Live with Rabbi Yosef Mizrachi

This lecture, בעזרת השם, לרפואת ציפור הבת צרה, יושע בן קרן, רוזה חיה בת מיריאם, אליאן עליאל בת יוכבת, העובר של מילנה מלכה בת פאולינה, יוסף שמריהו בן יוכבת צרה, חיים שלומו בן אסתר מיריאם. And also, לעילוי נשמת אשר בן שמחה, יואל בן ניסים, עמרם בן אסתר. אשר, ברוך השם, התחלתי לדבר קצת על ההתחלה של הפרשה הבאה, פרשת מטות, ואני גם מדבר קצת על הסוף של פרשת פנחס של השבת האחרונה, ונמשיך מאיפה הלכנו אשר, אני רק רוצה להענות שאתם יודעים שעכשיו יש לנו עוד מיליון דברים עד אחר יום אוגסטי. זה כשאני מטרפל לישראל, זה כבר עלול. אולי יש לנו עוד שיעור לפני ראש השנה. אני צריך לראות את הכלנדר, כשראש השנה, אנחנו יכולים להיות... אנחנו יכולים להיות שבוע אחד לפני. האף אחד זוכר את הזמן של ראש השנה? לא, הדרך, הדרך, איזה דרך? 27 של? 22 של ספטמבר. אז אני, אולי לא יש לנו, אז אולי צריך לעשות בין ראש השנה ליום כיפור. אתה תלוי את הכלנדר. אתה תראה, בינתיים אנחנו נעבור לפני שאני הולך. אז תתקבלו על המשחקים הבאים של השנים הבאים, כי אולי תפסקו את ההלכות עד הסוכות. אוקיי, אולי שבועים וחצי. אז אנחנו נראה את זה. אל תסתכל, בנג'י. אני יודע שזה קשה, אבל... טוב, בכלל, ישראל אמרנו על... על המלחמה עם מדיאן. השם אמר למושה, רבנו, למוסס, זמן לך להחליט את העולם שהבאתי, לפני ש... לפני שתפסת, יש לך עוד דבר. מה זה? אתה צריך לציין את הגויים של מדינת מידיאן. למה אתה צריך לציין את זה ולא שלך, יושעה? הוא יצטרך לציין את המקום שלך. ואני כבר אמרתי לך להכניס אותו ולציין אותו ממהלך שלך. למה אני לא נותן לו הראשון לנסות ללכת למלחמה נגד מידיאן? הוא צעיר, הוא מלחמה טובה, הוא ידע מה לעשות, זה לא עניין. למה אני רוצה שתכניס את העבודה, עד שהיית 120 שנים כבר? התגובה היא, כי אם אתה לא תכניס את העבודה, תמיד אנשים יקראים לך בטח, שאתה לא רצית לעשות את הקבוצה בגלל שזו אותך היא מדיאנית ואת אבא שלך, יתרו כהן מדיאנית יתרו, איפה הוא היה? הוא היה הפריסט של מדיאנית אפילו אם הוא היה מסטר של כל מנהלת האדם אבל מקום שלו היה מדיאנית והמדיאנית של אבא של משה, הוא הפריס אותה ועכשיו היא יהודית בגלל שאתה לא רצית ללכת נגד מדינת אבא שלך או אגין את אבא שלך במדינת הארץ. זה למה שאתה החליט להשאיר אותם בלבד, עד שהתשעים ותשעים של יהודים מתייגו בגללו. אתה לא חשב על עבודה. קצת מה שאנחנו מנסים ללמוד מפה. אנחנו קוראים בתהילים, כל רחוב, כשאנחנו נפגש, זה חלק מהתהילים, אל נקמות אדוני, אל נקמות אופיה. הנשא שופט הארץ, אשב גמול על גאים. Translation. One of the forms of God is the God of revenge. The God of revenge. What does it mean revenge? What's the meaning of the word revenge? Revenge means to satisfy the victim. בואו נגיד שמישהו מורד מישהו, אז עכשיו ה'וידאו' וה'אורפן' מתאפסים כל כך הרבה. הם פשוט חשבו שהפוליץ קח את המורד וזה יהיה מורד. ההמורדה יש להרבה סביבים שונים. הראשון, כדי לעשות עבודה. המורדים מגניבים, אתה צריך להחליט אותם, אתה לא יכול להחליט אותם חי. זה מה שהתורה אומרה. למרות שעם העולם הליברלי שהיינו חיים היום, הם נותנים להם טלפון וגיימסים בסקטבול, והם יקבלו דקות כשהם בפחדה ואוכלו פחדה עם גליה. הם היו עם חיים טובים, המאורים, לפחות. זה היה עליי, ועכשיו, אחד מהמאורים יחזור לחיות. כל מאורים. אם אתה ממור על מישהו, אתה צריך למות. אתה לא יכול להשתתף במדינה. אם אתה ממור אף פעם, אתה ביותר יכול למור. ‫עם קטנה מאוד קטנה ‫לגבי הרגלות. ‫כמובן, אנחנו לא מדברים ‫על חשבות עצמאות. ‫חשבות עצמאות זה מצווה. ‫אם מישהו מגיע לقتל אותך, ‫אתה מגעל אותו ראשון. ‫זה לא רעיון. ‫אני מדבר, אם מישהו ‫מגעל אותך, ‫מאוד רעיון, ‫אתה צריך להיות רעיון עם הם. ‫כמו איזו אישה שמגעלת ‫את מרדכיה שלה, ‫שעשיתה להם איזושהי טראומה. לא שהיא מוכנה לעשות את זה. הקורא צריך להשיג אותו בעצמם או להשיג אותו בפחדה, אבל אם אף אחד יקבל עבודה במידה שלהם, העולם תהיה זו. אבל לפחות אתה מבין מאיפה זה בא. זה לא קרימנלי שבא ללכת ולמנסה לقتל מישהו. זה בגלל הטראומה או בגלל הטראגיה שאתה עשה לה או לו. אז זו היחידה גדולה לזכרון. אז אנחנו מנסים לעבור שנה שהצליחה של הטובה היא קודם לעבודה. אם הקרימנים יצאו מהעבודה שלהם, זה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ‫הגבוהה גדולה של ‫האנשים שעושים רעיון. ‫אתה יכול להגיד, ‫זה אולי מנגינה, ‫אבל כשאף אחד ‫הם רוצים להיות רעיון, ‫התגובה היא כן. ‫כל אחד. הוא פשוט יהיה רעיונות שונים לרעיונות שונים. אחד יש רעיון לצחוק בנצחות. אנשים, אנשים שהוא אוהב, ולא רוצים אותו, הוא נצח את עצמו. אחד יש רעיון למוניות, מנסים, מנסים, מנסים, מנסים חסרים, מנסים חסרים, מנסים חסרים, מנסים חסרים, חסרים. אחד שלהם רוצה לרעש את רפואי האנשים. הוא יוצא גדול, מדבר על רעשון הרעה, כתוב על מדינות פשוטה על אנשים, ורעש את החיים שלהם. אחד שלהם מגניב עם הילדים, מגניב אותם כל יום, כל יום. זה גם רעש. או הוא מגניב את אשיותו, גם רעש. או הוא מגניב, רעש. היא מגניב, רעש. כולם רוצים להיות רעשים. ‫הגבירה הכי גדולה ‫הייתה בגלל ‫הפחדה של ההכנעה, ‫לא בגלל שיש לאנשים ‫מורלדה מסוימת ‫או אתיקות טובות. ‫לא. ‫האנשים מגיעים לסלון, ‫למרחב ארץ, ‫מפני שיש קמרה ‫בכל חלק. ‫אני זוכר שהיום לפני שהם ‫שימו את הקמרה, ‫איך אנשים מגיעים. ‫60-70 קמרות שעה, ‫עכשיו כל אחד כמו סלון, 24. למה כמאמרים? למה אנשים מגיעים לרעיון? לא בגלל שהם מגיעים לרעיון מסוים. בגלל שהם לא רוצים לציין 50 דולר כל דקה. 50, 100, 150, 200, 300. זה יכול להיות חסר. אחד לרעיון באושן פארק, צריך לרעיון כל מילה כדי לספור את זה. אז כשהתגובה היא סבירה, אני גם אגיד לאנשים, בואו נגיד שמישהו לא יכול לעזור להגיע לתפילין בשחרית. הוא אמר לי, אני לא יכול, זה מאוד קשה לי לעזור. אני אגיד לו, יש שני דברים שצריך לעשות. אחד זה להכניס את התפילין לתפילין. אם אתה לא יכול לעזור, אתה לא יכול לתפילין היום. הוא אמר לי, לא, אני כל כך מגניב, שגם זה לא יתרחק לי מהתעורר. אז אני אגיד לו, אוקיי, רואה, אתה עושה לך עבודה. כל פעם, כשאתה לא מזמין על הזמן להגיע ל-Shul במרחק, אתה עבודה לעצמך, 500 דולר. 500 דולר, הוא גאה שיש לך זמן. 500 דולר, אני אומר, כן, זה צריך להיות משהו שתאפשר. אם אני אגיד לך, תביאי 20 דולר, אתה לא מפחד. להתעורר ל-20 דולר, אתה לא מפחד. ‫אבל ל-500, עכשיו צריך... ‫יש לך חלקה. ‫וואו, אני מתחילת. ‫וואו, זה כל כך מגניב. ‫זה כל כך מזרח, ‫במיוחד בזמנים. ‫וואו, זה מגניב. ‫וואו, אני צריכה לתחיל עכשיו. ‫לא, אוי, לא. ‫זה כבר 7. ‫אוי. ‫אתה יודע, הוא דפוס עכשיו ‫כשהאלם הלכה. ‫אבל כשהוא חושב על 500, ‫אחרי פעם או שתיים, ‫הביתה מלאה עם דולר. ‫הוא אומר, אוקיי, זווית זווית. ‫אז המפלגה מזכירה אנשים ‫לעבוד על הדבר הנכון. ‫הוא לא מזכיר על שחרית ‫בגלל שהוא צדיק, ‫או בגלל שהוא אהב אשם, ‫או בגלל שהוא אוהב ‫לפגוש ולפגוש את ה' ‫זה לא הסיבה. ‫הוא בא לשול על זמן ‫בגלל שהוא מפחד ‫לפגוש את 500 דולר. ‫אתה יכול לשאול, ‫מה זה העקב? ‫מה זה העקב? ‫הוא לא עושה את זה ‫בצרך הנכון. ‫התשובה היא, ‫התשובה שלך היא, ‫מתוך שלא לשמע, ‫בא לשמע. ‫האנשיה יש בנו ‫סיסטם רובוטי. ‫סיסטם רובוטי. ‫כמו האיי, ‫הוא מלמד איך אתה מדבר, ‫והוא ידע עכשיו ‫איך אתה תפגש, ‫אז הוא ידע ‫איך לעשות דברים ‫במיוחד עם הספקים שלך. ‫אותו דבר, ‫הרעיון שלך עובד, זאת אומרת, ‫אם אתה עושה משהו, ‫אפילו אם אתה עושה זה ‫בגלל שאתה מנצח לעשות אותו, ‫אתה מתחיל להשתמש בזה. ‫הרעיון מתחיל להשתמש בזה, ‫לטוב לטוב, אתה מתחיל להשתמש, ‫ואז אתה לא צריך עדיין ‫אף אחד לנצח אותך. ‫למה? אתה כבר מתחיל להשתמש בזה. ‫אז לא צריך להשתמש ‫בפחדה עוד. ‫אחרי שאתה עושה את זה ‫למילה או שתי או שלושה, ‫אתה מגיע לסיסטם. זה יהיה מאוד קשה לך עכשיו לא לחיות בלי זה, כי הוא התהליך של החיים. ואתה יכול לראות, בהרבה דברים אחרים בחיים, זה כמו שזה. אז... אז ה' רוצה התגובה, ואנחנו אומרים בבוקר, בתפילה, בשביל תהילים, אל נקמות השם, יש איזושהי תקופה של ה' כשהוא נראה כאלה אדם של רגילה. מה זה המברך של רגילה? אחד, זה להחליט עבודה. כשאתה רואה שהחליטים יקבלו מה שהם חייבים, זה יכול להגיד לך תודה לפעמים לפני שאתה תעשה עבודה. ‫אם לא יש קרדיסטיקה, ‫לא יש קרדיסטיקות, ‫אתה חיים במדינת ניו יורק ‫או סן פרנסיסקו ‫או לוס אנג'ליסט, ‫אתה רואה מה אנשים עושים. ‫ריאטים, פרקים, ‫קרדיסטיקה, מטרידים, ‫לא אחד עושה כל משהו, למה? ‫זה סאנון וגמורה. ‫מטרידים ללפטיים, אידיאטים, ‫קרדיסטים את המקום ‫ואנשים עושים מה שהם רוצים. ‫הם לא יודעים, ‫הם צחקו לכאמרה ‫כשהם מטרידים ומטרידים את המקומות. אז במקום שלא יש אותרות, החיים שיש שם הן מאוד אפשרית לדברים טובים. הדברים טובים הם בפחדה גדולה. אז כדי להחליט את הערוץ. שנייה, כדי להעביר את הוועדות, זאת אומרת, את ה'וועדה', את ה'אורפנט', להרגיש טובה. למה הם נרגיש טובים? בגלל שזה מאוד קשה לאנחה לשתתף עם ידע שהמורך של אביו או שמי הוא מנסה לרחוץ. למה אנשים חושבים כזה? בגלל שהם לא יודעים. הם לא יודעים שיש להם אמונה. אם הייתה להם אמונה באשם ובתורה, והם ידעים את הפרנציאל, שאין אחד, אף אחד לא יכול ללכת עם כל עבודה שהוא עשה, אף אחד. אף אחד לא עשה, ולא יכול לעשות. כל אחד בסוף יקבל מה שהם חייבים. השאלה שלהם היא, מה היא הדיפנישה של הקהילה בסוף? מה זאת אומרת בסוף? בסוף של יום? בסוף של העולם הבא? בסוף של העולם הזה? בסוף של עשר שנים? בסוף של עשר שנים? בסוף של עשר שנים? מה זאת אומרת בסוף? בסוף זאת אומרת בסוף רחוק. השם יחדיף איפה יהיה הסוף. הוא יכול לתת לאחד עוד עשרה שנים של החיים והוא ממשיך לנסוע אותו הוא כבר יש שאלות רעיונות בפיילה שלו אבל ה' יש לו הרבה תלמידים הוא ידע שהאחד שלו עשו עבודה גדולה הוא נתן לו להמשיך עשרה, שלושה, ארבעה שנים אחד המקום הכי טוב הוא אחד הכי גדולים בעולם בגלל האדם הוא ג'ורג' סורוס עם אחשימו הוא כמעט 100 שנים אחד מהאנשים הכי שטוחים בעולם הוא ראשה מרושה כל כך הרבה מגניבה בא לעולם בגלל האנגלית הזו הוא גדל 33 מיליארד דולר לכל התוצאות האנטי-גדלית לחמאס, לגייס, לחוסיין אובמה, לברני סאנדרס, לכל הלפטים בישראל, שהם עושים ריאטים בתל אביב וקרו את הרחובים. כל זמן שלו, עם אף אקספציה לגבירה, הלכו לרעיונות נגד ה' ולרעיונות נגד האדם. איך ה' יש לכם כל כך הרעיון לדור כזה, כמו ה' סורוס? איך זה יכול? הם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט הם יודעים, זה רעיון שלי או רעיון שלהם, זה רעיון שלי או רעיון של המשחק, זה רעיון שלי או לא יש חיים, אתם לא צריכים לחיות אם אתם לא תלמידים את הרגלות שלי, אלה הדמוקרטים. אז מה קרה? הם לא אוהבים הרעיונות בישראל, בגלל שהם מבצעים על מה שהם צריכים. הם לא רוצים, הם רוצים שהחמאס יגענו. אז איך הם יעזורים להם? איך הם יעזורים לחמאס? בשביל לצערות לנצרות. הם הטרדים. החמאס עובד על נצרות הנצרות. לא בגלל אחר. איזה אנשים חושבים שיש חמאס והנצרות הנצרות יעזורו להם. לא, לא, זה בגלל אחר. הם נצרות הנצרות האלוהות, הם נשיאים של ה' ונשיאים של אנשים. והם עכשיו, איזה קונטרקטור לעשות את העבודה הזאת שלהם. מי? חמאס, ג'יית, חיזבאללה, וכן הלאה. או Black Lives Matter. הם כולם עובדים על האלו-ליברלים. כל האלו-טרוריסטים והאלו-אורגניזציהם עובדים עליהם. זאת אומרת, האלו-ליברלים, עם אידאולוגיה שלהם, ועם אהדה לג'ה, ולמorality, ולמה זה נכון, הם רוצים לנצח את העולם מ-A ל-Z, יש להם אידאולוגיה קרוקדית והם עכשיו יעבורים על כל הטולים שהם יכולים לקבל להם עבודה דרג'ית. אל תשכחו שאני טוען. אין שום דבר שהלפטים נטעים יותר מן הלבנים והערבים. אז למה הם תחזירים תמיד להם? למה הם תחזירים תמיד? Black Lives Matter או חמאס או רכבי פלסטינים או מלווית לרחוב? למה האלה הלכות יהודים ככה? התגובה