Los Caminos de los Justos 14 (Orjot Tzadikim) Envidia y Diligencia

בוקר טוב לכולם, טוב שבאתם אחר כך. אומרים שהטישה שלכם הייתה מדהימה. אומרים שהזאת הייתה הטישה האחרונה אמחנו שהמשיח יצא, לא צריך לנסות לנסות יותר, אנחנו יצאו לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות רגעת ורעיון. אנחנו עשינו בעצם שני דברים לנ שונים בדרום אחד. אומרים שהיום נוכל לעשות את זה, שני דברים שונים. הספר 13 של הספר הזה, הספר הלגנדי הזה, הוא רצון. רעיון של אדם. כולם יש רעיון. אבל זה לא רק רעיון, אלא גם החלטות שהאדם עושה בעצמו. הרבה אנשים לא מבינים היום שכל החלטה שאתה עושה בעצמך, אפילו האחרונה, היא תחליט להחליט ולהתקדם במהלך שלך, לא רק במהלך שלך, אלא גם במהלך של החלטה של החלטה של החלטה של החיים שלך, לא רק במהלך הזה, זאת אומרת, אם אתה קבל, למשל, כשאתה 20-21, אתה קבל להכנס לישיבה לאחר שנה וללמוד. ההחלטה שאתה קבל היום כשאחד נתן לך את האפשרות הזאת, אתה חשב שבדיוק יום או שניה, אתה חשב שאני צריך ללכת, שאני צריך לקחת זמן מהמלך, שאני צריך להתקדם מהמלך שלי, אני צריך להחליט מהלך מהלך? אני צריך ללכת לישיבה? אני צריך ללכת לירושלים? אני צריך לנסות ללכת וללמוד כמה שנים כדי להיות תלמיד? כן או לא? או אני צריך להשתתף כאן, להגיד עם מישהו, להתגמל, לעשות משרד? זו החלטה של חיים. החיים שלך כמובן לא תהיה כזאת, לא מגע מה שאתה חושב. אתה חושב על מלכה ועל עבודה ועל משרד. זה יחסיק במהלך שלך. אתה חושב על ישיבה, זה יחסיק במהלך שלך. אבל מה שלא מבינים, וכל אחד מבין, זה יחזור למהלך שלך בעולם הזה. אבל מה שלא מבינים, זה יחזור למהלך שלך בעולם האחרון. זאת אומרת, אחרי שאת מותית, ואחרי שהרחב שלך ילך לתקווה, ואז הוא יחזור למהלך שלך, ומה לעשות עם זה, זה יחזור לכל מהלך שלך, למשל. אם אתה יחזור לתקווה ללמוד בשיר ישיבה, עם אנשים חולים, קודם כל זה הולך לתחיל ולהחליט את האידאולוגיה שלך לתהליך להיות אידאולוגיה פוזיטית. כמו שאתה מסתכל על השאלה. אני פשוט אמרתי לדודה, היא דודה של חברים שלי, היא הייתה בחולה פובלית עד מסוים. וברוך השם, אני הלכתי את הקהילה הזאת לעשות תשובה, את האבא, את האמא, את הדודות, והחלטתי להחליט אותן לישיבה. והישיבה, היחידה היחידה שהצליחה להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח התלמידות שהייתי נותנת על ידי השנים, היא הייתה בהרבה תלמידות שהייתה אידאולוגיה להצ שלה בדיוק כמו האידאולוגיה של התורה. ועכשיו, בלי זכויות איפה שהיא הייתה, היא הייתה עם אנשים מודרניים, היא הייתה עם אנשים ארוך, היא הייתה עם אנשים סקולריים, היא כבר יודעת מה זה האידאולוגיה הנכונה. כשהיא מדברת עם אנשים, הם יודעים מי בדיוק היותה על הדרך הנכונה. ומי עושה את זה במחשב. זה מאוד אימפורטנטי, כי זה יחליט על איך תקבל את הילדות שלך, מי שאתה מתווכח לזה, איך אתה תקבל את זה בעצם על החלק מהחיים שלך, את הילדות שלך ומחברים שלך, מי שאתה מולך לזה, מה שאתה חושב על כל מיני דברים שאתה רואה על החברה. וזה יכול לעשות גרועה גדולה. זה לא רק קטנה קטנה וזהו. זו תהליכת חיים. אם אתה מנסה את הראשון, אז השני, החדש והחדש, הכל תהליך. זה לא רק אחד וזהו. כאילו עכשיו, אתה יודע, אני רוצה לדרוק בית של מיץ או אני רוצה לדרוק בטחה. אוקיי, גדולה. זה לא יחליט להחליט את האמצעות שלכם, איפה שאתם אצלחתם מילה או אסתה. זאת אומרת, החלטה אחת, אין תהליכים, למרות שיש להם קצת יותר גרם לגביך, וזהו. זה לא באמת יחליט את האמצעות שלכם. אבל מי להתגלגל? כמובן שזה יחליט להחליט את האמת שלך. אם תגלגל את אבא שלך, את הילדה שלך, את הילדות שלך תהיו תהיו רבים גדולים, ותהיו תלמידים חכמים גדולים, ואת תלמידות שלך, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה תלמידים חכמים, וכל מה שתהיה אתה קבלת את הילדה, זה בסדר, לא הכי יפה, תלמ אבל אידאולוגיה גדולה, אהבת השם, תהילים, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, הוא גדול יותר ממני, הוא גדול גדול גדול של גאון מווילנה, שבעה גדולות, אתה יכ מהצד האחרון שלו, שבעה גדולות. ההלכה של גאון מווילנה עדיין מפחדת בתל אביב, שבעה גדולות אחרונה. האנגלית, רבי שוורץ, הוא לא יש לו משהו בשביל תורה וכתוביות, הוא לא יודע על כל משהו, הוא לא יכול לדבר על כל דבר אחר, אף שום דבר, אף חברה, אף חברה, אף חברה, אף שום דבר, הוא חדש כמו קטנה קטנה, הוא חיים את החיים הכי פשוטים, וכל מה שקורה מהמותו הוא רק תורה. אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� אתה יכול לעשות החלטה היום אם ללכת לישיבה או לא, או להתגלגל עם החברה הנכונה או לא, ומאחורי זה, את האמת שלך תחליט להיות חלטה. אני אתן לך דוגמה, כשאתה צליח להצליח על מיסל, אם הם רוצים להצליח על מיסל, שזה מיסל מילים מאחורים, מילים מאחורים, או אם אני ארג, לישיבה. אם כשהם ניסו את המיסל לתל אביב, מבקדה לתל אביב, 1,000 מילים, הם ניסו את זה דרך לתל אביב, אבל המיסל ניסה לצד יד 1 מילימטר. אתם יודעים מה זה 1 מילימטר? אף משהו. כמו שריק שאתם ראיתם את הרגלות שלכם, זה 1 מילימטר. זה כמה הוא ניסה לצד יד. מישהו רואה את זה אחר כך שהמיסל מנסה לטל אביב? לא, נכון? במהלך הזמן הוא תמשיך לרחוץ 1,000 מילים. הזה 1 מילימטר תהיה מילים. זה יפה על דמשקס, אמן. על ראש אסד. כשהם אומרים, בפונרל של אסד, מה גרם לו למות? אכמניג'אד, באיראן, קח מיסל, רצה להשתתף על ראש בי-בי. ה-1 מילימטר נדמה שהוא הלכה כל הכך לשם של אסד או נסראללה מהחיזבאללה בלבנון זה מאותים מילים מאחורים אחד עשה הבדל, 1 מילימטר אתה תחזור 1 מילימטר מאחור מהאמת 2, 3, 4 גנריאלים אחרי זה אל תשאלי למה ילדים וגדולים שלך הולכים בפרדה של האבמנציה על הדרך לירושלים עם כל הסייקוסים מה שעשה את זה? אולי שני גילות לפני, מישהו החלטה מהאידאולוגיה הנכונה. זה כמה זה קורה. אני יכול להגיד שזה מגניב, אבל אני אומר לכם שזה לא נכון. זה כמה זה קורה. אבל אם אתם עושים את ההחלטות היום, לאחר כך אתם תראו את החלטות שלהם בזמן גדול. זה כתוב בתורה, במשלה, בפרוברבים, ברצות השם דרכי איש גם ראויביו ישלים איתו. זה דבר מאוד מיוחד. כל אדם, כמעט כל אדם, כמעט, יש נפחות. יש שני נפחות. יש נפחות שאתם מקבלים בגלל מגניבים רעיוניים שאנשים לא אוהבים אתכם דברים שאתם עושים הם לא אוהבים, אז הם אוהבים אתכם כמו שהם אומרים, אתם קיבלתם את זה אתם עשיתים מה שעשיתם ואתם קיבלתם אמונים ויש אמונים שאוהבים אתכם בגלל איזו רגעת אתכם אתם מיוחדים להם, אז הם אוהבים אתכם אתכם אומרים להם את האמת בגללה שלהם, אז הם אוהבים אתכם אתכם סימבוליזתם להם מה שהם רוצים להיות, אבל הם נפגעים אז הם נפגעים אתה קבלת זמן והם לא קבלו, אז הם נפגעים אותך. אתה נפגע בגיל גדול והם לא יכולים למצוא גיל, אז הם נפגעים אותך. אתה תמיד אומר את הדברים הנכונים, אז הם נפגעים אותך. עם הזה מין נפגעות ונפגעות, אנחנו נהיה מאוד חייבים. יותר נפגעות כזאת יש לנו שהן נפגעות אותנו בגלל הדברים הנכונים, אנחנו נצטרך להיות מאוד חייבים. אין פרבלום. אבל אתה לא רוצה לאנשים לנצח אותך בגלל שאתה מבחינה בגלל שאתה ארגנטי בגלל שאתה מגניב בגלל שאתה מגניב בגלל שאתה מגניב בגלל שאתה מבחינת בגלל שאתה מגניב בגלל שאתה לא מגניב בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה מבחינת בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה לא מבחינת בגלל שאתה לא מבחינת בגלל ש אתם חושבים שהם עושים את זה בטח? כל שבוע הם עושים את הסיפור הזה, כשהם מתחילים. הם עושים... זה יצר הר? זה כאילו ממש נראה... אוקיי. אז הוא אומר ככה, כשהשם מרגיש ממך, ברצות השם דרכי איש, גם אויביו ישלים עמו. השם יעשה את האנמים שלך, כשהשם מרגיש מהדרך שלך, הוא יעבור לך את האנגלים שלך ויישבו לך. לא רק יישבו לך, הם ישבו לך בלתי. הם לא יתקשרים לך עדיין. הם לא ישכחים ללכת לך ולרחוץ לך. זה מנהל גדול מאוד. אין לכם את כל האנגלים שלכם? אני נחליטה אותם מבחינת הארץ לך. איפה זה אומר בתורה? איפה אתם יכולים לראות בתורה? זה כתוב שאשם אומר למושה, נלך לאיג'יפט. כל האנשים שהם רצו לقتל אותך, הם כבר נפגעים. אני נחליט אתכם. למה? זה הזמן לחזור את המדינה שלי. כשאשם... ברוך אשם. כשאשם מרגיש... תודה, ממי. כשאשם מרגיש מהחלק שלך, בבקשה, בבקשה את האנמים שלכם