Live with Rabbi Yosef Mizrachi

אחר כך אני רוצה להגיד לכם שפעמים זה יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי טיילנד, הוא יגי שירי ירושלים, ירושלים, ירושלים, טי ירושלים, ‫תודה. ‫ברוך השם, אנחנו נפגשים אחר כך, ‫חצי שנה. ‫אני תמיד אשמח להיות כאן, ‫עם אתם, במזרח. ‫השאלה שלי הייתה ‫שהקבוצה הזו תהיה ‫להצלחה של שלושה מלחמים ‫שהם צריכים הישועה עכשיו. דניאל בן יהודי סחנה דוד בן יהודי סחנה וניל אל חי בן סארה פרומת השם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם ושם שמור אותם וש פרשות עוב נחמה. Every haftarah will be words of comfort. As we just read, the Sfaradim at least, in Mincha, before the end, it's, נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם. And the question is that we have to ask, why does it have to say נחמו נחמו twice? Nothing is coincidence. נחמו עמי. Why נחמו נחמו? And why אלוקיכם? ‫הוא תהיה אשם, יהודקי ווקי. ‫אנחנו מגיעים מהמקדש ‫למקדש של מרצה. ‫זהו, המקדש כמעט ‫הפגש אותנו. ‫בית המקדש מפגש עד עכשיו. ‫המקדש מפגש עד עכשיו. ‫הספרדים, הם לא אוהבים אצלנו, ‫לא יש מוזיקה עד הלילה. ‫השכנזים, היום אחרי חצות, ‫אבל רבי יוחנן אמר, ‫אם זה היה עליי, ‫אני תעשיתי תשע בעבר ‫על נתן טוב עבר. That's when most of the Beit HaMikdash was burning. Why the Chachamim went with Tisha B'Av? Because when is actually the tragedy happened? In the beginning of it or as it's going? אוקטובר 7, זה היה הראשון של הטראג'דיה. מאוד קטן בבוקר, שמחה סטורה, כולם אומרים אוקטובר 7, אבל מ-אוקטובר 7 עד היום, הסיפור לא מתחיל. הוא ממשיך כל דקה. כבר כמעט עשרה, כמעט עשרה עכשיו. אנחנו במילה וחצי לפני יום עדין או ששנה. וכאן, שני שנים אחרי, יש כבר סוכות, שני שנים אחרי, שמחה סטורה, זה כמעט ער. אבל ברור שבמסורת העולם, אף אחד יזכר את הזמן. מה זה? 7 אוקטובר, למה? כי זה הולך אחרי שבאמת, כשבאמת, הגויים קצת יצאו ממלכת לנצח את בית המקדש. בלתי. הבבלים, הבבלונים, הראשון, הרומנים, הראשון למה שהם, אחרי כמעט ארבע שנים, יותר מכל שלוש שנים, היו מנסים להצטרף לירושלים, הרכבים היו מנסים להפסיק אותם היו מנסים להצטרף, היו מנסים להפסיק את הרכבים והיהודים חייבים להפסיק הרבה מהם הם היו מאוד מאוד פסטרידים התחלו עם אח של טיטוס עם אח שימו הוא לא יכול לעשות את זה ואח שלו קח את טיטוס והוא היה מנסים לעשות את זה למה בסופו של דבר זה קרה? סעודה גמרא ניתן לנו כמה סיפורים קמצא ובר קמצא הסיפור של הרבי אבל מישהו מבין לו לתחזיר את אבא שלו, הוא אמר, אבל אני לא יש לי זמן לתחזיר אותה לקטובה, הוא אמר, לא לדעתי, אני אשתן לך זמן, אני אשתן לו זמן, הוא התחזיר אותה, הצורך הזה קח אותה לביתו, והיא הייתה אוכלת ביחד ומשחקת עם הם, אוכלת, והרבי לא יכול לבחור את המשחק, הוא נהיה עבודה שלהם. וכשהוא היה משחק אוכלים, אתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה רגע יפה לבריאה, ואתה והיא נשמעה את המשחק. זה קשה להבטיח שהאנשים יצאים לדבר כזה של ארגנטיה, של מגניבה. וזו אחת הסביבה למה. אני יכול לתת לכם הרבה סביבה. אם אתם קולקטים את כל המדרשים, את כל הדברים של חזאר, יש לכם הרבה סביבה למה. אחת הסביבה היא בגלל שהייתה בצד ארץ ישראל, בצד ירושלים, והם היו מגיעים לצד אחד. הייתה הרבה יודעה בברנזה היו מגיעים את כל היודעה אם היו לא מגיעים אחד לאחד, היודעים עם ההתנגדות שהיו הייתה, הרומנים לא יוכלו לקחת ירושלים הראשונה שהם קחו ירושלים זה בגלל שהיינו נותנים להם על פלאטה גולדה עם את הפלאטה שלנו ואת המדעות הטובה וזה בדיוק מה שקורה עכשיו בדיוק תחשבו שהמלכות המדעיות נלמדו מההיסטוריה, לא להתגלגל את המשטרות האלה. מלכות מתגלגלת את המשטרות האלה שתי פעמים. מלכות, אנשים עושים משטרות, אנחנו לא אנג'לים. אחרי שהפעם הראשונה שאתה יכול להתגלגל את המשטרות האלה, אתה צריך להבטיח, לא להתגלגל את המשטרות האלה. איך אתה יכול להתגלגל את זה עוד ועוד? זה נהיה עד 2,000 שנים, כל גניבה, את הדבר האלה. זה מה שאני כל הזמן אומר בקבוצות שלי, כשקבוצה הראשונה קדימה, אנחנו נותנים לאחד את הצעירה של הדעה. אתם יודעים, אנשים נשכחים, נשכחים להשתתף או להשתתף. אם זה יקרה עוד פעם בקבוצה, האחרון הוא כבר מגניב. או חצוף, one of the two. Because you already saw that it happened a minute ago next to you, to someone. What's the first thing you have to do? To check that you put your phone on off, you don't want to disturb the shiur, shiur Torah. The Gemara say someone that stops from shiur Torah, אפילו כדי בליעת רוק, to swallow his saliva, מאכילים אותו כחלים רטמים. That's the words of the Roli Chazal. Not me, I didn't write the Talmud. זאת אומרת, אם אתם צריכים לצחוק את הסליבר, זה לא משהו שאתם יכולים לעשות אבל זאת אומרת, אם אתם חסרו עוד חמש שניים ללא סביב הוא מתחייב בנפשו. You walk in the street and you see a beautiful tree and you say מה נעה אילן זה? What do you mean? I'm complimenting Hashem. I'm impressed. I love what I see. I admire the artist who designed this tree. What am I doing? חס ושלום, אני כופר. I encourage kefira against Hashem. No, I'm giving him a compliment. I'm praising him. כשאתה ממליץ אותו עם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עולם עול זה לא צריך להיות 1% של גודל, אבל זה ככה שהעולם נהיה. אבל בואי או בואי, אם אתה מנסה להחליט את הגולד עם הסלווה, זו אינסולטה. אז זאת אומרת, אפילו אם אתה משחק את התפקידות שאתה מנסה לתפקיד ה' לשם משהו שזה לא כל כך טוב, שבותם מנסים לתפקיד. אבל אתה עדיין ממליץ ל'השם ללמוד תורה ועכשיו אתה ממליץ ל'השם לראות את הקריאה שלו שבשביל אנשים רעיונים זו עבודה גדולה אם מישהו לא מלמד תורה, הולך ברחוב והוא נפגש מבחינה אתה יכול להגיד, ברוך השם, אחר כך הוא נפגש את זה בגללו! אבל למישהו שחיים הוא תורה, הוא רוץ לראות את החברה אתה יכול להגיד, בשבילי כשאנחנו מדברים, אנחנו אומרים שני ברכות לפני קריאת שמה. למה? שני ברכות יכולות להיות מסוימות. ברכה לפני, ברכה אחרי, הכניסו. למה צריכים שני? מה זה שני ברכות? שני הן מבחינות השם על קריאתו, את האוניברסיטה, את הגלקסים, את המון, את השם, את הסטארים, זאת אומרת, אנחנו נפגשים על קריאתו. והשני, אנחנו נפגשים מהתורה, שיטת רמב״ם ושיטת רשי רמב״ם אומר, רמב״ם מדבר עם האנשים העולמיים, את רוצה ללכת לדבר עם השם, את רואה את הקריאה, את רואה את הגוף, את רואה את המטרה, את רואה את האנשים, את רואה את העולם, את הגלקסים, את השם סו מרום מנכם ורום מברה אלה ואתם נפגשים כל כך בקריאשם, אפילו כשאתם רואים את הארנג' ואתם רואים איך כל הגבולים ביניהם הם בכל זאת דרך, ואיך זה נפגש בכי יפה, 360 דגרים, וזה מפגש עם השל, עם הפילה, כדי להחליט את זה, וככה זה יוצא מפה, מפה של אף שום דבר, ואז יש אלפים דברים. אינטרנטי, והחלטה היא חלטה חיים. החלטה יש רעיונות, החלטה מבינה מי שאוהב אותה ומי שאוהב אותה. אתם לא יודעים, אני יודע שיש לי חלטה בארץ ישראל, כמעט שבע שנים היא לא נותנת לי חלטה אחת. אני חלטתי לימון, ואני חלטתי חלטה. הלימון, פעמים אחרי זה, פששש, חלטה של לימונים. חלטה אינטרנטית. אנשים באים, חברים, כולם מגיעים, יחזרו ללמוד, פגשו על הרגל. ארגונים, אף משהו. עכשיו אחד ארגון. אחת עשרה, שתיים, שלוש, ארבע, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, ש מנגן אותו מה זאת אומרת? הוא אמר, תגידו לו, שאם בפעם הבאה והוא לא יביא חבורה, אתם יכולים להחליט אותו, אתם לא צריכים אותו והכל יהיה בסדר הוא אמר, תגידי לי, אני לא יודע לדבר על השחקים הוא אמר, תקשיבו, בשול שלנו, בחולון, הייתה לנו חולה מנגו גם לפני שנים, לא נביא אחד מנגו אחד הם בא לידי שלי, מנגן את החולה פשוט, התחלתי לתת מנגוס, כל החברה באה, זה מגניב חניגה. אתה צריך לראות. אתה יודע, מה אנחנו צריכים לתת? הכי קורה, אני מדבר עם העולם. זה לא יהיה הראשון. אתה יודע, אחד, הוא התגלגל. אני אגיד לו לביתו שלו, הוא אגיד לו, אנחנו צריכים, ההתגלגלה היא בנברג, זה 1 ע'מ. הם כולם מלחמתים ממלחמה, אתם יודעים איך זה קורה. הם לא יודעו עדיין לאכול משהו. הוא אמר, עכשיו אנחנו צריכים ללכת לקוטל. אנחנו נלך לירושלים. הוא אמר, מה ירושלים? זה 1 ע'מ, אני מלחמת. יכול לנסות ללכת למראה הבאה? הוא אמר, לא, עכשיו. לא, בבקשה, אל תעשה את זה לי, אני כבר נפגש. עכשיו! אבא שלו אמר לו, מה קורה עםך? למה צריך ללכת לקולטה עכשיו בשעה אחת? מה הרעש? מה זה כל כך ארגנטי? הוא אמר, אני רוצה שהיא תתעסק לדבר עם השטחה מהראשון. אתה מבין? זה כמו שהרבה אנשים חושבים. אז אני אומר, אתה יודע מה? הייתה לגבי הלילה. אני נסתכל עליו, החברות לא הייתה. אני התחלתי להגיד לו, תשמע, אני הולך עכשיו, אחרי שלושה שנה אני אחר. עוד פעם כשאני רוצה לבוא, אם אני לא רואה ארנג'ס עלכם, זו הספקה, מוט יומט. רבותיי, עשינו את זה בסרטון, לפני ולאחר. אני רוצה לבוא שלושה שנים אחר