Live with Rabbi Yosef Mizrachi

בוקר טוב. הלכתוריה היא להצלחה ורפואה מורדחי בן שרה, הלני, אורנה בת חן חנה, משה בן גרטה, אלישבע בת מרים, אריאל בן אלישבע, חיה בת אסתר. וגם להצלחה מורדחי בן שרה, דניאל בן לינדה, חיה בת אסתר, ציפורה, בת שרה, להצלחה ולרפואה. ציפורה בת שרה, חיה בת אסתר, דניאל בן לינדה. לעילוי נשמעת רפאי אל גדי בן סאסו, יעקב בן שמחה, חיה סורל בת ישראל יצחק, יעקב בן שרה, יפה בת אובד וורה. אוסו לרפואת רוזה, חיה בת מרים, מדלן בת מנוחה, מינציה. ברוך השם, on this upcoming, yesterday I spoke about פרשת נשוא, which was the previous פרשה. Now I'm going to speak about the פרשה that is coming up on Shabbat. פרשת בעלותך. And we are in ספר במדבר. The The parasha starts, דבר אל הארון ואמרת אליו, בעלותך את הנרות. When you lift the candles, which right away we have a question, what does it mean when you lift the candles? It should be when you light the candles. Why does the Torah call it, בעלותך? לעלות means to bring something up. The commentators are asking this question. ראשי נותן חדש חדש לדבר הזה. ראשון, בגלל שהמצב תמיד מגיע, תמיד מגיע. שנייה, כשאנחנו נפגע את זה, אנחנו לא נפגע את זה. אנחנו צריכים להתאר את המשחק, או כל מה, עד שהמצב תהיה אינדפנדי, זאת אומרת, הוא נפגע בעצמו. בלי איזה עידה. והרעיון השני הוא בגלל שהמנוער עם הקנדלים והכנעה והקטעים שם היו מספרים כדי להיות קטעים. אחרי שהכנעתם את זה, אתה מניע את זה בצורה רעיונית. זאת אומרת, משהו שמתאים לעשות את המצווה, אבל לפני שהמצווה נגיד, זה על מסוים מסוימים, כי זה מתאים למצווה. אבל כשאתה בעצם שמר את המסוימים, זה בעצם מגיע את המנורה למסוימים של השם שרצה את זה. אנחנו יודעים, בספר בתהילים, ספרים 119, זה כתב שם, פתח דבריך יאיר. פתח דבריך יאיר. ואיתה קמנדה אמר, יש מישהו שאומר, כי הוא ציין תפחים אבו מנרתא. הוא ציין, זה 17. תפחים זה תפח. נכון? אז חשבו, זה 1, 2, 3, 4, כולם, מה זה? 2 פעמים, משהו כזה, אולי קצת יותר. 17 תפחים היה מידי המנורה. ה... השיעור הזה יהיה בעזרת השם, לילוי נשמת, בית, בת, איסר. איסר. בית זו היום יפה שבאים כאן לשיעור. היא כבר, מה? 70 שנים? היא נמצאת מתחילה על שבת. היא הייתה שמתה כאן, כמובן, בקהילה. והיא הייתה... היא הייתה מתחילה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה בהחלטה תשובה קטנה, עם כל ההופעה שהיא הייתה חייבת להופעה, הרבה מהן, וזה דרך ברור שהה' סחרר אותה, סחרר את הנשמה שלה, לפני שהוא קיבל אותה לבית הבא. כמו שאנחנו מפחדים על זה, כמו שאנחנו לא רוצים לראות שמישהו מתחיל, אבל זה באמת הדבר הכי טוב שיכול להקים לדבר עם אדם, שרק לפני שהוא יחזיק את העולם, עוד שנה או שניה, הוא מתחיל כל כך הרבה, והוא יחזיק את הרחוב, הוא מפחד, הוא מפחד, הוא... אתה יודע, הוא מרגיש כל הזכויות והרעיון, כשאחד יש את כל הדברים האלה, הפחות, היסורים, פחות את הנשמה של אדם בעזרת השם היא תהיה לנשמה שלו וגם בשיעורים הבאים נשמתה בעזרת השם תהיה בגן עדן היא פעם כתבתי ספר עליה, היא עובדת במגזין היהודי היא הייתה היחידה היחידה שהגעתי אי פעם אני לא געתי אי פעם עם יחידה יחידה, הם כולם מפחדים ומפחדים כשהם רוצים להגיד משהו שהם חייבים להגיד, הם מגניבים הרבה ומצטערים הרבה אגב. כשהם רוצים להגיד מישהו, הם מגניבים משהו נגטיבי, הם מגניבים ומצטערים. היא הייתה אמיתית, היא הייתה חייבת. היא לא הייתה... היא לא הייתה מניפולציה או אגב או כל מיני דברים כאלה. היא תשאל את השאלה שלה ותפרסם בדיוק את התשובה שלה. לא קטנה. והיא הגיעה עם מניפולציה פוזיצית. זאת אומרת, במיוחד רפורטים מנסים לעשות ארטיקולים עם הרבה רעיון. למה? בגלל שהאנשים, ארגוני, מנסים לעשות רעיון. זה מנסה אנשים לעשות דברים נגטיביים, כמו שאומרים, נגטיבית פובליסטיקה, זה עדיין פובליסטיקה. אתה מבין? ואתה יודע, ארגוני, הרפורטים שהם מוצלחים בעולם, הם האנשים שהם הכי חיים. וזה למה שאני מכולם להגיד שכל המגזים הרליגיים שהם קוראים להם כל מיני נמצאים רליגיים, ישיבה, דיס, דה, תורה, קומיונטי, קהילה, כל מה שהם נמצאים, אני לא זוכר אפילו את נמצאים שלהם. אף אחד מהם לא קושר, דנה קושר. ‫המסגרת שיש להם, ‫יש להם הרבה ארסי, ‫הרבה מטריאליזם, ‫תלמידי תלמיד ‫לקהילה של פרום. ‫איזה קושר רבאי, ‫שתתן לו ‫איזה אחד מהמגזים שלהם, ‫כדי לספר, ‫כמו חיים קניאפסקי, ‫או סטייפלר, או חזוניש, או רבי בן ציון אבא שאול, או כל אחד מזה, רבי ויגדור מילר, זאצל, כל אלה הלגנדים, הוא יתן להם את המגזין, וברגע הם יתן את זה לבריח, או לבריח, ולא יתן לך להביא את זה לבריח עוד פעם, בלי דעות. ארגוע, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה עולם חי. הם מגיעים את המדע של האנשים, הם מגיעים כל מיני אנשים, ארהיטים, כדי לכתוב קווי קווי קווי, ואתהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים ידעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים יהיה רעיון גדול בי-השם לבריא את זה לבית, ללכת את זה, ולתת את הילדים ללכת את זה. אין הבדל בין כל הסרטונים הרעיונים, והאינטרנט, וכל הדברים שאנחנו קוראים, ולהשתתף פילטרים, להשתתף הטלפון, אתם יודעים, כל הדברים האלה, שהם כולם, אתם יודעים, נכון. אבל אנשים לא מייחסים לזה בגלל שאתם מפריעים להם בגלל שאתם קוראים למגזין איזשהו יודעי נקודה אנשים אוטומטיקלי חושבים שזה קושר קוראים לזה שבת, קוראים לזה ישיבה, קוראים לזה קהילה אני לא יכול להגיד את כל הנקודות האלה שהם מפריעים לאנשים אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אבל כל מה אחר שנקרע את השלם, הם יש להם. אשכרה, הם לא יודעים על זה. נקרע את אדם של רבי גדול שכל אחד מבקש ויודע שזה סטריקטי, נקרע אותו כמשגיח של הספר, ואז אני לא אגיד שום שאלה. האמצעות יהיה על המשגיח הזה. אבל הם לא יודעים על השגחה. איזושהי אישה קראת אחד מהם, והיא אמרה להם, מי זה הממשלה שלכם? איזה רבי מוכן לבחור אתכם, לתת לכם אקדמיה, מה להגיד, מה לא להגיד, מי להתפרסם? הם נפגעו כל כך עליהם, על הטלפון. הם נפגעו אותה, והם קחו את הטלפון עליהם. זו אישה מיוחדת בקהילה. אישה עורכת. היא אותה אמרה לי, אני קראתי להם לשאול, מי זה השגחה שלכם? הם נפגעים כל כך. בוקר שהם נפגעים. איך אתם מנסים לשאול? אנחנו נפגעים את עצמנו. אני המשגיח שלי. אשכרה. טוב, בואו נשארו שבעזרת השם היא במקום מאוד טוב, וגם השיעור הטורף בטוח יעזור לה את הנשמה. בעזרת השם. טוב, נתחיל. בעלותך, תנרות אל מות פני המנורה, יאירו שבעה תנרות. זה כמו הרב אמר, במנורה, יש אחד שאומר, היו 17 תפחים. רב יעקב שימשון, סטודנט של המגיד ממזריץ', גדול מאוד, אשכנזי רב, המגיד ממזריץ'. הוא אומר שהמנורה הייתה עם שבעה פרחים, נכון? אחד, נכון? אחד, שלוש ושלוש, שבעה. לא כמו המנורה של חנוכה שיש להם שבעה, פלס השמש, נכון? אז זה היה שבעה, שלוש ושלוש ואחד, במרכז. אז אתה יודע, הוא אומר שהמנורה הייתה עם שבעה פרחים, תשעה פרחים, תשעה פרחים, יש כפתורים קטנים לבית המנורה 11 קפטורים, 11 קפטורים 22 קפטורים שהם כולם כדי לתת ביוטי זה הדסיין וזה מה שה' אשם אמר לנו לעשות את המנורה, אבל על מנורת המחלוקת יש מחלוקת. יש שתי דעות. אחת דעות היא 17 תפחים, כמו שאמרתי, ואחת דעות היא 18 תפחים. אז ההחלטה בין אחת דעות לדעת אחת היא זאת. אחת תפחה יצא פה, והאחת תפחה יצא פה. כמעט הטובה. מאוד מאוד קטנה. כמעט חמש, שש אינטרסים. ההחלטה במהלך. אז מה שרוצים להגיד פה? אנחנו יודעים על חלקים של המנורה בכל אחד מהחלקים של מוסיס. חלקים של התורה. אנחנו יודעים, ברוך השם, דעות לתוך הטקסט. למשל, הראשון בבראשית. בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. נכון? כמה שנות יש לך בפסוק הזה? שבעה שנות. שבעה שמות, כמו שבעה קנדלים של המנורה. בפרס הראשון בבוקר של אקסדוס, ספר שמות, יש לך שבעה שמות. למה? כמו שבעה קנדלים של המנורה. טוב? בפרס הראשון של ספר ועקרא, לויליקוס, יש לך שבעה שמות. כמו שתים פחים שהיו במנורה. בספר הראשון של ספר במדבר, שזה מספר, יש 17 שנים, כמו 17 תפחים, כמו המנורה. אחריון לדעת אחד. ובספר הראשון של ספר דברים, נכון? דולרנמי, יש לכם 22 שאלות, כמו 22 קופים של מנורה. אז מפה רואים ששאלה אחת מהדעות השני היא נכונה. 17, נכון? כי אתם רואים שזו ברורת בתורה, שאת הראשון של כל בית, כל אחד מהביתה, הסיפור, הסיפור של כל פסוק, נחשב עם משהו של המנורה. מה זה המנורה? זה החלטה. התורה היא החלטה של העולם. הכל נכון לתורה. לא יש חלטה לאף אחד של החלטות בלי התורה. אנחנו אומרים בתפילת שמונה ישראל, כשאנחנו נפגש כל יום, שלושה פעמים, אנחנו אומרים, ברוך אתה, ה' רופא חולי עמו ישראל. ברוך אתה, ה' בגלל שאת דוקטור שחולה רוחי העם של ישראל. רופא חולי עמו ישראל. הוא לא אומר רוחי, הוא אומר רופא חולי, רוחי העם של ישראל. זה קצת מנגינה לאשם, אם אתה באמת חושב על זה. להגיד לאשם שאתה רק דוקטור של האנשים היהודיים, אבל אתה לא דוקטור של הגויים, אתה לא דוקטור של האנשים, אתה דוקטור של כל הקריאשיה. אפילו שטחים יש חלומות, האנשים יש חלומות, הגויים יש חלומות, לא רק היהודים, קוראים ל'השם' אתם דוקטורים של כל יהודים בעולם. ומה על הגויים? אני לא דוקטור שלהם? בטח הוא. אני נותן להם החלטה ואני אצליח את זה, כמו שאני עושה עם היהודים. למה אנחנו קוראים ל'השם', ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. אנחנו צריכים להגיד, ברוך אתה ה' רופא חול בשר ומפליא לעשות. רגע, כשאנחנו נכנסים לברחה, יש לנו ברכה ספציאלית. אנחנו נתנק אשם לבחור שכל שבעים חולים של עצמנו לא נפגעים, והם פונקציונים, וגם אם עצמם יש חולים, הלוח שלו לא נפגע מהחולים האלה. אתם יודעים, אם יש לברחה קטנה מיקרוסקופית, בכל מקום, נפגע גס. אתה רואה גס. אם אתה מגיע לבית, אתה רואה גס. זה מאוד, מאוד נחמד. אנשים יכולים למות בזה. אני הייתי עם שני חברים במרחב. היו שני חברים לידי. היו ללכת ללאה בלילה. במרחב, הם קיבלו שוק למות. היו גסים במרחב. במרחב, בביס. אני חי במרחב, גדולה גדולה. שני חברים שלי, אני עם הם כל יום במרחב ללילה, הם מותים. 19 שנים. גס ליק. אני רוצה שאתם יכולים להכירו, גס נטרל לא יש שם. כמו שהמים לא יש שם, גס נטרל לא יש שם. השם שאתם רואים עכשיו, אם יש גס ליק, זה נוסף לגס, בלו. להגיד לאנשים שיש גס ליק, אחר כך אף אחד לא יכול להכיר. אתם יכולים להכיר, אתם נפגשו בטוחה. אתם לא יודעים שאתם נפגשו בטוחה ובקרוב, חס ושלום, אתם יכולים למות. זה למה שהם נפגשו בטוחה איזשהו נפגש, שכשהם נפגשו בטוחה, אנשים ידעים איך להצליח ללכת לבית חדש. אבל מה יקרה כשאתם נפגשו? זה קרוב. כשאתם נפגשו, אתם לא יודעים שהם נפגשו בטוחה. אז, קטנה חולה, יש סליחה. תראו, בערך בכל סליחה אתה תראה סליחה. בכל מנהלת שהיא כמה שנים, יש סליחה בכל מקום. סליחה מהרעיון, מהרעיונות, חיילים, חיילים. גס, כל כך הרבה סליחה גס. אם יש לך חול, ואתה רוצה להכניס איזה מיץ לגארדן של מנהלתך, יש תמיד סליחה. סליחה פה, סליחה בקונקציה. בלונדרי, אם אתה לא קונקטיר את זה עם סיליקון ואתה קלט את זה מאוד טוב, מרחקים, מרחקים בכל מקום, אבל הלב יש חולים נפלאים, נפלאים, והלב, זה כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, כמו, זה לא יפה את השלום, השלום נמצא בתקופה, זה כמו המנהל של השם, אתה יודע, אתה לא מוכן להוציא את הטובים האלה, אפילו אם זה דבר טוב, אבל איזה איר או איזה אנרגיה יצא. אז זו הברכה, אנחנו אומרים לשם כל יום, אחרי שהצליחנו להוציא את הטובים האלה, אנחנו חושבים לשם שהטובים האלה לא נפגעים, And we thank Hashem for keeping them open, and at the same time when they are open, it doesn't cause us to die. Because that should have caused us to die. So the miracle every second is that we are not dying, because the soul doesn't come out of those holes. We should have said in the Shephilat 18, Baruch Ata Hashem, Ropeh Kol Vasar. You the cure to every flesh and everybody. התגובה היא שאנחנו באמת אומרים את זה בתחילת תפילת שמונה עשרה. מה אנחנו אומרים בתחילת? אנחנו אומרים רופא חולים, מטיר אסורים, מטיר אסורים. אנחנו אומרים בברכה, בתחילת. אז אנחנו אומרים רופא חולים. רופא חולים מכניס את הגויים גם, מכניס את כל אחד. אפילו ארוחים שחיים, כל מיני חיים. אנחנו אומרים רופא חולים, החבר של החיים. כל אחד שחי, כל אחד שחי יכול להיות שחי. אז אם אנחנו כבר חשבים אשם במהלך, שזה הדוקטור של כל חיים, למה בגדול יש לנו עוד דעה, אהבו אשם, הדוקטורים של המדינה בישראל, כראה שהרציניה היא כי אנחנו מדברים על שני דברים שונים. כשאנחנו מדברים על חלוקות פיזיקות וחלוקות פיזיקות, אז כמובן, השם הוא דוקטור של כל האנשים וכל האנשים ולכל חלוקות חיים. זה במהלך של הברכה. רופא חולים. כל חולים, לא אקצפציה. עכשיו, אנחנו תודה על השם שהיה ספציפית דוקטור רק של האנשים היהודים. איזה חברה רק יהודים יכולים להתקבל אבל אף אחד לא יכול, לא האנימוס ולא הג'נטילים איזה חברה? חברה רפואית חברה רפואית, חברה מנטלית וחברה רפואית אני אגיד לכם דוגמה, אדם יש חברה מנטלית שקוראה פריד אגר גאווה, רעיונות, רעיונות. כל מהמעבר וכמה אחרות הן סוכנות מנטלית. אנשי חיים, חיים ברחים, לא גאווה, לא מפחד, לא מפחד, הוא לא מגניב, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא לא נפגע, הוא לא הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, הוא לא או נפגע, הוא לא נפגע, כל הוא לא נפגע, נפגע, הוא לא נפ מיני דברים כזה הוא לא יקבל את התפקידים שבהם הוא הולך הוא לא יקבל פרוטלית אנשים שקריטיקים לו הוא יהיה בדרך אמיתית של טראמפ הוא לא יקבל אחד, הוא לא יקבל... אף אחד מהזה אם מישהו לא יקבל או נפגע אליו הוא לא יפגע, הוא לא יעשה דבר גדול, הוא לא יחזור לבריח הוא לא יחזיר אנשים ונפגע אותם ונפגע אותם זה לא בטוחה שלו, למה? הוא מאוד גדול הוא נפגע לארץ נפגע לארץ אני לא משהו, מי אני? אני לא חושב שאני משהו מיוחד אני לא חושב שאני מיוחד, אני לא אומר שאני מיוחד זה מאוד קשה להצליח כמעט כל אדם בעולם, כמעט כל אדם, יכולו להצליח כמה אנשים עובדים, יש להם מומנטי פריד מה ההחלטה בין פריד ואיגו, אתם יודעים? איגו ופריד, מה ההחלטה? צריך להיות החלטה, זה לא יכול להיות שתי דעות אחת. צריך להיות חלטה. אתם יודעים מה ההחלטה בין פריד ואיגו? כשאחד יש איגו, כשאחד מפריע את איגו, זאת אומרת, אתה מפריע אותו, אתה מפריע אותו, אתה מפריע אותו, אתה לא מפריע את טלנטו שלו, כל מיני מפריעות מפריעות את איגו שלו, הוא מפריע בצורה מאוד אגלית. הוא רואה את זה כניסיון פרסונלי נגדו. מה זאת אומרת פריד? הוא יכול להיות מישהו שיש הרבה... הוא גדול מאוד על עצמו, אבל אם אתה לא הכניס אותו או משהו כזה, הוא לא יצטרך לנצח אותך. הוא נשאר מאוד על זה. זה מפחד לו לצמד, אבל הוא לא יצטרך לנצח כמו מישהו מגניב שכשהוא יצטרך לנצח אותך, הוא יצטרך לנצח אותך בצורה מאוד גדולה. תזכרו, כשאמרתי לך שאלה, מה זה יותר טוב? לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� אבל ראש המסגרת אתכם, אתם אחד מהרבים, בואו נגיד שיש 10 רבים שם, אתם אחד מהם, הוא שואל אותכם לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אז אתה סייע במידה של הטבל ואתה אוכל את הרחוב שלך ואתה מאוד אשמח ומפריע למה הלך עשה את זה לך. הוא מנסה שאתה תסייע כאן, כשיש כמה אנשים יותר חשובים שתסייע כמובן אנשים והם יכולים לך לתקן את הפירמיד אתה מרגיש אשם בצד שלהם, חושבים, מי יודע מה הם חושבים עלי? אני כמו דנקי, קטע במידה, כאילו, כדי להיות בקטע. או, אבל זאת לא החלטה שלי, זה מה שקרה, אני בא ללאטה, כולם כבר קטעו, והמקום היחיד היה במידה של הקטע. יכול להיות סציניות כזאת. לא שאתה באמת רוצה להיות שם, אבל לא הייתה שורה אחרת אפשרית. אז עכשיו אתה סייף על הרגל, ואתה חושב שאני לא משהו, שאני אף אחד, אני לא חייבת להיות הנה, אני כל כך אשמחה, זה כל מה שקורה בעצמך. או אתה סייף, כמו אנשי גדול, ואתה חושב שאני היה צריך להיות שם, ראש המעטה. אני לא יכול להבין שהם נכנסו לי כאן עם כל האנשים נכנסים והוא נכנס לידו וזה לא משנה למי. אבל, אתם מנסים להגיד שאתם מפחדים. הם שואלים אתכם, נכנסי לכאן. לא, לא, מה פתאום, מי אני? אני צריך להכנס לכאן. לא, לא, רבי, נכנסי לכאן. לא, לא, זה בסדר, אני נכנס לכאן. או, נכנסי לברכי נחופה. לא, לא, מה פתאום, נכנסי לו. אוקיי, אני אתן לו. אחרי זה הוא אמר, אוקיי, אני אתן לו ואתם אוכלים את רעשיכם. איך הוא הגרס כל כך פשוט? הוא היה צריך להגיד, לא, מה שאתם מדברים על זה? אף אחד פה לא צריך יותר מאתי לדבר על ברכה המכופה. אתם יודעים מה שאני מדבר עליהם, נכון? אני צוחק על כל השטויות, כשאני רואה דברים כזה, לפעמים, מה שרוצים עליהם, זה קשה להבין, אבל, אוקיי, זו ריאליטה. יש אחד ראש ישיבה בישראל, למשגיח. הוא רואה איזה חכם גדול, גדול, אחד מהגדולי הדור. הוא אומר, כשהייתי ילד, זאת אומרת, בשנות ה-20, הייתי כבר רבי, אולי בשנות ה-30, אני קיבלתי מונית ספציאל, טקסי, טקסי ספציאל, לא כמו סרוויסט, כמו סרוויסט בסט, אתה יודע, כמו שרוויסט, טקסי ספציאל, לטקסי הספציאל, Just for the one or two minutes of glory that they call my name to come up to the stage and make a bracha and a chuppah of the Chatan Enkalah. הרב החשוב, הרב מישיבת כך וכך, או ראש הישיבה, או המשגיח. You know, with all the renouncements, which is also very funny. ועכשיו הוא עובד, ו400 אנשים עובדים, או איזשהם עובדים, אתה יודע, כשהוא יצא, הם נותנים לו המיקרופון, והגלסה עם הברחה, והוא מנצח את הברחה כמה הוא יכול, אם הוא יצא עוד דקה של גלוריה, ואז כשהפוטוגרפים יצאו, והרקעים של הוידאו, הם אמרו, אני הולך להיות עבודה עכשיו, על הוידאו, אתה יודע, אז הוא אמר, אני הייתי לקבל טקסי ספציאל, זאת אומרת, אם אני הייתי לקבל טקסי, אני יהיה לאט לחופה. מה העניין של ללכת לבית החופש בלי את החמש דקות של גלוריה? אז הוא דקה על עצמו שהאהבה שלו הייתה כל כך גדולה, שהוא חיוב על החמש דקות שלו. זה כמה, זה יכול להגיד שהוא מרגיש טוב. אבל אנשים קומפליטיים קשורים לזה? זה נכון, הוא מתחיל. כשאנשים מגיעים, כשהם קוראים לו כל מיני פרקים, אני חושב שזה לא יקרה. באמת, באמת, מה שבחור שלו, הוא חושב, איי, איי, איי, אני חושב שזה לא יקרה. אוי, לא, למה הם עושים את זה? הוא נחשב מזה. ואז אתה יודע, אתה כבר, ברוך השם, הציל את איגו שלך ואת רכבי שלך לנקודה טובה. להחליט מכל זאת, זה אי אפשר. אבל להחליט את זה לנקודה מאוד קטנה, זה אפשר. בקרוב אני אגיד לכם למה אני פתאום התחיל לדבר על הדברים האלה. אז עכשיו, אתה סיימן בתחתית עם אנשים רגילים על הטבל, חושבים, זה לא... אני לא יודע, למה אני עושה את זה? אני הולכת לסיימן על הטבל. אני הכי עוד, אני הכי חכם, אני יש לי יותר עצובה, מי זה האנחה שהם יכולים להשיג על הטבל? כל כך הרעיון על התורה, אני לא אומר על עצמי, אבל על התורה. זה לא כבוד על התורה. מיליון דברים נמצאים במידה שלו, אבל עכשיו כולם נסתכל עליהם ונחשבים, איזה רבי מגניב. הוא נסתכל על להיות ראש המערכת, ותראו איך הוא נסתכל כאילו אנשי רגליים, כאן וכאן, אין לו שאלה, הוא לא עושה קרקע. תראו איך הוא אוכל חייבת, והוא לא מגניב. הם לא יודעים מה קורה במידה שלו. אז עכשיו אתם רואים שני סציניות. אחד, הוא יושב בקבוצה, ואתה אוהב, ואתה חשב, ואתה מתחיל מההתפקידה, ואתה חושב, וואו, אני חושב על מה אנשים חושבים כשאני יושב פה, כשאחר רבי יושב שם. אז הוא מתחיל מכל דקה שהוא שם. הוא לא נשמע את המשחק. הוא לא נשמע את האשכרה. את האשכרה, אף שום דקה. הוא מתחיל מזה. או אתה יושב שם, זה נראה מאוד גדול, אבל הוא נשאר בין, למה הוא לא בקטע של הפירמיד? איך אחד מהשתי אופציות שאתה צריך להחליט? אם אתה מגיע למקום ויש לך שתי אופציות, להיות ראש המקום ולאכול את עצמך ולהרגיש שאני אין דבר, שאני לא חייבת להיות פה, למה הם מנצחים אותי, למה הם יכולים אותי פה, זה כמה ארוך. או איך אתה תקבל כאילו אנשי תלמיד, במקום של אף אחד, ותחשב, וואו, איך הם יכולים לעשות את זה? זה לא חבר, זה לא כבוד, אני הייתי צריך להיות שם. ידעים שהשם ידע מה שבא לך כשתקעת בקטע הראשון של הקטע השם ידע שאתה לא נחפש מזה ואתה נחפש כשתקעת שם ואתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כשאתה עושה דבר טוב כ לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אלא לשתות לנסות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, לנסות לנסות לנסות ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות ולשתות שם, ולשתות ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות שם, ולשתות אבל התגובה שם, ולשתות ולשתות שם, ולשתות ולשתות שם, ולשתות היא יותר להשתתף שם ולא במידה של המערכת. למה? דברים שבלב אינם דברים. מה שבאמת שלך, מה שבמדע שלך, אף אחד לא ראה את זה, אף אחד לא ידע את זה. אנשים רואים מה שהם רואים, והם באים למקום והם רואים, ולא אף אחד יכול לראות במידה של המקום, ורעבים אחרים יכולים לראות במקום אחר. הם לא ידעים שהוא מתחיל, הם לא ידעים שהוא אוכל את רעביו, הם לא ידעים שהוא אשם, הם לא ידעים כל זה. הם רואים. חכמים ילדים יושבים ראש המערכת, וחכמים חשובים יושבים במערכת רגלית. הם נפגעים. צחילו לשם. עכשיו, 300 אנשים נפגעים. אני רוצה לדמות אתכם. אבל אם אתם יושבים שם, במקום שאתם חייבים יותר, ואתם אוכלים את המחשב שלכם, למה אני לא שם, זה מובן שיש לך בדמידות, אתה מלחם בגלל ובגלל אבל לפחות, אתה לא מבחין את זה, אתה לא מבחין את זה מה יש לך בתחום שלך, אתה אוכל את התחום שלך, אני הייתי צריך, למה הם לא נותנים לי, אבל כשאחר כך אתה צריך להבין כדי להראות עבודה מגניבה או עבודה מגניבה מה שצריך לעשות? לא משנה מה, כשהוא מגיע לעבוד, העבודה מגיעה לדעות אתה מבין או לא? אני יכול להגיד שזה קל קל, זו שאלה מאוד מאוד קלה. אחרונים יכולים להסתכל על מה שאני אומר, אבל אני אומר לך, אתה יודע, זה קורה מהכתוביות הלכות, אני לא אעשה את זה. באמת, מה הכי טוב? הכי טוב זה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� בגלל שאנחנו עכשיו מדברים על חלוקות רוחנות והצליחה היחידה להתחילה לתחילה רוחנית היא תוך תורה אין מקום אחר שאתה יכול להחליט ולהחליט את הטבעות שלך אתה רוצה להחליט מהחלטה שלך? תורה אתה רוצה להחליט מהחלטה שלך? תורה חליטה? תורה חליטה? תורה רק בצורה של תורה אתם מתחילים להחליף איפה שאתם יכולים להחליף, אתם יכולים ללכת לסמינרים אתם יכולים לעשות כל מה שאתם רוצים אתם לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת מה שאתה צריך לעשות, כל רחוב, כך שאתה צריך לעבוד, אתה צריך להגיע כאן בין 7,30 ול-8, לשעה וחצי שנה. יש להם כאן סאק, סאקים בוקסים. אתה יודע איך בוקסים בפרקטיס? עם הזה גבוה גבוה גבוה שעומד מפה. וכשהמדמי כאן אומר, הלכו! כל אחד לרחוב, בום, פעם, בום, הם אוכלים, הם קרקעים, הם קרקעים עד שהם יקחים את כל האנרגיה והאנגר כשהם חשבים שזהו, אתם יכולים ללכת הביתה עכשיו, ללכת לעבודה. מה הידיעה? להחליטו את כל התנגדות והאנגר, וקרקעו, ו... ועכשיו, זהו, אני קלט עכשיו. עכשיו אני יכול להתחיל את יום שלי. אם אתם תשמעו את זה, זה נשמע שזה עובד. אבל זה נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד. זה נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד אבל 3-4 שעות אחרי זה אתם מתחילים להתקשר למישהו שתרעב אתכם למה זה? בגלל שהתורה אמרה לנו אחרי הפעולות נמשכים הלבבות כשאתם מנצחים עבודה על עצמכם שהם לא מפכים הם לא מפכים להתרעב אתכם יצאים לדיסקורס להחליט עבודה אז עכשיו אתם מתחילים להשקיע כמו מגניב אפילו שאתם לא מתרעבים אתם לא מתרעבים, זה 7.30 בבוקר אתה פשוט קח את כל האנרגיה, כדי למקווית תנועה לאחר. אבל זה מגניב! בגלל שעכשיו, התלמיד שלך מלמד, מלמד, שיש כזה דבר, שאתה מגניב ומגניב, ומה יקרה? אחרי ההפכה, אתה מתחיל להשתמש בזה. זה מתהליך של החיים. יש לי... אחד מהמילים שלי, שובה, מ-27 שנים. הילדים שלו עדיין במילים 20. כשאני ראיתי הם, הוא היה סינגל. אתה יכול לראות, אז, הוא היה 41, עכשיו הוא כמעט 65, משהו כזה. אז אתה יכול להבין. כשאני ראיתי הם, הוא היה חבר. הוא היה... קבוצה מאוד גדולה, ביחד עם פרט אחר, שקבוצה לבנים לבנים, מגניבה, עשרה אלף דולר ומעט. זה היה כמעט עשרה שנים אגם. מגניבה, עשרה אלף דולר ומעט, אלה מאוד מגניבים. אז הייתה עבודה במנתן, הם היו ללכת לכל המשחקים, הונג קונג, זה וזה. ‫הוא, אפילו אם הוא גדול, ‫יש לו איזשהו אישו. ‫מה? ‫מנגינה אקסטרית. ‫מנגינה סרטית. ‫אחת המשכניות שאתה עושה בו, ‫הוא יכול להחליט את ‫הטבל שלך. ‫איזושהי מנגינה. ‫אז... ‫אחר כך הוא אמר לי, ‫אני חושב שאני אעשה... אני חושב שאני מתחיל ללכת לביתה עם הלב שחר. הוא קיבל לביתה שחר בשבת ובביתה. הוא אמר, אני הולך עם הלב שחר לביתה שלי. אני אגיד לו, למה? הוא אגיד, אני אגיד לך למה. אני סביבה עם אמנות כל יום. אמנות שאומרות פטרות, אתה יודע איך זה, מגזינים. כל יום המאמיות מגיעות לגבי ומגיעות לגבי, מדברים, זה וזה. הם נגמרו אותי כשהייתי לא רליגי. עכשיו, אני בא עם הלב שחור, וכולם ידעו שלא להפסיק אותי, ולא להגיע קרוב לי, ולהגיע לגבי כשהם יגיעו לגבי. אמרתי להם, זה דבר טוב מאוד. זה גרד גדול. זה כמו לדבר עם הציציות החוצה. אם היא רוצה להגיע, היא תחזור שני פעמים. אפילו אם היום יש כאלה אנשים מגניבים, אף משהו לא מנסה להסתכל עליהם. אבל אחרי מילה, הוא בא אליי ואומר, כראה לי, זה לא הייתה כל כך טובה. אני אמרתי לו, למה? הוא אמר, ביום הראשון כשבאתי לבדוק במנתן, כשבאתי ללבי, הדורמן נראה לי כאילו איזה מוזיקה של מופיע איטליאן. הוא ראה אותי, הוא התחלתי לדבר עםי באיטליה. אני אמרתי לו, מה אתה יודע על הדורמנט? הוא אמר, לא, זאת לא הבעיה, זאת רק קצת. עכשיו אתה תשמע את הבעיה הראשונה. הבעיה הראשונה היא, אתה יודע, אני הייתי עם מלחוץ וחלק קטן. אני אמר, לא. הוא אמר, עד עכשיו, כשהייתה לי ילדה מגניבה, הייתי מלכת מהאופיסטה שלי, לרחוץ, לרחוץ. עכשיו, אני לא יכול לעשות את זה, בגלל שעם הלחץ הזה, זה חילול השם. אז, אחד יום, הייתי מנסה להכניס את האופיסטה שלי, אני רציתי להגניס את הילדה הזאת ואת הילדה הזאת, אבל אני חושב שעם הלחץ הזה, אני לא יכול לעשות את זה. אז עכשיו מה אני עושה? כל פעם שאני מגניב, אני לא יכול למקום את זה. נכון, אני קח את הראש שלי, בואו את זה על הדסק, ואני יוצא מהאופיסה שלי. אז הוא אמר לי, אתה לא תאמין מה שקרה היום. אני קח את הראש שלי, ובואו את זה על הדסק, ואני יצא, אתה היה צריך לראות איך כל הילדים הלכו לביתה, וקחו את הראש. ועכשיו הם כבר יש להם אלרום, אתה יודע, כמו מיסל