יחפשו ויישבו. אבל זה יקרה זמן. זה יקרה זמן. אחד האמצעות הטובות היא רב עבדיה יוסף. הוא היה עם הרבה אנמי, יותר מכל מה שאתם יכולים להגיד. הרבה אנשים קיבלו אותו. בזמנים, יום-ל-יום. הממשלה הישראלית, חודש-חודש. קצת מהאשכנזים, רבי, יום-ל-יום. הוא היה עם הרבה אופוזיציה. כל פעם שהם עשו מסגרת, הם עשו להכניס רפורטר לדבר שלו. זה לא היה כמו היום, כשהכול היה על יוטיוב. אני חושב שהם לא צריכים להכניס רפורטר. בגלל שהם כבר חייבים לעבוד על יוטיוב. הם לא צריכים להסתכל על הזמן, לתת ספייה, ולכתוב אותי בקוויר. הם עשו את זה כדי להשתתף על עצמם בשבת. הם נמצאים בקוויר עם ימאקה, כדי להסתכל שזה אחד האחרוניים שבאים ללכתוב על השבת. והוא כתוב את הלכתוב, כי בשבת אף אחד לא כתוב. אז בשבת הוא אמר את כל האמת. אין קמרות. לא הייתה רקודה, אז הוא מדבר מאוד גדול. הם רקדו את זה, ושכניסו את זה לבריאות בישראל, הליברל, הלפטי, שאוהב את התורה כל כך הרבה, ושכניסו את זה לדבר גדול, שכניסו פרקים, שכניסו את זה, קוראים לו נמים. כמה זמן? 50 שנים. הרבה פוליטיקה, כל כך הרבה נמים. מה קרה בסוף? הוא הלכה מהעולם, 1 מיליון אנשים היו לביתו שלו. זה כמעט 15-20% של ישראל. תחשבו עכשיו, אובמה מת. ושל 400 מיליון אמריקאים, כמעט 80 מיליון היו לביתו שלו. תחשבו, אובמה, בית, 80 מיליון אנשים. כל הדרך מניו יורק ללאה, תלוי חוסיין. המדינה לא תחזור לדבר על זה. מה? המגישה של חוסיין-אובמה, שה-20% של האמריקה הלכה לביתו שלו. באמת, כשחוסיין ימות, כמה אנשים ילכו לביתו שלו? אם יש לו מיניאן, אני אשמח. רב אובדיה יוסף הביא לביתו שלו חוץ ל-20% של המדינת ישראל. הרבה אנשים לא-רליגיוניים באו לתפקד, פוליטיקאים, מיניסטורים, אנשים שאנשים אמרו מאוד נגדו עליהם במשך העשירות. בלתי מאמינים. אנשים נמצאו שתי שני שעות בזכרון לירושלים, הלכו, הם לא יכולו להכנס עם הכר, הם הלכו שתי שני שעות, לתפקד על יד, כל הדרך לירושלים, לנסות להגיע לתפקד. עד עכשיו, 2-3 שנה, יש עדיין 1 יום בלי 1,000 רבים בגביה שלו. בירושלים, בסנטר של ירושלים, בסמטרי. יש תנדב שם, זה ממש כמו מקום טוריסטי. אנשים מכל העולם, אפילו גויים היו שם. ראיתי פטרות של קוריאנים ושיינים, ואמרתי להם, רבי רולי, הם באים, טוריסטים. בלתי מאמינים. אתם לא יודעים מה קורה שם. סקציה לבנים, סקציה לבנים. איפה הכל האנשים שהם ניסו להחליט עליו ולחיות עליו? כמעט הכל הם נפגעים. אתה לא רואה איזה קרקע. ה' סלולי סלולי נחליט את הכל. והתורה שלו תהיה תמיד. כשאף אחד לא ידע מי הם. אתה אנשים. למה? האמת תמיד ייעבור. אחרי זה, אחריה שהכל תלוי במידת הרצון. הם קוראים בעברית, זה פרקי אבות. אם אני לא אקבל את עצמי, מי יקבל? אתם יכולים להגיד, מה זאת אומרת? אתם אבאים יקבלו אתכם. אתם אבאים, אתם רביים, אתם ילדים, אתם חברים, אתם דוקטורים, אתם אקונטים, אתם חברים. יש הרבה אנשים שקבלו אתכם. בלוני. הם יכולים לעשות 1, 2, 5, 10%, זהו. אם אתם לא תקיימו את הלוח שלכם, אף אחד לא תקיימה. לא אפילו את הילדות שלכם כשאתם מתי. אם אתם מטענים, אם אתם יש לכם הרבה זמן, כתבו את זמין שלכם. עכשיו, כשהם נפגשו את הארץ שלכם, ואיזה תקווים יש לכם, תמיד, לפני שאתם יפגשו את העולם, שכל המון שאתה רוצה ללכת להקבל את הלב שלך יהיה נותן לפני שתקח את עיכבים שלך בגודל. בגלל שאם אתה מסתכל על אנשים אחרים שלך, על ילדים שלך, לתפוס אותם, אתה לא ידע, אולי הגרעה תצטרף עליהם, הם לא יכולים להכניס מיליון דולר לישיבה. יש עבודה בישראל, אבא אחד כתב שקל, לישיבה, למיליון דולר או שקל, והוא מת. ובדרך כלל כשהחלטה הייתה פרסמת לבנק, השם השם נכנס את החלטה. ידעים שזה מה שהשם רצה. אז ראש הישיבה בא לשם, השם נתן לי החלטה בעולם שלו. הוא אמר לי, בטח, ראש הישיבה נפגש את הלב שלי. שאני נותן לכם כול כך הרבה זמן. הוא אמר, זה היה השם שלי, ועכשיו זה אני. למה אני צריך לתת לכם זה? אני רוצה את זה לעצמי. מה אתם חושבים שהוא עשה עם זה? בוט, גרביץ, נאנסנס, קארס, האוס, מה שיכול. זה כמו שהמדינה היא. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אתה תמיד קוראת את זה במידה שלך. אפילו תמיד אם אתה לא צריך את זה בטלויין. לפעמים אתה מפלג בזמן שאתה לא צריך להשתמש בטלויין. אז למה רבי, אני לא יכול לשנות את זה עם הסודקייף? זה גבוה. לא, לא, לא. לפעמים הסודקייף יצא, לפעמים לא יצא. אתה תביא את הטלויין שלך עם אתך. אתה לא תשכח ותסתכל על אל-אל. אולי הם שנו את זה לצינה. אולי ברוסלי עכשיו מנסה להשתמש בטלויין. לבחירה. אחד הזמנים הייתי צריך לפרש את האירפורט. אתה יודע, כשאתה צריך לפרש את האירפורט, זה היה בלאה. זה היה מרחק מאוד, לאה-אקס, מרחק מאוד האירפורט. אחד הכי מגניבים. למצוא קורנר קטן, שאתה יכול לפרש שחרית, בלי להסתכל על האנשים, זה ממש מרחק גדול. ואני מנסה ללכת כמו דטקטור, חושבים, איפה אני יכול ללכת, יש לי שעה לעצמי, שאני יכול לפרש ולמצוא, תדעו מה, אני חשבתי את המקום בגלגל של רסטורנט, כשיש איזשהו קורד, ובגלל זה יש כמה כולכלה, ואין אף אחד, אני אגיד, וואו, אני חשבתי את אמריקה. אין אף אחד, אין אף אחד אף פעם יכול לדעת שהמקום הזה נמצא. רק כשאני רואה את זה, אני שם את התפילה שלי, את התלית שלי, את התפילה שלי, אני שמחה, אני רואה את המזרח, מהגלגל, אחד השחרר נפגש. הוא גם התחיל לנסוע את אמריקה. האנגלית הכי מגניבה שאני פעם ראיתי בשבילי. מהרגע שהוא ראה אותי עם התפילין והתלית והסידור, הוא בא ונפגש עמוק בפנים שלי, 3 פטרים בפנים שלי, והכל הזמן הוא נראה אותי ככה. איך שאני מנסה ללכת, השל סנדה סאטאן, כל הדרך אליו. וכל הזמן, הוא מת רק לשאול לי, למה אני מבחינת תנועה. אתה בסדר? תנועה. בלעדון. אתה מבין מה קורה? מה שאתה רוצה לעשות, אתה עושה בעצמך. מה שאתה מנסה לעשות, הוא יכול לעשות, הוא לא יכול לעשות. ולכן אתם שמים את הכל שלכם כדי לעשות את הכל של השם. וזה מה שדוגמארה אומרת בפרקי אבות, מס' 2, משנה 4. עשה רצונך כרצונו. תמיד תמיד את הכל שלכם ככל הכל של השם. אתם רוצים להיות מוצלחים, רצוניים במלך שלכם? אני אגיד לכם את הכי טובה. זה לא שלי, זה חזל. אתם רוצים להיות באמת רצוניים? כל פעם שאתה עושה את החלטה או שאתה מנסה לעשות משהו, תחזור ל-1 או 2 דקות ותחזור. אם אני שואל אשם עכשיו, אני מנסה לעשות את זה, הוא יעבור לי את ההכנעה, כן או לא? אתה תהיה מפחד על כמה דברים אתה תחזור ללחוץ לעשות. אתה רוצה ללכת למקום שלא קושר? זה לא מודס. לפני שאני ללכת, אשם, תגלו שאני ללכת למקום כזה? כמובן לא, אחי. אוקיי, אני לא הולך. אשם, את רוצה לי ללכת לדבר כזה? כמובן לא, אחי. אני לא הולך. אשם, את רוצה לי להכניס אחי לדבר כזה? כמובן לא, אחי. כמובן לא, אני לא אעשה את זה. למה? למה את מלמדת את המדע שלך? בגלל שאני מלמד את חשבותי, ואת רעיוני, תמיד ללכת לרעיון של אשם. זה לא פשוט, בגלל שכל אדם יש איגו גדול, כמעט כל אחד. מאוד קשה לאדם להחליט את עצמו. אתם יודעים שהיום אינם יכולים למצוא אנשים שקוראים לרבים? הרבה אנשים קוראים לרבים רק אם זה מגיע למה שהם בכל אופן רצו לעשות. כשהרבים אומרים לך משהו שאתה לא מבקש לעשות או שאתה מבקש לעשות אחר, הרבה אנשים ימצאים לרבים אחר. כמו שאחד נכנס לי היום הייתה איזושהי איזושהי עם אישה שלו עם מקווה הוא לא יכול להיות איתה אז הוא שאל אחת אחרי שהם חזקו שבעים ימים הוא הלכה לאחד של פוסק זה קרה עוד פעם הפוסק אמר לו שזה לא נכון האחד הזה היה מפחד הוא הלכה לאחד של פוסק והוא אמר לו שזה נכון עכשיו הוא רוצה לי להיות השלישי יבוא השלישי ויחריע ביניהם אתה מבין? כמובן, אתה יכול לשאול עשרה דברים אחרים, אולי אחד מהם יבין שזה בסדר. אבל זה לא ככה זה קורה. אתה צריך לתת לך רב, להתגלגל על השאלה שלך על התופעה הזאת, אתה תלוי תמיד על מה הוא קורא, ואתה מנסה להתגלגל על השם, שהוא נותן לך את המסגרות הנכונות, זהו. תעשו את הלך שלכם כמו הלך שלו. אם תלמדו את הלך של השם בתורה, אם תלמדו את הלך של השם בגמרא, או בזוהר, או לראשונים ולאחרונים ולשולחן ערוך ובכל העתיקות המוסרית. כל העתיקות המוסריות. ואז מה שקורה זה שבלבלבל הידיאלוגיות שלכם מתחילות להיות בדיוק כמו השם. כשאתה רואה אידאל וורשיפר, אתה מתעורר מאוד, כמו שהשם הוא. כשאתה רואה מיקס, פארטים, ילדים וילדים, ולא מאדה, אתה מרגיש מאוד, כמו השמי. כשאתה רואה יהודים