Live with Rabbi Yosef Mizrachi

אוקיי, אתם מתי? בואו נתחיל. ערב טוב. הלקשר הזה יהיה בעזרת השם לרפואת בבה, יודיק, יהושע, בן שפרה. וגם לרפואת אברהם בן סימה, יוסף בן מריה, מילנה, בתיאפה, אברהם בן עדל, אבי. ו... נעלוי נשמת מונירה בת חנה And just about it. Yesterday, I started in Queens, the first lecture after coming back from Israel, speaking about current events and speaking about Parashat Pinchas. Parashat Pinchas, as you know, that's the parasha that we read in the holidays. זה מביא את כל החולדות, את כל הקורבנות, את כל החולדות. אבל יש כמה דברים אחרים שהם מאוד אימפורטנטיים לנסוע, ללמוד במיוחד, בגלל שהם נמצאים לנו. זאת איך, בעזרת השם, אנחנו מבינים את האידיאולוגיה שלנו, את השקפה שלנו, להיות אחת מסוימת. אתם יודעים, רב חיים זוננפלד, שהיה רב רבי ירושלים הרבה דקות לפני, הוא אמר שמישהו שיודע הרבה מהתורה, ותלמיד הרבה מהתורה, אבל את השקפה שלו לא נכונה, זה נחשב עם מישהו שתקבל מין מאוד קושר, אבל הוא ממשיך את זה בטוח ובטוח שזה תרף, הוא ממשיך פורק שם. למה זה עוזר לכם שהמילה שלכם הייתה מאוד מאוד גלעד קושר? אם בסופו של דבר אתם ממשיכים את זה בקו שלא-קושר, כל המילה התחילה לא-קושר, טרייפ. אז אם יהודי יש רעיון שהיה קורפט עם אידאולוגיה שלו, הוא יכול להגיד לכם גמרות, הוא יכול להגיד לכם רשי, פרשת השבוע, הוא יכול אפילו להגיד לכם הלכה. זה נראה כאילו הוא מאוד יודע, אבל כשקוראים לתחת, מה זה הדבר הנכון לעשות, ומה זה הדבר האלה לעשות, זה תמיד יהיה את הפסד של האידיאולוגיה של השם, תמיד. איפה אתם רואים את זה מאוד רחוק? אנשים שהם הלכים לאוניברסיטה, אפילו אם הם רליגיוניים, האוניברסיטה היא רעיון לשלום. זה כמעט איפה שלא יכול להכניס מה שאתה רואה שם ומה שאתה לראה שם אפילו אם אתה הייתה שם רק במילה זה כבר מנצח אתכם ואני אומר את זה מ-30 שנים של תהליכה אני יכול להכניס על יד אחד ומצאתי מילים ומילים גרדוטים מהאוניברסיטה, אני יכול לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמ זה למה יש להם סימפתיה לכל מיני אנשים של אגב. זה למה הם אוהבים לדעת יותר ממה שהם אוהבים לתורה. זה למה הם אוהבים לארץ ישראל יותר ממה שהם אוהבים לתלמידי חכמים. זה למה אתם שומעים שהתלמידי חכמים צריכים ללכת לארץ. מה העקב של תלמידי תורה כל הזמן? זה למה הם אוהבים אנשים עם דוגמאות יותר ממה שהם אוהבים לתלמידי חכמים. אז אתם רואים שדריאמה קאונטרדה היא חייבתה. במיוחד שלי, אנשים שיודעים על הרליגיה, אנשים שהם גדולים על הרליגיה, ושכחו אשקפה, הם הרבה פחות מאשר האנשים הסקולריים. האנשים הסקולריים לא הייתה תלמידה לאשקפה. מה שהם התלמידים? מה שהם התלמידים? הם התלמידים עם האנשים. הם התלמידים עם המעבר שהיה מנטל בעצם שלו. איזה אבאים הם היו בביתה? איזה תלמידה הם נותנים להם? היו להם מוסר? היו להם אתיקה? היו להם ידעות על חשבות האבאים? על חשבות התורה? הם לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם. אז להגיע אליהם, אל יהודים סקולריים, ישראלים, אמריקאים, ולהגיד להם, אה, אתה יודע, את השקפה שלך היא מאוד פחותית, את האידיאולוגיה שלך היא קרקעית. מה זה החידוש? מה זה הנוזיר? בקרוב, לא הייתה סיבה שהם יהיו עם האידיאולוגיה הנכונה. אבל כשאתה רואה מישהו עם רגל, עם יעמקה, אתה יודע, אתה מקווה שמישהו כזה יהיה פרום, ואתה תשמע את הטבע שקוראים לו ביום יום, מה שהוא פוסט על המידה הסוציאלית שלו, אתה לא יודע אם צריך לרחוץ או לרחוץ. אתה לא יודע מה קורה פה. כל פעם שאתה יש דעה על מה שאני קורא, רק תזכרי מה שאני אמרתי לך לפני שהלכתי לישראל, שמישהו שקורא את עצמו רליגי, ושווה לרקוד, לרקוד, לראות רגעי החיים הכי גבוהים בעולם יהודי, הוא היה רגעי החיים הכי גבוהים. עכשיו הוא הכי גבוה. הוא היה רגעי דוקטור רות. היא הייתה הכי גבוהה. אבל ה' קבל אותה כאילו הוא קבל אותה. ועכשיו הוא הופך למקום הראשון, את החיים הקטנות, מודי, מודי, הקומדיאנט, אנשים עם רגל וגלות שחיים, מגיעים למקום כזה, כשהוא מדבר על את החיים שלו עם אביו, והם צחקו ומצחקו, ושם הם עדיין יודעים לדבר עם אנשים רליגיים. זה מגניב. זה מגניב. האנשים האלה מנטיאליים. אתה צריך להיות חי, לראות את החיים של מרושע מרושע, שעושה את הכי גדול של חילול ה' ולרחוק, במקום שרחוק, זה מודד שכל רליגיה שלך היא פסיקה. פסיקה ב-100%. אני דווט מאוד אם האנחן הזה יכול לעבור את העולם, לעבור. רק בגלל החילול ה' הלון. כי אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל חילול השם, אפילו חילול השם לא מטעני, יש מנגינה מגניבה, ומנגינה מגניבה. וראינו את זה ממשה וערון. משה רבנו נתן את החיים שלו להשם, נתן את החיים שלו למדינת היהודית. האנשים הכי עצובים שעברו, הכי גדולים בהיסטוריה, האנשים הכי גדולים שעברו, מה שאתה יכול להגיד לדבר על משה רבנו, זה לא יכול להיות מסוים. אחד הזמן הוא רצה לעשות לאשם, קדוש אשם גדול, להגיע לרק, במשך לדבר על הרק. והוא חשב שזה יעזור יותר על כל האנשים הפחותים שעושים זמן. הוא לא עשה את זה בגלל איגו, מה הוא קיבל מזה? זמן, אוהב, מה הוא קיבל מזה? אנשים צחקו, הוא רצה להפסיק את האשם, הוא נותן את החיים שלו, אני עושה את זה לך, אשם, 100% לך. אבל חילול אשם נמצא מזה אחת דקה, ואשם אמר למשה, אתה לא תכנס לרחוב. זה היה חלום שלו. זה הכי גדול שאתה יכול לקחת, עד שזה עד שתקח את כל זמן שלו, עד שאתה יכול להתכוון על כל משהו זה היה רעיון שלו, משה ואהרון, אבותם לא נכנסו לארץ בגלל שהייתה 60 שקל של חילול השם לא מיוחד, אתה צריך להבין, לפעמים אתה רוצה לעשות משהו לא טוב ולא רע, ומשהו רע יוצא מזה, אקסידנטי לפעמים אתה רוצה לעשות קידוש השם אתה 100% עם האינטנציה לעשות קידוש השם אקסדנטלי חילול השם נמצא אתה רצית לעשות קידוש השם זה שונה כשאתה רוצה לעשות משהו שזה לא חילול השם לא קידוש השם זה פשוט עובדה שום דבר לא משמעותי וחילול השם נמצא זה קטן אבל כשאתה רוצה לעשות קידוש השם אנחנו יכולים לחשב שבשביל משהו כזה, ה' יתן לך סלאק, אתה יודע, אוקיי, אתה יודע מה, תשמע, אני יודע שאתה מדבר טוב, אבל כשחילול ה' בא לעולם, יש אף סביבה, אף סביבה, אפילו לגמרי הצדיק הכי גדול בהיסטוריה של העולם, שלא אחד בעולם, ה' אהב יותר מכם, זה משה רבנו, מוסיס. אז אם מישהו נכון כזה, שרוצה לעשות קידוש השם, אקסדנטלי עשו חילול השם רק אחת דקה, קיבלו כל כך גדול גדול, תחשבו מה שמתי לכל אלה הטבעים, שהצליחו לראות את הראש של סנטה, לראות את הטבעים של אנגלווד, לראות את הרשף של בוקר אטון, כדי לראות את המודי, את כל החיים הקטנים מה שמתי להם בגהינום, את כל הרשעים הערורים מה שמתי להם, אתם לא יודעים מה שמתי להם והם חושבים, אני מנהל, אני מנהל עם רגל שחר אולי הם שחרו את גהינום עם הרגל שחר לגבי כל האנשים שחרים אם מישהו אוהב תורה ומישהו אוהב ה' הוא יכול לראות את המצב של כאלה, אל תשכחו אותי אני לא חיים במדרש של רעיון. אני יודע שהמדרש מלמד עם אנשים מגניבים, יותר מכל פעם. המדרש של הרעיון לא היה כזה מטורף. כשאני מדבר על מורלות, אתיקה, מגניבים, אני לא חיים במדרש של רעיון. אני מבין את זה, לפחות. אבל יש משהו, אם מישהו יש את הזה רעיון הרעיון, והוא חייבת את החיים של האבאמינציה, אבל הוא חייבת את זה, כי הוא ידע שזה נגד ה' הוא ידע שזה נגד התורה הוא ידע שזה יאהב אנשים מהקהילה הוא ידע שזה יאהב את האנשים של האנשים של האנשים של האנשים של האנשים של האנשים האנשים של האנשים האנשים של האנשים של האנשים של האנשים של האנשים של האנשים של של האנשים של האנשים של הוא לא יכול להחליט את אוהביו שלו, את האדיקציה שלו, או מה שאתה רוצה להגיד. זו אוכלית מנטלית. אף אחד יעשה את זה בצורה אחרת. אבל הוא מפגש את זה, והוא מלמד. אם מישהו יכול לעבוד על זה, הוא יכול להחליף למקום אחר, ממלמד. מישהו כזה, זה קשה להשיג אותו. כולנו יש אדיקציה, כולנו יש רעיונות רעיונות. אינים קטנים, אינים לא כל כך יקרים, אבל כל אחד יש מבחינות. אבל מישהו שצריך את העריכה של את החיים שלו, עושה את זה בצחוק, מדבר על זה, בא עם אדם שעושה את ידו, זה האבי שלי, ועושה את זה בצורה כל כך ארגנטית, ואתם קוראים אתכם רליגיים? אתם קוראים אתכם טיקטים לראות את המצב הזה? אתם מבינים מה שאני קוראים או לא? או אולי אני מדבר אולי ללב שחרר, אני לא יכול לראות אתכם שחררים אתכם אתכם שחררים מה שאני אומר או אתכם שחררים מה שהם עושים? אני צריך לדעת מה שהם עושים? לא, בגלל שאולי אני מדבר לדעתה שחררה, אני לא יכול לדעת, אני רק רוצה להכיר ריבונו של עולם, אני רוצה להגיד לכם משה היה כל כך אופטמיסטי שעדיין יצא לישראל. הוא ביתה 515 ביתות עם שרות, עם שרות, עם שרות, עם שרות ל'השם עד שהאהבות היו שרותים. ו'השם אמר לו, זהו, אל תמשיכו להגיד לי על הדבר הזה, על הדבר הזה. אתה לא יכול להכנס, זה דקרי, שלך כבר נכנס, אתה לא אחר מזה, הוא קיבל את ההכנסה שלו ואתה יקבל את שלך, אבל הייתה דקה של מקווה שמושה היה, דקה של מקווה, שבאמת הוא חשב שהשם תחלט להחליט את המדע שלו, הוא התאהב אותי, הוא יתן לי להכנס לישראל, כש? ‫כשהשעות של צלופחת באו, ‫בפרשה הזאת, פרשה פנחס, ‫השעות של צלופחת באו למשה ‫ושאומרו, מה על אדם שלנו, ‫אדם שלנו בישראל, בטריטוריה? ‫אם יש אדם שלא יש בנים, ‫כשהאדם מותא, ‫הבנים יוכלו להכניס אותו. ‫אם הוא כתב רעיון, הוא יכול לתת את המון שלו כתוביות למישהו שהוא רוצה, אפילו לאחרון, זה עליו שלו. אם הוא מותה בלי רכב, זה כשהכתוביות של התורה מתאפסות. אם הוא מותה בלי רכב, את אמא שלו יקבלת את חלקיה שלו, שהיא כתובה לה בקטובה, וזהו. אם היא ישתתן איכות שהביאה לביתה מאחורית, זאת אומרת, אבא שהוא נתן לה או משהו אז, כשהיא נתנה לה, אבא שלה יקבל את המשפט הזה אבל אם הוא מת, אז המשפט נתן לו אבל זה מפני שהוא נתן לה, זה תמיד היא אבל עכשיו, כשהוא מת, אבא שלה יקבל מה שכתוב בכתובה 18,000, 50,000, 1,000,000, כל מה שזה זה קודם כל, עכשיו הילדים מנצחים את האבא, הילדים העולמיים מנצחים שניה, אז אם יש שני ילדים, אתם מנצחים את האדם, את כל המנצחים, את המדינה, ל-10 חלקים, הילדים העולמיים מנצחים 2 חלקים, וכל האחרים מנצחים 1 חלק. אם האבא נכניס את הרכב, אז הוא לא צריך לתת את כל הילדים שניים. הוא יכול לתת לו מה שרוצה. הזה יקבל 10,000, זה 50,000, זה 80,000. רב עובדיה יוסף זאצל נותן כמעט הכל לילד אחד, משה יוסף, האחר שקבל אתו ועם אימא שלו, עשו את זה הרבה שנים בבית. הם היו גבוהים גדולים. הם קבלו אתיו כל יום בבית שלו. הוא נפגש לכם הכל, רק 40,000 כתוביות שהרב עובדיה נפגש לו, כל כתוביות מיוחדת מיליאנים. תחשבו על זה, 40,000 כתוביות, כל כתוביות מיוחדת מיליאנים, או תהיה כמעט מיוחדת מיליאנים, למה? כי זה כל מה שבא לספר, מה שבא לרשום. אם אתם יכולים להשתלט על זה כבר, אתם יכולים להשתלט על זה עם הרבה זמן. כמו למשל, ספר של חתם סופר, מ-200 שנה. הוא היה רבי הונגרי גדול. אחד הכי גדולים של היום, מ-200 שנה, חתם סופר. הוא נחשב בישראל בערך 10 שנים, ל-1.4 מיליון. האנגלית שהחליטה את זה, חליטה שתי פגעות, וסולו את כל פאגים בצד אחד, הוא קיבל 2.8 מיליארד, זאת אומרת שקיבל את זה במשך יום. אבל הוא חליט את הקבוצה. אז הוא סולו את פאגים של 2 אנשים עם הרכבת החתם של חתם סופר, אחת פאגה. עכשיו, כל פאגה, איך שהם קיבלו את הפאגה הזאת, אני מבטיח לכם שעד היום הם יכולו לספור את זה. זה אנטיק, אבל זה לא רק אנטיק, זה חולי-אנטיק. זה יש מיוחד. עדיין היום, כשאתה קבל אנטיק פרשן רג, זה קשה הרבה יותר מאחורי מיוחד. מיוחד מיוחד, שבאמת נפגש, מיוחד מהירן. יפה! איך הרבה? 10, 20,000. אנטיק? זה יכול להיות מיליונים. זה יכול להיות 300 שנים. מיוחד מ-300 שנים. יש מרחקים ספציאליים לזה. זה הכן עם הספרות. עם כל המסגרת, יש לו 40,000 כתוביות מסגרת של הרב כל אחד מהם הוא מביא למוציאה, הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכול להשתלט על כמה הוא יכו הוא קיבל את אבא שלו. אתה מבין? מי יקבל את זה אחרי הם? אולי ילדים, ילדים קטנים. הם יקבלו את זה. בכל גנירה, המדינה תהיה יותר ויותר חייבת. יותר ויותר. אם היום הייתה שעה של גאון מווילנה, שכח את הספר. אם מישהו יקבל שעה אותנית של גאון מווילנה, אתה יודע כמה זה יקבל? עשרות אלף אלף דולר. אנשים יקבלו את זה. שעה של גאון מווילנה. שקל רב עובדיה יוסף, והשקל שהוא היה שקל, שבוע אחרי שקלו, אחרי השיבעה, היה שקל 100,000 שקל. אולי עכשיו זה מיליארד שקל. אתם מבינים את הנושא, נכון? הדברים שהצדיקים נשאר אחריהם, רק מזמינים את הוועדה. זאת מה שגמרה אומרה, גדולים צדיקים במטעתם יותר מבחייהם. הרכיבים, זאת אומרת התלמידים החכמים, הרכיבים הגדולים, כמה אנשים אשכחו אותם בזמן שלהם, כמו שהם גדולים, כמו שהם נשמעים, זה לא משנה מה שהם תהיו אחרי שהם יפסקו. אבל האנשים הגדולים והרכיבים, הם יכולים להיות חשובים רק כשהם חיים. אחרי שהם מותים, אף אחד לא רואה אותם. אם אתם לא מאמינים אותי, הלכו לצד שלכם של יצחק רבין, דויד בן-גוריון, שימון פרז וכל המעברים שאתם רוצים, קווין, אליזבית, כל אחד שאתם רוצים. הלכו ביום של יורצאי, ביום שהם נכנסו לגרב, אתם לא תהיו 10 אנשים שם. אולי אתם תראו עולם שעובד שם ושחר. הלכו לגרב של רב-שימון בר-יוחאי. ‫חצי מיליון אנשים ‫היו מגיעים כל שנה, ‫לפני הטראגיה של מרון, ‫הם עברו את הארץ. ‫חצי מיליון אנשים היו מגיעים ‫לידיו שלו 2,000 שנים אחרי שהם פסקו. ‫לכתוב לגבי אבו סאלי. ‫כל יום יש לך במינימום ‫עשרה אנשים, לפעמים אלפים. ‫לכתוב לגבי רחל אימנו. ‫רחל, זו ארצה מפחדת. ‫יש ערבים בכל שדה. לפעמים אתה יכול ללכת את עיניים שלך מפה, כדי שהבצעדים יצאו 200 ירד, 300 ירד מפה, אחרי הגבירה הגדולה. הם מתקרבים, העראבים פתאום יחזורו דברים. אז זה לא טיפה ללכת אליו. אתה יכול ללכת מירושלים אל קבר אחאל, אתה יכול ללכת אליו, זה מפגש. 1,000 אנשים באותו זמן. מניאנים, אנשים מפגשים על גבירה, כאן וכאן וכאן, ובכל מקום. כל יום, לא רק בצד שלך, כל יום, למי ידע כמה שנים כזה כבר. זאת הכתובה שה' עשה את זה. אתה עם אני, אתה נותן את החיים שלך לתורה שלי, את המשפחה שלך תהיה תמיד. אתה רק תרחק אחרי המותך. כל הזמן אנשים ידעו את הכתוביות שלך, תקבלתם מילה. כל הזמן אנשים מדברים על משהו בשם שלך, בישיבה, תקבלתם מילה. הגמרא מדבר על כל אלה. אז משה רבנו, הילדים של צלופחת היו אליו. הם אמרו, אוקיי, אנחנו לא יש אחים. אבא שלנו מת. אנחנו צריכים לקבל את חלקו שלו של הארץ בארץ הלכת. אנחנו צריכים להוכיח את אבא שלנו. בגלל שאנחנו לא יש אחים. במיוחד, כשאבא שלנו מת והוא חי את הארץ, מי יקבל את זה? רק הילדים. למה הילדות לא מגיעות לזה? למה הילדות לא מגיעות לזה? בגלל שהילדות מגיעות לבית שלהם בזמן מאוד יום והבן יבוא וימכר את החיים שלהם שהוא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת או להשתתף אחד מהאבא שלו אם היא תקבל את אבא שלה והוא תקבל את אבא שלה, הוא יתקבל שני ואף ק אחד לא יתקבל שום דבר אז האנשים תקבלים את אבא שלהם מה יקרה אם הם לא יקבלים את אבא שלהם? היא לא הייתה עם אבא שלהם התגובה היא שכל כך שהיא לא מתהילה, האנשים צריכים להתקבל אותה ולתת להם את כל צריכותיה שלהם אתה לא יכול להשתתף אותה ברחוב אפילו אם היא לא מנהלת משהו, הם עדיין צריכים לקחת את כל הנצחות שלהם. מה יקרה אם לא יש זמן? אבא נשאר רק למות. אף משהו. הם צריכים לבחור. הם לא מראים על כלום. והם צריכים ללכת ולקחת תלוי לנצח. מי צריך ללכת? האנשים או האנשים? רק האנשים. למה? האנשים יביאו שלושה פעמים יותר תלוי. לגבי הבעיוניות. אבל אתם לא יכולים לתת לנשים ללחוץ על הרכבים. קודם, זה לא באמת בגלל שהם בטחים. יש שטחים בכל מקום. במיוחד בשנים הלאה, לא הייתה שטחים ברחוב. ב-5 ה' זה כבר שטח. אתם לא שמים את בת ישראל ללחוץ על הרכבים בלילה. האנשים יכולים להגיד את זה. הנשים הן נפלאות, הם לא נפלאים לזה. היום, הארהיבת הישראלית הזאת, לא רק קיבלו את הילדים, הם קיבלו את הילדים כדי שתעשו להם ללחוץ על הרכבים. שכחו לא ללכת לסדקה, כי זה לא נשמח לבית ישראל. הם קיבלו בית ישראל ושכחו אותה לסלב, נתן לה משינגן, היא כמו אדם, לרחוץ, לרחוץ אחרי טרוריסטים. ואז הם שכחו אותה לעבודה בפחדה עם הכי גדולים בהיסטוריה של העולם, זה חמאס, טרוריסט מ-7 אוקטובר, והיא צריכה לראות אותם. היא נמצאת שם בגלילה והיא צריכה להתקבל של 30 מרדכים ורעפיסטים. הכי גדולים שיכולים להכניס. הכי גדולים. גדולים יותר מן הנאצים. וכל 2 דקות הם קוראים לה בגלל שהם רוצים להתקבל אותה. יש להם חנכבים, קדימה, קדימה, עיניים שלי מגיעים, אתה יכול להגיע כאן? ואני אעבור להם ככה. מישהו מבחינתי אמר לי מה קורה. ורק מישהו שלהם הוא כל כך נחמד, האנשים הטרוריסטים, שכשהם נמצאים בפחדה, הם עובדים את המקום. כולם מפחדים שם. הפוליסטים הישראלים, הם מפחדים שלהם. הוא בא לג'נרל שם, הוא אמר, תשמע, אני רבי פה. אם אתה לא תתן לי כל מה שאני רוצה, אפילו לילות