Moments Before Yom Kippur - Current Events
In this pre‑Yom Kippur lecture the speaker delivers a fervent, wide‑ranging address that intertwines halachic authority, moral exhortation, personal narrative, and media strategy. He stresses the absolute necessity of grounding every public teaching in authentic sources—citing the Rambam, Shulchan Aruch, Zohar, and other classic works—and rebuts accusations that he fabricates material. The talk repeatedly condemns those who desecrate Shabbat, framing such behavior as a grave moral failure. Central to the discourse is the influence of Rav Avigdor Miller, whose teachings on Yom Kippur’s spiritual intensity are highlighted as a model for sincere observance. The speaker also details his extensive use of video recordings, subtitles, and social‑media distribution, describing both the reach of his content and the backlash he receives (including hostile emails from non‑Jewish sources). He recounts his own teaching journey—from early lectures to massive student gatherings, the production of millions of “kaddish” prayers, and the creation of educational CDs—illustrating how his methods have shaped a broad, often controversial, religious community. Throughout, he calls listeners to deep personal preparation for Yom Kippur, urging adherence to halacha, moral self‑examination, and active engagement with the teachings presented.
Chapters
Good evening. This lecture, בזרת השם לרפואת מנחם מקוטיאל בן חנה, אורי בן דקלה, מיכאל חיים בן מלכה, יצחק בן חנה, אברהם שלומו בן מזל, אסתר, אנג'לה בת רחל, אין רחל בת מרים אוסו לילה קלה ותינוק בריא לאנג'לה אלגריה בדינה ולאברהם חיים בני אמין בן חוגלה שהסכה לקנות בית במהרה בירושלים בלי משקנת ואוסו לילוי נשמת אברהם בן סימה שנה טובה to everyone, it's a new year 5,785 עד הקריאה של העולם. הייתה לנו ראש השנה מאוד מיוחדת, הרבה בריאות, הרבה תהילים, מדהים ומתנגדים שהייתי מוכן לתת בישיבה, היה הרבה אנשים עם הרבה גסטים, אנחנו עכשיו נשאר ונמצא בין ישראל לנצחות באיראן, וזה מנסה יום. אנחנו חשבים, בראש השנה, היינו נרגשים, כי לא ידענו עד שלוש יום מה קורה. אם זה קרה, מי ידע מה קרה? זה לא קרה עדיין. כשאתה שואל את המדינה, את הישראלים, את האופציות, הם אמרים שככה עבודה צריכה קואורדינציה וכל מיני דברים, זה ייקח זמן להכניס, זה בלוני, זה לא הסיבה האמת. בגלל שהם כבר מרכזים לזמן הזה, שנים, הם יודעים איפה להצליח, הם יכולים להכניס משהו כזה בזמן אחד. למה זה ייקח שבוע? בגלל הליברלי, הלפטי, הדמוקרטי, הממשלה הישראלית. אני מדבר עם חברים שלי בממשלה. הם אמרים לי הרעיון האחרון. הממשלה הישראלית עושה כל מה שהם יכולים למקווים ישראל לנצח איראן. אני רוצה להם לעשות משהו קטן, כמו בפעם האחרונה. רק להגיד שהם עשו משהו. למה? הם מפחדים שתהיה בולטה. בולטה זה לא טוב להם באלקשן. יהיה בולטה עכשיו. האמריקאים ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידע הרבה יותר בפאמפ. אם אתם עובדים עכשיו, 3 דולר זה יהיה 5 דולר בניו יורק, בלה זה יהיה 8-9 דולר. הם לא רוצים את זה. זה מיליארדים דולר שתפוסים כל מיליון. זה מה שאני מפחד עליו, את המסגרת העולם. המסגרת העולם מפחדת את האקונומיה, זה לא רק גסילין. זה אפקט של כל דבר, כל חברת המפקדות, כל פקטורי, הם כולם יושבים אולי, אפילו ליצור אלקטריקה, הם יושבים אולי. כל מה, העיר, שהיא עומדת עכשיו, העיר. יש הרבה תפקידים על מה יקרה, אם יקרה קרב את איראן. גם האורחים על מה יעשה השינה. השינה עושה תפקידים טובים במחרות ובמחרות של איראן. אבל אני חשבתי, כמה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה שכנראה זה חודש של פרצוף. המדינה מגיעה לכל מיני מדינות בעולם. בארהבות המדינות מגיעה לכל מיני מיליארד דולר. כל פרדוקט שאתה קבל היום, כל אוכל, הכוכבים, זה, האלקטרוניקה, זה כמעט כל מה שבא למדינה. כמעט כל מה. אז כמה מגיעו ליראן? 10 מיליארד. זה לא משהו. למדינה כמו מדינה, זה לא יעבור על שום דבר. זה חודש של פרצוף. אתם חושבים שהחיינים יבואו להתעורר במלחמת העולם לתחילה של חודר של פרסים על תחילתו? זה פלוני. אז מה הרעיון הראשון? האויל, ספייקים גז. זה האויל. ספייקים גז. טראמפ היה מנסה להציע את הארץ הברית לדבר עם האויל. אתם יודעים, עם הרכבים. הם יודעים שהם יכולים לעשות את זה. אבל הם הפגשו את זה. הדמוקרטים לא יכולים. אם טראמפ תמשכו עם זה, אז ארהבות לא צריכו להשתתף עולם. יש להם הרבה עולם פה. ואז אתם לא ידעים על איראן, על המדינת הארץ. אבל כמו שכולם יודעים, ה' רואה את העולם. והעולם הוא במקום שאשם רוצה להיות אשם רוצה שהעולם תהיה בקאוסק הוא רוצה שכל אחד ילדה ללחוץ עם כל אחד הוא רוצה שהילדים שלו, הארץ היהודית, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים שלו, ילדים ילדים שלו, ילדים ילדים שלו, ילדים