ליברליים ולפטים וכל מיני דברים כזה, אתה מרגיש מאוד, כמו השמי. איזה רבים אומרים, רבי, אני מגניב את זה, אל תשכחו אותי. אני לא אוהב התקופה הגיה. אני לא אוהב את מה שהדמוקרטים אומרים. אני לא אוהב מה שאני רואה, אני לא אוהב מה שעולם שלי, אבל למה אני צריך להגיע לזה? אני לא עושה שום דבר על זה, זה עובדה שלהם, לא שלי. אבל מי שהאידאולוגיה שלו התחילה כמו השם, הוא מרגיש בדיוק כמו שהשם מרגיש. אתה מרגיש את זה. אתה יכול לראות אנשים מגיעים לגבי ה' וזה לא משמע לך. כמו שאני לא כמו הם. זה לא עובד ככה. אתם מבינים או לא? אז תמידו שאתה תמידו, תמידו כמו רכב השם. אברהם אבינו, היה מאוד קשה להם להשחרר את הילד שלהם, אחרי שהם נותנים לו 99 שנים. 99 שנים נותנים להם לדבר עם ילד. אחר כך יש לך ילד, אחרי שהם נותנים לך שהוא יכול להכניע אותך. ואז השם אמר, קחו אותו ושחררו אותו. אתם חושבים שזה איקס? הוא לא עשה שחרר, הוא לא שאל שאלה, הוא לא חשב שם שום דבר נגד השם. זו דבר אחת, כשראש שלך אומר לך לעשות משהו, אתה רצה לעשות את האפסית. אז אתה אומר, כן, סער, ואתה עושה מה שהוא אמר לך, כי הוא הלכה, ואתה נותן לו חשב, אבל לדבר שלך ושל הכלב שלך, אתה חושב, אה, זה היה צריך להיות דרך אחר. זה לא ברור מה הוא עושה. אני הייתי עושה את זה יותר טוב. לדבר שלך, זה גם מרחק מאוד, שאתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, ואתה חושב לנצח, הוא יכול להתפלג. אבל אברהם אבינו, מה שחשוב עליו, הוא לא חשב אף דקה, איך אשם מפורסם את עצמו כל כך הרבה. הוא לא חשב. אברהם לא חשב, איך אשם פרמיש לי אחת דקה, ועכשיו הוא אומר לי לעשות את האפסית. מה, הוא מפורסם אותי? הוא לא חשב. חשב מה הוא, אחרך, הוא שמע את אשם. הוא לא חשב אפילו בעצמו, שמשהו פה לא נכון. הוא היה כל כך דווקא לאשם, אם זה מה שאשם קורא, בטח זה הדבר הנכון. אני לא מבקש שום שאלה. אני יכול להחליט את העניין שלי ואת הלוגית שלי. זה מה שאשם קורא, סוף הסיפור. אשם קורא להטריד המלאק. אני לא אוהב להטריד אנשים. זה לא בצורה שלי. אבל אשם קורא, זה מה שצריך לעשות. אני לא אעשה קרקע. אשם קורא, אתה לא יכול להטריד את זה. קוהן עם קונוורד, למה אני לא צריך להסביר? היא קונוורד רציני מאוד, מאוד גדולה, רבצן. למה אני לא יכול להגיד לה? איפה הלוגיקה? היא טובה יותר מכל המיני יהודים שהגעתי בחיים שלי. אני לא עובד, ה' ידע מה הוא עושה. אני לא שואל שאלות, זה מה שהתורה קוראה, סוף הסיפור. זה המסגרת הכי גדולה. כי אנחנו כל הזמן חושבים שאנחנו גדולים. אנחנו יודעים את הכי טוב, אנחנו הכי טובים, אנחנו יודעים את הכי טובים, אנחנו יודעים יותר מכל אחד, אף אחד לא ידע יותר ממני, מה שטוב לי, זה מה שאנחנו חושבים. ובכל זאת, אתה צריך לעשות את עצמך ולא משהו, לא משהו. למה אתה עושה את זה? בגלל שזה מה שהתורה אומרה. אבל מה זו אופניה שלך? מי ידע? מה זה, מה זה, מה הבדל שלך, מה זו אופניה שלי? מי ידע? מה, זו אופיניה שלי, או אופיניה שלו, או אופיניה שלו? מי קורא? מה שהתורה אמרה? זה נכון, וזה לא נכון. סוף הסיפור. רוצים לחזור למה? בואו ותלמדו. אתם לא מתלמדים? תעשהו. הכי אימפריקטי זה לעשות. היה קשה בעיני אברהם אבינו עליו ושלום לשחוט את בנוי יחידו. אימושיאלי, מאוד קשה לשחוט את יחידו אחרי שהייתם נותנים לו 100 שנים, לא? ביטל רצונו מפני רצון הבוראי ת'לה. He eliminated his will because of the will of his Creator. He woke up very early in the morning and ran quickly to do it with love. Why are you so happy, Avraham, to go kill your son? I'm not happy to kill my son. I'm happy to do what Hashem told me. Whatever it is, it doesn't matter. אני מאוד שמח, אני לרחוץ. זאת אומרת, הוא היה מוכן לעשות את אוהביו שלו לאשם, ואת אוהביו שלו, להחליט ממש את האנושים שלו לביתו. הרבה מהם אמרו לאשם, תקשיב, אתה יודע מה אתה עושה, אדם יבין, אני לא שואל שום שאלה, אני בטוח שזה כל מה טוב. אני לראה את כל החיים שלי בבוקרים, אבל בבקשה, תשכחו עלי, אל תעזרו לי לנצח את בני שלי. האנושה היא מאוד קשה לי. בבקשה, אני מבקשת אתכם, קחו מישהו אחר לעשות את זה. אני אגרו, אני אגרו עם הוורדיק. אבל בבקשה, בבקשה, אפשר לי לבקר אתכם? קחו מישהו, אני לא רוצה לראות את זה. תן לי ללכת ותשכחו מישהו אחר לעשות את זה, נכון? זה מה שאנחנו נעשה, לא? אם אנחנו נכנסים. אבל אברהם, לא רק הוא לא אמר לו, תעשה את זה עם מישהו אחר, הוא הלכה לעשות את זה, וכשהאנג'ל בא להגיד לו, תעשה את זה. הוא התחלתי להגיד עם הם, למה תעשה את זה? תן לי להחליט את המצווה, ה' אמר לי. לא, לא, ה' רק טשטת אתכם, אתם טובים. עכשיו אנחנו יודעים שאתם מפחדים מאשר ה' ואתם גדולים צדיקים. ותדעו מה? אחרי שהוא נותן לו את המצווה, שזה 100 פלוס, אברהם ממשיכה לדבר. מה זאת אומרת? יש לך עשרה במידה שלך כבר. הולך מהקלאסט, הולך. לפני שהמדמיין תחליט להחליט. הוא ממשיכה לדבר. מה זה הדבר? תן לי לפחות לתת קטע. משהו. אני הגעתי כל הדרך למוראיה. זה מאוד גדול. מאוד מאוד גדול. הוא הלך רציון לתת את זה. איך אתם יודעים אם מישהו אוהב אשם או אוהב אשם? מה הכי פשוט לדעת? איך אתם יודעים? ולא תגידו לי אם הוא רליגי או סקולר. כי הרבה אנשים סקולרים אוהבים אשם, הם רק לא יודעים מה אשם רוצה מהם. והרבה אנשים רליגיים אוהבים אשם, אפילו אם יש להם יעמקה. ראיתי כמה שלהם ראשונות אז זה לא תמיד אינדיקציה אם יש לך יעמקה או לא יש אחד בממשלה הישראלית, לא עדיין, אבל הוא היה כאן הרבה שנים יש לו קטנה קטנה על הראשו הוא הכי אנטי-אדם ואנטי-תורה אולי בכל העולם. והוא עובד עם היאמאקה. עם מחשימו וזכרו. כל מה שהוא אמר היה נגד ה' ונגד התורה. כל מה. הם שואלים לו, למה אתה שואל את היאמאקה? אתה מאוד, מאוד אנטי-רליגי. הוא אומר, אני רוצה שזה יכול לתאר למדינת היהודית. אתה לא יודע מה קורה פה בעולם הזה. איך אתה יודע אם אישה אוהבת ה' או לא? מה הכי טוב לבחור? אם הוא אוהב קושי הרבים או אם הוא אוהב אותם. זה הדבר הראשון שצריך לדעת. כשאתה שומע רבים גדולים, פרדי, אשכנזי, לא משנה, אמריקאי, ישראלי, אירופאי, זה מגניב. מישהו שבאמת מבחין את התורה, כתוב ומדבר ומבקש את האנשים שתהיהם רליגיים ולהגיד להם מה יהיה הפחדה אם הם רוצים, אם הוא אומר, הוא מתרצה ברשעים ובמעשיהם לאקשן של אנשים זקנים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצדיקים הוא מועס בצ הוא יכול אולי לסביר את השאלה שלך. מי אחר יסביר את השאלה שלך? מישהו שעושה אתכם מרגישים טובים בגלל את האנשים שלכם? לוגיקלי, אני בטוח שהוא מבין את זה. באמת, הוא עדיין לא רוצה להגיע. אני לא רוצה לדעת, אני לא רוצה להגיד. איזה אנשים, אתם אותרים להם זמן לראות. לא, לא, לא. למה? אני מפחד להיות רליגי. אני יודע שאם אני אראה את זה, אני תהיה רליגי, אני לא רוצה. אבל אם זה האמת, למה אתה לא רוצה? אני לא רוצה. אני יודעת. אני יודעת. זה ירד את יודעתי. זה מה שהוא מדבר עליהם. תלמיד את ידעתכם. מה זה ידעת השם? זה מה שימח. מישהו כזה, את הלכה הזאת, שהיא נגד השם, מביא אותו לשאול תחתית ועליהם נאמר, אוי, העומרים לרע טוב ולטוב רע. אוי, to those who call the bad good and to the good bad. When you read to them the law, רמבר מן שולחן ערוך, they fight, they get angry. When they hear the laws of the Reformed Rabbi that allows everything, they're very happy. Oh, you see? He's allowing. It's very good. רבי, אנחנו ב21 סנטורי. כמה אשם אוהב אנשים שקיבלו את האמת בתורה? מה שאשם קוראו טוב, הם קוראו טוב. מה שאשם קוראו טוב, הם קוראו טוב. אשם אומר בתורה, אני אוהב את זה, הם אוהבים את זה. למה אתה רוצה ללכת שם? זה משחק. אני רוצה לחשב משחק, אבל אשם אומר שזה טוב. אבל אני לא אוהב את אשם. אני אוהב את רגע שלי, אני לא אוהב את אשם. זאת באמת האמת, אני לא יכול להבין את זה. וגם זה כתוב, ואתה בנים שימעו לי, ואשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי שמורו, ועשרי דרכי אם תבו, if you will agree, שמור ושמעתם תרוב הארץ תוכלו, if you will agree, and you would listen to me, the greatness of the land you will eat. Meaning if you won't agree, and if you won't listen, the poison of the land you will eat. Not the greatness of