Los Caminos de los Justos 10 (Orjot Tzadikim) Crueldad

בוקר טוב, אנחנו ממשיכים להמשיך את הסרטון שלנו, אתה יכול לראות, ה'כתובות', עורכות צדיקים, ולפני השבוע, אמרנו על המרכז, רחמים, מי שאנחנו צריכים מרצה על, מי שאנחנו לא צריכים מרצה על, איזה מרצה יש בעולם, איך זה עובד, וכמו שבסופו של דבר, בסרטון הזה, זה תמיד אחד ספרים שקוראים לדבר אחד, והספרים הבאים שקוראים לדבר האפסית. אחרי שהכניסנו לדבר על מרצה, עכשיו אנחנו נקרא לדבר על קרולטי, אחזריות. קרולטי. אנחנו חייבים במדינת היום כשאנחנו שומעים ורואים קרולטים כל שעה לא כי היום יש יותר קרולטים בעולם כמובן מאשר מה שהיו שם 2,000 שנה או 3,000 שנה אבל היום, בגלל שיש מדיה ומספרים וטלוויזיה ואינטרנטה כל מה שקורה איזשהו מקום בעולם מגיע לספרים בגלל זה, אתם יכולים רק לראות את האנגלית של המקום שלכם, של המדינת שלכם. אתם לא ידעים מה קרה בארהבים אחרים. עכשיו, כמו שאתם יכולים לראות, כל מה שקורה איזשהו מקום בעולם, כל פעם שהטרוריסט מנסה להגיע, כל מה שקורה, אתם רואים את זה ברגע, כל שעה. זה מנסה הרבה אנשים, כשהם רואים מה קורה בעולם. איזשהם אנשים, כמובן, יש יותר אנגלית מאחורים. איזה אנשים יש להם מרצה מאוד גדולה, וכמעט לא יש מרצה. איזה אנשים יש דרך אחרת. לפעמים אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� מה קורה פה? אחד יכול להיות כל הדרך לצד המרסי, והאחד כל הדרך לצד המרסי. אז אנחנו הולכים לנסוע את זה עכשיו, בעוד שעה וחצי. ההכזריות, הכזרות, היא הפרסה של רחמנות, של מרסי. כמו שכתוב בפרסת ג'רמאיה, ספר 50, ספר 42, אך זארי המה ולא ירחמו. אי בנפש הרשעים איפה אתה נורמלי תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת את המידע, את הטקסטים, זה לא רק בנשים רחבות, אלא גם בנשים ארגנטים, עזי פנים. תזכרו, אחד מהחקרים שדיברנו עליו היה עזות פנים. עזות פנים חוצפה, arrogance. People with arrogance, they have big mouth, they have a dirty mouth, every little thing bothers them, they're violent, they're loud, they make comments, they insult people, they have no shame, usually those are the people who have cruelty. And we're going to see how it works. The Torah says in Sefer Devarim, chapter 28, verse 50, גוי אז פנים אשר לא ייסע פנים לזקן ונער לא יחון זה כתוב בתורה שאחרי שנכנס לישראל ושנכנס לבנות בית המקדש אם לא נלך ללקח את ה' אם אנחנו נעשה דברים שיעורים לו בנינו הוא יצטרף את המקדש שלנו זאת אומרת, את הביתה שלו במשך להצטרף אותנו הוא יצטרף את המקדש והוא יצטרף אותנו מהישראל אנחנו נכנסים לאגזיל אבל התורה גם מסכימה על איך המקום יהיה נחשב. אל תשכחו, זה היה כתוב 1,300 שנים לפה. כשקיבלנו את התורה, זה היה 1,300 שנים לפה שהפרפסה הזו קיבלה. התורה אומרת, אני אשמח לרשת לכם מדינה מאחורית, לא מבחינתכם. מבחינתכם, אז אתם יודעים את המדינה שלהם. אם יש לך שתי מדינות, ויש להם בורדה, ולפעמים אנשים עובדים מפה לפה, ותלמידים את הלשון שלהם. הם יודעים את הלשון, לפעמים. אולי הם לא מבינים, אבל הם מכירים את הלשון. התורה אומרת, יש נציון שאתם לא תכניסו את הלשון שלהם. הם יוצאים מבין, וסימבולים שלהם יהיה האגל. האגל, מי הם? הרומנים. הרומנים הם לא חברים, הם באים מאת איטלי מאת איטלי לישראל, זה מאוד רחוב, להגיע עם רכבים או עם סיפורים אז הארץ הזאת היא מאחורית זאת הארץ שהסימבול היא האגל בגלל זה, כל האנושות בעולם, שיניה שלהם היא האגל הנאצים, שיניה שלהם בפלגה, אגל רוסיה, אגל רומאנס, איגול, אמריקה, איגול, אמריקה באה מהגרמניה, מהאירופה, הרבה אמריקאים פה, זה כל כך קונקטי, כל הילדים של עשיו, הרומאנס, היום, 2000 שנים אחרי, הם בפרנציה, הם באיטליה, הם באמריקה, הם באנגליה, אבל זה כל כך סימבול של רעיון בעולם, למה? האיגול לא יש אפילו מרצה על חברים שלו, זה אחד האמצעים של האגול והאגול, של כל הטלפונים הוא הטלפון הכי נחמד, למה? התורה אומרת, כשאנחנו קוראים לזה במהלך, כשאנחנו נפגשים, היא אומרת אז כנאמר וקל כנשר היא צריכה להיות מלאה כמו אגול מה זאת אומרת מלאה כמו אגול? איני אגולים הם שתיים פעמים גדולים יש קטנים קטנים קטנים שלא תארו אפילו 100 גרם. אולי חמישה פאונד או חמישה פאונד. כמה קטנים קטנים קטנים? חמישה. איגול, זה מאוד גבוה. זה קטן גבוה. לפעמים אתם רואים אותם כשאתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם רואים איך גדולים הם. כשאני הלכתי למדינת מייאמי אחר כך לתת דעות, הייתי חוסט בשביל קטנים שעובדים בבנים גדולים גדולים גדולים, אני חושב שהמבנה היה אולי 40-50 פלואים, והם היו כל הכך בקטע, מאוד מאוד גדולים. והקטע שאני הייתי בין, הקטע של הוועדה, הם היו בקטע אחד, זה כמעט כל הקטע בגלס. זה קטע בגלס. אני הייתי בביתה, מנסה ללכת ללכת ללכת בשעה הערבית או בשעה הערבית, או אפילו ביום שאני עובד בבית שלי, האגרים יצאים כל הדרך לגלס, ובדרך האחרונה הם ידעו שיש גלס, אז הם החלטו, בדרך לגלס, וזו הייתה אופציה גדולה, מ-3 פעמים, לראות איך גדול הם. הם חלטו את כל הגבולה. זו איך גדול הם. זה גדול גדול. במיוחד כשהם נפגשו את הרכבים. אז למה מכל החכמים, החכמים נחשבו על אגל כחכם מיוחד? התגובה היא שזה לא משנה באמת איך גדול החכם. זה משנה במיוחד עם הגדול, איך גדול הוא פליץ. במיוחד עם כל השארים האחרונים, האגולה הולכת לתוך הכי גדול, וזו שאלה גדולה גדולה. זה למה הם קוראים לזה חמישה. במיוחד עם הצבעות, ובמיוחד עם המסגרת, ללכת כזו גדולה על כל השארים הקטנים, זה מה שהתורה רוצה להגיד לכם. זה לא יכול ללכת בעצמכם. זה יכול ללכת במיוחד עם את הפוטנציאל שלך, כמה אתה מצליח. לא באמת כמה אתה מצליח. אותו דבר, אם אחד מלך את כל חיים שלו תורה, והוא מלך רק אחת קטנה של הגמרה, זהו. וחברה שלו מלך את הכמה זמן שלו, והוא מלך את כל הגמרה. נכון? אז השאלה שאתה שואל, מי חייב לדבר יותר? האחד שמלך אחת קטנה, או האחד שמלך 100 קטנה? מי חייב לדבר יותר? במיוחד מיוחד, כמובן, האחרון עשה הרבה יותר, אבל כמו שההפעולה, מאוד יכולה שהאחרון שקבל רק אחד הקטעים יקבל גבוהה יותר מההפעולה שלו. זה היה מאוד קשה לו. ובמספר לספק שלו, הוא הגיע לספק יותר. אם הספק שלו היה X, הוא קיבל 80% של ה-X. והספק שלו היה Y, והוא קיבל רק 60% של הספק שלו. הוא יכול היה לעשות הרבה יותר. אז כשה' עובד על הספק שלו, הוא עובד על הספק שלו ועל כמה הוא הגיע לזה. לא על הספק האחרון, שזה מאוד טוב לנו. כי אנחנו לא יכולים להגביר ולהגיד לאשם מה אתה רוצה? אתה עשית לי דם, אני יכול רק ללמוד אחד דקות, זאת חשיבתך. לא, אשם, זה לא בגלל כמה. אני רוצה לדעת מהפוטנציאל שאני נותן לך, כמה תצטרף. אם אתה בטח, אז תצטרף מאוד גדול, אם לא, אתה לא תצטרף. אז התורה אומרת שתהיה מדינה מאחורי שהסימבול שלה היא האגול ואתה לא תכניס את הדבר שלה וזה הדבר הכי חשוב פה, גוי עספנים, מדינה ארגנטית שלא יודעת על אף אחד לא עיספנים, לא יודעת על מי אתה, זה מאוד קרוב לזקן ונער לא יחון. הם מורידים ילדים במלחמה, נכון? אה, אתם נפגעים? בואו נפגע אתכם. אז הם רואים אנחם גדול, 90, 100 שנים, לא יכול ללכת, לא יכול ללכת אפלי מהקולה, הם מורידים אותו, כמו שהם מורידים 25 שנים. אבל אין פרבלם. כשהם רואים אנשים נפגעים, הם קיבלו אותו, הם נפגעו את הרגל, נפגעו ככה עם הניף, נפגעו את זה, וקיבלו את הביבא. אלה היו האנשים נפגעים, כמו הנאצים, אין פרבל. כמו שהם אבאים שלהם זה נמצא בדרך כלל אז התורה כבר אמרה אני אשים לך את הארץ הטובה שלהן היא לא תהיה מרצה על עוד אנשים ולהן לא תהיה מרצה על ילדים אפילו ילדים הם מורים כמו הנאצים אין להם זמן, ילדים, אנשים, אנשים, כולם אז אנחנו רואים מהקהילה הזאת אנחנו נלמדים שהטובה היא נמצא ביחד עם הארגן תזכרו את זה, כשאתה רואה אנשים ארגנים, חושבו על כל דבר מהם. אתם יודעים, בימים האלה, כאן, באמריקה, הייתה כל כך הרבה מפיאה. איטליאנים, אולי אפילו יהודים. הייתה אפילו מפיאה אחרת, גרקים, מפיאה רוסית, כל מיני מפיאה כאן, בניו יורק, בשיקגו, אתם יודעים, כל אלה המקומות. אם אתה מעשה קצת מההיסטוריה, הדברים שהיו במהלך הזאת, אתה לא יכול להבין שהאנשים האלה היו אנשים. היו כל כך רעיוניים, הם עשו מרדים עשרה אנשים בעצמם עם אין-מרצה אם מישהו אגיד איזה שאלה שלא אהבו, הם פשוט נפגעו את הראשון שלהם ללא משהו, אתה יודע, אם מישהו עשו שאלה שלא אהבו, הם נפגעו אותו או הם עשו לצחוק את הראשון שלהם ואת הדברים שהם עשו לעשות אתה מחשב לעצמך אם האנחן הזהם יש רעיון או לא איך האנחן יוצא לדבר כזה זה גם כתוב אך מרי יבקש רע ומהלך אכזרי ישולח בו מרי, it's מרד. מרד is when you rebel against someone. Rebellions. אך מרי יבקש רע. People that rebel against the rules of society. Everybody dress in a certain respectable code and they dress הוא רוצה להכניס מסגרת. כשאף אחד מדבר בצורה מסוגלת, כל דבר אחר הוא מטריד. אני לא כך כך כמו אתם, אני לא רוצה שיהיה לכם משהו. כשאף אחד יכול להכניס רגל, הוא יכול להכניס רגל שלא יכול להכניס. כשאף אחד יכול להכניס חדש וחדש, הוא יכול להכניס חדש וחדש וחדש. למה? זה לא יכול ללכת תמיד מהמדע, אבל הוא יכול ללכת מהמדע המעבר. הוא לא רוצה להיות חייבת עם האנשים האלה, ולכן כל מה שהם עושים, אפילו אם הוא אוהב את זה. הוא צריך לעשות דברים אחרים, אפילו אם הוא אוהב מה שהם עושים אף אחד לא אוהב את הסטייל, הוא אוהב את זה, אבל הוא לא רוצה שיש לו משהו לדבר עם זה. אז אם הם כולם יביאו סרטן יאמאקה, שהוא באמת אוהב, הוא יביא דבר אחר. אם הם כולם יביאו סרטן ברק, הוא יביא סרטן ברק או אין סרטן בכלל. אם הם כולם יביאו סרטן ברק, הוא יביא סרטן ברק. אם הם כולם יביאו סרטן ברק, הוא יביא סרטן ברק או אין סרטן בכלל. אם הם כולם יביאו סרטן ברק, הוא יביא סרטן ברק או אין סרטן אפילו אם הוא לא יכול להגיד את זה, כשאתה מבקש אותו, כשאתה שואל אותו, למה אתה תמיד מדהים עם כולם? אני אוהב להיות מדהים, אני לא אוהב את הכתובות שלהם, זו לא הרציון האמת. הרציון האמת היא כי הוא יש את ההורגה לריבל. ומלאך אכזרי ישולח בו. כשאחד... זו את הנצחה שלו. השם נשלם אנגל רחוק לבחור אותו. אז מה אנחנו