Live with Rabbi Yosef Mizrachi

‫אז יש לי כל זה, וואו. ‫וואו, וואו, וואו, ‫זה טוב שאתה מזכיר אותי. ‫תגיד עוד פעם, אתה שם? ‫ריטה בצמחה. ‫-ריטה בצמחה? ‫-רינה, רינה. ‫רינה בצמחה? ‫רינה בצמחה. ‫רינה בצמחה. ‫אוקיי, בנג'י, אתה מתחיל? ‫-מתחיל. ‫-אוקיי. Good evening. This lecture will be Leilui Nishmat Rina, בת שמחה, עמית, בן תמרה, לירון, בן חנן, לאה, לירז, בת מזל, יוסף, בן מוכתר, זאב, בן סוריה, תמרה, בת נקדם, לאבדי, לרפואת, יעקב, בן תומר, אליאנה, ליאל, בת יוכבת, לאה. אין משה, בן אסתר, אין אברהם, בן צימא. ‫ברוך השם, אנחנו קצת מעט ‫שבועות לפני שבועות. ‫אחת מהשלושה רגלים, ‫מה שנקרא חג מתן תורה. ‫זה חלק מאוד רבוי בין היהודים, ‫היהודים הרליגיים, ‫אבל כמובן, ‫אנחנו עומדים על השאלות של חזל, ‫שהרבה יהודים חושבים ‫שעל שבועות, ‫אנחנו באמת קיבלנו את התורה, ‫שזה נכון. ‫אנחנו לא קיבלנו את התורה ‫על שבועות. ‫בקרוב, נבין למה ‫אנחנו קוראים לזה חג מתן תורה, ‫אבל באמת, ‫אנחנו לא קיבלנו את התורה ‫על שבועות. ‫בשבוע השבעון של סיוון, ‫השם אמר למשה ‫לשלושה ימים ‫שהארץ צריכה להכניס את עצמו, ‫לא להיות אינטימציה, ‫ולהתפקד באקספטים ‫של הקריאה של ה', ‫הקריאה של העולם. ‫ובשבוע, ‫הם התגלגלו שהם הלכו ללאה. ‫הם כבר נורמלים. ‫הם לא היו בטוחים ‫לקבל את התורה. ‫זו הרזין שאנחנו נשארים, ‫בשבוע נשארים כל הלילה, ‫כדי להתפקד על הזמן ‫שאנחנו נצטרך להיות נשארים, ‫ואנחנו נלך ללאה. ‫עכשיו נשארים נשארים ‫של 3,330 שנה כבר. ‫זאת הייתה המנהגה. ‫ללמר את תורה כל הלילה, ‫לפגוש במרחב, ‫ואז ללכת לבנות דריה. ‫זה מה שיש לנו עכשיו בשבועות. ‫אבל באמת, מה קרה בשבועות? ‫כשהמשה קבל את ‫הארץ ישראל לגבי המountain, ‫אתם יכולים לראות ‫בפרשת יתרו, ‫שהגבי היה בפיירה, ‫הייתה הרבה סמוכה, ‫וזה גם היה מאוד פגי. ‫והייתה שירה, ‫קהילה של שופר, ‫והייתה גדולה וגדולה בפעמים. ‫תנסו להשתמש. ‫מיליאנים של אנשים ‫נמצאים סביב המountain. ‫הוא כל כך מגניב. ‫המכון כל כך גדול. ‫ואתם שומעים שירה גדולה של שופר, ‫ככה, ‫והטלפון שחק. ‫הכול שחק. ‫וזה מושג מאוד מפחיד. ‫מפחיד מאוד מפחיד. ‫ואז משה ידבר, ‫והאלוקים יעננו בכל. ‫זה מה שהפסוק אומר. ‫משה מביא כולם, ‫כולם מייניים לבית. ‫זו הראשית והאחרונה ‫במסך ההיסטוריה, ‫שחקר של העולם ‫הצפה לקבוצה של אנשים. ‫לכך הוא צפה לאנשי. ‫אברהם. ‫הוא צפה לנוח. ‫הוא צפה לאדם הראשון, ‫זה עכשיו רעיון ראשון ורעיון ‫אחר רעיון רעיון, ‫שחקר של העולם ‫הוא בעצם מראה את עצמו ‫במהלך שלו, ‫שתהיה את הספר שלו לאדם, ‫לאדם החלטון, ‫לילדים של אברהם, יצחק ויעקב. ‫זה לא היה קרה לפני, ‫ולא היה קרה אחרי. ‫והשאלה שצריך לשאול היא, ‫למה הוא החליט לעשות את זה ‫ברעיון כזה מטורף? ‫אם תשאלי אותי, ‫אני קטנה קטנה, ‫איך את רוצה ‫החלטון של העולם ‫לעצם לעשות מתן תורה, ‫החלטון של התורה? ‫אני אגיד, ‫לעשות איזושהי מוזיקה קלאסית, ‫ביולין, אולי פרשי מוזיקה, ‫איזושהי פרשי איראניין, ‫אתה יודע, בגלל. ואתם יודעים, קצת רמז, כולם שמחים, רחב ג'זמין בטחה, רחב יפה, נכון? נכון, נכון, מוזיקה קלאסית בגלל זה, כולם שמחים, רעיון מאוד רעיון. ולכן השם יבוא עם שירה מאוד נפלאה, אני ה' שהחזק אתכם מהארץ, ילדים שלי. אבל זה לא מה שהיה, זה היה אחר כך. שחר, שחר, שחר, סירן, ארטקוט. ‫והרעיון הרעיון ‫שכל אחד מותאים ברגע. ‫כשהשם מתחיל להתפתח ‫ולהגיד, ‫אנוכי, אשם אלוקיכם, ‫אחר כך, כל אחד מותאים. ‫ליטרלי, כולם מותאים. ‫הגמרא מייצרים לנו ‫ששם היה צריך לשנות כל האנג'לים ‫לבחור את הנשמות, ‫הנשמות, ‫ולהפוך אותן לבית. ‫היום יש לנו אנשים ‫שמותאים ומגיעים לבחור. ‫זה נקרא דת קליניקלית. ‫מדעי חברה, ‫בדעי חברה. ‫אנשים מתייגים, ‫הלוח יוצא, ‫הם רואים את החברה על הרגל, ‫או בקר, או בבית. ‫ואחר כך, אחרי דקה, ‫עשרה, חמש, ‫הוא יוצא לחיות. ‫הוא נורא נורא נורא נורא ‫נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נ עפר מן האדמה והיפך באפיו נשמת חיים. השם קריאת אדם נפח מן האדמה והוא נפח חיים לנפש חיה והאדם נפח. הוא נפח, הוא מבין, הוא מבין, הוא מבין. ומה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה ההחלטה And the body will return to the ashes, to the sand, because that's where it came from. It's written in the book of Koeleth. והגוף יושב לאפר ונשמה, תשוב לבעליה. The soul will go back to the owner of the soul, which is God. The body will go back to the ground, that's where it came from, and that's death. Also, in another place in the Torah, it's written, ותצא נפש רחל. ואתה מות רחל. What's that? Exit of the soul. That's that. But most of the people die and that's it. They don't come back to life. But there are about 30 million people that died in the world for a few minutes and came back to life. This is exactly what happened in Ma'amad Ar Sinai. All the souls of the nation of Israel came out from fear. The question we have to ask, why Hashem had to make it so scary? עכשיו אנחנו נקרא ללסון בפסקולוגיה של המדע של האדם. במהלך האדם, כדי למוטיביות אותו לעשות משהו, אנחנו צריכים קומבינציה של שתי דברים. ליצור אהב ואהבה בין אדם, וליצור פחד. אחד בלי האחד, הוא איימן, כמעט איימן. ‫שנייהם ביחד זו מאוד טובה קומבינציה. ‫למשל, אם אתה מלחמתי בצבא ‫ויש לך גנרל, ‫אתה צריך שתי דברים ‫כדי להיות מלחמתי גדול. ‫אחד, לדמיין ולעזור לגנרל, ‫להתפקד בו. ‫להדמיין מה שהוא עושה, ‫איך הוא עובד, ‫הוא מגניב. ‫להדמיין אותו, ‫לרגיש שאתה אוהב אותו, ‫ולאחר כך אתה צריך להיות ‫מפחד עליו. ‫לא להסתכל, ‫כי הוא גם יכול להיות מאוד קטן. ‫ההתקדמות של אוהב ומפחד ‫היא פנטסטית, ‫היא עושה את האנשיה מוטיבת. ‫הרבה אנשים חשבים ‫שרק אוהב יכול ‫למוטיבט את האנשיה. ‫זה רק לפני שבוע או שבוע. ‫אחרי שאתה מתחיל לדבר ‫עם האנשים שאתה בתקופה עם, ‫זהו. ‫לא יש פחד, לא קורה שום דבר. ‫הפחד הוא גם לא טוב, ‫כי זה פחד את האנשיה ‫בדרך כלל. ‫ואז הוא נותן. ‫הוא אומר, אתה יודע מה? ‫אני כבר נפגש. ‫תביאי לי לב. ‫אז אתה צריך קומבינציה ‫של אוהב ופחד. ‫השאלה הגדולה עומדת. ‫איך אחד מהשני יותר מיוחד? ‫האוהב או הפחד? ‫התשובה? ‫הפחד יותר מיוחד. ‫הפחד גדול יותר מהאוהב. It says in the Torah, wow, I have these rings now all the time. So, love, to love God, it's written nine times in the Torah. You should love your God, you should love your God. To fear God, you have 18 times in the Torah. Double amount. איזה אנשים, אחד מהגמורים הגדולים אמר משהו מעניין, הוא אומר, להשתתף במהלך עם השם, זה רק פחות פחות. אתם קבועים את ההורים, רק בגלל שאתם מפחדים על ההתפתחה. או בגלל שאתה רוצה את הרכבת, אבל אף משהו אחר. אין אהבות, אין תפקיד. אני רובוט. למה אתם קבלו שבת? אני לא רוצה למות. אני לא רוצה ללמות את עולם שלי הבא. אני לא רוצה להיות קטן. זה למה אני קבל שבת. אף משהו אחר. אם ה' בא ואומר, לא לדעתי, אין תפקיד לך. אתה נפגש. ברגע, אני מגיע למרסדדס שלי ומגיע לבחירה. זה קוראים לתקופה בפחדה. אינטרס פרסונלי. ‫אז הזה רבא אמר, ‫זה טוב יותר מזה. ‫זה לא טוב, זה לא אפילו טוב, ‫אבל זה טוב יותר מזה. ‫רק אוהב זה לא משהו. ‫אוהב זה טוב יותר מזה, ‫זאת אומרת, זה 10% מה-100, 20%. ‫אוהב זה מבחינות. ‫אני אתן לכם דוגמה מה זאת. ‫כשהתייחסתי לברית, ‫הם נולדו לי בישראל לחיפה, ‫לטכני של הטכנית הישראלית. ‫בשנתיים אני הייתי שם. ‫בדרך כלל, כשאני הגעתי שם, ‫מי היה גניאלי שלי? ‫מישהו מרוקאי ישראלי יפה, ‫אלי אמר. ‫הוא אולי רק שש שנים ‫גדול יותר ממני. ‫כמה זמן אתה חושב שהוא במשפט? ‫זה הכן שהמשפט הוא. ‫מישהו שלוש שנים גדול יותר ממני, ‫הוא כבר אומר לך מה לעשות. ‫אני לא יודע מה קרה, ‫אני והוא נהיינו סיפור של אהובה ‫בדרך כלל. ‫היו לנו טובה טובה, ‫טובה כימיסטיה, ‫בדרך כלל נהיינו חברים. ‫הוא היה צריך להיות ‫מיוחד שלי, ‫לתת לי אומרות. ‫בדרך כלל נפגשנו את השש-באש, ‫נפגשנו את השש-באש, ‫בכל שבת הוא נפגש אותי הביתה. ‫אני לא עושה שום דבר. ‫כל יום אני מעשה את הספר שלי, ‫אני מפגש את השש-באש, ‫אני... ‫אני בעצם לא עושה שום דבר. ‫הוא מגיע לי בבית כל שבת, ‫אני מרגיש בגרסה. ‫אני מגיע לו את האצבעות ‫של אמא שלי, אני מגיע, ‫אנחנו נפגשנו את הטבל, חומוס. ‫אז כדי הרבה זמן שאני הייתי שם, ‫אחר כך לא הייתה ארהבים ‫כדי להגיע להם למשיאלה. ‫אני הייתי האחד. ‫הוא לא הייתה לוקחה. ‫הוא היה מגעש ‫לשאול אותי לעשות משהו. הוא אמר, מזרחי, אני באמת, אין לי ברירה. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא זוכר, אני מנסה לזכור מה הוא אמר לי לעשות. זה לא משהו שאתה רוצה לעשות, אבל אתה לא יודע לעשות. לבוא, לבוא, בבקשה ולעשות אותו. אז, אתה יודע, אני כבר נכנסתי להיות מנצח, אתה יודע, רבי שם, לא לעשות משהו. אני עשיתי את זה, מנצח. כשאני רגעתי, הוא אמר לי, מזרחי, תדע לך, אתה צריך לדעת, ‎,‎הכזבת אותי קשות‎ ‎,‎הכזבת אותי קשות‎ ‎.