the land. Very simple. This is the good, this is the bad. Choose. אינד אוף סטורי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אדם שומע לי. עשרה אין כל כך אד הרבה להגיד על זה, אבל נכנסנו לזה. זה קורס קטן, ונתחיל ללכת לקורס הבא, שאתם כולכם תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת מי יכול לדעת מה? מה שבעצם נחשב לדעת שהאנשים חייבים לדעת? אה? סטטוס של אחד אחר, זמן, אימא שלו, אמא שלו, ילדים, חברה. ויש גם חייבת פוזיטית. חברתך הפכה לרבי גדול, ואתה לא. אז אתה חייבת לדעת אותו. אני אשמח שהייתי ככה. זה טוב, אין פרבלם. ה' אוהב את זה. אם אתה אוהב את מישהו פשוט, יש סיכוי שהיום תהיה כמו הוא. זאת אומרת, זה טוב מאוד. כנעת סופרים, תרבה חוכמה. אוהב גם קונקסיות עם איזה אחר חברה. כעס, טוב מאוד. אוהב. אוהב ואוהב, זה כמו אבי ואישה. אתה יכול לדבר על מי הוא השלב ומי היא אשתה אבל זה יכול להיות ביחס במהלכה, מנגינה מנגינה מנגינה מנגינה זה מאוד מעניין ואין אדם נמלט ממנה אדם לא יכול לרחוץ מזה זה מאוד קשה ללא להיות מנגין כשהוא רואה אדם מקבל כל מיני דברים בעולם הזה אוכל, תנועה, מזרח, קש. והוא מנסה גם מאוד להקבל את זה, אבל הוא לא יכול. החבר שלי יש את זה, ואני גם רוצה להקבל את זה. אבל הוא לא יכול. הוא בוודאי לא יכול. בדרך כלל הוא מתאהב את החברה שלו. למה אתה מתאהב אותה? למה אתה מדבר כל כך נגד אותה? האמת היא, היא יש מה שאני לא יש. במיוחד, אנשים לא נאמינו את זה. הם נמצאים אגב. אתם יכולים לזכור, בגלל מה שאני אומר, שאנשים נפגשים עם אותכם רק כשאחד יש, והאחד לא. אז האחד שלא יש, נפגש עם האחד שיש. אבל האמת היא, זה לא תמיד כזה. לפעמים, החיים נפגשים עם החתול. אתם חושבים שזה אפשר שהאנשי שיש 100 מיליון דולר, לפעמים, הוא גבול, נכון? ויש לו חברה שבאחר כך עשו את המיליון הראשון שלו, אחרי 20 שנים של עבודה קשה. האם זה אפשר שהאחר הזה שיש 100 מיליון דולר לא יתקע את הלילה בגלות שהחברה שלו באחר כך עשו 1 מיליון דולר בעניין שלו אחרי כל השנים האלה? האם זה אפשר? האם זה נורמל? האם זה אפשר? זה קורה כל הזמן. הרבה אנשים חייבים מאוד שמישהו אחר יכול גם לעשות מילה אפילו אם לא יש להם משהו אחר! משהו אחר! ברגע, הם מגיעים להם במהלך הכי רע. למה אתה כל כך חייב היום? אה, יש לי יום קשה מאוד. למה יש לך יום קשה מאוד? אבא שלי פשוט קיבל את הביתה. הוא יכול לעשות הרבה זמן שם, אז הוא יכול להיות מאוד שמח, לא? אחר כך מישהו אחר יגיד מה לאכול. הוא לא יכול לנסוע בלילה. אפילו הייתי עם רבי אמר לי, אני יודע, רבי, זה לא נורמל, ואני אשמה בזה, אבל כשאחי, זו חברה, כשהוא עושה זמן, זה מורך אותי. אני רוצה שהוא תהיה פחד, ואני לא אוהב אפילו לתת לו זמן. כשהוא צריך, אבל כשהוא עושה, זה מוריד אותי. מה אתה מצליח לדבר עם גאי כזה? אתה יודע איך הרבה אנשים, לפחות, בישראל, כשאחד קבל מילה חדשה, הם מגיעים עם איזשהו נעלם, והם מנסים את שתי הרכבים או את הטבע, והם עובדים את 5,000 דולר בפנות. בגלל שהם צריכים לקחת את הטלפון כל רעיון ולחזור חצי שעה עד שהטלפון הזאת יצא ולאחר כך החברה, אחרי 20 שנים, קבלה לעצמה קטנה סוברו כזאת, בגלל מידי הטלפון הזה ועכשיו, אחרי שהוא לא יכול לנסוע בלילה בגלל ההחלטה, למטה, בפעם הראשונה, הוא יכול לנסוע ללחוץ, בלי לנסוע בפארה או בפארה והוא בא במהלך, שומו, שמיים, והוא מנצח את הרצח שלו. כל כך הרבה ידיים על הזה סוברו מטאליק בלואו. מוותו אותו, לא יש להם אינשורנט. עכשיו הוא יעבור שלושה שנות רק לבחור את הרכבים, כדי להכניס וכאלה. כל כך רעיון. לפעמים אנשים אומרים, הם נותנים. אני לא אוכל, ואתה לא אוכל. ככה? מה את רוצה ממני? האם אני אצלח את זה ממך? זה עבודה שלך? הולך מהחלק שלך? לא. אבל למה אתה צריך ואני לא צריך? אה? רעיון. 100%. זה מה שאנחנו מדברים עליו. מאוד קטן. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על זה, זה ממש מטורף. אבל זו רעיון. זו רעיון. אתם יודעים כמה קשרים של מורים קרה בעולם רק בגלל רעיון? זה מגניב, אתם יודעים את כל הבסיסים שיש לנו היום? כל יום הטראפיקה, בכל מקום שאתה הולך אתה מתחיל לעשות זמן, איך הרבה אתה מתחיל, לקבל ילדים אתה מתחיל, לתת ילדים אתה מתחיל, כל זה בגלל אקט של רעיון, מי ידע מה? הסניק היה רעיון עם אדם שיש לו אב. הסנאק רצה את זה גם. הסנאק הראשון היה כמו אדם, הוא היה עם ידים ומנגינים, הוא היה נחמד ממה שהסנאקים שאתם רואים היום. הוא רצה את האנגלית, זה מה שהגמרא הספרה. זאת כל הסקר הזה בין אדם ואיב. אז בגלל שהוא היה נחמד, הוא הופך בין אדם וחווה והשם. ונגמר את העולם. והאנגלים נפגשו שהם צריכים לעבוד מאוד עד שהם עובדים. ואפילו אם הוא גדול, הוא נפגש כל כך הרבה כדי להשתתף את חייותו. לא יותר, לא יותר, איזו אופציה להשתתף את החייותו. הכל מתעורר עם החייותו. בירוקרסיה, פרובלמות, מדינות, פרמיטה, עבודים, מניג'רים, מבחינות. אף פעם הוא לא נגמר, אף פעם. למה? זה חלק מהקרס. חלק מהקרס. והאנשים, שבועים ושבועים, ואז עשרה שנים קבוצים את הילדים, ומתחילים לתת חיים בגרעה וללכת מגניבה, כל זה מגניבה. והחלבים, והקרסים החיים שה' נתן לו, כל הזאת זו התוצאה של רעיון, הכל. התורה אומרת, ב-10 הקרדיטים, שתי מה-10 הקרדיטים הם על רעיון. לא תחמוד, ולא תתעווה. תחמוד, כשאתה רעיון עם מישהו שיש לו משהו טוב, ואתה רוצה את זה לעצמך. תתעווה, זה כשאתה רואה משהו ואתה רוצה את זה. רעיון, הוא יש את זה, אני רוצה את זה לעצמי גם. מאוד קשה להגיד את ההחלטה בין לא תחמוד ולא תתאבה. אתם יכולים לראות כספים על זה. מאוד קשה להבין לפעמים את המעניין בין השפעות, את ההחלטות. גלות נפש נמוכה. נפש נמוכה. הוא לא חושב בכל משהו מטריאליסטי הוא לא חושב בכל משהו מטריאלי הוא לא חושב בכל העולם הוא לא חושב בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל 10, 11 שנים. כשהוא בא לרב חיים קניאפסקי, זה עובד עכשיו. אני קיבלתי את זה לפחות 100 פעמים. אנשים מיידים לי את הווידאו. תחשבו כמה אלפים פעמים ושעה זה הולך. של הילד חסידי שבא לרב חיים קניאפסקי, והאנגלית שהביא לו אליו, היא אמרה לרב חיים קניאפסקי בבני בראק, הילד הזה ידע שהם כל שישה סדרי משנה בכלל. כל משנה בכלל. כל שלהם. ורב חיים קניאפסקי שואל לו את השאלה הכי קשה. הוא לא אמר לו, אקבל לי את המשנה, קח לי את הספר, אקבל לי את המשנה. זאת הייתה גם מאוד מגניבה לשביל כזה ילד. זה לא מה שהוא אמר לו. בלעדה הוא אמר לו, כמה פעמים ה' חנוכה' נמצא במשנה, במשנה כלום. הילד, בלעדה, בלי ספר, הוא אמר לו בכל פאגה, בכל ספר, איפה ומה היחסים עם השפעה חנוכה. ואז הוא אמר לו על פורין, הוא אמר לו על השפעה הזאת ועל השפעה הזאת. הוא ידע את כל המשנאות בהרוויסקיט. כשאתה רואה משהו כזה, אם אתה נורמל, אם אתה צדיק, ברגע אתה מתחיל לקרוא. יש שתי רגעות למה אנחנו צריכים לקרוא. מי ידע למה? שתי רגעים, אחת היא שאתה קריא מהשמחה שה' יש לך כאלה ילדים עדיין בעולם. אז זו אחת הרגעים למה אנחנו צריכים לקריא. מה השני רגעים למה אנחנו צריכים לקריא? שאנחנו לא יודעים כאלה ילדים. או שאנחנו לא ככה. אז אנחנו קריאים בגלות. איי, איי, איי. אם רק תלמדתי יותר, אני הייתי גם ככה. אם הילד שלי, אני אשכח להם יותר לתואה ולתת להם את המלאמד והמדבר ואולי אני אשכח להם עוד קצת מילים ללמוד כשהם נפגעים, הם יפגעים יותר עם התלמידות שכשהם התחלו את ה-6, בזמן שהם ה-12, הם גם ידעו את כל משנה בהר ואז 4 שנים אחרות, הם ידעו את כל גמרה בהר ואז 2-3 שנים אחרות, הם ידעו את כל שולחן ערוך בהר אז כשהם יהיו 20-25, הם יהיו אחד מהרבים הכי גדולים בעולם ובדרך כלל אתה מרגיש שרעב שלך מתאפסת. זו נקודה מאוד פוזיטיבית. זה נקרא חוכמת סופרים תרבה חוכמה. או כשאתה רואה את שלך, כשהוא 11 או 12, ושם על הקוץ, וכל יום הוא משחק, בסקטבול, פוטבול, בייסבול, והראש שלו הוא מזל. ואז אתה רואה את הווידאו של הזה חסידי שבוי, ואתה רואה את שלך, איך אתה לא יכול לקרוא? כמובן שאתה לא יכול להגיד משהו לבנון שלך, אתה לא רוצה להחליט את המחשב שלו, אבל אם אתה מיוחד, אתה יכול לדעת שזה חלק שלך. זה חלק שלך. יש לי חברה, הוא יש לבנון אחד, שכשהוא היה עדיין 18, הוא הכניס את התלמוד שלו שלוש פעמים. אני שאלתי לו, איך אתה נכנס כל כך להשכחה? הוא אמר לי, אני לא יודע אם אני