של ימן. מיסל של ימן. ב-10 דקות, מיסל יצא לישראל. עשב ירחם. היום הם היו עם אלרום, סיירן. ועכשיו כשהם רואים אותי מהגלש, שאני קח את הראש שלי ואני יוצא, הם ידעים שאני כבר מנסה להצליח על מישהו. כל אחד כמו מייס, אתה יודע, הם מגיעים לגלש. נראה לי שזה לא עשה מה שצריך, צריך למשל את הערכת שלך. אחד שלהם אמר לראשון, אני רוצה שתאמין לי, כל פעם שמישהו מגיע לך מגעל, לפני שתהפכת, תמיד עד 30. בבקשה, אחת, שתיים, ועכשיו אתה מנסה להתרחק. אה, אני אותו. איך הוא עשה את זה לי? איזה חוצפה, איזה אנגרפול, אבל אתה מתייחס. אחת, שתיים, שלושה. אתה מתייחס. אתה אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת, שתיים, שלושה. אחת הם יכולו ללכת. אתה לא לרחוץ ולחיץ ולרחוץ. עם 100% אתה לא יכול לקבל. איך הרבה אנשים מותנים אנשים אחרי שנה? מה אני עשה? זה 10 שניים שהם לא בקבל, זה עושה להם את החיים. אני אעבור בקבל עכשיו לפני 40 שנים. 10 שניים של רעיון, שם מיליארד אנשים לקבלים או לתחלות המוות. ‫אם היו ידעים ‫30 או 40 דקות, ‫ואז הם התגלגלים, זהו. ‫לא יש לך רעיון עדיין. ‫במהלך הכול, ‫הרבה דברים שאתה אומר כשאתה רעיון, ‫אתה מזמין. ‫כמעט כל דבר. ‫תעשה סרוויט. ‫כל הסיפורים, כל האגמנטים, ‫הרבה של הסיפורות, ‫הרבה פרקציות שהם נגמרו, ‫זו בגלל מילה, ‫או מילה, ‫או מילה מגניבה, אתה אומר משהו לבן שלך, הוא אומר, אני לא יכול לראות אתך עדיין, הוא צריך להפסיק אותך. אתה אומר משהו לבית שלך, וברגע זה הוא נסתכל על עבודה אחרת, הוא לא יכול להסתכל, הוא לא יכול להסתכל עלך אחרי זה. אתה אומר משהו לבית שלך, אתה אומר לבית שלך, לצפון שלך, אתה אומר משהו לצפון שלך, שהוא יפסיק אותך, וברגע הוא יפסיק אותך. הוא יכול לתת לך ללכת, אם תסתכל יפה, הוא יכול לתת לך ללכת. אתה אומר איזה שאלה אופנית, תשכח את הרגל שלך. בום, בום, בום. שלושה ימים, תורציה, קורט, בל. למה? אחת שאלה אקסטרה. חיים והמוות? ביד הלשון. חיים ומוות? זה יחד מה שקורה מהמותך. סור הבותאי, אחרי שאנחנו יודעים עכשיו את המציאות של חמישה חומשי תורה, את המציאות למנורה וכל דברים של המנורה, התורה ממשיכה ועשה, כאשר ציווה השם את משה. השם עשה בדיוק, בצד המנורה, הוא נפגע את המנורות כאשר השם נפגע את משה. ראשי נכנס, התורה רוצה למשך ארון, איזה תודה יש פה? ישראל אומר לילה על הכנדלות, אני לילה על הכנדלות, מה הגדול? התורה אומרת, כאשר ציווה ישראל את משה אבל אנחנו כבר יודעים שישראל ציווה את משה ישראל אומר למשה להגיד לארון לעשות את זה למה עכשיו כשארון עשו את זה התורה אומרת, הוא עשו כמו שישראל אומר למשה לעשות את זה זה ברור התגובה היא ‫לראות לנו ‫שהוא לא החליט ‫אף קטנה קטנה ‫מפריעות השם. ‫לפעמים מישהו נותן לך ‫מפריעות לעשות משהו, ‫אתה עושה את זה 99%, 98%. ‫אתה מבטיח את זה ‫מבחינת הבנות שלך, ‫אני אעשה את זה קצת יותר, ‫אני אעשה את זה ככה, ‫אני אעשה את זה ככה, ‫או זה לא מיוחד, ‫את הקטנה הזאת, ‫את זה אני יכול להחליט. בסופו של דבר, הרבה של המשטרות שהצטרפו, זה לא 100% כמו שהמשטרה הייתה. במלחמה, עבודה, בין אבי ואישה, בין אבות וילדים, בין מדינות ורעיוניות. אנשים לא תלוי 100%. לפעמים, הם מזכירים אחד או שתי דטאים. אם אישה צריכה לעשות קקה, והיא יש, אני לא יכול להגיד, 20 יצירים, ‫והיא רק זוכרת 19. ‫היא זוכרת סוגר, ‫או היא זוכרת אסט. ‫אחת מה-20! ‫הוא בא כמו מצה. ‫לא אסט. ‫קרקע בא. ‫וואו, תראו את הקטע. ‫וואו, אני זוכר את האסט. ‫אה, אני זוכר את האסט. ‫מישהו יש... ‫יש אי-מייל, 30 פרקים. ברוכים הבאים לנושא שלנו, www.world.com אתם מגיעים ללטרים לאחר כך הוא עשה כל 30 לטרים, הוא פשוט נשאר את ה-dot. במקום dot.com, ברוכים הבאים לנושא שלנו, www.world.com הוא נשאר את ה-dot. והאימייל נמשך להפוך. מה קורה עם האימייל שלך? זה האימייל שלי. בואו נתקע בזה אחת אחת. כן, אתה נכון, עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, הם לא יודעים מה קורה. רגע, רגע, אתה לא כתבתי את הפריד? לא? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה עכשיו אתה לא צריך להשתתף את זה, רק תשתתף את המסגרת, תשתתף אינסטגרם בלא של ו, זה נפגע. הם עוברו את הסיסטם. אני זוכר שעשרה שנים לפני, אם אתה לא תשתתף ו, ו, ו, זה לא נפגע. ברוך השם, טוב. אז, רבותיי, התורה רציתה להגיד לכם שאהרון לא חלט את כל דטל, כל דבר בדיוק כמו שאהרון אמר. אבל יש שבוע אחר. הרבי מיגור, פאטה אמת, פאטה אמת, הוא היה סופר ג'יניאס, גם בגמרא. בקובץ מפרשים, יש להם התגלגלה לסוגיות מסוימת בגמרא. הוא היה חכם מגניב. ו... הוא אומר, דרך העולם הדרך של החיים היא כשאנשה עושה משהו לפעם הראשונה היא מאוד מרגישה היא מאוד מרגישה בו יותר הוא מוריד את זה יותר מרגישה יש לו אם אתה עושה משהו לפעם הראשונה בשבילך אתה מאוד מרגיש, נכון? לפעם הראשונה אתה בא לסוכה בשבילך, וואו אתה מאוד מרגיש, אחרי 5,000 פעמים אתה לא כל כך מרגיש. פעם הראשונה ששים תפילין בברמצווה שלך, וואו! איך הילד מבחין, אני לא יש תפילין. עשרה שנים אחרי זה הוא מבחין כדי להראות את תפילין שלו. תפילין שלי הוא הכי טוב. תראו את זה, זה כל פעמים. לא, הוא נתן לו את זה. בכל דבר בחיים, אחרי שאתה מרגיש את זה, אתה נתן לו את זה. אז הרבי מיגור בשפת אמת, הוא אומר, התורה רוצה לדעתך שארון היה מיוחד זה לא היה ככה כמה שנים הוא ליט המנורה ארון בשבילו כמה שנים? מי ידע? כל ערב כמה שנים? 39 שנים כל יום 39 שנים עשה את המסך בנג'י 39 x 300 ו... לא, אתה צריך להחליט את שבת היו להם אוהבים את המנועה? בשבת. אז אתה עושה 365 x 39. כמה פעמים? לא, תגידי לי הנומבר. 39 x 365 39 x 365 14,200 14,200 35. 14,235 פעמים. יותר או יותר, כי זה לא היה בדיוק 29, 39 שנים ביום. אז בואו נגיד 14,000 פעמים. אחרי שאתם חזקו את המנורה 14,000, אנחנו חזקנו את המנורה 8 יום, אני יכול להגיד לכם ש8 יום לא כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כבר 8 יהים ההתרחה נגמרה קצת, אולי ל-80%, 70% ההתרחה. אתם לא כמה מתרחקים, כל זה לשם איחוד, זה זה, זה חידה, זה בן ישחאי, זה איחוד, לשם איחוד, אתם ראתם כל 9 ירד, למה אתם מתרחקים ביום הראשון? ביום האחרון, אתם רואים את זה במסגרת העומר. ביום הראשון, אתם רואים 3 פג'ים, לשם איחוד, והיא רצון, וזה, והיא נועמה שמלוקנו עלינו. אחרי זה, ב-48 יום, יאללה, ברוך אתה ה' על ספירת העומד. ההתרחה נפגעת. התורה רוצה להגיד לנו, אמרתי את שפת אמת, שארון ליד המנורה 39 שנים, 14,000 פעמים, הוא לא חלק אף דטאל. זה לא היה אף פעם דבר מיוחד שלו. זה היה תמיד מעניין, ועם הלכה, ועם הלכה, ועם האוהב של המצווה. עדיין כשאהון נבחר להיות הכהן גדול, ראש הכהנים, שזה הכי קרוב ל'השם', לשכינה, זה לא היה אף פעם מדהים לו ממה הוא היה לפני. זאת אומרת, הוא נמצא את האוהב שלו. הוא בסופו של דבר, השניים הכי אימפריאליים בעולם אחרי אח״י משה שהתורה נקראת אח״י הוא ראש הקוהנים של מיליארדים מיליארדים של אנשים שהם חייבים בזה בעולם לא יש להם מיליארדים אבל בואו נגיד מיליארדים מיליארדים הוא השניים הכי אימפריאליים בעולם וזה לא מרגיש ספציאלי במיוחד עם אנשים אחרים אתם יודעים מישהו כזה היום בעולם? קחו איזה אטליט, איזה סופרסטאר, איזה אקטר עליהודי, איזה גביר גביר, איזה גביר דוקטור, איזה אחד שהגיע בעצם, וקונטקטו אותם לדטקטור לילה ולשאולים להם את השאלה האם אתם חושבים שאתם יותר מיוחדים מאשר אנשים נורמליים בעולם? אם היו לומרים לא, אני לא משהו אני לא משהו יותר מכל אחד, אתם יודעים מה יקרה עם המשכנת? יכולו להפסיק את זה מלאה, מלאה למה המשכנת נראה שהיא מלאה? אנו נקראנו את הלקציה הלאחרות בקווינס דיווין פוליגרף. אתם יודעים למה? בגלל שאני מדבר על פרשת נסו. בפרשת נסו יש לך דסקריפטיון של איך הדיווין פוליגרף עשיה לעבודה. פרשת נסו. מה היה פרשת נסו? המים המערערים. הוא נכניס את השם של השם עם קצת פסוקים במים, האינט נכניס את זה, האנגלית מביאה את זה, אם היא צחוקה, היא נפגשת ונמור, אם לא, היא מקבלת ברכות, היא לא ישתה ילדים עשרה, עשרה ילדים, אין ילדים, הופ, ברגע, היא נפגשת, היא נפגשת בבית המקדש, היא נפגשת את הטסט המחשב, שתי, שלושה שנה לאחר, היא מתקדמת להתקדם, ברוך השם. וואו, מה זאת טוב. זה נפגש. זה נפגש את הטיפול שלך לירושלים. מאוד נכון. אני אגיד, אני אקבל את זה. אשר, חנה רצית לעשות את זה. חנה, הצדקת חנה, אמא של שמואל, סמואל, הפרפטה. היא הייתה מגניבה עשרה שנים. היא לא יכולה להיות ילדים. אבא שלה, אלקנה, הוא גדול אדור. הוא מזכיר אנשים ללכת לירושלים, לבית המקדש. והם לא יכולים להיות ילדים. והיא באה אליו, והיא אמרה לו, אבא ליבנים, תן לי... אני צריך ילדים. אני אגיד לו, מה אתה צריך ילדים? אני טוב יותר לך של 10 ילדים ביחד. אני טוב לך מעשר הבנים. זאת התגובה של גדול אדור. אשתו מתי. התורה אומרת ש... לבנות, יש שני דברים שהיא רוצה ביותר. אחד זה להתמודד. בגמריים, קידושים. תב למטב תנדור מלמטב ארמלו. בגמריה, בערמיק. יותר להתמודד, להתמודד הרבה, אפילו אם היא לא כל כך מגניבה בגלל סגנון עצמכה שלה היא יש דברים טובים, איזשהו דבר עובד שם אבל אתה יודע מה? אני אקבל את הקטע עם דבר טוב וזהו לא יכול להיות מגניבה עכשיו מה האלטרנטיבה? להשתתף סינגלית לרבות שלי? אני לא רוצה את זה גמרה אמרה, זו פסיכולוגיה של אישה אני חושב אפשר לשאול את הדבר השאלה על האנשים האנשים רוצים להשתתף סינגלית על החלק של השאלה זה יכול להיות עדיין יותר קשה לאנשים, לפעמים בפיזיקה לא להיות אישה כל זה השאלה הוא לא יכול להשתתף סינגלית זה קשה לאנשים אבל השאלה היא מנטלית אולי בפיזיקה זה קשה לאנשים אבל מנטלית זה קשה למי? לאנשים או לאנשים? דגמרה אומר לאנשים זה קשה היא מגיעה לתפקיד יותר, היא עכשיו לא רוצה להשתתף. מה הרציון של זה? בואו נחשבים יחד. למה האנשים יהיו יותר חייבים להשתתף? וכך יותר זה יחזיק, כך יותר היא נחשיבה, יותר מאנשים. התגובה היא בגלל שהזמן ביולוגייה שלה יחזיק. כל שנה שקורה, היכולה שלה להיות ילדים יחזיקה קצת יותר. כשהיא 20, היא 100%. אולי 21%, הוא הלכה ל-99%, 22%, 98%. אחרי שהיא מגיעה ל-40%, זהו. קרוב ל-40%, זה נגמר ל-10%, 5%. לפעמים ל-0%. זה מתחיל על הכלכלה של האגזים. אם יש אגזים, איך טובים הם? לא. זאת רגעה אחת. אז הסטרס. וואי, אני מלכת על הזמן. רגע, אפילו אם אני 60, אני עדיין יכול להיות עם ילדים. מה זה טוב? כשאתה יכול לבוא לברמצלה עם קיין, זה קצת קשה אבל לפחות אני יכול להיות ילדים! בנאדם יש כמעט אין סיבה! תראו את כל האנשים של הלוויד, 80 שנים, הוא היה ילד עכשיו זאת אומרת, אתה יודע, זה עדיין יכול להיות עבודה אז זו אחת הסביבה אבל מה היא הסביבה האחרונה? מנטלית מה היא הסביבה האחרונה? מה היא הסביבה האחרונה שהגמראה אומרת שבאנשים זה יותר קרושל של האנשים. למה זה? כבר אמרנו את הילדים. בהחלט, איזו אישה תעשה כל מה שהיא יכולה כדי להיות ילדה. כל מה שהיא יכולה. איזו אישה בישראל אמרה לי שהיא הולכת להתמודדה עם מישהו שהוא לא אוהב בכלל. היא לא יודעת איך הוא נראה, היא לא שמחה מגבי רליגיה שלו היא לא יודעת שאני אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אני אגידה לה, זה לא נכון לו, אבל היא אגידה, זה לא נפגש, הוא גם... הוא ב-40' ולא יושב עם ילדים, הוא לא יותן. הוא לא יכול להגביר אם יש לו ילד. אני אגידה לה, אל תעשה את זה. זה לא יהיה פשוט, זה לא יהיה חולי. התגובה הראשונה בשידוכים היא מציאת חן. אין סוג לבחירה. כל גדולי ישראל אמרו, ראשון, מציאת חנס. להיות חברה אמיתית, לא חברה טכנית. היא לא תשמע אותי, היא הלכה והתגברה איתה. והיא התגברה. ומה קרה? בשנת ה-3, הייתה חלומה. עכשיו, אם היא הייתה מנטלי סטרס קודם, עכשיו היא מתחילה למות, מתחילה למות, ליטרלי, מתחילה למות, פיזית ומנטלית. צריך 24-7 פסיכולוגיה להשתתף אותה חיים. הטעות שלה עכשיו היא 10 פעמים קשה יותר מפני, לפני שהיא הייתה חייבת, חייבת להיות ביבי. עכשיו, תלמיד את זה. אנשים חושבים שהם יכולים להשיג אשם, מה זה? אחת אחת אמרה לי אם היא יכולה לקבל קבוצה של ספרם, אנונימוס, מהבנק. יש בנק, כולכל. אני לא יודע איך אחד יצטרך לקבל ספרם ודנא שלו לבנקה אנונימוס, ויהיה לו ילד איזשהו מקום בעולם שלא יודע עליו. זאת אומרת, אני לא רואה את הלוגיקה פה. למה הוא יעשה את זה? הם לא קבוצים עשר דולר פה. אתה לא קבוצה את הלב שלך או הלב שלך שאתה לא קבוצה עדיין אתה קבוצה קצת של גוי שלך ולפעמים, קבוצתי כאחד מהקבוצים שקבוצו עשרה ספרם דוניות, וספרים ילדים באו לעולם מהספרם שלו, וכל אחד מהם יש איזו גן שהיא פרקטה, שקוראת קאנסר. כל הילדים קצת קאנסר. מהאחד מהאנשים שהיה חייב לדוניות כל כך הרבה. אני לא יודע מה היה בגללו. פלאס, הריסק שיש פה, זה שבראש ובראשה יכולים להתגונן. יאי. זו לא סוכנה גדולה, אבל אם 100 אנשים יצאים מהעולם שלך ו50 מהם הם ילדים ו50 הם ילדים יש איזו סוכנה שהיום יום יום ילד יהודי יפגש את ילדה והוא יהודי ויודעה. עכשיו, הלכתלי, זה יכול לסינגלית אישה להיות ילדה מבחינה? אם זה יהיה מנצח יהודי, וזה אנונימי, אנחנו לא ידעים, אולי זה כהן. איך אתם יודעים? אתם לא ידעים. זה כהן, זה יכול להיות לוי, זה יכול להיות ממזר. רעיון מאוד גדול. אז בואו נגיד שהיא יביאה מהגוי. הגוי לא יכול להיות כהן, לא יכול להיות לוי, לא יכול להיות ממזר. זה שאלות שונים. אבל היא אמרה, אני לא אומר, הילד יהיה יהודי. בכל