רואים מפה? איני אנגלות טובות ומרצות, איני אנגלות רחוקות מאוד. וכשהשם נשלם להצליח להצליח להצליח עם אין מרצות. איפה אנחנו נמצא בתורה אנגלות כזאת? הם הלכו להצליח את סדום וגמורה. הם אין מרצות. כל אחד שם, הם הצליחו את הכל, הם שחררו כל אחד שם. עם אין מרצות. אנחנו הולכים לבחור, מי הם האנשים שאתם נכנסים להתאבות? מי הם האנשים שאתם לא נכנסים להתאבות עליהם? ודיברנו על זה בשעה האחרונה, אם אתם זוכרים. עכשיו, מי שיש להתאבות, הוא אחזר, איזשהו דבר הוא תמיד, הוא לא יכול להתאבות על האנשים פחותים. הוא לא יודע. אנשים אומרים לו, אמא שלו אמרה לו, אוי, אמא שלי נשארה כל כך הרבה, אמא שלו נשארה, חמש שנים היא לא הייתה עובדה, הם הגיעו לסיטואציה שהם יכולים להחליט אותה מהמזרח הבאה הבאה, ויש להם הרבה הרבה מיליארד דולר. הוא אוכל סטייק, הוא לא עובד בכלל. מישהו עם מרצה, הוא לא יכול להכניס את הסטייק. וואו, מה אתה אומר? אתה בטח? איך יכול לנו לעזור להם? מה יהיה? זה מתעורר לו. אתה רואה ברגע. אנשים קיבלו כרסה, גבירה, אבא שלה מת. היא נשארה בין ילדים ילדים. היא לא יודעת מה לעשות. היא לא יש לה משהו. זה מתעורר לה מאוד. ברגע, תביאי לי הכרסה. בואו נשלם לה כרסה. בואו נראה איך אנחנו יכולים להשיג. האחרון, אוף, עוד פעם עם זה. חכם. זה לא מתעורר לו. אין סביבה, אין סביבה אם מישהו נחשף, אפילו אם זה אחת אחת שלו. זה יכול להיות אחת אחת שלו אם הוא לא נחשף. אני ראיתי, אני ראיתי בעצמי אנשים כזה. יש לי אחד, שאגב, הוא גדול יותר מ1 ביליון דולר. הוא חי לא רחוק מפה, במקום מגניב מאוד. בבית 20 מיליון דולר. פחות אנשים לא חייבים במונחים כאלה, וחייבים 200,000 דולר בשנה לטקסים בבית שלהם, נכון? רק מישהו חייבים. והוא היה עם חברה שהייתה נפגעת מהביתה שלה. היא נפגעת את הכל. היא הייתה חברה נפגעת. היא הייתה עם ילד או שניים שעדיין חייבים בביתה שלה. והיא שאלתי לי, אני יודע שחברה שלי שומעת את הקבוצות שלך, אולי אתם יכולים לדבר עם הם, אם אתם יכולים להשיג אותי, אפלי רק את המקום להחליף. אני לא אדבר בכל מקום. אני לא במקום עכשיו להחליף מקום, ואני יכול להיות ברחוב בפעם, עד שאני מתחיל לראות איזשהו זמן לעבוד שלי. זה ייקח כמה שבועות. אני קראתי לראש, לא משנה מה שאני עשיתי, הוא לא היה רוצה להשיג, אפילו עם 50 דולר, אף משהו. אף משהו! אני אגיד לו, אבל זה וזה, הוא נתן לי כל האגבים של העולם, למה הוא לא יצטרך להשיג אותה? אני אגיד לו, אני לא בא לראות עבודה כאן. הטובה והמרצה לא נצטרך ביחד עם העבודה. אם אנחנו נשיג רק אנשים שצריכים לציין עבודה, בסופו של דבר, אף אחד לא יצטרך לציין עבודה. בגלל שאם אתה מבחין כל אנחן לפני שאתה נותן לו אותו אוכל, אם מישהו בא לך ואומר, אני גאה, אני מותה, תעשו לי ותראו, אתם יודעים שהוא עשה את זה ואתה עשה את זה, מה אתה רוצה לעשות? אה, אתה לא נכון ככה, מותה, יותר טוב שאתה מותה זה לא מה שהתורה אומרת, כן, התורה היא גם מאוד קריארית לא ללכת ולהשיג את האנשים הפחדים ואתם יודעים שהאנש הזה באמת פחד, אתם יודעים בטח אם אתה יכול להשיג מישהו אחר, תשיג מישהו אחר, כן. אבל מישהו שאתה לא יודע, הוא בא, הוא שואל על אוכל, אני חולה, אולי יש לך קורס גדול לדעתי, מה אתה... אתה יכול לעשות עבודה ב-FBI עכשיו? לדעתי אם הוא אנושי או לא, או אם הוא נכון, או אם הוא נכון ככה? אתה צריך להשיג את האנשי, נכון? בלעד מה שאני עשיתי, הולכתי להשיג. אני אגיד לו, פשוט שתבואו להם לבית שלך, בכל מקום יש לך בניים, אני בטוח שמאזן למאזן יש מבחינים חייניים, נכון? זה יקרה בשנתיים, בשנתיים, בשנתיים. בואו נשאר שם. זה לא ערב. עד שהיא תמקד שתהיה על הרגליה שלה. לא צריך לתת לה זמן. בואו נשאר לה מקום להשאר. איך זה יכול להיות? אתה מזמין את עצמך, וזה לא חייל, זה מישהו מהקבוצה. מה שאנחנו רואים? לפעמים אני רואה, אפילו בין האנשים ובין הילדים, איזושהי קרולטה. בבקשה, אתה לא שואל על אבא שלי או על אמא שלי. היא נפגעת אותי. היא יכולה לעשות כל מה שהיא יכולה לעשות לנגש אותי. היא לא יעזור אותי. כל מיני דברים. ואתה שואל לעצמך, מה זה יכול להיות? מאיזה קרולטה זאת? בואו נקראים רשימה של דברים שבסופו של זמן מגיעות עם אנשים קטנים. לא ירחם על העניים. לא ילווה להם בשעת דוחקם. ולא ייתן להם מאומה. He will not give them anything. Even clothes, forget money. Even use clothes, use shoes. I don't know, an old coat that you have. Maybe an old plate or some things to cook in or who knows, to let them use one of the old cars just for a few days until they manage. Nothing. וכתיב It's written, מלווה השם חונן דל. It means, טוב איש חוננו מלווה יחלקל דבריו במשפט. טוב איש חונן ומלווה יחלקל דבריו במשפט אשרה מסכיל אל דל ביום רע ימלתאו אשם כל האלה הספקות זאת אומרת, כשאתה עושה עבודה לאחרים, ויש לך מרצה עליהם, וכשהם באמת צריכים עבודה שלך, אתה שותף להם ותעשו עבודה עליהם. במהלך הטראגיה, יש לך ספציה מיוחדת מאשר אשם. כשהאנשים מתייחסים, ומי יכול לדעת שעוד הולכוס יצא לעולם, או פוגרום, או מי יכול לדעת מה, ביום ראה ימלתאו אשם. שם אומר, זאת אומרת, כשמשיח יצא, יהיה גוג ומגוג, מיליאנים של אנשים ימוות, יהיה חסד בעולם. בגלל חסדיותו שלו, ה' יחזור אותו. ביום רעה ימלתאו ה' וכל אלה הם היפוך האכזרי. גם הוא לא יצטער על צרות חבריו. מישהו שזה חרוב, הוא לא מייחס שאנשים מתחילים עליו. הוא לא מידע, הוא רואה בזמנים, שקלה את הביתה שלהם, הכל נפגע, הם קרחים בצד הקאמרה, זה לא מפריע לו. הוא מבנה קפה, מבינה, צחוק. לא ראיתם פעם שקלה את הביתה שלהם? את הביתה שלהם נפגעה, זה לא מפריע לכם קצת. זה לא מפריע לו בכלל. הוא רואה נפגע, אר-פורס נפגע, קסידי, הילדים מתייגים בכל מקום. זה לא מפריע לו בכלל. איזה אותו נוחה, זה לא מפחד לו. איזה ילדים נוחים, זה לא מפחד לי. זה לא מפחד. הם לא מפחדים. הוא רואה תלמידי ישיבה. הוא בא, הוא מפרש את הישיבה כל יום. הוא מפחד. הוא בא לפרש את המנחה. הוא רואה שכל אחד מפחד, מאוד חי. איך אנשים מפחדים. הוא יכול לקחת מילה, זה לא משהו. הוא לא מפחד. כשהוא לא מפחד, הוא לא מרגיש את הנצח להשיג אף אחד. אנחנו ראינו בדוד המלך, זה מה שהוא כתב. ואני בחלותם לבושי סק עיניתי בצום נפשי ותפילתי על חכי תשוב. דוד המלך אמר, כשראיתי אנשים שמורים, שם סק, קריאים ל'השם' שתהיה להם מרצה, אני פסקתי את עצמי בפסקת. ולדבר עליהם, על נפחותו. אנשים שהם נפחותו, כשהם קיבלו מה שהם צריכים, אפילו עליהם היה מרצה, והוא נפח עליהם ולדבר עליהם. ויוב, אם לא בכיתי לקשי יום, אוגמה נפשי לאוויון. יוב, יוב נגיד שהוא נפח על כל האנשים שישים חיים קשה. ובאמת זה מה שמשחרר לו, כי הוא גם סופר הרבה. והוא אמר שמה ששחרר לו באמת הוא הזמן שהוא היה מרצה על האנושים. את המידע, את הטקסטים של האנושים, זה סימילי למלכות. המלכות במהלך, הם לא יודעים למרצה. אם הם נפגעים, הם נפגעים את הרגל של כל אנוש שהם רואים. הם לא מרגישים את זה אני אוהב את האצבעות כשאחד מנסה להתאהב התאהב, מלחמת קטנה ברגע, המלחמת הקטנה שיש לו מתחילה להתאהב בזמן של התאהב, אפילו אם יש לך מלחמת קטנה על האנשים כפי שאתה מתאהב על משהו ואתה מתחיל להתאהב ו את המלחמה שלך מגניבה, והמלחמה של שלך מגניבה, ואתה מבטיח לנקות מישהו. לא משנה מה שאתה רואה עכשיו, אתה לא תהיה מרצה. אם אתה רואה שמישהו פשוט נקות בבקשה שלך, אתה לא תהיה נפגש. למה? בגלל שאתה מפורסם. אתה לא יודע לדבר על האנשים המפורסמים עכשיו. אתה מאוד מגניב על משהו. אז האנגר מגניב את המרצה. תזכר את זה. האנגר מגניב את המרצה. והגרעה מגניבה ומגיעה לרעיון של אדם. הוא מתחיל לצחוק, לתת דברים. אכזריות חמה ושטף עף. זה מגיע לחמה. אין חמה כחמה של אכזריות. אין רעיון יותר של רעיון של גרעה. כשאדם הוא גרעיון ומגיע לרעיון, זו הרעיון הכי גרעה. אנחנו אומרים ל'השם, כשאנחנו נפגשים, ברוגז רכם תזכור ברוגז, רוגז זאת אומרת, כשאתה מגניב, בבקשה, אל תשכח את הצעיר שלך, מייקס את הצעיר שלך עם האנגר שלך, בבקשה, כדי להחליט, אם תשכח את הצעיר שלך, כמו אנחנו, אנשים, כשאנחנו מגניבים, אנחנו נשכח את הצעיר שלנו, זה לא מיוחד, בי-י-ו-ה-ש-מ-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה שהאנגלית יביאה אליו, סליחה אבא, אני גדול, תודה לי 200 דולר על פסח? תלך מהמותי שלי, אתה מגניב, למה אתה בא אליי עכשיו? אתה יכול לגמרי לוחם אותו. מה עשית לו? מה עשית לו לך? טיפים רעיוניים. הוא היה הראשון בזמן רעיון. זה קורה כל הזמן. כמה פעמים בשבילך אתה קיבל את האנגליה על מישהו אחר? זה לא משנה את זה. ואז כשאתה ידע שאתה נפגע בפאריבץ, אני מרגיש. זה לא משנה אתכם. הילד שלי נפגע בפאריבץ. נכון? אבל מה הפרובייל? כאילו אתה מתגלגל עם מישהו, ואחר כך אתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, ואתה נפגע בפאריבץ, אתה מנסה להכניס מישהו עכשיו זו סיפורת ואתה נפג אחרת אבל עכשיו אתה, מישהו בא לא רק זה, זה מנסה להכניס את האנגל שלך אתה מנסה להכניס עדיין יותר מה אתם עושים עכשיו? אתם לא רואים שאני מנסה עכשיו? אתם ברצוי להשיג אותו עכשיו זה מראה לכם כאן איך איזו איזושהי חברה יכולה להחליט עבודה טובה אז אנחנו שואלים אשם, בבקשה, אל תהיה כמו אנחנו כשאתה מנסה להכניס אותנו בגלל עבודות שלנו בבקשה, אל תשכחו את המציאות שלכם. וגם, אתה רואה את הזכרון הזה, הוא מנסה את האנחן, תמיד, לנסוע לביטחון. הוא לא נפגש. אני צריך לציין אותו. אני לא אשכח עד שאני אציין את האנחן. תשכחו אותו, זה היה 5 שנים. לא. הוא עדיין יש לי חברה נפגשת. הוא יפה במידה שלי, תסתכלו ותראו. האנגליה לא יכולה להשאיר אותו בלבד, עד שהוא לא יראה שהאנגליה נגמרה, הוא לא ירחק. עוד דבר, כשתהיה הזמן של התגובה, אפילו כשהאנגליה נמצאה על הרחוב, קריאה, וקריאה לשלב שלו, לא רק הוא לא יכול להתאמן, הוא נגמר עדיין. אנחנו רואים את זה כל הזמן, עם אנשים אנגליים. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נקמה אין חמלה. שיש נק אפילו במקום שלכם אתם לא מוכנים אם אתם מרגישים במקום שלכם, אני צריך לציין את הזמן הזה אפילו אם אתם לא עושים משהו על זה אפילו אם אתם לא עושים משהו על זה זה כבר סין מהתורה שאתם חושבים, כמה זמן אני יכול לציין את הזמן הזה? במקום שלכם כל שכן בידיים לא צריך להגיד שאתם לא יכולים לעשות משהו רע במידה שלכם או להתאים את האנשיה אפילו כשאתה, כשאתה נפל, אתה לא צריך להיות שמח. בן פול אויביך, אל תסמך. כשאתה נפל, אל תהיה שמח. נכון? אתה צריך להיות נפל, למה הם לא עשו תשובה להחליט את זה. אתה לא צריך להיות שמח שהם יקבלו מה שהם צריכים. נכון? ובקשלו אל יגא ליבך. כשהוא יש בעיה, אל תהיה שמח בזה. מאוד טוב לדעת. לא, לא, לא. מישהו שתסתכל ולחזור לבריאה, הוא לא יכול להכניס את המדעות שלו. הוא לא יכול לעבוד על המדעות שלך, אם זה הטיפ של אדם שאתה. הוא לא מבין את החברים שלו שהם עשו משהו טוב לו. הוא תמיד יעבור על ההתנגדות והאהבה. ואתם יודעים איך מיוחד ל'השם הפסק, בין אנשים. אני לא רוצה ללחוץ. אמן קרולטי זה להיות קרולטי. אתה מגיע מבני אנשים, זה קרולטי. למה אתה מגיע מבני אנשים? אם מישהו מגיע למוניה, אתה מגיע ומגיע להם. אנשים קרולטים לא יודעים, הם מגיעים גם מבנים. הוא מגיע מבנים, הוא יודע שיש לו אף משהו. בקטעים שיש לו, הוא מגיע לו. הוא נותן להם מרציניים טובים או משהו. אמרו, אוקיי, הם החלטו להיות עצמים, ללכת ולקחת מהר, למה הם לוקחים מהר של האנשים המפחידים? כמו שזה, הם נשארים. עכשיו, את הקטע שיש להם, תקבלו. באמת, עצמים, לא כל שלהם דווקא רעיונים. רובין הוד, למשל, הוא לא היה עצמם רעיון כזה. כי הוא יכול רק לצחוק מהחיים ולתת לרחוב. לא שזה נכון, זה נגד התורה. כל צחוק זה סין מהתורה. גם לגוי, לא רק ליהודי. הוא לא יכול לצחוק. אבל לפחות כשרובין הוד יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהוד ודיברו את זה לנצחים שלא ידעו מה לאכול. אז, כמובן, הוא יקבל את ההכנעה, אבל זה לא יהיה כל כך רע כמובן, במיוחד עם האנשים שקבלו מהאנשים חייבים את הקטע האחר. אתם מבינים את ההחלטה, נכון? קבלות וקבלות, ושני שלהם חייבים לעבודה. אבל בקבלות, אתם רואים אם האנשים יש להם מרצה או רק חייבת. אני אתן לכם דוגמה. אחת הטבעות בישראל, הוא ראה את הביתה, ראה את הכל. בשלבים שהם ראו את הביתה, הם שואלו על אחד הדברים שהם ראו, שהם אמרו שזה מהאבא שלהם, שהם שמותו בהולקוסט. זאת המשפחה היחידה של האבא. כשהוא ראה את זה במספרים, הוא נשאר ככה בטח, הוא נתן את זה לכל זאת בבוקר. זה נשאר לו מאוד. אחד הטיף, הוא הלך ברחוב בשבת. והוא ראה איזה קאר חדש, הסטיקר היה עדיין עליו. הקאר הזה היה מלכת לחסיד גור, גר חסיד, בישראל. הוא פשוט קבל קאר חדש חדש, הוא עדיין לא נכניס את זה. הוא קבל את זה בבית חדש, הוא אמר, בבית חדש, אחרי השבת, אני אקבל את ההכניסה. בבית חדש, הוא הולך לשול, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רואה את הקאר, הוא רוא על הדרך לשול, הוא רואה, הכן נפגש. הוא מגניב עכשיו, כל שבת. וואו, אני עדיין לא אמין את הכן. מישהו אסתור את הכן. כל שבת הוא נפגש. עכשיו הוא נפגש עוד פעם לשול במנחה. הוא נפגש את המקום, הוא רואה שהכן נפגש. מה קורה? אני נפגש פה. מה קורה? עכשיו הוא כל כך מבקש, כמה שבת יקרה, שאני יכול ללכת לבין מה קרה עם הכאב. מוצאי שבת, לפני שהוא אפילו נפגש את הסיגרת שלו. הוא הלך לכאב, הוא נפגש, הוא נפגש הכאב. האם אני עומד? נכוון שזה הכאב שלי. הוא נפגש הכאב, הוא רואה סטיקר או קטנה מפלגה על הרגל. אתה נכון. אני אקבל את הכאב שלך, אתה נכון שיש לך את הספיקר הזה בתוך הסטריאו. כשהוא התחיל את הכר, ה-CD היה מתקיים, אתה לא היה צריך להסתכל. איך אדומים... איך אדומים הטיפים. לא רק שהם יהיו צריכים להתפלג על כל מה שהם קפצו, דובל. אז כשהוא היה מגיע כאן, השיחת מוסר, איך רע זה להיות טיפ, זו הייתה פעולה עליו. הוא הלכה ורצה את הכר וכתב נוטה. הייתה עוד אחת, עוד עדות בישראל שהייתה באה ובאה מהכרח, בלתי תחתית. האחר כך, הקבוצה אמרה לו, אתה יושב בקבוצה מגניבה. קבוצה מגניבה. עוד פעם אתה מגניבה, אני לא זוכר מה. אתה יכול לבוא לבית הקבוצה עוד פעם, שלוש שנים, קבוצה מגניבה. לפני שאנחנו קבוצים לך בקבוצה מוגניבה, שלוש שנים, ברגע שאתה מגניבה. ואז אנחנו נדבר על המנגינה הבאה הבאה. זה כל מנגינה, אבל אתה לא תעשה עבודה עוד פעם. הטבעות לא מתחילות כל כך פשוטה. הוא הכתוב עוד מילה. כשהוא התחל לנסוע עם המילה, פתאום הוא רואה בגלילה קריאה בגלילה. מישהו חכה את הגלילה במילה. כמה גלילות מתיימתים כל שנה? האחרים חכו אותה במילה. אחד מהם אמר לי, אתה יודע, כשאתה מגיע עם הילדים, ואתה מגיע אותם לשיטה, או שהם מגיעים לגבי ומגיעים ללילה, לפעמים אתה יכול להשכח שהם בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח ב� לפני שתכניס את הביבא לסיטה בכסא או לסיטה אחרית לנסוע, תכניס את הטלפון שלך לביבא, או לביבא שלו. למה? אף אחד לא יכול להחזיר דקות בלי הטלפון שלו. כשתכניס לביבא לסיטה, תסתכל על הטלפון שלך, או תזכרו שזה בביבא של הביבא, או בסיטה בכסא. כשתכניס לביבא לסיטה, תסתכל על הטלפון שלו. זה נשמע כמו עבודה, אבל זו אידאה מגניבה. רעיון רעיון. אז כמו שאנחנו רוצים לקחת משהו כשאנחנו נמצאים בבית, בלילה, אנחנו לא רוצים להשכח, אז אנחנו נמצא בקרקע הזה משהו. זה קרקע, אתה נמצא בקרקע הזה. למה אתה לא יכול לחיות בלי זה? אתה צריך קרקע, אתה צריך, אתה מבקש של קרקע. זה יהיה שם, תזכר לקחת את הקרקע. אתה מבין? כן. אם אתה יכול לדעת שזה נכון, אתה לא יכול להצליח להתעורר עם הטיף, כן. אז השאלה שלי היא, אם אתה נותן תיאוריה, למשל, כמו רבנטון, ואתה אמר שאני לא יכול להצליח להתעורר עם הטיף, בגלל שהוא עשה רעיון, אתה קווה על הצעירים הקטנים שהם קיבלו את הכבוד שלו? אתה קווה על הצעירים הקטנים? אני מדבר על רדמן, בגלל הפקד שהוא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת זאת אומרת, הם יודעים כבר שזה מיוחד. זה בסדר, אתה נכון. הם יכולים להתאים גם בגלל שהאנשים עובדים בגבול. אבל איזה גבול זה? זה רבנה, לא הורייטר. קבלת מיוחדים מווחדים או משהו כזה, זה משייע בידי עוברי עבירה. זה עובד בגבול של אנשים שעובדים בגבול. אתה יודע, הרבה פעמים אתה מצייר אנשים שבאים לסינגאג והם עדיין תפילים. אנשים חייבים לתפילין בשול, ולפעמים הם יכולים, הם יכולים אנשים, הם יכולים. ואז הם יכולים ליהודים רליגיים, רוצים לקחת? רוצים לקחת? אז, אחד, אחד, הוא קח תפילין, הוא בא לאחד במונסי, תקשיב, קחתי את זה, רוצים לקחת את זה? אני אגיד לך דבר טוב. הוא כבר ידע שהם קבלו את זה מאחת מהכתוביות. הוא לא יכול לקחת את זה מאליו, כי אם קבלת את זה מאליו, הוא יכול לקחת עוד עשרה. בגלל זה, אם לא קבלת את זה מאליו, הוא יכול לתת את זה לגרבית. השם של ה' הוא יכול לקחת את זה לגרבית. זה קחת 22. מה שאתה עושה, זה טוב. אם לא קבלת, זה טוב. אם קבלת, זה טוב. הוא נתקע. אבל ה' רבי ברוך השם הזה היה חכם. הוא אמר לו, כן, כן, בואו נראה, בואו נסתכל. הוא נכניס את האחרון ליד הלאה, הוא נכניס את האחרון ליד, הוא אמר, אין אחד ליד? זה נפגש, אחד הזה נפגש. אני לא יודע, זה כמו שהצלחתי. לא, זה עדיין לא מיוחד עכשיו. בלי זה, אף אחד לא יכול להשתמש. צריך להיות אחד ליד, אחד ליד, ואחד ליד. זה עובד הרבה עם האדם הזה. הוא אמר, אני סליחה, הוא כבר התחלתי להסליחה, סליחה, למה אתה חייבת את הזמן שלי? אז אני עושה לך חמש דקות לזה. הוא שאל 200 במרכז. אוקיי, אוקיי, תעזר לי את המונה. זה כמו הוא חזק את פילין. והם חזקו למה זה נפגש. חזקו לו 1,000 דקות. אם אתה מגניב ככה, בסדר. אבל אם הוא כבר אחד שהכתוב הרבה מהם והם חזקו, אני לא אכפת אותו. מה זאת אומרת? אני חזק 20 ככה כבר. אף אחד לא אומר שאלה. עכשיו... עכשיו זה ככה, תקשיבו לזה. זה אומר שמישהו כזה בטוח יכול להכתוב, ויכול להכתוב אנשים, ויכול להכתוב אנשים עם את השאלות שלו. כל השערים ננעלים חוץ משערי עונאה. עונאה means when you torture people with your mouth. עונאה דברים. You tell them things that breaks their heart, insult them. Or it could also be עונאה that you deceive them with money. Is it from today? It's fresh? Of course, you're insulting me. It just came out. And it's already two weeks there. מהזמן של הרצל, הם מייצגו את זה בדלי. כמה שנים כבר. כל שני שעות, מייצגו את זה, אל תזכרו למייצגו את הטונה. אני ידעתי שמישהו שעושה עבודה במרחב, המעבר אמר לו, אם אני רואה את הטונה שתהיה שונית על הרגל, אתה נפגש. זאת אומרת, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הוא תמיד לא יודע שאנשים יקבלו אוכל מגניבה. אז, מישהו שקבל מהחבר שלו, זה כמו שקבל את החיים שלו. כמו שקבל את החיים שלו. נוטל את נשמתו. למה? למה התורה היא כל כך חייבת על זה? קבל. גדול. הוא קבל 100 דולר מהחבר שלו. זה לא אינסטינד של העולם. אבל הוא קיבל כמה זמן כדי לקבל 100 דולר. אין אנשים שעובדים כל יום ומקבלים 100 דולר. בפחד, בפחד. הם מגיעים את גולם שלהם כדי לקבל את 100 דולר. ואחר כך, אף אחד קבל את זה מפניהם. אז מה שקבלתם ממנה שלו? קבלתם יום שלו. קבלתם יום שלו. אם קבלתם 100 דולר ממנה גדולה, הוא מקבל את זה בפחד, אז קבלתם פחד ממין שלו. אבל אם אתה קיבל את זה מהאנגלית, אתה קבל את זה כל יום מהחיים שלו. זה מגיע למה שערות הוא בין לזה. זה למה התורה קוראת מוני דמים, דמים, דמי חנוכה. חנוכה גל, נכון? בעברית, דמי חנוכה. או התורה אומרת, משלם לו דמים. הוא קבל לו דמים. זה לא מה שהוא קבל לו, הוא קבל לו מוני. מוני יכול לדמים. אז קבל מוני, זה לא רק קבל דמים. אתם בעצם מנסים לצחוק את החיים שלו אני אתן לכם דוגמה של שאלה קשה להתגלגל בואו נגיד שאתם הכתבים ממישהו כשהוא היה 21 שנים אתם הכתבים לו 1,000 דולר הוא היה מלך, הוא עובד כמנהיג הוא קיבל לו כל השבוע לעשות 1,000 דולר עובד כמנהיג עכשיו, אחרי 20 שנים, אתם הכתבים לרליגיה ואתה מבין שאתה נפגש, ואתה רוצה להיכנס. אתה מבין את האנגליה שלו להיכנס אליו, ועכשיו הוא גדול גדול, עבודה או דוקטור, עושה מיליארד. כשאתה נפגש אותו 1,000 דולר, זו הייתה השנה של הליב שלו. כשאתה נפגש 1,000 דולר, זו מיליארד של הליב שלו. הוא עושה את זה במיליארד, הוא סרג'ן גדול, וכו'. עושה מיליארד דולר כל שנה. מה זה 1,000 דולר שלו? זה לא משנה לו. הופכת את הממשלה שלך