Los Caminos de los Justos 16 (orjot Tzadikim) Ojo Ruín, Memoria, Olvido
In this rambling yet passionate lecture, the speaker weaves together traditional Jewish teachings with modern concerns about media and community. He begins by questioning why Rabbi Shimon bar Yochai spoke of "two deaths" and uses the motif to explore the value of humility, silence, and listening as pathways to wisdom. Drawing on Job 13:5, he argues that silence prevents nonsense and opens the heart to learning. He then classifies people into five archetypes – the Bor (ignorant), Am Haaretz (worldly but lacking Torah), the Golem (knowledgeable yet impractical), the Tzadik (perfect Torah), and the Chasid (perfect balance) – and explains how each relates to personal growth. The talk shifts to a critique of social media platforms (Facebook, YouTube) and how they dilute genuine Torah study, followed by a practical discussion of distributing digital Torah content via CDs, USB drives, and CDs, citing numbers of hours and reach. Throughout, he stresses humility, proper etiquette when speaking before greater scholars, and the responsibility to correct ignorant fools. The lecture ends with a call to action: to use digital tools wisely, to remain small before God, and to engage in sincere, humble Torah practice.
Chapters
ברוך השם, כמו שאתם יודעים, אני הייתי בישראל שלושה שנות. כל יום הייתה לי בין אחת לתשע דברים, מראטון, ברוך השם, בכל מקום ישראל. וגם הייתה לנו פרודקאסט חיים כל יום. היו בין 50 ל-100,000 רגעים חיים. זה כמו ברוך השם, אנשים חייבים בארץ ישראל לתורה. אומרים שהיום באגזיל יהיה גם ככה. כשאתה משתמש בפרודקאסט חיים, אתה יוצא ל-100,000 אנשים לראות. אין רציניות למה לא. קמנו מברך ישראל, הייתה לנו שבתון מגניב בקראון פלאזה, קונטיקט, עם רבי זמיר כהן, רבי פאנגר, רבי פסח קרון, רבי גולד וסר, כמה רבים חשובים ומדהימים. הייתה שבתון מאוד נפלאה, גם עם מילים של אנשים. ועכשיו נחלנו לסרטון שלנו. אם תזכרו, זה יהיה הלכת ה-16 של הסריאל, אורחות צדיקים. בפעם האחרונה שאמרתי על זה, אמרנו על גנרסיטה. האבקות של אנשים לתת צדקה, לתת גנרסיטה, לעשות חסד, זה מה שהתופעה הייתה בשלב האחרון. עכשיו, אנחנו נמשיך ואנחנו הולכים לדבר על... אנשים שיש... עין צרה. עין קטנה. זה לא נשמע נכון באנגלית. בעבר, זה נקרא עין צרה, זאת אומרת, שיש אדם עם עין קטן. זאת אומרת, הוא לא יכול להסתכל שיש אנשים אחרים עם דברים. זה לא רק... גלות. כי גלות... הוא יש, אני גם רוצה להיות אבל אני לא יושב שיש לו, תן לו להיות זה לא עובד שלי, אני לא אשכח שזה יפה השאלה היא למה אני לא יושב זה נקוד, זו הניסיונות הטיפולית איך תראו את המקום שהאנגלית יש 100 מיליון דולר, אנגלית מאוד חכמה ואז יש לזה מישהו שרק היה 10,000 דולר בשם שלו ואחי פחותי, פשוט קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה או קראתי עבודה טובה זה או לא קראת בא מהחלק שלך. ואז הוא מתחיל, אתה יודע, איזשהו דבר מידע לדבר אחר. אני יודע שזה קשה להבין שיש אנשים כאלה, אבל יש אנשים כאלה. כמו שיש, הם שמחים, כשהם רואים שיש אנשים אחרים, הם נפגשו את השמחה שלהם. למה אתה לא שמח עדיין? בגלל שמישהו אחר קיבל. אני אתן לך דוגמא. איזו אישה הלכה לקבל דרס לבית. כל יום שהיא חזרה, עד שהיא קבלת דרס יפה. יפה, וואו, מגניב. עכשיו היא באה לבית, ותראו מה? איזו אישה אחרת קבלת דרס בדרך האמת. היא הולכת לגמרי. השמיים שלהם נפגעו. השלב אמר, מה קרה? אתה בסדר? איך אני יכולה להיות בסדר? תראו את זה, היא גם יש לי את הדרסה הזאת, אני חשבתי שאני אשמח. אז השלב שואל אותה, אבל מה הבעיה שלך? יש 1,000 אנשים פה, אז יש אחת אחת עם הדרסה הזאת, מה הבעיה? היא לא יכולה להשתמש בדרסה שלה עדיין. למה? שמישהו אחר גם יש. זה מאוד... זה מאוד קשה להסביר את הדבר הזה, למה אנשים לא יכולים לתפקוד במה שהם יכולים וזה יכול להגיד להם שאתם שמחים בגלל את מה שיש לדבר האחרים? מה היום הבנים שלי? מה זה עבודי שלי? בואו נקראים איזה דבר הוא צריך להגיד כדי נתנו יותר ידע על מה שאנחנו מדברים עליהם. ואלה מידות צהריים. אלה הטקסטים של מישהו עם עיניים קטנים. צהריים. לא ייתן צדקה ולא יירחם על העמים הוא כשיש לו מסע ומתן עם חברו מדקדי כמו יותר מדי in business הוא מאוד מגניב, כל דבר קטן הוא מגניב 5 דולר, 2 דולר, זה, זה, אתה בא 5 דקות לאחר כל דבר שלו צריך להיות מסוים ולא היוותר לו מאומה, אפילו את הפנים הם פשוט כתבו לו 700,251 דולר ו21 סנטים, אז המצב לא נתן לו 21 סנטים אתה פשוט נותן להם גבירה גדולה. אהה, סליחה, אתה משכח 21 סנטים. אהה, בוא'נה, 21 סנטים? עבודה היא עבודה, חברה. כמו בבנק, 1 סנט אחרי שהם קראים לי לבית. סער, אם אתה לא רוצה שהגבירה שלך תהיה 1 סנט, תחזור ותתן לנו את הסנט האקסטרה. אתה בטח? אתה אומר, כן, עבודה היא עבודה, זו הפוליציה. בבנקים, לא? בסדר אבל בין אנשים אינו מאכיל ואינו מלביש הוא לא רוצה שאנשים יצאים לביתו ולאכול ולהשמח הוא בטח לא יתן את הלבים שלו לאחרים אפילו את הלבים שלו שהם לא יצאים לביתו עדיין בגלל שזה ממש גדול אז הוא לא יכול להחליט להחליט את הלבים הוא רוצה שזה נמצא בקלאזי עשר שנים ואז יתן את זה לאחרים אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו גארדנר? אנחנו עושים לו מסוים. אוקיי, אבל מה אתה יכול לעשות עם זה? אתה לא צריך את זה. לא, לא, אני אשתנה. אתה מדבר על זה עד עשר שנים. מאז זה אתה מקבל עוד פעמים. הוא לא יכול לראות שמישהו אחר יש לו משהו. לא יענה שום אדם ממנו. אף אדם לא יכול להשתנע ממנו. הוא סנו לבריאות. כמובן שכל אחד אהב אותו. אינו מעדר אחר המצוות, כשהוא קיבל את המצוות, הוא תמיד עושה את זה בצורה הכי קטנה שיכולה. תפילין, תביאי לי את הכי קטנה. מזוזות, אתם לא יכולים להביא קטנה? אתם יכולים להביאת רק את הקטנים, אתם לא צריכים את הקלף. הקטנים, רק 2 דולר. המזוזה, 75 דולר. לא, לא, אתם לא יכולים להביאת קטנה? כן, כן, תביאי את זה. רק 2 דולר. אלכם, זה נראה את האמת. הזה יש מזוזה ביניהם, והזה אמפטי. הם נראים את הזה, מה אתה קודם? אתה מבין? לא יקנה לו רב וחבר. הוא לא יקנה לעבוד, ללמוד עם מישהו. הוא לא יקנה לעבוד עם חבר, אפילו כשהוא ידע שזה יפה לו. כשהחבר צריך עבודה עכשיו, הוא ידע שיש לו חבר רב. אולי הוא יכול לעבוד. הוא לא יעבוד. הוא יגיד לו, בוא, אני חבר. אני צריך עבודה. עבוד אותי, תביאי לי דבר. לא. כמובן, הוא לא רוצה לדבר עם חברה כזו עדיין. הוא יודע את זה, אבל הוא עדיין לא יודע. הוא לא יודע. מה אנחנו רואים פה? אנחנו רואים ש... זה... מאוד ברור שאנחנו מדברים פה על איזשהו שאלה מנטלית. זה לא משהו נורמל. אם הייתה חברה פחות שלא יכולה לראות שהאחרונים יכולו להיות חברה פחות. עכשיו אנחנו יודעים שזו התגובה הטובה של אנשים מגניבים. אבל פה אנחנו מדברים שאתה היחיד, יש לך הרבה זמן יותר מכל מה שאתה יכול להשתתף. וזה מפחד לך שמישהו קצת קיבל 1000 דולר. איך זה יכול להיות? אם זה לא חלום מנטלי, מה עוד? מה עוד? אז, כדי להוציא משהו כזה, ואז כמובן, אדם צריך ללמוד, קודם כל, בגלות, ובגלל האמונה. וכמה אשם לא אוהב ומאמין אנשים כאלה. אתה צריך לתפקיד את עצמך, תמיד, כדי להיות שמח שמישהו אחר יקבל משהו, תמיד. מישהו קבל את הביתה, לבריאות, מזל טוב, אני מאוד שמח לך. אתה לא יש לך ילדים, ואתה רק רואה שמישהו יש לך ילדים. לא תעזורו את המודע שלכם. אם לא יש לכם, לא יש לכם. זה עבודה שלכם עם השם. זה לא משנה שלו. הוא לא קח את הילד שלכם. הילד שלו לא בא על ידיכם שלכם. זה לא את או את או הוא. מה זה יש לך? מישהו אחר מתהליך, ואתה שונא. תהיה מאוד שמח. אחד אמר לי, אני לא יכול ללכת לביתה. אני אמר, למה? אני ב-40. הוא רק התקדם. הוא ב-40. ואני רואה את כל הילדים שמגיעים לבית, זה מפחד לי. אני אמרתי לו, עם הכסף הזה אתה מקווה להגיע לבית? אם הייתה לך הזכויה להגיע לבית, אתה פשוט נפגע את זה. אתה לא יכול להגיע לבית. לפחות, אני הייתי נכון. היום הוא 60 ועדיין לא מגיע לבית. מה שהגיע לו לא להגיע לבית? אולי זה. שם אמר, אתה לא יכול להגיע לבית למישהו אחר, אתה רוצה לי להגיע לבית לך? זה מסוימת מסוימת. אנחנו מסכימים עם זה, זה ברוך השם חלק מאוד מאוד קצת אין כל כך הרבה להשתמש, הקונספט הוא ברור אתה צריך להשתמש בעצמך בשביל אנשים אחרים שהם מקבלים משהו אני אשכר לך טוב, אני אשכר לך להשתמש, אני אשכר לך כל הכבוד אני מקווה שאתה תשתמש בסדר, אני מקווה שזה יביא לך עוד דברים טובים אתה מבין? עם הכסף הזה, השם אמר, הוא גדול עם את התקופה שלו הוא שמח לאחרים, למה אני לא יכול לעשות לו שמח? מסוימת למסוימת, הוא מפחד כשיש אנשים אחרים, הוא לא יכול להבין שיש אנשים אחרים שמחים, למה אני צריך לעשות לו שמח? זאת איך זה עובד. כמו ביקורת, כשתקעת פה, תקבלתי חדש, כשתקעת פה, תקבלתי חדש שחדש, זה כבר ידע. אתה צריך ללחוץ איזה בוטן אתה רוצה ללחוץ להיות שמחה לאנשים, להשאיר אותם, לתת כמה כמו שיכולים או לבוא הביתה ולקרוא שהאנשים אחרים יצטרפו אם אתה מטריד אף אחד, אתה מטריד אף אחד אבל את עצמך ואולי את הילדים שלך, ילדים פחות, שיש להם אבא ככה עכשיו, אנחנו הולכים לדבר על סחירה, לזכור סחירה מה? לזכור מה? זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה זכירה איזה אנגלית