לגביה. אני רוצה את הילדה הזאת. תביאו אותה לגביה שלי, ותביאו אותה לגביה שלי. תקחו את הרגלות שלי, ואני יכול להגיע, ואני אהיה שם כמה שאני רוצה. אם אתם לא תעשהו את זה, אני אצלח את כל החברה שלכם. ואחר כך, פעמים, הוא בא ואומר, אנחנו כבר יודעים את אבא שלכם, אנחנו יודעים איפה אתם חייבים. הם פשוט אצלחו אחד מהפוליץ הישראלי, בגבעון, קרוב לירושלים. הערב הלכה לביתו, קח את הראש שלו. הוא היה עם הלב. הערב הלך לבית שלו. אני לא יודע אם הוא נפל או איך זה היה. זה היה בישראל. הוא עובד בגלגל עם טרוריסט. זה נחת עם אר שמואל, נחת עם קבר שמואל הנביא. יש גלגל גדול לטרוריסט. והוא חזק חמש דקות מזאת. חמש דקות מזאת. זה נקרא גיוון. זו היסטוריה הגדולה של יהושע בנון, שמש בגבעון דום, זו הארצה שם, זו ארצה של פרפט סמואל ושל קינג דיויד, זו הארצה כל כך גדולה שם. הם הצלחו להשתתף בבית שלו. אתה מבין? אז בגלל זה הם עובדים בבית. וזה למה, כי אף אחד לא שומע מה שאני קריא עד עשרה שנים. אתה לא צריך לקחת איזה טרוריסט, אתה צריך לקחת אותם בפעם הראשונה, כשאחר כך שתשתתך עליהם, תרחק אותם חי, תשתתך עליהם ותשתתך עליהם זה מה שצריך לעשות. לא יש מקום לבנים אנשיים לנצחים שהרסו ורסו ילדים. מישהו שחושב שמישהו שהרסה ילדה או הרסה ילדה או שכחת ילדה במקרוויב ושכחת אותה או שכח את ראשו בפנים שלו או שכח את הפנים בפנים של ילדה, מישהו כזה צריך לחיות דקה אחרת. האנשי שחושב בזה הוא אחד הכי רעיוניים על הארץ. מישהו שהם חושבים שהטרוריסטים חייבים לבנות זכויות אדם, שהם לא חייבים להיות מנצחים או להביא למות, הוא מנצח. זה מה שהתורה אומרת, זה לא מבחינה שלי. התורה אומרת שהמנצח צריך להביא למות. את רוצה להגיד עם ה'? את יודעת יותר מכם? איפה התורה נתן להם היכולה להשתמש בטלוויזיה, בפינג פונג, בגאמינג, בטלוויזיה, בטלוויזיה, ולילות ישראליות שצריכים להכניס אותן לבית, מה קורה כאן? בגלל שהן הכניסו אותן לבית, זאת איתה המצב הראשון. זאת איתה המצב הראשון. זה למה שהם הכניסו ישראליות אחרות, ועכשיו הם רוצים להשתמש בפריזוניות. אז לדבר של אחד, יהודים, הם יקבלו 1,000 טרוריסטים. למה? בגלל שיש 1,000 טרוריסטים בגלגולה! אבל היה צריך שהם נותנים למות, להתחיל עם זה! אז הם לא יכולו להכניס אף אחד! בגלל שאין אף אחד להחליט! אנחנו נמצא אתכם! אתם מתעוררים לטרוריסטים! אפילו אם אתם נמצאו את הטרוריסטים למקום! אתם לא צליחו להצליח! זה לא משנה, אנחנו נפגש אתכם חיות! ואנחנו נחליט את הביתה שלכם, ונחליט את הקבוצה של פעמים שלכם. זאת התגובה לטרוריסטים. ‫אבל יש לנו כאלה של לידרים חייבים. ‫הם חייבים. ‫והם חייבים. ‫ואלה החייבים הישראלים, ‫הם עובדים על המשחק. ‫הם עובדים על הטרוריסטים. ‫הם נותנים את החיים שלהם. ‫זה קל להבין. ‫יש אנשים שקוראים להם יהודים, כל מה שהם עושים כל יום זה לסייע לטרוריסטים של נוכבה, האנשים שהם נפגעים ילדים. ב-7 אוקטובר יש יהודים בתל אביב עם אחשימם, שהם כל הזמן מבצעים על היחידות שלהם, והם לא מפגעים על הטרוריסטים שהם נפגעים לסייע להם. הטרוריסטים שהם נפגעים על היחידות שלהם, הם הולכים לסייע להם. הטרוריסטים שהם נפגעים על הטרוריסטים שהם נפגעים על היחידות שלהם, הם הולכים לסייע להם. תראו לי איזשהו רגע, איזשהו רגעי דבר, איך יכול להיות משהו כזה? את ההתגלגה, אני אקבל לך איך. לוגיקלית זה לא עובד. מי יעזור לרפאים של חברים או אחרונים שלו, וייעזור לפוליץ שהם מפחדים בו? מי יעזור לזה? התגובה היא שמישהו שמתקבל בסאטאן 100% בגלל שהוא כל כך רעיון, הסאטאן מנתקבל בו 100% כמו ברני סנדרס, סאטאן מקבל בעצמם אידאות מגניבות, הוא לא יכול לראות מה זה נכון ומה זה רעיון, לא יותר, זהו. כשאתה כל כך רעיון, השם יקבל את האנשיה וייצא אותו לדעתו של הסאטאן, והסאטאן עושה את זה כדי לעשות בדיוק מה שהוא רוצה. אז מה שקורה פה, הילדים של סלופחת באו למושה והם אומרים למושה משהו מאוד מעניין, תשמעו אבינו מת במדבר, אבינו מת במדבר. איך סלופחת מת? הוא היה הראשון מחלל שבת בהיסטוריה של המדינת היהודית. הראשון. מה היה התפחדה שלו? אה? משה לא ידע מה לעשות איתו הוא ידע שהוא צריך למות, אבל הוא לא ידע איך אז הוא שכח אותו לפני כמה יום ואז השם אמר לו להשיג אותו אני רוצה שכולם ידעו מה יהיה את הסוף של מישהו שחרר את שבתו אז צלפחת הופכה למות אז הילדים של צלופחת עכשיו מגיעים עם דמיין. הם אומרים למשה, אבו שלנו לא התחלתי עם קורח וקבוצתו שלו. אבו שלנו מותה בשטחה. מי ידע איך הוא מותה? אם הילדים מנצחים אבו, כשאבו לא יש בנים, מה הבדל שזה לא עושה אם הוא מותה פה או מותה שם או הוא מותה בגלל זה או הוא מותה בגלל זה? אתם שומעים את השאלה או לא? אבל אם הילדים יצאים למושה עם קרדיט ומייחסו את האמת שלופחת לא מותה עם קורח וקבוצה שלו, הוא מותה את מותו שלו, בגלל את מותו שלו. זאת אומרת שיש נפקמינה בין שתי הקרדיטים, יש קרדיט. מה זה הקרדיט? מישהו שרובה אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אז יש קרדיט פה. אז אפזיר אפזיר הם באים ואומרים, אפזיר אם אבא שלנו ימות עם קורח א בקבוצה שלו, אז אנחנו יודעים למה אתה לא רוצה לתת לנו קרדיט בישראל. אבל אבא שלנו הוא עדיין אחד מהם, הוא לא ריבל אתך, משה. הוא באמת היה בצדך שלך. בגלל זה, למה צלוף חד היה מגיע לשבת? לקושי שצים, לקבוצת סטרות, קצבי ער. אתם יודעים איך לקבל פייסים של דבר בגלל שאתם רוצים לקבל חי? לקבל פייסים של דבר בשבת זה לא אפשר, מקושש עצים, לקבל פייס, או כל מה זה היה. למה הוא עשה את זה? מה הוא צריך? לקבל פייסים בשבת בשבת? מה לזה? הוא יש רסטורן, הוא רוצה לשיש קבב, מה הוא רוצה? מה לזה? התגובה? שלא צריך. הוא רק עשה את זה לספר את החיים שלו, ‫לראות לנשים מה יהיה ‫החלטה שלהם ‫אם יהיו מחללת שבת. ‫הוא רצה להשתתף כמשפט ‫לגבי היום, ‫שלא יוכלו להפסיק את השבת. ‫והמדבר האחרון שאנשים ‫יודעים, ‫כשהם רואים קטנה גדולה, ‫הם אומרים, ‫החליטו לפני שתהיה הבאה. ‫אוקיי, אוקיי, אני מבין. ‫זה לא יקרה. מדבר איתו, היי, תהיה מיוחד, זה לא טוב, למה תעשה את זה ל'השם? אה, אתה יכול לעבוד לבית או שתיים. אתה מראה לו מה יהיה את הטובה שלו, זהו. אל תחשבו, הוא לא יכול להחליט את השבת. זאת מזכירה לי לדבר גדול, שזה יהיה עבודה בבית. אם זה הכן, למה הוא נפגש למות? אם אדם מחליט את השבת, עם אין מניחה להשתמש בזה, הוא לא יכול לעשות משהו, זה אוטומטיקלי רק סין רביניקל. זה לא סין מהאוריטה. מלאכה שצריך לגופה. הוא לא צריך לגופה. אם הוא צריך לגופה כדי לעשות את עצמם בפייר ובקפה, אוקיי, זה מלאכה שצריך לגופה. אבל אם הוא עשה את זה רק כדי להתאים, כדי שהמלאכים יראים מה יהיה את האדם, אבל הוא לא צריך לגפים. הסין האמת לא היה מגיע לשבת. מהתורה. בגלל שכדי שאתה יכול להשאר בקריאת שבת אתה צריך לדבר על שישה מצב. זה לא כל כך פשוט. אתה יכול לדבר על שישה מצב? אה? מי יודע? אה? כשאתה מתכוון בין שני אנשים, שהם אומרים לך שזו הסורס שלו בתורה, זה נקרא תרעה, תרעה. אבל כדי שאתה יכול לתרשם את זה, כדי להיכנע כחילול שבת בתורה, צריך להכניע שישה מצבים. אחד, כשאתה עושה את כל מינימום של השאר. למשל, אם אתה רוצה לגרין עולם, אם אתה גרין רק קצת, זה לא יותר, צריך לגרין לפחות כגרוגרת או כזית, מספר יותר, זה עדיין לא מוכן, אבל זה לא חכם למות. או צריך לכתוב שני שטחים ולהתקדם. אם אתה כתוב רק שני שטחים, אתה לא נמצא במינימום. אם אתה תחזור אחרי שטח אחד, אין חכם למות. אם אתה כתוב שני שטחים עכשיו, וזה כשאתה תהיה אגב. דגמרא, מסכת שבת, ספר 12, דגמרא מדבר על שמי, שמעון, אם אתה רצה לכתוב שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, שמעון, ‫אבל אחרי שין ומם, זה סתפק. ‫אבל שם זה גם נמה. ‫הבן של נוח הוא נם השם. ‫אז עכשיו, ‫הזה המלאכה, ‫או אתה רק עשה חלק מזה? ‫אם זה חלק מזה, ‫אתה לא צריך להתאף ‫על ההכנעה הזו. ‫אז השאלה היא, ‫הגמרא דיבר על זה, ‫אם השני כתבים הזהם ‫יש משמעות או לא. ‫אם לא יש משמעות, ‫זה לא נחשב ככה. ‫אבל אם יש משמעות, ‫זה עדיין רעיון. בנימישקה הם עשו שני פרקים, למה אתם לא יכולים לכתוב שני פרקים להתחיל? בגלל שאתם לא יכולים לעשות מה שהם עשו בטמפורטים. כשהם בניים בטמפורטים, השם אומר, כל הדברים שהם עשו, כל העבודה, כל העבודה הארצית, זה מנצח בשבת. שני דברים שהם עשו, כשהם קיבלו את המשקן, היו חולים שהם קונקטיבים, מלא ונשימה, הם קונקטיבים אותם יותר. הנשימה הולכת לגבול וככה הם קיבלו את הדברים. אבל איך הם ידעו איך מלא נשימה מלא נשימה מלא נשימה? הם יכנסו להכניס פרסים עליהם, א' וא', ב' וב', ג', וג'. אז כשהם רוצים להחזיר את זה, זה לא יקרה להם שעה לנסות 50 דברים אחרים. אז הם כבר עובדים על א' וא', ג', א', ג', ב', וב'. זה ככה היה. אז הם כניסו להכניס 2 פרסים, זה למה של 2 פרסים ועד, זה סין מהתורה. אם הם כניסו רק 1 פרסה, זה מה שקרה במשכן. אז טכנית, אתה צריך את כל המון, את המינימל המון שצריך לתורה להגיד אם לא, זה רק עבודה רבינית, אוקיי מה אחר? אתה צריך לעשות את זה בצורה נורמלית לא בצורה אחרת, למשל, איך אנשים נכנסים? עם הידיים, יד יד, יד לפני, הם קבלו רגל והם נכנסים היום זה פן אם אתם תקשרו את הטלפון עם מותך עם מותך ואתם נכנסים או עם ידיים ואתם נכנסים זה נראה מהתורה או רביני קול? רביני קול, למה? זה לא הרגיל רגילי לעשות דברים אז זה כבר מזמין את זה למטה קטנה זה לא חכם למותה שמישהו כתב עם מותו זה כבר לא חכם למותה ‫מה האחרון של החיים? ‫אתם צריכים למלאכה להיות... ‫גופו, מלאכה שצריך לגופה. ‫אתם באמת צריכים לעשות את זה. ‫למשל, אם אתם ‫מנצחים חול בזרח, ‫אתם מנצחים חול בזרח, ‫ועכשיו יש לך חול. ‫זה כמו שאתם ‫מנצחים חול שקט בזרח. אבל אתה לא רצה באמת לבנות קו בגרון, אתה רק צריך סנד, אתה צריך סנד לבנות איזה מקום, אתה צריך סנד, אתה לא רוצה לבנות קו, אם הייתה סנד על הקו של הארץ, אתה הייתה צריך להשתמש, אבל כשאתה לא היה צריך להשתמש בגרון, אתה לא רצה באמת לבנות קו בגרון. עכשיו הגמרא דיבר על זה, אבל תגידי רגע, היה ברור שזה יקרה. אם זה לא ברור שזה יקרה, בסדר, אבל אם זה ברור שזה יקרה, כמו שאתה מנצח את הראשון של הטלפון, ואתה נותן לו לתל אביב לשחק כעתיד, הטלפון ימות. כן, אבל אני לא רציתי להחליט את הטלפון, אני רק רציתי שעון שלי יחזור לרעיון. לא הייתה עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד ‫שמעתי עוד שיש לנו עוד ‫לא יותר יותר. ‫ברוך השם, הילדים לא צריכים יותר, ‫הם יודעים עכשיו. ‫זה עולם שני. עוד ‫אבל בעולם היו יותר יותר. ‫איך היו נותנים לילדים ‫שהם עוד עוד עוד עוד יותר יותר? ‫אחרי שהם נותנים, ‫הם נותנים לצחקים. ‫הקטעים של הצחקים, ‫עם רגל, ‫הם נותנים לו לילדים. ‫הילדים יותר יותר יותר יותר, ‫כמו דול. ‫אתה יודע? ניסה לתת את זה לאנאמריקאנים, ילדים מנהטנים. בואו נראה מה יקרה. אה? לא, אה? אז בכלל, מה שקורה פה, הגמרה שואל, אבל אם אתה פסיק ראשה, אתה יכול לדעת, אם אתה תיקח את הראש, לתת את זה לביתך, אתה יכול לדעת שחיים שלך ימות. פסיק רשעה, אתה יכול לנצח את ראשו ואתה מקווה שזה תשתה חי. אז זה מנצח, בגלל שזה היה מכנע בפעולה ואתה יכול לנצח את רכבי התורה, אפילו אם אתה לא היה באמת צריך את זה, אבל כשזה היה ברור, אתה עדיין מנצח. אז זה צריך להיות בגופו. מנחה שצריך לגופה. גם אתה צריך להיות כוונה. אתה צריך להיות מניחה לעשות מה שאתה עשה. למשל, אם השלב שלך נפגע בשטח ואתה נפגע כדי לקחת אותו לא הייתה לך איזה מנגינה להפגיש שטח מהארץ אתה לא הייתה כאן להפגיש את השטח אבל אחד מהם נפגע בהצלחה כשאתה קח את השלב בהצלחה אתה קח איזה קטן של שטח ואתה נפגע את זה היית רוצה להפגיש את השטח? לא היית יודע שאתה צריך שטח בשלב שלך? לא זו אקסדנטה שקרה, זה לא סין מהתורה, זה סין רביניקלי, זה לא סין למות. למה? אתה צריך להיות כוונה, מתכוון לעשות את זה. גם, אחת מהמצבות היא שכשאתה בא לבנות או לעשות משהו קריאטיבי, אם באקסדנטה אתה נפגע, ואתה נפגע, זה לא סין מהתורה, אתה צריך להיות פוזיטיבי, לא מקלקל. אם יש קלקול, למשל, אתה יושב בג של פרצל, אתה רוצה להפוך אותו בשבת. אם אתה מפוך אותו בדרך שהם ראו אותו, אז יש לך בג שאתה יכול להשתמש בו. אין אף אחד להשתמש בו, אבל בואו נראה בשנות האחרונות, כשהיו בגים קטנים, אז הם קחים בג, מפוך אותו, קחים מה שבא, ואז הם משתמשים בו לעוד דברים, וזה פרובל. אז מה הסולושיה? אתה מגיע את זה, אתה עושה חול ואתה מגיע את זה. זה נקרא מקלקל. כשאתה מגיע את זה, זה לא חילון שבת בטוח. לקחת את זה לאצל אוכל, אפילו רביני קליצלארץ. יש הרבה, הרבה חלומות. להיות חבר באמת של שבת, זה קשה יותר ממה להיות דוקטור. זה לא מגיעה. אם רוצים להשתתף את השבת בדרך כלכלה, בדרך כלכלה של החלומות של התלמוד, זה ייקח לך שבע שנים של תלמידה, שבועים מלאים. אתה צריך ללכת על מסכת שבת כמה פעמים. אחת הזמן זה לא מסוים. ואז אתה צריך ללכת על כל ההלכות, רמבם, שולחן ערוך, טרור, בית יוסף. ‫והיום יש ילכות יוסף, ‫יש שמירת שבת קהיל חטא, ‫יש הרבה כתוביות שיכולות לנסוע את זה. ‫אחרי שנים של התלמידה, ‫אתה תהיה אקספרט בשמירת שבת. ‫הרבה אנשים לא יודעים ‫עד 10% איך להשתתף את השבת. ‫הרבה דברים שהם לא עושים ‫בגלל שהם לא בטוחים ‫אם זה קל או לא, ‫אז הם רק לא עושים. ‫מישהו שיודע על כל החוקות, ‫הוא יכול לעשות דברים ‫שאתה חושב שהם מגניבים. ‫וואו, איך אתה עושה את זה? ‫בגלל שהוא מגניב, ‫הוא לא יודע. כי זה נכון, אבל הוא חושב שזה לא נכון, בגלל שבמדע שלו הוא לא יכול לדעת על כל החוקות. הנכון הוא כוח. כשאתה יכול לדעת על כל החוקות, אתה יכול לדעת איך להיות רגיל, איך להיות רגיל, כשזה נכון, כשאתה יכול לדעת על אגוי, כשזה לא נכון, אתה יכול לדעת על כל מה שבמדע שלך. זה ברור. כשאתה לא יכול לדעת על כל משהו, אתה תמיד יחזור לדעת על אנשים אחרים להגיד לך מה זה נכון ומה זה לא נכון. בכל משהו בשלב זה ככה. טוב דוקטור שתלמיד כל הזמן, זה כוח. הוא תעשו עבודה הרבה יותר טובה. אלה שתלמיד קצת, רק לצלם, מה אתה יכול להתכוון מהם? דווקא דווקא אקאונטינג, דווקא חברה, דווקא כל מה אחר. אז אתה לא יכול להיות מקלקל. והקונדיציה האחרונה, החדשה, היא צריכה להיות קיום. אקסיסטנט, לא משהו שאחרי שתי דקות יהיה קטן. למשל, אם היום אתה קיבל פן ואתה כותב עם ארגון על כרטיס, אתה כותב שם, זה יחזור אחרי עשר שנים. זהו, השם שכתבתם יחזור ללמוד. זו רעיון מהתורה. אבל מה יקרה אם אתה הלכה למטה בשיעור, יש סטים על המטה, אתה יודע, לפעמים יש סטים על גלס, ואתה כתוב את הנמה על הסטים, ואחר כך, דקה אחת, השעון נמצא, והוא נפגש. זהו, אין משהו על הגלס. או אתה כתוב עם אינקטים שהם נפגשו, אתה יודע את האינקטים האלה? אחד, הוא נותן לנבחר את המשפחה. הוא כתוב לו הרבה דקות על המשפחה, בזמן שהרבי הלכה הביתה, קיבלו את השיקה מהחלב, זו שיקה חלבית. איך זה יכול להיות? ראיתי אותו בעצמי, כשהוא כתב לי את השיקה. הוא קלט לי, הוא אמר, תקשיב, משה, מה קורה עם השיקה שלך? זה כאילו איזו מגניבה בגלות. ראיתי בעצמי, הוא כתב לי את השיקה, למה? אתה יודע, רבי, אתה באמת חושב שאני אגיד לך את השיקה הזאת? יאללה, זה היה צחוק. אחד נותן את השיקה לרבי, והרבי הלכה הביתה, והוא ראה שהוא לא כתב את השיקה. ‫אז הוא קלטה להם, הוא אמר, ‫היי, משה, אתה לא סיימנו את הבחירה, ‫הוא אמר, אני רוצה ‫לתת את הצעירות שלי אנונימי. ‫אתם מבינים? ‫בכלל, אז... ‫אז... ‫זה צריך... ‫זה צריך... ‫כן, הם לא מבחינים ‫הבחירה את הסיגניטורים, הם לא מבחינים אם זה הסיגנצ'ר הנכון. זה לא הסיגנצ'ר שלי. לא, לא, הם לא מבחינים אם זה הסיגנצ'ר הנכון. אני מסתכל על זה היום, במיוחד כשאתם מגיעים סיגנצ'רים על הטלפון, אתם מגיעים להם, אז בטח, זה כל מכניסים. אבל אם הם רואים שלא יש סיגנצ'רים בכלל, הם מגיעים את הסיגנצ'ר. לפעמים, אחרי כמה יום. אני עברתי לרבה, הוא כתב סיגנצ'ר, 80,000 דולר, הוא כתב סיגנצ'ר. קוראים להם ואומרים להם תקשור? לא. קוראים להם להם תקשור? לא. קוראים להם תקשור? לא. קוראים קוראים להם להם תקשור? לא. קוראים להם להם תקשור? לא. קוראים להם להם תק דן אשם פורגה להם להכניס את הרכב. מה נתן להם מקווה? כשאבאים של צלופחת באו למשה והם אמרים להם, אבא שלנו לא התחיל בדמוסטריה של קורח, הוא מותח את עצמו. למה? אז הוא מנצח לקבל זרם כמו כל האנשים אחרים וכי הוא לא יש בנים, אנחנו הילדים, חמש ילדים, אנחנו צריכים להחליט את חברתו לכל חמישה שלנו. זאת אומרת, אם הוא היה מנצח אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפזיר אפ תביאו להם את הארץ שלהם. אתם צריכים לתביאו להם את הארץ שלהם. מזה, משה הבנה שהוא בעצם יכול להיות בישראל, כשהם מתחילים את הארץ, ותביאו להם את הארץ. אז הוא אמר ל'השם, וואו, תביאו לי את הארץ? השם אמר, לא. אל תשכחי יותר. למה אני אבין אתכם, אם החבר שלכם כבר מת, אהרון? מה ההחלטה? לאחד אני אבין, לאחד אני לא אבין? אז מה קרה? משה היה עם חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חשיבה חש מה