שלנו. איך דם האנשים הם. אתה צריך לראות איזה רגל הוא היה. למה הוא קורא את זה? אולי בגלל, או בגלל עם אנשים. כשאתה גלל עם אנשים, אנשים שעובדים ועושים דברים רעים, איך שהם רעים, איך לא, הם עושים דברים רעים. כשאתה גלל עם הרעים, הרעים תרשם לך הרבה תנועות, בגלל שאתה הטרפיסט שלהם, בלי להכיר את זה, או עם להכיר את זה. אתם קיבלתם אנשים רעיוניים שהם מגיעים לשבת ואתם נותנים להם תודה, השם אוהב אותכם, רבים שלהם אומרים לכם שאתם דיימנטים, אין משהו לדאוג, אין משהו כזה כזה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כאלה כא הוא אוהב אותך כל כך הרבה, שאתה קושר את כל שלום שלו והוא יש עכשיו אינסנטיף להכניס לך חשק גדול מאוד. כשאחד בא ואומר לך, תשמע, אתה אולי יכול להיות חבר טוב, אולי אתה אוהב ישראל, אולי אתה חושב על היהודים, אתה קיבלת את האבומיניות והגייס, אתה מדברת מאוד יפה על ה' הרבה פעמים, אבל מה שאנחנו יכולים לעשות? אתה מנהיג אידאל. אתה מנהיג אדם נקרא J.C. אתה מנהיג אדם. אתה קיבלו אותו ושכחו אותו לג'ה או לג'ה מיני או לג'ה של ה' כל מה שאתה רוצה לדבר עליו. זאת רעיון של ה-Ten Commandments. אתם רואים, אם קריסטים לא תאמינו ל-J.C. היו רק אומרים שג'ייסי היה אנשים אחרים, הוא לא ה' הוא לא ה' של ה' והוא לא המסייאה הם יאמרו שיש תקווי חדש שלא ייכנס לג'ייסי לה' או ה' של ה' או אף אחד מהם הם לא יהיו עבודים של אידול, הם עדיין יהיו עבודים בגלל שהם תלויו בית שלא נכנסו אל ה' זה פשוט זה כתובי פשוט, המסוימת החדשה זה לא מה של ה' אם יש לך דילמה או דעה על זה, תראה את הדבר שלי עם פרופ' קריסטין פורט רבי מזרחי, דבר, קריסטיאנטי נגד יהודי תראה את כל שלושה שעות, אף אחד לא יכול לראות את זה ולמרות קריסטיאנטי עוד דקה אחרי זה, זה לא יכול. יש ללא דעה שזה פול של ארעות אנשים וזה לא כתובי שהיה כתובי של ה' את השאלה של המוסלמים, המוסלמים לא מוסלמים אידאל, הם חייבים לגודל אחד, והם חייבים לגודל ארוך. הם חייבים לגודל ארוך, הוא לא נותן אף פרפסיה, מוחמד, הכי רבוי בעולם, הוא לא נותן אף פרפסיה בשבילו. אז המוסלמים, בואו נגיד שיש מוסלמי שלא מוסלמי, הוא נגיד מוסלמי. בואו נגיד סציניה, עבדאללה, בואו נקרא לו עבדאללה, עבדאללה הוא נגד כל מרד. הוא לא רוצה למרד ערבים, הוא לא רוצה למרד יהודים, הוא לא רוצה למרד אחרים ג'נטים. הוא נגד מרד. הוא אוהב ה' הוא חושב באחד של ה' אישה שלו היא פולי מודדה. הוא מרד חמש פעמים למרד אחד והוא, אתה יכול לראות, הוא נותן תלויה, הוא לא מבקש תלויה מהערבים האחרים. הוא תלוי הרבה הלכות שהם נכנסים לתורה. הוא לא מפחד למישהו, הוא לא טרוריסט, הוא לא מפחד לטרוריזם, הוא לא מנסה לעשות וידאו על יוטיוב, ג'יהאד מנסה לקחת כל הקופארים וכל השאר שלהם, הוא לא יש לכם כל זה, הוא מיוחד, הוא לא מפחד למישהו, וכל יום הוא מדבר עם ה' ולפגש עם ה' מישהו כזה, הוא רעיון ג'נטיל או הוא פחד? מה אתם חושבים? אחרי שאני מדבר על כל הדברים גדולים שהוא עושה? התגובה היא, הוא עדיין סינר. למה? הוא חושב בפרופט ארוך. והוא חושב בבוקר ארוך. לקחת בוקר שלא היה כתוב על ידי ה' ולטפל בו כשהוא נכון לתורה או יותר, זה