היא, לא בגלל שהם אוהבים אותם בגלל שכל מה שה' אוהב, הם אוהבים וכל מה שה' אוהב, הם אוהבים ולכן עכשיו הם ביחסים את הארץ הלכיתה, הם ביחסים עם ישיבות, הם ביחסים עם הרליגיה. מי יעשה את העבודה שלהם? הפלסטינים. הם יודעים שאם הם יחזורים ליד חמאס, הם יחזורים להם. כמו שבשבוע 7, כמעט כל האנשים שמותו היו ליברלים לפטיים, ליברלים לפטיים אקסטרמיים. יותר מאחד מהאנשים שהם מוותים היו ליברלים לפטיים אקסטרמיים, שהם עובדים על הפלסטינים, עשוים להם, ביאו להם לישראל, נותנים להם עבודה. קיבלים אותם לדוקטורים, קיבלים אותם לספורטים, קיבלים אותם זמן, קיבלים אותם ספורט. כל מה שהם ראויים, הליברלים הלכו להקבל אותו להם. למה? בגלל שהם הכניסו אותם כדי להקבל אותנו, כדי להקבל הריידים, כדי להקבל אנשים רליגיים, כדי להקבל הישיבות, כדי להקבל כל מי שאוהב את ה'. זה כמו שזה עובד. יש לנו שני כוחים בעולם. השטחים של ה' ואיפה הילדים של השטן? יש לי דבר על זה. הילדים של השטן נגד הילדים של השטן. זאת אומרת, זה בלעדון. כמו שאתה רואה בתוך הדמוניסציה, חמאסטי נאצי טרוריסט, נמצא בצד הלפטי, יהודי גאי-ליברלי, והם בואו לדבר עם פלסטינים. מה היחסים בין הם? אף משהו. הערב יצטרף ויילחם עליו אם הוא יצטרף בידו אחת דקה. אבל עכשיו הם בואו להשתמש. הערב צריך מישהו ללחוץ עליהם, לתת להם זמן ולתת להם את הארץ. הם צריכים מישהו ללחוץ על הרליגיה, לטורציון ישראלי, לטורציון ישיבות, לטורציון כל יהודי. ולנצח ישראל כמדינה יהודית. אז אחד עשה את האחרון. אבל מי יש את הראשון? אלה הליברלים הישראלים. ביידן נתן להם כמעט מיליארד דולרים, 900 מיליארד דולרים בפרק של אחד או שתי שנים, מהעבודה האמריקאית. אני בטוח שרוב האמריקאים לא יתכוון את זה. מה אמריקאים צריכים כדי לשחרר זמן ללפטי-ליברלים בישראל שהם צריכים להתגלגל נתניהו ומדינה שלו ולהביא ללפטי-ליברלים לבית המדינה? עוד דבר שאני לא מבין, מה הם אפילו צריכים המדינה? הם בכל מיני רציונות ישראל, בשביל המקרא. כל החלטה שהמדינה, המדינה רציונית קראתה, היא נגמרה. המקרא עובד עליהם, זה כל אחד, איזה גרופה. אז מה זה חשוב למי יהיה ממלכה? הממלכה הוא פרופסור. הוא לא יכול אפילו להשיג את האנגלית הזאת. מה זה? כן, אבל איך אתה... היא היועצת המשפטית. היא היועצת הלגית לממשלה. היא מנצחת לממשלה ‫לעזור על הממשלה, ‫אבל מה שהיא עושה, ‫היא רק מלחץ על הממשלה. ‫היא לא נתנה לממשלה ‫לעזור על איני חוק. ‫בכל חוק שהם רוצים לעזור, ‫היא מלחץ, ‫היא הולכת לפרחים שלהם ‫בממשלה, ‫ואז פשוט הם נחתו את זה. עדיין עדיין הם רוצים להשיג אותה, היא רוצה להשיג את חברים שלהם בסופריים, הם רוצים להשיג אותי, תעשה משהו, בטח הם יכולים להשיג אותך, אנחנו נמצא בוויטו על זה, זה כמו שזה עובד, אז הם קונטרולים ישראל כמו שזה, מה הם צריכים את הממשלה? אם אתם שואלים אותי, תחליטו את ההלכה, זה לא דמוקרטיה, זה דקטאורטים, דקטאורטים של קבוצה של אידיאטים יודעים, שהם אנשים רעיוניים מאוד, וכל מה שהם קיימו עליהם הוא בעצמם, זהו. והם לא אפילו 5% של הארץ. הרבה ישראלים הם רעיוניים, ואפילו רעיוניים אקסטרמיים. אולי, אולי, יש לכם 2, 3, 400,000 מהם, שהם פרו-פלסטיניים או פרו-הזה. לא כל כך הרבה. למה הלאה מקבלים הרבה דעות? בגלל שהן אוהבות הרליגיה. תראו, זה נמצא ביחד. רציניים ואנשים רליגיים הם בצד אחד. הלאהים ואנשים אנטי-רליגיים הם בצד אחר. אז לפעמים אתה תקבל על הצד הלאה אנשים שלא הלאהים. הם מאוד נגד חמאס, הם מאוד נגד המדינת הפלסטינית האלוהית, אבל הם אוהבים הרליגיה כל כך הרבה, אז הם לוקחים לצד הלאה, בגלל שהצד הלאה הוכחה להחליט את כל הישיבות, להשלים לכולם לעבודה, לעבודה ולהחליט את כל הרליגיה. אז זאת הדבר היחיד שעושה להם ללוקח להם. הם לא אוהבים אותם פוליטית. ‫הם רק לוקחים להם ‫בגלל שהם אוכלו את הרליגיה. ‫הם אוכלו את השם, ‫הם אוכלו את התורה, ‫הם אוכלו את הרבים, ‫הם אוכלו את החסידים, ‫זה מה שהם אוכלו. ‫זה סלט גדול, רבותיי. ‫זה מאוד, מאוד מפתוח ‫מה שקורה פה. ‫אבל פה זה מאוד סימילר. ‫זאת הדברת, דמוקרטים, ‫רפובליקאים, זאת דרטה, ‫זאת הדברת, ‫כל משהו נכון. אבל היחידה היחידה שהיום היא שהמפרש נמינה החקרים לבית הסופר. בישראל זה מאפיה, הם יקבלו מי להכניע. אז הלפטיות תקבלו תמיד את המקום הסופריים, הם לא נתנים לאחד של ריידי לתקבל את המקום הסופריים. לא הייתה לך אף חברה קונסרבטיבית, לא. רק ליברלים אקסטרמיים, כמו ברני סאנדר, יקבלו את המקום הסופריים. 15 חיים יקבלות, כמו ברני סאנדר, יקבלו את המקום הסופריים בישראל. ואתה צריך להתכוון מהם ליותרות ולהיות אובייקטיבי. זה לא יכול. אבל פה, הממשלה יחידר איך לנמינים. אז אם יש לך ממשלה דמוקרטיה, הוא יכול... הוא יכול להשתתף רציונים לבית הקורונה. אם יש לך רפובליקאי, הוא יכול להשתתף רציונים קונסרבטיים, קריסטיים. אנטי-אבומינציה, אנטי-טרור, אנטי-ליברליזם. אז עכשיו יש לך קבוצה במקום הקרוב, שהיא עכשיו הולכת לבריאות. בישראל זה לא יכול להקיים, כי הם מביאים את חברים שלהם. אין חברי ספארדי שיכול לבריאות, הם מגיעים את הרגל שלהם. אין רליגיות, רליגיות באמת. יש איזה פרקים, יש ימאקה כמו בנט. מחלל שבט פותח ימאקה על ידיו. אבל לא רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון אם מישהו שוה לך, אתה לא יכול לעשות שום דבר. אתה צריך להביא מישהו לדפוס אותך שם. אבל אתה לא שוה למישהו שם. אם הם רוצים לשוה לך, תן להם לשוה לך. אתה יכול להגיד להם, אתה יכול לשוה לי בקורד רביניקל. לפעמים אתה תהיה מפחד, הם יסבירים. אפילו העראבים בישראל לפעמים מגיעים לקורד רביניקל, לבדין. העראבים, גוהים. למה? אם הם יותרו דלגה פנינציאלית, הם רוצים ללכת לקורס הרביניקל, לא בגלל שהם אוהבים את הרבים או שהם משפחים לרליגיה שלנו. לא, זה פשוט קטן וקשה. בקורס, יש כל כך הרבה עבודה קרימניאלית, כל כך הרבה עבודה בקורס. זה יכול להיות עשרה שנים, מפה אחת לפה אחת. בקורס היהודי, הם יכולים עכשיו, במילה הבאה, במילה הבאה, חמש, שתי פעמים, ובסופו של שנים, זה מופיע. בקורס הסקולארי, זה יכול לקחת עשרה שנים. עד שתראה את המון שלך, שנים. יש כל כך הרבה רעיון. הבקר לא זוכר שפה שלך, עד שבחירה הבאה, הבקר לא ידע מי אתה. למרות שעברי שלך מתחיל לדבר, הוא כראה עכשיו, איזה עבודה זאת. הוא צריך לעשות את זה בבית. אבל יש להם כל כך הרבה עקבות, הם לא יודעים לספר את זה. אז אתם רואים שהמדענים יצאים לבית החברה, הם לא יודעים מה קרה כמה שנים לפני, הם לא זוכרים, הם לא זוכרים שהם ראו את האנשים. זה כמה רחב זה. הוא סיף בבית החברה, והוא לא ידע מי נגד מי, מי נגד מי. צריך לראות איך הם עובדים על חטאות. אה, אתם נגדים? אה, זה לא אתם. זה כמו שהם. ‫הם לא מפכים. ‫זה כמו... ‫זה כמו שאתה יש שיעור גמרא ‫בשיעור הישיבה, ‫הילדים צריכים ‫למפכים את השיעור. ‫כשהם באים לשיעור, ‫הם צריכים לדעת את הפאגה. ‫בדרך כלל, אחרי דקה, ‫אתה יודע אם אחד מהילדים ‫לא מפכה את השיעור. ‫הוא לא ידע מה קורה. ‫בדרך כלל, למה אני... ‫אני אגיד להם, ‫אם אתה בא לשיעור ‫אחת הזמן לא מספיק, ‫אתה לא יבוא לשיעור ‫השנייה הזאת. אל תרחקי זמן שלך, אל תבואי אחרי זה. אתה בא ואתה לא יודע מה זה הפג'י, מה זה רש'י, מה זה ספורט, אתה לא הלכה על זה? אל תבואי עוד פעם. זו היחידה האמיתית, הם יקרים את הסיפור. אם הם לא יכולים להכניס את השיעור, הם מנסים שהם חייגים. אין משה? הוא בבית. מה קרה? זה לא נשמע טוב. בגלל להיות בשיעור ולראות לי שאני לא יודע מה קורה, זו הסוף שלו. אז היחידה היותה הוא רק לרחוץ לביתה ולהגיד שהוא חי. אתם מבינים למה? בגלל שבאים אחרים הם יותר ליניארים. הוא התפקיד, בסדר, הוא לא התפקיד, זו איזושהי בעיה. אבל זו לא היחידה ללכת. היחידה ללכת היא שהאנשים יודעים שאם הם מפגשים, יש תהליכות לזה. אפילו פה, באוניברסיטה, אם אתה לא מפגש, אתה נפגש. אתה חייב לעשות את כל סמסטר עוד פעם. זה יקשה הרבה זמן ומילה. יש התכוונות לזכויות ולחלוטין. אף אחד לא אומר, אוקיי, אתה יודע את הכול, בסדר, אתה לא יודע את הכול בכלל, אנחנו נתן לך להיות דוקטור בכלל. זה לא עובד ככה. אז רבותיי, אנחנו נזכור לברוץ. אז הברוץ יש עוד מילה. זה בעולם של הספר. אל נקמות אשם. God is the God of Revenge, אל נקמות אופייה He appears, not always He will appear as the God of Revenge, meaning right now He is not the God of Revenge but He will appear one day as the God of Revenge, no? For what purpose? יינשא שופט הארץ, אשב גמול על גאים When האם האדם, כשהוא נמצא במקום הנכון שיש לו כדי להיות, זאת אומרת, על ידי כולם? כדי להיות אדם נכון? כמה זמן הוא יקבל את האשר שיש לו? כדי שכולם יבואו אליו ויודעים שיש לו אף אחד אבל האדם? רק כשהוא יביא את כל האנשים הטובים את מה שהם צריכים. כמו שהאנגליים ממשיכים להמשיך להשתמש, הם לא מתים, הם לא חייגים, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים להשתמש, הם ממשיכים זה לא איפה זה נכון להיות, להשתמש, בגלל שאתה מדבר עם אחד מהמנהיגים האלה, הם משחקים איתך, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אנחנו צריכים תלמידים, כי התורה מגיעה שבאחר כך אף אחד יקבל מה שהם צריכים. אף אחד לא יכול לרחוץ מאשר אשם. אבל אשם זה לא אנחנו. אנחנו עובדים על אמוציות. אנחנו צריכים עכשיו להראות התגובה. אנחנו צריכים להראות את המורחים שהם מתקווים. אנחנו צריכים להראות את הצעירים בבריכה. אנחנו רוצים להוציא את המONEY שלו עם תגובה. אנחנו רוצים עבודה עכשיו, לא מחר. אנחנו לא צריכים תלמידים. כי אנחנו מגיעים לאמוניות, לדלת שהיא עדיין מאוד חיימת, ולרעיון ולגאוי. אתם רואים, כשאנשים רואים שלא יש להם עבודה, הם נחשבים. למה הם נחשבים? בגלל שהם לא יודעים. הם רוצים לראות מה שהאנש האלה נחשב. כמו שהם לא נחשבים, הם נחשבים. למה הם נחשבים? בגלל שהם לא יודעים. אם יש לך אמונה, אתה יודע שאתה מאמין לאשם 100%. אתה לא יש לך דעה בעולם שלו. ואשם אמר, אף אחד לא יצא מה שהם עשו, אף אחד. אוקיי, אז אני חייב, אני מרגיש. אשם ידע מה הוא צריך וכמה הוא צריך לצלם את זה. אז למי זה, קבלו את זה. קבלו את זה, אני לא אפילו בפחד. אתם יודעים איך לפעמים אתם רוצים לשים מONEY למישהו, ואתם משתמשים עם מישהו שאתם יודעים, מישהו של הרבה שנים, מאוד מאוד ארוך. אתם לא צריכים לבחור אם הוא נתן לכם מONEY או לא. אם זה מישהו שאתם לא בטוחים עליהם, אתם מאוד נרגיזים. אתם נחשבים, אתם על הלך לנתן מONEY? כן, כן, אני על הלך, אני מזמין על הבוס, זה, זה. אתם קרואים אחרי שעה, הכל בסדר? למה? בגלל שאתם נרגזים. אבל אם מישהו שאתם נשתמשים אלפים פעמים, והמONEY תמיד נגדל, אתה לא מבחינת עדיין, הנה זה המון, תתן לו לדבר הזה, אתה מזכיר את זה, זה יכול להיות סלטון, אולי במקום של היום, תתן לו למרחק, אתה לא מבחינת, למה אתה לא מבחינת? כי לך זה היה כבר כשאתה נותן לו את זה, אתה מבין? אם אתה לא יכול להתאמין במסנג'ר, אתה מבחינת בלתי פעמים, אתה אוכל את החלטה שלך, אתה נרגש, זה מה שקורה לאנשים. כש... אני אגיד לכם, אני אגיד לכם פעם שהייתה נאציה גדולה, קרימניאלה אוקראינית, איבן דה מניוק, עם אח שימו. הוא מותה כבר, בשנות ה-90. הוא היה בטרבלינקה. הוא מותה 100,000 יהודים עם אדם שלו. זו הייתה האליגציה. הם קרימניאלים לו, הם הביאו לו לישראל, ‫הוא נמצא בקריאה, ‫דוזנים מהאווירות שלו, ‫מסגרתו שזה הוא. ‫אף אחד נפגש, ‫הייתי רואה את הדרמה ‫בקורטון. ‫כן, בטח, זה הוא, ‫אני לא יכול להשכח את ‫האווירות שלו. ‫והוא נראה אוויר. ‫ובכלל, ‫הייתה איזושהי נמצאה, ‫איזשהו דבר על רגלו, ‫שלא נמצא בדקה, ‫איזושהי דווטה. ‫יש לך מילים מבצעים ‫שנגידו עליהם. ‫אחד מהטקניקליים, ‫בחירות, או משהו אחר, ‫אני לא זוכר בדיוק את הדברים. ‫הקהל הישראלי החלטה עליהם. ‫צריך לראות איך התהפכו ‫המחזיקים של ההולכוס. ‫כי תזכרו, זה מישהו ‫שגורם את אבאים שלהם, ‫גורם את אבאים שלהם, ‫אבאים שלהם, ילדים. חברים הכי