כך, מבחינות. אני רואה שהטבעה התחילה כל כך פרפלית, גדולה גדולה. אמרתי, אמא, מה זה? מי הכניס את הטבע? הוא לא היה מבין מה קורה. אני באה קרוב לזה, פול של ארנג'ס. פול של ארנג'ס. הוא נפגש. אין שחק. אחרי שאני אראה את ההיסטוריה בסרטון, את יודעת כמה אנשים מכל מקום בעולם שם לי אי-מיילים? הטבעות שלך עובדה יפה. יש לי עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד שתיים, שבעים שנים. נזכר למה שאמרתי, אז... למה צריך להיות נחמו נחמו? שני פעמים. התגובה, רבותיי, היא כי בעצם בישם יש שתי מודות, מידת הדין ומידת הרחמים. הסיטואציה הייתה כל כך טריפה, שגם מידת הרחמים נכנסו. שהטראגיה צריכה להתקדם זאת אומרת שלא היה משאנגר על כלל ישראל במיוחד אתה יודע איך זה קורה, סטאן, סמידת עדין, הוא בא, הוא מבקש טראגיות, מבקש גבוהה הוא הפרסקוטר, ואז בא מיכאל שר ישראל והוא מביא הרבה פרוטקציה, כל מה הוא יכול לעשות. תראו, תורה, עמל התורה, תינוקות של בית רבן, צדקה, גמחים. זה הרבה דברים טובים. אם נכנס לסיטואציה שההחלטה לא יש לנו משהו לסביר אותנו מזה מטורף כזה שהם הולכים לגמור אנשים. בביתר, החלטה הייתה נכניסה כמעט לבית האנשים. התחילות הייתה מלחמת בלחם, זאת אומרת, כמו רחבים של בלחם, היו מגיעים יותר מיליארד יהודים ולמה? למה היו צריכים לעשות את זה? בגלל שכשהם התחילו להצליח על ירושלים, היו שמחים. אתם יכולים להבין את זה? זאת אומרת, כשהיה 7 אוקטובר, במדינת הצרפת, תחשבו שהאנשים של הנכון בישראל יפגשו פרטי. זאת אומרת, זה היה רעיון מאחורי היום. יש לנו הרבה חודשים ביחד. יש לנו הרבה חסרים ליברליים שהם עושים כל מה שהם יכולים לנצחנו לנצח כועסים עם האנשים שלנו, עשוים להם, קוראים לב למונסטרים, אם יש להם יום טוב או לא. דברים מזכירים. אבל בעצם, כשאנשים היו מנצחים, ראיתם אף אחד בישראל, במיוחד עם הערבים, שמח? למה בטארדה הם שמחים? כי הם היו צריכים ללכת לאליאל הרגל, אנשים מירושלים היו צריכים ללכת ולרמות את החיים שלהם, לרמות את החיים שלהם ולרמות את החיים שלהם. איזשהם של החיים, הם היו צריכים ללכת פרסימון אויל, זה נשמע כמו פרסימון. הם היו צריכים ללכת אליהם, קודם כל, ואז הם יודעים להגיע, בגלל הצחוק, להגיד איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, וההיסטוריה של קמצא ובר קמצא היא שונה, שונה ממה שאנשים מבינים. אבו ויגדור מילר זאצל, יש לו כל מיני דבר טוראים על זה, שהבר קמצא הוא נפגש מהמפגש, אחרי שהוא שואל לבן את כל המילה, בבקשה, תרחבי לי את האשה, אל תשכחי לי בפולק, אתם יודעים את ההיסטוריה. אבל בסופו של דבר, כשהוא נפגע, וכל הרבים היו שם, זה נראה מאוד רע. מישהו מפחד את יהודים במרחב, מלבין תמי חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. כאילו שופך דמים. ותלמידי חכמים, שכל אחד מהם נכון כאלה תלמידי חכמים היום. והם כולם יושבים ואוכלים סופו שלהם. אף אחד לא יצא ויודע, תפקד, בבקשה, אתה יודע. איך זה יכול להיות? היום אני לא חושב שזה יכול להקיים. קח את כל הרבים שאתה רוצה, קח את ה'מודרן', קח את ה'סטריקט', קח את כולם לתהליך, ומישהו יתחיל להשיג את היהודים, אפילו רשע, אפילו מחלל שבס, תתחיל להשיג אותו, להתחיל להשיג, והרבים יצאו ויצאו לצד, לא עכשיו, אתם מפחדים בפולק, אתם באמת חשבים שהחכמים יבואים כל שעה שם ולא עושים משהו על זה? היה רגע לזה. זה היה חסר. הוא היה סניג'. הוא היה האחר שהלכה לרומאים ולהגיד להם כל הסקרות של החכמים, איך הם הולכים בגלגל שלהם ומתכננות. אז מהרגע שהוא נפגש, כולם ידעו, שהציבור הזה הוא לדעת להשיג כלל ישראל. בגלל החסר הישראלי, אף אחד לא יכול להגיד שם. אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים להצליח מהם, אנחנו צריכים It's written in a Gemara, ואהבת לריחה כמוך, ריחה למצוות. להצליח מי שעושה מעשה עמך, מהם, שומר שבת, someone believes in Hashem. Everyone אנחנו צריכים is a sinner, unfortunately. Here and there we commit sins, השומרה, this, that, you know, everyone with his weakness. To take a person and expect that in his entire life he did not commit any sins, I wish, but it's a little bit too optimistic. אבל אנחנו לא מדבר על מישהו שמאז שמאז נפגש את אורותו, יצר הרע ועברה לתאבון ואחר כך הוא נפגש את זה והוא נפגש את השם אנחנו לא מדבר על הזה מיוחד אנחנו מדבר על אלה בשיטה שהיום יש להם רק איזו מישיאנה לנצח את התורה, לנצח את השבת, לנצח את הישיבות כמו שאתם יכולים לראות עכשיו בארץ ישראל זה כל מה שהם חיים לזה היום אתם יודעים את החברה, הם אומרים שכל אברך, שאימא שלו הולכת לעבודה, והיא צריכה להכניס את הילדים לבית החברה, זה מיוחד בממשלה, הם מיוחדים, אני לא יכול להגיד, לפחות מלמעלה ממה שהם צריכים. בגלל זה היא יכולה ללכת לעבודה, להכניס את את המעבר, להכניס את את המעבר. אז עכשיו הם אומרים שכל אחד שלא יכול ללכת לעבודה, לא יקבל שום עבודה מהממשלה. תרוריסטים ערבים, שהם נמצאים באוניברסיטה וקוראים את זה ליהודים, יקבלו 104,000 שקל מהממשלה. כל תרוריסט ערבי יקבל את זה מהממשלה. התרוריסטים שהם נמצאים בפחדה עכשיו, במשך לרחוץ אותם, הם יקבלו אותם בפחדה ויישבו להם אוכל. עבודה מהממשלה, כמו ביטוח לאומי. טרוריסטים. הם מקבלים זמן בגלגל. הם יושבים קנטין, יש להם כל מיני דברים, זה קשה להבין. מישהו שחיים את העולם כל יום עם את התורה שלו, הוא מנסה להתאר, לוקח אותו כמנסטר, לוקח אותו כמנסטר. והם עושים כל מה שהם יכולים לנצח אותם עם אף מרצה, לנצח את הילדים האלה. הסודנים והאריטריה הם הטרוריסטים שהם נפגעו באיזראל בלכות. הם נקבלו את צוות תל אביב. גדולים גדולים! הם עובדים עם ארוכים וכדורים ו... דברים מגניבים! הוא לא יכול לעבוד בשאר תל אביב. הוא לא יכול לעבוד שם. אם אתה יכול לבוא שם, אתה נפגש את כל הזכויות שלך, אם אתה יכול לבוא חיים. לא להסתכל. זה עדיף לגזע. זה כמה נחמד. והם מנסים אתכם ולא מנסים אתכם, תכניסו אותם. זה קשה להבטיח. יותר מ-100,000 טרוריסטים באו מסודאן, אחד מהמדינות הטרוריסטים הכי גדולים בעולם. את הילדות שלהם יכולו ללכת לדייקר, והממשלה עובדה על זה. הם אילגרלים בישראל. אבל אלה שהם נפגשים בישראל ומנסים ללכת לתורה, הם קרימנלים. אז הם אומרים להם, אוקיי, קחו את הסודנים. הם גם לא יכולים ללכת לארמות. ומה על הערבים הישראלים? הם גם לא יכולים ללכת לארמות. אז מה זה המחשימם, הקוראת, הכי גדול של המדינה היהודית במסך ההיסטוריה? זה ה-15 חייבים חייבים ללכת לארמות. מה שיש להם? התגובה? לא עובדו עליכם. כמו שאתם לא יושבים. הם לא יודעים להתגובה. אמרו להם, אוקיי, אם אתם לא רוצים שהחרדים יקבלו דייקר, מה על הערבים? הם גם לא יכולים ללכת לארמות. אם אתם מגיעים למזרח, דמוקרטיסטים, הם לא יודעים. אז מה שאתם רואים? שהאנשים שהם קיבלו ישראל, הם האנשים הכי גדולים שלנו. בכל מדינה אחרת, זה היה כבר פוגרום הרבה זמן לפני. הם יהיו מותים. בכל מדינה אחרת, הם יהיו מותים. בגלל שהאנשים ידעים שהאנשים האלה מטרידים את המדינה שלנו, מטרידים את החיים שלנו, מטרידים את המערכת שלנו. הם יכולו לעשות ריאטה, הם לא יכולים להוציא את הביתה שלהם. מבסטים יצאו ונפגשו ונפגשו את הביתה שלהם. רק בישראל הם עושים כל מה שהם רוצים. איך זה יכול להיות? השם אומר ככה, מאחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. משה רבנו החלט להוציא אותם מהמצרים. הוא לא שאל השם ראשון, They joined the nation. And the Zohar says every generation there will be a spiritual cancer in our nation. Gaon Mevina says that the last Galut, which is now, will be the worst one, is the Galut of the Erev Rav. Galut Yishmael, Yishmael is mal v'lo para. Mal v'lo para ki ilu lo mal. The Galut of Spokeman. וגלות אור, לא חושבו שזה לא יקרה. כשאני אמרתי את זה, אני ידעתי שבקטע הטלפון יקרה, כי זה תמיד יקרה. ארוך. אחד הזה, היה אבא ועצמי בקטע הראשון, וכל פעמים הטלפון יקרה. לא פעם. עוד ועוד, אתם יודעים איך זה נודניק? הם צריכים לצלם אתכם עכשיו. לא יכולים להתאר 5-10 דקות עדיין. כל 15 דקות, הטלפון קריא מאוד והלילה, אתם יודעים, היא מבחינת את זה, את הטלפון, ואז זה תחזור. ואז אנשים מגניבים. בסוף השיעור, הרב אמר לילה, יאללה, אתם יכולים להתחזור. אני יודע שהטלפון לא היה שלך, זה היה טלפון של אבא שלך. אתה רק רצה להרחיף את האמצע של אבא שלך, כמובן טוב, אז אתה רצה שהאנשים יאהבים אותך, במקום להאהב אותו. אבל אני לא בטוח, אם מה שאתה עשה הוא נכון, הלכת לי, לציבור את הטלפון בכך. אני לא בטוח. הרבה אנשים עכשיו, חס ושלום, נפגעים על כל מיני דברים, ובאמת אתם נפגעים, אבל אתם מנסים שאתם נפגעים. יש כמה גמרות שהחכמים יקבלו את הנפגעות על עצמם, כמו כשהרבי בא ואומר, מי אכל גרליק פה? אני לא יכול לתחתן. מפה אתם מבינים שכשהוא יכול ללכת לישיבה, בטח לא לאכול גרליק. למה כל אחד צריך לתחתן? רק בגלל שאתה רוצה להיות חי? אתה תהיה חי וכל אחד אחר יתחתן כל יום? אתה צריך לבחור, לא לצחוק. זה לא שחק, זה הלכה למעשה. אם רבי תראה את תלמיד מהשיעור תורה, ביטול תורה כנגד כולם, זאת