Memorial For The Deceased

תודה רבה, כבוד הרב. זה דברי תורה, תודה רבה. תודה רבה, תודה רבה. אין שום דבר שעושה לנצח בעולם הבא יותר מן תורה ומצוות, עבודות טובות. בעולם הזה יש הרבה דברים שעושים לנו עבודה, חיים, מזון, חברה, ילדים. אבל בעולם הבא, רק אחד הדברים עושים לנצח. אם האנשים שהם נמצאים אחרי זה, הם עושים את הדברים הנכונים לסגור את הלחם, זה עושה ללחם הרבה משמעות. אנחנו נמצאים כאן היום, ככל שלנו, כרספק לאנשים שאנחנו כל כך אוהבים, הוא לא עםנו בעולם הזה עדיין, אבל אין שום דבר כזה בג'ודיזם. אתם צריכים לדעתי, בעברית, כשהם נכניסו את הכרמלות ונכניסו אותן על הרגל בישראל, כשמישהו נכנס, הם לא אומרים, מותי. אין שום דבר כזה. הם אומרים, הלכה לעולמו. הלכה לעולמה. או הם אומרים, נפטר. נפטר זאת אומרת, הלכת מהמקום הזה למקום אחר. בתורה, כמו שאנחנו נלך לראות בשבוע הבא, בשבוע שני, אנחנו מתחילים סייקל חדש. פרשת בראשית. זה מתחיל במרכז. ואי צר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה. ואי פח באפיו נשמת חיים. ואי האדם לנפש חיה. ואדם גרם האדם לנפש חיה. והוא נפגע את הלחם החיים לנוסו שלו, לנוסו שלו. ולאחר כך, כשהלך הלכה לבית, האנחה היתה חיים. הוא היה יכול לדבר, לזכור, להבין, להתרגם. כל מה שאנחנו עושים, זה כלים יוצאים מהלך, שהלך הלך לבית האנחה. ואז התורה אומרת שבמקרה אחר, כשרחל, אמנו, אשת יעקב, אבינו, כשהזמן שלה הלכה ללכת, כשהיא רק 36 שנים, התואה אומרת, ותצא נפש רחל, ונפש רחל יצא מהנפש, ולאחר זה היא פסקה. זאת אומרת, מה קורה? הנפש נפש, הנפש יוצא נפש לגרם, בגלל זה הוא נפש. בספר קהילת, בספר קהילת, בספר זה כתוב, קהילת, והגוף יחזור למסטר שייתן לו את זה, והגוף יחזור למרחק, כי זה מה שהגוף קיימה. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם סיפור שתביא לכם כל השוק, אבל זה יגיד לנו איך חשוב זה להשפע את הגוף אחרי שהם יחזורים מהעולם הזה, כי במונח הזה יש הרבה לאי, אבל במונח הבאחר זה 100% פחות ובאמת. ובאחר כך, כל המלחמת של המונח הזה היא מאוד ברורה. פה אנחנו לא נשמעים את זה. אבל באחר כך, כשהלך הוא עם ה' הכל הוא 100% ברור. אתה מבין את כל הדברים טובים שהוא עשה, וכל הדברים הרעים שהוא עשה בעצמו. אבל כשהוא פה, הכי הרעים שהוא עושה, הוא לא מבין את כל הדברים הרעים. אבל כשהוא מסתכל על עולם האמת, כל דבר הוא 100% ברור. אחד הזמן קיבלתי קלעון בפנים, מנוג'רסי. הם אמרו לי, באיזו סיבה, אתם מוצאים היום לדבר? אני שואל, מאיזה מקום? הם אמרו, מנוג'רסי. אחד, אבא של האנגלית החלפה ויש להם 150 ישראלים שם אף אחד מהם רליגיי, אף אחד מהם שומר שבת זו היכולה להגיע ולהתבין להם שהתורה היא בוקר של ה' שהם צריכים להתעורר לפני שזה יקרה להם משמיים, I was available. Usually I'm not available from today