Live with Rabbi Yosef Mizrachi

Rabbi Yosef Mizrachi argues that genuine Torah scholars are nearly extinct in the modern world, and that fear of God alongside love is essential but widely neglected. He connects Torah observance, Shabbat, and the covenant between God, Torah, and the Land of Israel to current events in Gaza and the need for spiritual revival among all Jews, not just the scholarly elite.
Chapters
לכל אחד, יותר טוב לא להגיד את הנמות, ככה הם יקבלו הרבה גדולה מאשם. כשאתה מקבל אהבה מהאנשים, זה יקבל את הכרדיט שלך. אה, יפה. אם תקבל אותי חומש, וגם דברים, זה יהיה עדיין יותר טוב. תודה רבה. תמיד טוב להיות כאן, ברוך אשם, לפעמים. אנחנו בדיוק שנה לפני ראש השנה. האמת היא שזה מאוד מפחד. אם אתם לא מפחדים, תודה. משהו לא קושר פה. מי שיודע שבשנה יש לו פעילה, והוא לא מפחד, וכמה שתהיה כל יום שזה יחזור, הפחד של האוהב יהיה יותר ויותר. אם אתם לא מבינים מה שאני קורא, הרבה שנים אצלנו הייתה לידר של הקבוצה הרליגית בעולם, שם הוא רב שח. הוא היה ראש ישיבת פונוביץ'. הוא היה עולם מ-105 כשהוא פסק. רב שח אחר כך נתן לו פרסום. זה היה אחרי שהמוסד הישראלי נתן לו אדולף אייכמן. אחד המגניבים הכי גדולים של הנאצים והחולקוסט. והם הביאו אותו לישראל, והוא היה בקבוצה. והם נמצאו אותו בגלות, ועכשיו הם הולכים להשיג אותו, להשיג אותו, ולהחליט את הגוף שלו. זה מה שיהיה. אז קצת לפני שהם נכנסים להשיג אותו, יש להם איזה מנהג מעניין מעניין, לשאול את האנשיה שהיא הולכת להשיג, מה יהיה שאלה אחרת שלו. שאלה אחרת שלו. והוא שאל תקשיבו קצת. בשעה אחת הם יכולים להשתתף לו. הוא שואל על שלושה דברים. אחת, גלס של ויין רחבי. ויין טוב. שתיים, סטייק. סטייק. זה מה שבחורו, סטייק. ושלושה, מזרח בגרמניה. הוא רוצה לראות מה הם מדברים עליו בגרמניה עכשיו. כשהוא אוכל סטייקו שלו ומאכול ויין שלו. שעה לפני שהם הולכים להשתתף לו. רב שחר אמר, תראו את ההחלטה בין יהודי ומונסטר. יהודי, על ראש חודש אלול, בגבי השול או הישיבה, הוא מנסה על הטבל, רבותיי, רבים, אלול! הלילה של אלול התחילה. 30 ימים ליום עדין. 30 ימים. חצי האנשים נגמרו. לפחות, זה לא הכן עדיין, אבל זה כמו שהיה בשנים שלו, רב שחר. הוא אמר, אלול! אתם רואים, הזה נגמר, זה נגמר, זה נגמר. היי, תתקבל, אבא, תעזור לו, תביאו מילה. מה קרה? אלול, אני נפגשתי. למה? ולפחד שלי הוא ב-200. במשך 60 הוא הלכה ל-200. למה? התגובה מתחילה. אני לא מספיק. איפה אני מתחיל לעשות תשובה? זה לא מספיק, 30 יום. 11 שנים של כל כמה עבודות, כל כמה סין, כל כמה שלושון הרע, גזל, חילולי שבת, סינת חינם, דרדי פוליטיקה, פסיקה, חלוקה של רעיון, אוכל כל מה שתמוך. ובסופו של דבר, וואו, איזה מישן עכשיו. אני צריך ללכת יום לפי יום, שעה לפי שעה, דקה לפי דקה, כל 11 שנות, ולעבור תשובה ולניחש מי שאני אוהב זמן, אתם יודעים, איך אני צריך לעבוד בצורה שהיא שהייתה? שלום בית, קבוצת הילדים, שימוש את הילדים בישיבות. אה, יש לכם כל כך הרבה דברים. אתם מנצחים! למה? כמעט עבודה איימפסיבלית. אז יהודי שמע את ירמדין, הוא בא, הוא מנצח. זה לא מדבר על יום הדין, הדין כבר נחשב. הוא נחשב בגלילה, ועדיין יש לנו הזכויה שלא נחשב בגלילה. אם אנחנו נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם נעשה את זה בטוח, אם אז אנחנו נעשה את לא במקום החלטה. זה לו זה היה במקום בטוח החלטה. זהו, נמצא חלטה. חלטה מוותית. אתה צריך לראות את הסרטון, את הוידאו. איך הוא אוכל סטייק ומשחק בבין. זה כאילו הוא לא יודע. כאילו הוא לא יודע. ואז אחרי שהם אכפו אותו, הם אמרו לאחרון יהודי ישראלי ימנית שם הוא אגר. אגר, אתה נבחר להשתתף אייכמן. אתה האחד שתפוס אותו. הוא היה פוליסמן. הוא לא היה רליגי. תימני. אגר אמר, למה אני? הוא אמר, זהו. אני לא יודע, אולי הם עשו לוטורי, אולי זה היה משרד של אחד מנהל הפוליס. אתה צריך להגיד לו, ואתה גם צריך לרחוץ שלו. שני דברים. להגיד לו, להחליט לו, לרחוץ, ולרחוץ שלו באוון, אוון ספציאלי שהם עשו. בהחלט הוא לא רצה, הם אמרו לו, היי, אגר, אתה תימני, כל התימנים הם טרדיציונליים. אתה צריך להבין, מחות, תמחד, זכר, עמלק. זה מצווה גדול מה שאתה עושה. זה עמלק. אתה יש לך מצווה גדול, כמה יהודים בזו גנרציה יש לך הזכות כדי להכניס זכות עמלק. אתה אחד מ-10 מיליארד. אף אחד לא יש לך הזכות. הם נכניסו לו. אגר. אמרו, אוקיי, אוקיי, אני אעשה את זה. אז הוא נכניס אותו לטלפון. הוא עובד עכשיו. עם איזה עיניים רעיונים. הוא נכניס את הטלפון לטלפון. נכניס את הטלפון. והמונסטר מותה אחרי דקה או שניה, ועכשיו אגאר צריך להחליט אותו. אז הוא מסתובב בטוחה, והוא צריך להחליט אותו. הם צריכים להחליט את המונסטר. הוא מותה כבר, אבל הם צריכים להחליט אותו ולהחליט אותו. הוא לא היה כל כך גבוה, הוא היה קטן וקטן. אתם צריכים להחליט אותו מיד ליד, לראות את עיותו, כשאתם מחליטים אותו. להחליט אותו ולהחליט אותו מפה. זו היחידה להחליט אותו מפה. אבל הוא לא ידע, הגר, שכשהאנגלית מותה, החליטה האחרונה שהייתה בצבא שלו, בצבע שלו, נמצאה בצבא, האוויר לא נמצא. הוא נמצא ככה, והאנגלית מותה, הנשמה נמצאת, האוויר נמצא בצבא. אין להתחלוק של האור, כל האור נמצא ביניו כמו בלון. כשהוא נימצה לו, ונפגש קשה לצלם אותו, כל האור נמצא במותו שלו, ונשמע קרקע קרקע. ככה. כי כל האור נמצא. האגר הכי פחד, הוא נפגש על הרגל, והוא הייתה בגלל מנטלי בגלל זה. אחרי שנה הוא ראה פסיכיאטריות, פסיכולוגים. הם קיבלו אתו קטן לפני קטן, עד שהיה נורמל. אבל אחרי הזה, הוא התחיל להתליגות. הוא הלכה לתוך התקופה הימנית של אבאותו והוא התחיל להתליגות. כששמעתי שרבשך מדבר על ההיסטוריה, כולם שומעים את ההיסטוריה ומצליחים. וואו, איזה היסטוריה. ואני רואה עוד דבר שאחרים לא עובדים עליו. יש משהו בהיסטוריה שהוא קצת מתעורר, מתעורר, מפחד. מה זה? ה' מונסטר' זה התגובה. ולכך, זה לא התגובה שלו. זה לא כולכל כדי לנצח עשרה אלף אלף יהודים עם את עצמו ועם אורטה שלו. זה לא כולכל כדי לנצח את עשרה אלף אלף אנשים. בטח, זה לא התגובה שלו. זה רק התרחב לגבי ה' שמתי לו. זה לא התגובה שלו. כולם מתים בסוף. אם הוא מת 20 שנים לאחר זה יהיה משמעות. הוא עכשיו יכול להיות רע בגלגל עשרה אלף שנים. זה יהיה משמעות אם הגלגל שלו יתחיל עכשיו או 20 שנים מאחורי? אף אחד לא מנסה את התפוח של ישראל. אף אחד. יהודים, ג'נטים, אף אחד לא מנסה ללכת מאחורי זה. אם לא שהם נפגשו. כוח התשובה. מה אתם חושבים? אייכמן, אייכמן. לפני שהמוסד אמר לו, הוא יכול לעשות תשובה או לא? היטלר, רייכמן, מנגלה, דה מניוק, רודולפס, כל אלה הנאצים המנסטרים. אתם חושבים שהם היו בצפות לעשות תשובה או לא? אם הייטלר היה יכול לעשות תשובה עם אח שימו עכשיו לרבים בברלין, הרבה שהם נשארו, הוא יגיד, אני כאן, אני כאן, אל תמידי. לא תחזור אלי, אני באתי להבין. אני מבקש אתכם שתשכחו עלי. חטאתי, אביתי, פשעתי, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה לא רק זה, אני רוצה להבין לכם שאני חייבת, אני רוצה להחליט ליהודית. אני רוצה ללכת לישיבה. אני רוצה לתת לכם כל המיליונים שיש לי. לספור את החיים, לספור תלמידי חכמים, להשפחת תלמידים וחכמים, ולכל מינים טובים. מה שאתם חושבים שהרבים יגידו להם, אתם רוצים להחליט, אה? אתה רוצה להבין, אה? אתה מנסה להבין. איך אתה אפילו מנסה להראות את הראשון שלך? לא? נכון? זו הייתה התהליכה, לא? מה יקרה אם תשמעו שאתה מנסה להבין שהמנסה של אורתודקס קושי רבאי, הוא התחיל. אוקיי, אנחנו אקצפים את התשובה שלך. אנחנו אקצפים את התשובה שלך, נמצא אותו במקווה, נמצא אותו, יכולו להכניס אותו למיקווה, הוא יוצא והוא יהיה יהודי עכשיו. לפני שהוא עשה סוויסיד, אם הוא עשה. יש כל מיני תיאוריות קונספירציות. האם ההשתתפות הזו יהיה עבודה או לא? מה אתה אומר? לגבי שאתם לא יודעים, בדרך כלל הסיפור הזה שאני אראה לכם, היה קרה כבר פעם בעולם. אתם יודעים כמה זמן? עוד 2,000 שנים. היה רב, שם הוא נבוכה נצר, רב בבילון, הוא חי 2,600 שנים. והיה לו שר הצבא, השטח של נבו-חנצר, שם הוא נבו-זרדן. הוא מורד 20 מיליון אנשים, אבל לא בזמן של היטלר, כשאתה הייתה במים ובטחים ובטחים ובטחים ובטחים ובטחים, אתה יכול להיות 100 בפעמים, 1000 ב-10 פעמים. בזמן של נבו-זרדן, אתה צריך להיות 1 ב-1, עם הסורד, עם הכבוד, עם בורננרו, עם, אתה יודע, דרך פרימיטיבית. הוא לא יכול להתקשר למישהו או שתי או חמש יותר בזמן. אתה יודע כמה זמן זה יקרה להתקשר 20 מיליון אנשים? זה עבודה הרבה גדולה. אתה צריך להתקשר לנצח אנשים, לנצח ראשים, עוד פעם, או להתקשר לנצח אנשים, אבל אחד אחרי אחד, אחד אחרי האחר. זה קשה להבין. 20 מיליון אנשים התקשרו. ומה קרה עם נבו-זרדן? הוא התחיל לג'וניזי. מבין או לא? הם התחילו אותו. הם התחילו את המנסטר הזה. זאת אומרת, כדי שתהיה תחיל, צריך להיות צדיק, צריך לקבל מצוות, לקבל את התורה. אחד המצוות של המקום 613 הוא תשובה. ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו. זאת לא אומרת שהוא לא קיבל את ההכנעה שלו בעולם הבא. בסדר, הוא נכנס ליהודי, זאת לא אומרת שהוא נפגש את ההכנעה. אני אתן לכם דוגמה. אברהם אבינו, הוא נקרא טראח. הוא היה גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול וקבל את האידולים לגויים. זאת אומרת, זה מחתיע רבים. בגלל שהגויים, הגנטים, לא מוכנים לבחור את האידולים. מה הפחדות שהגנטים מקבלים אם הם מבחורים את האידולים? זה כתוב בתורה. זו פחדת מוות. לא רק לגויים. גוי שמור על אידול, ברגע, בשמיים, השם כתוב, פחדת מוות. אחת הזמן. אחת דקה. לא גוי סקולרי. יהודי עם רגל קטן, שהגוי הוא מפחד אותו, היי, תגידי, תגידי לבית הביתה, תגידי ל'J.C.Penny', תגידי, תגידי! אוקיי, אוקיי, תפסיקי, קריס, תפסיקי, אוקיי, אני בא, אוקיי, אוקיי, הנה. הוא התגיד אף פעם, זו פנלטה. אותו דבר לג'נטים. אם ה'האנס' היה שם, והוא גם התגיד, זו גם פנלטה. יהודים וגויים. חכמות למות. אז אבא אברהם אבינו לא רק חכמות למות כמות עבודה, בגלל שזה נגד שבעות נוח. הוא גם מחתי ערבים. זו כל מיני קרימנלים. זו דבר אחר שאתה עושה חכמות בין אתה ואשם. אחת, שתי, שלוש, כל יום, קצת יותר, קצת יותר, אתה ואשם. זה דרך שתי דרך. זה משהו מאוד נחמד, כשאתה מנצח אלפים לתפוס אותך, ללכת נגד השם, ללכת להרסי, להיות מחללי שבת, ללכת לקלובים, למשל, לדי.ג'יי. אתה עושה פרדים, אנשים, גבילות, אנשים שמורים ברחים, אנשים, אתה יודע, כל מיני דברים, דברים אחרים, תקשיבים אותכם, אתה שם, לאחר כך, כל הטבעים והאפקטים שהם יוצאים מהפרד הזה, יוצאים לגבי הדי-ג'י. ורק מיני הדי-ג'י הם שומרי שבת. אבל הם חושבים שהם רליגיוניים, הם חולים. הם מחתיע רבים, הם עושים חילול השם, ויש להם גאנום מטורף, כשהם חיים את העולם, אם לא שהם עושים תשובה סרטנית, כי כשאת מחתית הרבים, זה לא פשוט לעשות תשובה, בגלל שהגמרא אומר, כל המחתית הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה. מישהו שהפכה אלפים אלפים אנשים לזכוי וללכת נגד ה' ואחר כך הוא רוצה להיות צדיק, זה לא ברור. אתה תהיה צדיק, תרחיף לאל וכל האנשים שתהיו לך ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים כדי להיעביר את מה שהם עשו לכל מיני אנשים, כי הרבה אנשים הולכים לאותו איתן. זה לא כל כך פשוט. אבל זה עדיין אפשר. אין דבר עומד בפני התשובה. זאת השפעה, תשובה. אם נבול זרדן היה יכול לתשובה, אם רחב, הפרסטיטוט, היה יכול לתשובה ולגמרי יהושע בנון, אם יתרור, הפרק, שהמסטר של איידור שלו, די תשובה, והתשובה שלו, מריד משה רבנו, הוא התחיל להיות אבא של אדם, האדם הכי חשוב בהיסטוריה של העולם, שהתורה נקראת אחריו תורת משה. אז למה התורה מביאה לכם כל כך הרבה עקבות של גדולים גדולים גדולים גדולים וקרימניאלים, שהם אחד יום התחילים או די תשובה, ובכל זאת התורה מדברת מאוד רחוקה עליהם. רות, עטרור, רחב, נבוזרדן. מה קורה פה? ילדים של אמן. מה קורה פה? התגובה היא ללמוד כל יהודים וג'נטים גם שהם עכשיו בסטטוס שלהם בנים. אין דבר עומד בפני התשובה. אין דבר עומד בפני התשובה. אין דבר עומד אין דבר עומד בפני התשובה. אין דבר הילדים עומד בפני התשובה. שלי לא יהודים, האיש שלי לא יהודי. איפה אני אפילו מנסה להסביר את החיים שלי? אני לא אהבת קושר, אני לא קבל שבת, אני לא יכול לדבר על החיים שלי, אני לא יכול לדבר על איך להפוך את הספר, אני לא יכול ללמוד, מה אני? אני 50 שנים, אני לא יכול ללמוד עברית. כשאני לומד אנגלית, אני לא יכול להבין מה אני לומד בכלל, כי זה תורה. אני גרור כמו גוי. אתם חושבים שה' יש תייבה למישהו כמו אני? במיוחד למישהו כמו את כמה יותר אתה, כמה יותר ה' יש לך אהבה ואהבה אם אתה יוצא. מישהו שחרר 10%, מישהו שחרר 90%, ה-90% הוא במקום גדול. ואם התשובה היא אמיתית ומתקדמת, וזה יוצא מהאהבה, כל הדברים מתחילים למצוות, למערכות טובות. איך להבין? לא רק זה מאמין, את הקריאות הטובות והשטחות שהם עושים, ה' עושה את זה 180 דגרים. הוא מתחיל להיות חדש טוב לך. זה נשמע מדהים, אבל מ-30 שנים של