טובים. אנשים סתם שם וקרואו ומסגרו איזה מונסטר רעיון הוא היה. ובסוף הם נפגשו אותו. הוא הלך לארץ המדינית. ואחרי כמה שנים, ארץ המדינית נחשפה את הוויסא שלו, או הכסף, או כל מה זה היה, ונחשפו אותו. ואחרי זה הוא מותה לארץ אחר. אבל הוא חזק את החיים שלו. לפחות ל-90, הוא היה מלחוץ. ואחרי זה הוא מותה. אז הם אוכלו את הרחובים שלהם, אפילו אחד מהם בא אלי וקרא, וואו, אני לא אשכח שזה יהיה נכון, זה הכניס אותי. איך הם נפגעו את הזמן הזה? אני אגיד לו, אל תהיה מטען, אתה צריך להיות שמח. אתה נכון שהם לא נפגעו אותו. אם הם נפגעו אותו, מה היה יקרה? הם נפגעו אותו בבריכה לפני כמה שנים, ואז הוא ימות, הוא נפגע את המפגעות שלו בעולם הזה. עכשיו, הוא יכול ללכת ליד של ה' ושל ה' אין להם דיסקאונטים, אין להם רעיונות. אתה לא יכול לרעיונות בקורט באבן. ה' בבקשה, תשכח אותי. אתה יודע, אני סליחה, אני לא רציתי. אני יודע בדיוק מה אתה רצית. פה אתה יכול להכניס עבודה. בצד של יודע וויליאמס, במסעדת מנטה. יודע, החיים שלי היו מאוד קשה. אתה מזכיר חברה, כן, כן, הוא נפגש. אוו, כן, אוקיי, במקום של 20 שנים, אתה יכול ללכת רק 2 שנים. פרוביישן. אתה יכול להשם. השם יכול לדעת שכל אדם שהוא מרד, וכל אדם שהוא שם מישהו אחר למרד. בקורט של השם, הוא יקבל בדיוק מה שהוא צריך. למה אתה קרח? הוא קרח, בגלל שהוא לא יכול להראות את זה. למה אתה צריך להראות את זה? אתה לא מאמין שהשם עשה את הדבר הנכון? ונתן לו את הכי גבוהה שאתה יכול להבין? מרדים 100,000 אנשים? מה אתה חושב? זה פעולה ארוך? לא, לא, זה ארוך אלוהים. למה אתה מפחד? בגלל שאתה לא ראה. למה אתה צריך לראות? בגלל שאתה לא מאמין את ה' אשם. חושב על זה. בסופו של דבר, זה כל אמונה. אמונה, אם חברי שלי שאני מאמין מיליון פרסים אומר לי, קבלו את זה, זה קבל, זהו זה. אני לא צריך להראות. אני יודע שבמדע שלי זה קבל. הוא לא פגש את זה. אז אם אתה מפחד בגלל שאתה לא ראה שזה קבל, זו חלוקה של קרדיט לאשם. וזה מה שביא כל כך הרבה נשימה לשלם שלנו. כמעט כל מה זה בגלל חלוקה של אמונה. אם יש לך אמונה, אתה כל כך קל ומחשב. ואתה צחוק. אם הייתה לך אמונה, כשהקהל אמר, בגלל הבטחות בביטחון, אני אתחיל אתכם, אתריכים שלכם, מר דמן, אתם יכולים ללכת. אם הייתה לך אמונה באשם, אתה אגיד, אשתבח שמו. תודה, אשם. נכון? אני יודע שאתה מפגשת משהו יותר קשה להם, מפגשת בגלל הישראלי ותראה טווי. אתם מבינים? אבל זה כל אימושיות, בסופו של דבר זה כל אימושיות. אז השם אומר למשה, אם אתה לא תקבל התגובה אפל המדענים האלה, אנשים יקראו לך בטח שאתה לא מבטיח. אני רוצה שאתה תקבל את העבודה. מה עוד רגעים של התגובה שיש לנו? אז אנחנו אומרים, התגובה כדי להחליט עבודות אחרות, התגובה כדי לעשות עבודה, שהאנשים צריכים להתגובה. שלושה, שלושה סביבה היא לתת להם את האשר שהם חייבים אם ההרוגה לא הייתה עדיתה, השם של ה' לא כל כך פופולר, כי איפה הסביבה? איפה ה' הסביבה שהתורה מייצרת? כשאנחנו כל כך אדומים ואדומים אנחנו לא יודעים ולא יודעים אנחנו לא מאמינים את ה' בתורה אנחנו צריכים לראות את עצמנו ולשמוע ולראות ממש בפנים שלנו כשאנחנו לא רואים את זה אנחנו לא נותנים ל' ה' הכרח שהוא חייבת לא צריך להגיד שהרחבים לא נותנים לו הכרח שהוא חייבת הם עושים משחק הם צוחקים כשאתה מדבר על יד של ה' או כשאתה מדבר על שאלות של התורה או שאלות של הרמב״ם, הם מרחקים אותך. למה הם מרחקים אותך? בגלל שהם ראו עדיין דברים בחיים שהאנשים עשו רעיון ובכל זאת הלכו. לפעמים, עשר שנים, עשרה שנים, שלושה שנים, עשרה שנים. הם ראו את זה כל הזמן. אז אם הם חושבים שאם מישהו עשה מה שהם עשו, בוודאי שהם יודעים שהם עובדים בעבודות, והם נפגשו עם זה, והם ממשיכים לעבוד בעבודות, והם נפגשו עם זה, לפני הרבה, הרבה דקות. אז הם מגיעים לתוך שהם חושבים שיש להם אדם. הוא לא רואה, הוא לא סגר את הסיפורים של הרבי, זה כל סיפורים. בזמן שתמצאו שיש אדם ושתמצאו להם מה שהם צריכים, זה יהיה להם ליטוי. אם הם תלמדו תורה, הם ידעו שיש עקבות בהיסטוריה שה' עבדה אפילו 500 שנה, לפני שהוא נפגש או ניתן מישהו, במקום אחר. אותו רוח. הרוח הייתה להיכנס למלחמה לעוד חיים בכלל. לגבי עקבות החיים, שתזכרו, זה אותו רוח במקום אחר. אשם ידע בדיוק איך צריך להיות הפחדות והרצאה. והוא ידע שמשה צריך לעשות את זה. אז מה קורה? הלשיך הקדוש, רבי משה בן חיים הלשיך, הוא חי 500 שנים במדינת צפת, במרחב ישראל. הוא אומר, המדינים עשו רעיון את אשם או את מדינת ישראל. פולינג פרסטיטוטים בכל מקום יהודים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים ‫בשיטה אחת. ‫תשעים של אלפים מתייחסים. ‫ההשכחה של הטראגיה הזאת, ‫הרעיון, הטראגיה, ‫היא נגד ה' או נגד ‫האנשים היהודים? ‫התשובה? ‫אבל, ‫לא צריך להגיד, זה ברור. ‫הם יכולים נגד ה' ‫שהוא לא רצה שזה תקרה, ובשביל זה, יהודים צריכים למות בגלל מה שהם עשו, אז הם הולכים נגדיהם. זה דובל עבודה. אל שכח הקדוש אומר, המדינים חטאו הן נגד הקדוש ברוך הוא והן נגד ישראל. נגד השם ונגד מדינת ישראל. הקדוש ברוך הוא, למהלך הזמן, הוא מוכל על כבודו. הוא עדיין לא מפגש. הוא נפגש. הוא עדיין לא מפגש אותם. הם חיים. הם עושים מה שהם רוצים. אף אחד... קיבלו את הראשון שלו עד עכשיו אז למהלך הזמן אשם לא מפחד לתת להם מה שהם חייבים מי עדיין נחמד ונצטרך לעבוד עם האנשים היהודים זה למה אשם אמר למשה לא, זה הזמן לעבוד נקום נקמד בני ישראל מעת המדיאנים עכשיו זה הזמן לקבל התגובה למדינת ישראל לבית המדיאנים אבל משה החלט את הדברים הוא בא לדמות היהודית והוא אמר להם, אנחנו צריכים לציג את רבות אשם אשם אמר, אתם צריכים לציג את רבות היהודית משה חלט את הדברים אנחנו צריכים לציג את רבות אשם, למה? אשם מבין על אהביו, אבל אנחנו לא אם אבא שלי רוצה למבין את אמיותו שמורה על ידיו זו היחידה שלו זו אהבה שלו, שהיה נפגע. הוא רוצה להסביר אותו, אבל הילד לא מסביר, הילדים לא מסבירים. הם מאוד נפגעים שהאבא עכשיו לא רוצה לעשות דבר. אבל זה מאוד אפשרי שכשהוא יצא, אחד הילדים יצאו ויותרו אותו. למה אתם יותרו אותו? אני הסביר אותו. אתם רוצים להסביר אותו, זה עובדתכם. אני לא אסביר אותו בגלל שהכתוב במותי האבא שלי בפולק. זאת אומרת, יש לנו פה מצב מאוד מעניין. אם מישהו, במהלך הזה, אשם לא מצפה אותו עשר שנים, עשרה שנים, והוא ממשיך ללכת נגד אשם, במהלך, במידה סוציאלית, להשחק, להפסיק את התורה, כל מיני רעיוניות שהוא עושה, ועכשיו אשם מרחק במהלך שלו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות קטנים. בגלל שאתה יכול לדבר, אם השם לא עושה לו משהו, מה שאתה רוצה ממני? השם לא מפחד להכניס אותו, הוא יתן לו להמשיך להשתתף במידה שלו, כל שבוע, והוא לא עושה משהו על זה. למה אני צריך לעשות? התגובה היא, כי אם אתה אוהב השם, אתה צריך להפוך, כמו פינחס. פינחס לא יכול להראות את החילול השם. פינחס יכול להגיד, מה זה עבודה שלי? זמרי הביא את הגויה, זאת עבודה שלו. הוא עשה חילול השם, הוא יצטרך על זה מה אתה מנסה לי לעשות? אני הלכתי, אני לא רוצה להראות את זה למה אני צריך להראות את הדבר הזה? אני יכולה לרחוץ, שם עלך, אתה שייגץ, אתה קרימנל אוקיי, מה אתה רוצה שלי לעשות? לא, אני צריך ללכת ולמות אותו לגבי השם, אני לא יכולה לתת משהו כזה להקים פה אז הדעה היא רבותיי אם אתה באמת אהב את אבא שלך באפן אפילו אם הוא מגיע למהלך שלא לעשות כשאנשים מגיעים אליו, אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יכולים להסביר לאחד שלנו. הוא יכול להסביר למהלך שלו, או לראות, או להתקדם, למי שעושה רעיוניות אליו. הוא יש זכוי. הוא המבקר, הוא המלך, הוא ידע מה זה נכון ומה זה לא נכון. אבל אנחנו צריכים להתגלגל ולהתגלגל אפרק כל קרימנל שעושה משהו אפרק השם. ולכן, הוא צריך לדעת שזה אחד הכי חשובים של החיים, איך השם מבקש אתכם אם אתם אוהבים או לא. אנחנו אומרים כל יום, שלושה פעמים ואהבת את השם אלוקיך בכל לב אבך ובכל נפשך ובכל מועדיך. הגמראי, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת ברכות, מסכת אתה אומר שמי ישראל ואתה מתי, אתה לא יכול לגבל. אתה יכול לגבל וללכת הביתה. אף אחד לא יתקשר אותך. גדילה, אני לא מבין את האידאל הזה. אוקיי, אני לגבל, אוקיי? יאללה, אתה יכול ללכת הביתה. אתה חיים עוד 60 שנים אחרי זה. לא, אני לא יכול לגבל. למה? ה' אמר לי שאני צריך למות ולא לגבל איזה אידאל. חבל, אנחנו נשאר לך על כל משהו. שמי ישראל, ה' אלוקינו, הופ, הם רצו את ראשו. זאת כל עמות על קידוש השם. זאת מבקשת לכל יהודי, לא רק לראש רבי, אלא גם לנשיא, למחבר, לנשיא שלא יודע איך לראות ולכת, שלא יכול ללכת לבית, לכל יהודי, לא רק לתלמידי חכמים. וואו, רבי עקיבא, רבי עקיבא צריך לעשות את זה. אבא סאלי יעשה את זה, רמבה יעשה את זה, אבל מה הוא רוצה ממני? אני מנובר דרייבר. הוא רוצה לי למות בגלל שהגוי רצה לי לתחתן לסרטון של מוחמד ואם לא, הוא יעשה לי את זה. אז מה עשיתי? אני לא מאמין לו, אני רציתי לחזור את החיים שלי. לא, זה רעיון גדול. רעיון למות. לא צריך להגיד, זה רעיון גדול. אז בכל נפשך, ובכל מעודיך, three things. With the יצר הטוב ויצר הרע, with your life, and מעודיך with all your money. Meaning, if they tell you to commit a sin, any sin from the Torah, eat pork. Give you pork now. Here, came from the grill. Ah, the goyim eats it. Eat! No, no, I don't eat it. Eat! No, eat or we shoot you. אתה לא צריך למות בגלל זה. זה לא אחד מהשלושה סין שצריך לתת לך בשבילך. אבל מה שאתה, אתה צריך לתת להם כל המון שקבלתם בשבילך, לא להתאמין את הסין. אז אם הוא אומר לך, אתה, אכל חזיר, או כמו שהערבים אומרים חנזיר, אכל חנזיר, אני לא יודע איפה הם קיבלו את הנון, משהו ב... בקלאפון שם, אולי הם הלכו כשהם אראו חזיר. אתה אוכל? לא, אני לא אוכל. אני אצלח אותך אם אתה לא אוכל. אל תצלח אותי, אבל יש לי זמן, אני יכול לתת לך. כמה? אני אתן לך 5,000 דולר, אל תמידי. אני לא רוצה לאכול חזיר. לא כפי. אוקיי, אני אתן לך 10,000. לא כפי. אתה יש רק 50,000. חזיר את כל שלך 50,000. אתה צריך מהתורה לתת לו כל 50,000 ולא ללכת מהחזיר הזה. זו אבליגציה. זה לא, אוו, מה זה צדיק? הוא נתן 50,000 דולר לא ללכת מזה. זו אבליגציה. רק יש לך אבליגציה להשתתף תפילין ולפגוש וללכת במים בשעה. אנשים לא מבינים את זה. זה כתוב בתורה, ואנחנו אומרים 3 פעמים, זו אבליגציה. אני אוהב אותך, ה' למה שהייתי צריך למות אותך, אני אעשה את זה בבקשה. אם אני צריך לפס את כל המון שלי לך, אני עושה את זה בקיצור. אם יש לי איזשהו אוהב, אני נותן להם בקיצור לך. אם מישהו מדבר עלייך, מישהו משחק עלייך, אני לוקח אותו, אפילו אם אני צריך למות עליו. זה נקרא זלס לאשם. אז רבותיי, אנחנו כל כך רחוקים מזה. זה קשור, זה קשור אפילו להזכיר את זה. אתה מדבר עם אנשים ואתה חושב לעצמך, מי אנחנו מטרידים? אנחנו בכלל בליגה אחרת פה. אנחנו לא בליגה הזאת. יש אנשים בליגה הזאת, לדרך כלל. אני יכול לדעת כמה שלהם, אבל בפעמון, הם ימותים לרשם. בפעמון. אסטרברם, משה, מלכה? בלי שאלה בכלל. כל כך הרבה זמן שאתה נותן להם לא לעשות מים אחרונים, נשכח את הסין. אסטרברם, משה, אתה לא צריכה מחרונים שלי. זה בסדר. איזה דבר זה? אני אתן לך דולר מיליון דולר, אם אתה לא תעשה מחרונים שלי. דולר מיליון דולר. לא רק הוא לא יקבל את זה, הוא יראה אתכם עם מוזר כזה. תאמין לי, אחרי זה, אחרי שבוע, אתה תבוא לבית. זה כמו נרווח שאתה תהיה. הוא שמע שרקדים מהישיבה ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים זכויות של יוון? זה מה שהם עושים. הם מגיעים לישיבה בלילה, ואחרי לילה הם צריכים לעשות איזשהו אקסריזי. אני צריך לתת שיעור על זה. שתי שעות, תרבות יוון, איך אתם לא מפחדים? אתם מפחדים את האפונת. מה זאת המשחק הזה? מה זאת התגובה? אני נכנסתי. מה? להשכח את האחרון. תסתכל על עצמך. מה מילך אתה? בעולם