לא תקבל מילה לאף אחד אם לא הייתה לך זכויות. אני יכול לראות איזה אנגלית שיש לו איזשהו בעיה במידה שלו. הוא באמת מזכיר הכל, הכל. אז מה? כל קטן הוא כתב על הטלפון שלו. כל קטן. הוא קח את הטלפון וכתב עליו. הוא אמר, אם אני לא כתב עליו, ועוד שעה או שעה, אני לא יכול לראות שזו התפקידה קרה. זה כמה רעיון זה. אז מה שאנחנו רואים פה, אני אמרתי לעצמי, אני מקווה שהמזרח שלו לא תהיה אפרך, שהוא יכול למשם את הטלפון ולמזכיר את זה. זה יקרה 3 דקות, ובדרך כלל הוא יכול להשכח. אם אתם עושים לו עוד דקות, זה יקרה 3 דקות, והוא יקבל את הדקות, עד שהוא יקבל את הטלפון, וייקבל את זה בפגישה הנכונה, וייקבל את זה, מזרח, הוא נותן לי וכו', נכון? נדמה לך, בין הזמן שהוא קיבל את המונה עד שהוא קיבל את הטלפון, הוא חכם שהוא קיבל את הטלפון כדי לכתוב. אז הוא חושב, למה קיבלתי את הטלפון? אה, אני חושב שאני צריכה להקים את אמא שלי. ואז הוא קיבל את הטלפון וחכם כדי לכתוב. אתם צחקים? הגמרא שואל שאלה. מה זה הפעולה המינימלית של זמן שהאנשים יכולים לחכות על משהו? איך קטנים זה יכול להיות? דגמר האנסר, תוך כדי דיבור. While you're speaking about it, as soon as you finish the sentence, you can forget about it already. That's how quick it can be. And I've seen things like this in life. You lose concentration for a second, or someone calls your name, אפילו אחת דקה, אתה נסתכל, אתה נסתכל עליו, ועכשיו אתה נסתכל מבחינה, ואתה לא זוכר מה שאתה עושה. נכון או נכון? אני יכול לביטח את זה לך. כמה פעמים שאלתי בקבוצה שלי, מה שאני רק אמרתי? כמעט אף אחד לא ידע. זה לא היה אפילו עשר דקות. אף אחד נסתכל על כל אחד. למה אתה בא לקבוצה, אם בכלל אתה לא זוכר? החברה הטובה של ההלכה היא שאפלי אם נשאר ל-2 שעות ואתה לא זוכר שום דבר אתה עדיין יקבל עבודה ל-128,000 מצוות שאתה מלמד אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כמה פעמים בתורה לא לפגוש דברים ספציפיים אם ה' כראה בתורה, תקווי לא לפגוש זאת אומרת שאתה לא תוכל לפגוש את הדבר הזה אף פעם זה לא אבא שלך שואל לך משהו להביא מהסטוריה זה ה' לא תוכל לפגוש למה ה' אמר לא לפגוש? בואו נראה ישמר לך, be careful, Deuteronomy 8, Verse 11. Be careful that you will not forget your God. פן, תשכח את השם אלוקיך, לבל תשמור מצוותיו, that he will make you not keep his mitzvot, his commandments, ומשפטיו וחוקותיו, and his ways. This is very big. Someone that always remembers Hashem doesn't forget the Torah and the mitzvot. זה מה שדוד המלך כתב בתיאלים. בספרים 16 ורשת 8, שיביתי אשם לנגדי תמיד. אחד מהגבירות שלי בעצמי היא, אשם תמיד מבקש במי. אני לא יושב שני דקות בעצמי, אני לא חושב על ה'. זה מגניב מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד תחשבו שכל מאוד מאוד מאוד החיים שלכם, אחר כך, תקחו את ה' מהמדע שלכם. אחר כך. שיביתי ה' לנגדי תמיד. תמיד זאת אומרת תמיד. תמיד זאת אומרת כל דקה של החיים שלכם. אם אתם חושבים על ה' 23 שעה ביום, ולא 24 שעה ביום, זה לא תמיד. וה' לא יכול לכתוב עליי בתנאי. תזכרו, תהילים זה תנאי. זה בית הבית של ה'. אם דוד המלך אמר תמיד, זאת אומרת תמיד, אפילו כשהוא נפגש. איך אתה יכול לחשוב על ה' כשאתה נפגש? אתה יכול לקבל את המדע כשאתה נפגש? התגובה היא כן. אם אתם מפורסמים את המדע את כל החיים שלכם בימים וכל מה שאתם חושבים עליהם זה תורה והשם בלילה זה כל מה שאתם חושבים עליהם אם אתם חושבים כל היום על אשות ואתם תראו אותן זה מה שאתם תחשבים עליהם אם אתם חושבים ואתם מדברים כל הזמן על עבודה ועל זמן זה מה שאתם תחשבים עליהם זה מה שאתם תחשבים עליהם דגמה רסה המדע, הדרמות, תלוי מה שהעיום והמדע רואים וחושבים כל יום. כשאתה מגניב את המדע, את הדרמות תהיה פרפסים פשוטים. המדע שלך תהיה מגניב של דברים מגניבים שאתה שומע ותדבר ותראה. הדרמות שלך תהיה כל מיני אגבות וכל מיני מגניבים. למה? המדע, אל תשכחו, הקומפיוטר, מה שאתם מגיעים, זה מה שהקומפיוטר יש במשכנתו. אתם מגיעים לדברים טובים, דברים טובים. הקומפיוטר יש דברים טובים. אתם מגיעים לדברים נגטים. זה מה שאתם מקבלים. הזכירה עם מעלה עליונה. זה מסוים מאוד אימפורטנטי. מזכירה. זה כמו אותו שמתחיל את כל התורה במצוות כמו בציצית במצוות ציצית, קוראים לו זכרתם את כל מצוות השם ועשיתם אותם תודה לציצית. לוקח את הציצית זה יזכיר לכם את כל המצוות של השם ותעשהו את זה. עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, מה ההקשר בין הציצית לכל המצוות? איך זה צריך להזכיר לי את זה? מה היחס הזה? מה היה במיוחד של ה' שהוא היה חושב שאם אני אראה פעמים קצת שהם יוצאים מהגבים שלי זה יכול להזכיר לי את כל התורה והמצוות? מה היחס הזה? אני לא יכול להבין. הכבוד הזה יכול להזכיר לי את התורה? לא. הכבוד הזה יכול להזכיר לי את התורה? לא. הכמרה יכול להזכיר לי את התורה והמצוות? לא. הקלאק יכול להזכיר לי את התורה? לא. מה יגיד להשם שאת הדברים האלה, את הדברים האלה, את הדברים האלה ירוכים לי את התורה ואת המצוות? ואם אני אקבל רגל ואני אקבל כמה דברים על זה, אני לא יודע, אני אקבל רגל ואני אקבל אותו כמו רגל, כמו רגל, זה ירוכים לי את התורה ואת המצוות? הוויר הזה, זה גם דבר. זה ירוכים לי את התורה ואת המצוות? לא. מה ההקהל? התשובה, רבותיי, אז כמובן שהוא רוצה, השאלה היא האם הוא רוצה לרמות לך את התורה ואת המצוות או לא? בשלב, הרבה פעמים אני רוצה לרמות על משהו, אז אני אקבל קצת כרטיס ואני אקבל אותו על הדשבורד בספידרמטר מה היחסיון בין זה שאני רוצה לשאול מישהו לעשות משהו? אין יחסיון. בואו נגיד שאני לא יודע כמות כדי לכתוב. אז אני אקבל קצת כרטיס ואני אקבל אותו כאן. כשאני אקבל אותו כאן, אני חושב שאני רוצה שזה ייחס לי בערך, כשאני אקבל כאן, לשאול את האנחה להגיד משהו או לעשות משהו. ובפעם שאני אקבל אותו כאן, אם אני חושב שאני רוצה שזה ייחס לי על זה, זה מה שיהיה. בגלל שזה במידה שלי, זה יזכר לי או, כשאני רוצה להחליט את הביתה אם אני צריך להחליט את הביתה עם תפילין או מזוזות, אני יודע שאני אשכח, אז מה אני עושה? אני אקבל את ה-Kar-Key ואני אקבל את זה בביתה ככה, אני לא יכול להחליט את הביתה בלי זה אני לא יכול להחליט את הביתה בלי ה-Key, נכון? אני צריך את ה-Kar-Key איפה ה-Kar-Key? או, זה בביתה, מה זה בביתה? תפילין, מאוד טוב זה טריק מאוד טוב בואו אני אקבל איך זה עובד. בואו נכון, השם יכול היה להתקבל כל משהו. הוא יכול היה להתקבל מצוות אחרות לרמות לכם, או אידם אחר. זה לא בגלל שהציצית יש משהו מיוחד. עכשיו השם צריך משהו שיהיה אידם שתמיד ירמות לנו על המצוות. ואידם הזה צריך להיות עלנו כל הזמן. לא משהו שרק פעמים אתה רואה אותו, ואחר כך אתה רואה אותו עוד פעם. זה משהו שהיה לך כל הזמן. זה היה יכול להיות טאטאו. הוא היה יכול להיות להגיד לך, אתה בר מצווה, הלכי לרבי, הוא יכול לעשות לך טאטאו, שתראו את זה, וזה תזכור לך תמיד על המצוות. זה היה יכול להיות גם משהו אחר. הוא היה יכול להבין משהו אחר. אבל הוא הבנה את זה. אם הוא הבנה משהו אחר, אז אתה תשאל, למה ה' הבנה את זה? לא מגיע למה שהוא יחזור הוא עדיין ישאל למה ה' יחזור לזה הוא צריך משהו וזה מה שהוא יחזור, זהו לא בגלל שהציצית יש משהו מיוחד בזה להרמין אותנו, לא זה בגלל שה' רצה שתהיה מישהו שתמיד יחזור לו יוסף, תורה, מצוות, ה' זה למה הוא עשה את המצווה הציצית, זה ארבעה קורנרים סביב שלך, לא משנה איך אתה מסתכל, אתה רואה את זה, וזה מזכיר לך, זהו, זה כמו שזה. עכשיו, כשאחד רואה את זה, כשהוא מסתכל על זה, כשהוא מלכה, מה הוא קורא? הוא ראיתם אותו, הוא זכרתם. אז כשאתה מסתכל על הציציות, פשוט אתה אומר, ואתה זוכר את כל המצוות של התורה. ואתה מתחיל לחשב, את המצוות הזה, את המצוות הזאת, אפילו אילו מצוות. זה בדיוק הדבר הזה, שכל הזמן כשאתה מסתכל על זה, תכניס את הרעיון שלך, שכל הזמן שאתה מסתכל על זה, זה ירדך לך על משהו. אתה יכול לעשות את הזה עם אנשים שיורדים לך מילה. אתה יכול להשתתף משהו בתוך החיים שלך, וכשהוא תשתף, אתה יכול להשתתף בעצמי, אני אשתף את הפיקציה הזאת פה, והמפרץ של הפיקציה היא מישהו שיורד מילה למישהו, שתי אנשים, אחד שיורד להם עבודה במים. ואני מנסה להגיע לכאן. למה אני מנסה להגיע לכאן? כל פעם שאני רואה את הפיקצ'ר הזה, זה יכול לי לדבר, מי קבל לי זמן? מי קבל לי זמן? כל פעם שאני רואה את הפיקצ'ר הזה, או, מי קבל לי זמן? או, הזה לא קבל, בואו נקרא לו. אתה מבין? ככה זה הולך. אז זו מגניבה מאוד להזמין דברים. מה הדברים האחרים שאתה צריך לעשות? וזכרת כי עבד היית במצרים. אני רוצה שאתם תזכרו תמיד שאתם היו סלבים באיג'יפט ולמה הלכתם מאחורי איג'יפט? למה אתם לא מותים שם? למה אתם לא נשארים סלבים תמיד? בגלל שאני קיבלתי אתכם ולמה אני קיבלתי אתכם? למה אני קיבלתי אתכם מאחורי סלבים? אני אוכל לכם משהו? כמה מדינות הם סלבים תמיד? בקיניאה, הכי הרבה אנשים קיימים ומותים סלבים. בשביל דולר אחת ביום, אם הם מוכרחים, לא אפילו. באפריקה, הכי הרבה אנשים הם סלבים. בהרבה מדינות, הרבה פחות אנשים הם סלבים. רק לאכול ספורטה, הם עובדים כסלבים כל יום, בשביל ספורטה. זהו. אנחנו קוראים את הדברים לגמרי אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה וזכרת כאבד היית במצרים ושמרת ועשית את החוקים האלה. Every day we say three times a day, נשמע. אני השם אלוקיכם אשר רציתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם אלוקים. I am your God that took you out of Egypt. Why did I take you out of Egypt? For what reason? Only for one reason. לא לראות אתכם משחקים ברקע או ללכת למשחק במלכה של הרב. זה לא מה שקיבלתי אתכם מאז איג'יפ. קיבלתי אתכם מאז איג'יפ רק לדבר אחד, להיות את ה' שלכם. ואתם יהודים שלי, תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תהיו תה אני לא הייתי צריך לצלם אתכם כדי להגיע כמו הם. אתם יכולים להשתתף כאן ולהגיע כמו הם. למה אני לא צריך לצלם אתכם כדי להגיע כמו הם? כי אני לא רציתי אתכם כדי להגיע כמו הם. אז אני מנצח אתכם מכל המדינות כדי להגיע כמו אני. זה מה שהאנשים צריכים להזמין כל יום. בגלל זה, זה מאוד מאוד להזמין שאנחנו נמצאים מזווית. אפילו אם היום אנחנו חיים אפילו אם היום אנחנו רבים אפילו אם היום אנחנו קונטרולים את העולם אפילו אם אנחנו מבנים דברים אנחנו דומיננטים אנחנו עושים כל מה שיש לנו אם אנחנו נזכרו שאנחנו היו סלבים וכל יום שלנו זה גיפט בגלל שהשם לא עשה לנו את זה הוא תזכר אתכם תשתהו אם איש מזכיר איפה הוא בא הוא תהיה שוואוף של סטאק-אפ. אתה יכול גם לראות כל מיני סטארטים בבסקטבול, או בפוטבול, או בבייסבול. זה פרסונליטים מختלפים. אחד נהיה מולטי מיליאנר או ביליאנר. הוא לא זוכר את היום שהוא חי בהרלם, שם ברחובים, ולא היה מה לאכול, והיה למרחב כל יום. וכל מה שהוא היה בשבילו, הוא משתמש בבסקטבול ב-2 א.מ. שם, כי לא הייתה משהו אחר לעשות בשבילו, ולפחות וכל זה, הוא כבר השכח את היום האלה, איך הוא מנסה לנסוע בפרארי, הוא חי במוניסטי 20 מיליון דולר, הוא לא יש לו זמן, הוא לא יש לו זמן, לנסוע ולמדבר עם ילדים חדשים פחות, כשהם קוראים לו, או לתת להם אוטוגרפים, אל תשכחו לי עם הזמן הזה, למה? כי הוא משכח איפה הוא בא, אבל אז יש שני מיוחדים, לא משנה איך מוצלחים הם, איך גדולים הם, כשהם יראו איזה ילד בלאק פחות, זה יזכיר להם ברגע איך אני הייתי, ולא משנה מה, הוא יצא וימשיך להשיג אותם, אפילו נותנים לו מיליון דולר לפעמים. בגלל שהוא חי או בכל מקרה, למה? בגלל שהם לא יכולים להמשיך ללמוד את הילד הזה בגלל שהם זוכרים שאני הייתי הילד הזה גם ביחד עם יהודים יש אנשים כזה אנשים שהם היו מאוד פחות ופגעו ועכשיו הם הצלחו והם נפגעו כל כך מה שהם היו ואז יש אנשים שהם נמצאים בארץ והשבתון שאני הלכתי במהלך הלילה, אני נקלתי בצד אחד מן הכי רבים יהודים בעולם. הם אמרו במהלך שיש לו 15 מיליארד דולר. הוא נקלתי בצד שלי, בשול, בשחרית. ואתם יודעים, כשאנחנו אומרים ואי ורך דוד בתפילה, אנשים נקלו שלושה דקות. זה חלום, לנקל שתי דקות ואחת. אז הוא קיבל מלבד שלו הרבה דקות. והם פגשו על רג, באותל. אנחנו נפגשים באותל בלילה השביעה, כמה שלהם נפגשו על הרגל. ככה היה קורדר וכמה דקות. אז הוא נפגש על הרגל, עם את התפילין שלו, והוא קבל את הדקות. ואני אומר לעצמי, אני רוצה שאני יכול לפילם את זה, שהאחרון שיש 15 מיליארד דולר, הוא קבל את הדקות מהרגל. יש עוד ביליונארים, אם החורים או הפנים נפגעו, אני לא יודע אף פעם שאני אקבל את זה. מה, אני מנהיגה? אני אבחר את הפנים עכשיו? בפנים של האנשים? אבל בלי תלמיד. הוא נפגע על הרגל וקבל את הפנים. תחשבו שאם אני סגרתי את זה ושמתי את זה על פייסבוק שלי. איזה אנשים יכולים לזכור מי הם עדיין היו. הם עדיין מרגישים חורים או פנים או כל מה שזה. לא שהיה צריך מילה. הוא גם מילה גניבה, הוא נותן הרבה דונטים. אני לא מדבר על מילה גניבה, גניבה, שמפחדת לפסות מילה. בטח, זה לא הדבר הזה. הדבר הזה הוא... אני לא מפחד על קטניות קטניות. אני זוכר מה הייתי כשהייתי ילד. עדיין היום, כשאתה רואה אנשים שהם נפגשו הרבה מילה, הם יש מילה למילה. כל קטנה קטנה, אם הם רואים שקטנה כזאת וקטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה קטנה מנטיאלי במידה שלו הוא זוכר את היום ש20 דולר היה הרבה זמן לו אבל הילדים גרורו כמו פרינצסים הכל שאני רציתי, אני תמיד הייתי עם אינסטגרם אני לא הייתי צריך לדבר על איפה לקחת את זה מה זה צריך לדבר על כמה זה קשה? מישהו קבל את זה אתם מבינים מה קורה פה? אז בואו נלמד מה שהתורה מוכיחה. הרב ישראל. הרב. הוא צריך לכתוב את התורה בבוקר, ולהקים את זה עםו. וללמוד את זה כל הליב. למה? שהוא לא תהיה אף פעם גדול על מדינתו. רב, אפילו רב לא יכול להיות גדול. אם אני לא יכול להיות גדול, מי יכול? אני רב העולם, אני רב ישראל. אני רב העולם, מה זאת אומרת שאני לא יכול להיות גדול? ואני צריך להיות גדול, אז בטח אנשים רבים, מה הם צריכים להיות גדולים? זה אומר בבוקר של ג'ושואה, ספר 1, פרס 8. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד עם תמיד הנכון, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד עם התורה. זה מה שצריך להיות אובססיבי. למה אתה כל כך אובססיבי על התורה? לא יש מסגרת. כל משהו בחיים לא טוב להיות אובססיבי. אם אתה אובססיבי, זה יכול להיות נאה מנטלית. אתם יודעים, אם אתם ממשיכים את הארגון קצת, הם יביאים את הארגון שתיים בקלאזיט, פרלל. או אם הכאב קרוקד קצת, הם יכולים ללכת נכון לכאב לזכור את זה נכון. אז זה קצת קרוקטי. מה המצב? לא, לא, תן לי להסביר את זה. לא, לא, אין רעש. אני לא יכולה, אני לא יכולה. זאת נאה מנטלית. שם. אבל עם תורה, אני לא מבין 100%. אני אעשה את זה עוד פעם. ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. היי, אתה אובססיבי. אני לא מבין 100%. זה לא בעיה. כמה שתלמדים, כמה שתקבלים, זה לא בעיה. אף אחד לא יהיה מנסים להיות אובססיבי כשהוא יביא לתורה ותורה ילדה ומצוות. אבל אתה צריך להיות מיוחד על איך אתה תהיה עם אחרים. אם יש לך אימא ואתה אובססיבי, אתה יכול לרחוץ אותה מנטלית. כל קטנה קטנה, אתה עושה דבר גדול. למה זה ככה? למה זה ככה? למה אתם לא עושים את זה? למה אתם שואלים לאט? למה אתם עושים את זה? למה, למה, למה, למה, למה? היא אומרת, רבי, תעשו אותי, תעשו אותי, תחלטו אותי מהאדם הזה. למה? את השמאלה היא מאוד עובדה. עובדה, כן, אבל היא גם מרדכה. היא מרדכה אותי לפתר ולפתר. אני לא יכולה להיות ככה. למה? היא לא יכולה למנהל את זה שהיא אמפולסיבית סטייל, זה גם מאוד נחמד. אבל, עוד פעם, אתה רוצה ללמוד? תהיה עובד עם התורה. תעשו את התורה בכל משהו בעצמך. זה משהו מאוד טוב. אוקיי, אנחנו כבר נחמדים עם זה, ברוך השם, עם המזכירות. עכשיו אנחנו נכנסים לתלמידות. חלק 20 בבוקר הזה, דרך הנכון, זה שיחחה, תלמידות. כמובן, הפגישה הייתה מוצאה בגלל משהו. למה ה' עשה את זה בעולם? פעם הייתי חושב על עצמי, איך יפה הייתה הליאה אם אתה לא מפגש משהו. אתה זוכר את כל הדקות של הטלפון שהאנשים אמרו לך כל הליאה של הליאה של הליאה של של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של הליאה של אתה הליאה של ה לא מזכיר שאתה מגיע למקום ואתה חשב שאתה לא קיבל את הכבוד אתה צריך לגבר את הכבוד, לקבל את הכבוד ולגבר עוד פעם או אתה הלך ל-JFK אחרי שלוש שעות במהלך ואתה חשב שאתה קיבל את הכבוד האפשרי אתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה חשב חשב שאתה חשב שאתה חשב שאתה אם אבא שלך נותן לך רכב, אתה יכול ללכת לקוסקו, חש 500 דברים, אתה לא צריך רכב, אתה לא צריך ללכת לטלפון, ללחוץ, זה, אוי, אני נשכחתי, ללכת לביץ, ללכת לביץ לסטוריה, השאלה הייתה נהנית, לא? ואתה לא תהיה עם ילדים אדומים, כי הכול, הם פה בקלאס, כל אחד זוכה על הכול, אז כל אחד יקבל 100, זה לא יכול להיות טסט. אף אחד לא יקבל טסט בקלאס, למה? מה העניין? בכל מקרה, כל אחד יקבל 100. כל מה שהם שומעים הם זוכרים, אז הם נכנסים. זה יהיה חי יפה, לא? אבל אתם יודעים, כל קויין יש שני צדקים. זאת הצדקה הטובה של הקויין. אבל הקויין יש שני צדקים. אם לא הייתה מזכירות על הטראגיה הראשונה של החיים שלנו, כשמישהו פשוט נמצא, מישהו שהוא אוהב, הוא מת. לא עלינו. פשוט הוא מתחיל לשרוק, לשרוק, לשחרר, הוא נפגש על השטחה או על הבד, הוא נשאר כאילו שההיות שלו סופרה, הוא נפגש, הוא נפגש, או שהשידוך נפגש, כשאתה כבר בטוח שאתה גאה עם אישה של החיים שלך, ואז היא נפגשת אותך, או דברים כאלה שנפגשים את הרעיון של האנשים. תחשבו עכשיו, אם לא הייתה נפגשת, כשאתה ראה את החברה הטובה, ואתה מתחיל לקרוא ולקרוא, והרקע שלך מתחיל לתחתן, זה תהיה עד היום שאתה מותה. זה לא מתחיל למותה. את ההתרגשות שאתה רואה עכשיו, שאתה חושב שהחיים שלך נגמר, ואתה לא רוצה לחיות, אני רוצה שאני מותה, אני רוצה שאני לא חיתי לראות את זה. את ההתרגות הזו, הרגע שהיא נלך אחרי כמה ימים, זה בגלל שה' עשה את העולם עם מזכרות. אז כל יום אתה מזמין עוד 5% או 3% מהטראגיה שלך, ולחזור לחזור, אתה מביא דברים אחרים לדעתך ולחזור לדעתך, מה שמושג את הטראגיה והדטיילים של הטראגיה. אז לחזור לחזור, אתה יכול ללכת לבית הנורמל. אחרי מילה, מישהו שאתה ראה בעוד מילה בטרידה, קטעת על הרגל, וקריאה, וקריאה, וקטעה, ואחר כך אתה רואה אותו אחרי מילה ברחוב, איך אתה עושה? מה קורה, חבר? צחוק, שמח. אתה בסדר? הכל בסדר? כן, למה לא? הוא כבר השכח. אה, הוא השכח. זו הכתובה שה' עשה את העולם. זו הראשון של השכחות. אבל בסופו של דבר, זה דבר פוזיטיבי או נגטיבי? בסופו של דבר. החיים יהיו יותר טובים עם או בלי זה? מה אתה חושב? התגובה היא, כשאנשים שואלים לך שאלות מגניבות כאלה, ההתגובה היא תמיד, אם ה' עשה את זה, בטח זה טוב. כל מה שה' עשה, זאת אומרת שהעולם צריך את זה. אפילו מוסקידות. דוד המלך