Live with Rabbi Yosef Mizrachi

רפואת ליאה בת רחל, רפואה שלמה, והצלחת עקיבא אשר בן שמואל, ולעילוי נשמת שולמית בת יפה, לפרנסה לרונן שמואל בן אברהם, רפואה לאלני אורנה בת חנה, אלי מורדכי בן שרה, דניאל בן לינדא, אליאנה ליאל בת יוכבת ליאה, שרה בת ענה, ‫לעילוי נשמת חיים שאול בן אסתרית, ‫אמר בן אילנה ג'ואל בן מרתא, ‫להצלחה ולרפואת ‫ציפור הבצער היושוע בן קרן, ‫ולרפואת הגוף והנפש אופטליה ‫בת רודה בריינה. ‫אוסו, להצלחת אברהם חיים, ‫בן ימין בן ג'ולי חוגלה, ‫אזכה לקנות בית בירושלים ‫בעזרת השם במהרה. ‫טוב. ‫ברוך השם, ‫אצל מועצת אלה ‫הייתה לנו דבר טוב מאוד. ‫אנחנו דיברנו על דברים ‫מתחילים גם לבית אברהם אבינו ‫ולהקדם של ההקדה. ‫ההקדה, ‫אברהם מוכן לספר את... איסן, אחרי מאה שנים, הוא נותן לו ללכת אפריתו, ללכת אפריתו, ללכת אפריתו, לנצח את עצמו להיות קרוב, אפילו אם הוא הוא האנשי הכי מרחב על הארץ, רק בגלל שה' אמר את זה, זה מרחב בלעדה שהאנשי יכול ללכת אפריתו אפריתו, ולעשות את האפריתו האחרון של מה הוא, Just for the sake of heaven, that's when Hashem told him, עתה ידעתי כי יראה אלוהים עתה. Now I'm putting a stamp on you that you're a God-fearing person. As you can see today, 3,700 years later, the whole world admires Abraham. Abraham, Abraham, Abraham. All over the world they know who's Abraham. So that basically was the main subject last night in the shiur. Today, I want to speak a little bit about the Haftarah that we read on Shabbat. And then we'll start, Bezrat HaShem Parashat Chaye Sarah. One announcement, next Tuesday I'm flying to Canada and from there I fly to Israel. So the next two weeks we won't be here. Please check the calendar when I'll be back here, Bezrat HaShem, but I will be on Monday, I'll be in Queens, Bezrat HaShem, Monday. So you can still have one more lecture before I fly. יום שבת, אתה יודע, כל שבת נקרא הפטרה, אחרי שיש לנו שבעה אנשים ללכת לתורה, נחליטו את כל הפרשה, ואז יש לנו עליית מפתיר. מפתיר, אתה יודע, נקרא קצת מהתנך, מהפרופטים, שמייחס לספק של הפרשה השבועית. משהו סימילי. מה זה המעניין של זה? אנחנו כבר ראינו את הפרשה. מה אנחנו צריכים לראות? משהו מהמפתיר, מהנביא, שבאמת יזכר לנו על הפרשה של השבוע. התגובה היא, היום, ברוך השם, אנחנו יכולים לראות את הפרשה השבועית של התורה, כל שבת, בבקשה, בעולם. ברוסיה, באמריקה, באירופה עדיין, בישראל אתם יכולים לראות את פרשת השבוע, ולא מישהו מגיע עם פרשת או סור לנצח אתכם לזה. אבל זו הייתה זמן שזה היה רעיון להפסיק את התורה. הגויים היו מגניבים, הרומנים, הגריקים, היו מגיעים לכל מיני דוקטורטים נגד יהודים, ולא נתנו להם לראות את התורה. אז מה שהיה ליהודים לעשות? הם היו צריכים להפסיק אותם. הם אומרים להם, אוקיי, אוקיי, אנחנו נלך לדבר שלך, אנחנו לא נלך לראות בתורה, בסיניגאג, אבל אנחנו נלך לראות מה שהרבים אמרו, לא מה שה' אמרו. איך שהרבים אמרו? איזהה, ג'רמיה, אימוס, ג'ואל, הרבים שהם חייבים, אתה יכול לראות, כמה מאות שנים לפני. אה, הרבים, אוקיי. אין בעיה, אתם יכולים לראות את הרבים. למה הם עשו את זה? בגלל שהם אמרו עכשיו, כל שבת, במשך לראות את התורה, אנחנו נראה משהו מהפרפט, ובאמת, כשחוץ יום הדקרי יחזור, אנחנו נזכרו איך לראות את הפרשה בשבת. אז עכשיו, בגלל ברוך השם, המגרש היה כבר כנראה. אנחנו עדיין ראים את ההפטרה כמזכירה מאז שהיינו לא יכולים לראות את הפרשה הערבית. ‫בסינגגג, בגלל שהאגועים ‫רצו לגמור אותנו ‫מתחילים ללמוד תורה, אוקיי? ‫אז ברוך השם, ‫היום אנחנו קבלים את זה ללמוד. ‫אתם באים לסינגגג, ‫יש עשרות סינגגג, ‫האנשים רואים את התורה, ‫הרבי נותן להם מדבר ‫על הפרשה הערבית. ‫לא קבלו את זה ללמוד, ‫זה לא היה תמיד הדבר הזה. ‫אז אתם יודעים, ‫מה שקראנו על השבת ‫קוראים מן קינגסבי, מלאכים א' ומלאכים ב'. בוקר המלאכים מלחמת לתושה פרטים. פרט A ופרט B. אז זה מפרט B. פרט 4, הראשון. מתחילת פרט 4. ואישה אחת מנשי בני הנביאים. זו אישה, שונאמית. היא הייתה ממשלת שונאם. מי הייתה היא? אבא של עובדיה הפרופט. עובדיה הפרופט. מי היה עובדיה? הוא היה קונוורט. הוא היה גוי, ואז הוא קונוורט ליהודית, והוא התקבל ככה אנשי עובדיה, שבו הוא הלכה ללבל של פרופטיה, והשם נתן לו פרופטיה. עובדיה הפרופט. אז מפה אנחנו רואים ‫שהקונוורט, מי שלא היה יהודי ‫מאחורית, ‫אבל התקיים יהודי, ‫יכול להגיע למסך מאוד מאוד גדול, ‫כמו איטרו, ג'טרו. ‫הוא היה הכי גבוה, ‫זאת אומרת, ‫מנהל מנהל אידאל, ‫והוא התקיים אחד מהמסעים הכי טובים. ‫הוא פגש את כל האידאלים שלו, ‫הוא קונוורט, ‫אחת אותו התהילה עם משה רבנו, הוא התקדם לבית האחרון של הכי גדול שיש בעולם. כמה אנשים היו מבינים לבית האחרון של משה רבנו, במיוחד כשהוא היה פרופסור, מפרש מבחינת האידאל. אז מי שיכול ללכת 180 דגרים בעצמו, מהמקום הכי קטן, למקום הכי גדול. זה מה שאומרו בגמרא, מי בירה עמיקת, לאיגרה רמה, from the deepest hole to the highest mountain. This is one example. And we had רחב. רחב, a very pretty Goya. She deals with horrible prostitution. Obviously, the dirtiest thing that a woman can do. And who knows how many years. And then one day she helps the spies. ‫הוא יעבור עליהם. ‫כשהוא יעבור על ישראל, ‫לא תקשיבו עלי ועל הקבוצה שלי, ‫אני אסביר את החיים שלכם. ‫לא תקשיבו עלי, ‫תקשיבו על השטחים שלכם, ‫תקשיבו עליהם, ‫לכתובות, כל הדרך ‫לגבי השטח. ‫וכשהקבוצים יעבורים, ‫הם יתקשיבים ‫לא להקשיב את הביתה שלכם. ‫תקשיבו את כל הקבוצה שלכם ‫בבית שלכם, ‫תקשיבו, כשאנחנו יעבורים על המקום, אף אחד לא יתקשר לך. ואז היו נפגשים אותה, והיא התחילה ליהודית. ומי שהיא התגלית? יהושע בנון, הלך של משה רבנו, הלך של מוסס. הוא התקשור לראש ישראל. הוא האחד שהביא אותנו לרחוב. ושחרר 14 שנים לתפוס את הארץ. שבע שנים היינו צריכים ללחוץ את השבעה מדינות שהיו שם, עד שהתפוסו אותן, ושחרר שבע שנים יותר לתפוס את הארץ. זה לא היה כמו היום, לאזור, אכסים, הכל היה עבירה. הייתי צריך ללכת, למשך, לתפוס, לתת את זה לתרבות. זה היה עבירה מאוד מאוד. היום, אולי, הם יעשו את זה ב-2-3 שנים. הוא חזק שבע שנים להחליט את הארץ. אז 14 שנים, מרגע שצטרפנו על הארץ הלכה, עד שבסוף אף אחד מהם קצת יצא מביתה, כדי לראות את זה ולהתחיל את החיים שלנו שם. אז בזמן הזה יהיה יהושע בנון, הלידר. הספר הראשון אחרי התורה הוא הספר של יהושע. זה הוא, יהושע בנון, והיא התהליכה שלו. לא רק היא לא היתה יהודית, לא רק שהיא הייתה במקום הכי קטן שאתם יכולים להשתמש בבקשה שלה, היא הייתה קונוורטת עברית והתגלה עם האנשים הכי חשובים בעולם. ואז הייתה רות המואביה, רות, רות. היא קונוורטה, היא נתקעה לזה, לא משנה מה, אפילו אם השמאלה שלה והבנים שלה מותו. ‫הצבא שלה ומלך שלה מת. ‫אלי-מלך, הוא מת לנעמי. ‫היו שני בנים, ‫מכלון וקיליון. ‫אלי-מלך הלך לישראל. ‫זו הייתה זמן של אקונומיה טובה, ‫עולם. ‫לא יותר זמן. ‫האנשים עובדים על דורו ‫ביום וביום לציון. הוא לא רצה לתת כל זה שלו לנצחי האנשים, הוא החלטו להוציא ישראל. הוא קיבל את אמא שלו, נעמי, הם החלטו עם שני הילדים שלהם ועם שני אמא שלהם, הם החלטו להוציא ישראל, כל שלהם מותים. אלימלך מותה, ואז שני הילדים שלו מותים, הם נמצאו נעמי כמלכה, ורות ואורפאה היו גם כמלכה. אורפאה הלכה לבית הפלסטינים, היא נתנה לבית לגולייאת המפחדת, אחרי שהיא הולכת לביתה. ורות, הייתה קטנה עם נעמי. היא אמרה, ה' ה' הוא ה' שלי, העולם שלך הוא העולם שלי, כשאתה הולך, אני הולך. הם הגיעו לביתה לישראל. היא אז התגלגלת בועז, שהיה ראש הסנדרין. הוא ראה אותה, אתה ראה אותה, אתה ראה אותה, ראה אותה, ראה אותה, ראה אותה, הם היו עם ילדים, פעמים אחרות, ראה אותה, קינג ראה אותה, ראה ראה אותה, רא דיוויד נפגש מההקשר הזה. ורוזרות, נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש נפגש אין להם דיסקרימנציה, לא משנה מי היו את האנשים שלך, מה מידע של מקום מגניב שלך, מה מידע של חיים מגניבים שלך, איך רחבים אתה היה. ה' יכול לקבל כל אנשי האנשים. הרזון שיש לנו את הסיפורים בתנאי, זה בשבילנו, ללמוד איך מגניבים אני, אני לא יכול להיות קצת יותר מכם. הם היו הרבה פחות מכם. כל אנשי פה, כל אנשי שלומד אותנו עכשיו, איך רחבה היא היא, ‫היא לא גבולה מרחב. ‫ככמה מרחבים, ‫ככה גבולה מרחבים, ‫איך גבולה היא עדיין, ‫היא עדיין גבולה מרחב. ‫עדיין מרחב, מרחב גדול, ‫מרחב שמורים אנשים לבית, ‫הוא עדיין גבולה מרחב נבוזרדן. ‫נבוזרדן עם נבוכד נצר ‫מורים 20 מיליון אנשים. ‫ובעקבון הוא החלטה. ‫אז מפה נלמדנו, אין אף אחד שצריך להגיד שאני קבוצה נפלאה, איפה שהוא יהודי מבורך, איפה לא, אין שום דבר כזה קבוצה נפלאה. בגלל היכולת להיכול להיות נכון, מפריעה מאוד, להיכול מאוד נכון, לפעמים זה משמעות שבועות. אתה מתחיל, אתה נכון, אתה מרגיש, אתה רוצה, אתה לרחוץ, אתה בא ללמוד, אתה משחק ללכת, אתה מקבל עבודה, ‫אחרי שנה, אף אחד לא מכיר אתכם. ‫אני הבאה לישיבה במונסי, ‫זה נקרא תורת דוד, ‫של בעלי תשובה אמריקאית. ‫בחור, ילד, מבנגלדש, ‫הוא התקשר אליי, ‫הוא שומע את הלקטורות שלי באוניברסיטה. ‫הוא היה לecturer, ‫הוא חי בברונגס. ואז הוא התחיל לתת את הברונגס עם טראינים ללכת שם, עד הדור, כשאנחנו היינו מדברים שם. הוא הגיע כמה פעמים, אני נותנת לו רציניות על הדרך לברונגס. אני הלכתי איפה הוא חי, איזו מקום בברונגס. הוא חי עם אמא שלו שם. וראיתי פוטנציאל בזמן הזה. אתם יודעים, אוהב שלו להיות צדיק, ללמד תורה. אמרתי להם, אני חושב שזה הזמן שתבואו לישיבה, שתבואו ותלמידו, ותקבלו את ההתקדמות שלכם. במשך מלא שש שבועים, משך מלא שש שבועים, הוא התלמיד עברית פלואנטית. הוא מדבר כמו ישראלי. הוא כותב עם אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף א� הוא מדבר בעברות טובה בשנתיים ושש. הוא מדבר בעברות טובה ומדבר כמו ישראלי. אתה לא רואה אף אקסנט שלו, אף שום דבר. עכשיו הוא מדבר ומדבר. אולי יום אחד יהיה אדם גדול. מהקטע של הקטע. מקום של מנצחים אדם גדולים. בנגלדש, קצת כמו אינדיה. אני חושב שיש יותר מוסלמים שם, אני חושב. אבל הולכים מזה ומתחילים להיות בן-תורה, לראות כל יום, מה אחר שאתם צריכים? שהאנשי בימים יכול להיות קריטור נוי, ונוי, הגמראה אומרים, כל גמראה הוא כמו ביבי שנתן. אם אתה 30, הוא שואל אותך, איך עוד אתה? אתה צריך ללכת מהיום שאתה גמראה. אז אם אתה גמראה 6 מילים לפני, אני אנשי 6 מילים עוד. כן, אני ממלכת, אני נראה חדש, אבל באמת אני 6 שנה. למה? זה מה שהחלטה שלי באמת. אני קיבלתי חלטה חדשה. החלטה שלי פשוט התחלטה. הגמרל אמר, גר שהתגייר כתינוק שנולד דמי. זה כמו ביבי שהיה נפגש. אתה יודע, יש סיפור שהייתה אחת אנשים שהגיעו לרפחיים קניאפסקי, זה הצל. הוא היה 40 שנים. 40 שנים, הוא עדיין מת. הוא בא לרב חיים קניאפסקי, הוא אמר לו, רבי, אני צריך שידוך. אפשר לדעת שתן לי ברכה שאני אשכח שידוך? אני רוצה להתמודד. רב חיים קניאפסקי אמר לו, שידוך שלך עדיין לא נפגש. תמיד, איזה חורר, אתה מגיע לרבי הכי גדול בעולם, אתה אומר להם, אני צריך להתמודד, תביאו לי ברכה. אתה 40. הוא אומר, השידוך לא נתן עד עכשיו. זאת אומרת, אם היא נתנה היום או מחר, אתה עדיין צריך לחזור עשרה שנים עד שהיא תהיה שנתנה, לא? אז איך אתה תראה אותה כשאתה 60? הוא לא היה מבין מה הרבי אמר לי. אחרי שנה או שניה, הם אופרו לו שידוך. מי? קטנה שהפכה פעם. הוא אמר לו ששידוך שלך עדיין לא נתן, רגע, הנשמה שלך עדיין לא באה לעולם. אבל פעמים אחרי זה, הם נתנים לו את השידוך, היא הייתה בשנת ה-30, הם נתנים, והשידוך היה פרופטי. טוב. אז את האמא של עובדיה, דשונה מיט, משהו קרה לה. מה קרה? אביו עובדיה היה רבי מלכות ה' הוא קבל עוד זמן מנגינה יורם, יורם הילד של אחיו. אחיו היה רב חורב. הוא התגלגל עם אי-זבל, כמו שם, אי-זבל. אתם יודעים מה זאת? אי-זבל? אם אתם לא יודעים יותר, אתם לא ידעים. אז זו איזבל, זו איזבל, היא הייתה רבית אמיתית, גדולה לרבה מגניב, מגניבה, מגניבה גם, אבל הוא יש משהו טוב עליו. אתה יודע, יש כמעט כל אנשים בעולם, לא מגניבה איך מגניבה היא, אם אתה באמת תסתכל בבקשה, ‫תראו שיש גם דברים טובים ‫עליו, ולפעמים דברים מאוד טובים. ‫לא יש דבר כזה שהאנחה ‫תהיה 100% טובה או 100% טובה. ‫זה מאוד ררק. ‫יכול להיות, אבל זה מאוד ררק. ‫זה חלק מהחוק. ‫בגלל, אם אתם מבחינים אותם, ‫תראו שהם יודעים שהם יודעים ‫כמה פרוצים טובים וכמה פרוצים טובים. ‫הרבה יותר טובים הם, ‫הרבה יותר טובים הם. כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים יש להם, כמה רעבים להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, כמו רעבים יש להם, אוכל בלתי פעולה. כל המONEY הולך. אבל איזה אנשים לוקחים את המONEY ולא נותנים לך אף אחד. לפעמים, הוא היה גביל גדול, אבל כולם שבאים לביתו אוכלים ונפגשים בפעולה, לפעמים בשנה, שני שנה. ובדרך כלל הוא מאוד גדול, הוא נותן, ובדרך כלל הוא רבר. כמה רברים לא נותנים רבירה לצדקה? הם רוצים להשתתף את הכל על עצמם, או איך הרבה אנשים הם טובים בבריאות, אבל הם רעיוניים בדברים אחרים, או בגלל זה, בסוף, כל אנשים יש דברים טובים ורעיוניים. יורם בן אחיו, אחיו, אחיו הוא אבא שלו, למרות שהוא היה רעיון רעיון, היה יש לו משהו מאוד טוב. הוא היה גדול עם תלמידי חכמים. הוא היה ספנסר בחורי ישיבות. אתה סייף ותלמיד? הנה, מONEY ON ME. הוא נותן הרבה צדקה לבחורי ישיבות. אולי זאת היכולתו שלו להיות קיינג וכל זה. בכלל, הוא היה עם בני יורם. מה היה בני שלו עושה? קאש אדוונט. אתה שמעת על קאש אדוונט? הם נותנים לך תלמיד, והם נותנים לך יותר מן התלמיד. במידה של אינטרס, כמעט בשנה או שניה, אתה צריך לבן יותר ממה שקבלת. זה לא כמו בנק, הם נותנים לך מורגגה, 7% אינטרס, ולפעמים אנשים קווים. זה מאוד גדול. אבל, תחשבי שאתה קבל מורגגה עם 50% אינטרס. אתה קיבל מיליאנד דולר על הביתה לקחת קטנה קטנה בברוקלין, מיליאנד דולר, ואתה צריך לבן חצי מיליאנד דולר אינטרס. הם לא אפילו משתמשים בפרינציפה של הביתה. תחשבו על זה. כשהייתי באמריקה, 1989-1990, אתם יודעים כמה הייתה מורגנות? 11%. 11%. זאת הברורות. אתם יודעים מה הייתה הברורות טובה? אתם יכולים לקחת בית ל-120,000, 150,000. 