שלו אתה לא יש לך כאלה דברים. בעולם שלו הוא גרם עם כדושה ועירת שמיים. הוא לא יכול לראות איזו אימציה של כוס. אתם יודעים איך על הדורים, כמעט כאן, אתם רואים? אתם רואים על הדורים? זה נראה כמו כוס? אתם רואים או לא? אם הוא תראה משהו כזה, הוא לא יכול להשאיר אותך לבית עד שתחזור את הכתוב. למה יש לך ככה כתוב? הוא אמר, רבי, זה לא באמת כתוב, יש חלק בזה. זה מזמין לך את זה. בפנים של עצמך, איך אתה יכול לראות את זה? זה עבודה זרה. הוא בא לכאב שלי אחד, אתם יודעים איך כוכבים יש כוכבים, אתם יודעים, כמו רגל. הוא אמר לי, מה אתם צריכים? תרחק את זה. אני אמר לו, תרחק מה? זה, שתיב הערב. יש פה הרבה קרוסים. אמא, זה קרוסים. תעשה לי את זה, תרחק את זה. יש לך עדיין חולי איר, אל תסתכלי. אתם יודעים, הוא אמר, אני לא יכול לראות את זה. זה כמו שהוא היה. אז יש לך מישהו כזה, ובשביל שנייה הוא ימות לאשם, עם אף חלוקה. אבל זה היה גדול ירשמים, ויש אנשים אחרים גם. אני אעשה את זה עם רעיון, לפעמים. איזה אנשים יעשו את זה עם צחוק. וואו, אני רק 50. למות עכשיו? למה, אשם? אתה לא יכול לראות עוד 20 שנים לפני שתביא את הטרוריסט הזה. למה עכשיו? וואו, את הילדים שלי, אני לא אגב. הייתי בדרך לקחת לאחת שלי מיליארד דברים רחקים במידה שלו. הוא לא אמר להלווה לאחת שלו, הוא לא אמר להלווה לבנים שלו. וואו, המדינה רחקה, אני צריך להצליח את המדינה ב-7.00. הם מתייחסים אליי. כל כך הרבה דברים במדינתך. בכל זאת, צריך למות על השם. אבל כדי לעשות את זה עם רעיון, המדינה תהיה אופנית, הילדים לא יגידו ביי ואתם עדיין שמחים, תודה להם שהם נתנו לי איזושהי אשכנסה למות על קידוש השם, איזושהי פריבליץ, איזושהי גיף, איזושהי בונס. כמה אנשים כזה יש לכם, רבותיי? בספנית האוניברסיטה, אלפים אלפים יהודים נותנים את החיים שלהם ככה, למות על קידוש השם. הם יכולים להשיג, כדי להגיד שהם קרישינים. הם נותנים את החיים שלהם והם מתים. בואו נמשיך. אז, עכשיו, ויצבאו על מידיאן. הם מגיעים למלחמת מידיאן. עקיפווה מארבע רוחות. הם סורנדו מידיאן מכל ארבעה דרכים. למה? כדי לבחור שלא אחד ירח. רבינת ענצי נגמרה, הם נפגעו בצד אחד, הם רק סבלו אותם מבחינות של שלושה צד, אבל בצד אחד, בצד אחר, הם נפגעו בצד אחד, שהם היו מסוימים לנסוע. זאת אומרת, פנחס הוא המנהל של הקבוצה, במלחמה נגד סמידיאן, הוא נבחן להשיג האטק, פינחס אמר לסולגים, אחד מהם מנצחי, אחד מהם מנצחי, ואחד מהם מנצחי. אף אחד לא מנצחי. אנחנו נפגשו אותם מפה. נפגשו אותם. החלטה הראשונה שלנו היא להפגש אותם. החלטה השנייה היא לנצח אותם. או אם הם נפגשו, הם לא רוצים לרחוץ, הם יכולים ככה, הם נפגשו, אוקיי, הם תהיו עבודים, עבודים. הם ירחקו איזה מטרות ונפגשו עבודים. הם עובדים לך. אז יש לך כמה אופציות פה. אחת, הם נפגשו, לא יקחו אותנו פה. אנחנו לא נפגשים. אוקיי, בואי תהיה עבוד. שנייה, אתם נפגשו אותם לרחוץ לשלום שלהם, אתם לא נפגשו אותם. טוב לנו, טוב לכולם. למה צריכים לנפגש אותם? נפגשו אותם. האחרון, הם יגיעו ללחוץ אתכם. אה, אתם יגיעו ללחוץ. אנחנו צריכים ללחוץ. אנחנו ללחוץ, אנחנו ימותים אתכם. אז האחרון באמת, זה למותם אותם. אם הם יצאו, זה יותר טוב, אם הם הולכים, זה עדיין יותר טוב. אז זו הענקה של רבי נתן בנגמרה. אתם תרחים להם רוח רביעית, אחד מהצד, כדי להם לרחוץ. אז יש לנו פה מחלוקת. אתם יודעים, וההלכה היא כמו רבי נתן, הרמב״ם, כתוב במלאכים 6, ההלכה 7, כשצרים על עיר לטופסה, כשאתה מגיע כדי להצליח על סי-די ולהצליח, כל סי-די, Do not surrender, do not circle the city from all four directions, only from three. You leave them one side to run away from the city. Anyone who wants to run, you let him run. You don't chase them to kill them. ויצבעו על מדיין, it's written, they are attacking Midian, כאשר ציווה השם את משה. איך אשם אמן משה? איך אנחנו יודעים איך אשם אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן משה אמן הוא אומר, איך חזא לראה שמושה היה מנצח של ה' להרחיב אותם רק מנצחים של 3, לא כל 4? איך אנחנו יודעים את זה? איך רבי נתן רולט ככה? אולי ה' רוצה להרחיב אותם, להרחיב אותם מכל 4 מנצחים? התורה תמימה תגיד, יש לנו בירושלמי, בנגמרה בירושלמי, בשבועי, ספר 6, הלכה 1, יש לנו שלוש פרוסטאגמאות, זאת אומרת אורדורים, שלוש אורדורים שלח יהושע לארץ ישראל. יהושע שלח אורדורים עם מסנג'ר, עם שלוש אורדורים לבית ישראל. לפני שהיה נכנס לבית, לגויים, לנצחים שעובדים שם. קנעני, פריזי, יבוסי, גרגשי, חיווי, כל מהם. יושואה סנד המסנג'ר, אף אחד שרוצה לחיות, הוא מלחוץ לחיות, אנחנו לא נחליף אותו. חזק את הדברים שלכם ולחיות. אף אחד שרוצה להצטרף ולחיות ביחד עםנו, זאת אומרת, אתה צריך להשתתף את שבעה רגלים של נוהא, ואתה לא מוכן לעשות איזה תפקיד של תפקידים בזרח, כי אנחנו באים להשתתף בזרח, כמו שאדם אמר לנו. אז אתם יכולים להשתתף ואנחנו נתן לכם לב ונתן לכם רכבות כמו שאתם חייבים לדבר על הלב של המדינה ישלים לעשות מלחמה כל מי שרוצה ללחוץ עלינו אתם מרוכים ללחוץ עלינו אז יש לכם שלושה אופציות ללחוץ על החיים, להשתתף ולנצח או ללכת ללחוץ עלינו אם אתם ילכים ללחוץ עלינו, אנחנו נרשום דגיר גשי אחד מהשבטים, המדינות, הגירגשי, הלכו. הם חזקו את כל הטיפים שלהם ולכו לישראל. איפה הם הלכו? לאפריקה. לאפריקה. הם הלכו לישראל. ישראל היא אסיה. הם הלכו לאפריקה. טוב. הם נותנים לו עוד קצת גויים. הם נמצאו ונחשפו, הם רצו להחשפות, זו שאלה על ההחשפות, הם היו אנשים מאוד רעים, יש סיפור עם דוד המלך, עם שאול המלך, הם נחשפו, הם נמצאו ונחשפו. 31 רבים של האחרונות האחרונות, 31 רבים, אף אחד, כמו רבים, 31 רבים נגמרו, נגמרו ללחוץ, איך ישהוא ידע שישהו צריך לתת לגויים של ארץ ישראל דרך ללכת? אולי ישהוא לא רוצה להשתתף אותם. הם כולם עדויים של אוהבים. הם כולם אנשים מאוד גבוהים. הם לא גויים טובים. הם כולם עדויים של אוהבים. המדינות השבעה. איך ידעתם שישהו רוצה להם ללכת ולאוהב עדויים שלהם במקום אחר? אולי ישראל רוצה שתבוא ולטפל לכולם מבחינת הארץ. אנחנו צריכים לדעת. איך ישהוא ידע? הייתה זאת בגלל רעיון שלו? בגלל רעיון שלו? או הוא לראה את זה ממשה שראה את זה ממשה? יהושע לראה את זה ממלחמת מדיאן. איך ישהוא ידע? כמו שכתוב, אל מלחמת נידיאן, זו המלחמת שעשה משה לפני שהיא פספסת, והצבעו על נידיאן כאשר ציווה אשמת משה. לכן, הרמב'ם אמר, תראו איך הם חשבו. זה נמשך כמו עבודה של ארה״ב. הם צריכים לחשב על כל דלת, כי כל דלת מניחה את הסיבה הזאת. איך הם ידעו בגמרא שמשה היו מנצחים של ה' לרחוץ את גועים אחד לרחוץ אחר. איך הם ידעו? הם נלמדו מהמלך שלהם, יהושע. יהושע לא הלכה אף פעם בעיון שלו מהמנצחות של משה. הוא היה מלך הלכה, כמו שה' נגיד. לא משה מן האוהל יהושע היה תמיד בצד משה כדי לשביל אותו כשאלדד ומדד, שני רבים באמת אמרו בפרפסיה שמשה מתחיל למות בקרוב ויהושע בנון התחיל להיות הלידר והוא יביא ארץ ישראל לישראל יהושע ראה את זה והוא נפגש מאוד הוא הלך למשה ואומר, בבקשה קווה להם תפסו אותם! איך הם יכולים להגיד את זה? שאתם ימותים ואני אקבל את המקום שלכם ותביאו אותם לישראל, מה שהייתה פרופסיה אמיתית. משה אמר להם, למה אתם מפחדים? אני רוצה שכל יהודים יהיו פרופסים. אפילו אם זה נגדו, הפרופסיה. אבל הוא ראה את משהו אחר. הוא ראה את האמת שיש עוד יהודים עם פרופסיה. זאת אומרת, הם עורכים. אבל יהושע היה מאוד מאוד חייבת לרבי שלו. אפילו אם הוא הוא האנגלית מהפרפסייה הזאת, הוא יהיה רב. הוא עדיין לא ידע על זה. רק אז ה' אמר למשהו, מפני יהושע לקבל את המקום שלך. אבל באותו זמן, כשאלדת ומדעת אמרו את הפרפסייה, יהושע לא ידע, לא חושב שהוא יהיה רב. כי הוא ידע, קודם כל, משהו יש שני בנים. ויש אנשים אחרים שהם בנים יותר גדולים מכם. למה ה' קבל אותו? בגלל שהוא היה נפלא לארץ. הוא כולל את הסינגאג, כולל את הטבע, כולל בנים, כולל לאדם, והוא היה חייבת למשה. הוא לא, לא הלכה אחר כך לנצחות שלו, ולכן, במיוחד על הדעות הזאת, רבי יהושע לא הלכה אף דקה ממה הרבי אמר לו לעשות. למה הוא יכול ללכת ללחם ולעשות דברים אחרים ממה משה עשה? כשאנחנו רואים שיהושע אמר להם, אתם מוכנים לרחוץ, לפני שאנחנו יכולים ללכת ללחם, אנחנו נותנים לכם שדגה אחת לרחוץ, יהושע לא יכול לעשות את זה אם לא ילמד את זה משה. וכשהוא יכול היה ללמוד את זה משה, רק במלחמת מידיאן, לא הייתה לו אחת היכולה אחרת, כי זאת הייתה כשמשה נתן להם לרחוץ. אתם רואים איך זה קורה? אתם רואים מה שישוע עשה? אני אתן לכם דוגמא. אתם רואים לפעמים, הסטודנטים של רב אביגדור מילר, ז'צאל. פחות רבים שהם סטודנטים. ‫אז כשהם עושים משהו, ‫אתם יודעים שהם נלמדו מהרבי. ‫הם לא עושים את מה שהרבי עושה. ‫הם היו עםו כל השנים, ‫אתם עושים בדיוק כמו שהרבי שלכם עושה. ‫הרבי שלי עושה 12 שנים ביחד ‫עם רב בן ציון, אבא שאול. ‫הוא עושה הכל כמו רב בן ציון, ‫אבא שאול. ‫לא יש דבר כזה שהרבי עשה משהו ‫והוא עושה את המצב. או הוא יסכים עם הרבי. לא יש כך דבר, למה? בגלל שבכל מה שהוא לא הבנה או לא נתקע במהבין שלו עם הרבי, הוא יצטרף לרבי, אבל זה פה, והרבי הזה עושה דברים אחרים, וזה וזה, הוא ברגע יכול לעבוד. במילים שלו. אז עכשיו אין יותר דעה. כל שאלה שאני שואל אותו, הוא מרגיש ואומר לי, חכם בן ציון אמר לי, זאת הידיעה. חכם בן ציון אמר לי, לא מהכתוביות, מותו מותו, זאת אומרת, הוא שואל אותו אלפים שאלות. כל שאלה שאני שואל אותו, הוא כבר דיבר עם זה. זה מה שחכם בן ציון אמר. או הוא אמר לחבר שלי, וכו' וכו'. לפעמים, אנשים היום מגיעים לדברים מספיקים. אוו, חכם בן ציון היה מפחד בזה. ברגע, אני מבחין אותו. הוא אמר, זה לא נכון. הוא אמר לי ברור, זה נכון. אין פרבלום לעשות את זה. אמרתי לו, אבל הרבי הזה אמר, הוא היה מפחד בזה. אמרתי לו, אוקיי, אז הוא יכול להגיד, אבל אני אומר לך. אני שאלתי לו את השאלה, והוא אמר לי, אין פרבלום. אבל אנחנו צריכים לדעתי, לפעמים רבי מגיע לדעתה אחרת לשלבים שונים. למשל, היו שני אנשים מנסים לעבוד ביחד בגמרא ובישיבה אחד בא לרב בן ציון אבא שאול וקרא, אני רוצה לעבוד עכשיו בלילה הרמב״ם כראה שבן תורה צריך לעבוד את הלילה שלו, צריך לעבוד כל הלילה אתם חושבים שאני מוכן להתחיל לעבוד יום ולילה? זאת אומרת שאני אשלח מאוד קטן? רב בן ציון אמר לו, כן, אתה היה צריך לעבוד את זה כבר הרבה זמן לדיוק למה תשכחת עד עכשיו? והאחרון בא, רבי, אני גם רוצה ללנת את הלילה. הוא אמר, לא, אתה צריך ללנת את היום, וללנת את הלילה, תהיה עם אשתך, תלך ללאב בזמן נורמל, זה צריך להיות בשעה ראשונה. למה לאחרון הוא אמר, כן, למה אתה חזק עד עכשיו, אתה צריך להתחיל ללנת את הלילה לפעמים, ולאחרון הוא אמר, לא, לא, אתה צריך להתחיל, אלא ללנת את הלילה. כי הוא ידע את המנטלית של האנגלית, הוא ידע את אמא שלו, הוא ידע מה שקורה בבית שלו. יש הרבה עוד פקטורים. לאחרון, זה יצירה אותו, לאחרון, זה יצירה אותו. אחרי שלושה שנים, הוא יחזור ויחזור אפילו את היום. אז חכם צריך להיות מאוד מאוד מאוד מגניב. אמרתי לכם את הסיפור המעורר שאני רוצה להגיד על אבא שלי, שהצטרפו מהאמצעים של אמקור. זאת הייתה קבוצה ישראלית שהצטרפו. היו פסקים 40 שנים לפני. אז אבי שלי עובד שם 40 שנים. והוא היה כבר צריך להצטרף בשנתיים ולקבל עבודה. העבודה הייתה כמעט כדי לקבל מטרה פולית ברמלה, קרוב למטרה, בלי מורגש. זאת אומרת, זה כמעט כדי לקבל מטרה. אבל אם אתה רוצה לקבל מנהלת בירושלים, בירושלים, אתה יכול רק לקבל חצי מנהלת, אתה עדיין צריך מנהל, אבל הוא לא יעבור עדיין, הוא חי. הוא יצטרך לעבוד על עבודה אחרת, כדי לעבוד על המנהל. הוא בא לבין ציון ושאל אותו את השאלה הזאת, הוא אמר לו, כשתה יש לך זמן, זה כשתה יצא ותשאל אותי את השאלה הזאת עוד פעם. אבי שלי כמעט קיבל רעיון. הוא כבר חשב שרואה עם רעיון שלו ומדעים פשוטים, שהוא לא יקבל עמוק. מה? אני הולך להיות בעיה עם העמוק שלו? הם לא יקבלים לי העמוק? 