אומרת שהרצון הוא סוליד. אתה לא תראה מישהו מהשיעור תורה ללא משהו. זאת אומרת שצחוק את הקלאס זה פרובל סוליד. או כשהם רצו לעשות עיבור השנה, שמואל הקטן הוא בא והם אומרים שיש פה דיינים אקסטרה, עוד דיין. מישהו בא פה בלא מבחינה, ובדרך כלל הוא אומר, אני סליחה, אני בא בלא מבחינה. והם אמרו לו, לא, אתה האחר שהבאנו. אף אחד לא צריך יותר מכך לגדול. אבל בדרך כלל הוא קיבל את הבנה, וזה קורה הרבה, בנגמרה הרבה אנשים קיבלו את הבנה על עצמם. אני רוצה להכניע לזה, כי זה התחיל להיות כלשהו. טוב. אז רבותיי, השם אמר את זה. וגאון מבילנה אמר, יהיו לי שלושה קליפות. שלושה קליפות. קליפת ישמעאל, קליפת אסאב וקליפת הערב רב. והערב רב קשה מכולם. גאון מבילנה. אף אחד לא אגיד את זה. הקליפה שלהם קשה מכולם. שהם מלים ופורים ואף על פי כן הם יותר גרועים מאשמעאל ומאסאב. ואתם רואים מה הם עושים לנו. כל הפרובלמים יוצאים מהם. אם אתם הלמידים אותם, ישראל הייתה במקום מגניב. יהיו הרבה יותר אנשים רליגיים. הם אוהבים שהאנשים היו עם רליגיה, אפילו אנשים שלא היו רליגיים. זה הכל נגמר בגלל אותם. הם נגמרו את האנשים, את המשחקים, את... טווי, ועם אינטרנט, וכל הטלפונים הלפיים, והם מטעים את האנשים, והם עושים כזו פרופוגנדה לאות תורה, לאות החכמים, לאות ההלכה, לאות האבאמינציה, לספור את האבאמינציה, לאות האנשים, לפנות את האנשים של הנאצים של גזע, לאות האברכים, הבחורי הישיבות, זה כל מהם. כשהייתי ילד, לא היה כזה. אנשים לא היו רליגיוניים, אבל אף אחד לא הלכה למרד רבים. זאת אומרת, אני יודע שרבי עקיבא אמר, כשהייתי במערץ, כשהייתי יהודי אינטליגנטי, אני אגיד שתביאו לי תלמיד חכם ואני אצליח לו כמו דנקי. דנקי מגיע לתלמידים, זאת אומרת, ביטה של הלחם, אתה יכול להתקבל. דנקי מגיע לתלמידים, זו הסוף של התלמידים. אין דרך לחזור את התלמידים. אז זו קצת מנגינה. הגדול בין ההיסטוריה של העולם, לפני שהיה בעל תשובה, דסקריבה את עצמו על אחד מהם ערב רב. הוא רוצה לקחת חכם ולרחוץ אותו ולרחוץ את רגליו. איך זה יכול להיות? וגם הגמרא אמר שהוא היה עם מידות טובות. אם זה מידות טובות, מה זה מידות רעות? אה? כשנו גדלנו, אף אחד אף פעם אמר לנו שצריך לקחת את החכמים, ולפחות אותם, ולפחות אותם, ולפחות אותם. לא. אף אחד לא חשב את הרבים שלהם. עד שהערב הרב הזה קיבל את זה, כמו שהשם אמר לנו, ואז הם לא אפילו 5% מהקהילה. אבל יש עכשיו איזשהו מקום חשוב במדינת הקבוצה שהם לא קיבלו את זה. הם קולטו את כל החברות, את כל הפוליס, את כל הארמות, את כל הספרות, את כל האינטרנט, את כל האוניברסיטה, את כל הלימודי, את כל חולה גדולה, את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את את כל מה שהם קולטים, את כל מה שהם קולטים, את כל הם יכולים להגיד, מה שהם קולטים, את כל את כל מה שהם קולטים, אם אתם לא נותנים את לנו מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא נולדים. כל 80-90% מה של הפילוטים הם רציניים אקסטרמיים. אמרתי, אם אתם זוכרים, לפני שנים, אני לא מאמין אותם. אני לא מאמין שהם נפגשו את הטלפונים על הצבאים הראשונים. אני לא מאמין אותם. איך אפשר להאמין אותם? כשאידאולוגיה שלהם היא שהם נפגשו את השם, שהם נפגשו את התורה, והם נפגשו אותנו. הם נפגשו את הארץ. הם חושבים שאנחנו צריכים לתת את זה לטרוריסט הזה. איך אתה יכול להאמין את הטרוריסט לתת את הטרוריסט בבית עם 20 טרוריסטים חמאס, כשהוא מתכוון עם מה שהם אומרים? זה מה שהוא מדבר, איפה שהוא הולך. אם מישהו אמר לי לתת טרוריסט בישיבה, אם אני טרוריסט, והם אומרים לי, תתת את זה בישיבה, חברים שלך, החרדים, אני רוצה למות ולא לתת את זה. מה השאלה בכלל? אני לא אגב. אם אני צריך למות, אני מותה אבל אני לא אגריף, ביותר יהודים לא אגריפים לעשות את זה אני דמפים בום על ישיבה זה סימילר להם דמפים בום על חמאס הם גם לא רוצים לעשות את זה, זה למה אני לא יכול להאמין להם אתם לא יכולים להאמין להם, הם קיבלו את הארץ הם עושים לנו עבודה שאנחנו יכולים ללכת ברחוב עכשיו רבותיי ‫יש לנו מדרש ‫שהסוף של העולם יתחיל ‫בין סעודי ערביה לאיראן. ‫לנו. ‫זה יהיה איזשהו קרב ‫בין רבי ערביה ‫לרבי איראן. ‫זה ייקח לאיראן שבוע ‫לקבל סעודי ערביה. ‫אם ארהבות או ישראל ‫לא יצטרפו, יקחו שבוע. ‫הם יקחו את כל המדינה, ‫כל האויל, הכול. ‫אז זה משהו שיכול להקבל ‫בשנים הבאות. ‫ואז התחילה הייתה גוגו-מגוג. ‫התחילה הייתה גוגו-מגוג. ‫והגאון מבילנה אמר, ‫כמה זמן תהיה גוגו-מגוג? ‫כמה זמן? ‫-12 דקות. ‫12 דקות. ‫כל העולם תהיה מסוים. ‫זה הפסוק האחר בזכריה 13. ‫התחילה בזכריה 14, ‫האחרון פסוק בזכריה 13, ‫בתחום הפאגה, ‫הסכם נוקלירי, ‫שעשרה וחצי של האנשים ‫ימותו בפעמים. ‫העיניים שלהם ימותו בחולים שלהם. ‫האנשים מנסים להשיג ‫אחד אחד ורצחים שלהם ייצאו. ‫זה או ביולוגי או כימיוכי ‫או נוקלירי. ‫אתם יודעים, זה לא ארץ קונבנציאלית. אתה לא יכול להשיג 5 מיליון אנשים עם פנות, עם פנות, עם פנות. לא. זה יהיה משהו ש... זאת אומרת שזה יקרה. הצלחה היחידה היא שאנחנו נעשה עוד 5 מיליון יהודים בעלי תשובה. זה חליט את כל הדבר. כי תזכרו, כל העולם הוא לנו. כל מה שקורה בעולם הוא לנו. ‫כל אחד שפך לשינה וכל אחד ‫שפך ללכת זמן לעיראק וכל אחד, ‫זה כולה קונקטית לנו. ‫חפץ חיים, 100 שנים לפני, ‫שמעו שיש הייתה גדולה גדולה ‫בשינה, איזו איזו צונמי, ‫היא רצתה את הטבעות, ‫והרבה, כמו 60, 70,000 ‫החפץ חיים נפגשו. ‫אתם יודעים מה ההחלטה ‫בין אנחנו וחפץ חיים? אם זה היה יקרה, אם זה היה יקרה עכשיו, אנחנו, אנחנו, האנשים הפורים, אנחנו נחשב, למה ה' עשה את זה לאנשים הקיניים? אנחנו נתחיל לנסוע את זה. אולי זה מקום שכלם מבחינים את הידעות שלהם, וה' אהב את מבחינת הידעות, אפילו בגויים. אז ה' יכול להיות מאוד מגניב להם, מידת הדין, הוא נותן להם כל פעם ובזמן, מגניב. נכון? זה הדרך שהיינו נחשבים, שהיא בעצם מאוד יכולה להיות אמת. ‫אבל יש לזה רגע יותר דקה. ‫כשה' עושה את זה ‫בארה״ב, זה לנו. ‫בארץ ישראל או פה, בברוקלין. ‫מה זה יהיה עםנו? ‫מה צריך לעשות? ‫מה זה צריך לעשות עםנו? ‫אנחנו בשינה, ‫אנחנו יודעים אותה, ‫ראינו מה קרה. לא. ‫לא יודעים מה קורה. ‫חף יצחיים אומר, ‫השיניים, הם מדברים יידיש. ‫הם מדברים יהודי. לא. הם יודעים שה' של האוניברסיטה מנסה אותנו לעשות משהו אחר? הם לא יודעים את זה זה כמו מדבר על הרגל מה זה הפרק של נותן לאחד סמאק כשהוא לא יודע מה זה עשוי? איך הוא יכול להסביר מה הוא עושה אחר? אם אתה לא אמר לו איך הוא נותן לסמאק בגלל זה כשאני אומר זה לא נכון בגלל זה מה שה' עושה כל הזמן ‫כשהשם נותן ליהודי סמאק, ‫הוא אומר לו מה זה? ‫הוא פשוט חסר הרבה זמן היום, ‫זה היה יום רע. ‫העבודה הייתה רע. ‫הרעיון קרה. ‫הרעיון, אני לא יודע, ‫משהו מטורף. ‫מאוד מפחד, אתה יכול לבית, וואו. ‫אחר כך, אני עובדה כל כך קשה. ‫בשעה אחת, הרעיון, ‫הכול נפגש. ‫כל המרכזים, הכול. ‫עכשיו אתה חושב, ‫למה השם היה צריך לעשות את זה לי? אני חולה, אני קיבל שביס, אני מנסה להיות אמיתי במדינה, אני הולך לשול שלושה פעמים ביום, אני קיבל תפילה, הילדים שלי עובדים בישיבות טובות, אני קיבל תפילה גדולה, אני מנסה להיות מתחת לספרים, להיות קושר יהודי. אחרי כל זה, יש לי דמיין מיליון דולר עכשיו, הולך ללחוץ עם האמצעות, אם הם קיבלו, הם לא קיבלו. זה לא יקרה. זה מפחד. הוא לא יודע למה. הוא לא יודע. ה' לא אומר לך למה. הלכת אף פעם עם נוט? פתקה ירדה מן השמיים. ברוך שאמר, פתקה שירדה מן השמיים. טוב. אז אתה מקבל סמאק ונוט. הסמאק הזה הוא של הלשון הרע שעבר שני שנים על משה. ברגע, אתה הולך למשה, משה, איך אתה? תראה מה שאני קבלה לך, קקה יפה, חברת השמיים. חשבתי שאתה אוהב אותי. ‫אה, זה המקום, אני בא לתשובה. ‫אתם לא אומרים לו, ‫אתם יכולים לתשובה. ‫אתם נוראים, ‫אתם יכולים לתשובה יותר קשה. ‫אתם יכולים לתשובה. ‫אבל ה' לא מוכן לנו ‫מה זאת התשובה. ‫למה זה? ‫הפעם הבאה, כשמונה שואלת אתכם, ‫איפה יש מרצה של ה'? ‫איפה? אני לא רואה מרצה. ‫ראיתי הולכוסט. ‫ראיתי הטראג'דה במרון. אני ראיתי אוקטובר 7 אני ראיתי פוגרומים אני רואה עכשיו יהודים שמותים כל יום אני רואה אנטסמטיזם בכל מקום אני רואה כל כך הרבה קבוצות קבוצות איפה המרכיב של השם? בבקשה, כולם, אל תספרי לי ספרים אני חבר פרקטי, רבי כשתהיה לך משהו עם דקות, תגידי לי, בסדר? כמה פעמים אתם שמעים את זה? כשמישהו אומר לך משהו כזה, מה תגיד? ‫אז תגידו לו סיפור. ‫אתם מבינים את עצמכם ‫שהוא מבין, ‫והוא יוצא לדרך שלו, ‫ואתם יוצאים לדרך שלכם, ‫וזה הכל. ‫איך אתם מבינים את השאלה הזאת? ‫לא? ‫אם ילד שואל את השאלה הזאת, ‫הוא רבי בישיבה, ‫בגרמת ה-6, בגרמת ה-5. ‫רבי, אנחנו קוראים לו ‫רחמן, רחמן, רחמנה, רחמנה, ‫עשו לי איזה לול, סליחות. אבינו מלכנו, הרחמן, הרחמן, כותבנו, כותבנו. אין לי רכבות. אין לי הרחמן? אז אני אגיד לכם אין לי הרחמן. אבל בבקשה, אל תזכרו את ההתגובה. זו התגובה החשובה. זה יקרה לכם כמה פעמים בעצמכם שההתגובה הזו יכולה לספור את נשמה אחד. המרכיב של השם הוא, האנגלית היא מגניבה ל-200 עבירות 200 עבירות אשר נער דווין אינגלית עושה חילול השם, מדבר