הלכות של אבואל ערמית קנאים פוגימבו? מישהו שזלס, שעוד היום אף אחד לא זלס, לא מקבלים איזה דעה. אתה יכול לדבר שאתה זלס ל'השם' אבל אתה בעצם זלס ל'איגו. זה מאוד מאוד קטן. לפעמים אתה רואה שמישהו עושה רעיון, וזה עושה את רעיון. אבל אם אתה באמת מבחינה למה, אתה תראה שיש סביבים פרסמליים לזה. זה לא בגלל שאתה פנחס, שהרעיון של השם מפחד את הרעיון שלך. זה יכול להיות חלק מזה, אבל יש עוד סביבים גם. תהיה מגניב. אני אמרתי לו שזה לא יכול לעשות את זה, למה הוא עושה את זה? איך אתה מנסה לעשות את זה? העקב שהוא לא היה מגניב אותך, ועכשיו הוא עושה את זה, כמו שאתה מנסה לזכור שזה לא משנה לי זה יש לך הרבה משנה אז זה לא פשוט זלסי זלס, להיות זלס זאת אומרת רק בשם השם אני לא מבין את זה, זה לא משנה לי תראה, מישהו עושה רעיון וזה מגניב לי למה? אני חושב, מה הוא עושה לאז'אם? זה פינחס פינחס היה מוכן לעשות את זה, אבל הוא יכול רק לעשות את זה כשהם קונקטנטיים. אם הוא יצא או הוא יחזיר את זה, וקילו אותו, הוא מורד. זה יכול להיות בערך שני דקות. אם הם עדיין במידה של השנה, והוא עשה את זה, הוא יחזור מזה. אבל אם זמרי יצא, ואז פינחס יצטרף לו, כי הוא לא קונקטיבי לגויה עדיין. זה חלק של שנה או שניה. כמו שהם כבר חושבים שהם מרדכים בשמיים, שהם צריכים למות. אז ההחלטה בין לקבל קווננט אמיני עם ה' ולהתקבל קווננט אמיני אימפריאלי, חכם למות, זה חלק של שנה או שניה. אם אתה עשה את זה כשהם נחשפים או כשהם נחשפים, זה כבר מרד. זה מאוד קל. בוודאי, אם זימרים יחזיק את עצמו, אף אחד לא רוצה להתקלם. בואו נראה, הוא היה עם אדם בבקשה, אפילו נחשפים עם אותה. כשפינחס בא עם אדם, הוא יחזיק את האדם, ונחשף את אדם בבקשה שלו ונחשף אותו. הוא לא יהיה נחשב, זה חשב נחשב, בתורה זה, אבא להורגיך, אשכם להורגו. מישהו שבא לנחשב אותך, אתה נכנס לנחשב אותו ראשון. לא, אני נכנס, לא אתה נכנס, אתה צריך לנחשב אותו ראשון. אם אתה מתייחס ותתן לו להגיע ולנחשב אותך, אתה תהיה מבקש כמישהו שעשה סוויסיד. אם נתן לערבים לקחות איתנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ולעבור אותנו ו ‫הם חושבים שהערבים ‫או העולם תרצו... שהאמת שאנחנו לא האגרסור, אנחנו לא ניתן פעולה, אנחנו רק פעולה אחרי שהאנחנו נרחקים, מה שאתם רוצים? הם נרחקו, פעולה קילה 12 ילדים דרוזים, אז עכשיו אנחנו נעשה פעולה אחרית, זאת אומרת, אם הפעולה הזו לא קילה אותם, אם הייתה פעולה בישראל ונרחק את הביתה, אבל אף אחד לא ימות, אין מה לעשות. זאת איזו התגובה מתחילה. הערבים מבינים רק רעיון. לא יש שם מדבר אחר שהם מבינים. זאת הכתובה שהיה עשה להם. זה כתוב בתורה. ישמעאל פרה אדם, רעיון רעיון רעיון ברחוב, ברחוב, רק מבין רעיון. אין להם נגושה, אין להם נגמרות, זה לא יעבור. הם מבינים אחד, אנחנו רוצים להחליט את יהודים. ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט זו אבליגציה, להח אבל הבעיה היא שהיהודים מגעבים, במהלך 90% שלהם, והם מתייחסים רק לאפשרות להתגלגל אחרי הדבר. הם לא היו מוכנים ללכת ולהתגלגל לפעמים. אחד הזמן הם היו מוכנים, עם מנחם בגין. הם הלכים ליראק והם נפגעו במוציאות נוקליארית שסאדם חוסיין היה בנות. למה? הם ידעו שסאדם חוסיין הוא מגניב. הוא מגניב את עצמים, מגניב את עצמים. הוא מגניב. הם ידעו שאחר כך כשהוא יתקבל פעולה אטומית במידה שלו, החיים שלנו לא תהיו בטוחים עוד פעם. אנחנו יהיו עצמים עם הפעולה הזאת. מה הם עשו? הם נפגשו את העולם. הם הלכו ליראק ופגשו את המקום. אבל האיראנים לא ערבים. העיראקים הם עראבים, הם קבלו נוקלירה על ידיו, שזה מאוד פשוט להפסיק את זה. העיראנים עשו את זה מאוד מלאה. זה מאוד מאוד קשה להפסיק את זה, צריכים פסיקות ספציות שהיא רק אמריקה. ואחת הטלפונים יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ואחת הטלפונים יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ואחת הטלפונים את הראשון של הטלפון יחליטות ולאחת להחליט הטלפון יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ולאחת הטלפון יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ולאחת הטלפון יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ולאחת הטלפון יחליטות להחליט את הראשון של הטלפון ולאחת תחליף את המסגרת הראשונה, הטלפון והמסגרת השנייה, חמש שניים לאחר, המסגרת השנייה, יחליטות להחליט את הראשון של הטל חמש שניים לאחר, זה צריך להיות ממלכה ממלכה ממלכה. אם זה יהיה קצת לאט או לאט, זה לא יעשה את העבודה. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, עד שאתה מסגרת. זה לא פשוט, ויש להם מיסלונים, זה לא פשוט בכלל. זה לא פשוט בכלל, העירוניים הם רבים, הם חכמים, תראו איזה מיסלות הם מוציאים על עצמם, בוודאי שהם ביחס עם הרוסים, בוודאי עם הציניים, יש להם את הכי טובים בעולם שהם עובדים עליהם, האנג'יניים הרוסים, הרוסים לא מטורפים, יש הרבה סיינטיסטים רוסים שהם עובדים בעירוניים עד דקות, ועכשיו המדינה, הם גם מאוד חכמים. אז רעיונים של הציניים ורעיונים של הרוסים ורעיונים של האיראנים שהם לא דמיינים השם נתן לנו אונחי מונסטריים פלאס, חוסיין אובמה, הלכה, נתן 150 ביליון דולר שהייתה חזרה פה ונתן להם זאת הייתה המצב הראשון עכשיו הם נתנו כל כך הרבה זמן של זמן והם התחלנו לספור תנות טרוריזם בעולם בכל מקום בעולם, עכשיו במלחמת האולימפיה, כולם מפחדים. כל הטרידים האלה, זה הכל מהיראן. איראן, איראן, איזה מקום, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, איראן, אמריקה, איראן, איראן, איראן, סעודי אראביה, דובי, בחרן, אבודאבי, כל אחד שחרר, הם חיים בפחדה. למה אתם חושבים שבסוטם הם קבלו אימא עם ישראל? א בגלל הריון יפה של מר טראמפ? אה? או... כדי להשתתף את הרגל שלו. האראבים, אתה יודע, אווו, מר טראמפ, אין פרבלמה, אנחנו נשכח את 2,000 שנים של רעיון שיש לנו עם היהודים, ולכך, לך, לרעיון שלך, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, י מקסימום. סאדם חוסיין קיבל קווייט ב-24 שעות. זה מה שהגולפוורום התחיל. הוא קיבל קווייט. קווייט זו פרודוקציה גדולה גדולה. הם לא יכולים לעשות משהו, הם לא יכולים ללחוץ. אותו דבר, סעודי ערביה, אבודאבי, בחריין, דובי, כל המדינות האלה, אחת שבועה. איראן יכולה לצחוק אותן. ואז כל המדינות האחרונה היא איראן. סיריה, לבנון, אקספט איג'יפט. כל המדינות הארהיבה. סיראן. זה כבר קורה. מי עושה כל זה, ישראל? ישראל נתן להם הצלחה, ישראל נתן להם הרעיון, ישראל נתן להם הצלחה. למה ישראל עשור כל כך הרבה מנסטרים ונאצים? למה הוא עשור להם? מה קורה? התורה אומרת, ישראל עשור הרעיון ועשור הרעיון. למה הוא עוזב להם כל כך הרבה? הכל עובד עליהם סנקציון, לא סנקציון, כל העולם הוא אפוקריפי, אף אחד לא עושה משהו אפלו. הם עדיין יכולים ללכת למלחמת האולימפיה ולהפוך כאילו שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שאין שום דבר שאין שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שאין שום דבר שאין ש כי אנחנו לא חייבים לגבי התורה, זו הראשה. אם יהודים ירחקים, יאהבים את התורה, יאהבים את ישיבות, נותנים הרבה צדקה, ‫האנשים יהיו מודדים, ‫אף אחד יהיה שומר ז'באט. ‫לא יהיו דברים כאלה ‫כמה שקולריים, חייניים, ‫שקולים פובליים בכל מקום. ‫לא יש לך הטרור ‫שיש לך עכשיו בישראל ‫עם האנשים של הטרור. ‫לא יכול לדעת את נמי איראן בכלל. ‫לא יכול לדעת את הרקע הערבי. ‫הם לא יכולים להחליט. רגמרה זה אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן מכריזים על זה מלמעלה person cannot move a finger a finger he cannot move unless Hashem agreed in the court of heaven that you'll be able to move he doesn't want you to move, nothing can move you so, רבותיי, if Zimri will throw a knife אף אחד לא יכול להפסיק אותו, זו חדשת חדשת חדשת חדשת אז פינחס קיבל ריסק גדול ריסק גדול הוא יכול להפסיק, הוא יכול להפסיק, הוא יכול להפסיק אחרי שעוד שעה, שזה יכול להכניס אותו למורים אבל מה הוא קיבל ריסק הכי גדול? מי יכול? כשאתה עושה עבודה של אדם מגניב, מה זה בעצם ההתגלגל של המדינה? הן תספורת אותך או הן תחזיק אותך? תחזיק אותך. אבסולוטי. כל רבי שאומר את הדבר הנכון, במהלך זה, נפגש בכל מיני רליגים. הסתמי רבא, הוא אמר לאחד מהחכמים, הוא אמר לו, אתה מפחד על מה יהיה לעשות לרעיון? אני חושב שזה היה רב חיים זוננפלד. אתה מפחד על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות לרעיון, או על מה יהיה לעשות בגמרה, כל מה שיש בגמרה, אתה תמיד תמיד תמיד, כל ל שאלה שיש, אני אראה לך נקודה בגמרה בגמרה כמו שכתוב בגמרה, זה ככה שזה סייקלופדיה של החיים אם רוצים לדעת על עבודה, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אדולטריה תמיד תמיד תמיד ת יש שם, אבאמינציה יש שם, שבת החלטה יש שם, עכשיו איזה דבר אתה לא תמצא שם. כל שאלה שיש לך, אנחנו יכולים להראות את זה בגמרא, אם אתה מוכן או לא. אפילו דברים שהם פשוט נמצאים בעוד עשרה שנים. אינטרנט, סוציאל מידיה, אפילו התגובות לשאלות על סוציאל מידיה שיש לך בגמרא. צריך לדעת איך לצלם את זה. כי תזכרו, זה לא צריך להיות עבודה רלוונטית, זה צריך להיות הסוג של עבודה. אני אתן לכם דוגמה. אתם מוכנים לתפקיד בבוץ? אתם רוצים ללכת ממונסי או מלאקו למנהטן לעבוד? לעבוד במנהטן, נגיד. עכשיו אתם חושבים, אם אני הולך ללכת לשחרית אחת שעה, ויש לי עוד שעה או כך ללכת ל-Manhattan, אני הולך ללכת ללחוץ לאט, עד שאני מניחה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל יש לך ספר תורה, ואתה מפקד, ומזמן שהבאסה מתחילה, אתה צריך להשתתף, לא להתחיל כשאתה מפקד. אתה צריך להשתתף, להשתתף את שתי הרגלות שלך, להפקד, ולמפקד. אשם שפתי תפתח ויגיד תילתך. כשאתה אומר, אשם שפתי תפתח, אתה במונסי. בזמן שאתה אומר, ברוך אתה אשם, האל הקדוש, אתה כבר בווסטג'סטר. ‫אז השאלה היא, ‫האם אתם ממשיכים או לא? ‫האם אתם מוכנים לשים ‫כמו כשאתם ממשיכים? ‫אתה עושה את הספק. ‫אנשים שים בספק ‫כשהספק ממשיכה ‫מאחורי קו אחר. ‫בזמן שאתם אומרים, ‫שמע ישראל, אשם אלוקי אדר, ‫אשם אחד, ‫אתם מעל נוג'רזי. ‫ואז בזמן שאתם אומרים, ‫אשם אלוקיכם אמת, ‫אתם כבר, אני חושב, ‫אני לא יודע, קונדיקטיה, ‫פנסילבניה. והשאלה היא, איך אתם יודעים אם זה אפשר או לא? הגבירה היא שצריך להיות נאייך מה זאת אומרת נאייך? רעש, לא במובנה בואו נראה אתכם לנקי וזה מקום ארוך אתה לא יכול להצטרף מהנקי וללכת לגבי לדבר בגלל שהם רבים אתה צריך להיות מוכן, כדי להצליח לרחוץ אתה יודע, או על הלחוץ אז אתה רוצה לנסוע על הלחם ולפגוש. צריך לנסוע על הלחם או אם הלחם ממשיכה ללכת או ללכת או ללכת, ואתה מפגש, זה נחשב שאתה מפגש. יש הרבה שאלות כזאת. אנחנו יודעים רק מגמרא שאתה צריך להיות במקום שאתה מפגש. אתה מפגש כשאתה מפגש. אז מגמרא יש קודם. ‫מלחמה, מלחמה בלב. ‫זו מלחמה. ‫יש מלחמה בלב, ‫והיא מלחמה במים. ‫המלחמה היא במהלך. ‫אתם יודעים, הרעיונות, ‫הרעיוניות, אתם יודעים. ‫היא ממלכת, היא ממלכת, ‫היא ממלכת, נפת, נפת, נפת, נפת. ‫אבל המלחמה היא במידה של המלחמה. ‫אם אתם רואים את הסירקל של הבלה, ‫אז נראה שזו בלה רחוקה, ‫והגמר מתחת למידה. ‫הגמר עומד, אבל הגמר, ‫במיוחד עם שטויות המערכת, ‫היו שטויות? ‫אז הגמר שואל, ‫הגמר עומד עומד ‫או זה נאייך? ‫זה מה שהגמר שואל, ‫במסך את שבת. למה הגמרה צריכה לדבר על זה? מי ייעבור אם הגמרה נחשפה או נחשפה? מזה אתם מנסים ללמוד את המערכת והמערכת. אם הארץ שאתם בתהליך ממוצעת, אבל אתם נמצאים בפוזיציה השאלה, כפי שאתם במערכת, אמיר, זה שיש פעמים בין אני ואת המערכת, ואת המערכת, ואת המערכת, ואת המערכת, כל המערכת ממוצעת, אבל לי אין מערכת. אני נמצא בפוזיציה השאלה, כל מה שבא לי הוא בפוזיציה השאלה. או כשכל הקהילה מתחילה, זה נחשב שאת גם מתחילה. למה הגמרה אומרת שאת לא מוכנה להיות במובנה כשאת מתפקדת? מה הרזין של זה? זה מנסה את המדע שלך, נכון? אתה לוחץ ברחובה, אתה רואה אנשים, אתה רואה דברים ממושגים, שטחים וכו', אתה מתחיל לראות אחר כך, זה עושה שאתה מנסה לפחות על הבריאות. אבל אם אתה במקום האחר וכל מה נמצא האחר, רק המקום ממושג, בטח. אבל אתה במקום, בטח. הבטח ממושג, הוא ממושג. או אתה בטח באירופה, האירופה ממושג, אבל לך, אתה במקום וכל מה נמצא הוא סטטיקי. ‫הוא מגיע לרעיון שלך? לא. ‫אז זה למה יש לך מיניאן ‫על רעיון מונסיטרל, ‫כל רעיון, לפני שנים, ‫בחירה למנהטן. ‫הם נפגשו בבוץ. ‫אתה מוריד שתי פחות ‫עם ארץ אחת. ‫לכך שאתה כל כך צריך ‫לקחת שעה ‫למצוא את עבודה שלך, ‫אתה יכול גם לפגש שם. ‫אז בלי שעה שתי ‫כל רעיון, ‫בשנה אחת, ‫אתה מקבל שחרית ואתה עובד. ‫איזה יפה, לא? ‫בלא לסגמרה, ‫אתה לא יכול לדעת את ההתגלגה. ‫תמיד את כל החיים ‫אתה מפרש בביס, ‫הביס הוא במובנה, ‫ואז אתה מגיע לשמיים ‫וה' אומר, תשמע, ‫עוד פעם אתה מפרש בכושר. ‫זה כמו ללחוץ ולמפרש ‫במהלך, אתה לחוץ. ‫לא. ‫אתה נאייך, אתה מפרש, למה? ‫במהלך של הביס, אתה רוצה להיות בצד אף, אתה מבטיח שהגלגלים נגמר או שאתה לא תסתכל, זה לא יתרחק את המדע שלך. בכל מקרה, רבותיי... אה? אה, אז אני אתן לך דוגמה. היום אני שואל שאלה, קוראים לי רבי בישראל, אני שואל אותו שאלה שמישהו שואל אותי. הוא אמר, אני עובד על עבודה מאוד גדולה, ויש לי עשרה תלמידים של עבודות. המנהיג של הפרק הוא יהודי רליגי. אני רוצה ללכת ולהתפתח עבודה שלי. אני לא אגיד לכם איזה עבודה, אני לא רוצה להגיד שאלות. אני רק אומר לכם, יש עבודה גדולה, עם הרבה תלמידים, ואחד מהתלמידים רוצה ללכת ולהתפתח את העבודה הזאת. בטח, זה לא יהיה כזו גדולה, ‫הוא רוצה להתחיל קטן, ‫אבל זה יהיה בגללו ‫הטובה של עבודה. ‫הוא עושה עבודה שעובד ‫במובן יום לבוס שלו. ‫הוא רוצה לדעת ‫שאם הוא תפוס עבודה חדשה, ‫אם הוא יכול להמשיך לדבר ‫עם חסרים שלו, ‫שהם עובדים עכשיו ‫במובן חברי, ‫ולהעבור להם ‫לעבודה חדשה שלו ‫בשביל לתת להם פריצות יותר טובות, ‫או שזה קוראים לצחוק ‫או משיא גבול. ‫שאלה טובה, נכון? ‫אז מה היא התגובה? ‫אתה מוכן או לא מוכן? ‫הדגמרה אומרת ‫שאתה לא מוכן ‫להתפתח עבודה ‫שזו קמפטיציה לבן שלך ‫באותו מקום. הגמרא מדבר, מה זאת אומרת את הארצה האלה? זה כתוב שם, סום מבוי, סום חברה, אה? סום חברה, סום חברה. אבל אם אתה בקוני איילנד והוא יתקבל את פרקווי הארץ, שני שולחנים, הוא לא מגניב את הצעירים שלך. הצעירים שלך הולכים מפה, ושם, הולכים מפה. אז כשאנשים כאלה יפגשו את עבודה שלו איזשהו מקום, איזשהו מקום, אתה יודע, זה לא יכול להיות במקום האחרון, כמובן. זה יפגש איזשהו מקום, רחוק, מילים, עשרים מילים, איזה מה. אז זה לא נחשב, יורד לאומנות חברו, בגלל שדה גמרא אמר שזה יכול להיות במקום האחרון. אבל עכשיו יש לנו פרובלה אחרת. בזמן הגמרא, החברה הייתה מסוכנת. למה? בגלל שהם חברים אחרים. אם אתם תקבלתם שולחן חברה אחרית לשולחן חברה אחרית, ויש לכם 1,000 אנשים בחברה, שהם עדיין קבלו מהשולחן הראשון, חצי שלהם יקבלו מהשולחן השני עכשיו. אתה עדיין קבל חברה אחרית, בגלל שהמקסימום שיש לך הוא 1,000 חברים בחברה אחרת. אבל עכשיו, אם תפוס במקום שחוץ, שלא יש גרוסרי, אין פרובל. אבל עכשיו, כשהמדיה הסוציאלית, העולם התחיל למקום אחד. זה כל מייל אורדר, אונליין, שיפיינג. המקום הפיזיולוגי של המקום לא מיוחד עדיין. אם תפוס, לא במקום שחוץ, מילים מאחורים. אבל את הקליאנטיאלית הזאת תהיה על הטאבל. אף אחד לא יודע שאת המסגרת אינסטגרמית. בכל מקרה, הם מקבלים. הם מקבלים את המצב. זה לא שאתה צריך ללחוץ במסגרת. אתה לחוץ ואתה אוכל שם כל יום. אתה קבל בגל שלך שם. אנחנו לא מדברים על זה. השאלה עכשיו היא אם משהו כזה נחשב שאתה באמת מגיע לסגררמה של חברך או לא. מה ההתגלגה? הוא לא מוכן להגיד לספקים ולהגיד להם, תחזירו אלי. אבל הוא מוכן להתגלגל שהוא נפגש עבודה, שהוא נפגש את המדינה. הוא יכול לשים לכל ספקים את המסגרת. בגלל זאת, כמובן, אני נפגש עבודה שלי, שתהיה דווקא כזאת. ואני תהיה אוניר של עבודה שלי. זה יהיה כאן וכאן וכאן, זה יהיה הדבר הטלפון, זה יהיה האימייל, מיידע לכל אחד וזהו. אם הם יקווים, היי, בפני עבודה שלך, אנחנו יכולים לעבוד עםך כמו שאתה נותן לנו חברה כאן? התגובה היא, אם הם יקווים על עצמם, זה לא פרובל. אבל, מה יקרה אם המעבר יעשה לך סגנון, איזה אגרמנט שלא מיוחד ואם איזה יום הוא יפה אתכם או שתפוס אתכם אתכם לא יכולים להחליט כל מיני חבלים מהחברה הזאת כשאתם עובדים עליהם לדבר אחר של חברה אחרת שאתם הולכים לעבוד עליהן אפילו אם אתם עובדים על חברת אתכם או עובדים על חברה מיוחדה כמובן, כולם מפחדים שאתם תקבלו כל החבלים עם אתכם מה יקרה אם הוא יפה אתכם להשיג איזה אגרמנט לפעולה אחריון לדברים של ניו יורק או לדברים של הקורט בישראל ולכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך וכך אם הוא מנסה אתכם לסיימן את הדוקומנט ואתם צריכים עבודה, אתם מנסים לקבל עבודה, ואחרי כמה