אופן, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה להיות אבא, אני לא רוצה כל דקות שלך היא שחילול השם. להיות אז מי הוא אבא, האב? אני לא שמעתי אני לא שאתה התגלגל. מה? אתה התגלגל כל הזמן ולא אמר לי? איך קרדין לא אקבל אותי לביתו שלך? 5,000 קומינטים בשביל שבוע. היא מגיעה לפארק. וואו, איזה ילד יפה. למה אתה התגלגל? זה שלך? אתה בטוח? מה, אתה התגלגל? אתה זה? אתה זה? לא, אני קיבלתי קצת קבוצה. מאלן מוסק. או דונלד דאק או סליפי ג'ו כל מה שיש לגבי החילול השם רבותיי אני רוצה להזכיר לכם, זאת איך התחילת הקריסטיאנטיה עם אישה שהייתה ילדה ולא אבא כשהם היו בעניינים את האבא, הם נותנים לו אבא, אווו, ה' יש רק אחד בעניין אבל ה' לא יכול לעשות איזה אישה מתעוררת, לא מאשר אמא שלו, כי אז הילד יהיה ממזר. ילד אי-לג'ידימטי. למה יהיה המסייאל ממזר? למה יהיה... כאילו... פשוט מגניב. איך הסטוריה הגיעה לעולם? זה לא היה סטוריה מבחינה. זה היה עקב של רעיון. יוסף הקרפנטר, שהיה יהודי, התהלכו למיריאם, שהיה יהודי. בחורות שלהם, הם עשו חופיין הקידושיים. זה נקרא נערה מעורסה. הוא יכול לבוא. הוא יכול לבוא אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אח עכשיו האינטימציה נמצאה בניתו. כשאתה מגיע לחופה, אתה מנסה לדאנס, אתה אוכל. כשאתה מגיע לחופה, אתה מנסה לדאנס, אוכל. כשאתה מגיע לחופה, לחופה, אתה מנסה לדאנס, אתה אוכל. כשאתה מגיע לחופה, אתה מנסה לדאנס, אתה אוכל. כשאתה מגיע לחופה, אתה מנסה לדאנס, אתה אוכל. כשאתה מגיע לחופה, הממשלה, לא, אתה יודע, זה אתה לא מ� כמו היום, אוי, 500 חברים בביתה, חושב את עצמך בביתה או ללכת לביתה. זה לא ככה. אז הוא צריך להקבל זמן לבני את הביתה. אז הוא יכול להלכת, הוא יוצא אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אח לא לדבר, אני לא צחיק. ה' בא לי בלעד וגדלת לי והתוכנת לי שזה יהיה ילד מיוחד. ה' בא לך בלעד, אבל את נשימה. אני נותן לך רגל ואני אמרתי לך, אריאת מקודשת לי. אף אחד לא יכול להגדלת לך. ה', לא צריך להגיד, ה' שעשה את ההרבה, הרעד לא מרחב באמריקאי או בישראלי מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב זה ארון ברק עם מחשימו. 18 אפרטמנטים הוא סתול. והוא ראש המקרא. יש סליחה של עבודות שהוא עבודה. זהו דברים כאלה. אלה המחשימים הישראלים, אמית, שהם פשוט נמינים את עצמם להיות ראש המקרא. הממיניסט, מרחב חבר שלי, יריב לוין, הוא אמר לי, אני לא מכיר אותו כראש המקרא. אני לא אעבור לו אי-מיילים, אני לא אעבור לו מסגרות, אני לא אעבור לו פרסים. אני לא... כל מה שהוא קורא, אנחנו לא דוקמנטים משהו הוא יכול להסתכל שהוא ראש הקהילה, אנחנו לא חושבים... ראש, ממיניסטר הכהילה לא חושב את הקהילה שהוא ראש הקהילה זו הסיטואציה עכשיו בישראל הם קוראים לו... נתן סיכוי לאחד שלו בלגון, לציין בלי סיכוי או הוא ציין בלגון, בפרופטה, זה לא נכון והוא חלט את האנשים במקום והדברים כאלה, כדי להסתכל את הסיסטם והוא עכשיו ראש הסיסטם של הגבוהה זה יכול להיות רק במקום מפורט אתה רוצה שה' יהיה ככה? ה' אומר, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף בצעדה, אתה לא מוכן להשתתף זה הכי קשה ב� לפגוש על זה. מישהו הלכה עם אישה מתעוררת, עם אינטימציה פותחת. אפילו פעם. זה לקחה חמש שנות. ואז הם החלטו על המדע שלהם. אבל הייתה כבר אינטימציה פותחת עם הם. ההתגובה התחילה, היא צריכה להחליט את אבא שלהם, התקופה התחילה, והם נפגשו את החיים אחרים שלהם. איך הרבה אלפים אנשים ככה מגיעים לתוך הקהילה פה? איך הרבה? אחד הפעם, אני הלכתי לרסטורנט קושי, איזשהו מקום, איזשהו מקום בניו יורק, אני לא רוצה להגיד איזה מקום. המשגיח שם היה חבר שלי, הוא היה מנהל הקשרות. אני הלכתי אליו אחרי אחת מהלכות שלי, זה היה ב-11.30 הלילה, הוא אהב אותי כשהייתי בא. הרסטורנט היה כבר חלטון. אני הייתי בא כאן, הוא עושה לי... הוא עושה לי את המאלה. אנחנו נסתכל, אנחנו מדברים. אני לא אשכח אף פעם מה שהוא אמר לי. הוא אמר לי, אתה לא מבין מה שקורה פה. אני מבקש את הקשרות להחליט את ה-11 פה. הם לא... הם לא מפורסים איכותי הרסטורנט להחליט בקרוב. הוא נמצא עד הלאטה. אני אמרתי להם, למה אתם רוצים להחליט על עבודה? למה הוא יחזיר את ה-11 אם הוא יכול להשתתף עד 12.30? הוא אמר לי, כי בין ה-11 ובין 12.30 כל הטלפון שם מתקיים. אמרות נשימות יצאו אחרי שהן הולכות לנסוע בפרופסור! עם את הצמחה שלהן, כמו שהצמחה שלהן לא הייתה, לאכול את הלילה אחרי שהן עשו את מה שהן עשו. הוא אמר לי, אני לא יכול להבין מה קורה פה, סאדום וגמורה אני אמר לו, אנשים רליגיים? הוא אמר לי, כן, אנשים רליגיים זה מה שהוא אמר לי הוא אמר לי, אתה בטח? הוא אמר לי, אתם יודעים את הגויים, הטקסי דרייבר? שואלו אותם, מה קורה בטקסים שלהם? איזו התפקידה הם רואים? האנשים הם פלטים אנשים שכחים, אנשים שכחים ועושים דברים רעיוניים. זאת פנלטה למות, זה לא שחק. הולך ה' לעשות את זה ולחזור לבנית, לבנית יהודית שעברה, שעברה. ותכניס אותה לביתה ולפחות את החיים של אשה שלה? הוא יהיה ככה קרימין על השם? איך יכולת להיות ככה מגניבה? איך יכולת לעשות רליגיה פשוטה של 2 מיליארד תלמידים שחווים את החיים שלהם? שחווים את המערכת שלהם עם את הזכרון הזה, עם את הטיפולים המגניבים שלהם? וכמעט עכשיו, איזה דבר, איך יכול להיות? ואתה יודע מה? אפילו אם זה לא היה סין להשיג, אפילו אם זה לא היה. זה עדיין לא מגניב. אם יש כל כך הרבה אנשים אפשריים, וההלך רוצה להכניע אחד מהם, למה הוא יכול ללכת למישהו שייתן למישהו? אני אגיד, זה היה אפשרי. אוקיי. אבל למה אני אעשה כל כך איזו דברת ארוך? פлюс, פלוס, כל הידיעה של השם, של ה', של ה' פשוטי, מנצחת אישה, משהו פה לא קורה. עוד פעם, אפילו אם לא הייתה עבודה. אבל היא הייתה צריכה לעשות את הסיפור הזה. בגלל שזה או זה, או היא מקבלת סיפור למות. אישה גאווה שהטעה, ואחרון שהטעה אותה, איך הם נפגשו? מי ידע? אה? היא לא בת קוהן, בת קוהן היא בשריפה אה? רבים שבאים להתקשר עם אישה מתגמלת, מה זה התגמלת? מות. איך? חנק. חנק. אישה אישה שהיא הייתה מגניבה, זאת אומרת שהיא הייתה חופיים קידושיים אבל היא עדיין מגניבה. אם הייתה מגניבה, היא תהיה מגניבה. אם היא כבר הייתה עם אמא שלה לפחות אחת, ואז הייתה מגניבה, היא תהיה מגניבה. נגמרה שואלת, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? לפני שהיא הייתה עם אמא אינטימתי היא הייתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת הוא לא ילד יותר טוב נתחיל אהרון היה מאוד גבול אוהב שלום, אוהב אהב אהב אהב את האנשים, מביא אותם קרוב לתורה מקרבם לתורה איך אהרון עשיר לעשות את האנשים קרוב לתורה? לא כדי לדעת סמינרים או לדעת. זה אחד. יש עוד דרך לעשות אנשים רליגיים. לדעת להם אהבות, לדעת להם רעיון, לדעת אותם, לראות שאתם מדברים, לשאול אותם איך הם מרגישים, להציג אותם לאכול אתכם, לדעת אותם במונה כשהם צריכים, כל מהמאור, לפעמים, הוא יותר אפקטיבי מאמין שהתורה היא דיווין או מאמין להם ה' ול' או מה יקרה להם אם הם לא תהיו רליגיים ומה יקרה להם אם הם יהיו רציונים זה כולה מאוד נפלאה אבל הרבה אנשים, אנשים בטח, ועדיין קצת אנשים, עובדים על הרעיונות הרעיונות אם אתם מגיעים להם להשמח זה מאוד חשוב אתם מגיעים להם, אתם מגיעים להם אהבות אתם מגיעים להם רעיון אתם מגיעים להם לדבר על צריכותיהם זה מייצג אהבות בין אתם ואתהם לך, הם מגיעים להיות רליגיים אני פעם הייתי נבחרת לראש חודש באנקרס פעמים אחת, האנשים, האנשים רליגיים ‫ראש חודש איבנד, ‫הם ראו את כל התהילים, ‫הם יודעים. ‫זה הולך מלאה למאה. ‫ואחרי שבוע, ‫הם מזכירים מדבר. ‫הם מזכירים לי ‫כדי להיות המדבר. ‫אני חושב שאני הייתי ‫צריך להגיע כאן ‫כשהם מזכירו את התהילים, ‫אחרי התהילה. ‫אני חושב שזה היה עשרה, ‫אחרון, או משהו כזה. ‫זה לא מפחד למונסי, ינקר, ‫חצי שעה, דרייב. ‫אני אומר, אוקיי, אתה יודע מה? ‫אני אגיד. ‫ואז הם קראו לי, ‫המנהיג אם אתה כבר מגיע מחר, יש אחד שרוצה לך לדבר עם שנה שלו. והוא יגיע מחר, אחרי השפה שלך. כשכל זה יהיה פה, הוא יכול להיות בפנים. כשאתה כניסה, אם אתה יכול לנסות להסתכל בו, ולדבר עם שנה שלו. אוקיי, אם אני כאן, למה לא? קוראים לי בל צ'ובה, אחד אמריקאי, השנה שלו לא רליגיית. אבא עם קיפה וגל, השנה שלו, אין קיפה. אבא אמר לי, לפני שאני אדבר עם הילד, אני צריך שתדבר עם הילד שלי, הוא מתייחס לגויה, מאוד מאוד סרטון כבר, זה עשה יותר שנה, אני מאוד נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נ אז אני שואל אותו אם הוא נכנס לדבר איתך והוא אמר, כן, אוקיי, תן לי לדבר איתך אז אני מתקדם עם הטבעות שלי, איך קטן זה ומה קורה עם התורסה ומה יקרה אם אתה תעשה את זה אני משתמש בכל טקטיקה שיכולה להגיד לו שזה יהיה חלק קריטי של את החיים שלו אחרי שספקתי עוד עשרה דקות, משהו כזה, אז הרבי אמר לי, אני חושב שהוא היה 23 שנים הוא אמר לי, רבי, רבי, אתה לא צריך לנסות כל כך קשה אני לא אשר אשכח את זה אל תקווי, אתה לא צריך לתת לי כל המדבר הזה אז אני אגיד לו, אה, אתה יודע כמה אנשים כך שאתה, אני אשכח שהם אומרים שאני לא אשכח את זה ובאמת הם השכחו שהם נפגשו את הכל הוא אמר לי, לא, לא, לא, אני לא אשכח את זה כמה אני אוהב את זה, אני לא אשכח את זה אני אגיד לו, מה שתמיד אתה בטוח? הוא אמר לי, אני לא אשכח את זה לאבא שלי אני לא יכול לעשות את זה לאבא שלי אני אגיד לו, למה? הוא אגיד לי, אבא שלי הוא מישהו טוב, מישהו טוב הוא מיוחד עליי כל כך הרבה, הוא עשה כל כך הרבה לי הוא אוהב אותי כל כך הרבה אני יודע שזה יחסיד את רעיון שלו זה יהיה לי כל כך ארוך לי לעשות דברים כאלה אני לא יכול להחזיר את עצמי אני יודע שזה יהיה לי קטן יותר מזהו ולכן אפילו אם אני רוצה לעשות את זה, אני לא יכול לעשות את זה. אני אמרתי לו, אוקיי, אם זאת המקרה, אני לא צריך להגיד לך עדיין. אני עדיין רוצה שאתה יכול לדעת שזו ספקה כל הזמן שאתה שם, אבל... אוקיי, המשפט הופך. אבא היה בצער שהוא יצטרף. הוא לא יצטרף. אני אמרתי לאבא שהוא יצטרף, זה לא יקרה. ואני אמרתי לו את הסביבה. הוא התחיל להתרחק. אז מה שאנחנו נלמדים מהקהילה הזאת? שהאהבה והבטיחה של אביו גרם את הילד שלו לא יכולה להתקבל עבודה מגניבה. זאת אומרת, אם האביו היה מגניב לו, מגניבה לו, מגניבה לו, לא חשב עליו, לא נותן לו משהו, הוא הולך ללכת למריאר. מה שעדיין עושה אנשים רליגיים? קהילה ספציות. אהב, תגיד לנו על השבת, מה שאתם צריכים? אה, לא לדעתי, אנחנו יעזורים לך, כל הזמן שאתם צריכים משהו, תגיד לנו, אנחנו יעזורים לך. תגיד לנו על הישיבה, אנחנו נלמדים. תגיד לנו, תגיד לנו, אנחנו עושים פארטי, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו, תג איזה אנשים מגניבים, זה רעיון. זה כל רעיון. זה האמת. אני צריך לעשות את זה. לא משנה האנושים, הרעיונות שלי. זו האמת. אני כזה. הרבה אנשים הם כזה. אבל הגילה של האנשים הם לא כזה. אפילו אם הם רציונליים, אפילו אם הם ברחים, אפילו אם הם חשבים ברחים, אפילו אם הם יודעים להגיד את הבחירות וכל זה, האנושים מגניבים את האמת. איך הרבה אנשים שמוקו ויודעים שזה מגניב אותם? הם עדיין יש רעיון, אמושיון, אני צריך את זה. אני מגניב עכשיו, אני צריך סיגרה. אבל זה מגניב אותך. זה לא... זה מגניב. האמושיות שלי עדיין יותר מאוד אימפורטנטיים. זה מה שזה. אני נותן לך דוגמה, הרבה פעמים, הרבה אנשים רליגיים, אחרי שהן הייתה סביבה, והמזרח שלהן, ולא ניתן להם קבוצה עשרה שנים, ונפגעתם בקרקטור שלהן, נפגעתם בקרקטור שלהן, נפגעתם בקרקטור שלהן, נפגעתם בקרקטור שלהן, נפגעתם ב� כשהיא קיבלת את הקבוצה, היא הלכת והייתה סקולרית. כל כך. הלכת את שברת, הלכת את המלכה, הלכת את הכל. אמא של שבעה ילדים רליגיים, סופו של דבר, היא רואה אותה כמו פרוצה, עובדת, ועושה פטרות במידה הסוציאלית. היא קיבלת את הקבוצה שלה, קיבלת איתה עם טטווויז, או גוי, הלכת למטה באותה מדינה. אינים חשבו, האמצעים האולטרה-רליגיוניים, האמצעים האקס, נחשפו בקורט לציבור את הילדים מהישיבה ולבוא אותם לבית פובלי. למה? אתם יודעים שהישיבה היא הרבה יותר טובה לילדים. אתם רוצים להיות מחללת שבת, אתם רוצים להיות פרוצה, אתם רוצים ללכת עם טוני וויני. זאת הבעיה שלכם, זאת הבעיה שלכם. אבל למה אתם רוצים לרחוץ את החיים של ילדים? זה כל אנושים. אני אעשה כל מה שיכול לנצח אותו כמו מה שהוא עשה לי אבל מה על האמת? זה האמת? זה מה שה' רוצה זה מה שאתם באמת רוצים? לא אתם רוצים לנצח את החיים של ילדים שלכם? לא אבל למה אתם עושים את זה? זה אימושיות, אני לא יכול להשיג את זה זה כל אימושיות היום הייתה לי קלטה, קיבלתי קלטה מגניבה מאוד ‫היא כל כך גדולה, ‫היא נותנת כמעט ‫כל זמן שלהם לתלוי. ‫הייתה... ‫אני ידעתי את זה כבר, ‫אבל הייתה נותנת לי היום ‫שהיא נותנת 90% של תלוי שלהם. ‫90%. ‫היא אמרה, ‫אני לא יכולה להגיד לא. ‫אף אחד ששואל אותי, ‫אני לא אגיד לא. ‫היא אמרה לי היום ‫שהיא לפעמים נותנת זמן ‫לנותן את הצדקה שהיא נותנת. ‫ולאחר כך היא עבירה את זה. ‫אז היא שואלה מישהו ‫לציין לי איזו מגניבה, ‫איזו מגניבה. ‫במדינה שלה. ‫זה איזו מגניבה קומפליקטית. ‫היא חשבתה שהרב הוא רליגי, ‫אבל הוא היה רב ישראלי, ‫אחד של הרבה, לפחות. ‫הוא מנסה שזה רליגי, ‫אבל כשקוראים למון, ‫המון הוא רב ישראלי. הוא נפגע שם ונפגע שם וקיבל עשרות אלפים דולרים שלו. ואחר כך, אחרי שהיא קלטה לי, היא אמרה לי, תקשיבי, אני קבלתי