שואל אתם, למה שכנתם מוסקידות? למה שכנתם ספיידרות? אתה מבין? השם אראה אותם. למה שכנתם אנשים מגניבים? כשדוד המלך הופך לגל, איך הוא הופך לגל? הוא מנסה שזה מגניב. עושה כפיים כמו מנקי, אתה יודע? קיץ על הטבל. והראש אמר למיניסטר הארמי, לא יש לי כמה אנשים מגניבים במדינת שלי שאתה הלכת ובאתי אנשים מגניבים מישראל? קחו אותו מאיתו! וככה אתה נפגש את החיים שלו. או עם ספיידר שאתה בתוך הקו, אם אתה מבקש של מישהו. עכשיו אתה צריך ללכת לקו. תזכר, לא הייתה פלשלייטים לפני 3,000 שנים. אתה צריך או ללכת עם הטורץ, או שאתה לא רואה כלשהי. אתה צריך לנסות לראות מישהו. איך אתה יודע אם אתה צריך לרחוץ זמן בקו או לא? ספיידר-ווב. בהתפתחה, אם אתה רואה ספיידר-ווב, אם זה חמש שנים, אף אחד לא נכנס למקום, אז אתה תראה ספיידר-וובים שם. אבל אם יש אף אחד, אם הם נפגעו, זאת אומרת שמישהו נכנס. זה כמו סילד. כל מיני דברים קטנים שאף אחד לא חשב עליו. אפילו אם זה פעם במלכה הזו שאתם צריכים את זה, אבל אתם צריכים את זה, העולם צריך את זה. אז, מי שמשכח את זה, את המשפחה שלו היא לא כל כך טובה, הוא צריך תמיד לכתוב את הכל. זו אבליגציה מהתורה. אווו, איזה מנגן אני. אוו, אני ממש משכח. אתה ממש משכח? אם אתה לא כתוב את זה, אתה קרימנל. אנשים נותנים לך זמן, אנשים נחשבים לך זמן, אנשים נשארו דברים, אתה נשאר דברים, ואתה לא נכניס את זה? אנשים נשארו לך שאתה צריך לעשות משהו עליהם, ואתה לא נכניס את זה? אתה נשאר. דברים שאתה צריך לעשות, זה נשאר את החיים שלך. אז אתה צריך להכניס את זה. היום, ברוך השם, יש לנו טלפונים, ואלארומים, וריחים. המדע של האנשים לא כזה גדול כמו שהיה. וההשפה נותנת לנו טכנולוגיה לספגר את הספגר, כמו היום. לפני זמן, היה רבים שהם ידעו את כל התורה והנביאים והכתובים והגמרא, כל מהם מהקהל. אחד הרבי הלכה מאיראק לאיטלי, הוא הגיע למקום באיטלי, הוא חשב שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם שהם הוא לא יודעים שה הלכה וכתוב את כל תלמוד מהמצפה. אבו עבד יוסף קבל את הנמה שלו, אני לא זוכר מה היה את הנמה שלו. אוקיי, 900 שנים לפני. הוא כתוב את הכל מהמצפה שלו. איזה אדם כתוב את כל תלמוד היום מהמצפה שלו? אם הוא כתוב אחת פג'ה זה יהיה מירה. כל פג'ה. אלפים פג'ה. הכל, עם פחות ככה. מהמצפה. אז היום אין אנשים ככה, אז מה יש לך היום? תורה, סי-די, קומפיודר, סי-די, קבלו את זה בקומפיודר, אתם מבחינים על משהו, אתם קבלו את הנמה, והקומפיודר מראה לכם את כל הקבוצות שקוראים על זה. לפני זה אתם לא צריכים את זה, אתם הייתם עם זה במידה. אבל היום, סארג' אנג'ינס, תראו, אני רוצה לדבר על המצווה הזה, כבד את אביך ואת אימך, אתם קבלו את זה בקומפיודר, 3,000 סורסים. כל מי שכבר מדבר על זה, שהכתוביות היא ב-CD, אני אראה לכם את כל המקומות. זה פשוט חייבת לכם שנה עבודה. 3 דקות. שנה עבודה. חשבו שצריך ללכת למעט 10,000 כתוביות. אחת פגישה אחת. לראות איפה הם מדברים על קבדת אביך ואת אימך. אבל בגלל הזמן, הם כבר ידעים איך זה בכל פגישה. בכל כתוביות. הכל במיוחד. היום האנשים לא כזה, ה' קיבל לנו טכנולוגיה. קיבל לנו טכנולוגיה. אז מה שאנחנו רואים פה? אתם צריכים לכתוב את הכל. השאלה הבאה, התורה ממשיכה, תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. שאתם לא תשכחו את מה שהייתם רואים במדינת סייני או באקסדוס של איג'יפ. זאת אומרת, זה נכנס ביחד. ממורידות ומחשבות, באמת, זה הדבר השבה. אנחנו כנתקע עם הספר הזה, אנחנו עכשיו נכנס לספר 21. זה מדבר על להיות קטן. סילנס. שתיקה. עם פרקי אבות, הוא אומר, אמר רבי שמעון, כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף אלא שתיקה. כל הזמן, רבן שמעון בן אמליאל אמר את זה, בפרקי אבות, אני גדלתי אחת מהרביים הכי גדולים, ואחד מה שאני מלמד ממנהם, הדבר הכי טוב לבן אמליאל הוא להיות קטן, לא לדבר, אלא כשאתה צריך לדבר. וגם כשאתה מדבר, מדבר בקטן, אל תעשו את זה ל-500 פג'ים עכשיו קצת ולפחות, כשאתה מלכת קצת ולפחות ורק מה שצריך דברים שהם לא רלוונטיים, קטעו את זה צריך להיות נקייה סולטית, לא כמו היום אתה רוצה להיות דנטיסט? אתה יכול לחזור 10 שנים של את החיים שלך בטוחים, זמן ומילים? לתוך 3 שנות אתה צריך ללמוד איך להיות דנטיסט אם היו אמירים, היו ידעים שתמידים אתכם לדנטל, כשאתם מתחילים בתל אביב. אתה יכול ללכת לפני 3-4 שנים לדנטיסט, וזהו, אתה תהיה דנטיסט. ואז אתה צריך עוד עשרה שנים לעבוד על דנטיסט מתחיל, אחת שנה. אתה צריך רק לתפקיד בנקודה של מישהו שהיה כמעט כמה שנים כבר דנטיסט, ובתוך עשרה שנים אתה תהיה דנטיסט פרופטי. מי צריך 6, 7, 8 שנים, ועשרות אלפים אלפים דולר בתלמידות? מי צריך כל זה? זה כבר סכם. 100% סכם, ביחד בין הקולגים ובין הממשלה. וכל מה אחר. רוצה להיות מכניק? אתה יכול ללכת לבית, אחת השנה אתה תלמד על כל חלקים של הכאב, רעיונות. סנסור, כל מה שהכנעים יש. כל דבר שאתה מלמד, עכשיו כשאתה יודע על כל דבר, אתה עובד שתי שנים בגראז'ה, אתה מלמד, אתה מלמד פרקים, הבחירה הבאה, אתה מקבל דיפלומה, מכנע סרטיפי. זו הדרך שהצליחה להיות. אבל היום, אם אתה רוצה להיות דנטיסט, אתה צריך ללמוד על המיתולוגיה הגראקית. אולי אתה יכול לעשות רעיון קנאל יותר, תודה לאנטיוכוס ולארכימדס. או להרקוליס. מה ההקשר בין זה לרות קנאל? אולי אובמה תגיד. אני לא אוהב את ההתגלגל. אנקלסם, אולי הוא ידע. אתה מבין מה קורה פה? זה לא רק באמריקה, זה כמעט בכל מקום בעולם. אני יודע שבאזראל יש את הזכרון הזה. ובאירופה זה כמעט נכון. אני מחשב, איך זה עם הערבים? אם הם מנסים להם גם הרבה זכרון. אני חושב, אוקיי, בכלל, אנחנו נמשיך. זה צריך להיות קצת ובמהלך, ורק מה שבאמת רלוונטי. גם כשאתה מדבר עם אנשים, קצת ובמהלך. אם אתה רוצה להגיד סיפור, זמן האנשים חשוב. פשוט, ברגע, אל תדבר על דברים לא רלוונטיים. אני אומר לך מבחינה, אנשים מגניבים לי. השבתון הזה קוסם לי אולי שני שנים של החיים שלי. אולי 500 אנשים היו צריכים לדבר איתי וכל אחד, במשך לעשות את זה ב-30 דקות, עשו את זה ב-5 דקות. תחשבו איך הרבה זמן נפגשתי. איך הרבה דקות לא צריכותיות בסטוריה. הוא יכול היה לומר לי את הסטוריה ממש ב-30 דקות ואני אמרתי לו, אתה מבין את הדבר האמת. והוא היה כאן והוא היה כאן והוא אמר את זה והיא אמר את זה. זה לא... מה הדבר הזה? לפעמים אני אגיד לאנשים, אני מנסה להיות פוליטי, מה השאלה? אני הבנתי את המחקר ואת ההתפתחה לגבי הסביבה, אבל מה השאלה? הם כבר חשבו על השאלה. הם מדברים כל כך הרבה, אני חשבו. הייתה לי שאלה? איזה שאלה? אחד הם בא לדוקטור, הוא אמר, דוקטור, אני יש לי קלעה. הוא מזכיר דברים, הזה. הדוקטור אמר לו, מה שאתה יש? הוא אמר, אין לי ארוח בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום, בכל מקום. קינג סונדרמן כתב, גם אביל מכריש חכם יחשב. אביל, אתה יודע מה זה אביל? חכם. חכם שמוטען, הוא דווקא חכם. למה? כי אף אחד לא ידע שזה חכם. אם 20 אנשים יוצאים בקלאס, יש הרבה אנשים שמוטענים, הם מוטענים תמיד. מההשאלה, אתה מנסה לראות כל נבחרת 1, כל נבחרת 2, כל נבחרת 5, ואז יש אחד ששם ככה ומנסה ללכת ככה, אבל הוא לא אומר שאלה. אתה לא יודע עכשיו, אולי האדם הזה הוא פרופסור גניב, אולי הוא פרופסור מגניב. אתה יודע, הוא מנסה, אתה לא יודע. למה? בגלל שהוא, לפעמים, הוא מנסה לא לדבר. אם הוא מדבר, אתה יכול לדעת שזה מגניבה. אבל אם הוא קטן, אתה צריך לדעת שזה מגניבה. נכון? קינג סולימן, לא אני. גם אביל מחריש, מגניבה סליחה, יכול לדבר כמו מגניבה. למה? הוא אמר משהו מגניב? לא. זהו. אתה יכול לדבר עם מגניבה. אמרו לחכם. They asked the Chacham. What is it that he owes quiet, Rabbi? אמר אליהם. He answered. הדיבור מחלק לארבעה חלקים. Talk is divided to four categories. One, first category, it's all damage. Cursing, lashon hara, lies, קטגוריה השנייה, שדה אחד, שדה אחד, פוזיטיבי. כמו שאתה משחק עם מישהו בגלל שאתה צריך משהו מהו. או שאתה משחק עם מישהו בבקשה של אמיתו, ואתה עושה את אמיתו לטעות. אז בעצם כשאתה עושה משהו פוזיטיבי, אתה עושה גם משהו נגטיבי. אתה מבין? או אתה אומר למישהו איך גדול הוא הוא. איך גדול, יודעי, חכם אתה. בגלל שבשנתי דקות אתה צריך לו לרדת. לתת לך לרדת. אבל זה לא שאלה, מה שאתה אומר, הוא באמת יודעי, חכם. למה אתה קומפלמנט אותו? בגלל שבזמן שאתה קומפלמנט אותו, אתם מבחינים איך לקחת משהו מהו אז זה מיקס טוב או רע אתם מבחינים ראובן ובזה אתם מגיעים לשימון בגלל שהוא אוהב ראובן, אתם מבינים? הקטגוריה השלושה אז הקטגוריה השלושה, רק דמייגה, אי פעם טובה הקטגוריה השלושה, טובה ורע ביחד הקטגוריה השלושה לא דמייגה ולא משהו פוזיטי כמו התפקידים האדומים. בייסבול, אובמה, רעיון טראמפ. ראיתם את הפקצ'אר? הטראמפים של מייאמי. רעיון טראמפ. יש לו קלאפי בייאמי, טראמפ. יש לו משהו במייאמי, לא? מה יש לו במייאמי? טוב. ברור שהשם פיומים. יוסטון, מייאמי, ברבודס, פורטוריקו, קיובה, סט מרטין, בהאמס, כל המקומות של האנשים נפחים. וכל המקומות של הוודו, וכל המקומות של הקבוצה האדומה, הם מתנגדים. וכמובן, אנשים יהיו מגניבים. מי אמר לכם את זה? אתה המדבר של ה'? לא. לא בכלל. ואנחנו לא יודעים בטח שזה המקום. לוגיקלי, מבחינת מה שקוראו בתורה, ה' לא רק אוהב להצליח להצליח על אנשים עדים. אם הוא מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה מקום או מגיע איזה הוא מנסים את התפקידים של האנחלקציה. גם מנסים את כל מיני דברים