עבודה גדולה. זו הכי גדולה לאשם. לקחת כתוביות שהייתה כתובה באנלפבטית, שלא ידעתי איך לראות ולכתוב, שאני הייתי צריך לשאול מישהו כדי לכתוב לו את הקוראן, שהכתוביה הייתה עם כל כמה ארעונים אנשיים. לפעמים, בקוראן הזה, משה ואהרון הם האנקלים של ג'ייסי, שהם נשארו 1,300 שנה אחרי שהם נשארו. הרבה דברים רעיוניים שם. אז כשאתה לוקח כתוביות שיש להן אף פרופסייה, יש להן הרבה דברים אשורים. יש להן הרבה התגלגלות. בתחילת הכתוביות, מוחמד מדבר גדול מאוד על היהודים. הוא מדבר לסוף של הספר, תחזור כל יהודי אחרי הברקה ואחרי הרקה. הרקה קראת, יש יהודי שחזק פה, תעזורו לו. בתחילה, היהודים אהבו את הארץ של ה' ה' אהבו אותם מאחור איג'יפה, הם הלכים אל הארץ המאחורית. ה' נחשב פרו. אופ, מה קורה בבוקר הזה? תכניס את המדע שלך. יהודים הם הילדים של ה' והם חייבים את הארץ הלאה או יהודים הם אנשים שצריך להשתתף? אפשר לדעת שאלה כזאת בבית רעיון? שאלה כזאת בבית רעיון? יהודים קיבלו את זה בפני מיליאנים ראיונים במונט סייני. אנחנו חייבים לזה, אנחנו יודעים את זה. אנחנו קוראים להם אברהם, יוסף, דאוד, יעקב. מה כל הנמים האלה? זה הכל מהתורה. אנחנו משתמשים בנמים האלה. איך אנחנו יודעים על אברהם ישמעאל? מהתורה, איך אנחנו יודעים על איבראים? מהתורה, כל מה שאנחנו מלמדים מהתורה, איך אנחנו יודעים לא לאכול חזיר? מהתורה, אל תאכלו חזיר. הם עשו איזו אגב, הם קוראים לזה חנזיר. אני לא יודע איפה ה'נון' בא. חנזיר. אחד פעם, יש לי חברה סירית, חלאבין פלטבוש. אני הלכתי אחד פעם לאכול עם הם. הוא אמר, וואו, אני אומר לך, זה חנזיר. אני אגיד לעצמי, הזה לא יודע איך להגיד חזיר. הוא מדבר על חנזיר. אני לא מדבר עליו. ואחר כך, יום אחד, אני מבין שזה העולם הארגון בערבית. אני חשב שהוא מבטיח. הוא מנסה להגיד חזיר בערבית, והוא מדבר על חנזיר. איפה הלון בא? ישמעאל נהיה איסמעיל. תראו, זה נכון. זה נכון. דוד התקיים דאוד דאוד אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה קיבלתם קוראן אף-אף ומציגים להם את המציאות של התורה, זה עבודה גדולה. יש לך דיימנטים שיכולים 100 מיליון דולר, וקוביק זרקוניה שכולם נראים, שיכולים 20 דולר, ואתם מוצאים להם בשבילה 100 מיליון דולר. אתם קרימנאים, מפחדים, מפחדים, מפחדים. קיבלתם את הקוראן כזו של הלכה, כשזה לא... עכשיו יש להם רק אחת הלכה מג'ה, זה עבודה גדולה. ובשביל רעיונות, אתם משפטים ואתם משפטים רעיונים בגלל שאם יהודי משפט אחד מהתורה או משפט אחד לתורה התורה אומרת שזו חיילה למות כדי לכתוב כל ספר שזה לא מה שלהם לא משפט אחד שזה לא מה שלהם אני משפטתי משפט אחד לתורה גדול מה קרה? זה לא חלטה את המעניין חוויה למות, אין תולרנציה, אתם משחקים עם האינפורמציה שלי, עם התורה שלי? מי אתם חושבים שאתם? אתם לא נכנסים לתורה שלי? בעיה גדולה, כדי לכתוב כל כך גדולה, בעיה גדולה הרבה הרבה גדולה גם לגנטים, למה הם צריכים את זה? תהיה פשוט ג'נטייל, אל תהיה מרדכי, אל תהיה מרדכי, אל תהיה חברה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה חברה נכונה, אל תהיה לא לדבר, חברה אשם יעזור לך לסחרר כל האידולים של ישראל, נכונה, של שבעה מדינות, שבעה מדינות מגעלות שם. אשם יחזור לך, הוא לא יחזור לך. משה סחרר את הידים של מלך יהושע ומלחמה של כל המדינות. אתה הולך לישראל ואשם יהיה עם אתה כל הזמן. לא לדבר. טוב. ואחר כך, התורה מסכימה שהיום האחרון משה כתב כל ספר התורה, מתחילה, בראשית, ברא אלוקים, עד הספר האחרון, לעיני כל ישראל. 