תקופה, של מדבר עם הצהרים, אני יכול להגיד לכם עכשיו, ה' הוא מיוחד שלי. ב-30 שנים, ב-100 אלף אלפים של אנשים ששמעתי, ראיתי, ודיברתי, ושמעתי אותי, וראיתי את הפילמים שלי, אני יכול לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי זה מאוד קשה, מאוד קשה. איזה אנשים עומדים, הם חושבים, אני צדיק, בגלל שאני אוהב אשם כל כך הרבה, וכל מה שאני עושה זה בגלל אוהב אשם, בלוני. זה כולם עומדים. איך אני יודע? איך אני יודע? מאוד פשוט. בגלל שאם אתה מגיע לאנשים רליגיים ואומר להם, יש לך חלק מלחוץ, פה. מזה, אתה לא תקבל איזה פניג'מנט על כל מה שאתה עושה מפה, אתה לא צריך לדבר על זה. אתה רוצה להחליט על שבת, אתה רוצה לנסוע, אתה רוצה להתפתח עבודה שלך, אתה רוצה לספר כל מה שאתה רוצה לספר, אתה רוצה לדבר על איזה שפה שאתה רוצה לדבר על, קלין, לא קלין, אתה רוצה להתפתח עבודות עם גרפים, כל מה שאתה תעשה, אתה תקבל פס חי. זה לא יכול להשתמש במיוחד של השם. כמה זמן הוא יחזור באותו מסוים? שזה הוא עכשיו. צדיק, חסיד, מיקווה כל יום, תקווה ללמוד 12 שנות בדיוק, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה את הרגל שלו, מנסה ה' פרמיס את לי, אני לא אגיד לך שאתה מלחמת לעשות כל מה שאתה רוצה. הרגל כמה יהיו שלו, מנסה יחידים? לא אחת מהתשע. מפה נלמד שכבוד הרבה אנשים הם רליגיוניים בגלל עקבים פרסונליים. מה יש לי? איזה עולם הבא יש לי? עולם הבא הבא. אני לא רוצה להגיע לאדם. בטח לא בקפקאלה, אני לא רוצה להיכנס לבית רעיון של אנשי רעיון, אני לא רוצה להיכנס לבית רעיון של אדם, אני לא רוצה להיכנס לבית רעיון במיוחד רעיון, זה דברים מגניבים, אני לא רוצה את זה. אז תן לי להיות רליגי לספור את רעיון שלי, בוודאי שאני לא אוהב שאני לא אשכח שאני אשכח שאני לא אשכח שאני לא אשכח שאני לא אשכח שאני לא אשכח שאני אולי לא אשכח שאני אשכח ישראל יהיה כל כך מגניב אותי בגבולות שלי, שאני אולי אני לא נמצא לא בשלמי אשכח שאני שלי, אולי אני לא אראה ילדים, אולי אני רוצה להחזיר משהו בעולם הזה, אולי אני לא אראה עבודה, אולי המדע שלי ימות, אולי אני אעבור בגבולה. כל אחד יש דברים שמפחדים לו. הרבה של האנשים מגיעים לרליגיה בגבול מה יקרה לי אם אני לא אעבור. ואני מדברים על חודש של חודש, אתם יכולים להגיד על החודש שלי. וזה למה, כשאנשים חיים במדינת, כל אחד מבקש לשמוע על הרליגיה. לא משנה מי אתה, יהודי או לא יהודי. כשאני הלכתי לראות אנשים במדינת, כל אחד הלכה אליי, יהודים ולא יהודים. רבי, רבי, סער, יכול לך לתפס את אבא שלי? יכול לך לתפס לו ברכות? למה? ראיתי מישהו עם קיפה? ברגע, אולי יש לך איזה מקום. זה למה אני אומר 25 שנים, במדינת, כל אחד הוא רליגי. כל אחד. למה? כי אף אחד אחר לא יכול להרחיב אתכם מאליו. ואתם יודעים מי. האחד האחד שיכול להרחיב אתכם מאליו זה לא אמא שלכם, לא אבא שלכם, לא חברים שלכם, ולא זמן שלכם. הוא האחד האחד. הוא האחד שיישב אתכם מאליו. הוא האחד שיכול להרחיב אתכם מאליו. וכולם יודעים את זה. ואלה שהם נגמרים את זה, הם נגמרים. הם נגמרים ומצטערים. בגלל שאם אתם נתקעים להם לדטקטור נגמר, תראו שהם נגמרים. אני פעם אמרתי את הסיפור, אני לא יודע אם אתם שמעים או לא, שבא לי פעם לישיבה לתת קלאס, ואף אחד בא אלי וקרא לי, חברה שלי, הוא בא לצאת אלי, הוא ממש אתייסט. הוא אוהב רליגיה, אבל הוא בא לי לבוא. הוא בעל תשובה. הוא היה צריך להיות חברים איתו. הוא בא לי לבוא. זו הזורחה לדבר איתו עכשיו. אתה יכול לדבר איתו? אני אגיד, תראו את השעון בישיבה. הוא לא יכול לדבר איתו. השעון, אני לא רוצה ללמוד סגמרה. הוא אגיד, רבי, זה עכשיו או לא. הוא לא יכול ללכת לקלאס או משהו כזה. עכשיו הוא כאן, הוא מוכן לדבר איתך. הוא אמר, אוקיי, הדרך האלה שיכולים לעשות זה, זה ללכת בקר שלי. לעשות את זה בקר. אוקיי. הלכנו לקר. זה היה אוגסט, מאוד מפחד ומפחד. נפתחו את הרכבים ונתחיל לדבר. ואני התחלתי לדבר איתו ולראות לו כל מיני דקות בתורה, שהתורה היא דיווין. היא לא יכולה להיות כתובה באנשי, בגלל הדווין. קונטרול במהלך, ידע על הגלקסים, ידע על הארץ. רק הקריאה הייתה עם כאלה ידעות. זה מאוד פשוט להבין שהתורה היא דיווין. אתה צריך להיות מגניב יותר מאשור. שאחרי 20 דקות אתה לא רואה 1,000,000% שהתורה היא אדם. כל האנשים שהם מגניבים שהתורה היא אדם, הרבה מהם מגניבים. ואלה שבאמת לא בואו לבוא זה בגלל שהם לא יודעים. 20-30 דקות זה יודע. תראו את הסרטון שלי, תורה ושיאנס, שאתם רואים שזה מאוד פשוט להבין. אז אני מבין אותו לשתי שעות, לא 20 דקות. ואני רואה במוח שלו שהוא כבר מבטיח, אבל הוא ממשיך להבין. אה, לא, לא, לא. אחרי זה, אני לא ידעתי, אין לי אנרגיה אחת, אין לי אנרגיה אחת. במהלך זה, יש לנו הרבה חסידים. חסידים מבחינים, הם רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים אותי, רואים רואים אותי, רואים אותי, רואים רואים אותי, רואים אותי, רואים אות Nevertheless to religious people, nevertheless to Hasidim, that they look really religious, you know, they intimidate him. מה זה פה אומר לי? What's going on with the Hasidim? I said, ah, the teenager, the curious, leave it alone, concentrate. After two hours, רבותיי, I said to him, okay, I think I gave you enough proof. ,הוא אמר ,לא ,אני לא אדמיץ ,לא מרדה ,אמרתי לו ,אז ,אני לא מבטיח אתכם בכלל ,עכשיו אני רואה במושג שלו ,שהוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא מגניב ,הוא אז הוא אמר לי, לא רק אתה לא מבנה אותי, מגניב עכשיו אני ,הוא מגניב ,הוא מגניב מגנ בטוח שזה בלוני. זה שטויות. אני אמר, כן? אני הייתי עם דעה. אחרי זמן אתה מקבל דעה מגניבה. אני אגיד לו, אתה יודע מה, לפני שתכנסי, פשוט תגידי כמה שאלות שאני אגיד ואתה יכול ללכת. אתה מגניב? אני אומר, אוקיי. אני אומר, אוקיי. תחזירי את הספר. אני עושה לו את התורה עכשיו. הוא תחזיר את זה. אני אומר, בשם הכתבי של הספר הזה. הוא מוריד אחריי. בשם כותב הספר הזה. הוא מוריד. יהי רצון. יהי רצון. שכל הקרסים שהם כתבים בספר הזה יגידו עלי. קוראו אמן. הוא מסתכל עלי. מה? מה? אתה מנסה אותי? אני אומר לך, אני לא מנסה אותך. אתה אמר שזה בוקר זה לא משהו, זה פרס פרס, לא? לא משהו, לא מהאדם, לא מהאדם. אנשים עשו את זה, למה אתה מנסה? אז תגיד, בשם ראשי הזה בוקר, כל המנסות והמנסות שהיה כתוב בבוקר הזה, צריך להגיע לך, תגיד אמן. לא יגיד אמן. I won't say amen. So why not? If an Arab comes to me with a Koran and says in the name of the writer of the Koran, whatever is written in this book will come on you, if you don't follow it, I will scream amen. To make a point. Why? Because I know it's nonsense. It's not the book of God. It's full of human errors. Say amen. לא יגיד אמן. תגיד אמן. לא יגיד אמן. Like six, seven times like this. אחרי אולי שבעה פעמים, תראה מה קרה. אני הייתי מפחד. הוא אצלח אותי, לא מספיק. בום! כמו שהניאגרה קחה. הוא התחל לבכה. שקע! בוכה! הוא בוכה! מישהו בשעות ה-20! התחל לבכה! עלית עליי! עלית עליי! אתה קח אותי! אני אמרתי, אני ידעתי אחרי עשר דקות שאתה כבר מבין. מהמצב שלכם. את הסיפור הזה, רק כדי להבטיח מה שאמרתי לכם, שכל האנשים שקוראים לכם, אני אתייסט, אני אתייסט, הם כולם חיילים. אין אחד אתייסטים בעולם. אתם לא יכולים למצוא אחד. למה? בגלל שאתם יודעים אחד שלהם שקוראים להם, שהקופה הזו הייתה מייצרת על עצמם. הנה, הקופה הזו בפלסטיקה, מייצרת בקינה. מאה אחת מהן, אחת דולר. האף אחד מאמין שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לדעת שאתה יכול לד אז הקאפה לא יכולה להיות עשיתה בגלגל רחוק, אבל רעיון אנשים, שזה מיליון פעמים יותר סופיסטיקי של הקאפה, זה היה עשיתה בגלגל רחוק. זה עובד הרבה, לא? המיקרופון היה עשיתה על עצמו. הספר עם מיליונים שנים היה עשיתה על עצמו. הקאפה לא יכולה להיות עשיתה על עצמו. איפה הלוגיקה? התגובה היא שכולם יודעים שלא משהו נמצא על עצמם, לא קמרה, לא מטרה, לא מיקרופון, לא ברקוד, ולא ברם. עם העיף, עם הרחוב, עם הסיסטם הנרחי. אף אחד לא חושב שזה נמצא באקספלוזיון. יאללה, אתם יודעים את זה. אז למה כל כך הרבה אנשים מגיעים לדבר כזה? זה מדבר דיפלומטי להגיד, תשכחו אותי, אני לא מעניין להחליט על החיים שלי. אני רוצה לעשות כל מה שאני רוצה, אף אחד לא אגיד לי מה לעשות. זה באמת מה זה אומר, אני אתהייסט. כשאחד אגיד לך שאני אתהיסט, תחשבו על זה, אתה קח קצת, תראה את הקצת הזה? הנה, הקצת הזה. נותן לו כמה שבועות, ואתה מראה לו קטנה, עוד 2 שבועות. הנה, התקפה היתה כזאת. תסתכל על עיותו, תסתכל על ארוחותו, תסתכל על ראשו, תסתכל על רגלו, תסתכל על רגלותו, רגלו. זה הלך מהתקפה הזאת. זה יכול להיות? כן! תקפות! הרבה, הרבה תקפות רחוקות! קונקציונות את העיות, לגבי הראש, לגבי הרעש. יאללה, מי זה האדם הזה? התגובה היא שכל הפרופסורים בכל האוניברסיטה, בכל העולם, הם האדים. זה מה שהם מבחינים. התגובה, המנקים, ומי גרם את המנקים? המנקים הם מכינה מאוד סופיסטיקית, הם גם יום ועיה סופיסטיקית. מי גרם את המנקים? מי גרם את הסל? הסל הוא יותר קומפליקטי של כל המדינה. מדינת ניו יורק? זה קצת פחות קומפליקטי מאחת שלל, שהיא מיקרוסקופית. אתם יודעים איך יש לכם אינפורמציה באחת שלל? מי הציגה את זה? אתם יכולים לדופליקט את קו של שלל, מהדנא. אז התגובה היא שאם אנשים רוצים להיות חייבים, הם ידעים שמישהו עשה אותנו, שמישהו רואה את העולם, וזהו. אלה שהם מנגנים את זה, הם יודעים למה הם מנגנים את זה. לא בגלל שהם באמת חושבים שאין להם ה' כמובן שהם יודעים שאין להם ה' כשהם יהיו בבית, הם יודעים, ה' בבקשה, תחלטי לי ללכת מזה. בגלל זה, אנחנו לא משהו יותר טוב מזה. הרבה אנשים שעובדים פה היום, הם מה שאנחנו קוראים לתלוי, תלוי. מרוקאי טרדיציונל, טוניזיון טרדיציונל, פרז'יון טרדיציונל, אשכנזי טרדיציונל. נכון? כשאתה שואל מישהו, אתה רליגי? לא. אבל אני מסורתי. מסורתי זאת אומרת טרדיציונל. רב ניסים יגן עליו השלום אומר, אתה יודע מה מסורתי זאת אומרת? מסורי, ניבו, זאת אומרת מסור, קט. תה, זאת מושגת תה. מסורתי, כל יום קטן עוד מצווה, עד שלא משהו נשאר. מסורתי, מסור, סור. קטן עוד קטן, ועוד, ועוד, ועוד, ועוד, ובאמת לא משהו נשאר. מה זה, מה זה מסורתי? מסורתי קטן איזה מצווה היום? מראה לי מסורתי. איזה מצווה הוא לא קטן. הוא לא קטן שבת, הוא לא קטן יום טוב, לפני ההלכה. הוא לא מידע על איזה מזוזות יש לו בשם, כמו שהם קטנים. הוא לא מידע על איזה תפילין. הוא לא מקבל משהו. קושר? הוא לא מקבל משהו. הוא אוכל בשיטה. בבית אני קושר. ומה אני אוכל בשיטה הצינית? לא, אני אוכל רק חזיר שם. אבל החזיר הוא מידע על אוכל שהיום היה מידע על חזיר. יש חזיר בשיטה הזאת. אתה אוכל חזיר. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם אוכלים רצוי ולוחים, ולוחים. מה אתם חושבים שהם אוכלים? הם עובדים בבריכה. מה אתם חושבים שהם עובדים? אומייגאד, אתם מנצחים לי. למה אתם צריכים להיות כל כך אקסטרימיים? אני רק אומר את האמת לכם. החלטה הזאת שאתם אוכלים במסגרת המקרוני, או במסגרת המכרוניות שחשבו, היא הייתה עובדת בנושאים שהם אוכלים, הרצוי. זו האמת. אני הייתי בשינה, ראיתי מה שהאנשים אוכלים שם. בפותחה, כשעובדים ברחוב ואוכלים אותו ככה. אתה יודע, כשהטיילנדים הגיעו לישראל לעבודה אחרי האינתיפאדה, בקרוב כל הדוגים נפגשו. אני לא יודע אם אתה רואה הדבר עם דרנלד טראמפ עכשיו, עם הקמיליאן, אז טראמפ, טראמפ אמר שבאותה מדינה באמריקה, כל הדוגים נפגשו, והם משחקים עליו. הם משחקים עליו בגלל שהיו הרבה אמיגרנטים מהאוריאנטל שצאו. זה לא שחק מה שהוא אומר, זו ראיונית. זה קרה בישראל, אלפים דגים בשבועים הפגשו. כל מי שרואה את הדג שלו נפגש. הם אוכלו אותם. הטיילנדים אוכלו את הדגים ואת הקטנים. אז למה אתם מפחדים? אתה יכול ללכת לרסטורן בלי קושי, והם יכולו לעשות את האצבעים שלך שם, ואתה יכול להשתמש בלחוץ. הלחוץ הזה הוא איך יכול להשתמש בלחוץ, או בלחוץ, או דבר אחר, או בלחוץ, או שרימס, או כל מה שהם יכולו לעשות שם. איך דם אתה יכול להיות. לא, אני מסורתי, אני לא אכלת חזיר בעצמי. בטח שאתה יכול. כל פעילה ברסטורן הציני, אתה אוכל חזיר, ושרימס, ולחוץ, וכל מה. זאת האמת. אני לא מבנה את זה. אז מה זאת אומרת תלויתית? הוא חושב שיש אדם, הוא ידע שהתורה היא חולית, הוא ידע שאותו אמא במרוקו ימות לא לרחוץ את ארוך התורה, זה גם דבר של אביו, אבל תשכחו אותי. אני אשכח איזה קבוצות, ואני אשכח את המזוזה, ולהתמודד במהלכים, במהלכים, אולי אני אגיע לישון פעמים או שתי פעמים, יום כיפור אולי, ראש השנה אולי, אבל זהו, זהו, זהו יהודית שלי, זהו, זהו. עכשיו אני רוצה לשאול אתך שאלה, מי אתה חושב שישה עם יותר? מישהו שלא חושב על שום דבר, לא חושב על שום דבר, אוהב רליגיה, אוהב טרדיציה, הוא לא יותר קונקציון ממהלך, או מישהו פרשן, מרוקאי, ימינאי, סיריין, שגרו עם אבותים, עם אבותים, שהם רליגיוניים, תורה בבית, הוא ראה את זה כשלילה, בשבילו. והוא ידע