אחרים. יכול להיות הרבה דברים, אבל במיוחד, כשאתה רואה איזה מקום מתחרר, זה בגלל שה' לא שמח מהמקום הזה. זאת לא אומרת שכל האנחלקציה שיש שם זה רע. יכול להיות ש-20% של האנחלקציה היא טובה ורעת. אבל התורה כבר אמרה, שכשהצדיקים חייבים בין הצחוקים, ושטן קיבל נוטה להתקשר לבית המדינה, הצדיקים מתאים, ביחד עם הצחוקים. כששטן קיבל נוטה להתקשר לבית המדינה, ושטן קיבל נוטה לבית המדינה, כששטן קיבל נוטה לבית המדינה, ושטן קיבל קיבל נוטה לבית המדינה, ושטן קיבל נוטה לבית המדינה, ושטן קיבל נוטה ו-80% או 90% לבית המדינה, של הדמות שהם חייבים לקחו ושטן לברית. קיבל זה לא נגמר כמו שהם פרדיקטו. הם פרדיקטו שמיאמי תהיה נגמרת. ברוך השם, יש פלעות ודמות, כן. אבל הם יכולים ב-2-3 ימים, אחרי שהאלקטריקה נגמרה, להתחיל את החיים שלהם. אני באמת צריך להיות שם בשבוע. בשבוע יש לי רציון למיאמי. בואו נראה איך זה יפה. הקטגוריה האחרונה, זה כל מה פוזיטיבי. תזכרו, האחרון היה כל מה נגטיבי. האחרון, פוזיטיבי ונגטיבי ביחס. האחרון, אין פוזיטיבי ולא נגטיבי, רק לא משהו. והקטגוריה האחרונה, זה כל מה פוזיטיבי. מי יודע מה זה? התורה? רק פוזיטיבית. הלכתוריה, התורה, הלכה, זוהר, גמרה, כל מה פוזיטיבי. אף משהו נגטיבי לא יכול להוציא. מדבר כמה שרוצה, לראות תהילים כל הזמן. אף משהו רע לא יכול להוציא. אז החכם הזה, איך הוא התגלגל את השאלה? הם שואלים לו, למה אתה תמיד קטן? הוא אומר, כשאני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה וישיבה, אני מנסה ללמוד תורה זה רק פוזיטיבי, אתה מבין? אני מסתכל מאוד על מה שאני אומר. אני ראיתי את זה הלאחרון, אני הרגשתי, אתה יכול לראות, זה רבא זמיר כהן, אני הרגשתי שהוא רואה מאוד קטנטי, לא לדבר, רק כשהוא צריך. אנשים שואלים, הוא מנסה לדבר, זהו. אבל בין-בין, הוא לא מתחיל לדבר עם אף אחד. אלא אם זה מיוחד. זה טראינג פרסונל. הוא לא פשוט יוצא ויוצא מישהו ואומר, היי, מה קורה? איך היא? היא התחילה למייאמי? מה זה עבודה שלך עכשיו? תגיד לה, כן, היא התחילה למייאמי, היא קיבלת סקייט. איך זה בדיוק מייצג משהו פוזיטיבי בעצמך? במיוחד לדעת ולרעיון. ובמיוחד, התפקידות כזאת מאוד פשוט מתחילות לתפקידות. עובלה שונארה. אה, כן? היא עדיין עם הזמן הזה? וואו, הזמן הזה זה קטן. היא הלכת עםי לבית. ובדרך כלל, יצרה עדיין תפקיד אותך לתפקידה. התפקידות שהם ממלכות על עבודות טובות. וקריטיזים את הדברים הנגטיבים מגישים את הצעירים שאנשים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אתה צריך לציירה ילדים להם את המודל הכי נכון. כשאתה נותן להם סיפורים על החיים של הרעבים הגדולים האלה, הם בדרך כלל מתחילים לצייר את הרעבים האלה לתהליך, להיות כמו הרעב גדול, רעב גדול. אז בדרך כלל הוא רוצה, אוי, אני גם רוצה להיות כמו הוא. איך אני אשמח להיות כמו הוא? אני צריך להתחיל ללמוד יותר בצרפת. והנה אתה הולך, אתה הגיע לדרך שלך. למה אני אגיד לכם שרב עובדיה לא חייבת לפחות את החיים שלו, ללכת, ללכת, ללכת? שאתם רק תהיו גדולים עליו? לא, שאתם תנסו להיות כמו הוא. אם אתם תנסו להיות כמו הוא, אולי אתם תהיו 10% שלו. אם אתם לא תנסו להיות, אתם תהיו אף משהו. 0%. ו... קריטיזייז את השחרר. אל תהיו כמו האנשים האלה, אהה, אין שחרר בין מדינת ישראל. כל אחד הוא חבר רעיון. או גרל. כל יהודים הם רבים, רבי. אל תקווי. כן? המרחבים הם רבים? המחללי שבת הם רבים? האנשים שהם מגיעים למונות אחרות הם רבים? האנשים שהם נפגשו להם כאילו הם רבים? האנשים שהם נפגשו לאנשים אחרות ונפגשו לג'ה הם רבים? לא בבוק שלי. אני סליחה. אף אחד שקורא אותם רבים, הוא קרימניאל, כמעט כמו הם. תזכרי את זה. אפילו אם הוא יש לך רגל יפה. אם מישהו יבנה לאחד שכח, ורעב, ומורד, ומחלל שבת, ומחלל איידול, ומחלל קרס כל יום, ומחלל בנקד ברחוב, ועושה כל הדברים שאשם אוהב, והוא יבנה ויכול להגיד, איזה חברה גדולה, איזה יפה גדולה. אז אתה כמעט כמו הם. לפעמים הוא עדיף מזה, באמת. כי הם לא יודעים כל כך הרבה מהחיים שלהם, אבל אתם יודעים הרבה, כי אתם מנסים ללמוד תורה. קוראים להם נכון? אני לא חושב שיש משהו שעושה אשם יותר מגניב. אז אם הוא נכון, מי באמת זורם? יש לא אנשים זרמים אם הזה הוא נכון. אם מורד הוא נכון בעיניים שלהם. אם מחללי שבת הם רעיונים אם רעיונים של אידאל הם רעיונים או אנשים שמחשבים בתורה והרבים הם רעיונים בעיניים שלהם מי בדיוק רעיון? התורה משתמשת בשפה שלא מייצרת? מה אתה חושב? זה מגיע לדעת מה שאני אומר או לא? או אתה גם לפעמים חושב שכל אחד הם רעיונים? תשכחו אותם, הם טובים, הם כולם טובים אנחנו רואים מה הספר אומר, זה הכל. אז התורה ממשיכה, והתורה אומרת, לגנות את הרעים. פוליג את הנגטיבות של אנשים רעים, קריטיסייץ אותה. מדברת בגבי עבודות שלהם. אתה לא צריך להגיד נמים, אנחנו לא באים ללמוד אנשים פה, אנחנו לא הקוראת. אבל אם אתה מדבר על הדברים הטובים, אנשים שעושים דברים טובים ידעו שאתה מדבר עליהם. וגם אם אנשים אחרים ידעו מי אתה מדבר עליהם, מה המצב? כמו שהם יתחלו לעשות את הדברים האלה. זה הכל. עד שהתגנוו והמעשו בעיני בני אדם ואימך זכרם. זה עדיין יותר אקסטרום ממה שאני אומר. אני אקבל את זה. מה שאני אמרתי לך, זה לא נכון. אני אסביר את זה עכשיו. אתם מוכנים להשתמש באנשים רעיונים. זה מה שהוא אומר, זיר. לא רק לדבר על עדויות שלהם, ועל עדויות שלהם. אתם בעצם מנגינים אותם פרסונלית. למה? למה? אנחנו מנגינים אותם? התגובה היא שאתם מבחינים שהאנשים יחזרו מהם. אם אתה אומר לאנשים, זה מה שהוא עושה, זה מה הוא עושה, זה מה הוא קורא, אתה צריך להשתתף מזה, ואז האנשים מבינים את זה. ולא יתנעגו במין אגם. אתה משחק את הנכון לתחלת במידה הזאת. אם אחד שלך רוצה ללכת ולשחק עם אחד שקוראים לו דברים רעים, אז אתה לא יכול לשחק את אחד שלך. אם לא תגיד לבן שלך שזה רע, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי הוא מנסה, לא פעם, לא שני פעמים, מכל מי שהוא רואה. תשכחו מזה. זה מיכל אל שבס. אני לא רוצה שתהיה בקו שלו. הוא מנסה. הוא מנסה כמו אנימל. אני לא רוצה שתהיה בקו שלו. עכשיו הוא מבין שזה קטן. עכשיו, בגיל היום, הוא יודע שיש לו עוד קצת. לפחות. זו התקופה של העולם. כשאתה אומר לאנשים מה לא לעשות, לפעמים הם מפגשים בפעמים לעשות את זה. מה אתה יכול לעשות? הכל היום נפגש. בפעמים התורה מפגשה בטח. כשאחד יש קטעה, תהיי קטעה, לא תגלגל. זה מאוד נחמד. לא תגלגל. הקטעה היא התגלגל על משהו. אולי במהלך הזה, אולי במהלך שלך. להגביר על זה, להגביר שזה לא נכון, שאני לא נשמח בזה, שאני לא יודע מה ה' עושה לי, שזה לא נכון, כל מיני מגבירות כאלה, להגביר את הפרדוקטיבה של ההגבירה. אני אקבל את זה. אהרון הולך שני ילדים, הוא היה עם ארבעה ילדים. בקרוב הוא הולך שני ילדים, נדב ונביאו. גדולה גדולה. חז'ל אמר שהם היו גדולים יותר מאשר משה ואהרון. הם לוקחו את משה ואהרון, את אבא שלהם ואת אבא שלהם. הם אמרו, כמה זמן הם יכולים לפעול? אני אקבל את המקום שלהם. אנחנו נעשה דברים יותר טובים. והם כבודים מותנים. בקרוב, קרובה באה ושחררו אותם, אבל לא מבחינה. מבחינתו. את האותנצולים האינטרנטיים נפגעו. האורגנים. אבל לא את השלב. הם נראו כביבים. מבחינתו. לא כמו כשאחד יש חי, החי נפגע את הבית. אז מבחינתו נפגע. זה כמו שתי רגעים של חי, כמו לאזר. הלכו לנסטרולים שלהם ונפגעו אותם מבחינתו. ובוטוביסן נפגע ונמור. מה שהתגובה של אהרון היה? והאידום האהרון והוא לא קיבל קצת, אף שום דבר. איזה אשם, למה אתם עושים את זה לי? אחרי כל מה שאני עשיתי לך, זה מה שאני חייב. אם אתם מנסים לי, אתם צריכים למנסות חצי של האנשים פה לפני מי. אתם לא אומרים דבר. אם אתם אומרים, אתם קיבלו מה שקיבלתם מהמנסה הזאת. כי כל טראגיה היא עוד פעם אתם יכולים ללכת את הלך שלכם, הלך הלכה, אבל הוא יקבל 5 מיליארד של את האדמות שלכם. בגלל שזה היה במקום של ללכת לאלה ל-300 שנה. אבל אם אתם מפחדים, הוא יקבל את זה ואת האלה. בותם. למה? אתם לא נכנסים. אתם מנצחים את הגדול של השם? כמה אנשים יביאו כל מיני סיפורים לעצמם בעולם הבא? פשוט בגלל מותו ומדע שלהם. הם לא ידעו שום דבר. הם ידעו יותר ממה שלהם. אף משהו לא יקרה להם, הם נשמעים בזה. ככה זה קורה. ולפחות מקומות, אחר כך, לגבי וידאו-מערון, ראינו אנשים שהם נפגשו ונפגשו, והם לא התגלגלו לזה. דוד המלך נתן לנו פעמים לדבר על אנשים שמורים עליו והם לא התגלגלו. בסינגאג, אתה לא יכול להגיד איזה שנה בשביל הפרעה. אף שום שנה. איך אתה? כיף לראות אותך. וואו, זה נהיה זמן. אתה בסדר? אתה טוב? איך זה המשפט? כמה ילדים יש לך? אף אחד מהם זה עבודה. בפנים של הסינגאג. שואלו מה שאתה רוצה. לגבי הסינגאג, לא מדבר איזה שנה בגלל מה שכתוב בסידור. איזה שנה, זה הלכה. זה לא מנגנון, זו הלכה. אפילו כשהם מדעים בתורה, הם נמצאים בין אחד לדבר האחר, זאת אומרת, כשהקוראן יצא, אז יש ללוי, אז ישראל, ואז אנשים אחרים. כל הזמן שמישהו אחר יצא לתורה, יש קצת פרק. הם עושים כל מיני ברכות. אפילו אז אתה לא מוכן לדבר בצרפת הסינגאג. אנשים לא יודעים את זה. זה ההלכה. אתם יודעים את זה? זה לא שאתם לא מוכנים לדבר כשאתם בתחילת לראות את התורה. זה מגניב את השם. אתם רואים את התורה של השם ואתם מדברים על דלת. אפילו כשהם תחלו לראות והם קוראים למישהו אחר להתקשר לסטייגה. בין זה, במינות או שתיים, אתה עדיין לא מוכן לדבר. בסופו של דבר, בסינגאג, אתה צריך לעבוד על עצמך כדי לעבוד על רגל. אתה לא תשמע אף פעם שאני אגיד שאלה בגלל מה