150,000, יפה בית חי. היום, ‫המבר של את הביתה ‫קסטה יותר מ-150. ‫המבר. ‫המבר וכו'. ‫זה עולם שונה. ‫אתה יכול לקבל מבנה ‫באר-לם, ‫לפני זה, ‫לפני מ-100,000 דולר. ‫מבנה יפה. ‫היום, כמעט מיליון וחצי וחצי יותר ‫באר-לם. ‫זה 15 פעמים יותר. ‫האנשים שהיו ממלכים ‫קבלו מבנה באר-לם. ‫היהודים לא יכולים ‫להיות באר-לם בזה. לא הייתה כל כך גדולה, הייתה הרבה עבודה ועבודה ולפעמים אנשים היו מנסים ללכת אליו. אבל עם הזמן, בפעמים, המדינה התפקדה על זה, עשו את זה יותר טוב, אתה יודע, עד שהבילד קלינטון החלטה להתפתח מקום בהרלים. אחרי שהפרסידנט בא להרלים, בהחלט, היו הולכים להסביר את המקום, לעשות את זה בטוחה, להסביר את זה, להחלט את הטראן, והוא השתה מקום מגניב. אנשים שהם קבלו בניים שם עשרה מיליארד דולר לבנים גדולים יפה, יכולים לספר את זה היום עשרה מאה מיליארד. למה? זה כמו שהמדינה היא. אז הזה יורם בן אח'אב, הוא נותן בניים עם מיוחד גדול. אין משהו חדש בתוך השם. הוא נותן גדולה גדולה גדולה. עובדיה קבלה בניה שלו. למה היא קבלה בניה שלו? בגלל שהוא רצה לבן את 100 הפרופטים שהוא נפגע בהם בגבירה. היו 100 פרופטים שהוא נפגע בהם. למה? בגלל שהם רצו לרעב אותם. האחר וכל האנשים, הפרופטים אמרו לו את האמת. הוא לא יכול להגיד את האמת. אתה יודע, כשאתה אומר את האמת, יש לך הרבה נפגעים. הרבה מדברים היום מפחדים להגיד את האמת במהלכים שלהם, כי הם יודעים שהם יבואים לתרגט, וכל האנשים הפחדים יתחילו ללחוץ עליהם. אז הם לחוץ, בהתחלה, הם מנסים ללחוץ ברחוב, ואז הם מתחילים ללחוץ ברחוב, ואז הם מתחילים לעשות סיפורים, ואז הם מנסים לעשות דברים חייבים, ובמקום הבא, אתה לא יודע מי שאתה מנסה להגיד. ‫אז אין סיבה, כשאתה מגיע ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אחרה, ‫לשיטרה אני זוכר פעם, כשאני מדבר על החולקוסט, שהם אומרים שלא כל 6 מיליארד אנשים שהם מוותרים היו באמת יהודים, אחרה, לפעמים בגלל הלכה היודית. ‫לשיטרה בגלל שהרבה שלהם, אמא שלהם לא הייתה יהודית, ולפעמים בתורה, הילדים לא היו יהודים. אחרה, אבל הנאצים מוותרים אותם, כמו שהם מותרים יהודים אחרים, בגלל שהם לא חייבים. אם אבא יהודי, אמא יהודית, הנאצים לא חייבים, אתם יהודים לנו. אבל לפעמים בתורה, הם מותרים הרבה גנטים. ‫הגנטים, היחידה היחידה ‫הייתה שהאבא היה יהודי ‫עם אמון יהודי, ‫אבל לפעמים הם לא יהודים, ‫הם לא היו גויים יהודים. ‫הם קחו אותם ‫כחלק מה6 מיליארד. ‫אם נסתכל על 150 שנים ‫של הסימולציה, ‫שבעים או שתי גילות ‫לפני העולם הערבי, ‫היהודים היו גויים כל כך הרבה, והילדים לא היו יהודים, והילדים הקטנים לא יהודים, והילדים הקטנים לא יהודים. הם ניחשו אותם כיהודים, והם ניחשו אותם כולם. אז אני אמר, מי יודע כמה יהודים באמת היו שם? 3 מיליארד, 2 מיליארד. אף אחד באמת לא יודע, רק ה' יודע. מפה, עם האטקסטים שהם היו אטקסטים אותי בכל מקום, הוא הגיע לדבר ראשון במספק. ההולכוס דניאל. הם מספרים אותי לאבו מזן. אתה יודע, אבו מזן, הוא יש ספר שהיהודים מדברים, שההלכוס לא קרה. אתה יודע, יש אנשים פה, כל האנצים הנאצים, שהם קוראים שלא היה הלכוס, שהיהודים עשו את זה כמו פילם של הלוויוד. ‫הם שאלו, אבל כל הפילם ‫החדש וחדש, ‫שהנאצים הם עשו, ‫לא, לא, היו יהודים שהם עשו. ‫זה עדיין לא קרה, ‫אבל יש מוזיאונים, יש אידם, ‫יש גלסים, יש חדשי ילדים. ‫הם אמרו, לא, לא, ‫זה כל מנהל יהודי. ‫אז הם עשו אותי כמו הנאצים. ‫האלכוס דנאיר. ‫אחר כך אני אמרתי, ‫אתם יודעים, במוזיאון, ‫הם נותנים חורבות פטרות ‫של יהודים לפני שהם נותנים אותם. ‫פעמים לפני שהם נותנים אותם ‫בגסטים, ‫הם נותנים אותם להחליט את הלוחם, ‫והם נותנים פטרות שלהם. ‫אז אני אומר, ‫כשהם נכנסו לילדים רליגיים, ‫הילדים רליגיים לא רצו ‫לפטרות שלהם, לא מודדות, ‫להתקבל במידה של מישהו. ‫הם כולם נותנים ‫עם רגל שלהם לכאב, ‫כדי שלא אף אחד ‫יכול להראות את הרגל. כשהם הגיעו לאנשים סקולריים, הם היו כל כך פחות וקטעים, והם סתם שמורים, ידעים שהם ימותים עכשיו. חושבים על הילדים, ואתם יודעים איך זה, זה פעמים רעיון. הרעיון שלכם יכול לחשוב, ברור. הם סתם שמורים, הם נראים כמו סקלטון, כמו שהם, רעיונים, והם הגיעו וקבלו פיקציות שלהם, והם לא חזרו. כי קצת מהם לא חושבים אפילו שיש עולם הבא. להם אני אמור למות ולהתאם עכשיו. הם לא חשבו על עולם הבא, הם לא חשבו, הם היו כל כך חייבים, הם לא חשבו עכשיו, אם מישהו יביא לי פטרה, מה אני חשב? אני אמור למות בכלל. אלה הפטרות שהם נמצאו ביד ושם, במדינת, עם אין-שם. אז אני אגיד, בקבוצה שלי, האנשים שהכניסו המוזיאון ושכניסו פטרות של כל האנשים שלא ישן ככה, כדי שכל העולם ייכנס לראות אותם, וקצת לפני שהם ימותו אותם. אם הייתה את אמא שלהם או אחת שלהם שהכניסו פטרות ככה, כדי שכל העולם ייכנס לראות אותם, הם לא ישנים. לפעמים קובעו. מי צריך להראות שהאנשים שלא ישן ככה? קובעו. פשוט מראו את הראשונים. אתה לא צריך... אתה יכול להקבל את זה, להכניע את זה, לעשות משהו. לא? כמו שהיה. השעה הבאה, סגנות. כל כך. מה? הספקר המדהים של פייסבוק, סגנות. האנשים הסקיולריים פרשו סגנות לנאצים, לפני שהם היו מורים. אתה רואה? מה שיכול לעבודה הלפטיתה לעשות? סוג של סגנות. מי שלא יכול ללכת, מה? זה מה שהרבים אומרים? שהנשיאות... היי, אדולף, בואי, בואי! לפני שאתה מרדך אותי, בואי, תביאי פטירה אותי! זה כמו שזה קורה. הם לא יותר. אלה האנשים הכי רעבים בעולם, האנשים הכי רעבים בעולם. הם חושבים שלמרד זה רק לרחוץ. אתה יכול למרד עם הכלב, הרבה יותר אנשים. ולפעמים שתקבלו, זה הרבה הרבה פחות מאשר להצטרף אנשים. בגלל שכל מה שאתה עושה עם הטלפון באוניברסיטה, אתה נותן לראות כמה שנים תהיה בפחות בשלב לגבי כל המסגרת שאתה נפגש. תגידו ותראו, אנשים חושבים שהם יכולים להכניס את זה. הם לא יודעים מה יקרה להם. במיוחד אלה שהם הורגנים את הלשון הרעה, אלה שהם הורגנים את כל המורים המסוימים והם יכולים את הקטעות, וקטעות על קטעות, כל דבר שם יהיה הרבה, הרבה שנים של נשימה. כל דבר. Why? Because read in the Torah, Hashem says that Lashon Hara, Lashon Hara, by the way, it's the truth. Lashon Hara is if you publish the truth. If it's a lie or mixed with lies, it's called Motsi Shem Ra, meaning it's not even the truth. But even if it was the truth, there is a strict restriction in the book of God לא פשוט להתפרסם אינפורמציה נגטיבה על כל אינדיבידואל. אתה לא יכול להתפרסם את זה. אתה לא יכול להשאיר את זה. אתה לא יכול לדבר על זה. אתה לא יכול אפילו להסתכל על זה. אתה לא יכול להבטיח אם אתה שומע אקסידנטלית. זה רעיון. קראי את החפץ חיים. והתורה אומרת, קראית את הגמרא, זה מראים הרבה פעמים, שלשון הרעה, זאת אומרת שאתה קורא נגטיבה על מישהו, חושב שזה האמת, It counts worse than murder, worse than גילוי הריות, and worse than עבודה זרה, idol worshipping combined. Combined. Do you know what it means? There are three things in the Torah that the Torah say, you have to die and not to break the law. If they tell you break Shabbat, you have to break Shabbat. If not, we'll kill you. You're not going to die. אית פורק, אם לא, אנחנו ימות אתכם. אתם איתם פורקים. אתם מדברים על התורה, אם לא, אנחנו ימות אתכם. אתם מדברים על התורה. קח את הזמן הזה, תחליף את רגליו, אם אנחנו עכשיו ימות אתכם. אתם קחים את זמן הזה. כמעט כל מה שאתם מוכנים, אקספט, גילו העריות, שפיכו דמים מן עבודה זרה. אז, לשון ערה, הגמרה אומרת, אתם שמים את זה על סקל, אתם שמיםו מרדה, גילוי הריות ולשון הראה, כל שלושה, ואתה נותן לשון הראה, לשון הראה זה פחות מכל שלושה ביחד. עכשיו אני רוצה להזמין לך, לכל שלושה, אתה צריך למות, זו הלכה. זה לא רק מטאפוריקה או אגרפיה. אם מישהו יגיד לך, בואה ליד לדלת או אנחנו ימותים אותך, אתה צריך למות. ואני מוכן לבוא ליד וללכת הביתה. ה' ידע שאני לא מבין את הדלת הזה, אני פשוט לא רוצה למות. אני 20, אני 30, מה, אני מות עכשיו? זו הלכה. אתה צריך למות. אתה לא יכול לבחור. לא משנה מה, אתה לא יכול לבחור. קחו אותו או נקחו אתכם. קחו אותו או נקחו אתכם. אתה לא יכול לקחו אותו. שמע, ישראל, עבודה זרה עם אינטימציה מנצחת. לא אפשר. עבודה זרה או נקחו אתכם. בום. אתה צריך למות. אז עכשיו, שלושה דברים שאתה צריך למות, ולא להחליט את זה, אתה צריך למות. לשון הרע, אחת לשון הרע, אחת ספקה, בעיניי ה' זה רחב יותר מכל שלושה ביחד. אם זו אגב, מולטיפל את זה באחד אלף אחת. ויש אנשים שזה כל מה שהם עושים, הם יש בלוגים, כל שבילה הם מרדים עוד חמש אצלם, עוד עשר, עוד עשרה. נשכחו על כל אלה המסכמתים, בפולקסים, בטלוויזיה. תחשבו על מה שמשכח להם. גנוסייד כל שבילה. היום עם האינטרנט, עם המידע, זה גנוסייד כל שבילה. ואתה יכול לראות, אני מוריד, במדינה הסקולרית, אם אתה יכול ללכת לקוראת בישראל, והם נמצאים בקוראת שהמסכמת מסכמת את האמת. הם לא נותנים להם איזה מנגינה. הוא מוכן לנצח אתכם, הוא מוכן לנצח את החיים שלכם אם הוא פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אבל בתורה זה לא משנה. אפילו אם הוא קורא את האמת, זה קטן מאתי, קטן מאתי ליטרלי. אם האנחה הזאת תבוא עם ארגון ותמיד יתקע את האנחה, הוא יתקע פניש יותר פשוט מפרש משהו עליו לעולם, שזה האמת. עכשיו, אם זה לא האמת, כמו שאמרתי, מולטיפל את הפניש במילים. עכשיו, תחשבי מה שמחשב על כל כך הרבה אנשים מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניב אתם אברהם אבינו? אתם משה רבנו? אתם רמבה? מי בדיוק אתם? כל מנשא של אי-חיים נהיה מנשא של אמר. יש לו בלוג. הוא רוצה לעולם לשמוע את רעיון שלו. ואם לא נתן לו להתפרסם את רעיון שלו, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם מבחינים לטלו את הנשיאות, ועובדיה, ממש מטריד את הליב שלו, הוא הביא להם איזה מקום, הוא צריך לצלם להם אוכל כל יום. זה לא מאוד קל לצלם 100 אנשים. הוא הלכה עם זמן. אז הוא קיבל עבודה מהיורם, ה'אחיו', העבודה, לצלם 100 נשיאות. ואז הוא מת. עובדיה פסק. ויורם בא לקבל את זה וראה שהוא מת, אז הוא בא לביתו. הוא בא לביתו, הוא אמר, יש לך עד עמוד לבן לי את המות. אם לא, אני אקבל את שתי הילדים שלכם כשלבים שלי. היא יש להם שתי ילדים. אני אקבל את כשתי שלהם כשלבים שלי. הבעיה הייתה, יש משהו, הוא קיבל את הילדים ומכניס אותם לסלבים, לפחות אם הוא היה במקום רליגי, אוקיי. אבל הוא מבחינת אידאל. כל הארח שלהם מלא אידאל. עבודה זרה. זה היה מאוד גדול בתיום האלה. אז כשקיבל את הילדים לסלבים, אתה יודע שהם יפסקו את רליגיהם. השלם שלהם יפסק. ועובדיה, הלכי הלכי, הסלב, תהיה לא תהיה תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא תהיה ללא קרקעים, ת עבודה שלך, אבא שלי מותאר. אתה יודע כמה הוא היה אנשים מפחדים בגד. והקולקטור, יורם, בני אחיו, בא לקולקט את המות. אם לא, הוא יקבל שני בני שלי. אלישה אמרה לו, ואתה לא יש לך מה לבן? אתה לא יש לך זמן? לא, אני לא יש לך. פחות אמא מה יש לך בביתה? מה יש לך בביתה? היא לא אמרה שום דבר אקספט, אחת קטנה מנגינה אחת קטנה מנגינה אלישה אמרה בנג'י, אולי הם קראו, תביאו את המעטה קצת אלישה אמרה, מה יש לך בביתה? היא אמרה, קטנה עם קטנה נחתית קטנה עם קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחתית קטנה נחת ואחרי שהגזר עם פעמים פעמים יתפול, תפול לכל אחד מהגזרים האחרים, קצת לכל אחד, ותפול לכל אחד מהגזרים האחרים. אתה תראה מירה ברורה. ועם זה, אתם קיימים את החייה. חייה הייתה דבר מאוד אמפריקטי בימים שלהם, הם קיימו את זה מניאלי, לא כמו היום עם מכינים. הכל היה עדיין, חייה אליבה הייתה מאוד קשה לקחת. איזה חייה אתם קיימים, אתם קיימים את החייה, ואת האחרים, אתם קיימים על עצמכם. זו אלישה, אחרי ההיסטוריה, ההיסטוריה של עובדיה, ברוך השם, הייתה חליטה. הוא לא קיבל את הילדים. אוקיי, סוף שמחה. ואז אלישה הייתה באה. ‫למדינה של שונם. ‫אוקיי? ‫אחת התגובות, ‫האחת המנגינה לא הייתה שונם, ‫שונמית. ‫השניה הייתה שונם. ‫האחת המנגינה לא הייתה שונמית, ‫היא הייתה אשת אובדיה, ‫הפרפט. ‫עכשיו אנחנו מדברים ‫על דבר שני. ‫זה קצת מזכיר. ‫שתי אנשים ‫במהלך זה קצת מזכיר. ‫עכשיו הוא בא למדינה של שונם, ‫והייתה מנגינה גדולה, ‫והיא מאוד מיוחדת. ‫היא והמזכירה שלה ‫מאוד משפחה. ‫הם יוצאים בבית יפה, והם נותנים לו את האדיק. הם נותנים לו את האדיק כמגרש. שכל פעם שהוא מגיע לביתה, הוא יכול להיות בבית שלו. הם נותנים לו פליטה עם אולי, כדי שהוא יכול ללמוד, כדי הוא יכול להיות בביתה. והוא נותן להם ברכות להתקדם לביתה. הם היו מגעים, הם לא יכולים להתקדם לביתה. הוא נותן להם ברכות להתקדם לביתה. אחרי זמן, הם באמת, אחרי עשרה או כך, הם היו עם בני. ואז, הנה היסטוריה. האנגלית נפגשה. והוא הלכה למרחק. ובכל זאת, הוא לא נשמע טוב. הוא לא נשמע טוב זה היה, אתה יודע, כשהם קטעו את החלב ואת החלב, והוא מת. קטע קטע. הוא לא נשמע טוב, הוא פל ומת. הם הבאנו את הקטע לביתה שלהם. הם נכנסו אותו לבית של הפרופט, איפה הפרופט נתקע כשהוא מגיע לביתה שלהם, אלישה. ואז היא נכנסה אחת מהילדים לדנקי, היא אמרה, תביאי לי דנקי, אני רוצה ללכת לאנשים של ה' זאת אומרת אלישה ולשאול להם, איזה טוב זה שהברכה שאתה נתן לי להשתתף בבית אחר כך הרבה שנים שאני לא יכולה להשתתף בבית ועכשיו הוא מותן? איזה מין ברכה זה? היא הלכה כל הדרך לגמרי קרמל, אתם יודעים איזה גמרי קרמל זה? אם אתם אף פעם הלכו לישראל הולכים לברק עד חיפה, יש לכם גדולה גדולה. אתם יכולים לראות את זה כשאתם מגיעים. זה נקרא הר קרמל. כמה שנים לפני זה היה גדול ברק בגדולה. הגדול הלכה כל הדרך לברק, לברק. ושחרר את כל הטלפון פוליסים. הם שחררו את כל הטלפון. אני חושב ש40 משהו שלהם שחררו את הטלפון. גדולה מהברק הלכה כל הדרך לברק. אנו מגיעים לברק ושחררו את כל הטלפון. עם הטלפון. כל הטלפון נפגש. זו הארצה שם. היא הלכתה לגבי קרמל וראיתה שבית שלו. מי הוא? גחזי. הוא לא היה כל כך טוב, גחזי. הוא היה שבית שלו. אז כשהיא באה, הוא מנסה להפוך אותה. אתם יודעים, הרבה מהרעבים המאוד חשובים, יש להם אנשים סביבה. שמשים. אסיסטנטים. האסיסטנטים מבחינים מי יכול להכין, מי לא. הם גם עושים הרבה פי.