Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this live session Rabbi Yosef Mizrachi (joined by the host) explores the dynamics of teshuva (repentance) and how it transforms a person from a state of anger and distance from Hashem into a baal teshuva. He emphasizes that true repentance must be rooted in love for God, not merely fear, and explains the concept of "ir ha‑Shem" (the awe‑fear of God) as the foundation of wisdom. The talk weaves together scriptural sources (e.g., Psalms of King David, Proverbs of Solomon), Talmudic references, and the principle of "zchut avot" (ancestral merit) as a motivator for kiruv (outreach). Rabbi Mizrachi warns against the spiritual dangers of wealth and material success, urging consistent daily positive mitzvot and routine observance. He shares practical strategies for engaging diverse audiences—from secular Jews to those with communist or atheist backgrounds—highlighting the importance of personal connection, patience, and leveraging one’s ancestral merit. Throughout, the tone is conversational yet earnest, with a blend of enthusiasm for spiritual growth and caution about pitfalls. The session concludes with a call to action for participants to integrate fear, love, and consistent practice into their lives.
Chapters
זה מאוד רע שיש לי הזכויה לתת שיעור במונסי. אני חי שני דקות מפה, עם כל החברות שלי שבאותי. אנחנו, ברוך השם, כמעט כמה יתרים של הלול. וכמובן, היצר הרע אמר לנו, לא להפסיק. הלול הוא מרחק. הוא עדיין יש לו יותר של שלושה שבועות ולפני שבועה הוא אגיד שיש לו עדיין עוד שתי שבועות ובכל זאת זה יהיה סוף אנחנו יודעים שמה שאנחנו יכולים להצליח במילה של אלול אנחנו לא יכולים להצליח במהלך העולם זה פלי ברגן הקדוש ברוך הוא קיימה קצת לנו זה מוד של הקדוש ברוך הוא זה יותר מרצה, הוא מוכן לקבל אותנו. אנחנו אומרים בסליחות, דלתיך דפקנו, רחום וחנון, נא אל תשיבנו ריקה מלפניך. אנחנו באים לך, כמו שאנשים חייבים לבית, הם חייבים לבית, לבית. הוא נמצא בדור שלך, אתה לא יש לך את החלטה לשלוח אותו עם אף משהו. אז הרזון שאתה נותן לו זה בגלל שאתה יש לו מרצה עליו. אתה לא יודע עליו, אבל אתה יש לו מרצה עליו, על הסיטואציה שלו. זה מה שאנחנו שואלים לשהם לאקספט אותנו, לא בגלל שהם נותנים לנו משהו, לא בגלל שאנחנו נותנים משהו. אנחנו נכנסים לפרד, ואומר ל'השם, אנחנו לא באים לבקש משהו שאתם צריכים לנו או משהו שצריכים לנו או משהו שצריכים לנו. אם אנחנו באים עם ההתפקד הזה, ביותר שלנו לא יש סיבה. אז אנחנו באים בכך, כמו שכתוב בסליחות, כרשים, כדלים וכרשים דפקנו דלתיך. אנחנו באים לך כדל ורש. דל, מישהו שלא יש משהו. כמו שחזאל אמר, אחת הגבוהות היא דל גאה, מישהו שלא יש משהו ושם גאה. מישהו שיש מה להיות גאה, והוא גאה, זו גם משהו רע, כי ה' לא יכול להסתכל על אנשים גאים. זה נכון כתוב, תואבת ה' כל גווה לב. זו גאה בעיניי ה' כשהוא רואה מישהו והוא מישהו גאה וארגן. כמובן, כמה גדול מישהו הוא, כמה אשם גדול עם הם. הוא לא מרגיש מהתגובה שלו, זה בטח. אבל לפחות, אתה מבין למה הוא גדול, כי הוא יש משהו שיהיה גדול. אתה גדול מאוד, אתה גדול מאוד, אתה יש קהילה. כל אחד גדול במה שהוא יכול לפרסם. אבל כשמישהו לא יש משהו, והוא בא, והוא... הוא גדול במה שלא יש לו, זה עדיין גדול. כי איזה יצר הרע יש פה? אם מישהו יש משהו לדבר עליו, הוא יתן לו רעיון, אנשים יודעים עליו, הם יתן לו דורים נפלאות בשבילו במהלך. לפעמים, אנחנו מבינים את הדרך, מאיפה זה יוצא. היצר הרע עובד עליו. כשמישהו שלא יוצא, מאיפה זה יוצא את הרעיון? אז אנחנו באים ל'השם ואומרים, אנחנו באים כדלים ורשים. רשים זה כאילו מישהו שאפלי אם הוא היה עם משהו לפני זה מרושש מה זה מרושש? אני הייתי עם משהו, אבל עכשיו אפילו את הקטנה שיש לי היא נפגעה. אז אנחנו באים ל'השם ואנחנו שואלים לו, בבקשה, אקצפי אותנו כמנצח שנק על הדור. אתם יודעים, יש לנו בתפילה ראש השנה אנחנו הולכים להגיד, באין מליץ יושר מול מגיד פשע. תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט translation מליץ יושר is your attorney in shamayim heaven angel is in charge of defending you in a court of heaven the court of heaven is active 365 days 24 hours a day there's now one second that the court is not active it's not like here you need three months until they הם אקצפטים אתך, ואחר כך שיש עוד שבוע, ואחר כך עוד שנה. במהלך ההכנעה, אתה כבר גרנדפא. הכול פה יחזור ללמוד. אחר כך, בשניים, הזמן זה לא חלק. הכול קורה בפעולה. כל פעם שסטאן רוצה להיות מקטרג, הוא יכול להיות מקטרג ל-364 ימים. הסטאן הוא מיוחד מיוחד, 364. למה 364? בגלל שבשביל יום, הוא לא יכול להיות מקטרג. איפה זה יום כיפור? ביום כיפור, לא יום לסטאן להיות מקטרג. אז כמו שזה עובד, תן לי להסביר לנו להבין, זה כל מבחינת הקטעות של חזל. כל אדם נולד לעולם עם קטע ספירטואלי מיוחד. קטע הספירטואלי מיוחד במהלך אדם לאדם אחר. זה ממלכות על חיים שלו. אנחנו כולנו פה בגלגולים, הייתה לנו שם במקומות אחרות, אחת שלהם שם סארה, אולי היא הייתה ריפקה בשבוע שלה, אולי היא הייתה יוסף. מנגינה ומנגינה יכולות להחליט. ישראל ולוי יכולים להחליט, לוי וקוהן יכולים להחליט. אתם יכולים לבוא כמה פעמים. אחר כך את קוהן, אחר כך את לוי, אחר כך את ישראל, אחר כך את הלוי. אתם יכולים לבוא כמה פעמים. וכמובן, הדסיין של החיים החדשים הוא 100% ממלכת על הדרך שהחיים האחרונות נחתו. אז אני אראה לכם דוגמה על איך זה עובד. יש לכם עכשיו מישהו שרק הייתה טריפלטה. בואו נקרא להם אברהם, יצחק ויעקב. הם היו נפגשים, כל שלושה מהם בן אחת. אתה בא אליהם, אתה נותן לכל אחד מהם גבוהה גבוהה של פרצל. ואתה מגיע לאברהם ואתה אומר, תן לי אחד הוא לא כל כך שמח על זה, הוא תן לך אחד תן לי אחד אחר, הוא כמעט צחק, הוא תן לך השניה, בשלושה הוא מתחיל לצחק אתה מגיע לילה הבאה, יצחק, תן לי אחד לא תן לי אחד, אני רק נותן לך כל הביתה, לא! אתה קיבל אחד עם כוח, שלושה שעות הוא צחק על הרגל, צחק בקצב, בקצב עצהלה נמצא, למה? הוא לא יכול להתאר. למה? אתה קיבל אחתה פרצלת מהתשע. אתה רק נותן לו את התשע. אתה קיבל אחתה והוא קריא שלושה שעות. אתה מגיע לילד שלט, יעקב, נותן לי אחתה, הוא נותן לך אחתה עם צחוק. נותן לי אחתה אחתה. נותן לי אחתה אחתה. נותן לי אחתה אחתה. נותן לי אחתה אחתה. הוא נותן לי אחתה אחתה אחתה אחתה אחתה אחתה אחתה אחתה אחתה עכשיו יש לנו שלושה אחים נפגשים במקום נפגש, במקום נפגש, במקום נפגש, במקום נפגש, בקום הם ראו את הדבר הנפגש, הם קיבלו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנפגש, הם נקראו את הדבר הנ הרבה גניבה, הרבה גניבה. השניה היא מאוד גניבה, והתחילה היא מאוד גניבה. מי עשה את ההחלטה הזאת? בוודאי זה לא הרקע. הרקע זה קצת מולקולות. הרקע של רקע של אדם זה 3 דולר. במקום. המינרלים שהם יביאים לרקע, הרקע, הרקע, כל האורגנים האנטרניים. זה כולה 3-4 דולר. כשאף אחד יודע שהאנגלית לא מ-4 דולר. כל הטקסטים, כל הפרסונליטה, כל האנגליה, האנגליה, הזדמנות, האהבות, הרעיונות, האנושות, זה כל הנשי. כשנשי יוצא מחדש מהקטע, הקטע זה לא משהו, זה כמו חדש. אין רעיון, אין משהו. הזדמנות היא גם נשי. אם אדם מותה במידה קליניאלית לפני חמש דקות, הלב לא יכול לצלם את המשפחה, לא יכול לצלם אינספקציה או משהו אחר. הלב בעצם לא מיוחד. זה כולה במשפחה, במשחק. אחר כך, המשחק נכנס ללב, האנחה מגיעה, והוא מספר מה קרה כשהוא מותא כמה דקות. מיליארד אנשים היו מותאים. הם נולדים לבחור. יש משהו שקוראים לביטחון. אתה קבל אנחה, אתה להיפניטיזמה, כשהוא מרגיש, אתם מתחילים להחליט את החיים שלו במהלך. אז בואו נראה, הוא עוד 60 שנים, אתם קוראים לו עכשיו כשהוא היה 40. אוגסט 15, 2.00, תגידי לי איפה אתם. עכשיו הוא לא מרגיש. אחר כך הוא לא יכול לראות שם את מה שהקרה פה. אחרי שהיפנטיזים לו, אתם שואלים לו, אתם קוראים לו עכשיו, תגידי לי איפה אתם, הוא עכשיו 40, הוא אמר להם, אני מזמין לבית. מה זה אומר? הוא דסקריבה את הכל. אוקיי, בואו נחזור. בואו נחזור כשאתה היה 20. איפה היית? אני בדרך בישראל עכשיו. ואז אנחנו נחזור כשהוא היה 3 שנים. עכשיו השם שלו החלטה לבית 3 שנים. אם אתה רואה אותו בפנים שלך, אתה יכול לספק אותו. 60 שנים אדם, והוא עושה שמות כמו ילד 3 שנים. ואז אתה שואל לו, בואו נחזור 10 שנים. לפני שהוא נפגש. אוקיי, אז בואו נראה אם הוא עשה 60 עכשיו, אתה יכול ללכת ל-1960, לפני שהוא נתן. אתה אומר לו, איפה אתה עכשיו? סלט. הוא ככה. אתה יכול ללכת עוד כמה שנים, עוד חמש שנים. אתה נשאר. עוד חמש שנים. אז סופו של דבר הוא מתחיל לדבר בפרנקס. אפילו אם הוא עכשיו לא יכול לדבר בפרנקס. מי אתה? אני הנרי. איפה אתה חיים? בפריס. מה