או לא? בגלל שעשרה שנים לאחר הוא קח את השבוע מהחיים שלו ועכשיו אתה מגיע אליו אחת דקה של החיים שלו, או שעה של החיים שלו. הופכת את הממשלה שלך? בגלל המוניות שהם מסוימים? טקניקלית, לא. אז מה זה ההלכה? מה זה ההלכה? אנחנו מרגישים, אנחנו מאוד מרגישים, שהתורה אומרת, וישיב את הגזילה. אתה צריך לגזיר את מה שאתה ראשת, זאת אומרת, בדיוק מה שאתה ראשת. עם אין מעניין ועם אין פנלטים. למה זה? זה לא ברור. איזה רגל ישם הוא? הוא צריך להיות יותר ברור. הוא ראש את זה לי עשרה שנים, כשיכולתי לקחת מכון עם זה. עכשיו אני לא יכול לקחת מכון עם זה. אז הוא סתול מילה, ועכשיו הוא מגיע אלי למילה? זה עובד או לא? זה עובד או לא? לא? נכון או נכון? ההתגבה היא, אשם לא רצה להתחתן את הכתובות של ההתגבות לתיבים אם הוא עושה את זה ככה, שאתה סתול משהו שלא... ועכשיו אתה צריך לתת 50 פעמים יותר 20 שנים לאחר. אם אתה רוצה לתת את המידה האמצעית, נכון? אתה רוצה משהו שבאמת היה יכול לקחת את טויודה. עכשיו אתה צריך לתת לו את המידה האמצעית שקשה טויודה, לא מה שקשה 20 שנים אחר. אולי עכשיו זה דובל, טריפול. אבל אם התלמידים ידעו שאתה צריך לתת הרבה יותר, נכון? אז זה יהיה חלום. אף אחד לא רוצה להיכנס, לא ייתן לתת. אז כדי לתת אינסטנטיב לצוותים שהם יכולים לבוא ולתת לבית, אפילו אם הם יכולים לבית, זה פשוט בגלל שהם חושבים, כשאני קחתי את זה, קחתי בית יפה עם הזמן. עכשיו כשאני אתן את זה לבית, אתה לא יכול לקחת בית בארלנד עם הזמן. לפני 20 שנים, קחתי בית יפה. עכשיו, עשרה שנים אחרי זה, אני מגניב. למה לא? תן לי לבוא ולחזור. הנה, קח את המONEY. מה שאני הולך לקחת עם המONEY הזה עכשיו? לפני זה, כשהוא קח את זה, הייתי יכול לקחת מבחינה. עכשיו אני לא יכול לקחת מבחינה. זה לא דבר חסר. לתיף זה מאוד חסר. הוא מרגיש. לא בדיוק. בגלל שהוא עדיין צריך לקחת את ההתאםה של האנגלית שהסתכל עליה. הוא צריך להסתכל על ההסתכלה שהעברה לו. על כל ההסתכלה שהעברה לו. זאת החלטה החלטה. אנחנו לא רק נחשבים על המONEY, אנחנו נחשבים על ההסתכלה שהעברה נעשית להם. כמה פעמים הוא בא, אתה יודע את האנגלית שהסתכלו, והם אומרים לך, קוראי לי מחר, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי בפעמים הבאה, קוראי לי הטורציה שאתה נותן לך אחרי ההכנעה, במהלך הזמן אתה תקבל הכנעה הרבה יותר גדולה ממהלך ההכנעה האחרונה. זאת אומרת, זה מנסה להכנע אותך. קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קדימה, קד עוד סיני קרולטים, אנשים שהם מוצי שם רע ועוד אנשים אחרים מה זה מוצי שם רע? מי יכול לדעת? אוכל את הרפואה אתה אוכל את הרפואה של מישהו בפובליקה זה סיני קרולטים אוכל את הרפואה כדי להגיד את האמת עליהם זה סין או לא? מה אתם חושבים? רק כשאתם עושים שאלות. זה יחסים מי שאתם שואלים. אם אתם שואלים את הממשלה הישראלית או את הקורט הישראלי, זה רק טוב אם אתם עושים שאלות. אם אתם אומרים את האמת עליו, לא משנה כמה תלמידים הוא יקבל, אפילו אם הוא עושה סוויסיד, זה לא משנה. אתם לא חליטו על כל רגל. למה? זה רגלים של אינטליגנטים ורעבים. הם מגיעים ללוגיה שלהם, אבל הלוגיה של ה' היא אחרת. כשאתה מייצר את האמת על מישהו, אתה מקבל סרטון סרטון, זה נקרא לשון ערה. אם אתה מייצר סולט ופפר למהלך, אתה יודע, מייצר ספייסים לסטוריה, מייצר יותר נקודה, מייצר דטאלים, מייצר יותר לדבר לסטוריה, כמה יותר אתה מייצר, עדיין יש לך הרבה פנישמנטים. אפילו לפעמים אתה מנסה להחליט אחד דברים. אתה פשוט מנסה להחליט דקה של הסיפור. זה מנסה להחליט הכל. לא, זה היה עשרה שנים, לא עכשיו. זה מנסה להחליט הסיפור. עשרה שנים? וואו. בדרך כלל, אתה מנסה להחליט קרב גדול בין שני אנשים. אם זה עכשיו, זה לא קרב גדול. או בגלל השני. לפעמים אנשים אומרים את הסיפור 99% נכון, ומתחילים להחליט אחד דברים. וזה תהיה 180 דגרים אחרי האמת. כל החיים. אחד הדבר שחליטו להחליט. רבה, מה אם יש לך דרוג במיניאל, בקונגליגיה, ואתה יודע, באמת, אתה ראה אותו עושה דרוג למישהו. אתה צריך להכניס אותו לפוליס. פוליס, פשוט צריך לדבר עם הפוליס, אני ראיתי בעצמי, בצינגאג, שמישהו מרסל דרוגים, תכתבו ברגע ותכתבו עליו, בבקשה שהוא לא יכול לדבר, כי תהיה מוותי בימים הבאים, הלכו לבחירה כשאתה עושה את זה. אתה צריך להכניס את זה, אם מישהו ראה את זה ולא הכניס את זה לפוליס, כל הילדים שימו עליו, אתה תצטרך להתפתח את זה. זה בעיה גדולה, והמנגינה הזאת קראתי לה שהיא יודעת מישהו שעושה את זה, והוא עושה את זה עם ילדים. הוא עושה את זה עם ילדים קטנים, כי אף אחד לא מסתכל על ילדים. הוא יכול להשתתף אותם בטוחה, והוא יכול ללכת לדרך הזאת, והוא נותן להם קנדה, אייס קרין, ומה קרה? היא קראתי לי לשאל אותי על משהו אחר על המצב הזה ואני אגיד לו, אתה צריך לדבר עם המשפט, אתה צריך אם לא תדבר עם המשפט, תגידי לי את היום והמקום ואני אדבר עם המשפט אבל עכשיו זה מצווה שלך לדבר עם המשפט עליו לא יש מוסר פה שלושה ילדים בקבוצה רליגיות מתייחסו במשך 36 שעות פעמים, בתוך 36 שעות שלושה ילדים רליגיות מתייחסו ממלכות ב-1.5 יום, 2 אנשים כל יום. אני לא מדבר על דרוגים סריאליים, אני מדבר על דרוגים מרוואטיים. עדיין, זה מפורסם הרעיון, וזה מפורסם המרכז של האנשים. האנשים שהם מפורסמים דרוגים, זה מפורסם אותם לפעמים, ואז כשהדרוגים נגמרו, זה עושה אותם יותר נגמרים ממהלך. זה אוכל את הגבולה. אישה צריכה להיות בגבולה. זה עושה אתכם יותר מרחקים, ואז יותר מגניבים. יש לי אחד, כשהוא מרחק, הוא מאוד מרחק. אחרי זה, כשהוא מרחק, והוא צריך עוד פעם, אבל הוא לא תמיד יכול לעשות את זה, כי יש אנשים עם הוא, או הוא נמצא בטח עם מישהו. הוא אמר, שאבי שלי שואל לי שאלה פשוטה. אני מתחיל לקריאת אותו כמו מונסטר. אני לא יכול לממשל את זה", הוא אמר, בגלל אורך שלי לשחרר עוד פעם. זאת אומרת, זה חליט את החיים של אנשים. לא לדבר על איך להגיע להם ללא עבודה, ולא לתפקיד, וזה מתחיל לגמור את הטלפונים. אנשים לא יכולים להתפקיד כשהם מנסים ללמוד גמרה. רק הטלפונים יוצאים מהדברים. רק הטלפונים. אי פעם במסך ההיסטוריה, איזה דבר טוב יוצא מזה. רק רעיון, לא מגיד כל מיני דרוגים, אפילו דרוגים קטנים רק תרגידים אם לא תרגידים לביתה, תרגידים לאנשיה, תרגידים לבניים, תרגידים לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה, לביתה לתורה זה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. כן, אנשים שמוקים סיגארטים זה גם רעיון מהתורה, למה? בגלל שכתוב בתורה שאתה צריך לראות את החלטה שלך אני נותן לך חלק, ואתה צריך להחזיר את החלק בטוח טוב לכל מי שיודע שהסיגארט היום סיבה יותר מ-80 סיכניות אחרות, ביותר קאנסר ודת, מיליארד אנשים מתייחסים כל שנה מה... סיגארטים של קאנסר, קאנסר הלאה וקאנסר אחר שקורים סיגארטים וכל מיני אחרים בעניינים ולכן, מי שחושב שתתחיל לסמוק הרבה מהם לא יודעים לאכול סיגארט לפעמים, כשאתה רוצה לספר סיגארט, תזכרי שזה כמו לאכול סיגארט וברעיון אלה שהם לא התחלו, אל תשכחו לא תספרו אף פעם אני לא ספרתי לשמור סיגרת, אפילו אחת פעמים במהלך שלי, רק לנסות, בגלל רעיון, לראות מה אנשים מרגישים. עכשיו, אחת פעמים במהלך שלי, אני ניסיתי. למה? כשהייתי ילד, אבא שלי תמיד הכרח אותי, כשאתה מתקדם, אתה כניסה. תזכר, בפעם הראשונה שאתה ניסה, אתה חיים. אתה תספר, אתה תחזור אלפים דולרים כל שנה על זה אתה תצטרך על זה, זה יחזור את החיים שלך אחרי שאתה אוכל את זה, אתה תצטרך ללכת ולסחרר על זה כל אחד אחריך יהיה מגעל בצחוק שלך אתה רוצה להחזיר איזו אישה, אתה רוצה להשתתף איתה, היא לא רוצה אותך בגלל שאתה צחוק כמו רחב ואתה מוות עוד אנשים אחריו מה זה יוצא מזה? מה? רק ביד אז זאת המסגרת שצריך להגיד לילדים שלכם. לא שהם תשמעים תמיד, לפעמים הם עושים, לפעמים הם לא עושים. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. עכשיו. אז כשאתה מוסיף סיפורות, כשאתה מוסיף אגבות לסיטואציה, כמה שאתה מוסיף, כמה רעיון אתה. וזה יקור את האנחן ואת החולה שלו לרעיון. מישהו כזה, שרעיון מישהו לרעיון ללא משהו, הוא יש איזה רגע להבין על זה או לא? יש איזה רגע להסתכל על זה או לא? מה אתה חושב? אתה יכול לפסיק, אם אתה פסיק את רפיטציה של מישהו? יש איזה רכב להפסיק או לא? אם אתה פסיק שבת, אתה יכול לפסיק את זה? אחד יום אתה תהיה שומר שבת, אתה עושה תשובה, אתה שואל את ה' על החילה, השבת זה נחשב מהחילה שלך, אתה לא תקבל התגובה על זה, בגלל שאתה לא קבל את זה, אבל לפחות אתה נחשב את ההפסיקה. אז אתה פסיק את זה בצורה שאתה לא תקבל ההפסיקה על החילה. אבל עכשיו אתה מנסה לצחוק את רפואה של מישהו באינטרנט. אתה כתב עליו ארוחות. ואז חמש שנים אחרי זה, אתה התחיל להיות מאוד פנאטי. אתה הלך לישיבה, ואתה מרגיש, וואו, איזה דבר מטורף שעשיתי לדבר הזה. אתה קראתי לו, ואתה אמר, אני מרגיש, אני יודע שאני עשיתי לך קלעות, ולמיד מי יודע מה. סליחה לי. בואו נגיד, אתה קראתי לו להגיד, אוקיי, אני סליחה לך. בואו נגיד. האם אתה באמת... האם אתה באמת חליט את הקלעה או לא? לא רק אתם לא חליטים את המצב, כשאנחנו הולכים כל יום, המצב מתחיל יותר ויותר, בגלל שהוא ממשיך ללחוץ. אחר אחד שמע על זה, ואחד אחר. לפעמים, שתי אנשים שהם נגמרו, נגמרו את המצב. כבר הם חיים כחברים. הם חייבים להתקדם את ההתקדםה אבל האנשים סביבים ממשיכים להתקדם את ההיסטוריה ולהגיד שהם רוצים להתקדם או להתקדם והם במהלך, אבל הם כבר עשו את המהלך! אבל ההיסטוריה עדיין מגיעה להתקדם! תחשבו על השאק, כשאתה רואה אנשים כולנו אוכלים בית במסגרת ומגיעים להתקדם לחיים מה זאת אומרת? רק אחר כך מישהו אמר לי שהם מנסים להתקדם או להתקדם! ועכשיו, למה? זאת הכתובה של הלשון הרייס, הוא ממשיך להתקדם א חפצחיים קיבלו אחד לרחוב בבניים והוא אמר לו, רבי, אני רוצה להסביר את הלשון הרע, אמרתי. הוא קיבל פילה עם פלגים. הוא אמר לו, פלגה, פלגה, פלגה, פלגה. הפלגים הלכו בכל מקום. והוא אמר לו, אתה רוצה להסביר את הלשון הרע? הולך וקבל את כל הפלגים. והראש אמר לו, אין דרך לעשות את זה. הוא אמר, בדיוק, אין דרך להסביר את הלשון הרע. אז, לפגיש איזה קצת מהאנגליות, אין דרך. אין דרך לפגיש את זה. אתה מנסה