‎עכשיו קורים לתקשור‎ ‎,‎למה אני לא חייבת‎ ‎,‎בגלל שאני לא הייתי בצעד‎ ‎,‎כי אני לא הייתי בצעד‎ ‎,‎הוא היה כבר סחבקים‎ ‎,‎אנחנו אוכלים חומוס ביחד‎ ‎,‎שיש באש‎ ‎,‎אני קיבלתי סחוג על אדם‎ ‎,‎אחרים‎ ,‎אתה יודע‎ ‎,‎אוטומטיקית‎ ‎,‎אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה‎ ‎,‎היו לי אדם אדם‎ ‎?‎אדם גדול‎ ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה לי תודה לו ?הייתה All the speech לי תודה I gave you, you have in one pasuk in the Torah. Who knows which one? One verse. The whole story is in one verse. Which verse? That's also true, but there is a better one than this. כי מה אשם אלוקיך שואל מאמך? What is your God asking from you? What am I asking from you? כי אם רק אחד, וכל מה אחר יחזור לאחד. כי אם להיראה את השם, לפחד את ה' שלך, לתפוס את ה' ומצוות, אבל מה שאני שואלת? אני רוצה שתהיה לך מפחדה במי, לא בגלל שאני איזה רולר, דיקטיידר, שימשים שם בשמיים ומשחקים איך אנשים מפחדים מהפחד שלי. לא. לגבי את עצמך. לגבי את עצמכם, המפחדות והפחדות לא נמצאים לטעות אתכם ולקחת רווח בגללכם. בין אנשים, זה כל רווח. למה אתם שמחים שהשחרר שלכם נמצא בפחד? רווח! אתם לא קיבלו את הכבוד שלכם. ‫אבל אתם שמחים, ‫לפעמים הוא קיבל את מה שהוא חייב. ‫אבל בר השם, ‫זה לא עובד ככה. ‫כל ההכרחות ‫הן הכרחות תלמידית. ‫הן הכרחות תלמידית. ‫זה למה הן הכרחות תלמידית. ‫אתם צריכים ללמוד ‫מה היה את המשלם שלכם. ‫אם ההכרחות לא תהיה ‫הכרחות תלמידית, ‫אתם לא יודעים ‫מה אתם הולכים להכרח. ‫אז אם אתם צחקים ‫את מישהו שרק נפגע, ‫ואחר שבוע אתם גם נפגעו, ‫ואחר שמישהו נפגע אתכם, זה מרגיש לך מה שאתה עכשיו עשה ואתה יודע למה ה' עשה את זה לך בגלל שאתה מרגיש ממישהו וממישהו מרגיש ממך באותה דרך בדיוק כזאת, כדי להשיג אותך ולא להסתכל על המשטרה הזאת. אז ה' עשה מעמד אר-סיני מאוד מפחד, מאוד מאוד מפחד. וכל אחד מותה בפחד, אז אם אף אחד אמר לך, אף פעם, את הפחדה, זה לא הדרך, צריך להיות רק אהבה, הם מבחינים. אל תצטרך לזה. אתה צריך פחד פחד, ואתה גם צריך אהבה. במיוחד, כשאתה עושה בעל תשובה, כשאתה עושה דבר יהודי-רליגי, מה הדרך לעשות את זה? פחד פחד, כי זה מפקד מידיאק. וואו, אני לא ידעתי שזה כל כך רע. ואחרי שהפחד מגיע והאנגלית מוכנה להחליט להחליט עכשיו, בגלל שהיא מבינה את הספק שהוא יצטרך אם היא לא יחליט להחליט, זה כשאתה מבנה אוהב. זה פרוסס. אתה מתחיל לבנות אוהב. הרמב״ם שואל, איך אתה מבין אוהב עם השם? כשאתה מסתכל על הקריאה, אתה רואה את כל מה הוא עשה, איך כל מה הוא פרסמת לאדם, הוא נותן לך אוכל מיליארד מוזרים, אתה לא היה צריך לעשות את זה. הוא יכול היה נותן לך אוכל, אבל כל מה הוא נותן לך נותן לך כמו דג. זהו, אחד נותנים. מאוד מגניב. אתה אוכל כי אתה לא רוצה למות. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא ‫אתה לא תקבל סושי, ולא פיצה, ‫ולא קטרינג, ולא אוכל פרשן. ‫כל זה נראה כמות, כמו סנג. ‫כל מה שאתה אוכל נראה כמות סנג. ‫בר השם, להתרחק בעולם שלך. ‫כל מינים של חייבת. ‫אנחנו רואים את זה, יום טוב, ‫שבת, אנחנו נשמע. ‫הקהילה. ‫מי אמר, זה צריך להיות ‫עם אהבה, ‫זה היה יכול להיות מאוד מגניב. ‫אתה יודע, ‫אתה מעצור את אמא שלך, ‫היא מעצור את עצמך, ‫והיא מגניבה. ‫סוף הסיפור. ‫העולם לא היה צריך ‫100,000 אנשים עכשיו. ‫עכשיו יש 8 ביליון אנשים ‫בגלל הזכרון הזה. ‫אם אתה קח את הזכרון הזה, ‫תמיד יש 150,000 אנשים בעולם. ‫למה? ‫מה הזכרון פה? ‫זאת אומרת שהרבה ‫של האנשים בעולם ‫בארץ לא בגלל שהם באמת ‫רצו אותם בעולם. ‫הם רצו משהו אחר, ‫ובדרך כלל, הם קיבלו בונוס. או מנגינה, זה יקרה. אז הידיעה היא, ה' עשה את העולם מאוד נפלא, שונות, כל מיני נפלאות נפלאות. אתם רואים את זה, אתם אוהבים, מוזיקה. מי אגיד שאתם צריכים לעשות מוזיקה? אין מוזיקה. בסופו של דבר, אתם מבינים. העולם יכול להיות מקום מאוד מגניב. אבל ה' עשו את העולם המודרני לך, וכל מה במהלך היה עשוי לאדם, כל מה. אתה חי. אתה יכול לסביר את ארוחה כמה דולר. כל מה היה עשוי לאדם. דיימנטים, וגולד, וסילבר, ורוקים. כל מה הוא עשוי לנו. כל האנימוסים היו כאן כדי לסבירנו פה. אז הרמב״ם אומר, אתה יכול ללכת למהלך עם ה' במהלך. רשי, רשי אומר, אתה יכול ללכת למלך אשם בתוך התורה. כשאתה מלך תורה, כמה שאתה מלך, כמה שאתה מלך למלך אשם. צעמה נפשי. אתה נפשי. אתה כאילו אדיק לתורה. אתה לא יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול להתחיל. אני יכול לה ‫שאתם לא רוצים ‫לשמוע על כל משהו בחיים, ‫לא על חולות, לא על חולות, ‫לא על כר, לא על כל משהו, ‫לא על ספורט, לא על כל משהו. ‫למה? תן לי ללמוד. ‫לא משהו אחר, בבקשה, ‫תן לי ללמוד. ‫אני אתן לכם דוגמא. ‫עברובדיה יוסף ז'צאל, ‫אתם מכירים את זה, ‫הוא הייתה אהבה גדולה של תורה. ‫אחר כך הוא היה צריך ‫לתת אופציה על רגליו. ‫הוא שאל הדוקטור הישראלי, ‫כמה זמן תהיה הסוגריה? ‫הוא אמר לו, ‫עשרה, שתי וחצי שעות. ‫הוא אמר לו, ‫כמה זמן תהיה האנסטיגיה? ‫הוא אמר לו, 4-4.5 שעה. ‫אז הוא אמר לו, זאת אומרת, ‫אני אסליף 2 שעה יותר ‫מאחורי הסוגריה? ‫הוא אמר, כן, זה ככה. ‫הוא אמר לו, לא, ‫זאת חלוקה גדולה של זמן לי. ‫אז אני צריך שתעשו ‫העבודה בלי האנסטיגיה. ‫אז הוא אמר לו, רבי, ‫אתה נורמל. ‫בלי האנסטיגיה, ‫אתה תשקע על הרחוב הזה. ‫אתה יודע איך פשוט זה? ‫אני צריך לתחת את הלב שלך. הוא אמר לו, נוקה, אני אגיד לך מה אתה עושה, אל תסתכלי, זה כל עליי. אני הולך להתחיל לראות את הגמרא שלי, אני אלך לזה. אחרי 10 דקות, כשאתה רואה שאני לא מבין מה שקורה, אתה קלט לי, אתה קלט את שם שלי, אנשים מגיעים ומגיעים, אני לא... זה כשאתה מתחיל את הפעולה שלך. אל תסתכלי על זה. וזה כן הוא פעולה עליו, בלי אנסטיגיה. הוא לא קריאה, הוא לא קריאה, רעיון שלו מרכז על התורה, הוא לא מרגיש את העולם הזה, אף משהו. זה מאוד מעניין, אתה יכול לראות, בגלל שסמ רבו-וואדיה אף פעם היה חמש שעות על הרגל בבוקר, כי הוא היה צריך לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת ל היא אמרה לו, מה אתה מחכה? כמה זמן זה יכול להיות על הרגל? היא אמרה לו, אתה לא יודע אותו, הוא יכול להיות פה עשרה שעות. כשהוא יצא, אני אעבור לך. בלעד 11, היא אמרה לו, קרקע, קרקע, אתה צריך להביא אותו לבית, מה קרה? הוא חכה, הוא על הרגל, הוא התחיל ללחוץ, הוא פגש ופגש, יש לו שתי ידות. זה באמת קרה. זה כשהוא היה יום, אולי בת 30. אז התאבות לתורה הייתה במקום ש... אנחנו, אנשים רגילים, לא יודעים. לפעמים, כשאתה אומר את זה לבן אדם, הוא חושב, אהה, זה לא נורמל. אתה באמת חושב בסביבה כזאת, אבל הסביבות האלה באמת קרה באמת. ואם אתה עדיין לא מבין, יש וידאו ביוטיוב שאתם יכולים לראות. שהממשלת ישראל הלכה לבית שלו עם שלושה חכמים. הוא היה גדול בגמרה שלו. אביו שלו הלכה, נתניהו, לבית שלו. אתם יכולים לראות את זה. אין משחקים, אתם יכולים לראות את זה בפנים שלכם. וחכמים שלו עם ה'ווקי טוקי' וכל זה. והוא סתם בצד אבו ודיה, אחת דקה, שתי דקות, שלוש דקות. הוא היה בבית, אחת דקה מהשטח שלו. והוא היה כל כך מלכת לגמרא, לא ראיתי לו אפילו. הם מדברים, נתניהו ושטחים שלו, וגרנדסון, והוא לא ידע מה שיש בבית שלו. ‫אחרי כמה דקות, ‫במקרה, המחשב אמר לנתניהו, ‫מה קורה פה? ‫החילוניסט אמר לו, ‫מה קורה פה? ‫הוא אמר לו, ‫לא תרעבו על הרבי. ‫הוא לא ידע מה קורה. ‫אחרי כמה דקות, ‫הגרנדסה נפגשה. ‫הוא בא לבית שלו. ‫סבא! ‫הוא בא לבית שלו. ‫גרנדסה, ‫המפרש הישראלי בא לראות אותך. אווו, ברוך הבא, הוא ראה אותך בעצמכם, הוא לא היה כאן בכלל. זה כדי לראות לך מה שהתורה יכולה לעשות לאדם. אין משהו בעולם שיכול לעשות דברים כאלה, לא מת, ולא משנה מה שתלמדת, אתה לא יכול להוציא את רוחך מהעולם הזה. אתה צריך לדעת כמה דברים, גאון מבילנה אמר, במלאכה יש קווים, ‫הכי גדולה היא, ‫הכי רוחנית היא. ‫הכי גדולה, כמובן, ‫היא הגדולה של התורה. ‫ויש עוד גדולה, כמעט כגדולה, ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫הוא מרגיש את המושג שלו. ‫אם אתה מרגיש מאוד שמח, ‫אתה משתמש במוזיקה, ‫הוא מרגיש כבר לדמות. ‫ההפקד על המוזיקה, ‫על החיים, הוא מרגיש. ‫איפה הוא אומר את זה בתורה? ‫מי ידע? ‫קטנה ברורה. ‫בתורה? ‫-בתנאך. שאולה מלך, החכם יודע מה הוא מדבר. שאולה מלך כל הזמן היה דפוס, מה הוא עושה? הולך לבריא דוד. דוד משתמש במוזיקה שלו, ברגע זה מגניב את רוחו שלו. זה למה, ניגונים, החסידים, הם אוהבים לנסוע, הם יש לכם כל הסונים. למה? בגלל שהם מאמינים. למה? זה נותן לאחד מלחמה, רעיון, רעיון אינטרנל. ‫אבל אנשים שבאים גבוהה לתורה ‫לא צריכים מילה של מוזיקה. ‫לא מילה של מוזיקה. ‫הרבי שלי, ‫הוא לא שומע מילה של מוזיקה ‫בעשר שנים. ‫ואני יכול להגיד, ‫במקרה שלו, הרבה שנים, ‫הוא היה אדיקט על המוזיקה. ‫אני שואל אותו, ‫אתה לא חייבת את המוזיקה? ‫הוא אמר לי, ‫אני לא צריך את זה. מה שאני מקבל מהתורה, זה הרבה יותר. מה שאני צריך לקבל? אם נקבלת סלווה, וזה הכי שיש לך, אתה מאוד מרגיש. אם מישהו נקבל את זה עם גולד, אתה עדיין נפגש את הסלווה. זה 20 פעמים יותר, או 30 פעמים יותר מסוים. אתה נקבל משהו הרבה גדול, אבל אתה נפגש את הסלווה. אתה מבין את הסיפור, נכון? אז, נחזור למה