עבודה שלך? אני טיילר. איזה סינגאג אתם הולכים? הוא נותן לך שם, מי הוא הרבי? אתם הולכים לבחור ואתם רואים שהסינגאג שם עדיין. את המקום, את המקום שהוא דסכרם, זה איזה מקום שהוא עשיה לבחור בעולם שלו. עכשיו אתם רואים אתו במקום שונה. הדבר המעניין הוא, עכשיו אנחנו כאן על 10-15 דקות, הרעיון שלך כבר מגיע למיליארד פרקים של מידע, אך לא יכולת להכיר את זה. אתה רק יודע שאני קבוצה בפנים שלך כאן, אתה רואה כמה דברים בבית. אתם תשמעו מה שאני אומר, וזה כמעט זה. לאחר כך, אחרי הלקציה, אצלנו, אם מישהו תשאל אתכם, ואחר כך תשאל אתכם בכל דברים בבית, אתם לא תזכרו. אתם אומרים, אה, אני רק ראיתי שעון, ראיתי שעון גדול. חמש, שש דברים, אתם תוכלו להסכים. אבל אם אנחנו אתכם להיפניץ, אנחנו יכולים להוציא מיליארד דברים מככם. כל קטנה קטנה, כל קטן על הרחוב, כל קטן על הרגל, כל... כל דבר שיש לבית הזה, הרע כל שאלה, כל קרקע, כל מי שעומד ברחוב, אתה עומד במנהטן, מיליאנים של אנשים מדברים. אם אנחנו נגמר אתכם, אתם יכולים להגיד את התפקיד של כל אנשים שעומדים לפני אותכם בסדר חדש. הכניסה של הנשמה, של האדם, היא הרבה יותר ממה שאתם יכולים אפילו להכניס. זה כל כך נגמר. כשה' אמר לנו, לא תטעו אחרי לבבכם ואחרי נכם אשר אתם זונים אחריהם, הכניסה היא, העיניים עובדים, הכול נמצא בארץ. איזשהו של דברים יכול לעבוד במדע שלך, איזשהו של דברים יכול לעבוד במדע שלך. הגבוהה של החלטות שעובדת אדם עליו, הם כולה ממדע שלך. למשל, אם אתה סייף עם מישהו שאתה אוהב, והוא רוצה מהציגה שלך, זה הרבה יותר אהוב לך לתת לו, כשאתה סייף עם חברה. אפילו אם הם כבר מייצגים את המקום האחרון. הוא ישיבה, והוא ישיבה. הוא ישיבה טוב, והוא ישיבה טוב. ההחלטה היא עבודה על... אני מרגיש אוהב לדבר הזה, אני אוהב אותו, אני מרגיש אוהב להשיג אותו. זה אוטומטמייתי יוצא מהרעיונות שלך. זה לא משנה מה שהרעיון שלך מבין. או אתה יכול לעבודה, הכולורים של הרגל תעשו עבודה. אם הרגל יהיה גדול או שחר, הצלחה לעבודה היא מאוד קטנה. אבל אם יהיה שחר או שחר יפה, זה נותן לברם הרעיון של הרעיון, האנשיה יהיה יותר מתחילה לשמוע על המצב. זה משכנע כמו שזה עובד. עכשיו, כשאנחנו נולדים, אנחנו מגיעים עם קונטיינר לעולם. איך גדול קונטיינר? זה מתחיל על כמה שנים השם מפכה לנו כאן, וכמה דברים צריכים להפוך. אז אני נותן לכם דוגמא של שלושה הילדים. אחד מהם מותא בשבוע, היו כולם ילדים רליגיים. כל שלהם היו חורשים לבית בעולם. הראשון מותה מאוד קטן בשבוע שלו. הוא היה שומר שביס, הוא היה לראות תורה, הוא היה אנשי ארוך, הוא היה עם הרבה דברים טובים. אבל הוא היה עם איזו חלוקה. זה היה איימפסיבל להתקשר. הוא לא רוצה להתקשר, אין קבוצה, אין עבודה, אף שום דבר. הכל על עצמו. עכשיו, כשהוא מותה בצד אשם, אנחנו כולנו נמצאים בקבוצה אחת שנה. זה למה אנחנו קוראים קדישה אחת שנה. איזה נקוד של הקדיש בעוד שנה? במשפט זה 12 שנות. ב-12 שנות, כל דקות של את הליות שלך הולך. מהדקות שאת הולכת לבוא, עד הדקות שאת הולכת ללכת לעולם. כל דקות, כל דבר, כל עבודה, כל מה שקורה, ה' אנליזה את זה בכל מיני חולים. מה שאתה הייתה בעצמך, למה אתה עשה את זה, אתה עשה את זה לשם שמיים, אתה עשה את זה לצלם כבוד, הייתה זאת בגלל זמן, אתה רצה להכניס מישהו, כל כך הרבה דברים. בסופו של דבר, ה' ראו את כל שם, וזו החלטה האחרונה. זה למה אנחנו קוראים לזה דין וחשבון. דין זה חשבון, חשבון זו קלקולציה. בגלל שש אנשים ילדים אחת שעה תורה, הם לא יקבלים את החלטה האחרת. אחרון יש רעיון מאוד קשה. הרעיון שלו נגמר. זה מאוד קשה לו להבין, אבל הוא עדיין מגיע ללמוד. האחרון מגיע ללמוד. הוא נפגש את הלמוד. אף אחד מייחס לו. הוא נגמר. הוא מקווה, זה אוקסיגן שלו, כל ההתעניין שהוא מקבל בישיבה, וואו, זה חזק זה, זה ג'יניאס, זה גאון, הרב הגאון, הוא מקבל הרבה כבוד מזה, הוא מקווה את התלמידה, למה? זה עובד, זה מתקדם לו, זה עדיין עושה לו הרבה זמן, הוא מקבל בילדה טובה, כל אחד יצא ויודע את זה, כמובן, בלי זאת, הוא לא יש חיים, האחרון, כל שעה הוא מתלמד, הוא נשאר, כי הוא ממש מזמין לו איך קשה רעיון הוא ואיך הוא לא מבין משהו. הוא עם ישיבה עשרה שנים ולא מבין משהו. הוא מזמין לו הרבה יותר. יפה שעה אחת בצער, ממאה שלא בצער. One hour with sorrow and agony, an effort is greater than a hundred without it. So like you can see, two people are learning, you know, right now in the same class. One gets, could be a hundred times more than the other. So only Hashem knows how to do the cheshbon. אז כשנכנסים לבית העולם, נכנסים רק לבית עם את האזורים שהם נשארו. אם היינו שומרים שביס בשבוע שלנו, לא יש לנו אוהב לרחוץ על השבת בשבוע הזה. אתה יכול להגיד לחסיד, היי, יש לי עבודה לך. אתה יכול לעשות 10,000 דולר אם אתה יכול להגיד לי במטה על השבת. זה נורמל? לא, אבל אתה צריך זמן. זה עדיין לא יצררה לרחוץ על השבת. ואז אתה מגיע לאחד אחר, באמת? ל-10,000? אתה יודע מה? אחד פעמים אני מגיע לסבא. למה? הוא עדיין יש איזושהי זכויות בזה. האחד האחר זה מאוד סוליד עם זה. כשהוא מגיע לפריד ולניגו, אם אחד מתייחס, מדי ילד, הוא נכנס לארץ. הוא לא רוצה להראות, הוא לא אוהב כל זה. אחד מתייחס, אחד מתייחס, הקרוק. הקרוק מדי ילד, הוא מפריע כל הילדים בשchool. אתם יכולים לראות, הוא מפריע לכולם. כל יום שלו, הוא יש את הניסיון. אחת, הייתה מודדה מאוד בשבוע שלה, הייתה מודדה מאוד קטנה, הייתה לא מודדה בשבוע של פריצוס. אבל אם הייתה פרובלמים בשבוע שלה, הייתה נתנתה מאוד קטנה, עם רעיון לתפקיד, לראות את היפה שלה בכל מקום. זה כולה פרובלמים ממה שהפכנו בשבוע שלנו. זאת אומרת, ה' יש לנו עוד טסט. אתם יכולים להפוך את מה שהפכתם. אז ככה זה עובד. כל פעם שאנחנו עובדים על עבירות, זה יכול ללכת בקטנה. אחר כך כשהלב של העבירות, העבירות, יכול ללכת בקטנה, האחר כך האנגלית צריכה למות. חזל, הם קוראים לזה, הקדיש, את השיעה. אבונותינו, הקדישו את השיעה. השיעה היא עד למקסימום. אחר כך, כשהיא קדישה, המצב לא יכול להתאר. החיים שלכם סופרו. זאת היחידה הטובה. מה היחידה הטובה? יש רציוניות לנחל את מיוחד השיעה. למשל, יש אלול. מיוחד אלול. סליחות, אקסטרה תשובה, אקסטרה תשובה. אנחנו עובדים על עצמנו, אלול, אנחנו מבינים את האופציה. אז יותר אנחנו עובדים על אלול, פעמים זה נגמר. כשאנחנו נפגשים, כשאנחנו עושים תשובה, כשאנחנו מבקשים ל'השם, זה נפגש. כשאנחנו נותנים הרבה צדקה, זה נפגש. כשאנחנו מקבלים הרבה תשובה, זה נפגש הרבה. התשובה היא אחת מהגדולים הכי גדולים של החיים. כולם מגיעים מזה, אבל במהלך החיים הבאים, כשאנחנו נפגשים ל'השם, אנחנו נפגש שאין לנו יותר תשובה. מה זה ככה? אחד היה יהודי שעובד בשפה, והקוזק הרוסי ראה אותו, והוא ראה שהוא יהודי, הוא קיבל סטיקה, הוא התחיל לגבל אותו. הוא חשב שהם בלונדים. הראש והמלך פשוט חזרו. והראש ראה שמישהו הגבל את האחרון. הוא אמר, מה אתה עושה? הוא אמר, מה אתה קודם? הוא היה יהודי, הוא לא ידע שהוא הראש. הוא היה עם רגל בייסבול. הוא לא נראה עם הלוח שלו. הוא אמר לו, אני הראש הזה, אתה לא חושב? אווי, ירושלים, סליחה, אני לא ידעתי שאתה הראש. אבל למה אתה גבל אותו? הוא אז הוא שואל יהודים, כמה פעמים הוא נהרג אתכם? יהודים, זה כל פעמים נהרג. הוא אמר, כמעט 100 פעמים. הוא שואל הקוזק, האם אתה נהרג אותו כמעט 100 פעמים? עכשיו הוא לא ידע, אולי הרב היה רואה כל הזמן. הוא פשוט מפחד להשאיר. הוא אמר, כן, כמעט 100 פעמים. הוא אמר, אוקיי, נכניסו לו ונביאו יהודים לבית שלי, לבית המבר. אנחנו נתקלם עליו, ואז אנחנו נעשה פרויקט. כמה ימים הם קבלו אותו, הם נותנים קאסט עכשיו יש להם טריאל, הם אמרו לקוזאק שכל פעם שאתה נפגע אותו, אתה צריך לציין לו 1,000 רובל זאת הייתה הרבה זמן זאת אומרת שהיה יהודי שתהיה מגניב מאוד עכשיו אז היהודי התחיל לקרוא אז הקריא אמר לו, עד עכשיו הוא לא קראה עכשיו כשאתה התחיל להיות מגניב, הוא התחיל לקרוא הוא אמר, זה הכול אם ידעתי שכל דקה שאני מקבלת היא 1,000 רובל, אני לא תסתכל. חצי הדקות שהייתי מקבלת על ידיו. אני אוכל את הרעיון שאני רק קבלתי 100 דקות. חבל! זה היה יכול להיות 200. אני הייתי שווה כזו גדולה. זה נשמע כאילו שחק, אבל זה 100% באמת. בגלל שחזל אמר לנו, את אשר יאהב אשם, יהיה ישרו. מישהו שאשם אוהב, הוא מגיע לו בפחדה. הפחדה לא צריכה להיות חס ושלום, חלומות, מדינות, סרג'ריה. הפחדה יכולה להיות הרבה דברים קטנים. הרבה אגרבציה, הרבה חלומות, הרבה דברים מגעים. הפחדה היא תמיד גדולה לגבי גדולה גדולה גדולה. אתם יודעים, יש מרעיין מאוד מעניין, מסכת ברכות, שמשה רבנו שאל השם, על השאלה המאוד חשובה, שכל אחד שואל, יהודים או לא יהודים, צדיק ורע לו, רעשה וטוב לו. משה שואל השם, למה רעשי אנשים נחשבים ואנשים רעשים? זה נגד הלכת הלכת הלכת. התורה היא אחת מהתלמידים 13 של היהודי. אם אדם לא מבין את התלמידים 13 של היהודי, הוא עמוק. אם גוי מגיע לתלמיד בבדין והוא אמר