הרבה, הוא יודע ששבת היא מיוחדת, הוא יודע שיום כיפור היא מיוחדת, הוא ידע ראש השנה היא יום עדין, הוא ידע את כל הדברים האלה. אבל הוא לא קבל משהו. למה? פשוט לבקש את זה. אני לא אנטי-רליגיון, אבל אני לא רליגיון, אני טרדיצ'יאנל. מי הוא הקרימנל יותר גדול? אין שום דבר לדבר כאן. בהחלט הטרדיצ'יאנל עושה אשם הרבה יותר מגניב. אני אדבר לכם, אתם מבינים. מישהו יש חברים, אבל אשיותו הצלחה אותו, לפני שהם נפגשו. יש אנשים שהם נפגשו לפני שהם נפגשו את הילד הראשון. זו פנדמיקה נפגשה של העולם היום. פעמים אחרי ההתגובה, הם כבר נפגשו והיא עדיין יש לך ילד. הוא יהיה נפגש עם אף אבא. זה קורה הרבה. זה קורה לאנשים שלא נפגשו. זה רק קרה, והאנשים לא רצו להתגובה. היא יודעה לא למורד את הילד. היא נותנת. אבל האבא מלמד את הסיטואציה. או הוא נגמר, הוא הלכה, הוא נכנס, או הוא לא רוצה לציין ספורט של הילד, אז הוא הלכה, או היא לא רוצה אותו. בגלל שהוא רצה להכניס את הילד. תפסיקו, אני אעבור לו על עצמי, אני לא רוצה את הכבוד שלכם, נכנסו, ביי. יש אלפים דברים כזה שהייתי מעביר בזה. וזה לא עשרה שנים. אז מה שקורה עכשיו, אחרי 20 שנים, הם היו כבר גדולים, הטווינים, והאבא יש לב רעיון. הוא התחל לבחור איפה הם חייבים לחיות, והוא התחיל להגיד שהטווינים חייבים לחיות באפרטמנט במונטריאל, והוא החליט להחליט להחליט בבנים האלה, בצד האוויר, קח את האפרקטה שלו, כדי להראות את השתי הילדים שלו. כמובן, הוא לא יכול להגיד להם שהוא אבא, בגלל שהם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר קוראים לו נמצאים, הם עושים רעיון, הם מנצחים לו, הם יכולים להשתתף את הטבע בקבוצה שלו. והוא מנצח את הטבע שלו, אם הם רק ידעו שאני אבא שלהם. אחר כך הוא מדבר עם אחד מהחברים, והוא אמר להם, אתה יודע מה שקורה ברחוב שלי כל יום? תראה את השני הטבעים האלה? תראה איך הם מנצחים אותי כטבע? אני אבא שלהם. מה? אתה אבא שלהם? כן. אז למה אתה לא אומר להם את זה? אני לא יכול. זו עבודה בקוראת. אני סיימת את הספרות שאני, אתה יודע, אין קהילה להם, זה לא אפשר. אתה לא נורמל, אתה צריך להגיד להם את זה. אני לא יכול. החברה לא יכולה להגיד את זה. הוא הלכה להגיד לאחת מהחברות, לדבר שלך, החברה שאתה מנסה להתעורר היא אבא שלך. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אז אחד מהשני הילדים הראה שזה האבא, האחרון לא ידע, הוא לא אמר לו. והם היום הבאים להמשיך לטורצים אתו כמובן, לטעות אותו ככה, לטעות אותו, לקרוא אותו אמונים, הוא עומד אותם במה שהקבוצה צריכה, והם לא מרגישים אותו. איך אחד מהשני הילדים הוא קרימנל יותר גדול? האחד שיודע שהחבר הזה הוא אבא שלי, או האחד שלא יודע? מי הוא הקרימנל הרבה גדול? האחד שיודע. אלה הם היהודים התלתית. הם יודעים אשם. הם ידעים שהוא רב האוניברסיטה, הם ידעים שהוא גרם את העולם, הם ידעים שהוא גרם אותם, הם ידעים שהוא נותן להם כל מה שיש להם בחיים, והם מגניבים אותם כל דקות של חיים שלהם. האחרון לא ידע שם, הוא גרם בקיבוץ, סייביריה, אף אחד לא מדבר אותו על ה' הוא לא נותן לו אף דקות שלנו, מה אני עושה בעולם הזה, מי גרם אותי, מאיפה אני מקבל מONEY ואוקסיגן? הוא לא חושב. אבל הוא כבר ידע את זה, הוא ידע את התקופה, הוא היה רבי במרוקו, באיראן, הוא ידע, אבל הוא יחיל ללכת אפריתו, עם איזושהי אהבה של אהבה, ואז אם יום אחד משהו יקרה לו, מה הוא יעשה? מה הוא יקרא? למה אני חייבת את זה? איזה אדם זה? למה הוא עשה את זה לי? אה, סופו של דבר אתה זוכר שיש אדם? למה אתה... אתה יודע כמה אנשים באו אליי ואומרים, אני לא מאמין לאדם. אני אומר לו, למה? כן? איפה הוא היה בהולקוסט? איך הוא נתן לכם כל כך הרבה ילדים להתקשר? איזה אדם זה? אני לא רוצה שיהיה לו משהו. קצת רגע הוא אמר לא להבין שהאדם יש. עכשיו, לא רק אתה חושב שהאדם יש, אתה יש ליסטה של 5,000 תגובות עליו. אתה אפילו נפגע אותו, אבל אתה חושב שהאדם יש. ואתה גם חושב שאם הוא לא רצה, ההולכוסט לא יקרה. אז אתה חושב גדול, יותר טוב מן הרב. תראו כמה חושבים אתה. אתה יודע שיש גדול, אתה יודע שהוא עשה ההולכוסט, אתה יודע שאם הוא לא רצה, הוא לא יקרה. אז אתה מגניב עליו. אוקיי, אנחנו יכולים להבין אתכם. איך אתם מבינים אתכם? אתם מתחילים להסביר. And now you begin to read in the Torah that the Torah is full of warnings, that if we won't listen to Hashem, we will end up the way it did happen. October 7th, it's written in the Torah. The Holocaust is written in the Torah. In which parashah are we going to read in two days? Shabbat morning. Parashat Vayelech. We're going to read Nitzavim Vayelech. In Parashat Vayelech, you have all the information about the Holocaust in one page. HaShoah is hidden in equal mathematical skip of 49 letters. Hey, 49 letters Shin, 49 letters Vav, 49 letters Ale, 49 letters Hey. HaShoah, the Holocaust. זה נקרע בסטוריה שהסתכל על ההולכות. זה נכתב 3,250 שנים לפני שההולכות התחילה. כשאדם אומר למושה, זה מה שתקרה בסוף, שהנצח הזה יגיע אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אין-תודה אלי, יהיה אני לא אין-ת אשכח להשיג אותם, כי הם אומרים, יש לא ה' ביותנו. זה מה שיהיה להם. מה שהם אומרים יהיה להם. בקצב כזה, בתורה, ה' הולקוס' נחשב בקוד. זה קוד דיווין. 3,250 שנים לפני, אף אחד לא יכול להכניס כאלה כתוביות בספר, מי יכול לדעת על ההולכוסט? אבל זה לא רק ההולכוסט, אלא גם כל נאצים שהם נמצאים שם עם סקיפות מתמטית. רודולפס, אדוף איטלר, אדוף אייכמן, הסליחה האחרונה, הפתרון הסופי, ציקלון בט, זה הגס שהם משתמשים בו. יש יותר מ-30 כתוביות שהתקשרות להולכוסט, כולה במשך, בתורה. יש לך דעה? מי החלט על ההולכוסט הזה? אתם חושבים שהגוי יכול לצלם אחד מהיהודים בלעד שהה' סיימנו עליהם? זו הרסיה. אני אתן לכם דקה. באיג'יפט, היהודים באים לאיג'יפט, י'קוב בא עם כל הקבוצות, 70 אנשים, הם חייבים שם, הם נשמעים שם, יוסף הופכה להם עם פרנסה, הם חייבים בשטח גושן, זו הייתה זו ימינית של היהודים. הראשון של העולם היה בחנגר, והארץ היהודית אוהבת את זה. הם יודעים על ערץ שלהם, ארץ גושן. הם לא מתחילים עם אידאלו-אייג'יפיים. יוסף מייצר להם איכות וכל מה שהם צריכים. זו ימינית. הם כולם שמחים. מה קרה? הגריד בא לסרטון. היהודים אמרו, אה, אנחנו נשאר פה תמיד? בואו נעשה עבודה. בואו נחפש אוכל באמת. מה קרה? הם התחילו. כל עוד איג'יפט. זה כתוב, אומלה ארץ אותם. הארץ של איג'יפט הייתה מלאה עם יהודים. הם הלכו גושן, הם הלכו מאה שערים, הם הלכו בני ברק, הם הלכו מונסי, הם הלכו ליקוד, והם התחלו למושך לסעד קרולינה, סן פרנסיסקו, מקומות שהם הלכו. עכשיו הגויים היו מגניבים. מה זה כל הגויים האלה? הם מנסים להתגלגל, הם מדברים בשטחה אחרת, ועכשיו בכל מקום, בכל ברחוב באיג'יפט, אתה רואה יותר ויותר מהם. מה שהאיג'יפטים עשו? קבוצה אמרגנטית. אם אנחנו לא נעשה משהו עכשיו, זה יהיה לצלם לנו. תהיה לנו בלחם, הם ייחסים לאנשים מבחיננו, הם יכולו לעשות ריבולוציה פה, והם יקבלו איג'יפט. אם אתם חושבים על איג'יפט, אנחנו צריכים להתחיל לבחין את היודעים האלה. זה נשמע מסוכן, לא? זה קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. ואז הם נכנסו להם לגבי הספקות, לגבי הסלאבות, הם התחלו לנקות את הילדים. אתם יודעים את הסיפור. אז האג'יפיאנים אוהבים אותם, פארו לא רוצה להחליט אותם, הם נשמעים את המחשב שלהם בבקשה, ובמשך דקה, דקה, אשם נחשב את הרגל, וכל האג'יפיאנים הנאצים, נפגשו עם היהודים, במשך דקה, לא אפילו בלילה, אשם החליט, עכשיו, אחרי מקת חושך, דרעות, יהודים מתחילים להשיג איג'יפט, אני צריך לעשות שהאג'יפטיאנים יהודים כאלה. פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט זה פסוק בתורה, בבוקר של ה' אשם החלטו שתמצאו עבודה בעיניים של האג'יפיאנים. בפעם אחת. וכשהאשם רוצה שהם יאהבו אתכם, בפעם אחת הוא מנסה להחליט. איזשהו פעמון על החברה. והאנטיסמטיזם והריאטים מתחילים. קריסטלנך, איזשהו פעמון, הנאצים התחלטו ללכת מטרה, התחלטו לקחת אדם יהודי, ואחר כך הם קחו 1,300 סינגלגים. כל כך, היו הולכים לרחוץ את אדם יהודי. זאת כל מה שצריך, ולא הייתה מידע סוציאלי. אם הייתה הולכות היום, זה לא יקרה עשר שנים, כל הפרסום. זה יהיה שלושה שנות. שלושה שנות, כל היהודים יהיו מוותים כבר. בגלל שכתוב דברים, זה עדיין קשה היום. גרופים של וואטסאפ, פייסבוק, מידע סוציאלי, רדיו, מילים מנהל. זה לא היה כך 75 שנים. היום, ליצור הולכוסט, זה משנה של 2-3 שנים. אתם ראיתם מה קרה באיג'יפט עם האחרים המוסלמים? איך הם קיבלו חוסני מוברק וקבלו 2 מיליארד אנשים במרכז אלכסנדריה, בקיירו, והם עשו ריבולושיה על ידי פייסבוק. פייסבוק עשו ריבולושיה באיג'יפט. חוסני מוברק הלכה לבריכה, הוא היה רב שם. זה היה אירוע, פיילט, פרזיאנט, הם נפגעו אותו ברגע, והברגע המוסלמי, זאת אומרת, חמאס, קיבל את איג'יפט, בעקבות חוסיין-אובמה, המשפחה שלהם. זה מה שקורה. ביום אחד. משהו כזה לא יכול להקבל במהלך ההולכות. צריך שנים להתארגן את הדבר הזה. אז היום אנחנו במקום מאוד פחותי. איפה שזה פה במונטריאל, יש כל כך הרבה ישמעאלים, איפה שזה בניו יורק, כל כך הרבה מהם. איפה שאתה יכול, הם יצאים. ואתה יודע למה הם יצאים בצד היהודים, אתה יודע? בגלל שה' רצה את זה ככה. זה פרויקט של ה'. הערבים לא יכולים איפה להחזיר. כל מה שהערבים עושים הוא שה' מכניס אותם. הערב עובד ברחובה, הוא יכול לעבוד עבורך, אתה מבקש שלו, הוא חייבת לך, הוא עובד לך בשעה 7, הוא עובד עבורך בקונסטרקציה בבית שלך שאתה מבנה בישראל, הוא קורא לך כשאתה לא ביחד, סער, יש סחרון מהסחרון, מה אתה רוצה שאני אעשה? חבל, אתה מתחיל לסחרון, תמיד תהיה תמיד גדול. הרי, מוסטפא, תודה רבה. הולך, הולך שם, אגיד להם שאני שואל להסביר. אוקיי, תשתה עם הפלומר. וואו, איזה חיילי עבודה. בקרוב, אחרי שבוע או שתיים, הוא יקבל ניף ומצליח אתכם. למה? אין לוגיקה. אוי, אתה היה כל כך טוב לי, אני הייתי כל כך טוב לך, נשימים קפה ביחד. הייתה כל כך מיוחדת מיוחדת. מה קרה? הרשם נשימה אותו, בגלל שזה היה זמן שלך. זה מה שקורה פה. זה כתוב בזוהר, כשישראל קצת קצת קצת, ישמעאל קצת קצת. כשישראל קצת קצת, ישמעאל קצת קצת. זה כמו סיסו. אתה יודע, בסיסו, אתה הולך עם ילד קטן שלך. אתה 40 והוא 4. זה מאוד קטן וקטן. הוא לא יכול לדמיינת את הסיסו. אתה יודע אם הוא הולך קצת וקצת. אם אתה יודע לדמיין את הרגלות שלך, אתה הולך קצת. הוא אוטומטיקלי יכול ללכת. אם תחלת ללכת, אתה יכול ללכת, הוא יכול ללכת. הילד לא יודע אם הוא יכול להלכת או ללכת. מי יגיד מי יכול להלכת או ללכת? רק האדום. האדום הוא מדינת היהודית, הילד הוא מדינת ערבית. זוהר אומר, כשאשם מרגיש מהיהודים, הם מעכבים וישמעאל נגמר. כשאשם לא מרגיש מהיהודים, הם נגמרים וישמעאל נגמר. אז האקסיסטנציה של ישמעאל היא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הם יכולים לבנות כזו ארמות בלבנון, עם 30-40,000 קומנדו-לבנים, תמיד. עם כזו איכות, עם כזו ארמות, חמאס, מילים מטרות, מיליונים דולר, הם מבנו כל המדינה שם, עם 2 מיליון אנשים, 2 מיליון טרוריסטים. איך זה יקרה בעוד 20 שנים? התגובה היא, גיי פיירייטים בישראל, 80% מחללי שבת, 50% מחללי ישראל היתה שם, כל יום נגד הלגות, נגד הישיבות, כל הזמן במדינות, כל הלפטי-ליברלים, הם לא יכולים להסתכל על יהודית, הם קיבלו את היהודים הלגות יום וערב. מגניבים קורסים סופריים עם 15 מגניבים קורסים מגניבים שאין להם משהו שהם מגניבים יותר מאשר ה' אין להם משהו שהם מגניבים יותר, הם לא חייבים את זה. הם מגניבים לרליגיה, כשהם שומעים משהו על רליגיה, הם מגניבים. הם מגניבים לתת לישראל את החמאס כגיף שהם צריכים להתחרק מאשר ישראל. כמו שהם לא יתן לישראל להיות מדינת יהודית. זו הגניבה שלהם. אני מדבר עם מיניסטר המשפטים, יריב לוין, על וואטסאפ כמעט כל יום. אני מנסה שהוא לא יחליט להחליט אפרק את הרשעים הזאת. כל יום, אל תחליט, אל תחליט להחליט אותם. אתם לא יודעים מה הם עושים, זה מאפיה שהחליטה על ישראל, ומנסה להחליט על ישראל. הם עושים את זה כמעט 40 שנים. מה שהם עושים זה בלבלבל. כל דבר הם פרו חמאס, פרו חמאס, פרו חמאס, פרו גיי פרד, אנטי תורה, אנטי ישיבות. כל הזמן, רק אגנסט תורה. אז עם כאלה אנשים שחיים במדינת הלכת, וכל כך הרבה נאנג'וסים שהם חיימים מרוסיה ומאוקראין, איזשהם מזרע אמלק, אנחנו חיימים הסיאטה דשמאיה שהייתה לנו. אנחנו נפגעתי בה. זה למה, ב-7 אוקטובר, בשנת 6-7 שנות, המשפט לא נפגע. עכשיו, איזה הליקופטר. לא איזה F-16. הם נפגעו להלכת. הייתה להם ריבולטה נגד הממשלה, כי הממשלה רוצה להחליט את הסיסטם הקורסי. וכמובן עם האנגליתים. אנחנו רוצים שמרידים לתמונות את הסיטואציה, אבל הם לא נתנים. הם יודעים, שכשהם יכולו לשים מנהלים רליגיים או טרדיציונליים, הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. אז הם קיבלו 100,000 אנשים כל יום לבית, עם דברים מאירופה, מכל האסורים של ישראל, לנצח את ישראל. כמו שהרידים לא יצאו מפה לבית הסופריים. אז הרבה מהפילוטים הישראלים היו מנצחים. הם לא רוצים לתקן של 3 שנות. הם לא יצאו לתקן. הם לא רוצים ללכת. F-16, F-15, הליקופטרים. ראיתי פרוויץ עם הפיילט, הוא נפגע. הוא אמר, אבסולוטי, הרזון של אוקטובר 7 הוא בגלל שהצבאים לא היו מפגשים לצלם את היום. הרבה הפילוטים לא היו מפגשים, הם היו מחליקים, הם לא היו מפגשים, לא הייתה אף אחד שם, הם נשארו אולי שני פילוטים בקבוצה, בקבוצה של אמרגנציה, וכשהם רצו לעשות משהו, ברגע, המפגש הלגול הזה, שהיא קיבלת את המדינה, פשוט היא באה עם מאה שנים ממלכים, ואמרה לנתניהו, אין מה שאתה יכול לעשות. מה זאת אומרת? 