להשיג אדם. אתה יכול לפגיש את זה? השעיר הפגיש אותך. הילדים הפגישו אותך. הם ראו שאתה התקיים רבי, שאתה התקיים צדיק. אז הם אומרים, אוקיי, אנחנו מפגישים אותך מבחינת החלטה שלנו. הפגישתם את הפגישה? הם עדיין מתחילים, הם עדיין לא יושם אבא, הם עדיין בשבת, הם עדיין בשבת, הם עדיין לא יושם אף אחד לרדות אותם. הטראגיה עדיין נמצאת. רק בגלל שהם מוכנים להסביר אתכם, ושהם עובדים על עצמם להיות אנשים טובים, אתם לא חליטים את הסביבה. החברה הכי טובה היא, למרות שאנחנו לא חליטים את הסביבה, בגלל שהצלחנו את שובה, ובגלל שהצלחנו את הסביבה של האינדיבידואל, ה' יחזיר את זה כמו שאנחנו חליטים את הסביבה. אנחנו לא חליטים את זה. יש רק אחד מה שלא משנה מה שאנחנו עושים, אנחנו עדיין לא נוכל לעשות תשובה. מה? אנחנו צריכים להתפרסם מה שהתפלגנו. אם אתה אומר לבן אדם, תפרסם אותי למונה שהתפלגתי ממך. הוא אומר, אני מוכן להתפרסם אותך לגבי כל ההתפלגה שהתפלגת לי, אבל איך אתה מקווה לי להתפרסם את כל המון מונה? תפרסם את המון, ואז אני אתפרסם אותך. אבל אם הוא אומר לך, אוקיי, אתה לא צריך להתפרסם את המון. אתה יכול לצלם את זה. למה? אני רוצה להיות כמו ה' אף פעם. תפסק, תפסק. לא. אתה קפדן, יקה, פדנט. כל הזמן, כל קטנה קטנה לו. אוקיי, תפסק, תפסק. בסדר, אין בעיה, אין רעיון. מה קורה, מה קורה, לילוס טיר, ה' נמצא מאיזשהו מקום. ואז אתה יכול לצלם את זה. אחרי שהוא אמר לך מחול, אפילו מיליארד דולר. אם הוא אמר את זה, אחרי מותו שלו, אני אוכל את זה. אתה נפגש. הוא נפגש מהחלטת שלך. אם אחרי שבועה הוא תחליט. הוא יוצא לך. תשמע, אני חשבתי על זה עוד פעם. אני עדיין רוצה מיליון דולר. אתה צריך לציין או לא? הוא אמר שעוד שבועה, אני אמין אותך על המיליון. אתה לא צריך להיכנס. אחרי שבועה, אשתו, אשת קוראך, נפגשה. היא התחלטה להתגיד לו. והוא קורא לך, אני רוצה את הזמן מה זה במקרה הזה? אחר כך הוא אמר, מחול, אתה מחול, זהו אבל אם בזמן שהוא התאהב אותך הייתה קצת דקות בסיפור שהוא לא ידע הוא לא ידע שאתה עושה את זה ואת זה ואת זה, הוא חשב שזה רק זה אז בגלל זה אני מוכן להסביר אתכם אם זה רק זה. אבל עכשיו הוא חשב שלא רק אתכם הסבירו את המONEY שלו, אתם פתרנו את זה, ואתם עשו את זה, ואתם אמרו לאנשים שהוא הסביר אתכם. הסיפור הוא הרבה הרבה פחות ממה הוא חשב. אז הוא קורא לך ואומר, אני הייתי מוכן להסביר אתכם בגלל זה. אבל עכשיו כשאני רק רואה את הסרטון כלום, לא רק אני לא מסביר אתכם, אני מאוד מקפיד אתכם. ואני רוצה את המONEY שלי לביקש. מה עכשיו? אתה צריך לתחיל את הכבוד, זה מחילה בטעות. כשאנשים עובדים על החלטה בגלל אגב, התורה יש להם מרצה. אחד מהם, הוא היה עם רקודים, רקודים גדולים, מ-1920. אתם יודעים, אלה הרקודים הראשונים שהם נמצאו. מוזיאנים שהם נשארו 100 שנה. והיו רקודים קלאסיים, אין דרך לצלם אותם. אחתה יום הוא חליט את הביתה, וכדאי, אני לא אקבל את זה. הוא הולך את הכל בגרמת. טוב. אחרי שבועות, שתי ילדים מדברים בחברת. זה באמת קרה בישראל, את הסיפור הזה. שתי ילדים מדברים בחברת. ילדים של החברות אמרו לילד, אנחנו גדולים מאוד. אנחנו ממוצעים. אנחנו מבנים בית יפה. מה? איך שתהיה רבים? אתה אבא הוא עבודה. איך שתהיה רבים? אנחנו נמצאו רקודים גדולים בגרביץ. הם עשו מיליונים. אבא שלי הלך לגרביץ, הוא ראה רקודים גדולים. הוא הלך למישהו, הוא אמר להם, אשר אחד מהם היה רבים. הוא סולט את הכל. אנחנו יכולים לבנות עבודה חדשה. הילד הזה בא לאבא שלו, הוא אמר, אתה יכול לדבר עם החברה? הם פשוט ממלכים. למה? הם היו גדולים מאוד. למה? הם קחו רקודים. מה? רקודים? איפה? במרחב, הנה. זה שלי. הוא הלך רגע לבשר. תשמע, זה רקודי שלי. לא עוד. זה חפקר. אתם יכולים להם למרחב. כל מה שאני קולקסים מהשחרר זה שלי לא יכול להגיד לי אחרי זה, הוא שחרר את זה שחרר את זה בשחרר, זה לא מגניב, אתה יכול לקחת מהשחרר, מה שאתה רוצה, זה מספיק ללכת לשחרר, הם שחררו את זה, זה כבר נגמר, אז הם הלכו לבית דין, הם קיבלו בבית דין, מה הייתה החלטה בבית דין? הוא צריך להיכנס לו את כל הרקודים, למה? בגלל שכשהם עשו חברה, בקרוב, הם חשבו שהם עשו שקל, שקל אחד. הם לא ידעו שהם עשו שקל 5 מיליארד. הם לא ידעו, לא. זה עושה אחתאות. אתה מקבל את החיים של אחתאות שלך, אתה רוצה לקבל את חיים שלו? הם נפגשו להחזיר את זה, זה היה מחילה בתאות. מישהו עושה חברה, ומישהו... מישהו קורא לבן שלו. הוא 90 שנים, הוא פשוט פה. סליחה, אני באתי לקחת את הביתה שלך. איך הרבה? אני אתן לך 4,000 דולר. כל כך הרבה? אמרו האנשים. זו הייתה אבא שלי, עליה שלום. אני הייתי ללכת כל הדרך עם הטלפון כדי לביאת אותה, כל חודש. היא הייתה לתת לי קויינסים מהזמן של הטורקים, את יודעת? כשהם היו בישראל ב-1940, ב-1935, היא נותנת לי עולמות, אתה לא קבל עולמות עם זה. קבל את זה, קבל לך משהו, אתה יודע... אחד הזה, אבא שלי בא אליי, אמר לה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, לא רק זה, זה אבא שלי, האנגלית ביותר, מותר במלחמת. הוא ממלכת עם מנחם בגי, ב-1947. הוא היה 17 שנים. הם ממלכים להציג ישראל. לא הייתה עברית ישראל עדיין. הוא היה רק 17 שנים, הוא מותר. אז זה גרם את אבא שלי, שם יוסף. בעצם הוא לא היה מוכן לאפשרת לעבוד אחרי זה. מזמן הזה עד היום שהוא מותי, הוא היה לבד. כל יום שלו. בעצם הוא לא הלכה אימא. הוא לא הלכה לבד. ולכן הממשלה, בגלל המשפחה שקולה, נתנה להם טלפון. הייתה כאלה יום רעים בישראל, כדי להיות טלפון, צריך להיות מישהו חשוב. אף אחד לא היה עם טלפון, טלפונים רוטריים. אז משפחות שקולות במשפחה, אנשים שהם פגשו מישהו במשפחה, הממשלה נתנה להם איזשהו דבר ספציאלי או איזה דבר, שיש להם טלפון. עכשיו, מה יקרה אם אישה גדולה, שלא יודעת להגיד את ההחלטה בין הטלפונים, היא יש לה טלפון במחברה חולה עם קרוקים. מה קרה? הם כולם באים, אנחנו משתמשים בטלפון והם נותנים להם קצת דקות והם משתמשים בטלפון בעוד שעה. בגלל זה, זה היה במינות. בסוף השבוע, הטלפונים היו באים, אשם ירחם, מכל הטלפונים. אתם רואים מה אנחנו מדברים עליהם? חייבת. רואים אישה גדולה, שחרר את הצבעה שלה במלחמה, והם באים לשחרר כמה שקל על הטלפון, הם מפריעים אותה, הם נותנים להם שקל, והם נותנים להם 20 שקל. אתם מבינים? זאת מה שהאנשי הזה נהיה בלי תורה. 100% זה מה שאנחנו מדברים עליהם. עד שהיא אומרת, קח את הטלפון, אני לא אשתמש בו בכלל. רק הבסיסים שזה מביא אותי. אתם מבינים? עכשיו, גם כשאתה מייצג מילה למישהו, בתורה שלא תהיה לו כנושא. איזה אנשים מייצגים לך מילה, כל שני יום הם קוראים לך, איך עשית משה? איך היה יום שלך? כולם, אל תקשיבי, אני לא רוצה ללכת איפה. איך היה המשחק? קיבלתי רכב? אמרת לי על זה או לא? זה מאוד ברור איפה הוא יכול ללכת. הוא חייבת לקבל המשחק. כשאתה נותן מוניה למישהו, אם אתה רואה אותו באותו ברחוב, אתה צריך ללכת לשדה האחרונה. כדי שהוא לא יהיה מפחד. כשהוא יבוא לפניך, כשהוא תראה אותך, הוא תרגיש נורא. וואו, אני אוכל לו מוניה. ואם הוא נותן לך קולאדרון, גביר, ואתה ריק, והוא נותן לך מוניה, ואתה אומר, מה אתה נותן לי עכשיו? הוא אומר, אני נותן לך רגל שלי. אני אוכל רגל רין. ווינטרקוט. כמה זה עושה? 100 דולר. זה כל מה שיש לי. אני אתן לך. תשכח את זה בבית שלך. אתה יודע, אני אוהב לצלם אותו ולתת לו להחליט כל יום. או, אם הוא אגיד לך, אני אתן לך דנקי שלי. קח את דנקי שלי. איך אתה יכול לעשות זמן? אתה עובד עם דנקי שלך. זה ככה אתה עושה את זמן שלך, לא? אז אתם מפקדים את הדונקי ביניי בלילה, במרחק אתם יוצאים, אתם קיבלים אותו לעבודה. למה? אם אתם אומרים לו, אתם לא מקבלים את הדונקי עד שאתם תרצו לי, אתם לא עובדים אותו, אתם מטרידים אותו. או להגיע ולקח את דורו שלו. מה עם המוניים? יש רגלות על זה. אתם לא מוכנים לעשות את זה. אם אתם יודעים שהוא לא יש מוניים לתרצות, אתם לא יכולים להתעסק בו. אז אנחנו לא יכולים להיות קרובים? מה לענקים ולענקים, אנחנו צריכים להיות קצת תקשורים. אתם לא יכולים לתעשיר איזה אדם, לא יהודי, לא לא יהודי, אבל אם אתם תעשירים ענקים, או לענקים, או ענקים, עכשיו ההכנעה שלכם היא הרבה יותר גדולה. אז אם אתם רק תעשירים ענקים, שזה לא ענקים, וזה לא לענקים, אז אתם מקבלים כמה כמעט הכנעה לתעשיר הזה. אבל אם היא הייתה עולמת או עולמת, היא יכולה להיות אולי 100 פעמים גדולה. וזה כתוב בתורה, משהו מאוד מעניין. במיוחד לא נמצא דברים כזה בתורה, כי ה' לא אוהב להפתיע ברגע לתוצאות. ה' לא אוהב להפתיע ברגע ברגע, בגלל שזה נגמר את המצב בקריאה. מישהו פשוט היה מחלל שבת, ה' לא יכול להפתיע אותו ברגע. לגבי הדבר שזה יחליט להחליט את החליטה החלטה, אם כל אחד שעושה רעיון מתחיל, לא אחד יעשה רעיון. אין טסט. כל אחד שעושה משהו טוב, יקבל רעיון ברגע. אין טסט גם. כל אחד יעשה טוב, בגלל שהם יקבלו רעיון ברגע. השם לא אוהב להפתיע ברגע. אבל לפעמים, השם מפתיע ברגע. זה קרה, ראיתם את הווידאו שהם נמצאו על וואטסאפ עשרה שנים? אחד מהמוסלמים היה נותן פרסום במסק והוא אמר, מוחמד בא אליי בשלום והוא אמר לי, זה מצווה לקחת כל יהודים אני אומר לך בשם שלהם, אם לא, התפוצה הזאת תפוצה על ראשי שלי! קצת אחת דקה אחר, התפוצה התפוצה על ראשי שלו זה קורה פעמים כל פעם שקורה, אתה יכול להראות תהליך רעיון של אשם. בכל מיליון פעמים, זה יכול להקרה כמה פעמים. בסדר. אבל זה לא יכול להיות חלק מהפכה של הקריאה. אז מה שקורה עכשיו, אם אתה מנסה לתעשיר אחת, והיא קריאה לאשם, היא קריאה, אתה הלכת מהמזרח? איך הרבה, הוא מנסה לתעשיר אותי? היא קריאה. אשם is actually forced to react immediately. So if they scream to me, I'm going to get so angry at you. חץ ושלום, very bad things can happen to you. Right? ואהיה כי ייצק אליי ושמעתי. If they scream to me, I will hear right away. כי חנון אני. And then right after that, אשם ירחם. גם לאנשים, אנחנו צריכים להיות מאוד קטנים. אנחנו לא נמצאים לטורציה לאנשים. לא פעם. צריך לתפוס אותם בזמן, צריך לתפוס אותם לפני שאתם תפוסו את עצמכם ואת הילדים. והחולקוסט, אחד מהאנשים רליגיים באירופה, היה כבר על טראנס למות. ובשעה אחת, הם יותרו לו. מפה