אר לרעבים, בגלל שהרבה יותר חשובים יהיו, הרבה יותר אנשים יצאו. הרבה יותר אנשים יצאו, הרבה יותר זמן יצאו. בקבוצה. אה, את רוצה לדבר עם הרבי הזה? אני יכול להביא אותך. אבל צריך לעשות תנועה מסוימתה. את לא מנסה להגיע, לנסוע אחד על אחד עם הרבי, עם מלא מ-26,000 דולר. אה, אבל אני לא יש. אוקיי, אז תלך לרבי אחר. שם יהיה רק 500 דולר. הם נגמרו הרליגיה, כל מיני אנשים. ברור שהם לא הרבים. הם האנשים שהם מנסים להתקדם לאנשים חייבים להתקדם לאנשים חייבים להתקדם להתקדם לאנשים חייבים להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקדם להתקד ‫הוא צריך להיות פשוטה, ‫מאוד אורדנית. ‫אתה רוצה לדבר איתי? ‫באתי ללכת, אחרי ללכת, ‫אתה מדבר איתי, ובשביל חלק. ‫לא מוגבל. ‫אתה צריך לעבוד, ‫אתה צריך לעבוד על זה, ‫אתה צריך לעבוד על עבודה. ‫אין את זה. ‫חכם בן ציון, אבא שאול, ‫הוא היה החכם הכי גדול ‫בעולם, והכי גדול ‫הקבליסט הכי גדול בעולם, ‫אחד מהאנשים הכי חולים ‫בעולם. ‫הוא היה עבוד רבי אשל, הוא אמר לרבי שלי, שתלמד בו 12 שנה כל יום, הוא אמר לו, כל רבי שרוצה מילה בפרסם, להשפע בפרובלם, תשכחו ממנו. זה בטח יוצא מהקהילה הלכת. אם הוא מוכן להשפע בפרובלם, ללכת בפרובלם, להשפע בפרובלם בפרובלם, לתת לך אקדמיה, לתת לך אהבה בין אביך ובין אבא שלך או בין אביך ובין אבא שלך. הוא לא מדבר עםך על זמן. אתה לא יכול להיות מגניב. כשאתה רואה שמישהו עושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ועושה לך עבודה ‫הוא לא יכול להכניס. ‫אתה יכול רק לדבר עםו ‫אם אתה עושה את זה ואת זה ואת זה. ‫לא משהו טוב ייצא ‫מאחורי אנשים כאלה. ‫אני זוכר, ‫אחת האנשים פרשנים של גרייטניק ‫הייתה בעיה עם ‫אחד מהמשרדים שלהן. ‫בעיה מדיניה. היא שאלתה לי אם אני יכול להקבל עולם עם 1,000 דולר ומסגרת לרבי יעקב עדס אחד מהאנשים הכי גדולים של העולם היום הוא כבר ראה את הוידאו שלו, איך הוא קריא כל יום בקורתל הוא קריא וקריא ל'השם' זו אישה מזכירה אז אני שם מישהו עם העולם אליו הוא קראה כל יום בקורתל, כל הדרך בטח בצפילה, כל יום, הרבה, הרבה שנים. אחרי הצפילה, שהיא מאוד קלה, זאת אומרת, זה שעה בכל מקום, ביום הוא זה שעה וחצי. הוא מפגש על כל הכוונות, הרשעה, הקבלה, אוקיי. כשהוא מתחיל, האנגלית באה אליו ואומרה, זו אמריקאית אישה, היא שואלה, אישה שלו לא מרגישה טובה, וכו'. והיא רוצה שאתה מפגש אליו, תזכר אליה בפגשים שלך. והיא שמתה לה 1,000 דולר. הוא אמר, לא, לא, אני לא רוצה את המONEY. אני אעשה את זה, אין סביבה. והוא אמר, לא, אבל היא רוצה שתעשה את זה כל יום. זה למה שהיא שמתה את המONEY. אז אני אעשה את זה כל יום. אבל היא נותנת את המONEY, נותנת את זה לה. הוא לא רצה לציין. או, אם מישהו כזה נותן לך ברכה, אתה במקום מאוד טוב. נכון? זה נשיא באמת, דור השם. פה, הוא לא שאל את המONEY. הוא היה נכון לציין את זה. אף משהו לא טוב. הוא לא... אה, את רוצה ברכה? סנד לי כך וכך, בפעולה. זה מאוד טוב. הוא לא שאל. היא הלכה ותהיה את זה. הוא היה נכון לקבל את זה. אף משהו לא טוב עם זה. אני בטוח שהוא יעשה טובה עם זה. קבל עוד כמה קטעים, תעשי מישהו אחר, תעשי צדקה לבני אדם. הוא בטח יעשה טובה עם זה. אבל הוא לא רצה לקבל. זה נקרא לי דת חסידות. זה מעל מה שצריך, זאת אומרת, התורה אמרה, אל תהיה מגניבה ואל תעשי קונדיציות ולחזור מלחמה של אנשים לעזור להם. אם הם נותנים, אתה מוכן לקחת, אבל כאן הוא אומר, אפילו אם הם נותנים, אני לא רוצה. זה פעולה מאוד ספציאלית. מישהו כזה, זה בלעדון. אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכו אבל לפחות שעדיין היום, אפילו אנשים טובים, אנשים שיכולים לדעת תורה, בגלל איזשהו רגע, סטאנט הרגיש שכל מיני אנשים רעיוניים יצאו אותם, יהיו להם עבודים, חיילים, אנשים של פר, והם נגמרו את הרפואה. אז אחרי פעמים של 2-3 שנים, האנשי הזה, הרבי הזה, נפגע. זהו, אף אחד לא רוצה שיהיה לו שום דבר. למה? לא בגלל שהוא לא חכם באמת, לא בגלל שהוא לא צדיק, אבל בגלל שהוא סביר את עצמו עם אנשים מטורפים. ואת האנשים המטורפים באמת עשו לו דמיין. הלכנו במרצה, אחר כך, שכל שנים שלוט היה קטן על אברהם אבינו, ה' רצה לדבר עם אברהם. בגלל שלט היה בידיו, שלט היה רעיון, אברהם היה רעיון, הוא הוא נפיא, מה הוא יכול לעשות? בגלל שהרשעה היא בידיו, אני לא רוצה להגיד לך. ה' לא רוצה להגיד לאברהם. כמה אנחנו צריכים להיות מיוחדים? מי שאתה מנסה להשתתף? הנה, הנביא אלישה. כדי שהיה אדם חי, הוא יכול להחזיר את המות ושירוי שלו הוא רע. זה גחזי. גחזי זה לא אדם טוב. תראו את זה. את האנגלית באה, אדם שלהיה מותר, היא כל הזורפת וקריאה, והוא עושה אותה ללכת. היי, איפה את הולכת? אלישה אמרה לו, תשכח את זה. Don't you see she's broken and bitter? And Hashem did not show me why. Meaning, I'm surprised that she's here crying. Usually Hashem show him why. But here he didn't see why. So she said, I got a son thanks to you Rabbi. And I told you don't let me live in illusion. When you told me I'm going to have a baby. ועכשיו הילד הזה פסק. הוא אמר לסייסטו שלו, גחזי, קח את הקטע שלי, ולך. אל תדבר עם אף אחד בגלל זה, אל תתקשר עם אף אחד, אל תשחרר יד, קח את הקטע שלי, ותביא את זה ליד הילד, והילד יביא לבחור. אנחנו מדברים על שעות, הוא מת לשעות. זה לא מורים קליניקליים כמו היום, 3-4 דקות, והאנגלית יוצאת לחיות. הם נותנים להם קצת דקות אלקטריות. אתה יודע, עם המכינה. לא, הילד מורה כמה שעות, עד שהיא באה עם הדנקי לגבי העולם, עד שהיא הלכה. אנחנו מדברים כמעט כמה שעות פה. ואתה אומר, אמנה, אמנה, אמנה של הילד, היא אומרת לו, אני שואל, In the name of Hashem, if I would leave you alone. Meaning, no, I want you to come. What happened? The Gemara explained that she wasn't happy that he sends his servant. She wanted him to come. But first he sent this Gehazi. He gave him the cane. He said, once you put it on the face of the boy, the boy will come back to life. What is this guy did? He saw a dog, dead dog on the way. He wanted to see, to check how the cane works. הוא בא ליד של הלך, הוא פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פ הוא בא ללילה, הלילה נפגשת על הקטע שלו, בקטע, הוא קח את הכתובה, הוא תפקד על אשם ספציות, ואז הוא נפגש על גבי הלילה, והוא נפגש את הראשון על הראשון של הלילה, והעיניים על העיניים של הלילה, והמדינים על המדינים של הלילה, והוא נפגש עליהם, נפגש עליהם עם מרחק מרחק, שבעה פעמים הוא עשה את זה. והביתה נפגעה את עיותו. היא אמרה לגחזי, קדימה, קדימה אליה. היא נפגעה לגחזי, הנה הלאה שלך. היא נפגעה על הרחוב שלה. אתה יכול להבין את כל הדרמה. זה מה... מהלך של רבים. משהו שקרה בזמן של הפרפא, 2,500 שנה. הוא היה מלך אליהו הנביא. אליהו הנביא, אלייג'ה, השם קיבל אותו למלחם עם את הולך שלו. הוא לא היה במלחם. עשרה אנשים בהיסטוריה של העולם היו קבלים מאשם עם את הולכים שלהם למלחמים. עם אף ספורט. עם אף מלחם. עשרה מהם. הוא היה אחד מהם, אליהו הנביא. וזה היה מלך. אלישה. למה קראנו את הסיפור הזה על שבת? מי יכול להגיד לי למה? למה קראנו את הסיפור הזה? מה הקונקציה בין זה לפרשה של אברהם ושרה ויצחק? סום סיפור שרה לא יהיה ילדה, האנג'לים באים ואומרים, בפעמון תהיה ילדה איך יכול לי להיות ילדה? אני אמא גדולה, אמא שלי גדולה, אני לא אפילו פריד אינימור, מה קורה פה? הם שואלים, למה היא צוחקת? איזה דבר קשה ל'ה' לעשות? כל דבר בעולם הוא מירקולים. מה ההחלטה בין מירקול וצורך? איזה מילה, רעיון. עכשיו יש רעיון מבחינת. אתה מבטיח? לא. אתה יודע מה מירקול זה שיש רעיון? That steam, humidity comes from the ocean, go up to the sky, create clouds, and then electric high voltage makes an explosion and the rain fall equally over 100 miles or 200 miles. And one drop does not touch the other and it's reviving all the nature and all the fruits and the vegetables. The Gemara say, גדול יום הגשמים. כי היום תחיית אמתיים. To create rain is just as a miracle of reviving the dead. If we will see the dead coming out of the grave, we will all faint from the shock. Now one of us will be able to stay awake. All of us will faint. Why? Do you understand what it means? Someone comes out of the grave, ומתקדם ומתחילים לדבר? מי אברהם ראה כל כך? זה מירה גדולה. רעיון שחרר כך גדול. ולא מי ידע, אתה עובד עם האמברלה, אתה לא נפגש. למה? אתה נתן לו את זה. אתה ראה את זה אלף פעמים. אתה גדל עם זה כבוד. אתה לא אף פעם בעצמך חשב שזה משהו מיוחד במיוחד. אבל החלטה של מייצר רעיון או להבטיח ש8 מיליארד אנשים יאכלו אוכל כל יום בעולם, ולא יאכלו, בגלל זה, 5 מיליארד שמורים היום, ועוד 2 מיליארד למטה, ועוד 5 מיליארד איפה אחר כך בעולם. להשתתף את העולם עם כל כך הרבה מיראלים, עם כל כך הרבה מיראלים. רק כמה מיראלים שקורה בתקופה, כל דקות, זה יותר מאוד ממלכות. אבל אנחנו נתנו לזה, אפילו דוקטורים. שהם רואים את הביתה, רואים את הרצח, רואים את הרצחים, רואים את הרצחים, רואים את המלחמה של לב. איזה סיסטם! אני לא מפגש. הוא יכול להגיע לדוקטור הזה והשאל אותו, מי עשה את זה? אקספלוגיה. זה היה אקספלוגיה. כן, הרצח עם הרצחים והרצחים והסיסטם של הרצחים והרצחים והרצחים קונקטיבים לברעיון ולעיניים, הכל היה בקרקע, אה? איזה קרקע פנטסטי. קרדיאלוגיסט. אני אתייסט. קרדיאלוגיסט. אני אתייסט. יש לי חבר קרדיאלוגיסט. אמרתי עליו בבית שלו בגרמניה. שבועים, שלושה שבועים. זו הייתה גדולה. הלכתי, היו הרבה אנשים שם. פקט. גדול בית, בלי עינרה. 150-200 אנשים היו שם. זה היה מרחק גדול. אבל הוא צדיק. הוא תהליך של השם. הוא חושב בשם. הוא, את האשה, רוצה לסייע תורה. ילדים יפים. כל אחד הוא תהליך של השם. שני קרדיאלוגים. אחד, צדיק. לראות, ללמוד, לדבר עם אנשים. האחרון, רשעה, לא יש לך אדם, לא יש לך משהו, לא תאמין. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם רואים את הדבר הזה. אתם והוא התפקד את זה, הוא התפקד את זה עם פרינטר 3D. אל תשאלי אותי איך. אני שואל את עצמי, איך אתה יכול להתפקד משהו כל כך מלט. וזה גם עובד. החלטה היא פומפ. 70-80 שנים, החלטה עובדה. ‫הוא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת קצת קצת קצת קצת קצת ‫קצת And the person survived a month or two and they all קצת ק died in the end. So far, to the best of my knowledge, no surgery by taking a heart from a pig. The heart of a pig looks very much like the heart of a person. From all the animals, the heart that most similar to a heart of a human being is the heart of the pig. Who knows why? למה? למה? אתה חושב שהמונקי יהיה עם הכי קטן שלו, לא? 99% או משהו של דנאי שלהם הוא דנאי של המונקי. אתה חושב שהמונקי יהיה עם הכי קטן שלו, אבל הפיג יהיה עם הכי קטן שלו. אבל למה? למה? ה' אינטה לנו. הכי קטן הוא היסוד של יצר הרע, הכי גבוהה שלהם, כל האוהבים. ולפיג זה כל כך חשוב. כל מה שהוא רואה הוא צריך לאכול. זה למה הוא אמר, אל תהיה פיג. איזשהו אנימוס יאכול יותר ממה, ממה של אוכל שהם אוכלים, זה יותר ממה של פיג. המה. אבל לפיג זה בלאכול, אתה רואה דייפר, שאתה פשוט דפס את הלב שלך, והפיג בא ואוכל אותו. זה קשה להבנות. הפרובל עם הפיג, במיוחד כל האנימות אחרות, בפעמים, כל מה שהם אוכלים, מתנגדו. אבל עם הפיג, זה נמצא 24 שעה. אז ביום שהם מוותוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו מה הם קוראים לזה בבוקר עם אגזים? בייקן, בייקן, צ'יס ובייקן. בייקן, אתה יודע? הם יודעים שיש נמצאים אחרים לזה. חם, לא, אבל יש נמצאים אחרים, אלה החמודים שהם קוראים לזה. ביפס, לא, לא, אוקיי, איזה מה. בכלל, זאת אומרת, הם אוהבים את זה. הם אוהבים את זה. בכל מקרה, רבותיי, אנחנו נחליט עם את ההפטרה. הרעיון שאנחנו רואים את ההפטרה הוא שזו אישה שהיא מגניבה, שהיא לא ישתה ילדה, ולאחר כך הפרפט נותן לה להרצאה. עכשיו היא ישתה ילדה, ועכשיו הילדה מותאה, סימילר לסטוריה של שרה וההקדה. זה סיפור מאוד סימילר של התנאי. זה למה נכנסנו לשבת. אוקיי, נתחיל. בשבת הקרוב, אנחנו נלך לראות את פרשה חיי שרה. זה חדש של הספר בראשית, ספר בראשית. זה חדש של השבוע, שאנחנו נלך לראות, כשהתחלנו את סייקל החדש של התורה. אנחנו קוראים לזה חיי שרה, אפילו כשאנחנו מדברים על המות של שרה. אנחנו צריכים לקרוא את הפרשה למות של שרה. The Pass of Sarah. Why you call it חיי סרה? The reason to hint is that's not the first time when someone pass and go to heaven that the Torah call it life. Like וייכי יעקב, דת פרשה יעקב passed. So what do we see? The Gemara say אנשים רעיונים בעצמם נראים כאנשים מוותים אנשים רעיונים בעצמם נראים כאנשים חיים אני מודה אם אתם רעיונים ואתם חיים ועושים זמן ועושים כל מיני דברים בשמיים הם נראים לכם כאנשים מוותים לא פרודקטיבי, אינטליגטיבי, אינטליגטיבי. אתה לא משתמש במהלך שלך, במהלך שלך, במהלך שלך, אתה לא משתמש בפעולה שלך, אף שום דבר. זהו למה אתה נחשב במהלך של מותאים. מותאים רחבים, מותאים. אם אתה רחבי, לא צריך להגיד, כשאתה חיים בעולם הזה, אתה חיים. וגם כשאתה נכנס, זה רק בקטע, אבל אתה נשאר חיי בלתי. הגמרא אומר משהו אחר. רשעים, רשעים ישנים, כשאנשים נפגעים, טובה להם וטובה לעולם. נפגע כמו שאתה יכול. למה? כמה נפגעת, כמה קרימים לא נפגע. כמה שאתה נפל, יותר טוב לך, יותר טוב לעולם. אתה לא נפל אנשים, אתה לא נפל ילדים שלך, אתה לא נפל, אתה לא נאכל קושר, אתה לא נאכל בלי ברכה, בגלל שאתה נפל. תהיה נפל תמיד. לפעמים כשאתה נפל, אתה לא נפל עבודות בפייל שלך. אז זה טוב לך, ובוודאי, אתה לא נפל לעולם. רעיון, כשהוא נפל, נפל לו, נפל לעולם. כשאתה נפל, אתה לא יכול לעשות מצוות, אתה לא יכול ללמוד תורה. כך יותר אתה נפל, כך יותר אתה נפל. למה? בגלל כשאתה נפל, אתה מאוד פרודקטיבי. אז כשאתה נפל, זה טוב לך, וגם טוב לשם שלך, וטוב לעולם. בגלל שאתה נפל עכשיו. אז זה מאוד מעניין. כשמנצח נפל, זה טוב לכל אחד. כשרחב הוא נפל, זה טוב לכל אחד. ויש עוד גמרה. מישהו ששיץ, הוא נפל. הוא שיץ ולא עושה משהו, מה שאנחנו קוראים היום, לראות משחק, לראות מוזיקה, לשמוע את החברה, לראות מוזיקה. מה אתה צריך בדיוק לראות מוזיקה מוזיקה? אתה המנגינה שלה שהכינה את הלילה פה? אתה כינה בשבת? לא, אבל זה מעניין איך היא מכינה את הדיש. מה בדיוק הוא יעבור לך בעצמך? במשל לשאר וללמוד תורה, אתה רואה 45 דקות שבת על הכינות? אז