שלו, יל אתם חשבים, אולי עכשיו אנחנו נעשה צ'ובה. אנחנו הלכים לבית שלנו, לא צ'ובה. אנשים מזכירים, היום הייתה ממוריאלה, לדבר עם הקלנדר הלא יהודי. היום היה 7 אוקטובר. אז זה 365 ימים משל הטראגיה המשכנתה, הטראגיה הכי גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והטראגיה הכי גדולה בעולם יהודי משל ההולכוסט. בלי יום, אפילו במהלך ההולכוסטה, במהלך ההולכוסטה, סליחה, 1200 יהודים מותרו ביום אחד, בפעמים. זה לא היה קרה, במהלך ההולכוסטה. במהלך ההולכוסטה, מילים ומילים מותרו ביום אחד. אבל במהלך ההולכוסטה, היו הרבה פרקים, פרקים טרוריים, בוותרים, בוותר יום כיפור, 3000 יהודים מותרו בוותר. אבל לא ככה, ב-4-5 שעות. ולא באותה מגניבה מגניבה שהם שחררו ילדים ושחררו אנשים ושחררו ילדים בפנים שלהם או בפנים שלהם בפנים שלהם, או משהו כזה הם עשו קלקולציה ב-1200 ישראלים שהם מותים, ובכלל הם אמריקאים ופרנקים ואחרים, בריטים זה נכון ל-6,000 קנדיאנים בישראל יש 10 מיליון אנשים, אני חושב שבקנדה יש 50 מיליון, אז זה יהיה כמו 6,000. באמריקה זה יהיה כמו 10 פעמים, ספטמבר 11, 10 פעמים יותר או יותר, אני לא זוכר את ההתפקדות האמת. של 3,000 אנשים שמותו בספטמבר 11, הארהבות הלכתה ללחוץ בעצם ללחוץ בעולם. זה היה יכול להיות ללחוץ בעולם. סאדם חוסיין, האווירות, אם הרוסים יצטרפו או השיינים, אז זה יהיה ללחוץ בעולם. הם קיבלו את הריסק הזה. למה 3,000 אמריקאים מותו בפעמים? תחשבו עכשיו חז ושלום שהם יעבורים על פעם באמריקה ש300,000 או 100,000 יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י אם היהודים יש להם זמן טוב, העולם יסופר זה ככה זה, זה אנטסמטיזם, בגלל שאתם לא ידעו כשהיהודים גדולים, הם נפגעים כשהם פחות, הם נפגעים כשהם במסגרת, הם נפגעים כשהם לא מפגיעים על כל משהו במכונות או בפוליטיקה, הם נפגעים כשהם נפגעים מאז ישראל, כשהם נפגעים כשהם נפגעים אחרי הביתה שלהם, הם נפגעים לא משנה מה, העולם תמיד יחזור ליהודים זה הסיבה של כל המצבות שלהם. למה זה? בגלל שה' אמר את זה. ה' עשה רול, אסאב שונא ליעקב. אסאב אין ישמעאל. אסאב אין ישמעאל, זה 80% של העולם. כל האירופאים זה אסאב. כל האמריקאים זה כמעט אסאב. כל המדינות הישראלית, וגם קצת מדינות, מדינות אחרות, זה ישמעאל. אז במיוחד עם הציניים והאינדיאנים, כמעט כל העולם הוא סבי נשמאל. כמעט כל העולם. כמו שאתם יכולים לראות, אינדיה וצ'יינה לא מעבירות עם ישראל. אין להם רעש. הם לא רעשים אותנו כל כך הרבה באינדיה או בצ'יינה. בגלל שהם לא הילדים של נידר. לא אסעב ולא ישמעאל. אסעב וישמעאל, השם עשה רולם בעולם. שהם תמיד ירדו את היהודים. לא משנה איזה מקום. זה מעניין. וזה נכתב באנהלת, מאחור לאחר. למה ה' עשה את זה? ראיתם את התורה? ראיתם את הבגדות? אחד מה שאני יכול להכוונת לכם זה שאם הם אהבו אותנו, אם הערבים, זאת אומרת הילדים של ישמעאל והילדים של עשאב, אהבו אותנו, הם לא יכולו להיות אותנו, אין יהודים נשאר בעולם. אנחנו קוראים להם תודה גדולה למה יש עדיין 16 מיליארד יהודים בעולם 15.8, זו היחידה האחרונה שהם עשו על ראש השנה זו אחרונות שלהם, אני לא יודע מאיפה הם מקבלים את היחידות שלהם כי אי אפשר לדעת מי באמת יהודי ומי לא אתה לא יש לך סטטיסטיקה מסוימת אבל אחרונות למי שהם קוראים את זה, בשנה האחרונה הם קוראים 15 מיליארד, עכשיו הם קוראים 15.8 מיליארד אז נחשב שזה 16 מיליארד יהודים, שזה לא אפילו 1.25% של התקופה בעולם. הדעקה שיש לך 15 מיליארד יהודים שנמצאים בעולם, אנחנו אוהבים גדול גדול לילדים של ישמעאל ולילדים של עשיו. אם הם לא יתנו אתנו כל כך הרבה, אף אחד מהם לא יהיה נחשב. הם יכולים לכל אחד להתאסס. כי תזכרו, הרבה יהודים אוהבים להתאסס עם יהודים אף אחד, כי הם לא יודעים מה יהיה לאחר כך, עם הילדים, עם האחרים, אתה לא יודע, אתה לא יכול להאמין אותם הם נטענים אותנו כל כך הרבה, זה בגנים שלהם, זה הולך... הפרנקים, הבריטים, הגרמנים, כל המדינות האלה, הם נטענים אותנו עשרות עשרות שנים, ההטרד הזה הולך, אתה יודע, עשרות שנים כבר, זה לא מתיום היום, אנשים אוהבים, וואו, מה יהיה, אני אצלם יהודים, אני אצלם ילדים, יש להם אבותים נאצים, ויש להם שהם צריכים ללכת לביתה, ללכת לביתה ולשמוע על איך הם מדברים אפזיר את היהודים. אנשים מפחדים על זה. כשאנשים מפחדים על זה, זה מפחד הרבה מנגינות. יש עדיין הרבה מנגינות, 70% בארהבית, ובאירופה זה עדיין פחד. אבל בלי זו מנגינה, אף משהו לא נמצא, ולכך שהערבים נפגשו אותנו, אי אפשר למצוא אף יהודי שמתי ערבים, חלק מזה 60,000 ארץ ישראלית שמתי ערבים בישראל מאז שהמדינה בישראל התחילה. הם מנסים להכתוב את האנשים שלנו, את הילדים שלנו. זה כרס בתורה. It's written in parashat kitavo. Your children are kidnapped by other nations, meaning they marry them, they become goyim like them. Your IC, you become crazy and there's nothing you'll be able to do about it. Why? It's a curse, it's a punishment from Hashem. You want to raise your children like goyim? ילדים שלכם יהיו נפגשים לגויים, יהיו