1200 יהודים נותנים. רעפת וקרית ולילות קרית. אנחנו צריכים לעשות משהו. לא, אתה לא יכול להפסיק אפרקים חייבים בגזע. יש קונסקופיות אינטרנציאליות לזה. בשנת 6-8 שנות, הטרדים הישראליים מדברים אם נתן לזרם להתגלגל או לא. אתם יכולים להבין את זה? וזה מה שקורה, וזה כולה התגלגל. זה כל מה שהשם עושה לנו. ואם אתם לא מאמינים לי, זה כתוב בזוהר. באחרית הימים, בסוף הימים, לפני שהמשיח יצא, השלטו בארץ צאצאי הערב רב. הגניאלוגיה של התרדים הזה לא התחילה היום, היא התחילה עם משה רבנו, הייתה אופיניה שלו לקחת איג'יפים מאחורי איג'יפיה, כדי להצטרף לארץ יהודית. לפני זה, לא הייתה תורה עדיין, אז לא הייתה צריכה ללכת לתוך התקופה האורתודקסית כמו היום. לא הייתה משהו ללמוד. אתה יודע, כל מה שצריך לעשות זה להצטרף לארץ יהודית, להצטרף ולהצטרף להם, זהו. לא הייתה תורה עדיין. אז הרבה איג'יפים ראו מה קרה בארץ בארץ אחת שנה, והם החלטו להצטרף לארץ מיוחד הזה, שה' יש להם. המצב הוא שמשה לא קבל את אשם, הוא קבל אותם, הרבה אלפים שלהם קבלו אותם, היו בנים ובנותיים, ועוד 3,300 שנה היום, אנחנו נשאר בנושאים של האיג'יפיותים, שהם נשאר בנושאים של כל גנירות. הזוהר אומר, יש להם פעולה בנק, כמו קאנסר בגוף חי. והם יאכלו אותנו מבינינו. מחריבאיך, מערסאיך ומחריבאיך, ממך יצאו. זאת הערב רב. That's what Hashem said to Moshe Red, כי שיכת עמך. Go down. And Moshe broke the commandment when he saw them dancing around the golden calf. עמך, Chazal said, הערב רב, העם שלך, your nation. All over the Torah Hashem called the Jewish nation, my nation, my children, the nation of Israel. There's one time that He called the nation of Israel, your nation. זאת אומרת, המדינה שאתה החלטת לקחת מאליג'יפ בלי שאלתי, תראה מה הם עדיין עושים. ומאז כך, מאז הגולדן קאף, 3,300 שנים לפני, עד היום, כל גנירה, הייתה לנו חברות בין אנו, ועכשיו, אלה, החסרות, קוראים להם זוהר, קיבלו את כל המקומות החשובות בעולם היהודי. הם מנהלים לכל האוניברסיטאות, לכל החולים העלמיים, לכל החולים התלמידיים, הם מנהלים לצבא, הם מנהלים לאוניברסיטה, הם מנהלים לכל הקורסים והם בטח בקורס הסופריים, הם מנהלים לכל המידע, לכל הטלוויות בגלל הטלוויות 14, זה כולה שלהם. כל הטלוויות הרדיו, זה כולה שלהם. כל האינטרנט, כל אוניברסיטת הזכרות, הם כולה לפטים. כל שלהם ממלכות עם האנמיים מבחינתנו לנצח לנצח אותנו. בלעזור! אתם יודעים שבמדינה אחרית בעולם שחצי הנשים שלהם הם חודשים? איזה דבר ראיתם? יש לכם דבר כזה? באמריקה יש הרבה לפטים, אבל רואיתם 150 מיליון אמריקאים שרוצים לעזור לאראבים לנצח אמריקאים? לא, אין דבר כזה. ראיתם חברים של הערבים? ראיתם חברים של אירופה? אנשים בפרנציוסים שרוצים לערבים מבחינות פרנציה? לא. הם כולם קוראים למה שהם עושים. כמו שהם לפטיים, כמו שהם חייבים, אבל בגלל שלהם הם לא רוצים שהמדינה שלהם תחרות. אבל בישראל יש סיפור אחר. הם אומרים לך, אנחנו רוצים שישראל תהיה מדינה של כל מדינות. אנחנו לא רוצים יהודי זמיר, אנחנו לא רוצים ישראלי, אנחנו רוצים ערבים, אנחנו רוצים ציניים, אנחנו רוצים אמריקאים, אנחנו רוצים גרמנים, אנחנו רוצים להיות New York City. כולם ברוכים. וזה מה שקורה. זו בלעדה גדולה, אבותיי, אתם לא יודעים מה קורה אחרי המסגרת. אתם לא יודעים, אני מדבר עם אנשים מהממשלה, מבחינתי, אני רואה מה קורה. אני מדבר עם גנרלים, לפני שהם יוצאים על עבודה קומנדורית גדולה במידה של הלילה, הם קוראים לישיבה לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת שהם יצאו לדעת למה הם באים אליי? אני באמריקה, הם בישראל. הם כבר יש אנשים בישראל, אבל לפעמים האנשים בישראל עומדים. בגלל שזה במידה של הלילה, אז הם צריכים אנשים אחרים. הם יודעים שהכוח של הישיבה, של התורה, חייבת את החיים שלהם. ואז הוא מייחס לי את המסגרת, ברוך השם, מיסיון מקבל, כולם חייבים לבית. אז אני יכול לדבר על זה כמעט 4-5 שעות לפני שזה יכול להיות במידה. לפעמים, לפחות, לא כל אחד יצא בסביבה. אז הוא אמר לי, שתים מותים, אבל זה לא במידע, זה לא במידע. אף אחד לא ידע על זה, בשביל קצת אנשים. ואז, לפעמים, לפעמים, ביום הבא, הם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פ אף אחד לא יכול להיות אלוף בלי סיכוי מהמדינה והמדינה רק מגיעה ללפטים. דן חלוץ, גאנס, אפילו גלנט הוא ללפטי. הם כולם ללפטים. אתה לא יכול להיות מנהל הממשלה אם אתה רצי. מישהו כמו אני לא יכול להיות אפילו מלחמת. חכו על המנהל הממשלה. הם יתרחקו אותי. בואו, בואו, אתם מנהלים לזרח. בואו. אנחנו לא רוצים אתכם. תודה על הצעירה שלכם. בואו הביתה. למה? אני לא רוצה שהאנשים תגידו את האמת במידה. אתה מנגן ומנגן. בכלל, אחרי מה שקראתי, בואו נפקד על דברים אחרים. אנחנו, כמו שאמרתי, אחרי שבוע, יום ההתגובה. וכמובן, לפני יום ההתגובה, נקרא פרשת ניצבים. שבועים לפני יום ההתגובה, נקרא פרשת כתבו. פרשת כתבו הוא הפרשת הכי מגניבה של כל תורה, של 52, של 56 חלקים שיש לנו בתורה. זה הפרשת הכי מגניבה, הכי מגניבה של כל תורה. בפרשת בחוקותיי, חצי מהפרשת היא ברכות, האחרון חצי היא קרסים. כמה קרסים יש בפרשת בחוקותיי? 49. בפרשת כתבו יש 98 קרסים, צח כללות. אבל באמת האמת היא שיש 100 קרסים. אז למה שכל כאן קרשת 98, 98? בגלל שכשאתם מסתכלים כמה קרסים יש בפרשה, כמו שאתם ראיתם בשבת, יש באמת 98, אבל יש שני קרסים יותר. הסכנסות והמכות והאווירות שהם לא כתבים בבוקר הזה, גם יקרו עלכם. אז יש עוד שתי כרסות שלא יש להם דטלס. כל הקרסים האחרים יש דטיילים. זה יקרה לך וזה יקרה לך וזה יקרה לך וזה יקרה לך, אהלן. יש שני דברים שהתורה לא מדברת עליהם. התורה חייבת לשאול. גם הקרסים שהם לא נכנסים לבוקר הזה, זאת אומרת, החלטות, החלטות, והמקות, החלטות שהם לא נכנסים לבוקר הזה, יהיו גם לך. מה זה? אנחנו נמצא בהיסטוריה לאחר כך. אז זה באמת 100, 100 כללות. פעם שהם שמעו את כל הכללות, פרחה נשמתם מפחד. זהו, הם נפגשו את האנרגיה שלהם. זהו, זהו, אנחנו כניסים. אם ה' מרחב נותן לנו סליחה של כאבודים כזה, מה אנחנו צריכים לחיות? אנחנו כניסים, אנחנו כניסים. אצלנו צריך למות. הם כולם מאוד דפוסים. היום, כשאתה מגיע לתורה בפרשת קיטה ורו, במובן כל שבת, עליית שישי, שישי האחר שמגיע לתורה, היא העלייה הכי טובה. לגבי קבלה, זה היסוד, יוסף הצדיק, עליית שישי תמיד קבלה בעצמה הכי גדולה. בין ספרדים וחסידים, שהם יודעים קבלה ומבינים לקבלה. בין ליטוויש, בין אשכנזים, יקז, עליית שלישי היא הכי אימפורטנטית. אחרי קוהן ולוי, באה העליית ישראלית הראשונה, אז כל אחד רוצה את העליית הראשונה, כי הם לא תלכו לקבלה. אבל לפני הקבלה, הסרטון, חלק המיסטי של התורה, שספרדים וחסידים מאוד אוהבים, קבלה, אז עליית שישי היא הכי אימפורטנטית, אבל בפרשת כתבון אף אחד לא רוצה עליית שישי. לגבי הדבר, אם אתה קבל עליית שישי לאבא שלך, אתה יכול להגיד ביי לאמא שלך ביום הבא. איפה אתה? אני קיבלתי הילדים לבנים שלי. למה? במידה של היום? ככה? אתה לא עבור? לא, לא, אתה לא תראה אותי כל כך רבה. מה, אבי שלי אומר שאתה רוצה לו למות? מה? אבי, אני אוהב את אביך, מי אמר לך את הזאת? אתה רצה לו למות, כל הזכרות האלה עלייך, אה? למה? אתה קבל לו עליית שישי? אף אחד לא רוצה עליית שישי, אז מי יקבל את זה? הבעל קורא. הוא בכלל שם, אז אתה ראה את זה, והם רואים את זה בטח. אתה לא יכול לדעת. למה? אנשים מפחדים. אני אגיד, אני לא מבין את זה. מה אתה בקורה? שהם ראו חלק מהתורה שהיא קצת מפחידה? לא, לא קצת, הרבה מפחידה, אבל היא רואה את התורה! אתה צריך להיות מפחד על עבודה על הדברים שהביאים את הכרסות האלה. לראות את הכרסות, זה לא מה שאנחנו צריכים להיות מפחדים על, זה הפרסום, זה יחזור אותנו לעשות תשובה. אנחנו צריכים להיות מפחדים על עבודה על מה שהתורה אומרת, שקוראים לזה את הפרובלמים האלה. מזה, נראה שכמעט אף אחד לא מפחד. לראות את הקורסים, אף אחד לא רוצה להשמע. לעשות מה שביא את הקורסים, אף אחד לא מפחד. איפה הלוגיקה? איפה הלוגיקה? לראות על קאנסר הוא מפחד. לעשות דברים שקורים קאנסר הוא לא מפחד. זה מגיע או לא? למה אתה לא רוצה לראות את זה? אה, זאת אוכלות טובה, אוכלות טובה. אל תגידי את זה, אל תגידי את זה. אל תגידי את זה. אבל לאכול את דברים מסוימים לגבי קאנסר, ללכת למקומות שיש להם רדיאקציה על הרעיון, הוא לא מפחד. כל מיני דברים שהמחקרים קוראים להם קאנסר, הוא לא מפחד. אבל לראות את זה, הוא מפחד. לא, זה לא עובד. אז רבותיי, אחרי שהם היו כל כך מפחדים, משה קבל אתכם כדי להשיג אתכם. אתכם כולם מבנים פה בפני ה' חיים. אתם עדיין לא מותים. איזה יום היה פרשת ניצבים? כולכם ניצבים היום. היום, מה זאת אומרת היום? מה זאת המצוות של היום? אין שנה בתורה למהלך. אם זה היום, זאת אומרת שזה יום ספציפי. איך זה יום? ראש השנה. ראש השנה, יום ההתגלגל. אתם כולם מתגלגלים היום, ואתם נמצאים פה, וזה יום חברה, זה יום טוב. אתם אוכלים גבוהה, אתם מנסים לדבר, אתם אוהבים סלטים מרוקאים, סחנה מרוקאית, סחנה, קצת וויסקי, וויסקי טוב. מה זאת אומרת, רבי? אין לי זמן לזה עכשיו, זה יום ההתגובה. לא, לא, לא. הנביא אמר, אכלו ממתקים, אשמנים, אוכלו דבר טוב, אוכלו סלטים, אוכלו דבר טוב, גילו! בירה עדה. רוויג'י, ו... ספיר, ושייק במהלך הזאת. שייק במהלך הזאת. אתם יודעים מה זה נראה? מישהו שאת אותו אותו אותו אותו נכנס לבית, בפעם הראשונה, אחרי עשר שנים. היא הייתה עם פעמים קטנים, השאלה לא הלכה במהלך שלהם. אחר כך היא הגיעה, תשעה שבועות, והיא עכשיו הייתה עם קונטרקציה. זה יום הכי שמח שלו. הוא מתכוון להיות אבא, והוא גם ידע, הוא ילד. וואו, בקיצור, ברית מילה, יואו. הוא מפחד מהשמחה, אבל בכל זאת הוא מאוד נרגש. למה הוא נרגש? בבקשה, אשם, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בב� וחוויה גדולה במהלך הזאת. שתי כוחות מנגננות עובדות עליכם במהלך הזאת. מלחמת האירופה במהלך שלכם, ומלחמת הער במהלך שלכם במהלך הזאת. אתם מאוד נחמדים. היום הייתה לי עבודה כזאת. היום, תשמעו, רבוטיין, תשמעו מה קרה היום. יש אחד, היום שבועה, הוא נתן לך עבודה עשרה דולר. 20 דולר, אתה קבל 2 קופים של קופים בניו יורק. זה לא יותר כך הרבה מה שאתה יכול לעשות עם זה. 1 בוקר, 1 בוקר, ברוך השם, 1 בוקר וקבל ארוץ. והוא מייחס את האפולוגיה עם קטנה קטנה שהיא במהלך להתפתח עבודה, והוא יש רק 20,000 דולר נשאר מהקבל שלו, שזה יכול ללכת לבסיס. אז טכניקלית, אחרי שהוא מנסה לבנות את המסגרת, כל עבודה שיש לו, הוא לא יש לו עוד דולר נשאר. אבל הוא מקווה שאם המדינה תצליחה לתת 10% ממלכת העסקה, אוקיי, נכון, הוא מייחס את האפולוגיה. רבותיי, 4-5 שעות אחרי זה, אני יכול להציג, אם רוצים, בבקשה תגידו לי אחרי הספר, אני אציג לכם את הכל בוואטסאפ. זה בעברית. זה אנשים ישראלים. חיים פה באמריקה. פעמים אחרי זה הוא מייחס לי את המסגרת, רבי, אמא שלי, עם אמא שלה, פשוט הלכה לסיבוב קטן, והם הולכים אותה לבית הבית, והיא עכשיו בבית שלה. ברגע שאני נורמלתי, אני אגיד לו, מה עם... מה היכולה שלה? אני לא יודע, אני צריך ללכת לבית הביתה עכשיו. תפסיקי אותי. תפסיקי אותי. אבל אני יודע, הוא אמר, תקשיבו, רבותיי, תקשיבו לזה, זה בעל תשובה, חדש בעל תשובה, מהדבר שקיבלתי, אני רואה שאימא שלו לא כל כך רליגיית, זאת אומרת, היא יותר מעלית מזה. אז הוא אמר, אני יודע שהשם מפחד אותנו בגלל איזו עבודה שאנחנו עושים. אז כל מה שתהיה, אני אקבל את זה עם 100% מבטיחה. הוא לא אמר, עם אהבה, אבל עם מבטיחה שאני מבטיח את זה. אז אני אגיד לו, ראשון, אל תפסק את האמצעות, אשם יכול להרחיף את הסיטואציה בכל שנה. אפילו כשמשכנע בנק של אדם, לא צריך להרחיף את האמצעות. שנייה, רק בקבוצה, שאתה אמר את מה שאתה אמרת, שאתה בגלל, ואם הלכת לתת את הלילה שלך, ואתה לא יודע שאתה צריך את זה, זה מה שאתה אמרת, זה כבר משהו גדול בעיני אשם. ואני בטוח שבגלל זה אשם יעשה לך מירה. אתם יכולים לראות את כל הדבר הזה. שתי שעות אחרות, הוא נתן לי כתוביות מהאספיטל עם הלילה שלך. הבית נפגש, אמא נפגשת, והבית התחלת לנסוע. הם קיבלו סוסריאן, קיבלו אותו ורחקו אותו. זאת אומרת, אחרי חמש דקות, הם נפגשו את הבית. והדקות האחרונה, כשהיה אפשר לנסוע את הבית, הוא לא נפגש או לא יהיה נפגש רעיון, כי בלי לנסוע אני לא צריך להגיד לך מה קורה. הדקות האחרונה, הילד הוא נפגש. אז אני כתבתי לו, ברוך השם, מזל טוב, אני מרגיש מאוד לך. אני רק אשמח שאימא שלך תזכר את המירה שה' עשה לך, ושהיא לא תהיה מרגישה לאשם, ושהיא עכשיו תעשה תשובה פולית, ולא תזכר שזה היה יכול להחליט בטרידה מגניבה. והוא כתבתי לי, אני גם אשמח כזה. אני אשמח כזה, זאת אומרת, זה לא בטח. זאת הנצור של אנשי. עם כשעורף. ה' עושה את זה לנו. תודה, ה', אני קבלתי את זה. משה, רבנו, ה', לכולם, עבודה. עכשיו אני רוצה לראות לכם משהו שתשכחו בכלל. אני בטוח שאתם לא שמעו את זה עד עכשיו. אפילו אם תלמדתם תורה כל יום. הרבה אנשים לא מייחסים לזה. אני רוצה להגיד שום דבר לך. אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוהיכם. אתם כולכם ניצבים בפנים של ה' שלכם. ראשיכם, ראש, ראש המשפטים, שפטיכם, ראש הקבוצים, זיקניכם, האנשים העולמיים, שוטריכם, החוקרים. כל איש ישראל, כל ישראלי, תפחם, your children. נשכם, your wives. The converts. גרך. אשר בקרב מחניך. The converts that lives among you. מי חוטב עצך ואת שואב ממך. Those who chop trees. Those who sell water. They go to the lake to get water and they sell it. Because remember there was no pipes and faucets. So people used to bring water and sell it by weight. לעוברך, אתכם כולם עושים את זה עכשיו, הקווננט. בברית, אשם אלוקיך ובעלתו. אתם עושים את זה, אתם עושים קווננט אופיישי עם ה' שלכם. מה זאת אומרת, אתם עושים קווננט אופיישי? הקווננט היה 40 שנה. אנחנו קיבלנו את התורה, זה היום האחרון של חיים של משה רבנו. זה לפני אותו סוף. אז מה זאת אומרת? מה זאת אומרת עכשיו שאתה מתחיל להיות מדינה, שאתה עושה קווננט עם ה'? אנחנו עשינו את זה כש? 40 שנים נכנסנו לתורה. יש לנו את התורה ל-40 שנים. זה דולראנומי, ספר דברים, זה 36 ימים של החיים של משה רבנו. קבלו במשרד אחד, משרד אחד, כל ספר דברים, ויש להם 200 מצוות, יותר מכל ארבעה בוקרים אחרים. 