לרבים, אני אקבל 12 של התלמידים, אחד מהם אני לא אקבל, הוא לא יכול להתלמיד. אתה אקבל אף תלמידים 13 ואתה תהיה יהודי פוליטי, או יש לך עבודה גדולה. אחד הפרנציפים הוא שהשם מזכיר את הצעירים ומפחד את הצעירים. אבל באמת, זה נראה אלה שהצעירים הכי רעיוניים, הכי אנטי-אדם, הכי אנטי-רליגיוניים. הם עושים מיליונים. תראו את ג'ורג' סורוס. אף אחד לא עשה יותר דמיין לעולם ולאנשים יהודים מפחד עם האדם הזה. ועדיין הוא ממשיכה לעשות מיליארד דולרים כמו שהיום עושה, הוא כבר בנתיים. הוא אוהב כל מה שיהיה ברוך ולאדם. הוא אוהב הליברליזם, הוא סיימן הגרעה. זה בלעדון! הטעות שלהם היא בלעדון. אפילו טראמפ אמר, אנחנו צריכים להכניס אותו. בהונגריה הם נותנים סימנים, הם נותנים לו שם, שזה קרימנל, ברחוב. כל העולם מבין מי הוא, והוא ממשיך לתקן ולמקום ולקבל אנשים עם את המONEY, כל השנים. מה קורה פה? ואז יש לך אברך פה, ללכת, ללמוד, 15 שעות ביום, מפחד לא יכול לתקן. כל שבוע צריך מישהו לתקן בפעולה האחרונה ולתת לו כמה עשרה דולר. אז משה רבנו שאל השם, איפה הנכון בעולם שלו? אתה רואה, הכי גדולים נפגשו, כל הדקטאורטים האלה, כל המאסמרדים האלה, הם כולם מיליונארים. הם כולם ישו את החיים, והרבה מהם חייבים את החיים הרבה. ואז יש לך כל כך הרבה צדיקים, כל יום שתשמעים על החברה, הוא נכנס, הוא חי, הוא נכנס. מה קורה? אני מאוד מפחד שמשה רבנו שואל את השם את השאלה הזאת, במיוחד כשהוא עצמו נתן לנו את התשובה. זאת תורה כתובה. למה אני שואל שאלה על משהו שאני רק עשיתי לכם? זה לא מגיע לדבר. בסוף של פרשת ואת חנן, המשפחה של פסוקים, היא כתובה כאן, שנה אחת אחת, מאוד מאוד פשוטה להבין, שיהיה אשם שכתוב, שאני ה' ה' אהוב, שתהיה אהובים שלי, שהם קבלו את המצוות שלי, את המצוות שלי, לפני מילים גילים. ו... pay the wicked cash to their face to get rid of them. I will not delay the reward. I will give it to them in their face to get rid of them. And Rashi writes, based on the Gemara, pay the wicked for all the good things they did in this life to get rid of them because they don't have a share to the world to come. They lost their eternity. אז כשהם נפגשו את האמת שלהם, לפני הרבה מצוות שהם היו במהלך הזה, הם היו מזוזדים, הם נפגשו ברית מילה לבשים שלהם, אולי פעמים או שתי פעמים הם נפגשו תפילה, אולי הם נפגשו תפילה בברמצווה לביקורים. הם נפגשו הרבה מצוות. אנחנו צריכים להם לדבר. זה צריך להיות במהלך הזה, כי הם לא יודעים איזה מקום לעשות את זה. אז אם משה נפגש את השאלה הזאת, למה הגמראים מסכת ברכות שואלים, שאומרים שמשה שואל ה' את השאלה הזאת, הייתה מאוד קשה לו להבין. זה נראה כמו התגלגל. התגלגל הוא שזה לא התגלגל. משה לא שואל למה האנשים עצרים ולמה האנשים רחיים נפגשו את העולם שלו. זה היה מאוד ברור לו. הוא התגלגל על זה בספר דברים, בפרשת ואת חנן. הוא לא שואל משהו שזה מאוד ברור לכולם. השאלה שלו הייתה, בגלל הקונספט הזה, בגלל הדבר הזה, זאת אומרת שכל אנשים עורכים צריכים להסביר, וכל אנשים עורכים צריכים להסביר את העולם שלהם, כי הם לא יודעים על העולם הבא. למה אחד מהאנשים עורכים נחפש את החיים, ואחד מהאנשים עורכים נסביר? למה אחד מהאנשים עורכים נסביר, ואחד מהאנשים עורכים נחפש את העולם שלהם? אם זה הקונספט, כל אנשים רבים יצטרך להסביר את העולם ולהשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם ולהשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים יצטרך להשאיר את העולם האחרון. וכל אנשים רבים Those יצ who are shamed did not give up on them yet. והוא ממשיכה להשיג אותם. ההשיגה היא השיגה של אהבה. זה לא השיגה של מנצחת מישהו. אם אדם נשיג את בניו, כל אחד יבין שהשיגה היא בגלל שהוא עושה משהו מגניב. הוא לא רוצה שהשיגה תהיה פחות. זו השיגה שאני אומר לך. אחד הפעמים, אני נשיגה עשרה שנים בקווינסט, בריגו פארק, ואחד הילד, אולי 16-17, אחרי הספר, הוא בא אליי, אמר, אבא שלי נשיג אותי. אני לא יודע מה לעשות, אני אוהב את החיים שלי, זהו. אני אומר, מה עושה שאתה חושב שאתה אוהב את אבא שלך? הוא אמר, הלילה האחרונה, אני הייתי עם כל חברים שלי בפארק, עד 1.00. אתה יכול לראות מה הם עושים שם בפארק. ואבא שלי בא, והוא אצליח אותי שם עם כל חברים שלי, והוא אצליח אותי עם הרגל, והוא אצליח אותי לביץ, והוא אצליח אותי לביץ, והוא היה קרקע, והוא אצליח אותי בפארק של כל חברים שלי, ולא אחד מה שהוא אמר לחבר שלי, רק לך, אם הוא אהב אותי, הוא יעשה את זה. אז אני אגיד לו, זה בדיקתך בדיוק. למה אתה אבא לא אגיד שום דבר לבנים שלך? הוא לא שואל אותם. מה הוא צריך לעשות עם הם? זה לא הילדים, הוא צריך להקבל אותם. האחרון שהוא שואל אותם זה אתה. זה למה הוא רואה אותך, לתת לך את הסמאק, ולתת לך את הכאב, והוא שוואל אותך בגלל שהוא שואל אותך. זה בדיקתך בדיוק. אף אחד לא סיפר אי פעם, לא אפילו 1%, יותר כמו שהיהודים סיפרים בעולם. מהיום שקיבלנו את התורה, למה השם של מנת סיני הוא ער סיני? האמת הייתה ער חורב. למה הם קוראים להר סיני? שיערדה סינאה לעולם. את ההתרדה באה לעולם, לאנשים יהודים, אחרי שהם ראו שיהודים נבחרו אל השם, כדי להיות ילדים, וזה כתוב בבוק, בנים אתם לאשם אלוקיכם, בכם בחרתי מכל העמים. אני נבחר אתכם מכל המדינות, כדי להיות ילדים. אתם צריכים להיות חיים, כי אני חיים. אל תלכו ותפסקו ותפסקו כמו הגויים. אתם לא מתייחסים להם, אתם לא מבחינים ככה, יש רשימות. זאת אומרת, אתם הדיימנטים, וכל מהם, לי, הם קוביק זרקוניה. זה נראה את האחרון, אבל זה משהו ממש אחר. כשכל המדינות מעשו את זה, אפילו אלה שהם מאמינים אל ה' מאוד, זה מפריע להם הרבה. אני לא משהו, הוא כל מה, ואני לא משהו. אוטומטיקלי, זה מייצר אנטיסמטיזם. אנחנו מאוד ברור עכשיו שהאנטיסמטיזם עכשיו הוא הכי רע שיש לו. הוא הכי רע שיש לו, משל החולקוסט עד עכשיו, יהודים לא היו בטח כמו שהם עכשיו. בכל עולם. אתם יכולים לראות מה קורה בכל מקום. אבל זו היחידה של השם לחזור אותנו, לחזור אותנו מהקהל של העולם, כי אנחנו כל כך חוזרים עם הם. אנחנו מנסים אותם, אנחנו הולכים עם הם, אנחנו מנסים אותם, אנחנו הולכים יותר ויותר ויותר. מה עושה השם? האגוהים מזכיר לנו שאנחנו צריכים להחזור אותם כי אנחנו שונים, אנחנו עולם שונים, אנחנו מדינה שונים, אנחנו מבחינת השם. למה אנחנו קוראים שביס? זה כתוב, בגלל שאני קראתי את העולם בשנת שש, בשנת שש אני נפגשתי. אז כשאתה עושה את הדבר הזה, כל אחד יקבל ותשאל אותך, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נכנס, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה אתה לא נפגש, למה It's אתה לא written, נפגש, עשו לי משקן ושכנתי בתוכם. Make me a house that I should live inside of each one of you. It should have למה been that I should live in that house. It's the temple, Beit HaMikdash, but that's not what it says. ושכנתי בתוכם, meaning when there is Beit HaMikdash, when you are attached to me, you connect to me, there are prayers, there are sacrifices, I live in each one of you. Someone that doesn't keep Shabbat, he doesn't open himself for Hashem to be inside him. As it's written in Shulchan Aruch, כמי שלא דר בו אלוהה, that he has no connection to Hashem. הוא כל כך סביר, שבשביל שהאנגלית להיות יהודית, בסופו של דבר, יש שאלות. הרבה אנשים לא מבינים את זה. אם אתם שואלים כל יהודי רליגי היום בעולם, מה זו השאלה להיות יהודי? אף אחד ידע שאתה צריך להיות נתן מאמא יהודית. זה מה שאף אחד ידע. אבל השאלה השנייה, 90% לא יודעים את זה. כי כמעט אף אחד לא מדבר על זה. החלטה השנייה היא שאתה צריך להיות שומר שבת. זה כתוב ב-7 מקומות בשולחן ערוך, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. אם יהודי לא מבקש שבת, או אם הוא מבקש אידאל, שתי דברים אקסקלוד את היהודית. זה כאילו מישהו שבחר עם רכב. אתה יש רכב, אתה יהודי, אבל אם אתה מפגש רכב, רכב שלך נגמר. עד שאתה עושה תשובה, אתה מקבל רכב שלך, כמו רכב של רכב. אנשים לא ידעים, הם לא יודעים שבעת התורה, אם מישהו מת מחלל שבת, אתה לא מוכן להכניע אותו עם שומרי שבת, אתה צריך להחליט בין הם ובהם, כמו נאי יהודי. הם לא ידעים את זה. בסמטרים האורתודוקטיים בישראל אתם לא יכולים להתקבל בלא רגל של הרבי שנגיד שאתם חלקים של הקונגרגציה שלו, שומר שביס. אפילו פה, בסמטרי הווישני, יש קטנה של אנשים לא שומרים שביס. כל מיני אנשים שהם לא שומרים שבת, הם יוצאים סקציה ספציותה, הם לא מתחילים. בגלל שזה נכתב בשולחן ערוך, אין קוברים צדיקים רשעה. אתם לא מתחילים בין הצדיקים לרשעה. ומה יקרה אם הם עשו את זה בפעולה? לדבר של התורה, הם צריכים להפוך את הגב ולהחליטו מהם. בגלל שזה פרעה לכל השומרי שבת, הם חזקו בו מישהו שהם לא שומרים שבת. אלה הדברים שהרבה אנשים לא יודעים עדיין, וזה לא פוליטי נכון לדבר עליהם. אז בואו נכנס למה