למה, אם היא רוצה לעשות יודעה טובה בשבת, בשבות, אוקיי, תן לה ללמוד כוכבות, כוכבות. מאוד טוב. כל אחד עם מה שהם עושים. מה זה, מה זה צריך לעשות עם אתה? So the Gemara say, yashev batel keme dami, sitting and doing nothing, count like you're dead for this hour. You sit and watch the movie, that hour, it's an hour of death for your life. So if you live 80 years, it's 80 years minus an hour, and another hour, and another hour, and another two hours, and another half an hour. Add all the time that you sit and do nothing, לוקחים את השטחה, לוקחים את כמה פטרות, רואים משהו על הטלווי, משחקים במשחק בטלווי, מדברים על איזה שטח עם מישהו בטלווי, בלי מיוחד. כל זה נראה יושב בטל. יושב, לא עושה משהו. פרודקטיבי. טוב לך, טוב לעולם, תמיד כמו שאת מותית. יושב בטל כמדמי, רבותיי. אם מישהו יאנליז את ארבעים שנים של הליב, אתה תשכח איך הרבה מהארבעים שנים היינו יכולים לעשות דברים טובים, לא אפילו 10%. קח את השעה שאנחנו נפלגים כל יום. קח את הזמן הטראפיקה. קח את העבודה. אתה צריך לעבודה. אתה חייבת כל כך הרבה זמן. אתה לא יש לך זמן ללמוד תורה. קח זמן בבשירה, זמן בשעה, הולך לבנק, הולך לפוסט-אופיסט, הולך למכניקה, הולך לדוקטור, הולך לדנטיסט, הולך לדוקטור עם הילדים, הולך למשחק, הולך לסופר מרקט, הולך לקוסקו, הולך לבית דברים 15 פעמים בשנה. כל האלה הדברים, שני חודשי של החיים שלך הלכו לגרמת. עכשיו, מהחודש שיש לך זמן לך ולגלול ולאשם, הוא מתחיל לראות מופיעים, וגיימס, ובסקטבול, ופוטבול, וטראמפ, והתגובה, וממדני, ולהלכת. מה יהיה עם תורה? פשוט נפגע בבוקר. ובזמן שהוא ידע שהצליל שלו נפגע, תהיה לכלם תלת. תהיה לכלם תלת. אם אתה מגיע לישיבה שלי בירושלים, אתה מגיע לכל אחד שם. 31 צדיקים יקרים ומנסים ללמוד עד הלילה הזאת. שואלו את כל אחד מה קרה בשנים האחרונות במידע. אף אחד לא יכול לדעת. נשכח את האינטרנט. הם לא יודעים מה זה האינטרנט, או יוטיוב, או פייסבוק, או מידיה. הם לא יודעים מה זה. יש להם קושר פעולה, אין וואטסאפ, אין אינטרנט, אין עריכה, אין משהו. רק קלעים בטלפון, וזהו. אפילו מסגרת טקסטים, הם לא יודעים. הם יכולים לשים מסגרת טקסט. למה? בטלפון, אם הם צריכים לקלע את אבא או משהו, אתה יודע, לפעמים אתה צריך בטלפון, בפעילה. אתה לא יכול... הטלפון לא תקלע כשהם ילמדים, זה נגמר. אז זה בין-בין. בלחץ, אחרי בלחץ, את הלילה, אולי. המהלך של הזמן, אתה מנסה לקלע 100 פעמים, חמש, שש פעמים הם יקבלו, עשרה פעמים. למה? ביותר פעמים הם ילדים. בטלפון הם לא יודעים, בטלפון זה אינטרנט. למה? הם במדינה אחרת. שואלו אותם מי הוא הממשלה. הם לא יודעים. שואלו אותם על הקהילה הסופרית. הם לא יודעים מה זה. שואלו אותם על הארמיה בלבנון, חמאס, חיזבאללה, אסטג'ס. הם לא יודעים על כל מה. הם ידעו רק על האסטג'ס כשמישהו יגיד להם, יש עשרה אסטג'ס, בבקשה, תדעו עליהם. באמת? איפה? בגאזה. וואו. אוקיי, עכשיו הם ידעו. הם לא שומעים את החברה. הם לא יודעו על אינסטגרם, סקרינג, טווי, רדיו. זה לא משהו כזה. אתה רוצה להשתתף במיוחד. רק לתורה. לא משהו אחר. יש אנשים כזה, הם לא יודעים, הם לא ידעים את הרחובות שלהם בחברה. הם לא ידעים על הרחובות, הם עובדים שם ל-30 שנה. שאלו להם, מה יש שם? איזה רחובה יש שם? הכי שלהם לא ידעים. רב עובדיה יוסף עושה שיעור כל חודש לישיבת אורח חיים, לתת שיעור של שנים, אולי דקות. עכשיו, אחת הזמן הוא ידע את הדרך של הכאב למקום. אתה צריך לעובד, יש שיטה, אתה עובד, אתה הולך כאן, כאן, אתה יודע, אתה עובד, כל חודש אתה עובד. המדע שלו לא יש שם. הוא עכשיו מלכת מהכאבה לדברים, יש לו במידה שיעור, מה לדבר. הוא לא מייחס. כל הזמן, כל הזמן, רבי לא שם, מפה, מפה. כל שבוע, מפה, מפה. אני הייתי לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח לוקח אני מגיע אליו עוד שנה, כל יום, אחרי שהתחלנו את התלמידה במהלך. אחד הזמן הוא בא, ראיתי אתו מגיע לתחת המחזקה, אני חזקתי את הרחוב שלו, אני מעשה את הרחוב, קראתי לו, רבי, רבי, אני רוצה לתת לו לרחוב, הוא יש בגה פול של כתוביות, הוא מנסה ללכת אחרי הכאב, אני מנסה ללכת לרחוב, הוא מנסה ללכת מפה, אני מנסה ללכת מפה, הוא לא ידע מה קורה, אני מעשה את הרחוב, קראתי לו, רבי! הרב! הוא לוקח אותי, אה, זה אתה! בואי, בואי, אני אקבל אותך, איפה אתה צריך ללכת? אני הולך ל-ערוגת הבוסם, הוא לוקח אותי ונלמד בשעה האחרונה. הוא אמר, אה, אתה לא מכירים את הכאב שלי? עשר וחצי שנים אני אוכל אותו. כל יום, הוא נקבל בכאב, כל יום. הוא אמר לי, אני לא אבקש בכאב. אני לא אבקש בכאב. בגלל שהם אנשים שאתה רק יכול להראות אותם בעולם הזה. אבל הלחם שלהם הוא המקום הכי גדול בשלום. אתה צריך לראות את הלחם שלהם, איך הם מגדולים. תבואו לשיבה ותראו את הלחם שלהם כשהם נלמדו. כל אחד מכם, אם אתם יכולים להשתמש במה שהם יש לכם אחת השנה של החיים שלכם, זה היה דבר דבר כדי להגיע למהלך הזה. רק אחת השנה, כדי להרגיש את הסלטון, כדי להרגיש את הסלטון, וגדולה של התורה. אשר אני ראיתי את הקטע הזה בו יוסף בשיעור בקווינס. לפני שהשיעור התחיל, 5-8 דקות, אני אמרתי לו, הוא התחיל את ה'גמרא'. אני אגיד לו, בקרוב אתה תכנע הרבה גמרא, בעזרת השם. אתה תרגיש את הסלטון של ה'גמרא'. אין משהו סלטון יותר מזה. מה היא התגובה שלי? זה כבר כל כך סלטון. למה? זאת האמת. פשוט ארץ, אין סליחה במידה, תקבל של שלם בצרחה, אתה לא מראה לו כל הסליחה שיש לנו את העולם. גמראסי, השם עשה את האנשים ברחוב. אנחנו עושים להם סליחה בגלל הסליחה שאנחנו פושטים בהם את הסיסטם. אנחנו פושטים בווירוס למופע. אתה קבל מופע חדש, מופע הכי טוב בעולם. אתה מתחיל להפוך בווירוסים. מה יקרה למופע? הוא תהיה חדש. This is what we do to our own neshamot and to our own children. Unfortunately. So let's move on. So this is the fifth parasha talking about the life of Sarah and also Sarah passed age 127 years. It's written in Megilat Kohelet. It's a midrash on the book of Kohelet, King Solomon. וזרח השמש ובא השמש. וזרח השמש and the sun rise and the sun set. What's the חידוש? Everybody knows sun goes up, sun goes down. What's the חידוש? What's new? Obviously he's not talking about the sun. What is the Midrash trying to tell us? Don't we know that the sun goes up and the sun will go down every day? התגובה היא לא. התגובה היא, כשיש גדול גדול, זאת אומרת, גדול צדיק בעולם, וזה היה זמן ללכת לעולם הבא, אשם מבקש סבסטיטוט. מישהו שתקבל את מקום שלו. הוא לא יכול להשתתף לנו כעולם. הצדיק הזה יכול להשתתף, ובדרך כלל מישהו אחר יכול ללכת למקום. That's how it was always. Since Hashem gave us the Torah until today, there was always a leader. I'll give you an example. Moshe passed shortly before Hashem prepared him to prepare Yeshua to take his place. When Yeshua passed, Hashem prepared At-Niel Ben-Knaz, the first judge in the time of judges in the Tanakh. When Eli passed, שמואל סמואלי סטודנט טוק אובר. ון סרה פסט אשם פריפרד רפקה טו בי אינסטד אובר. אז איץ ריטן הנה ילדה מילקה גם היא ובטואל ילדת רפקה רפקה וס בון רפקה איס טייקינג אובר דה רויל פאמילי סרה קינג גו להבן And right after that it's written, ואהיו חיי שרה 127 years, ואתה מוצרה בקריית ארבעי חברון. Where Sarah passed in the city of Hebron. And that's where she buried. In this big building, מערת המכפלה. You have Abraham, Yitzhak and Yaakov and the four mothers. And also Adam, Adam, אדם הראשון. He's buried also over there. אז רבותיי, לא מזמין שבכל מקום יהודי חולי, הארבים פשוט מייחסים להכניס מוסק. אני לא יודע אם אתם תשכחו. בגרב יוסף הצדיק, ברגע, הם הגיעו להכניס מוסק. מקום, מקום של המקום החולי, ברגע, מוסק. בגרב אברהם, יצחק ויעקב, ברגע, הם הגיעו להכניס מוסק. מה זה? זה מסוכן ל... אתם יודעים, הגלעה היא מלמעלה מהקהל. תשכחו אותנו. אתם יכולים לעשות את עצמכם עם את רליגיה שלכם. למה כל מה שיש לנו, אתם יכולים כמו רעש? אתם חושבים שזה קווין? שאיפה שאתם יכולים, הם יפגשו? אה? זה חלק מההפגישות שאנחנו מקבלים. השם הפגיש לא רק אותנו, הוא פגיש כל העולם עם הם. הייתה כמעט אף אנשי בעולם היום שחיר מההתגלגה שלהם. אם נסתכל באמת על מה שקורה עכשיו באירופה, איפה שאתה הולך, אתה חיים בפחד בצדה שלהם. הם קיבלו הרבה רעיון, דמוניסציה, טרור, הרבה проблем. קנדה הפכה לכל הערבים. כל אירופה, כל הערבים. נוג'רזי, מלא ערבים. ברוקלין, מלא ערבים. דיטרויט, הרבה ערבים. שיקארגו, אתם חושבים שאתם בגאזה. הם מנסים להשיג את כל העולם. זה מה שקורה, וזה פרויקט. הם חושבים על זה, הם מנסים לעשות את זה עם זמן קטר. הם נמצאו מנדני. מי הוא מנדני? פרויקט קטר. בגלל זה, אתם צריכים לדעתי שמנדני, בכל מדינה ערבית, יהיה פרויקט 50 פעמים כבר. בגלל שהוא גבוה גבוה וכופר לפרויקט מוסלמי. אין מוסלמי שיכול להסתכל ולהגיד שזו גאה פרו-גאה. אחת שעה לאחר זה יפה. אתה תראה אותו בטהרן, מפגש על הליפט. זה מה שהם עושים עם הגאים שם. אתה ממלכת בטהרן לעבודה. כל יום, 5-6 גאים מפגשים. אין צחוק. בגאזה, הם מלווים אותם לשעה ונחתו אותם מפה הארץ. כל גיי שמחשב שזה נמצא בקהילות שלהם, אם הוא לא ילך לישראל ולא יקבל אסילם, במהלך הלילה הוא יפה, או הם יפהווווווווווווווווווווווווווווווו זה למה אני לא הבנתי איך הגייס של הרווארד וקולומביה ויאל וכל האוניברסיטאים האלה יקבלו בצד האטמיות, הטרוריסטים וקוראים להם פרו פלסטין. פרו פלסטין, אתה מפחד? אם הם יקבלו את זה, אתה תהיה הראשון שהם יקבלו חיים. עם המזרחות הישראלית, הם נותנים לך זכויות. הם יכולים לך להתארגן. הם נותנים לך כל מה שאתה רוצה, הם נותנים לך הסביבה, הם נתנים לך לעבודה, הם נותנים לך לדבר על רעיון המנטל שלך על ידי האינטרנט. במהלך שלהם, אתה לא יכול אפילו להגיד את הדבר הזה, שאתה יש אמפיטיה, תלמיד להגיד, אני גאה. אמפיטיה, אם אתה גאה, אתה מותא. בכל מדינה, כמובן עם המנדני הזה, איפה אף פעם, הם נותנים לו הרבה זמן לפעמים. אבל עכשיו הם יישבים לו. קיבלנו לונדון, קיבלנו פאריס, קיבלנו כל מדינה באירופה. עכשיו זה הזמן לקחת את ניו יורק. בקרוב, תראו מה יקרה פה על הרחוב. אל תתמזרו אם כאן, בקוני איילנד, יהיה שחר. 10,000 טרוריסטים שריחים עם מיקרופון. בקרוב, תשמעו את כל המסק. חרות! וזה מה שקורה. השם מפחד את כל העולם. יש רפורטר מברסלונה, ארגון, ארגון מיוחד בספיין, הוא כתוב אותו ארטיקול, כאילו, אני ראיתי אותו עשרה שנים לפני, זה עדיין מפליץ, מזמן לזמן, אנשים שמים את זה. הוא כתוב ארטיקול, אני אעשה את זה קצת, הוא אומר, ה' מפריע אותנו. הייתה לנו אנשים הכי מדהימים, הכי חכמים בעולם, חיים במדינתנו. יהודים, כל מה שהם נתנו, הוא נתן להם. באקונמיה, בארץ, במלך, במדינה, בכל משהו, הם היו תמיד הכי טובים. במדינות, במערכת דברים, במשחק, בנים את המקום. הם נותנים כל כך הרבה לתקופה שלנו. אפילו התקופה שלנו נתנה להם. אנו נותנים להם! ועכשיו ה' נפגש אותנו עם הגרעה הכי גדולה על הארץ. האנשים המוסלמים שהם קיבלו את אירופה, הם נפגשים אותנו בגלל מה שהם עשו ליהודים. תחשבו, איך חייבים להיות כדי לכתוב את זה? כשאתם יודעים שבכל חלק שלכם יש ג'יהאדים שם. אני מחשב אם הוא נפגש בכלל, אבל זה מה שקרה. הם הטלפון שלנו, והחרישים, וההינדים, והבודדים. בקרוב יהיה פקיסטן ואינדיה. עוד קרוב, מי יכול לראות, עם פנות נוקליאריות. הם מפריעים. איפה שהם היו, היו גבוהות, ורעיונות, ומורים, וגנוסייד, ומסקר. תראו את סודאן. כל יום, אלפים מתקשרים. תראו את סיריה. מיליארד אנשים כבר נותנים. בלתי. איג'יפט, טוניג'יה, ליביה, ניג'יריה, כל מיני מקומות, מרדים ורעבים, כל יום. ואז הם אומרים, אתה יודע, אם אתה מדבר על מה שקורה, אל תהיה רסיסט. זה לא משנה עם רסיסטים. אני לא יודע על רעביך. אין לי שאלה לגבי שנה שלך. אתה יכול להיות בלונד, אתה יכול להיות שחר, אתה יכול להיות מידל, משהו, מי שקורא לזה? אנחנו לא מדברים על רייסיר. אנחנו מדברים על אנשים שהם טובים ומדהימים ומתייחסים לתוך המדינה, ועל אנשים שהם מורים ומטועים ומגניבים. זה מה שאנחנו מדברים על. אם הייתם יפנים עושים את זה, אנחנו מדברים על יפנים. אם הייתם גרמנים, כשהגרמנים עשו את זה, אנחנו מדברים על הנאצים. זה לא משנה למה שאתם עושים, זה מה שאתם מגניבים. שהיהודים הם פרפקטים, מפחד ממה שהם פרפקטים. כל היהודים הליברליים הם קטנים מאחורים. קטנים מאחורים. כמה פעמים אתם שמעים אותי אומר את זה בעוד עשרה שנים? מישהו כמו ברני סנדר הוא קטן מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחורים מאחור זה מה שזה, זהו, חדש, כל אחד יכול לעשות מה שהם רוצים. אז, רבותיי, למה זה אומר, ואהיו חיה שרה? בגלל שההיות שלה באמת התחילה ביום שהיא הייתה עם בית. מ-90 ל-127, היא הייתה אישה שמחה. ואהיו, בגרמת נומרית, אם אתם מגיעים את השטחים, 37. ואב, 6, יוד, 10, ה' 5, יהוד, אתן, ואב, שיקס, ביחד, 37 37 שנים של השאלה, מ-127, הראשון, 90 שנים, אין רעש, למה? היא לא ישתה ילדה היא היהתה ילדה כשהיא 90, עד שהייתה פסקה, 37 שנים מדהימים, גם עם יעקב, ואיכי יעקב יעקב בא לאיג'יפט, לאחר 34 שנים של השאלה 34 שנים, הוא מת 147 מינוס 34, אז זה 143, 113. 113, הוא הגיע לאגיפה, הוא ראה שיוסף חי, הוא היה בטוח שהוא מת, 34 שנה הוא חי באגיפה, זה היה יום הכי טוב של שלך. עד הזמן הזה, את החיים שלו הייתה מגניבה. מגניבה. הם רפסו את אבא שלו, דינה. אבא שלו מת. הם אמרו לו, ארוחה רחבית מותה את אבא שלך. אבא שלו מת כשהיא הייתה בת 30. הוא היה סלב של לבנדה קרוק, עד 20 שנים הוא קיבל את זה. אייסאב היה מבחינת אותו עד דקות, כדי לנקות אותו. אתם יודעים מה זה? לחיות ולחיות כל פעם שמישהו יצא לנקות אתכם? הליב שלו היה מאוד קשה. אבל הליב שלו ב-34 שנים היה שלב. ואייכי יעקב, ואב, 6, יהוד, 10, how much is that? 16. ח' is A, 24. יהוד, 10, 34. בייחי יעקב, בייחי, numeric value, 34. Last 34 years of his life was a real life. בייחי שרה, the life of Sarah, how many years? 