to today. It was ממש a miracle. I said, tonight I'm actually available. What's the address? I'm coming. I went to speak over there. Just like they say, there was a lot of people, nobody was religious there. After I spoke over there, two people came to me. A husband and a wife. אשכנזים. ישראלים מאשכנזים, יהודים אירופאים. הם באו אליי, והם אמרו, נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, אתה נשמח לדעתך, רבי, את אנחנו האנשים שהם עשו את זה אבל עכשיו, אחרי שאתה מדבר על זה לפני שעתיים אנחנו נחשפנו את החיים שלנו אנחנו לא ידענו על כל הדברים האלה אנחנו לא ידענו אף פעם שיש משהו כזה בשלום אנחנו לא ידענו מה קרה בשלום כשאנשה פסקה אנחנו לא ידענו, אנחנו פשוט התחשבנו איזה חלק גדול שעשינו אני התחלתי לדבר עם הם ואז אני אגיד להם, אתם יכולים לעבודה בבית שלכם? הם אומרים, כן! מה אנחנו צריכים לעשות? אני אגיד להם, ביקשו את כל החברים שלכם. אגידו להם, אני הולך, ואני אביא את הטלפון שלי, ואני אראה להם את הפרסומת על המסגרת, וכל אחד יכול לדעת שהתורה היהודית היא היחידה בהיסטוריה שהייתה נותנת לאנשים בג'ה, האנשי שהצילה את העולם. אני אבחר את זה לכל אחד 1000% כל אחד יכול להכיר את זה ויהיו ידעים עכשיו מה הם צריכים לעשות לספור את הלוח שלהם. הם אומרים, אוקיי, בואו נעשה את זה. אני הלכתי לדבר בבית שלהם. אחרי הדבר הזה, הם אמרים, אוקיי, מה אנחנו צריכים לעשות? איך אנחנו נשתמש בשבת? איך אנחנו יכולים לעשות כל הדברים האלה? אנחנו לא יודעים, אנחנו לא שמעים בתחילת החיים תורה. זו השנייה ששמענו שאלות של תורה. אנחנו לא שמענו תורה לפני. התחלתי להביא אותה קצת קצת. ואז האנגלית אמרה לי משהו שמייחס לנו היום. תקשיבו קצת. היא אמרה לי, רבאי, אביא שלי, כשהוא פסק, אני ואישה שלי, אנחנו לא קיבלנו שיבה עליו. לא היינו רליגיוניים ואחר כך אבא שלי הלכה לרומניה והוא לא התחיל לבנות ואמא שלי אמרה לנו, תשכח את אבא שלך אולי הוא נמצא בעצמם אישה לא יהודית והוא הלך עם אותה לרומניה ושחרר אותנו לבנות אני לא רוצה לשמוע את אבא שלו עדיין וזהו, אנחנו לא מדברים על אבא שלנו עדיין אחרי הרבה שנים, אחד מהממשלה הישראלית בא לביתנו ואמר לנו, אנו מרגישים אתכם, שאתה אבא פשוט מותאר ברומניה. צ'אוצ'סקו היה דיקטטור, הוא פשוט מותאר בג'יין. עכשיו זה הזמן להגיד לכם שאתה אבא היה ספי ישראלי, אג'יין מוסד. אנחנו נשלם לו למשיאנה לרומניה והם קיבלו לו והם הולכים לו לפריזן והם מנסים לו כל יום עד שהוא מת. אנחנו לא יכולים להגיד לכם את זה אבל עכשיו כשהוא מת, אנחנו אומרים לכם עכשיו שאתה אבא שלך לא הלכה איתו והוא לא הלכה אתכם והוא אהב את הקבוצה שלו והוא היה רבי יחד שעשה הרבה לעזור ישראל. אבל אנחנו לא רליגיוניים, אנחנו לא ידעים אפילו שאנחנו צריכים