התחלתי להסביר. אנחנו יודעים שהמילה של אלול, ראש השנה, יום כיפור, דירשו ה' ביותו קרוב, ה' קרוב לך. עכשיו זו הזורחה לרחוץ מילה גדולה של סינים. איך אנחנו עושים את זה? תשובה, סליחות, תנועות, ויש כמה דברים שאף אחד לא יכול להכיר. אם מישהו שואל אותך להיות יהודי פרפקטי, דן אשם הוא גדול עלכם, דן אשם הוא מניח אתכם, קושר יהודי, צדיק, צדקת. מהם השלושה המקומות שהאנגלית צריכה להשתתף בשביל שנקרא להם צדיק. אז הראשונה המקומה שכולם יודעים, אתם צריכים להשתתף מצוות ולהחליט מהרעיון. אין רעיון, להשתתף כל המצוות של התורה ושל הרבנה. אני קבל מצוות, אני מנסה לקבל כל מה שאני יכול. אני עובד מאוד לקבל מצוות. אוקיי, אז יש לי את ה-1-V. מהם ה-2-C? הנה כבר יש לנו קבל. הרבה אנשים לא ידעים על זה. אם אתה לא ידע על המשפט שלך בחיים, איך תצטרך להצליח את זה? אם הם נותנים לי עולם, והם אומרים לי, זו הידעת שלך, זו הידעת שלך שצריך להחליט בהחלטה שלך, אבל אני לא יכול להפוך את העולם. בדרך כלל זה נמצא, אני לא יכול להפוך אותו. אני לא יודע איפה ללכת. אני לא יכול להצטרף לידעת שלי, אם אני לא יודע מה ידעת שלי. מה הסכם השני? הסכם השני הוא, תיקון עמידות זה כל האדם. הם שאלו לגאון מבילנה, מה הדרך של החיים? התגובה הייתה בוודאי. תיקון עמידות זה כל האדם. אתם כאן כדי לפסיק את העמידות. זה למה יש לך תורה ומצוות. התורה מבחינה לך להיות גניבה. זה רע מאוד להשתמש. ה' לא אוהב אנשים שלא יש להם חשב. ואני לא רוצה להשתמש, ואני לא רוצה להשתמש. אז התורה יש לה הרבה מצוות. הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, הפעילה, התורה יש מצוות שמיידים לך להיות אמירי. הפעילה, התורה יש מצוות שמיידים לך להיות אהב. לא להיות אהב. אז כל איכות רעבים בעולם, התורה יש את הסלטון לזה. אם אתה מגניב, התורה מייד לך להיות אחר כך עבודה. אם אתה רוצה דברים פרובוקטיביים, התורה מייד לך להיות סוליד, מגניב, קונסרבטיבי, מודיסטי. יש לך איגור שהתורה מראה לך איך הרשם אוהב איגור ואיך להפסיק את זה יש לך רעיון שהתורה מראה לך לעבוד על אמונה שלך הרשם יודע מה הוא עושה וכל מה שיש לך זה בגודל שלך בסופו של דבר, אם תהיה תורה ומצוות זה יעזור לך להפסיק את כל הטקסטים הנגטיביים שלך אז עכשיו יש לנו שני דברים, תהיה מצוות, להפסיק את הטקסטים זה דבר אחד, להפסיק את המדעות הטובות רעיון, רעיון, אהבה, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, רעיון, אחר כך היה לי מילה שברוך השם, התחלתי ללכת עליהן קצת, והוא התחיל לשומר מצוות. ואז הוא הלכה לעבודה למילה אחרית שלי, שהייתה אופיסה במרכז הסטאק. אתם יודעים, הם מלכים לו איך להשתתף. זה נקרא דיי-טרדינג. דיי-טרדינג. הוא הלך אליהן, הם מראים לו מה לעשות עם הסטאק, הם, אתם יודעים, יש להם שבוע או שתיים שהם מלכים להם. והם לא אומרים להם שעכשיו הם הולכים לתרד עם דמו, לא תרדים באמת. הם חושבים שזה תרדים באמת, אבל הם עושים כל מה שהם רוצים, אבל זה לא יכול ללכת למרכז המחשב, זה נמצא באופיסה. אבל זה נראה כמו שהם עושים או נפגשים זמן. אז מישהו ששיהיה שם כל השבוע, הוא קבל כל מה שהוא קבל וקבל, הוא קבל זמן. קבל, קבל, קבל, קבל. ואז הוא אמר, וואו, אני קבלתי כמעט 10-15% במילה הזו. הוא אמר, תפקיד, זו הייתה רק דמו. אין מהקבלים באמת הלכה למרכז המחשב. זו אנשים רליגיים שהם קבלו הכל טכנית, והם נשמעים, והם אריגנטים, והם נשמעים, והם נשמעים, והם נשמעים, והם נשמעים, וה מה הפרק הזה? בסופו של דבר, הצליחה ללא משהו. עכשיו, מה המסורת השלישית? המסורת השלישית, כמעט אף אחד לא יודע. כמעט אף אחד. מה המסורת, המסורת השלישית, שאם תאמין או לא, היא המסורת הכי אימפורטנטית. מה זה? יפה. זו משקפה יהודית. באנגלית, אידיאולוגיה יהודית. אבל הידיאלוגי היהודי הנכון. היום יש לנו מאותים ידיאלוגים יהודיים פשוטים. יש לנו יהודים קומייניסטים ויהודים זייניסטים ויהודים אנטי-תורה ויהודים רפורטים ויהודים קונסרבטיביים ויהודים מגניבים אידאל. כל מיני ידיאלוגים שונים הם נכונים. איך יודעים איזה ידיאלוגי הוא הדבר הנכון? התשובה? אנחנו לא יכולים להחליט אחד מהקהילות של חזל. לא יד ולא יד. עכשיו, כשאני רואה שמשהו שחזל אומר בגמרא, והמדברים שלי עד הזה הם את הפרדה של חזל. אני מבטיח שזה הדרך הנכונה, ועכשיו אני רואה, הגמרא אמר, חזל אמר, שזה יהיה את הפרדה האמת. מה זו אבליגציה שלי לתפקיד את השקפה שלי, לתמודד עם השאלות של חזל? ברוך השם, בפרדה הזאת, היו לנו קצת רבנים גדולים שהם מאוד טובים עם השקפה. יש לנו רב אביגדור מילר ז'צל, זה ממש רגע. כל אחת מהתגובות שלו הם נכנעות. 100% ממש עם השאלות של חזל. הוא לא היה מעביר בפוליטיקה, הוא לא נפגע בפחד, הוא לא היה... אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הם לא רק גדולים בתורה, יש הרבה גדולים תלמידי חכמים. רב עבובדיה יוסף הוא היה חכם גדול בהלכה, אבל אנחנו לא למדנו הרבה של השקפה מהכתוביות שלו. הרעיון שלו היה הלכות, הלכות, הלכות וגמרות. אבל את האנגליות שאני מדבר עליהן הן מאוד מאוד טובות עם השקפה. אז אם תראה את הספרים האלה של החכמים שאני מדבר עליהם, כמו חזוני, שמונן, ביטחון, עלי שור, או ספרים אחרים, או רב בן סיון, אבא שאול, חוכמה ומוסר, וכל הספרים של רב אביגדור מילר, כל שלהם, זה מגיע לך לנצחה מאוד אחרת. It changed the level of your emunah, your confidence. The appreciation is changing completely. Now you appreciate only the ones HaShem appreciate. You cannot stand all the things that HaShem hates. You begin to think like HaShem. It takes time, but it changes your life completely. And that's very important. I give you an example. Today we have מסיבה גדולה שכל אחד מדבר עליהן. כל אחד. בכל מקום. הם רוצים להפוך אנשים רליגיים בארץ ישראל לתאר לארץ ישראלית. זו קשורה מאוד. למה היא עדיין הכי גדולה עד עכשיו? בגלל שיש לנו אוקטובר 7, שני שנים, האנחיות נפגעות, הבצעדים כבר נפגעים, כל המחזירים, הם ממשיכים עוד ועוד לגזע, והם יודעים שהם נפגעים עם אנשים. הם רוצים לקבל עוד 50,000 בצעדים להתקבל עם הארמות, כדי להקבל זאת לכל האנשים אחרים. טקניקלי עכשיו, כשאנחנו נראה מה שחזאל אומר לנו על ארמי או מה שאנחנו מלמדים בתנאי, בארמי זה לא סין להיות צבא. יהושע בנון היה צבא, משה רבנו היה ראש הארמי, דוד המלך, שאול המלך, הרבה גנרלים שהם גדולים גדולים, ארמי. חייבת שבע שנים ללחוץ את שבעה מדינות בישראל ולהקבל ארץ קנאן מאחר שהם נגמרו. שבע שנים עם השם, ושבע שנים יותר להחליט את הארץ. 14 שנים לקבל את הארץ המאמנת, אשם המאמן, אברהם, יצחק ויעקב. אנחנו רואים שדוד המלך הלכה ללחוץ, כל המלכים, חזקיהו, עכב, כולם היו ללחוץ. ארמי של יהושע בנון, זה מצווה להיות איתו. ארמי של דוד המלך, זה מצווה להיות איתו. ארמי של משה רבנו, זה מצווה להיות איתו. אבל ארמי שבחר בקולטורה של הגויים, שהם עושים בוי וגלות, 80% של החיילים לא רליגיים, מחללי שבת, גלות באותה שלא מודדות, המיוחד שלהם לא מאמינים לאשם, לא מאמינים לתורה, הם לא יכולים להבין את הקהילה שלהם. חצי מהקהילים לא יהודים, כי הם נפגעו בישראל עם רוסים ואוקראינים שלא יהודים. הם הביאו יותר מיליון אמגרנטים, 960,000 מהם לא יהודים. זאת היודעה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, שלא מורכב רליגי. הממשלה הישראלית התגלגלה שרק 4% שלהם היו יהודים, בעקבות ההלכה. זאת אומרת, 96% לא היו יהודים. ועכשיו הם בנושא של שלושה, ויש להם עוד 2 מיליארד שלא יהודים, והם יכולו ללכת למלחמה. אחד מהם יש קטעים, קטעים. אחד מהם, אתהם אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו ועכשיו אתה צריך לקבל חסיד או ישיבת ליטוויץ של ישיבה, שהם הלכו ללמוד תורה, הם אמרו להם להיות עמל בתורה, ואתה תבואו להם במקום שהייתה קטנה ילדה, עשרה שנים, עם דברים פרובוקטיביים, עם הלשון שטוחה, היא תעשו להם, תורצו להם, איך אני יודע על זה? בגלל שאני רואה אנשים שקראו לי מהארמה, לשאל אותי אם אני יכול להוציא הם מהקבוצה עם הפוליטיקאים הישראלים, כי זה כאב על הארץ, מה שהם צריכים לפעול. הרגעים הקבוצים שהם נפגשו והצטרפו בקבוצה, הם מבקשים להשיג, כי הם נפגשו אותם שם, לא יש זמן לבחור, מפחד להשיג פילין, הם מדברים עם חרדים כל הזמן, זה מפחד. אז עכשיו יש כמה מדברים. הם אומרים, כל אחד שלא מנסה ללמוד כל הזמן צריך ללכת לארמות. כן, זה נכון, אבל לארמות מהן? לארמות דוד המלך? כמובן! אבל לארמות, כשמישהו שלהם הם מנסים להכין אתכם מחלל שבת, כל המזרחניקים, הקיפות סרוגות, הם נגמרו, יש אורגניזציה גדולה שב-70% שלהם נכנסו לארמות רליגיות ולא חיים רליגיות. ב-70%! הם נגמרו! עכשיו החרדים, זה יפה להם יותר בגלל שהם לא חייבים לדבר הזה. המזרחניקים, הם כבר נמצאים עם החילונים מהיום הראשון. הם עובדים, הם נחשבים עם החסידים. יש חסידים בישראל, אף פעם בהם לא מדברו עם ישראלי סקולר. הם לא יודעים אותם, הם לא יודעים, הם לא יודעים, הם לא יודעים, הם לא יודעים