בתחום של דוויין לא כל כך מגניב במילה שאתה אוכל לא כל כך אמיר במדינה, הוא יש פרסומת פרסומת פרסומת בייטול תורה, בייטול תורה כנגד כולם, רק זה וזה וזה אז כשהוא עושה איזה בעיה גדולה והוא פשוט אוכל משהו גדול הוא לא ידע למה אבל הוא מתחיל לחשבון הנפש חשבון הנפש מה זה חשבון הנפש? אולי זה מה שאני קיבל שביס אולי זה לשונרה אולי זה דאבנינג לייט אולי הוא מדבר במידה של קריאת התורה אולי, אולי, אולי 200 אולי הוא על הטבל והוא לא ידע למי שלהם הוא קיבל פניש. הוא לא ידע, כי ה' בטח חכם את זה. למה? כי אם ה' יגיד לו למי של עבירה הוא קיבל פניש, הוא יהיה צריך לתת לו אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אתה אחת פשוט חזקת ל-99 דקות אחרות. אני לא אומר לך למה. אבל אתם לא יודעים איזה. אולי זה, אולי זה. אז אתם מקבלים כל מה שיכולים. יש לך פרובלם אלקטריאלי. אתם לא יודעים מאיפה זה יוצא. אתם הלמונדים את זה, אתם מנסים את זה, אתם מנסים את זה, אתם מנסים את הוויר, זה קטן קטן, אני מנסה להחליט. בסוף, אחד מהם יעבור, כמו המכניקה. אתה בא, יש לך פרובלם, הוא יעבור על אקספרימנטים על אוכלך. אנחנו צריכים את זה, אנחנו צריכים את זה, או אנחנו גם צריכים את זה, לא לדעתי, מישהו עובד על זה. אותו דבר פה, כשאשם לא מוכן לנו, ולא יודעים, יכול להיות כל כך הרבה אופציות, אם אנחנו חייבים עם עצמנו, וזה כשאנחנו עושים תשובה על כל כך הרבה דברים, עם אחד התשובות. בסופו של דרך, אנחנו קיבלנו רק 1% מה שאנחנו באמת חייבים. מה יכול להיות מרצה גדולה יותר מזה? זה המרצה הגדולה. וזה מגניב. בגלל שבזמן הזה, אנשים שלא יודעים איך זה עובד, הם יודעים קושיות. זאת התפקיד של הצהרה. העולם הזה הוא מקום לנסוע. אתם יודעים, היום, לא כל כך הרבה אנשים יודעים איך להיות מוכיח, איך להגביר אנשים. במיוחד כל ההגבירות שלהם היום היא על אגנדה פרסונלית. או, איך הוא יכול לעשות את זה בצד שלי, את הזכרון על כל זה. בסופו של דבר, זה התחיל להיות פרסונלי. מאוד פעמים אנשים, איגום שלהם מאוד קטן, והם באמת לא יודעים על עצמם, והם רק רוצים שהדבר הנכון יהיה עבורם. אם הם ילמדים איך להגביר אנשים, הם יש לך הזכויות. עם אוהב, לא להגביר אותם בפובליקט, בצד, להיות חייבים, לא להיות אגרסיבי, יש את זה. כמו שאמרתי, כבר 2,000 שנים, הרבה אנשים לא יודעים איך להגביר. אז, אם מישהו אומר, תול כסא מי בן שינחה, מה הוא אומר? אתה מדבר עלי? תול קורה מבין עיניך. אנשים לא יכולים לקחת קריטיסטים. למה זה? איגו. פריד. זו הרזון. אם מישהו מגעל לארץ, אני מרגיש, אני מרגיש. אין פרובלם, אני אעשה את זה. מה הפרובלם? אני לא מגעל. היום אם אתה יכול ללכת לשולים ולא יודע איך להכניס תפילין הוא עשרה שנים והתפילין הוא נכנס לצד האפשרי בלי להכניס לרחב אני רואה אנשים ככה או התפילין כבר נפגש את הראש הוא יכול להכניס בקצב לפעמים אני אגיד לאנשים אפשר לי להכניס את הראש או אפשר לי להראות לכם איך להכניס תפילין לפעמים הם אומרים אווווו אז זאת אומרת שאני לא עושה את זה נכון כל השנים? וואו, תודה שאתה אמר לי. אה, זה מנגן. לפעמים המנגן הזה, זקן אשמאי, נותן לך ככה שלוקה. הוא מתכוון לסלוטר אותך. למה? אתה אמר לו, תחזור את זה לצנדה. או תחזור את הדברים האלה, או תראה לו את שלך. נותן לך ככה שלוקה. אל תמידי. זה מה שחזל אומר, כל קורה מבין עיניך. ובסליחות יש לנו פסוק שאנחנו אומרים. אני בטח שהאשכנזים אומרים את זה כמה פעמים. זה קורא הרבה. הסערדים קוראים את זה כל הזמן. נחפסה דרכנו ונחקורה ונשובה אליך. מה זה ונחקורה? זה צריך להיות ונחקור. נחפסה ‫ונחפש דרכנו ונחקור ונשובה אליך. ‫מה זה, ונחקורה? ‫מה זה המדבר הזה? ‫התגובה היא, ‫אם אתה רוצה לריבוק אנשים, ‫ואתה רוצה שהם יקבלו הקריטיסטיקה, You have to start with yourself. נך פסע דרכנו ונך קורא We will investigate and return to HaShem and the person will not dare to tell you תול קורא מבין עיניך נך קורא, קורא נך נך, the קורא will rest. Nobody will use this expression. למה? כי כשהוא רואה שאת חייבת על עצמך ואת חייבת על עצמך, הוא מוכן לקבל מהקריטיסטיה שלך. אני אתן לכם דוגמא. היום, הטראדור הכי גדול במדינת היהודית מאז בר קמצא. מי הוא הטראדור הכי גדול בשנים האחרונות? שהם היו מגיעים לנסות לדמות אותנו כדי שתקבלו אימפורטנט, שיר וכבוד. מי עשה את זה? זה קרה ראשונות, לא כל כך הרבה בהיסטוריה. יפה. זה קרוק הלכה ונדמה שהוא לא יכול לעשות אחת, שתי או שלושה, הוא יכול לעשות עשרה קוממנטים. הוא פרסמנט עבירה פרסמנטית בסטודיו חדש של כל המדינה. שבועה אחרי זה, הוא עבירה את הכל. עם אין שם. הוא היה מוכן לתת לבנים המוסלמים, שהם פרסמנטים של החמאס. לא כל כך הרבה אנשים יודעים מה זה אומר בלבנים המוסלמים. זה מוביל מוסלמי בכל עולם, עם מיליונים ומיליונים דולרים בקבוצות. הם יכולים לבנות כמה דולרים כדי לקבוצת את כל הניו יורק. עם כמה דולרים שכל הטרוריסטים נותנים להם. הם החמאסים של החמאס. הוא היה מוכן לעבוד עם הם, נותן להם 53 ביליון, רק שיהיה שם ונותן עורכים. היום, הם הזכרו לו לדבר באיזה מקום, תראה מה הוא אמר. ‫הלידים של היום צריכים להחליט. ‫הם נכניסו את האווירים שלהם ‫לאווירים של המדינה. ‫ואז היה 1,000 קאמנטים. ‫לגבי זאת, ‫הישראלים לא נכנסים כמו שאני חשבתי. ‫אני חשבתי שאם הוא יוצא לתוך ‫הפוליטיקה, יהיו כולם כולם ‫כדי לבחור אותו. ‫אבל היו 1,000 קאמנטים, ‫אף אחד נכניס אותם ‫בצורה הכי קטנה. אתה יש לך נרף להפוך את הלב שלך, את הלב שלך. אף אחד לא עשה על עצמו יותר ממה שעשית על עצמך. התחלת לנצח אותו, קיבל 50 מיליארד לבית שלך, עשית את זה, עשית את זה. אפילו קצת מהדברים שאני לא יכול לדעת. אבל איך, מה היה במיוחד שלו? הוא הולך מה שהוא עשה עוד שנה? אפריקטי, כן. אנשים חייבים לדניאל. בגלל. אני מבטיח לכם, אם אתם ממשיכים את ה'קרוק' לדטקטור זווית, הוא יפסיק את הטסט, חושב שזה יפסיק. עבור כלל ישראל. כשהממשלה הלכה לבית והם אומרים שהם הולכים להקבל עבודה של האברכים, מ-350 שקל ל-850 שקל, כמו שהיה, יש לי קוללס, אני יודע מה הם נותנים. חמש דקות לפני שבת הוא בא על פניו בטוויטר. זה מפחד! זה מפחד! ישראל יכולה ללכת בנקראפט! זה בחייה לדורות! זה בחייה לדורות! אתה מבחינת גניבה של פרסידים! שתקבל רק ותביא ישראל לדרום! רק כמה שבועות לפני שהיה מגניב לתת את הטרוריסט ביליאנס! הכי גדול בקיצור! אבל אם הם נותנים כמה מאה מיליאנס לאברכים, הוא לא יכול לנסוע בלילה! חמש דקות לפני שבת, במשך להיות בשול, דאבנינג מינכה, זה מה שהוא עושה! האלה הם הערב רב שלנו, שהם מושגים לנו את הדרום. זה היה כתוב 2,000 שנים לפני. הקלאון הזה וקלאון האחרון. כל ממלכי הממשלה, כמעט, בוגד, אחד לאחד. תראו אותם, איך הם מדברים עם העולם, האנשים הקוראים. תראו איך הם מדברים, איפה שהם הולכים. האנשים הכי גדולים לא עושים לנו דמיין גדול יותר מכם. אלה הם הילדים של ערב רב. אתה יכול לדעתי, שעה לפני, בפרשה, ראינו משהו מעניין. לא שעה לפני, פעמים לפני. המדינת ישראל מבקש סיכון, ללחוץ לתוך איזה זמן. אנחנו נחבור מהר שלכם, יש לנו חברה בבקשה. אנחנו לא נעשה את זה, אנחנו נחבור את זה. אנחנו נחבור את זה למהר שלכם, אנחנו נחבור את העם שלכם. זה טוב, טוריזם. כל מדינה רוצה טוריזם. אנחנו נחבור מהר שלכם, אנחנו לא נחבור מהר שלכם, יד או יד. ואנחנו נחבור את כל מה שאתם רוצים לספר לנו. ברוך השם, הם קיבלו הרבה זמן. ביזאת מצרים וביזאת הים. זה לא כל כך משנה עם הזמן שלו במדבר. אז בואו נתנו את זה, מה המצב? והוא נפגש, והוא קבל ארמיה. כמו עכשיו, שלושה שנות, כל המדינה מתייחסה לצלם איראן. מתייחסה! קוננות! אלרט! אני לא מבין, מה קורה פה? אתם חשבים מה קורה פה? תביאו לי רציון למה היה קטן לו שהיה יהודים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אתם חושבים? מה היה כל כך... למה היה כל כך נגמר על זה? ברוך ת'ה אלוהים ולמלך העולם שהכל נהיה בברור. מה היה כל כך נגמר על זה? התגובה היא, רבותיי, הוא ראה שכל כך הרבה איג'יפים הלכו לאיג'יפט והגיעו לנצח היהודי. הוא היה מאוד מפחד שהיום כשהיה יהודים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אתם לא תצטרפו למדינות שלנו. האג'יפיאנים כבר פסקו את המשרד. הם נפגשו הרבה מהמלכות שלהם. אתם לא תצטרפו מהמלכות שלנו. זאת הרציה. בגלל שבפיזיקה, אין משהו לדאוג עליהם. ולא דאוג עליהם. בוודאי, זה עבודה מאוד טובה. זאת אומרת, זה כמו אותנו, כשאנחנו דאוגים שהמלכות הישראלית יצטרפו לישראל. ישראל נפגשת בהם. אלפים שלהם הולכים מהיהודים ליהודים, בלתי פחות, מגיעים ליהודים, מגיעים להם לכל מיני מקומות אינדוסטריאליים ביום יודע, מגיעים להם למונה, מגיעים להם למים. אתם יודעים את הסיפור. הם יושבים הרבה מונים. אנשים מכל מיני מקומות מגיעים מונים להם. האנגליסטים הקריסטינים פה באמריקה, שכמעט כולנו הם רפובליקנים, הם כבר כבר יודעים לבנות לטראמפ, והם מאוד פרו ישראל הם האנשים שתודה להם, הארהבות תמיד הייתה עם ישראל בשנים האחרונות אם אתם קחו את הקריסטיאנטיה מהפיקציה מה שהארהבות התחילה לעבוד עם ישראל? הדבר האחר שהם עומדים עליהם זה בגלל