הוא קריח לחבר שלו, חבר או מישהו, אולי היה גוי, תעשה לי עבודה, תמיד תפסי את החלבים שלך בחדר שלי. אני הולך להתפס אותו עכשיו. תפסי את הרוסטרים שלו בחדר שלו. תמיד תפסי אותם כל יום, כי עכשיו כשאני לא כאן, אף אחד לא תפס אותם. אפילו במדינה כזאת, הוא עדיין יודע למה, זה מצווה מהתורה. אתה צריך להיות מרצה על האנימות. אתה לא מוכן להתפס אותם. אתה לא מוכן להתפס אותם. אם הם מפחדים ומפחדים את החיים שלכם או את החלטה שלכם, אתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד להם שאתה יכול להגיד לה אם הגויים רוצים לעשות את זה, הם יכולים לעשות את זה, אבל הגויים לא יכולים לעשות את זה. זה פרובלמנט. האנימול זה לא משחק. קודם, לא קודם לבן. קודם, לא קודם בעצמך לבן אף אנימול. במיוחד היום, אנחנו לא צריכים אנימולים. בצאר זמן, צריכים רכבים, דנקים, רכבים, רוסטרים, אנחנו משתמשים עם אגזריהם. היום זה לא עולם פרימיטיבי עדיין. כל מה שצריך, אתה פרסם ביטחון וזה יוצא לביתך. אתה לא צריך לאכול אנימולים. אז אם אתה רוצה לאכול אנימולים, כדי להשתמש בך, זה יוצא עם מבחינות. אם הם רואים, אתה צריך להתקשר אליהם, אם הם... כל מיני דברים. פלאס, הרבה פעמים, את האנימולים האלה היו ראיינקרנטיים של אנשים רעיונים מאוד רעיוניים, במיוחד כלבים כלבים ואיזה אנימולים אחרות, קרובים ועולם זה ראיינקרנטי מאוד רעיון של אנשים, אתם יכולים לראות, אריה הקדוש, אריה הקדוש, אין שער הגלגולים איזה מיני אנימולים מגיעים לבית העולם, באיזה אנימול? יש לכם כל זה, בסוגים, בסוגים קבלה טוב לא להתחיל עם זה. עכשיו, עוד דבר. זה כתוב בתורה, באמת במשלה, ידבד. פרוורס, 12 ורס 10. יהודי הצדיק נפש באמתו. נפש באמתו, הוא ידע את הנפש של בהמה שלו, של האנימה שלו, של הכלב שלו, של הכלב שלו. מה זאת אומרת? זאת אומרת, הוא צריך לכתוב את המושג של האנימול לא להתעורר את האנימול יותר ממה שהם יכולים אם אתם יודעים, הלחם שלכם כבר מקטן הוא יכול רק ללחוץ עם קריגה הוא לא יכול לרחוץ, אתם לא רואים לו לרחוץ הוא יכול למות, הוא כמו לחם קטן או כל מיני דברים אחרים אתם דנקים, אתם יודעים את המושג שלהם אתה לא שמים דנקי ועולם בפעולה של פלואה. יש פעולה של פלואה, שהיא מתקשרת לשני דברים. אתה לא מוכן. למה? אחד ממלכה יותר מהאחד, והאחד מטורח את זה. או אחד מנסה לאכול הרבה, והאחד לא אכול כל כך הרבה. כל הזמן הוא מנסה, האחד מטורח אותו. אתה מטורח את הדברים. אתה צריך להשתתף את האותו, וגם לנסות להשתתף את האותו עם את האמיתית שלו. לא אחת שעות 2 ואחת שעות 12. והם מנסים לעבוד במהלך האותו. אתה לא יכול לעשות את זה. אז אתה רואה, אפילו התורה היא מאוד מיוחדת לאנשים. לא צריך להגיד לאנשים, ולא צריך להגיד לאחרונים שלך, מהארץ שלך. The Torah also say, כי תראה חמורסון אחר עובד. The donkey of your friend collapsed from the weight. The legs, the back legs, are on the floor now. Why? He put too many bags on his back. וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב אימו. You cannot ignore him. You must run quickly and help him. Why is it? אתה לא יכול לגמרי את המצב שיש לך של חברך, והאנימל נשאר. שני מצבים פה. חברך נשאר, והאנימל נשאר. מפה חזאל לראה, אם אתה לוקח ברחוב, וראה סליחי דנקי שפגע, הוא לא אחיך, הוא לא אבא שלך. זה מרגיש לי את המשחק. שלושה אנשים הלכו ללכת בבנק. אחד מהם היה באמת מגניב. אז הם אמרו להם, תשכחו בפארה, כשהפוליסט יצא, קוראו לפוליסט. ואז כמובן, הפוליסט בא, הייתה במידה של הלילה. אז כולם הלכו להחליט. אז אחד נמצא בתוך מטה, האחרון בתוך מוטוציקל, והמטה ראה דנקי מבחינה, והוא נמצא בתוך הדנקי. אז הם באים לאחרון, מה אתה עושה ב-2 ע'מ בתוך מטה? אני מבחינת קטע, אין לך אותו ידעים? תבואו לטרק, תבואו לטרק, תבואו לטרק, תבואו לטרק, תבואו לטרק, תבואו לטרק, לטרק, תבואו לטרק, תבואו לטרק, ת השני, מה אתה עושה במוטרסייקל ב-2 ע'מ? אני מבקש מוטרסייקל. איפה הטוולים שלך? תבואי במוטרסייקל. ואז הם באים לתפול. הוא ב-2 ע'מ. סליחה, מה אתה עושה ב-2 ע'מ במוטרסייקל ב-2 ע'מ? תשכחי אותי, אתה לא רואה שאני נתן! אז אתה רואה מוטרסייקל ברחובה, הוא לא בדיוק אבא שלך, אחרי שאתה הזה בצחוק. וזה לא חברתך, זה לא חברתך, זה לא אדם, זה לא משהו ואתה לא יכול להגנוב את הפחדה שלו, אתה צריך ללכת ולקחת אותו על הרגל, נכון? נחשב, כשאתה רואה שחברתך קולפס, אתה יכול להגנוב אותו מיליון פעמים, לא צריך להגיד. אם דנקי לא יש לו משהו לעשות את זה, אתה צריך לצלם את הלב שלך עכשיו, ואת הידיים שלך, לצלם אותו, השם ירחם יכול לצלם לך, או משהו, לצלם לך לספורטון בשבועות. אבל אתה צריך לעשות את זה. התורה לא נשארה לך את החלטה. אתה רואה יהודי קולפסים, מורים. הוא צריך מישהו לצלם אותו, שיהודי יהודי יהיה לו. תראו אתו, הוא נפגש. אני לא מזמין. כמה פעמים אני אומר לדברים, סופורט סי.די.ס, כל הלקציה הולכת לספרים של אלפים אלפים של אנשים ולפעמים לספרים של מאות אלפים אלפים של אנשים, בספרים של יוטיוב-צ'אנל, בספרים של הרבה אוניברסיטה, לספרים של מיליאנים על פייסבוק כל שבוע, כל כך הרבה סדים בכל מקום, אתה יכול להסתכל על ידי יד, כמה אנשים סופורטים סדים בשבוע, על ידי יד, לפעמים אם אתה נכון, על שני ידים. לא אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אבל כמה הם יכולים לתפוס? 18 דולר, 36 דולר, 100 דולר זה כבר גדול גדול שלהם אבל הביליונארים? זה פשוט לא מדבר איתם כמה הוא יכול לרחוץ ולבקש אנשים? לא. אתה בא ואומר, אני מבנה סינגאג. אתה יכול לתפוס שם על הבנה, אני ואת אבא שלי? כמה אתה צריך? 3-4 מיליון? לא פרבל. לא, אני לא צריך 3-4 מיליון, 10,000, נעשה סטודנטים, נשאר 100 או 200 בלי צ'ובה. הרבה טוב יותר מן הקבוצה. לא, לא, הוא לא מדבר איתי. דנקי! דנקי! דנקי ערבי, הוא בא מדומסקה. יהודי קבל אותו וקבל אותו לחברון. הוא קולפס. אם אתם איגנבים אותו, אתם תחפשו. השם יחפש אתכם רחיבים לזה. אתם רואים שהיום יהודי מגיע כדי להגיע לגויה, אתם לא עושים משהו על זה? בישראל, היה אחד דתי לאומי, זאת אומרת, מה שקוראים, ניטד יעמקה. אתם יודעים, בישראל יש חרדים ויש דתי לאומי. זה מדהים ממה שהחרדים. הם הולכים לארמות, הם מדהים. הם יושבים אידאולוגיה מדהימה. אבל הם קיבלו שבת, הם התקשרו, הם לראותורה. בגלל הכל, הם עושים את המה. הוא נפגש עם טוריסט גרמני, גויה, שבאמת בא לקיבוץ בישראל. הוא יהודי רליגי, והיא גויה, גרמנית של אדולף. ועכשיו הוא החליט להתגלגל אותה. הוא רוצה להתגלגל את הגויה. איפה? במלכה. איפה? בגרמניה. איפה? ביום השבוע. עכשיו, כל החברים שלו, הלוחמים, הלוחמים, במיוחד, אתם האנשים הכי טובים בארמאי. 20% של הארמאי הם כבר דתי-לאומיים. הם ממש דמיינים את הארמאי עכשיו. אז, חברים שלו מבקשים לו, יאללה, אולי אנחנו לא כל כך חייבים לרליגיה, אבל לגמרי גויה, שילדים שלך יהיו גויים? זה אימא שלך. מה יש לך? אני לא יכול, אני לא יכול. אני נפגשת בזה, אני לא יכול. אני לא יכול לחיות בלי זה. אתה יודע את זה, אוקיי. מה הם יכולים לעשות עכשיו? כשהם ראו את כל מה שהם מנסים, הם לא יכולים לעשות משהו, הם קבלו מבחינה. הם אמרו לו, לפני שתלחם, אנחנו מפגשים לך איזה יפה, מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו מנסים לעשות את הכי יפה שלנו, אתה לא תשמע, אנחנו עדיין אומרים לך טוב, אני לא רוצה שתספר, קבלנו לך יפה יפה, קבלנו בבית אורי. הוא היה כל כך שמח שהחברים שלו מקווים את החלטות שלו, הוא קבל כמו עולם. הרבים, עם הטלפונים מתי, ממש, הם אמרו לו, אנחנו נפגש לכם הכי יפה, אתם לא תשכחו אותנו. בואו, אני קיבלתי אותו לבית, אחד מהם היה גורילה, נפגשו אותו, נפגשו את הכתובה, עם הכתובה. ואתם יודעים, בישראל, בכל הטלפונים יש בר, כאילו, אתם רואים בר? זהו, עכשיו יש להם, יש להם פילינדר, הקלאסיטה מלאה עם טונקים, ברקות, רגליים, כל מה שצריך. יש ביתרון שם. אני אגיד לו, אדיוס, נתראה לך ב-3 יום. רבים, אני לא יש לי זמן לצחוקים, יש לי פליטה ב-3 שנות. תקחו את הכתובה! הרבים אגידו לו, על גופתי אמתה, על מותי שלי, אני אקח את הכתובה. לא תעמוד על דם רע אחד, התורה אומרה. והוא אומר, אני בסדר, אני בסדר, אל תחשבי עלי, אל תחשבי על עצמך אני בסדר, מה זאת אומרת בסדר? חמש פעמים יותר ואתה תפחד ותפחד ל-1,000 פיסים אז מה אנחנו נעשה? אנחנו נעבור לו, נעבור לו 2 או 3 פונקציות, נעבור לו, מחרו לי מחרו לי שלא נתן לך למות מה זה הלוגיקה פה? אז מה שקורה פה? הוא בבקשה על הדור, אני אבקש אתכם, לא משנה מה שקורה, בבקשה, בבקשה, אני אבקש אתכם להתפתח את הדור, לא! אנחנו לא נתפתח את הדור. הם חשבו על מטרה שהזמן של ההתפתחה נפגש, ביום השבוע. ביום השבוע, הם נפגשו את הדור. אתם מנסים ללחוץ עליהם, אבל יש שלושה נגד אחד. הם נפגשו אותו על הרחוב, תהיה קטן! אנחנו צריכים אתכם, אנחנו חברים שלכם. עד כשהוא הלכה לטלפון, קריסטין! אני כל כך סליחה! אתה יהודי מגניב! כולם אמרו לי, מה אני עושה? אני לא יכולה להבין, אני רציתי להגניב עם יהודי מגניב! איך איטלר לא הכניס את העבודה? הוא התחיל לקריאת עד 15 דקות על כל הטלפונים שיכולים להכניס. הוא הלכה לטלפון ושחרר את הטלפון. וואו, אני כל כך מגניב, איך מישהו יכול להיות כל כך מגניב? הוא פשוט חזק אותי, מי ידע מה. אני כמעט הולכת לתהליך בבית, עם ימאקה במידה שלי. מה זה חילול אג'ל? זו סטוריה שהיא באמת קרה. וסטוריה מסוימת כזאת קרה בפנימה. בפנימה, היו רביים, ואני לראה רובדיה יוסף בפורט יוסף. רב ציון לוי, ז'צל, עליו השלום. He passed a few years ago. When I was in Panama, the guys told me the story. In Panama, ברוך השם, בלי עיינה רע, it stays like this and even better, there's less than 1% intermarriage, less than any country in the world. Thanks to the chief rabbi, Rabbi ציון לוי. When he came to become the chief rabbi in Panama, he was like a sheriff. אף אחד פה לא יכול להתאים לאשם, אף אחד לא יכול להתאים למישהו מבחינה יהודית, אף אחד. עשרה אנשים עשו את זה, כל השנים שהוא היה שם, זהו. והם היו כולם מנצחים מהקהילה, היו צריכים לבוא ולהחזיר במקום רחוב. אז אחד החזיר