200 מצוות קיימום מהספר דברים. אז משה אמר, אתם כולם עושים קווננט עם אשם, ועם אלתו, אלתו זאת אומרת פניג'מנט, הוא סטריקט, אשר השם אלוקיך קורא תמך היום. למה? למה נקים אותך היום לא לעם? והוא יהיה לך לאלוקים. לא רק אתכם, אנחנו עושים את ההגרמנט היום. אלה שהם כאן היום ואלה שלא הם כאן היום, זאת אומרת שהם יצטרקים במהלך, הם כולם נכתבים בקווננט הזה. איך יכול מישהו שלא נפגש עד עכשיו, הוא לא יושב, איך יכול להשיג את ההגרמנט רטרואקטיבי. אתה פשוט הייתה בבית. עכשיו הוא חמש שנים. אתה בא אליו ואומר, אתה צריך לעשות משהו. הוא אמר, אני לא צריך. אתה צריך. לפני שאתה נולד, חמש שנים לפני שאתה נולד, אתה סיימנו שאתה תעשה את זה. הילד יגיד לך, אבי, מה יש לך? איך יכולתי להסיימן חמש שנים לפני שהייתי מוצא, אם אני לא הייתי אפילו במקום? מישהו שלא נכניס את אבא שלו, לא הייתה עולם ולא הייתה אגלה, אף שום דבר, היא לא חייבת. יכול להכניס סגנון? לא. איך יכול להכניס מישהו שיהיה נפגש במהלך לעבוד להכניס סגנון? התגובה היא שכל יהודי היה מסתובב במות סייני. כל אחד מכם. למה? בגלל שם השם אומר לנו שלא יצאו חלומים אחרים לאחר כך. זה כל חלומים אחרים. אתם כולם הייתם פה, אתם כולם מבחינים עם השם. אם אתם יצאים ב-8 שנים מאחורי זה לא משהו חדש, זה מישהו מפה שיצא בגוף חדש. זה למה שאתם לא תוכלו במקום להגיד, אני לא הייתי שם, הם היו אבותיי. מה אתם רוצים ממני? אני לא סיימתי, אתם סיימתי. כל אחד שהיה יהודי, היה מסתובב במות סיינה. זה מה שהגמראף אמר, זה מה שהזוהר אמר. לא רק זה, לפעמים בחיים, כשאתה יש אח, אתה לא אוהב אותו. הוא לא אוהב אותך, אתה לא קטן. יש לך אחת אחת, אתה מדבר איתה שתי שאלות במשך עשרה שנים. בברמצווה, בברית, שאתה רואה אותה אחת אחת. אתה לא רואה אותה, אתה לא קורא לגבי אחד, אתה לא מרגיש קונקציה איתה. אתה לא אוהב אותה. אם משהו יקרה להיא, זה יפהר לך, אבל יש אנשים שאתה אוהב הרבה יותר בעצמך, כמו חברים טובים שלך, אחת אחת אחות שלך, יש אנשים בחיים שאתם אוהבים יותר מאחורים ביולוגיים שלכם. זה פקט. זה פקט. איך זה יכול להיות? זה לא מגיע לדבר. אחי ביולוגיה שלכם גרם עםו. הוא היה חמש, הוא היה ארבע. גרם, אתם אכלתם מהסביב. איך לגבי זאת אתה לא יש לך קונקציה ואתה לא אפילו שואל אם הוא חי או לא חי, אם הוא חי. אבל הזה, החברה שלך, אתה מגניב למות אותו. אם משהו יקרה לו, אתה יכול ללכת מטרה, הוא יפגש את המחקר שלך. התגובה לזה היא, החכמים אמרו לנו סקר גדול. כשנמצאים במות צינאי, והשפיר של ה' נפגש על כל אחד מהם, ונחשפנו כדי להיות בנקודת הכי גדולה. ראה אתה שפחה בים? מה שלא ראה איך חסקל בן בוזי, אישה, אישה שהתגלגל את המדברים, כוכב ושפחה, לא רבי. היא הגיעה למסור של פרופסיה יותר מאשר לפרופסור איזיקיאל, שזה אחד מהטופ 3 פרופסורים של ההיסטוריה. הוא חזור את המים של הקבוצה של אפרים, בחזון העצמות היבשות. היו 800 שנים מותים בשטח בין ישראל לאג'יפט. 800 שנים, הרגלים שלם 120-110 דגרים כל יום בשטח. והפרופ' יחסקל התחלתי להגיד שזה פרופסיה, והם הולכים לבית. חזון, העצמות, האבשות. היו חיים. דגמרה אמרה, אחד מהאמוריטים, הוא אמר, יש לי הגניאלוגיה של הפעילה שלי. אביי, אביי, אביי, אביי, היה אחד מהפעילים שהפרפיט יחסקל חיים. זאת אומרת, הם היו ילדים. הם לא פשוט יצאו וחיים. זה היה חיים קטנים של המות. בקרוב, אנחנו יכולים לציין את החיים הגדולים. לא כל יהודים רבים, מבחינת כל הקבוצה הקדומה, יחזרו לחיות. אבל רק יהודים רבים. לא יהודים רבים. מחללי שבת לא יחזרו. מלווים בריבית לא יחזרו. הגמרא נותן ספר. חזאל מספר את הספר של הנכון. ורבים מישני עפר יקיצו. ומיני מהמורים יצאו לחיים. מיני, אבל לא כליהם, אמרו הגמרא. מי יצא לחיים? אלה שהם היו נגד ה' ומורים בלי תשובה, בלי התגלגל. כמו שאתם חיים, אתם עדיין יכולים להתגלגל. אחר כך, כשאחד נכנס, זה פרובל. אז, רבותיי, רעתה שפחה בים רעתה שפחה בים רעתה שפחה בים רעתה שפחה בים רעתה שפחה בים רעתה עם האנשים שהם סתם שפחה בים בגללך במונת סינאי. כך קרוב שהאנשה הייתה סתם בגללך כשהמלך של ה' נהרג אתכם, כך יותר אוהב וקונקציה יש לך בין אתריכם. אז אם אתה רואה את האנשה ובדיוק תחפש איתה, שתי חברים, שתי אנשים שאוהבים איתה, עושים איתה, חברים לחיות, או שתי אנשים שאוהבים איתה, עושים איתה, כמו דוד ויונתן, טוב יותר מאחורים. למה? זה בגלל שהם סתורו בחר סיני מאוד קטנים אצל אחד. ואתה ואחתו לא סתורו קטנים אצל אחד. אתה נשמה הייתה פה והוא היה אולי מילה מאחור. זאת הסקרית. אחר כך, למה לפעמים אתה רואה מישהו ואתה אוהב אותו, בלי לדבר איתו? ולפעמים אתה רואה מישהו ומדיוני אתה אוהב אותו, בלי לדעת את מי הוא. בדרך כלל, יש כימיסטריה. בלעדון. התגובה היא הסקרית. משה רבנו, תמשיכו, רבותיי. אתם יודעים, אתם יודעים, שאנחנו נמצאים במדינת איג'יפט, ואיך הרבה אנחנו נשאר בין הגויים שם. אתם ראיתם את הלישון שלהם, אתם ראיתם את האידולים שלהם. מגניב של ער ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ושחר ו איזשהו שלהם, אתה יודע, לא יכול להתכוון לתוך קודש הקודשים, אם אתה כהן, יהודי לא יכול להתכוון איפה הכהן גדולה, כל מיני דברים, זה לא רלוונטי היום כל כך הרבה. אבל הרבה מהם עדיין בהפך, אתה לא צריך, אתה לא צריך, אתה לא צריך, הרבה מהם עדיין בהפך. איך אחד מהאצבעים של התורה, זה סין שה' לא יכול להסביר איך להסביר אישה שעשה את הסין הזה. חשבו על כל הסינים הכי גבוהים של התורה. מרדר, חילול שבת, איידול וורשיפינג, כל מה שיכול לכתוב. איך אחד מהסינים, ה' לא יכול להסביר איך להסביר יהודי שעשה את הסין הזה. מי יודע איך? עכשיו, אני רוצה להגיד לכם דעה. מבחינת כל דעות התורה, איזה דעה היא הכי קטנה? חילון השם. חילון השם. דסקרידים את נמי השם. זאת אומרת, אנשים רואים אתכם, ידעים שאתם יהודים, ובסופו של דבר, אם אתם יהודים רליגיים, זה עושה את הכי קטנה, ואתם מנסים בפובליקה, והם נפגשו אתכם, ועכשיו הם מראים אתכם בכל מקום. או שאתה מגעל מישהו ברחוב בגלות שלך. ואתם רואים, תראו את היהודי הזה עם הרגל, ויימאקה מגעל את זה. וואו, מה קורה פה? זה חילול השם מאוד גדול. או שאתה מגעל את אשתך ברחוב, ואחר כך אנשים ראו את זה בפייסבוק, בגלל שאתה יש תמפר. או שאתה קיבל הרבה זמן מהאנשים, ועכשיו אתה מגעל. אתה עושה שהם כל כך קולפסים, ואתה כל כך רואה את החברה, ואנשים מדברים על זה, לוקחים את האנשים הלגיים, איך הם יכולים להסתכל ככה? יש הרבה חילול ה' בעולם. או אם אתה לא לוקח שוואר. אתה לא לוקח שוואר. אתה לוקח שוואר אחרי שבוע, אחרי שבועה אחרת. או אפילו אם אתה לוקח שוואר, אבל אתה לא לוקח לרשום שלך. השוואר שאתה לוקח כל יום, שוואר שלך, אתה לא לוקח את זה. זה נשמע כמו רחב מוות. אתם רואים את זה בבני ברק, בבאס, בבקשה אתם רואים איזה חילוני איציק עם רגל רגל. והוא רואה את הרגל ואת הרגל שלכם, והוא לא יכול להתאר. ועכשיו הוא מנסה להתאר. אה, אני לא יכולה להתאר לנשים רליגיות, רוך. זו רעיון מאוד גדולה. למה? הוא אוהב אתכם עם או בלי את המצחק. אל תקווי. המצחק זה פשוט הטריגר. הוא חיים לא-חיים. אבל עכשיו אתה נותן לו רציניה לדבר. וה' לא אוהב חילול ה' חילול ה' הוא אורבול, אפילו אם הוא לא עשה את זה באינטנציאלי. לפעמים זה מתחיל יותר, כי אם אתה הולך כל יום למקווה, ואיזה אנשים הם אקסטרה מחמירים, הם לא יוצאים בשעה אחרי המקווה, כי הם רוצים שהמים הטבעיים עם הקלורין, להשתתף על עצמם. אז עכשיו הוא נשמע כמו פליש, ממליצים עם השחרר שיש לו שלושה שבועות. חשבו על זה. שלושה שבועות? אם אני נפגע אחת שעה, הדבר הראשון שבמהלך שלי הוא, כמה יום אני אקבל בשעה לנצח את עצמי? אני לא יכול לנצח את עצמי. חשבו על זה, אם מישהו אחר יהיה צריך לנצח את עצמי. כדי לבחור שתהיה נפגע כל הזמן. אם הרגל תהיה נפגע, במידה של היום, אני לא מבין, בואו נראה את הרגל, למה? זה חילון אשרן, תראו, חילון אשרן על הרגל. אתה אוכל גרליק, אנשים שמרו את הרעיון, אתה בא לישיבה, כולם שמרו. הוא רוצה לחיות ל-150 שנים, הוא אוכל גרליק ראשון, כל הלילה, לפני השליחות. ואז הוא בא לשול, כולם שמרו. וואו, אני כל כך טוב, חזן, אני אוכל לאשם עם שמורים, וכולם שמרו את השאלות שלי. לא, את הגרליק שלך, אתה מגניב. זה חילון אשם. חילון אשם מגניב. אנשים לא חושבים, הם לא חושבים. הגמרא סעיללה זקן היה פרזנט של הסנדרים. במידה של היום הוא הלך מישיבה לביתו שלו. הילדים בזמנים שלהם חייבים ללכת לרבים ולראות איזה מצוות הוא עושה, לא בצד שלהם, שהם צריכים ללמוד. היו כולם שולחנים אותו, והם ראו שהוא הגיע הביתה, הוא שולח את הדברים של דברים לבית, הייתה כבר מידה שם, הוא נגמר את המידה. במטה של יום! זה לא כמו היום, כשאתה תקשיב, יש לך מרבל איטליאן עם כל מיני ספורטים של ג'אקוזי. זה לא היה המקרה. אתה צריך לבריא מול מלח או מלח, לתקן מול מולה, לתקן את זה לבית, לתקן בקטעים של עבודים, לבריא את זה לבית, ליצור חולה, לרחוץ מול מולה, ולא הייתה רחוקה עם רחוקה, רחוקה. לא הייתה ככה שלום כמו היום. לקחת שעה הייתה חלומה. לא כמו היום, חמש דקות בטוחה יפה, עם סופים טובים, ומירות יפים, וטוול מיוחד, קטן, קטן איג'יפי. הם לא היו עם את הזמן הזה. אתה יכול לדבר עם אבא, הוא רצה ללכת לתלמידה לבית שלה. אז הוא קיבל אותה למים נפלאות, בניאס. ראיתם על בניאס? זה מלכת אייס, ממש ליטרלי, והוא נפגש אותו למים בפרשת. ואז השם נפגש כמעט בפרשת ממלכת המים, ובדרך כלל, אביו קח את ידו, ונפגש אותו, ונמצא לו מלכת נפגשת דייקה ממלכת המלכה. ועכשיו השם מגניב את עצמו עם את הטוול ומאשר אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה ההחלטה? הוא אמר, אני אומר לך מה ההחלטה. כשאני דפסתי אותך לאותה ואתה נפגש בפחדה, מה שקרת? כשאני קראתי אותך ועשיתי לך מלחמתה, מה שקרת? הוא אמר לו, אתה יודע? אתם יודעים, כשאחד מגיע לבד, מה הוא עושה? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה לוקי דיס קאר, וואו, דרייבינג און מיי סיגאר און שבת, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה האנגליה היא ראשית, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אף אחד אחר זה חסר. למה? זה סטטס. אבא, אתה צריך להיות ביחד עם הבנקר, עם המבחן. הם כולם באים עם הטלפון הזאת. ככה. הוא נפגע קטן קטן. לא, הטלפון נפגע בקטן. וואו, איזה חייבת. זה כל פעם. מי יכול לנסוע לדבר כזה בקטן? הם נפגעים 90 דגרים. תראו אותם בלונג איילנד. אם יש גרס יפה, איכשהו הגרס שם לא מתחיל להתאר, לא כמו במהלך שלי, כל רגלים, כל מיד, במידה של התחלת, לא משנה מה שאתה עושה, הרגלים יחזורים. איכשהו בקורס הגולדה, זה ממש כמו רגל פרסיאן. איפה זה אומר בתנ״ך שהרחבים הם מאוד רחבים ושם בכל מקום? זה דקרים של ה' אתה יודע מי כתב על זה? מי היה הראשון בהיסטוריה של העולם שדיבר על הרחבים שהם גורמים בכל מקום? אדם! אדם הראשון! We say this Mizmor from Tehillim on Shabbat in Mincha, after we put in the Torah, before we put in the Torah, after we finish reading. The Spharadim say, Mizmor Shir L'Yom HaShabbat. Ashkenazim say it Friday night in Kabbalat Shabbat, גם ספרדים. What's the Mizmor? Mizmor Shir L'Yom HaShabbat, טוב להודות לאדוני ולזמר לשמך עליון. להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות. על העשור ועל הנבל. מה הקהיל הזה במזמור הזה? איש בער לא ידעך, וחסיל לא יבין את זאת, בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי אבן. להי שם דם עד די עד. Translation. A fool and an ignorant will not know and will not understand. What? There is a phenomena in the world that he doesn't understand, the fool and the ignorant. How come there are so many wicked people that goes against God in the world, Jews and non-Jews? הם כמו שיש לכל מקום, אתה לא יכול להחליט מכל מקום, זה מגרום בכל מקום, זה לא צריך מיד, זה לא צריך תקופה, זה לא צריך משהו. זה מגרום בשדות הביתה, בדרך, בשדות, במידה של הרעיון, בכל מקום, זה מגרום. והציצו כל פועל האבן, אבל המרחבים שהם המרחבים הכי רעבים, לא מרחבים רעבים רעבים, האנגלית האנגלית, ברני סונדרס, בנט, כל האנגלית האנגלית האלה הם יותר גדולים מאחורי האנשים הפחדים. סגנון, זמן, כוח, קמפיינים, טקסטים גדולים, מיניסטר הראשון, מיניסטר הטקסט, ליברמן, כל האנשים של אוכלי שרצים, ואוכלי חזיר, ומחללי שבת, ואנשים גדולים גדולים וקורפטים. הם כל כך הרבה, והם רווים את העולם. מה קורה פה? זה אדם הראשון, הפרפסיה, הראשונה פרפסיה בעולם. ויציץ כל פועליה, ואין? מה הדבר הזה של הפנומנה? שהרבה אנשים מגיעים לגבי האדם המצליחים בעולם הזה. להישמדם עדי עד. להצטרף אותם ללמוד. רגע לפני שהם ימותים מהעולם הזה, אני משחק אותם על כל הטוב שהם עשו במילה שלהם. אני מקווה את הטוב שלי להם, בגלל שהם לא ישורו את העולם שהם יצאו, ואני אוהב שהם משחקו את הטוב של כל האנשים שהם עשו טוב, איפה שהם יהודים או לא, זה לא משנה, כל אחד יקבל מה שהם צריכים. כשהם לא יודעו על העולם הבא, לא יודעו על העולם הבא, הם לא יבואו לבריאות בעולם אמיתי. הם צריכים לבריאות פה, בעולם שהם חייבים. הם לא חייבים לעולם האחרון. הם לא חייבים לבריאות. הם לא חייבים לעולם הנשמות. הם חייבים לעולם הזה, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, לבריאות, ל� אבל זה רק לדבר אחד, לנצח אותם. איזה דבר זה אומר בתורה? האחרונות של פרשת וית חנן. מה זה אומר? אני אל קנה משלם לאוהבי לשומרי מצוותי לאלף דור. אני משלם לאלפים שלי. מי הם האלפים שלי? אלה שהם שקיבלו את הממשלה שלי. לא אלה שקיבלו את המזוזה. או שקיבלו את העילים שלהם כשהם הולכים לשחרר בשבת בסטדיום. לא, הם לא האלפים שלי. The lovers of mine are only those who listen to me. Keep Shabbat, eat kosher, give tzedaka, learn Torah, fix their horrible midot. Those are my lovers. משלם לאהביי to my lovers, I pay my lovers. לשומרי מצוותיי, those who keep my commandments. לאלף דור, thousand generations. It will never end, the reward. ומשלם לרשע, משלם לסונאיו, אל פניו, לעבידו. משלם לסונאי, אל פניו, לעבידו. לא האחר לשלם לו. I will not delay his reward. The wicked guy. No. Like I delay it for the righteous people to the next world. אני אשכח את זה בעולם הזה, אני לא אשכח את חייותו, אני אשכח את זה עכשיו, קטן, במהלך, אבל במהלך, בגלל שהוא לא יכול לתת את העולם לא האחר לשלם לו, אל פניו אשלם לו לעבידו. זה מה שהוא אשמח, זה מה שהוא רוצה, הוא עשה כמה דברים טובים בחיים שלו, הוא יש מזוזאי בבית שלו, הוא עשה ברית מילה לילים שלו, הוא נותן תלמידים מהזמן לתלמידים לתלמידים של השול, הוא אוכל אותו סעיר בין יום כיפור, אולי הוא נתן לבית עם רבי בצורה קושרית, הוא עשה כמה דברים טובים בחיים שלו, האנגלית. אבל זה לא יותר כדי לקבל לו הטיקט למהלך העולם הבא. אז איך אני אמשיך לו את ה-5% של הדברים שהוא עשה במהלך שלו? אני אמשיך לו במהלך הזה 20, 30, 40 שנים של הצלחה. אמא, ילדים, הצלחה, נשמח בברביק'ו במרחב שלו בבקשי פול, נלך לביקיישן במונת רבלה. תשתה על החיים! אבל, אתם צריכים לדעתי שכל מה שאני עושה לכם בעולם הזה, זה לא מה שאתם חושבים שזה. זה לא סוציה. מה זה נראה? היו שני פיגים בברן, בברן. אחד הפיג מקבל חמישה אוכל. כל יום, חמישה אוכל גדולה. כל המרחב שאתם יכולים לזכור, הם נותנים לו. האחרון פיג, אחרי שבועים, הפיג שקיבל הרבה אוכל בכל יום, נהיה 300 פאונד. האחרון הוא 100 פאונד. האחרון אוכל את הרעיון שלו. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה רק היחד יקבל את כל האוכל. זה לא חברה. הם לא נותנים לי אוכל מסוים. אני תמיד חצי גאה. הזה, תראו לו, כל יום מגניב, אוכל, אוכל. לא, אתה מגניב. הסיבה היא שהם נותנים לו הרבה אוכל בגלל שהם רוצים להשחרר אותו ולעשות לו שיש קבבה. זה למה הם נותנים לו הרבה אוכל. למה? בגלל שהם לא רוצים שיש גבולה. כשהסטייק מגניב, כשהם יכולו להשתתף בפיירה, הלחם יכול ללכת לרחוב. לא צריך להשתתף אויל, זה אויל נטרל. זה מה שזאת אומרת. זה כבר נכנס לתאילים, אדם הראשון. החלבים יכולו ללכת לכל מקום. אז אתם בטח כבר זוכרים איך הגענו לזה, אז אני אשכח אתכם, כשאנחנו מדברים על איללה זקן, שבמידה של היום, הוא ראה שהוא צריך לקחת שיעור, במקום קשה. הילדים מפלגים לו, רביי, אנחנו מפלגים אתכם. איפה אתם הולכים? לעשות מצווה גדול. וואו, הם חשבו, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגלגל עם עשרה עורפים, אולי הוא יכול להתפלגן בגל מה? כן. אתה צריך להיות חילון. אתה לא יכול לעשות חילול השם. איך נצטרך לחילול השם? אני שואל אתכם, איזה עבודה היא הכי גבוהה בתורה? ומישהו קרח, חילול השם, והוא נכון. איזה עבודה היא הכי גבוהה בתורה? במקום שני, באו שני קנדידטים. אחד נכנס לתרופה, הראשון חילול השם. במקרה השני, היום יש לנו שני נכנסים. מי הם? חילול שבת ועבודה זרה. הם דווקא מטורפים. חילול שבת ועבודה זרה. ובמקרה השני, קורקשון אחד, ובמקרה השני, יש להם שלושה קנדיטים. מחלל שבת, אידאל וורשיפר וגאי. סגנון, ארבעה אנשים במקום שני. מי האחרון? מישהו עם אינטימציה עם ארוחים. חברה או לא, יש מיליאנים ככה בעולם. אז אלה שהם... זה כל כך מגניב. הם באים במקום שני. מי שאחר הם בקטע של הליסטה? אבותה, אדולטריה, גילוי העריות, גילוי העריות זאת אומרת, אחי ואחותה, אבא ואמא, אתם יודעים, רעיון של סקס מטורף, אינטימציה מנגינה. אז הם בקטע של הליסטה. יכול אחד לעשות תשובה בשביל חילול שבת? כן. יכול להיות תשובה בגלל שהיה אידאל וורשיפר בעולם שלו? כן. יכול להיות תשובה בגלל שהיה עם אישה גאה? כן. יכול להיות תשובה בגלל שהיה גאה? כן. יכול להיות תשובה בגלל שהיה גאה? כן. בעצם כל שאלה יהיה כן. חילול ה' אתה יכול לעשות תשובה, אבל זה לא ייצא מהחלטת שלך, עד החלטת האחרונה של החיים שלך. זה עדיין נגמר. זה לא נגמר. אתה הלכת על סיפור, 100 ימי כיפור, ואתה נותן מיליאנים דולר צדקה, ואתה חי, ואתה נגמר, ואתה עכשיו עושה הרבה קידוש אשם, ואתה מאוד במיוחד, שלא תעשה חילול אשם עוד פעם, וכל יום כשאתה בפרשת, אתה קורא לאשם, תספר לי על החילול אשם, זה יפה, אבל זה עדיין לא יוצא מפה שלך עד יום המות. יום המות, יש שנה, הרמב״ם מביא את זה לתשובה. יום המות, יחופר האבון. ובזמן המות שלך, יש חילול השם לזה, חילול השם. מפה אתם רואים, זה הכי גבוה בתורה, בגלל שזה הכי קשה לעשות תשובה על זה. עדיין קשה יותר מן אשת איש. שזו איזושהי שנה. אוקיי, זאת הייתה אמרת, אני שואלת לך קודם, איזו שנה, אשם לא מגביר להסביר את אדם. חילול אשם, אנחנו פשוט הלמדנו, כמו שזה קשה, אשם יסביר את אדם שעשה את התשובה הנכונה ביום שלו. אבל הוא יסביר את זה. אבל יש שנה שהלשה מנסה להסביר. איזו? לא, אני רק אגיד שחילון שראל יכול להסביר. אני הולך לראות לכם עכשיו את השנה הזאת. בבקשה. פן יש בכם איש או אישה? אולי יש אנשים או אנשים פה, משה מדבר עם המדינה עכשיו, משה רבנו. או קבוצה, או קבוצה, אשר לבבו פונה היום מאימא שם. זאת אומרת, את הקבוצה היא מגיעה לצד אחד, מגיעה מאדם. היא לא מגיעה לצד אשם, היא מגיעה מפה, מפה. מאת השם אלוקינו, ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם. To go and serve a different God, a fake God, an idol, Christianity, Buddhism, Hinduism, 80,000 fake religions and cults you have in the world. 80,000 fake religions. One of them you like, you want to go try it. Someone is convincing you, come, try. פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשומעו את דברי העלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי. לי זה לא יקרה. He is not going to affect me this fanatic Rabbi. הוא לא יכול לשחרר אותי עם כל השחררות של התורה. הוא לא מדבר איתי. אני לא מגניב שתחבור את זה. תקשיבי קטנטי, רבותיי, מה קורה פה. ויתברך בלבבו לאמור שלא מייאלי. אה, אני לא מפחד. כי בשרירות ליבי אלך. אני מנסה ללכת. אני מנסה ללכת. אתה לא תגיד לי איפה ללכת ואיך לעשות. למען שפות הרבה את עצמאה. לא יהווה אשם שלא אכלו. כי אז ישן אף אשם. ורבצה בו כל העלה כתובה בספר הזה. הוא מכה אשם את שמו מתחת השמיים. והבדילו השם לרעה מכל שבטי ישראל השם קד הים from the Jewish nation ככל עלות הברית הכתובה בספר התורה הזה and the goyim that will see all these tragedies they will ask ואמרו כל הגויים, על מה עשה ה' ככה לארץ? מה ה' עשה ככה? לרחוב. מה חורי האף הגדול הזה? מה הגויים עשו? לזכור את ה' שלהם ככה מגניבים. ואמרו, ואומרו, על אשר עזבו את ברית ה' אלוהי אבותם. הם נפגעו את ה' שלהם, אברהם, איזק וג'ייקוב. הם נפגעו את התורה. וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. בואו אני אתפל את זה לדבר פשוט באנגלית. כל עבודה שעברה אדם, אפילו מרדים 20 מיליון אנשים, כמו נבוזרדן, יכול להבין ולחזור. רחב, הפרסטיטוט, היא פרסטיטוטת של חיים. היום זה עבודה מגעילה. אף אחד לא רוצה לדבר על זה. אנשים חייבים את זה. אתם יודעים מה זה היה 3,000 שנים לפני כדי להיות פרסטיטוט? כשכל האנשים היו חייבים מלכת ללב, והמלכה הייתה הקבלית והמיוחדת של החיים? אני לא צריך להגיד לכם מה הייתה הפוזיציה הזאת. היא הלכתה את זה, התחילה בג'ודיזם, וקבלה את מרי יהושע בנון, האנשים הכי חשובים בעולם. זה כוח התשובה. הכי גדול של פרסטטוטים בעולם, שתהיה אביות משה רבנו ה-2. הכי גדול של מבחינת אידאל בעולם, יתרו, שתהיה אבא של משה רבנו, ופרשת מתן תורה נקראת אחריו, פרשת יתרו. מי יאמר על הדבר הזה? נבו זרדן, היטלר העולמי, להשתתף ליהודית. אתה לא יכול להשתתף אם לא תהיה רליגי, תשתף למצוות. אין להשתתף בלי להשתתף למצוות. אבל יש אחד שהם לא נכנסים. מי? חלק גדול שלנו. חלק גדול שלנו. אוהב. מי? מישהו שאוהב מוסר אוהב לשמוע רבים סטריקטיים אוהב לשמוע מה שכתוב בתורה שהוא לא אוהב לשמוע אל תגידו דברים כאלה פה רק מדבר פוזיטיבי אנחנו לא רוצים להשמוע שמחלל שבת יחזור למות בגלגל ושלם יחזור תמיד לא תגידי דברים כאלה! אתה לא מוכן לשמוע על הרבי הזה! זה לא הדרך! אוו, יש שם אדם חדש בעולם. הוא יחדיף מה שמוכן בתורה להגיד ומה שלא מוכן. ברוך השם, יש שם אדם חדש. אנחנו מדעים מה שה' אמר לנו בתורה, הוא מתעורר. למה אתם מדעים את זה? למה אתם אומרים את זה? למה? מה זאת אומרת למה? בגלל שה' רוצה שכל יהודי יכול לדעת על זה. זה למה זה כתוב ב-10 קוממנטים. כל ילד יכול ללמוד את ה-H5 בישיבה. למה לא יכול 40 שנים ילד סקולר יודע מה יהיה ביחד שלו אם הוא תמשיך להיות מחלל שבת? אתם יודעים עבודה יותר גדולה מאחורי זה שמישהו יכול למות בכל יום בגלל שמשהם הוא מצפה עכשיו? ואני יכול לדעת על זה ואני לא מנסה להפסיק את זה? חברה מתכוונת להפקיד ארווין בפעם הראשונה, היא לא פגישה דרוגים. מישהו בא ואומר, תן לי להפקיד את זה לך. ואתה סתם שם, ואתה יכול להפסיק את זה, אתה גדול. ואתה סתם ותראה. למה אתה לא עושה משהו? אני לא מנסה את הראש שלי לדבר של אנשים. אני רק מדבר בצד פוזיטי. גנטלמנטים, רק לרקוד, דרוגים, קילדים, זה לא משהו טוב. אני באמת לא מבקש את זה. זה חיים שלך, ילד. אני לא במקום להגיד לך מה לעשות ומה לא לעשות. אני לא אקבל לך לעשות את זה. שלוחה לך עם זה. מה המערכת הכי טובה? תתקבל, אדוני. תקבל, תקבל בי. לא, לא. תקבלו על הרגל ככה. תתקבלו על הרגל. הנה הוא. אתם נותנים לו קצת, אתם פרקעים את הלב, אתם נקעים לו, אתם נותנים לו בקטע ואתם נוסעים לו לביתו. ותתן לאבא שלו עכשיו לעשות את האחרון. זה אנשים חייבים. מישהו שסתם שם, ליברל, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתה פושט את הרגל שלך למרחק, ואתה מת. באמריקה, אתה מקבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל לא, אבא מגיע, עוד פעם, הוא נראה, הוא כבר יכול לעשות את זה עוד פעם. מה היא התגובה השנייה? אני אגיד לא! פום! פחות ליברלים יושבים על הקוואץ', ברני סנדרס, צ'אק שומר, סורוס עם אח שימו, בנט, הם כולם יושבים על הקוואץ'. אוי, איזה אבא רע. כל כך רדיקל של מוות. זה קרולת הילדה. אתה כל כך מגניב שם. זאת האמת של העולם היום. אה, אנחנו צריכים להתגלגל את המנגינה