נכנס להשכחה, אני כאילו... אני עשיתי משהו מאוד חכם עליו כשהוא היה ילד. אני אמצאתי לו הרבה ממלכות. אם אתה מקבל משניות כאלה וכאלה היום, זאת מה שתקבל. כמו שהוא התחל ללמוד. והיום הבא, אני אמר לו, אם אתה מקבל משנה כאן, זאת מה שתקבל. רוצה בייסיקל? אין סביבה. מקבל משנה כאן בשבת. איזה בייסיקל שאתה רוצה, זה שלך. הילד התחל ללמוד כל השבוע. לא ללראון, אלא לבייסיקל. אבל הוא נכנס לזה כשהוא יודע. אם אתה מקבל ילד כשהוא 4, 5, 6, נכנס לזה עם אידאות חכמות, אז הוא נכנס ללראון. זאת הייתה את החיים שלו. כמובן שאתה צריך לפחד אותו מכל הדבר האלוהי, מהאינטרנט, ומכל הדברים במחברה, וכל הדברים האחרים. ואתה מפקד על התורה, ואתה נותן לו כל מיני עבודות פוזיטיות, כדי ללמוד. ואז כשאתה נותן לו את הנורמה של התלמידה, אתה לא צריך לעבוד יותר. הוא רוצה כבר להחליט את המשניות. אני כבר עשיתי חצי. עכשיו הוא ימשך על עצמו. אתה יוצא הביתה, אתה רואה שעון שלך יש גמרא. אתה יכול לנסוע, הוא יש גמרא. אתה יכול לנסוע בבוקר, הוא כבר יש גמרא. זה יביא לך הרבה רעש. זה נקרא רעש פוזיטי. איך אתה מוכן להתפתח כשאתה רעש עם אחד בצורה רעשית? אתה מוכן להיות רעש ולמחשב ה' אני גם רוצה להיות כמו הוא. תעשו לי גם להיות חכם כמו הוא. אבל ה' מנצח שום פעם לדבר עליו בגלל שאתה מגניב, להביא אותו ליד כדי שאתה יוצא. זה כבר מגניב נגד. אם השרות שיש לך עם חבר רעיון אחר מגיעה לך לרעיון שלו או להגיד דברים רעיוניים עליו שלא יחשבים שזה נכון כי אתה לא יכול להבין שהוא נכון ואתה לא ולפעמים אנשים מגיעים אליו ומגיעים אליהם ולא אתם אז אתה תעשה כל מה שיכול לרעיון שלו ואתה מורד זה לא נגד נגד פוזיטי, זה נגד מרד. נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד אנשים יכולים להיות פאניקה, נגד סטרס, אטק, רעש, כל מיני פרובלמות, רעשים בגלל, קונסטיפציה, נג אימצעים בגלל. מאיפה זה קורה? הגלות קילה אתכם, אוכלים אתכם מבחינתכם. זה כמו קאנסר ספירטואלי. גלות זה כמו קאנסר ספירטואלי. במיוחד, אין סליחה, זה בין הבנות, זה יותר קורה בין הבנות. אם חמש אחים יצאים ביחד, יש לך חמש גבוהות בעולם במקום האחר. אחת אמא, נמבר 1, נמבר 2, נמבר 3, נמבר 4, נמבר 5. שם ירחם. שם להם ביחד שתי יום בגוף, בואו נראה מה יקרה. אחי, אחת אמא, כל הדברים האלה. למה החבר שלך הוא כל כך גדול לצבא שלו ואתה לא קיבלת לי פלאור? היא לא באמת קיימת על הפלאור. היא רק קיימת על זה שהחברה שלהן קיבלת והיא לא קיבלת. אז כמו שהוא אגיד לה, לא, הוא לא קיבלת לה פלאור. זה לא הוא. זה היה מישהו אחר. היא נחלטה. למה אתה נחלטה? אתה לא קיבלת את הפלאור שלך. אני לא קיימת על פלאור שלי באמת. מה קיימת על זה שהיא קיבלת? את השאלה של הכסף, את השאלה של הכסף. אה, שלך יכול לקבל כסף ככה, אבל אתה לא יכול, נכון? מי שאתה מדבר על סיפורים? זה מורך אותה. למה? גלעדה. חשבו על אישה שהיא קיבלת כסף, אחרי שבועה היא הולכת מהמולה אחד לשני, ובאחר כך היא קיבלת כסף של הדרום. וכשהיא הגיעה לביתה, את אחת שלה הייתה כבר שמתים שם עם הכסף הזה. תחשבו על הדסאסטר שזה יהיה. אני לא חושב שהוועדה תהיה. זה יהיה דסאסטר. מה? היא עשית את זה בטח. היא הצליחה לבחור את הדרסה שאני רוצה לקחת. אני אומר לכם, אני יודעת אותה. זאת הדרך שהגניבה היא. היא מגניבה תלמידים. מגניבה תלמידים. זו הייתה קצת קטנה, קטנה קטנה בישראל, אחד מהמנהיגים הייתה עם שני בנים, והוא נפגש להם את המדינה 50-50, והוא נפגש להם את הארץ האפשרית יותר או יותר 50-50, ואז הכאב. הוא נפגש לכתוב מי יקבל כאב. הם כבר נפגשו 99% מהמנהיגים שלו, ורק כאב נפגש. אז הם אמרו, בואו נפגש הכאב. והוא אמר, לא, אני לא רוצה להצליח את הכאב, אני רוצה את הכאב הזה. והאחרון אמר, אני רוצה את הכאב. הוא אמר, נתן לי לתת לך חצי מגבי הכאב. לא, אני נתן לך חצי. הם מבצעים על הכאב. ובדיוק אחד אמר לו, אני נתן לך כמה כאב. אני נתן לך כמה כאב. לא חצי. אני אקבל את הכאב שלך, זה כאילו יש לך הכאב, רק נתן לי הכאב, קחי את הכאב, לא. אני לא רוצה לבית, אני רוצה לבית. זה כל על מי יעלה בבית אבא. בסופו של דבר, אחד מהם רצה לדבר איזשהו, אני לא זוכר כל התגובות, והוא הלך 100 ירד לארץ, והוא נתקע באקסידנט גדול, והוא מת. זה קרה בישראל. עשרה שנים לפני, אני אראה את הסיפור הזה באחת מהקבוצות שלי, מבחינה שהתפקדה את הסיפור הזה. עכשיו, חשבו, הם קבלו בקאר, האנגלית שרצה את הקאר, אם הוא אף פעם חשב שזה יהיה את הטלפון של הקאר. כל דבר בגלות, מי קשור לקאר הזה? יש עשרות קארים, הוא נכון, נלך לטלפון, הוא נותן לך המון, נלך לקבל קאר. אני אגיד את הקאר האחרון, זה צריך להיות הדרך שלי או הדרך גדולה. אתם יודעים, אתה צריך ללקח את הילדות שלך להיות מיוחדים מאוד שלא להיות מגניבה עם ילדים אחרים. היום יש לנו אפדמיקה. כל אחד שביא משהו חדש לקלאס, כל אחד בקלאס צריך לקחת את הארגון הזה. אבא, אני צריך 70 דקות. למה? אני צריך לקחת שואלות חדשות. אתה פשוט קח שואלות חדשות בשעה האחרונה. למה יש לכם כל כך הרבה שואלות חדשות בקלאזיט? לא, לא, קרה משהו חדש, אני צריך לקחת את זה. לא, אתה לא צריך לקחת את זה, אתה רוצה לקחת את זה. מה הבדל שזה עושה? אני רוצה את זה. ואז אתה מתחיל לשאול את אבא שלך, למה היא רוצה את השואלות הזאת? הן כל כך מגניבות. אההה, אתה פרימיטיבי, אתה לא יודע על כלום. זה משהו חדש עכשיו. את השאלה הזאת, לא, אני צריך לקחת את השאלה הזאת. אתם רואים את הקטלוגה, 400 דולר לשאלה חכמתה לא שווה 10 דולר במדינת קיניה. אתם אומרים, למה צריך לקחת 400 דולר לשאלה חכמתה כזאת? אתם רואים שזה קטנה בגלל השם. אבל למה אתם חושבים על השם הזה? כל אחד בקלאסי יש את זה. אני היחיד שלא יש את זה. אתם יודעים מה קורה? קוראים לזה פרשה סוציאלית, פרשה פסיקולוגית. בעברי זה קוראים לחץ חברתי. לחץ זאת פרשה, חברתי זאת סוציאלית. המרחב נותן פרשה לדבר אחד כדי להיות כמו הם. לפעמים בגלל סיבות פוזיטית, לפעמים בגלל נגדית. עוד דבר. הרבה פעמים אנשים מתחילים, לא בגלל מה שהם לא יודעים, מה שהחברה שלהם יודעה. אחד פעמים אליהו הנביא בא לרקוד, שתי חברות נפגעו אחד מאד, הם נפגעים אחד מאד. הוא אמר לו, היום זה יום הלכי שלך. מה שאתה תרצה, אני אתן לך. באמת? בוודאי אחד, עכשיו, כל מה שאני נותן לך, אני נותן דבר לגבי שלך שאתה אוהב כל כך הרבה. אתה אומר, באמת, זה הדבר? הוא צחוק, הוא צחוק, הוא נותן. אתה אומר, אוקיי, בגלל זה, קח את עיניי שלי. קח את עיניי שלי. ככה אתה נותן לו דבר. קח את עיניים שלו. הוא יעבור את כל עיניים שלו עם את עיניי. בגלל שהוא יהיה כל כך שמח שהנשיא שלו נתן להם. איך הרבה פעמים אנשים נפגעו מלחמתם לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע כל הסגנרים, בצאר זמן, הם עשו לבחור כל יום שהגלות שלנו, אנחנו לא נגמר בגלות אחרות ואחרות לא נגמר בגלות שלנו. הם בחורים הרבה על זה, הם לא רוצים שאף אחד נגמר בגלות שלנו. אף אחד לא יכול לעשות עין ערה, עין רע. אנשים עדיין חשבו עשרה פעמים לפני שהם קבלו משהו נובי, כאילו קטן, רכב, חכמות, חכמות. למה לא קבלו? אתם גדולים. אני לא רוצה שאנשים במקום שלנו יספרו. כל אחד פה קיבל בוסים, אני אקבל קטן קטן. זה לא טוב. בקבוצה, אף אחד לא יכול להבין את זה. למה אני צריך לקבל רעיון של אנשים? אחד בא הרבה שנים לאחד מהרבים הגדולים. רבי, יש לנו שאלה. אנחנו צריכים לשאול שאלה. אני רוצה לקבל מיניבן חדש, ומאבא שלי רוצה לקבל מיניבן קטן. אבל ברוך השם, אנחנו קבלנו הרבה זמן, ויכולים לקבל מיניבן חדש חדש. למה אבא שלי מנסה לקבל מיניבן קטן קטן קטן קטן? אז הרבי אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אחד אז הרבי אחד אחד שואל לו, תן לי לדעתך שאלה. אתה מפחד? אתה מפחד על העין הרע? הוא אומר, בטח. אז הוא אמר לו, תגידי לי, התחלת את כל הגמרא? הוא אמר, לא, בטח, לא, רבי. התחלת את אחת הקטעות, אחת הגמרא? לא כל הקטעות, רק אחת. לא. התחלת את אחת הקטעות? אחת הקטעות של אחד מהתופעים. לא, אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? מבחינות פאגה? אחת פאגה, אני יכול לבחור אתכם? אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת פאגה? אני יכול לבחור אתכם על אחת הוא אמר לו, אתה יכול לקחת איזה כר שאתה רוצה. אין משהו לתאהב עם מישהו ככה כמו אתה. בוא, בוא, בוא. אפלי