שם, ואחד אחר חזיר שם, ואחד אחר, עשרה קבועות. אחת השנה, הוא סיימן במקום שלו, ואחד האחרים יכולו לקחת לו ברכה. עכשיו הוא מתייחס לגויה לא יהודי נאיבי, אני לא יודע מה היה במידה שלו רבי, הוא בא לתת לך ברכה, מי זה הקלה שלך? מה קבוצה? משה מרחב אתה מתייחס לגויה? זה נגד התורה לא, אבל היא גדולה, אני לא אמרתי שהיא לא גדולה היא מאוד טובה אבל התורה אומרה שזה לא אפשר, אפילו עם הגויה הכי עבירה מה זה יש לדבר עם טובה ושחר? זה לא נכון, לא משנה מה לעשות, לא בגלל שאתה טוב ושהיא רע, זה לא נכון, זה יכול להיות מהבחירה האחרונה, שהיא הרבה יותר טובה מאת. זה לא נכון! מה קרה? הוא ראה, בלעד מה שהוא קורא, הוא לא נפגש את הזמן הזה. הלילה הייתה הוועדה! בפעמים קטנות, הוא נפגש אותה בבית שלו. אבל הדבר הכי טוב של הסיפור זה, תראה מה, ביום של הוועדה שלו, כשהוא נפגש, יש להם גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה כל המנהלות שלהם נפגעו. למה? כי הוא חשב על זה. בכל קהילה, אם הרבי הוא באמת אורתודקטי וצדיק ויראה שמיים, זה מגעיל לו מאוד לראות אינטרמריג' כי הוא ידע שזו רעיון גדולה נגד התורה, אבל לא כל אחד יש את האפקציה או את האנרגיה להמשיך ללחוץ על אנשים. איזה אנשים, הם אוכלים את רעיון שלהם והם נפגעו על זה, מה אני יכול לעשות? מה הם יכולים לעשות? לא כל אחד יכול להיות גדול ומנגן אבל זו עבודה של מנהיגים בקהילה, למקום שהם יכולים ללכת נגד אשם רק לפני שנחשפנו, הזמן מתחיל להתחיל עם זה. עוד סימפטום של רעיון זה... כשאחד לא מנגן את אחרים יהודים אתה הולך לרליגיה, יש לך אחים ואיחות, יש לך אבאים, אבאים שלך, חברים שלך, חברים שלך, אתה לא מייחד! הם כולם נמצאים בחללי שבן וזה לא מפריע לך! איך אתה יכול להיות כל כך רע? אם אחד מהחברים שלך יתקבל קאנצר, תשער ככה ותשער ולא תעשה משהו? בדרך כלל אתה מנסה לעשות כל מה שיכול, יש לך חברה, דוקטור, אתה קורא, אתה מבחין, מה אתה צריך, יכול לי להשיף לך? עכשיו אתה עובד, אולי אני אעבור לך מילה. אם אתה לא עושה משהו לחברך או לבשך או לביתך, יש לך קהל רחב. מה השאלה כאן בכלל? אבל הגבל שאתה רואה מישהו שאתה אוהב, והוא יכול ללכת לגיהנום למי יודע כמה אלפים שנה זה לא אפשר לדבר עם אתה זה יכול להיות אבא שלך אבא, אתה לא מוכן לאכול פורק זה נגד התורה, תשכח אותי אני קומיניסט כשאנחנו היינו ברוסיה זה מה שאכלנו יש לי חברה, הוא גדל ברוסיה אשר, על הדרך הביתה, אחרי הקבוצה בגרדנט, נפגשנו בטלפון והוא אמר לי, רבי, אני הייתי אוכל את הדברים האלה. מה קרה? הוא מתקדם יותר ויותר לרליגיה. אז אני רציתי להגיד לו שרליגיה זה לא סטייל. וזה לא מיוחד על תחום שלך. הליגיון הוא מיוחד על החיים. זה מה שצריך לחיות, איך שאתה אוהב אותה, איך שאתה אוהב אותה יותר, איך שאתה מיוחד, או איך שאתה לא מיוחד. כשאתה מוחד, כשאתה זקן, כשאתה חי, כשאתה פחד, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כשאתה מנגן, כ מישהו שם לי קטנה קטנה של הלב. הם קיבלו קצת קול קאט, מלך, וחזקה. הם שמים את זה ביחד. הם שמים ימאקה על הראש של הלב. הם נותנים לו מלך, דרי ומלך. הלב רצה לאכול. הם קיבלו ימאקה על הראש שלו, וברגע הוא אוכל. כמה פעמים, אתם ראיתם את הוידאו? הם פותחו את היאמאקה על הראש של הדוג, הוא לא אוכל. אוכל, אוכל! הוא שחזר את הראש. הם קחו את היאמאקה מהראש שלו, וברגע הוא אוכל. אז אני נתן לו את זה, ואני כתבתי עליו, זה מזמין לי על מישהו שאני יודע. אני לא אמרתי אתכם. אבל כשזה הוא גאוי מאוד, הוא גאוי מאוד. הוא אמר לי, הוא קלט לי הלילה האחרונה, הוא אמר, רבי, אתה יודע, אתה נכון. אחרי שאני רואה את הווידאו שאתה נמצאת לי, אני חשבתי לעצמי שאני כמו הלב הזה. אחד יום אני כמו זה, אחד יום אני כמו זה. אבל תשמע, כשאני גדלתי, אני אוכלתי כל הלב שלי, לא כושר. אז אני התחלתי לשאול אם הוא אכתה את זה, כן, אם הוא אכתה את זה, כן, אם הוא אכתה את הלחם, כן, אם הוא אכתה את הלחם, כן, אם הוא אכתה את הלחם, כן, אם הוא אכתה את הלחם, כל יום, אם הוא אכתה את זה, כן, בסופו של דבר, כל דבר יש, הוא אכתה ועכשיו, ברוך ה' הוא אוכל קשר, רק קשר זה דבר גדול אם מישהו לא מנסה לעשות אותו רליגי אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה It says, ואפילו במקום תוכחה, when you have to rebuke, אוזרנו שלא להוכיח את חברו באכזריות. When you rebuke your friend, don't do it with cruelty. Don't embarrass him, don't scream, don't be violent. Take him to the side, give him some compliments, speak to his heart, and tell him what he does wrong. כדי לכתיב הוכח, תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא. בבקשה, כשאתה מגניב מישהו, זה לא יחזור לסין שלך, אם אתה עושה את זה בלתי נכון. ואם אתה לא מגניב אותו, הסין שלו יחזור לך גם, אם אתה לא מגניב אותו. אז זה עובד בכל מיני דברים. אבל, עכשיו אנחנו הולכים להחליט עם הקרדיט האחרון. כשאנחנו לא יכולים להיות מרצים, וכשאנחנו צריכים להיעלם בקרול, מי ידע כשיש מצבא מהתורה להיעלם בקרול? אתם ידעים שיש לפעמים אבליגציה להיעלם בקרול? כשאתם צריכים להיעלם בקרול, בואו נראה. יש מקומות שצריך לנעוק באכזריות. יש מקומות שצריך להיעלם בקרול. כנגד הרשאים. Against the wicked people. No place for mercy on the wicked people. They speak against Hashem. They speak against the Torah. They speak against Rabbis. They make fun of the halacha. They make a mockery out of the Torah in the internet, on Facebook, in all kinds of places, in the family meetings. Everywhere they go, they make fun. Those are the wicked people. כאילו הוא אומר והשברה מטלעות אבל ומשיניו אשליך טרף כשיש נבל שמורה על משהו שזה לא נצטרך הוא אומר אני אצליח את הידו שלו את הידו שלו אני אקבל את הידו שלו ככה ואני אקבל את זה מהמותי שלו עם קרולטה להיות גדול אחדים, כמובן זה מטאפורי Meaning, when people go and commit crimes against Hashem, no place to be polite. Ah, Hammoudi, you're great. You're so great. Maybe you come for Kiddush. מסוים עם המשחק הזה. האנגלית היא אנגלית של ה' כמו דוד המלך, אמר, מסניך אשם אסנה. אין מקום להיות פוליטית נכונה לאנגלית הזאת. אני לא מדבר על אנשים שלא יודעים משהו מהחיים שלהם. זו סיפורת אחרת, זו תינוקות שנשבו. צריך להיות הרבה תלמידים להם. אבל אם הם עובדים על הדלת שלהם, אפילו אם הם אינטליגנטים, אתם לא תסתכלו על זה אפילו אחד. אתם נחליטים להגיע לאחר. למה? אתם לא נכנעים אף אחד לעבוד על התורה של ה' אשם. אנחנו צריכים להיות המשפטים לבחור את התורה. כל אחד מהם. כמו שאנחנו רואים עכשיו את הסיפור של דווייק ואת החלקים של הקרימנים שהם נחליטים את העולם, קוראים את עצמם רבים, הם לא יכולים אפילו להיות רבים רפורמיים. אנחנו צריכים להגיע להגיע לאחר עם אין-מרצה. אל תמצאו 1% מרצה על הרשעים האלה, לא פעם. אם יש לכם קצת תלונות, פשוט אתם נפגעים במלחמה, והם נפגעים את התורה, ונפגעים אלף רשעים. אין מקום למרצה, אין מקום. אפילו כשאתם רואים אותם בבקשה על הרחוב, אתם לא יכולים להיות מרצה עליהם, בגלל שזה לא משהו פרסונלי. אתם נפגעים של ה' ונפגעים של התורה, אנחנו צריכים להיות נפגעים עד הסוף. למה? אם נפגעו אתכם, אלפי יהודים אחרים יצטרפו לג'יהנום. אנחנו צריכים לעשות את זה להם, לא לך. אנחנו מנסים לספק אנשים חייבים לתלוי את המדבר שלך, ואת הדברים שאתה מנסה להשיג להם בפרסומים שלך, אתה מבין? אז זה ככה, אתה צריך, התורה אומרת, כמו שאמרה תורה להמיט הרשאים ולהלכותם, התורה לא הייתה בכלל מרצה על אנשים חייבים. וכן אמרו רבותינו, כתובות, פג' 76, פג' 86, מי שאינו רוצה לעשות סוכה, I sleep in my house in air condition. And he doesn't want to put tzitzit. He wears clothes that have four corners and he doesn't want to put tzitziot. He doesn't want to put mezuzah in his house. מקים אותו עד שתצא נפשו. הגמרא say, you take him to bed in. You cannot do what you're doing. You must sleep in a sukkah. You're breaking the boundaries and the laws of Hashem. Leave me alone. I don't want anything to do with you. מה שהבט דין עושה? הם מנסים להשיג, עם שריקה. הם מנסים להשיג, עד שהם נפגשו. למה? הוא נפגש כל המדינה. אחד יתחיל, ואחד אחר, ואחד אחר. תראו מה קרה כבר, עדיין, עדיין, עדיין. 70-80% של היהודים עושים את זה עכשיו. מה אתה תעשה? אין בט דין, אין סנדרין, אין חיילים. אין משהו שאתה יכול לעשות. אתה רואה את החיילים של זה. בזמן של סנדרין, אתה חושב שאנשים יכולים לעשות מה שהם עושים היום? הם יחזקו, הייתה פוליציה. אם אתה הולך ותעשה משהו נגד ת'השם בפוליטה, פשוט הפוליציה תגיע לך. שתי ראויות אומרות שהם ראו אותך עושה את זה ואתה סביבה. אתה סביבה את החיים, אתה סביבה את הרפואה, אתה סביבה את הקריירה, את הילדים. לא כמו היום, כשאחרון מוצאים את זה על האינטרנט, בלי סביבה. זה לא היה ככה. אנשים, אבא שלי אמר לי ב-1947, לפני שישראל התחילה כמדינה, קצת מהם רצו להתחיל לשמוק על שבת, הם הלכו שעה, לבית של תל אביב, שאין אחד יראה שהם שמוקו סיגרת. אין אחד היה שם לשמוק בקהילה, וכל אחד היה לומר על שבת, מה, אתה תשמוק בצד אחד עם אנשים? אתה נורמל? זה יהיה את הכנסת שלך. אף אחד לא יצטרך לדבר עםך אחרי זה. הם הלכו שעה, והם היו צריכים לראות את עצמם שהם לא שמוקו סיגרת על שבת. איך הרבה הם היו צריכים להסביר ללכת לשמוק סיגרת, רחוק. לא כמו היום על יום כיפור, מגיעים למטה, שמורים, אוכלים פורק, אף אחד לא מייחס. אף אחד לא מייחס. אז מישהו כזה, מקים אותו עד שהוא נפגש. מה יקרה אם הוא מותה בסוף? הוא לא נפגש את ההכנת המות. הוא רק לא רצה לעשות סוכה. אתה לא יש לך הכנת המות לסוכה. אם אתה לא רוצה להכניס ציצית, אתה לא יש לך את ההכניסה אם אתה לא רוצה להכניס מזוזה, אתה לא יש לך את ההכניסה אם אתה פגש שבת, אתה יש לך את ההכניסה אבל בשוקה, אתה לא יש לך את ההכניסה מזוקה ומזוזה, אתה לא יש לך את ההכניסה הרבה מהמצוות של התורה, לא יש לך את ההכניסה 90% שלהם, לא יש לך את ההכניסה תהייתי לבנות