לראות ישיבה כשאחד מתי. ואנחנו פשוט נשמעים טובים שהבא היה טוב, אבל זה כבר הכל. אף אחד לא אמר קדיש לבא שלי, רבי, אני לא ישבי. מה אני צריך לעשות עכשיו? אני אגיד לה, אני אקבל אחד מהישיבה במונסי, הוא יהיה מתחיל להגיד קדיש לאבא שלך עכשיו אחת שנה. טוב, לאחר, לא. אתה שמים קצת זמן כל מילה, מה שאתה יכול להבין, לבחור הזה בישיבה, וכל יום, לפחות 10 פעמים הוא יהיה מתחיל להגיד קדיש לאבא שלך. וזה יהיה עשיר לאבא שלך. היא אומרת, אוקיי, אין סביבה. אני אגיד לאחת שלי, ואנחנו שמים לכל מיני זמן כל מילה. אני קיבלתי לה את האדרס, קיבלתי את הנמה, קיבלתי את הנדב לצבא בישיבה, אני אגיד לה, עכשיו אתה אומר קדיש לדבר הזה אחרי עשרה שנים. הוא אגיד, אין בעיה. ככמה שבועים הם מגיעים לך משהו, אין בעיה. שלושה שנות אחרות, בדיוק שלושה שנות אחרות, זה היה ברחבי הלילה, עשרה עשרה, אני קיבלתי קלטה שלו. היא קיבלתי לי. היא לא יכולה לדבר, היא הייתה מפחדת. היא אמרה לי, רבא, אתה לא תאמין מה שקורה. אבא שלי בא לילה, למי, ולאבא שלי, בניתו. והוא אמר לנו, אתם לא מבינים כמה אתם חייבתם לי. בבקשה, אל תתחכם. הייתי נחשב הרבה. רבי, זה היה עשרה שנים אחרי שהוא מת, עשרה שנים, הוא נשאר עשרה שנים, עד שלושה שנים, הם אומרים לו קדיש וואים, ואחרי שלושה שנים הוא בא, הוא אמר, אתה מרחק אותי, אל תתחזור. זה מה שגמרא קורא, שאחר כך רבי עקיבא, שהיה הרבי הכי גדול בהיסטוריה של העם היהודי, רבי עקיבא, הוא ראה רוח של מישהו שמות, רוח, מות, מאוד מאוד גדול, נחשב מאוד, הוא שאל אותו, האם אתה חי או מות? הוא אמר לו, אני מות, אני מות הרבה זמן לפני, הוא אמר, למה אתה כל כך מפחד? הוא אמר, אני הלכתי מהעולם ואני לא יש לך אפילו בני לדעתי קדיש עלי. אני יש לך אחד בני, הוא לא יכול לדעת קדיש עלי. אני לא שם אותו לישיבה. אני גרם אותו כמו ידיד יהודי. הוא לא ראה עברית. הוא לא עוזר לי. כל יום אני נוחה מהבני שאני הלכתי בעולם הזה. בבקשה, עוזר לי רבי. רבי עקיבא אמר, מה נצלם שלך ואיפה הוא חי? רבי עקיבא היה הרבי הכי גדול בעולם, הוא הלך את הכל הוא הלך רחוק, תזכר, זה על דנקי, זה לא כמו עוד היום, ככה, או אירופאי הוא הלך שבועות, עם דנקי, לראות את הילד הזה כשהוא בא לבית, הוא אמר, איפה הילד הזה חי? הם אמרו לו, רבי, איך אתה אומר את זאת נקודה על יד שלך? זה הכי רעיון יהודי בעולם, הקבוצה הזאת. כמה הוא אוהב גד, כמה הוא עובד על אידולים, כמה הוא אנטי-יהודי. למה אתם מבחינים ככה אנשים? רבי עקיבא אמר, תביאו את זה לי. אני צריך להגיד את הקבוצה הזאת. הם קיבלו אותו לקבוצה הזאת. הוא אמר לו, אבא שלך בא אלי, אבא שלך צריך עדן. האחד שיכול לדבר עליו באמת הוא בן שלו, ברמה זכאיו, דגמרה שי. הילדים עשו את אבאים שלהם כשהם פסקו. אני באתי לכאן כדי לדבר על עברית. אני אדבר עליך על איך