הרליגיה אבל מה שהרבה יהודים לא יודעים זה שהם לא עושים את זה לנו הם עושים את זה רק על עצמם לא תעשו ארגון הם כולם חושבים שאחר כך כשנחנו יוצאים לבית ההולי, ויוסי, פני, יצא, כדי להרחיב את העולם, הוא יביא אותנו כולנו לבריא במלכה. זה מה שהם חושבים. כי אנחנו לא קבלנו אותו, ולא נקבלו אותו. אז למה הם רוצים להשיג את ישראל, להתנגד עם הערבים, לבחור שהיהודים ידעו למה הם מבחינים את כל האורגניזציה הזאת שהיא ספונסורת עלייה. הרבה של האנשים שהם ספונסו עלייה זה דבר חרישי. כל ההרפארים, זה כל מה שהם קיבלו. יש רבים רפורמיים שיש להם קהילה, הם מקבלים מיליארד מיליארד דולרים מהם. רבים מנהטה ומטקסס. למה הם כל כך מגניבים? למה הם מגניבים זמן לישראל? מה הם קוראים לישראל? התגובה היא כי הם חייבים שהמסייאר יצא. הם פשוט יודעים שהמסייאר לא נכון. זהו. הם חייבים שזה באמת J.C. הם לא ראו את הדבר שלי עם הפרופסור הקריסטי. אם הם ראו את זה, פשוט, הם יצאו את כל הסימבולים הקריסטיים, אתם יודעים איפה. Because it would be so obvious that it's all fake. רבותיי, let me read to you a few of the verses that we say yesterday before sunset. נחמו נחמו עמי. עכשיו באה הזמן של אהובה. טוב. לסום לאבלי ציון פער תחת אפר. עד עכשיו, הטמפל מתחרר, אנשים יכולו לשים פערות על רגליהם, בין העיניים, שזה פה, איפה הטפילין. קח את הפערות, ושימו את הפער, פער זאת טפילין. עכשיו, הנאבי אומר, דברו על לב ציון וקירו אליה. מדברו על לב ציון, על לב ישראל. ועשירה שמלת שוויה מעליה. אנחנו מגיעים אליה. זה יהיה קודם. כן, זה יהיה זמן מאוד קטן. תעשו את זה. בואו נשאר ללא אלוגיה. זה יהיה זמן מאוד קשה, דגמרה כבר התפקד אותנו על חבלי משיח, כמו שאנשים, לפני שהן נותנות חבלה, זה מיוחד מאוד, פשוט, סטרספול. דגמרה אומרת, מה הדבר שלהם להחליט את גוג ומגוג וחבלי משיח? תורה וגמילות חסדים. תעשו את התורה בכל מה שלכם. שאוטומטיקלית יתפוס כל אחר ננסס. ואם זה קשה לך להיות בן-תורה, אם אתה יכול להיות רק פרציאלי בן-תורה, יש לך רציון לעשות את זה. מה? גמילות חסדים. חסד. חסד. חסד. חסד. עולם חסד ייבנה. מה זה החסד הכי גדול? מה זה החסד הכי גדול? התגובה? צדקה. זה המסגרת הכי גדולת. צדקה, תציל ממוות. אפילו קורבנות לא אומרים ממוות. צדקה, יש קרדיט. יש גזר דין על אינדיבידואל. המלאך המוות מבחין לצלם את נשמה שלו. והוא כבר כתב קרדיט או שכתב מילה גדולה בבקש. והוא נקרא, תשכחו אותו בלתי עוד עשרה שנים. וחזאלים מפורשים. איזה הוא הכי גדול של צדקה? שזה מגיע לאשם הכי שמח. שתי דברים. חזק את החלומים, חזק את החלומים היהודיים, מגיעים אותם לאשם. זיקוי הרבים. ותמיכה בעמלי תורה. אתה רואה את הסיבלת שוויה מעליה תתקחו את הקבוצה הקבוצה שלכם, מדינת ישראל. אנחנו ממשיכים כאן. אתם לא יושבים לתמוך עליה. כי בשובעה לא יוסיף לתמך עליה. מה שאתה עשיתי לטמפול שלי, מנסה להתנפל, לתת תומה לאחל, זה לא יותר יכול להקרה. ואל אימשו לם נוכחי, בצבי נחלת שפר. אין אדם אחר שיכול לנצל אתכם עוד פעם. זה רק אני, השם, עכשיו. זהו. סופרו את כל הגלויות. נחם עם מאבלעור. אוהב את המדינה שלו מגעתו. וחפר על אשמתו. אנחנו עכשיו מגיעים לכל הרקוד. אנחנו מתחילים את פאגה חדשה. ועקל את כל סובולו. סובולו. תחזור את זה מהשולחן שלהם. את כוח הסובולו, האסורים. זה כבר. והעבר את קלימתו. האסור. זה כבר. אין עוד אסור. אסור זה מנהל. אסור? תלוי סמאפרשים, הגאונום האמת זה האשם. אוקיי, אתה מקבל את זה אחת הזמן. האשם היא אי אפשרית, היא אי חייבת. תראו לבייבא שמושך קנדה בלי סליחה. אתה אומר לו, לא, לא, לא! והוא מושך, ואתה קיבל אותו. אחרי זה הוא לא יכול לראות בעצמך. הוא יחליף, הוא יחליף, אתה יכול ללכת, הוא יכול ללכת, הוא לא יכול לעבוד עם אתה, הוא רק שני שנים. מי אמר לו שזה משהו כזה, שם? התגובה, הנשמה, באה לעולם עם זה כבר. אם אתה רוצה לדעת אם הילד שלך חכם, אתה צריך לדעת שני רגעים לבחיר את זה. מה הם? איך אתה יודע אם הילד חכם או לא? אה? לא? התגובה היא שם וחוויה. אם יש ילד מפחד לתקן ריסק, מפחד ללחוץ מפחדים, מפחד לעשות דברים שהחס ושלום יכול להתעורר לו בעיה גדולה, כל אחד ללחוץ כמו מונקי, והוא נמצא ברחוב ותודה, למה אני צריך ללחוץ? אני יכול להיות מפחד. מי אני מפחד פה? הוא מפחד 100 פעמים לפעמים. מה אני רוצה? איזה דווי שהמצב של הלכה זה שם, בושה? מה קרה לאדם וחווה כשהם אתהם מהעץ הדעת? מה הייתה הראשונה? כשהעץ הדעת הלכה לדעתם מה הייתה הראשונה? והתבוששו. שם. מי שלא יש שם הוא אנימול. ליטרלי אנימול. זה עובד על שתיים. השימפנזים עובדים על שתיים גם. הוא לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד את עצמו אנשי. האנשי לא יודע להגיד אדוני אדוני שתפס כל כך את עצמו הרבה זמן לנסות את השם שלמה המלך אומר טוב שם טוב משמן טוב מה זאת אומרת טוב שם טוב משמן טוב? מה זה, מה, למה שם טוב, טוב רפיטציה, יותר טוב משם עולם? כי היום אתה הולך לסופרמרקט, אתה קבל עולם, 20 דקות ואתה יש עולם אין דבר גדול, אתה יכול לנסות עוד פעם, לעשות אליפויל, זה היה רעיון. קולד פרס, אה, אתה צריך להגיד את זה ולהגיד את זה, אה, קצת אליפויל נמצאת. אתה יודע מה העבודה היא? אתה צריך להחליט את הטבעים, עד שעה, עד שהם יחלטו, ואז אתה קבל... אתה קבל... אתה קבל איזשהו כנפס על הרחוב, ואז כל האליפים יחלטו, אתה קבל אותם כולם, זה מאוד גבוה, במיוחד עם ישראל, אתה צריך להביא את זה למקום שאתה יכול לעשות את זה, אתה יודע, איזה פרוסס! הרבה אנשים נשאר, זה למה החכמים עושים דבר גדול מאוד, להשחרר קנדלים עם אוליו-אויל. היום אנחנו חושבים, מה הדבר הגדול? קנדל רגלי, אוליו-אויל, מה ההחלטה? אווי, זה היה... שם דבר עם הבין. מישהו שעושה אבדלה על הבין. מי לא עושה אבדלה על הבין היום? אווי, היום, 15 דולר, יש לך הבין. עוד פעם, אתה צריך למכניס ברלון של ויין, זה כל הפרוסס, אותו דבר כמו עם האליבים, אתה צריך לתת עליו כמה שעה ככה, ובאחר כך אתה מכניס אותו, אתה צריך לעשות את זה בצרך הנכון, כדי שזה לא תהיה ויניגר. תאמין לי, זה היה רעיון. זאת אומרת, מישהו שיהיה כמה ברלונים של ויין טובים, היה קוראים לזה אנשים חשובים. שלמה המלך אמר לך את הסקלט האמריקאי, יותר להיות פחות עם קרדיט פרקטי, מאשר להיות מיליונר עם קרדיט פחות. בגלל שהעבודה שעובדה על עבודה גדולה שלו, היא יכולה לקבל מורגנטה בבית שלה, עם עבודה מורגנטה שלה, בגלל שיש לה קרדיט 800. עבודה שלה, שהיא איזו קרדיטה, יש אולי מיליארד דולר מבריאות, אבל קרדיט שלה הוא 600. אין בנק שרוצה להתקבל ממנה. אז הוא אמר לעבודה שלו, אני לא מקבלת את זה אני עושה 100 פעמים יותר מכך ואתה יכול לתת דווקא למורגן ואתה יקבל ספר ואני לא יכול לקבל ספר? שלמה המלך כבר אמר, טוב שם מי שם וטוב, רפיטציה שלך היא מאוד מיוחדת אבל למה ויום המוות מיום יבלדו? יום המוות הוא יותר טוב ממילות הילדה, למה? למה? התגובה היא, כשאחד מקבל את העולם, מקבל את התיקון שלו, והוא יכול ללכת למקום שלו בארץ האמיתית, כל מי שבחור קרח, אקבל את האחד. אם הוא צדיק, אתה יודע מה גמרא אומר. אפילו סטאנט יכול להיות חבר שלו. אפילו השטייטן בא ואומר לו, אני שמעתי מאחורי הפרגוד, פרגוד זה איזשהו סקרין, אני שמעתי מאחורי הפרגוד שהם מפרפסים לך מקום מאוד מיוחד בעולם הבא. השטייטן בא לתת לו את החברה. את יודעת, השטייטן כמו שהוא רע, הוא צדיק גדול מאוד. עכשיו, אחת הזמן בשבילו הוא מנסה ללכת נגד ה' כל מה שהוא עושה זה עם סיגניציה ה' יכולים להגיד את הדבר הזה? כל מה שאנחנו עושים, ה' הופך? אני מקווה אבל הוא עושה רק מה שה' יכול לו והוא גם יש רעיונות אתם ידעים שסטאנט יש רעיונות? פלמו, אתם שמעים על פלמו? פלמו הייתה אומרת, שתה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה י אחת שעה לפסק, סעודה מפסקת, מי יש את הראש עכשיו לבנים פחות בתור להתחיל לפסק אותו עכשיו? אבל פלמו אמר, אוקיי, אוקיי, רגע פה בתור, בואו אני אביא לכם משהו לאכול, הוא היה מפחד, הוא יכול להצטרף לבית, עם הדבר שהוא נראה. מי ידע, אולי יש קוביד, לא קיבלו מחליטה, אתה יודע? אז כשפלמו יכול להכניס לבית לו, הוא כבר ראה, הוא הלך לבית החיים והוא פל ומות. ‫והשטן עושה רעיון בצד אחר. ‫פלמו קיל את האנשים ‫של ערב יום כיפור. ‫השמאלנים בצד אחר. ‫הליברלים הלכו, ‫הם קרקעים, ‫הרבי קיל את האנשים הפחות. ‫הוא נפגש מאוד, ‫הוא נפגש את הכל ורח. ‫ערב יום כיפור. ‫איך אתה יכול לרחוץ? ‫אתה יכול לרחוץ מאשם? ‫איך הוא הלך לבית? ‫לפני זמן, הם לא הייתה ‫200,000 דולר בטרום בפלטבוש, ‫מצווית באיטליה, עם חולים מיוחדים, ‫סקרינות במירה, ‫אתם מבחינים את הפלגים. ‫הם לא היו עם זה. ‫איפה הייתה הטרום? ‫כמו ביום האחרון בארמיה. ‫הם כל כך בגרעה, ‫בחצי, והם ממשים את זה עם סנד. ‫שם ירחם. ‫הוא הלכה שם. ‫הוא מבחינ יום כיפור ‫בטרום בטרום. פלמור. פלמו הוא חכם ספציאלי, איך אנחנו יודעים? בגלל שאם אנחנו הולכים להיכנס לסטן, הוא לא ייכנס לננו. תן להם להיכנס כמה הם רוצים. כשפלמו היכנס לו, הוא נפגע. אתה רואה, אם איזו רשעה מרושעה ייכנס לך, אתה יכול להיכנס יותר קטנה. בישראל צריך להגיד, הכלבים נופחים והשיירה