את האנחה הזאת, ואני אמרתי לו, אני אשכח את זה בשעה, והוא נותן לי כל שנה רפורטים שהוא עובד 50 שעות, 60 שעות, אני צריך להשתמש במילים של זמן, אני כבר נפגעת עשרות אלפים דולרים, והוא לא עשה כלום בעצם, אין שום דבר מספיק. אני אמרתי להם, למה אתם כל כך מגניבים? מי אגרו לתת לצבא מילה בגלל מה שהוא קורא, הוא לא אגרו. זה לא בצפון שלכם. הייתם צריכים להגיד על מילה של הוויבסיטה הזאת, זה כמה שאני אשכח אתכם, אני לא זוכר כמה זמן זה יקרה לכם. אני צריך את הוובסיטה הזאת, כמו את המדינה הזאת, על ידי המדינה שלי, איך עושים את הרצון שלכם? תעשו לי את המסגרת, מי שיישב לי את הכי טובה, תעשו לי קנטרקט וזהו. תעשו לי 10% נגד, ואחרי שתמשכו, אולי עוד 10-20% ובסוף, זהו, זו היחידה של עבודה. אבל היא מאוד נאיבה, מאוד טובה. הוא פשוט, את הוובסיטה הזאת, התחשבת שיש להם גות נכנסת. ואז הוא נותן את רגליו שלו, את הרגליה שלו. ואז אני אמרתי לו, אה, יש לי רבי, הרבי שהפכה את האפ שלי, הרבי שהפכה רב המזרחי דאד אורג, כזה צדיק מלאה. אני יכול להגיד לו, הוא יש לו כל כך הרחוב, הוא ירדך, ירדך מהרעיון. והוא לא יכול לציין לך אפילו 5% או מה שהרבי רוצה. הרבי נותן כל כך הרבה זמן, הוא ירדך מהרעיון, כדי להחליט את הפרויקט. והיא אמרה, וואו, אני הייתי נאיב. זה הרבה? עבדו עליה! זה הרבה! הוא רצה מיליארד דולר. הוא הלכה לבית. עשרה וחצי שנה הוא היה בבית רעיון ורעיון, אתה יכול להגיד. כל פעמים, אוקיי. החקרים החלטו שהיא הולכת לבית לו עשרה וחצי דולר. היא יודעת 100%, לא רק שהיא לא אוכל אותו, היא צריכה לתת לך הרבה זמן. אני נכנס להגיד עם היא, בגלל כל הדברים שהיא דסקריבה, שהיא נותנת לו הרבה יותר והוא לא נותן להן משהו. היא לא מבינה איך דיינים נמצאים במיוחד. אני אמרתי לה, תראה. היא אמרה, הם לא מסכימים איך הגיעו לזה, אני אמרתי, בטח. הם לא מגידו איך הגיעו לזה, בגלל שכל מה שכתבו, כל מה שכתבו, אתם יכולים ללכת לרבים אחרים, מה אתם חושבים על זה? תעזרו לי, תעזרו לי את התשובה, תעזרו לי ללכת, תעזרו לי לסייע, זה לא תחיל. אז הם פשוט עובדו אתכם לסייע לפרק הקורד, שאתם יכולים לסייע לרעיון, וזהו. אין סייע. וזהו למה אין מה שאתם יכולים לעשות על זה. אבל, אמרתי להם, תראו, הרבי אמר שהוא עובד באותה ובאותה זמן, ואתם נכנסים להתרחיב בגלל שאלה שלו. זה היה מאוד ארוך עליכם. עכשיו הרבי אמר שהוא עובד באותה ובאותה זמן. אני בטוח שהרבי אמר שזה נקרא עוד פרוגרמנטים כאלה שלו. שאלו איך זה עובד, שאלו כמה זמן זה יקרה לבנות איזה מידע, עשו את המת, קלקולטו כמה שאתם נותנים לו כבר, ותכף ידעו שאתם עדיין צריכים להתרחיב יותר. איזה שהמצב יכול להיות, זה יכול להיות שהם עשו איזו חלקה. רבים הם אנשים, הם לא ה' אבל אני רוצה לדעת לכם משהו שאתם לא צריכים לאכול את הרחוב שלכם. איזה מילה אתם תקבלו על המצב הזה, האם הוא מגניב או לא, בואו נגיד שהוא מגניב. כל מילה שאתה עושה את זה, אתה לא באמת עושה את זה. זה מילה שה' רוצה שאתה לוקח עכשיו. אם הייתה לוקחת היום את המקרה, והקורט היה אומר, שאתה לא יודע עם כלשהו, וה' רוצה שאתה לוקח 20,000 דולר, אתה לוקח את זה בקר אקסידנט, או בסרג'ריה, או בכל מיני דברים אחרים. או שקרוק אחר יתרחק אותך. יש הרבה דברים כדי לוקחת מילה בשבילה. אז מה אתה קורא אם הם עשו ארגון או לא? כל העבודה וכל המסגרות בשביליה, בסופו של דרך, מה זה העבודה נטית שלך כל שנה, זה כתוב על ראש השנה. אז אם ה' כתוב לך 300,000 דולר נטי, בשנה הזו, תשע, תשע, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, שעה, זאת אומרת שאת ה-300,000 צריכים להיות הדרך האחרונה. איפה שצריך לציין ב-20, או 50, או 100. אחרי הכסף הזה, צריך לעשות 300. אם תרצו את המקום, תעשו עדיין 300. אם תרצו את המקום, תעשו עדיין 300. אז למה אתם אוכלים את הרגל? זה כאילו לא קרה שום דבר. ‫היא מבינה 100%, ‫היא חושבת במה שאני קורא 100%, ‫אבל היא נותנת ונותנת, למה? ‫הרעיונות. ‫תראו איך הרעיונות ‫קחו את הקבוצה. ‫ועוד פעם, ועוד פעם. ‫תסתכלו על זה, ‫אני נותן לכם הוועדה. ‫אני קוראתי עכשיו. ‫אני לא יכול לראות ‫הוועדה של המקום עכשיו, ‫אני קוראתי עכשיו, ‫אבל אני לא נסתכל על זה עדיין, ‫אני לא יש לי זמן להפוך. ‫אני רק נותן לכם דעה, איך אנשים עובדים על האנושים, ידעים 100% את האמת. אתם יודעים 100% שאתם לא נפגשו את הזמן הזה. הזה לא היה סביב זה. הייתי צריך לבין את הכי גדולה בישראל, בנט. הייתי צריך לבין להם, עם המעבר וכל מה, 100,000 שקל. זה מה? זה כמעט 30,000 דולר. לפעמים אני חשב שזה הסיבה שאני חושב שאני חושב שזה הסיבה חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה שאני חושב שזה הסיבה ש השפעות המוניות, זה לא משנה מה שאתה עושה עם עבודה שלך, עם תלמידים, עם הכתובות, עם כל הדברים שקורה במוניות, במדינת המפכה, זה כולה כתובה. בסופו של דבר, זו דקה שאשם שמים לך על ראש השנה, אתה עדיין לא יודע על זה. תביאו את זה לבית שלכם, זה כמה שאתם יכולים לעשות את כל זה. אתם עובדים 16 שעות ביום, אתם עובדים 6 שעות ביום, אתם מתחילים את עצמכם, אתם עובדים שעה שנייה, אתם עובדים שעה הלילה, אתם עובדים שעה 14 יולי, זה לא משנה. בסופו של דבר, זאת הנמצאה. אם זאת הייתה העבודה, אתה יכול לעבוד רק במצוות. תורה, חסד, פריארס. למה אני מוריד את עצמי? אתה צריך למוריד את עצמך. איך אף אחד יכול לעשות מיליון דולר בעיר באמריקה? זה כשאתה לא יש לך אמונה. אז השם אמר, אוקיי, אתה רוצה ללאון בצורה קשה? אתה מוריד את זמן שלך, בצורה קשה. אם אתה יכול ללמוד, אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד. The more he works, the more he makes. The less he works, the אתה יכול ללמוד. אתה יכו less he makes. Why? Because he doesn't believe in Hashem. He doesn't believe in Hashem giving money. When someone doesn't trust Hashem, Hashem leaves him to himself. קוחי ועוצם ידי. Ah, קוחי ועוצם ידי. You will make your own parnasa. I will barely help you. Why? Because you give credit to yourself. Okay, you will feed yourself. אבל כשמישהו ידע שזה מאשם, אז אשם יעבור לו את המונה, איפה הוא מוות, איפה הוא לא מוות. אז למה האנשים עדיין אוכלים את הרצח שלהם כשיש להם מוניות? כשהם קיבלו טיקטים גדולים, כשהם קבלו אוכלים. נשכח את האגריבציה, ללכת, לבחור את זה, להתאכל את כל הזכויות הזאת. כן, זה מאוד פחות. אבל את המוניות האמת, למה את אוכלים את הרצח שלהם? בסוף השנה אתה יכול לדעת כמה ישה ראתה על ראש השנה. זה כבר נכנס. האקסדנט הזה לא משנה קצת ממה נכנס על נקודה. הלסות הזאת לא משנה מה נכנס על נקודה. זה נכנס עד עשרה שנות. זה קרה רק היום. על ראש השנה, הספר לא יכול להחליט. זהו. אז אתה רואה, כמו שאנחנו יודעים, האמושיון עדיין תקופה. מאוד מאוד פעמים אנשים, אבל בנושא תורה מאוד גדול, הם לא נתנים לאמושיות להתקופה. כמו רבי שלי, זה כמו המשים. אני אמרתי לכם כמה פעמים, אני אמרתי להם, שיש לי אנשים גדולים, שהם צריכים מישהו גדול בתורה, לתת להם אקדמיה לשלום, להגיד להם משהו קריטי. אתם יודעים רבי, אתם יודעים קבליסט, אתם יודעים קבליסט, אני יודע שהראשון קבליסט בעולם הוא רבי שלי. אף אחד לא כמו הוא, הוא ידע את כל כתבי הערי בחיים. הקבלה של רמאק, הקבלה של רמחל, הקבלה של גרעה, כל כך גדול. בקבלה, אחד המקובלים גדולים ככה כתוב על ציצית, גדול ככה, לדבר עם הרשש. הוא ראה אותו ברחוב. הוא אמר, אני מבקש את הכתוב שלך. המחקר של הכתוב שלך הוא בדרך כלל את האמת. והוא מנגין מאוד קווי. הוא לא מנגין משהו ספציאלי, לא יש לו רגל ספציאלי. הוא נראה כמו רגולר אברך. אז הקבליסט המאוד מיוחד נראה לו, מי אתה? הוא אמר, אני לא משהו, אני רגולר אברך אבל אתה יכול לבחור כשאני אגיד לך מה זה הקבליסט שלך? הוא אמר לו הקבליסט, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, הוא נתקן לו, כמעט נפגע על הרחוב. הוא פרופסור לו על הרחוב, ברחוב, שכל הספר שלו זה טוען. ותמיד עכשיו, כשאתה פרופסור אלפים ספרים, כשאתה פרופסור את זה, זה במדינות, אנשים קבועים את זה, והם יוצאים לתקדים טוענים בקבלה. דברים קבליסטיים, דברים קבליסטיים. הרבה פעמים אמרתי להם, אני אשלח לכם אנשים שיותרו איזו אמרגנציה, עבודה חיים וחיים עם הילד, עם החברה, עם המדע. כשאתה מנסה להגיד להם מה לעשות, אני בטוח שאני אשלח לכם עבודה או משהו, אלפים אלפים דולר, הם אנשים מאוד חייבים. אני לא אשלח להם אלפים אלפים דולר. אתה לא עושה אלפים דולר כל המילה. אתה יכול להיות, ברוך הזם, מגניב. אל תשלח לי אף אחד. אף אחד אמר, למה? הוא אמר, הם מנסים לרעש את רעשי התורה אני אמר לו, אבל אתה צריך לעשות משתדלות של פרנסה, לא? יש לך 11 ילדים, זה לא שחק לא, לא, פרנסה זה כל מה שה' אמר, אני לא רוצה... הוא אמר לי, תראה, אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אחרי שנה, אני אשכח שיש לי עשרה אנשים תמיד תמיד תמ מנקים על הדור שלי כל יום. אני רוצה להיות רפחיים קניאפסקי. כל יום, 3,000 אנשים מגיעים ומגיעים לביתו שלו. הלילה, שתי דקות. כמו סרדינים. כל יום. הם שואלים, רפחיים קניאפסקי, רבי, זה לא ביטול תורה? אתה אוהב ללמוד, אתה מלמוד את החיים שלך, אתה מלמוד את השעה, אתה מלמוד שולחן ערוך, רמבה, שעה סבבלי, שעה סירושלמי, כל כך הרבה דברים, כל שנה כל כך הרבה פעמים, אתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את השעה שאתה מלמוד את שתותן מהזמן שלך למהלך השעה לא יכול להתקדם ממהלך שלך. ש זמן שלך. בואו נגיד, ישראל רוצה להתקדם לך 8 שנים של החיים, נכון? אבל 10 שנים של החיים שתותן למהלך. 2 שנות כל יום, אתה עושה את המת. בואו נגיד, זה 10 שנים של החיים שלך. זה יקבל את ה-10 שנים שלך למהלך שלך. מה שאני קבלתי לאחרים, צריך להתקדם. גם דבר, זמן. כל הדבר שאתה מגיע, צריך להיכנס לך. זה לא יוצא מהכך. בסופו של דבר, אתה יכול להיכנס. זה רק שאתה צריך להכניס את ההחלטה הראשונה לדעת. זה כמו לנסות. ובסופו של דבר, זה יוצא. אתה נסות שעות של זמן לדעת, וזה ייכנס לך לשבה. אז אם מישהו שיישב שמותים כל החיים שלך כל יום, בואו נגיד כל יום ושעה בואו נגיד 10 שנה של החיים שלו הוא יישב שמותים אם אתה נותן את כליהם ביחד ואז הוא מות 65 איפה השם נותן את 10 שנה שלו? הוא הולך יותר, לא? לא, הוא הולך 55 הוא מות 65 בגלל ששם נותן לו עוד 10 שנה הגמרה אומרת שהילדים של אלי אליה כהן שהקבלת שמואל, המלך אליה כהן, אני רק אגיד לכם את הסיפור שמאת שלה, שמואל חנה, באה לראש שלה וגיבה לי ילד. והוא אמר לה, אני טובה לך יותר מ-10 ילדים. מה זאת התגובה שאתה גיבה לי? אני רוצה ילד אחרי 19 שנים. היא אמרה לו, אני אחזיר את עצמי עם אחד אחר. ואתה צריך להביא אותי לכהן בבית המקדש ואתה תעשי אותי את הזמן הזה ואני לא מגניב כי אני לא אשכח שאף אחד לא יפגש אותי ואז אני אקבל ילדים כמו שקראתי בתורה ולא אחד יתכוון שזמין שלי הוא מגניב בגלל שאתה הלכנה, הלכנה הלכנה כי אם זמין הוא גם מגניב זמן לא יעבור על אותו אז עכשיו אף אחד יכול לכתוב שמי אדם הוא סליחה, וכשהייתי לירושלים, אני אעבור מים. אם הם רואים שאני לא מותה, הם יכולים לדעת שאני חייבת לבנון. אני בטח יכולת לדעת שיש לי ילד. מי היא מפחדת? היא מפחדת אדם. אם אתם לא יכולים לי לדעת שיש לי ילד, אני יכול להפוך אתכם לדעת שיש לי ילד. איך? אתה פרמיש שאתה אמרת שהאנגלית שכחת את זה והאנגלית דמייגה שהיא לא פרשת איזה פוליגרף דמייגה, זו הייתה הלקציה של הלילה האחרונה אתה פרמיש את זה ועכשיו כולם יודעים שאני לא פרשתי אוקיי, ועכשיו אתם אוהבים לי את זה שאני אצלם ילדים אבל יש עוד פרבל פה, זה החילול ה' עד שאתה יוצא לכהן וואו, ראיתם מה קרה? אלקנה קיבל חנה לבית המקדש, לכהן רבי אל קנאד, רבי ראש? הוא מנסה את אבא שלו, הוא מנסה את אבא שלו? הוא מנסה את אבא שלו? איך זה יכול להיות? רבי חילול השם, עד שנמצאו שלא משהו יקרה באמת אבל עד שזה יהיה הרבה חילול השם, זה למה שהיא לא עשה את זה. מי גרם את האמאלי? שמועים וקוראים את השם הוא בא אלי, הוא אמר, אתה קרא לי רבי? הוא אמר, לא, אני לא קראה לך. זה כשהוא התחשב שה' הוא מדבר אלי. הוא חולי מזמן מאוד יודע. אז... זה... זה בלעדון. אנחנו מדברים על 3,000 שנה. אתה יודע שמואל, איפה הוא נמצא. עד רמות, אם אתה יודע ירושלים, יש רמות. רבי סמואל, הארבים, כל חולי יהודי בצד, הארבים נפגשו. אנחנו גם היום. תבואו לגבי יוסף. מה אתה צריך לעשות עם יוסף? זה שלנו. זה פלסטיני. מנצחת בגרין. אברהם, יצחק ויעקב. מה זה צריך לעשות עם אתם? יעקב היה פה. מה אתה צריך עם יעקב? מה אתה צריך עם יצחק? זה שלנו. שמואל. זה שלנו. כל מה הם מנצחים. ובאחר כך הם אומרים שהיהודים קחו את ארלנד. אלמד שיקרה. אלמה דה שיקרה. אז אני התחלתי לתת לכם דוגמא. אלי היה עם בני. הבני, הגמרה אומרת, הם קיבלו קרס, שכל הילדים של אלי ימות ילדים. אתם יודעים, שתי רבים מאוד גדולים היו מבחינתו. אביה ורבה. רבה חי 40 שנים. אבאיה חי 60 שנים 50% יותר 40% ו-60% בלתי מהצדיקים, אלי היו מנצחים למות ילדים כל האחרים מותים, 18, 20, מאוד ילדים היו חיים רבה 40% ואבאיה 60% גמרא אמר, למה? למה אבאיה חי 20 שנים יותר מרבה? בלתי חדשים, הכי גדולים צדיקים בעולם, הכי גדולים תלמידי חכמים. הם אומרים כי אבא ידיד תורה וגמילות חסדיים, ורבא רק תלמיד תורה. גמירה, תורה וגמילות, אין לי גמילות חסדיים. עבודה פובלית, עבודה