אותם, ידעים אותם, הם לא יודעים אותם, ידעים אותם, הם לא יודעים אותם, ידעים הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אותם, הם לא ידעים אנשים אותם, הם לא שאוכלו ידעים אותם, איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם הם לא איתם ידעים איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם אותם, איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם איתם הם לא יד אם הוא ייחד עם הארמיה, כל מה שהוא עושה עכשיו יחזור במילה. הוא לא יהיה עדיין שומר שבת, הוא יחזור את הקשרות ויחזור את רגלו למלחמה. זה שמד. זה רק אקזמפר של כמה דברים שטובים יוצאים מהמות של אנשים מאוד רליגיים. והרציה היא שזה לא בגלל שהם רבים, בגלל שהם לא מבינים, למה? כי הם לא מעיינים את הכתובות הנכונות שלהם. אם הם מעיינים את הכתובות הנכונות שלהם, ש... יש רעיון מסוים בנגמרה. אם מישהו מורד את האנשיה, זה דבר מטורף. זה מורד להיות מורד. אבל אם הוא עשה אותה סקולרית, זאת אומרת, הוא היה רליגי, לטיל לפטיל הוא עשה אותה חלל שביס, הוא הלך מהרליגיה. דגמרה אמרה, גדול המכתיעו יותר מן הארגון. זה פקט, זה לא... איזה דברים של גוזמה. אתה מורדת אותו, אולי אתה מורד אותו למלחם. אתה לא מורדת את הלחם, אתה מורדת את הגול, אוקיי. אבל אם אתה מורד את הלחם, הוא כל כך נגמר. אני אביא לך דוגמא. עשרה שנים לפני, אני קיבלתי דוקטורט במזרח של עברית ישראלית. הוא היה עם ילדים קטנים. אני אגיד לו, אתם יודעים, עכשיו ברוך השם, הוא נהיה שומר שבת, אתה ואת אשתך, הבחינה הבאה היא שאתם צריכים לחזור את הילדים לישיבה. אתם יכולים להשתתף אותם בשchool public? הוא אמר לי, אה, לא, לא, הישיבות הן מאוד אשרות, אתה יכול להגיד, זה כל כך הרבה זמן. אני אגיד לו, זה לא, זה לא מבחן לנגוצייה. אתה יש משחק, השם נתן לך את הילדים, אתה צריך להקבל אותם בצורה קושרית. ובשלב פוליטי, לא יש סיכוי להקבל אותם בצורה טובה. לא, לא, לא, אני אגיד לו, תשמע, אני אומר לך עכשיו, זו אמרגנציה. אל תזכרו מה שאני אומר לכם, שצריך לספור את הילדים שלכם כי אחרי זה אתם יקראו על זה אתם יוצאו ואתם יקראו על זה קחו את השאלה שלי על זה, אתם תשכחו את הזמן הזה אני הלכתי שם, הוא לא תשמע אותי, הוא קבל אותם בבית פובלי 13 שנים הלכו, אני הלכתי לקווינס ללחוץ על הרחוב הראשון שם אני קחתי את החבורות שלי ואת החבורות שלי, אני עובד על החבורות האנחה הזאת הייתה בפנים שלי. אני והאנחה, קבלנו את הכרות שלנו. כשהוא ראה אותי בפנים של כל האנשים בסופר מרקט, הוא התחלתי לקרוא אסטריקלית. הוא היה 50 שנים, קרוא, מרקע, רוצה את הער. אני לא מבין את עצמי למה אני לא שומע אתכם אתם לא יודעים מה קרה לי עם הביתה הזאת שאומרת לי להכניס אותו לישיבה הוא התחלתי להגיד לי מה קרה עם הילד הזה, הוא התקיים כתוביות כתוביות, מנקים כל יום בזוריה שלו, מנקים אותו, שלך קיבל כתוביות, אתה צריך לציין זמן, כתוביות, פוליץ, פרובלם, קיבל כל קרדיט שלו, מקס קרדיט שלו, קרדיטים שלו, הוא נפגש את הביתה שלו, נפגש את עבודה שלו, הוא נפגש את כל זמן שלו הוא אמר לי מה, מה קבלתי ומה נפגשתי, אני אגיד לך, תראה, זה מעניין של השקפה. אחר כך אתה לא יכול לתת לילה יהודית להיות בחולה פובלית. אחר כך. התלמידים, הוא בא מנקי, לא יש להם עירת שמיים, לא יש להם רעיון. הם מתלמידים לך שזה נורמל לשתתן אדם עם אדם, לשתתן יהודים עם גויים. זה מה שהם מתלמידים שם. אתה צריך לקבל כל אחד. זה כמו שהם מלכו את הילדים, וזה למה הם היו כל כך ליברלים שלא יכולים לסתן תורה ורעות. הוא בסוף, כל מה בסוף הוא השקפה. אז עכשיו, רבותיי, אחרי שאתם יודעים את השלושה המקומות, שמירת מצוות, תיקון עמידות ותיקון ההשקפה. אתם צריכים לציין את השקפה. ואם ההשקפה היא המצוות של מה הגדולי ישראל אמרו, אתם צריכים לעבוד על עצמכם, לתפוס את האגו. And confess and admit, I was wrong all along, even if I'm 50, 60, 70, doesn't matter. Better late than never. If a person dies with Ashkafah Rekuvah, with Ashkafah that is against the Ashkafah of Hashem, he is not a tzaddik. He lived all his life, he kept mitzvot, maybe he has good middot, but it's not enough. If your Ashkafah is an Ashkafah of a goy, you're going to have a serious problem in Shammah. You should know it. ההשקפה והמידות היא מאוד מאוד אימפורטנטה. אתה לא יכול למות ארגן, אתה לא יכול למות קרוק, אתה לא יכול למות רודף כבוד, אתה לא יכול למות אנשים שלא מפחדים, אתה לא יכול למות כשאתה מזמין את כל האנשים הפחדים, אתה לא יכול למות כשאתה לא יודע על אבומיניות או על כל מיני דברים מגניבים שקרים לך. אהרונה כהן הוא היה הצדיק הכי טוב, כולם אהבו אותו, הוא לא היה עם אמות, כולם קרחים עד 30 ימים כשהוא מת, הם אהבו אותו יותר מכם שהם אהבו משה רבנו, כי משה היה מדבר גדול, במובן שחצי שלהם לא אוהבים מדברים גדולים. מישהו שמוסר מדהים אוטומטיקאי, חצי של העולם אוהב אותו. במקרה של אוהב אותו, אוי, אחר כך, מישהו מגיע לי. הם לא אוהבים לשמוע, אוי, זה יותר, זה יותר אקסטרום, זה יותר פנאטי. אבל אהרון לא פריצה מוסר להם. הוא היה עושה שלום בית. הם אוהבו אותו. אהרון אקבל את הכל בטח. שתי שלום שלו מתים, הוא לא עושה קרקע. משה רבן אוכל את הרכב. ואז הוא נפגע על הרכב לפעמים שניים, והשם אמר, משה והאהרון לא יכולו להיכנס לארץ ישראל. זה הליך שלהם. אני צריך להגיד לכם, זו הייתה המשפחה העלמית. כל הזכויות של 40 שנים במדבר, לפעמים להיכנס ולהקבל בית המקדש ולעבור את המצוות של התורה בארץ ישראל. אז משה... אוקיי, משה נפגע על הרכב. השם אמר לו, תפקד על הרכב, והוא נפגע על הרכב. אבל למה האהרון? אהרון קיבל את המפחדות האלה כמו משה, לא אפילו 1% פחות משה ואהרון לא נכנסו לישראל, למה? בגלל שהפעם הראשונה שמשה אכל את הרכב, אהרון לא יכול להתכוון שזה מה שיהיה. אז הפעם הראשונה הוא לא אכל, אבל כשהמשה אכל את הרכב בפעם השנייה, זה היה חייבתו של משה להחליט. כשאהרון לא סתכל עליו בצעד שני אשם נתן לו תלוי כמו שהוא נפגע על הרכב. זאת אומרת, הרבה אנשים לא יודעים את זה. יש לך חברים, אחים, אחות, חברים שאתה יכול לעשות קירוב להם, נתן להם בוקרים, נתן להם אוסבים. תקשיב, תקשיב, תביאו את זה לטלפון שלכם. בשנתיים או שלושה שבועים אתם לא מכירים את האנשיה. תראו, אתה רואה שהייתה מנהלת. כמה זה עשה לך? 5 דולר? 10 דולר? זה מה שיש היום לשחרר את האנשיה. ממש, לפעמים זה עבודה של 1 דולר. 1 דולר. הסדים שהייתי עושה, הם עדיין לא סטיילי סדים, כי הרבה טלפונים לא יש להם. אבל כל סדים יש 30 שנים ללכות, והיה 1 דולר לסד. הוא נותן לתוך אדם, הוא מקבל כל כך הרבה דקות שהתורה היא דיווין, שיש לך חיים אחרי החיים. אחת דקה אחרי האחרה, לעשירה. זהו. לא יותר דעות. הפעם הבאה היא מדברת על מוסר, השקפה, הדרך של החיים. האנשים החלטו. הוא הלך את הגויה, הוא באמת נהיה שומר של ה... עשרה דולר, אנשים היו בעלת תשובה ופגשו ידיים יפים. יש לי אנשים, שעשרה וחמש שנים לפני, אני הייתי מוכן לעשות את זה עם הם, לתת להם סטודנטים או קסטטים ועכשיו הם ראשי ישיבות בישראל. דיינים, אף-בדין, שוחטים, מועלים. זה קשה להבין. אני זוכר איפה קחתי אותם, מהחדש. כל הישראלים היו פה, בקווינס, במונתן. הם לא יודעים מה הם עושים פה. הבאנו להם לישיבה. הישיבה עשו עבודה טובה פה. ועכשיו הם ממש צדיקי אדור. היום, לסביב את הכל, ממש זה עבודה של קצת קצת פיצה. השם נתן לנו כל כך אילו ידעים להשתמש במידע הזה. עכשיו אנחנו מדברים, אתם יודעים כמה אנשים רואים את הלקציה הזאת עכשיו? אלפים אלפים אנשים רואים את זה עכשיו. בעולם, במדינות יותר מ-100, לראות את החיים שלנו. איזו אנשים בישראל עכשיו, אתם תראו בהתחלה. הם נשארים, הם יודעים שיש לקטור בלילה, הם נשארים לראות את זה. למה? אנשים אוהבים לשמוע, הם אוהבים לשמוע את המוסר, והם מתחילים. אז זו הבליגה שלנו, רבותיי. אבל לפני שאנחנו נשאר אחרים, אנחנו צריכים לשמוע את עצמנו. אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו. עכשיו, לפני שהזמן יחזור, אני רוצה לראות לכם הרבה דברים מאוד אימפורטנטיים לנו להזמין כשנכנסים לראש השנה בקרוב. בין מליץ יושר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט. הקהילה הזאת מספרת את המקום האדום שאנחנו נמצא. שאנחנו לא יושם קלעה לג'ידימטית אפשריה לג'ידימטית אפשריה לג'ידימטית אפשריה לג'ידימטית לג'ידימטית אפשריה לג'ידימטית אפשריה סטאנט ל� פתאום מראה אשם דברים מגניבים עלנו. תראו אותו, תראו כמה זמן הוא מזמין, תראו איך הוא עושה קריאת שמעה, לא כוונה, תראו את אהבותו שלו, תראו את אותום שלו, תראו את אותום שלו, תראו את אותום שלו, תראו את אותום שלו, תראו את אותום שלו, תראו איך הוא מלך, תראו איך הוא לא מלך, תראו, תראו, תראו, תראו. כל כך הרבה דברים שסטאנט מביא כל יום. הסטאנט מגיע אי פעם. And now we come to Hashem and we say to Hashem, you don't owe us anything. We didn't earn anything. We don't