שנים אתם רוצים להחליט, אתם רוצים להפוך את עצמכם. האם אתם מנסים להשתתף את ההתנגד הזה? או אנחנו נגיד שהמעבר כבר נפגש. הוא לא יודע שאתם תשתפו את מה שסיימנו הרבה שנים. זה נקרא יאוש. אחרי שהאנגלית נפגשת בעצמו, ‫זה כמו לציינת דבר נפל. ‫הם שואלו, רב בן ציון, ‫אבא שאול את השאלה הזאת, ‫והוא היה עם דילמה גדולה. ‫מה לדעתו? ‫הוא אמר, בואי, בואי, ‫בדרך כלל הוא סיימן, ‫אתה צריך להשתתף מה שסיימת. ‫בדרך כלל יש ייאוש. ‫בכל זאת, המנהל ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו של דבר ‫בסופו ‫בסופו של דבר ‫בס ‫אז הוא נמצא בצריך איון. ‫רב אליישב, ‫השאלה התחילה לרב אליישב. ‫רב אליישב אמר, ‫אם גם אם יש ייאוש, ‫כי הוא בעצם סיימנו, ‫הוא לא יכול לקבל קסטומרים. ‫קסטומרים. אז אתם רואים, אפילו במקרים בגמרא, אתם יכולים ללמוד מה יהיה החוק כשהוא יוצא אוניברסיטאית. האם זה נחשב במקום האחרון? לא במקום האחרון. בגלל שאתם צריכים לדעת את רעיון слова חזל. זה כל מה שאתם צריכים לדעת. אתם צריכים לדעת למה הם אומרים את זה. לא מה שהם אומרים, רק למה הם אומרים. אחרי שאתם יודעים למה הם אומרים, זה מתייחס לגבים של היום. אתם רואים את הסציניות, אבל במהלכות. אתם צריכים לדבר על מה שמתחיל להם להגיד את זה או להגיד את זה. וזה מה שעושה את הפוסק. זה נקרא דימויים. אתם יודעים, לדמות, מילטה למילטה. אם יש לגבי נגמרה, ומאחר מכן אתם יודעים ‫תשעים של הלכות שהן חי ומות ‫של אחד מהקהל בנגמרה. ‫אבל אנשים לא מרגישים ‫כשהוא חי כשמישהו חי ‫ולהתחיל את עובדתו שלו. ‫זאת אומרת, זה עולם חי. אם הוא יתחיל לנצח את המדינה הלכתה, ולשים סיניות, ולשם דעות עליהם, ולשים לכסטומרים כל מיני סיפורים עליהם, אז כמובן זה חילול השם. זה לא יכול לעשות בכלל. אבל אם הוא רק מזמין חילול השם, למה זה לא חילול השם? כל גוי עושה את זה. זו הלכה של העולם. זו הלכה חילולה, אנשים מבקשים לעשות פרנסה. זה מה שעשה רב בן ציון, אבא שאול, בפעולה על השאלה הזאת. בגלל שבדיוק, האמנה נפגע, האדם סיימנו רק בגלל שהוא היה ענוס, אחר כך הוא לא יתקבל את העבודה. אבל אחר כך הוא סיימנו, אז זה כמו תקופה. זה כמו עבודה מסוימת בשדות. רב אליהשיף אמר שהסיגנצ'ר נגמר את החלטות האחרות. אבל אתם רואים שלא כל מה זה שחדש וחדש, זו הספירה. באיזשהו מקום, זה מאוד מאוד קטן. מאוד מאוד קטן. בואו נמשיך. אני רואה את הקלטה שלו, שזה רבי מרוקו, הוא גאה עם אישה בישראל, והיא רצה להתגונן, כי היא לא... הוא נותן לה את זה בזום. בזום. של מרוקו. של מרוקו. אז רבי מרקו אמר, זה בסדר. כי אם הם לא תעשו את זה, אז הוא לא יכול להגיד שהיא תהיה אחת. אבל זאת דבר מאוד, מאוד פרובלמטי ומצחיק. לא, זאת דבר שאני מדבר עליה, למה אתם שואלים את זה? אה, אז עכשיו, השאלה היא, אם אתם אומרים שמנה שעושה את הגטה של אותו את אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אות כי אחד הוא פה, אחד הוא שם, אחד הוא בישראל, אחד הוא במרוקו, אחד הוא בקנדה, הם כולם ייחודים על פרסים, אתם יודעים את הפרסים שהם נבחרים לבריכות? ואתם יש 10 אנשים ואחד אומר, גדל, קדש ורבה, ואחד האחרים על הפרסים, תגיד, אמן, למה לא? כולם ביחד, כולם פה, כולם מנסים לשם, לפרש לשם, או אתם צריכים, שאף אחד יהיה באותו מקום פיזיכי, אבל הייתי כתוביות פרופסורית, ההלכה אומרת שאתה צריך להיות באותו מקום, כשאנשים שואלים, כדי שאתה תהיה אחד מהמיניאנים, אבל אם אתה נמצא, אם אתה יכול להראות אותם ולהשאיר אותם, לך אתה מייחס כמו שאתה שואל במיניאנים, אבל להם לא. הם צריכים לעבור 10 אנשים בביתה. אז אם יש 10 אנשים בביתה ואתה בביתה אחרת, והדור נפגע, להם יש מיניאן, כי הם 10, אתה בלתי בביתה, אבל כשאתה רואה אותם, אבל להם, הם לא יכולים להכניס אותך כמיניאן. הם עדיין צריכים לעבור 10 אנשים בביתה. עכשיו, השאלה היא, אתה צריך לעבור 10 אנשים בביתה. מה הרציניה לזה? למה צריכים שכל ה-10 יהיו בבית? אם ה-5 יהיו פה וה-5 יהיו בבית אחר? הם רואים אחד, הם שומעים אחד. למה אנחנו לא יכולים להכניס את זה כמניאן? אז אנחנו רואים שזום לא יהיה רציון לבחור. בגלל שגם אם אתה שומע ורואה, אם אתה לא בבית, זה לא מיוחד כמניאן. אפילו אם ה-5 היו פה וה-5 היו פה, 6 פטרים מאחד. אבל יש בית אחר. זה לא מיוחד כמניאן. למה? הם שומעים אותי, ואני שומע אותם, ואנחנו יכולים להתגלגל ביחד. אנחנו יכולים להתגלגל ביחד. לא. זה צריך לכל זה להיות בגבי אחת. אז מפה אנחנו רואים שזה לא מסוים רק לשמוע ולראות. אתה עדיין צריך פיזיчески להיות בגבי אחת. זה למה אתה לא יכול לעשות מיניאן בזום. אבל בקובדה הם עשו. לא, אפילו בקובדה, הרבי אמר, זה לא קושר. אולי זה היה... לא, עכשיו, עכשיו, עכשיו, הנה הולך השאלה הבאה עכשיו. גט, אדם צריך לתת גט לצבא, ויש להם לתת ראויות להראות את זה, הוא נמצא בזום חיים, הוא נמצא בגט, יש להם ראויות, אני חושב, שם, הם נמצאים עכשיו, נמצאים בידיו, והרבים בישראל רואים שהם נמצאים בגט, והוא מדבר עם הטלפון, ואתם רואים אותו בווידאו, חיים, והגט נמצא, ואז המסנג'ר יביא הגט ממרוקו לישראל. לא. מה לא? לא גט, לא מסנג'. ‫לא משנג'ר? ‫-לא, רק על הזום. ‫אה, על הזום. ‫היא קיבלת את זה על האימייל? ‫על האימייל? ‫-כן. ‫זה דבר מאוד קטן. ‫אני אומר, כל אחד רוצה ‫להחליט את אישה ‫מנגינה של אשר אשת ‫שלא נותן לה את זה, כמובן, ‫אבל יש קרדיט ‫על כמה אישה אתה יכול להיות. ‫חס ושלום, אם היא חושבת ‫בשמיים אשתי, ‫היא יכולה להתקבל ‫עם מישהו אחר, זה מפחד. אתם יודעים איזה רבי זכרו את זה? זה רבי של הקיבוץ או רבי באמת? רבי של תל אביב. סנטה. סנטה וקלאוב של אנגלווד וקלאוב אחר של בוקה. ביחד הם קבלו קבוצה? או זה רבי באמת? אני לא יודע. אני יודע שזה רבי. טוב, זה עבודה שלכם, לדעתם איזה רבי. ‫לא, זה רבי של הרבנות, ‫של הבדאטס, איזה רבי? ‫טוב, בואו נכניס את זה, ‫הזמן מגיע כבר. ‫אז עכשיו, רבותיי, ‫פנחס בן אלעזר, בן אהרון הכהן, ‫השיב את חמתי מעל בני ישראל, ‫בקנו את קינתי בתוכם. ‫פנחס לקח את התנועה שלי ‫מבחינת ישראל, ‫כמו שהוא היה מגע, ‫הוא קיבל את קיבלתי, ביחד עם המדינת הישראלית. כל מילה פה זאת הרבה זמן. בתוכם, כשהוא חלק מהמדינת ישראל. ולא חיליתי את בני ישראל בקינתי. ובגללו, אני לא חילתי את מדינת ישראל. עם האנגר שלי. זאת אומרת, מי חיל את מדינת ישראל מהמות? פנחס. איך הוא חיל את מדינת ישראל מהמות? כדי לדבר עם רבי-מנהיג שהיה אינטימת עם אגויה לא בגלל שהוא רצה להיות אינטימת עם איגויה, לא להגיד את הפרושה האלה. זה היה רק כדי לדבר עם משה רבן, שלא יקרא לו להיות אחד מהמנהיגים. איך עוד היה זמרי בזה? הוא היה שלומיאל בן צורי שדאי. הוא הלך ממצרים. הוא היה יותר מ-100 שנים. אפילו אם היה 100 שנים, הייתה כמעט 60 היום. אנשים חייבים 180, 175, אברהם, יצחק 180, יעקב 147, אנשים חייבים חייבים חייבים חייבים חייבים, החייבים נגמרו לפני 60 שנים, זו הייתה המידה בין 40 ל-60. עכשיו, ברוך השם ה' הוא הלך ל-80. הוא הלכה קצת עם המדע והמדע יש כל מיני דברים שהם מבינים את כולת החיים אז אנשים יכולים להחזיר במיוחד יחד יותר חיים אחד מהראשון למה בארה״ב אנשים חזירו עשרה שנים והיום הם חזירים רק עשרה שנים יש רעיון לזה אתם יודעים למה? למה ה' לא חזיר לנו לחזיר 500 שנים, 700 שנים כמו נוח, כמו אדם, כמו מתושלח הם חייבים כמעט 1,000 שנה בגלל שבדיוק הכל היה במהלך מלא עד שאתה מגיע עד שאתה מגיע לרחוב עד שאתה מגיע לרחוב עד שאתה מגיע לרחוב עד שאתה מגיע לרחוב עד שהצלחת את האנגליה, עד שהצלחת את עצמך. עד הכל היה במהלך, זה לא היה כמו היום. שאתה אתה מגיע בא לסטור, תכניס את הדברים, הכל נתן לך. טרקים, אירופאים, זה, אינטרנטים, צ'אק צ'יק צ'אק, ואתה יכול לצאת. דווקא כזה לא היה. אתה רצה לאכול, אתה צריך לצלחת אש. יכול להיות שזה יקרה לך שתי שעות עד שהצלחת. אתה רוצה לאכול על יום טוב? אתה צריך לקחת קבץ, לסלוטר, לקחת את הקלעה בעצמך. אתה רוצה לאכול אגזים? אתה צריך ללכת איפה הטלפונים היו ולקחת את האגזים. זו הייתה חולה יותר קשה. אתה צריך ללכת משהו? אתה ראה את עצמך, את הלוח שלך, שאתה רוצה לסלוטר מהקלעות שלך. הכל היה חד-מתי, אנשים היו חיילים ושפירים, והם קיבלו מירה מהחולה. אם רציתי לתקן בשעה, זה היה חצי יום להכניס את השעה. צריך ללכת לטרות, צריך להביא אותן, להביא אותן לבית, להעביר אותן, להעביר אותן, ואז צריך להביא הרבה מירה מהחולה, כמה, את יודעת, שתי דקות במהלך, אחת לרצח, אחת לרצח, עם דקה. אתה מביא אותן, אתם שמים אותן לבית, אתם ללכת עוד פעם, אתם מביאים שני מירה, זו מירה גדולה. יכול להיות שזה יקרה לך שעה, כדי להכניס את הלב, או יותר, שעה-שעה. ואז כדי להביא שטחים, שעה-שעה אחת. וכדי להכניס את זה, אומנם לא יהיה רחב, שתוכל להכניס את זה לאחר שתהיה מרחב, ובזמן שזה מתחיל להיות קל, כדי להכניס שעה, אני מזמין, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי להכניס שעה, כדי זה היה חיים מאוד, מאוד, מאוד מטוחים שהכל דבר קטן יהיה פרוסס מלא, ולכן 90% של החיים יהיו חליטים על המסלניאנים, מה שהיום זה לא הכן, זאת אומרת שאתה צריך להחליט כל כך הרבה זמן לבחור את האנמולוגים, לבחור את החלומות, ולבחור את החלומות, ולבחור את הטבע, זה לא נותן לך כל כך הרבה זמן לעצמך, לרליגיה. היום הכול נותן לך. קרדיט קארד. ברקוד, סופר מרקט, הכול נותן. היום יש לך קארד. אתה רוצה לקבל את כל הקבוצה. זה ייקח לך שבוע לכל אחד לגדול באותה מקום. יש לך ברית. אנשים צריכים לעבודה בשבוע לגדול בברית. עם הדנקי. ברוך השם, נכנסנו. היום, כשאף אחד יצא מהכאב, 10 דקות, חצי שעה, שעה, 2 שעה, כל אחד יצא מהכאב. אתה מרכז את הכאב ב-4 שעה. אחת הטלפון קלטה לטלפון, אנחנו צריכים אתכם למרחק. תביאו את זה, תביאו את זה, תביאו את זה, בבקשה. זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה אז כשעכשיו אנחנו לא צריכים לשחרר כל כך הרבה זמן, השלחה היא יותר קונצנטרית. אתה יכול להצליח את הדרך האלה של הרליגיה ב-80 שנה ממה שקשר לך 200-300 שנה בגלל זה. למשל, כשאברהם קשר יצחק לעקדה, כמה זמן זה קשה לו להצליח? 3 ימים. היום כמה זה היה צריך? ‫30 דקות עם הזה BMW. ‫אברהם יגיע, טוט, טוט. ‫יצחק, תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. ‫תקשיב בצבא. בולט פרוף. ‫תק אז נכניס את הטבעים לגבי, יצחק ישב כאן, אנחנו מגיעים ל... איפה? ירושלים. איפה? מבר שבע. כמה זמן מבר שבע עם את הטסלה הזאת, כדי להגיע לגבי נמוראיה, לקוטל? שעה, שעה וחצי. הלך לו שלושה יתר, כדי להגיע. שלושה יתר עם הדונקי ועם הילדים. הנה אתם. זו מצוין פרפטי. שלושה יתר, שעה. זו הרציון. כל קבוצה לקחה ימים או שנים, ועכשיו זה יקרה שעות. אז ביחד, השם קלקולטה, שיש לנו את הכן הרבה זמן מלחמת להיות רציון. מה קחה עשרות שנים, עכשיו קחה עשרות שנים. אנשים לא עובדים באמת על הקלקולטה, הם רוצים את הארר. אז, בואו נסתכל על מה שכתוב בפרסה הזאת. ה'י' בנזרה, היא חייבת כמעט 800 שנים. היא מדברת על הפרסה בברשת, ג'נסיס 18, פרסה 26. אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, השם אומר ל'אברהם', אברהם מתחיל לדבר עם השם. שם, אתה רוצה לנצח חמש קטעים של אנשים רעיונים בסדום ובגמורה? אתה רוצה לנצח מיליון אנשים פה? אולי יש לך אנשים רעיוניים פה, אתה רוצה לנצח רעיונים עם רעיונים? אברהם לא חשב על הרעיון כמו שאילו קוראים בטח. אברהם לא ארגה לשחרר את האנוש. לא תתעשו אתכם. עשו את השפעות של התורה. אין מקרא יוצא מתוך פשוטו. אברהם רק חשב על הצדיקים שלא צריכים למות עם האנוש ביחד. אז הוא אמר להשם, אולי יש 50 צדיקים. אתה רוצה למות 50 צדיקים עם מיליון רשעים? למה הם צריכים למות? הם לא אנושים. השם אמר, תקשיבי, תקשיבי. כל שפעות בתורה היא סקולה. אם נמצא 50 נכון אנשים בתוך העיר, מה אנחנו צריכים? אם הם בתוך המדינה או בבית המדינה? אם הם בתוך, הם לא צריכים למות, אבל אם הם קצת מבחינים, הם צריכים למות. מה זאת אומרת בתוך העיר? השם ממשיך להסתכל בתוך העיר, בתוך העיר, בתוך העיר מה זה נפקמינה? בתוך או בחוץ של העיר? נפקמינים או נפקמינים, זה מה שאנחנו צריכים לדעת. נעיר בנזרה אומרת מה זאת אומרת אם אני אקבל 50 נפקמינים בתוך העיר? שהם נפקמינים בפובל? שכל האנשים הטובים יראו שיש אנשים טובים שעובדים כאן, ולא ילמדים מהם להיות טובים. אם הם בצד הקבוצה, בטחה או בגבירה, או בקבוצה בתחילת החולה, כמו שהרבה צדיקים עובדים להחליט את עצמם מהקבוצה, הם לא רוצים להיות עם אנשים טובים. אז הם רוצים להיות חליטים. To be with Hashem This kind of righteousness Hashem doesn't count He only said if there will be 50 righteous that live among the city Giving a good example Influencing the people to be good I will not touch them But not only I will not touch them Everybody else will be saved thanks to them ואז המשך ל-40,-30,-20,-10 ולא הייתה אנשים עדים אבל ה' לא אמר אם יש 50, אם יש 40, אם יש 30, 20, 10, לא, אם יהיו מה זאת אומרת, את יודעת אם יש או לא, עכשיו את יודעת מה זאת אומרת אם יהיו, זאת אומרת דקה לפני שהפלגה של האל יתקפה והפלגה יתקפה ויתקפה את כל האנשים חיים, קצת לפני זה, אני אבחר את הסיטואציה של חמש הקבוצות. אם כל קבוצה יתקפה 10 אנשים חיים, בזאת הזאת, יתקפו את המגרש. אחר כך, אני אעביר את האנשים חיים. אבל עכשיו, אני אגמר את הפלגה שלי. למה השם לא אמר אם יש? הוא יכול להגיד לאברהם, תאמין לי, הם לא יש. אברהם אמר, אולי יש 50 נכון אנשים. השם יכול להגיד, אתה לא תאמין לי, הם לא יש. אוקיי, אולי יש 40, לא 40. 20, לא 20. 10, לא 10. למה הוא אומר, אם יהיו? אולי קצת מהחלטות תעשו תשובה. מפה אתם רואים כוח התאמין. אחד מהם יעשה תשובה בין עכשיו, עד שהטראגיה תתחיל, פעמים של האנשים הרעיונים יכולו להיות רעיוניים. אני אעביר קצת לפעמים, לא עשרה לפעמים, לא שבוע לפעמים. בגלל עד שהטראגיה תתחיל, מישהו יכול להיות רעיוני ויהיה רליגי ולא יותר רעיון. הוא היה מנצח למות עם כולם, ועכשיו הוא לא. ולא רק זה. ‫תהיה עבודה, ‫ואת רק לא תמוי, ‫בשביל את, ‫החליטה תהיה גם חליטה. ‫זה קונספט גדול פה. ‫אני לא יודע אם אתם ‫מתייחסים, ‫אבל אני רק נותן לכם חוויה פה. ‫לא אני, התורה. ‫זה חוויה. ‫הכוח של אנשים חייבים ‫להחליט מאותים אלפים חליטים. 10 נכון אנשים במדינת כמו סן פרנסיסקו יכולים להרחיב אותם ממלכות או במדינת מנתן. כוח הצדיקים. זה ברור בין התורה. לא איזה חגיגים שמישהו עשה. זה ברור בין התורה, במהלך של ה' הוא עצמו. אם אני נמצא עשרה אנשים חכמים, אני לא אותן את האחרים, לא רק אתם. אני אמין את כל המקום שלהם. זה קורס ברור. קורס ברור. זה למה הגמרה אומרה, מירד הגמרה, תלמידי חכמים, תלמידי חכמים, תלמידי חכמים, כמה שהם בבית שלך, יותר טוב זה יהיה לך. למה? בגלל שאם ה' מנסה שתהיה טראגיה בבית שלך, זה לא יקרה בגלל שהם באים לבית שלך. בשבילה, ה' ירחק את כל הביתה שלך. אתה קוראת את הצדיק, אני לא יכול לצפות את הילדים שלך. אם אתה נותן להם ויין, הגמרא אומר שהם צריכים לדרוך ויין בקידוש, אבדלה, יש לך בנים, תלמידי חכמים, ילדים טובים, עולם, כל מיני דברים, כמו לוקחת הלוטורי. מה? לתת דברים לתלמידים חכמים, לתלמידים חכמים עובדים, אלה שתלמידים תורה ויודעים תורה. איזה עבודה גדולה. זה למה ששטן עושה כל מה שהוא יכול, שהאנשים לא רק לא תתן להם, יכולו לעשות כל מה שהם יכולים להוציא אותם מחר מהישיבות. יכולו להוציא ארמיאו פרסיטה. זה 80% של ישראל. 80% מדבר ככה. הם חיים בגלליהם, הם נשאר בתרגומות בגלליהם, והם עושים כל מה שהם יכולים להכניס אותם לנצחות. שהחלטה שהם יכולים להכניס להם יכול להיכנס. הם חושבים שאנחנו הולכים אחד מהאנשים רליגיים שלהם הם חושבים שאנחנו הולכים אחד מהישיבות אנחנו חושבים שאנחנו הולכים אחד מהאנשים שלא הולכים ללחוץ ולא הולכים לארמיה ושיעבורים כל יום ללמוד תורה אנחנו הולכים אחד מהאנשים שלהם לא, אתם מפחדים, אתם הולכים אחד מהעצמכם המערכת שלהם היא סביבה אבני תורה כל מה שיש לך הוא תודה להם. אם תחזורו אותו מהתורה, הקבוצה הקטנה שיש לך, זה נפגש. ואז תהיה חיזבאללה, וחמאס, ואוקטובר 7, וחברת יום כיפור, וחברת שלמה גליל, וכמה חברות אחרות, חומת מגן. 13 פעמים, עוד פעם. אתם תמיד עשו איזושהי איזושהי איזושהי. כן, איזושהי. כן. אז רבותיי, תקשיבו לדברים של דרדק. הוא חי כמעט 500 שנים. הוא קורא, שוטטו בחוצות ירושלים. יש ספר. ג'רמאיה 5, ספר 1. אני נותן לכם הסורסטים, לאחר כך אתם יכולים ללמד את זה על עצמכם. אבל עכשיו אתם יודעים אפלי מה זאת אומרת. מה שגרמאיה קורא, שוטטו בחוצות ירושלים. Go search on the streets of Jerusalem. What does it mean חוצות? חוץ means outside. The outside meaning the streets of Jerusalem, not inside the homes, outside of the homes of Jerusalem. אורעו נע, אודעו ובקשו. Check and learn and know and request. ברחובי ירושלים. זה נכניס 2600 שנים לפני. רבי ירמיה, ירמיה. זמן התחילה של הראשון הקבוצה. הוא חי בזמן התחילה של הראשון הקבוצה. שזה היה 2400 שנים לפני. לתאם יותר בדיוק. אז בואו ותסתכלו, ותשאלו, ותשאלו אם אתם הולכים למצוא אדם שעובד בנכון מבקש אמונה אם יש עושה משפט מבקש אמונה הוא עובד על את האמון שלו באשם ואסלח לה ואני אסלח ירושלים, אני לא אטרח את זה בואו תסתכלו קחו לי אחד, אחד אחד מהמנהלים שהם 100% חייבים ויש להם 100% תשכחה בשם ה' זאת כל מה שאני שואל וכל אחד יהיה סביבה אתם יודעים כמה מי שמות? לא יכול לגמרי כמה אלפים שמות מה שהבובלונים עשו, נבו חד נצר הרשה מיליאנים שמות, נבו זרדן מורידים 20 מיליון אנשים. לא כלם היו יהודים, אבל אתה יכול להבין איזה טראגיה זאת הייתה. וזה לא כמו בזמן היטלר, שהגס את היהודים וקיל 50 מיליון אנשים בגלל שהוא היה עם טכנולוגיה, איכות. 