יש לך כר יפה. אתה מנסה לקחת כר בראשית. אתה תהיה שמח. תסתכל. כר יפה. כן. אשתבח שמור. מה? ה' אוהב אותי כל כך הרבה. הוא נתן לי את הכר יפה. מיני ון. וואו, אני כל כך שמח. איך אני אוהב את הצמח של הרבי הזה. חלון. מה הוא יכול לדעת על החיים שלו? הוא חושב שזה החיים שלהם, לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות במרכזי שלי, בגיודיזם, אני חי במנהטן, הייתי עבודה מאוד טובה, קבלתי זמן, אוקיי. ילדים, אולי 24 או 25, אני קבלתי. אינפיניטי פשוט נמצא, לא הייתה אינפיניטי. אני חושב ש-1990 הייתה העבודה הראשונה. אני בא לאמריקה ב-1989, זה היה ב-1991, אוקיי, אחת שנה לפה, Infinity באה עם Q45. זה היה ממש כמו קטע, ספורט, כמו... כמו, אתה יודע, קטע מאוד מאוד פשוט. קטע קטע. קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קט אני זוכר שכשהייתי מרכז הכאב, אני הלכתי הביתה ולא יכולתי ללכת ללילה. כל שעה הייתי ללכת לתחת הכאב, לתחת הכאב ובכאב, רואה? רואה את השטחה, את זה, מגיע את הסטריאו. היום כשאני רואה אחרי זה, אני לא יודע אם אני צריך לרחוץ או לקרוא. זה נראה כל כך מגניב וכל כך מגניב. איך מגניב יכול להיות מישהו בלי תורה? תחשבו על זה. מה שעושה שהאנגלית שמחה? לבוא ולראות את רכבי הכאב. לראות את האנשים בהרלם. חצי היום הם שפורו על הרכבים. מה שאתה עושה, מר ג'קסון? לראות את האויל הספציפי הזה. הם יודעים את זה. אמרוייל, אמרוייל. הם שפורו אויל ספציפי על הרכבים, שהרכבים נראו חמישים. זה מה שעושה שמר ג'קסון שמחה. מנסים להשתמש בטייר של המוסטנג או בי-אם-דאבי-או. אנחנו נכנסים. מה ההחלטה, מר ג'קסון או מר קויין? כמה אנשים מנסים לרקוד בווינדוס אופן, פול-ווליום? לא מזל שיש לכם כל כך הרבה אקסדנטים. הוא מנסה לראות איראן. אנשים יכולים להיות כל כך אדומים בלי תורה? זה לא שחק. רק התורה מגיעה לך להבין מה זה מאוד אימפריקטי בשלום, והרבה זה פשוט שחק. ואז אחר כך, כשאתה מסתכל על החיים שלך, אתה כל כך אשם. ואתה אומר, אתה מסתכל על השם, על העולם, ואתה אומר, אני כל כך אמפריקטי. אני באמת אמפריקטי. אתה יודע, אחר כך אני הלכתי לפלורידה, אראה לי ארה״ם בקהילה בשבת, והאבא הלכה, ואחרי השבוע, אנשים הלכו לתנועה, יש להם תנועה יפה בפלורידה, בכל הביתה יש תנועה יפה ומתנועה, הארה״ם יש סטטוו״ס, מהזמן שהוא היה באירופה, והמצב אמר לי שאבא שלי היה מאפיה מאוד קטנה אבל עכשיו הוא התחיל ללשון את כל ההלכות היו שומר שבת הוא אמר, אני מדבר עם אבא הוא יכול להיות אבא שלי הוא מדבר לי על מה הוא היה ומה הוא עושה ועכשיו מה הוא נהיה כמו שהמדע שלו נורח 180 דגרים לצד האחר כדי לראות את הטאטאות שיש לו בגוף, הוא יכול לראות איזה חיים הוא חי ועכשיו רק כמה חודשים לשמוע על תורה וכל מה שיש לו בשבילו, זה כל דבר אחר עכשיו. אני אמרתי לכם, כשאני הולך לישראל, אני הולך לדבר במחילה. לא המחילה בלחמה, המחילה של מרדכים אמיתיים. אנשים מפיעים, מרדכים. יש קצת של חיילים שעובדים בתורה. יש כמעט 70-80 או יותר חיילים בקצת שלהם. הרבה מהם כבר עם רגלים, עם תפילין כל יום, גמרות. זה נראה כמו ישיבה. כל הקצת שלהם נהיה כמו ישיבה. אלה היו אנשים שהם נכנסים למאפיה האמת. אנשים עובדים להשיג אנשים, זה לא שחק. לפני חמש שנים הוא מנסה להשיג אנשים. עכשיו הוא עובד עם תפילין ולביר כל יום ומנסה ללמוד תורה. אל תקשיבו את זה. ואתם יודעים איך הם מלמדים מה שהם עשויים להיות. אחד בא אליי, אמר לי, אני עושה עבודה עכשיו למהלך שלי. כמה שנים אתם עובדים? 26 שנים. 26 שנים. עוד אחד. כמה שנים יש לך? 37 שנים. אני הולכת, והם נכנסו לי אחרי שנה. עוד 15 שנים. למה? כשהם נתנו לו לבוא מחזיקה, הוא סיימנו את הדבר שהוא לא יכול ללכת קצת לילדים שלו. זו הייתה המקומה. כי הוא ראה את אבא, איזה שהקלטה הייתה, הוא נפגש, הוא הלכה לבית והאבא אמר, אני לא אסור וכל מה, כמו שזה לא יגיע לנחנו, והאנגליקה נפגשת עם הכאב בצרפת החולה של המדרש, כי הוא רצה לראות את הילדים שלו, ואף אחד ראה אותו, וקלטה את המשפחה, והם באו אתה חייבת לגלות את המקומות שלך, שמיכה אותם לבית חייבת לגלות עוד חדרה. הם קראים חדרה מההקרדה שלו. עוד 12 או 15 שנים עדיין לגלות בבית חייבת. הוא חייבת לגלות. אתם יכולים להבין את זה? גאי כזה, מדבר איתכם. עוד 12 שנים של חייבת שלי נפגעה, כי אני רציתי לראות את הילדים שלי. קטעות קטעות. בית חייבת של קטעות קטעות מאוד קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות קטעות ק אתה צריך לתת להם אופ. ברוך השם, עם התורה, הוא נותן להם הרבה אופ. באמת, אחד מהרבים מאוד פופולריים עכשיו בישראל, הוא אחד מהחיילים שלהם. הוא הלך מהחיילה, הוא עכשיו מגיע לסינגאגים בכלל ישראל. אני הולך... אני הולך להתקבל עם הם עכשיו, בקטע שלי, עד לישראל. אנחנו נתקבלים ביחד. למה זה? הוא היה שם בפריזן הרבה שנים, שלוש, ארבע שנים, כל מה שהיה, לראות אי פעם. באמת, הגל היה הדבר הכי טוב שיכול להיות לו. הוא הלכה לגל, איגנור, ובאתר רבי. אין שם מה לעשות שם. כל יום, הוא שם ולראות, 16 שנות כל יום, לראות תורה. לראות תורה, לימד תורה. כשאני הלכתי לדבר בפריזן, אני שאלתי אותם, איך היה עם הוא? אמרנו שהוא לא ביחד עםנו עדיין, אבל אנחנו שמחים שהוא לא ביחד עםנו. משהו טוב נמצא מהגזר. לדבר הזה. אתם יודעים, אם אתם מנסים להשיג תורה בכל תלמידי ישראל, הם לא יכולים אתכם. אתם יודעים את זה? בכל תלמידי ישראל. אתה בא ואומר, אני רוצה להציג שעה על שבת, על מאות סייני, על דגמרה, הם לא יכולים. אבל בפחות, הם יכולים לעשות כל מה שהם יכולים להציג אתכם כמה פעמים כמו שהם יכולים. אני מדהים שפה. למה זה? למה זה? מי יודע? למה בגלגולה ישראל והפוליטה, שהם מאוד אנטי תורה, מגיעים רבים חשובים לדבר? למה? בבית לא אף אחד יתן לרבים חשובים לגלגולה. לא אחד. למה בגלגולה הם יכולים? אותו דבר בעצם פה באמריקה. בגלגולה פה בארה״ב זה מלחם של מייקדים שלי. בגלגולה הם שומעים לדברים כל הזמן. אחד מהחיילים שאל אותי, שם לי מילה מהחיילה, אם אני יכול לשים את כל סטודנטים שלי שם, לדרך של הרבי, הרבי של החיילה, הוא הביא אותי לחיילה, והם עובדים כל יום. למה זה? בגלל שהמנהיגים של החיילה ידעים את דבר אחד, והם גם יודעים להבין את זה. מה זה? אף שום דבר לא יכול לשחרר אותנו, מהחיילים האלה, כמו התורה. זה קלט 90% מהעבודה שלנו. כשאתה נתן להם לשמוע על הרבים, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא מבטח, אף אחד לא זה מאוד טוב לגל, זה נגמר את הטנג'ין. בלתי מאמינה. אבל בלתי מגניבה, מה, אתה יכול לעשות אותנו רליגיים? הלוואי. הם לא יכולים לך להכניס. הזמן מתחיל. זו גדולה גדולה לאנשים שיכולים לא להיות גדולים. אחת מהתגובות היא שהרחבים שלכם לא יתרחבים במקום. אתה יכול להיות במקום עשרה שנים, אם אחד יום הם יתרחבים את הגוף, הרחבים הם עדיין קטנים וחדשים. יש קרפה שאומרת, רכב עצמות, קנאה. מה שתרחב את הרחבים, זו נוראה. קודם כול, עשרה שנים, הם חייבים לתחיל אישה, אישה ישראלית-רוסית, היא הייתה שם בשנת ה-70 כשהיא מתה, הם היו צריכים להחליט את מקום שלהם, מהמקום שבהן הייתה גבוהה, למקום אחר. מרסיה או פולנדיה, הם היו צריכים להחליט את מקום שלהם לישראל, לביתו שלהם. והאנגלית הזאת הייתה קומיניסטית, היא לא היהת רליגיית. אתם יודעים קומיניסטיה, זה אנטי-רליגיה. כשהם הביאו את הגולם לישראל, האנגלה של חברת קדישה, הרבים שהם קבלו את הגולם, הם לא יכולים להבין. הזו גולם הייתה גולמת עוד הרבה שנים, והגולם שלה היה חדש. במיוחד הם רואים את זה רק מהרבים הלכים, שהגולמים לא אוכלו את הגולם. היה אחד הרבים ממרוקו, רבי אוכיון, השנה שלו והגבי שלו הלכו למרוקו, כמה שנים לפני, הם הביאו את הגולם, הם קבלו עבודה חדשה כדי לתאר אותו בישראל הם קבלו את הולם שלו ממרוקו לישראל וכשהם נתקעו את הקוון הם ראו שרבי אוכיון היה ממש כמו ילד שמנגן לא רק אחד מהולם שלו הולם שלו לא התקשר אליו והוא התאר הרבה שנים ממרוקו הרבה שנים, עשרה שנים! הם שאלו רבי אלישיב האם אתה יכול להבין את זה? כל הגבולים שאף פעם נפגשו, אף אחד לא נפגש. כל הגבולים והסנאקים אוכלים את הכל. זה קומפלט. הוא אומר, אמרו לכל הבחורי הישיבות להחליט את הגמרה, ולכתוב לפיונרל, ולכתוב שכולם יראו את זה. שהאנשים יראו, מה זו התגובה של אדם עברי, אפילו את