בפובליה. איך זה יכול להיות? עבודה בפובליה במשך לתלמיד תורה, זה ביטול תורה. לימוד תורה כנגד כולם. Nothing comes near learning Torah. What's better, to learn one hour Torah, or to go to Tomche Shabbos and go to five houses and put food by poor families for Shabbat? That's a very nice mitzvah for someone that doesn't learn Torah. מישהו שמלך תורה, לוקח שנה של התלמידה, ולהלך להשיג חברה, להלך להשיג אנשים, כדי לתת להם אוכל, להעבור מישהו לאירופה, ומזה שאתה עושה את זה, אתה מלך שנה של התלמידה של תורה על סגנון התלמידה שלך, אתה מלך יותר ממה שתקבלת. אתה מלך יותר ממה שתקבלת. אפילו אם אתם חייבים את החיים, אין אופן. יש לנו... פרמטיקה פה. פרמטיקה, נכון? זה העולם? אמת. פרמטיקה. לאחר כך תספרו לי את ההחלטה. הרבה יותר מבחינת. הרבה יותר מבחינת? אמת כאילו כבר יותר... הרבה יותר מבחינת. פרמטיקה היא מסוימה יותר. הוא אמבול, אל תאכלו, הוא אולי פרמטיקה. אבל זה בסדר, אמת. ‫הוא עכשיו מקבל קלעה. ‫בואו נגיד עכשיו, ‫הוא כאן עכשיו, ‫עשרה שנותם כל חודש. ‫כמעט כל חודש. ‫נחשב עכשיו, הוא מקבל קלעה ‫בשעה 9 או ב-9.30, ‫לרחוץ לרחוץ לשבוי אדם. ‫הוא יש לך חוץ? ‫הוא יוצא. ‫אני אומר 9.30 או 10. ‫כל חודש, לא היום. ‫אבל לא לדעתי, בין השטחות ‫הייתה לי הרשתה ‫שאתם מפחדים שצריך ללכת לאט. ‫לא לדעתי, לא יהיה כל כך לאט. ‫לא, זאת אומרת, ‫אני לוקח את השטחות, ‫אני מבין את הדבר הזה. ‫אז החבר ה-EMT פה, ‫הוא קיבל קול ב-9.30, ‫במידה של הלקציה, והוא מנסה לדרוך מישהו למימונידי, ובשביל זה, החיים של האנגליה נחשפו. האנגליה נחשפה, והוא הלכה לספירה בזמן, הם נותנים לו את השטטים, את האלקטריקה. ברוך השם, ביום הבא, אנחנו נמצא שאם הוא יצא חמש דקות אחר, אתם יודעים איך הדוקטורים תמיד אומרים, אם אתה יצא חמש דקות אחר, אתה יהיה מותן. אסאליש נחשפה גדולה, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה תודה למי, הוא חי, הוא חי, הוא יש אישה, ילדים, אני רואה הם על הדרך לשבץ לבית ואתם תמיד חושבים, וואו, אני חשב את החיים שלו, אני חשב את החיים שלו עד כן, הכל נכון, עד כן, לגמרה, הוא נפגש אבל הוא קיבל את החלום במידה של תורה שלו שעה שהוא הלך לחשב את המצב הזה שעה הזאת, הוא עשה מצווה חשב את החיים שלו, הוא עשה מצווה אבל הוא הולך 60,000 מצוות. אחת שעה של תלמיד תורה זה 60,000 מצוות, שזו המסגרת הכי גדולה של מצוות. לימו תורה כנגד כולם. עכשיו אתם מבינים למה כל האנשים הפחותים בישראל מלחוץ רק על התלמידים של התורה כל הזמן. המסנג'ר של סטאנט, כל המשחקים הלפניים, כל האנשים בגרעה, הם רק מרכזים על התלמידים של תורנה, לרחוץ אותם, לרחוץ את הישיבות. זה כל מה שהם קיימו, זה כל מה שהם מדברים על. למה זה? בגלל שסטאנט מה שקשור לו ביותר הוא לראשת התורה של העם היהודי כי זה נותן ברכות לגבי העולם וזה חליט ישראל מהחליטה וזה חליט הרבה דברים אחרים וזה נגד אגנדה של שטן אז שטן פרומות ומפריע ונשלם כל שלבים שלו נגד התורה רואה, יש עוד אמטי עכשיו על הדרך למימון, זה עכשיו אם הוא רק תשמע אותי, אולי הוא לא יכול ללכת אבל הוא מרגיש טוב, אני אמשיך את החיים, התורה אומרת, גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, סוף הדבר, לראות תורה היא גדולה יותר ממשיף את החיים לראות תורה היא גדולה מאשר לסביר את החיים זה מסגרת בגמרא למה אתם עושים את זה עכשיו? איך זה יכול להיות? כל אחד מהם עושה את זה עכשיו אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כמו שאנחנו אוהבים את התורה, כמו שאנחנו אוהבים את התורה, כמו שאנחנו חשבים את התורה, כמו שאנחנו מבינים שהה' אוהב את התורה במוסק, איכשהו, זה לא נגמר במיוחד, שהקהילה של התורה היא גדולה יותר מכל האוניברס. זה מה שה' אומר. קהילה של התורה גדולה יותר מכל האוניברס, לא רק את הארץ. זה מיוחד של התורה הוא מדבר איתי על חיים חיים של אינדיבידול אני מדבר איתך על משהו יותר גדול של כל האוניברסיטה אז אנחנו נשארים טוב, בטח, הסטאנים מרחקים אני קיבלתי להם ללכת 60,000 מצוות אז מה ההחלטה? מישהו שלא מלמד ילך וחיים חיים אם הוא לא לראה בכלל, הוא יכול גם לסביר את החיים או לתת אוכל לטומחן שעבס. מי שתלמיד, יצטרך על התלמיד רק. תלמיד ותלמיד ותלמיד, רק תלמיד. אם זה הכך, למה אביה ורבה, אביה חי 60 שנים, בגלל שהוא התלמיד ועושה חסד. ורבה שתלמיד כל הזמן, מתי יונגר. זה היה צריך להיות מהבחירה האחרונה. אתם מבינים את השאלה או לא? לא? מה היא התגובה? רבה מתי יונגר? אם רבה מתי יונגר. בנג'י, ככה, נתן את ההתגובה. זה חייג את כל הזמן. וזה לא מנצח לדעת את הראשון. זה מנצח להיות... אה, אתה מדבר על הסקר הזה, בנג'י. איזה חסד אנחנו מדברים עליו? הוא לא הלכה ומכניס לאחר אנשים או מייצר ארוחה לרחבים. או הלכה אנשים לספירה. לא. הוא נותן מהזמן של התלמידה שלו ללכת לאחרים. הוא במקום יותר קטן. בוא, נתן לי להסביר לך. תעשו לי את זה, תעשו לי את זה, תעשו לי את זה. הוא היה מנהל. יש לנו גמרה שאומרה שהייתה פעם שהוא שמע שהחברים מתכוונים להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להח הילדה אמרה, אני גם צריכה ליפט. אפשר לי להגיע איתך? כן, אני אמרה ליפט מאוד ראשון, אחרי לבחור, במהלך, במהלך. בדרך כלל, אני אמרה ליפט. הגמרא אמר, האבא היה, היה נותן שיעור בישיבה. הוא יש שיעור יום יום, הוא מנסה ללמוד. הוא לא רק מנסה ללמוד, הוא מנסה ללמוד. הוא ראה את זה. הוא אמר, אני לא יכול ללכת לישיבה היום. מחר יום. אני צריך לתפוס אותם. למה? הם בטח יכולו לעשות עבירה, ילד וילד, ילד יפה, מוזר יפה בצעירות שלהם, לא גמורים, יכולו להיות אייסולטים על הדרך, לארח ירושלים, בין שטחים, אלון, אין אף אחד שם, אתם יודעים מה סטן יכול לעשות להם? מי ידע איך זה יקרה? היא נידה, מי ידע? אני צריך לצלם אותם, להתחיל לתפוס אותם, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך, תהליך הוא אמר, אני לא יכול להסביר את הטסט הזה. האנשים שלנו, עם הילדה הזאת, הם לא מדברים עם נתמדס, אף משהו, רק דברי תורה. אני לא יכול להסביר את הטסט הזה. איך זה יכול להיות? איזה רבי אדם לא יכול להסביר את זה. כל הגדול מחברו, יצרו גדול עמנו. The greater and holier you become, the more the satan attacks you. Why? Because you have better weapon to fight the issue. Someone ordinary doesn't have your strength, doesn't have your holiness, doesn't have your knowledge, doesn't understand the Gehenna on fire, how horrible it is over there. הוא לא יותך הטולים לנסוע את הטסט אבל אתה, אתה יש לך הטולים! זה למה אנחנו שמים לך טסט יותר קשה! אז אנחנו רואים, הוא היה לecturer! כשאתה מלכת, אתה מקבל את עשירי החיים שלך! שאתה סופו שלהם נפגש! למה? הוא לא יכול להזמין מה שאני אומר לך עשרות פעמים על עשירים! תזכרו את הגבירה הזאת, העולם עומד על הקהילה הזאת, כל דבר בשליחה מפעול על זה. אף אחד לא נפגע אף אחד לא נפגע על עבוד משהו בשביל המאהב, בשביל ה' כל מה. לראות לך תורה, לתת צדקה, לעזור על קירוב, לרחוץ על חייבים, לעזור על חייבים. אתה לא יכול להגיד שאתה אוהב את השבת, להחליט את המדע בשבוע, בשבוע. אתה יכול להחליט בשבוע 5. השבוע הוא 8.30. לא, בשבוע 2 כבר, אני חליט את המדע, אני עומד בשבוע 3. חשבו על השבת אבל אתם נפגעים שלוש שעות בבסיס! זה הרבה, הרבה בבסיס במנהטן בין 2 ו5 אין מקום שאני נפגע על חשבו על השבת אין מקום אין מקום שאני נפגע על חשבו על הישיבה אין מקום שאני נפגע על חשבו על הזמן שלי ועל חשבו על אלף בית זכרו מה קרה עם רבי עקיבא, הוא ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ראה רבי עקיבא, ואני סופר באל עכשיו, זו התגובה רא שלי הוא אמר לו, אתה לא יושב עם בני שאומר קדיש עליך? הוא אמר, אני יושב עם בני, אבל הוא עדיין עדיף מי שיושב עם קדיש, הוא לא יושב עם קדיש, אני לא אשים אותו לישיבה רבי עקיבא אמר לו, איפה בני שלך? הוא אמר, בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח ב� תינג'רס רבי מה אתם עושים פה? אני לא יכול לראות את הביתה הזאת אוי זה, הביתה הזאת, שיגת נבלה הכי גבוהה, המנה רשעה כמעט כמו בנט כמעט כל כך גבוהה? כן כמעט כמו ברמי ואולמרט ובראק ויאלון והראש של הבוגדים, ערורים. אבי עקיבא אמר, אני עדיין צריך למצוא ילד. נמצא ילד, שקל של שקל, שקל של גל, אתה יודע, שקל של שקל, 15 שקל בשדה, הרבה טאטוויות, בגים. משהו כזה. של היום שלהם יש לי את הזמין שלהם, אבל גדול רשע! לא קיפה, לא ציצית, לוקחת ככה, בלי שירה אתם ככה וככה? כן, אני ראיתי את מלך אבא שלך הוא סופר מאוד רשע או לא, הוא אהב את אבא שלו באמת? כן זכרו לי, זכרו לי, זכרו לי, זכרו לי, זכרו לי, זכרו לי, זכרו זכרו לי, זכרו לי, זכרו למצוא לי, אתכם, ללמוד אתכם איך להגיד קדיש, בגלל שאתה אבא צריך את זה קטן. אמרתי להם, אמרתי להם אלף ב' אמרתי להם איך להגיד קדיש אמרתי להם, אתה יודע, הוא עשה להם בעל תשובה, בסדר. הילד נהיה רליגי. והילד התחלתי להגיד קדיש לאבא, והאבא נפגש. זה אחד הסורסים הראשונים לקדיש. אנחנו נגיד קדיש לנשים מותות. זה עומד להם הרבה. אבל ראינו ‫שאתה יודע, ‫הקונספט של נותן לאחרים, ‫לא צריך לדבר על זה. ‫זה מה שאני שואל, רפחן קניאסקי, ‫למה אתה חושב על זה ‫שתי, שלושה שעה כל יום? ‫הרבים גדולים, הם עושים את זה. ‫הם יש קבלת קהל. ‫אז הם אומרים, ‫האנשים צריכים אותי. ‫אחד, טובה ליהודי, ‫אחד, חשובה ליהודי, ‫אחד, אקדמיה לדבר הזה. קומפורט למלך הזה, הלאה למלך הזה, אדוויץ למלך הזה איך ללכת לישיבה, מה ללכת, מה לא ללכת אני עושה עשרה דברים טובים בשנתיים שעות, אולי אלפים אני יכול להרחיף אלפים, אני יכול להרחיף ילדים ממלכות, אני יכול... אני יכול לעשות הרבה דברים טובים אבל מה על התורה, זה שאתם נפגעים? אני לא נפגע אשם יביא לי כמה זמן כדי להפוך על זה עוד פעמים של חיים. הוא חי, הוא חי 90 שנים. בלי כל זה, אולי הוא חי ל-80. ראיתי בבוקר שמישהו נתן לי בשבת, ואני שואל את עצמי, למה רב מאיר מזוז ז'צל חי כשהוא היה רק 80 שנים? כמעט כל הגדולי אדור חי ל-90 או ל-100 ומעט. למה הוא חי ל-80? הוא כל כך גדול. בי גארי שמיים, נאמבר און בעולם בגרמאר, במסורת, במסורה, בכל מיני דברים. הוא היה אקספורט בתנ״ך, בדברים שאפשרים לא לדעת. חכם, הם לא יודעים, הם לא מלמדים בכלל. הוא היה ממש בקי בכל התורה. חומש, כל הדברים, כל הדברים כאלה, אף אחד בעולם לא ידע. אני אגיד לעצמי, סאצ'י ארי שמי, הוא לא פחד את אף אחד, הוא לא היה קיסאפ, הוא היה מאוד סימילי לסטייל של רב איגדור מילר, אבל רק בעברית. הוא היה מילים מלחמים, הרבה מהם היו רבים גדולים, והוא נכנס ל-80, ואני חשבתי לעצמי, לא גדול. מישהו נתן לי כתוביות, זה ממש, ה' נתן לי שאלה, נתן לי כתוביות שהמלך שלו כתוב עליהן. זה רק נכנס ל-80, חמישה שנים. אחרי שהם נכנסו, הכתוביות נפגשו. I read the book on Shabbat. Many times I say to the Rabbi, may you live long life. The student told the Rabbi. He told him, no, I want to live 80 years. I don't want to live more than that. 80 is enough. ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אם בגבורות שמונים שנה. אם אני מגיע ל-80 זה יותר לי, אני לא רוצה יותר. ממש, מה שהוא אמר קרה. אם הוא לא היה אמר את זה, בלתי דווקא הוא יחזיר הרבה יותר. אני לא רוצה לחזיר הרבה זמן. אחי, כשאני אמרתי את זה לאחי, הוא אמר לי, איזה לוגיקה זה? כל דקה שאתה חזיר בעולם הזה, אתה מקבל כמה מצוות ותורה שאתה יכול לקבל. זה עושה לך עולם אמיתי במסך יותר. הוא יש לך דבר טוב, קשיה. אמרו לו, תלוי לגרב של רב מזוז, תבואי אליו, אולי הוא יצא לך בתחילת הלילה, ותגידי לו את הקשיה שלך. לפני שהכניסו, זה כתוב בפרשה, דבר אל הארון ואמרת אליו, תגיד אל הארון ותגיד לו, בעל אותך את הנרות. בגמרא הוא אמר, למה נשמחה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? Why the subject of the menorah and the candles are attached in the Torah to the twelve presidents of the twelve tribes who brings their sacrifices in Chanukah HaMishkan. Each one of them brought same thing more or less. As you can see, the Torah repeated it so many times להראות לכם שכל אחד שלהם עשו את זה עם קוונות שונים. זה לא היה דבר סטנדרטי. כל אחד קבל את קוונות שלו בזה. זה למה התורה פרסמת את זה. התורה יכולה להגיד שכל 12 נמים קבלו את הדבר הזה. למה פרסמת? אתה קבל את כל זה. אתה קבל את כל זה. כמה פעמים? אנחנו נכון. אפילו אם התורה לא מייצרה שנה אקסטרה שזה לא נציר בתורה, עביר השם צריך לכתוב 1,000 שנה שנה אקסטרה. עכשיו איזה שנה, למה? בגלל שזה אימפריקטי להראות לכם שהם לא הביאו את זה דווקא. כל אחד עם את עצמו. טוב, אני בטוח שיש סקרות אחרות בזה. אחד מה שאנחנו יודעים, עכשיו, רק אחרי שהכניסנו את זה, הולכים לסטוריה של המנורה. ואנחנו יודעים, כששני ספקים נמצאים בצד אחד בתורה, יש קונקציה בין הם. ולכן צריכים גמרה. הקדוש ברחוז אמר לאהרון, הוא ראה שהוא מפחד, אהרון הוא מפחד, למה? הוא רואה עכשיו את התפקיד הגדול של המשכן כל הממשלים של כל קבוצה, כל אחד מהם קבוצה את המשכן שלו והוא לא היה קבוצה להיות אחד מהם לא הוא ולא קבוצה שלו שבט לוי, זה אהרון כהן, של שבט לוי הם לא התפקדו אהרון נחשב אני חושב שאני הייתי מרצה גם לתת את המסכמת שלי ל'השם' במהלך גדול של