37 years. יצחק was 37 the day she passed in the Akedah. אין שנה בתורה שזה רנדום. כל מה הוא מתכוונן עם מטה שלא מראיב. יש לי אחד מהמלכים שלי בישראל, אני לא ראיתי אותו בפרסום. כל מה שהוא התלמד היה מהלקטוריות שלי באוניברסיטה, או CD או USB, והוא מתמטיק. הוא כתב קטנה מדהימה על המטה בתורה. זה לוקח את הרחוב שלכם. זה מרחוב. המעטה בתורה. אתה יכול ללמוד עוד שנים על המעטה בתורה. כמה פעמים הדבר הזה נמצא, למה... ובפרשה הבאה, איך זה כל זה מקבל. מרחוב. רק מזה, אתה תהיה מרחב גדול בתורה. רק מזה. אם אתם רק מנסים ללמוד את הקלנדר היהודי, שהיה כתוב על ילאל, הילד של ילאל הזקן, עשרה מאות מאות שנים לפני, או משהו כזה. איך הוא קלקולט את הקלנדר שהיום כיפור לא יפה בשבוע, ולא יפה בשבוע. עשרה מאות מאות שנים. זה לא יקרה. ויש להם עשרות דברים אחרים בקלנדר. היום הזה לא יהיה כאן, ואם היום הזה יהיה ביום חודש, הוא תמיד יהיה ביום הבא. כל מה זה מדהים. אתם ילמדים את זה. ממה שאני מלמדתי על זה, הייתי מלמד. ממה שעשרה, שלושה שעות שאני מבקשתי, הייתי כבר מסוים. וואו, זה דיווין. אף אחד לא יכול היה לעשות את זה. למה זה היה חשוב לא לעשות יום כיפור ביום השבוע או ביום השבוע, אי פעם. בגלל שכשהאנגלית מותה, ובשבועים לא הייתה מפלגה, לא הייתה מקום להכניס את הקטע. עכשיו, אחרי כמה שעות במהלך ישראל, אתה יכול לדעת את הצמח שיצא מהקטע? עכשיו הוא לא יכול להכניס את הקטע, זה מוקצה. מישהו מותה בשבת, ביום השבוע. הוא בחדר החיים, אתה מפלג אותו עם פלגה. במהלך הלילה, במהלך ישראל, עם 100 דגרים, תמיד יום כיפור יהיה מגניב. אם יום כיפור יהיה בשבוע, זאת אומרת, כששבת נחתך, יום כיפור נתחיל. זאת אומרת, יש לך עוד 24 שנים. מי יודע מה יקרה? חולים, דבר מגניב, אתה לא יכול לראות, אתה לא יכול לאכול, אתה צריך ללכת עכשיו עם כזה מגניב בכל הארץ. אז בואו נבחר שלא יהיו שני יום שאתה לא יכול להחליט להחליט את הגוי מה קרה ביום טוב? אם יום טוב נחשף לשבת בואו נחשף שזה יהיה ביום סנדוי או ביום פרידה או איזה דבר, נכון? זה לא פרבלם ביום טוב אתה קורא לגוי והגוי יחזור את הגוי ונחזור אותו פה באמריקה, כשאנחנו בגבוהה, יום טוב זה שני יום, בישראל זה יום אחד פה באמריקה, ביום הראשון, אנחנו קוראים לגוי להחזור את הגוי הוא יכול לדאוג את הגב, הוא יכול לקחת את הגב, כל מה שאנחנו אומרים לו הוא עושה, בגלל הדיון. ביום השני, יום טוב, אנחנו יכולים לדאוג את הגב לנו, היהודים. בגלל שהכל היום הוא רביניקולי. ביום הראשון זה מהתורה, ביום השני זה דיקרי רביניקולי. אז זה יותר רעיון. אם צריכים לעבודה, אתם יכולים לעבודה, לדאוג את הדיון. אבל בסופו של דבר, אתם יכולים לראות שכל השאלה הייתה קלקולטה לדברים הכי קטנים ומדהימים. ממש כזה. אז רבותיי, ואתה מות שרה, שרה פסט, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולפקוטה. אברהם בא להגיד אולוגיה לשרה, And to cry. From here we learn the laws of mourning. In every funeral we say a eulogy, even the goyim copy from us. You say nice things about the person before you bury his body. You put his body here, it's covered or, you know, in a box or covered with the talit. Everybody comes, cries, says how wonderful he was. That's תעשו איזו גדולה מגניבה לאנשים שהם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אתם לא יודעים מה יהיה בקיצור פשוט פשוט שתמצאו שאתם פשוט מותנים. זה יקרה לכם קצת דקות להבין מה שקורה. הלחם יוצא מהלחם, הלחם יפה, כשהייתה פעולה קשה, הוא נפגע, מישהו נפגע אתכם. הלחם יוצא, אתם נסתכלו, אתם רואים את הלחם עם האזורים, עם הלחם, כל מה שיכול להיות. ואתה מסתכל, ואתה רואה אנשים רוצים, ואתה רואה דוקטור קאף, והם נותנים לך דקות, ואתה רואה את עצמך קיימת, אבל אתה רואה הכל מבחינת. אתה כאילו ערוץ בטח. זה מה שאתה רואה. אתה יכול לראות את הסרטון שלי, את החיים אחרי המות. אני מראה בדיוק מה שקורה אחרי המות. לפני התורה, לפני הקבלה, ולפני האמת. וזה כל כך נתון. כל מה שהמדענים והפרספקולוגים כבר הכירו, זה היה כתוב הרבה הרבה זמן לפני יהודית. הרבה הרבה זמן לפני. אז מה קרה? אתה רק מבין שאתה מותאר. אתה לא יכול להיכנס לתוך. אתה מתחיל לצלם. בקרוב אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת על כל המיליונים שיש לך במחקרים אחרים, ולא אמרת לאישה שלך שהקודים של המחקר הזה, וההתפקידות שהצלחת עם האנגלית של הוולט סטריט, ועם המחקר שלך, וכמה זמן שלך ושל המחקר שלך, וכמה זמן אתה נותן למישהו. יש הרבה דברים שלא תמיד... דברים במחקר משתמשים הרבה. לא משנה כמה שתמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ הטורקים סטולו כל המONEY. ארדואן, חברה שלהם. פלסטינים מלחמתי. הם סטולו כל המONEY. הם מלחמתים עםו להחליט המONEY. אמרו, לא. הם לא מקבלים המONEY. הם סטולו את זה מהפלסטינים. זה כל אידיאטים אירופאים שהם נותנים להם המONEY. לכל אלה הנאצים מרדכים. ובמקרה של נותנים להם המONEY, הם סטולו כל המONEY, והם נותנים להם בקטאר, איראן, טורקיה, אבל אחר כך איראן התחילה בפחדה, בגלל שהארה״ב הפכה בנקייה איראנית בפחדה. הם החליטו להחליט אותה מהסוויפט. אתה לא יכול אפילו לעשות קו של איראן. אז הם קיבלו זמן מהארה״ב, ופגשו אותו בטורקיה, שזה כמעט טוב כמו ארה״ב. וטורקיה היא בקבוצה טובה עם הארה״ב. טראמפ, האדם, הוא כל הזמן אומר, ארדואן הוא מלך גדול, הוא מלך גדול, אני אוהב אותו. הוא היטלר, איזה מלך גדול. הוא מורד עשרות אלפים קורדים. הם אנשים מאוד מפחידים. אם זה היה עליהם, זה יפהל את כל ישראלים חיים. הוא לא אפילו מנסה להחזיר את זה. הוא אנשים מאוד מפחידים. טראמפ רואה מילים, הוא יחזור להם F-35, 100 מיליון דולר פלאנג. זו הזדמנה לעשות קצת מילים דולר. קטאר, נהיה חברים של קטאר. ביבי, למה אתה נפגש בקטאר? יש לנו מילים דולר מבחינת. אני ווייטקוף וקושנר. אנחנו עושים מילים דולר בקטאר, אתה לא טוב בשביל המדע, ביבי. אם הייתי ביבי, הייתי נפגש בקטאר. הם נקודת כל הטרור בעולם. כשאתה לוקח קטאר, לא יש לך חיזבאללה, לא יש לך חמאס, לא יש לך ג'יהאד, לא יש לך אף אחד. אתה מוריד את זה. עכשיו הם כולם באים בגלל שהם מקבלים גדול על קטאר. סוטקייסטים מלאים עם קשה. היו שמים להם כל שבוע, מיליארד דולר בסוטקייסטים, קשה. והישראלים רואים ולא עושים משהו על זה. הילדים יהודים מותים כל יום, וקטאר הוא מוסד של זה, ואיראן. איראן עכשיו, הם מותים, הם לא יותרים, הם לא יותרים, הם עושים פרובה מאוד, אבל קטאר מותה. אז מה שאתה רואה, רבותיי, כשמישהו מותה, אני צריך להגיד אולוגיה. אנשים שמותים זה מאוד סטרס. אני לא אמרתי ביי לילים, אני לא אמרתי להם שאני אוהב אותם, אני לא אמרתי ביי לצבא, אני לא אמרתי ביי לצבא, לצדקים, לאחרון, לאחרונה, לאחרון. אני לא אמרתי להם שהמסע של המעבר, אני הייתי מצטער להשתתף משהו לרעיון. אני במידה של פרויקט בארץ. בפעם הבאה, יש לי רעיון מיוחד. מיליון דברים נמצאים לדבר שלך. אין משהו שאתה יכול לעשות על זה. תאמין לי, זה מאוד סטרספולי. אבל בקרוב, לפני שאתה ידע שכל הדברים שאתה קורא עליהם לא יהיו אף פעם מנסים לתרעם אותך. בגלל שאתה יכול להיות עם דברים הרבה הרבה הרבה גדולים לקרוא עליהם. כשתנשא את עצמך במקום של ה' ואתה תבין שמה שהרבי אמר לך בקבוצה שלו בפעם האחרונה של 30 שנים זה באמת ריאליטה והטריאל שלך מתחיל עכשיו ואתה רואה את השטח, השטח המטורף של השטח שבא עם פליטה פליטת של כל אחת מהרעיונות ורעיוניות שלך תאמיני האחד מה שאתה תקווה עלו הוא 10 מיליון שיש לך פה, ו5 מיליון במרכז הסטאק הזה, ובמדינה שאתה... זה לא יהיה עבודה שלך. תהיה לך עבודה הרבה הרבה גדולה. כשאתה מתחיל לראות את כל דקות של החיים שלך, מהדקות שאתה נתן לך, עד הדקות שאתה מתחיל להתאם, זה קשה להבטיח. והאנשיה לא יודעת עד כמה זה יקרה. אני אראה לך את הסיפור על המשפחה שאני פרסומתי, היו בניו 26 שנים, היו באים לביתה פה בקווינס, ביתה בוכרית, כדי אבא, אבא, ואימא היו שירים בביתה פה, בניו רצו להכניס משהו לביתה, והוא נפגש. הם ראו על הקאמרה איך הוא נפגש. נפגשת נפגשת נפגשת נפגשת נפגשת נפגשת נפגשת נפגשת אמרתי נפגשת לו, בטלפון, בפאדר שקלתי לעשות ניחום אבלים, אמרתי לו, אבל בעיקר באמריקה 110 וולט בעיקר לא מוריד את האנשיה. בישראל זה 220 וולט. 220 וולט ותמו. 110 וולט בעיקר לא מוריד את המוות. תקבלו אלקטריקטיה, זה יכול לעזור לכם, אבל זה לא המוות האמת. הוא אמר לי, לא. זה היה 370 וולטים. לבית הזה חייבתים ספציות מגניבה. השתלטנו אקסטרה אלקטריקה. תראו איך ה' מפריץ את המות של אדם בסדר עם איך הוא מפריץ את זה. איפה זה יהיה וכמה זמן. ולפני זה, הוא מנסה להביא ספציות אקסטרה גדולה. בגלל שהמשפחה רגילה במסגרת רגילה לא תעשה את העבודה. כשתהיה זמן לך, תהיה זמן לך. אין מה לעשות על זה. ואז הוא אמר לי עוד דקה, עם איזה רעיון מלכתי. אני אגיד לו, וואו, אתה היית במשפחה בקווינס, וזה היה קורה שם, ושעון אחר שלו היית בלב, לא יודע על כל זה. והוא אמר, אם היינו בבית, אנחנו ירדים לצלם אותו, כל אחד מהם ימות. בגלל שכשהוא נחשב בפינגר, בום, ירדים נחשבים, וכל אחד יחזור לגבות. וכל אחד מהם ימות. כל התקופה ימות. אתם יודעים איך זה. אבא ירד, נחשב, אמא, אבא, כל אחד נחשב, ויש מים על הרחב, כל אחד ימות. אז ה' יכול להכוון שהורים יהיו מפחדים והאחד האחר יתקע בלבנה. רק האחד שצריך ללכת לרחוב היום ילך לרחוב היום, והאחד האחרים יצטרך להשתתף בעולם. זה בלבנה. כשאתה יודע איך זה עובד, כל שנה עומדה. הבעיה שלהם היא שהם מגניבים. הם לא יודעים מה זה. הם לא יודעים מה יקרה הבחור. הם לא יודעים, לפעמים ילד נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכון נכ הוא נתן להם 34 ביליון דולר לסייע את האידיאולוגיה הפרוגרסיבית, הלפטית, עם החלטות של סקס ומשרד גאוי ואינטי ישראל ואינטי יהודי ואינטי אמריקה ואינטי רפובליקאנים בסופו של דבר, לסייע את כל מה ששטן אוהב. ג'ורד סורוס אחרי כל מה. ועכשיו השנה שלו קיבלת את זה. תמשיכו, הם מאוד גניבים. כל אחד מהדולרים שלהם הלכה לנצח רעיון גדול של העולם. בלעדה שהם בהונגריה כתבו סימן גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גד הוא יגיד להם את כל המONEY שהאנשים יהודים אוכלו. אני אגיד לכם את כל סקרותיהם. איך הוא ידע את הסקרותיהם? אני לא יודע, צריך לראות את הסיפור. ראיתי פרסומת שהמפרש האמריקאי שואל לו, האם אתה מזמין להתקשר עם הנאצים ולהגיד להם איפה יהודים אוכלו את המONEY שהם אוכלים? אין מזמין. אין מזמין. אז אנשים שואלים, למה מונסטר כזה עדיין ביליונר ועדיין חיים, כשכל כמה אנשים רבים כבר הלכו לבית בזמן צעיר? זו שאלה מאוד גדולה. זה לא שאלה. התגובה לזה נכתב בתורה. אם הזמן שלך יצא ללכת לאבות כשאתה 30, בואו נהיה, זה טוב. כשאתה 20, בואו נהיה. כשאתה 50, נכון? זה יכול להיות הדבר הכי טוב שלך. אתה כניסה את התיקון שלך, אתה יכול ללכת לאבות. מה אתה צחק על זה? אנשים רחבים, כמה זמן הם חיים, כמה אור הם מקבלים. איך הרבה אנשים שמשחררו את ההולוכוסט, עד היום, הם צחקים ומתחילים בגלל שהם ידעים שהרבה נאצים שהם מוותרים את אבאותיהם ואת אבאותיהם, הלכו לארגנטינה ולברזילה, וחלטו על אידנטיטה שלהם, וחזרו לרעיונות שלהם. עשרות נאצים הלכו, והם נמצאים במדינות אחרות של העולם, ולא אף אחד אף פעם נמצא אותם. והם, המשחקים, קווים כל יום שלהם, שהממורים שלהם נשארו חיים, נשארו בקבוצה בארגנטינה, חייגים, עם אידי פשוט, חייגים כמו רבים. כשהם נפגשו ג'ון דה מניוק, הנאצי הוקרני, שהם אומרים, הוא הוא הולך 100,000 יהודים עם אדם שלו, איבן, איבן ה' דבר, הם קוראים לו, איבן ה' היום, הוא היה צריך לראות בקבוצה שלו, איך היה קוראים להם יהודים, פטרפייד. We can never forget these eyes of this monster, how he killed our parents and how he killed our brothers. And one Jew after the other are coming and crying and beating up themselves. And in the end, the lefty Israeli court set him free. I said, we don't have a 100% proof. They sent him free and he came to America. And then they revoked his green card. He lived to his 90s. והם נפגעים כל כך, הם יהודים, הייתם צריכים לראות, אתם פשוט מורידים לנו ולאחרים שלנו עוד פעם, ולפני שנים, הם יפגעו במדינות. ואני אומר לעצמי, איזה אשמה, אם הם רק ידעו שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות להפך להם, הם יפגעו. בלי להיות שמחים שזה נפגע, הם נפגעים. אם הוא תהיה מגניב ותקבל כמה שנים בפריזן, זה יקבל את הפריזן שלו בארץ האמיתית הרבה יותר. בגלל שהפריזן בארץ הזה לא משנה מהפריזן בארץ הבארץ הבאה. אבל מיוחד, מיוחד של הפריזן פה, אפילו בפריזן רגיל, זה כל כך גבוה, שרק לפעמים יש לך רעיון רגע, 6 שנה, רעיון רגע, כמו רעיון סייאדי. אתה לא יכול לרחוץ. אתה יכול לרחוץ 6 שנה מ-20 שנה במקום הכי רעיון. 