הזאת. תקשיב, אתה מגניב. בלא מגניב, הילד הזה יהיה מוות ב-5 דקות. מגניב, הוא נפגש את החיים שלו. זה לא הדרך. אנחנו לא חייבים לגניבה. אבל הוא מותא. אז השם של הלכתה לא קיבל את הקריטסיזם והוא נפגש. והשם של האנגלית של שוקה קרמל, הזה המצוי, הוא חי! למה? הוא לא רצה ללמוד את הרעיון האחרון, הוא למוד את הרעיון החדש. האבא לא נפגש בו ברגע, הוא אמר לא, לא, לא. כמה פעמים. זה לא עשה דבר. אני צריך לעשות משהו דרסטי. מה? בום! לפעמים זה אפילו לא יעבור. פעם אחרת, עוד פעם. עכשיו אתה נותן לו עוד קצת קצת קצת. או אולי אתה מנסה לו להשתתף. הוא קיבל את הסיפור. זה לא עובד כדי להגיע לפה. הוא קיבל את הסיפור. בגלל זה הוא נשמח. נכון או נכון? זה הדרך הנכונה לבנות קירוב. זה הדרך הנכונה לבנות קירוב. עכשיו, אחד הזמן, חכם, מישהו שלא ידע תורה, אמר לי, אני לא מספיק. אני לא מספיק. למה? הרמב״ם, במלכות תשובה, חלק 10, הראשון והשני וחדש של ההלכה, במלכות תשובה 10, החלק האחר במלכות תשובה, הלכות התשובה, הרמב״ם אומר, אתה לא צריך להיות בעל תשובה, אתה לא צריך להבין בגלל שאתה מפחד מבחינות התורה, או בגלל שאתה מפחד לפסק את העולם הבא שלך, או בגלל שאתה מפחד ללכת לאל, או שאתה לא צריך להיות עברי ולהתקבל את ההורים בגלל שהבן נתן ליהודים עבריים וג'נטילים. הם גם יום. אתה לא צריך להיות עברי, בגלל שאתה מפחד ללמות את החלק שלך לבית כדי להגיע. זה למה אתה קבל שבת. כי אם לא, אתה יכול ללמות את החלק שלך לבית כדי להגיע. זה לא עובד. זה לא עובד. זה יותר מפחד כדי לנסוע בטוח על שבת. זה לא עובד. או כדי לנסוע במים. זה לא עובד. הרמב״ם אמר, זה לא הדרך להיות עברי. הדרך לתת נכון זו של אוהב לאשם. למה אתם עושים את זה? בגלל זאת האמת, וזה מה שה' אומר לעשות. בלעד מה שבא לי. התגובה, התגובה, כן עולם הבא, לא עולם הבא. אל תהיה קלקולטור. למה אתם קבלים כל כך הרבה מצוות? למה אתם קיבלים כל כך הרבה חברה? אני רוצה להיות גדול. בתורה אומרת, כמה שתתן, כמה שתקבל. מאוד טוב, זו עבודה גדולה. טוב יותר מכל סטאק. אתה תתן 10% ותהיה מיליונר. זו גרנטיה של ה'. אל תעשה את זה בגלל זה. למה? בגלל שזה נחשב מישהו שתקבל את ה' בפחד. המסגרת הגדולה היא שתקבל את ה' בפחד של אוהב. בגלל מי קורא לגבי ה' עד אופיר? אנשים, ילדים ואנשים אגמרים. אבל מי שיודע תורה, תלמיד חכם, לא צריך לקורא לגבי ה' בגלל שהוא מפחד ללכת לאלה אם הוא רוצה. או בגלל העולם הבא. לא! למה אתם קוראתי את זה? בגלל השם אומר כך. אני משמח בשביל לשביל השם, להשתתף לסולגים. עם התגובה, בלי התגובה, עם התגובה, בלי התגובה. אני עושה את זה בגלל ששם אומר כך. זה גדול גדול. אם אתם חכם תלמידים, זו היחידה בשביל לשביל השם. בגלל שאנשים שלא הם תלמידי חכמים, הם לא מתלמידים בישיבה כל שלבים. בנים, הם פשוט התלמידים, אז הם לא יודעים כל כך הרבה. ואנשים אגנורנטים, הם כל יום עובדים בפארם, שושיינג, שו-מייקר. פרמר, שפרד, הם פשוט לא יודעים איך לראות ולכת, ביותר מהם. אז הם לא יודעים תורה, הם קטעו את העיר כשהם באים לסינגאג בין מנחה וערבי, העיר 5 דקות, בשבת 15 דקות, במנחה עוד 10 דקות, וזה כל מה שהם יודעים. הם לא יושבים 12-13 שנות כל יום ולמלך. אז אלה, יהודים, לא יושבים הטולים לסביר ה' על אהבה. כי הם לא יודעים תורה, אבל אתה, תלמיד חכם שיודע תורה, זה 850 שנה לפני, תלמיד חכם בעיני רמבם. אתה יודע מה זאת? קח את רבי הכי גדול בעולם ומולטיפל אותו ב-1000. מולטיפל 1000 ככה רבי בשקל כמו 1 בזמן הרמבם. הרמב״ם לא קורא למיני הרבים הכי גדולים בעולם את תלמיד חכם. אם הרמב״ם עדיף לבית בעולם ותשאל, מי הוא הרבי הכי גדול בעולם? והם אומרים לו, זהו. והרמב״ם תלמיד חכם, הוא אמר לו, אתה תלמיד חכם, כל מלך שאני הייתי עם ביושב שלי היה גדול יותר מכך, 900 שנים לפני. אין משנה להשתמש בין היום שלנו לזמן הרמב״ם, אבל חייבת לבנות. אנחנו אומרים גם תלמיד חכם של היום, לא תלמיד חכם של זמן הרמב״ם. תלמיד חכם של היום, דיאן בדין, ראש ישיבה שלא ידע על השעה. טוב. אז הרמב״ם אומר, אלה שיודעים את התורה, התורה עושה להם אוהב באשם. אתם לא צריכים פרץ. אתה לא צריך לנסות להשיג את זה. אתה לא צריך לעולם הבא למשכנע לי את העולם שצריך לתקווה לי ללכת לתקוות אשם. אני לא יכול להשיג את זה אחר כך. התורה היא את כל החיים שלי. אני צריך תנועות? יאללה. אתה צריך תנועות? לא. אבל איגנורנט, אנשים כאלה כאנשים וילדים וגדולים שלא מתלמדים בישיבה כל שלבם, הם משחקים אשם בפחד. אז הזה החכם אמר לי, אתה רואה? זה יותר להשחק אנשים בשחק אשם בפחד, לא בפחד כמו שאתה עושה. אני אומר לו, את הערות שלך, חכם, זה לא תורה. מהפיכה מדבר? אתה הבאתי לי את הרמב״ם כדי להבין לי שאנשים צריכים לציין אל ה' על אוהב. למה? בגלל מי ציין אל ה' על אוהב? אנשים, ילדים ואנשים אגמרים. עכשיו תגידי לי, מכל 10,000 יהודים בישראל, בקנדה, בארה״ב, בפרנציה, באנגליה, בכל מקום. קח 10,000 יהודים, רליגיה. הסקולר לא ידע על כל תורה. רליגיה. איך הרבה מהם היום קוראים לתלמידי חכמים? אולי אחת מה-10,000. אולי, לא מקווה, אולי קצת. אחת מה-10,000. אז איך הרבה תלמידי חכמים יש היום בעולם? 1,000? 3,000? 5,000 אנשים בעולם? אפילו לא. אז 99.9% של היהודים בעולם הם עמי ערצות, אינגורנטים, גם אני. לא חושב שאני מסתובב כאן ושאני מדבר איתכם מפה ללא, לא. אנחנו כולנו חושבים עמי ערצות. אתם יודעים את כל השאס בארץ? לא. אתם יודעים את כל שולחן ערוך בארץ? אתם יודעים את כל רמב״ם בארץ? לא. אתם יודעים את כל ספר מוסר בארץ? לא. זה לא תלמיד חכם. תלמיד חכם זאת אומרת שואלים אותו בכל עניין ומיד משיב. יש אולי 100 אנשים כזה בעולם. שאימא מה שאתה אומר, הם יודעים בדיוק מה שאתה מדבר עליהם, הם יודעים את כל הדברים. בכל סוגיה, בכל הלכה, בכל מחלוקת, הם ידעים את כל הדעות. בודדים, בודדים. לתת תלמיד חכם, אם אתה גניאסט, זה מינימום של 30 שנים של תלמיד חכם, 16-17 שעות ביום, אם אתה גניאסט. אבל עכשיו, אתה ברוך השם, תלמיד חכם, בסגורת כל הדעות. דיאנוקה זה תלמיד חכם, זאת פנומנה מאוד אוניברסלית. אף אחד לא מבין את זה. זה ממש חלק מהקבוצה. אבל כמו הוא, יש לך אולי 20-30 אחוזים בעולם, בזמן שלו, שלא יודעים כל כך הרבה תורה. לא אפילו. זה למה הרבים הם 90 שנים, ולא יודעים כל התורה, ובאין להם לדבר. למה? רבי גדול, 90 שנים, הוא צריך ללכת ללשון לרבי שלא 40 שנים. ברור שזה פנומנה אוניברלית. אבל אנשים רבים הם לא תלמידי חכמים. אז אם רמב״ם אומר שהאנשים שלא יודעים את כל התורה, הצליחה היחידה שלהם לציין אשם הוא בפחדה, מה יהיה את הסוף שלי אם אני לא אשמר שבת? הוא מבין. מה יהיה איתי אם אני אבחר אידאל? הוא מבין. מה יהיה איתי אם אני אהיה גאי? הוא מבין. מה יהיה איתי אם אני לראה תורה אילת? הוא מבין. בגלל שזה הכל כתוב. התגובה וההתגובה, כולם מבינים. אז מה הדרך לתת לב יהודים? אוהב ואוהב ביחד, אבל לא יש דבר כזה רק אוהב, זה כולה אילוזיון. ואני אמרתי לכם, מ-30 שנים של עבודה, אני יכול לנסוע אולי ל-5 אנשים, לא אפילו, שהם ממש חזרו בתשובה בגלל אוהב אקסטרום לאשם. ואפילו את ה-5, אם אתם נחשפים אותם לדטקטור חי, אתם תראו שהרבה של הדברים שהם עשו בתחילת הדרך, היו בגלל פחות. זה מאוד נורמל. זו גדולה להיות מפחד על אשם. זה לא מפחד. זה מגבל להשכח של מרדכי ערבי, טרוריסט. כן. הם צריכים להשכח את ה' שהחלטה והחלטה שם. ולבחור את החיים שלכם. זה מגבל להשכח של פוליסמן. זה מגבל להשכח של חבר שלכם, גוי. זה מגבל להשכח של כל מיני חיים ידיים. אבל זה מגבל גדול אינטרנטי אוהב לפחד את ה' מי יכול להגיד לי איפה נקודת מה שאני קורא בתורה? לא, אנחנו פשוט ראינו את זה שלושה שנות אגד. כי מה ה' אלוקיך שואל מימך? מה ה' שלך מבקש ממך? רק אחד. אם תשכח את זה, כל מה אחר נצטרך לתפוס. אחד דברים. היסטוריה של הצלחה. מה זה? לפחד את ה' כי מה ה' אלוקיך שואל מימך? כי אם להיראה את ה' אלוקיך. לפחד את ה' שלך. למה הוא לא אמר, מה שראה את ה' שלך? רק אתה רוצה לאהב אותו. זה לא מה שאומר. זה אומר, לאהב אותו. אתם יודעים למה? אני אגיד לכם למה. בגלל שאחר כך, התורה צריכה להתמודד עם כל מיני יהודים. לא רק עם אנשים כמו הרמב'ם. אז כמה אנשים יכולים להתקשר עם ה' עם אוהב רק? מאוד פחות. אז מה, אתם נותנים תורה ל-1% מהקהילה ו-99% יהיו נפגעים? זה לא ריאליסטיקי. אז צריך לדעת אורדה שתפוס על כל מיני יהודים. חכמים, אינגורנטים, אנשים, אנשים, ילדים, עודים, כל מיני יהודים. אוהב של ה' נפגע על כל יהודים, החכם הכי גדול לחכם הכי קטן. רבי נחמן מברסלב כתוב, הרבה ברסלבים לא יודעים את זה. אולי הם יחליטים את קצת מה שהם עושים אם הם יקראו את זה. שאולו החכם הכי טוב וצדיק צריך להיות פחד מההתגובות של השם. בלי זה הוא לא יכול להיות צדיק קונטטי. הוא כתוב את זה ב... ב... או ב... אני יש לי את הסורס, אני יש לי את זה כתוב. זה ממש, אני יש לי את כל הקורס, שאלה אחת אחת. אני קיבלתי פיקציות מהפרש. זה לא משהו במהלך, כולם אומרים את זה. ועכשיו יש אחד החכמים של ההיסטוריה שאומרים אחר כך. זה קורס בתורה. עדיין שהקורס עירה יכול להשתמש בשני קטגורים. יש עירת העונש, ויש אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא וממות. אירתא אני מנסה ומ� לנצח אותו? אני מנסה להשחרר על שבת? איך אני יכול להיות ככה מגניב? איך אפילו יכולתי לעשות את זה? כן, יש לי אוהבים, אבל יאללה, אתה מדבר עם כאלה של ה' שחשב לך להיות ה' וייתן לך התורה וייתן לך את החיים של האמצעות וייתן לך כל מה שיש לך בעולם הזה ואתה משתמש במה שהוא ייתן לך נגד הם? הוא ייתן לך איזה מגניבה ומגניבה ואתה משתמש בזה כדי לצייר אותו בשבת? איך זה יכול להיות? הרציון הוא שאתה לא מרצה אותו, כי אתה לא יודע מי הוא הוא. אם אתה ידע את מידעו שלו ומידעו שלו, תאמין לי, אתה לא תדאג אף פעם ללכת את העולם שלו. ואני קיבלתי לך קצת את הסיפור על רב סעדיה גאון, שהיה בא למוטל ביום חמוד. הוא שאל אותם אם יש להם מקום, הם לא היו עם מקום, הוא שאל אם הוא יכול לנסוע על הרחוב. יותר מאשר לנסוע בסנאו ולמות. הם אמרו לו, כן, הוא יכול לנסוע על הרחוב. אף אחד לא ידע שהוא. זה לא כמו היום, כשאתה תקשיף בגוגל שם רבי ואתה רואה כתוביות. אף אחד לא ידע איך רב סעדיה גאון, אחד מהראשים 10 רבים בעולם, עוד 1,000 או 1,100 שנה, כמו שהוא נראה. זה היה קצת לפני רשי. אף אחד לא ידע, זה 1,000 שנה. אז בבוקר, הלילה התחילה, לא הייתה אלקטריקה, אז האוטל התחיל להתקדם. אז תגידי מה? אחד מכניס שאחד מהראבים הכי גדולים בעולם נפגש על הרחוב כמו דוג. התחלו לקרוא, התורה היא בשטחה, התורה היא על הרחוב ואנחנו נפגשנו בשטחה. כולם התחלו לקרוא. הם לא הייתה לפטים בזמנים האלה. אם הייתה משהו כזה היום, חצי האנשים באותל יאמרים, טוב, זה מה שזה מיוחד. כן, זה מה שהם מדברים. אל תשכחו את הטקסטים שלהם, אבל אם תשכחו, אתם ידעים מה אני מדבר עליהם. הם מדברים במהלך כל העולם כזה, אל תשכחו את זה. הם כותבים ארטיקלים על זה באינטרנט. אז, אבותיי, כשהמנהל של האוטל התחשב שיש לו חברה מיוחדת והוא נפגש על הרחוב, וכל האחרים נפגשו על הרחוב, פשוט הוא נפגש על רגליו, בבקשה של הרבי של סבבה. ותראו מה? הרבי אמר לו, לא רק אתה לא צריך להתאמין לי, אני אוהב אותך שהייתי נפגש באוטל נפגש, תודה לך. חשבו שאם לא הייתי עם את המקום, אני הייתי צריך להיות בשנים, בפריז. אבל אחד מה שאני עשיתי ממך, מה שאני עשיתי ממך? לפני שאתה ידעתי מי אני, אתה חזק, מי ידע איך הרבה פעמים אתה ראה אותי נתקעה, זה לא היה לך דבר. אתה לא ידעתי מי אני. עכשיו, כשאתה חשבתי מי אני, תראו איך כל עצמך, והתפקידה היא פשוט החלטה כל כך דרסטיקלית. תראו איך אתה מפחדת, תראו איך אתה קורא, תראו איך אתה מבקש לשבה שלך, תראו איך אתה מפחד על מה אשם יעבור לך כדי לתת לך חכם מיוחד על הרגל. תראו! ואני, סעדיה, אני עדיין לא יכולתי להכיר את הקריאה שלי, כמו שאתה רק יכול להכיר אותי עכשיו. בגלל שאני לא זוכר אחת פעמים בעצמי שכשאני פרספקתי אחד מהגבירות של ה' ושכחתי אותו שאני אהיה כמו אתה עכשיו. אני לא זוכר לדבר, לתת כמעט פרספקה קשה, ללכת על ידיי, לבקש את החיים שלי. אני לא זוכר לדבר כזה. זאת אומרת שאתה פשוט יכול להכיר אותי You give me a lot of respect because who I am, but I never got to know Hashem. To give him the respect that he deserves to get from me. Said who? One of the greatest Rabbis in the history of the world. The history of the world. What are we going to say? The small ordinary people. So what do we have? We have Tshuva. תשובה. We come thousand times a year to HaShem. Every day in Shmon HaEsrei. Forgive me for my stupidity. I did it again and again and again and again. At one point you are already ashamed. How many times I can come to the judge and ask for forgiveness. One case, second case. The judge already knows this criminal comes in and out every day to the court. At one point the judge will say just get lost. אתה לא מנסה לצאת ולשאול בברכה. למה? איך אני יכול לראות את עצמך? מה