משכן שלו, של הביתה שלו ה'השם' ראה שהוא מפחד אנחנו מפחדים על שטויות, אנחנו קיבלנו טיקט, 100 דולר הוא היה מפחד שלא הייתה הזורחה לעשות המצווה אולי אנחנו נפגע רק כשאנחנו נפגע במצווה או כשאנחנו לא נפגע במצווה נכון לא בגלל אה, למה אתה נפגע? הינקים נפגעו אה, לא רבי איזו טראג'דיה מה קרה? וויליאם נפגע במושלם ג'קסון נפגע לא אה, שלושה ימים אני לא נפגע לא צריך, אני נפגע שישה קטעות סיגרת אני לא יכול ללכת לעבודה מה קרה? ג'קסון נפגש את הבלתי, וויליאר. איך זה מפגש את החיים שלך? אהה, אני חופש. אתה נפגש רק במונה בגלל להיות חופש. מה מקבלת? אף שום דבר. פשוט מגניבה. מה מקבלת? זה דבר אחד, שאתה אוהב ספורט, שאתה נפגש את המשחק. אוקיי, זו יצררה. זה נותן לך איזשהו מרחב. תראה טוב סאקר, אקשן, בום, המשחק עשה דבר, אוקיי, בסקאטרון, אוקיי, זאת איזושהי יצרה רעה. זאת אוהבה, כמו לראות איזושהי אוכל שאתה לא צריך לאכול, וזה מגניב לך. אבל להיות חופש. לספר עשרות דולרים על טקאט, ללכת, לספר אונליין, לספר ברחוב, לשרוק כמו מונקי, בגלל שג'קסון יבנה את הטרופה, את הקופה העולמית. איך זה מפגש אתכם? מה שקיבלתם, בשביל לוזרחים זמן ומONEY? זה לא משנה מהפחד של המשחק, הפחד של המשחק שאתם יכולים להיות בלי להיות פחד. אתם אוהבים את המשחק. זה אחד יצר הרע, אבל להיות חתולי חתול, זו פשוטה מגניבה. וכל אחד בעולם זה כמעט כזה. כשטים שלהם נפגע, אתה צריך לראות איך הרבה ילדים נפגעים כל שבת במסגרת בישראל, כשטם שלהם נפגע, הם נפגעים. הילדים, 13, 15, במשל ללמוד משנהיות, גמרה, הם מסתובבים בסטדיום, מלחוץ על רגל, צחוקים, קרסים, קריאים. למה? מישהו קח קצת פלטה, ובמשל ללמוד את המערכת, היא נפגשת מהמערכת. איך זה מפגש אתכם, או את העולם, או כל מה? ‫הם יקבלו זמן וייקבלו אתכם, ‫ואתם עבודים, גבולים, ‫שקבלים להראות אותם, ‫והם יקבלו כל הזמן. ‫מה שאתם יקבלים? ‫לא משנה מבחינות. ‫מבחינות, שלום בית עם אותך, ‫כל שבת אתה חיים שם ‫ואתה הולך לסטדיום, ‫ואתה ממליץ עם אנשים אחרים, ‫ואחר כך אתה יכול לבית ‫עם דקה על ראשך. ‫יש הרבה דברים אחרים. אתם רואים כמה דברים אדוניים אתה יכול לעשות בעצמך בלי לדעת מה שאני מקבל ומה שאני חייבת לתת? אם אנחנו רק עושים את המדע הזה. אז לדעתו, רבותיי, תזכרו מה שאומרתי, אף אחד לא יכול לתת מה לעשות משהו לאשם. אחד מהמפרשים אומרים, אפילו אם אתה עושה משהו שזה לא צריך בכלל בעיני אשם, זו חלוקה של זמן, אבל אתה עשה את זה בגלל שלב, בגלל שלב שלך, חושב שאשם צריך את זה, אתה גם תקבל תמיד את זה, אפילו אם אשם לא שאל את זה. יש סיפור מסוכן עם העריאה הקדושה, 500 שנים לפני, הייתה אבא ואישה, שני אנשים גדולים, והם הם שמעים שיש מצווה לתת סקרפייסים ל'השם' אתם יודעים, אתם יודעים מה? אנחנו לא יודעים שיש לנו זמן, אנחנו פחות. אני אבק חלות ל'השם' כל שבת. היא אבקה חלות. והמזרח בא לפרידה, לפני שהאנשים יצאו ל'שול', הם נפגעו את ה'ארק', את ה'הרון קודש', נפגעו, ונפגעו את זה ליד התורה. שתי חלות שאמא שלה אבקה אבקה. ואחרי זה הוא יכול לראות את חלות הארגן, וואו. בשבת, כשהם קיבלו את התורה, חלות הארנדר. וואו, הוא מרגיש, השם קיבל את החלות הארגן שלי. השבת הבאה, שבת, החלות הארגן. וואו, הוא ואימא שלו מאוד מרגישות. הם מרגישים את השם, מזמור לתודה, ראו להשם כל הארץ, עבדו את השם בשמחה, בואו לפניו ברננה. ככה כמה שבועות. בזמן אחד, הגיא בא, והוא קיבל את החלות, והגבי נפגש. נפגש של החלות. הוא אמר לו, אתה הוא ששים את החלות בערון קודש כל שבוע? הוא אמר, כן. אז למה אתה עושה את זה? הוא אמר, אני נותן לו חלוטין לאשם והרבה התחלו להתרחק חלוטין לאשם מה אתם חושבים? אשם הוא אדם? הוא יאכל את החלוטים שלכם? אתם לא רואים שאשם קיבל את החלוטים שלי? זה לא אשם, אתם מפחדים! אני קיבלתי אותם! אני אאכל את החלוטים שלכם עם הילדים שלי! אני אאכל אותם כל שבת! הוא נפגע זה אדם צוחק, ולו הייתה מישלו את החיים שלו, לבקר חלות ל'ה' כל פרידה. הוא הלך הביתה, וקרח. הוא ואימא שלו היו חלות. הרי הקדוש ראה את זה ברוח הקודש, בצפת, הוא בא לגבי וקרא, אתה לא תכנן את הער. מה שאתה עשה הוא טראג'די. אתה לקחת שני אנשים שהם היו בטוחים בשביל קבוצת אשם אפילו אם מה שהם קבוצו זה ברור שזה לא מגניב אבל הייתה עם כל כך טובה, אוהבה וכל כך הרבה אוהבה ובטוח טוב ואני הייתי כל כך שמח לעשות לאשם ואתה קח את זה, קח את זה מזלם שלהם אשם מאוד מגניב אותך האשם צריך דרכלות? לא! מה הוא צריך? בטוח טוב דבוציה, מנגינה. הרצאות לא משנה לאשם. זה בעצם המנגינות. כמה אתם מגניבים לעשות לי? כמה אתם מרגישים? כמה אתם לא מרגישים? כמה אתם מגניבים? כמה אתם מרגישים לעשות? כמה אתם מרגישים לתפוס? כמה אתם מרגישים לתאמין לי? כמה את מגיעה לספר את האמת שלי זה מה שכל זה קורה בסוף אתה מנסה להיות גאון מבילנה אבל אתה פשוט רגולר עברך רעיון שלך לא גאון מבילנה תהיה לך מנסה שלא להיות גאון מבילנה? לא, אני עשיתי את הכי גדול שלך למי אתה גאון מבילנה אשם אומר לך אני לא רואה את ההחלטה אני קיבלתי לו רעיון סופר. הוא מבין את מקסימום פוטנציאלי שלו, והוא נהיה אחד מהר. אבל אתה גם מבין את מקסימום פוטנציאלי שלך, ואתה נהיה פשוט עבודה רגילה, אין משהו ספציאלי. אני שמח ממך כמה שאני שמח ממך. בגלל שהמנצחות היא כל מה שאני רוצה. לפעום צערה אגרה. התגובה היא במיוחד על האףרד לא במיוחד על ההצלחה או כמה שאתה עשית או לא עשית וזה חלום שיש לכל מיני אנשים בעולם הזה כשהוא יביא לשידוכים, איזו גרילה תשאל על הכי גדול בישיבה? מי יודע הכי? מי הכניס את השאס? מי יודע את כל ההלכות? הנה, הזה, משה, הוא מגניב, הוא מגניב מה על הזה, יצחק? הוא לא כל כך בריא הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כמו הם קוראים? הוא לא זה הכי לא נכון. בריא הוא כמו הם פה. קוראים? הוא לא הכי בריא חריף. כמו הם קוראים? הוא לא הכי בריא כ אוקיי, נתן לנו את האנגלית. אבל בשמיים, הוא הרבה יותר גדול. הוא מבין 80% של פוטנציאליה שלו. החריף מבין 60% של פוטנציאליה שלו. זה קורה לו במהלך. מי יש עבודות יותר, ועבודות, בעבודת השם שלו? יצחק. אבל הוא לא גניב כמו משה. אבל אין שמיים הוא מישהו מאוד מאוד מיוחד, הרבה יותר ממה שמושם כי הוא מגיע ל-80% והוא מגיע ל-60% הוא ב-80% בכל כוח והוא ב-60% זו גדולה המרכזית אבל ב-60% בגלל שהוא כל כך גניב, הוא מלך הרבה, אז הוא ידע הרבה לא, לא, לא, אני אמרתי לבית אחד הוא אמר, זה מאוד קשה לי להבין את הגמרא כמה שאני מנסה, אני לא יכול לצלם את זה אז הגמרא זה מאוד קשה. הרבה אנשים לא מבינים את הגמרא. צריך להסתכל הרבה פעמים עד שהם יבינים. אמרים, כן, אבל אבאים שלי הם כל כך קטנים, הם מבינים, הם שואלים שאלות טובות. אם אני מבין 10% מהשאלות שהרב אומר, תאמין לי, זה מירקול. אבל אני מאוד טוב בהלכות. ההלכות זה לא כל כך קשה. רואה, רואה, רואה ומזכירה. זה לא משהו כל כך קשה להבין. זה לא מאוד טוב, תלמידו הרבה הלכות. כשכל ה'ג'יניאס' בגמרא, הם לא יודעים שני הלכות. שאלו להם, תראו, הם לא יודעים. הם עושים הרבה סליחה בשבת, הם עושים סליחה בתפילה. המדע שלהם ככה בגמרא, זה מאוד אדיקטיבי. כשאתה ג'יניאס, בגמרא, אתה לא יכול להתחיל. זה הכי יפה. אתה כבר במלכה. אתה שריח, אתה מרגיש, אתה שואל שאלה, אתה מנסה לדבר, אתה מנסה לדבר, אתה מנסה לראות את זה. זה מאוד מרגיש. אם אתה מרגיש, אם אתה דם, מה אתה יכול לעשות? זה דם לך. אתה צריך לקרוא ל'ה' עד שזה יפהר לברם שלך. זה קורה. אנשים דמים היו מדהימים עם הרבה קריאות. הקריאות מגיעות לכל המרכזים. שערי דמעה לא נעלו. אז אני אגיד לביתה הזאת, תאמין לי, אם תשתה עשרה שעות, עשרה שעות תלמיד גמרא, אתה לא מבין, אבל תמשיכי לנסוע, ותלמיד עשרה שעות הלכות כל יום, בסוף, תראה שתהיה יותר צדיק ממהם, כי אתה לא יכול למשל, אתה יודע את כל ההלכות. And they don't know halachot, because it's boring to learn halachot compared to gemara. Come to a sharp guy in yeshiva that loves gemara all day. Pilpulim, this, that. Come, let's learn halachot. Halachot now. Let's learn gemara. The Talmidei Chachamim, they don't retailing. Tell them, retailing. Why? Half an hour a day retailing. No, no, I pray in the morning, there is enough tailing. Bitul Torah! אם הגמרא לא אמר לך שאתה מוכן להחליט להחליט את הגמרא וללכת למגילה, תאמין לי, אני לא אראה למגילה. אתה צריך לגמרא ולמסכת מגילה להגיד בטח, מבטלים תלמוד תורה עבור קריאת מגילה. הגמרא אמר, מה החלטה? קריאת מגילה היא גם תלמוד תורה. אבל זה לא באיזושהי קולטה. גמרא, זו קולטה יותר גדולה של התלמידות, זו עבודה יותר, זו קשה יותר. שומעים את הסטוריה של המגילה, זה כמו שאתם רואים ספק. אתם שומעים את הסטוריה. אוקיי, זו תורה, זו חלק מהתנ״ך, אבל זה לא קשה להשומע. היום, בגלל זה, זה מאוד קשה להשומע מגילה. כמה אנשים אתם יודעים, שיכולים להשתתף 40 דקות, לא להפגש אף אדם? זה מאוד קשה אבל, לפחות אז היום זה מנהל באמת, זה למה שכל אחד צריך קושר מגילה, למה? בגלל שאם אתה נפגש, נפגש את בעל קורא בפעמים אתה יכול לקחת אותו מהמגילה שלך אבל אם לא יש לך מגילה, קושר מגילה, אתה מעשה את זה מהכתב בבוקר אתה נפגש את הסרטון, זהו, אתה לא עשה את המצווה אני מביאה גדולה מגילות מישראל, חצי הכסף של הכסף של העיר. איזה אנשים, כל עיר, הם קבלו לפני פורים. עכשיו, כשהגעתי מישראל, קבלתי 3 מגילות. למה? אמרתי, מי ידע, עד פורים. עכשיו, הייתה לי הזכויה לקבל מיגילות טובות. אנשים קבלו אותן, הם קבלו מגילה בעולם שלהם, ואז הם נפגשו אותן לצבאים. זה כמו ספר תורה, אבל קטן. עם יפה... זה בטח יוצא לידי חובה, ולפעמים הם צריכים לראות את האנשים, ולאחר כך יש להם קושר מגילה, תמיד. זה טוב להיות אפלי אחד בבית. אבל מגילה, יאללה רבי, אני הולך לראות את הגמרא ולראות מגילה, ולראות מגילה. כן, זה כתוב וזה מבקש. קח את הגמרא ולראות מגילה. אותו דבר, קח את הגמרא ולראות חנוכה קנדו. מירקול, אבל אתה צריך ספציה מיוחדת של ה' שאתה מוכן לעשות משהו שלא מיוחד כמו משהו שיותר מיוחד, אחר כך אתה לא מוכן לעשות את זה. בגלל זה אתה לא מוכן להחליט קלאסי תורה או תלמידי תלמיד שיש לך כל יום, זה ביטול תורה. אם אתה רוצה להקלט תלמיד התלמידה, זה גם לא מוכן. אתה מנסה ללמוד גמרא במהלך הכי קשה ואתה רוצה רק לראות את פרשת השבוע מה יכול להיות טוב? אתה לראות מהתורה כן, אבל זה קצת פעולה אפילו אם יש קצת ראשים בחומאש שהם מאוד קשה כמעט אף אחד לא מבין זה מאוד קשה, זה יכול לקחת שעות למהלך הכי קשה, הרבה אנשים מגיעים מה ראשי אמר? יאללה, זה קשה, בואו נמשיך אני מבין 90% של הפרשה, יותר מכלום. אבל זה לא כל רשי. נגמרה, כמעט כל רשי זה קל. אתה צריך להבין מה קורה. נגמרה, רשי, תוספות. אתה צריך להשתתף את הראש. אז הוא לא רוצה... היום אני לא מרגיש ללמוד ללמוד לנגמרה. הראש שלי לא פה. תן לי ללמוד חומש. תן לי ללמוד מדרש. תן לי ללמוד הלכות. למה אתם נגדלים הבדל של התלמידים? מי נתן לכם סיכוי? הטלמיד הוא עמל התורה, לא רק לתלמיד תורה, עמל התורה עמל, עמל זאת אומרת עד שאני נגדל, לא יכול להתפתח את העיניים שלי עדיין, אני לא יכול להצטרף מהשיטה, רב בן ציון אבא שאול אמר לרב שלי, שזה התלמיד, הוא התלמיד בין 12 שנים כל יום, הוא אגיד לו, אני לא מבין איך הישיבות יש סדר גמל. הישיבות, כפי שהן בעולם, יש סדר א', זה בבוקר, בין 9.30 ו-1, במיוחד, אז פרק ללחוץ ומנחה, אז סדר שני, בין 3.30 ו-7, במיוחד, יותר או יותר, אז יש זמן ללחוץ, ואז בין 8.00 ו-10.00 או 10.30, זה מגיע לישיבה, סדר גימל. זאת אומרת, אתה לראה עד שבעה, יש לך פרק שעה, ועכשיו אתה לראה עוד שתי שעות בלילה. במובן, בלילה, אנשים כבר לראות דברים קשה יותר, כי הראש כבר מתחיל מהיום. אז אבן ציון, אבו שאול, אמר לו, אני לא מבין איך זה אפשר ללראות סדר גימל. זאת אומרת, עד שבעה השעה, הוא כבר נפגע. הוא לא יכול לתחתן מהשאר. הייתי צריך להגיד לו לתחתן. בגלל שהוא הולך ללמוד בנושא כזה גדול, בנושא גדול של כמה שעות בפעמים, שהביתה הייתה כל כך נפגעת. אתם יודעים, אם הרעיון שלך עושה עשרה שעות ברחוב, בנושא הכי גדול של המחשב, זה הרבה יותר קשה מאשר להקבל חברת הממסורת לגביכם. הבעיה המנטלית קשה יותר מאשר בפיזיקה. זה נפגע את כל הביתה. הרעיון הוא קפטן של הביתה. זה הפילוט. הוא ממלכת כל הפעולה. אם הברם עובד גדול, גדול, גדול, גדול, גדול, וגדול, והברם נפגש, זה נפגש את כל הברם. הברם לא יש לך אנרגיה. למה? כי אתה נפגש את הברם. אתה נפגש את הברם. זה למה הגמרא אומר, תורה מטישה כוחו של אדם. תורה נפגש את האנרגיה של אדם. ‫הוא לא יש כוח פיזיקי. ‫הוא צריך להחליט ‫החליטה מפה, הוא לא יכול. ‫למה זה? ‫בגלל המאפיינים שהוא נותן. ‫כמובן, התלמידים של היום, ‫לא כל אחד הם כאלה. ‫רק אתם שוורצנגרים. ‫הם יש זמן, זמן ללחוץ, ‫לגים. ‫הם מתלמדים, חפיף. ‫כמו בישראל, חפיף. ‫אתם יודעים מה זה חפיף? ‫חפיף הוא אדון ‫במנטלית הישראלית. ‫מי ידע מה זאת חפיף? ‫תגידי לי חפיף באנגלית. ‫אה? אתה לא יודע. ‫חפיף זאת... ‫אני אתן לכם כמה דוגמאות, ‫ואז אתם תגידי לי ‫הכרעה באנגלית. ‫חפיף זאת שיש לך ‫שתי גבולות. ‫אחת, מאוד פדנטית, ‫מאוד אורגניזטית. ‫היא קחת את כל הטרח ‫עם הטלפון. ‫היא הולכת, קחת את הטלפון. ‫הכול אין מקום. ‫האחרון? ‫תפוסו את זה בלבנה. ‫הכול נראה טוב! ‫שתיים מהם... ‫הוא נשמע טוב, ‫הלימון, הסוף, ‫בכל מקום, ‫עד שתחזירו