עוברת, תן להם להיכנס. ‫אבל אם חס ושלום ‫אבל ישיב אמר את זה ‫בשבילך, ‫זהו, אתה מתחיל את החיים שלך. ‫זהו! ‫אתה לא רוצה לחיות עדיין. ‫מה ההחלטה? ‫שני שלהם אומרים את הזה. ‫רשאון אסטריט אומר את זה, ‫ואז גדול אדור אומר את הדבר הזה. ‫אה, עכשיו זה קל. ‫אם מישהו אמר שאת תלמיד חכם, ‫בגלל שהוא עמארת, ‫הוא לא יודע באמת ‫מה זה תלמיד חכם. ‫אתה לא מבחינת את זה בטח, ‫כי אתה יודע שאתה לא. ‫אבל אם הכי גדול של עבד דין במדינת, ‫אמר, אני למדתי עם הם, ‫זה ממש תלמיד חכם, ‫וואו, זה יחליט את כל הדבר. ‫אם הרמב'ם אמר, ‫אתה תלמיד חכם, ‫בכלל, זהו, אף אחד לא אגיד. אתה יודע מה זאת? דברים בטלים בערבית הכל קלמפדי, the question is, will Hashem say one of your compliments about me when I leave the world? One of this list? You can compliment as much as you want. So, רבותיי, הנביא continue, העברת קלימתו will cancel the shame. הוא שלח מלאך רחמים לרפא את מגורתו. מה זה מגורתו? מה זה יגורתי? פיר. פיר is gone. ופדי עמך משחת. להמור מצאתי כופר. We have redemption. We found finally redemption. נחמו נחמו עמי, again. לנחם כל הנמצא כתוב בספר. That's the highlight of the night. Not everyone. לא כל אחד יראה בתקומת ציון. כל המטבל על ירושלים זוכה ורואה בתקומתה. מי שלא מטבל על ירושלים פותח תחנות in Manhattan in Tisha B'Av, business as usual. He doesn't care in any other fast. I know dogs. Two dogs. תהליך על יום תהליך. הם נחשבים לאכול. אני יכול לראות לכם, ישראל מישהו פשוט שם לי פרט. כל תהליך נחשב לאכול. וכל יום האחרים נאכול בלתי. למה? גלגולים. גלגולים. אנשים יוצאים בגלגולים. דערי הקדוש ראית, שער הגלגולים. וכמה אנשים, הם לא יודעים על חורבן ירושלים. אני תמיד אמרתי, אם משיח יצא עכשיו, בירושלים, ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ויצא ו סאטמר אמר, סליחה, אנחנו לא ציונים, אנחנו לא יכולים ללכת לרחוב. אחרים אמרו, רבי משיח, כמה זמן צריכים? כמה זמן? אני יש לי הרבה מייסר. מה זאת אומרת כמה זמן? אני צריך שתיכנסי לארץ ישראל. זהו, הגאולה התחילה. לא, רבי, אני יש לי 20 בניים במונטן. אל תרעבי אותי עכשיו. 40 שנים אני עובד כל כך קשה לבנות את זה. אתה רוצה שאני יכול לבוא עכשיו ולחזור לבית קטן בנייברק עם אי-סי? עד שאתה יכול לפנות בית המקדש? כמה? רבי, אני אתחיל לך קרדיט. כל מה שאתה צריך עלי. אנשים ילדים, מי יבנה את הערון, מי יבנה את המנורה. אנשים ילדים. זה יהיה פונדרזים ממש יפה. עם את זה, מה הם קוראים לזה? קרדיט? קרדיט? בעולם, קולקציה. אבל לא כל כך הרבה אנשים יכולו לתת לגוד מהחומר, החמור, ויה חבוש את חמורו, להפסיק את המטריאליזם שלנו, ולהגיד, אוקיי, ברוך השם, עכשיו זה הזמן לגאולה. נחשב, מולטי מיליאנר גביר מפה, לא כל אחד נחשב בשבוע לציין קבוצה עם הם. נחשב, הוא צריך להגיע לירושלים עם קבס, הולך לשוק, קבל קבס, וביא את זה לבית המקדש. קודם כל, למה צריכים קורבנות בבית המקדש? התגובה, יש לך קורבנות של הלילה יש לך קורבנות של שבת יש לך קורבנות מוסף ויש לך קורבנות התמיד וגם יש לך קורבן חתת למה יש לך קורבן חתת? מזיד לא יש לך, כי ה' סלדר את היצר הרע שוחט את השטן, כשה' יחזור את השטן לא יש לך עוד יצר הרע, זהו עכשיו אנשים נוסעים לתורה, מעלה הארץ, דעה, לה' כמה אם ליהם מחסים. בכל מקום שאתה רואה, אתה רואה תורה, אתה רואה ה' בכל מקום. אז אף אחד, אתה לא צריך לבקש את הילדים שלך ללכת ללמוד. אבא, זה בין הזמנים. אני לומד כל יום בישיבה. אבל גם בבין הזמנים, אתה צריך ללמד. אוף, אל תהיה קטנה. זה הזמן של הכל. התלמדת, מואישי, היום? אבא, אתה לא יודע שיש לנו קמפ? בקמפ יש לא תלמדים? כן, יש תלמדים. בין אחד לדבר האחר. אתה יודע מה שאני מדבר עליה, לא? אני מנסה לעשות את זה קצת ארוך, אבל... זה קל, באמת. המצב. אז אתה לא צריך לבקר אף אחד ללמוד תורה זה יהיה דרך לשלום כמו שאנשים חייבים לדרוק לא צריך לבקר להם לדרוק אבל יהיו עדיין חלומים אנשים יהיו מחללים שבת אקסדנטלי אתה מלמד, מלמד, מלמד והייתה אחת הלכה, אני לא יכולה לדעת זהו, אה, אתה פגשת שבת אז תהיה, אבל השאלה היא, איך תצטרך להביא אנימוס לבית המקדש? הלפטים יסתכלו על הכתובות לירושלים ולא יתן לכם לתת לכתובות. אנימוס קרולטי. אל תקווה, לא יהיו לפטים. זה חלק מהמסגרת. לא יהיה אחד רשע נשאר בעולם. לא יהודי, לא ג'נטי. לא אחד של רשע יחזור. הרבה אנשים בגוג ומגוג יחזורו תשובה, רשעים. הם יחזורו תשובה, כמו שהנביא שחריה כראה. שני חודשים יחזורו, גאון מביל נאסה ב-12 דקות. אל תגידי שאני אגיד, גאון מביל נאסה, בגלל דברי הנביא. יחזור 12 דקות. 5 מיליארד, לדבר של אנשים בעולם, זה בערך 5 מיליארד אנשים ב-12 דקות. ומה קרה לשני 2.5? ‏they will have X amount of time, ‏maybe months, maybe few years, ‏to prove themselves to Hashem, ‏just like in the Seret Yemet Tshuva. ‏בינוניים עומדים ותלויים עשו תשובה, נכתבים בספר החיים, לא... ‏They will be in a period of time, ‏no more Yetzirarah. למה? זה יצר הרע, זה רק אחרי שהשם יעשה החלטה האחרונה, מי נמצא ומי לא. והנביא השתתף את השפעות, שארית ישראל, אלה שתשכחו מהארץ היהודית, לא יעשו אבלה ולא ידברו מרמה. אתם רואים את הפסוק שם. ולא יהיה כזב בפיהם וכל מיני שפעות. מי יעלה בער השם, נקי חפיים עובר לבעב. החרוקים לא יכולו ללכת למעשה של השם. מלכות לא יכולות ללכת, מלכות לא יכולות ללכת, מלכות לא יכולות ללכת, לא תכנעו אף אחד, יש עשרה נבואות, השאלה של חזל היא מאוד ברורה, את רוצה להכניע את התלמוד, בסדר? תהיה כופר, יש הרבה כופרים, תחלו להם, אבל אם את רוצה להיות יהודי מלכות, תשתכל על הטקסט, אני מתחילת על כל המדעים החדשים שהם כל כך ‫הריטיקים, אנשים שהם ‫הפסדו את התורה והשקפה היהודית. ‫הפסדו. ‫השם אוהב לכולם, לכולם תהיה חזק. ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ‫ומה של המשנה האחרון? ‫ואלה שאין להם חלק לעולם הבא. ‫אתם מבחינים ומאמינים, אה? ‫ומה של הליסט? ‫לעבור של הליסט זה ‫כמעט 95% של האנשים. ‫קראי את הליסט. ‫אני לא חזל, אני לא כתבתי על זה. ‫לא אף אחד שואל אותי, ‫הופעה שלי. אה, אבל אנחנו לא שמעים על זה, בטח, זה לא בסידור. בסידור, אנחנו אומרים כל ישראל יש לכם הכלל הבא, הדבר הכי טוב. מה שאנחנו אומרים ל'השם, אה, ולא זוכר, יש ספק של יהודים שלא יש להם אשר ללכת לעולם, לא עלינו. ואתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם אתם את those who are written כל הנמצא כתוב בספר רק מי שכתוב בספר meaning those who Hashem wrote them for life you know, דגמראין מסכת ראש השנה soon we gonna learn it again and we gonna think we understand it but we don't דגמראין מסכת ראש השנה יום הדין צדיקים נחתמים מיד לאלטר לחיים. רשאים מיד נחתמים למוות. בינוניים עומדים ותלויים, עשו תשובה, ניגלים. לא, אוקיי, אתם יודעים את הסטוריה. באיזה פלנטה חזל חזק? הם לא ראו את האמת? ראש השנה פשוט קרה, בין ראש השנה למוצא יום כיפור. כל המחללי שבת, עבודה כמובן, אף אחד לא מותה, כמעט, כמעט אף אחד לא מותה. כל הטבעים עדיין ממשיכים להכניע עולם אחר. כל האנשים שלא מפחדים ממשיכים להמשיך עם המרחקים שלהם. אינים צדיקים מותה. מה, צדיקים לא מותה בין ראש השנה ויום כיפור? אני ראיתי כמה דברים שהכי גדולים צדיקים נכנסו לראש השנה. זה מפחד את האמת, את הסגמרה. זה לא קרה אף פעם. מה שחזל מדבר על? זה לא מה שאנחנו חושבים. זה ממש אחר ממה שאתה חושב. צדיקים נחטאים לאלתר לחיים? אז אם צדיק מותה זאת אומרת שהוא היה רשע? אנחנו פשוט חשבו שהוא צדיק? וכל המחללי שבת, עכשיו, ברגע, על יום כיפור הם מגיעים. פה באמריקה. הם לא מותים, הם חיים עוד 40 שנים. תראו את ג'ורסורוס עם מחשימו, זה חלק מ-100 שנים. אני לא ראיתי שראש ראשונה הוא נחתם לאלתר למוות. הוא ממשיך לנצח את העולם ואת המדינה היהודית. אף אחד לא עשה יותר פעולה מזה לעולם כזה. הוא וחוסיין אובמה, שני חברים. ‫והאחרון, קרוק, ‫עם קטנה קטנה על ראשו. ‫זה אמרה את הממשלה. ‫אני מפחד להגיד את הנמה, ‫אתם יודעים, אתם יודעים, ‫הלוקחים את זה. ‫כמה פעמים אני אגיד את הנמה ‫בקבוצה, ‫והם מבנים עבודה חדשה. ‫אז, רבותיי, ‫הגמרא לא זאת אומרת ‫שמישהו שעכשיו הוא צדיק, ‫כי הוא יחזיק את העיר הזאת. ‫לא, הזמן יבנה לכולם ‫לחזיק את העולם, ‫ללכת לאבות. ‫זה צריך להקרה בעיר. The answer is, if you are a tzaddik and Hashem would take you out of this world right now, where will He take you to? To life of eternity? לחיי עולם or לדרעון עולם? That's the question. If you are tzaddik, Hashem writes in a book, Moshe Cohen, לחיי עולם, this year. עוד עשרה הוא יכול להיות חס ושלום יוחנן כהן גדול, לוקח את הכל. אבל עכשיו, עשרה הזאת, לחיים. לפני עשרה, לחיים, לחיים, לחיים. כל הזמן הוא מדבר על התורה, לחיים, הוא מדבר על החיים של השלום. כשהוא מדבר על חיים טובים, הוא מדבר על החיים של הגוון. תראו את הסרט ימי תשובה, יש לנו ארבעה פרגרפים אקסטרות. The first two, זוכרנו לחיים. We