have anything. כדלים וכרשים דפקנו דלתך. We come as homeless in the street. He's starving now. The owner of the house doesn't owe him anything, but he's doing him a favor. He gives him food to save him. So he comes to Hashem and says, if you're going to go according to all the claims of the Satan, we have no chance. מראה לו את צעת האבונות שגדלה עד לשמיים. האבונות, כמו שאמרתי לכם, היא גדולה על הכלל. אז, כשאנחנו מגיעים לדבר כזה, כזה מגניב, שאני לא מגיע לך בגלל שאתה אוהב אותי, אני רק מבקש את החיים שלי. תביאו לי חיים, לדבר אחד, שאני צריך לעשות תשובה. אם אתה מותי עכשיו, מה דוד המלך אמר ל'השם? דוד אמר ל'השם, אם אתה יחזיר אותי מחר מהעולם הזה, לפני הזמן שלי, אני אהיה בשטח. אחרי שאני אהיה בשטח, אני תהיה שטח. השטח לא יכול לעשות קידוש ל'השם. הוא לא יכול לדעת תורה. לא יכול להתעורר אנשים ללכת לדבר עםך כמו שאני מנסה לעשות את כל החיים שלי. איך זה טוב לך להשכיר אותי בשטח? היותך אפר, דה אפר יכול להודות לך דה אפר יגיד אמיתך דה אפר, אני אשכור להיות בגבירה. אני יכול להדרך אנשים על תורה. גם יש מילים פרסים בתהילים שהם נראים לנו שדוד המלך הוא אולי, אולי, לפחות במהלך שלי, הכי גדול בלחם שעבר במהלך הזה. ההתקפה שלו ל'השם הייתה מלמעלה. יש מקום ב'תהילים שדוד אמר ל'השם, כששאול מנסה להתקפא, הוא אמר ל'השם, אם אני מנסה, תעזבי אמונים שלי כדי להתקפא ולהתקפא אותי. תפסיקי אותי רק אם אני נכון. רואה את זה, אף אחד, ה-FBI עובד עליו עכשיו, עובד על פרוד, ה-FBI עובד עליו עכשיו, הוא הלכה לרחוץ, הוא מנסה לקבל אידאי פשוט, לרחוץ מהמדינה, ועכשיו כל הזמן הוא מנסה לרחוץ אל ה-Hashem, בבקשה, חזק אותי מהאנשים רחוץ, אם הם יקחו אותי, אני אסביר את החיים שלי בפחדת החיים שלי, הוא קריא אל ה-Hashem, יודע שהוא עובד על פרוד. הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא יכול להגיד שזה נרדף, הוא ראיתם יכול להגיד אף פעם אנשי שזה נרדף פרום שהמנהיגה מנסה להגיע אליו? או אותו אמיר, או מלחמת, או איזה מנהיגה מנסה להגיע אליו, שבאה ל'השם, בבקשה, אם אני בגלות, תעשה להם להחזיר אותי ולהחזיר אותי. אני לא רוצה להחזיר אותי אם אני לא מנסה להחזיר אותי. אם אני בגלות, תעשה לי מה שאני מנסה להחזיר אותי. איפה אתה מנסה להחזיר מישהו כזה? פלגי מים ירדו עיניי, אל לא שמרו תורתך. You know, I'm sure you read this verse. Rivers of tears are falling from my eyes, for people around me, don't keep your Torah. When I see, in the time of David, a 3,000 years ago, you didn't have secular people. You had wicked people. You had a Picursim. You had all of that. אבל הוא לא הייתה עם מה שאתה הייתה היום ברחוב. אני אומר, אנשים ילדים, אנשים ילדים יהיו יותר דיגניטי, אבל עדיין הוא כותב ל'השם, כשאני רואה אנשים חייבים אראה שלי, שלא קבלו את התורה שלך, אני קורא, אני קורא, אבל לא רק קורא, אחת או שתיים, רחבים של נפחות באותי העיניים, פלגי מים, אתה יודע מה זה פלגי מים? פלגי מים זאת אומרת, כמו שהניאגרה קחה. עכשיו, אתה יודע, דוד לא יכול להסתכל בצד השם ולהגיד לו ספרים. אני לא יכול להסתכל בצד השם בתפילת שמונה עשרה השם. אתה יודע כמה אני קווה לנצחות יהודים. כמה אתה קווה? חמש דקות אחת? Can I stand in front of HaShem and tell him, Ferit HaShem, you know how much I've done for you. You know I never spoke a word of Lashon Hara in my life. Why are you telling stories? It only makes your condition worse. But if David stands in front of HaShem and tell him all these things and HaShem put it in the Tanach, It's an integral part of the Tanakh. It's one of the 24 books of Judaism. As a matter of fact, if somebody asks you, what's the most important Jewish document in the history? Everybody understand? חמישה חומשי תורה, right? We got it from Hashem directly. What's the next book from the 24 books? תהילים. Half of the Gemara is Pesukim from Tehilim. Thousands of halachot came from there. All the Ashkafa comes from there. אם לא הייתה תהילים, היינו נפגעים. ואני לא מדבר על כמה טראג'דים היו נפגעים, ועל איך הרבה עבודה שחשבתים על תהילים, ועל איך זה עשה עבודה לילדים, כשאתם רואים תהילים כל יום ושואלים על זה. אבל אנחנו צריכים להבין משהו. אתם יודעים, בגמרא, זה מדבר על רבי, רבי יהודה הנשיא, הוא היה הראשון אנשי נכון שאתה יכול לקבל. הוא היה, קודם כל, מהקהילה של דוד המלך, מיזרה דוד המלך. הוא חי 120 שנים. הוא היה הרבה רבים בישראל. הוא היה הראשון בעל צדקה. הוא נותן את כל זמן שלו לצדקה. לפני שהוא מת, הוא עושה עשרה דקות, והוא אומר ל'השם, אתה מיוחד שלי, שאני לא נפגש את העולם הזה, אפילו קצת. מה זאת אומרת? הוא חי במדינה גדולה, הוא היה עם עבודים, דגמרה אמרה שהטבל שלו היה מלא עם יום גדול, אבל זה לא היה לי, זה היה גם לדברים אחרים. אני רק חשבתי על דבר אחד, התורה, והוא כתב את המשנה. בלי רבי, היינו לא יכולים לדבר על התורה היום. אי סייף ג'ודיזם. את לעשות להשם אפרו תורתך רבי יהודה הנסיסו, אל איפי דאזן רייט דה משניות, דה תורה וול בי לוסט. דה תורה שבעל פה. ווי וודה נאב גמרה, ווי וודה נאב רמבם, ווי וודה נאב שולחן ערוך, ווי וודה נאב anything. בגלל שלא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות. לא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות. לא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות. לא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות. לא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות. לא יודעים איך להשתתף מצוות בין 613 של המצוות המצוות בין 613 של המצוות בין 613 של המצוות בין 613 של המצוות בין 613 של המצוות בין 613 אפילו של המצוות בין 613 איך להשכח את אביתכם אתה לא ידע מה זאת אומרת קבדת אביך ואת אימך? הן אלפים של הלכות איפה זאת באה? איך לכתוב ספר תורה? איזה קטן אגב, כל ספר תורה היא פסולה זה כמו בוקס, אף שום דבר כל זה תורה שבעל פה זה כל זה באמת, אנחנו נפגשנו אז רבי יהודה הנשיא יגמרא שואל, מי צריך להיות משיח? כולם נתונים, רבי אבל אם זה מבחינות הראשונות, זאת אומרת, רבי לא במקום הנכון, כל מבחינה היא קטנה מאחורית. במבחינות הראשונות, מי באמת נשכח להיות המשיח? דניאל, דניאל הנביא. אז זה לסתו השם, טוב. רבי, דת בן סעד, דגמרא סעד, אף פעם, הוא ראה את המנגינה, המנגינה המכניסה, שהיא פליטה את הרחוב, והם קטנים קטנים, היא עושה להם פליטה. לא, לפני זה הוא ראה שיש קפה, קפה קטנה, קפה קטנה, הוא נמצא במהלך, הם רוצים להשחרר אותו ולהעבור את זה. והלחם ראה רבי שם שם, הוא בא ושם את הראש שלו לדרסה שלו, זאת אומרת, סביבי, אני לא רוצה למות. והוא פושט אותו. הוא אמר, לך, כי לכך נוצרת. הלכו, אתם נוצרים לזה. מה אתם חושבים שהה' עשה לך? הוא אמר, אני אאכל אותכם. אתם לא הייתם בטוחים עליו. הם היו הולכים לסלוטר אותו, הוא ממליץ את החיים שלו, את הלחם הילד. מה קרה? אחרי זה, השם נתן לו רעיון גדול. הוא היה עם שטחים, אולי בקדמי או בגלוי שלו. פחות ארוחה. הוא לא היה ישתן לזר לרחוץ את זה. אז עכשיו הוא יש הרבה פחות ארוחה והפחות עושה עכשיו עשרה עשרה שנים. עשרת שנים הוא מקבל פעמים כל פעמים. הוא אמר לסבנים שלו, כל פעם שאתם מתחילים להשכיר שאני קריגה בפעמים, פשוט תחזירו את הרכבים. מה הקהילה? כשאתם שכחו את הרכבים, הם עושים הרבה רעיון. כל הרכבים עושים הרבה רעיון, אף אחד מפה לא תשכח שאני קריגה. זאת אומרת, אני לא רוצה לדבר עם אנשים שיש להם רעיון שראבי שלהם, שהם אוהבים כל כך הרבה, קוראים להם בפעולה. אז אני לא רוצה שהם ידעו, להפסיק את הרעיון שלהם. כל פעם שאני מתחיל לקריא, קבלו את האדם בפנים שלהם. וזה נהיה עד 13 שנים. אני רוצה לשאול את השאלה שלכם. רבי, הרבה מה שאנחנו יודעים על אלול, הוא נתן לו. ומחזל. כל הדברים על אלול, אלול, אלול, שופר, כל... בלי חזר הוא לא ידע כל כך הרבה. הוא לא עשה תשובה על אלול, 40 יום, מראש חודש אלול עד יום כיפור, כל שנה. הוא היה הראשון בעל צדקה. הוא היה הכי גדול של תלמיד חכם בעולם. הוא היה מבין מאוד טוב, מיוחס, מדוד המלך. ולא יש שאלה שהוא עשה תשובה כל יום שלו, לא רק על אלול. אפילו אם לא הייתה סליחות לפני 40 ימים כמו שהספרדים יש היום, הסליחות היו קצת לאחר בסיפור, אבל אני בטוח שהם עשו תשובה, כי הגמרה היא מלאה בה. וכל מסכת ראש השנה הוא מדבר, יומה, יום כיפור, הוא מדבר על תשובה, היא כל הזאת באה מהרבי. אז הוא ידע על האימפורטנציה של תשובה, במיוחד באלול. ובאמת הוא עשה תשובה ביום כיפור. תשובה קומפלטית. והוא לא סחר את כל שם, אז הוא לא היה צריך לגביר את כל המסעים שקרו. אז הוא היה במיוחד. הוא עושה הרבה צדקה, והוא עושה תשובה כל שנה. למה אשם גיב עם סאץ'ה פאנישמנט פור סאמפטינג סו סימפול. אי פושט דה קאף פור סארטין