2,400 שנים לפה, לקיל 20 מיליון אנשים אחת אחת. הוא לא היה עם פנות. לא הייתה לך חברות גז, לא הייתה לך טראנסים להביא מילים ומילים של אנשים כל יום ולקרות אותם. לא הייתה לך הכלכלה. הייתה לך להשיג אנשים במלחמה, אבל הייתה לך להשיג אותם אינדיבידואלי. אחד, שתיים, שלוש, ארבע, עד שתהיה לך עשרה מיליון. בלעדון. אז העשרה מיליון שהיה להשיג נבו חנצר ונבו זרדן מבבילון, זה הרבה יותר קשה מאשר 50 מיליון שהנאצים מורים או הרוסים או סטלין וכל המנסטרים האלה. אין משהו לספר בכלל. כמה מנצחים שהם היו צריכים לשים למור 20 מיליון אנשים בימים פרימיטיביים, עם בון וער, עם ספירים, עם צורד, עם רכבים, עם מורים בפרש, איך אנשים קיבלו. זה כמו שהיה, במיוחד קוראים לזה אירופה, רובין הוד. שיט. אחד מוות. לא באירופה הראשונה שצריך להצליח, אתה יכול להצליח 10 עד שהאחד יפה איתה. זה היה דבר מאוד קשה. 20 מיליארד. צדרדק אומר, להסביר את הספר של ג'רמיה, אם תמצאו איש, אחד, אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה. This verse is an atomic bomb. This verse. It's an atomic bomb. If you're clever, you get the point. It means that there are a million people there that are supposed to now suffer, lose their homes, lose their temple, lose their life, lose their children, become hungry, and there will be one Jewish righteous man. ‫שלא לא לא אוכל, ‫שלא יש רעיון קורפטי, ‫מתעורר ל'השם בפולטה, ‫לא לדבר על את ה'פרנסה', ‫על את המהלך הזה, ‫אם יש או לא יש, ‫איך אפשר לציין את העבודה, ‫אני לא יכול לציין ילד אחר, רבי, ‫הילדים קווים כל כך הרבה, ‫אני נפגשתי, ‫העבודה שלי לא טובה כמו שהייתה, ‫כל ההיפוקרסיה וההרסיה, שהאנשים יכולו לדבר על זה, חושבים שאשם יכול להחליט להם למות בגלות. אז אחד האנשים, תחשב 10 ככה. תחשב 100 ככה. תחשב 1,000 ככה. אם אחד היה מסוימת לחזור 1,000,000 או 1,500,000 או 100,000 אנשים, איזה שהמידה הייתה בירושלים בזה, תחשב את הכוח של אנשי רציון. זה עובד להיות רציון. וזה לא כל כך קל. אם אתה מלך את החיים שלך ללמוד ולתורה ולתורה ולשמוע את עיכבים שלך ולהחליט את המדינה הטובה וכל הסקרינים שבו. אתה תצטרך לדרך הזה. חזוניש היה ככה. חזוניש, הוא חי 50 שנים. פולי מלך ל'השם. 100% מלך ומחשב. 100% מלך לתורה, עד שהיה מלכה. שלושה יום ללמוד ברחוב עד שהוא קולפס. זה היה החזוניש. הוא חי בזמן שלנו. הוא לא היה היחיד. ירמיהו, ג'רמיהו, הפרופט אומר, איך זה יכול להיות שואלתי על שאלות של הפרופט, איך זה יכול להיות שהפרופט אמר, הלכי לבחור בשעה של ירושלים אם תמצא אחד יהודי פרופט? איך זה יכול להיות? אני אמרתי לך, יש לנו חזוניש בימינו, הוא היה יהודי פרופט גרון מבילנה היה יהודי פרופט, דאריה קדוש היה יהודי פרופט עדיין היום יש לנו אנשים פרופטים בעולם עדיין היום, במונת הזאת, הם במסגרת הכי גדולה אז בזמן של הפרופ' ג'רמיה, 2,400 שנים, לפני הזמן של התנאים הקדושים, אתה לא הייתה איזה יהודי נכון. מי חושב בזה? התגובה היא שאתה הייתה הרבה, אבל הם היו חייבים בתחתו שלהם. אף אחד לא ראה אותם. הם לא נמצאים במהלך של החברה. אף אחד לא ידע שהם נשמעים. הם לא רוצים להיות חייבים לדבר עם האנשים המרכזיים. הם היו אייסולטים עם התורה ועם הלכה ועם ה' ולא משנה מה שיש לצדיקה. אתה לא יכול למצוא אותם ברחובה. אף אחד לא עשה קירוב. אף אחד לא בא לנשים ותפקד אותן על הקרוב לאשם. אף אחד לא עשה קירוב. זה מה שהוא מדבר עליה. זה כל על קירוב. האף אחד בא לדבר עם האנגליתים והיהודים? לנסות להצליח להתעורר, לעשות תשובה? לא. למה? הוא היה בישיבה, הוא היה בביתו, הוא היה בשפחה, הוא היה בגבולה. הם לא רוצים להצליח במהם. עזוב, אני לא רוצה שיש לי משהו לדבר עם האנשים האלה. תראו אותם, תראו איך הם נראו, תראו איך הם מדברים. הם לא בני תורה. תראו איך הם נגמרו. שירות בלונות, שירות בלונות. תראו את הרגליהם. אני לא יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, אני יכול להיות עם אנשים כאלה, זאת אומרת, זה מגניב לדבר עם מישהו כזה, לשמוע את הלכת שלו, לראות אני יכול להיות עם את הטבע שהוא מדבר, אנשים כאלה, אני י ואת ההרסה שהוא מדבר. אם תשחרר את הלך שלו, זה יהיה יותר טוב ממילים שלך של 70 שנים. רק זה, זוהר אמר ברור. אם אתה ידע את המיוחד של תשחרר את הלך שלו, אתה תלך אחרי הלך שלו של 70 שנים, בלתי פעמים. תביאו לו זמן. אתנשן, בגים, תעשה כל מה שהוא רוצה, רק כדי להכניס אותו לשומר שבת. ראשון, החיים שלך היו גדולים. שבע שנים. אם אנשים ידעים את האמצעות של זה, הם יעשהו רק את זה. שבע שנים, הלכו! אין משה, אין הוא? למה אתם צריכים לדבר עליהם? הוא כל כך עובד. אני צריך להביא אותו לבקר אשם. זו המשפחה של החיים שלי. 10 שנים, 20, 30, 40, מי יכול להתאמן כל כך הרבה? אתה יכול להתאמן 30 שנים לבקש אנשים רחבים להיות שומר שבתים? זה מיוחד לך. אתה צריך לעשות את זה. אז, ערמיה אמר בחוצות ירושלים, ברחובותיה, לוק on the streets, find me one perfect tzaddik on the streets that preaching to the people. Because the Hasidim that were in Jerusalem were hide in their homes. They did not want to be in the same place with the wicked people. They don't want. It's a huge conflict. It's a catch-22. למה? כשאתה יכול ללכת למים לספור מישהו, אתה מתחרר. אתה מתחרר מהמים בעצמך. אתה צריך ללכת לאותו, להוציא אותו מהמים. אתה מתחרר. מישהו שמתי שולבים מגניבים לא רוצה להכניס שולבים אני רוצה להשתתף פשוט, יפה אני לא רוצה להכניס שולבים אבל אחר כך יוצא את השדה האחר והוא אומר, רגע רגע, אתה הולך להכניס שולבים אבל להוציא אותו מהשטח שהוא לא יכניס לדרום בארץ זו איתנטייה בלעדת! אז כן, זה לא מגניב להכניס שולבים אתה תשמע שזה מגניב שאתה צריך ללכת להיות עם האנשים הטובים ולשאול שהם יהיו שומרי שבת אתם תשמעו איך הם מדברים, איך הם מתייחסים, איך הם לא חושבים באלף בית של היהודי הם לא יודעים מה הם חייבים לסבל זה פחות את המחקר, בטח! האחרון שאתה רוצה זה להיות עם הם, או לאכול עם הם, ולשמוע את היודעות שלהם אבל אם אתה מקבל אחד מהם להחליט ואתה מביא אותו לישיבה זה כמו חזק את כל העולם גמרה מפורשת. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מומלוא. And today, by the way, there is a trick. You can save thousands of people without even seeing them. All you have to do is to go on the app, Rabbi Yosef Mizrahi, download it, and donate your 10% master. I'll do the job for you, don't worry. You'll just become a partner. Come to Shammai, כמה ילדים יש לי? 100, 1,000, 5,000, זה משמע כמה הוא נותן. זה הכל שלי, כן. זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, מזה, זה מזה, מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, זה מזה, אחרי שנה או שניה, וואו, יש לך אלפים אשים. מה קורה פה? זה נגמר. זה לא מגניב. זה באמת כל יום. אז זה מה שהוא מדבר על. אם היה אחד צדיק שרואה את הרעיונות והתפקד עליהם לזכרון, בזמן התחלון של הטמפול הראשון, אשם תסלם את כל עמדת ירושלים. אם זה לא מתכוון לך, מה זאת אומרת לעשות קירוב? אני אערס את המקום שלי. זהו, אין עדיף יותר מזה. מיליון אנשים נפגשו, ירושלים נפגשה, אנשים הלכו לבבלון כדי להיות סלבים. כל האגזיל בבלוניה נפגש. 20 מיליון אנשים היו מוותרים, זה יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחיד יחד יחד יחד יחד יחד יחד י נמצאנו למדים, conclusion שהפוענות אינה נעצרת שהצדיקים יושבים בביתם ושותקים. The tragedy does not stop when the righteous Jews sit home and they are silent. It will only stop by rebuking the wicked in public. Not kissing up to the wicked, rebuking the wicked. היו רבים נקראים רבי פונוביץ' הוא היה חכם לגנטי והוא היה מיוחד באשם ואהב באשם והוא היה גדול הוא לא קשור למה אנשים אגידו עליו הוא רק קשור למה אשם אגיד עליו הוא היה מלחם אז במדינת פונוביץ, כל אחד היה רליגי, בשביל הרבה קצת. 1% של האנשים היו מחללי שבת. כמה שנים זה היה? הרבי מפונוביץ בפונוביץ. 60, 70, 80 שנים. קצת מ-100 שנים. אז מה קרה? הוא הראה שיש שפה ברביר שהתפתחה בשבת. איזה עבודה זה לא כל כך טוב, אבל ברביר לפתוח על שבת זה הכי קטן, למה? כל פעם כשהוא קח את הסיזורים ככה ורצה רגע, זה חילול שבת אחר 1, 2, 3, 4, 5, 6, אלפים פעמים בשבת אף אחד מהם זו חילולות למות שהברביר הזה יקבל ‫לכל קטן של חילוד שבת, ‫אחרון, ‫חילוד שבת, ‫אתם יודעים מה זאת חילוד שבת? ‫קראו את זה. ‫לכל קטן של חילוד שבת, ‫חילוד שבת ספרי. ‫חילוד שבת. ‫המכינה עושה את זה. ‫חילוד שבת. ‫אחרון, חילוד שבת. ‫אחרון, חילוד שבת. ‫חילוד שבת. ‫20-30 קסטמנטים ביום. עשרות מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מנצחים מ� בין 100 ו-150 דולר שעה אמרתי לו, אני יש לי עבודה יותר טובה לך, אתה מפחד הוא אמר, מה? הוא אמר, אני רוצה שתבואי לעבודה לי מה רבי? איזה עבודה? הוא אמר, אני רוצה שתבואי לעבודה לי מה זאת אומרת? הוא אמר, אני יש לי סלטה של אנשים שצריך להחליט אני אביא לכם 20,000 דולר לכל אחד מהם אני אגיד לכם איפה להחזיר אותם, במה זמן הם בנים, זה בטוח, אין קמרה, אף אחד לא היה שם, כל מה שצריך לעשות זה ללכת, פאק, 20,000 דולר. רבי, אני יכול לדעת את הצחוקים שלכם. אני אגיד להם, אני לא צחוק. אני יש לי עבודה הרבה יותר טובה לך. אני לא מרדכי, אני אגיד להם, אתה הרבה פחות. מה זאת אומרת? להחזיר את השבת, עשרות פעמים, כל שבת, זה הרבה פחות מאפשר למרדק אחד או שתי אנשים. הרבה פחות, אבל התגובה היא הרבה יותר גדולה. למהלך 100 דולרים שאתה עושה ביום, אתה עושה מאה חילולי שבת ותקבל מאה חילולים בגלל זה. לכל שבת, למהלך 100 דולרים. האם זה באמת נורמל? אתה מוכן לקבל 300 פנלטים לגרום, אחד אחרי האחד שתגרם אותך, ותביא אותך לבית במהלך הבא, ותגרם אותך עוד פעם, ותביא אותך לבית במהלך הבא, עשרה פעמים בשבועים. 100 דולר! אפלכן אני אתן לך 20,000. זה גם פנלטים לגרום להיות מרדכי. אבל לא כזה טוב, זה לא לגרום. וזה לא קטע פרמיננטי לנצח של האחרון להיות מרדכי, אני גניתי אותו. ברוך השם הוא נכון כדי להגיד לבוס שאני לא עובד עדיין על שבת, לא משנה מה. אתה רוצה להגניף אותי? נגניף אותי. ומה אתה חושב שקרה? הוא לא נגניף אותי. הוא נמצא איגוד על שבת. הרבה פעמים הם מפחדים אותך. אנחנו נגניף אותך, אני צריך אותך בשבוע. תוכלו תמיד להעביר אתכם לעבירה ביום השבוע. לגויים זה עדיין יותר טוב. ביום השבוע זה יותר פשוט להעביר אתכם ביום השבוע. אמרו להם, אני לא יכול לעבירה ביום השבוע, אבל אני עבירה ביום השבוע. זה עדיין ביום השבוע. אם הם לא יכולים, ביום השבוע הם יחזורים, או כל מה שקורה, אין סביבה, ה' ישם יעביר אתכם מאיזשהו מקום. אחר כך, כל דקה בשבוע, זה כולה טסט. זה כולה טסט. והפרנסה היא אחת מהטסטים הכי חשובים בשביליה. זה קוראים לתורה, לראשם נותן לנו את המילה כל יום. כל יום. לא בקרוב, בשנה או בשנה אחת. כי הוא נותן לנו כמה, הוא נותן לך, זה כפי כל המילה. מה אתה צריך כל יום? ללכת ולקחת. לראות. לטסט אותך. זה קוראים לתורה, אנסהו. אני מטסט אותו, לראות אם אתה תלוה את התורה שלי. איך אני מטסט אותך? עם הפרנסה. אתם מקווים שאני אגיד לכם כולכם יודעה כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי להגיד לכם דבר יודע כדי כתיס פרנסה, להגיד אנחנו יודעים למה אם הוא עושה 1,000 דולר בשבוע ועכשיו הוא הלכה ל-600 דולר בשבוע הוא לא יכול לכ לעבוד על חייותו למה ה' עושה את זה לי? בגלל שאת לא חייבת בגלל שאת מדברת על השונרה את לא פולי שומר שבת אולי את חייבת על מערכת אחרות יהודים אולי את לא חייבת להיות הרבה סביבות אתה לא שומע כולכך, איך שכחה אז ה' רוצה להרחיק אותך אתה מתחיל לקרוא, אוקיי, הוא יביא לך עוד 1,000 או יותר. אבל משהו טוב נמצא מהזה. מה? אתה נחלק ל'השם', אתה התחל לבקר בפרנסה, לעשות חיים. אם אתה רואה ש'השם' נותן לך הרבה זמן, זו טראגיה. זאת אומרת שהוא נפגע אותך מהעולם הבא. הוא עכשיו מתחיל לתפס אותך על כל הטוב שעשית בעצמך עד עכשיו. הוא צריך להחליט את המוות שלך. הוא נותן לך, נותן לך, נותן לך. עכשיו, סימנטוף אמר לי לפני הספר, מישהו שהוא יודע בישראל, הוא היה בחור ישיבה, ואתם יודעים, בישיבה, אפשר רק לעשות כמה דברים לברקות, נשכחו על האצבעה, אם אתם נשכחים. ו... הוא הלכה לשאול מישהו לתת לו מוניה, והאנגלית הזאת התחילה להשקיע עליו, אתה לא מפחד על עצמך? כמה זמן אתה רוצה להחזיר עבודה של אנשים? תחזירו אותו! והם התחזירו אותו. והם החלטו, זהו, הוא לא יכול יותר להיות את הבחור הישיבה. הוא הלך מהישיבה, הוא התחלתי לעבוד, אחד דברים נעשו לאחד, והוא התחיל לדליק. מראה דרוגים, מורים ילדים עכשיו בישראל, ומנצחות. מנצחות גבוהות של דבר. זו הגבוהה הכי גדולה. למה? מפעם, בחור ישיבה, שחרר את העולם, הוא גדול שחרר את העולם. הוא נפגש את חלקו שלו לעולם כדי להגיע, והה' עובד לו על כל התורה שהתלכתי עליהן, כדי לתת לו כמה מיליון שקל. בפעמים, 10-20 שנים. ואז כשהוא מותה יש לו אף עולם הבא, יש לו אף עולם הבא, בטח. זה קריאה בסוף של פרשת וית חנן. משלם לרשה אל פניו לעבידו. לא האחר לשלם לו, אל פניו השלם לו לעבידו. ברור, ברור. זה לא יכול להיות דבק. אני קיבלתי את החכמות לביתה שלהם, כדי להחליט אותם. קיבלתי אותם ממה קיבלתי אותם. Because they have no Olam HaBa, Rashi writes, משלם לו את שכרו בעולם הזה כדי להעבידו מחיי העולם הבא. Pays him for his good deeds in this life, which is a temporary life, in order for him to destroy him from the life of eternity. If you see someone who used to be religious and left the religion and became a multi-millionaire, זה נגמר שהוא נפגש את שירותו למלחמת. זו האחת האנשי שאתה רוצה להיות נגמר עם. האחת האחת. אין אף אחד יותר נגמר שלו על הארץ. עם הלמבורגיני וה200,000 בוחרי ורולקס. ואת הסליחה הזו. וכל האחרים האחרים שהוא רואה אתם צריכים להשתתף עליהם עכשיו לציין אותם להיות רליגיים זה כמעט עבודה איימפסיבלית בגלל שהשם מנסה להשתתף עליהם זה כתוב בנגמרה שנה הוא פירש קשה מכולם מי הוא הכי קשה לציין את השם? מישהו שהיה בישיבה ולכת, הלכת את התורה השם הוא מאוד קשה לו להסביר ככה אדם אתה בא לבית שלי, היית שמתי עם התורה שלי לדבר, למשך, למשך שנה, למשך חמש שנה אתה פגש את זה ולכת לבית בזו בגלל שאתה היית מגניב לעשות איזה מילה ולעבור בטוחה אתה שולט אותי לטויוטה, ללקסיס, למרסדס, ללמוד רגע, למה? ללחוץ למייאמי? לבוץ? זה מה שאתה שולט את תורה שלי? ועכשיו אתה רוצה לברוך לבית הישיבה? איך הרבה אתה צריך לגמר את עצמך כדי להצביע לבית? מאוד פשוט, תגידו, מישהו שעובד בגללכם, אתם נותנים להם הכל, גדול עבודה, גדול חשב, הוא גדול במקום, ואחר כך יפה בגללכם ולך, או מישהו אחר שלא יפה בגללכם, והם קבלו אחד לציבור את המקום אחר כך אחר כך, אתם יודעים מה? אוקיי, תגידו, אבל מישהו שיפה בגללכם, אתה יכול לראות אתו בכלל? איך אתה רוצה לעבוד בי? אתה לא מפחד על עצמך? אתה מפחד על עצמי, מפחד על עצמי זאת אומרת שאתה נפגש את התורה שלי זה קשה יותר מפחד על עצמי זה נכתב בגמרא הלוואי ואותי עזבו ותורתי שמרו אם אני צריך להחליט בין נפגש אותי אשם אומר או נפגש את התורה שלי נפגש אותי אבל לא נפגש את התורה שלי שאתה תרחב אותי זה דבר אחד, שאתה תרחב את התורה, זה לא סביבה. מה זה המצוות של זה? שמעור שבאה מחזירם למותיו. הליטה, הליטה הספירית של התורה, תמיד תרחב אותך לצד הראשון. אני יכול לדעת שבועי, 17 שנים, הלכה לישיבה בישראל 4 שנים. הוא התעורר בצורך הישראלי, ארסים. אתם יודעים מה זאת ארסים? אני לא חושב שיש שנה לזה באנגלית. אם מישהו יכול לדעת את השפעה, תן לי לדעת. גנגסטר. לא, לא גנגסטר. ארסים. הם חיים קטנים בשבילית ישראל. ילדים, מנסים ללחוץ. מדבר בשפה שחותית, צגים, אולי צגים. אבא שלו הבריא אותו פה לאמריקה. הוא אמר לו, זה היה מפחד לשים אותך אליו. תראו אתכם, אתם הייתם יקרים יפה, אמריקאים, ילדים