304,805 כתבים. הוא כתב כל התורה ונתן אותה לטריב הלוי, ללווי. הארץ ישראל הייתה ושאלה, למה נתן אותה רק להם? אנחנו לא יהודים. הוא נותן את זה לכל הקבוצים האחרים והוא נכניס עוד 12 ספרי תורה ביחד 13 ספרי תורה ביום אחד היום ספר תורה כדי להכניס את זה אם אתה תקבל בלתי בלתי עד הלילה, עשרה שעה ביום זה יקבל לך יותר מלא שש שבועים עם פחות כזאת, עם אינק מלאה ללילה, הוא התקדם ב-9 ע'מ עד 10 ע'מ 6 שנות, אתה לא יכול להכניס את זה. במיוחד, זה יקרה בין 1 ל-2 שנים לכתוב. קטן בקטן. הוא כתוב 13 ב-1 יום. ברור שזה לא מה שהיה. זה רק בסוף השם, במירה. עכשיו, אתה מנסה ללכת לתורה. שתי המצוות האחרונות שמשה לא נתן להן עדיין זכרו שאני אמרתי לכם שהם לא רצו להגיע למשה כי אם הם יגיעו הוא יעשה להם בקצת את המצוות האחרונות, את המצוות האחרונות ונתן להם את ה-613 וזה כמו שישה יחזור להם מנחנו כשאנחנו לא רוצים להם לרחוץ מנחנו לא נגיע ללמוד את המצוות האחרונות האחרונות אנחנו לא רוצים להגיע אני אגיד לכם מה זה נראה, בפסח, ערב פסח, הילדים הראשונים מפסחים. זה נקרא תענית בכורות. אבל אם בשחרית, כשאתה מפסח בשחרית, מישהו יכול להכניס מסכת מהגמרה ולעשות סיום, מישהו כזה יכול לכל מי שצריך ללכת ללכת כדי ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל במסכת, אתה מביא את המאלה, אתה מביא כל מיני אוכלים, אנשים אוכלים, אנשים מבינים, אתה מוכן להתמודד. אבל זה מאוד מעניין. לפעמים, האנשים מתחיל להכניס את המסכת בערך פורים, בשנה לפסח. אז מה הוא עושה? הוא מנגן את זה. הוא לא רוצה להכניס עכשיו הוא רוצה לבחור שהיום, את הפאגה האחרונה תהיה הלילה לפני לילה סדר אותו דבר פה אם נרחק, נרחק למשה, הוא יכול להדער לנו את האלכות האחרונות, הוא תמיד ימות יכול להכניס את העבודה שלו בואו נבחר שתי מצוות, מצוות הכאל אין מצווה, כתבו לכם את דברי השירה הזאת. The last two mitzvot is the gathering in a holiday every seven years. The whole nation come in Sukkot, first day of Sukkot, it's holiday. The next day, first day of Chol HaMoed, the entire nation of Israel sitting and they're reading in the Torah an amazing event. That's called mitzvot hakel, gathering. And the last mitzvah, every Jew must write himself a sefer torah that he should have in his house. Today, every religious Jew has a sefer torah in his house? Absolutely not. Even people that paid and wrote sefer torah, they store it in the synagogue, not in their house. למה? כי היום יש לנו פרינטינג. לא צריך לכתוב את ספר התורה. כשהתורה היתה, לא הייתה פרינטינג. הדרך היחידה ללמוד התורה הייתה לכתוב על ידיי, פריטי פריטי. אז אם יש לך ספר תורה, אתה יפתח את זה ותתחיל לכתוב, ויש לך את עצמך. ועכשיו, את ואת הילדים, כל פעם שהם רוצים ללמוד, הם לדעות בתורה. 