אירס אי סקרים ויט פיין אברי די. בט ון דה פיין ונט אווי, ון אי סו דה מייד סוויפינג דה פלור אן דה לול מייס דהר אן שי מייקס דהם פליי, אי שי היי, שי נאב מרסי און דה מייס, ורחם אב, על קול מעס אב. על שם יש מרצה על כל אדם. למה לא יש לך מרצה על המיס? בדיוק הפחם הלכה. אין סרג'רי, אין לייזר, אין שום דבר. מה שלמדנו מהקהילה הזאת? שזה מאוד מיוחד לעשות תשובה. זה מיוחד ללכת, זה מיוחד לבקש, זה מיוחד לקרוא. בגמרה הזה, שערי דימה לא נינעלו. כל הגייטים נחמדים בשמיים אקספט אחד גייט, הגייט של נפלאות. אז לתת צדקה ולתת תשובה וללמוד תורה, אנחנו מנסים לעשות כל זה. אבל זה לא כולכל. אם אתה לא מנסה לפסיק את פרסונליטך, אתה לא מנסה להפסיק את הרעיון שלך ואת האנגלית שלך וכל מיני דברים שיש לך, זה לא כולכל. אנחנו רואים שרק כשהשם החלט את התגובה שלו, זה כשהוא ראה מה שהוא עושה בטוב. כל השנים, הוא לא היה מרצה על האנימולים, על האנימולים! הוא לא היה מרצה על האנימולים, ולכן הוא נשאר עשרה שנים. אתם יודעים... הזמן מפלג פה. דה גמרא, מסכת נעידה, פאג' 30, דה גמרא אומר, לפני שתכנסו למלחמה, כל אחד מהם, משביעים כל אדם לפני שהוא נולד. ה' עשו אתכם לדבר. מה אנחנו קוראים לזה? תהי צדיק ואל תהי רשע. תמיד תמיד תהי צדיק ואל תהי רשע. תמיד תמיד תהי צדיק ואל תהי רשע. תמיד תמיד תהי צדיק ואל תהי רשע. תמיד תמיד תהי צדיק ואל תהי רשע. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ תורה full of it. רשע, רשע, רשע ולרשע אמר השם למה אתה קרח? There are people that Rambam writes. Rambam writes לנלכות תשובה. Chapter 7, halacha 6. There are people that Hashem love and there are people that Hashem hates. אך אך זה לא פופולר להגיד את זה היום, כי כולם מדבר על אהב, אהב, אהב ואלוגים, הרמב״ם זה הלכה. הכול אחר לא כזה רלוונטי. אנחנו רק קוראים לזה הלכה. הלכה למעשה. הרמב״ם כראה, אמש, לפני שהוא עשה תשובה, היה זה סנוי לפני המקום, הוא נפגע בישם. משוקץ. מרוחק ותואבה. The worst four things you can imagine are all in that person that is not religious. Hated, despicable, pushed away, and abomination. The words of the Rambam, not mine. And עכשיו, and now, when he did tshuva, when he repented, הרי הוא אהוב וקרוב וידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, ידיד, טובים השניים מן האחד. What one person cannot do, two can do. So, over there, הרי הוא אהוב וקרוב וידיד. Everything changed 180 degrees. A week ago, you were making Hashem upset and angry at you, and now you became בעל תשובה. לגמרא, זה במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. לגמרא, מסכת יומה, פי וב, דגמרא עבדר אומר, דגמרא אומר, רמא ריש לקישן ורבי אוחנן, מישהו שעושה תשובה עד ללחוץ. כל ספרים שלו יתרחקים, אבל מישהו שעושה תשובה עד ללחוץ, ספרים שלו מתחילים למריץ. אינטו פוזיטיב קוממנטמנט. אז השאלה שצריך לשאול, מישהו שעובד עבודה, ובוא יום יום יהיה בעל תשובה, הוא נפגש את כל העבודות שעשה אשם נפגש בהן. חוטב ונזכר. מכמה אנחנו נעבור עבודות לעבודות? זה נפגש את התורת ה-13 של התורה. איך זה... מה זאת אומרת לעשות תשובה מהאהבה? אני אומר לך, אני עושה קירוב של עוד עשרה שנים, 29 שנים. אני אגיד לכם שאני יכול להגיד על יד אחד, אני אגיד היום בצד השם ובצד אתכם, אני יכול להגיד על יד אחד, כמה אנשים הייתי בזכות להגיד להם בעלת תשובה, רק בגלל אהבה. זה פחות מ-5. או מה קרה לכל האחרים האחרים? זה היה כל מהירה. לאחר כך הוא מתחיל לעבה. הוא יחזור ל-2, 5, לכל מי שבחורו שלו. במקרה זה תמיד עיראה. עיראה זה לא מילה נגטיבית, כמו שאנשים היום חושבים. באורתודוכיה המודרנית, עיראה היא מילה נגטיבית, שזו מילה מאוד גדולה. Nothing is greater than ira. ראשית חוכמה עירת השם. It's written. The beginning of wisdom is fear from God. דוד המלך says, the greatest person ever lived, דוד המלך. What does he say? סמר מפחדך בשרי. I'm so afraid of you, HaShem, that my skin are goosebumps. מפחדה, וזה אחד הכי עצובים שלהם בהיסטוריה, אבל כמה גדולים אתם, כמה יותר אתם מבינים את הסבירה של אתריכותכם. כשאתם איגנרנטים, כשאתם מפחדים, אתם לא מבינים, אתם רק מטרידים את העולם. אבל כשאתה במקום גדול, אתה מבין את הסבירה של האנושים. דוד הבנה. שלמה המלך, האנוש המשכנע, לא חי. מה הוא כתב? הוא כתב, אשרי אדם מפחד תמיד. אתה רוצה להיות חי? אתה צריך לחיות עם פחדת פחדה. כל הזמן, פחד של ה'. אבל רבי, איזה אדם זה לפחד של ה'? זו גדולה לפחד של ה'. זה לא דבר רע. אנחנו בזכות שאנחנו יכולים לפחד את ה' שאנחנו לא צריכים ללכת נגד אינסטרקטים שלו. כמה פעמים זה קורא בתורה להאמין את ה'? מי יודע? כמה פעמים? 9 פעמים. כמה פעמים זה קורא להפחד את ה'? 18 פעמים. 18 פעמים. ויראה אתה מאלוקיך. עירת שמיים, כי מה השם אלוקיך, we just read a week ago, כי מה השם אלוקיך שואל מימך, what is your God asking from you? כי אם, להירא את השם, only one thing, אם meaning מיעוט, what? to fear God, but after that there is a list of things, to love Him, to follow His path, why do you say only one thing? Because if you have עירת שמיים, כל מה שעוד קורה. כשאתה פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אבל מי שיש בו עירת שמיים, מי שבעצמם אוהב את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת את ה' ורשמת אני ראיתי את ה' את זה במהלך שלי, כשאני פשוט התחלתי לדעת דעות, אני הייתי מאוד רגע לנסות את עצמי מהשם, אבל אני ידעתי את הטבעות. ו אז הייתי עושה אקספרימנט על כל החברים שלי. הבאתי את כל החברים שלי והתחלתי להתאם להם שהתורה היא דיווין. אבל אני עדיין לא ידעתי מה זה עירת שמיים, מה זה תיקון עמידו. זה באמת היה העיר הראשון. אז לפעמים אני עשיתי לעבודה על אדם לפני 2-3 ימים, דעות אחת אחת, ואני לא יכול להחליט להשתתף בשבת. ואז אני אקבל אותו לראבי גדול, אגיד לו שלושה דקות, שחק את הידו והוא תהיה שומר שבת. מה זה? שלושה דקות אני אותו. הראבי הזה אגיד לו שלושה דקות, והוא אקבל את זה בשבת. עכשיו זה מאוד מאוד ברור. זה בגלל סיעת הדשמאיה וגם זכות אבות. אתם יודעים, כל שלנו שנותן שיעורים ומציירים לאנשים לתת עבודה יותר, זה כתוב בספרים שזה דבר טוב לעשות, אבל מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שאתם יכולים להיות הכי טוב מקראף, הכי טוב מדבר, הכי גדול תלמיד חכם, אתם יכולים להיות עם הרבה מבצעות, אבל אתם צריכים איזושהי מבצעות, אם לא, אתם לא תהיו מוצאים. מה זה? האנשים צריכים לתת זכות אבות. מה זאת זכות אבות? It's written in פרקי אבות, ואתם העוסקים עם הציבור לשם שמיים, מעלה אני עליכם כאילו עשיתם, אף על פי שזכות אבותם עומדת בידם. Translation. Those of you who does kiruv with the public, teaching them Torah and bringing them closer to Hashem, I am giving you a reward like you actually saved them. ומפה אתם מבינים שאתם לא האנשים ששחררו אותם. אני נותן לכם התגובה כמו שאתם עשיתי, אבל אתם צריכים לדעתי שהאנשים שהם באמת חררו אותם, זה מרחק של אבאותם. ואני יכול להגיד לכם את זה, אתם יודעים, כשאני הולך לפעמים לאנשים שהם לא מרחקים מהרליגיה יותר מאחת או שתי גילות, כשאני בא, אני מדבר עם אנשים סקולריים, אבל אבא שלו היה כבר מאוד רליגי, או אולי אפילו אבא שלו. מקסימום, איזו קונקציה של שני גנבים. אתם רואים, בשעה הראשונה, אנשים נפגשו, והם מגניבים לקבל. ואז כשאני הולך אל מקומות שהם כבר נחלו יותר מ-100 שנים, 5, 6, 7, 8 גנריות, הראשונים של הראשונים הם כבר קומוניסטים או אתייסטים או אנטייגאדים, אתה מדבר עם השטחה. לא משתמש. אתה רואה, בין העיראקים, הג'ו זה המקום הכי טוב. חצי מהעיראקים, אתה מדבר עם הם אחת או שתי שעות, בדרך כלל הם מגיעים לתהיה רליגית. האחת האחרונה, אם אתה מדבר עשרה, כמה יותר אתה מדבר, כמה יותר הם אוהבים ה�רליגיה. אתה שואל לך, איך זה יכול להיות? מאוד פשוט. 110 שנים לפני, הקומייניסט זייניסט לך ליראק לציין סקולה שנקרא אליאנס. לילדים וילדות ביחד, קפירה קפירה, אתם לא צריכים להיות בישיבות, לכתוב באליאנס. איזשהו עיראקים שמים את הילדים שלו לבית שלו. זאת הייתה שבועים או שבועים או שבועים ושבועים. הם כבר נחשבים עם השם שבועים, שבועים או שבועים ושבועים. האחרים לא היו ללכת. הם נחשבים בלגוין עד עכשיו, בן ישחי ורב טיה ורב מוצאפי. עד עכשיו! כל האחרים הם נחשבים בלגוין. אתה רואה שאלה שישו זכות אבות, הם מתחילים. אלה שלא ישו זכות אבות, זה מאוד קשה לדבר עם הם. מאוד קשה. וממש, הדבר האחר של היום. אז, כש... לפני שהצטרפנו לעולם, זה אומר, אנחנו כולנו אמרים ל'השם, תהיה עדיף ולא תהיה זכוי. ואני שואל, מי שהיה זכוי בגמרא, בניומה, פאיבב, בגמרא, אומר שם, אם הוא עבור תשובה של אהב, הוא מתחיל לזכויות. מה זאת אומרת תשובה עד אוהב? זה מאוד מאוד