נפגשים לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה שלהם, לתקופה האחד שהם לא מתחילים להיות גויים הם האנשים שהם סתם רליגיוניים אפילו הארהבים המודרניים, קבוצה או שניה אחת אף אחד מהילדים שלהם נהיה יהודי שלהם, הארהבים הם המודרניים, הילדים הם סקולריים והארהבים הם כבר יהודיים אתה יודע, כשאתה מתחיל להיות מודרני זה כמעט מגוון שילדים שלך או לגמרי ילדים שלך תהיה לא יהודיים זה מה שזה, זו הסיטואציה בגלל שבכל המדינות הערבית היהודים כל כך מפחדים עליהם בגלל שהם ידעו שבתורה יצרית, הילדים של ישמעאל היו גבולים מגניבים. מי רוצה לגבול גבולים מגניבים? הם מורים, הם אוהבים לבלות, הכל מפחד, הכל אגרסיבי. כל כך מגניבה קולטוריה. היהודים הם מאוד קטנים, הם לא אנשים בביטה. תזכרו שהמדינה הישראלית עדיין לא יוצאה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה להחזיר את עצמה, היא צריכה הם להחזיר את עצמה, עשו להם כל מה שהם רצו. כשהם רצו להחליט היא צריכה להחזיר להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט את עצמה, להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט היא צר להחליט להחליט אבל 99.99% להחליט של היהודים היו פשוט עבודים ומגיעים לגז-חמבר זה לא משהו שהם עשו את הגרמנים, זה לא רעיון, זה לא רעיון, זה לא משהו ובכל מקום, בעולם ההיסטוריה כל הפוגרומים או כל מה שקרה אז זה מה זה היה, היודעים היו מפחדים, הם לא רוצים להתמודד עם הם, רק כשנמצאים בישראל ונשכחו אותם שם, נשכחו אותם להתמודד והם נראים כמו ישראלים, הם נשכחו אותם, מבחינת הלבנית, יש להם עיניים יחידים, הם לא נראים ערבים, הם נראים יותר אירופאים. הם מדברים עם אקסנט ישראלי, הם יכולים ללכת לביתו, הם נכנעים את הילדים, הילדים הם עם ארוך ארוך, ארוך דיגניטי, הם יכולים מהמדינות שיש להם ארוך חשבון לתורה ולאשם, את הילדות שלהם קבלו להם כמו, סליחה, את המדינות שלי, כמו פרסטיטוטים, מ-12 הם כבר יוצאים ומתחילים לעשות כל מה שהם עושים במקומות, ואני לא מבין, יהודים, לא יהודים, הם מתחילים לעשות דברים, עם הוא, עם הוא, עם מוסטפא, עם אחמד, עם רפיק, עם יוסף, עם איציק, זה לא משנה, זה יפה, זה נראה טוב, אני לא מבין, הולך או לא הולך, זו הגנריה שהחלנו בה, והגנריה האחרונה היא התחילה ככה. לפני שני גילות, אם אתה מגיע לאנשים סקולרים, ואתה אומר להם, שעון או דוטר שלך יוצא עם נאנג'ו, חכם ערב, איזה נאנג'ו, איזה, אמריקאי, אירופאי, ערב, לא משנה, הם ימותו. אנשים סקולרים, שעון הרצל, הרצל היה אנטי תורה. זירו רליג'ן, דה נאט איבן סרקמסייס איסן האנס, לוק אותה נאם היא גיבה להם, או ג'רמן נאם, האנס, ווט קיין אובה ג'ו קול איסן האנס הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הילדים שלו לבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את הכריסמסטרי בבית שלו הוא נפגע את כשהלך הכריסמסטרי שלו, הנס מרי, הייתה לא יהודית, כל בבית שלו הקומיוניסטים, זייניסטים, הלדים, בן גוריון, דויד בן גוריון וכל אחים שלו, נגמרו לנס, ופגשו אותו בקבוצה. הם כתבו לו, אתה הביא לנו גאום גדול, בנס מרי ולא יהודית. ואני רוצה להזכיר לכם, שהיו יותר גויים של הגויים. הם לא אוכלו קושר, הם כל הזכרו על שבת, הם לא קשרו על רליגיה, הם קשרו על תורה, הם רצו להכניס לישראל כמדינה של גויים, עם אף רליגיה, אבל הקהל שלא להסמל את הגויים, הם ראו את זה כמשפט של הלכה, לא בגלל שה' אמר את זה. בגלל שהם היו מפחדים שהארץ יהודית תספר. הם ידעו את התקווים של זה. יהודים ילכו וישבו בכל ארץ שהם רואים, ובמשך שנה או שניה, כל מה שאנחנו מבנים פה בישראל ילכו למדינות. זה לא יכול להיות מדינה יהודית. אז הם חייבים במהלך. במהלך, הם אוהבים להשתתף את המצוות, הם מבחינים את התורה ורוצים להחליט את זה. במהלך, הם ידעים שהדבר האחר שתשתף את מדינה יהודית ביחד, זו הרליגיה. וזה יכול להחליט את הסימילציה. הם חייבים במהלך כזה. הם חייבים במהלך כזה. כמה אנשים סקולארים חייבים את המזוזה? הם רואים ספר תורה, הם לרחוץ, הם נפגשים, הם מגיעים לשול, הם מגיעים לארון קודש ומפגשים כמו שהם במדינת הארון או במדינת הארון, ולאז הם לא נפגשים איזה מצווה של התורה, הם חיים במהלך. הם ידעים שזה יפה, הם נפגשים את התורה. למה אתם נפגשים את התורה? אתם נפגשים את הספר התלמיד? אם אני עושה את הספר התלמיד ונפגש ככה, אתם יוצאים ונפגש ככה? לא. איזה בוקר אחר אני אביא לך, אתה קפיץ? לא, אתה קפיץ לתורה, לא? כן, למה? בגלל שאתה אדמיץ שזה בוקר של ה' אחרי זה אתה לא קפיץ לאיזה בוקר אחר אז אתה קפיץ לתורה, אבל אתה מבקש את זה כל דקות של החיים אתה מדבר על הרבים, אתה מדבר על השבת, אתה מדבר על הישיבות, אתה אוהב אנשים רליגיים, אבל כשאתה רואה את התורה ככה, איזה היפוקרסיה, הם לא יודעים, הם שמורים חנוכה קנדל, מה אתם שמורים חנוכה קנדל, אתם מגניבים, החלטה של חנוכה היא נגד אנשים ככה ככה, אנשים שהם קיבלו את התורה, אנשים שהם רצו להחליט את המדינה היהודית למדינה לא יהודית אנשים ככם שחושבים בשבת וישיבות, מדברים תמיד נגד ה' ונגד את התורה שלו, זה למה אנחנו