לשים, על איך להגיד משניות, על איך להגיד קדיש. רבי עקיבא קיבל את כל הזמן שלו והלכה את הילד הזה על איך להיות צדיק. ואחרי זה, האדם המותי יוצא לרבי עקיבא ויגיד, אשרך, אתה סביר אותי, אתה סביר אותי. וזה הסקר, למה כשאחד מנצח, אנחנו אומרים קדיש בשנה אחת, למה? בגלל שבשנה אחת, יש טריאל, טריאל בשנה אחת, בפנים של ה' בשביל כל מה שעשינו בעצמנו, כל דבר, כל דבר. כלשהו טוב, כלשהו רע, כלשהו מנסים את פרנב אשם. ולכן החלטה היא לתת מי לשים את האנחה. ואם אנחנו אומרים קדיש אלת, ואנחנו מלמדים משניות להם בישיבה אלת, זה מלמד אותם מאוד מהרעיון אחר כך. במיוחד אם הם לא חייבים את הלוחמים של התורה. עכשיו אני רוצה להגיד לכם סרט קדיש למה אנחנו אומרים קדיש לאנשים שמותים שכל פעם כשאתה יוצא למקום ואתה רואה שהם אומרים קדיש אתה יכול לדבר על הסרט בגלל שכמעט אף אחד לא יכול לדבר על הסרט לפעמים אפילו הרבים לא יודעים עכשיו זו הזורחה לדבר על זה בעולם יש לנו ארבעה דברים ארבעה דברים חשובים יש לנו ה' יש לנו העולם אנחנו יושבים עם האנשים, ואנחנו יושבים עם מבחינת החיים. ארבעה דברים. ה', העולם, האנשים, ורזון למה הוא עשה את העולם. מה אנחנו עושים פה? למה הוא קיבל סטול ונכתב את זה במקום? ל-70, ל-80, ל-90 שנה פה. ולפעמים קצת יותר. הקדישה מתחילה ל-4 חלקים. התגדל והתקדש מרבה בעלמה דיברה כרותה בעלמה דיברה כרותה בחייכון וביום איכון ובחיי דה חול בית ישראל ואז באה הבאה הספירה, שזו התרבות של החיים. למה ה' נשאר אותנו כאן, אנשים יהודים, החיים של העולם? למה אנחנו נשארים כאן? למה התורה אומרת שהוא נשאר אותנו מכל המדינות כדי להיות ילדים? מה זו המשפחה שלנו כאן? הגענו כאן לאכול ולשחרר ולמכון כמו האגויים? לא. אם זאת הייתה הטלפון, הוא יכול לעשות אותנו יהודים לא יהודים. הם יכולים לבית, הם נחשבים, הם אוכלים, הם יכולים לבית, הם נראים טובים, אין פרובלם. זה לא הטלפון. מה זה הטלפון? כולם קרחים ביחד על הטלפון. אמן, יאה, שמי, רבה, מברך. להלם, להלמי הלמיה, התברח, והשתבח, והתפאר, והתרומה, והתנסג. מה כל האלה? שהשם של ה' יתפרסם לעולם, שם של ה' וכל אחד יודע שהעולם יש אחד אבא, אחד מסטר, שעשה הכל, שרואה הכל, שרואה הכל. ונגיד לכולם בדיוק איך הם נכנסים לנגיד כשהם חיים את העולם. וזה העבודה שלנו, אנשים יהודים, ללכת את זה לעולם. במהלך שבת, אנחנו אומרים לעולם שה' גרם את העולם בשבועים, ובשבוע 7 הוא נפגש. זה למה אנחנו היהודים לא יכולים ליצור משהו בשבת. זה לא משנה לנסות, כמו שאנשים חושבים. אתה צריך לנסות בגלל שאתה עובד קשה. זה מגניב. אפילו הקייג שכל את החיים שלו נמצא בשבת, צריך להשתתף בשבת. אפילו אם הוא לא עובד, הוא עובד. הוא לא יכול ליצור חי, הוא לא יכול ליצור רידינג, הוא לא יכול ליצור אותם דברים בגלל שה' אומר, אני רוצה שאתה תהיה כמו אני, אני