שהתחלתי עם. אז ה' עשו את מעמד הר סיני מאוד מפחד. למה? כדי שכולם ידעו, אתם לא רוצים להגיע אלי. אני אבא שלכם, אני אהבתכם, אני אביא לכם כל מה. אני קחתי את כל מה שלכם, אבל יש משהו שאתם צריכים להיות מיוחדים. אני לא חבר שלכם מהלימוד. אתם לא יכולים להגיע אלי, אתם לא יכולים לחשוב עלי כאילו שאני אחד שלכם חברים, ואני לא חבר שלכם. אני ה' שלכם, ואני גם אבא שלכם ואני גם רבי שלכם. זאת אומרת, אנשים מגיעים לנקודה. כשהמפרש החדש בא לבית, והוא נפגש את הטבל ככה, תפקיד! כל אחד נפגש. אם הוא היה בא, רבים ורבנים, אתם חייבים להיות קטנים? אני רוצה לדבר. עוד אידיוט בא. זה מרגיש לי, עשרה משהו שנים לפני, אני הייתי ביקש לדבר בפילדלפיה. ‫בצד שלך, של אחד ישראלי, ‫הוא פסט. ‫יש פה סינגאג. ‫יש לו רבי חבדניק. ‫אז הם הזכו אותי. ‫אחד שלהם אמר, ‫יש כמעט עשרה אנשים פה. ‫כמעט כל אחד לא שומר שבת. ‫זו אופציה. ‫זו השיבה. ‫יש להם חיבה גדולה. ‫יש להם הרבה חילונים. ‫אני רוצה שתגידו על שבת. ‫טוב, הלכתי כמעט שלושה שעות ‫כדי להצטרף למונסי. אני מגיע, הם מנסים לי לשאות במידה, יש שבועים דו-מפלגים, מאוד מאוד גדולים, אנשים שאותם בשדות השבועים, הם מנסים להתגלגל, הם לא מנסים להתגלגל עם הספקר, הספקר הוא בצד שלהם. אז אני רואה את ה'חבד'ניק', הוא היה 7 שנים, או משהו כזה, הוא רבי השול. ה'הוס' אמר לי, הוא יכול לדבר 10 דקות על האנחה שהפכה, כי הוא יכול לדבר עליה, וכשהוא מנסה, הוא מתחיל לדבר על השבת. ‫אז אני רואה שחבקניק ‫הזה מדבר, ‫אף אחד לא רואה אותו בכלל. ‫הם אוכלים, ‫הישראלי מדבר, ‫כמו אם הוא לא יושב בכלל. ‫אני אעבור בצדיו, ‫מפה מהקלעה, ‫אני לא יכול לשמוע מה הוא אומר. ‫אני רואה את הארץ שלי, ‫ואני אומר, וואו, ‫אני באתי כל הדרך ‫כדי לשמוע את זה? ‫אני חייבת את הזמן שלי, ‫שש שעות ברחוב, ‫והם יעבורים עליך ‫כמו אם אתה לא יושב. ‫אני אומר, לא, לא, ‫אני צריך להתחיל דבר אחר מזה. ‫הייתי צריך לענות איזה דרך ‫לגמר אותם בפעם הראשונה. ‫אחרי שהם הכניסו, ‫הם אמרו, אבא מזרחי, ‫הם באים ממונסי, בבקשה. ‫הם נסתכלו עליי לסכם, ‫לראות מי זה האחר הזה. ‫אחרי שהם נסתכלו עליי, ‫איך יכול להיכנס לדבר? ‫אז אני אגיד, רבים וראשונים, ‫יש לי שאלה מאוד חשובה ‫לשאול אתכם היום. ‫אני עדיין מעניין. מה השאלה? אני אומר, אני רוצה לשאול אתכם, מה שאתם חושבים שזה הכי טוב להיות? מרדכן או מחלל שבת? בגלל זה, התנגד הישראלי נכנס למקום. מה? מה? מה אתה שואל? איזה שאלה זה? אני לוקח את הראש. לפני שאני אותר אתכם, למה אתם הבאתם את ה'קלאון'? מה אתה שואל? איזה שאלה זאת? I said to them, give me one hour and I will prove to you beyond any doubt that to be Mechalel Shabbat is a thousand times worse than to be a murderer. That's what Hashem said. In the Torah, I give you all the sources. I don't have to tell you that after that, they all sat down like fish. אני לא רק אוהב אש, כשהייתי מתחיל להראות את הבחורות, הם התחילו לקרוא, אילה שלהם. הם התחילו לקרוא. הם כולם עושים תשובה. הם לא שמעו בעצמם, מה זאת אומרת להיות מחלל שבת. אף אחד לא אמר להם. הם ידעו שאני מדבר בשאלות האמת, כמו שהם אוהבים לשמוע את זה, הם ידעו שזה האמת, אני מדבר להם ממש בשאלות אחת אחת. הם היו מגניבים. זו הייתה ימינה מאוד גדולה. אבל איך קיבלתי להם לכלם להיות קטנים בפעמון אחד? נפגשתי פניה. זה בדיוק מה שה' עשה במעמד ארסיני. באמת, הפניה הייתה גדולה. בגלל שהם נפגשו כל כך, הם לא רצו לקבל את התורה. אמרתי למשה, בבקשה, בבקשה, אנחנו לא רוצים לדעת עדיין. You go up to the mountain and speak to the God. Everything He said, don't worry, we sign on it. נעשה ונשמע. Moshe had to calm them down by telling them, don't worry, Hashem is not here to hurt you, He's not here to kill you. He's only testing you. Now we learn a very important lesson here. What's the purpose of fear? It's all connected to the test. עירת שמיים. הכל בידי שמיים, חוץ מירת שמיים. Everything is in the hand of Hashem in your life. If you get married, if you will have children, if you will have a home, if you don't have a home, if you make money, you don't make money, you'll be healthy, this is all Hashem's decision. There's only one decision is in your hand, if to be tzaddik or rasha, that's it. אף אחד לא שואל אותך אם תהיה יחיד או אגלי, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה גדול או קטן, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה חדש או גדול במהלך שלך, אף אחד לא שואל אותך איך תהיה נשיונלית, אף אחד לא שואל אותך אם תהיה מנהל או אישה, אם תהיה מנהל או מגניב. זה הכל נכנס לך לפני שתהיה לך בעולם. There's only one thing left, 100% in your hand, to be tzaddik or rasha. זה לא נאמר. It wasn't decided for you. Therefore, it's 100% in your hand, and that's what the Rambam says. One way to fall in love with Hashem is to look at the creation. Rashi says, אבל אם אתה מלך תורה, ואתה מבין את הביטה של התורה, כמה יותר אתה יכול, כמה יותר אתה יכול לדבר עם השם. ולכן אתה לא צריך להשתמש במהלך. אתה לא צריך להשתמש בבעיה, ובמהלך, ובמים, ובארוח יפים יפים, ובארוח יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים יפים את י החיים שלהם לא מלאים עם תורה, אז הם נשמעים את העולם. וואו, תראו את זה, תראו את זה. נשמעים את העולם. אבל מישהו שבדקה בתורה, לא צריך ללכת לפרקים, לראות את הדברים, ללכת למוזיאונים, ללכת למהלך, הוא לא צריך כל זה. למה? למהלך הוא זו פרקה. בגלל שזה קרדיט, לא קרדיט. לאנשים רגילים זה קרדיט גדול לראות את הטובה, להתנגד ולהתפלג באשם. עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, כשאנחנו נפגש ערבית, לפני שאנחנו אומרים שמי ישראל, יש לנו שתי ברכות. Right? The first one, המעריב ערבים, ברוך אתה השם הערבים. Right after that, אהבת עולם, right? ברוך אתה השם, אוהב את עמו ישראל. So remember, first one, ברוך אתה השם המעריב ערבים. Second one, אוהב את עמו ישראל. How is it connected to Shema Yisrael? Usually, a bracha, you make a bracha, בורא פרי העץ. The apple is from the ets. That's why you make boreh priya ets. You eat mezonot, boreh mine mezonot. It connects to what you're about to do. Lishev basuka. You're entering the suka. Tuput filin. What's the brachot of kriyat shema has to do with kriyat shema? So? What's kriyat shema has to do with galut? אוקיי, אבל מה זה... זה יכול להיות... זה יכול להיות נכון, אבל מה היחס לשמה ישראל? אז מה זה יכול להיות עם אוהב אמו ישראל? זה מעריב ערבי. נו, נגיד. אוקיי, ואז מה? אני אספר לכם סקר. כשיש שני דעות בתורה, איך להפתיע על אשם. אחתה היא בצורה ואחתה היא בתורה. שתי רציוניות להתקשר לאשם. לכן יש שתי ברכות. אחתה מדברת על בצורה ואחתה מדברת על תורה. הראשונה, אשר בדברו מעריב ערבים, מדברת על בצורה. אנחנו נראה את השטרות, אנחנו מפחדים, איזה אדם זה? טריליאנטים של שטרות, כל אחד מיליארד פעמים גדול יותר מארח, הם כל כך מתחילים, הם לא מפחדים עם אדם אחר, קריאה בלעדה. אז כשאנחנו נראה, סעו מרום עניכם ורעו מי ברא אלה, זה קריאה בתנח, נראה לתנח ונראה את כל השטרות, ונחשב, מי יכול לעשות את זה? מזה, אתה נפגש באשם. או אתם לוקחים את ביולוגיה שלו, אתם לוקחים את ביולוגיה שלכם, מבשרי איך זה אלוהה. כשאני לוקח את ארץ שלי ואת רחבי שלי ואת סטומק שלי ואת סיסטמי נרף שלי, אני לא רואה ארץ ורחבי וסטומק, אני רואה ה' כשאני מסתכל על פיקאסו, איך שהיה, איזה כיף, או פיקאסו של אישה, זה לא רלוונטי. מה שאני רואה? אני רואה ארטיסט בלאכון, שכתוב כזאת כתוביות, שכתובה 100 מיליון דולר. זה לא בגלל האנגלית, אם הייתה כוחה, זה עדיין יהיה 100 מיליון דולר. אם הייתה כוחה, זה עדיין יהיה... מה שרוצה את הכתובה? הכתובה של... אפילו אם הייתה כתובה, זה עדיין לא נכון. בגלל... אני לא יודע אם אתם שמעו, אבל יש כתובה שנקראתה, קאצ' אופ און קנבס. אתם שמעו על זה או לא? לאחר כך אתם אגוגלו את זה. מישהו קח קאצ' אופ, ועשו שלושה קרקעות על הקנבס. ‫שלושה קרקעים. ‫הלילה שלי יכולה לעשות זאת יותר. ‫הוא נפגש ל-46 מיליון דולר. ‫עכשיו, אתם יכולים לחשוב, ‫מי הוא האדם ‫שנפגש ל-46,000 דולר ‫לקצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת הוא עשה יותר ממה שאנחנו עשינו בעצמנו בעצמנו בגלל החלטה הטובה שלו. אז מי האדיאטה? התגובה היא האדיאטה. אבל הוא יש לך זמן ואנחנו לא. אז השאלה היא, אני פעם שאלתי, מה זה יותר? להיות אדיאטה סורמנטית עם אנשים חכמים? אתה האדיאטה היחידה. כל אחד הוא גניב. ואתה האדיאטה היחידה. או יותר להיות גניאסים חיים עם כל האנגליים? לכל מי שבחור, אתה הגניאס היחיד. אין אף אחד לדבר עםו, לא משנה מה שאתה אומר, אה? אה? אפשר להתכוון עוד פעם? אז מה יותר? להיות הדם? כולם מדברים ולא מבינים שום דבר? או להיות הגניאסים בין האנגליים? אה? מה יותר? ‫אם הייתם צריכים לבחור ‫מאיזו את החיים שתהיה לכם. ‫אתם חייבים לבחור ‫שכל אחד מהם מגניב. ‫או... ‫אתם האנגליים האלה, ‫אבל אין לך אף אחד לדבר. ‫אתם לא יכולים לדבר על סיאנס, ‫אין לך אף אחד לדבר ‫בתורה, אף שום דבר. ‫או מהבחירה האחרונה. ‫אתם האנגליים האלה, ‫ואתם האנגליים האלה. ‫זאת אומרת, הם אומרים בישראל, ‫אין שכל, אין דאגות. ‫האנגליים האנגליים, ‫הם יוצאים מזל אחד. אין סביבות, אין סביבות. מה שהם עושים, בגלל שהם מגניבים, הם לא יודעים איך להכניס סביבות. זה כל מה שהם עושים בחיים, מגניבים. מגניבים כמו מגניבה. הוא הולך, הוא רואה, הוא הולך על רעיון, והרעיון מגניב לצד לצד, ויש גדולים גדולים. אתה לא יודע מה יקרה אחרי הגדולים. אין רעיון. ‫ואתה רוצה לנסות את הטרק, ‫זה מגניב לך, זה קל. ‫זה רק אחת הטרקים. ‫אז אתה מתחיל לנסות, ‫והטרק אחר מגיע לביתו. ‫האנגלית, כמו שהיא מתחילת ‫ולא יש לה תלוי, ‫היא לא תקח את הריסק, ‫בגלל שהיא אנגלית. ‫האנגלית קח את הריסק ‫ומצאה את זה. ‫והיא הגיעה לפה קודם. ‫האנגלית, אני באה לביתה, ‫אתה נפגשת שלושה פסקות. ‫כן, באמת זה נראה ‫שהדבר בעצם מבין ‫של איזה דבר שלו, ‫עד שהצלחה תהיה. ‫זה עדיין עובד ‫לכמה זמן. ‫בואו נכנס. ‫אז, הראשון, ‫מעריב ערבים, מדבר על חברה. ‫השני, אהבת עולם, אהבתנו, ‫תורה ומצוות, חוקים ומשפטים, ‫אותנו למטה, מדבר על התורה, ‫שיטת רשי. ‫אז הראשון, שיטת רמבם. סכן ברכה, שיטת רשי. And now what do we say? ואהבת את השם. This was all preparation to the word ואהבת, and you should love your God. Not ואהבת, like the Americans say. That's totally wrong. You know, when you go to Yeshiva here in America, the rabbis, they don't know how to speak, unfortunately. They grew up in exile. אז מה הם אומרים לילים? ואהבת את השם אלוקיך. הם יום. ואהבת, את יודעת מה זאת? מה שהם רואים, את יודעת מה הם באמת אומרים? אם הילדים רק יודעים. הם אומרים, ואתה אהבת את ה' שלך עם כל שם. זאת אומרת, עכשיו אתה לא אוהב אותו עדיין. מבחינתם, זה מתחיל לגרס. You come to praise Hashem and you curse. I used to love you. Leave me alone now. Why? Because it's supposed to be a commend. Ve'ahavta, it's a description of something that used to be. Ve'ahavta means you should love. I'm commending you to love me. It's a whole different meaning. The same word, just the way you pronounce it makes a big difference in the meaning of the word. כשאתה אומר ואהבת את השם, אתה צריך להשמח בגד שלך ואהבת, ואתה הולך להשמח בגד שלך. רואה איך זה החלטה את המעניין? יש אלפים דברים כזה. זה לא היחיד בתורה. יש הרבה כאלה כאלה בתורה, שאם אתה לא מפרש את זה בניגון, במלודי, זה חלטה כל כך את המעניין. לפעמים זה חלטה את המעניין לדבר אחר, אבל זה לא קרס, אבל לפעמים זה בעצם הולך מהברכה לקרס. ‫אבל אנשים לא יודעים, ‫הם גדלו במלאל. ‫כמו אחד הספקים של הפרשן, ‫כשהם אומרים קדיש, ‫הם אומרים... ‫מה הם אומרים? ‫הם אומרים את כל זה במלאל. כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, דברים אחרים, לא, אחר כן, כך, אבל הדברים שאנחנו אומרים בתפילה כל יום, אפלי כן, האנחן הזה יצטרך לתפילה. טוב, בואו נמשיך. אז רבותיי, עכשיו כשה' נתן לנו את התורה, מה הוא נתן לנו באמת בשבועות? בואו נלמד מה נתנו באמת בשבועות. אחרי שכל אחד מותה בפחד, והם היו צריכים לתחזור את גולם שלהם לבית, מה נהיה באמת? הם אמרו למושה ללכת למסעדה, אנחנו לא יכולים לשמוע את הקהילה. מושה הלכה למסעדה. זו הייתה אינטרנטית של מאמד אר-סיני. מה שבאמת קיבלנו במאמד אר-סיני? מה שקיבלנו בידינו? אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף משהו. אף הראש, משה רבנו אמר, יש כל מיני דעות, איך הראש נמצא? אבל זהו היה. אחרי 40 יהים, משה בא עם 10 הקרדיטים. עדיין לא יש תורה, רק פרקים, טאבלטים. וכשהוא ראה גולדן קאף, הוא רצה את זה. אז עד כן, עדיין לא קיבלנו משהו. אז המשך היום, הוא הלכה למסעדה, אחרי להיות במלחמה 120 ימים, שהאחרון 40 ימים הוא מראש חודש אלול ליום כיפור הוא בא לידי יום כיפור ומה הוא הביא עכשיו? השטחים השניים, הטאבלטים. מה ההחלטה בין השטחים השניים להשטחים הראשונים? השטחים הראשונים, ה' גרם הטאבלטים. השני, השם אמר למשה, תעשה את הטאבלט עצמך זאת אומרת, אתה חסר את שלי, אני לא עושה לך עוד אחד אתה תעשה את זה, ואני נכנס לרדות עליו אבל אני לא עושה לך עד כף, אתה צריך לעשות אחד בגלל זה, למרות שאתם לא מבינים, אתם יודעים, הטאבלטים היו מאוד גדולים וארוחים אחד הזמן, אני הלכתי ל-47 עשרה אחד הטאבלטים הפרשניים קיבל אותי ‫למישהו בסד 47. ‫זה מישהו, ‫הוא היה גולד אפגני. ‫הוא היה עם קצת רובים ‫על המעטה. ‫רובים, רובים פינקים. ‫והוא אמר לו, ‫וואו, זה נכון. ‫שתי גולדים מדברים על זה. ‫ואני אעבור לידם. ‫ואני לוקח את זה, ‫זה נראה כמו מרבל. ‫זה נראה כמו מרבל, ‫ואני רואה קטנה קטנה על זה. ‫2.2 מ. ‫לחזור לעצמי, 2.2 מיליון, ‫זה 2.2 מיליון דולר? ‫מאוד יפה, רובי, קצת קראטה. ‫ואז אני רואה ‫הרבה קטנים קטנים, עכשיו פינקים. ‫אני לוקח אותם, 110,000. ‫אז אני שואל לאם זה 2.2 מיליון ‫ואם זה 110,000. ‫הוא אמר, כן. ‫אז הוא אמר לי, אה, ‫אני פשוט שולט את זה ל-4.4 מיליון. ‫זה שולט כבר. ‫וזה לא אפילו חצי אדם שלי, ‫כל שלהם ביחד. ‫הטבלט היה דרך דרך דרך דרך. ‫תחשבו על איזה מיליון זה היה. ‫זה היה כמעט 100 ביליון דולר. ‫אם הייתם צריכים לקחת את הדרך, ‫למכניס את הדרך, ‫המיליון של הסטון, ‫בשביל זה אתם קחים את כל גרייטניק. ‫בשביל הטבלטים של משה ברוק. ‫לכך, הגמרא אמר, ‫זה הכך משה התקיים גדול. ‫בשביל הדקות. אם אתם שואלים אותי, מה העניין של להיות גדול בשרד? זה כמו שתהיה 100 מיליון דולר כשאתה נמצא במידה של האושן, בבוץ. אתה יותר עם 100 מיליון דולר, ואתה במידה של אימא, ואתה לא יודע איפה ללכת. מה זה 100 מיליון דולר? דולר יותר. דולר יותר? מילה של מילה דולר דולר יותר. זה כל יחסי. בני ישראל, הם היו עם כל הזכויות כשהם הגיעו למלחמה. מה הם יכולים לעשות עם זה? קחים אייס קרים? קחים ג'טסקי? מה הם יכולים לעשות? אני אומר לכם מה הם יכולים לעשות. הם יצטרפו את המשכן. שתי דברים שהם עשו. אחד טוב, אחד רע. אחד רע שהם עשו, גולדן קאף. אחד טוב שהם עשו, הם בינתו תמפרית של השם. ‫אחד נחשב, כשהוא נחשב, ‫ואחד נחשב עוד הרבה שנים, ‫עד ששלמה המלך נחשב ‫בארץ הראשונה בירושלים, ‫בארץ הכותל, ‫מאוד מאוד גבוהה, יש את המשכן, ‫הם נחשבים שם. ‫השאלה היא, למה אחד, ‫איזשהו מילה הלכה לדבר רע, ‫ואחד הלכה לדבר טוב, אני אומר לך למה. הראשון שהם הלכו לגולדן קאף, היה המון שהם קיבלו מהאיג'יפטיון ולא חשבו עליו. אפילו אם זה לא נקרע. הם עברו 86 שנים, מלאה ללילה, 16 שנה ביום. האיג'יפטים עברו להם הרבה יותר. אתם רק נותנים לי קצת מה שאתם עברו לי. אני עברתי לכם בבקשה עם ארגון לידי. עכשיו צריך לציין את זה. אז אתם נותנים לי איזה מלאה במלאה. אתם עברו לי עדיין, אבל אני לא נותן לכם מה שאני עברתי. אני צחיקתי אתכם. אני 100% נכנס לזה, אני לא מגניב. אם תביאי אותי לקורטה, לבית הדין, הקבוצים יתן לי להתקבל על ידי ההלכה, אבל זה לא נשמע טוב בעיניים של אשם. אשם אהב את זה 100% סחר ופשוט. בגלל שזה לא היה 100% סחר ופשוט, כמו שהם קיבלו את זה, הכל הלכה לסיטראחה, לסיטראחה הגולדה. איזה דבר הלכה למשכן? ביזת הים. כשהאג'יפטיאנים נפגשו, כל הדברים והרובים והקטעים, הכל היה ברחוב. עכשיו כולם מותים. זה לא לרחוב. אתם נמצאים. זה כמו למצוא את זה ברחוב. אף קר. זה היה 100% גיף של השם. ברכות. פשוט. הם הלכו למשכן. וגם בסיניגאג, למה הרבה של הסיניגאגים לא מוצאים? דבר, פוליטיקה, דבר בשיעור, אנשים באים עם אף דלת, דברים מגניבים במידה של הסיניגאג, גאסי, פלשון נראה, מגניבים רבים, כל מיני קבוצים, כי כמעט כל הסיניגאגים היו קבוצים ממלכות. ‫מדעים, חייבת חייבת, ‫שחררים את החסרים, ‫שחררים את זה, ‫לא עובדים על חייבת, ‫שחררות, ‫חייבת קורפורציה, ‫שחררים כל מיני חייבת חייבת, ‫וכן הלאה, וכן הלאה. ‫אתם יודעים את השאר. ‫זהו למה הרבה של הילדים ‫לא מוצאים תורה. ‫יש להם 1,000 ילדים בישיבה, ‫אחד מהם לא תלמיד חכם. ‫אחד מה1,000. ‫איך זה יכול להיות? ‫התגובה היא שכל המון של ‫הפתעות של אבאים שלהם ‫בשנות זה היה מון שחר. ‫המון שמייצג את ‫התורה של ילדים שלכם, ‫הוא כל כך נפגע. סטולן, דרדי, מישהו קריא איזשהו מקום, בגלל שאתה סטול את הזמן שלו, איזה שהם עבודה שלך או המנהגר שלך שאתה סטול, מישהו שאתה פרסמת זמן ואתה לא פסק, מישהו שאתה פסק על קומיישן, אתה ראה יהודי במקום סקולרי, והקהילה נתנה לך מיליון דולר, לפעמים של התורה אתה סטול. ‫הם היו צריכים להביא אותו לבית דין. ‫המונה שקיבלת מהאנגלית ‫בקורט של מנהטן, ‫זו מונה סלטה. ‫אתה קבל עבודה של ילדים ‫לעשרה שנים עם המיליון דולר. ‫העשרה שנים שהתורה של ילדים ‫הייתה מוצאה מהמונה סלטה. ‫זה פרובל מאוד גדול. ‫זה למה היום זה מה שצריך להיות, ‫ומה האמת היא, ‫היא אמיתית. ואז אנשים שואלים, איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים מגיעים ככה? איך זה יכול להיות שהאנשים רליגיים אבל זה היה אחמד, אתה