נציג חנוכה, ה' עשה לנו מירקול שאנחנו נציג את הגריקים, ואתם יותר גריקים מן הגריקים, אבל אתם נציגו חנוכה, שהמקבי הרליגי הוא אחד נגד הקולטוריה הגריקית, והאנשים הסקולריים הם יותר גריקים מן הגריקים, הגריקים, הרבה שלהם חשבו באדם, אתם יכולים לראות, אריסטודול וכו' הם מדברו על אדם, על הממשלה ועל הקריאה הייתה הרבה דברות פילוסופיות עם חז'אל בין הרבים לגריקים היום, אנשים סקולריים לא יכולים להגיד איזה דבר בג'ודיזם, הם לא יודעים את זה הם לא יודעים אפילו מי הוא אברהם, יצחק ויעקב שאלו אנשים סקולריים בתל אביב, מי הוא אברהם, יצחק ויעקב? מי היו אבאים שלהם? מי היה נוח? הם לא יודעים. הם לא יודעים. קריסטים ומוסלמים ידעים, אבל הם לא יודעים. אבל הם מזכירים חנוכה. הם מזכירים את המנורה והם מזכירים את הברכות. שעצה ניסים לאבותינו. אבותינו היו אנשים שהיו בעצמכם. אנשים כמו אתם היו המתיאבנים. הם ניחשו עם הגריקים, נגד המפרשות הלגית. מזכירו שהגריקים מזכירו בגריס עכשיו, את התקפה של היהודים נגד המפרשות שלהם. זה יהיה משחק. זה מה שהם עושים, הם המתיאבנים, והם מוצאים חנוכה. אנשים שלא יודעים. לא יודעים. אז ארה״ב מנסה להחליט את העולם. אז חברים שלי בממשלה, הם אמרו לי, הם מבקשים לנו חלקה דיפלומטית, אוטומטית, לא משנה מה יהיה במדינת היחידה, הם תמיד יצטרך לנו, הם מגיעים לכמה שנים, הם נתן לנו את זה ונתן לנו את זה, והם יעבורים על זה לנו, זאת אומרת, הם יעבורים עלנו עם כמה פרקים שאנחנו יכולים לרחוץ את איגו שלנו ולא להגיע לאיראן. למה? זה יכול לרחוץ את האלקציה שלהם. זה מה שהם חושבים עליהם. יש לנו גבוהה גבוהה פה. למה יש לנו גבוהה גבוהה? אנחנו לא יכולים להגנות את ארה״ב. אנחנו חייבים על האמריקאים. אנחנו לא יכולים להחליט את כל הארץ שהחליטנו בשנה האחרונה, 99% שלהם היו מאמריקה. אנחנו לא מייצרים פנות ומיסלות, זה כל מגיע מאמריקה ומדינות אחרות, גרמניה, פרנציה ואנגליה, אבל הכל מאמריקה. עכשיו אני מדבר עם אנשים כמה חודשים בממשלה ישראלית, אמרתי להם שאתם צריכים להפוך לישראל לבנות מפקדים, ליצור מיסלות ומפקדים לכל אי-אי-אי-אי-אי, מגניבה בישראל, לא יכול להסתכל עדיין על ארה״ב, בגלל שאם יהיו אלה אלה דמוקרטים רדיקלי-לפטיים שיושבים בקונגרס, הם יכולו להבטיח שאנחנו לא נמצאים במשפט במשפט הבא. אנחנו נמצאים עם אין-החלטה. זאת אומרת ש100,000 ימותים, 200,000 ימותים, בלי משפט. אתה לא יכול להצליח להצליח בטיילים, למה? אתה לא יושב בטיילים. אנחנו צריכים לעשות, אז ברוך השם, הרבה פקטורים מתפתחים כשאנחנו מדברים. אופיילי במשך 2-3 שנים, כשיש לנו עוד רעיון, כי הם לא יכולים לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� הם קונטרולים את ארהבות ארהבות. אחד מה שאנחנו צריכים לתת להם קומפלמנט, אתם יודעים כמה זמן הם נותנים לישראל בשנה האחרונה למלחמת? במיוחד הם נותנים לישראל בין 3 ו4 ביליון דולר בשנה כל שנה, והם קונטרולים אותנו כל כך, ללא מיני 4 ביליון דולר. זה לא משהו, יש איזה יהודים שהם עושים 4 ביליון דולר בשנה, במדינות שלהם. הם יכולים לתת לנו את המונה, אחד מה שהארה״ב נתן לנו את כל העולם אבל הם מנגינים ישראל פולי, וכל מה הם יודעים את הקטע האחרון הם נפגשו את כל מה שאתה רוצה לעשות, יש לך משהו שאתה לא יכול לעשות על זה לפעמים הם נפגשו, אבל בסופו של דבר הם נפגשו את איגו שלהם והם נתנים לך לעשות את זה, ואז הם נפגשו את זה זה היה בלי התכוונות שלנו, אנחנו נגמרים אבל לפעמים הם פשוט אמרו לא, אל תכוון לעשות את זה יהיו קונסקוינסטים גדולים, ויש לנו משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. כמה זמן הם נותנים לישראל בעולם? עשרה. אתה יודע כמה? מי יודע? 17.9 ביליון דולר. בשנת הזאת, שזה דווקא כמעט חמש שנים של עבודה. כשקיבלנו את כל הזמן לקבל ארצות שלהם, אז זה טוב להם. כי חצי הזמן יוצא להם. אם תתן לי 18 ביליון, ואני אקבל ארצות אמריקאיות וארצות אמריקאיות, וה-18 ביליון יוצא לאמריקה, 9 ביליון מהם זה פרופיט פשוט. אז כמה תתן לי באמת 9 ביליון? כי 9 ביליון זה פרופיט, אבל זה גם מפחד עשרות אלפים עשרות עבודה באמריקה. והם נמשכים להכניס הרבה מיסלים ואולי יקבלו עבודה אחרת אז זה עבודה יותר לאמריקאים, זה כל כך מיוחד זה כל כך מיוחד אבל עדיין אנחנו צריכים להיות תודה, לא יכול להיות תודה זה רג'י לפטי, רבותיי. אני לא כל כך פרו-ישראלי. זה לא טראמפ. טראמפ יתן לך חשוד מופיע. למה הוא רוצה את המורים הפלסטינים שהפכו יותר ממה שאנחנו רוצים? הוא רוצה איראן על ידיו יותר ממה שאנחנו רוצים. זו אידאולוגיה אחרת. מדברים על טראמפ, היום הוא היה פה בקווינס. הוא הלכה ללכת בגבירה של רבי לובאביץ'. אתם יודעים, חב'ד מאוד קונקטיבי בפוליטיקה. ואמבצדור אמריקה בישראל, כשטראמפ היה פרזידנט, דיוויד פרידמן, הוא נמצא בצורה טובה עם טראמפ, והוא אורגניז את הצעירה, וכמובן, החסידי חבא, הם כל פרזידנטים, הם לא דמוקרטים. אז הם נותנים לו מזכירה מאוד טובה, וראיתי את הווידאו שטראמפ נותן לו ימיקה חדשה גדולה, אתה יכול לראות? והוא שירה, הוא שירה איתו, עם סידור. טראמפ שירה שמונה