500 שנים אחרון, כשהם חשבו על פרינטינג, עכשיו יש לנו עשרה, עשרה ועשרה דולר. יש לנו חומש עם כל ההספקה. איזי. אתה יכול להחזיר את זה בבית. אתה לא צריך קפן מיוחד לזה או כל מיני דברים כאלה. זה הרבה הרבה הרבה איזי. אז המצווה שהאנשים צריכים להיות, ספר תורה היום, זה לא כל כך רלוונטי עדיין. בגלל שיש לך התורה. תראה, יש לך תורה. עשרה ועשרה דולר. יש לך התורה. אתם לא צריכים להשתתף עד שני שנים ולכתוב את התורה. אתם יכולים להשתתף את התורה, להשתתף את כל התורה. אנחנו נמצאים בקבוצה מאוד גדולה. כמה שנים לפני, אפילו הגמרות יהיו כתובים על סקולה. כמו התורה האנגליתית, גמרה. לא הייתה כתובה. הימניים, אתם קבוצים מהגמרות האנגליתית של יאמן לפני עשרה שנים. זה הלך מאחור לאב, 10-15 גמרות. המוסלמים קחו את כל זה בגלל שזה עשה מיליארד דולר. עכשיו יש עדיין ימינאי אחר בימן, יהודי אחד, והוא נפגש בחוטים עם מחשימם, אלה שהם נפגשים מיסלות בישראל. למה הוא נפגש? הם קוראים לו, מנסים לחיות בימן עם ספר תורה נפגש בשטח שלו. זה נגד הלכה לקחת את התורה של יאמן. אתה צריך לתת את זה לגויים, למוסלמים. הם רוצים את זה. לא בגלל שזה חולי שלהם. לא, לא. בגלל שזה עשה מיליון דולר. זה קל. איזה יהודים היו מוכנים לסמאגל. אבל זה ריסק של חי. עכשיו, החוטי אומר שישראל, אם הוא אוהב בנים, קילו אותו בגל. הם בנים בגל. והוא מת. אני לא מאמין להם. אולי זה רק מפורסום שלהם, אבל אתם רואים מה הם עשו. הם ראו את כל הסרטונים היהודיים של כל היהודים הימניים, כשהם הלכו ובאנו לישראל. וממש לפני שהכנענו, משה אומר, כל אחד בא עם האנשים, עם הילדים, הלך מגיע לסטייגה והוא מתחיל לראות חלקים מהתורה, כל דודרענאמי עד שמי ישראל וחלקים אחרים של התורה, כדי להביא פחד לברכות המדינה, פחד של ה' אז הם חושבים חלקים של התורה שיש להם גבוהה מאוד זו המצווה האכל כמו שמשה סתם עם הם בשלום שלו אשם אמר, תביאו יושעה לתנת, ואני צריך להצטרף לו לציג את המנהיגה שלכם. משה קראה את יושעה, והם באו למועד רבי, אשם בא לתנת, בא לתנת, והוא אמר, משה, הזמן שלך הוא כבר מותר, יושעה מנסה לציג את זמן שלך. המדינת ישראל יכולה לציג את זמן שלך. ואני מבין אתכם, בגלל שהם יכולים להיות כל כך גדולים וכל כך גדולים וכל כך הרבה פרודוס מהגבים וכל המברישים וכל מה שיש להם, הם יצאו ותקשיבו ותקשיבו מטריאליזם ולאחר כך, בפעולה, הם יתחילו לתפוס האידאלים של הגויים שהם חייבים בישראל לפעולה. אני כבר מבין אתכם מזה, מהעבודה זרה. אני רוצה שאתם ידעים שאני אוהב אותם מאוד ואוהב אותם מאוד. כשהם יקראו לי, אני אחזר את מיוחד שלי מהם. ולכן אני רוצה עכשיו להכוון את הארץ היהודית במיוחד על זה. איך? כדי לכתוב קולם ספציאלי. שתוכל לספציפ את ההכרחות הטובות שתקיימת לכל אינדיבידואל שיורשם איזה איידול. אתה וג'ושוואר תכניסו את זה על פרצפים ותעשו את זה לארץ יהודית עוד ועוד ועוד עד שהם יכולים להכיר את זה. שהם יכולים להכיר! שאם הם יחזרו ממני יהיו להם קרובות גדולות ותראו שכל ההכוונות שאני אתן לכם היום תהיה להם אחת אחת השם