יודע איך הוא היה שמח בשביל מג 7 אוקטובר? הוא לוחץ, הוא לוחץ ועושה קטעים לאנשים, הוא אמר שזה היה יום המשכנן שלו, מצווה לרחוץ מהאחמד הזה, הוא גם מרגיש טוב בזה, אני עושה לו את זה, אתה רחץ את הלכה, אתה פשוט אתה אכת פורק, בגלל שכשהתורה אומרת אללה לרחוץ מהגויים, התורה ידעתה ש99% של הגויים בעולם הם גויים אידאלים. זה יותר קטן של מרדכי, יותר קטן של טרוריסט חמאס. מישהו שמור על אידאל. זה קטן. זו פנלטה. זה נכון בשל. לגויים וליהודים, זו רעיון גדולה. כל הגויים הם גויים אידאלים. התורה אומרת שיש להם הרבה לרחוץ. ‫ברוסלין, בצינה, ‫הוא נכניס לסטטו שלו. ‫אתה ראה את זה. ‫זה רעיון. ‫אתה אומר, ‫אווו, אני עשה לו עבודה. ‫הוא כמעט ראה ‫סטטו עם זה. ‫עכשיו אני קיבלתי אותו ‫ולהעבור בסיניגאג. ‫לפחות, קיום טוב נמצא. ‫מי קיבל לך את התפקיד הזה, ‫בדרך כלל? ‫כל רעיונים, ‫אם תקשרו להם ‫לדטקטור רעיון, ‫הם יביאו לך רעיון ‫מאוד מבהר למה הם ראו. ‫אתה תהיה נפגש בהם. ‫אתה יכול אפילו להכניס אותם. ‫אני נמינה אתכם ‫לכתוב את גבי השול. ‫אנחנו צריכים מישהו כך. ‫איך הוא מבין אתכם? ‫מאוד פשוט, ‫אני אספר לכם את השאלות של הרמב״ם. ‫הרמב״ם אומר... ‫אני אשאל אתכם, ‫לפני שאני אספר לכם מה ‫הרמב״ם אומר, ‫אני אשאל אתכם שאלה. ‫אתם יודעים, אתם יכולים, ‫ואתם יכולים את השכל שלכם. ‫שכל, אינטליגנט. ‏your intelligence, your knowledge, your brain. ‏Who is a servant of who? ‏Your heart, your desires serve the brain, ‏the sechel, ‏or the sechel serves the desires? ‏I'll give you two options. ‏השחל שמש לרצון, ‏או הרצון שמש לשחל. ‫מי הוא חבר של מי? ‫רצון זאת איך אתה רוצה, אתה רוצה. ‫הרצון שלך עובד על ‫רעיון שלך ועל ידיך, ‫או הרעיון שלך ועל ידיך עובד על רעיון שלך? ‫מה אתה חושב? ‫אף אחד יכול? ‫הרעיון עובד על הרעיון, ‫או הרעיון עובד על הרעיון? ‫כשאתה באמת חושב על זה, ‫מה שהוא קורא, ‫זה קורא יותר לוגי. ‫אבל האמת היא מה שאתה קוראית. ‫הרעיון עובד על הרעיון. ‫לאמת, זה לא מה שצריך להיות. ‫צריך להיות שהרעיון ‫הוא עובד על הרעיון. ‫זאת אומרת, ‫הרעיון שלי עובד על הטעות שלי. ‫לאמת, הטעות היום ‫עובד על הרעיון. ‫אני אתן לכם דוגמה. ‫כשה... כשאנחן עושה משהו רע בגלל התורה, מרגיש שמישהו שראה את זה יצא לרעב אותו. שם עלכם, איך יכולים לעשות את זה? ברגע, הוא נותן פרסום. למה? מה שהוא עשה, זה לא רק לא רעב, זה באמת מה שהוא היה צריך לעשות לגבי התורה. אתם לא יודעים שזה מצווה לדבר עם ראשון הרבא. זה מצווה אפילו לقتל אותו. אתם יודעים מה זה ראשון הרבא? אתם שואלים לי למה אני ראיתי 100 דולר ממנה? אתם צריכים לשאול לי למה אני לא ראיתי אותו. למה הוא ראיתי 100 דולר ממנה? כי הוא רצה 100 דולר. דבר פשוט. או 1,000 דולר או מיליון דולר. עכשיו, כשהוא היה עם רכב, מה היה רכב שלו? לקבל דבר פשוט. We are working, still. Now the brain came to be the lawyer of what you desire. It should have been the other way around. You stick to the truth, knowledge, and now your desire are serving the knowledge. But the Rambam say, השכל הוא השמש לרצון. זאת אומרת, כשאני שואל את מישהו למה אתה מטפל את אמא שלך ככה, הוא יש את הספירה שלו, אתה יודע מה היא עושה, אתה אפילו, איך אתה יכול לראות אותי, אם אתה רואה אחד יום מה שהיא עושה, הוא כבר יש את הספירה שלו כדי להסתכל על מה הוא עושה, ולא רק זה, הוא נכנס לזה. זה כמו שזה, אני אתן לכם דקה על זה. בעוד שנים, אני מדברת הרבה בתלמידים שלי על עבודה גדולה. ‫מה זה? לשמוק סיגארט. ‫זו רעיון מאוד גדולה ‫של התורה. ‫כן, אני יכול לדעתי ‫שרק כמה שלכם ששמוקים עכשיו ‫מגניבים. ‫אני יכול לדעתי, ‫זה בדיוק כדי להתמודד. ‫כל אחד ששמוק סיגארט ‫בזמן הזה מגניב, ‫אולי מגניב בזמן הזה. ‫כל אחד שלא שמוק עכשיו ‫מגניב בי. זה 100% נכון, אני מזמין שאנחנו היינו בעולם בלי סמוק, שאנחנו צריכים להתאר כל הזמן. כל הזמן, סליחה, אני צריך ללכת לסמוק, או שאתה אבא שלך, ללכת לקחת לי סיגארטים כל הזמן. כשאתה מפליץ לישראל, אל תזכר לקחת לי סיגארטים בלתי פחות, אה? למה כל הסמוקרים מתעוררים, וכל הסמוקרים החליטים עם אני? מאוד פשוט. זה בדיוק מה שהרמב'ם קורא. הסמוקרים עכשיו מתעוררים שאתם לוקחים את אוהבותם. ‫הם רוצים להמשיך לשמוק, ‫אז עכשיו הרעיון הולך לעבוד ‫על איך להסביר את השמוק. ‫אתם לא יודעים ‫מה אתם מדברים עליהם. ‫אתם חייבים לדוקטורים? ‫הדוקטורים אומרים ‫הרבה דברים שטובים. ‫אני יכול להבין לך ‫שהציגרת חייבת. ‫בלא ציגרת אני לא יכול ‫להחליט את חייבתי בבשירה. ‫אם אני הולך לבשירה ‫לשתי שעות, ‫אף אחד לא יצא. ‫עד שהציגרתי ציגרת, ‫היא חליטה את כל הלב. ‫ברוך ה' זה מחיה. איך יכולתי לחיות בלי זאת? או יש להם עוד אקסקיוס רבי, מסוים עם את השטויות רבי כדור, הוא שמוקה והוא חיות ל-105 כל שמוקה אמר לי זה אתם באמת חייבים לדעתי שהציגרת נגמרת את החיים? אני לא חייב להם, אני יכול להגיד, זה מורד את אבא שלי, זה מורד את אבא שלי כשאנחנו מדברים הרגלות שלהם נגמרו, הם לא נכנעים ל-2 פקסים ביום, ל-50-60 שנה, זה לא נכנע. אז הוא נגמר 10 שנים מהחיים שלו, בערך, 11 שנים. אז השחרורים, בגלל שהם מפחדים שהם יצטרך עכשיו להספר כל הזמן שהם שחרורים מפחדים, ידעים שהם עושים את הדבר האחרון, הם צריכים להתמודד שזה לא הדבר האחרון, אחר כך הם חיים בפחדה ובתגובה. אז הם רוצים להחליט את הסכם. אלה שהם מפחדים על סיגרת, הם לא שחרורים, הם ידעים שזה רע. ברגע שהם יתכוונים. למה? הם לא יודעים לפסק שום דבר. הם באמת מפחדים להחליט על סיגרת אחרון שלהם. אז מה שאתה רואה? זה כל פוליטיקה. פוליטיקאים. הם באים לישראל. ילדים ישראלים, אתם יכולים להחליט את עצמכם נגד החמאסים הטובים, החמאסים הטובים. אשמה עליהם, אתהם החמאסים הטובים. 15 דקות אחרי זה הוא בא לגזעה. ילדים הפלסטינים, אני באתי כאן להתראות לך אוהבות ומלכות. אני מפחדת מהממשלה הישראלית. מה הם עושים לך, אתה נאי בלבד. אנחנו לא יכולים להסביר את הטבע בלבד. אתה ילד מפחד, רק עוד 15 דקות הוא אמר לישראל, אנחנו עם אותך. מה הם עושים לך, זו אשמה. עוד 15 דקות, הוא עושה הספירה בדרך האחרונה. למה? זה דבר פוליטי. כל מה שהוא חושב עליו הוא כוח, ומONEY, וקונטרול. וכך להשתתף את זה, הוא חושב על כל מיני אנשים, אפילו כשהם נפחות. אתה צריך רק לדבר על מה להגיד, ועל כמה להגיד. מה על האמת? אני לא יכול להשתתף על זה בכלל. לדבר שלך, הרבי ככה גם. לא רק פוליטיקאים. יש רביים כאלה, הם באים לאנשים רעיוניים ונפגשו אותם, אתם גדולים, ה' אוהב אותכם, אתם לא מפחדים, אל תקשיבו על המזרחי הרדיקל הזה, הוא פנאטי, הוא מפחד, הוא יום גדול, כאילו המזרחי יקבל את עצמו ומציג את עצמו, כן רבי, אבל המזרחי ראה משהו מהתורה, זה מאוד מפחד, לא, לא, זה לא מה שה' רצה, הוא לא מדבר על מישהו כך כמו אתה. לא, לא, אני מבטיח לך, השם אוהב אותך. בראבי, בנאמריטו, שנה יהודית. אני פשוט הבנתי שהילדים שלי לא יהודים. לא, אבל אשתך היא לא גויה רגילה. זה לא מה שהשם רצה. רק אל תשכח את התנשאות שלך לבית השול. תאמין לי, אתה טוב יותר מן אבא סאלי. אתם לא מבינים, אתם באים מאיראן, הם לא היו ישיבות מאיראן כמו בישראל. רבי, אבל אבא שלי היה רליגי. אני אספר לכם קהילה. אחד הזמן אני הלכתי לברלין. אני מדבר בשיניגאג נצח. אתם יודעים נצח. אחרי השבועים של השבת, אמרו לי, רבי, אתה מדבר עם הילדים מניאן. 600 רבים פרשנים ולילות. בין 20 ל-40, אני חושב. זה נקרא ילד מניאן. 40 שנים, זה ילד. למה זה יותר? בגלל שכמעט אף אחד לא מגניב שם. למה כמעט אף אחד לא מגניב שם? בגלל שכמעט אף אחד מגניב בגלל זמן. ולא אף אחד מגניב שם אם לא יש לך 3-4 מיליארד במינימום. אם אתה לא יכול לקחת לי מזל בלוש-אנג'לית כאש, אני לא רוצה לגניב שם. זה לא משנה כמה רכבי שאתה, או בגרדניק, או 5 קארה דיימנט. זה כולה חייתית. והיא חושבת שהיא רליגיית. חכי על זה, זה סוג מפחד. כמעט כמה אף אחד מגניב ב� ‫אז מה קרה? ‫כשהחלטתי את הלקציה, ‫דיברתי על שבת, ‫ואחד האנשים הפרשניים, ‫אני חושב שהוא היה 60 שנים, ‫באמצע שלי, ‫אתם יכולים לראות, ‫יש מישהו חשוב בקהילה שם, ‫הוא הלכה עם לך, ‫והמנגל היום, ‫הוא היה צריך להראות לי ‫איפה אני אוכל. ‫אנחנו שלושים, אנחנו הולכים ‫במקום. ‫עכשיו, אתם יודעים, ‫בנצח, יש מין, ‫יש מין מנגל אחרי דוויני. ‫אז כולם באים אליי, ‫שבת שלום, מוזיקה טובה. ‫עכשיו אני מדבר עם הזה, ‫והוא אומר לי, ‫אתה מזכיר אותי ‫כשהייתי ילד באיראן, ‫אנחנו היינו מאוד רליגיים, ‫האבא שלי היה שומר שבת, ‫אבל כשבאנו ללוס אנג'לס, ‫הייתה מאוד קשה, ‫לא היינו יכולים לעשות עבודה ‫אם לא עובדנו על שבת. ‫לטיל בטיל, ‫הגענו ללא שומר שבת, ‫וזהו, זהו איך אנחנו עכשיו. ‫אבל אני אשכח את היום האלה, אני מתחיל לדבר עם הם על זה, ובכל זאת, מלא מקום, תאמין עולי, אני לא יודע. אני אומר לו, אתה יודע, לפעמים אנשים רוצים לעשות משהו טוב, עם מנגינה פותחת, עם כל שלבים שלהם, עם תלמידה, עם סקרפיסה, והם עושים את מה שה' רוצה. הוא אומר לי, מה זאת אומרת? תביאי לי דוגמה. אני אומר לו, בואו נגיד, אתה רוצה לתנוע לגדול טוב. ‫הוא יש שתי אופציות. ‫הוא יש ארמית ישראלית ‫או חולי ישיבה מאוד