don't say חיים טובים. Right after that, חיים. מי כמוך המלך חפץ בחיים. The last two, חיים טובים. First two, when it speaks about חיית המתים and all the great things in the beginning of 18, speaking about the next world, we speak about חיים. Every time the Torah speaks חיים, החיים והמוות נתתי לפניך ובחרת בחיים, means life of eternity, life of the neshama. ‫כשהוא מדבר על בשר, בשרו, ‫זה כבר הגוף. ‫וממש לפני שהכניסו, רבותיי, ‫השיבעים אל נבקות שם. ‫זה כל כך יקרה. ‫עשרה אלף שנים נמצאים ‫בזמן הזה. זה יקרה. ‫זה יקרה ביום שלנו. זו היכולה גדולה שזה יקרה בשנים שלנו אשיבעם אל נבקות שם, אני אחריך אותם לבית המקדש אנחנו עכשיו בחרית הימים, זה יהיה בית המקדש של חרית המקדש מתאלפים בעמונם, אנשים יצאו מהרעיון, מהרעיון אני לא צריך להגיד לכם כשאחד יצא מהרעיון, אתם שמעים את הכי טוב שיכולים להשמע, וואו, הוא יצא מה קרה? הוא יכול לקחת את זה. זה יותר מיוחד לך. ירונו במחולות. אנשים שרום ברחובה ברחובה. אתם יודעים איך? כשמישהו נכנס ללוטוריה, הוא נכנס ברחובה. יש! לעבדילד ולכל האנשים שהם בפייסבול, אם הם נכנסו, הוא גם קרח. יש! רבי אליעזר בן דוד, ז'צאל, הלך לבונוס איירנס ב-1978. הוא לא יכול לדבר על חיים שלו, על פוטבול, סאקר. ב-1978, זה היה מלחמת העולם בארג'נטינה. והארגנטיניה נכנסה לקאפה. הוא היה בבניין בבונוסיירס, קטן, ובכל זאת, כל כך הרבה בבניינים. הוא נסתכל על הרגל, אנשים רוצים על הרחוב, פלאגים מגיעים לדרום, מגיעים לכל מיני דברים, כמו מנקים, רוצים כל כך הרבה, קרקעים. הוא שואל את ראשו, מה קורה פה? רבי, זה טורנמנט. ארג'ינטינה פשוט נכנסה למלחמת. לזה הם רואים ככה? למלא משחק? כן, מה יש להם בחיים? זה מה שיש להם, זו החיים שלהם. ואתם יודעים מה הוא אמר? זה היה עמקאן. הוא לא אמר שזה לא נכנס, לא. מאוד מאוד נכנס. הוא אומר, אני, אליעזר, לא רכיתי ככה כדי להיות יהודי בעצמי. הם יותר טובים ממי שהם הולכים. הם חושבים על משהו והם מוכנים לרחוץ כמו משוגעים מהשמחה. אני לא יודע מה הם עושים. אבל תראו כמה הם מוכנים לעשות למה הם חושבים. איך אני לא רכיתי ככה ברחוב? אני בן תורה. זכיתי ללמוד תורה, להיות תלמיד חכם. אני אוהב אלפים אברכים. אני מאשר להם ללמוד תורה. אני לא זוכר לרוץ ככה, כמו משוגע ברחוב. אבל כשמשיח יצא, זה מה שתקרה. מי תלפים בעמונם, ירונו במחולות, כי הנחמם מאבלם. זאת תהיה הסליחה האחרונה. והפוך אבלם לססון. השעון יחזור להשעון. ושימחתים מיגונם. האגניה יחזור לכולם. ואז כל סותנם ומונם יעטו בוז וחפר. All their enemies will be all ashamed. They won't know where to hide. Someone asked, Rabbi, when Mashiach comes, will he destroy all the mosques and the churches? After all, it's all fake religions. Rabbi told him no. ‫הארבים והקריטים ‫תקשרו את עצמם. ‫אז למה? בגלל. איך אנחנו אפילו חייבת זמן פה כשהם רואים את הגלור של המדינת היהודית? אז יימאלסה חוקפינו זה מה שהמזמור הזה עשור אולשוננו רינה, אתם יודעים מה זאת רינה? מה שקורה בין רינה ושמחה? יש הרבה שנות גילה, רינה, דיצה, חדווה, וואו, הרבה מיני מידים של שמחה רינה זאת שירה, שירה! זה לא יותר רק להיות שמחה אז יאמרו בעמים ברבות טובותיה ניחם השם ציון, ניחם כל חורבותיה נחמו נחמו עמי אומר אלוהיכם וואי אלוהיכם כך הייתה מדעת הדין בכל השנים, זה מה שאנחנו קוראים לרגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים הקבצך עם הרבה מרצה. החכמים שואלים, מה זאת אומרת קצת זמן שאתה נפגש אותנו? 3,000 שנה נופלנו בלתי. כולם אחרי אותנו לנצח אותנו. אחד פוגרום אחרי האחד, אחד הולקוסט אחרי האחד. אגזיל, פרובלמים, אנטוסמטיזם בכל מקום. רגע קטן עזבתיך, אמר הנביא. קצת זמן, במיוחד עם האמת. מה זה 2,000 שנה? וברחמים גדולים הקבצח. ברחמים גדולים הקבצח. When the salvation will come, oh, it will be with huge mercy. Three thousand years of suffering is a tiny moment. The salvation will be huge. Imagine how much better it's going to be. And this is what we say to Hashem, סמכנו כאימות עיניתנו. Make us happy just as much as you tortured us. אנחנו שמחים, דיינו דיינו, בואו לסקל, כל המחשבים שכל יהודים היו, בשביל להיות יהודים, עליך הורגנו כל היום, אמרנו. זכורו, ה' 99% של המצבות שלנו, הוא הוא, בגלל שאתה החליט אותנו. תראו את העולם, תראו את ההיפקרסיה, תראו את כל האנטסמתיזם. כמה יותר פשוט זה יכול להיות? עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. והערב רבי הוא קאנסר בינינו, אוכלים אותנו מבינינו. זה כל כך קשה להשתתף. ומה? אנחנו אומרים ל'השם, דווקא כמו שאנחנו נשארים כל השנים האלה, תעשה את זה, עד לנו, אחד לאחד. וזה יהיה הרבה יותר טוב, כמו שאתם יכולים לראות. אבל אפילו זה, דיינו. וממש, אני מקווה. דברו על לב ירושלים וקירו אליה, כי מלאה צבעה, כי נרצה אבונה. אתם מקווים את האצבעות שלכם. זהו. אתם סביבים. אתם חיים. אתם קיימו את המשכים שלכם. כי לקחה מיד השם כפליים מכל חתותיה. עכשיו אתה יקבל הרבה יותר ממה שקבלתם ענוכי ענוכי ומנחמכם אתם לא רק יקבלו מלחמת מזה ומזה ומלחמתם, לא דיוקאים לי יושבים צדיקים ועטרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה זה גנדן אתם מקבלים את הסלטון, את הגדול של השם. מה זה? אף אחד לא ידע. אין דרך להבין את זה פה. נהנים מזיו השכינה, אין דרך להבין את זה. כי ניחם השם ציון. ניחם חורבותיה, כל חורבותיה. ססון ושמחה עם מצבה. תודה וכל זמרה. סמכו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, סיסו איתה, מסוס כל המטבלים עליה, those who mourn Jerusalem now will come to joy with the rebuild of Jerusalem and Beit HaMikdash. דברי נחמה קונטיניו, כאשר, כאיש אשר אמות תנחמנו, כך אנוכי אנכמכם ובירושלים תנחמו. כל צופייך נשאו כל יחדיו ירננו כי עין בעין בשוב השם ציון געל ירושלים ונשאו יגון והנחה כי לא בכיפאזון תצאו. We're not going to have to run to exile. Not like יציאת מצרים בכיפאזון, not like leaving Eretz Yisrael with the Bavlim, with the Romans. You're not going to have to run from anyone anymore. כי ה' הולך לפניכם, ה' מעשיףכם. I am behind you, I'm protecting you. והיה נשאר בציון, those who will be left from the Gogu Magog והנותר בירושלים, those who will remain after the clean out. קדוש יאמר לו. There's not gonna be fakers, there's not gonna be כופרים, there's not gonna be מחללי שבת, there's not gonna be people who walks with no clothes on the street. אנשים כאלה לא ישארו, אלה שישארו, כן, אינים ישארו תשובה, זווית זמן לעשות תשובה, אבל אחרי שההחלטה האחרונה תהיה הגדולה, רק הקדושים יהיו בעולם. כל הנשאר הנותר בירושלים, קדוש יאמר לו. עכשיו אנחנו לא קדושים. מישהו יגיד לכם, מיסטר אקס, אתם קדושים? בואו, תעזרו לי. חדוש, הלוואי שאני אהיה צדיק one day. If you're humble enough. כל הכתוב לחיים בירושלים. Again, this is all דברי נביאים, רבותיי, not me. Don't say, I say it. בעזרת השם, אף אחד לא ידע מה זה יהיה, כשאין נביאים. הנביא האחר היה מלאכי, זהו, מלאכה. מאז זה ניתנה הנבואה לשוטים ולקטנים. אנחנו לא קטנים ואנחנו לא שוטים, מקווים. אז אין לנו נבואה, אבל יש לנו רעיון, שכל ישר. אנחנו רואים את השאלות של הנביאים אנחנו רואים את השאלות של חזל אנחנו רואים את השאלות של זוהר אנחנו רואים את השאלות של מדרשים ואנחנו נראה את העולם הוא אחד לאחד המשחק הפרויקטי! כל מה שהחכמים אמרו בגלל כל ההרצאות! לא הייתה אפילו קצת הזיכה שמה שהם אומרים יכול להקרה! וזה קרה הם אמרו לך שאראבים יטעו אותנו. למה נקרא שמו ישמעאל? עכשיו נקרא ל'השם' ו'השם' יקרא. ישמעאל. כשחזאל מדבר על ישמעאל, פרע אדם, אמרו שזה יגיד את העולם. האראבים חייבים בשטחה. הם לא היו משהו. הם לא היו עם ארץ אחת. הם לא היו עם אולי. הם לא היו עם כל הדברים שהם היו היום. לא הייתה איסלאם, הייתה קצת בדואים בסעודי עראביה. הילדים של ישמעאל. מי יאמר שהיום הם יכולו להשתתף את העולם ושכולם יבלבו עליהם? זה הכל כתוב באזור, בגמרא, בשפות חזל. מדרש רבי ישמעאל, מדבר על אחד הדברים שהישמעאלים יעבורים עליהם, יבלבו בניין בייכל. זה כתוב 700 שנים לפני שהם יבלבו את המסק. השפות של חזל היו קודש קודשים. ממש נבואה, אחרי נבואה. אין לגמריין מסכת שוטה, ואין לנו על מי לסמוך. כל הדברים שהחכמים אמרו לנו, החוצפת תסגה, ירחת ימאסו, קלה קמה בחמטה, היוקר יעמיר, חוכמת סופרים תשרח. כל מה שאני אומר, קרה ב-30-40 שנה. 50 שנה, אף אחד מהם לא קרה. אף אחד. אני מבטיח לכם, 50 שנים לפני, הסיטואציה הייתה קלטה. 50 שנים לפני, אנשים מדברו על רבים, אנשים נכניסו רבים לבריכה, אנשים נגמרו, נכניסו רבי אישראל לבריכה, נכניסו לו לבריכה, אנשים נכניסו רבי לבריכה לבריכה, ואיפה אתם שמעו את זה? אפילו אלה שהיו מחללי שבת, נשמעו הרבה על החכמים, לא משנה איפה. ‫זה השאלות של הגמרא, ‫כשאנשים יודעים לגמרא ‫לפעמים לנסוע את החכם בפובליקה. ‫זה נכנס