לא יכולתי ליצור משהו בשבת, אני גם לא רוצה שאתה יכול ליצור משהו בשבת, ולפני שאני אדבר, אני רק רוצה לתת לך דבר אחד לדבר עליו. עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים אתם חיים לעשות כל מה שאתם רוצים, אני לא מנסה להסתכל על עצמכם. אתם רוצים לעשות טובה? מאוד טוב, אני אמשיך לכם. אתם רוצים לעשות זאת? אני אמשיך לכם גם. אבל אחד מה שאתם צריכים לדעתי, כל מה שאתם עושים הוא מיוחד. אין רואה ואוזן שומע את, וכל מעשיך בספר מכתבים. כי אחד יום כשאתה מסתובב בפניי, אנחנו נלך אחד פעמים אחרי האחד ונראה אם אתה תשמע אותי או אם אתה הולך ולכת את כל החיים שלך נגדיי. אבל התורה אומרה אחד דברים. אני רוצה שאתה ידע אחד דברים. אם אתה תשמע אותי, ואתה תחיל ללכת לפרק שלי, התורה, כשאתה תחיל ללכת לעולם, וכל הכבוד של כל האנשים, של כל הגנירות, מהמקום של העולם למידה של העולם כל זה ביחד, אחת שעה של כמה אני אשכח אתכם בעולם הבא יהיה כבר יותר מכל הכבוד של כל האנשים, של כל הגנירות בעולם. קחו את כל המון, קחו את כל האמצעות, קחו את הספורט, את האנשים, את הטלוויזיה, את החולה, את האדם, כל מה שיכול לדבר עליו. אדם חיים 70-80 שנים, קחו את כל זה, של 7.5 מיליון אנשים. כל דבר ביחד לא יכול להיות נכון למידה אחת אם תשמעו אותי עכשיו אני רוצה להכניס כדי להראות לכם שני סטודנטים כאן, כאן, כולם יכולים לקחת את זה בבקשה אחרי שאני יוצא, בבקשה קחו את זה את הסטודנט הזה, אני עשיתי אותו ספציאלי ברוסיאלה הם מיוטים את הקבוצה שלי ויש שם מדבר רוסי פרופסורי כל אנשי שתראו את הווידאו הזה הוא יהיה הראשון חבר בעולם, באדם ובתורה. זה לא יכול, זה לא יכול שהאדם יראה את הסרטון הזה ויהיה חבר ולא חבר. זה לא יכול, אני מבטיח לכם, בפנים של קמרה. אחרי שתראו את זה, תדעו על אדם ועל התורה יותר מאחר. מה שאתה יכול לעשות עם זה, זה לך. אבל לפחות אתה יכול לקבל את כל הנכון שיש לך פה. אחד דווקא אחרי האחד. דווקא סיינטיפי שהתורה של האנשים היה הדבר היחיד שה' נתן לעולם הזה. ולא היה אדם אדם יכול לכתוב כזה דבר. אם יש לכם יותר זמן, אתם יכולים לראות דיברות שלי שהצלחתי עם פרופסור קריסטי 3 שעות על קריסטיאנטיה, ואני נגמר אותו לגמרי. למה? לא בגלל שהוא מגניב, לא. בגלל שהרליגיה מלאה בפעולות, ואנחנו יכולים להתמודד ב-10 דקות שזה לא מגניב. אז זאת דבר אחד. והדבר הבא הוא, אני צלחתי לכם עוד סי-די-פו-דה-קאר-אם-פי-טרי-פור-טין-אוור-ז-אוף-לק-צ'ר-אין-ראשן-ואנה-אנד-רק-פס-אנט-יו-פו-דה-טין-אק-אר-פור-טין-אוור-ז-אודיו תביאו את זה למטה, אתם יכולים להשתמש ואתם יכולים להיות מאוד שמחים שבאתם היום לדעתם על ההחלטה הזו שאני מדברתי עליהם. אני רוצה להודות לכם מאוד, אני מקווה שנמצאו במקום יותר שמחים, אבל לפחות נמצא את המקסימום שיכולים לקבל מהיום. תודה רבה, שבת שלום.