שכתוב בסידור. זה מרחק מאוד. גם רגל. כשהאנחה קטנה, הוא נפל לארץ. הוא נמצא בקרקע. הוא לא מייחס למהלך. אנשים. זה לא מסוים רק לנגיש רגל מאוד. אם איזו אנגלית היא מאוד מגניבה, היא לא מתחילה לדבר, היא לא מתחילה לתחילה לדבר, איזה שהיא היא, כל עיניי האנגליים הם בהיא. אבל אם היא קטנה וקלאסית, אף אחד לא ידע אותה. בגלל שהיא מגניבה מאוד, לא כל כך הרבה מגניבה, לא רגל ל-20,000 דולר שעושה את הרחוב כשהיא לוקחת, לא רגל גדול שעושה רעיון, כל אחד מסתכל על איפה השעון מגיע, אתם יודעים? לנשיא, כשהוא מגיע לנשיא, זה לא רק הלוח, אלא גם הפרפום, הלפסיקה, המייק-אפ, האי-מוסקרה, או כל מה שאתם קוראים לו זה הלבים, הרעיון של הלבים, זה ההתקדמות, איך גדולה הקהילה, איך הרבה לדבר, ללחוץ בפנים של האנשים, ללחוץ באותות מקומות. יש דברים אחרים במהלך, לא רק איך ללכת, שזה בוודאי הדבר הכי חשוב, אבל יש דברים אחרים במהלך. הסליחה היא אחת מהם. כמה קטן אתה, כמה טובer אתה. וזה צריך זריזות גדולה לכוון ליבו לתפילה. אם יושב בין החכמיים, ישתוק וישמע דבריהם. כשיש לך הזכויה להיות במקום עם רבי או מישהו שיודע תורה, בטח שאתה לא מדבר. כמה אתה מדבר, קצת פעמים אנשים ידעו תורה. בגלל שאתה קח את הזמן. למה אתה לא מדבר היום? אני לא רוצה להסתכל על החכם. בואו נדבר על תורה. אנחנו ילדים עליו. מה יעבור אם אני מדבר? מה שאני אדבר על זה? על המדע? על ההוריקנים במיימי? מה שאני אדבר על זה? תתן לחכם לדבר, תגיד לנו איזה דבר תורה, איזה גמרה, הלכה, משהו כשאתה מדבר, אתה לא מקבל ידע כשאתה קטן, אתה מקבל ידע, זו הרגילה כשאתה קטן ותקשיב, אתה מקבל ידע משהו יכול להתקשר, מרקד, בברם שלך כשאתה מדבר, אתה לא מקבל ידע זה למה, כשאתה תמיד רואה אנשים חכמים, תנסה לא לדבר בכלל. אני תמיד אומר את עצמי, שיש לי קטנה בישראל. קטנה, קטנה גדולה של אנשים, שהם יקבלים את כל אלפים של אנשים, שבאים כל שבוע. פרובלמים, אקדמיה, כל מיני אישות. יש לי אחת מהקטנות שלי, יש לי ארבע מנהיגים בישראל שהם עושים 90% של העבודה, ארבעה אנשים. השאר, יש הרבה אנשים אחרים, אבל הם לא עושים כל כך הרבה כאלה ארבעה. אחד מהארבעה, אוהב לדבר הרבה. אז כשאנשים יצאים לו, הוא אומר להם, אני מרקד התפקיד, אם אני צריך להתפרסם את זה לרבי, ככה הוא יכול לשמוע בדיוק מה לדבר. אז הוא אומר להם תמיד שהוא מרקד אותם. אבל חצי החברה שהוא מדבר. כל יום אני עושה לו פרסומת. כמה פעמים אני אמרתי לכם, אתם לא מדברים יותר מאחת או שתי פרסומת בתהליך החברה. אתם לא מדברים, אתם לא נותנים דוגמאות. אף אחד לא מתעניין לשמוע אתכם. אנחנו רוצים לשמוע את הבסיס של האנחה. אתם אמרים להם בהתחלה, אני, אני מרקד את החברה, כדי שאני צריך להתפרסם את זה לרבי, תמשיכו. זהו. עכשיו נתן להם לדבר ולדבר ולדבר ונתן להם לדבר ולדבר ונתן להם לדבר לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם לדבר ונתן להם עכשיו ברוך השם מתלמד. הידיעה היא שתתן לאנשים לדבר. לדבר זה כמה שאתם מקבלים אינפורמציה ונתן מהם. כשאתם מדברים, אנחנו מתחילים זמן גדול. זה הכי הרבה אנשים כזה. הם אוהבים לדבר הרבה. הידיעה היא להיות קטן ותתן לאדם האחר לדבר. לפעמים בשידוחים, רבים יוצאים עם הילדה, פעמים שתי שעות, אחת שעות ו59 דקות הוא מדבר. הילדה באה, רבי, אני לא מבין. 60 שניים, בכלל, אני לא מדבר. לפעמים זה עוד פעם. עד שהאנגלית יתקעה, היא לא יודעת מה להגיד יותר. אולי אתה גם מדבר על משהו. הידיעה היא, רבותיי, שאתה צריך למנהל את הרעיון שלך, ואת הרעיון שלך, שאתה רוצה לדבר יותר, אתה צריך למנהל את זה. אחר כך יותר טוב. בישיבה, בתורה, יש לא מלמעלה. אתם יודעים את השאלה של החכמים, שכשהאנגלית באה לעולם, השם כבר נתן להם כמה שאלות שהוא יכול להתקדם בעצמם. אבל זה לא מלמד בשאלות בתורה. בשאלות בתורה, יש לא מלמעלה. אבל בשאלות סקולריות, רגילות, שאלות כל יום, יש מלמעלה למה שאתה יכול לדבר. אחרי שהצטרפת למלמעלה, אתה מת. לפעמים אנשים מותים יותר קטנים אם הם מדברים יותר קטנים הם יכולים לחיות ל-90% אבל הם משתמשים במידה של שאלות ועכשיו הם 75% אדיוס, למה אשם? אני חי, למה 75%? אתה לא הייתה עם שאלות אחרות בבנק שלך מזרח, קודם כול זה כאילו מזרח אבל זה באמת מזרח לפעמים ורק פעמים, מישהו שקורא למישהו שמגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע מגיע לו, מגיע לו, מגיע מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, מגיע מגיע לו, מגיע לו, מגיע לו, אבל יש עוד רציון למה זה טוב להיות קטן כשאתה מגיע לדבר עם אדם שמגיע לך בגלל ומגיע לך בגלל, התהפכה שלו תהיה עדיין יותר קטנה אז אתה תשמע יותר מנגינה אם אתה לא מגיע לדבר, המנגינה תחזור ב-2 דקות אם אתה מגיע לדבר, זה כבר 4 דקות אם אתה מגיע לדבר עוד פעם, זה 8 דקות אם אתה מגיע לדבר עוד פעם, זה שעה זה לא תחזור אז יותר טוב להגיד לו, אתה נכון, אתה נכון, אני סליחה, אפילו אם הוא נכון. אתה נכון, אתה נכון, אני סליחה, אני סליחה, זה לא יקרה עוד פעם, אתה נכון. אז הוא יחליט, והוא יחליט את עצמך. אתה לא תנגד. אם אתה תגיד עוד פעם, מה אתה חושב שאתה? אתה אומר לי שאתה עושה משהו יותר טוב? אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו הם לא מתחילים להסביר את עצמם 50 פעמים. אוקיי, כולם, אני מבין. אני מבין. לא, לא, אתה לא מבין. אתה תשמע אותי. אני לא הכנתי. בישראל, לפעמים, אנשים... הם מתחילים לשאול שאלה. אחרי השאלה השנייה, המדבר כבר ידע מה הם מבקשים לשאול. הוא ידע את הטימינג של השאלה. הוא ידע מה יחזור לזה. כשהוא הראה את האחריתה שאלה, הוא כבר ידע את השאלה. הוא הראה את זה כמעט 50 פעמים. או 500 פעמים. אוקיי, אני ראיתי את השאלה. איזה אנשים, מאוד רעיוניים, הם מתחילים להתקלל במהלך, ונתן לספק את התשובה. הרבה אנשים ממשיכים לשאול את השאלה. עוד 5 דקות. אוקיי, אני ראיתי את השאלה. אני ראיתי את השאלה. ממשיכים לדבר. למה? אתה לא תשכח אותי. אני אגיד את השאלה עד השעה האחרונה. למה? אתה יכול ללכת עד 3 דקות. זמן חשוב. הוא צריך לנסוע ולשמוע אותך. ואתה כבר יודע מה שאתה רוצה לשאול. איגו. מה הרציון של זה? איגו. הוא צריך לתנג'ן. אתה לא תקשר אותי. מי אתה חושב שאתה? זה מה זה. רגע, אני סליחה, אוקיי, אתם יודעים את השאלה? בואו נתחיל. אבל, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, החי והחי מתחילים על הלב. חזאל אומר, מה שמישהו יכול להכניע עם הלב והלבים, זה יותר מאשר בלב. הוא יכול לעשות דמיין גדול יותר מאשר בלב. זה מה שיהיה אשם לאדם, שני עיניים, שני ארוחים, שני נסטרות, וקצת מות. למה לא שני מות? רבי שמעון בר יוחאי, שאלו אשם. אשם, למה לא יש לנו שתי מות? למה רבי שמעון בר יוחאי רצה שתהיו שתי מות? אתם יכולים לזכור שאם אתה חלק, יש לך מי לדבר. שתי מות. איך אתה, מות הראשון? מות הראשון. מאוד טוב, מות הראשון. איך היה היום שלך? אותו דבר כמו היום שלך, אתה מגניב. אנחנו במקום האחרון, לא? מקום האחרון. לא, זה לא מה שרבי שיבעת בר יוחאי רצה, למה הוא רצה שיבעה שתי שיבעות? שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה שיבעה שתי שיבעות, שאתה רצה לא תחזירו את זה, שיבעה את שתי המקום ההולי, שיבעות, השפה והלבים, זה מדבר על דברים של תורה, ושני דקות אחרי זה הוא מדבר על מנגנון, שאתה רצה על ספורט, על לבראן. רבי שמעון ולבראן. בקצב דקה. אתם עושים את הלבים ההולים ארוך. לא לדבר על קרסים ולא על דברים מודדים. לא. וואלי להשם אנסרים, איזה אנשי לא יכול למשלם איזה מות. אתה רוצה שיהיה לו שתי מות. אז המות רק אחת. שתיקה יפה לחכמים. אנשים חכמים הם קטנים. לא צריך להגיד שאנשים דומים צריכים להיות קטנים. אם ה' יש לה הרבה להגיד, הם קטנים, ה' צריך להיות קטנים יותר. נכון? שומר פיוול שונו, שומר מצהרות נפשו. מי שחזק מותו ומותו שלו, מראה את עצמו מלבות ומצבועות. מייתן אחרש תחרשיר ותהיי לכם לחוכמה. In the book of Job 13 verse 5 it says I wish you will be silent and it will be a wisdom to you. Why? When you are silent you don't speak nonsense. When you are silent you listen. When you listen you gain knowledge. כשאתה מקבל הרבה ידעה, בגלל שאתה קטן, אתה מתכוון. אז לא משנה איך אתה תסתכל על זה, לא משנה איך אתה תסתכל על זה, תמיד טוב להיות קטן. אבל, לפעמים אתה לא מוכן להיות קטן. לא טוב להיות קטן, כש? כשמצווה זה לדבר, ולדבר קטן. לא יכול להיות קטן עכשיו. אל תהיה קטן עכשיו, זה לא הזמן. כמה זמן? התגובה, אני אערך את זה. לפעמים שעשתיקה רעה. לפעמים זה קטן להיות קטן. קדיכטיב, זה כתוב בפרוברבים. 