הגבולה שלו לא יכולה להתפתח. והם באמת עשותו גדול גדול בקידוש השם, בפיונרל של רבי אוחיון. פעם אמרתי את הסטוריה, וגרנסן שלו התקשר אלי. הוא נשלם לנו על פייסבוק מסגרת, שזה הכל נכון. הוא והאבא שלו הלכים, והם קיבלו את זה, בעקבים של רב מרוקו. זה הכל נכון. עכשיו הם מביאים אישה שהיא לא הייתה אפילו שומר שבת. למה אישה שלה היא גם ככה? הם היו מאוד מאוד... חייבים לדעת למה. הרבי אמר להם, תסתכלו על ההיסטוריה שלהם. הם התמצאו שהיא הייתה בקומה מאז שהייתה 17. היא הייתה בקומה. עד שהיא מתה. הרבה הרבה שנים בקומה. היא לא הייתה אפילו הזורחה. היא הייתה בקומה כל הזמן. ראיתם את הרבי שהייתה בקומה לפני 15-16 שנים בפולנדה, והוא הלכה ושאל אם לך ולנסה עדיין עבודה? ראיתם או לא? מישהו היה בקומה בפולנדה עד 15-16 שנים. כשהוא נפגש בקומה, לר וולנצה היה פרסידנט. זה אחד האקטיביסטים בפולנדה. במהלך זה, אני חושב שהוא מותה כבר. כשהוא נפגש, הוא אומר, הולך וולנצה עדיין. הוא לא ידע, הוא נפגש 16 שנים. קשה להבין. אריאל שרון היה 7-8 שנים בקומה. אנשים שבאים לגמרי הרבה שנים, אפילו אם הם יקרים את העיניים, זה ייקח להם שבועות עד שהם יוכלו לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לת כשאתה מגניב, כשאנשים ירד שמיים. האנחים האלה הם באמת ירד שמיים. באמת צדיקים. אך אני אשמח שהייתי כמו הוא. אין פרבלום בכלל. לא רק שאתה לא מתפחש בזה, השם מרגיש שאתה חושב ככה. שנאמר אל יקנה לבך, אל יקנה לבך בחטאים. Don't be jealous with the sinners. כי אם בעירת השם כל היום, Don't be jealous with the sinners. Only be jealous with עירת שמיים all day. The more you jealous from the righteous people, the better it is. Why Rabbi, it's not good to be jealous. Very good to be jealous. אתה מגניב עם רבו וודיה עצמך? כל יום שלך תהיה מגניב עם הם. אולי אחד יום תהיה 5% שלו. 5% שלו. יש לי אחד מהבאלי צ'ובה בישראל, והוא מאוד חזק אותי. כל פעם, הכי הרבה מהבאלי צ'ובה, הם אוהבים אתכם, אתם עושים להם רליגיה, הם לומדים את הלקטורות, והם מתחילים לרליגיה, והם ממשיכים את החיים שלהם. מזמן למזמן יש אנשים יותר מרגישים, אינם מאוד מרגישים, והם רוצים באמת להתקשר לך. הם מייחסים לך, והם מדברים, עד שאתה מרגיש שהם ילדים שלך. האנגלית של האנגלית הזאת היא שי, הוא מרגיש מאוד טוב מישראל, הוא באל תשובה באמת. המדע שלו הוא ככה, הוא תמיד יודע מה זה נכון, מה זה לא נכון. אני אוהב אנשים ככה. אתה רואה, הוא יודע, אפילו כשהוא עושה משהו אחר הוא אומר, מה אתם חושבים? אני לא יודע מה שאני עשיתי, זה טוען? זה תמיד מגיע לדעת האמת. מאוד יפה, טוב. שני פעמים הוא מגיע לראבי גדול בישראל. זה מצוות חסד. הראבי הזה היה אחד מהתלמידים הכי חשובים של רב עובדיה יוסף. שם הוא רבי אברהם הכהן, זה גדול דיין בישראל, מאוד חשוב. בין החכמים הכי גדולים, כולם מכירים אותו. אז הוא מגיע אליו, והגיא הזה, שי, הוא שומע את סטיילים שלי כל הזמן, את יודעת, כל סטיילים הוא 30 שנה. אז הם מגיעים לרחוב הרבה זמן, הם מגיעים מפה לפה, לפה לבית, לפה, לפה, הם מגיעים לבית. וכשהם בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח ב� הוא אמר, אתם לא מבינים, כשאני מקבל סי-דין, אפילו אם אני מנסה לשאול לו איזה שאלה על הלכה, הוא הולך ככה, הוא כל כך דיפן לספקים. היום הם הגיעו ללכת שאני נותנת להם בלונדינה. כשאני הייתי בלונדינה, זו החלטה האחרונה, אני מדבר בשלב שם, אולוגיה לרבי עובדיה יוסף, זו הייתה השנה שהוא נכנס. ואני קיבלתי אולוגיה. אני מדברת על הרבה של הדברים שקראתי עליו בבוקר. והוא שמע שם סיפור שאני מדברת על הילדה הזאת שהייתה באה ללכת ללכת ללכת כשהייתי מקבלים ללכת כמעט עשרה שנים במדרך, במדרך בארץ, פה בג'מאיקה אבניו, לכל הילדים והילדות הישראלים. הייתה איזו ילדה אקדמית מהאוניברסיטה אני אקבל את כל הילדים והילדות לבית שלו בשבת, במונסטי, הם באים בשבת, והיא מגיעה גם. אנחנו מדברים, דברי תורה, ואז אני אומר משהו בשם רב עובדיה עצמי, שהיא כמעט הלכת מטרה. זה שלך, כי כל יום היא שומעת לשון הרב אני מוננוז. ואז אני אמרתי לה, קאמיר, אני אמרתי לה לקחת אחד מהכתוביות שלו, אני אמרתי לה, תקח איפה שאתה רוצה, ואני אראה לה שזה היה חי על הרדיו, וכל שאלה שאנשים שואלים לו, הוא נתן אחת שנה את האותו עם יותר מ-100 נוצרים. כל מה בארגון, והם סגרו את זה, והם פרשו את זה בכתוביה. כשהיא התחילה להראות את הטובה שלו, היא כמעט נפגעה. היא אמרה, וואו, אני כל כך אשמח. אני אגיד להם, תראה, אתה מדבר עם מישהו שאתה לא יודע איך גדול הוא היה. אני עשיתי קצת קטנה, מאוד מאוד קטנה. בסוף, אחרי זה, ברוך השם, היא התקשורת לתשובה. היא התקשורת מאוד לרליגיה. היא התקשורת לסקריטריה של רבי אינמונסי. היא התקשורת לבית רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי ר ואחר כך אני הלכתי לקחת דברים מקוסקו בשבת. אני חושב שזה היה ברחבי או ברחבי ישראל. אני מבקשת שהם יתקבלו, ב-10 ה' הם יתקבלו, אז אני אעבור בפארק קצת לפני 10, ואני רואה פארק של מיניווין בצדי, ואיזו אומנה עם רגל שלהם, וכל אלה הילדים הלגיים עם ימאקה וציציות, אחד אחרי האחד, הוא יוצא מהכאב. ואני ראיתי אותה, והייתה לי פלשבקה מהיום שהיא אמרה, זה היום שלך? ואני ראיתי אותה, מי הוא באמת הירוי שלי, ואיך זה פלשבק את המדע שלה 180 דגרים בפחות מ-10 דקים. אז אני אמרתי בהתקדש, בגלל זה, אני אמרתי, אבו ודיה, יש לך 7-8 יהודים, שאתה חזק את רחבים שלהם, בלי לדעת עליהם. הוא לא ראה אותם. כשהוא ראה אותם, כשהוא הלך אל השם, השם אמר, לדבר שלך, זה עוד 6-7 ילדים שלך. אני לא ראיתי אותם בעצמי. לא, לא. ההתגבות שם בבוקר, זכרתם כשהוא מדבר על רדיו הרבה שנים? והם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט. אז הוא אמר לי, היום, הגי שי, כשהוא שמע את הסיפור הזה, הוא התחיל לקרוא, הגי רבי דיין, הוא מלך רבובדיה, הוא אמר לי, אני לא מבין מה שאתה עשית לו, הוא לא יכול להתחיל, הוא היה כאילו בפחד, אני לא שמעתי את הסיפור הזה בעצמי, זה כמו אבא שלו, מאוד אימושי, מישהו שאתה אוהב, הוא הלך לדעת תורה בהירים לפני הרבה שנים, ואז אתה שומע שאנשים התחילים להיות רליגיוניים רק מהאהבה שלו לתורה ולהתגובות שלו, בלי אפילו לראות אותם. ממש הזמן מגיע. אז כמו שאמרתי, רעיון עם אנשים רעיוניים, ותורה, וטופים טובים, וכל מה שהוא פשוט פשוט, זה מצווה. לפעמים אנשים נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא זאת אומרת, וואו, אני אשכחתי שאני ידעתי תורה כמו הוא. לא. אם הוא נגמר עם התוצאות של התורה שלו, שהיא מביאה להם אנשים ואנשים שיישבים להם כאב ושיישבים לו, זה נגמר. זה לא נגמר פוזיטי. אם אתה נגמר, למה הוא תלמיד חכם ואני לא? אפילו אם הוא פחות. אפילו אם הוא בישיבה כל יום, הוא לא מקבל משהו מזה. זה נגמר. אבל אם אתה מפחד, למה אתה מפחד עם הזה רבי? כי הוא התקיים רבי קווינס. אני אשמח שאני הייתי רבי קווינס. מישהו יעבור לי, אנשים יסתכלים במהלך לצלם לי. אהה, אז אתה לא באמת מפחד עם התורה. אתה מפחד עם הציבור, נכון? זה לא חוכמת סופרים, תרבה חוכמה. זה נגטיבי. בטח, לא פוזיטיבי, אל תשכחו. עוד דבר. תזכרו שבכל ספר הוא ממשיך להסתכל על זה. לא משנה מה התופעה היא. כל אחד צריך להיות מגניב. ללחוץ אפראים לאנשים נפחות. ולהתאמין אותם. למה? אם אתם אוהבים ה' אתם לא יכולים להתאמין אותם לעשות מה שהם עושים. ראינו הרבה הרבה דוגמאות אליהו הנביא, משה רבנו, הרבה דוגמאות אחרות, פנחס. השם עשה גבוהה גדולה לבני האנשים שהם חייבים לדעתו. מאוד. זה לא כפי להיות פסיפי. רבי, כמובן שהוא נפגע במה שהם עושים אבל אתה יודע, הוא לא אקטיבי שיכול ללכת ולדבר עם האנשים למה אתה עושה כזה וכזה? למה אתה משחק כזאת מוזיקה? למה אתה עושה כזאת פארטיה? לא, הוא לא הטיפה הוא לא הטיפה הוא נפגע בזה, אבל הוא לא יכול לעשות משהו על זה זה לא יותר טוב אם מישהו מדבר על אבא שלך אוקיי, אני לא אגיד לו תודה, אני מגניב לזה, אבל אתה לא אומר שום דבר. אני לא רוצה להתבלבל. זה טוב או רע? מישהו פשוט אגיד את אבא שלך. או זה מאוד נחמד שלך שאתה לא תעשה לו קצת על השאר ותגיד לו, ישר כוח. מאוד נחמד שלך. וזה גם מאוד נחמד שאתה אגיד שזה מפחד לך מאוד בטח, שמישהו פשוט אגיד את אבא שלך. אבל