עשרה. אני מחשב אם הוא אמר המלך הקדוש, אם הוא ידע שזה סרט ימי תשובה. אז אחד הטראמפים, אתם יודעים, הטראמפים, הלפטים, כשהם רואים משהו כזה, זה מכניס אותם לרעיון. כי הם רואים את זה כאבותה. תראו מה הוא מוכן לעשות, כדי לקבל שירה יהודית. הוא הלכה מגניב כשהוא ראה את הווידאו, אז אני אגיד לו, אז אתה לא עדיין עושה את זה. הוא תפקד, כמה זמן זו האחרונה שאתה בא לשון לתפקד? אני אגיד לו, הוא ליברלי. הם לא יכולים להסתכל על זה, הם לא יכולים. כל אחד שעושה משהו טוב ליהודים, זה מגניב להם. אלה יהודים דמוקרטים, הלכתיים, הם מגניבים להסתכל על עצמם ועל הילדים בגלל האידיאולוגיה הלכתית והלכתית. הם לא יודעים מה יקרה, אתם מגניבים. המלחמת לא נגדנו, אלא נגד כל היהודים. לא ראיתם ב-7 אוקטובר, ב-12,000 שהם מוותרו, ב-11,000 היו רציונים אקסטרמיים. 20 קבוצים במהירה היו רציונים. כל 20 הקבוצים שהם מותרו היו רציונים אקסטרמיים. תחשבו שהם מורידים 11,000 ברני סנדרסים אח שימו, 11,000 כאילו הם מורידים, 100 היו צבאים ופוליטים שהם לא הלכתיים, הם באים ללחוץ, אבל אנשים של המקומות, כמעט כל מהם היו קיבוצים, כל הקיבוצים. ואתם יודעים מה? השאר הכי גדול הוא שהם היו כל כך טובים להם, הם נותנים להם עבודה, הם נותנים להם, הם נותנים להם לדוקטורים, מנגינים להם רצויות לבית, נותנים להם כל מה שהם רצויים, והאחרון שהם נותנים הוא הלפטים. אתה תחשב, לא לדעתי, אתם חיילים, אתם חברים, אתם חיילים, אתם חיילים את עצמכם, אתם חיילים לנו כל הזמן, אנחנו לא נחשב אתכם, אנחנו רוצים להחליט יהודים רליגיים, אנחנו רוצים להחליט ריידים, תעשו אותנו להחליט אותם, בשני אותנו נטעים אותם, אז תעשו אותנו, לא, הראשון שהם באים להחליט, זה הלפטים שהם עושים להחליט אותם תמיד, אתה צריך לראות את האווירים, אתה צריך לראות את האווירים, אתה צריך לראות את האווירים, אתה צריך פוליץ, הם ארסטו אותו, זה... ביום ההתקפה, כמה שעות לפני הלילה, הוא שאל אותי, ראיתם פוליץ במקום שלכם? בבוקר, כשהם באו להתקפה ב-6.30 בבוקר, לראות הזה אראב קראה להם, את האווירים, איפה אתם הייתם? אני קווה עליכם. הלפטי, הוא קווה על אחמד, מוחמד. הוא אמר, תגידי לי, יש שום דבר קורה במקום שלכם? הוא מקבל יותר אינפורמציה מהם. ראיתם פוליץ שם? ראיתם ארמי שם? הוא רוצה לדעת אם הוא צריך לשים את החברים שלו לנצח את כל שלהם. זה מה שהיא אמרה, זה מנצח נאי. למרות שהם עובדים במדינות שלהם, בקיבוצים שלהם, הם קבלו אינספקציה. כל מנת הערב ידע איך הרבה חברים חיו שם ומה נמצאים שלהם. הם ידעו את זה בנקודה, זה יצקוויץ', משה ורחל יצקוויץ', יש להם שלושה ילדים, שתי ילדים, אחת ילדה, יש שם דור אחר, יש שם דור, כל מה שהם ידעו, כשהם עובדים שם עשרה שנה, מי נתן להם פרמיטה לעבוד שם? בנט. בנט, המשחק, נתן להם שלושה דרך לעבוד בישראל, אנשים מגזר. איך אפשר לעשות שהעבודים יצאים לבית שלך לעבוד כשכל יום הם מייחסים כל כך קודם שהם רוצים להשחרר כל יהודים? אם תביאי מישהו שאומר על זה במידה הסוציאלית, שהג'יהאד צריך להשחרר כל יהודים, תביאי לו לעבוד בבית שלך? אחרי שתראו שהאידאולוגיה היא שהיה צריך להשחרר כל יהודים, תביאי מישהו ותשמעי את הבית שלך? זה מה שהם עשו, הם קיבלו אלפים מונסטרים ככה ללחוץ. זה הפניסמנט של השם. אבל הילדים של ערב רב קונטרולים ישראל. הקורס, הקורס, כל הזרח הזה. והם הם האנשים שאימנם את מה שאתם מנסים לעשות להחליט את המדינה, הם תמיד קיבלו את השדות של הטרוריסטים. תמיד. אין מה שאתם יכולים לעשות. אז בואו נראה מה יקרה בגלל שיש עבודה גדולה עכשיו בקבינט בישראל. הולכים להתקבל את הצעירים האמריקאים ולא להתגלגל? זה יהיה מטען. בגלל שהמדבר שהמוסלמים מבינים זה רק כוח. אם אתה מראה חלטה, אתה לא נפגש, בקבילה זה יקבל לך אלפים אלפים של חיים. זה מה שקורה במידה האסטרית. המידה האסטרית היא לא הטידר או האפרה. זאת מקום שהחלטון לא יצא מחזיק. אם אתה לא מאוד מוחד ומאוד אגרסיבי, ומוחד לנאצים, זאת אומרת שילדים שלך ימות. בטח. אם הם מפחדים עליך, לא רק הם לא יעבורים על כל מה, הם יחפשו. כשאנחנו נמצאים בום על ראש נשרלה, מיליאנים ערבים נפגשו, ביבי, ביבי, הם נפגשו את הכוח, אתם יכולים להבין את זה? אנחנו נימשנו את החברים שלהם, אבל הם נפגשים כל כך שהם עשו את זה, הם נפגשו ונפגשו, כל המדינת הארץ הייתה פיקציה של ביבי על ליון. אחר כך השריף הגיע לטורן. הם נפגשו כל כך! שבוע או שתיים לפה, הם אמרו שהם מפחדים, הם מפחדים. הישראלים אינכנסים, הם לא יכולים לעשות משהו, הם מפחדים. הכל עובד עכשיו. וואו, היום הייתה רגעת בלבנון. בספר החיזבאללה. הישראלים הלכו מפחדים. אנחנו לא יודעים מה הם יכולים לעשות לנו הבאים. הם מתייחסים לפחד. זו הלגה שהם מבינים. כשהייתי ילד, אני זוכר שכבדתי פעם ברחוב באפולה, אפולה היה ערבים שם, עם הקפיאה, ברחוב. הייתי אולי ארבע שנים, ראיתי ערב בידי, התחלתי לקרוא ולרחוץ לבית ארבא שלי. כשהצטרפתי, הם שאלו לי, למה אתה קרוא? אני זוכר את זה, הייתי ארבע שנים, למה אתה קרוא? הערב היה לוקח בידי, ברחוב. אני לא אשכח את זה, כל ארבא שלי הייתה צחוקה בפנים, על הרחוב, אז