זה? אתה קלאון? אתה חושב שאני מגניב? אתה מנסה לצאת ולשאול בברכה? נכון או נכון? כל אנשי האדם, אחרי 3, 4, מקסימום 5 פעמים, יגיד לעבודה שלו, לא, לא, לא, אני לא מגיע לבקש מהקהל הזה. הוא כבר ידע מי אני, אני אמנם 5 פעמים, אני לא קבלתי את השאלות שלי. אז מה? אני אקבל את ההכנעה. לא, לא, אני לא בא להתאמין. אה, אני חייבת. אני חייבת. אני חייבת כל כך הרבה פעמים. לא נראה לך ככה? שלך? 4-5 פעמים הוא חייבת. אתה נותן לו את הכר, וכל מה שאתה אמר לו לא לעשות, הוא עשה. הוא מפחד, הוא לא שואל על הכר עדיין. זאת מה שחיים עושים. יש לך איזה מילה מהצליחה לפעול דברים אחרי איזה מילה זמן שאתה לא רוצה אפילו לנסות בגלל שזה מפחיד נכון או לא נכון או לא נכון נכון אבל אנחנו מלכים שבאשם זה לא נכון עם אנשים זה נכון אבל באשם 5 מיליון פעמים שאתה מבקש ממלכות לדעת את האנשיה והוא עדיין תלור אותך הוא עדיין שומע אותך והוא עדיין מקווה, מבין או לא שאתה מגיע עם הרגל בין הרגלים שלך ותפס את הרגל שלך ואתה שואל על סליחה. אנחנו אומרים את זה בסליחה, כדלים וכרשים, בנו לפניך. דלים זאת אומרת מישהו שלא יש לו משהו, לא אפילו קצת ברק. רשים, אנשים פחותים, לא יש להם מרצה. אנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים להראות את הרגל שלנו. אבל אנחנו באים כבש, אתה יכול לדעתי שהממשלים כל יום באים לנסוע לברקות? כל יום. אתה כבר נתן להם 1,000 פעמים סנדוויץ, כל יום. אתה לא יכול להגיד להם לא. כל יום אתה בא אליי, אתה יודע את האנשים בשול, הם באים בברקות. הם כבר יודעים מה אתה נותן להם, כי אתה נותן להם כל יום. אז מה יקרה אם אתה החזר? הם יקבלו את זה מהכביש שלך. אם יש לך עגבה בספר תורה ואתה שנה בתורה של האשכנזים, הוא יכול לדעת כמה הוא צריך לצלם מהצדקה שלך. למה? אתה רואה אותו. כל יום אתה נותן לו. אז אנחנו באים ל'השם ואומרים לו, אנחנו האשכנזים. הוא אומר לנו, לא. אבל יש מעבר יותר ונחליף פה. יש מעבר יותר. מה זה מעבר יותר? שאל השם שתעשו אתכם לא להתמודד בשנים. השם, אני לא רוצה ללכת עוד ועוד, כל יום, ולשאול אתכם על מרצה, במיוחד ילול, עשרת ימי תשובה. אני רוצה משהו אחר מאתכם. מה אני רוצה? אתם יודעים שאני אוהב את זה, אני ממשיכה, בבקשה, שתעשו אתכם את זה. אני שואל אתכם, שתעשו אתכם להיות עצמים. אני לא מגיע לשאול לברכה אחרי שהייתי נכון. אני שואל לברכה לא להיות נכון. זה יותר טוב. איך אתם עושים את זה? אני אומר לכם את הסרט. אתם אומרים ל'ה' עשה למענך, אם לא למעננו. עשו את זה לעצמכם, אם לא לנו. למה? אני לא אקבל שאני חייבת לברכה שלכם, בטח לא. אני לא אקבל שאני לא חייבת את כל התגובות של התורה. אני לא אקבל שאני אדאג להגיד את הדבר הזה. אני לא אקבל שאני לא חייבת שאני איזשהו צדיק. לא. אני לא אקבל את כל הדברים האדומים. אבל, אם אתם הולכים להתגובות אותי לגבי כל האנושים שלי, מי יהיה יפה? אני. מי אחר יצטרף אתכם? אבא יצטרף כשהלך יצטרף. יש ספר, בכל צהרתם, לא צהר. עם כל האגניה והרעיון, הוא יש את האגניה והרעיון. הלך קרח בגלל שהוא נפגש, האבא קרח עם הלך, והוא היה צריך לתת לו את הנפגש הזה. אז בבקשה, אשם, למי אני לא חייבת סביבה. אני לא נשכח שאתה תשכח את ההכנעה שלי, אבל אתה נשכח את זה. אתה! לך! תשכח את זה. זאת טקטיקה מאוד טובה. עשה למענך, אם לא למעננו. זה למה הסליחות, לפחות של הספרדים, הכל למענך, אלוקיי. הכל למענך. מה זאת אומרת? מי אתה מטען? למענך, למעננו! לא, לא, לא, חשבתי את זה. אתם בי, אתם יודעים מה זה כולך? מישהו שתתן לכם זמן לפתוח את המסגרת. התגובה הייתה שאני אגיד לך 200,000 דולר ואני אצלך ב-50-50. אתה מתחיל את המסגרת הפיצה, אתה המסגרת, אתה המסגרת, אתה יודע איך להגיד את הספגטים הכי טובים, אתה יודע איך להגיד הרבה פיצות אחרות. הוא ראה את הפוטנציאל שלך, הוא קח אותך מהמקום אחד, מתחיל את המסגרת שלך וגידל לך 200,000 דולר ואתה במסגרת. הבעיה היא שזה יקרה כמה שבועות לתפקיד את המסגרת. אז בשבוע הראשון יש הרבה משוואות, אין עבודה. אז הוא קורא לו עוד פעם, אוניברסיטה, אני סליחה, אבל אני צריך עוד 40,000 רגע, יש לנו עבודה, אם אנחנו לא נפגשו את זה, הם יחזרו אותנו. אנחנו נפגשו את המדע. לא, אתה כבר נפגש בזה. אתה רוצה לחזור את 200,000. אתה לא רוצה להתן לו. אתה לא יודע. אם הוא נפגש, אתה נפגש עם הם. אז תביאו לי יותר, רק קצת יותר, ואנחנו נמצאים. הנה, קח 40. שני שנים אחרי זה, אני כזה אשמחה. השאלה לא הייתה עובדה כמו שהייתי מקווה, ואתם יודעים למה, בגלל שהממשלה עשיתה את זה, המדינה קחה את הרחוב, הטוריסט לא בא, היו פעמים טרוריים. הוא יש סליחה של סליחה. אני צריך עוד 50. אחרי שני שנים, הוא כבר נותן עשרות אלפים אלפים לביזנס, וכשאנשים אומרים לו, למה אתה כזה מגניב? למה אתה תקשור לתת לו זמן? אני לא יודע. כל הזמן הוא אומר לי, הזה 40 יגיע לביזנס. כמו הגמבלרים בקזינו. תביאו לי 1,000 דולר. תביאו לי 1,000 דולר. יאללה, אתם כבר נפגעים 20. לא, לא. רק 1,000. לא, לא. אנחנו אומרים לא יותר מזה. לא, לא. בבקשה, אני מבקש אתכם. אני חושב, אני מגיע ל-20 ואנחנו נלך. אתם יודעים מה יקרה הבחירה הבאה. זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זה אין מבקש לתורה ישראל אורייטה אין קודשה בריחו חדהם נגמר אסה, יש קרקע יש שלושה שניים, אחת השניים זה מישהו, השלושה הראשונה היא ה' השלושה השנייה היא התורה והשלושה השנייה היא ארץ ישראל שלושה שניים זו דברת שמתה על שלושה יד. דברת רחוקה שמתה על שלושה יד. היא מתה על שלושה יד. מה יקרה אם אחד הידים יצא? יחזור, ברגע. זאת הסיטואציה של המדינת היהודית. זה אחד הידים, בתורה זה יד שני, וה' הוא יד של עולם. אם אתם יחזורים את היהודים, אין עולם. הכבוד קולפס. אם אתם קבלתם יהודים, אבל אתם נחליטים את התורה, מה יהודים צריכים להיות בעולם? לאכול רייס? למה הם באים לעולם? כי לא יש מבקש של קבלתם אנשים נחליטים. אז, אשם, אתה לא יכול להחליט, בגלל שהעולם לא יכול להשתתף רגע. ולכן, אתה לא יכול להחליט אשם אביס. אתה לא יכול להחליט תורה אביס. בלי תורה, לא יש עולם. אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים, וארץ לא סמתי. Without the Torah, the world doesn't have a second of existence. And without the Jewish nation in the world, the world does not have a purpose. So if, HaShem, if you get rid of us, you will have to give up the world, and you will have to give up your Torah. Because who is going to open your Torah? Who? The trees? Ahmed? Chris? Who? אז ה' נכניס לתוך הזה. זה נכניס ברחוב. אני נותן לכם את הארץ, לא בגלל שאתם רבים. בגלל שאני אמרתי לאברהם, איזהק וג'ייקוב. אני אמץ להם שאני לא אצלח אתכם מפה של הארץ. זה למה שאני אשכח אתכם בטח. אני אשכח אתכם. אני אשכח אתכם בין המדינות. אבל אני לא אכפת אתכם כל כך. מאיפה זה אומר? עף על פי, בי אותם, בארץ אבותם, לא מעסטים, ולא געלתים לחלוטם, להפר בריתי איתם. תרשמה. אפילו כשאני אכפת אותם במדינות האגועים. אגזי. אנחנו בכל מקום בעולם. זה מנגינה גדולה. אנחנו לא בכל מקום, אנחנו נמצאים. אף על פי ביותם בארץ אויביהם, בדרך של אמונים, כמו שאני מנגין אותם, לא מאסתים ולא געלתים, אני לא מזליח אותם, ואני לא מזליח אותם לגבי שאני רוצה לנצח אותם ממש. אף על פי ביותם בארץ אויביהם, לא מעסטים ולא געלתים לחלוטם. לחלוטם means to wipe them off. להפר בריתי איתם. Why? Because I am unable to do it. Not that they don't deserve it. Maybe they do deserve it. Maybe there were generations that we did deserve it. אבל הרזון שאשם לא יכול לעשות את זה בגלל שכבר אשם אסור לאברהם, יצחק ויעקב שהוא לא יחליט להחליט את הילדות שלהם עם אף מדינה אחרת הוא יחליט להחליט להם את התורה והחליט להחליט להם את המדינה החליטה וכל זה והוא לא יחליט להחליט אותם עם אף מדינה אחרת הוא עכשיו לא יכול להחליט את השפעה שלו בגלל שהשפעה טובה שאשם אסור להחליט היא לא יכולה להחליט אף פעם או להחליט אני השם לא שניתי ואתם ישראל לא חיליתם. The same way there is no way to modify God, there is no way to destroy the Jewish nation. We are afraid of all kinds of missiles and Holocaust and pogroms. Yes, we don't want to die. Even 10% of us die, it breaks the heart. One soldier dies, we all cry. We value life. אנחנו לא ערבים שרוצים למות, להיות שיידים וללכת לאלה עם 72 אמות. אנחנו לא יודעים על זה. אנחנו נשכחים על החיים. אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. אשם is interested that you should leave. פיקוח נפש דוחה שבת. Your life is in a risk. You put Shabbat on hold. Shabbat is the covenant with Ashem. How can you break it? To save life. There is no such thing. I should kill myself to murder someone else and for that I'll go to heaven. It's nonsense. It's against the Ten Commandments. They sanctify the dead. אנחנו נשכח את החיים. זה למה שהם לא מיימים אם 500 מותים היום. הם לא מיימים. אתם רואים, הם מדברים במשחקים כאילו לא משהו קרה. 500 אנשים מותים היום. 41,000 מותים בגזה. לגבי פרוגנדה לעולם, לקבל יותר זמן ולחלוטין, הם לא מיימים. הם חייבים, הם נותנים קנדה. מישהו נפל את עצמם, הם נותנים קנדה, בקלאוויז, קופי טורקי, הם כולם באים, הם מדברים. לא, בפיונרל היהודי, כל אחד מפחד, כל אחד מפחד. שבועות אחרי זה, אנשים לא יכולים להתפתח. אף אחד לא יכול להתפתח. למה? מישהו שמות. מישהו שאני שמעתי עליו בנימון הנוס, אנשים יוצאים לפיונרל וקרואים, והם יוצאים מפחדים. בארבים לא, הם מפחדים. אין סביבה. מוסטאפה הלכה ביחד עם מוחמד ושייך יסין וערפאת. תחשבו, כשהם ידעו שלא יש 72, הילדים שם. אולי תקבלו 72 רבים. יש להם הרבה רבים, אינפלאציה. רבותיי, אני רוצה להתכוון. במהלך יש לי שלושה דקות. ואז נלך. אנחנו נלך. ראשון, במהלך, איפה רמי? רמי, במהלך, איפה רמי? רמי, במהלך, איפה רמי? רמי, במהלך, איפה איפה רמי? רמי, במהלך, איפה רמי? רמי, במהלך, איפה רמי? רמי, במהלך, איפ 8.30? 8.30 זה מה? הלכתור? ארוחת בוקר ולכתור. 8.30. או, אז אנחנו צריכים ללכת מאוד בקטע. איך רגע אתם מפה? כמעט בקטע בבוקר, לא? בקטע במונטריאל בקטע עם פטרולים ומצליחה שונה. אנשים מזמינים על הפטרולים בניו יורק עד שהם יצאו למונטריאל. טוב, תשמעו, הערבים היו מנסים ללכת עם קמול, הוא לא מרגיש את החולים, הם אומרים, אה, אתה יודע מה, מאחורי מונטריאל הערבים קבלו את זה כמו בשחר. אז בכלל, אז מהלך 8.30, ואז יש לנו את הרעיון הגדול, חיים שרף, ב-5.30, וזה בגלרי, נכון? ואז יש לנו ב-8 או ב-8.30. אתם יכולים לראות את הטיפולים, וזה... אז כמובן, אני לא מדבר עדיין על 1% מה שאני רוצה לדבר עליו היום, אז בעזרת השם, אנחנו נעשה את זה מחר. יש שאלות לפני שהכניסים? כן. בנט, מי הוא בנט? בנט הוא המשרד הכי גדול בהיסטוריה היהודית, מ-קמצא ובר-קמצא, שהחלטו בית המקדש. הוא האחד שהטרפו אותנו, הלכו עם אחי המוסלמי והחמאס, והחלטו אותנו, והחלטו את 200,000 החלטות שהיו רציונים, והתרחקו את כל החלטות שלהם, והלכו עם השרדים הליברליים והאראבים של ישראל. זה בנט. נפתלי בנט. הוא היה שבוע. הוא היה שבוע? זה למה הייתי כל כך מגניב היום בקבוצה. עוד שאלות? אין שאלות. זה אומר שבסללה ישראלית, אחד שבמקום לפרוטסט, נכון לעשות את זה, ואחר כך, זה אומר שמרוץ ברוך הוא אמר, הזמן יבוא כשהוא יעשה את זה, הוא יעשה את זה. זה ספר בתורה. אוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסע על אף חטא. אם אתה רואה יהודים אחרים עושים איזה רעיון, ואתה לא מנסה להכניס אותם, ואתה לא מנסה להתפוצץ, אתה נחשב בפחדות שלהם גם. הם מתפוצצים, ואתה מתפוצצים. זה למה בהולקוסט, הרבה יהודים מאוד רעיוניים מתייחסו כמו יהודים נחשבים. למה? התורה אומרת ש'השם מבחן את החברות ומפחד את החברות. למה החברות הלכו לבית כמו החברות? אחת מההתגובות לזה היא כי כמעט אף אחד לא עשה משהו למשחק את היהודים שהם לא רליגיוניים. הם לא נפגעו, לא הייתה קירוב. מה שאנחנו עושים היום היום, זה קירוב. כל אחד שמייצג כל מילה למה שאני עושה, יש לו סטאק בכל בעלי תשובה בעולם. זאת העבודה הכי טובה בהיסטוריה. אתם נותנים את המאסר שלכם באוניברסיטה, או עכשיו יש לכם קרדיטה קנדיאנית, אז אתם יקבלו אפילו דיסקאונט, ועכשיו אתם מתחילים לסול סייבר. אלה שלא יחזרו את הסול, יהיה מנצח לכל היהודים הסקולריים שהם, אהבים, עשו רעיון ופגשו את חלקם שלהם לבית כדי להגיע. אשם תשכח את האנשים הרליגיוניים בגלל שהם לא עשו משהו לספור אותם. בעזרת אשם, אני חושב שאתם כולכם רוצים לראות יהודים להיות רליגיוניים, אתם רוצים לראות יותר שומרי שבת, אתם רוצים לראות יותר מגניבה, ואתם רוצים לאשם להיות שמח ממנו. אז אם אתם רוצים לעשות את זה, תעשה את זה נכון, תבחר במקום הנכון. תודה רבה. יש משהו אחר? נשכחנו על משהו? אנחנו טובים? אני אעשה תפילת ערבית, אבל יש תפילת ערבית עכשיו. תודה רבה.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