אמר, אני אביא אותם לרחוב גדול ויהיו להם כל כך די פשוט אינטו-מטריאליזם, הם יצאו מי, זאת אומרת, יצאו מהתורה. ויעבדו עבודה זרה, הם יצאו עבודות. כשהמצביעות יתחילו, הם לא יכולים להגיד, אני עכשיו אמרתי להם, או שהם לא ידעו איך סבירה זה. התורה הזאת לא תשכח בין היהודים. לא מגדר כמה שלהם יגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו ויגיעו וזה כמו שהסנגל של אהזינו נכנס. ויגיעו זה מה שאנחנו נלך לראות בשבת הבאה. זה הסנגל שהוא מדבר על הקרן. ראו את כל ההכנעות. ו אתם לא תאמינו את השפעות שיש להם. זה פרפסיה אחד לאחד. זה קורה לנו כשאנחנו מדברים, עכשיו, היום. משה לקח את הלוויים של שבת לוי, הקבוצה של לוי. והם נותנים את התורה שהוא נותן להם לקודש הקודשים בנקסט של הערון הברית, לקווינט, ארק הקווינט, שתהיה תמיד אוריגיאלית. בגלל שיש להם דעה על איך לכתוב, הם תמיד נותנים את זה לספר התורה. ואז הם נותנים טרמפטים. הם נותנים את הטרמפטים, כדי להבין את כל הקבוצה. אז למה כל הזמן משה רוצה לדבר, הם מפורטים את הטרמפטים שהם צריכים להגיע? וזה כשמשה התחלתי להגיד את פרשת האזינו, שתלמדנו עליה מחר בברוקלין, בעזרת ה' אז רבותיי, אני מקווה שהשעה הראשונה של 20 דקות, כשאני מדבר על יום כיפור, אני מקווה שאתם תסתכלו על זה תסתכלו על זה עוד פעם, תראו את המשחק החיים כשאתה מגיע ליום כיפור, תכניס. אל תזכר, אם אתה מגיע לשואלה עם שואלות לא פרקים, אם אתה מגיע עם תלית, כי אתה צריך תלית, אתה צריך סידור יום כיפור. אם לא יש לך את זה, אם אתה צריך אחד עם התרשמה האנגלית או התרשמה הפרשית או הספנית, תלך למרכז, או תחבור אינטרנטית על אמזון, ואתה יכול לקבל מחזור יום כיפור. אם אתה ספרדי, קבל ספרדי. אם אשכנזי, קבל אשכנזי. But make sure you have one, because some synagogues, they may not have enough sidurim. You may come and you find out that you don't have sidurim. You're done. What are you going to do the entire day? The prayers are nothing alike like the regular sidurim. It's completely different. Don't forget, you have to say every time, HaMelech HaKadosh. If you say HaEl HaKadosh, Baruch Atah HaShem HaEl HaKadosh, you have to start all over again. You have to be careful, until Motzei Yom Kippur, HaMelech HaKadosh. בעזרת השם, כמו שאמרתי, יש לו 48 שנים. כל אחד, ברוך השם הוא השם, בלכו לו עם גוד פרנסה טובה, צריך לעשות גבוהה גדולה לקירוב, לשחרר את הילדים של השם. מידה כנגד מידה, הוא תשחרר. כשסטאנט בא ואומר, הוא חורב, הוא לא צריך לחיות. אשם יראה לך את השכחה או את הדונות שעשה, אבל הוא חושב על ילדים שלי. חיילים, הוא נותן זמן לספור את רוחם שלהם, לשפרות את התורה שלי. אתה רוצה להגיד לי שאתה צריך למות את העולם הזה? אתה רוצה להגיד לי שאתה צריך ללכת את העולם הזה? צריך ללכת את העבודה שלו? צריך ללכת את ילדים שלו? מה אתה רוצה לומר? מישהו ששפרות את התורה שלי, מישהו שספור את ילדים שלי, מישהו שעושה שכחה גדולה יום או שתיים לפני יום כיפור. הוא מאמין בי, הוא יודע שהתורה אומרת צדקה תציל ממוות, צדקה נפגש