מה? הערב לא יכול להחליט את אדם שלו. אף אחד לא מוכן להפוך את אדם שלו, הם היו מרחקים ממנו. עשרה שנים. עכשיו, אם היה ערבוק ברחוב, עדיין יהודי יהודי ילד יהודי ילד יהודי ילד יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהוד הממשלה הלגלית של הממשלה מנסה לתת להם חרוץ למורים שהם מורים ומורים ביבים ומורים את אבאים שלהם בצד הילדים. הם רוצים להם לקבל חרוץ בגן. הם מנסים להם לקבל חרוץ. אתם יכולים להבטיח כמה מגניבים הישראלים הם? הלפטים? הם מנסים! הם מנסים לפוליסים בג'ייל לתת להם יותר אוכל, במקרה של מה שהממלכת הג'ניבה בוועדה לתת לרחבים, הם רוצים להם לתת חרוצות ומצוות. זה מה שהלפטים יש בעצמם. ומה של הבחורי הישיבות? הם יכולים לתת למות. אנחנו מאוד שמחים אם הם מתי. אבל מרדכים של חמאס צריכים לצלם, אלה הטרדים הלפטיים. בארהבות יש להם כמה מיליונים. זה למה שבניו יורק, הדמוקרטים תלמידים. למה? כמעט כל יהודי בניו יורק הוא טרד. לפעמים 70%. כל האינטלקטים האלה, כל היהודים האקדמיים האלה, הם טרדים. אוטומטיוסטי, הם טרדים דמוקרטים. עכשיו אני שומע שרובה שלהם יחלטו להחליט את המדע שלהם. אנחנו נראה. זאת איפה אנחנו, רבותיי. אנחנו עכשיו בין ראש השנה ויום כיפור. ביום כיפור, אני חושב, אנחנו יכולו לדעת איפה העיר הולכת. אם הם יתחילו להנצח את המקומות העולמיים של איראן ואת המקומות הנוכליים, אז אנחנו אופיסיאלי במדינת העולם. אני רואה שהירוניים עשו טסט נוקלי, הוציאו איזשהו פרק. אם זה נכון, מה שהם אומרים ישר והיום, ובעולם, זאת אומרת שהם כבר ישו נוקלי, מה שאני חושב שזה היה שנים. מה הבעיה? הם יכולים לקחת אותו מפקיסטן. קבל פקיסטן ביליון דולר ויש לך נוקלי. הם משחקים הרבה יותר בטרוריזם. פקיסטיין יש את האידיאולוגיה שלהם, הם אחים. אם פקיסטיין יש נוקליר בומבים, אתם לא חושבים שהם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י במיוחד אם הוא תפס לי מיליארדים, בטח שאני אמשיך לו, למה לא? הפקיסטנים אוהבים יהודים, אוהבים ישראל, אוהבים ארהבים. הפקיסטנים לא יכולים להכניס לכאן. יש לי אחד הפקיסטנים מאלכיידה. הוא היה במהלך שלי עם אי-מיילים ורצה ללכת עם אי-מיילים שלו הוא היה בזמן שבן לאדן היה חי הוא היה גניאס פרופסור עובד על אל-קאידה והוא היה במהלך שלי עם אי-מיילים שלו הוא נתן לי פטרה של עצמו ושל אל-קאידה והוא אמר, אם תעשי לי לציג את הוויסא למרכז הארה״ב, בלילה אחרונה אנחנו נמצא ואני רוצה להחליט בניו יורק תעשי לי להחליט הוא שאל אותי, אפשר לי ללכת עם מוסלמי בימאקה? אוי, אני צריך להיות ימאקה לקיורס, כי אם אני אקבל ימאקה לקיורס לדבר הזה, זה יתרחק את ארצותי. זה אומר שבמקום שאני חיים, אפילו האנשים הולכים עם ארצות. זאת המקום פה, בפקיסטאן, אל-קאידה, מלכת אל-קאידה, מלכת אלפים טרוריסטים. כמו חיזבאללה, הידיעה הסוימתית אבל הוא לא יכול להיכנס לארה״ב הוא נפגש בוויזה בפקיסטאן הם לא יודעים שזה טרור, אם זה נפגש בפקיסטאן כי הוא היה במיוחדים, הוא לא היה במיוחד הוא עובד במיוחדים שלהם בלי לדעת שזה יש קווים לאל-קאידה אוטומטיקית הם יפגשו כל הפקיסטנים, הם לא רוצים אותם פה אז הנה זה, רבותיי אחד הדברים שטראמפ אומר שהוא יעבור עליהם כשהוא נבחר, הוא יחליט את ארהבות הארה״ב מכל הילדים הטרוריסטים המוסלמים. כל אלה שהם קריאים מפה לרחוב, לכל האוניברסיטאות, הם מבחינים את המידע הסוציאלי שלהם, אחמד, מוסטפא, אמריקה, ישראל, 24 שעה, זה יכול להיות אחר למדינתו. יחליטו את הכל. מיליונים מהם פה. הם קיבלו הוויזה לפני 4-5 שנים, הם באים לארה״ב, טרוריסטים, טרוריסטים! אל תתעסקו, אנחנו נתחיל להשתתף בנים פה. אנשים אייסיסטים, הם באים כאילו שהם נכנסו לאוניברסיטה. הרבה מהם לא נכנסו לאוניברסיטה, הם באים, הם עובדים, קאבים ילדים, זה וזה, שמאלים חדשים. אבל עוד פעם, אם יש סטודנט ויזה, זה סקם. הם יכולים אפילו לציין את הסטודנט ויזה. הם יכולים לציין את הסמסטר הראשון וזהו. הם כאן, אף אחד לא יכול להפסיק אותם. זה מה שקורה כאן, רבותיי. באירופה זה כבר עבודה נפגעת. זאת אומרת, האירופה התחילה, זה כולה עבודה מוסלמית, זה אינטרנט אירופה. כאן, אם טראמפ היה עוד 16 שנים פרזידנט, אולי הוא יכול להטריד את המקום, אבל... אנחנו נראה, רבותיי, כשה' מבקש לנו. זה העיר, לדעתי, זה יהיה העיר. זהו, גוגו-מגוג. הסטפים האחרונים עומדים עדיין, לפני שתהיה הגדולה הגדולה. ותזכרו מה אמרתי לכם, רמב״ם כתב, ב-10 יום התשובה, אתה צריך לתת מסוים של צדקה. למה? צדקה היא הכי טובה של אינשורנט. צדקה, תציל ממוות. אל תהיה סטינג'י. לצדקות שלך. הרבה צדקות. צדקות, צדקות, צדקות במקומות טובות. ישיבה טובה, זה, קירוב, סיימנג סול, ספנסרינג לקשר, פרומוטינג. זה מה שאתה יכול לעשות עכשיו. אשם, אולי אני לא פרפקטי, אבל אני אוהב אותך. אני רוצה שהתורה שלך תפרסם. אני רוצה שיותר יהודים יהודים להשתתף לרליגיה. אני מוכן לתת שבועים של החיים שלי. זאת הייתה לי זמן לעשות זמן. אני מוכן לתת שבועים של החיים שלי להביא אנשים קטנים לך. אפילו אם אני עצמי צריך עבודה. אני לא פרפקטי. אבל לפחות כשמישהו עושה משהו כזה, כששטח מגיע עם את הקלעות שלו לבית הזה, הזה יהודי, הוא לא יש כוח לנצח אותו בקורת ה' למה? בגלל שה' אמר, איך אתה מדבר לבית מישהו שעשה עבודה עכשיו ל-10,000 דולר לספור את הילדים שלי, כשהוא עובד כמעט חמישה שנים לעשות את הזמן הזה, חמישה של הליב הוא עשה, לשחרר חיילים ולהביא אותם קצת אלי. מישהו כזה, אתה רוצה שאני אסייף לו למות? סטאנט לא יש משהו לדבר על זה. זה דבר מאוד רעיון נגד הסטאנט. הרבה של הדברים שאנחנו עושים, סטאנטים עדיין יכולים להשתתף עליהם. אתה תלמד תורה, אההה, אבל זה לא סריאלי. אחד יבוא, אחד לא יבוא, יבוא לאט, במידה הוא משחק עם הטלפון, סיגרטים, קפה כל 5 דקות. זה לא סריאלי. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני עושה את זה בשביל אלוהים, למה אני עושה את זה? מה? למה אני עושה את זה? האנחה עושה את זה, הגמרא אומר, אם האנחה עושה צדקה, השם הוא מאוד חי והוא עושה את הצדקה של השם לסביר את החיים של השם הוא ידע שהשם על ידיי, הוא במקום קריטי והוא עושה הרבה צדקה והוא אומר, זה לרפואת בני הוא נכנס 100% כאילו הוא נתן צדקה וזה פשוט. אפילו אם זה היה בגלל סלטי. לפני שהבן שלו היה מאוד חי, הוא לא נתן. עכשיו כשהבן שלו נכנס למות, הוא נדבר, הדבר היחיד שיכול לסביבו עכשיו זה צדקה. הוא נתן הרבה צדקה, למן שיחיה בני, שהבן שלו יצא. זה עקב חדש. אם מישהו נתן זמן, הולכה את הכסף שלו, מיליון דולר היו בכסף שלו הוא הולך אותה או מישהו הולך אותה, איזה שהקלטה היא, זה לא בלבו שלו והוא קורא, ארוך ה' עכשיו כשאני הולך את המילה, בבקשה עזבי שהיה יהודי רליגי ימצא את זה מישהו שתלמד תורה וימצא את המילה לעשות עבודות טובות איזה מצוות טובים, ללמד עם התורה, ללמד עם קושר פוד ואם זה יקרה, אם מישהו נמצא את המONEY, הוא מלך התורה, הוא מלך התורה, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, הוא נמצא את המONEY, אם הרבי היה מבקש לו לתת, הוא לא תתן. אבל עכשיו כשהוא כבר נפגש את 1,000 דולר, הוא אמר, ארוך ה' אפלא נפגש את 1,000 דולר שאני נפגש, תלך לישיבה. והוא נפגש לישיבה, וזה נפגש לו ככה כשהוא נפגש לישיבה. זאת מרצה של השם. זה מדהים, בלעדון. אתה מבין את הדבר הזה? זה נפגש ככה כשהוא נפגש לישיבה. למה זה? בגלל שבאמת מה קרה עם הזמן? דברים טובים. הפקט שהוא שואל ה' שזה הזמן יצא לישיבה ולא לדרג אדיקים ששימשים ברחוב ומשחקים בפוקר, הם גם מקבלים זמן מהממשלה. רב בן ציון אבא שאול אומר שכי שהם מקבלים תקצים ממנו בישראל, תקצים מאוד גדולים, ואנחנו לא יודעים, זהו מה שאתה יכול להגיד באמריקה, We have to aim in our mind when we write the check to the tax authority, IRS or Israeli Massach Nassau. אנחנו רוצים לשם לדיאקט את המONEY שלנו למשהו עולי קטנה קטנה של הטקסטים, ללכת לישיבות ללכת לסינגאגים, ללכת לבנות מקווהות במדינות הם נותנים קטנה קטנה מהמרחק לאנשים רליגיים, קטנה קטנה אבל זה נותן לאנשים רליגיים אז כשאתה נותן אני רוצה שהמון שלי יכול ללכת לישיבו, לתורה, לספרד יותר, לבנות יותר סינגאגים החלטה, אם הוא יכול להתכוון שאתה חייב לקחת את זה, שאת המונה שלך, באמצעים של עשרה מיליון שקל, 20 או 50,000 שקל שאתה נותן להם בשנת הזה לטקסטים, אשם יכול להתכוון שזה יכול להוציא קושר יודעי טוב. אז כשאתה עובד בטקסטים, אתה לא יודע מה לעשות, אתה צריך לעבוד בטקסטים. בבקשה, שעון שלך יכול ללכת לגבי חולי שלא יכול ללכת ללכת לבית כשהם עובדים בטקסטים. או יכול ללכת למקומות מגניבות טרוריזם, למשק, ללכת לאמריקאים, ללכת ליהודים, אתה לא רוצה שעון שלך יכול ללכת אליו. אתם לא רוצים שהמון שלכם ללכת לארגן של אורגניזציה, אתם גם מקבלים עשרה מיליאנים מהממשלה לדבר על אורגניזציה שלהם ועל פרדים או לסחרר פרדים שלהם. יש הרבה סיבות רעות. אתה צריך לבקש, אשם, להכיר את המוניים שאני מנסה להתרחק מהם. זה לא החלטה שלי להתרחק. אין לי חלטה. אם אתה לא תרחק, אתה יכול ללכת לבריכה. אז אני צריך להתרחק. אז עכשיו כשאני אתרחק, בבקשה, אשם, תשכח שהמוניים האלה יצאו לגדול טוב. לפעולים חסידים שמלמדים תורה. לפעולים חסידים בוויליאמסבורג או בורו פארק שמלמדים בקולל. אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט, אולי הם יקבלו סקשנט פשוט כמו לוזרחים את הכבוד אם אתה לא תפסק את הכבוד יכול להפסיק את הכבוד במקום הכי קטן שיכול להפסיק את הכבוד אתה לא תהפסק את הכבוד בגלל שהכבוד לא היה לך אבל השם ישאל אותך, למה אתה לא תפסק את הכבוד שהכבוד שאתה פסק את הכבוד שלך יהיה לך עבודה טובה זה הדבר השבה שיש לי, מישהו ספנסר 1,000 cds שלי אנחנו נותנים 1,000 סדים ל-1,000 אנשים סקולריים. כמה מהם יהיו רליגיים? 10%? 