26 ורס 5. ענה כסיל כעיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו. כשיש לך אנשים אגנורים בתורה, הוא לא הלכה ללמוד שום דבר מהחיים שלו, כמו הרבה אנשים שבאמצעים והוא קרדיס את הרבי או השפה במהלך השפה, איפה שזה בפייסבוק או ביוטיוב או במהלך הטלפון או בפייסבוק בפייסבוק, או בפייסבוק בפייסבוק, או בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק בפייסבוק והוא יחשב, איזה רבי חכם אני. אפילו הרבי הללו יחשב אותי נגד הרבי. בפייסבוק בפייסבוק ראיתם? בפייסבוק בפייסבוק בפ לא, לא, לא. אתה מנסה להצליח בכל כוח ולהתאם שזה לא נכון, ולהראות לו שזה לא משהו אבל חכם. לא תתן לו לחשב שאני חכם, שיש לי מה להגיד, אנשים יחשבים אותי. לא, לא, לא. אם רואה שהקסילים מלגלגים על דברי חכמים, I'm reading it to you, don't say it's my opinion. I'm reading it to you. אם רואה שהקסילים מלגלגים על דברי חכמים, If you see these ignorant fools making fun at the words of the rabbis, יענה להשיבם מטעותם, answer to correct their mistake, שלא יהיו חכמים בעיניהם. אם רואה אדם עובר עבירה עם חי בידו ויוכיח רואה הוא. אם רואה מישהו יהודי עושה סין, פרוטסט. אל תהיה קטן עכשיו. סליחה, סער, זה לא יכול לעשות מה שאתה עושה. זה כתוב בתורה שמישהו שעושה את זה יש חבל למות. בבקשה, תראה את הלחם שלך, תראה את החיים שלך, חבל. אחר כך הייתי מדברים עם אבי, ואימא שלו הייתה כבר בנקודה יותר גדולה. והיא אמרה שזה לא יכול להתפתח את הראש, זה לא יכול להתפתח את זה, כל מיני דברים. אני שואל אותה, הוא שומר שבת? כן, אבל הוא עושה את זה לי. אם הוא הייתה סינגלית, הוא לא יעשה את זה. כל מה שהוא עושה זה לי, אבל הוא כבר יש למיטה, הוא לא יכול לי ללכת מפה. אני אומר, הוא פה? כן, הוא פה. איפה הוא? שם, קוראי לו. בואו תבואו, אני הייתי מאוד עבור. הדבר האחרון שאני רציתי היה להתחיל לדבר עם האנגלית הזאת. אבל, הוועדה היא הוועדה. אני קיבלתי לו דבר עשר דקות, או אולי עשרה דקות. האנגלית הייתה בלי דבר. ככה, מלכות, מלכות של החיים שלה. חמש דקות אחרות, הם אמרו, מנחה. הוא בא לפרש מנחה. כל השבת הוא לא פרש בכלל. אני לא ראיתי אותו בשבוע. ובדיוק פרימים מלכה. איזושהי התפקידה קשה, ובדיוק הוא יכול לפעול את החיים של אדם. הוא נפגע. הרבה שלנו יכולים להשיג הרבה אנשים. כמה פעמים אני אגיד לאנשים, קבלו CD ותתן להם לאנשים סקולריים, או לאנשים שחייבים להשיג. ה-CD זה שלום בית. התפקידות על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר, על איך להשתמש ביותר וזה הופך לספק סולדים, הרבה, הרבה סולדים. למה? כבר אף אחד לא שואל. ועכשיו עם ה-USB. ה-USB, 1,000 שעות. אנחנו עשינו חלק נוי, בגלל זה. יש לנו ה-USB 2, באנגלית. זה עד היום, עד שלושה שעות. האחרון הופך ל-7-8 שעות. ה-USB הזה יש את כל הקבוצות עד היום. 1,000 שעות. אם אתה קיבל 5 שלהם ל-100 בוקר, בטח, 5 אנשים שאתה נותן להם, כל אחד מהם תראה החלטה גדולה במהפכה שלהם. אתם יודעים מה זה? מי שעוקב, הוא נותן את זה לטלפון שלו, ומתחיל ללקח ללקחה אי פעם. כל פעם שהוא נותן לטלפון שלו, הוא ממשיכה איפה הוא נותן. אי פעם ללכת, אי פעם, אי פעם. מה אתם חושבים שתקרה להוא? זה יהיה חלטה כל כך במילה או שתי. אתם לא מכירים את זה. אתם יכולים לחזור אלפים אנשים, אתם, אתכם, עם אתכם אלפים. אבל אנשים הם קטנים ואינגורנטים, ואין להם זכויות. אני לא יודע מה לדבר עם זה, אני באמת לא יודע, אני לא יודע, אני לא יודע את האספקציה של הפנומנה הזאת. שאפשרו את אחרונים, אחרונים ואותרים שלהם, הם לא יודעים על זה. הם לא יודעים. זה קצת דקה, ואני מדבר על זה עוד 20-30 פעמים במשך השנה האחרונה. זה עובד קצת. עכשיו אתם שמעים שאני מדבר על זה, למהלך אנשים תשמעו את הלקציון הזה באוניברסיטה, 5-6 אנשים יורדו סדים ואוסבים, וזהו, זהו. וכמה אנשים יקרים? תשעים מילים. וכמה אנשים יורדו סדים? 5, 6 אנשים. זאת הרשויה. אם זה לא טראגיה, מה זה? שאף אף אחד לא קורא את אחותו, אחותו וחברותו. ה' קורא את כל הילדים שהפסקו, ואת האנשים שהם כבר התחילים לרליגיה. מה אני קורא את האנשים אחרים? אני שומר שבת כבר, אני נשמח בקבוצה של הרבי. תקשור עם האחרים על פייסבוק. אני רואה, אנחנו פוסטים לפעמים על פייסבוק. 50,000 אנשים, 50,000 תקשורות. 64 תקשורות. 50,000 אנשים שמעו, רק 60 תקשורות. כאלה אנשים סליחים. 49,940 אנשים סליחים, אגואיסטיים. שהם לא יודעים על אף אחד אחר מבחינתם. תביאו לי את ההתגבות הלאומית לזה. למה הם יודעים להשתמש? אני לא מבין. כאלה אדמות כדי להרחיק אנשים. אלול עכשיו, יום ההתגבות, שבועים. כל כך הרבה יהודים הפסקים. למה זה עובד עליכם להשתמש כדי שזה יכול ללכת ל-300 חלקים מהפגש שלכם? אולי עוד 7-8 יהיה שומרי שבת או פוטפילין. או אולי תעשה משהו יותר טוב בעצמם וזה יכול ללכת לגביך הם לא יודעים שהם נפגעים, הם נפגעים הכי הרבה אנשים שלא תשארו דברי תורה על פייסבוק בגלל שהם גבוהים גדולים אין שאלות אחרות לדמיין אותם בגלל שהם לא מתקשרים עם אחרים ומנסים לחזור לאחרים אחרים כשזה לא עושה להם מילה הם יותרו את עצמם כשהם יותרו והשם יראה להם כמה אנשים יכולו להצליח להצליח בקשור על 20 שנים שאת הייתה בפייסבוק ואת הייתה ככה ואתה לא קשור או אתה לא נתן וידאו לאנשים בפייסבוק בואו נראה מה יקרה אם אתה קשור ואתה רואה 300 אנשים יכולים להצליח ב-20 שנים וכל מצוות שהם עושים יכולו לצלם לבית שלך ולילה שלהם ועכשיו אתה לא יכול לצלם לבית שלך. תגיד, איך אתה יכול להחליט את עצמך? אפילו אם תשכחת את כל המצוות, אתה יכול להחליט את עצמך על זה. אתה יכול להגיד, וואו, איזה מגניב שאני. פרסמתי אחת הזמן, שיר, שנייה, זה יקרה. אחד אמר לי, רבי, אני לא רוצה להסתכל את האנשים על הפגש שלי. לא כל מהם אוהבים דברי תורה. מה ההתגובה לזה? תרעבו אותם בכלל. אם הם לא אוהבים, הם יכולים ללכת. למה אתם צריכים אותם? למה אתם צריכים אותם? אם הם אוהבים השם, אם הם אוהבים תורה, למה אתם צריכים חברים כאלה על פניכם? למה? למה אתם רוצים חברים כאלה? להתחיל. אם הם אומרים לך לא לשים לי דברי תורה, זה לא עובד, זה עובד שלי לשחרר את החלטה שלך. אם אתה לא אוהב אותי, אל תהיה חברי שלי. ביי. תאמין. אל תהיה לא אוהבי שלו. למה אתה לא אוהבי שלו? הכי גבוהה היא שזה יקח לך. בכל מקרה, כל החברים בפייסבוק הם שחקים. אתה לא יש לך אחד חבר באמת שם. אתה לא מאמין אותי? כתבי בפייסבוק שאתה נמצא בזימבר. ואתה צריך עבודה. בואו נראה מהפעמים של 500 אנשים בפייסבוק שלך, כמה שלהם יקבלו להעביר אותך. אם 5 שלהם יקבלו, אני אשמח מאוד. אני אמרתי את זה לבית אחד פעם. אני הלכתי להעביר אותו. ואני אמרתי לו, זו החלטה האחרונה שאני עביר אותך. הבחירה הבאה, אף אחד לא יעביר אותך. הוא אמר, כן, יש לי 500 אנשים בפייסבוק שלי. אני אמר, הבחירה הבאה, כשאתה יכול לעבוד, אני אבין לכם שעכשיו אחד מהחברים שלכם יעזור לכם ובמקרה הבא שלו, שלושה ימים הוא היה בגלגל, אף אחד לא עזור לו, אף אחד. אף אחד לא חייב להקבל 1,000 דולר לתחליף לו מהגלגל, בגלגל. 500 חברים. לא אחד מהם אמר, חברים, אנחנו 500 אנשים, בואו נתנו 2 דולר לכל אחד מהחברים שלנו מגלגל. אף אחד לא חייב בכלל. אף אחד. ואז הוא קראתי קצת אנשים מאחוריו, והם עשו לו אגבים. עד כמה אנשים הוא קראתי עוד פעם? הייתי נכון? ארוך כן. אתה מבין? זה כל פסיק. כל הדברים האלה הם פסיקים בכלל. ואם באמת יש לכם אחים וחברים, אנשים באמת שקירים עליכם, אם הם נפגשו אתכם בשנות להם שאלות על התורה, אני לא רוצה לדבר עם הם אחר כך. מי רוצה חברים כזה? מי רוצה לחסר זמן על כאלה חסרים? מי? אני לא יודע, לעצמי זה חדש וחדש, אין בין בין. האנשי אוהב אשם? האנשי לא רוצה לשמוע כמה דקות של תורה? זה כל פרקים קטנים. או סרטון על החיים או על מנהיג החיים? או על דקות שהתורה היא של ה'? או על איך איננו תודה בכל דקות של החיים? או על התגובות שאנחנו מבינים אם אנחנו לא נחליף להחליט או דברים כאלה אם הוא לא אוהב ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספק ספ אז מה האגב? אני לא מבין. איזה אגב אנשים לא יודעים להשתמש? איזה אגב? ללחוץ על דקה בבקשה? זה לא מייצר לך שום דבר? וזה יכול ללכת לכל האנשים שלך בפאגה שלך? ואולי עוד 2, 3, או 5 יבואו למידה של שומרי שבת? וזה יהיה לך זכות, שאתה חזק את רחבים שלהם? תביאי לי איזו רגעה, למה לא לזה? לגבי הלכה והלכה והחלטה. מה הרגעות אחרות? אז כשאתה רואה שמישהו יכול ללכת בצורה אחת, אתה צריך להתגלגל, להתגלגל אותו. עם רשפט, אבל להתגלגל אותו גדול. אנחנו כמעט נחליטים, יש לנו עוד 4 דקות, ואנחנו נחליט את הספר הזה, ברוך השם. שבעה דברים היו אמרים על גולם. גולם, אם אתה זוכר את הסרטון שלי, פרקי אבות, שהגיעתי לפני כמה שנים. אמרתי לכם שלמדי הרמב״ם יש חמש נושאים של אנשים. יש לך בור, יש לך עם הארץ, יש לך גולם, צדיק וחסיד. בור לא יש לו תורה ולא דרך ארץ. עם הארץ יש לו דרך ארץ אבל לא יש לו תורה. גולם יש לו הרבה דרך ארץ והרבה תורה אבל זה לא פרפקטי. צדיק יש לו תורה פרפקט תורה ולא מנהרים פרפקטים בצד השני וחסיד הוא פרפקט בכל משהו מנהרים דרך ארץ ותורה אלה האחריון של המנהרים ביותר של המנהרים של היום הם בורים הם לא יודעים תורה ולא מנהרים כל פעם נמצא אחד סקולרי, שהוא מאוד יפה, ויש לו מנהל יפה, הוא דיסנטי, ואוניסטי, ויש לו חשבות, ומחשבות, ויש לו מרצה, אבל הוא לא יודע איזה תורה, יא פחותי. אז זה נקרא עם הארץ. איזה אנשים, הם צריכים להתאמן להיות עם הארצות, בגלל זה. כי אפילו ככה הם לא. גולם! אם אתה אומר למישהו בישראל, הוא כל כך גולם, זו החלטה האחרונה שאתה תשמע מהו. הוא מתחיל עם אתכם. בגלל שאנשים חושבים שגולם הוא כאלה דבר טוב. גולם? אני חושב שכל אחד יהיה גולם בעולם הזה. גולם זאת אומרת שיש לך הרבה תורה וגדולה פרסונליטה, גדולה מנהלות וחרדות שלהם, אבל זה לא פרקטי. לא? בסדר, הוא צריך 5% מעלות להיות פרקטי. לא? מי יכול להגיד שזה בסדר הזה? זה גולם. 7 דברים היו אמרים על גולם. ו7 דברים על החכם. חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחוכמה או במניין. חכם, כשהוא מסתכל בחדר ויש לך חכם גדול, הוא לא מוכן לדבר. אתה רבאי, אתה בא בחדר, אופ, מי שם? רב חיים קניאפסקי. אתה לא מדבר. תגיד משהו, רבאי. יש רבי גדול פה, הוא יגיד, הוא יגיד. אם לא הרבי גדול יעבור לך, אוקיי, אתה יכול לדבר עםו. אוקיי, זו אמונה שלו. אם מישהו גדול