40 שנה אני חזרתי את העמוק הזה. אתה יודע, זה כאילו חדש. כשאתה חזר, הם יקבלים לך עמוק. הוא אומר לו, לא, לא, תקשיב. בעזרת ה' אתה יקבל העמוק. אבי שלי, אדריאל חוצפה, הוא שאל אותו, אז מה ההחלטה? אם אני שואל אתכם עכשיו או שב-2 שנים מאחורי? זו השאלה הזאת, חצי מבחינת בירושלים או מבחינת ברמל'ה? מה זה יותר טוב לי? הוא אמר לו, לא, זה לא נכון. כשתהיה לך זמן, השאלה תהיה... ריאליטה, הלכה. זה כשהם יראו לי מה להגיד לכם. עכשיו זה שאלה תיאורטית. אז כל מה שאני יכול להגיד לכם עכשיו זה לא רלוונטי. כשתהיה לכם זמן ואתם הולכים עכשיו לקחת מבנה, אני צריך להגיד לכם שאלה שיכולה להיות קריטית לשלב שלכם. אם אני אגיד לכם את השאלה הזאת, ואני אקבל אתכם במיוחד עם מורגש בזמן שלכם, ואתם לא תהיו עם זמן, ואתם נפגשו מבנה, ואתם תהיו חיילים, זה עליי. אני צריך לראות מה הם ראו לי בשמיים באותו זמן להגיד לך מה לעשות ומה הם ראו לו? ג'רוזלם ג'רוזלם אני ראשון ראיתי שאלה כשהם שאלו עביל ישיב אחד רבי בישיבה אחד רבי בישיבה הוא בא לעביל ישיבה והוא אמר רבי, אין לי כאלה וכאלה עם הבית שלי, עם הילדים שלי ועולם שלי הוא כך וכך. אני לא יושב מספיק עבודה לגבי חייבתי. הולך לי להגיד על השם כדי לפעמים מירקלים לי כל יום, כל עשרה? או הולך לי לקבל עבודה אחרת? אני רוצה לתעשר ילדים, אבל הישיבה לא יכולה לקבל עבודה טובה לי. היא נותנת לי עבודה מאוד קטנה, אבל זה לא מספיק לעבוד. אז עמיל ישיף אמר לו, אתה הולך לקבל עבודה שהיא לפחות חצי מהמספרים שלכם ולפחות חצי מהמירקלים של ה' אנחנו צריכים לראות איך זה נמצא הוא כבר נמצא לזה זאת אומרת, אל תמיד על ה' לעשות כל משהו מירקלים אתם מתחילים את ה' ולא יש לכם עבודה אחת יש לכם מספרים של 10,000 דולר עבודה, עבודה, ילדים, ישיבות, אוכל, מספרים ואתה מתחיל להשתדל אינסטגרם אינסטגרם אינסטגרם ועכשיו אתה צריך להסתכל על עשרות מיראקלים אחר כך, תמיד, לא תעשה השתדלות אחר כך כשאתה מגיע לפחות חצי מהכספים שלך, אל תקווה עכשיו אשרם יעשה את ה-Share מאוד מעניין אני רוצה מאוד לראות איפה רב אליה שיבגק זה כי אנחנו יודעים בשלב, כמה יותר אתם חייבים לאשם, כמה קצת אישתדלות צריכים לעשות. אישתדלות זאת עבודה שלכם. אתם צריכים לעשות משהו, בגלל שזה כתוב בתורה, כברכך אשם בכל מעשי ידיך. אשם יבלך אתכם בעקבות, בעקבות של ידכם, זאת אומרת, מה שאתם עושים. זאת אומרת, אם אני לא עושה שום דבר, איך אני אקבל בלשון? הבלשון צריכה להיות בקבוצה שאתה פרסמת. אם אתה לא עשה שום דבר, אין בלשון על כל שום דבר. אז כשאתה עושה משהו, הבלשון הולך על זה. כמו שאלישה אמרה לשונאמיט, יש לך איזה אוכל נמצא? היא אמרה, לא, הביתה חלטה. היא אומרת, אתה לא יש... ווסל עולם. הוא אמר, כן, אבל זה חלום. הוא אמר, תביאו אותו. או, יש קצת דקות עולם נשאר. וזה כשהוא עשה את הבריאה שלו. זאת אומרת, זה היה התחילה. והבריאה התחילה על זה, ואז היא הייתה עם יודעה. למה הוא לא יכול להביא את הבריאה שלו לדבר חלום? בגלל ההשתדלות, זאת אומרת שאתה עושה משהו, תראה, אתה עשה איזה פעולה, אני עושה לך ברכה, זה מה שאתה עשית. גם כשמישהו בא לרבי, לשאול על ברכה. הדרך הנכונה להעביר את זה, במיוחד אם זה אנשי סקולר, טכניקלית, אם אתה מבקש את התורה, אתה לא יכול להעביר לאף אנשי סקולר ברכה. אתה לא יכול להעביר. למה כל הרבים עובדים? יש עדיין דרך. ראשון, צריך להבין, למה אתם לא מוכנים לתת סקולר, מחלל שבת, גיי, מרדכי, גביל גדול, אישה שכחה מאוד, למה אתם לא מוכנים להתן להם ברכות? אם אתם תתן להם ברכות שהם צריכים להחזיק יום מלא, זה נגדה להם. כמה יותר הם חזיקים, כמה יותר הם נשארים בעולם הבא. אז זה לא ברכה, זה קרס. בגלל שכל דקה של הליותה, הם יוצאים נגד השם והם מקבלים התגובות. אז כמה רחבים הם חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים לעבוד, כמה טובer זה להם. חייבים זה לא מיוחד לעבוד, שהברכה כמה היא טובה לך. אתה שואל אותי, מה שאתה רוצה שאני ברכה לך בשבוע? מי אומר ששבוע טוב לך? אם תהיה צדיק, שבוע טוב לך. אם תהיה חכם כמו אתה, מחלל שבת, כפי שתמות, כפי שזה טוב לך. כמו אמרה גמרה. שכשהם נכנסים לצלם, זה טוב להם וטוב לעולם. כשהנכנסים לצלם, זה טוב להם וטוב לעולם. יש פחות סין בעולם, ולכן פחות טראגדיות, וכשהאנשי נכנס, הוא לא מקבל סין. כשאדם סקולר נפל את כל שבת, זה מאוד טוב לו. למה? הוא לא נפל איזה סיגרת כל שבת, הוא נפל. הוא לא נחליט את הטווי, הוא לא נחליט איזה מיץ של קפה, הוא לא נכנס, הוא לא עובד על הטלפון. כל הזמן שהוא נפל, זה היה מדהים לו. יש קצת פרקות וקצת פרקות שלו במהלך העולם הבא, כי כל שבת הוא נפל עד 2 ע'מ. מ-2 ל-6 הוא יכול להכניס איזשהו סין, אבל העקב שלו כמעט כל יום השבת הוא מאוד טוב לו. אם אנשים רבים יכולו להכניס על השבת זה מאוד טוב לו, בגלל שכמובן הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא מנ זה גם לא בטוח אם זה טוב לו או לא. כי אם הוא תמשיך להיות קרימנל, להבין לו שיש לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהבין לו חברה טובה ולהב עכשיו אני מותי עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשר אתה שואל אותו לקבל על עצמו איזה מצווה שהוא לא קבל. איזה מצווה. תגיד לו, אני רוצה שאתה לקבל על עצמו לקבל איזה מצווה מהתורה. ובגלל זה אני אביא לך ברכה. אז הברכה תהיה כזאת. מי שברח דה דה דה דה דה הוא יבנה את האנשיה הזאת for the mitzvah that he accepted on himself thanks to the merit of this mitzvah that he just accepted on himself Hashem should bless him to be a fool רכבי בעל תשובה ובשביל זה להחזיר את החיים הטובים ולהיות חי ולהיות בבסיס וכו' אבל זה כל מה שמושלם אתם עושים את הבסיס של הבסיס בשביל אתכם לקבל את עצמכם להיות אנשים טובים ולא להתעורר בגבי האבות שלכם בגלל זה אני אתחיל את הבסיס שלכם ראשון שתצליחו אתכם צריכים להיות צדיקים גם כשאנחנו עושים מי שברח לחיילים, איזשהו מקום, הם לא רוצים לעשות מי שברח לחיילים. אמרנו, אנחנו אוהבים לחיילים, אנחנו אוהבים החיילים, אנחנו אוהבים אותם, אנחנו גדולים אותם, אבל אנחנו לא יכולים לבלש אותם. הרבה מהם לא קבלו שבת, איזשהו מהם גאים, איזשהו מהם... איך יכולים לבלש אנשים שהם יכולים ללכת אל השם? ‫אז יש סביבה לזה. ‫אתה נוסע עוד שניה. ‫כשאני עושה את זה, ‫במהלך שלי, ‫אני עושה ברכה לחיילים, ‫אבל אני נוסע, ‫שהם צריכים לעשות תשובה. ‫לכן אני נוסע אותם. ‫מי שברח את חיילי ישראל, ‫הם עומדים על משמר ארצנו, ‫כל החיילים, ‫הם חיילים את הארץ, ‫והם עוזרים ומספרים את החיים שלנו, ‫הם צריכים לעשות תשובה. והם צריכים להיות בטוחים ולא למות, ויה' יחדש אותם וכו' כו'. הדבר הכי חשוב שאתם צריכים להגיד זה שהם צריכים לעשות תשובה, כי ככה אני מבחן להם שהם צריכים להיות עצמים, זה אפשר, בטח. למבחן מישהו, להשתתף וללכת נגד יה' ולהחזיק יותר זו עצמה. הרבי יתקבל יום לדעת את ה' איך הוא נותן ברכות לאנשים שמותים את ה' כל דקות של הם. אתה נותן לאנשים שמותים אותי? אתה נותן לאנשים שמותים את התורה שלי? אתה נותן לאנשים שמותים כל יום ומגיעים לשבת? אתה נותן לאנשים שמותים אותי ומגיעים לגבים הכי גדולים על הארץ? מה תדעת? אתה צריך להגיד, כן, אשם, אני אוהב כל יהודי. ואז אשם יגיד, אתה קרימנל. רק קרימנל אוהב כל יהודי. מישהו שהוא עורך, הוא אוהב את העורך ואוהב את השחרר. זה מה שהתורה אומרת. זה מה שכתוב ברמב״ם. זה מה שכתוב בכל ספר מוסר, תסתכל, בעורכות צדיקים. אם אתה אוהב את השחרר שמולך את אשם, אתה גם חרר. אם מישהו מדבר עם אבא שלך ואתה רוצה להגיד לו, זאת אומרת שאתה אוכל את אבא שלך. אתה לא יכול להגיד למישהו שמדבר עם אבא שלך כל יום, או להשחק עם קרקע של אבא שלך. אם אתה עושה את זה, אף אחד יתכוון שאתה לא משהו יותר טוב מזה. זה למה שאתה תעבור עם אבא שלך, ביחד עם אבא שלך. אז מה צריך לעשות? אני אעשה כל מה שיכול לי לעשות להחליט אתכם מהחלוטין ולהיות עצמים אבל אני לא מגיע את כל עצמכם הטובים I do not tolerate any of your crimes against Hashem. I don't want anything to do with you. I don't want any connection with you. I don't want to connect with you. I don't want to marry you. I don't want my children and your children to be together. I don't want any affiliation with the wicked. Because the Torah says, סורו מעועלי האנשים הרעים האלה. Run away from the wicked before you drown together with them. ויש הרבה מיוחדים, אוי להרשה אוי לשכנות. אתה חי בבקשה, אתה חי בהם, אתה חייב בהם, כשאני חי בהם, אני חי בהם. למה? בגלל שאתה חי בהם. אין שום מה שאנחנו יכולים לעשות. אז צריך ללכת. הרמב״ם כתב, אתה לא מוכן לחיים בין הבקשים. אם לא יש מקום בלי הבקשים, הרמב״ם אומר, אתה צריך ללכת ולחיים בקו. במידה של השטחה, אין אף אחד שם. אתה ושטחה שלך ושטחה שלך ואישה שלך וילדים שלך, חייבים לבנות במקום. איפה? במידה של השטחה, כמו בדווין. בזמן הרמב״ם, בכל מקום, לא הייתה אלקטריקה, אז זה באמת לא משנה. בכל מקום, אתה חייב לבנות. אם תהיה שטחה, זו שטחה. אז באמת לא יש שטחה. השטחה היחידה היא שבשטחה לא יש אנשים רחיבים. מה של מניין? מה של סיניגאג? מה של יום כיפור או שושנה? להגיע לשול עם כולם, לעשות סליחות? אף אחד מהם מגיע לחיים בין השחרר. אתה חיים במנתן, בבניין עם 50 גייס ו500 מחללי שבת וחלבים ומחלבי אידולים גויים? ואתה מרחק עם כל כמה עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדוי עדו ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ ‎,‎הוא אמר לי,‎ Why? ‎,‎ It stops all the holiness. It's verses in the Torah. Don't think I'm exaggerating here. Everything I told you is written clearly black and white in the Torah. ואהיה מחניך קדוש. You all have to be holy. וראה וחייבת דבר ושב מאחריך. As soon as I see even a tiny lack of מדסטי, קטנה, אישה עם קטנים קטנים, אני לא יכולה ללכת לכאן אני לא יכולה ללכת, אני לא יכולה להכניע את המקום ראשון וראשונה עושים אדם, אשם לא יכול ללכת אליו לא צריך להגיד דברים אחרים אין ירבה איזה חלוקה של רעיון, השכינה לא יכולה להיכנס לדרך הזה. יש כמה אנשים סקולריים, שרוצים קנדס ולפעמים לפעמים בצורה קטנה, הם קוראים לאשם, אשם לא יכול להיכנס לדרך שלהם. למה? בגלל שהם תמיד נקדים. הם לא מגיעים לרעיון. זו המנטלטה שלהם. אז רבותיי, רמב״ם כשאנשים יגידים לך שזה לא הרגע הנכון, שאתה צריך להתאהב בכל אחד, רק תזכרי את הסורס, רמב״ם זה הלכה, זה לא הרגע הנכון. אתה יכול לומר, אוקיי, רכבי הסורס נותן רגע נכון. יש לי רגע נכון אחר מבחינות. רמב״ם זה הלכה למעשה, הסורס של רמב״ם זה הלכה, זה לא הרגע הנכון. צדלו! And the Rambam writes in Ilchot Tshuva, chapter 7, provision 6. Remember, chapter 7, Ilchot Tshuva is 10 chapters. 