את הבלבנה. ‫השני עם השחרר בלבנה, ‫זה נקרא חפיף. ‫תעשו שזה נראה טוב. ‫תעשו שזה נראה טוב מבחינה, ‫הכול נראה טוב. ‫למטה זה יפה. ‫למטה זה יפה עוד פעם. ‫התפקדת את הטלפון? ‫כן, סבלית. ‫אתה יכול לראות, ‫זה עובד, זה לא... ‫600 דולר. ‫מה? כל רעיון? ‫זה עושה 700 דולר. ‫מה אני יכול לעשות? ‫העבודה היא מאוד ארגונית. ‫זה אמריקה. ‫הוא עושה 600 דולר, ‫לפני שתי יום הוא נגמר. ‫סליחה, יש שאלה אחרת. ‫לא, חברים שלי, ‫זה השאלה האלה. ‫או לפעמים הוא מגיע לך ‫שאלה אחרת. ‫התפקדת שאלה ‫והתפקדת שאלה אחרת. ‫המכניקים, ‫הם חזקו את הרדיאטור, ‫הם חזקו אחד מהסנסורים. ‫הופ, 90% חזקו. ‫נותן לו שבועה, הוא יוצא. ‫הרדיאטורים, ‫הרדיאטורים הרדיאטורים לא עובדים. ‫וואו, זה בעיה גדולה, ‫צריך להחליט אינג'ין. ‫אחת חזקה, הוא קטן. ‫הפעם הבאה, ‫וואו, כשבאתי לבית המכניק, ‫כל הפעם אני מגיע אליו. ‫כמובן. ‫הוא מזמין אתכם שוב. ‫יש לי מכניק מאוד טוב. ‫חסיד במונסי. ‫זין דיסני. ‫חסיד נוסקוויר. ‫צדיק, פרופסיונל. ‫אופרציון. ‫הם לא יודעים, ‫הם לא יודעים, ‫אבל אין גריד, אין... הם ממש עבודים של השם. להיות עבודים של השם כשאתה מנסה ללמוד תורה כל יום, זה יותר קשה. להיות עבודים של השם כשאתה מנסה ללמוד תורה כל יום, כשאתה מנסה ללמוד תורה כל יום, כשאתה מנסה ללמוד תורה כל יום, כשאתה מנסה ללמוד תורה כל יום, כשאתה ‫ואתה לא מנסה ללמוד עושה סיניות, ‫ואתה מלך חסד, ‫ואתה ענש, ואתה יש אמונה. תורה ‫ובכל פעמון כל מופיע, ‫בין חסדים, ‫אתה משחק ללכת, ‫ואתה שומע, יום, ‫ואתה סופר תלמידי חכמים. ‫ואם רבי בא לך עם את הכר, ‫והוא יש לך פרובלם, ‫אתה לא משחק. ‫אתה יודע כמה פעמים ‫אני צריך להגיד לו, ‫אני אוכל לך מילה, ‫כמה זו עבודה? ‫אנחנו נדבר על זה ביום שבוע. ‫ביום שבוע, לא? כמה? אני עדיין לא קלקולטתי, אנחנו נדבר בשבילי. הוא לא רוצה לקחת זמן. הוא מקווה שאתה תשכח. אני מתגלגל ומתגלגל ומתגלגל. קם, זה ערב יום כיפור, ירושלמה. אמרתי לו, תביאי לי נמבר עכשיו. אה, תביאי לי רק 200 דולר ואני שמחה. מה, החלק קסם הכי. לא, לא, תבואי לי, זה בסדר. הוא לא רוצה להגיד למה? הוא רוצה לציין מישהו שציין תורה זה רבי הזה, זה רבי הזה, זה לא משנה זכרו מה שאני אומר אחר כך על הגמרה עם הלמונדה עם רב קהנה ובשבילו סאליק אני חושב שזה גמרה באב אמיציה אם אני זוכר נכון 25 שנים סאליק למד עם המלאמד, עם הלכה, תודר פרטי, אמרו לו את כל התורה, הוא היה 30 שנים עכשיו, פעם הראשונה שהוא חי הביתה אחרי 30 שנים, 25 שנים. התחלתי בשנת 5, עכשיו הוא 30, ידע את כל התורה. התלמיד אמר לאבא שלו, רב קהנה, אתה לא צריך לצלם לי עדיין, שלך ידע כל מה שאני ידע. אני החלטתי. הוא החלטתי ללכת ולראות המדינה. בואו נראה מה קורה. הוא בא למרחק, ואנחנו נכניס את הסיפור הזה, הוא בא למרחק, הוא ראה אנשים עם לימונדה, עם איש, עם לימונדות, עם סוגר, עובדים על לימונדה. מרחק. כמה? 5 שקל. גלסה של לימונדה. הוא אמר לו, תביאי לי לימונדה בבקשה? למה אני נותן לך לימונט בבקשה? זה עבודה פה, זה לא בית תמכוי הוא אמר, אני עשיתי עכשיו 25 שנים תורה, אני לא חלתי את הביתה 25 שנים בדיוק, מהלילה עד הלילה הראשונה שבאתי לבית, זה כשהייתי 5 שנים ברוך השם, אני נותן לך את כל התורה אני לא יש לי זמן כי היום זה יום הראשון שאני יוצא אתה לא יכול לדעת שתבואו לי אחת גלסה של לימונד? כמה גלסה של לימונד זה קשה היום? אתה קבל לימונד, חצי דולר. תרצו את זה לגלסה, אייס לא קשה, סוגר לא קשה. חצי דולר, ובסופו של דבר, תבואו לסטור, כמה גלסה של לימונד עם מיץ יקרה? לימונד ומיץ. יקרה להם 50 סנטים הכי. לא אפילו חצי. אחת לימונד. לא, זה 5 שקל. הוא אמר לי, אבל אני לא יושב עם דבר, אני בחור ישיבה. טוב לך! זאת עבודה פה! הוא הלך הביתה, הוא מפחד. 25 שנים אני מנסה ללמוד את מיוחדת התורה. כמה צריך לספק את תלמידי החכמים, כמה צריך למות עליהם, כמה צריך לבחור את צריכים שלהם, כמה צריך לתת להם כל מה שהם צריכים במיוחדת התורה, כמה צריך למצוות לספק תורה. תודה להם שאנחנו חיים, תודה להם שהמדע נמצא, אף אחד לא אוהב יותר מן תלמידי החכמים. מישהו שהצטער את תלמיד חכם, הוא מתחיל לתלמיד. כל הדברים האלה בתורה, והצטער הזה לא רוצה לתת לי גלסה של למונט בבקשה. כל מה שתלמדתי, ואין אף אחד שיכול, הוא הלכה לרעיון. אבא אמר לשאלה, תשכחו אותו, תשכחו אותו. ואז הוא נותן לו רובי ספציותי, כאילו, נלך למרחק הרביעי, ושאל אותם כמה הם מוכנים לתת לכם. הוא הלכה מכל האנשים, 5 שקל, 10 שקל, 20 שקל, 50 שקל, 100 שקל, 500 שקל. הוא בא לאבא שלו, הוא התחיל ב-20 שקל, והחליט ב-500 שקל. אבא הוא צחק, זה בסדר, תודה. למישל, אתה יכול ללכת למרחק הדיימן. הולך למרחב הסטונים הרבים, ותכניס את כמה הם מוכנים לתת לך לסטון. הוא בא, כמה? 10,000, 20,000, 50,000, 100,000, 1,000,000! הוא קורא לאבא שלו, מה זה? 1 מקום, 20, 30, 50, 1 מרחב, 100, 500, 400, 1,000,000, מה קורה פה? אבא אמר, אני רוצה לתאר לך קלעה בחיים. כשאתה הלכת למרחק ברחוב, מרחק ברחוב, אף אחד לא יכול לדעת את הוועדה של מרחק. הם קבוצים ומרחקים. מה הם יודעים על זה? הם נותנים לך 50 שקל לזה, כמו שזה קלעה. כשאתה הלכת למרחק של האקספורטים, תראה איך הרגלים לתת לך מיליון? כי זה מיוחד יותר מ-2 מיליון מה אתה חושב? הוא מוכן לתת לך 1 מיליון ללא משהו? הוא יכול לספר את זה ל-2 מיליון אבל הם מבינים את מיוחד הסטון הוא אומר, בעולם הזה, אף אחד לא מבין כמעט את מיוחד התורה אלא אם הוא בן תורה מיוחד אבל הוא גם נתן את החיים שלו לתורה אנשים עובדים, אנשים עובדים, הם לא יודעים את מיוחדת התורה. אם הם ידעים את מיוחדת התורה, אף אחד מהם לא יעבור. בלעד מה. הוא רוצה להיות מנגן למות. והוא ילך ללמוד תורה. העקב שהוא נותן את התורה לגבי איכות ולעבודה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה טובה ולעבודה הוא אמר לו לביתו, אתה בא למנטה, ואתה מזמין, למה הוא לא רוצה לתת לך קצת מנטה בבקשה? מה הוא יכול לדעת על החיים שלו? הוא אמא הארץ, הוא לא פעם פעם אופנד גמרה בחיים שלו. אבל במהלך הבאה, הם מבינים את מיוחדת התורה. אתה מקבל הרבה יותר מן מנטה. ואני תמיד אגיד, אם הייתי מרחב, אתה יכול להחליט משהו, ובחור ישיבה יצא מהסטורי שלי, אני לא אבקר לו לבחור. אם זה יהיה משהו מאוד אמפיינטי, אני אגיד לה, תפסק את הכסף. הכסף שלי, המצב שלי, תפסק את הכסף. אני לא רוצה להכניע אתכם. ואם זה משהו לא כל כך אמפיינטי, אני אפילו תפסק את הכסף. קיבלו את זה ככה כשאני אגיד את זה כאן, ויש מישהו מהקווינס, מוחרי, מישהו שמייצר סוטים, נכון? הוא תמיד מייצר לי מסגרת על אי-מייל או וואטסאפ, אבי, אני קיבלתי את זה לרחוב מה שאתה אומר, אני מייצר סוטים, עד היום, כל חתן שיש לך, שהוא מתייחס, הוא צריך סוטים, רגלים, אני לא יודע, כל מה שהוא צריך לבית, מייצרו אותו לי, אני נותן לו הכל בבקשה, אני מייצר לו קצת אנשים, והוא טוב לדבר שלו, אם אתה מתיישב, תגידי לי. אבל הוא רציני מאוד. בחור ישיבה מתיישב או כל משהו. בחור ישיבה, סליחה. הוא אומר ברור, בחור ישיבה. כל אחד שמתיישב עם בחור ישיבה, אני אשמח לתת לו בבקשה. אם אתה עובד, אתה מייצר את עצמך. מה אנחנו יכולים לעשות? זה מסוים. אבל הידיעה היא שאתה גרדנר, אתה מגיע לבית בחור ישיבה, אתה צריך לגמר את הטבעה, משהו יקרה, אל תקווה על זה, אל תיכנס לגמרא, תעזור לי על המצב. ליק, אל תקווה על המצב, אל תיכנס לישיבה, איך הרבה? אל תקווה על הזמן, אל תקווה על זה. למה? עבור עבודה של ה' הוא עבודה של ה' אתה עושה את השחררות או אתה מבקש את השחררות או אתה מבקש איזושהי פעולה אלקטרית, פעולה של כוח. כשהוא מבקש תורה, זה מיוחד בשמיים שאתה מבקש תורה. בגלל שהוא היה צריך לעשות את זה, והוא לא יכול ללמוד את זה. אתה נתן לו ללמוד את זה בעקבים שלו. אתה נותן לו זמן, תודה לזה, הוא מבקש. אתה נותן לו את זה, תודה לזה, הוא מבקש. הוא יש לך איזושהי פעולה ללמוד. אתה נותן אוכל על הטבל שלו, הוא לראה בגלל זה. הדעה היא מאוד מאוד פשוטה, כל אחד שעושה משהו טוב בעולם בגללך, אתה מקבל עבודה גדולה מאשר אתה. אתה, הפלומר, עשית לו לראות, אתה מקבל עבודה גדולה מאשר אתה. זבולון היה חבר. איסחר, הוא היה חבר שלו, היה מלך שלו. זבולון, שתי פעמים, קצת קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, קצת, הספאנסר הוא גדול המעשה יותר מן העושה. הספאנסר נתן לתלמיד ללמוד, קצת, התלמיד עושה את התגובה שלו, והספאנסר עושה ק עדיין יותר מזה. למה? אני נכניס אתכם לעשות את המצווה. אני מבטיח אתכם להשתתף חילון. כל החבדניקים שעושים על הרחוב, תגידו, תגידו, השתתפו חילון היום? אה, לא. תגידו, תנסו, חמש דקות. הוא נכניס, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפילין, הוא נכניס תפיל עד היום, כל מה שהוא יעבור עליהם, הולך לתפילתכם. תפילין זה פעם אחת. כל מה שאתה קיבל לו, זה פעם אחת. אתה קיבל לו לולב, קיבל לולב, אתה קיבל מצווה אחת. קיבל ברכת המזון, הוא קיבל מצווה אחת. אבל כשאתה עושה אותו דבר רליגי, הוא עושה מיליאנים מצוות כל שבוע. הוא תלמיד, הוא תפסיק, הוא תעשה צדקה, הוא יביא את הילדות שלו לישיבות, הוא יעשה כל מיני דברים טובים. כל מה שהוא עושה, הוא עושה לך. אין עבודה טובה בשביל זה. אין דבר יכול לעבוד על זה. אין דבר יכול לעבוד על זה. זה כמו שאמרו לך, קח עשרה בניים במנתן ל-50 סנטים. יאללה, מי אתה צחוק? קח את זה מה זאת אומרת? 100 בניים במנהטן זה מיליארד דולר במיליון שקל מיליארד דולר במיליארד דולר במיליארד דולר אתה מראה את זה לי ל50 סנטים? כן, זה הדלעה אתה יודע שאף אחד לא יקבל את זה? אנשים ימותים על הדלעה, ימותים אחד על הדלעה הדלעה, זה יהיה כזה רעיון אני רוצה את זה, לא, אני הייתי פה ראשון קירוב הוא יותר טוב מזה זה יותר טוב מזה. אני נותן 100 דולר בשנה, זה לפחות 1 בעל תשובה. לפחות 1 בשנה. יכול להיות 3, 5, 10, זה יקרה על רכב השם. אבל זה לפחות 1. אתה נותן 10 USB ל-10 אנשים עם 4000 שעות תורה. הנה אתה. 4000 שעות תורה. אתה נותן 10 ככה ל-10 אנשים. בוודאי שאחד מהם תהיה רליגיים, אולי 3, אולי 5. אולי אחד יכול להשתתף, אולי אחד לא תשמע, אוקיי. אבל אם הם מתחילים להשתתף, זה מגניב. כל יום, תורה, תורה. בהחלטה הבאה, תפילין. בהחלטה הבאה, ברכת המזון. בהחלטה הבאה, שבת. בהחלטה הבאה, ציצית. בהחלטה הבאה, מזוזות. זה כל הזמן מתחיל. איזה אותו, מיקווה, זה, הילדים, פובליק. תחזור אותם לישיבה, הם תהיו רבים. עשרה אחרים. עשו מיליאנים מצוות לך. אף אחד לא יכול להגיע לזה. פילין, אני אקבל את זה אחת הזמן. אוקיי, אחת מצוות שתקבלת. אתה עובד כל יום במשחק. 20 אנשים קבלו פילין. 40 אנשים קבלו פילין. אתה קבל 40 מצוות היום. 10 דולר יקבל לך מיליאנים מצוות. מיליאנים. כל מה שאתה צריך זה לעשות איזה בעל תשובה בעצמך ולשחרר למלכה זוהר אמר, לא אני זוהר בפרשת תרומה שהאנשים ידעים כמה זה מיוחד להם לעשות איזה אנשי רליגי שהם יעבורים על זה עשרה שנים והם יפגשו אחרי זה כמו שהם יפגשו אחרי החיים אלה הדברים של זוהר ‫אז, בעזרת השם, ‫הוא ייעבור את ‫הנחלת של השטח ואת היצר הרע. ‫הוא יעבור את הכול. ‫הוא לא יכול ‫לתת לנו לעשות קירוב. ‫לא יכול לתת לנו ‫לעבור על קירוב. ‫לעבור על הכול, לא רק... ‫לא את זה, בבקשה, לא את זה. ‫חנוכה, דונאטס, ‫זה, ארוץ חינוסי, סינגאג. ‫הכול, כן, לא את זה. זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, ‫העבודה של זה, 10 דולר ‫תביא לכם הרבה יותר עבודה ‫מאחורי הסינגארט. בטח. ‫למה? מאוד זה, פשוט. ‫זה יעבור על אחת המשפחה ‫הרליגית, ועל הילדים שלהם, ‫והמשפחות של הילדים שלהם, ‫ועל הילדים שלהם, ‫וזה יהיה מיליונים אנשים. ‫כל אנשים גרם מיליונים ‫מצוות, ‫כל המצוות של התורה, ‫כל הצדקאי. ‫טריליאנס של מצוות ‫בסוף יבואים. ‫כל שנה מזה. ‫לפני שנה, 2 טריליאנס. ‫לפני שנה, 4 טריליאנס. ‫לפני שנה, 10 טריליאנס. ‫ככה תמיד. ‫אתם כבר מותים. ‫אתם 500 שנה במלך. ‫זה ממשיכה את העולם. ‫בגלל שה10 גיליון ‫של האנשים שהם רליגיוניים ‫ולראים תורה, ‫הם התחלו 10 גיליון, ‫הם הולכים מזה. ‫אתם כבר 100 שנה במלך. ובכל ראש השנה, השם קורא לך ואומר, בוא נעשה את המת. כמה מצוות בעולם תודה לך? מה זאת אומרת? אני כבר 100 שנים מתי. כן, אבל אבותי, אבותי, אבותי, אבותי של הילד הזה, משה, אתה עשית לו רליגיה עם ה-USB, זכרת? עכשיו זה ה-third generation, הוא מייצג מצוות לך. משלם לאדם כפרי מעל עליו. סינגאי זו מאוד גדולה מצווה. הרבה אנשים יצאו ומצווים, אבל למצוות מניאן זה מצוות רבנות. זה כל רביניקה. כן, אנשים יוצאים שם ומנגינים, מנגינים זה מאוד אימפורטנטי, בסינגאג אנשים יוצאים ומנגינים, רבי עושה דברות, יש מצווה קדיש וקדושה וברכת כהנים, הרבה דברים אימפורטנטיים, כן, לראות את התורה, זה גם מנגינים, אל תשכחו לי, זה טוב, אבל 100 מיליון דולר, זה יביא לכם כבר יותר פרופטים, כל אחד מהם זה טוב, But people will never think like that. They will put a hundred thousand dollars in a chnasad sefer Torah. They'll put millions in a synagogue. They will build the yeshiva for millions, but they won't give the money for the learners of the Torah. They want the building. But who is going to support the Torah? Let's invest cleverly. Baruch Adonai leolam. Amen ve amen. Rabbi Chanania ben Akashia אומר, רצה, ה' ברחו לזרקות את ישראל, הפיכה חרבה להם תורה ומצוות שנאמר,