מי, אני לא אדבר. זו רגילה הראשונה של אנשים רבים. או הוא גדול יותר מכך. אתם בשבילו חכמים, אתם בשבילו יודעים את התורה, אבל הוא 70 ואתם 40. נתן לנשיא לדבר, הוא יש את המשפחה של הליבה. אתה לא מתחיל לדבר עם אנשים, אתה לא מתחיל לפנות כשאנשים נהגים עם כל מיני שאלות. אתה מדבר עם הטרגט, עם הפונקט, אתה נותן בדיוק מה שאתה שואל, אתה לא יוצא. אתה נותן במהלך הנכון, הוא שואל לך 3 שאלות, אתה נותן 1, 2, 3. מה שאתם לא יודעים, אתם אומרים, אני לא שמעתי, מראה לי, אני לא שמעתי, אני לא ראיתי. אחרי שאתם מראים לי, אני אעבור לדעתכם. אני לא שמעתי על זה, אני סליחה. אל תשכחו להתאמין. ותמיד, להתאמין שמה שטוב הוא טוב. אפילו אם הוא מנסה להתאמין. אפילו אם מישהו שזה לא משנה לך, הוא פשוט קבל לך דקה, תגידו, אפילו אם אתם נראים כאילו מגניבים להם עכשיו, בפנים של כולם, אל תחליטו על האמת, אל תחליטו על זה, אל תשכחו. אל תשכחו להיות פוליטיקאים. כל מה שאמרתי עכשיו, זה הפרסום של גולן. מישהו שלא בסדר, הוא ממליץ את האמצעות, הוא מגיע לדברים של אנשים, כשהוא מגניב יותר, הוא מנסה לדבר ראשון, אתם מבינים? אפילו כשאתה מדבר, והם מזמינים אותך למקום עם אחד או שני מדברים אחרים, אתה צריך לראות מי המדברים האחרים הם. קודם כל, אתה תגיד להם, תשאל המדברים האחרים כשהם רוצים לדבר. הראש, הראשון, הראשון. ואז מה שהם רוצים, תתן את זה להם, ואני אדבר. האחרון. אם הם רוצים להיות הראשון, אני אהיה הראשון. אם הם רוצים להיות הראשון, אני אהיה הראשון. הם רוצים להיות בסוף, אני אהיה הראשון. נותן להם את הספק הראשון. אם שתי אנשים רוצים אותו, אם הוא עוד יותר מכך, נתן לו להגיד. אם הוא גדול יותר מכך, נתן לו להגיד. אם הוא נכון מכך, גם נתן לו להגיד. אתה מבין? זאת קוראה לבריאות. בריאות. ברוך השם, אנחנו כנסים עם השתיקה. השבוע הבא, אנחנו הולכים עכשיו, ברוך השם, עם טיימינג פרופטי. בפעמון הבא, אנחנו הולכים לדבר על... את החיים של אגבים, בפרסת החיים של האמת, שזה הפרסת הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה בעזרת השם אנחנו נדבר על תשובה ובעזרת השם, עכשיו יש לנו עשרה שבועים אחרות שיש לנו דיברות ואז יש לנו חול המועד סוכות, חול המועד סוכות לא יש לנו דיברות אבל בפעמון יש לנו דיברות, בפעמון יש לנו דיברות ובין יום כיפור וסוכות יש לנו דיברות אז יש לנו עשרה שבועים אחרות שקורה ובחורת הבאה יש לנו שבוע אחר ואחרי זה נחזור לסרטון הזה. מה יהיה אחרי הסרטון הזה? בואו נשאר שאני אצטרך להמשיך לתת דעות, כי עכשיו אני מאוד נחמד, אני לא אצטרך עדיין. אני מנסה יותר. אני מנסה את עצמי להחליט את הסרטון הזה, לדעתכם. אני לא רוצה להחליט משהו במידה שלא נחליט את זה. אני מנסה לדעת עוד 4-6 דעות להחליט את הסרטון הזה. אולי אני נכון, אולי זה יהיה פעולה, אולי לא. אני מנסה להכניס את זה בזרת השם, אני גם עושה את זה בעברית כמו שאתם יודעים. אני מנסה להכניס את זה, אני מנסה להכניס עוד דבר בעברית בקווינס בוליבארד. אנחנו צריכים להכניס את הסרטון הזה. הסרטון הזה הוא רכב שלכל מי שרוצה להיות עברי. אי אפשר להיות עברי בלי להתפתח למה שכתוב בבוקר הזה. אי אפשר. אתה לא יכול להיות צדיק אם אתה עושה את הפרסום של מה שכתוב בסרטון הזה. זה למה הסרטון הזה מאוד מיוחד. זו היחידה לנסות את עצמך. אתה שומע את הסרטון הזה. אני ככה? לא. אני לא רציון. סוף. הבחור. אתה סופר את זה. אתה מנסה. אתה הולך לבחור הבחור. אתה שומע את הפריד. הוא מדבר עלי? בואי. אני עושה את הכל אחר. אני לא רציון. בואו נפגש את זה. אפילו אם אתה נפגש קצת מהכל, אתה נפגש איגו-אישות, אתה נפגש אישות גניבה, אישות מגניבה, אישות גניבה. אתה יודע, גניבה. אפילו אם אתה נפגש 50% מהכל, אתה עוד יותר עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדיון עדי אתם יודעים מישהו כאלה? כל האנשים הטובים, אני מבטיח לכם משהו, הם רוצים להיות טובים. אבל הם לא רוצים לנסוע. הם לא רוצים לנסוע כדי להיות טובים. בגלל זה, הרבה מהם ימות טובים, כי הם לא רוצים להתקדם את אוהבים שלהם, את התעסקות על הדרך למיסיון, לטרגט. הם לא רוצים לעבוד קשה, והם נוסעים שהתורה אומרת, אדם לעמל יולד. ואם אתה לא יכול להסביר את הקרקע שלך ואת הטקסטים שלך, אתה נפגש בזמן גדול, בסוף של החיים שלך. אתה נפגש כל שנה בראש השנה, בגלל עבירות בן אדם לחברו, אין יום הכיפורי מחפר. אתה נפגש בהרבה עבירות מגניבות לגביך, עם מנגינות ואוכלות. בסוף של החיים שלך, כשאתה חיים את העולם אחרי 80 או 90 שנים, ה' יתראה לך ותכניס את החיים שלך עם גדול גדול. ואתה אומר, אני לא מבין, אני קיבלתי שבת, אני לראה תורה, אני שומעתי סטודנטים, אני קיבלתי צדקה, אני עובדתי עם קיפה וציצית, אימא שלי הייתה מגניבה, הילדים היו בישיבות, אני אהבתי כושר, אני מנסה לא לדבר על השונרה, כן, בטח, אני לא פרפקטי, אבל הייתי רליגי. והשם אומר, כדאי שאתה לא. מה זאת אומרת, השם? אם אני לא היה רליגי, מי היה רליגי? תראו את הרגל שלי. תראו את הרגל שלי. תראו את גלת כושר אוכל. אני קבלת גלת כושר כדי לקבל את הכושר הכי כושר שיש. שהם אומרים, כן, אני אבוא לתת לך התגובה לזה. אף משהו זה בבקשה, אתה תתת לך התגובה לזה. אבל בסופו של דבר, במהלך הטסט שלך, אתה נפגש. למה? אתה עדיין האמיתי האנגלית שבאתי לבית, אותו דבר. אתה עדיין האמיתי האנגלית. אתה עדיין האמיתי האנגלית. אתה עדיין האמיתי האנגלית. אתה עדיין האמיתי האנגלית עם דעות, ולא מלך, ולא תקווה, ולא משהו. לא יש לך מיוחדת במי. אתה עדיין האנגלית, אתה עדיין חדש, אתה עדיין כל מה שבאת לבית העולם, זה מה שאתה עושה בבית העולם. כל מה שאתה עשה, זה היה כמו רובוט. זה לא היה פרקטורי לדעתך. איש רליגי באמת לא יכול לשמוע על תורה בפייסבוק שלו. איש רליגי באמת לא רוצה להיות פייסבוק כדי להתחיל. מה זה צריך לזה? יש לכם כל כך הרבה חלקים של תורה שהם סליחים, קושיים, כתובים תורה כל הזמן, הם לא נותנים לך אפס ליוטיוב בגלל המרחקות והמחשבות לא יכול להיות שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר ש אם אתה כבר כאן, כל מה שאמרנו לפני, זה רק אם אתה כבר כאן. לא להפוך פלאגה לזה, לא. כשאתה כבר כאן, וזה מה שאתה מלמד תורה, אתה צריך לפחות להשאיר את עצמך בפייסבוק. עכשיו יש לך הזכויות להשאיר עם אחרים שכנירים תורה, אבל הם לא מלמדים תורה. אם אתה לא מלמד, איך אתה יכול להגיד שאני אוהב אשם? איך? I promise you, Hashem will show you that you're not only, you're not his lover, you're his hater. Because if you love me, you would bring back my children to me. You wouldn't ignore them. You see that all my lost children, I'm dying for them to come back to me. מי ייתן ואיזה לבבם להיראה אותי כל הימים? Hashem says. כי מה השם אלוקח השואל מאמך? What am I asking from you? כי אם להיראה את השם, לא בשמיים, התורה לא מעל כוכבים, ולא בתחום, ולא מעל כוכבים. היא מאוד קרובה לך, היא קצת קקה. פליץ לאותה, אני אמשיך לך. יש הרבה הרבה דקות כזאת. אז ה' הוא מפחד על ילדים שלו להיכנס אליהם, להתחיל לשמוע, להחליט שיהיה להם את החיים של האמצעות שהוא מבטיח בתורה. והם מאוד נפלאים כשהם לא יודעים והם אינספרים והם אינספרים והם לא ידעים והם נפלאים בקרוב ה' הוא מאוד נפלא, קוראים לזה סער השכינה הוא יש לו סער ושחר לילדים שלו ואם הייתם יכולים להחליט את זה כדי לתת דולר לסדים או USB או כדי להשתמש בפייסבוק ואתם לא עשיתם את זה אתה לא עשית משהו לספר את הפחד של השם על את הילדות שלו אתה לא עשית את זה כשאתה יכול היה לעשות את זה בקל ואתה לא עשית את זה אתה לא תוכל לבחור שאתה אוהב של השם לא, לא, לא! אל תגידי שאני לא אמרתי לך על זה וזה ברור לי יותר מכל מה שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני שאני יודע שאני שאני יודע שאני שאני יודע שאני שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני שאני אתה מבין? י אם אנשים לא נותנים עכשיו 9 ימים לפני יום ההתגובה, ו-19 ימים לפני יום כיפור, המשך של אלול, עכשיו את האותנות שלנו מתחילות על מה אנחנו נעשה בפעמים הבאים הבאים. איך האנחן מביא את עצמם? עם סדקה, עם חייבת. אבל חייבת לדרך הנכונה. למשחק את החיים. לספור תורה, ללכת תורה לא לברור אם לא עכשיו, כמה זמן אז? עכשיו לפני שהטריאל מתחיל אתה רוצה ללכת לראש השנה ולשאול אשם, אני רק נותן עשרה אלף דולר עכשיו אני עשיתי עשרה אלף דולר השנה, אני רק נותן עשרה אלף דולר בשנה של אלול לספור את הילדות שלך ברגע שהשטן נפגש לא יכול לעשות את המקום שלו בגללך כל מה שאתה רואה הוא אומר, תהיה קטן. מה אתה מדבר עליה? מי אתה מדבר עליה? אתה מדבר על אדם שרצה 20 או 30 ימים של חיים שלו בשנה הזאת, לסביר את הילדים שלי. אתה רוצה שיהיה לבית גאה נום? אתה רוצה שיהיה למות? אתה רוצה שיהיה לבית קאנסר? מה אתה רוצה? זאת איך אני אמשיך להתרחק, לתת אלפים דולרים במילה של אלול לספק ילדים אחרים, ללחוץ ברחוב ולתת סטודנטים, לתת סטודנטים, לתת USB לכל אחד מהאנשים של עבודה שלו שיכולים להיות שומרי שבת. זאת האנושה שאתה רוצה שאני אטק. ה' לא יכול לצלם אותך. זה פוליסיה של אינשואנס גדולה. אני מקווה שאנשים יהיו ממלכים לעשות את זה לפני שתהיה לאט. אחרי יום כיפור, אתם עדיין יכולים לעשות את זה. אבל זה לא יכול להיות בכל מקום כפי שהם עושים עכשיו. עכשיו זה הזמן. אם לא עכשיו, אם מתי? נתראה ביום הבא בעזרת השם. תודה רבה. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