חולית, ‫שכולם פחות, ‫הם מנסים לראות תורה ‫לפעמים, חולי אנשים. ‫מה אמרה יצררה לו? ‫הארמית ישראלית. ‫עכשיו, אחרי אוקטובר 7, ‫זה קצת סציני שונים. ‫הארמיה היא הרבה יותר קריטית ‫ממה היא הייתה. ‫אנחנו מדברים עם אתם ‫עוד עשרה שנים, עשרה וחמש. ‫אז הוא רוצה לתת מיליון דולר. ‫הוא יכול לתת מיליון דולר ‫לישיבה, ‫והם ילדים תורה כל שנה, ‫היום, הלילה, מיליונים מצוות, ‫והשם מרגיש מאוד מהתורה. ‫או הוא יכול לתת את זה לבשה. ‫במיוחד, המילה לא באה ‫לבשירה. ‫אני הייתי שם, ‫לא קיבלתי שום דבר מאריקה. ‫הגנרלים כבר רווים קצת. ‫אחרון, השטח, השטח האחרון. ‫אף אחד מבטיח ‫שהם יקבלו קצת קקה. ‫הבשירה לא תראה אדם. ‫גרנטי. ‫והוא חושב, ‫וואו, אני עושה את זה ‫במשרד הישראלי. ‫ואז אפילו אם אתה הלכה ‫למשרד הישראלי, ‫לאמת, ‫היום יש לכם כל כך הרבה, ‫לא יהודים בכלל. ‫לא יהודים, אוקראינים, רוסים, ‫כל מיני טיילנדים ופיליפינים ‫שהם גרורים בישראל. ‫סודני, אריתריה, ‫הרבה רוסים, ‫הם הביאו 1 מיליון גויים לישראל. ‫הילדים שלהם עדיין ‫במשרד הישראלי עכשיו. ‫הם לא אפילו יהודים, ‫רק מלאקים בכלל. וגם אם הם יהודים, הרבה מהם לא שומר שבת, אתייסטים לא חייבים לג'ה. וגם אם הם לא אתייסטים, הרבה מהם גאים. זה עדיין בסטייל עכשיו. אז איפה הלכת את הזמן? אולי לג'נרלטיף, או לסולגי שומר שבת, או לגאי, או למישהו שלא חייב לשם. אז בסופו של דבר, אתה חושב שאתה עושה עבודה גדולה. אבל אם אתה נותן את זה לישיבה, כל אחד צדיק, כל אחד שומר שבת, אנשים רואים את עיותם, אף אחד לא מדבר על שעון ערה, אנשים גבוהים, מיליארד מצוות גרנטיאלים יוצאים כל יום מפה. עכשיו אני רואה שהאנשים הפרשנים כמעט יפות. אני רואה אותו, הוא ככה. ואני רואה הרבה, הילד הרבה, מנסה ללכת, רבי, רבי, אנחנו צריכים ללכת, זה לאט, אנשים מזמינים אותנו. ‫הרבה פעמים אנשים לא קבלו ‫השלב של הרבי ומציגו לו כמו דג. ‫הרבה, הרבי, הרבי, ‫אנחנו צריכים ללכת. ‫אמרתי לו, זה בסדר, ‫הם נמצאים שני דקות. ‫ואני רואה שהם כדור ככה, ‫כי אני אגיד כבר משהו ש... ‫האנשים הפרשנים נפגשו מאוד. ‫אחרי זה, אני אגיד לו, ‫במקרה שאני ראיתי אותו, ‫אז אני אגיד לו, ‫למיד שאנחנו מדברנו על זה, ‫למיד, אגב, אין שום דבר פרסונלי, ‫אתה יודע, זה דברים גניבים. ‫הוא אומר, כן, בטח, רבי, ‫תודה, שבת שלום. ‫כשהוא קיבל אותי, ‫הוא אמר, רבי, ‫אתה לא תאמין מה שאתה עשית. ‫אני אגיד, מה? ‫הוא הוא המקבל ‫של קולקציה הארמית הישראלית ‫באמריקה. הוא מבקש לקבל כל המוניים של ארה״ב הישראלי. אני אגיד, איש, תבך שמו. תראו איך ה' הכתוב שאלות בעצמי. אני מדבר איתו על שבת. איך פגשתי לארה״ב הישראלי ובכלל לדונות? לא רואים שה' הכתוב שאלות בעצמי, אבל אתם בליינים? אתם אומרים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ה' עושה אנשים להגיד לאנשים אחרים מה הוא רוצה להגיד להם. עדיין כשהערב מגיע לקיות יהודי, מה הוא קורא? ה' הוא גדול, גדול. למה, בגלל זה, ה' הוא גדול? הם ידעים שזה כתוב לא למורים. מה ההקשר בין הם ולהם עם ה'? פסיקה, כולה פסיקה. הם רוצים לקיות יהודים, והם מבטיחים למה. אתם מבינים או לא? אתם רוצים להכניס? אתם מבטיחים למה זה מצוות להכניס מזה. אתם רוצים להכניס? אתם מבטיחים למה אתם יכולים להכניס. אתה רוצה לרחוץ על מישהו? אתה מבקש את זה. מה שאתה עושה, אתה רוצה לרחוץ לאט? אתה מבקש את זה, יש לך חשבות חשבות, זה קשה לך לתת לילה בלילה, יש לך פרנויה, יש לך פאניק אטאק, הכל, יש לך אגב סוליד. והאמת היא, זה כולה מגניבה, מגניבה, כולה מגניבה וכלה מגניבה. איך יודעים? אני אגיד לכם איך. I had one Israeli guy, Baruch Hashem, I made him fully religious. There's only one problem. He cannot wake up in the morning for Shachrit. Shachrit in yeshiva starts at 7 a.m. 7 a.m. I asked him, Yitzik, למה אתה לא בא לתפילה? You're diving at home 20 minutes like this in your bedroom. You miss Kaddish, you miss Barechu, you miss Kriyat HaTorah. מה זה, קדושה? Try to come to Shachrit. No, Rabbi, I can't. ועד שעה שתיים אני עדיין בקטע שלי. אמרתי, אז תלך ללאב ב-11, ב-12. לא, אבא, אני לא יכול, אני עדיין ללאב, זה בסיסטם שלי. לפעמים אני לא יכול ללאב עד שעה שלושה. אתה מנסה שאני תלך ללאב ב-6.30? אני אשכח כל יום. אני יכול, אני יכול. אמרתי, בלעד מה, אתה לא יכול? לא, אני לא יכול. באתי אליו, אמרתי, תשמעי, קחתי ספנסר לך. חברה מאוד גדולה שלי, גרי, ‫לתת לכם כל יום ‫שתהיה על הזמן לשחרית, ‫1,000 דולר קשה. ‫לשלושה שבועות. ‫עד שתהיהם ניסויים לזה. ‫ואז תהיה על עצמך. אמרתי לו, רבי, אתה בא לי להשחרר, אני עושה 450 דולר בשנה, אני עובד כמו סלב, מי יעבור לי 1,000 דולר כדי להגיע לשחרר? אמרתי לו, לא לדעתי, הוא רבי רבי רבי, 1,000 דולר לנו, מה זה 1,000 דולר? זה עוד לא מילה. לא לדעתי, לנו זה לא משהו. הוא לא יכול לראות שבחירה הבאה הוא יצא מזה. לא, לא, אני יודע, רבי, אתה משחרר. לא, אמרתי לו, לא, לא, אני מבטיח לך, למרות הלילה, אם אתה תהיה בשול ב-7, אני מתייחס לדור עם 1,000 דולר קשה. כשאתה יכול לבוא, אני אתן לך. אם לא, אל תביאה יותר. אחד יום, תנסה אותי. הוא לוקח אותי, אבא, אתה לא משחק אותי, אה? אני אגיד, לא, לא, אני 100% בטח. 100% בטח. הוא חושב, קריאה. יכולה לבוא מהאן, אייל. מה? אתה משחק? אני רק אמרתי לך לא לשחק! הוא נפגע. מה אתה צוחק עליי? אמר, הוא אמר, אני רק רוצה להבין לך איזה שחקי שאתה. חמש דקות לפני, אתה אמר לי, אתה לא יכול, אתה לא יכול. קחי אותי, אני לא יכול, אני יכול, אני נפגע ב-2. מהר, כשתהיה 1,000 דולר קשה, אתה היה כאן כ-5 כבר, כדי להכיר שה-1,000 דולר בטוח. זה לא שאתה לא יכול, זה שזה לא מיוחד לך. זה לא מיוחד לך, כי אם תקבלתי 1,000 דולר קשי, אפילו 100 דולר קשי תקבלתי. הוא עושה 450 דולר בשנה הזאת. הוא לא יקבל 100 דולר קשי בשנה האחרונה, שחריט. אז מה רואים בסוף? לכולם שאומרים לך, אני לא יכול, זאת אומרת, זה לא מיוחד לי. And everybody that says it's not worth it for me, it comes from lack of knowledge and lack of understanding what is the reward of Hashem for every little mitzvah. Needless to say, a big mitzvah. Which mitzvah is the biggest one? לימו תורה נגד כולם. לימו תורה on one side and all the other mitzvot. לימו תורה is like everything else combined. ‫לכן, ביטול תורה, ‫לא לראות תורה, ‫לא תקבל בוקר כל יום, ‫לא תבוא ללכת, ‫לא תשומע לדבר, אף שום דבר. ‫זה הכי גדול. ‫לעבודה, נכון? ‫זה מה שהתגובה, ‫במשך היחידה. ‫וזה מה שאנשים לא מבינים. אוקיי, אני לא קרימניאל, אני קוראת שבת, אני קוראת תפילין, אני קוראת שול, אני קוראת צדקה, אני קוראת תלית, אני קוראת ברכות כשאני אוכל, אני אוכל קושר, אמא שלי הולכת למקווה, הילדים שלי בישיבות, אני מנהל רליגי! לא, אתה לא! אתה לא מקראת בוקר כל השנה, אתה לא מנהל רליגי! בגלל שהגבירה הכי גדולה, עם הגבירה הכי גדולה, אתה לא אפשר להתקשר! יש לך רעיון מאוד רעיון. And that's what Shavuot is all about. Shavuot is to show us the importance of Matan Torah and what is the Torah. I want to read to you and we finish right here. I want to read to you the words of the Rambam in Ilchot Talmud Torah, chapter one. Halacha 8. I will translate it. כל איש מישראל Every האנשים ביותר במדינת ישראל חייב בתלמוד תורה. הוא מבקש ללמוד תורה. בן בעני, בן בעשיר. איפה הוא ביליונר, איפה הוא מלמד. הוא לא יש לו מלמד. מלמד. לוקחת ברחוב, לוקחת אוכל בשטחה. בין בשלם בגופו, בין בבעל איסורים. Whether his body is complete and healthy, whether he is full of suffering. Sugar, blood pressure, missing a hand, missing legs, sitting on a wheelchair, walking with a cane. Everyone with this problem, physical. בין בחור בן שהיה זקן גדול שטשה שכוחו. Whether he's 16 teenager, full of strength, athletic, or he's a very old man, 100 years old, he cannot hear, he cannot see, he cannot walk up the stairs, without the elevator, with his cane, someone is holding his hand. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה, even as a beggar, that is collecting money just to bring food to his children. He doesn't know if he will have money for dinner tonight. He's knocking on people. Help me out. Help me out. He comes to the shul. Rabbi, tell the people here I need money. I don't have anything in my house. מחזר על הפתחים, a beggar. אפילו בעל אישה ובנים. He has a wife and lots of children. חייב is obligated לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה he must set up time to learn Torah in the morning before he starts his day and at night after he finishes his day שנאמר as it's written והגית בו יומם ולילה the Torah should be the center of your life morning, evening everything else you do is just בגלל שתוכל ללמוד תורה ולתת לילות שלך ללמוד תורה. אז אתה עובד בין הלילה לבית, יש לך עבודה, אתה סטאקט ברוקר, אתה אג'אנט בארץ, אתה מפריץ תלמידים, אתה מפריץ תלמידים, אין סביבה, זה ליגל. אבל אתה צריך להבין, למה אני מפריץ דיימנטים? לתת זמן, ללמוד תורה ולתת לילות שלי לתורה. למה אני מפריץ תלמידים? למה לגבי הדבר אני מפריץ תלמידים? למה הזה, לדבר של תורה, ל� למה אני בסטור עכשיו ב 2PM? לא בגלל שאני רוצה, לא בגלל שאני חייבת על זמן, לא בגלל שאני חייבת על זמן רק לגמרי עוד מיליון ועוד מיליון חושבים שאני אקבל את זה עם אני לגבי, לא! רק בגלל אחד That I'll be able to get my kids the best feeling. That when I move to a new house, I'll put the best mezzozot. Or I have a lot of rooms with good comfortable beds, I can bring guests every Shabbat, that they don't have to bring Mechaled Shabbat. Every transaction in your life connects to Hashem. Why you buy this nice suit? Rechavot Shabbat, Yom Tov. For Yom Tov, I want to dress the best possible. Why you buy such fancy meat for Shabbat? שבת, מצווה, to eat meat and to drink good wine. Bring good wine for Shabbat. Even it causes you to enjoy the materialistic lifestyle, but once you're connected to mitzvah and Kedusha, the Siddur HaAcha has no say. It cannot make a drag on you. You bought a big home, right away, shiurei Torah every week. Why do you need such a house, Mr. X? You're only four people in your family. It's not for me, the house. זה בשביל השבות, זה בשביל השבות שהם לא באים מישראל לאיזה מקום, זה לביא אנשים לבית להם, לעשות שיעורי תורה, זה בשבועות, לפעמים אנחנו צריכים לפגוש, זה מגניב, אנחנו לא יכולים ללכת כל כך רחוק לבית, אנחנו רוצים לפגוש פה. כל מה שלך, ראש השם, זה לכבודך, לך, לך. כל מה שלך. אז הרמב״ם ממשיך, גדולי החכמי ישראל, רבי הכי גדול בהיסטוריה, איניים שלהם חייבים לתחת דברים, איניים שלהם חייבים לתחת מים ולשלם את זה. תזכרו, לא הייתה כולכם פוסטות. איניים שלהם היו בלתי, והם עדיין הלכים ללמוד תורה כל יום וכל הלילה. And they are the one that thanks to them we have the Torah that Hashem gave us. Because thanks to them it passed from generation to generation. איש מפי איש all the way to Moshe Rabbeinu. Men to men all the way to Moshe. Until when you have to learn Torah? Until what age? עד מתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו. Until the day of your death. שנאמר, פן יסור מלבבך כל ימי חייך. All the days of your life, meaning there's not one exception to the rule. כל ימי חייך. וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח. There is a rule that Hashem made in the creation. When you're busy learning everyday Torah, you remember what you learned a long time ago. בגלל שהמדע שלכם תמשכו בפרקטיסיה. אם אתם נשארו בפרקטיסה רק כמה שבועות, אתם מתחילים להשכח. בגלל שהמדע שלכם הולך למוזיקה הלכה, להיברנט. כשאתם בהיברנט, אתם מתחילים ללכת. ואתם צריכים לספר את הזמן לתושה וחמישה. תושה וחמישה, תורה שבכתב. חומש, הלכות, כל מה שאתם צריכים לראות. second, תורה שבעל פה, גמרא, משנה, right? And the third, יבין וישכיל אחרי דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר, meaning you be עמקן בתורה, philosophy of the Torah, pilpule of the Torah, the beauty of the Torah, the depth of the Torah, that's what we call גמרא, so that's גמרא. So listen how this was written 900 years ago, the Rambam, קצת. Let's give a description. ממש, we almost finished. היה בעל אומנות. He was an artist, meaning a professional. One is a jeweler, one is a tailor. Okay. והיה עוסק במלאכתו. He goes to work to make a living. How long? שלוש שעות ביום. Three hours. שלוש שעות ביום, הוא מתחיל לתחת, שלוש שעות, הוא עושה כמה דברים, קח את זה ולך לישיבה. שלוש שעות ביום, ובתורה תשע. מה זה הרציון? עובד שלוש שעות בבינתך, ותלמיד שתי שעות ביום. זה בעל הבית. זה לא בחור ישיבה. זה מישהו שעובד בבינתך. שלוש שעות הוא עובד, מה רציון שלהם היום? אני אשמח כל כך מאוד לדעתי שהממשלה עובדת 9 שנה ביום ותלמיד 3 שנה תורה ביום. אני אבחר את הרגל שלו. וואו, משה, חזק וברוך. מה? למה אתה מגניב אותי? אתה תלמיד 3 שנה כל יום תורה? 1.5 שנה בבוקר ו-1.5 בשעה? חזק וברוך! שרכוח! אשריך בעולם הזה, תלמיד הרמב״ם, זה לא משהו. ביזניסטים, שבועים ושבועים! אני יכול לראות אחד כזה, במונסי. זה קרפנטר. הוא מייצר קבינטים, קבינטים בשבועיים. הוא יושב בכל זאת. הוא תמיד בישיבה. תמיד. פה הוא יכול ללכת שבועים ובכל זאת יוצא. Meaning he shows Hashem the only reason I cut these pieces of wood and put kitchen cabinets and all of that. Not because I want it. I just want to make a living. That's all. If I had the money coming from nowhere, right away I close the shop. I don't want to leave the yeshiva. ואותם תשע שעות. That nine hours you divide to the three-thirds that we say. conclusion רבותיי conclusion Rambam continue if you find someone to teach you for free for free if not you have to pay top money for it that comes before everything if you have money only for one for you or for your child your life comes first but if your child is a genius kid with a bright future then it's better to invest in him that he should become גדול בישראל ‫אני רק אעביר איזו סטוריה. ‫היה רבי בצפת, ‫היה רבי דוד בן זימרה. ‫בצפת, לפעמים זמנה. ‫זאת אומרת, זה כמעט בלבנון, ‫כל הדרך, מאוד גדול. ‫במלאה קשה זמנה שם. ‫זו סטוריה מ-400 שנה. ‫הם לא היו עם אלקטריקה, ‫הם לא היו עם פוסטים, ‫אתם יודעים, עבודה פרימיטיבית. ‫אחר כך היה גבוה גבוה גבוה, ‫והם היו צריכים ללכת למנחה, ‫מנחה ערבית. ‫אחר כך, ב-4-4.30, ‫בארהבית, ‫היא מתחילה לגמרי, במים. ‫הוא בא לשול, ‫והייתה אחת אחת שם ‫בשול כבר, ‫אז יש שתי אנשים, ‫הוא ואחת אחת. ‫ואחת האחת ראיתה שהרבי, ‫עביד אביד, קריאה, הוא הלכה לגביה שלו וקריאה בצחוק. הוא אמר לו, רמאי, למה אתה קריאה? הוא אמר לו, אני זוכר את אבותי, כשאני הייתי ילד, כשאני הייתי ילד. הוא אמר, למה בגלל זה אתה זוכר עכשיו את אבותיך? והוא התחיל לקריאה. האנגלית התעוררת. הוא אמר לו, כשאני הייתי ילד, אני הייתי ילד בריא מאוד, בישיבה, בתלמוד תורה. ‫אז הרבי אמר לאבא שלי, ‫לא תתעשו את הילד שלך ‫לחזור את הזמן שלו עם ילדים אחרים. ‫הוא יהיה מישהו מאוד גדול. ‫הקבלו לו חברה. ‫קבלו לו עבודה מלאה, ‫שיהיה צריך ללמוד עם אחד על אחד. ‫מה שאנחנו עושים במילה, ‫הוא יכול לעשות ביום או שניה. ‫לא לחזור זמן. ‫הילדים האחרים הם קטנים. ‫אני צריך ללכת אחר כך ‫בקלאס. ‫אבל הוא נפגש. ‫קבלו לו חברה. ‫אז אני שמעתי את אבא שלי ‫ואת אמא שלי ‫שאומרים שהם רוצים ‫למצוא לי תודר, ‫אבל התודר יקבל ‫כמה דולר. ‫ובסופו של דניות, ‫הם היו צריכים ‫במקום של חי ‫שהם היו צריכים ‫למצוא קטעים, קטעים קטעים קטעים, ‫הם נמצאו קטעים של דבר ‫בארץ, ‫הם נפגשו את החי, ‫והוא נפגש את הביתה שלהם. ‫זאת אומרת, זה מאוד קל, ‫חי, רעיון, חי. ‫הביתה לא נפגשה כמו היום. ‫אז הייתה לנו אובנה כזאת, ‫מאותה מטרה כזאת. ‫היינו חייבים לקבל ‫קטעים מברקים ולתת להם, ‫והייתה ככה שאנחנו ‫לא נגמרו את זה. ‫אז אבא שלי שואל את אמא שלי ‫אם היא ידעת... ‫הייתה עדיין איכות ‫של איטליה לדברים כזאת, ‫הייתה חייבת לקבל עבודים. ‫אז הייתה עבודה במרחק ‫של הדברים כזאת. ‫ואחד מהר חייב להתגלות ‫לבנון שלו, ‫והוא קבל לו מזון, ואני לא יושב בבריקים לבנות בריכה והוא עושה עבודה אף אחד שיוצא לי את הבריכה, אני אשלח עמוקה גדולה והאבא שלי אגיד לאמא שלי, אם אנחנו יחזורים את הבריכה שלנו ונחשוף את זה לרחבים רחבים, אנחנו יכולים לתת עמוקה גדולה כדי לספור את אבא שלנו שלוש שנים עם חברה חברה חברה, הוא יעשה לו כל כך הרבה תורה במהלך השלוש שנים ‎,‎אני לא רוצה לעשות את זה בלי לדעת אתכם קודם‎ ‎,‎היא אמרה‎ ,‎כמובן‎ ‎,‎מה השאלה‎ ‎,‎אז אבא שלי קצת קצת קשה את זה‎ ‎,‎הוא סולט את זה לריץ‎ ‎,‎ואפשרו את זה גם לו‎ ‎,‎הוא עשה את זה‎ ‎,‎ואבא שלי נותן כל שבילה‎ ‎,‎למלאמה‎ ,‎לראבי‎ ‎,‎והייתה אותם בפעמילה‎ ‫לשלוש שנים ככה, ‫שחררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר אני אבחר את הביתה. וזה כשאני זוכר שבשביל חמש שנים את המשפחה שלי נפגעה בשנאה, ואני הייתי איזה אנשי לא מרגיש, אני כמעט לא הגעתי לביתה היום. למה אני אומר לכם את הסיפור הזה? האנשים ידעו את מיוחדת התורה בזה. הם מגיעים לתנועה ולשחרר ככה בביתה. מי מגיע לעשות את זה היום? לשחרר את הילדים לבית הישיבה הכי טובה? לשחרר את הביתה ולשחרר או לתנועה? ‫היום אנשים קוראים לבקש ‫במיימי או לסעוד בקנקון. ‫זה מה שהם חושבים. ‫וואו, הסטקס לא טובים. ‫רבי, המצאה הייתה קשה ‫בשנה הזאת. ‫אנחנו לא נגיד לשנה הבאה. רבי, אתה היה צריך להגיע לפורטוריקו. אני הייתי שם בפסח. אה, אתה תקבל מיליונים שם. כל הרבים הגיעו. היה