10 chapters. This is the 7th chapter, the 6th halacha. Before you did tshuva, the Rambam writes, you were hated by Hashem, despicable, משוקץ like a worm on the floor ומרוחק pushed away despicable hated pushed away and abomination four things ותואבה abomination and today after you became religious you are loved and welcome and close and a friend of Hashem ידיד מהנשיא של ה' מהנשיא של מישהו שאתה אוהב ממישהו שמישהו שהוא אביו במהלך נפגע אותו, הוא לא רוצה לראות אותו. אתה נהיה אהב וקטן וחברה. מה שחלט את הסטטוס שלך 180 דגרים? ההתאבות. אז זאת אומרת, אנשים עם אין-התאבות, אין-התאבות להתאבות. להמשיך עם הטבעים כל יום וכל היום. אנשים כאלה נפגעים, ואתה צריך להשתתף מהם, עם אף פעולה. איך אתה יכול לעשות קירוב לדברים כאלה? אתה לא יש אפשרות לעשות קירוב לדברים כאלה. האפשרות לעשות קירוב היא רק לדברים שהם יכולים להכניע אשם. ולהשכח אותו. אוקיי, הם עובדים על עשירות, אנחנו נלמד להם. איך סביר. אז להם, אתם עובדים על קירוב. אבל איזשהו יחסי ליברל, ערב רב, שאוהב את התורה ורוצה לקרות את כל הישיבות ולשכח את השם כל יום, אתם נפגשו אותו למות את העשירות שלו ולהקבל את מה שהוא חייב. אתם לא צריכים להפסיק דקה עליו. You only, in the Torah it says, הוכח, תוכיח את עמיתך, rebuke the actions of your colleague, עמיתך, your brother. In the Gemara I explain, without the Gemara we would not know anything. Who is עמיתך? Someone that follows Hashem. Someone that does not recognize Hashem, doesn't want to hear, doesn't want anything, leave him alone. זה למה שאנחנו לא צריכים להשתתף ברחובי ירושלים ולקרות שבת כשכל האוכלות עובדות. ולשאול אותם. אבל אם אתה יודע מישהו, ואתה יודע שהוא יודע, והוא יכול להכניס אשם, אבל הוא מלא, אז אתה נותן לו כתוב, נותן לו סטודנט, אתה יכול להציג אותו, אתה יכול לדעתו על ידי קירוב. אתה לא תהיה חברו שלו, אתה לא יכול ללכת לרסטורן לאכול חומוס ביחד עםו, אתה לא יכול לנסוע עםו כשני אחים, לא, אתה צריך להשתתף מהו. אתה בצד ראשון והוא כל כך בצד ראשון. המשפט שלך הוא להתחיל בצד ראשון. אחרי זה אתה תהיה קטן עםו ואתה אפילו יכול להשתתף עםו. אבל כמו שהוא נגד אשם, אתה צריך להחזיק את הרשעים. לא כמו שרק אנשים רצו לעשות קירוב עם הרחבים, הם היו יותר חזקים עם הם, והרחבים נגמרו אותם כדי להיות רחבים גם. הרבה אנשים חשבו שהם הולכים להחליט את הילדה שהיא סקולרית היא הוכחה שהיא מוכנה להשתתף על השבת היא הולכה ללכת על אמותים אבל היא צריכה קצת זמן הם התגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להתגלגו להת אתה רוצה לדעת אותי? ראשון, אני רוצה לראות את תשובה שלך. אחרי לפחות שש שבועים שאתה בטח, אתה הולך כל יום ללמוד תורה, אתה הולך לשול, אתה מגיע תפילין, אתה ממשיך את החיים שלך, אתה מנסה ללכת, אתה אוכל את זה, אתה עושה ברכות, שש שבועים במינימום. עכשיו, בואו נראה אם אתה מבטיח לשידוך. אם לא, זה יכול להיות שנה, זה יכול להיות שני שנה, זה יקרה על אדם. איזה אנשים פרוגרמים רחוקים, הם סרטים. איזה אנשים ממלכים מאוד, מאוד מלכים, כמו רחב. אז אתה צריך לבחור, בזמן שהאדם, אם הוא מידים לעשות שידוחים או לא. אבל בטח, אתה לא משתמש בלילה שלא מגניבה. אתה לא משתמש בלילה שלא שומר שבת. אתה לא מתייחס לצבא שאתה לא אוכל כושר או אוכל בלי ברכה, אתה לא מתייחס לה. תגיד לה, אני אביא לך זמן לעבוד על עצמך, תלך למדרשייה לפני כמה חודשים. כשהיא מגיעה מהמדרשייה, היא חודשה, סופו של דבר היא מנגינה, היא עובדת ברכות, היא עובדת עכשיו, אוקיי. מה העקב של מתייחס לצבא למישהו שלא יכול לתת לאשם לבית? אתה רוצה להיות בבית שלך בלי הבית של ה'? אתה רוצה לקבל ילדים בבית שאל השם לא יכול להכניע בגלל שאישה היא תמיד נגד בבית? בגלל שהיא כרסה? בגלל שהיא יש פייסבוק עם 500 פייסבוקים? שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמיש במיוחד, האנשים סקולריים שאתה רואה בעוד שנים, הם לא כל כך אדומים. ללכת ולעבור את עצמם שלהם בקלאבים ובטוחים, הם לוקחים לילדים קטנים, לילדים שלא יש להם דיגניטה ולא יש להם מיוחדות, להם להתאף את אוהבותיהם ואת אוכלותיהם. אבל כשהם יוצאים לתהילה, הם לא רוצים את זה. ומה הדבר הזה? כשהוא יחזור לילדה בקלאב, ו5,000 אנשים לפה כבר הלכו עם אותה אתם שואלים לו האם הוא רוצה להיות אחת ככה? הלאה! למה? אבל היא איתך! אם היא תהיה ככה, אני אותה! למה? תראו כמה אתה אוהב את הילדה! זה לא אוהב! זה פיזיולוגיה! פיזיולוגיה! זה באמת לא אוהב! אף אוהב! אין מרכזה. ברור שאני רוצה שאנחנו יכולים לפסיק את כל העולם, אבל כמו שאנחנו יכולים לפסיק, אנחנו פסיקים. אבל את האנשים האלה, אמרתי ישר, אני לא יודע למה אנשים סקולארים מתייחסים. למה? היכולת שהתגובה תהיה מוצאה זה לא אפילו אחת ל-100. אתה לא תחזור, אתה תחזור ל-100 התגובות סקולאריים. ומנסים לתפוס מאה דולרים שהם פשוט נתנים בשנה האחרונה בניו יורק. תפוסו אותם! תראו איך פשוט זה כבר הולך לתפוסות, ולכרסות, ולרעיון, ול911, ולפוליץ, ולהכרסות, ולרעיון, ולכרסות, ולרעיון, ולרעיון, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, ולכרסות, אתם יודעים כמה אנשים סקולרים כבר ול נפגשו יותר מ-10 פעמים בגלל שהות אמרה 9-1-1 עליהם? אולי בגלל שהם נפגשו או בגלל שהיא עשיתה משהו מטורף והוא עשה שאלות אז היא עכשיו לא יודעת איך להוציא את הסיטואציה כל מיני דברים כזאת אתם יודעים כמה אנשים נפגשו במשך 30 ימים שהם כבר נפגשו? שאני יודע הוא לא יכול להבין את זה, הוא יכול להסתכל על יותר מיד, זה מה שאני יכול להבין. רק ב-30 ימים. שבוע אחר לביתה, איך אבי הלכה מהמזרח, איך אבא הלכה מהמזרח. הוא לא יודע מה קורה. עכשיו הוא צריך להבין מה קורה פה. יש אבא, בואו נראה שהם נתנים כמה שנים. עכשיו אבי לא יכול להבין את זה, הוא יכול להבין את המזרח, הוא יכול להבין את החברה. זו התפקידה לתפקיד. זו התפקידה לתפקיד. פעמים אחרי זה יכול להגיע לתפקיד. הזאת, הזו אישה שישה קמפליקט. זה קטש 22. מהאחרון, היא לא רוצה להתפקיד בגבי האנימל. מהאחרון, היא לא יכולה להתפקיד יום אחד בלי אותו. הוא קח את הילדים לביתה, הוא קח אותם, הוא עושה שופינג להם, הוא נותן להם זמן, הוא עובד על תחילת הכרדות. כל אמא רוצה להשתתף לבית. אז הזאת, האנשים רוצים לחיות בשני עולם. אחד, שהאמא עדיין עובדה עליו בכל מה שהיה עובד עליו. עושים את הטיפולים, הטיפולים, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצות, קבוצ אתם מבינים מה שקורה? היא לא מבינה שזה לא עובד ככה. עכשיו כשהם נחלו, הוא עדיין יחזור לעלות. הוא יבנה לביתה כל יום ויישב עם הילדים קצת הלכת לביתה זה קצת אחרת הסיפור הבא, כבר אתה יכול להראות את הילדים, אתה צריך ללכת לבקר ולבקר ולמנגינות וזה מיוחד ובשביל התשובה הוא לא יישב עם הילדים אתה לא יישב עם הילדים, אתה לא תראה את הילדים והיא מגיעה את הילדים אליו והילדים נטעים את אבא שלהם, הם לא רוצים להשמיע עליו אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה לפעמים, הוועדה יכולה להתחילה בגדול הכי גדול של החיים שלך. אני לא מדבר אפילו על 200,000 דולר שזה קושטה, ואת האצבעות של 500 אנשים, ואת הסרטונים, ואת הווידאו, ואת השפעות, ואת הוועדות, ואת הכרמלות, ואת הרגלות, ואת העבודה, ובחירות, ובחירות, ובחירות, ובחירות, ‫מה זה, סליחה. ‫שבועים של... ‫באמת, סופר מאוד קשה. ‫לא תגידי שאני רגע, ‫אם זה הצליחה, ‫זה היה עובד כל יום, כל דקה. ‫אבל אם זה לא הצליחה, ‫זה סופר גדול. ‫עכשיו, אתה חזק לסקווארט-1, ‫לא יש לך ספאוס, ‫אבל יש לך 100 או 200 אלף דולר ‫לתפס, תפס. פלאס, את כל מה שבאת, צריך לתחתן, לתחתן. קח את הטבל, קח את זה, קח את זה, קח את השטחה, מה אתה יכול לעשות עם זה? צריך לתחתן את האפרקט. צריך לתחתן את הליסטה. איזשהו מקום יקבל אותך במשך 12 שנים, הם לא יודעים. זה בקרדיט שלך. ומה זה? אתה מקבל אלבום, אתה כבר נחלק. האלבום יקבל, אתה לא רוצה להפוך אותו, בכלל. אתה מבין מה שצריך להפוך? ותשעים מנהלות ככה כל שנה. אלפים, כאן, כאן, אלפים קפלים בארה״ב בלתי שונאים שהם מתייחסים לזה. למה? הם מתייחסים בגלל אוהבים רק. נראה טוב, זמן, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במדינת, סטטוס במד אני לא מבחינת. גדולה של הילדה, גודמידות, דבורשן, מירת שמיים. לא רואים שהיא לא ישתנה בכלל? כן, אבל היא מגניבה. תראו איך גדולה היא היא. איך זה יעזור לך בעצמך, אתה מגניב? כמה זמן אתה תשמע אותה? תראו! אחרי שהיא תהיה הלוואי של את החיים שלך ותורצה אותך כל דקות של החיים שלך, זה יהיה הכי גדול שלך. החיים שלך תחזורו למלחמה על הארץ. כמעט כל הדיבורסים נגמרים בגלל שיש לאנשים דמידות טובות. אם היו דמידות טובות, הם ידעים איך לקבל הדיבורס. לפעמים זה לא יצא, מה אתה יכול לעשות? אתה מנסה, אתה נגמר. אתה נגמר. הוא היה עם דמידות טובות. אבל אפילו כדי להשתתף, אתה צריך לדעת איך להיות רבי בגלל, במיוחד אם יש לך ילדים, אתה צריך להשתתף עם האנגלית לרבה של החיים שלך. ילדים, ילדים של עבודה, אתה תראה אותה, אפילו אם היא מתייחסה, אם היא באה עם נשיא שני, אתה צריך להשתתף בקבוצה של ילדים שלך, או בבר מצווה, או בברית מילה של ילדים של עבודה. זו התקופה של חיים. אחרי שיש לך ילדה, אתה נתקע בהם לחיים, אפילו אם תשתתף. אפילו אם תחזורו. עדיין צריכים דברים, לקבל הילדים, לבריא זמן כל מילה. זה הכל, בסוף, התגובה, הצלחה בתגובה, והצלחה של התחזור נכון, זה הכל סוג של מידות, סוג של פרסונליטה של האנשיה. אנשים עם ארגנטיה, אנשים שרוצים לצחוק, אנשים עם איגו גדולים, הם יקחו את עצמם כמו שהם עושים את האחרון להספר. אמרו להם, אתה תספר יותר. אני לא אוקייר, כמו שאני עושה לך דעה. או בגללו, אני לא אוקייר כמה אני ספר, אבל הוא צריך ללכת לברית. אני לא אקבל. מה זה יעבור לך? אם הוא ללכת לברית, אתה לא תקבל תפקיד לברית. אתה תהיה בלתי ברחוב. מה יהיה לך? לא, אני לא מבקש. אני יכול למות. כמו שהם יקבלו מה שהם חייבים. למה אגו? תביאו אותו ל'השם'. כל אחד יקבל מה שהם חייבים בסוף. תזכר מה שאני אומר. אל תפסקו להביא את ההכנעה על חברתכם. הם לא יכולים להרחוץ מהכל. חייבים שהם יקבלו תשובה. או, אם הם יקבלו תשובה, זה אנשים אחרים. אתה לא יכול לזכור את המערכת. כשאחד עשה תשובה חייבה, אתה נכנס לזה. הזמן מגיע. אז, עכשיו, בארץ, אתה לא עושה את האנגלית שלך לנצח. אתה נותן להם אופציה ללכת. אין להם רעיונות קשה, הם חיים, הם יתחילו את החיים באיזה מקום אחר, הוא לא היה צריך להטלו אותם. הם לא רוצים להטלו, הם רוצים להשתתף ולהשתתף בקבוצה שלכם, זו גם אופציה. אם הם רוצים ללחוץ, אתם נותנים להם בלחוץ. אם הם יחידו ללחוץ בבלחוץ, אתם לא יכולים להיות מרצה על אדם שלכם. אלה שתהיו מרצים על אדם שלכם, ימותו. איך הרבה פעמים הילדים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים ישראלים איך שהם רוצים למות, הם חושבים שהם יכולים למות יהודים, הם יכולים ללכת לאבות, זה מה שהם עושים להם. אני ראיתי סרטון השבוע של אישה שהייתה מותית והייתה צחוקת, שהייתה מאוד שמחה שהייתה מותית. מה אתם שמחים? אתם חייבים לתת לילה שישה 20 שנים והיא מותית. מה אתם כל כך שמחים? התגובה היא שזה הדבר. מה אתם יכולים לעשות? אף אהבה על החיים. אינסטה בלט שייטס, איפה שהם הולכים, בלט שייטס ובומבים וטרור וריאטים, איפה שהם הולכים, איתו, רעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעי התורה אומרת, ולא נפקד ממנו איש. כל 12,000 חזרו, עכשיו אחד נפקד. אף אחד לא מותה. זה קרה בכל פעם במדינות? בכל בלחמת הארה״ב, הם חזרו עם אף אחד לא מותה. ביטנאם, עיראק, אפגניסטן. אלפים מותה מותה. ישראלי, אפילו במשפחה של שתי יום, שהיא הייתה תנועה גדולה לכל המדינות העראבית, מילים מישראלים נשארו. עכשיו, אנחנו קרובים ל1,000 נשארים, נשארים, בלי 1,500 ב-7 אוקטובר. אבל 700-800 נשארים כבר נשארו. כל יום הם נשארים, 2, 3, 5, 1, כל יום. יש עכשיו יום אחר, בלי פעמים שהם נשארים. למה הם נשארים? בגלל הלפטי-ליברלים. הם לא נתנים להם להטריד את המקום. אז מה הם עושים? הם צריכים ללכת לדרך, לנסוע לטרוריסטים, והטרוריסטים מנסים להטריד את המקום ולהטריד אותם. למה הם אומרים להם שהם צריכים ללכת לביתה? אולי הם אנשים חדשים שם. אני לא מבין את זה. אנו אמרים לכל האנשים, אנחנו באים להגיד את המקום, יש לכם זמן לרחוץ. לרחוץ! אנחנו לא מנסים לכם להשתתף. חי! הם חי, הם לא חי. אולי חי. הכי שלהם נשארו. אתה חי, אתה מת! אני אמרתי לך, אל תהיה שם, אני הולך לרחוץ את הביתה מחר. את החליטה להשתתף בביתה. מי זו אגב שאתה מת? זאת זאת אגב שלך. אני נותן לך מזכירה, אף ארמי לא מזכיר אף אחד. לא בארה״ב או באנגלית או בפרנציה או בגרמניה או באנגלית או בפרנציה או בגרמניה או בפרנציה בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או