רליגיים. אתם לא ידעתם על דברים נגטיים. אתם עובדים, אתם עובדים. אתה הולך אליו, אתה מנסה ללמוד מה אנשים ברחובים מנסים ללמוד משחק בלחוץ, דברים שהם עושים בישראל בני יהודה ברחוב, ללמוד משחק ברחוב, דברים שהילד הזה מנסה ללמוד אליו, אשם ירחם ברוננבאק, הילד הזה עוד היום הוא מאוד חכם, הוא ג'יניאס הוא לא יכול ללמוד בישיבות אמריקאית, כי הם לא באותו מעט הוא יכול ללמוד בישראל, כי ישיבה היא מאוד גדולה, אבל אז האטמוספירה סביבה. זה דילמה מאוד גדולה. בגלל שאתה מקבל את הטוב ואת הטובה. פה, אם אתה קבל אותו פה, הוא לא יישב בטובה ברחובות, אבל הלבל של הלמוד הוא מאוד מדיוקר. שם, הלמוד הוא במהלך הכי גדול. זה בלעדון, אבל כשאתה מקווה את השיעור, אתה לוחץ בצורך, אתה לוחץ ברחובים, אשם ירחם. פעולה לבלעדון. מה תעשה? זה דילמה מאוד גדולה, זה לא שאלה איפה. אבא החלטה שהוא רוצה שהביתה תהיה עם מנטלטים טובים, מניארים טובים, מידות טובים, יותר אימפריקטיים של התורה. הוא הבאה אותו לביתה, אז הוא יביא אותו לישיבה, זאת אומרת, הילד מגניב שם, אחד, שתיים, הוא אמר לאבא שלו, אני מנסה את זה, אני מנסה את הזמן שלי. האבא קראה את ראש הישיבה, הוא אמר, לא יש לך מישהו קטן ללמוד עם זה? זה ילד מגניב, הוא צריך מישהו קטן. הרבי שם אמר לאבא, אני סליחה, מכל הילדים שיש לי שם, אף אחד לא בגללו. אולי תעשו לו רבי ללמוד עם זה. אבא אמר, תשמע, אני לא דונלד טראמפ, אתה יכול לדבר עם רבי פולטיים. מה עושה אבא בסוף? הוא מייחס אותו לישיבה של גדולים. הוא צעיר. הוא הולך לישיבה, שכל אחד שם הוא 30, 25, 28. הוא מייחס אותו ללמוד עם הכי טובים בישיבה, עם אנשים, עם ילדים כבר. ולילה של ה' הוא במיוחד של הילד הזה מאז ולאחר. זו פרסה אחרת. איך הוא מפגש. איך הוא ממשיך את התקופה שלו. 100% דווקא מוכן על כוח התורה לדברים של הגמרא. אור שבא מחזירו למותיו. היחידה היחידה היא, בישראל יש גם תורה כזאת. אבל כשהשיעור סוף הוא יוצא ויוצא ברחוב לשעה או שתיים, יקבל בוס, לראות מה קורה, אנשים עם שכחות, אתם יודעים. עכשיו, כשהוא יש, הוא לא יש את זה ברחוב. הוא לא יודע מה לעשות ברחוב, זה מקום רליגי. אז זה ישיבה, הביתה, ישיבה, הביתה, ישיבה, הביתה, והוא נכנס לרחוב הנכון. זה כוח התורה. לא יש מצב שתהיה אנשים יותר טובים ותחליט את עצמכם, את הטקסטים של פרסונליטה, מנגנון לפוזיטיבי, בכל מקום, בשביל התורה. לא מקום. לא קורסים, לא סמינרים, לא פסיכולוגים, לא כל מיני דברים שהם יגידים לך. אף אחד מהם לא יעבור לכם. במהלך, אתם יכולים להתרחק קצת, לבחור אחת או שתיים, ותראו שהאנגלית לא עובדה בכלל. אחד החליט שהאנגלית יש לו רעיון. מלא רעיון ורעיון. אז הוא אמר, אני אקבל קורס על איך להגיע לרעיון. מה זה הקורס? אתה בא כל יום, לפני שעה וחצי, לפני שהתחלת לעבודה, יש להם סקסים בוקסים, אתם יודעים מה זה בוקסים? אז המדהים שם אומרים, אתם מספרים? בואו! כולם, בום, קרסים, קרסים, בום, בום, קרסים, קרסים, קרסים ככה אחת שעה, קיבלו את כל האנרגיה שלהם, אה? עד שהם יכולים להסתתף. אז יש להם קפה טובה, קפה טובה, ומים קטנים. ברוך השם, סחרו את הסחר ולך לעבודה. מה אתם חושבים? ‫אמרתי לו, אה... ‫כל האנגר שלי נפגע. ‫לפני היום, אני נפגע. ‫קושר או לא קושר? ‫לחצי שעה הוא נראה מאוד קל, לא? ‫לאחר שהוא קריח כמו סליחה. ‫הוא נראה קל עכשיו. ‫נותן עד שהוא יוצא הביתה, ‫מה יקרה לצבא שלו? נותן. אתה רוצה לראות לאנשים מה אשם קורא? מה קורא התורה? אחרי הפעולות, נמשכים הלב אבות. אחרי הפעולות שהאנשה עושה, תלוי את הארץ, לא אחר כך. אנשים חושבים, מה שיש לי בארץ, יעבור לי לעשות את זה או את זה. מה שאני אוהב, אני לא רוצה לעשות. מה שאני אוהב, אני רוצה לעשות. זה לא כזאת. אתה צריך להבין מה זה נכון לעשות, אם אתה אוהב או לא, זה לא רלוונטי. אוהב את זה, אתה אוהב את זה. זה צריך להיות עשוי, זה מה שאני עושה. היי, אבל אתה נשאר. הראשונה שאני נשאר. כמה נשארים? 100% נשארים. אני אוהב מה שאני עושה עכשיו. השנייה, 95% נשארים. גרנטי. זה לא יהיה 100% נשארים השנייה. שלושה פעמים, 90. שלושה פעמים, 80. אחרי 20 פעמים, אין ספרים. תמשכו, תלמדו להתמודד עם אהבה. אז אם אתם תגידו, מה קרה? זאת התפקידה. אז הרב רוצה יותר מהזה, כמו דרוג. עכשיו אתם רוצים יותר קריאות, יותר רעש. אתה צריך לעשות דרך אחרת, אתה תלמד להשתתף, אתה תחזיר את עצמך, אתה לא שריח, אתה לא שריח על אף שום דבר על הטאבול, אתה לא מנסה להצליח על אף אחד, אתה נפגש, אתה מנסה ללכת לגבה אחרת, ללא לשריח על אף אחד, תעשה את זה שבוע או שבוע, תראה איך תהיה התחילת המנטלית שלך. יש לי רגע יותר פעולה להשתתף על הלנגר, פשוט מבטיח את החלטה שלך. את המחשב שלכם בשם, תלמדו חובת הלבבות, באמת? 80% של התנועה שלכם תנועה כאן, כאן, למה? הדברים שהם נפגעו אתכם עכשיו נראה כמו צחוק ארוך לא יכול להבין, אני הלכתי מבוגר על זה ועכשיו אתם ידעים שזה כל מה שהשם מטפל אתכם זה מאוד פשוט, אני אתן לכם פרובול פשוט אתם לוקחים ברחוב, אתם נפגעים מאוד שהאנשים נפגעו אתכם אתם לא אוהבים את זה, אפילו איזה דבר חזק בגלגל, אתם אוהבים את זה אתם עובדים ברחוב ואתם חושבים על משהו מיוחד בום! בגלגל שלכם! משה! פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח שמור יוצא מהערכים שלכם ומהנסטרולים שלכם אתם מתחילים להחליט 180 דגרים ולהחליט את מי שאתה רואה אתכם נחליטים ומי שאתה רואה? החברה הכי טובה שיש לך בשביל החיים, שהיא חליטה לך מי יודע כמה פעמים חברה הכי טובה, אתה מגניב, אתה אוהב אותה מה קרה? תראה נחליט ככה בפעמים קטן, השחרר והשחרר והנגה התחילה לשחרר ולשחרר ולרחוץ גדולה, חגים, שיחים, שחררות של שחרר מה קרה? אתם פשוט חשבים מי שחרר אתכם השחרר הוא עכשיו מה ששחרר אתכם מה ששחרר אתכם הוא מי ששחרר אתכם כי אם הסמאק זה הבעיה זה לא רלוונטי מי סמאק אותך, אוהב או אהב זה כבר הבעיה אם אוהב אכפת אותך או אהב אכפת אותך בסופו של דרך אתה פגשת זמן, אתה רוצה את הזמן לבית אבל עכשיו כשאתה חשב שזה חבר טוב שלך והוא יפגש לך על הרגלית, האנגר נפגש בקצב, למה? כי זה חבר שלי, אני אוהב אותו אז כשאתה רק חשב שכל הבסיסים שלך בעצמך יוצאים מהאחד שאהב אותך ביותר, שזה אתה אבא שלך במלכה, אשם, אתה שמח או שאתה מגניב? אם אתה חושב שזו קווינסידנציה, זו רנדום, זו נטריה, זה גוי עשה את זה לי, זה יהודי עשה את זה לי, הפוליסטים, למה זה קרה, למה זה קרה, הבנק, מגניב בנק, מגניב טלר, מגניב גיא, זה חלום של הרבי, זה תמיד חלום של מישהו, אתה לא תחזור לספרים, ללא משהו, זה כל מה שקורה מגניבה וחלומה של אדם, אבל אם אתה יכול לדעת שכל ה'סמאק' הוא של ה'השם' שאוהב אותך כל כך הרבה, מה להתארגן על זה? זה אתגר, זו קרדיטה. אז בואו נחזור, רבותיי. רב קהנמן, רבי פומפונוביץ' הוא לא יכול להראות מישהו שחרר שבת, הוא לא יכול להראות את זה זה לא כמו אנחנו, אנחנו עובדים פה בשבת בברוקלין, במרחק הארץ הרבה יהודים מגיעים לכאבות שלהם ישראלים, בוחריאנים, קפקאזים, אשכנזים מישהו שחרר? מישהו מתחיל לקרוא? מישהו שיעור על הטלפון אין נפש? מה קרה? אתם יכולים לראות, יהודים הולכים ככה, מחללי שבת, ככה, וואו, מגיעים את העולם, בישראל בכלל, אתם רואים, בגין, ברחוב בירושלים, מהקהל, כשאני הולך לסמינרים שם, הקהל נחתך לרמאדה, נחתך לגשר המטרים, ואתם רואים ברחוב, אתם רואים, אני רואה, בעצם, בעצם, הקהל שהם נותנים לי, הוא נחתך לברחוב, אני מנסה, כשאני הולך לבית, אני לא יש לי כל כך הרבה זמן כדי להיות בבית, בגלל שזה לוקחה כל יום, אבל בפעמים כשאני הולך לבית, אני לוקח את הטרס לבית, ואני רואה תשעים מטרות, זה פשוט מגיע לבית שלי, אבל זה לא כולכל מסוים. זה לא כולכל מסוים, בגלל שהאנגלית שהייתה באמת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק אני אומר לך, לא! אם מישהו מדבר על ידי שלך, עוד פעם, ואחרון יצא, ואחרון יצא, ואתה צריך להראות את זה. אתה מגניב, אתה קרח, אתה בקר, אתה קרח, בבקשה, תפסק! זה 5, 10, 20, הוא בא ומדבר על ידי שלך, בפנים שלך, והוא נפגע אותך. זה ייקח לך שבועות להתקבל מזה. אבל פה יש אלפים, אלפים במינוטה, אלפים במהלך, אלפים. מגיעים ליד של השם. הוא נותן להם אוסיגן, הם נותנים להם. הוא נותן להם אלפים, הם קחים אלפים, הם מגיעים בשבת. כל מה שקורה זה מגניב. זה רק כדי להראות לכם איך קטן אנחנו. וזה לא מגיע לדלת. לפעמים אנשים שואלים לי האם אני מוכן ללכת לאכול עם חברתי, הוא רע, הוא מחלל שבת. אני לא יודע אם לרחוץ או לקרוא כשאני מקבל שאלה כזאת. למה צריך לשאול איזושהי שאלה כזאת? אם האנחה הייתה נכנעה, הוא יכול להאכול ולהאכול עם מחלל שבת שהיא מגניבה את השם כל דקות של הליותו? כאילו שום דבר לא טועה? היי, אחי, מה קורה? אז מה ההתגובה? אם אתם עושים את זה בגלל קירוב, כדי להביא אותו קרוב לרליגיה, זה נכון. אם רק כדי להשחק, זה לא נכון. כל הספרים מלמדים להשתתף מאחורי הסוציאליזציה פרסונלית עם השחקים. לרחוץ להשחק אותם, כן. תביאו להם CD, USB, קטעים, תביאו להם לסמינרים, נכון. לשים להם לינקים לדברות טובות, זו אבליגציה. לשים ולאכול חומוס עם הם ברסטורן, זה לא אפשר. סור לאכול עם הרשעים. אתם אוכלים עם הם מפעם, אתהם... איכותם מפלגים לך. זה למה קוראים לתלמידי חכמים שהם לא אפשרים לאכול עם אנשים רגילים. זה מגניב לתורה. ראיתם אף פעם אבו וגדיה או אבו קניאפסקי ישבים ברסטורן בפנים של יהודים אחרים ואוכלים? תביאו לי החומוס תביאו לי הטלפון היי, שתי קבבה, בבקשה ראיתם אף פעם רבי סיריאלי בעולם? יושבים בקבוצה ואוכלים? אתה תמיד רואה בישראל, כשיש גדולה גדולה, ככה, הטלפונים של הרבים הם פחות הם לא אוכלים שום דבר אולי קצת ארוחה, הם לוקחו את הארוחה, אוכלים קצת ארוחה וזהו, למצווה אף משהו, אין אוכל, אין דברים, קבב, אין שיש קבב, אין סטייקס, אין זה, אין זה. הם לא משתמשים כל הלילה. אני לא מדבר על קבוצות פשוטות, אני מדבר על הקבוצות הגדולות, הם לא משתמשים. אפילו אם הקשרות היא סטריקטיבית גדולה, אין שאלה על הקשרות, הם לא יאכלו בפנים של אנשים. הגמרא מדבר על מישהו שאתה אוכל במרקט, הוא נכון לדוג. נחשב שמישהו עובד ברחוב עם פלאפל, עובד במחנה יהודה, בישראל. הוא עובד בכלל ברחוב שלו, כאילו הזה, פיקו, בכלל, עובד, כמו דוג, הוא אוכל ברחוב. תראו, כשאנחנו נשמע את זה, אחד מהם מגיעים ואומרים, וואו, אני לא חשבתי על זה. אבל אחד מהם אומרים, מה? לאכול בשעה, פלאפל? מה הבדל? אתה מגניב, רבי. אני לא מגניב, אתה מגניב. אני רק אומר לך מה התורה אומרה. ילד של ה' יאכול בשעה, פלאפל? ילד של אנשים, הוא יכול ללכת לגבי העולם, אף אחד לא יכול להכניס. לא, אוקיי. ילד פחות גאה. ברחובה, ברחובה במסגרת אתה אוכל, אוקיי, זה כמו אוכל לבית. אבל ברחובה, לפעמים יש רחובות, את יודעת, במסגרת יש כמו קאונטר, יש רחובות, ואנשים באים, ורוצים לראות מנהל המסגרת, אז הם באמת לוקחים אתכם, מיד ליד, מהגלעה, כמו המנקים בספאפארי, בספאפארי. ‫בגלגל. ‫טוב, אז הרבי מפונוביץ' ‫לא יכול להסתכל ‫שמישהו יחלל שבת. ‫אז הוא שמע שיש ברבר, ‫הוא מפתח שבת הברבר. ‫אז כל שבת, בשבוע ולילה, ‫בדרך לשול, ‫הוא מפתח שבת הברבר ‫והוא אומר לראש, ‫שבת שלום, גוד שבס. הרבי של המדינה בא לברבירה להגיד לברבירה שבת שלום. אחת השבועה, שבעה אחת, זה לא עומד. הברבירה ממשיכה לתקן רגל בשבת, בשבוע. אנשים הכניסו כל שבוע עבודה, הם רוצים לתקן רגל. הם לא שומרים בשבת, הם בפונוביץ'. הרבי ראה שזה אבי הזה לא מתייחס, הוא החליט ללכת לו לדבר. אחת הלילה, הרבי לא נפגש לשול. הם רוצים להתחיל מנחה, ערב שביס. הלכה, אולי קרה משהו. הלכה, הלכה, שני דקות לפני השחרר. מה קורה? אחד הילד הלכה לבית הרבי, הוא עדיין בבית. הוא הלך הרבה זמן לפני, אמרו את אבא שלו. הוא הלך לבית לשול, הרבי נפגש. טוב, להתחיל מנחה. איפה היה הרבי? הוא בא ללכת ללכת ללכת לדבר הזה, הלכת ללכת לדבר הזה, הוא הלכה לברבירה וסטה על הרגל. כשאנשים באים, כשהם נפגשו את הרגל של הברבירה, הם ראו את רבי השלישי. בגדול, אנשים נותנים הרבה מבקש לרבי השלישי. בדרך כלל, הם נפגשו את הרגל ונפגשו. אז רבי השלישי ראה, עכשיו אחד מהקסטמנטים נגמר להשתתף, להשתתף את הרגל של הרבי השלישי. הם מפחדים על הרבי השלישי, אבל הם לא מפחדים על ה' אז הברבר אבקה לרבי, רבי, למה תחלת לענות עלי? תשכחו אותי, אני צריך פרנסה, אתה לא תהיה איתן פרנסה בשבת. אני אקבל שבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים ושבועים הייתה להגיע לסטור של יהודים שהפך בשבת, כי היו רק קצת. אני חושב שהיום היה צריך לבנות בסטורים שלהם. בצאר זה היה אחד או שתיים או חמש, או איזה, בכל המדינה. הוא מפורסם להחליט ככה. למה? איך אני יכול לדבר עכשיו על השול, לדבר, שעה, אתה יכול, לך דודי, וכל זה, ידעים שהיהודים קטנים רגלים לאחרים יהודים, שעות אחרים מהשול. אז קודם כול, לפני שהרבים נפגשו, הוא אמר להם, רבי, אם תמשיכו להתעורר אותי כמו אני, אני אקבל לבית הביתה. אני אחרג את רליגיה שלי לבית הביתה, שאתה צריך להחליט אותי. הרבים אמרו לו, אל תתעורר, אני אעביר לך את ההתפתחה שלך. תביאו לראש ותשאלו כמה הוא רוצה, אבל אני לא אחרג את המסגרת. זה מה שהוא אמר לו. בסוף, ברוך השם, הרבי לא היה עם החלטה, הוא היה צריך להחליט את המדינה. אתם יודעים, הרבי מסתמר, אני מדבר לכם על ההיסטוריה, הוא באמת אמר את זה לרב אמרם בלוי, רב אמרם בלוי היה מאוד מגניב, הוא היה צריך ללכת למלחמת הסוקר בירושלים, לנסוע כאן ולרחוץ, שבת, שבת. הם היו צריכים להכניעו, החילונים. הועדה ביתר, ביתר ג'רוסלם. תלך מזה, אתה מגניב את זה. בום, בום, תחזור דברים עליו. אחר כך הוא צריך ללכת לספירה. רבי מסתמר בא לבוא לו, הוא היה צדיק גדול מאוד. הוא אמר לו, רבי אמרם, אם יותר אנשים יצטרפו לדמוסטרט, אולי אתה יכול לעשות משהו, אבל אתה בלתי, הוא לא יכול, יש לו 10,000 מחללי שבת, מה אתה יכול לעשות בעצמך? זה מה שהוא אמר לרבי מיסטטמר, אם אנשים יצטרפו אלי, יש לי הזכויה, אבל אני בלתי. אף אחד לא רוצה להגיע ולשריף שבת בסקר. אז הרבי מיסטטמר אמר לו, ברוך השם, אתה לא נפגש בפעמים רליגיים. לעשות פרובוקציה. למה אתם מקבלים את ה'סקולרדנויד', רבי? למה אתם כל כך פנאטיקיים? כולם עם זה, זה לא הדרך. זה כמו שהאורתודקים המודרניים ידברים. אנחנו לא נחשבים את זה, אנחנו לא סופורטים את הדבר הזה. אנחנו מאוד סליחים. אמרתי אשר, אם משה רבנו היה חי היום, אתם יודעים איזה סינגאג באמריקה יתן לו לדבר? אף אחד לא יתן לו להתכוון לדור. חשבו על הדבר. אפילו לבחור במיניאנס, הכי הרבה מקומות אמרו לו לא להתכוון לדאבינדר. הם שמעו שהוא נתן לפנחס לסטאב זימרי. הוא רבי איראני מפחד, מפחד, מפחד. אנחנו לא רוצים שייטול עזיר, סליחה, מר משה בן אמרם, אתה מאוד מגניב, אתה, אני לא יודע, אני לא רוצה להגיד שאלות, זה מגניב להגיד מה שהם יגידו לו, הוא לא יכול, הכי הרבה אנשים שואלו לו, בבקשה, אל תביאו לדאביניר, אתם פרובלמטיקיים, לדבר, ‫המשרדים המסכים ‫המודרניים יתן למישהו ‫כמו משה לדבר? ‫קראו ספר דברים, ‫תראו מה משה אומר. ‫מוט יומאט, ‫אתם תפוסו את השיטה שלכם, ‫שם עליכם, ‫שימון האמורים, ‫אתם רבים, אתם חטאים. ‫מי יתן לו להגיע? ‫הלפטים יגיעו עם סיניים. ‫אם אתם לא יחזרו לו, ‫אנחנו לא נגיעו ‫ולהתמודד בקבוצה שלו. אנחנו לא נכנעים, ואם השול עדיין יכול ללכת עם הטלפון, הם יקבלו את הטלפון ויגידו שיש בו פרעה. הלכתיים צריכים לקבל מה שהם רוצים. לא יש להם חלטה בשפה או חלטה בפרעה. יש רק חלטה להם, אבל לא חלטה לרעי דיס. ככה הם הם, הלכתיים. תסתכל על ישראל, תסתכל על אמריקה. מי עושה כל הדמוניסטיות? ראיתם עוד פעם דמוניסטיות של ריידים? כל מהם עושים דמוניסטיה של יחידים, סוציאליסטים, ליברלים, גאים, חמאס, פרו חמאס, כל יחידים. ראיתם עוד פעם ריידים עושים ריאטים, דמוניסטיים? אף משהו. ראיתם עוד פעם יחיד שבא לדבר? וריידים קראו לפוליטה ואומרו להם שאני אשתן בולטה? אי פעם! מי יכול לעשות כל הבלאגן בעולם? מי יכול לעשות כל הדמוסטרטים בתל אביב? רק הלפטים! אתה לא יכול להביא 10 ריידיס לדבר ולרחוץ על השם! אי אפשר! למה? בגלל שסטאנט פרומות את זה! נותן להם כל מה שהם רוצים! מONEY FROM EUROPE! MONEY FROM UNITED STATES! BDS AND CZECHS! כל כך הרבה דונורים. כאן קמאלה החליטה להיות פרזידנט. בשעה אחת, 82 מיליון דולר. אני מקבלתי 82 סנטים בשעה אחת, והיא מקבלתי 82 מיליון. היום מישהו אמר לי שהיא מקבלת עוד 50 מיליון דולר מזו של אחת מהמיליונאים. בזוס? בזוס. אוניר של אמזון. אמא שלו קבלה 50 מיליון דולר לכם. אה? אקס וייף. אקס וייף? אה, או, אקס וייף. נו, נו, אקס וייף. האחרונה של השבוע, אנחנו נבין את זה, אבל לפני שאני אגיד את זה, אני רק רוצה להכניס מה שהרבי מיסתמר אמר לו. הוא אראה לו, הוא אראה לו שיש לו אמרם בלוי, את השפעות של הספורנו, אחד מההקטעים הטובים של התורה. והוא אומר שהספור נושא בקנות קינתי בתוכם שעשה נקמתי לעיני כולם. למה אני אוהב פנחס? בגלל שהוא היה זלס והוא קיבל רוויץ לבין כל היהודים