20 שנה באושוויץ. רעיון רגע 6 שנה. אתה יכול לספר את זה לזה? לא. אבל מה שאתה מקבל בעולם הזה, אפילו לוקחת כמה אלפים דולרים ברחוב, זה יכול להיות במקום של 1 שנה. כמה אלף אלף דולר, זה חמש שנים בארץ? כן, במהלך הזה. בגלל שבארץ הכל קטן, הרצון קטן, ההרצון קטן. במהלך הזה. אבל הם מיוחדים הרבה יותר במהלך הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ הבארץ אם אתם רוצים להביא לבית כאן ולאכול מסט פטיטו ושניצל ולראות טווי ולראות מזכירה גרמנית, אתם אף משהו אלא מפחדים. אנשים שהם עושים טוב ואין טובה, אתם לא רוצים להשיג להם התפחדה בעולם הבא. אתם רוצים להם להיות תשובה, ואתם לא רוצים לשים אף אחד למות, אפילו אם הוא יהודי טוב. אם זה היה לי, אני לא רוצה שהוא ילך לאלה. אני רוצה שהוא יעשה תשובה, אפילו יקבל את הטבעות שלו בעולם הזה, ונחתוך עם זה. אבל איזה אנשים, צריך להיות מקווים שהם ילכו לאלה האלוהית. למה? סורוס הוא אחד מהם. למה? בגלל שמיליאנים של אנשים נחפשים תמיד בגלל הזה. כל מה שקורה לדברים יהודיים בעולם הזה, הטבעות שהם יקבלו, בכל מקום, זה כליהם חלום. חוסיין אובמה, זה מה שהוא עשה לבית הזה, זה כל זה שלו. מנדני ואנשים כאלה, וברני סונדר, זה כל זה שלו. כל המלחמת נגד ישראל בעולם, זה כל זה שלו. הוא אחר מכל. זה לא רק קצת מה שהוא עשה. מיליאנים של אנשים מתחילים כל רעיון בגללו. תראו מה התחילה בעולם בגלל כל הידיאלוגיה הפרוגרסיבית שהוא מיוחד. עם ה-34 ביליון דולר שהוא נותן. הוא נגמר את העולם. כל מה שאתה רואה היום, במדינה הזאת, כל האנרכיה, הכל, זה כל בגללו. ורק קצת אחרים כאלה. אנשים כזה צריכים להיות קשרים, לא רק לעבודה שלהם, אלא גם לתקווים של עבודתיהם. אתה יודע, אם אתה עושה שני יהודים, שצריך להיות רליגי. ראשון, אתה עשה להם לא להיות רליגיים בגלל משהו שאתה עשה. האחד שלו יהיה עם 3-4 ילדים שלא יהיו רליגיים. הוא יהיה עם 12 ילדים קטנים שלא יהיו רליגיים. הוא יהיה עם 50 ילדים קטנים קטנים שלא יהיו רליגיים. בנושא החדש יהיה כבר 300. בנושא החדש יהיה כבר 1200. שבעה גילות יהיו כבר 5,000. אחרי 10-15 גילות, זה יכול להיות מיליון אנשים. מיליון אנשים סקולריים, רעיוניים, אנטייגטים בעולם. כל אדם שהם עובדים, הולך לגבי האנשי שגרם את זה, יהודי, לא להיות רליגי. כשאתה ממליץ רבי שמייצר אנשים רליגיים, And as a result of the Lashon Hara you spread and other things you do, he will make less people religious because now this guy will not listen and the other guy will not come. And some things will happen. Hashem will count all the people that as a result of what you did, did not return to Him. And you will be punished for every sin they do and their kids and grandkids until the end of days. אתה יכול להשתתף בנושא של ספירטואל ג'נוסייד. ספירטואל ג'נוסייד. כשהם יצאו וישארו לך במהלך הבא ש50,000 יהודים הם רעיונים, וזה כל זמן שלך, אתה תשאל, מה אני צריך לעשות עם האנשים האלה? אני לא ראיתי אותם בעצמי. כן, אתה לא ראית אותם, אבל אתה הוא הסביב למה אתה אביו, אביו, אביו, did not become Shomer Shabbat. Because the Rabbi that was making him religious, he went and fought him and didn't let him finish the job. And as a result of that, this person died Mechalel Shabbat. And his kids and grandkids and everyone that will be born to this family, the blood of that person is on your hands. Where does it say it in the Torah? When Cain murdered Hevel, Hashem told him the blood of your brother is screaming to me from the ground. The blood, in plural, not just the one you murdered, it's kids and grandkids, all of them screaming to me. How can the blood scream? אנחנו מדברים על האלה האלה היו מנצחים להשתתף ובגללך הם לא יצאו לעולם לעשות את ההתפתחה אתה תהיה נחשב על כל אחד מהם זה למה זה נכתב בג'רמיה, בבוקר של ירמייה משלם לאדם כפרימה על אליו עושה לאדם כפרימה of his actions. Not according to his actions, the fruits, the consequences of his actions. The Gemara says in Masechet Sanhedrin, page 22, אין איש מת אלא לאשתו. Person died for his wife. אין אישה מתה אלא לבעלה. And the wife died to the husband. What does it mean? דגמרה אומר, מי שסופר ביותר כשהאנגלית מותה, זו אותו אותה. יותר מכל הילדים. יותר מכל אף אחד אחר. יותר מכל אבאותו, יותר מכל הילדים שלו, יותר מכל הילדים שלו מבית ראשון, מבית שני, ילדים קטנים, כל אחד סופר. אבל האחד שסופר ביותר הוא את האותו. כשאישה מותה, כולם נשאר, הילדים, הילדים הקטנים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, האנשים, זה האנשים, האנשים לא נותן לך רעיון. זה בלתי מאמין. האפקט שהוא יש על אדם. דה גמרא קורא, דה גמרא קורא, רבי יוחנן קורא, כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כל אדם שמתה אשתו הראשונה בחייו, כאילו חרב בית המקדש בימיו. It's equal to the destruction of the house of God, the temple, the holy temple in Jerusalem in his lifetime. This is Gemara in Masechet Sanhedrin, page 22. There is a similar Gemara that someone had a religious boy and he went off the derech, he became secular. ‫הגמרא מספר את זה ‫למלחמת גוג ומגוג, ‫לבחינה האחרונה ‫שתקבל את כל העולם. ‫בעיניים של אבא, ‫האבות של הלך, ‫האבות של הלך, ‫שהוא לא התהליך ‫ואף אם הוא עדיין חיים, ‫או אפילו אם הוא עדיין חיים. ‫ויש איזשהו מקום באמריקה ‫שעובד כאילו שהוא לא יהודי, ‫שעובד כאילו שהוא לא יהודי, ‫שלא יש קונקציה אל השם, הוא חושב שזה כמו שכל העולם מתחרר, מנטילי, במיוחד שלו. טוב, שרה מתחררה, ועכשיו הם צריכים לקבל עבודה. אברהם מבקש עבודה, איפה להתגלגל? הוא בא לאפרון אחיתי, גדול, הוא יש לו הרבה עבודה. אפרון אומר, אברהם שואל את האנשים, מי אוכל את המקום? והם אמרו, האנחה, אפרון. הוא הולך אליו. אני רוצה לקחת את הקו. מארת המכפלה. אפרון, במקום, אמר, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ארבע מאות שקל בין אני ואתך זה באמת... מה זה? מה זה? אז אני רוצה שתראו את הסקר. ביני ובינך. איך אתה מספר אברהם? א', ב', ר', ה', מ'. מה זה השפה התחתית? זה חמש שפות. מה זה השפה התחתית? ר'. כמה זה ר' בערך נומרי? 200. אפרון. אפרון. אין, פי, רש, וב, נון. מה זה השפה התחתית? רש. כמה זה רש? 200. בין אני ובין אתם. מה זה 400? זה רש שלי ורש שלכם ביחד. מה זה? זאת אומרת שאתם צריכים לציין לי 400, מה שהיה גדול גדול. אתם יודעים, דגמרה אומר, תראו איך זה קורה. אנשים חייבים, הם מדברים קצת ועושים הרבה. אני בא, אני רואה מה שאני יכול לעשות לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר לך, אני אני אספר לך, אני אני אספר לך, אני אספר לך, אני אספר ל� השבוע, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה פה זה הרבה יותר מספיק ממה שאני חשבתי, פה זה לא לי, אני צריך להשתלב עליהם. הרבי שלי, הוא אמר, זה קומפליקטי. הם מדברים הרבה, בסוף, אפילו קצת, הם לא עושים את מה שגמרא אמרה. רכבי, הוא אמר, אוקיי, אני אעשה מה שאני יכול, ובסוף, אתה רואה, אוקיי, כפי כפי, בואו, לא, לא, יש לנו את זה ויש לנו את זה. זה בסדר, אני רק שואל על זה. למה אתה צריך לעשות את זה? אני כבר כאן. אה, אתה צריך להסביר את הלאמפה כבר. רגע, תן לי לקחת את הלאדר. לא, זה בסדר. לא, לא. תסביר את כל העולם. אני אגיד לך שעוד מחר. לא, לא, אנחנו כנתיים. אני שואל אותך על קטנה קטנה. הצדיק מדבר קטנה ועושה הרבה. גם הצדיק הוא לא אוהב קרדיט למה הוא עושה. היה ישיבה בבני ברק, בישראל, בירושלים. עשרה שנים, הקפי, הקפי והסוגר והקפים הפלסטיקים היו מנצחים בבוקר בבוקר, אף אחד לא ידע, לא הייתה כמות עדיין. אף אחד לא ידע מי יכול לקפי, קפי והסוגר. אף אחד לא ידע. היו עשרות אנשים מנצחים בישיבה, הוא מגיע כמו קטיף, עם קטיף, אף אחד לא רואה, קפה, קפה ולך. כל יום, אף אחד לא ידע, זה מיסטריה, מי קופה קפה? עד שהם קפו אותו. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה תחשבו על זה, הוא סיימת בישיבה, הוא מגיע לתה והקפה עד 20 שנים, אנשים מגיעים בגלל הקפה, נשמע כשהם נלמדו, הקפה לפעמים מגיעה לך. איזה אנשים בישיבה לא יודעים אפילו שזה הוא, אולי הם מגיעים לו, אולי הם מגיעים לו, אולי הם מגיעים לו, אולי הם מגיעים לו, אולי מרגישים לו, אולי מרגישים לו, אולי מגיעים לו, אולי מגיעים לו, אולי מגיעים לו, אולי מגיעים לו, אול הוא לא רוצה שאף אחד ידע למה, הוא לא רוצה להשמח הוא לא רוצה להקבל קרדיט, הוא לא רוצה שהאנשים יהודים להשמח הנה יש משה, הפילנטרופה הוא מבקש אותנו עד 20 שנים משה, תגיד לרבי הנה, הנה, תגיד לו, תגיד לו הנה לא, לא, אני טוב שם, לא, לא, תגיד לו, תגיד לו למה, אני רוצה להשמח אותו זאת בדיוק מה שהוא לא רוצה השחרר הוא רוצה לתת 18 דולר, אבל הוא לא נותן עד שהכנתה תורצה את מותו שלו. אתם יודעים איך הפוליטיקאים באים לרחוץ? הם הכניסו את כל המדינה, את כל הישיבה, אנשים נותנים מיליארדים, שלוש שנים של פרויקט, ובאחר כך, האנגלית באה, הממשלה. וואו, הוא מקבל כל הכרדיט. סוהר אבותיי, סוהר אברהם נותן לו 400 שקל כסף, קויינס של סילבר, מאוד ארוך כפי מה זה. וגמרה אומר, זה עובר לסוחר. עובר לסוחר זאת אומרת, זה קויין עם סטמפ של הרב. יש עליו אימא. זה יכול להיות שחר, זה יכול להיות סילבר, אבל עם פרינט באמת עליו. אם זה לא יש פרינטה, זה עדיין יש גולד ושחרר, אבל קצת. דה גמרל אמר, אל תתן אותו לשחרר אידאל, תמיד תמיד תתן לו עולם עם סטמפ. כי אף אחד לא מלט עולם עם סטמפ, זה יש גולד יותר. אם תתן לו שחרר ושחרר שחרר, הם ימלטו והם עובדים אידאלים עם זה. אתה לא רוצה שהשחרר שתתן לתוני לעשות סטטיו של ג'ייסי ומריאה. אתה לא רוצה שהגולדה שאתה נותן לגנדי מהאינדיה להיות בודה או סטטו של קו. למה? המוני שאני נותן לו הוא הפכה את זה באנגלית והוא יכול להגיע אל ה' אני לא רוצה שיהיה שום דבר עם זה. אבל אם אני נותן לו גולדה עם סטאפ אני יודע שהוא לא יכול להגיע אל ה' עם זה. זה נקרא עובר לסוחר, עבודה של הארץ. לדרך כלל, עד היום, הם נמצא את הטלוויזיה שלהם בישראל, מ-2000 שנים. מזמן המבר, איזה טלוויזיה יש להם קינגסים וסיזרים גריקים. עם כפיים גריקים, מזמן שהגריקים הגיעו לירושלים. זו הייתה העבודה. הם נמצאים בהם, במקומות ארכיאולוגיים. אז, רבותיי, והאברהם זקן בא בימים Abraham is old come with his days what does it mean come with his days everybody comes to the next world eventually and you come with your life what does it mean come with your days meaning you did not waste any day your entire days of your life you bring with you to the next world בגלל שכל יום של אנשים רבים שהם מלכים תורה ועושים דברים טובים, הוא מלכים דברים מדהימים שהוא עושה או היא. כשאתה מגיע לעולם הבא, כל יום שלך יש לך כמה דברים יפים לתת לך. וויקד אנשים שיכולים להחזיר כל העולם, יש להם אולי אחד או שתי יום פרודקטיביים שהם עשו משהו טוב עם החיים שלהם, והרבה זה היה סליחה, סליחה, מפריעות, מפריעות במדינה, מראשים מרציניים פשוטים, לשון הרע כל יום, רואים דברים מגניבים, מפריעים את הספורט המדהים, ללכת נורמלית, לתפילה, ללכת קושר, ללכת לדבר, ללכת לתפילה, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת לדבר, ללכת הוא בא ל'השם ו'השם אמר, אוקיי, לד בואו נראה בעולם שלך, 7 שנים של החיים, כמה יום אתה יכול לקבל V4, שהיו יותר פרודקטיביים של פרודוקטיביים. לפעמים זה לא אפילו אחד. לא אפילו אחד. אתה יכול להראות לי יום אחד בעצמך, שאתה עשה משהו שאני צריך להיות גדול שלך? אף אחד. רק פרודוקטיבי פרודוקטיבי. ועד אברהם אבינו, בבא ימים, רן פוגס, taking care of them, feeding them, giving donations, making Baalei Tshuva, making seminars, teaching about the one God, living in very modest way with his most beautiful wife in the world, fighting, so many things. You cannot find one day in the life of Avraham Avinu that was not unbelievable. That's why the Torah testifies, אברהם זקן. בא בימים, לא איבד לריק אפילו יום אחד בחייו עלי אדמות. Did not lose a day of his life. Unbelievable. Same thing as they say about King David. His life was very good, full of greatness. ואשם ברח את אברהם בכל. אשם ברח את אברהם בכל. ליטרלי, בכל, הוא נחשב, הוא נחשב. אבל יש כאן מפגש נחשב. ויבא לי ואוכל מכל. זה מה שכתוב ביצחק. ויעקב כתוב כי חנני אלוקים וכי יש לי כל. אברהם והשם ברח את אברהם בכל. So we see that the word בכל in everything, that's what it means, appear in all three fathers. In Abraham, God bless Abraham, בכל, בכל means in everything. With Isaac, bring me food that I should eat from בכל, from everything. Jacob, God have mercy on me and I have everything, בכל. אז מה יש לנו? יש לנו בקול, מי קול, קול. זה מה שאומרים בברכת המזון. בקול, מי קול, קול. בסוף בברכת המזון, בקול אברהם אבינו, מי קול יצחק, קול יעקב. כל שלושה יש את הדבר קול במהם. בסוף ברכת המזון, זו פרק רביניקל. ראשית שלהם היא העורייטה, מהתורה. היא כתוב בתורה שאנחנו צריכים לברך אשם על שלושה דברים. אחד, הראשית ברכה, ברוך אתה אשם, עזן את הכל. ברוך אתה, אשם, שעושה את הכל. כל העולם עזן את הכל. יהודים, לא יהודים, ארוחים, כל אחד. מי עשה הראשית ברכה? משה רבנו. When the man, manna, came down, everyone was eating man, Moshe made that bracha. Then the next bracha, Baruch atah Hashem, al haaretz ve'al hamazon. He made that bracha, Joshua, after they occupied the Holy Land. So bless you God, al haaretz, for the land and for the food that grows in the Holy Land. ברחובים, ברחובים, ברחובים, כל מה שגורם בשרות. זה יהיה יושע, יושע בנון. ברכת ה-3, ברוך אתה, השם, בוני ירושלים. אתה צריך לברוך השם במהלך, בשרות ובירושלים. זה מה שהגמרא אומר. מי עשה ברכת ה-3? דוד וסולומון. הם האנשים שהם בניו ירושלים. קינג דיוויד מפרצה את התקופה של הטמפול ושלום עובד את הטמפול הראשון. אחרי שהם הכניסו את העבודה, הם עשו ברכה, ברוך אתה השם, בונה ירושלים. כשאנחנו כבר יש לנו שלושה ברכות שהן חייבתיות מהתורה להגיד כל יום כשאנחנו אוכלים ברחים, החכמים הם מגניבים. הם אומרים, כי זו היחידה היחידה בתורה, דיוקטרית מהשם, לברך אותו במהלך. כל השאבים האחרים הם רביניקליים. ברכה, ששם אומר שאתה אוכל ברחה, אתה תהיה פול, אתה צריך להשאב אותי על הארץ, על האצבעה ועל ירושלים. אז בגלל שזו אבליגציה של השם לעשות שאהבה דרך, החכמים עשו ברקעת המזון הראשונה, וברקעת המזון הראשונה, יש לכם את הכל הרבה ברכות שיכולים לקבל בעצמכם. הרחמנו ישתבח על כפסי חבודו הרחמנו ישתבח בשמיים ובארץ הרחמנו יתפר בנו לנצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח נצח זה גדול גדול של ברכת נ המזון. זה למה זה הכי קשה להגיד ברכת המזון עם טובה. שטן תשכח אותך תמיד. אנשים יוצאים, ובכל זאת, רעיון, מוזיקה, המדע שלך מפליץ בכל מקום. מאוד קשה, שתי דקות שאתה צריך להגיד, ברכת המזון, דקה בדקה, עם טובה, כמעט אי אפשר לנסוע לדעת כל דקה. אבל אם תעשו את זה, החיים שלכם לא תהיו כאילו. אם תביאו את עצמכם לדבר ברכת המזון, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמכם, בלי להסתכל על עצמ� זה אחד הכי גדולים שהאנגלית יכולה לעשות בחיים. זה עדיין יותר מאוד אימפורטנטי ממה שאנחנו מגיעים לסיניגאג ומגיעים לפני שעה בבוקר. בגלל שכל הפרעה בבוקר היא אבליגציה רביניקלית. יש לנו אבליגציה, לפחות פעמים, לדבר עם השם, לפרעה, לפרעה, לפרעה אותו. החכמים עשו את כל הטקסטים, שהם גדלו הרבה מהסמכים והרבה מפרעות אחרות. אבל כל הפרשות היו מייצגות בסג'ים. אבל ברכת המזון היא דיוקטרית של השם. את ותהפכו ותהפכו לי על הארץ ועל האדם שאני נותן לכם. אחרי שיש לכם דוקטריה דיוקטרית של השם, אתם מבינים את ההחלטה, נכון? החכמים, עם כל ההלכה, הם אנשים מאוד חולים, והשם אמר להם, תשמעו, החכמים לא ממשיכים