אחד רבים מודרניים שם. אתה צריך לראות, כל עלייה היה 10,000, 15,000, והם אומרים, כל המנה היא לרבי הזה. רבי האוניברסיטה. אני אמרתי, לא לדבר, אם אני הייתי להגיע שם, העליות היה 36 דולר. ושטן ידע איפה לשים המנה, לא לדבר. הוא בטח לא רוצה שאני אצלם את זה. אם יש לי את זה, אני אספור את זה. סתם לא רוצה שאני אספור את זה. הוא רוצה את זה. אה, אתה גדול, אל תפחד. פשוט תביאי את המונה לבית. אשם אהב אותך וקריסטינה, את אשתך, איזו יפנית אישה. אל תשכחי, תביאי אותה בשבועות. זה מה שקורה שם. אשם אהב אותך. זה לא משנה מי אתה. אם הוא רק ידע כמה אשם אהב אותך. אבל רבי, אני לא כזה רבי. אשם, אתה גדול. אתה יודע, אני בטוח שקראתי, בלי להזכיר נמונים, אני בטוח שקראתי כאן וכאן כל מיני מדברים שאומרים שאשם אוהב כל אחד, נכון? הוא אוהב מחללי שבת, הוא אוהב גייז, הוא אוהב ברני סנדרס, נכון או לא? אתה מגביר עם זה או לא? אה? אתה לא מגביר? Disagree? Ah, you're too religious. Ah, you brought only the rabbis here. Let me read it to you. גדולת תשובה. תשובה, repentance, is great. שמקרבת את האדם לשכינה. It brings a person closer to Hashem. שנאמר, as it's written, שוב ישראל, return Israel, עד השם אלוהיך. All the way to your God. ונאמר, it's also written, ולא שבתם עדי נאום השם. You did not return all the way to me yet, says HaShem. And also it's written, אם תשוב ישראל נאום השם, אליי תשוב. If you will decide to repent, to return, You will return to me. כלומר, meaning, the Rambam says, if you're doing tshuva, you're going to stick to me, to be very close with me. The tshuva, a tshuva mekarevet et ha-rechokim, is bringing those who are far from Hashem closer to Him. אמש, תקשיבי קצת למה שאני אערך לך ולא אגיד למרום שהמזרחי אמרו את זה. תזכרו, הרמב״ם אמר את זה. אני רק אערך את זה בשפה ובשפה ותרצי את זה באנגלית. אמש, לפני, היה זה סנוי לפני המקום. הוא היה אהד בישם, זאת אומרת, לפני שהוא התהליך. הוא היה אהד בי אשם משוקץ דרדי אשם לא רוצה שיהיה לו משהו מרוחק פושט אווי יוצאי מהאן אני לא רוצה לראות אתכם ותואבה אבאמיניישן סטינק לא יכול לראות אתכם כשאתם פה זו הופעה של אשם על אנשים שלא קבלו שבת ומצוות זו האמת וכל אחד קורא אחר כך הם מפריעים לך אני מקווה לכם שהם מלכים לכם, וכשהם ידעו שהם מלכים לכם, זה יהיה קצת לאט. אתם צריכים לדעת את זה. וזו הלכה למעשה. רמב״ם זה לא סיפור חסידים. מישהו מהאוקראין עשה סיפור. רמב״ם זו הלכה בשמיים. ככה בשולחן ערוך נפסק. זו הלכה של השם לדעת את האנשים. אז כל אחד שאומר אחר כך, זה לא רלוונטי. יש את המדעי, והמדעי עשה את הוורדיקה. את כל דעות של כל אחד בטלווי, זה לא רלוונטי. That's the bottom line. The Rambam continues, והיום, now when he repents, when he did tshuva, הוא אהוב, he's loved, ונחמד, lovely, קרוב, close, וידיד, a friend of Hashem. Yesterday abomination, stink, get away, I want to see you hated, ‎,‎היום,‎ ‎.‎אני חברך,‎ ‎.‎אני אבא שלך,‎ ‎.‎אני אוהב אותך.‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎החלטה היא‎ ‎.‎ה ‫תביאו את זה לטלפון שלכם, ‫לחזור לטלפון שלכם, ‫כל פעם כשאתה הולך לטלפון, ‫זה זוכר איפה ‫אתה התחלתי אשר. ‫ויש לך 2,000 שנים ‫של דמות ‫בכל דבר שאתה יכול לזכור. ‫התגובה, הילדים, ‫הדפוס, המשחק, ‫השבעה, הלחץ אחרי זאת, ‫התוכנית שהטורה היא דיווין, ‫כל מה שאתה רוצה, יש לו. ‫בכל דבר. ‫ואחד מה שאני יכול להגיד לך, ‫כשאתה מלמד את ה-USB, ‫לפעמים אתה יודע ‫שאתה מלמד את הטורה ‫העולם היום מתחיל ‫לשני מינים לדבר. ‫האנשים שמיידים את האמת, ‫הם המינוריטים, ‫והאנשים שמיידים אגבות ולילה ‫בגלל עבודה פוליטית. ‫בגלל עבודה פוליטית. ‫או זמן, או הם לא רוצים ‫לעזור על האנשים, ‫או הם רוצים פופולריות, ‫או בגלל עבודות אחרות. במיוחד, אינם אפילו מבינים שהמדברים הזהים קוראים להם דלת. הם חושבים במה שהם קוראים. לפעמים הם יודעים שהם קוראים דלת, אבל הם קוראים את זה בגלל שהם רוצים לעבודה בעיניי הקהילים. הם רוצים יותר אנשים להגיע. אז אתם צריכים לדעתי, רבותיי, תורה זה לא פוליטיקה. בפוליטיקה, אנשים לא עובדים. בסדר הסצנריום. האמת של השם היא האמת הזאת. כשהוא נתן את התורה, היא האמת הזאת היום. שבת הוא אותו שבת, התורה הוא אותו תורה, תפילין הוא אותו תפילין, מזוזה הוא אותו מזוזה, התגובה היא אותה התגובה, הכל הוא אותו, התורה לא מיוחדת. אחר כך זה היה מיוחדת, מחר זה יהיה מיוחדת אחרת. אנחנו מגיעים עכשיו, חג מתן תורה, ושבוע, שתי יום, אנחנו צריכים לפרש את השם, לפתוח את הראש שלנו בתורה שלו, לתת לנו אהבה לתורה. כדי להתפתח את הרחוב שלנו, כדי להגיע לתורה. כמה תורה אנחנו נלמדים, כמה פחות אדיקטים אנחנו נהיינו למהלך. כשאנחנו נחליף מהמהלך, אנחנו נהיינו אנשים חיים, חיים מהקורד של השטן, שעושה מהלך, ומנגינה, וחיות, ואגניה, ושחרות, ורעיונות ללחוץ אחרי זמן ורעיון. מגיעים לרעיון כמו אדיקטים כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרעיון כמו אדיקטים בדרוק אתם מגיעים לרע ‫אף אחד מגיע לתאים לתאים, ‫זה הבסיס. ‫אחד מגיע לתאים לתאים אמשיים. ‫אתה מתקדם, הוא חזק, ‫100,000, 150,000. ‫הייתי אחר כך לרצליה פיתוח, ‫יונג גאי, עשרה שנים. ‫הוא אמר, רבי, ‫כמה אתה חושב שהתאם זו קשה? ‫אני לוקח את התאם, ‫הוא נראה כמו תאם של מיקי מאוס. ‫אם ראיתי את זה בטח בקטנה, ‫אני לא אקבל את זה ל-20 דולר. ‫אני אומר לך. ‫אני אומר לו, ‫לענייני שלי, ‫לא יותר מ-50 דולר, ‫אבל אם אתה ‫הוא אולי עושה הרבה יותר. ‫לא יודע, תשעה, פעמים תשעה. ‫הוא והחברים שלו התחילו לרחוץ. ‫הבאי, אתה לא שמעת ‫של ריצ'רד מיל? ‫לא? ‫אתה לא יודע מי זה ריצ'רד מיל? ‫מה, אתה מדבר על רשי, ‫הרמב'ם, שולחן ערוך, ריצ'רד מיל? ‫מי זה ריצ'רד מיל? ‫הבאי, זה 300,000 דולר. אני אגיד לו, תשמו לי, 20 דולר בחינתן, אני לא אקבל את זה. אני אגיד לו, למה אתה צריך כל כך הרגל? הוא אגיד לי, זה טוב לעבודה. אני נכנס לברוך, החלטות שלי רואו את זה, הם ידעו שאתה מנסה להגיע לרקע. זה מה שהוא אמר לי. ואתה יודע מה שאני אגיד לו? ונחתכנו פה עד היום. אני אגיד לו ‫עם כל המשחק הזה, ‫עם כל הדבר שאתה עושה, ‫עם הלוח שאתה חייבת ‫לחזור עליו עשרה מיליון דולר, ‫אם אני אגיד לך ‫לתת לי 1,000 דולר בבת ‫לחזור על רחבי יהודים ‫ולעשות להם שומרי שבת, ‫אתה לא תתן. ‫ואתה נכון. ‫אתה נכון. הוא יכול להשתתף במחשב של מיקי מאוס שרוב או לאחר כך מישהו ירד אותו וישלם לו במחשב הזה. זה עשה כבר הרבה רבות כזאת. הוא יכול להשתתף בזה, אבל הוא לא ישתתף בסביבת ארוך צולם לאשם. למה? איכות התלמידה. הם לא מבינים מה זה תשובה, הם לא מבינים מה זה עולם הבא, העולם הבאה. הם לא מבינים את הרצון של התורה. הם לא מבינים כמה אשם אוהב שכשאתם חייבתם את הילדים החדשים שלו, ואתם מבינים אותם לביתו, והם מתחילים להשתתף, והם מתחילים להתפתח יותר, ולהתמודד בצורה קושרית, ולהשתתף את הילדים שלו במושבות. הם לא מבינים את זה. להם, ‫זה הקולטורה של הגויים. ‫ספורט, סופר בול, שיש קבב, ‫ביר, בר, מנהטן, ניס לופט. ‫הם חיים במוזיקה. ‫יש רק איזה פרובלם. ‫המוזיקה היא אלוזיון. ‫וכל אלוזיון, בסוף, ‫זה יפה במישהו. ‫לפעמים או לאחר. ‫כמה יותר הוא חיים באלוזיון, ‫כמה פחות זה יהיה ‫כשהוא יפה. ‫אנחנו יודעים בישראל, ‫כגודל הציפיות, ‫כך גודל האכזבות. ‫כך גדול ההתאמנות, ‫כך גדול ההתאמנות. ‫אתם מבקשים להתאמנות ‫בכל העולם. ‫כל החיים שלכם ‫הם גדול, גדול, גדול. ‫באחר כך, ‫אתם נמצאים בהתאמנות. ‫אפך אם עשית 100 מיליון דולר, ‫אתה קורא על 300 מיליון ‫שיכול לתת. נכון או לא? אם מישהו יביא לך לבית מלא דיימנטים ויגיד לך שיש לך חמש דקות כדי להגיע, אתה לא מוכן להביא דקות, עם הכתובות שלך, אתה מוכן לקחת כמה דקות כמו שרוצה. אתה התחלתי להביא דקות לבית, לבית רגלית, לבית רגלית. אתה חזקת בלב שלך עם דיימנטים, קחת דקות בלב שלך, קחת דקות בלב שלך. אחרי חמש דקות, אתה קחת 10% של הדיימנטים לבית. ואתה הלכת. ‫האם אתם שמחים או שמחים? ‫זו השאלה. ‫99% של האנשים ‫הם חלומים. ‫חלומים. ‫חלומים! ‫למה אתם קרואים, משה? ‫אני קיבלתי 50 מיליון, ‫החלטתי 350 מיליון ביניהם, ‫אם רק הייתי עם גביר גבירה. ‫למה אני ראיתי את הגבירה הזו היום? ‫יש לי גבירה גבירה. ‫זה מה שאני מרגיש. ‫אני יכול היה לעשות ‫עשרה פעמים יותר בעלי תשובה, ‫אבל לא יש תשובה. ‫לא יש תשובה. ‫לפעמים הארגון נמצא ב-200 דולר, ‫אין מה שאתה יכול לעשות. ‫אתה צריך לדאג 3-4 יום יותר, ‫אולי קבוצה יצאה. ‫לרעיון, ביליאנים. ‫הם קבוצו ביליאנים. ‫כל הקבוצות, כל ההחלטות. ‫לפעמים. ‫הסטוריה הזאת מזכירה לי ‫אחד מהאנשים פרשנים, ‫שבאים לסטאפ בסטאפ בישראל, ‫קריאים. ‫אחד האנשים באים להגיד לו, ‫אהרה, צ'ישוד. ‫הוא אמר, בטבח שודה. ‫למה? למה בטבח שודה? ‫אני לא יושב עם זמן לסטאפ. ‫מה הבעיה הרבה? ‫לא נודע, אני אעבור לסטאפ שלך. ‫היא קיבלת אותו על הבוס, ‫היא קיבלת לדריבר את המוני, ‫היא ראיתה אנשים פרשנים ‫בבוס שמורים עוד פעם. ‫מה קרה עכשיו? ‫הוא אמר, ‫אף אחד הלך להחליט, ‫אני האחד הלא הלך להחליט.