רחוק. מאוד מאוד רחוק. זה למה ההתגובה לזה היא גדולה. שגם את האנשים שלכם מתחילים לעשות מצוות פוזיטיביים. כמעט כל בעלי תשובה בעולם, הם אומרים שיש יותר מיליארד בעלי תשובה, כמעט כל שלהם זה עד פחות. פחות לא זאת אומרת שאני בפחות על גיהינום, שאני בפחות על למות על קאנסר, או שאני בפחות על חס ושלום ללא להתגובה. פשוט זאת אומרת שכל דבר בחיים, כשאני מרגיש שהשם הוא המשחק, והוא נותן לנו כל מה שיש לנו, ואם נשאר או נמור, זה עליו, ואם יש לנו עולם הבא, זה עליו, ואם יש לנו זמן, זה עליו, ואם יש לנו ילדים, זה עליו, כל דבר בסופו של דבר, זה בסוף השם, ועכשיו אני מבין את הקונספט שכמה יותר אני עושה את השם, כמה קונסקוונטים אני צריך לתת. אז עכשיו אני חיים עם פחות פשוטה, מה יש לי? אם אני אהיה רעיון, אני אולי לא אקבל אף אחד. אם אני אהיה רעיון, איך אני אקבל אותה אותה? אם אני אהיה רעיון, אני אוכל להפסיק את כל המONEY. אם אני אהיה רעיון, אני אוכל להפסיק את זה. אם אני אהיה רעיון, איך אני אקבל ילדים? כל התפקידים האלה, שהם כל פעמים תפקידים רעיונים, But positive selfish, meaning Hashem is happy with that, that you're afraid of all these consequences. I do it because I want my future to be better. So because of the fear, what will I lose or what will I gain, I become Baal Shuvah. לאחר כך, כשאני נפגש בתורה, ואני רואה איזה סביבה היא, אני לא חושב עדיין על מה שיש לי בזה. אם אני אשמח, אם יש לי ילדים, זה כבר לא כל כך חשוב. למה? בגלל דוד המלך סבאני, קרבת אלוקים לי טוב. אני רק שואל על דבר אחד. זה כל מה שאני רוצה. אני לא שואל על אלוקים, ועל זמן, ועל זה. לא משהו, אשם. אני רוצה רק אחד, להיות קרוב לך. קרבת אלוקים לטוב. זה כל מה שאני רוצה. אפילו כשאנחנו נפגשים בפרנסה, אנחנו כולנו נפגשים על הרבה זמן. אני רוצה להחליט את הדין הזה, אני רוצה להחזיר את הקבוצה הזה, אני רוצה לעשות זמן, בבקשה, תעשו לי את הסטאקטים שלי. כל אחד שואל על הרבה זמן. התתי אף פעם מישהו שנפגש אל אשם להגדול בפחד? התתי אף פעם רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי ר He recognized that his spiritual level is very, very low. He knows. He knows. You don't have to tell him that. And he knows that the reason he's not attached to Hashem is because of all his wealth. אושר שמור לבעליו לרעתו. And he knows the more wealthy he becomes, the more weak he becomes spiritually. You may think that he would stand in front of Hashem and say, Hashem, I don't want all this wealth. Since I became wealthy, I'm not close to you like I used to. When I was in yeshiva, I was attached to you 24-7. עכשיו אני מבקש עם זה, בבנים, באמצעים באמצעים כל יום, המדע שלי תמיד בגלגל, ולוקחות, וכו' וכו'. אני לא יש לי זמן לך, בבקשה, תביאי אותי לבית פחות. אתה יכול לדעת שמישהו שככה מפרש? למה לא? אתה יודע למה לא? אף אחד לא מפרש ככה, בגלל שאנחנו תמיד חושבים על עצמנו לפני השם, לכלנו. קודם כל, מה שבא לי, מה שבא לשם. אבל האמת של התורה צריכה להיות לפני האמת שלי או לפני הטוב שלי. זה מרחב גדול. זה למה אני אוהב רבי ויגדור מילר כל כך הרבה. בגלל שזה טוב מבחינת כל ספרים שלו, הוא לא רק פריצה או הלכה בצרפת. הוא גם חי שכל דבר שלו היה ראש ה' ואז אני. מה שקורה עם מילר, הוא פעם עשה צחוק, הרבים בברוקלין אוהבים אותי מאוד. אני מקבל להם הרבה קסטמנטים. כל פעם שאני קיבל משפחה, חצי מהקונגרגטיה שלי יוצא ויוצא לשאול אחר. למה? האנשים לא רוצים להשאול את האמת. בעזרת השם, רבותיי... -רות אדם. -כן? אתה שואל שאלה, מה זה אומר רשע? או, טוב דבר. מה הדפיניאנט של רשע? בעיניים של רשם. אם אתם שואלים מי רשם, אנשים אומרים איטלר, אייכמן, נשרלה, חמיני, כל אלה רשאים ערורים. אוקיי, אנחנו יודעים את זה. אבל אני מדבר על אנחנו, אצל הקומיונטים. מי נראה רשם? מה הדיפניציה של רשם לעבור על רשם וחזל? אז יש שתי הסביבות לזה. רמב״ם כראה שהמצוות שלה הוא גדול יותר ממה שהוא ראה. הוא נמצא על סקל, כל המצוות, כל האבירות. אם הוא יש יותר מצוות של האבירות, הוא נמצא בצדיק. אבל זה לא נמצא במידה, זה נמצא בכללית. רמב״ם כראה, איזשהו מצוות, איזשהו מצוות יכול להיות כמעט 1,000. איזשהו אבירות כל כך גדול, יכול להיות כמעט 1,000 אבירות אחרות. אז אם יש לך מיליון מצוות ומיליון עבירות זה לא אומר שאתה נכון, כי אולי המיליון מצוות הם כל כך גדולים והמיליון עבירות הם כל כך קטנים שבאמת אתה הרבה יותר פוזיטי או בצד השני. אולי יש לך הרבה קטנים מצוות, אבל יש לך כל כך הרבה גדולים עבירות, אז באמת אתה בצד נגטי. אבל יש גם אחת ההקבוצה. מישהו שעושה כל משהו בתורה, עושה כל משהו בתורה, פרופסולי וסיסטמטיקלי. רוטינלי. זאת אומרת, שב עם רגל. כל יום. לא עם המשינה, או אישה שעובדת כל יום, לא מאדס. כל יום היא עובדת ברחובה, לא מאדס. אנשים אומרים לה, זה לא מאדס, זה לא צניעוס, הסקירה קצת קטנה, השלבים קצת קטנים. היא לא מאדסה, היא ממשיכה לעשות את זה. מישהו שתמיד עושה משהו שרון כל שבת. כל שבת הוא עושה קיבוס, קביסה, או תת שמוקצה, על פרפס. הם אומרים לו, זה לא אפשר. אה, אל תהיה פנאטי. זאת אומרת, הוא יודע שמה שהוא עושה זה נגד ההלכה. אם הוא עושה את זה פעם אחרת, אוקיי, זה לא עושה לו רעשה. הוא עשה ארגון. במיוחד אם הוא עושה תשובה ברגע, אבל מישהו שתמיד עושה את זה. כל יום לשון הרע. עבודה שלו היא, הוא יש בלוג. כל יום הוא מרד את מישהו אחר. כמו הרבה מגזים רליגיים, אני בטוח שכחתם אתם קבועים אותם, הם מרדים אנשים לפתר ולפתר. הם כותבים על אנשים, זה נגד התורה. אם מישהו נתקע באפי.י. למה צריך לראות את זה במגזים רליגיים על שביס? זה נגד התורה לדפוס את הנמה שלו. זה נגד להספר את אבא שלו, להספר את הילדים שלו, להספר את החברים שלו, להספר את המדע שלו. הוא כבר נתקע כל כך הרבה מפחדות, הרבה יותר מפחדות מפחדות שלו. במיוחד, כשהרבה מפחדות שלו לא אפילו מפחדות לפחדות של התורה. אני אתן לכם רק דוגמה. מישהו אמר לך, תחזור לסטאקט. וזה יכול להתקדם בפעם הבאה הרבה. איך אתם יודעים? אבא שלי הוא המנגזר של הפרק הזה. הם היו עם עבודה מאוד מאוד גדולה. הם נתקדם מ-10 דולר ל-20 דולר. אתה הלכת, אתה נותן מיליון דולר שם, אתה נותן חמש יום, בום, מיליון שלך נהיה 2 מיליון. בימים הבאים, FBI בא לבית שלך. בום. היי, אנחנו צריכים לדבר עם אתה. אתה רואה את ההתקדם הזה? אנחנו מבצעים את המקום שלכם. אתם עובדים עם המרחק המסוים של עשרה שנים. אתם לא קבלו מרחק אחד, מיליון דולר. זה מאוד, מאוד מפחיד. אתם נותנים מיליון דולר, ולפני שתי יום זה נהיה מיליון. אנחנו קבלנו שאלה מהקהל, הם נותנים לנו אלפנית, הם נותנים לנו טלפון, הם מבצעים את כל הדברים, ואז הם רואים, שהם מלכים עם החברה שלך, קחי את הסטאק הזה. לזה תקבלי 10 מיליארד דולר בבקשה וחמש שנים בפריזן. זה נקרא אינסייד אינפורמציה. הם עשו לך כמו רפיסט. ממש ככה. לדעת התורה, אין רעיון היה עשו, אתה קונפליט צדיק. מישהו נתן לך דקה, השם רצה שתהיה גדולה, ואתה הלכה וקבלת את זה. החיים שלנו מלאים מזה. אבא של מישהו רוצה לקבל את עבודה שלו, את המסגרת שלו, ולא אף אחד ידע על זה, והוא יגיד לך, אתה צריך ללכת לאבא שלי בפעולה ולתת לו אופיר, בגלל שהוא רוצה לקבל עבודה. ואתה הלכה בפעולה וקבלת את זה. אתה קרימנל? לא. אתה נכון, מישהו נתן לך דקה. כל החיים שלנו כזאת. מישהו אומר לך, אה, אתה יכול ללכת, יש קבל. האחר לא שמע על זה, והוא עביר שניה. אז החיים שלנו מגיעות לזה, והתורה מגיעה למקרים כאלה. אבל לדעת ארהבות, זה עבודה. אז עכשיו, לא רק הם יקבלו אנשים חיימים ומגיעו את החיים, השאלה הבאה, כל העולם מדבר על זה במגזין הקבוצה. זה רצח גמור. כשאני מוכן להביא את הספקים האלה לבית שלנו, אני מזכיר את האשקפה הטובה שם. הרבה פעמים אנשים מראים לי מה שכרו שם. יש הרבה אנשים מודרניים. אני קורא להם רבים של האוניברסיטה. לדעתי, הם נגמרו את העולם. הם נגמרו את העולם עם האשקפה הטובה שלהם. את השטויות שהם נכנעים. זה נגמר את הגמרה של רמבה. זה נגמר את כל הדברים. והאנשים ניגמרו את זה, והילדים נגמרו את זה. אני לא מדבר אפילו על כל המרחקות וכל החולות וכל החוטאים המצוינים שכל מי שתהיה כל כך מגניבה עם כל הסרטונים שהם נותנים. זה בטח עכשיו מה שאשם רצה, במיוחד עכשיו, בימי אלול. דברים כזה נעשה אותנו ללכת מאחורי אשם. זה לא נעשה אותנו קרובים לאשם. אני חושב שאני קבלתי את הכל. יש שאלות? יש שאלות לפני שהכנענו? כן, איך אנחנו יכולים לתת לכם את הלכת הזאת כל שבוע? זה לא מעניין לי. כל פעם שאני נבנה, אני בא. אז אם אתה נבנה לי, אני בא. אני אשמח לבוא. אני יכול לעבוד פה. זה חמש דקות לעבוד. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן, הצלחה, שנה טובה לכולם, כתיבה וחתימה טובה. תודה לכם שהצטרפו לנו, לקהילות הרצוג. תודה לכם שהצטרפו.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