לרחוק ולרחוק מה שהם אומרים לכם לעשות, אבל זה עדיין לא דיוקא של השם. כמו שהחכם או הפרופט יכול להיות, אפילו משה רבנו, זה לא השם. כל אחד שיישב רבים, אנשים חיים, כוח דיווין, הוא ממש ברחוב של להיות חבר של אידל. אפילו אם היו רבים חיים כזה, שהם פורסמים מירקלים מדהימים, והתנ״ך הוא פול שלהם, אני רק ראיתי לך דוגמא של אלישה, הפרופט, שרחק את הילד, אבל מישהו שיושב אלישה בגלל שהיה מוכן לרחוץ קטן, או שהיה מוכן לרחוץ קטן עם פעמים וכל הביתה הייתה מלכות. שיושב אלישה זה שיושב אידאל. לא צריך להגיד שיושב ג'ייסי, שלא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לעשות שום דבר, לא 200 שנים אחרי שהוא מותה. האנשים שהם התחלטו על האנגלית הזו לא ידעו יכו על ג'יי-סי. הם לא ראו אותו, הם לא ידעו איך הוא נראה. כל הסיפורים הם סליחים ורעיונים. אף אחד לא ידע אותו. האנשים שהם כתבו את ארה״ב, את המסוים החדשים, לא ידעו מי הוא היה. הוא רעיון אחד בקבוצה של האחר. פלאס, קצת מהם כבר כתבים במדינות אחרות. לפני, הסיפור של ה'וורג'ן' וכו', זה לא משהו חדש, אלא דברים שהם כבר נסגרו בצוותים אחרים. אף אחד לא ידע אם הוא היה חי בכלל. אפילו לביטחון שהוא חי, אף אחד לא ידע. ועשרה מיליארד אנשים מפלגים את זה. איך אתם מייחסים את החיים שלכם לדעותים כאלה שלא אחד יכול להבין את זה? בלי אף דעה! אני מוכן דודיקט מיינטייר ליף טו דיס איידול. בי אס ברוך אשם, וייאב דה תורה דה ווס גיבן אין פרן אוף מיליאנס אוף וויטנסס. נוביידייק אין ארגו ודאט. נאט דה מוסלמס, נאט דה קריטשן, דה אול אדמיט דה ג'וס גאד דה תורה אין מאונט סייני, דיירקטלי פאום גאד. מוסס ספוק דו גאד, אין אבריבאידי אירד. נוביידייק אין דנאי ג'ודיזם. איני אדר פייק ריליג'ן אן קורטס, וויצ'י הם לא יודעים שזה באמת התחל מאלי. אף משהו. רק סיפור, מוחמד. האנג'ל נתן לי את הקוראן. מי ראה את זה? אני בלתי. ניסיון טוב. אז איך זה עובד? איך אפשר לדעת שאף אחד יבוא ויגיד סיפור, במיוחד כשהם רואים, לא יכולים אפילו לראות ולכת. סיפור אינלפבטי. לא ידע איך לראות, לא ידע איך לראות. הוא קורא לברקור, אני הנשיא הראשון, אני הנשיא הראשון. מי יאמר על זה? אף אחד לא יאמר על זה. אז למה יש לך עשרה וחצי מיליארד ג'יהאדים היום, מגיעים למות עליו, הנשיא מוחמד, הנשיא מוחמד, איזה נשיא? עכשיו, איזה נשיא הוא נתן? איזה נשיא? בגלל שהוא הלכה עם הלוח, אתה נכנס לי כפרופיט? לא, פששש, קח את הראש שלך. הבאה הבאה, אף אחד היה מפחד. כן, כן, בטח, אתה הפרופיט. והוא מבחין, כמו אל-קאידה והאיסיסט. יש לך וויסקי בבית שלך? בוא, תביאו אותו לכאן. טה-טה-טה-טה-טה-טה-פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו להיות רליגי בכל זאת, זה לא משהו. אם יש לך ארצון, אתה מולך או תלכו את הרליגיה האפשרית שלהם. מנסים להיות אחד מהם. יהודים מנסים להיות קריסטים בזמן של הקריסטים, ובפורטוגליה, אה? אינקוויזיציה. אז 500 שנים לפני שהיו מנסים יהודים להיות קריסטים, הרבה מהם מבחינות מנסים להיות קריסטים. נקוויזיצים, הולכים לרחוץ, חשו את שם שלהם, אבל בתוך הביתה, לראות תורה, דו-קידוש, התקושר. אבל מבחינת, הם מנסים להיות קריטיאנים. והם אצטרפו אותם. והם אצטרפו אותם לבריכות, הם היו בבסימן, במקומות שהם עשו לטעות אנשים, נפגעו את הלבים שלהם, קיבלו ילדים, קיבלו את הלבים שלהם, קיבלו ילדים, קיבלו ילדים, קיבלו ילדים, קיבלו ילדים, קיבלו ילדים, קיבלו ילדים, דברים שהם עושים באיראן לאיראנים שלא תלויו את הרג'ים. קיבל זה מה שהם עושים להם. איך להבטיח את ככה מטעות? הם מטעותו את היהודים, והם ראו שלמה שאתם מטעותו אותם, הם לא נותנים את התקשרות שלהם לג'ה ולתורה. אז הם ראו שהרעיון לא עושה דבר, הם חלטו את מטעותיהם. עכשיו הם באים עם מדהים לדבר. שלום, אחי. אני גם יהודי. איך... אתם צריכים משפחה. למה אתם לא באים ביום השבוע? אני אקבל לכם כל מה שאתם צריכים. אל תקווי, יש לנו קהילה. אתם יכולים לבוא לבית הביתה? אני אתן לכם אדרס ביום השבוע. או, איך אתם, אחי? בשם ה'ג'ייסי', ה'לורד', אנחנו הולכים לעזור לכם. תגידו לנו מה שאתם צריכים. אין פרובלם, הכול יהיה חלטן. אנחנו רק רוצים שתבואו עםנו ל... לגבי שם, ואתה תחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל הוא נותן לך מזוזה, ואתה חושב, וואו, נותן לך מזוזה לדור, הוא נותן לי רק 200 דקות. לתחיל ואחר כך, כשאתה יפה את זה, אתה תראה קרוס עם פיקציה של ג'ייסי. בטח הוא נותן לך מזוזה, בטח. הם עדיין עובדים בכתבות ביידיש. אתם יודעים כמה פעמים אני באתי לבלבוק שלי במונסי? כולם אולטרה-אורתודוקים במונסי. כולם. יותר מ-100,000 אנשים אולטרה-אורתודוקים. הם פרינטיים 100,000 פמפלטים שלהם, והם יוצאים ויוצאים את זה לכל מקום. אתם מקבלים כתוביות, אתם רואים אנשים עם רגל, פאות, שטריימל, זהו. ואז אתם מתחילים לראות ביידיש, מי הוא המספר של הסיפור? ישוע, שם רישעים ירקב. המסייאה. ביידיש! עכשיו, תחשבו, אבא לא בביתה, קטן מנדל בביתה, הוא רואה פיקציה עם שטריימל וכן הלאה, הוא שומע סיפור על אברהם ואיזהק, ומי בא לפעילה? ג'יי-סי פני! וככה הם מנסים את הילדים. אין עוד טורציה. אין עוד טרור. לא יותר מנסים אנשים להיות קריסטינים. אלה היו יום שהם עדיין עובדים. איך אנחנו יכולים לעשות אתכם קריסטינים? עם פרופוגנדה גדולה. בלתי פעולה, על יוטיוב, הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיליארד דולר. הם יום מיל עכשיו כשהם היו עם הסקס קנדלים, כשהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים שהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים שהם היו צריכים לתת כמה שהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים שהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים שהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים שהם היו צריכים לתת כמה ביליון דולר לכל הילדים כמה פעמים אידאל, כמה רעב, כמה רעב, כמה שהם היו פעמים אידאל, צריכ כמה רעב, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, כמה פעמים אידאל, אבל אם המקום יקבל מיליון דולר בפעולה, אז אתה יודע שאין לו ברכות בזה. כ אין לו ברכות בזה. למה? בגלל שאין דבר כזה שהמקום יהיה פרודקטיבי ומסוים דלת, וייצא תורה, וייצא ברכות, וייצא טוב אשקפה, והמילה יקבל להם בפעולה מכל מקום. אין דבר כזה. בגלל שסטאנט פותח את הכי יחידות שלו באתרים שהכי חייבתו עליהם. אז אם יש לך מדבר שהם חייבתים עליהם, והוא עושה גניבה גדולה ללisteners, הוא יכול להקבל מיליארד דולרים בפעמים. אם הוא פותח פרופסור, הוא יכול להקבל מיליארד דולרים בפעמים. איזי. אבל אם יש לך מישהו שבאמת עושה משהו פרודקטיבי, אז סטאנט יעשה כל מה שהוא יכול, כדי לרחוץ את אמנו, כדי לרחוץ את רפיטה שלו, כדי לעשות את הרעיון של האנשים, שאני לא צריך לתת. למה? כי אם הגיא הזה יהיה עם מיליאנים, אז הוא יעשה עוד מיליאנים אנשים להיות רליגיים. זה הכל שלו, זה מה שסטאנט חושב. זה הגיון הכי גדול שלי. אני צריך להתאכל אותו, כמה פעמים, כמה טוב. אם הוא אומר לאנשים הרעים שאתם גדולים, אשם אוהב אותכם, אתם לא צריכים לדבר על זה, אתם כולם יכולים ללכת לאבות, איך שאתם מגיעים לשבת, איך שאתם מתייחסים עם יהודים, איך שאתם מגיעים לגרס כל יום, אל תדאגו. אתה טוב, השם אוהב אותך, אתה יכול ללכת לאב, אתה לא צריך לדבר על זה. הוא מבחין שכל אחד ימור. למה הם צריכים להחליט? הזה עם הבירה אמר לי איך גדול אני, וכמה גדלתי, ולא צריך לדבר על זה, אז אני לא מדבר על זה. הוא הרבה למה שכולם ימורו. זה למה ששטן עובד עליו. אתה הכי טוב שלי. תעשו לכולם שתתם לו את הכבוד. למה? כי הוא עושה את העבודה שלי. פנטסטיק. אתם מבינים? אז ממש לפני שהכנענו, ויקום שדה אפרון אשר במכפלה לאברהם למקנה. אברהם bought the cave of Machpelah with the area around it. אמר רבי יודן, ברבי סימון, son of Rabbi Simón, in three places in the world, the nations of the world could not deceive the Jewish people. ואומרים להם, הזאת אוכלת לא היא שלכם. הם לא יכולים להגיד שאנחנו הכנעים את שלושת האוכלות האלה. כמו שהם באים ואומרים, אתם הכנעים את ישראל. הקננים היו פה, המדינות האחרות היו פה, אתם באים פה, אתם הכנעים אותם ועכשיו אתם חיים במדינת ישראל. זה כתוב שזה מה שה' אמר לנו, שהוא יכנע אותם ויש לנו את המדינת, כי הוא הוא המעצור של המדינת. אבל את הכתובה הזאת, הם לא יודעים עליה. אוקיי? They come to other parts of the Torah and they say, oh, you stole. How do you know I stole it? Because it's written in your book. But it's also written in my book that God told me, go there because I kicked these idol worshippers from Israel and I'm giving you the land. I promised it to your father, Abraham, Isaac and Jacob. That part you ignore. You only remember that we kicked them out. But you don't remember that Hashem said, I'm kicking them out and I'm giving it to my children. I am the owner of the land. מה קרה בזה? כמובן, קחי וקבלו כמובן, קחי וקבלו אבל, תקשיבי קטן זה אומר שיש 3 מקומות שהם כתבים בתנאי שאנחנו קבלנו מהגויים שהם אוכלו את זה עם זמן, אנחנו לא קיבלנו אותם אנחנו באמת קבלנו אותם איפה היו ה-3 מקומות? איפה ה-1, מערת המכבלה? אברהם פשוט קח את זה מלכה ל-400 שקל של סלווה. הרבה זמן בשנים האלה. אז זה מלכה לאנשים יהודים. טוב. ואז יש לנו מורייה המלכה, שבה היה בית המקדש. מי קבל את זה? רבי דוד. מי קבל את זה? רבי דוד. הוא קבל את זה מ-ערבנה היבוסי. אחד מהשבעה מדינות של הזמן היה היבוסי. It's written in the Torah that they were the Yevusi. How much Avraham... How did Avraham bought it? He went to Arvanah, a Yevusi. He paid them a very high price. He didn't want discount. Told him, charge me full price. I don't want discount. Why? When you ask for discount, when it comes to holiness, it gives the Satan an entry to ruin the mitzvah. הרי הקדוש, כשהוא קבל טרוג ולולב, הוא קבל את המONEY ככה במידה שלו, והוא קבל כל מה שאני קבל לך. אל תגידי לי אפילו את הסיפור. אל תגידי. זה 200 דולר לסיטה. יכול לך לעשות את זה ל-150? כן, אין פרובה. אני אתחיל לך את הסיפור. סטאנט בא. כשהוא בא למצוות. כשאתה קבל מכון, תגידי על הסיפור. כשאתה קבל סוט, תגידי. כשאתה קבל מזון, תגידי. אין פרובה. כשאתה קבל תפילין, תגידי לי את הכי טוב. זאת זוכרת לי, אני פשוט קבלת תפילה גדולה, חמישה דולר מהסטור, ואתה לא יכול להקבל בסטור מסוג כזה, כל דברים חדשים, אין קלו, אין מכניסים, אין אלקטריקה, אין קרקעים, כל אפשרי חידור שאתה יש בהם, והסופר שכתב עליהם, אתה מבחין את כל העולם, אתה קבל עשרה אנשים שהם נותנים את החיים שלהם לתורה, זה אחד מהם. הגדולה המתמידה שיש לנו בהיסטוריה של הישיבה. את יודעת מה הכי גדול של מתמידים? הוא הכי גדול של מתמידים ללמוד תורה. היום הוא עף בדין, ראש הקורטה היה שוכט, היה מוהל, היה סופר, היה ראש ישיבה היה קולל, היה רבי מבחינת הסינגאג, כמה אנשים באו. הוא כתב שבועים ארבעה בחושנו משפט, כל אחד כזה גדול. מגניב מגניב בתורה וההלכה. ״פול על הלכה״ הוא כתב את התפילה. איפה אתה יכול לקחת כזה דבר בעולם? ולאחר כך, קצת ממה שהתפילה הכי יפה פה במרכז. הכי יפה, מגניבים, קרקעים, קרקעים, אף שום דבר מיוחד, סופר אשם ירחם, כבר קשה יותר מזה. למה? המרכז יש הרבה תפילה. חיילים, תפילה, חיילות, פרקות, טקסים, הרבה תפילה. ‫הסיפור של מראה, ‫30-40 אלף דולר עבודה, ‫עבודות עוד 10-20 אלף דולר, ‫עבודה עוד 20-30 אלף דולר, ‫אלקטריקה עוד כמה אלף דולר, ‫אתם צריכים לקחת את כל העבודה ‫ולהתקשר עם איך הרבה דברים ‫הם מפריעים, זה מפריע את הסיפור. וזה פשוט, אתה יכול ללכת דיוק לסופר או ללכת לסופר, סופר שיש לו כמעט חמש קבוצים, האחרון שקבוצה את זה מהסופר, האחרון שקבוצה את זה לסופר, הסופר שקבוצה את זה לך, וכמובן, ככה זה יכול להיות, וגם עם המזוזות. אז רבותיי, אז דוד המלך קבל את זה מהערבנה יבוסי. זה כתוב בכתובה של סמואל בי. כתובה שלו. והחדר הוא גרב יוסף הצדיק בשכם, בנבלס. מי קבל את זה? יעקב, אבא שלו, יעקב. קבל את זה מהחמור. מי היה חמור? אבא של שכם. מי היה שכם? האחד שריף דינה, קטנפטר. אנחנו נלך ללמוד בפעמים הבאים על מה שקורה. בקרוב, זה יקרה. אז שלושה חברות, זה כתוב בבוקר של ה' שהם קבלו עם מילה גדולה של אברהם, יעקב ודיוד. כל שלושה יהודים שהם קבלו את החברה עם זמן. אין גנטים בהיסטוריה של העולם שיכול להגיע ולהגיד, אתה לא מיוחד פה. או זה לא שלך. בגלל שזה כתוב בבוקר שהם חושבים שזה של ה' שהיה קבלו יהודים את זה. ותדעו מה? כל שלושה מקומות היו קבלות ממנו בארבים. מארת המכפלה, הם קבלו מוסק. גב של יוסף, מוסקה. הם כתבו את כל הדבר שיש שם עם שחר פלסטיני, שחר מגניב. זה שחר קטן. כל הדבר שהם כתבו. ועכשיו זה מוסקה. אם רוצים ללכת שם, 99% תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד במיוחד, האנשים היחידים שהם הולכים אליהם, יחידים או מגניבים, אתם חושבים, הם האנשים שהם יחידים. הם חושבים שיש סיבה גדולה, שבזמן שאנחנו נלך במידה של הלילה לבחון את עצמכם, אנחנו לא יכולים להיכנס לחיות. זה קרה כמה פעמים שהם מותים. הם נותנים להם, לפעמים הם מתאים, לפעמים הם מותים. לפעמים הם נפגעים, אבל תמיד יש נפגעים. למה? הם לא נפגעים אותנו לפגוש בגבי יוסף, הם אצלחו אותנו. שכם הוא מקום מאוד נחמד. הרבה טרוריסטים. אפילו האנשים הכי חייבים בשכם. זה מקום אמועד לפורנות, חז'ל אמר. זה מקום נחמד. זה תמיד היה מקום נחמד. שכם, הרעיון. אתה יכול ללכת שם, ביותר אתה לא יוצא לבית. ומוראיה מקדש, שבה היה בית המקדש, דוד קבל את זה. ומה יש לך שם היום? המסק הגדול, המסק הגדול. כל שלושה מקומות שהם קבלו ממנו. אפילו אם הם מענים בתנאי, שהם אמינים שזה ה' של ה' שהיה קבלו ביהודים, וזה נכון להם. האם הם מפריעים? הם לא מפריעים. אבל רב יודן, הוא אמר את האמת. אבל לפחות, הוא אמר, הם לא יכולים לקבל, אבל הם קבלו. הנה אתה, הם קבלו. רבי, רב יודן, הוא חי 2000 שנים, הוא לא חי לראות מה הם עשו עםנו. שהם קבלו הכל. כשהוא חי, לא הייתה מוסקה בגבי מוריה. הערבים לא קבלו עולם יוסף עדיין. והמערת המכפלה לא הייתה מוסקה, כי לא הייתה עולם עדיין. So in his days, those three places belonged to us. Today, it was stolen from us as a part of the punishment that Hashem gave us with these