או בפרנציה או או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה או בפרנציה ‫הארמיה היחידה ‫שחושבת בפלגים, ‫לך לרחוץ בחיים, ‫בפעמים נגמר, ‫קח את הכבוד ואת הילדים ולך, ‫היא הארמיה הישראלית. ‫והארמיה היחידה ‫שנקראות או ב� קרימנלים במלחמה, ‫הם הם. ‫תראו את האפקרסיה. ‫אז 12,000 קרימנלים, ‫הם כולם הגיעו. ‫ולא אחד מהם קיבל אין להם את כל הכבוד שלו, את כל הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, הכבוד שלו, חשבו על סולג'ר, עכשיו. הוא ממלכת ברחוב, בלבנון, בגאזה. שתים, עשרה שנים, עשרה וחצי שנים. הוא לא ראה את אותו ואת הילדות שלו רק כמה ימים בערב. העבודה שלו מתחילה. זה לא נכון. יש לו כל כך הרבה דמייקה בזכרות. הוא מגיע לבונקר בגאזה, קטעים של עשרות דולרים, מיליארדים דולרים. והוא מגיע בו. והוא יש בו גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל אם הוא יתקבל כזאת הזכויות, הילד ישראלי סקולר, או ילד אמריקאי, או ילד בריטי, או ג כל אחד, אם הוא יתקבל כזאת הזכויות, מה אתה חושב שהצידה היא שהוא לא יתקבל עוד דקה מהזמן הזה? והוא יקבל את המנהל שלו, היי, קבלתי חכם פה, בואי, אני רוצה שתבואי ותקבלו אותו. הראשון, הוא לא מישהו כזה מפחיד. השני, יצר הראי אומר לו, עציק, אל תהיה אידיאט. אתה נכנס לזה, אתה מנסה את החיים שלך כל יום. אף אחד לא נכנס לזה יותר מכך. עבודה שלך נפגעת. אתה ואת הילדות שלך נפגעות ברום, הם לא קיבלו זמן בעוד שנה וחצי, בגלל שאתה מנסה להיות נפגע. הממשלה הישראלית תרצה לך את כל החלטות שלך, לא אפילו 5%. אשם שמים לך מה שצריך, נכון או נכון? אני מבטיח לך, זה מה שהיה במיוחד של כל צולגים שמחזיקים קש. גם ה'יצר הרעה' אומר, מה הריסק? בואו נגיד שהם התחילו שאתה קיבל את המONEY של כמה טרוריסטים. ‫הטרוריסטים הם עצמים ‫הם עצמים. ‫אר-אפת נשארה מיליארד דולר ‫לעבור את אר-אפת. ‫הוא יש אישה. ‫אני לא יודע אם זה באמת אישה, ‫כי הם אומרים שבכלל ‫הוא היה גאי, אר-אפת, ‫אבל הוא יש סופו של אישה. ‫והאישה שלו עשיתה מיליארד דולר. ‫הוא עשה עשרה שנים עכשיו. הם פשוט אמרו על החברה, שהיא לא יודעת עדיין כמה זמן יש לה. איפה ערפאת, הטרוריסט, הייתה? ביליונים דולר, לרחוץ מהאירופאים והאמריקאים, שהם נותנים להם זמן, והם לרחוץ את כל הזמן. חניה, 5 ביליון דולר. סינואר, 3 ביליון דולר. משאל, ביליונים דולר. חיים בקטאר, במדינות, בטחים פרטיים, בגים, כל יום, כשאנשים מתים, חיים בטחים. כל אחד מהם, קדאפי מיליארד דולר, מוברק מיליארד דולר, השאח האיראני 40 מיליארד דולר, סאדם חוסיין 40 מיליארד דולר, פוטין 200 מיליארד דולר, אסד מיליארד דולר, נסרלה מיליארד דולר, יריב לוין, קטנה קטנה במודיעין, אוכלים פלאפל ללחוץ. ‫הממלכה של הנכון בישראל. ‫אני יכול להגיד, ‫המנהל היודע הזה הוא חדש שלי. ‫הוא אמר לי, ‫אתה לא ראה בשבילך ‫כל כך הרבה אנשים מגניבים. ‫הוא חי כמנהל. ‫הוא חי במודיעין. ‫זה פלאפל. ‫פלאפל. למה? ‫הוא עושה עבודה. ‫מה זה עבודה? ‫5,000 דולר בבית. ‫6, 7, זהו. אז, רבותיי, אנחנו גם נלמד עוד דבר מהוויר, שהאנשים שהיו ללכת לויר ורצו לביטחון, הם חייבים את העולם בין הסולגים. האנשים שהם חייבים את החיים שלהם, קיבלו יותר זמן מאנשים שהם לא חייבים את החיים שלהם. אתם רואים, בארה״ב יש איזראלי יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ארה״ב יש איזראלי ללחוץ למלחוץ עם ארוכים, הוא היה מקבל 15-20% אקסטרה. זה נקרא תוספת ארה״ב סיכון. אם אחד שלהם מקבל 300 שקל, הוא מקבל 350 שקל. מה היה האקסטרה 50 שקל? לריסק את החיים שלו. זאת אומרת, החיים שלו קיבלו אקסטרה 50 שקל. היום אני חושב שהם נותנים להם יותר זמן לסולגים. אתה יודע? אבל לפני זה היה ממש לא משהו. ‫הדעה של מישהו ‫שיש עבודה ריסקית יותר ‫בארמות, ‫שצריך להתקבל יותר, ‫זה לא דעה סקולרית. ‫אני תמיד חשבתי, ‫זה משהו שהחילונים עשו. ‫אבל אחר כך ראיתי ‫בפרשת פנחס, שכשהם נחשפו, הם נחשפו מה שהם קפצו, הם נחשפו אלה שהם נפגשו את החיים שלהם יותר והם נחשפים מהעבודה. אין עבודה על זה. אין עבודה עלו. זאת מזכירה לנו את השאלה, מי יצטרף יותר לסביבה של המדינת היהודית? הסולגים שהם מליצים בגזה ובלבנון? הפילוטים? המנהיגים? האנגלית שעובדה במידה של הלילה בגלגולות של לבנון, לוקחת חיזבאללה טרוריסטים, או אנשים שעובדים מ-7 ע'מ במרחק, שחריטים, אוכלים בקפה רחוקה ומנסים ללמוד תורה כל יום, עד 10 ע'מ. אף ארגומנט שבשני האנשים משתמשים בנצח. אינים מנסים לנצח את הטרוריסטים, לספור את החיים שלנו. אם הם לא מנסים לנצח, כולם יהיו מוותים. אין ארמיה, הם כולם יצאים בישראל, מה אתם יכולים לעשות? הם יצאים את הכל. אז אנחנו צריכים צולגים. למה? בגלל שיש לנו הרבה סין. בגלל שיש לנו סין, השם נמצא לנו את הארבעים האלה. הם לא יודעים, הם לא יודעים, הם רוצים לנצח. מי יתן להם להגיע אלינו ב-7 אוקטובר ועכשיו, כל יום? זה כל מה של השם. אז אם היינו כולנו עצמים, הם לא יוכלו להתקשר אלינו. בגלל שהם לא נכנסים, ה' נתן לנו את האנגליות לנצח את החיים שלנו, לרחוץ עלנו, לרחוץ על אנשים ברחובים, לרחוץ עם כאב בן אדם בסטאפ, כמעט כל יום תשמעי משהו. אז בגלל שלא יש לנו כולכל סיאטה דישמאיה והחלטה של ה' בגלל עצמנו, בגלל כל החילולי שבת, בגלל הסיפורות הגאה, בגלל כל האבמנציה והקוררפציה והלשון הרעה והטורציה של הישיבות ביום וביום. יש לנו קצת חלטה של ה' בגלל שהם מפחדים ומפחדים במהלך העולם של ישראל. מפחדים מהם. כמה אתה רוצה לעשות לבש שלך אם אתה נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא למה? החלוקה שלו היא טורציה. למה? היא רשעה מרושעה. מי שרוצה לדבר כזה? תראה איך הוא נראה, תראה איך הוא מנסה, תראה איך הוא שמור על הדברים שלו. כל עולם אחר הוא קרס. אם תראה את הסטטוסים שלו, אתה רוצה לרעש. אתה יכול לראות אותו. אתה יודע מה? אני אוהב אותך, תקבל עוד מילה, אני אמשיך לך עם ההרצאה, ואני אבחן ל'השם' לרחוץ אותך. למה? אתה בגלל הילדים האחרים, זה נחמד, זה נחמד. דווקא עם ה'השם', הוא כל כך זו קצת סיאטה נ נשמעה, וסטאנט הוא הפרסקוט, כל הזמן מפחות שה' לא מפחות לנו כול כך. הוא ממשיך לתת יותר ויותר דקות למה אנחנו צריכים לכל זה להתקשר. תזכרו, זו עבודה שלו. אז הדבר היחיד שהם עדיין חייגים לנו עכשיו, בשלבים שחייגים כל יום להחליט אותנו, זה התורה. בגלל שמרט של התורה הוא דבר גדול. זה לא רק מצווה. 60,000 מצוות באותה שנה, בערך תלמיד ישיבה, זה לפחות 10 שנות ביום, היה 600,000 מצוות מולטיפלו ב-150,000 ל-200,000 אנשים כל יום. הם פרוצו מיליארד מצוות כל יום. כל המדינה לא מייצג עדיין עשרה אלף מילים מצוות, כל מהם קבועים, החילונים. כמה מצוות הם קבועים ביום? אחד, שתיים, שלושים, חמש. כל חרדי שקבוע תורה מייצג עדיין עשרה אלף מילים מצוות ביום. במסגרת המדינה היהודית, זה מה שמשחרר אותנו מהאוכלוסייה. אנחנו יכולים להחליט. זה למה סטאנט נאהב את הבחורי הישיבות ביותר, כי הם עושים להם הכי גבוהה בגלל ארגומות שלו. זה למה כל האנשים חייבים בגלל התורה והישיבות יותר מאשר כל דבר אחר. הם לא חייבים כל כך הרבה בגלל הסינגגגים. הם לא חייבים כל כך הרבה בגלל מקווה. הם לא מלחוץ על הרבה דברים אחרים שמייחסים לרליגיה. מה מייחס אותם? הישיבות. הבחורי הישיבות. הם יכולים להשתתף אותם. למה? כי הם הלחוץ של סטן. סטן מייחס אותם למישיאלה. והשאלה עכשיו, מי קיימה יותר לדמות היהודית? הלחוץ שהם מפחדים את החיים שלהם או אלה שמותים בהועלה של תורה? מה אתם חושבים? מי קיימס יותר לבריאות הבריאות הבריאות הבריאות? אין דבר שבשני האנשים קיימס לבריאות הבריאות הבריאות. הלוחמים, הפוליץ, המחשבים, הם כולם עושים עבודה מפחדת שרוצים את החיים שלהם לבחור אותנו. אין שאלה על זה. השאלה היא מי קיימס יותר מי ששיץ ולראה תורה במינימום עשרה שעה ביום, מי שמייצר 600,000 עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשר מה אתם חושבים? מישהו יכול לדעת את ההתגלגה הזאת, בגלל רבנית? היא תמיד יודעת את ההתגלגה. מישהו יכול לדעת את ההתגלגה הזאת? מה אתם חושבים? התלמידים. התלמידים? מישהו יכול לדעת? מישהו יכול לדעת שהשטח יצטרף יותר מן התלמידים? התגובה היא שזה לא היה צריך לתת לך יותר של חצי דקה להתגובה. אין דבר יותר ברור של התגובה להתגובה. זה כל כך הרי בתורה, זה כל כך הרי בגמרא, זה כל כך הרי ברמב'ם, זה כל כך הרי, זה כל כך הרי בבוקר מוסר. לא יש שום התגובה לתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה להתגובה של האנשים להתגובה שמחשבים את המדינה. להתגובה מי יכול להגיד לי איזה גמרא זה? מי יכול להגיד לי? אתם יכולים לזכור, פעם בפנדמיקה, אני אמרתי לכם, אם אתם יכולים לזכור, כשאני נותן דעות לבית שלי, ב-Covid, אתם יכולים לזכור, כשאמרתי על קוביד, אני מדבר על... כשיש פנדמיקה... כשיש פנדמיקה... כשיש פנדמיקה במדינה... כשיש פנדמיקה במדינה... יש, סטאנט הולך וקיל אנשים, כמובן קוראים לזה וירוס, זה סוף השם, כמובן. אני נותן לך דקה על הסגמרה, תגיד לי לדעתך ונכניס פה, בעזרת השם. תקשיב קטן. אמר רבי יהושע בן לוי, מהי דכתיב, יהושע בן לוי, רבי יהושע בן לוי אומר, מה זה שכתוב בסמס, ספר 122, ספר 2 זכרו, כמעט בסוף הספר, יש 150 ספרים, ספר 122 עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, our feet, our legs, were standing in the gates of Jerusalem. מה זה המעניין של הספר הזה? כמה, כמה, על מי? מי סיימנו את הרגלינו ללחוץ ולגנות את המלחמה כשאנחנו נכנסים לירושלים בגת ירושלים רשי כתוב שהיו עוסקים בתורה שהיהודים היו עוסקים ולראות תורה ובגלל התורה שהם לראותו אנחנו גנינו את המלחמה זה גמרא עם מסכת מקות פאג' 10 זה כתוב, למען ציון לא יחשה ולמען ירושלים לא ישקוט. למען ציון אני לא אשכח ולמען ירושלים אני לא אשכח. עד שאני אשכח להם ככה. על חומותי ירושלים אפקדתי שומרים. כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו. המזכירים את השם על דו מלחם. They don't rest. What does it mean they don't rest the guards? By mentioning Hashem. מה זאת אומרת? בואו נראה את התרגום. מי הם הגארד? מי הם הגארד? אנחנו צריכים להבין. יש כמה גארדים אחרים. כמה גארדים הם האנגלים של ה' כמה גארדים ‫הם אבלי ציון. ‫אנשים שעובדים וקריאים ‫ולהתאם את הטלוויזיה של ירושלים ‫בשנות ושנות ושנות. ‫הם האנשים שעובדים ‫בטלוויזיה של ירושלים. ‫כמו דגמרה אומרה, ‫כל המטבל על ירושלים ‫זה אוכל לראות בתקומתה. מישהו שמורת בירושלים ו17 בתמוז, תשעה בעב, עשרה בתיבט, הוא גם יכול להיות כדי שירושלים תהיה חולקת על המשיח, המסייאה. אלה שלא מורים בירושלים לא יכולים להתראות את החולקת של ירושלים. אני אספק קצת, אני רוצה להגיע לנושא. אז הגמרא אומר ככה, תשמע, אני אעביר את זה לך ונחליף פה. הגמרא אומר, רבנו הקדוש רבי, רבי יהודה הנשיא, האחד שכתב את המשניות, שכתב אותן, הוא היה הממשל של ישראל. אבא משלח לרב עשי ולרב עמי. דעפקון ויתקנון קריאטה דהרד ישראל. רבי יהודה הנשיא, as the president, sent a messenger to Rav Asi and Rav Ami, two big rabbis, that they should come and make a constitution in the land of Israel. They will make laws. Let go and declare that this is the law. And also nominate רבים, ללכת תורה לילדים בישיבות. אז היו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, והיו לבית המדינה, המדינה, והיו ל� והאבומי טולרון ריש, ריש, מטרטה וסנטרה. They will bring them the head of the משמר הגבול, the people that watch the border, the soldiers. Right? You know, those who stand with their swords and bow and arrow, and they guard the city from robbers from entering. ‫הם אומרים להם, ‫אלה הם חיילי המדינה. ‫אלה הם המנצחים של המדינה. ‫המלחמתים שהם מנצחים ‫לריסק את החיים שלהם, ‫לחיילי המדינה, ‫כי אף אחד לא יכול ‫לנצח אותה. ‫הם אומרים, ‫לא רק