האחרים. למה? כי כשהם ראו מה הוא עשה והם לא התקפו אותו לא פרוטסטו, לא קריאתו שם עלכם אתם פנאטיקים, אתם מגניבים, בואו מזאתי, למה אתם פשוטים את היהודים? הם יתקבלו התאמה שלא להתאמין על זמרי הוא התאמין על כל שלהם אבל אם הם יתקבלו את פינחס הם יפגשו אתכם לכם מה שגר את אשם אינגר? העקב שהנציאל של ישראל לא נגמר את פינחס בגלל שהם נגמרים זה מה שמשחק אותם אם הם נגמרו את פינחס זה יהיה איחוד שלהם, למה? בגלל שמישהו מביא את הגויה ועושה עקב של חילול אשם ואתם לא נגמרו את זה ואתם לא מבינים כשאחד מגיע ועושה מה שה' רצה לו לעשות, כמו שאתם יכולים לראות, אתם מגיעים ומנצחים אותו, אתם מנצחים את הפוליסים שהם מנצחים את המורח. אתם לא מנצחים את המורח את עצמכם, אתם לא מנסים להחליט את המורח. אחרי שהפוליסים מגיעים ומנסים לעשות את הדבר הנכון, אתם מנצחים אותו, ומנצחים את הפוליסים, כמו שאותו הלפטי אותו אומר. כשאחד מנצח את הביתה שלו, 9-1-1, מה היה עם האמרגנציה שלכם? מה יקרה לכם כל הזמן כדי להגיע? שחררו את הפוליס. אלה הם הלפטים. בישראל זה גם דבר. שחררו את הטרוריסטים, הם יותר רכבים. חיילים, שם עלכם. אתם לא נכנעים לדברים האלה. צריך להטעים אותם נכנעים, לתת להם צ'ריס. אורנג'וס, קרקע. אבות ישראלית עם בייגל. הם אוהבים זאתר, קחו להם זאתר. אליפוייל. אין שחרר. אין צחוק, זה מה שהם מדברים, זה מה שהם מדברים, הארטוני-ג'נרל, המחשבים. ואז כשהעראבים יצאו לסלוטר אותם, איפה היא ארמית? אם הייתי מלחמתי, הייתי יכול להסתכל ולתת לילה. ולתת לילה אחרי שהעבירה הייתה עבירה אחמד וחברים שלו. הייתי לא יכול להתחיל להשיג אותם. למה? בגלל שאני יודע שהם רוצים להשיג אותי. הם הלפטים, הם אמיתיים שלי. הם הביאו כל הבסיסים לישראל, ועכשיו הם קרקעים. הם קרקעים עכשיו. כל הבסיסים היו, ואני אומר לכם את זה עד 20 שנים, כשלא אחד ראה את זה קורה. אני אמרתי, אתם רואים את זה, שהאמיתיים הכי גדולים שיש לנו בעולם הם הלפטים. יהודים באמריקה ובישראל, אתם יכולים ללכת ללכתות שאני נותנת, ‫עד 20 שנים. ‫אנשים אמרו לי, מה? ‫זה דבר גדול, זה הלאה. ‫אתם לא רואים איפה זה הולך. ‫זה לא מבחינתי. ‫הזוהר והגמרא מדברו על זה. ‫הם קוראים למותנו. זו איזו דעת שלהם גם! אתם ראיתם מה שהערבים עשו לכל הלפטים? כמעט כל 1,200 אנשים שהם מגעלים הם כולם הלפטים אקסטרמיים. הם מורידו 1,000 ברני סונדרס. אחד מבחין אחת אחת, זה רגעות פוליטיות. מכל 11 יהודים שהם מורידים, 10 היו הלפטים אקסטרמיים. צ'אק, שומר, ברני סונדרס, זהו היהודים. ‫אחת מה-11 לא הייתה לפטי. ‫הוא פרסמת סרטון על הטלווי, ‫הם פרסמתו על החברה. ‫הם הלכו לרעיון. ‫האנשים שהם עשו ‫הערבים ביותר, ‫הם היו האנשים הראשונים, ‫הם נפגעו ונפגעו ונפגעו. ‫אתם חושבים שהם יודעים ‫אם אתם עשו להם? ‫זה לא נורמל. ‫הם לא יודעים את המנטלית שלהם. האחרון, רבותיי, ונחזור בשנתיים דקות. זה כתוב בספר, שאחרי שפינחס עשה מה שהוא עשה, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך נגד השם, ולכך אשם ראות, in the book in heaven, נגד what Pinchas did will count הש for him and his children until the end of days as a huge act of charity. Charity? Charity is when you write a check, when you bring a bag of cash. You killed a trader. You prevented Chilul HaShem. Fine! But how is it a charity? צדקה מה שבא לדעתי כשאתה אמר הצדקה יש צדקה שכל יהודי צריך לתת רי, צ'פור, כל אחד צריך לתת, מה זה? מחצית השקל חצי שקל, שקל זה שקל, יש שקל חצי שקל פור, רי, כל אחד יכול לתת אם אתה מגיע, לא תתן יותר, אם אתה פחות, לא תתן פחות. חצי שקל לכולם. זה כמו שהם עשו להגיד כמה אנשים היו בגלל קויינטים. מה זה... מה זה המצב של חצי שקל? קבלו שקל. זה גם לא משהו. חצי דולר. רק קבלו דולר וזהו. למה צריך להגיד חצי? מחצית, יש כאן סקר גדול, כל מה שהשם עושה יש סקר גדול בזה, אין שום דבר רעיון. איך מספרים מחצית? שמם, חת, צדיק, יהוד, תף. התחתית, התחתית של מחצית היא צדיק. צדיק, צדקה. צדיק בא מהצדקה. עקב חברה. מהם השפעים שהם נחשפים לצדיק? חטא ויהוד. יש להם חטא, נכון? אחרי החטא מה קורה? צדיק. אחרי הצדיק קורה יהוד. אז מהצדיק יש חטא. מהצדיק יש יהוד. חטא ויהוד, מה זה? חי, חיים. הגמרא קורא, צדקה תציל ממוות. אפילו אם יש דקרי שיישב ונפגש שמישהו צריך למות בצדקה ספציפית והוא נפגש הרבה צדקה שהיא נפגשה, זה נפגש דקרי שיישב. הוא לא נפגש אתכם בתלמידה. אחרי התלמידה, אחרי הוורדיקה, אחרי סיגניציה הקבוצה, אחרי שהתפקידה יש כבר דקה, אחרי שנית, נפגשתם הרבה, והשם קורא לאנג'ל של המות ומצליח את הוורדיק. זאת הדבר היחיד שיכול לעשות את זה, זה צדקה. אף משהו לא יכול להגיד על זה, אף סקרפיסים, אף משהו. צדקה תציל ממוות, אבל זה מאוד מעניין. במידה של הדבר, מחצית, זה צדיק. אם אתה קרוב לצדקה, אתה חי. אם אתה רחוק מצדקה, מם ותעף, מת. מות. The more charity you give, the more chance to live. The less you give, the more chance to die. Why HaKarosh Baruch Hu say, Pinchas, it's count like giving tzedaka. Like giving him a hachazit hashekel. Why? Pinchas ben Elazar HaKohen eshiv et chamati. Chamati, chet, mem, taf, yud. חי מת, חמתי, חת, מם, תף, יוד. חת, זה במהלך, ויוד, זה בסוף. עכשיו, חת ויוד, זה לא חי. מה שקורה במידה של העולם? מם, תף, מת, מת. פעם, פינחס קנסל את החמתי. זה מיוחד כמו צדקה, מחצית. עכשיו החי קרוב. הוא בראו את החטא שהיה רחוק מהיהודים ושכחו אותם. יש פה הרבה סקרות. אתם יודעים, היה רב נקודה, ינאי. אתם יודעים מה זה היה עם או לא? ינאי, וזה ינאי, לפני שהוא מותה, הוא הכרח את אבא שלו הוא אמר לאבא שלו, לפני שאני חי, אני רוצה להכרח אתכם להכרח אתכם מה? אני רוצה להכרח אתכם ממלכה, תקשיבו, יש קהילה חשובה בג'ודיזם מאוד מוכנת. אתם תשמעו על זה הרבה פעמים בעצמכם. מה זה? עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. זמנים שעובדים כזמרי, זמנים זמורים, ושואלים ה' להתגביר להם כפנחס, הצדיק. הרבה מפחדים שם. על זה, הגמרא אומר, היה רב ינאי, הוא אמר לאשיו, לא תהיה מפחד מהיהודים האחרונות, אלה המדענים הפנאטיים, התלמידים של התורה, רבים, האנושים האנושיים. אתם לא צריכים להסתכל עליהם. אתם מבינים מה שאתם רואים. הם מאוד רליגיוניים, ברוך השם, אל תקווי עליהם מהסקולרים, אלה שלא נכנעים בכלל, זה ברור, אתם יכולים לראות שהם ככה הם גם אל תקווי עליהם, אתם לא מתאמנים עליהם אתם לא תבואו אף פעם מהאנשים כאלה, כי אתם לא הייתם מתאמנים בכלל להתחיל עם זה אני רוצה שתתעסקו להיות מיוחדת מאוד מהארץ, מהצבועים, מההיפוקריטים, שהם מנסים להיות כמו האשר, מבחינתו. הם היו עם אידאולוגיה מורכבת. האוניברסיטה מורכבת אותם. הם פרו כל מה שה' אוהב. הם היו למודי, עם מחשימות, לראות את מגע שלו, כמדי. הם היו לראות סנטה, המכתיע הרבים הכי גדול שמנצח אנשים ללכת נגד השם בבוקר שלו. אלה האנשים שהם צריכים להיות הכי בטוחים. שמעשיהם כמעשי זמרי ומבקשים סחר כפנחס. מה היה שם של הרב? הרב החשמונאים. שם שלו היה אלכסנדר ינאי. ומה הייתה אמא שלו? שלומית אלכסנדרה זאת איזו אהבה שלו עד היום, עד 2,000 שנים, אנחנו משתמשים בזה. תשכחו מהחטאים שהם משתמשים כזמרי, ושואלו רצויות כפינכס. למה אמא שלו הייתה אלכסנדרה והאמא שלו הייתה אלכסנדרה? זו אמא גרקית. היה יהודי שיכול להגיד את עצמו עם אמא לא יהודית? איך קוראים לך? טום איך קוראים לך? מתאו מתאו? מתאו קוין נורמן לוי איך קוראים לך? פיטר... איזה דבר... ג'ון יהודים רוצים שהילדות שלהם להשתתף בקבוצה של הלכת אבל אם יהודים היו אייסולטים מהמלכות כמו שהתורה מזכירה אנחנו לא יודעים להגיד להם שם יהודי. בחסידים לא יש לך ג'וש, מאטיו, לוק, ג'ון. יש אף אחד כזה חסיד שקורא את עצמך ג'ון? למה? הוא לא יש לך אף אחד לנצח. סליחה, אז מה שם שלך יוילי? מה שם שלך מנדל? מה שם שלך נחמן? זהו. סליחה, איך אתה מספר את זה? נחמן. נאמן? לא, לא, נחמן. אם זה סאטמר בכלל, זה יהיה 15 דקות לכתוב את הנמה שלו. למה? אני לא כאן... למצוא עבודה בעיניים שלכם ולהיות כמו אתם. אני לא כאן ללכת כמו אתם. אני לא כאן לדבר עם ילדים שלי בשם שלכם ואני לא כאן לשיץ במסגרת ולאכול אתכם ולשיץ לחיים. זה בדרך כלל מה שאני מעניין. הדבר שלי הוא לא להתראות אתכם אף פעם בעצמי. חייבתי להתראות אתכם אף פעם במילים. אני לא מעניין להתקשר אליכם. אבל אתם יכולים לראות, איזה חסידים הלכו לעבודה. הם הלכו ללמוד עד מסגרת זמן, ואז הם הלכו לעבודה ולעבודה אחרות. הם כבר שונים. אתם רואים, הם יודעים שיש להם דברים שונים. הם כבר נמצאו עצמים אמריקאים על קארד של עבודה. הם נגמרו רגליהם. איזה שלהם כבר שומעים שירים בלוא. למה? הם כבר מנסים כדי להראות שההחלטה בין אני ואתך לא כל כך גדולה. אל תתעסקי בי. אני אדבר עםו באנגלית. אני אעבור עםו בסטורן, בסטורן חסידי יהודי. אני רואה את זה לפעמים. קצת חסידים גדולים, מגיעים לסטורן בבורו פארק, עם קצת חסידים מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מגיעים, מג למה? בגלל שהכניסה היא עבודה. האפקט של העולם על יהודים יכול להיות מגניב. אחת שבועות, שתי שבועות עבודה, אתה יכול כבר לראות. עבודה! הלימוד הוא עבודה אמיתית לנצח. כשאתה יכול ללכת שם, זהו. עבודה! לא משנה כמה אתה מנסה, אתה עדיין מנסה, אתה עדיין מנסה, יש לך חברותה. ‫אתה מנסה כל מה שיכול, ‫זה איימפריקטי. ‫אתם לא מאמינים לי? ‫תעשה סרוויין בורו פארק. ‫תלך לחסידים בוויליאמסבורג, ‫בורו פארק, מונרו, מונסי, ‫שהם פולי בתורה, ‫מקווה, תורה, דאבנינג, ‫ולא משהו אחר. ולכתוב לאלה שהם כבר גדולים, חברי דיימנטים, אני לא יכול להגיד, אלה באמת חברים, ולראות את המקום, לראות את ההחלטה, הכתובות שלהם, הכתובות שלהם, הכתובות שלהם, ההחלטה שלהם בגרעות שלהם, הארץ שהם קבלו, איזה חסיד שתלמיד תורה כל יום, יחזור דולר על הארץ, אבל מישהו שהם כבר גדולים מאוד, פתאום קבל ארץ למיליון, למיליון ולמיליון ולמיליון וחמש, שמעתי שהיהודים הסיריים קיבלו 5 מיליון דולר לטראמפ בקבוצה. זה מאוד מיוחד. מקווה שהוא יהיה הפרזידנט. אני בטוח שהוא יביא את זה לבחינה, שלא כל היהודים הם חסרים, כמו האמריקאים הישראליים. ברוך השם, יש מיני שהם טובים, הם לא לפטיים, הם עשו אותי, כי הוא ממש מזמין, והוא 100% נכון. אני לא מבין איך יהודים קבלו דמוקרטים. דמוקרטים רוצים לנצח אותם, לנצח ישראל, לעשות חמאס. איך אתם עושים את זה? אני לא מבין, איך זה יכול להיות? הוא שאל נתניהו, תגידי לי, איך יהודים קבלו דמוקרטים? נתניהו לא יודע מה לדעת. הוא יש את הדבר הזה בישראל. מה הוא התגלגל? רעיון. רעיון, זה גנירות כאלה. השאלה שצריך לשאול, אני לא יודע מי היה בבית הזה, אני לא יודע, אני נותן להם 100% בניף לדעת. הם צריכים לשאול את עצמם, כל אחד מהמלחמים האלה, שהם נותנים מיליארד דולר או מאה אלפים אלפים או עשרה אלפים. אני שמעתי שכדי להיכנס לבית הזה, זה היה מילים של דולר רק לגדול. אתה בא עם אמא שלך, אתה מקבל עבודה טובה, זה יכול להיות, מי יודע. ועוד פעם, זה היה עבודה חשובה לעשות. אנחנו צריכים להיות בצורה טובה עם הראש. יש 60-70% הזכות שזה יכול להיות בכוח עוד פעם. אם הלאה יכולות להשתתף עבודה חכמה אחת. אז אם אתה יהיה הראש, זה יכול להיות עבודה אני בטוח שזה יחזור בזמן גדול. כי תזכרו, הפוליטיקה היא שדה. יש אנשים שבנים, יש אנשים שבנים עשרה, עשרה שנים, בנים חברה. אחד קלטה לטראמפ, תזכרו לי, אני ג'ווי. אני קיבלתי לכם בבית הזה 1.5 מיליארד. אני צריך עבודה. מה? חברה שלי היא בנים באפ-סטייט. עוד 8 שנים. אתם יכולים להסכם? אוקיי, שם את העבודה. זה כמה זה עובד. למה אתם חושבים שבייזוס נתן 50 מיליארד? לגבי העיניים של קמאלה? אחרי שקמאלה יביאה לבית, היא נשלם לה ליסטה מבחינת. בואו נשאר, אבא ומאמא, בואו נשאר טעים למהלך אבא שלי. או אתם רוצים לעשות את זה בבוץ. והיא יכולה להוציא הרבה יותר מ-50 מיליארד, אני מבטיח לך את זה. זה מה שהפוליטיקה עושה, זה דרט פשוט. אבל אני רוצה את האנשים האלה בלי לדעת מי הם, אני באמת לא יודע מי הם. שאלו אם הם היו מוכנים לתת 5 מיליון דולר לקירוב, לרחוץ את האנשים. כי עם 5 מיליון דולר, אני יכול לעשות 200,000 שומרי שבת חייבת. ה' הוא מיוחד שלי. עם 5 מיליון דולר, מינימום 200,000 שומרי שבת חייבת. זה יכול להגיע לעולם בפרק של מילים. ‫מגיעים למוזיקה, ‫מגיעים אנשים ל-USB, ‫מכירים סמינרים, ‫מציגים אנשים, ‫מסיימים את זה, ‫עושים כל מיני דברים ‫שאנחנו עושים עד 30 שנים. ‫השאלה היא, ‫מה היה יותר ארגנטי? ‫למצוא עבודה בעיניים ‫של הממשלה המתחילה, ‫אם תהיה נבחרת, ‫או לחזור על הילדים המתחילים ‫לוקחים את עצמם שלהם, ‫הם נפגעים מלאה של השם. ‫מה זה יותר ארגנטי? ‫אני נשאר את התגובה. ‫אתם חושבים מה שחושבים, ‫אבל זה ככה זה קורה. ‫לתת לראשון מיליארד דולר, ‫אם יהיה או לא, ‫השטן לא מייחס. ‫פוליטיקה. ‫לתת לאברכים ששיץ ותלמיד, ‫זה יותר קשה. לרחוץ את החיים זה 100 פעמים יותר קשה כי זה הדבר היחיד שמייצג לך עבודה אמיתית אמיתית לא יש עבודה אחרת בחיים שתביא לך עבודה אמיתית אמיתית תמיד ותמיד, זה לא תחזור אחרי קירוב כל ספורט האחר שאתה נותן למישהו, אתה נותן למישהו זמן פחות, כשזה נותן, זהו. צריך לתת לו יותר זמן, ויותר, ויותר. כמו שאתה נותן למישהו תפילין, כל הזמן שאתה נותן לו תפילין, אתה נותן לו מצוות, זהו. אבל כשאתה קבל יהודי שלא רליגי, ואתה נותן לו רליגי, תמיד בגלל את המון שלכם, את הצעירות שלכם, את המאסר שלכם. מפני הזאת, כל מצווה שהוא קבל, הולך לגביכם. כל מה שהוא עושה. הוא קיסס את המזוזה, זה כמו שאתם קיססו את המזוזה. הוא קיבל תפילין, אתם קיבלו תפילין. הוא קיבלת שבת, זה כמו שאתם קיבלתו שבת. ליטרלי, לא להסביר. באמת, זה יותר טוב, אתם מקבלים יותר מזה. דגמראין באבאבאט ראסה גדול המעשה יותר מן העושה אם תעשו אחרים יהודים להיות רליגיים, התגובה שלכם היא גדולה יותר מזהם והתגובה שלהם היא אינטליגיית. חשבו עליכם, זאת עבודה של אחד יהודים. 10, 20, 100, 1,000. זה משחק של נומבר. זה מוני, זה כל מה שקורה למוני. אבל, כמו שזה פשוט, יש אנשים שעומדים קצת מפה, שהם מיוחדים יותר מ1 ביליון דולר לכל אחד מהם ואתם לא תוכלו לקבל עבודה מ-5,000 דולר מהם לקירוב, אף פעם אבל אם תקלו להגיד להם להגיד להם שהם צריכים 1.5 מיליון דולר או 1 מיליון דולר או 800,000 דולר הרבה מהם יתכולו להתכוון ברגע לא פרבלה, תביאו לי לב איך זה יכול להיות? הם באמת זוכרים? לא, הם פשוט זוכרים הם לא יודעים מה זה קירוב, הם לא יודעים שזה מרצה אמיתית שלהם, של הילדים שלהם, של הילדות שלהם, הם פשוט לא מבינים את הקונספט. וגם אלה שמבינים את הקונספט, השטן יחזיק בנקודה הכי גדולה. למה? בגלל שזה עבודתו. יותר גדול המצווה הוא, יותר מנגינה הוא יביא לך. זה כמה ה' חשב את העולם. למצווה שתקבלתם קצת תגובה, קצת תגובה. למצווה שתקבלתם תגובה גדולה, תגובה גדולה יותר גדולה. למצווה שתקבלתם תגובה גדולה, אינסופיה, תגובה אינסופיה, תגובה גדולה יותר גדולה. גדולה יותר גדולה. ואני אעביר את הסיפור, שכמה שנים לפני, אני נבחרת לפלורידה, לגבי חברה חברה רחוקה ומדהימה. הוא היה אשכנזי-אמריקאי, בעל תשובה, הוא אהב אותי לקטורות, הוא התחיל לרליגיה, הוא ואישו. הוא גדול, הייתה כמעט שש או שבעה חברות מבחינות, אבל גדולות. הוא מבנה רחובים וגבירות, תחתות, הוא היה רבי חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה חברה ‫הוא חברה פסיק חבר את כל השול ‫כדי שתהיה לו שול קרוב לביתו. ‫הוא פסיק את הקידושים, ‫את האצבעות, את הרבי, ‫את החזן, את הספר, ‫כל מה הוא פסיק. ‫פנאטים שלו. ‫כך כשנמצאים מהשול, ואתם יודעים, ‫המפלגה שם איתן לדבר. ‫אז עדיין צריך למצוא 20 דקות, ‫אני והוא. ‫כך כשנמצאים, ‫אנחנו מדברים. ‫בחזירה לשול, ‫בשבת השבוע, אני והוא. ‫הוא אומר לי, אני שאלתי לו, למה כל הזמן שאני צריך להגיע לך, אתה תמיד בבקשה? כל שני שבועות, אני קלטה, איפה הוא? הוא ביפן, בבקשה. איפה הוא? הוא בארץ אפריקאית. איפה הוא? הוא בישראל. איפה הוא? הוא בפרנסיה. כל שני שבועות, הוא במדינה אחרת. הוא אמר לי, אני רוצה להשתמש בחיים. אני רוצה לראות מה העולם צריך להתמודד. ‫אז אני אגיד לו, ‫באמת, אני לא הלכתי לביתה ל-17 שנים. ‫הוא התחל. ‫איך שאימא שלך עדיין ‫לא נפגעת עלייך? ‫ל-17 שנים לא הלכת לביתה? ‫אתה נורמל? ‫אז אני אגיד לו, ‫לביתה לי זו התגובה. אירופאים, סוטקייסטים, שיק אין, שחק אינטרנט, החברה, אירופה לא עובדה, זה לא מה שארגנו, זה נשמע כמו סיגרת. אירופאים, זו, הפליטה נתקעה, מי צריך את זה? מה השחק בזה? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני אשמח לרשום לכם שני טיקטים לתת מניו יורק לפלורידה ואני אשמח לרשום אתכם על יחסי שלי לברמודה פורטוריקו, אני לא יכול לדבר על כל המקומות הקרובות לפלורידה עם קפטנט שלי כקפטנט, וקפטנט פרטי בבוץ וזה כל עליי! אתה יכול ללכת שנה, שתי שנות, שלושה שנות. אני חושב שזה מדבר על מינימום 100,000 דולר. פשוט הגס על הטלפון, זה מאוד אשר. טלפון גדול, עם חברים וטלפונים. אתה יודע? אני אגיד לו, וואו, הזכרון הזה יהיה מאוד אשר. הוא אמר, לא לדבר, זה כל עליי. זה עבור הזמן שאתה יכול לזכרון. הוא רוצה לקרות עלי. בין 100 ו-200,000 דולר, אז. אני אגיד להם, אני יש לי עדיף. במקום שהם יקרו יותר מ-100,000 דולר על החלטה הזאת, איך לא שתותן 10,000 דולר ונעשה 10,000 סדים, תורה וסיאנס, שכל אחד שרואה את זה, זה כמעט נגמר שזה יחליט שזה יחליט שזה יחליט שזה שזה יחליט שזה יחליט שזה יחליט שזה שזה יחליט שזה יחליט שזה יחליט שזה יחליט שזה יחליט יהודים התחילים להיות רליגיים הוא אמר לי אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ‎,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבועות‎ ,‎הוא שומע אותי כמה שבוע ‫הוא ואותו אח ואני ‫היו האנשים שהתחלנו את התורה כל הזמן. ‫אז שמעו את העבודה, ‫ראו מה קורה, ‫אתם יודעים, בקווינטס, כל השנים. ‫אמרתי לו, זה הכי טוב. ‫אחת המרכזות היא טובה כמו 100. ‫לא יש לנו זמן להעביר לו 100 נמים. ‫תעבירו לו אחד נמי שתעביר לו את העבודה. ‫הוא קראה לו. ‫בלילה. ‫הוא מדבר עםו 20 דקות בטלפון. ‫שמעון קוליאקו פיניש דה-אלל. על הרבולושיה שהצלחתי בקווינט ובכל הארגון ובכל זה ובכל זה ובכל זה ובכל זה ובכל זה ובכל זה ובכל ובכל זה ובכל ובכל זה ובכל ובכל זה ובכל ובכל זה ובכל זה ובכל ובכל זה ובכל זה ובכל זה ובכל 180 ז דולר. הוא היה מוכן לתת לי 200,000 דולר בביקש מגניב, והוא מזכיר את זה עם כל הזכויות. הוא היה צריך להראות בעיניים שלו איך הוא היה מרגיש להביא אותי לקלעה של עבודה מניו יורק, ללכת בבוץ, לשחק עם את המהלך, ללכת אותי, אני לא יכול לדבר עם כל המקומות האלה. בפעמון, הוא היה נותן את הזמן הזה. ותלוי לי, הוא היה מרגיש כזה טוב בזה. ‫הוא שם לי לביתה טובה, ‫אבל הוא לא יכול ‫לתת עדיין 1,000 דולר ‫לבחור את זה. ‫זה מגיע? ‫אבל תגידי, תגידי, תגידי. ‫הפעם הבאה שאני הלכתי, ‫הייתה לגבה אומר. ‫הייתה לוקציה בלילה, ‫הייתה בלילה בלילה, ‫לגבה אומר, ‫במסגרת פלורידה. ‫הייתה מישהו רליגי, גאבי, ‫16 שנים, ‫מנצחות לא חיובות, ‫מנצחות מאוד חיובות. ‫בחור ישיבה! ‫הוא בא עם ‫המדהימה שלו, רולס רויס, ‫הבחור ישיבה, גאבי ואני, ‫כל שלנו, נמצאים בטבול. ‫הביליונר, ‫הבחור ישיבה ואני. קחתי את הלפטופון שלי, אלה היו מאוד רעיונים בפייסבוק היום אתה צריך להתרחק על כל דבר, לפני זה אתה לא צריך להתרחק על פרומות אז הייתה לנו 2 מיליון רעיוניות בשנה 2 מיליון רעיוניות בשנה, וזה מראה לך את המשפחה, רעיוניות, מזאת השנה לזאת אני קחתי את זה, אני מראה לו, תראה, תראה כמה תורה אנחנו מרחקים אתה לא רוצה להיות חבר בכל זה? ‫הרבה, בחור ישיבה, ‫במידה של הלילה, ‫הרבה יצא, ‫הוא אמר, אני צריך ללכת. ‫הוא הלכה, ‫אפך ללכת לביתה, ‫הוא לא עשה את זה. ‫ללכת לביתה, ‫אני חושב שהוא עשה 50 דולר. ‫הרבה ישיבה קח 180 דולר, ‫10, 20, 5, סינגלס, ‫כל מה שהוא היה, ‫הוא אמר, רבי, ‫אני רוצה להיות פרט. ‫הרבה ישיבה, הוא אמר, ‫לא, אתה צריך לביתה. ‫הרבה ישיבה אמר, מה? ‫אני צריך זכויות למה? לבית? ‫אני רוצה לקבל זכויות. ‫אם אני אקבל תשובה על זה, ‫אני אשמח מאוד. ‫הבחור הישיבה עשו את זה במינות. ‫אם הבחור הישיבה הייתה הרבה זכויות, ‫הרעיון יתקבל. ‫אבל הזמן הזה לא היה מרחב. זה לא שהוא גאה קטנה. אני לא רוצה שתמצאים את זה בטח. מישהו שקטן על כל דבר, אין להם מחלוקה. הם לא נותנים על כל דבר. על ילדים שלהם, הם לא נותנים. אנחנו לא מדברים על גאה קטנה, שקטן. הוא ספנסר את כל השול, רק כי הוא יש שול במקום. זה שקטן לספנסר שול. למה? הוא לא רוצה להיות ספנסר. הוא צריך שול במקום. הוא עובד על כל הדבר. הוא לא קטן, תאמין לי, הוא לא קטן. זה רק שלא כל כך הרבה אנשים יכולו לקבל כל כך גדול. זה גדול, גדול גדול. ולא כל אחד, אשם, יכול שתהיה כזו זכות. לפעמים אתה רואה, ממש משמיים, אשם לא יכול שהאנשים יכולו לעשות את זה. הוא לא יכול. זה בלעדון. אחר כך הוא יכול, אשתו אמרה, לא, אנחנו לא עושים את זה. והם אומרים, זו אמא שלי, אני יכול לעשות את זה עכשיו, קלטי אותי בעוד השנה, אתם יודעים איך זה קורה. מה זה? זה כל כך נגמר על שני דברים, אם יש לכם הזכות, אם יש לכם הזכות, ואם יש לכם זכות. לא כל אחד יש זכות. הרבה אנשים יש זכות, אבל הם לא יש זכות. פרנסה היא קטנה. אלה שיש זכוי, הרבה מהם אף פעם לא יש את זכוי, אז הם נותנים לסיניגאגים מגניבים, 100 מיליון דולר, ונותנים להם לסיניגאגים פרטיים, ונותנים להם לצבא היציני, ונותנים להם לדונלד טראמפ, נותנים להם להם הרבה דברים שונים, אבל הם לא נותנים דולר לספק זכוי. ובעצם הם גם לא נותנים דולר לספק תורה. זה גם קורס מאוד גדול, עם הרבה פרופיטים. אלה שני דברים, זה הדבר הכי קשה לקבל. יש לי חברה, הוא ראש כולל, הוא בא לאמריקה, אנשים אספו אותו. למה אני צריך לתת לכם דבר? הם צריכים ללכת לעבוד, אלה פרסידים. אני צריך לתת להם דבר ללמוד תורה. תמיד הם ילמדו תורה. פשוט תתן להם ללמוד ותלמודו תורה, חלק מזמן. הוא לא יכול לקבל. אני אמרתי להם, תן לי לך קבוצה. אל תגידו להם שאתם קבוצים על קולל, על תורה. תגידו להם שאתם קבוצים על פעולות פחות. זה לא חיים. כל אחד מהפעולות האלה פחות. אל תזכרו על תורה. הוא אמר לי, רבי יוסף, אתם מגניבים? כל הדבר הוא התורה. כל העולם הוא התורה. אתם אומרים לי? אני הולך לדעת הזה יהודי מגניב. שלא יכול לדעת מה זה תורה ולא אוהב את זה. אז הוא יותך שם טוב. כשאתה אומר לו שאתה קבל לביתים פחות, הוא יעבור לך הרבה. כי הוא לא יכול להסביר שתהיה בביתה שמתאים לביתה. הוא לא יכול לקחת את הזמן הזה. אבל כשאתה אומר לו תורה, פשוט השטן ייקח את השם שלו. ויישב לו דעות, פרסידים. צריך ללכת לעבודה, למה צריך לתת להם זמן? מה אנחנו צריכים מהם? הוא קלט לי אחרי כמה ימים, ואני לא קיבלתי כל כך טובה. כל פעם שבאתי, 1,000, 1,800, 1,500, הייתי צריך לראות לפעמים איזה מנגינה קיבלתי. אם קיבלתי 101, ולא עכשיו, עד השבוע, אחר כך אני אגיד להם, חילונים פחות, 1,000, 1,000 זה כמו דולר, 1,000, 1,000, 1,000, כל אופיסטה, הזה, הזה, פרשן, סיריאן, בוחריאן, זה, זה, למה? חילות פחות. הם מוכנים לתת. תגידו להם, אנשים חייבים, מישהו צריך קדמי, ברגע, הם תתן. בניין שול, המקום יקרא על שם שלך, יהיה שם על בניין שלך, הם מוכנים לתת. ליברסיטה והאוניברסיטה של כל ההריטיקה, הוא מוכן לתת, כמו שהשם שלו יהיה איזשהו מקום. אלה שתי דברים מאוד קשה, לספור ללמודים של תורה, ומאוד קשה לספור קירוב, בגלל שזו הכי גולדה בהיסטוריה של העולם הזה. אומרים את כל זה, אתם מזמינים שבמשך 3-4 ימים אני אעשה מיליארד דולר, לא? אם יש לנו מיליארד וחמישה חמישה קהל ו1% שלהם הם מיליארדים, לפחות. אתם מזמינים 5,000, 10,000, 20,000. אני מולך לעבוד עם אתכם. אם בין היום לסוף השבוע אנחנו נקבל עוד מיליארד דולר, אני אשכח. אחרי כל הדבר הזה המדהים. זה מה שיהיה. כי זה מה שקורה בכל השנים האחרונות שאנחנו מדברים על הדבר הזה. אתם יכולים לזכור, וואו, אחרי כל כך הרבה, תן לי לנסות להחליט את ה-CD שלי ולתת לכם כל המONEY של קירוב, שזה היה הדבר הנכון. לפני ההלכה שקורה, אנשים יכולים להיכנס לדבר שלהם, כמובן, שסטאנט יכול להצליח את זה. זה כמו שזה עובד. לא להסביר, זה בדיוק כמו שזה עובד. אבל למהלך האחרונים, שהם יעבורים באמת, זה היה מיוחד. זה מיוחד לתת 10-20 דקות אחרות בסוף הלקציה, לתת עבור 20 אינדיבידואלים, 50 אינדיבידואלים. אולי הם יעבורים משהו. אתה עושה שהאנשים עושים עבודה מדהימה? גדולה מעשה? יותר מינה עושה. מישהו שעושה מה שאחרים עושים הוא גדול יותר ממה שהם באמת עשו. זה לא רק מגיע לי או לדברים אחרים או לרבים, זה מגיע לכל אדם יהודי, לא יהודי, לא יהודי. אם יהודי לא יהודי מגיע יהודי להשתתף תפילין, הוא מקבל גדול גדול על זה. אם יהודי לא יהודי נותן זמן למישהו שתוכל ללמוד תורה, הוא מקבל גדול גדול על זה. אם מלא יהודי מגיע לקהילה פחות יהודית לבית, הוא יקבל גדול גדול על זה. אין להם דיסקרימנציה. יהודים, מלא יהודים. בזמן של בית המקדש, קצת מהגויים היו מגיעים לתנועה, מנורה, דברים אחרים. הוא נכנע את זה מהם. כמובן שאנחנו יהודים אנחנו לא מגיעים לדבר עם מנהיגים אידאל, אנחנו עדיין רציונות גנטילים לתת זמן. במובן שהגנטילים רוצים לתת זמן לקירוב או לתורה, כבר זו סימן שהם רציונות נועקאייד. אבל לפעמים אתה תהיה מפרש, אפילו חריגים של קריסטיאנים רוצים לתת זמן. כן, הם לא רואים איזושהי חשבון בין חשבונות שלהם, לכל מה שקוראים פה, הם מבטיחים כל שאלה, הם אוהבים אתיקה, הם אוהבים מוסר, הם אוהבים ה' הם פשוט יודעים שה' יש ילד, זאת איזושהי מבטיחה, אבל אחרי זה, הם מבטיחים כל שאלה שאני אומרה היום, ובסופו של דבר לא יש להם ליברלים, אין לך אנשים עם רטן אידיאולוגיה כמו איזה יהודי רפורמי וכל מה שאומרים מהתורה הם מתעוררים. לא, הם בעצם מגיעים לזה. אני שמעתי בפעמים פיקציה 100 דולר לתלוי שהבאתי למוחמד. אני שם את זה לך, בנג'י, או לא? אני רואה בפייפאל, תלוי 100 דולר, מוחמד משהו. מוחמד. מוחמד! מוסלמי! למה מוחמד יתן לי צדקה? יש רק אחת ההספקה הוא שומע ללקשור, והוא נכנס לזה כשהוא שומע או אולי אני נצליח שהוא לא שומע כשאני מדבר על המוסלמים הוא יתן לזה אחר כך או אחר כך אבל זה מה שקורה, רבותיי אנחנו הולכים לעבודה מאוד קשה אני רוצה שכולכם תהיויים זהו, הוא לא יכול להחליט את הרכבים. אנחנו מגיעים לזמן שכל הפרופטים מדברתם עליו, זה יום ההחלטה. זה יום מאוד קשה, אתם יכולים לראות שהכל העולם עובד על ישראל. עכשיו טורקי רוצה לשנות קבוצים ללבנון, ללחוץ נגדנו. אנחנו לא יודעים איך זה יחליט. הכל העולם עובד. כל דקה היא קריטיקה. חיזבאללה יש מיסלות שיכולות להחליט ישראל, 100,000 מהן, עם ארץ כימיתית, עם פנות אלקטרומגנטיות. הם גם יש מילים ומילים של ארצות בנקודת הכי גדולה, שיכולות להכניע את כל הארץ ישראל, גולן הייטס, גלילה. 3,000 חמאסים הגיעו, כמעט החליטו ישראל. מה תעשה אם 50,000 חיזבאללה יצאו עם ג'יפים והטנקים, כשהם נרחקים מילים מטרות, הם יכולו להרחיק את הרגל ולהרחיק לישראל עם מטרות, ג'יפים וטנקים. ויש להם דרונים, מילים מטרות סופיסטיקטיים. והמטרות שלהם, אפריקאי, ישראלי, יש שאלה להחליט את המטרות שלהם. זה לא כמו עם החמאס, 90% שלהם נחליטים את המטרות שלהם. הטלפונים שהם נותנים מלבנון הם טלפונים גדולים עירוניים שהם כל כך רחוקים וקשה, קשה להנצח. ישראל לא יש את התגובות שלהם. כל אחד מהטלפונים שלהם נפגע, כמעט כל אחד מהם. והם לא נותנים אפילו 1% מהצליחה שלהם. הם נותנים לנו, נותנים לנו טלפון אחד יום, טלפון 3 יום, טלפון 2 יום יש מיסלות גדולות יותר מאחורי הביתה עם כל כך הרבה אקספלוסיפיות, זה יכול לתחתן כמה ביתים בוודאי הם גם יוצאים מטרות אלקטרומגנטיות, אם תחתן אחת מהם ישראל, אלקטרום האלקטרום יחזור לפעמים לא יכול להכניס את זה אין טווילטים, אין בנקים, אין אטמ, אין אינטרנט אין מטרות גז, אין פומפים שהם יעבורים אנרכיה, אנדרלמוסיה ‫החלטה של המדינה. ‫הם לא נותנים את זה, ‫כי הם יודעים, ‫אחרי שהם עובדים על זה, ‫הם נותנים נוכלירה על ראשם שלהם. ‫זה היחיד שהם לא עובדים על זה. ‫אם לא נותנים נוכלירה, ‫הם נותנים את הנוכלירה ‫הרבה זמן לפני. ‫הרבה, הרבה זמן לפני. ‫הנוכלירה היא חלק מהנוכלירה. ‫זהו, זה נחליט את ‫כל האינטרנט. ‫אתם יודעים, שבועה אחרונה ‫הייתה פרובל עם רכבים, מילים ומילים ומילים של דולרים היו נפגעים בעולם, בכל המדינה, אפילו בישראל. הוטיילים, הם לא יכולים להבין אנשים, אנשים נמצאים שעה באירופה, אלפים מילים של פליטות נחשפו בכל מדינה, כמעט. הרכבים לא עובדים על יום. כל הסיסטמים נחשפו. איזה, אני לא יודע אם זה היה סייבר-הטאק או... איזה שהיה. אה? מה שהם אומרים לך, אני לא מבין מה שהם אומרים לך. יכול להיות שיראן עשה את זה, אתה לא יודע. אבל אחד מה שאתה יכול לדעתי, זה שהרעיון שקוראים לזה, ביחידה, זה אינספור. רעיון בזכות. היה שבתון פה בקונטיקט, באותל פלאזה. הרבה אנשים רליגיים היו שם, הם לא יכולים לקבל חברה, עד שבת. היו שתים וחצי שעה, הם הגיעו לאותל 2-3 שעה לפה, והמנהיגים, המנהיגים של האוטל, הם לא יודעים על איזה רום יש ואיזה לא יש. זה אוטל גדול. אני חושב שיש 1,000 רומים שם. האוטל לא ידע איזה רום יש. לא יש אינסטרום. הם לא יודעים איזה רום להעביר להם, איזה קלעה אני אביא לכם. האנשים שיושבים שם, אני לא יודע איך הם נתקעו את הבסיס, אולי הם היו צריכים ללכת ולנקח את כל הרבים ולכתוב רכבי רכבי, איך הוא נקח, איך הוא נקח, איך הוא נקח, איך הוא נקח, איך הוא נקח, איך הוא הוא נקח, איך הוא איך הוא נקח, איך איך הוא נקח, איך כשמדעים הוא נקח, איך הוא יצאים, נקח, זהו, אין ארהבים, אין ארהבים, אין חלקות, הסיסטם של המיסל יעשה עכשיו, הרכבים לא יעשו, אין וי-פיי, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, אין ארהבים, איך הוא נקח, איך הוא נקח, אין ארהבים, אין בסוף, מה שאני אומר זה, רבותיי, זה הזמן להתעורר, זה יקרה, השאלה היא, כמה זמן? כשהוא יקרה, כשהעולם יקרה לסוף, או לרעיון רעיון, כמו שהם מסכימים בפרופטים, כל אחד מהאנשים שקוראים להם ושומעים בבית, צריך להיות בסטטוס של אנשי רעיון, יהודי רעיון או ג'נטי רעיון. זה כל מה שיחשוב, מה שיחשוב, אין דבר אחר שיחשוב. אולי אני יהודי כשזה יקרה או אולי אני נפחד? כשמשיח יצא, אולי אני אשמח להראות את הראשון שלי? אולי אני צריך להחליט איזשהו מקום זה מה שאתה צריך לדעת, אם משיח יצא עכשיו, בשעה הבאה והוא ילך כאן, אולי אני אכל את זה בטח כדי להגיד לו ולשחרר את ידיו? או לדעת את כל האנשים שלי, אולי אני צריך להלכת ולהחליט תמיד? כי המשיח יראה אתכם ואתם ידעים בדיוק מי אתם אתם ידעים אם אתם כהנים, אם אתם לווי, אם אתם יהודים, אם אתם לא יהודים אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכבים, אם אתם רכ או הקלאון של נגלרוד, שהוא לוחץ בלי שיר לכאמרה, תראו את עצמי! מישהו כזה יכול להראות את ידו כשהמשיח יצא? ומה נמצא לו? אנחנו לא רוצים להיות ככה. תן להם להשחרר את הפרטיה עכשיו. אבל הזמן יקום שהם כולם יצטרפים לעשות את מה שהם עשו. אנחנו לא רוצים להיות בקרוב לדברים האלה, כמו שאומרו בפסוק, לפני שכורח ועדתו היו מתחתנים בגרון. מה אשם אמר? מה משה אמר? סורו! נא, מאועלי האנשים הרשעים האלה! הלכו מטרות מהאנשים הרשעים האלה! שאתם לא תחזורו ככה ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ל מקסימום כמה שנים, אבל ממש אנחנו קטנים לאחר. אתם רואים את העולם, ובאיזו מצב העולם הוא. אף אחד לא יכול לרחוץ מזה, זהו, זה אסור. זהו, זה יקרה. יהיה בלחם גדול. ראשה, ושינה, ואיראן, ונורד קוריאה, ורק קצת מדינות אחרות יצטרפו לבית העולם. הערבים יפגשו אירופה חי, יש להם מיליאנים טרוריסטים, והאירופאים יצטרפו לבחירה שלהם. ‫העולם יהיה במהלכה ובמורות. ‫בכל מקום, כפי ישראל. ‫וזה מה שיהיה, ואני לא ‫איזה רבי שאומר לכם עכשיו, ‫המערכת. ‫אני אומר לכם מה שכתוב ‫בכתובות הלכות. ‫זה מה שתהיה. ‫זה אפילו נאמר ‫לסעודי-ערביה ולאיראן, ‫שזה מה שכל זה יתחיל. ‫לראש הערביה, ‫לראש איראן, פרג'יה, איך זה יקרה וכמה זה יקרה, אנחנו נראה כמה זה יקרה, אמרו הרמב״ם. עד אז יש לנו מישין אחת, להיות יותר עמודים בכל שעה. יותר תורה, יותר חברה, יותר מבחינת המדעות, יותר מגניבה, יותר לראות את העיניים, יותר לדבר, יותר תהילים, קצת סצינות, תחליט את עצמך, אדם, את המידע, על טווי, ספורט, ספורטים, אשם לא יכול להסתכל על דברים כאלה. קח את זה מהחיים שלך. תעשה את הטלפון קושר או תחליף לטלפון קושר. או לפחות שתבואו בפילטר טוב. יש ג'נטאק, יש עוד פילטרים טובים. הם מגיעים לך ללכת לדברים רעיוניים. יש פילטרים שהם מגיעים לאמצעים רעיוניים. כל פעם כשפיקציה נתקעה, זו אישה, זה לא משנה, זה... זה נתקע על זה. אתה לא יכול להראות שום דבר, אתה רק רואה אמצע, אבל אתה לא רואה באמת אדם. יש כל מיני טובים פילטרים היום. הטלפון יכול לנצח את החיים שלכם. אני לא צריך להגיד לכם מה שקורה באינטרנט. לא צריך ללכת לסאדום לבחור עבודה. על המסגרת, הכול יכול להתקיים. צריך להיות מאוד במיוחד, רבותיי. כמה קטנה אתם על המסגרת, כמה טובer זה. אני יודע, לפעמים זה מיוחד, אמיילים, עבודה, עבודה, בנקינג, זה חייב הרבה זמן. למידה של טובה, למידה של ארוחה שהיא נחתית לזה, היא אי-נחתית. זהו למה אנשים חכמים לא יביאו את עצמם לתסט. זהו למה הרבה אנשים רליגיים יביאו טלפון מהימים של אנטיוחוס. למה? אפילו טקסטים הם לא יכולים לעשות. למה? אני רוצה להיות פרימיטיבי, לא להפסיד את רעיון שלי כל שעה. זה אימפורטנט, כל מה שאני אומר לכם היותם, זה עבודה של חי ומות, אבל לא של גולם, זה אמיר. אני מקווה שבעזרת השם, הדברים יפגשו את הארץ, ובעזרת השם, כולם יפגשו את מה שכוח. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשייה אומר, רצה הקדוש ברכו לזרקות את ישראל, לפיכה חירבה עליהם תורה,