Ishmaelites. I want to finish. We have now something very interesting. Avraham sends Eliezer, his servant, to find the yeshiduch for his son, Yitzhak. We'll finish with this. יצחק, הוא רבי אדם, הוא לא פעם הלכה לישראל, הוא בני רבי אדם, הוא צריך אשת מאוד טובה. אברהם אמר לו, אל תלכי לכנענים, הם מאוד איימנים, הם נפחדים, אל תלכי למשפחה שלי. אז הוא הולך למשפחה שלו, אוקיי? אתם יודעים את הסיפור. דגמרה אומר, שלושה אנשים שואלו לשם בשלילה. זה לא נכון מה שהם עשו. שתי שלהם נצלחו ואחד לא נצלח. כשאתה אומר לאשם, אם קטנה שונה יתקעת ברחוב, כשאני יכול ללכת הביתה, זה לא יום טוב ללכת הביתה. אני יכול ללכת הביתה ואני אקנסל הליכות הביתה. זה לא אפשר. זה סין מהתורה לעשות את זה. אתה לא יכול ללכת בשיניות. אתה לא יכול ללכת בשיניות. אני זוכר, אחד פעם, הייתי בפליטה ללוס אנג'לס, ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני הייתי בפליטה ללוס אנג'לס. ובשעה שש אני ‫ואני הייתי בפל רואה אנשים קרקעים, קרקעים, ‫והאירופה, ‫ואני שמעתי אקספלוגיה, ‫איזה קטעים מפלגים, ‫אנחנו קטעים, ‫ואני חזקתי, ‫והייתה לי חזקה יפה ‫בבית שלי, בבית שלי. ‫זו הייתה לילה. ‫בחזקה נורמלית, ‫זה יקרה לי חמש דקות, ‫ואני תמשיך, נכון? ‫לילה רעבית, כפרת אבונות. ‫אבל עכשיו זו לילה, ‫ואני יש לי פליטה ב-2 שנות. ‫זה לא נכון. אני חושב על עצמי, מה אני צריך לעשות? יש לי גדולה שבתון, 500 אנשים בלאה. אם אני צריך למות על השבתון, אני מות על השבתון. מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אבל אני חושב לעצמי, אולי זה סטאנט שעושה את זה. אני אומר, אני הולך, בלעד מה. הרעיון הכי גבוה הוא, שכאשר אני יוצא מהמזרח הגדול, גדול מזרח גדול. אני לא יודע אפילו אם יש לי פליטה. אני צריך ללכת לנוארק. מי יביא אותי? מיכאל בן-שעבר. הוא מטורף אותי עם מילון שלי, עם מילון שלי. אנחנו נמצאים ברחובה, והכאב מפליץ, לפתר, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, יד, ואני אגיד להם, זו הספקה של החלטה האחרונה. כל י הטקסטים, הטקסט שלי הוא האחד שהצליחה להצליחה ולהצליחה. ואז כשאנחנו בדרך לטקסט, אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי שעשו את הטקסט הזה אחרי ש ככה, מגיעים את הטלפון לטלפון. וואו, בסוף, רבותיי, זה היה יום מגניב. הייתה לי קונקציה באטלנטה, ואז הייתי צריך לצלם לדנברג, בגלל שהקונקציה שלי הייתה חלטה. הגעתי ללוס אנג'לס חמש דקות לפני השבת. ‫למקום. ‫אני הגיע כמעט שעה ומשהו ‫לשבת, ‫אבל ב-4 או 5, ‫עם המרחב של פרידה, ‫למצוא למקום בגבי, ‫הוא היה מטורף. ‫בזמן שהצלחתי, ‫הייתה חמש דקות לפני שבת, ‫הם נשכחו לי בגבי הכתוב ‫בגבי הביתה של חולקוס. ‫אחר כך אמרתי לכם ‫סיפור עליו, ‫אם אתם זוכרים איך הוא נפגש. ‫אתם זוכרים? ‫אתם זוכרים או לא? ‫הוא היה גדול של עשרה שנים, בילד ניס, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים בלתי, חיים הוא אמר לי, אני מבקש בלילה עם 300 אנשים, בלתי, חיים לקחת בלתי, ח ספורטנות. זו הייתה את המאלה של היום. אני וחבריי. ותשעה נאצים באו, הם ראו שאני גדול מאוד, וחבריי מאוד קטנים וחליטים, הם אמרו, אנחנו צריכים אתכם בלתי. יש גברה, ויש גברי ער. גברי ער קח. הם רוצים להתקבל את זה, להתקבל את הסקלונים עם הרבה דבר. הם אומרים לך, אתה הרבה דבר, אתה תסתכל ככה עם ידיים, ואתה, הקטן, אתה תתקבל על ידייהם, ואתה תקבל אותו, ללכת לתוך המערכת, ולהתקבל. אז אנחנו תלכו אותו, אנחנו לומדים אולי 100 יטרים לידי הבריגה, יש מים שם, ויש בריגה. אנחנו צריכים ללכת למים, ואני צריך להתקבל אותו, פשוט כשאנחנו הגענו לבריגה, באווירים, באווירים אמריקאים, הם חשבו שהם נאצים. הם נחשבו פנות, נחשבו כל 300 אנשים, ואני וחברי שלי נחשבו. איזה מירקול זה? זה צדיק. אתם רואים איך נפגש, איך נשאר בבית, אנחנו עשינו אבדלה בצדיק. כל פנות יש אדרס. אף שהם רעיון. אז אליאזר אמר, אם תהיה ילדה שתתן לי מלחוץ ותתן לי קמל וכל זה, היא תהיה היא של יצחק. מה יקרה אם תהיה ילדה עם מלחוץ? אם תהיה ילדה עם איזשהו דבר רעיון או ילדה מאוד ארוך? מה זה, מה, איך אתה מנסה לעשות כזאת תקופה? הילדה שתהיה מיוחדת ותעזור לי מלחמה ולמלחמה שלי, היא תהיה האחת. ומה יקרה אם היא יש אחר, היא חי, היא, היא לא יותר, היא, היא יש גלגולה. מי יודע מה יש לה? יכול להיות מיליון דברים. איך אתה יכול לדבר עם יצחק ודואנר בכלל? תקבל ריסק גדול. זה נתן לו, הוא קיבל ריסקה. היא הייתה הילדה הכי פרופטיבית. טוב. נכון. הבאה, מי היה הבא? הבא היה, שאול בן קיש. שאול. מה הוא עשה, שאול? בואו נקרא ביחד. שאול בן קיש, והיה איש אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר יקנו, האנגלית, שהיה אשר He יקנו, will get my daughter האנגלית to be his wife. Who was the guy? דוד המלך, King David. He wasn't a king yet. He killed Goliath and he gave him his wife. מיכאל. The Gemara say, what happens if you will be a mamzer, or a slave, or a cursed person, or a burvah ma'aretz, then he knows how to fight. אתה נותן את התחתית שלך למישהו כזה? אתה נכון, אתה נכון עם הכי טוב בהיסטוריה, דוד. אתה נכון. השני, היה אבטח הגלעדי. הוא היה בן של פרסטיטוט. אנשים לא אהבו אותו בגלל שהיה מגיע מבחינה רחובה. נחלו אותו מהמדינה, נחלו מהזמן, אתה בן של, אתה יודע. נחלו מהזמן. אף אחד לא רצה אותו. הוא היה פחד. מגלקטים. ואז היו בצבא, הם ידעו שזה גביר גדול, הם הלכו ושואלו להם, תהיה כאבי. תהיה לנו לקצין. הקצין זאת אומרת גנרל. הוא מוצא מהקצה. קצה זאת אומרת קצה. מה ההקשר בין גנרל וקצה? שהגנרל, לדבר של התורה, צריך להיות הקצה הראשון. וכל הסולגים תלכו לו לבית. לא כמו היום, הם נחשבים בבונקר, בתחום, ויודעים על המסגרת, עם דרון. הם נחשבים, כמו חמינאי עם מחשימו. התקדמה התחילה, הם נחשבים בבית. הוא לא נמצא שבועיים. למה? הם נחשבים. טוב. אז התורה אומרת שאתה הולך ללחם ואתה הראשון. כל הסולגים רואים שהגנרל שלנו הוא היראי, הוא מלכת ללחם, כל אחד מלכת אחריו. קצין, קצה, זאת אומרת הראשון. אז איפתח, הם באים, הם מבינים לו להגיע, והוא אמר, כשאני מבינה לבית שלי, הראשון שיצא מזורחי הביתה שלי, I will sacrifice him to Hashem as a sacrifice. Who came out? His daughter. His daughter. What did he do with his daughter? There are two opinions. One is that he actually killed her. And one, that he put her in a place, locked her in a place, that she will be isolated from the world, that nobody can marry her and nothing can happen. כי זה כמו אוהב, הוא קבל אוהב. אז הגמרל אמר, כששני נצחקים, הוא לא נצחק. במהלך שלו, זו הייתה אופנה. אתה לא צריך לעשות אוהב להתחיל. לא לעשות אוהב. למה? אנחנו אנשים, יש לנו... שטן לא ישב לך בלתי. אחרי שאתה עושה אוהב, שטן ישב על ראשך כל דקות של החיים לנצח אוהב. אז אל תעשה אוהב, אל תעשה נדר. ואם אתה במשטעה עשה איזה נדר, אתה צריך להיות מיוחד כדי לעשות איזה נדר שזה פולי במידה שלך, זאת אומרת, אם זה יהיה סוגים למקומות אחרות, או לא במידה שלך, אתה לא תתקשר לזה. למה אנחנו משחקים עם עמדתך? האחר שיצא, אני אשכח לו כל מיני דברים. אולי יצא טרוריסט, אולי יצא הכי גדול שלך. מה שאתה מקווה? אתה לא יודע מה יקרה. אתה צריך להיות מאוד מיוחד, רבותיי. כשקוראים למונה, לצדקה, אפילו אם אתה חושב בעצמך, בלי להגיד את זה, אני הולך לתת לקירוב וכו' וכו' כל עשרה. וזה מתקדם לך, ואחר כך, חמש דקות אחרי זה, אתה חייב לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת שאתה צריך לדעת אם אתה אומר, במיוחד שאתה צריך שלך, אני נותן לכם לדעת שאתה צריך צריך לדעת שאתה צריך רבי, לדעת שאתה צריך או ללימוד, או לישיבה, או לכם קירוב, או לכם משהו, אני נותן כל מיני דברים, ואתה נותן את זה במיוחד לדעת שלך, אם אתה מדבר, ש כמה צריך שאני נותן, צריך שאני נותן, צריך שאני לא נותן, אם אני נותן, כמה צריך שאני נותן, 1,000, 5,000, 2,000, 200, אתה מדבר, זה לא מיוחד שלך, כשאתה כניסה את הדילמה, ואתה אומר, אני נותן לדבר הזה, משה, מהישיבה, 1,000 דולר מחר. שעה אחת, זה מלך את המדע, היצר הרכם, אתה צריך לתת. הוא אומר, אה, אבל אני לא אמרתי, אני לא אמרתי, שאני אמרתי לתת, אני לא אמרתי לו משהו, אני רק חשבתי. אבל אם אתה מלך את זה מהמדע, זאת אומרת, אתה כניסה, זה זה, זה מה שאני נותן, זה נדר, 100%. לצדקה, אתה צריך לתת. הרבה אנשים יש את זה במדע, שהם כבר אמנים לתת, במידה שלהם רק, בלי שאלות, והם אינטליגים, הם לא ידעים את הלכה. אחר כך, כשהם חלטו על המידה שלהם, בגלל שההצהרה לא יביאה להם לנצח, והם לא נותנים, זה נמצא בשמיים שהם לא נגמרו את הלכה שלהם. זאת אומרת, זה יכול להיות נדר, אפילו עם המחשב. ואם זה משהו חולי, אם אתה עשה חסד, זה תעשה לעבודה של החברה שלך כדי להחליט להחליט את הטלפון שלו. זה חסד. אוקיי, אתה לא עשה את זה, אתה חסד את החסד. אבל אם אתה עושה חסד לתורה, לישיבה, לדבר רעיון, או אם יש לך מילה של צדקה, אתה צריך להשתמש בזה בשביל דבר רעיון. אתה לא יכול לקחת את זה ולחליט את הסיבה. אם מישהו יעבור לך מילה לישיבה, אתה לא יכול אפילו להשתמש בזה בשיניגאג. כי הסינגאג, תראו את הסינגאג, אם אתם רוצים לספר אותו היום, זה יהיה 5 מיליון דולר. כל ה5 מיליון דולר זה לא דבר אחד מה-U.S.B. שאנחנו נותנים, עם 4,000 שעות תורה. אם אתם נותנים אותו לדבר אחד של יהודים, והוא תשמע 4,000 שעות תורה, והוא תהיה רליגי, ואז הוא נותן את הילדים שלו לישיבות, ולילדים של גרם, וזה יכול להיות 50, 100 אנשים שהם שומרי שבת במשך 50 שנים. זה יותר מ-500 מיליון דולר. בגלל התהליכות של מה שאתה עשה, זה משהו גדול לארץ יהודית. הסינגארט הוא יפה, זה כל-כך רביניקול. אם אנשים תפסקו בבסימן של מישהו, למשל, הם ייחזרו ביחד ותפסקו שם, זה גם דבר. אם יש ספר תורה, הם יכולים לפסק שם. הם יכולים לפסק בחדר, הם יכולים לפסק בבית מישהו, גדולים גדולים, הם יכולים לפסק, הם יכולים למצוא מקום לסינגארט. סיניגאג זה יפה, אתה מבנה יפה לאשם, כולם יצאים ביחד, זה מצווה, זה יפה, אם אתה, במיוחד אם אתה מבנה שיעורי תורה, כמו מה שאנחנו עושים פה, ויש שיעורי תורה, כמו מה שאנחנו עושים פה, ויש שיעורי תורה, כמו מה שאנחנו ויש שיעורי תורה, כמו מה שאנחנו עושים פה, ויש שיעורי תורה, כמו מה שאנחנו עושים פה, ויש שיעורי תורה, כמו מה שא� בגלל שהוא צריך מONEY לאכול. לא. בגלל שאתה לא מוכן לקחת את התוצאה. אבל אם מישהו נתן לך מONEY לסינגאג, ואתה צריך אותו לישיבה, אתה לא צריך לשאול לו סיכוי. אתה יכול להשתמש במONEY לישיבה, בגלל שישיבה היא גם סינגאג. אבל היא הרבה הרבה הרבה גדולה מן סינגאג. אז אתה מעדיף את התוצאה שלו לו. הוא נתן לך 20,000 דולר לקחת על טויוטה, וקבלתם 20,000 דולר וקבלתם לו בנטלי. במקום טויוטה, קבלתם לו בנטלי, שזה 300,000 דולר. הוא אמר, מה זה? הוא אמר, זו איתך. אבל אני שואל אותך לקבל לי טויוטה קורולה. הוא אמר, אבל יש לי קבלות, קבלתי 300,000 דולר לכך. הוא יהיה שמח או יהיה מגע בך? אה? מה אתה חושב? הוא שואל אותך להחזיר לו קאפי סלווה, אתה קבל לו קאפי גולד פשוט, שעושה 50 פעמים יותר עם הדבר הזה. הוא תהיה שמח או מפחד? הוא רוצה סוט מיידי איסטנבול, אתה קבל לו סוט מיידי איטלי, הוא תהיה מפחד או שמח? אתה מבין, נכון? אז כשאתה מגיע את הקורס להוא, לדבר הזה, He will thank you forever for that. But when you lower the cause, He will never forgive you. I gave you for yeshiva, you used it in the end for something else. I'll finish with a story in Gemara. Rabbi Akiva and Rabbi Tarfon used to be learning together, Hevruta. רבי תרפון היה גם רבי גדול. רבי עקיבא, בסוף של הליך הוא היה מיליאנר, אבל בגדול של הליך הוא היה פחד. ב-864, כשהוא חזר אחרי 24 שנים, אבא שלו חזר. כנסו את הוואה שלו, והוא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי עקיבא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי עקיבא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי ורבי עקיבא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי עקיבא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי עקיבא פשוט נתן לו חצי של העולם שלו, ורבי עקיבא פשוט היא קיבלת את העולם שלה נתן לו חצי של אבי סיסר, אבי אקיבא, של כל המון שסיסר קיבל, הוא קיבל לרבי אקיבא. והוא קבל חכם בארץ, העולם חכם גדול. רבי אקיבא באחר כך נהיה ביליונר, שלו, ו אבל עד ה-864 הוא לא היה עם מה לאכול. אותו אמא הייתה בגלו מייצרתה מהסטרו, ל-24 שנים, ללא אלקטריקה, ללא משהו, ללא מולדה, כל מה שחדש, 24 שנים היא הייתה לנצחה כשהוא הלכה ללמוד תורה והיא הלכה מהבית של הרכבים בישראל אז רבי עקיבא ורבי תרפון נלך ללמוד אף פעם רבי עקיבא אמר לרבי תרפון שיש לי עבודה מאוד טובה לך לעשות אני הולך לקחת לך מקום רבי טרפון נתן לו מילה, בוא קבל לי את זה. רבי עקיבא הלכה, עשה מה שהוא עשה. שנים לאחר, היו ברחוב בשבילה. שנים! הוא לא שאל אותו מה הוא עשה עם המילה שלי, הוא היה כל כך גדול. אחד פעם הוא זכר, הוא אמר לו עקיבא, קצת שנים לפני, אני נתן לך מילה לקבל לי את זה. אתה יכול להראות לי את זה שקבלתי? הוא אמר, יאללה, אני אראה לך. הוא קיבל אותו למקום, הוא ראה איזה ישיבה יפה, אנשים סיימים ומנגינים תורה. הוא אמר, זה מה שאני קיבלתי לך. אמרתי לך, אני אקבל לך חילדה. חילדה! חילדה באמת! מה אני עשיתי עם זמן שלך? אני קבלתי ישיבה. הוא קיסט אותו על הראש, הוא צריך להיות ברוך. תודה לך שתתן לי את הזכויות הזאת. היום, ברגע, אני אקבל אותו למקום. אתה מגניב, אתה לא חיים, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה לא חיים, מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגנ לא מרווים את התורה, לפחות. עבודה, עבודה, עבודה. אבל רבי תרפון, לא, אנחנו לא כאן בשביל העולם הזה, אנחנו כאן בשביל העולם הבא. הוא קיסס אותו, תודה, עקיבא. ורבי עקיבא, לא. שחברותי טרפון הוא כזה חולי וכזה בשביל ה' והוא אוהב תורה כל כך הרבה ובכל מיני מיני הוא פרסמת תורה עם זה כל הזמן. אז כשאחר כך הוא ידע שאני עשיתי ישיבה עם זה, לא רק הוא לא יהיה מפחד, הוא יהיה בנושא. וזה בדיוק מה שקורה, בעזרת ה' אנחנו צריכים להיות בעצמנו, מגיעים לתורה, אוהבים תורה, מגיעים לתורה וזה בעזרת ה' הכי טוב שהייתי יכול לתת לכם היום. ברוך אדוני.