לגמרא, ‫המסכת סאוטה, כמעט 2,000 שנה לפני. ‫מי יכול להבין ‫שאנחנו נמצא היום ככה? ‫הנה אתם רואים את הנבואה, ‫והשאלה האחרונה, מה זה? ‫ואין לנו על מי לסמוך, ‫אלא על אבינו שבא שם. ‫אז הקבוצה של השאלות שלי ‫הייתה, אל תקשור לטראמפ, ‫והאחרון מגניב, ‫והאחרון אידיאט, ‫והאחרון ממלכה, ‫והמצרות, והרצונים, ‫והמדינה הזאת, ‫והארץ... ‫תרחק את זה מהמדע שלך. ‫השם רואה את העולם. ‫אנחנו צריכים להתאחר עם השם. ‫אנחנו צריכים ‫למצוא אהבה בעיניו שלו. ‫כשהשם רצה שהגויים ‫להתאהב אותנו במצרים, ‫בחלק מזלו של נאצים, ‫הם מצאו חן, ‫אנחנו מצאנו חן בעיניהם. ‫הם נחשפו לנו מתנות. ‫בבקשה, תקשיבי, מה? ‫קצת רגע הם רצו לצחוק אותי. ‫עכשיו אתם נותנים לי חוויה וחוויה? ‫כן, השם אמר ככה. ‫והיה הפוך את ליבם. ‫זה פסוק מפורש של התורה. ‫מי יעשה את זה? טראמפ? ‫לא, זה השם שעושה את זה. ‫השם יעשה את זה, בסדר? ‫אנחנו יודעים את זה, ‫אם זה צריך להקרה, זה יקרה. זה כל יחסים מה שה' רוצה, וה' עושה את ההחלטה על ידי עבודה שלנו. זהו, זה אנחנו וה' ולא משנה מה שיש. ואנחנו אנשים אחרים פה. אם אנחנו חושבים שהוא יחזור אותנו, והוא, ואת המדינה, ואת הארמיה, ואת זה, זה קוראים לך כפירה. זה כפירה נחתית. זה לא כמו סנטה וכל חברותו ההרטיקה שלהם שהם מורים כפירה נגד ה' עם אין שם בכל מקום. ברוך ה' אנחנו לא באותו מנהל, אבל יש לנו כפירה שהיא נחתית במהלך החיים שלנו. כל אחד מהם מרגיש כשהם מורים את זה, אני מחשימו. מה אתה מרגיש על זה? יש 5 מיליון כמו הוא, מבקשים את המחשימה. אז מה אתה רוצה לעשות? מורים אחר? מורים אחר יבוא. מורים אחר וזה לא יקרה. זה לא משהו, זו אגנדה. אם השם יחדיף שהם יעבורים עלנו, ילדים, ילדים, מה זה יעבור עליהם? זה לא יחדיף עליהם, הם לא יעבורים עליהם בגלל שהשם אמר להם, קלל! שימי בן גרד, אביצה, ליבים, השם אמר לו, קלל! השם אמר לישמעאל, קיל את הילדים שלי. שתקעו פרקים, שתקעו פרקים. תעשו מה שעשיתם, קחו מפחדים. למה? אני רוצה שהם יוצאו לידי, לבקש את החיים שלהם, להשתתף את ההתקדמות שלהם עם אני. אם אבא יש בני שבחר, ולא משהו יעבור לו, לא משנה כמה הוא שמים לו זמן, ויוצאו לו, וכך הלאה, והוא עדיין לא מרגיש. הוא לא רוצה שיהיה לו משהו. הוא מפחד את אבא שלו על כל המצביעות שלו. אבל את אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו. שלמה המלך אמרה איזה מטורף שמישהו מגיע לו מאשם ומגיע לאשם בגלל הסיטואציה שלו אז האבא התחשב שהצליחה היותה היחידה היותה להעביר את הילד שלי על ידיו ולשאול את הפגישה שהייתי צריך להעביר לו ולהעביר לו אני אקבל כמובן חזק ועבירה שלו היא לטורטור את הילד שלי ואני עובד על זה אתם, אתם רואים את הילד הזה אתה עכשיו תעשו את זה כל יום של הליב שלו. אתה יודע כמה אתה יכול לעשות. אחרי שאתה תעשו את זה, הוא ינסה את זה, ואת החברה הזאת, ולטח, לטח, את כל החברים האלה יחזורים אליהם. ומה יקרה בסוף? הוא יחזור לדור שלי, אבא, זהו, הגיעו מים עד נפש, אני חייבת. אבא ששם את הגנגסטר הזה ללחוץ על הלב שלו, לטורצים אותו, לנצח אותו, לצחוק את המONEY שלו, לעשות כל מיני דברים נגד אותו, כל מיני עבודות נגד אותו. זה היה בגלל אוהב או בגלל נגד? בגלל אוהב הכי גדול. אני עושה משהו אקסטרום. למה? הדרך הנכונה, הדרך הטובה, היא לא עובדה. אנחנו מנסים בלון, אבל הקהל עדיין קלג. מה קרה בסופו של דבר? סוגריה ברחוב, אגרסיבה, קריאתי את כל הרחוב, שתי שנים בבית, מיליון דולר, 5 מיליון דולר, מה שקורה, למה אגרסיבה? אנחנו מנסים כל מיני מדיקציות, זה, אספירין, זה לא עובד. אחרי שהמנסים, השם אומר, אוקיי, אני מנסה בכל דרך אחרת, ואני ממשיכה. מה קרה? אנחנו צריכים להחליט את הבוץ, אנחנו צריכים להחליט, וזה מה שהחפצחאים אומרים, כשאשם מוריד 70,000 חינוניים, החינוניים לא מבינים שיש אשם. הם לא מבינים שהוא מגיע להם ומגיע להם בצונאמי בגלל שהם מבחינים את האידולים הטובים שלהם. אשם עשה את זה להם, לנו! לראות מה הוא יכול לעשות אחר כך. ואני יכול להיות לנו. הרבה שלנו גם עובדים בעבודה זרה. לדבר של רב וולבי הוא אומר, כל מי שיישאר כוח לכל אחד אבל אשם הוא עובד בעבודה זרה. ‫אפילו אם הוא נותן לצדיק כוחות. צדיק תשכח אותי. צדיק יכול לצעד אותך, יכול לצעד אותך, יכול לצעד אשם, כן. אבל אם אתה מסתכל על צדיק, אל תפתחו בנדיבים, דוד המלך אמר, נדיבים זאת אומרת מישהו גניב, הוא רוצה לצעד. זה לא קמצן, הוא רוצה לצעד. זה צדיק, הוא רוצה, הוא בעל צדקה. דוד המלך אמר, אל תסתכל עלו. למה זה? זה גביר, הוא אוהב לצעד. הוא נותן, הוא נותן עברכים, הוא נותן להם את העבודה, הוא נותן להם את המחזקה. כן, אין סביבה, הוא יש את הזכויות שלו, אבל אם אתם מסתכלים עליו במשל אותי, אתה כופר. זאת תלמיד שלנו לכל אחד. בעזרת השם, אנחנו נפגש את הדברים הטובים האלה. כשאנחנו מדברים, אנחנו לא יודעים מה יקרה. כל יום הם אומרים, היום, היום, היום. הם יושבים מיסלות גדולות יותר מכל השול, אין צחוק. חס ושלום, זה קח אפילו בלי אקספלוסיף, זה יכול לקחת בניים, אפילו בלי אקספלוסיף. אני ראיתי, בפעם האחרונה, אחד מהם קח על המדינה, זה היה כל כך דור. מישהו סתם בצד זה, הוא קח 100 אנשים, 100 אנשים, אחד בצד אחד, וזה לא יכול לקחת את המיסל. תחשבו על משהו כזה קחת במדינות גדולות. אשם עשה לנו מירה גדולה במוצי שביס. אין סיכוי שזה עשה לנו מירה תמיד, במיוחד כשיש מלחמת אחים בצד ישראל, מלחמה ציבילה. כל דקה, מלחמה ציבילה, תמיד, שנאה, שנאה, שנאה. בערב רב אוכל אותנו מבנים. זה מה שעושה את חורבן בית המקדש. לזה היינו מנצחים וקריאים ישראל. אבל היום אנחנו עדיין פחות ממה זה היה, כי זה הדבר האמת, בצורה הרבה יותר גדולה, עם האינטרנט, הלשון הרע הולך למיליארדים, לכל מקום. זה לא כמו שהיה פרימיטיבי. עכשיו זה כל מקום. וזה קשור. הקבר ברוך הוא, תראו מה קורה בין אנשים בפורום, בפוליטיקה בישראל, את זה רבי, את זה קבוצה, את זה קבוצה. והם לא יודעים שאנחנו מנצחים את עצמנו בגלגל. בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל בלבלבל אלה שהם נפגעים, אנחנו צריכים לעשות קירוב. כל מי שיש זמן, נפגע הרבה זמן בקירוב. USB, ספרות, בלבלב סמינר, ספנסר, ברינגט פו שבייס. עכשיו זה הזמן לחזור אל אלה הנפגעים, נאיבים, נפגעים יהודים. יש להם הרבה. הם לא נפגעים. הם לא ערב רב. הם רק אמר הצוד. הם גרו עם לא תורה. הם לא יודעים משהו מהחיים שלהם. אם אתם רואים את השאלות שהאנשים שואלים לי על WhatsApp כל שעה, כשאני שומע את השאלה, אני בטוח שאני מדבר עם ילדים עם 12 שנים ואז אני שואל, איך עוד אתה? 30? 36? זה ממש כמו מדבר עם ילדים מברית והשאלה שהם שואלים היא קצת קטנה ממה שאתם יכולים להחשב והם כל כך חייבים וכל כך נאיבים, כשאתם מנסים להתגלגל, אתם מנסים להתגלגל. בפעולה של חמש דקות, אתם מנסים להתראות את פילום שלי, תורה ושיאנס, שזה סמינר של 4 שעות. והיום הבא הוא כבר מישהו אחר. הוא מדבר על ה' עכשיו הוא מבין על ה' עכשיו הוא מבין על סחר ועונש עכשיו הוא מבין שיש עולם הבא הוא מבין שיש משיח. הכל מתחיל. בפילם אחד. זה לא עדיין קשה היום, רק לשים את הלינק. הוא נותן סטודנט, זה דולר. אנחנו יכולים לשים הרבה אנשים נפגעים, לביאים אותם לבוץ. זה זמן אמרגנטי. אנחנו נפגש את האופורטונטים האלה. עכשיו הוא יכול לעשות את זה על קליקטים קטנים היום, או לתת כמה אלפים דולר כל מילה, כדי להרחיב כל כך הרבה אנשים. זה היה אוסקר שינדלר, אם אתם זוכרים את הסיפור, בסוף, כשהם מוותרו כל היהודים, אבל הוא חזק כמה אלפים. הוא הלך והוא אמר, את המחשבה הזאת יכולה להיות עוד 100 יהודים חזקים. את הלב הזה, אני יכולה לחזק עוד 20. את הכאבה, יכולה להיות עוד 50. הוא התחלתי לתאר את כל מaterialים שלו. למה אני לא נחשב על זה? בגלל המוניים שהם נחשבו על הנאצים, כל המוניים שהם נחשבו עליהם, הם נחשבו על כמה אנשים, סופו של דבר, כדי לעבוד עליהם. ולכן, בסוף, הוא אומר, כמה שאני נחשב, אני מרגיש מטורף. למה? אם הייתי נחשב על המשחק, על המדיון המטורף שאני נחשב עליהם, הייתי נחשב על עוד כמה אלפים. וזה כמו שכל יהודי צריך להרגיש עכשיו, במיוחד כשאלול בא, ראש השנה, אולי זו האחרונה ראש השנה, אולי אנחנו לא יכולים להגיע לראש השנה. תהיה ריאליסטי. תראו מה קורה שם. אפילו עד עכשיו, בן הזמנים, אני לא יודע אם זה היה מעניין לי, אני אקנסל בן הזמנים, בכל מקום. זה מוזג אמריקאי. אנחנו מבינים חס ושלום, כמו חולקוסט, עכשיו, הכל יכול להקיים. והדבר היחיד שיכול להתגלגל הוא התורה. זו מצב אמרגנציה. אתה תרחב את החברה בתחילת הסוגריה, ואתה הולך לביקור. החברה מתחילה למות. הדוקטור אמר, אני סליחה, יש לי חמש שעות בקרקע. מה זאת אומרת? בסוגריה, הוא לא הולך בקרקע. אפילו אם הוא היה צריך ללכת הביתה עד חמש שעות, אבל הסוגריה היא עדיין עד חמש שעות. אתם יודעים, הדוקטור יחזור ויגיד, אני סליחה, אני כנגד היום. תץ בין הזמנים. אבל אני לא חושב שאת השאלה הזאת, אנחנו צריכים לשאול את הגדולי הדור. ובוודאי, מי אמר שהתלמידים יתכוון? אפילו אם הגדול היה אומר, אה, בואי, התלמידים נלמדים עוד שבועים, אנחנו צריכים שבועות שני, שבועות שלוש. אוקיי, לא. לפעמים ביטולה הוא קיום.