שוקה ולשחרר בזה? לא, בום אתה עושה את זה? בום לא, עד... מה יקרה בסופו של דבר? הוא לא נפגש הוא מותה, הוא נהרג והוא מותה, אין סביבה, אף אחד לא מותה למה? זה מה שהתורה אומרה ולכן אתה צריך להיות רעיון אם אתה האחר שמותה לו עכשיו, אתה יש לך הרעיון ואתה מותה לו זה מאוד קשה למות חברתך חברתך, רב שלך, רב שלך שהלך לישיבה עם אותך עשרה שנים לפני הוא הולך נגד השם ואתה צריך להיות מותה לו, זה מותה לך נכון? אז מה שהתורה אומרה? חייב אכזריות לרדוף את הרשעים ולהכביד עליהם וצריך להיות אכזרי בדין שלא ירחם על קרוביו והוא אהביו, הוא אוהב בפחות האנשים, אם אתם מבחינים בבית, והממשלה מגיעה לתנאי, והתנאי פחות, והוא כמעט יכול להיות ברחוב עם הילדים, והוא לא יותר מיליון לעבודה. אתם מרגישים את זה בטח. הממשלה היא מולטי מיליונריה, היא יש לה הרבה בניים. תן לי ללכת לצד הפחד אם אני ללכת לצד הפחד, הפחד יהיה ברחוב, עכשיו זה מגניב איך אני יכול לעשות דבר כזה? אני מגניב, אני צריך להיות אנשי, לא? זה לא נכון אתה צריך להגיד, הפחד הוא נכון, אתה לא משחק בברחוב, אתה צריך לברחוב, יש לך מרצה? תהיה לרבי בקהילה, רבי, אנחנו צריכים לקבל זמן, זו פעמיה ברחוב כמו הלילה האחרונה זאת מרצה, אבל אתה לא יכול להתקדם על התקדם בגלל שזה לא עוזר, זה נגד התורה. אז תורה זה לא קל, תורה זה רעיון, רעיון ראשון, אז קל. רעיון ראשון, האמת. לדעתך, אני רק רוצה להעביר, כל מה שאני אכתב לכם עכשיו, אתם לא יכולים לעשות לנצחים הפחותים היום. זאת הייתה רק כשסנדרין הייתה, כשהייתה פוליץ, וכשהוועדות היו כדי לתת תסטמונים. היום אין עבודה. אתה לא עובד על מחללי שבת, אתה לא עובד על גייס, אתה לא עובד על אנשים שהם צחקו על אדם שלהם כמו שהם עובדים עליהם בעוד יום. אין עבודה יותר. וגם לא יש מישהו שאוהב אף אחד. אנחנו לא יכולים להגיד היום, כשהם אוהבו אנשים בסנדרין 2,000 שנים לפני, בואו נתקע את ה'גה' ונרחק את רגליהם. אין מה לעשות, אין מה לדעתם. בגלל שהתורה היא מאוד אורגניזטית. התורה אומרת, כשאתה מניח אנשים, ואתה מניח אותם ראשון, אתה לא פשוט מניח אותם ברגע. אתה נותן להם פעולה קצת לעשות תשובה. היום אין ס. אדרין, לא יש לנו הקורט הגדול, כמו שהייתה עם 71 רבים גדולים גדולים. לכן, כמו שאמרתי, כל הדברים שהם כתובים פה, אתה לא יכול לעשות. אבל, אתה לא יכול להיות מרצה על האנשים הפחותים, אפילו היום. אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה לא יכול לצפות להם אתה אני לא אגיד לך 500 דולר לתפוס גסים בקר ולתפוס לבית. אתה רוצה משפחה? אני אגיד לך כל מה שאתה רוצה, אבא. אלה הטובות שלי. אתה צריך להשתתף בשבת, אתה צריך לאכול קושר. אתה צריך להשתתף פולין, 2 דקות ביום, להשתתף שמי ישראל, אני אגיד לך כל מה שאתה רוצה. שימו את המשפחה שלכם על אנשים שאתם אוהבים ושאתם חייבים להשתתף בהם, כדי להשתתף אתם. אתם לא מבקשים אותם, אתם עושים להם מבקש. אם אתה דוקטור, ואתה אבא מגיע לדרוק ומגיע לנצח שלו, והוא רוצה עבודה, לא תגיד לו שאני אעשה עבודה לך בוודאי שאתה לא תקשור לאקוהול עדיין? אז אנשים יאמרים, זה לא עדיף, אתה מבקש את אבא שלך? אני מבקש את אבא שלך, אני מנסה לסביר את החיים שלו. אם הוא עושה דברים מגעילים, אז אתה רוצה לסביר את אבא שלך, נכון או נכון? אז אם הוא מחלל שבת ואתה יכול לסביר את אבא שלך, אתה לא תסביר את אבא שלך? אז מה שאנחנו רואים פה? אתה צריך להיות רחבי לרחבים, אל תתן להם מרצה. כמו שחזאל אמר, כל מי שנעשה רחמן במקום אכזר, סופו שנהיה אכזרי במקום רחמן. אם אתה תתן להם מרצה לרחבים, זה רק עבודה של זמן עד שתהיה רחבי לרחבים. זה משהו בוודאי. אתה רואה בישראל, יש אנשים שכל יום יש להם מרצה על מרדים פלסטינים שהם מרדים את הילדים שלנו, וכל מה שהם רוצים זה לנצח אותנו. ויש להם מרצה עליהם, הם לחיות עליהם, הם יכולים ללכת לבית, הם נותנים להם רכבים, הם יכולים ללכת לבית, הם קחים להם דברים, הם דמונסטרטים עליהם. כשזה יקרה לרבים הלכים, מורדו אותם! שמרו אותם לבית אושוויץ! יש להם יותר מרצה על דברים מאשר להם יש להם מרצה על רביים חמאסים אבל הם יקבלו מרצה על מרצה חמאסים, טרוריסטים, שהם אומרים ברגע למידה, אנחנו לא נרחקים עד שנקחו ונרחקו את כל היהודים. הם לוחצו עליו, נותנים להם רבי גדול, גדול, צדיק. הם יקבלו עליהם עם את עצמם, עם אין מרצה. למה? זה מה שהתורה אומרה. כשיש לך מרצה על מרדכים, זה רק עבודה של זמן עד שתהיה רעיון לאנשים הכי רעיוניים. למה? בגלל שהשם נתן לך מרצה, אתה צריך להשתתף את זה נכון. אם אתה משתתף את זה לא נכון, זה יפה את הכל. אתה מבין? אז זה אומר, שעול היה מרצה על אגאק, רב המלך. בגלל זה הייתה לנו אמן, ובגלל זה הייתה לנו היטלר. הם בלתי באים ממנו. אם שאור היה מותן לו כמו שמואל, הפראפי, אמר לו, אנחנו לא היינו עם אמן, ואנחנו לא היינו עם היטלר ועם הנאצים. זאת אומרת, הם לא יהיו אמלק. אתם רואים מה קרה? כשאתם יש לכם מרצה על האחרון. כל המרחם על הבריאות מרחמים אליו מן השמיים. כמה מרצה יש לכם על האנשים שכחו אותה, כמה מרצה ה' יש לכם. אז תזכרו, זה לא רק הדבר הנכון לעשות, זה גדול מאוד לך. זה גדול ברגן, בגלל שכאשר נמור ונמצא בפנים של ה' אנחנו נצטרך על הרבה מרצה. הרבה זמן שאנחנו נמצא בפנים של ה' זה כש... כשאנחנו נמצא בפנים של ה' זה כש... כשאנחנו נמצא בפנים של ה' זה כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש... כש תעשה את זה נכון לגבי המגבלה, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל אל תמיד, אל אל תמיד, אל תמיד, אל אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל תמיד, אל ויש פה רב רבי מאוד טוב בניו יורק, איזשהו מקום והוא אמר לי, הזה רבי צדיק, הזה רשע צריך לנסוע בקוטל ל-25 שנים קצת, אולי השם יסביר לו ואז, אחרי 2-3 שנות, אני הלכתי עוד פעם לזה הצדיק, הוא אמר לי, אתה לא תאמין מה קרה, אז מה? אני הלכתי לישראל עכשיו מי היה בטח עם אני? זה רשע ואני מבחינה, והוא בא לפניי, ואני אומר, למה? זה מגניב לי. אז מה שאתה עשה? אני אמרתי, אני הלכתי לרחוץ את ידו שלו. אני רציתי את ידו שלו ורחוץ את זה. אני אמרתי לו, מה? הוא אמר, זאת הכי גדולה שלך. אתה צריך לראות איך הוא נשאר. בגלל שדה רשע כל הזמן מדבר נגדו. הוא לא יכול לראות את מותו. איך אתה יכול לדעת אם מותו מדבר נגדך או לא? אם אתה לא אקספורט במותו, אני אגיד לך קצת. כשאתה רואה אותו, אם הוא לא יכול לראות את מותו, אז הוא נגדך. הוא תמשיך להחליט, הוא לא יכול לראות את מותו אחר כך. למה? כי כשמותו יכול לדעת אם הוא מדבר נגדך, הוא יכול לדעת שזה דבר רע. עכשיו הוא מגניב, הוא מגניב, הוא חושב שאתה אוכל לו משהו, אז הוא כל הזמן מגניב אותך. אבל במדע שלו, כל מה שהוא עושה בגלל, אז השאמן ידע. אז כשהוא נפגש איתך מיד ליד, מהמדע שלו, זה מפגש את כל המדע שלו. אחד הדברים שהוא עושה, הוא משחק את המידה לצד. גם כשאתה בא לדבר עם שני אנשים, אם אחד שלהם מגיע ליד, אתה מגיע מהצד, שני אנשים מדברים פייסטו פייסטו, ואתה מגיע מהצד לנצח אותם. אם אתה חושב שאחד שלהם לא אוהב אותך, תסתכל, כשאתה מגיע, הוא לא יכול לדעת. אתם יכולים להראות להם בסרטון, איך אתם יודעים שהוא אוהב אתכם. הוא רוצה, הוא הולך להצחיק אתכם, ויגיד אתכם שמיים. או, ברוכים, בטח, אתם יכולים להצחיק. אבל אתם יכולים לדעת, בפעמים, אם הוא אוהב אתכם או אוהב אתכם. למה? בגלל שהביתה שלו מתחילה להתחילה. אם הוא אוהב אתכם, שידו שלו יתקע. אם הוא אוהב אתכם, שידו שלו יתקע. למה? בגלל שהביתה שלו מתחילה להצחיק אתכם. יש הרבה רציניות שהביתה שלו יתקעת, בלי שהביתה שלו יתקעת כמו למשל, אם הידיים מנגנות או הלגים מנגנות ואתם יודעים שהאנחה נרחקה והיא מגיעה לתלוי עבודה, אתם נרחקים? לא, לא בכלל. אבל הלגים הם ככה. אתם יודעים? ככה. לא, לא בכלל. היא מתקדמת להרדאטק. אתם מבינים? בסדר, אז ממש לפני שהנחנו, זה אומר ככה. להיות מרצה על אנשים לא זאת אומרת לקבל תפקידים להם ולתת להם כיסות ולרחבים. אם הילדים שלכם נכון, הם עושים דברים נכוניים, אתם חושבים שאם אתם נותנים להם תפקידים ולרחבים, אתם יכולים להפסיק את הרחבים שלהם? אתם צריכים לתפקיד להם. אם אתם חושבים שאם אתם נותנים להם כל מה שהם רוצים, אתם עושים להם עבודה, אתם מנסים להם. אתם מנסים להם להפסיק עבודה, ואתם לא מרצים שום דבר בעצמם. לאחר כך, כשיש להם קהילות בחיים, הם לא יכולים להגיד את זה. למה? כי הם נגמרים למישהו ששירה להם ולרחוץ אחר כך. אז אם אתם רוצים להיות מרצה על בני ביתך ועל אחרים שלכם, כדי לדעתם שהם נכון, תעשו להם דוגמה של גמילות חסדים, של תלמיד תורה. פושטו להם לתלמיד תורה. נכון לכם לגביר את הילדים שלכם לעשות מצוות. כל פעם שאני רואה אתכם לראות כל ספר של תהילים, אתם תקבלו את זה כל פעם שאני רואה אתכם ללמוד גמרה על עצמכם, אתם מפתחים את הגמרה ואתם מלמדים, אני אגיד לכם כזה וכזה מילים, למה? מתוך שלא להשמע, בא להשמע אתם מנסים את האנשי לדרך הנכונה לא יש שם גמרה יותר גדולה למישהו שאותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אם אתם רבים ואתם הולכים לישיבה ואתם רואים איך אתם אותרים, לא שומרים, לא חושבים, אוכלים על יום כיפור, מדברים אפזי רבי, זו מאוד גדולה. וזה מאוד מאוד חשיב. וממש, הדבר האחר של היום, הדבר האחר של היום, הוא אומר ככה, זה מצווה לעזור לאנשים לעזור. מצווה גדול לתת להם תעבירה, זה מצווה גדול לצלם להם עבירה. אם אתם יכולים לצלם להם עבירה לעבירה, הם לא מפחדים לצלם העבירה, בגלל שהם מקבלים את זה. אם אתם לא יכולים, אתם תתן להם צדקה. טוב יותר להתתן להם הצדקה, לא בצדקה. אתם יכולים להשתמש במסנג'ר ולהגיד להם, לא תגיד לי את זה. ככה הם לא מפחדים. אפילו מי שזה פחות, צריך לתת קצת צדקה כל מילה. משהו. לפני כמה הוא יש. וכשאתה נותן צדקה לפחות, זה לא רק לתת להם זמן. אתה צריך להצליח. אם אתה נותן לו רק צדקה, אתה יקבל שישה ברכות. אם אתה נותן לו צדקה, אתה נותן לו שישה ברכות. אם אתה נותן לו צדקה, אתה נותן לו שישה ברכות. אם אתה לו צדקה, שישה ברכות. נותן אם אתה נותן לו צדקה, אתה נותן לו שישה ברכות. אם אתה נותן לו צדקה, אתה נותן לו שישה ברכות. אם אתה אתה נותן מבין? לו צדקה, לא, לא, עדיין, עדיין.