הם לא חיילי המדינה, ‫הם מנצחים של המדינה. ‫בקרוב, צריך לשאול, ‫זה דבר אחד להגיד ‫שהם לא מנצחים המדינה, ‫אבל למה מנצחים של המדינה? ‫זו גדולה גדולה גדולה. ‫אתה יכול לומר, ‫או, זה לא מה שאנחנו רצינו. ‫תקשיבו לסוף הסיפור. ‫הם אמרו, ‫אלה הם מחריבי העיר. שוב אני אקבל מה זאת אומרת מחריבי העיר אמרו להון, האנשים של המדינה אמרו לרבים, אז מי הם האנשים האמיתיים של המדינה, אם לא אלה? הם אמרו להם, אלה שתלמדו משנה, וגמרה, ותורה, ועור על תורה, ומחזירו את התורה ביום וביום כמו שכתוב, ועגית אבם יומם ולילה Those are the guards of the city. אם השם לא ישמור עיר, שב שקד שומר. If Hashem won't guard the city, no guards like those will ever help. And when will Hashem guard the city? Only when there is Torah in the city and holiness. So who makes Hashem guard the city from attacks? The learners of the Torah. אז הגענו לדבר הזה. אז מי יותר מיוחד? אין שאלה. לפני הרבה מיוחדות בגמרא, התלמידים של התורה, תודה להם, אנחנו כולנו חיים. אנחנו גם נראה את הגארד ואת הסולגים, ויש לנו תודה להם, אנחנו נפגש להם, אין שאלה, אין דבר, ואין שאלה. עכשיו אנחנו צריכים להבין את הגמרא, ואנחנו נחליף פה. למה הוא נקרא להם מנצחי המדינה? אתם יכולים להגיד את הסיפור מאוד ברור. אלה לא האחרונים שאני מדבר עליהם. אלה, כבודם במקומה מונח, הם נכנסים לקרדיט. אבל אני מדבר על האחרונים האמיתיים. או, הבחורי הישיבות. אלה שהם מותנים את עצמם ללמוד תורה ביום וביום. אנחנו מבינים את הסיפור. למה להכניס אותם? להשיג אותם כמנצחים של המדינה. עכשיו אנחנו נראה מי הוא באמת חכם פה. אין משהו בגמראה, זה רעיון. הכל מסוים. למה הם נקראים בין שני רבים הכי גדולים, רבים של רבי? מנצחים של המדינה. לא, אלה שתלמדו, הם האנשים האמיתיים. אבל למה אלה שהם הלוחמים, פטרולים סביב המדינה, כדי להכיר שלא יוצאים רבים או נפלאים, למה הם לא רק המשפטים של המדינה, אלא גם המנצחים של המדינה? למה? מאוד טוב. יפה. בגלל שהמדינה נותנת להם מנצחות ומחשבות באנשים כאלה. וכתוביות של זה, הם לא שואלים לאשם, הם לא רואים תהילים, הם לא לראו תורה, הם לא שואלים, הם לא שואלים בגלל שיש לנו את הכי טוב של ארה״ב. ויש לנו עשרה אלפים מלחמים על הדרך לגזר עכשיו. לא לדבר, ילד. אם אנחנו ידעים שהארמות שלנו היא חסרות, שהן יכולות לעשות כל משהו, אנחנו נשארים עשרה פעמים יותר ל'השם' ונלמד בקרקע, בלתי פעמים. אנחנו לא נחתכם לאכול, למה? בגלל שהחיים שלנו נמצאים. איזו דקה, אנחנו יכולים למות, ונדברים מה ישאר לנו, התקופה עם ה'השם'. כשה'השם מרגיש מהפכה שלנו, הוא יחזור את המדינה לנו. אבל עכשיו, כשיש לנו טראמפ וביבי, וטיבי, והמנהלים הכי טובים, והפילוטים הכי טובים, והמוסדים הכי מדהימים, והסי.איי.איי. מה קרה לנו? תקלע, ילד, הכל מתחיל. הם יצאו מהיאמן. גדול. יש לנו איינדום. ‫הם נפגעו 50 פנות, ‫אחת פגעה באירופה. ‫100 פעמים מהטרמינל 3. ‫המיסל של ימן, ‫גדול יותר מהכל שלו, ‫פגעה כזאת, ‫בשביל הטרמינל. ‫נחשב, כשהגיע ג'אף לטרמינל, ‫המיסל פגע ברחיבה. ‫זאת אומרת, ‫קצת יותר לרעיון, 2,000 מוותים, הכל בבנים, פלאנים, הכל יהיה נחשב. ה' ראה לכם, תראו כמה קרוב הם נחשבו, את ה' ימינית הפרימיטיבית. להחזיר טרוג עם לימון, הם לא יודעים, אבל להחזיר מיסל 10,000 מילים מפה, נחשב 1, 0.0001% נחשב. בואו אני אגיד לכם משהו, כשאתם צליחים להצליח במיסל, אם אתם רוצים לצליח במיסל בבנים, המיסל לא צריך להתחיל 1 מילימטר ליף או ליף, צריך להיות בדיוק 0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0,0, כמה זמן הוא מגיע, כמה זמן הוא יחזור מהצליחה. אם הצליחה היא מאוד קטנה, 1 מילימטר לא יעבור על זה, זה עדיין בבניין. אבל אם הבניין הוא 10,000 מילים, 1 מילימטר, שזה לא משהו, יש 25 מילימטר ב-1 אינץ. 25 מילימטר. זה מילימטר, זה כמו דקה על פנסל. זה מילימטר. אם המיסל הוא חלקה, מילימטר יד או יחד, אחרי 10,000 מילים, יהיה החלקה של... שתי שדות ברחוב. 100 ירד. 80 ירד. 300 פטר. למה? במילימטר אחד. תראו איך היו מספיקים. זאת אומרת שהם נגמרו לפחות מ-1 מילימטר. קצת יותר, קצת קצת, לשדה או לימין, הם נגמרו לימין על הטרמינל. אתם לא רואים את יד השם? מה יכול להיות כזה ברור? זה מזכירה. אני מראה לכם מה יכול להיות לגביכם. אתם באים ללחוץ, הטרמינל מלא מילים אנשים, אתם יודעים, טרמינל 3 בישראל. תחשבו שהמיסל יפה שם ומתקדם ואף אחד ימות. קודם כל, אף ארלין לא יפה לישראל אחרי זה. אף אחד. צריך לבן 20,000 דולר לפלוא עם אל-אל, הטלפונים, שהם יפותו עלכם, לא רק יפותו עלכם. כי לא יהיה קבוצה בעוד עשרה שנים. אף אחד לא יפה לישראל. זהו. אם המיסל יפה על הטרמינל, זה כל כך הרבה לנו. זה למה שהם עכשיו מייצגים, מייצגים רכבים לנצחים קטנים אחרים, נצחים ישראלים, ללכת מניו יורק לישראל. למה? ישראל, ארכיה, חברות חייגות, אבל טובה יותר מלאה, בגלל שהרבה רכבים, הראשון רכבים, הייתה קבוצה. הם לא יצטרך לך 5,000 דולר במדינה עכשיו. בגלל שיש לך אופציון עם אותם ואתם ועכשיו אי-אי-אי-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י-י- זה מה שזה, רבותיי. זה, לדבר שלכם, כל הדברים שאני עושה, זה כל מה שקורה לדרך אחת. מה היא הדרך? אנחנו אשכחים של הרבה רבות. אנחנו עושים אשם מאוד מגניב על הרבה, הרבה דברים, ואנחנו צריכים לדבר עם התהליכות של את המלחמת שלנו. ה'מודסטי', ה'שבת', ה'אבומינציה', ה'אבות', ה'כתובה', ה'דבר', ה'התפקדה לתורה', ה'אבות ללדים חייניים'. לגבי כל זה, אנחנו מביאים על עצמנו רעיון פרובלמים, כמו שכתוב ב'פרשת בחוקותיי'. זה הכל כתוב שם. אם אתם לא תשמעו אותי, אלה הדברים שאני אעשה לכם. כל מה שכתוב שם, קורה לנו כל יום. תזכרו, הערבים הם רק הסימפטום של הפרובלם. הסורס של הפרובלם הוא התקופה שלנו עם השם. אם התקופה עם השם הייתה טובה, הם לא יכולים לראות אתכם. ב-7 אוקטובר, הם הלכים ל-20 מגעים. כל מהם חברות ילדות, חברות חברות ילדות אקסטרמית, שהם עשו להם הרבה שנים, וקיבלו להם לבית, וסיפרו עליהם, וקבלו להם בבית, וקיבלו להם עבודים, וקיבלו להם לבית, וקיבלו להם חברה בבין, והם נתן להם לעבודה בבית שלהם, הם אפילו נותנים להם חברה של הביתה. כדי להיכנס לביתה. זאת איך הרבה חברה היו להם. היו והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הלכים והם הם לא יכולו להכניס הלכים את ג'יפים שלהם, הערבים. אתם רואים בסרטון, בסיכונות, והם איך הם מנסים לחשב איזו עבודה כדי להכניס את המקום. אבל המקום היה שומר שבת, אז הכתה הייתה קטנה. אף אחד מהאנשים רליגיים של השתי הקבוצות התאפסו. עשרה קבוצות אחרות הלפניות היו כל כך מנצחים. עכשיו, כמובן, כשאתם שואלים להם, איך זה קרה לך, הם יגידו, הם נכנסו להשכחה, הם לא חייבים לאשם. זאת חלקת הממשלה. הממשלה לא סגרנו. בנט נתן להם פרמיטה להכנס לעבודה. בלי הם, אף אחד מהמאחורים של אוקטובר 7 לא יקרה. הוא אחד המנצחים הראשונים. הוא צחק באתגר שהוא החלטה לתת לאנשים בגאזה מקווה אז הוא נכניס אלפים אלפים מטרות, נכניס להעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר לעביר 10,000 אל-קיידה לע טרוריסטים מאפגניסטן לדרום טקסים פה. מה יקרה פה באמריקה? מה יקרה לנו פה בניו יורק? זה יהיה את הכל שלנו. ועכשיו, הזה אידיוט מדבר בקבוצה. אני רציתי לתת לאל-קיידה טרוריסטים אהבה. אז אני נתן להם פרמיטה להגיע לאמריקה, להתקיים עם אהבה. אבל מה שלנו? אנחנו תמיד יהיו מוותים. והוא רוצה להיכנס לנשיא עכשיו. ויש כמה מגניבים שתלמידו עליו. ואז הם יגיעו כשקטעה הבאה. אתם מבינים, רבותיי? אז תזכרו, כן, אנחנו מפחדים עליו ואנחנו מפחדים עליהם ואנחנו מפחדים על הערב ואנחנו מפחדים על חמאס ואנחנו מפחדים על הממשלה ואנחנו מפחדים על סליפי ג'ו. יש הרבה אנשים מפחדים. אבל האנשים שהם בעיקר האנשים שכחים הם אף אחד מהם. בואו נשכח את זה. כן, אתה יכול לגלות את הלך שלך שהילד שלך הלכה מהדרך, אתה יכול לגלות את ראש ישיבה, אתה יכול לגלות את הלך האחר, אתה יכול לגלות את הלך המשחק, הוא משחק במוזיקה, אתה יכול לגלות את הילד של החברות, הוא ראה להם דברים רעים בפייסבוק, אתה יכול לגלות 50 אנשים אחרים, אבל אתה צריך להזמין תמיד שאתה אבא או אמא, אתה הוא העיקר האחר במהלך הזאת. אתה יכול לגבים אותו, אתה יכול לגבים הלכת, כל אחד מהם עשו רעיון. אבל בסוף, אם הייתי פרפקטי, אולי זה לא היה יקרה. אנשים אוהבים לגבי אחרים. אשם לא אוהב את זה. הוא לא אוהב את זה. אדם לגבי חווה. מה עשיתי? קיבלתי מהגביה? האנשים שאתה נתן לי, היו מבינים אותי. אני נתן לך חווה, אתה לגבי אותה כבר? למה אתה לא קיבל משחק? אשם סנד הפרפט לשאול, למה אתה לא סנד אגאק, רב המלך? המדינה, זה היה שם לסנד כל כך הרבה גות ושיפ. אנחנו רוצים להשתמש בהם לסנד אשם. המדינה נתנה להם מרצה. כשהוא בא לדוד, הוא אמר לדוד, איך אתה קיבל בת שבע של מוריח איתי, זה לא נראה טוב. בדרך שהדוד אמר, חטאתי לאשם. אני האדם פה, אני אדם. הרבה אנשים לא יקבלו אדם, הם לא יכולים להתגלגל. הם לא נאמינים שעושים את זה בטוח. והם רק עושים את הסיטואציה שלהם הרבה פחות. בגלל שזה כרסם בטורא, מודה ועוזב ירוחם. מה השטפים השניים? לקבל מרצה מהשם, ראשון להאמין, שאתה עשית זכויות, אל תנסה ללכת על זה. אתה נכון, זה חלק שלי. אתה נכון, אני עשיתי את זה. אתה נכון, אני עשיתי את זה. זה כל חלק שלי. 100%, אני אקבל משחק. מודה ועוזב, זאת אומרת, אני לא אעשה את זה עוד פעם. אני נשאר. אני מאמין שאני עשיתי את זה. זה לא יקרה עוד פעם. עכשיו, בואו נשאר אתכם. אתם לא נאמינים, לא נשאר. אתה נכניס, אבל אתה לא נפגש את זה, אתה ממשיך לעשות את זה, אין מרצה. אתה רוצה מרצה? נכניס ונכניס את דרך האלה שלך. ברגע, אני מבטיח שתקבלתי מרצה, זה מה ששם אומר. לא אני, שם. אבל העצר הרע ממלכה כל כך רע. תנפל את האגו. זה לא חלוץ שלך, זה חלוץ שלה, זה חלוץ שלה אם זה לא היה לך, הם לא עדיין לא יהיו פה למה אתה תקבל חלוקה? אל תהיה מגניב, אל תהיה מגניב אנחנו לא רוצים לקבל חלוקה תאמיני, טוב יותר להפוך את האגו ולהגיד שזה חלוץ שלי, חטאתי אתה נכון, אני קבלת חלוקה חלוקה במיוחד שלי, חלוקה במהפכה שלי אני לא קלקולטתי נכון אתה נכון, היצר הרע סורנדר לי, אני קטן, אני צריך לעשות תשובה, אני צריך לפסיק את הרעות שלי, תעזר לי עוד פעמון, אני אעשה כל מה שאני יכול לפסיק את זה, תעזרי לי את הטלפון, אתה לא צריך לפסיק, זה חלק שלי. אם אתה מנהל, פלאמר, אלקטריציון, מכניסט, אתה עשה עבודה והקלטה מגיעה אחרי שתי יום, הרעיון לא מתחיל. במהלך, יש כאלה גבולות. לא, זה משהו אחר. יש עוד דבר שאנחנו צריכים להשתמש. זה לא זה. לא, מה שאנחנו מצליחים, זה אוקיי. אנחנו צריכים להשתמש. אבל אנחנו צריכים לקבל משהו אחר. עוד 500 דולר. לא, אל תהיה ככה. תגידי, אתה נכון, אני מרגיש שהפסקתי זמן שלך. אני לא חלטתי את הסביבה, אני חשבתי שאני חלטתי, אין סביבה, תחלטי את הכאב, אנחנו נחלטי את זה בזמן הזה, אין חלטה אפשרית. בואו נאמין, אם תהיה ככה, הקסטומר יחזק, ויגיד, הנה, קחי עוד קצת זמן. אחרי כל, את יודעת, אנחנו אנשים עוד, אתה עובד כמה שעות, על כל משהו, הוא יחזק בגלל שלא יחזק לך על כל משהו, או לפחות קחי קטע. או, את יודעת מה, אם הוא לא יחזק לך על זמן, אבל הוא יחזק לך תמיד, בגלל שהוא יכול לדעת אתה יכול להגיד לו, לא, זאת חלפתך, אתה לא אגיד לי את זה, אני חשבתי שזה זה, יש משהו אחר שצריך להחליט. מה אתה רוצה? אתה רוצה שאני לוקח את המONEY, אני צריך לרקוד את עבודתי, אתה יודע איך הם מדברים. אין פעמון, הוא יעבור לך את העבודה ולא יוצא לך עוד פעם. ולא יעבור לך את ה-REFERRAL. וה' יחזור את המONEY שקיבלת עליו בפעם שנייה. אתה לוקח את כל הדרך. אתה מבין, בנג'י? אתה היה צריך להזכיר לי את 1025. ‫אבל הוא תכניס אותי תמיד. ‫אתה מנסה, ‫אתה אומר, ‫בגלל שאתה רוצה ‫לקלעה להמשיך. ‫אבל זה כמעט עשרה עד עשרה, ‫עשרה עד עשרה. ‫זה כל זמן שלך.