איך זה יכול להיות שאתה לא מסתובב בפרוטסט וצחוק? אני לא רוצה להגיד דברים אחרים בצד הקאמרה. אימייץ את האמגינה שלך. זה טוב ככה? לא להגיד משהו? תשמע, אני לא סופר את האנחה אחרי אבא שלי. מה אתה רוצה ממני? אני לא הטיפה לפרוטסט. אה, כן? מישהו אמר את אבא שלך ואתה אומר לי שאתה לא הטיפה לפרוטסט? אתה לא הטיפה? לא טוב ככה, חברה. אתה אהב אשם? אתה צריך לתפוס. אנשים רעיונים קוראים משהו לתורה, לרבי, לאשם. מה זה אומר בהגדה של פסח? פסח את הידיים שלהם. עקעת שיניו. רשע מה הוא אומר? מה התורה והחוקים האלה לכם, נכון? מה כל התורה הזאת שאתה קבל? זה לא חלק מישראל. אף אתה עקעת שיניו. לא תגידו להם שזה בסדר, בעזרת השם נגיד תהילים, אחר כך תראו את זה. לא, זה לא טוב כולכך. כריסו להם שזה טוב. אל תפחדו עליהם. אנחנו כניסים עם הקינאה, ועכשיו החלטה הבאה היא זריזות. זריזות, אין כל כך הרבה להגיד פה. אבל זה... זה... אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כל משהו אתה הוא הראשון שרואה. אנחנו צריכים מלחמתים, הוא רואה דרך. זה היחידה של קשור, זה כמו אברהם אבינו היה. זה מעלה גדולה מאוד. זה משהו מאוד מיוחד לאדם. כשזה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק זה גם עבודה מאוד גדולה לעולם, שאנשים יהיו זריזים, אנשים עבודים קשה. לעבודת הבורא. נגמרת סיין מסכת פסחים, פג' 4. זריזים מקדימים למצוות. מישהו שזריז, הוא תמיד יהיה הראשון למצוות. יש לנו אברהם אבינו, כשהוא הלכה לסלאדר יצחק בפעם הראשונה, הוא לא חזק עד הכנסת של היום. ומניגים אחרים שאנו נותנים כבר בסרטון הזה. אתם צריכים לדעתי שזה התחלה של הטורות הטובות. אתה לא יכול ללכת כל הזמן לדעת תורה, אם לא אתה לא מגניב. מגניב יקר אתכם, יקר את החלטה שלך ללכת. האנשה צריכה לאכול, לנסוע, ללכת לבשירה, ולהחזיר את החיים. אבל הוא צריך מוטיבציה ללכת פשוט לבית הספר. ולא תשכח אף פעם שהמנגינה האמיתית יכולה להכניס אותך. תקשיב, יש יותר זמן. תקשיב. השבת הוא יום מלא בשעה. נפל עד אחרי השער. אתה יכול להתעכב עד 3. אתה יכול ללמוד עד 6. נפל עד 3. הוא נפל עד 3 א.M. לא 3 A.M. משה, קדימה, זה כבר מנחה. אה, הלילה שאת עשית הייתה טובה. זה שאלה שלך. אוקיי, משה, זה ערבית. או, אני לא מרגיש טוב. משה, אבדלה. אני לא מרגיש טוב. משה, נעץ כבר. איזה יום? זה כתוב בפרקי אבות 2 משנה 4. אל תאמר לך שפנה שניה, שמע לא תפנה. זה ספר מאוד אימפורטנטי. ספר. אל תאמר לך שכשתהיה לי יום אחד, אני אשלח תורה. בגלל שאתה לא תהיה. אתה אולי לא תהיה עם הזמן. למה? אם אתה רוצה להשלח, אתה תמצא את הזמן. אם אתה אומר איזה יום יש לי זמן, כשאני מתחיל, כשאני מתחיל בלילה, רבי, אני הולך לישיבה. כן, כן, נכון. כשאני הולכת להתמודד, יש לי זמן. אבא שלי יעבור לי כדי שאני יכולה ללכת ללמוד. כן, נכון. כשאני מקבלת דקה, כשאני הולכת לקבל עבודה, כשאני מתחיל. מה עושה שאתה חושב שאתה יכול להחליט ללמוד? עכשיו יש לך אבליגציה ללמוד, לא תכניסי לבנים, כשאני אשכח, אני אעשה ולמוד. לא, לא, עכשיו צריך ללמוד. עכשיו כשאתה בקריר של קריירתך, בתורה, כמו שאתה לא מזכיר לאכול, כשאתה מאוד מבקש בשיטה שלך, אתה לא יכול לא מזכיר ללמוד את השאלה בתורה. גם על יומר אדם את ערב הוא כבר. אם אני הולך ללמוד, אני צריך להחליט במידה לבדוק מה זה המשטרה של הלכת? אה, בואו נשכח את זה, אני הולך ברגע לערבית לא, לא, לא, אפילו אם תלמדים חמישה שעה זה משהו גדול אפילו אחת דקה אחת דקה זה גם טוב יותר מזה זה מה שחזאל קורא, זה מבחינת השאלות של קינג סולימן במשלה, פרוברס 28, פרוס 9. מסיר אוזנו משנמו התורה, גם תפילתו תאהבה. אתה לא אוהב את התורה שלי, אתה לא תקבל ותלמיד, כשאתה תפקד אותי זה כאילו תפקד. מה היחס, אשם? אני לא אוהב לתלמיד, אבל אני אוהב לתפקד. אני אוהב אותך, אני תפקד אותך, אני מייחס אותך, אני מבין אותך, אני מפקד אותך, אני קורא לך! אז אני לא רוצה ללמוד! לא. אתה לא יכול להחליט את השני. אתה לא רוצה ללמוד, אתה לא רוצה אותי. אתה לא רוצה אותי. זו אבאמינזיה. תואבה, גם כפילתו תואבה. אתה יודע, אתם יודעים את האנשים שבאים לסינגגג, בשבת, הם יושבים 3-4 שעה, הם מפגשים, הם שינו, בר מצווה, קנדי, כולולולולו, זה, האנקל, האבא, האבות, זה, ואז בסוף, כשהפקעה מתחילה, מה קרה אחרי זה? הרבי אמר, חמש דקות דברי תורה, תקשיב. הוא אמר לילדים, בבקשה, בבקשה, הלכו. הילדים מתחילים. וואו, חמש דקות יותר דברי תורה, אני לא יכולה להתקשר. כל ארבע שנים הוא נקשר ונפגש, נמצא ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה איזה רעיון יש לנו לפעמים. 4 שעות נפגע בשיעול, בפגישה, בפגישה, בפגישה. ומה קרה בסוף? 5-10 דקות בפגישה שהרבי נותן בסוף של מוסאף, והוא נפגש רגע ונפגש את זה. גם תפילתו טרויל רב. אני אומר את זה פעם, ואחד עם הילד היה כבר בסדר. הוא התחל לשמוע אותי, אבל הוא לא ידע מה שאני אומר, כי ראיתי אותו לרחוץ בפעולה, אחרי הפרעה. אחרי דקה, ראיתי שהוא התחיל, הוא רק סתם אחרי הדור, רצה לשמוע את השאר. רחום שלו לא נתן לו ללכת. הוא התחיל לבית, ואני פשוט חשבתי על 4 שעות, ובאחר כך אף אחד שלהם לא ידע, בגלל שאני לא שומע 5 דקות. דוד המלך רואה, טוב לי תורת פיכה מאלפי זהב החסף. Your Torah to me is better than any amount of gold and silver. כי טוב יום בחצרייך מאלף בחרתי. One day in your place Hashem is better for me than anything in the world. אשם אומר לדוד המלך, אחד יום כשאתה תקשיב ותלמיד תורה, זה יותר טוב לי מאחד מ-1,000 סקרפיסים שאחד שלמה תקשיב לי על המעבר בבית המקדש. אחד יום כשאתה תלמיד תורה יותר טוב מאחד מ-1,000 סקרפיסים. 1,000 סרמונים של סקרפיסים במסבח, במסבח. עם כל הסקרפיסים והקבלה שהם מבינים. זה לא יכול לאחד יום כשאתה תקשיב ותלמיד תורה. זריזיות מביאה לידי נקיות, נקיות לידי פרישות, פרישות לידי תארה, תארה לידי קדושה, one thing leads to another, and it brings you to be humbled, humility, and then it brings you to be fearful from sins, and then it makes you chassid, high level of righteousness, until you reach ruach hakodesh, holy vision, in the end, אתה מגיע לרעיון הלכי. גם כשאתה צריך ללכת לבשל, לרחוץ ולרחוץ ולרחוץ את הלב שלך. זה לא טוב ללמוד או לתפוס כשהלב שלך צריך להיות רחוץ. גם כשאתה צריך לצלם, אתה רוצה לצלם כדי שאתה לא נשמע, ולפעמים אנשים אומרים איזה רליגיות אנשים הם. אתה יודע איך אתה צריך להכוונת את הילדים, אחרי כל יום שהם נפגעים בסקטבול? לפני שהם נפגעים, אתה צלם? אשר אני נפגע. אתה לא יכול לצלם בשער לפני שהם נפגעים. לא, לא, זה בסדר, למטה. אני לא נפגע היום. במהלך זה, כשאתה רואה את הראשון שלו, אתה רואה את הדרעות הארוכות. של השחרר. קדימה, רואה את ראשי. הוא ראה שיר למעלות, מקווה שהוא לא יראה את זה. ואז אתה... אני מתי. לא, אתה מותי, אתה מגניב. מגניב. אחר כך הוא בשער, הוא נפגש חמישה שעה. זה הכל כדי להביא אותם לשער. כמה פעמים אתה מתי עם קפה קפה וטבע, ואתה תקבל 3 שעות, מקווה שאתה אמא תבוא. או מיריה משטבח שמור, איפה אתה היית כל יום? משהו שאתה מבקש אותי? אני מתחילה לקפה קפה. אתה לא יכול לעשות את עצמך? אה, אתה יכול לדבר, הייתי בשבוע רחוק. שלוש שעות הוא נותן לו שאת אותו או את אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו. אחד מה שבטוח שאתם יודעים, אל תלכי לרחוץ אחרי את המצבות שלכם. כשזה יקרה, זה טוב להיות מגניב. למה אתם לא הולכים לקלוב במנהטן? כולם יש שם. אה, אני מתחיל. הייתה לי יום קטן, זה טוב. כשזה יקרה, את המצבות והמצבות הנגטיבים, תהיה מגניב. תהיה מגניב. מאוד טוב. כשזה יקרה למצוות, תהיה האחרון לרחוץ ולהתקבל את זה בעזרת השם אנחנו נחליט את החלטה של זריזות בעזרת השם זה הלקשר האחר לפני שאני יכנס לישראל אחרי זה יש לנו שלושה שנה בצורה אחרת עם אף לקשר ובשנה הבאה אני אעביר את הלזינות והגמרות כשאנחנו יוצאים מישראל, כשאני יוצא מישראל אני אדבר על אהבות, אהבות, שקר, עד שחררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר כל מה ששמעתם על ההתבחרות או מה שלא שמעתם, יכולו להיכנס לספר הזה. בעזרת השם, אומנם ביום כיפור או קצת אחר, נוכל להכניס את הסרטון הזה. תודה רבה, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.