ממוות ולא צריך להגיד איזה טראגדיה אחרת ממוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, מוות, אתה צריך להרגיש את הפחדה כשאתה כותב את המחזיק, כשאתה מייחס את האמצעות עם פיקציה של המחזיק, או כשאתה מייחס את ה-Zell מוות או את ה-Venmo או את ה-Credit Card, או כל מה שקורה, אתה צריך להרגיש את הפחד שלך. אם אתה ביליונר ואתה מייחס 1,000 דולר, זה לא יישאר לך. אם אתה פחד ואתה מייחס 1,000 דולר, זו סקרפייץ. אבל אם אתה מיוחד מאוד, אתה צריך למייחס 100,000, 200,000, 500,000 דולר. אתה מיליאנר, מה אתה קודם על זה? מה אתה רוצה לעשות עם זה? מה אתה רוצה לעשות עם זה? נותן עד היום האחר של החיים שלך, ולאז תתחיל לכתוב עסקים? לפני שתדעת שילדים שלך יקבלו את זה ויישבו לך עם אין-מריט. זה מה שקורה עם הרבה מנצחים כאלה. תעשו את זה כמו שיכולים. אם אתה נותן ונותן ונותן, השם אומר, אני נותן לך כולכם. ביי, אני לא מעניין על זמן שלך. יש אנשים, כמו רבי ידרת אמר לי עשרה שנים, כשבאתי לביתו וראיתי, הוא מגיע את המילה ומגיע את השיקות, רואה את הנמה ומגיע את זה ומגיע את זה לגרמת, מגיע שיקות אחרת, מגיע שיקות אחרת, אז מה אתה עושה? הוא אמר לי, תלמד, תלמד! לא מכל אחד שאתה רוצה לקבל מילה. איזה אנשים לא נכנסים לבית, לא נכנסים לפרופט, מה הייתה הסביבה? הם עושים את זה לא בגלל סביבות חולות, הם לא עושים כמה, הם לא עושים את כל זה, זה בגלל סביבות חולות, כל מה שיכול להיות, הוויקד, אני לא רוצה את זה. אוקיי, זה בנושא מאוד גדול. הלכה, אתה מוכן לקבל זמן מכל אחד, לכל אחד. אפילו מחלת שבת, אפילו כל... הכי גבוהה בעולם. אם נתן חרדה, אתה צריך להקבל אותה מהלך. למה? אולי החרדה הזו יקבל את החיים שלו. ובגלל זה, הוא תהיה רליגי. אם אתה רוצה לשתתף בנושא כל כך גדול, כאילו, הוא אחד מהר. איך הרבה אנשים, כמו הוא, יש לך בעולם, עם כל כך הרבה אמונה באשם. מאוד מאוד פחות. אז אנחנו אנשים רגילים. אנחנו לא אנגלים, אנחנו לא חולים. אנחנו נמצאים לתורה, אנחנו עושים את הכי שיכול להיות רציון וללמוד וללמוד ולהשיג, להשיג החיים, זה מאוד טוב, פנטסטיק. אתה כבר בנקודת ה-VIP, בנקודת. למה? בגלל שאתה עושה עבודה, אנשים נפגעים ונחשבים עם השם. אתה בנקודת הכי גדולה. ב-חובות הלבבות, כתוב שאתה גדול יותר מן הנכונים של התנך. גדול יותר ממהלת הנביאים. אתם יכולים להבין את זה? מעלתו יותר גדולה ממעלת הנביאים השלמיים. רבנו בחי רייטס, של חובות הלב רבות. זה הכי חשוב מוסר בוקר שכבר נכנס. עשרה אלף שנים לפני. זה נקום של יהודי שתודה לו, למותו, למוניו, לאפקטו שלו. זה אנשים שבאים קצת ל'השם. בגלל שהוא עשה עבודה על פרקים ועבודה על USB ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועבודה על פרקים ועב הוא מקבל איתרנטי של הכי גדול. אחרי שאתה מתעורר לספק גודל, אתה אוטומטיאלי במקום ספציאלי רויאל-VLP, יותר מכל אחד. זה כתוב בכל הספרים. זה לא מותן לדבר. אתה לא יודע איך לדבר, אתה לא יודע איך ללכת ולתת ספרים, אתה לא יודע איך ללכת בקולגים ולתת לילד יהודים USB, קבוצה! אנחנו נעשה את העבודה. יש אנשים שיכולים לעשות את זה. יש לי מישהו, קפל, אבא ואישה, הם ב-70. הם קבוצו עליה לישראל, הם חיים בירושלים. כל פעם שאני יכול ללכת לישראל, אני קבוצה עם בוקס, עם קארטים בר-קוד שלי. מוזר יפה עם קארטים בר-קוד. אתם צריכים לראות, הם מפחדים ללכת, הם לא ילדים. הם קבוצים אלפים מהזה, והם יכולים, הם נותנים אנשים סקולריים לישראל. איזה אנשים שואלים שאלות, מי זה, מה זה, זה, זה. תראו, יש פה תורה ומדע, יש תורה ומדע. ישראלים. ויש הרבה אמריקאים גם פה, בירושלים. במיוחדות שלהם, הם הולכים ועושים את זה. למה? הם לא כל כך רבים. הם עושים את זה מזמן לזמן, אבל הם לא... הם לא אנשים רבים מאוד. אז מה הם עושים? נתן לנו להשתמש בשחרר הנשיאים כל יום. איפה שהם הולכים. תראו, תסתכל בסטדיום. 20,000 מחללי שבתים באים לבית סוקר. אתה מבחין ותתן. 1% שלהם יפה. מ-20,000. איך הרבה זה? 200 אנשים. 20,000. 1% זה 200 אנשים. 200 אנשים עכשיו הם במיובסיטה שלי, divineinformation.com. או mizrahi.org. ‫הם רואים את מבחינת החיים, ‫הם רואים את שבת, ‫הם רואים את תורה ושיאנס, ‫הם רואים את חיים וחיים. ‫ואז הם רואים ‫לקטורטים כל יום. ‫היום, בגדול, ‫אחד מהאנשים אראה לי ‫שבסביבת ה-USB ‫שעברתי לו הרבה שנים, ‫הוא אראה שיש כמעט ‫4,000 שעות. יש כמעט 2,000 לקטורים, כמעט 2,000 לקטורים, יש כמעט 600 לקטורים. אמרו לי, אני כבר כנסתי 600 לקטורים. יש לי עוד 1,400 ללכת. אני מנסה ללמוד כל הלקטורים. ה-USB היא 128 גיגאבייט. זה 4,000 שעות תורה. 4,000 שעות. כל שעה זה 60,000 מצוות. 60,000, בנג'י, תעשה את המדע. 60,000 x 4,000. כמה זה? תגידי לי כמה זה. לא, לא, זה הרבה יותר. אה? 240 מיליארד? לא, זה הרבה יותר. כן, צריך להיות יותר. צריך להיות יותר. אולי הכלכלה שלך לא יש כמה דיגיטים. אתה נכון, 240 מיליארד. טוב, נגמר ב-240. אני חשב שזה יותר מ-1 ביליון. אוקיי, סליחה, סליחה שאני אשכח אתכם, אתם תקבלו רק 240 מיליארד מצוות, אם תקבלו את כל ה-USB שלי. אבל אם אתם תקבלו את זה ל-10 חברים שלכם, אז אתם תקבלו 2.4 מיליארד מצוות. בגלל שמה שהם תלמידים הולך גם לגביכם. וכמה זה יותר ה-USB? אתם תקבלו 20 שלהם ל-200 דולר. 10 דולר לגביה, עם 128 גיגאבייט. תורה אינסטאפטית. אני לא מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אני מדבר אינסטאפטית, אינסטאפטית, אני מדבר אינסטא� 1,500 דולר רבי, עליי אני רוצה גם שתקבלו דברים הכל 2,000 דולר זה טוב לביתה? פיצה ודברים? אני רוצה גם שתקבלו סושי 3,000 דולר וואו, כל כך גניבה ואז אתה אומר להם לא, לא, אתה יודע מה? במקום של פיצה וסושי ודברים אתה נותן 1,000 דולר ל-USB לפני זה הייתה CD או... אה... אה... 1000? אתה בטוח? בואו נתחיל עם 200. ביום הבא, אני יודע שאני אגיד 200, אבל אני צריך קצת זמן. אבל אתם מגיעים לתת 3000 למידה החנית, לא? לפיצה ולרעיון. בגלל זה, אין יציר רע. כולם חדשים כמו עולם. חמש פיצים, שלושים מגיעים לכל מקום. סטאנטים שמחים. ילדים וילדים מגיעים לגבי הטבל. איזה מצווה יש לך? אף אחד. אבל לסביר איזה מלך יש לך כל העולם. כאילו הציל עולם ומלואו. לסביר איזה מלך, זה כמו לסביר כל העולם, אשם אמר. בעזרת אשם, אנחנו יכולים להמשיך לסביר מלך, ולפעמים יותר