20% אם נצליח? ושקדם, תורה וסיאנס, כל הסמינר, וואו! פילם על שבת, וואו, אני לא ידעתי שזה כל כך מגניב להיות מחלל שבת. עכשיו, אתה נתן 100, חברך נתן 100, האחר נתן 50, זה נתן 500. ביחד, אתה נתן קבוצה של 1,000 CD, עם כל הדונות, ואתה נתן להם. כל CD, כל CD, הוא נתן מהמONEY של רובן ושימון ויצחק ויוסף, אבל איזה סטיילים, מי יכול ללכת לבית ומי יכול ללכת לבית, זה בסוף השם. הסטיילים שרובין ספנסר הלכה לאנשי איציק והוא התחיל ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל איך ישראל ירושלים ירושלים ירושלים ירושלים ירושלים זה מגיע לגניבה שלכם זה מגיע למה קושר זה זמן שלכם זמן שלכם אולי זה כל כך מרקד אז זמן מרקד הולך לגרביץ' זמן פשוט שאתה עובד ואתה עובד לגלית ואתה לא מנסה להחליט את הלכות של התורה ואתה לא מרקד ואתה לא מרקד ואתה לא עובד על כל מיני סקמים אז זה זמן פשוט זמן פשוט זמן הולך לגרביץ' לקושר ישיבה, לקושר קירוב אורגניזציה, לקושר אקטיביטי, לפעמים שה' רוצים להם להיות רליגיים. פעמים שה' כבר פשטו עליהם, שהם כבר בקרוב, אז אחד ה-CDs שהקרוב ספנסר יכול ללכת ללפטי שהם כבר בקרוב. זה למה הוא קיבל את זה ונפגש את זה בטח. הוא לא נפגש את זה אפילו במיוחד. Why? It's all calculated by Hashem. זה מה שקרה עם חפיצחאים, היה מייסנג'ר שהלכה לקבל מילה לישיבה, זה 100 שנים לפני, לא הייתה כוכבים, הלכו עם כוכבי וקריגה. במקרה, הקבלה היה יודע, אז הוא הלכה, הוא הלכה מילים ומילים ומילים, כל יום, מהבית לבית, במקום יהודי, קבלת דורות, קבלת דברים של אנשים, פעם הייתה ספנסר של הישיבה שעושה 100,000 רובל כל שנה. זו גדולה. זה כמו 100,000 דולר היום. זה מאוד מאוד מסוים לישיבה. פעם, המסנג'ר בא לו. הוא ידע, כל שנה שאני באה, הוא עושה לי 100,000. השנה שבאה, הוא עשה לו רק 5,000. הוא היה מפחד לשאול מה קרה הוא נותן את זה לחפץ חיים לחפץ חיים שואל מה קרה שזה גאה לנו ב-95% אני צריך לתת לו פגישה, למה? אולי הוא הראה לשון הרע עלנו אולי מישהו אמר לנו שאלה עלנו אולי הוא נפגש את כל זמן שלו אנחנו צריכים להגיד לו עכשיו אולי אנחנו צריכים לפגיש לו, אנחנו צריכים לדעת מה קרה אולי הוא נפגש אותנו או הוא יש סביבה אחרונה למה הוא החלט לתת לך מישהו אחר ולא לשאול או הוא אולי יש לו איזשהו פרובלמי. אני צריך ללכת ולפגוש אותו. פרופ' צחיימן על עצמו הלכה לביתו. אני אגיד לו, הנה השכחה שלך, אני בא רק לראות אם עשינו משהו אחר. אם כן, אנחנו צריכים להסביר. אנחנו צריכים לתשובה. אנחנו צריכים להבין. אבל אם יש לך מרחבים בינוני, למה לא תגיד לנו, אנחנו נפגש לכם יום ולילה, עד שאתם יוצאים לביתכם. אני אגיד לו, לא לדבר רבי, אני עושה זה מאוד טוב, בינוני. אוקיי, ברוך השם על זה. אז מה קרה? מה שעשינו אחר? הוא אמר, אני אומר לך את האמת רבי, כל שנה הקולקטור שלך ילך, אני רואה לו איך הוא ילך בשנאה, במקום לילה, בלעדה, ילך מהבית לבית וקולקטור, עכשיו אני רואה שהוא בא עם קריג וחור. בגלל זה אני לא מוכן לתת זמן אני רוצה שהזמן שלי ללכת לתורה לא ללכת לבית ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל סולחף יצחאים אמר לו שהמנגן לא עוד יום, לא יש לו כוח ללחוץ, אז אנו קיבלנו לו חור. אבל נתן לי להסביר לכם משהו שאתם לא יודעים. כשאתם נותנים מוניה, בבית המקדש יהודים נותנים מוניה, נכון? הם כולם נותנים מוניה. איזשהו מוניה הלכה לקודש הקודשים. קורבנות, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, מי יקבל איזה עולם יכול לקבל קודש הקודשים או לקבל עולם ולקבלים ואיזה עולם קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, יכול לקבל אוכל של הורים זה רק קורבנות ה' ציבור, קורבנות ציבור, קורבנות ציבור, קור ה' יכול לדבר על כל עולם והיום על כל עולם 100 דולר כל תנאי, כל תנאי זל, כל תנאי ון מו, כל תנאי קרדיט קארד השם יכול מי זה בא? איך הוא נותן אותו? מה זו הצורך של המון? כמה הוא חושב על זה? מה הוא עושה? ולכן השם דירק, מייצג התנגדות אחריות לבריאות שלך ולכן זה לא משנה שלו או של הורים, אתה נותן למקום קושר, מקום קושר יש קצת מסליניות אם אתם נשמעים, הזמן ילך לתורה, ואם לא, זה ילך לנשיאים, לסוף, למפה, לדברים שהם צריכים לקבל. זאת דרך גדולה של החיים. אנחנו עכשיו, לפני יום כיפור, עכשיו יש לנו מנהג של קפרות. קפרות. מה זה קפרות? זה כאילו פדיון נפש. אתם מנהיגים את עצמכם למות. זו אחת מנהיגת. יש שני מידים לעשות קפרות, אחד הוא עם קפרים כמו שקבליסטיקה אומרה לעשות, האריה הקדוש וכו' ויש עוד מידה לעשות את זה עם זמן. כשאתה עושה את זה עם קפרים, יש קצת проблем עם זה. אינים של גדולי ישראל קוראים שההתגובה הזו קמת מהגויים. אינים גדולי רביי קוראים את זה. זה לא היהודי. בצורך היהודי, לסלוטר אלפים סלוטרים לקפרות. לא. הכי טוב זה לעשות את זה עם זמן. אין בעיה עם זמן, אין צער בעלי חיים, אין בעיה בכלל. אפילו אותם שקוראים שקפרות זה בסדר לעשות את זה עם סלוטרים, יש פעמים. אחד, השוחט סלוטר אלפים סלוטרים ביום. מאוד קשה לו להמשיך לבחור את הניף. אם הניף, אחרי כמה פעמים, כשאתה סלוטר, אתה מנצח את הברון פה בפרד, הניף יש קטעות, אם יש קטעה קטעה או קטעה קטעה, הטלפון לא כושר. צריך לבחור את הניף, הניף הוא מאוד קטע, צריך לבחור את הניף שלא יש קטעות. אם יש קטעות, האנימות מתחילות, אם האנימות מתחילות כשאתה מגעל את זה, זה לא כושר. זה פרובלם. איזה קטנים זה בטח לא קושר. עכשיו צריך לתת להם לאנשים פחותים. בפעמים, אנשים פחותים היו מאוד שמחים לצלם את הקטנים. למה הם לא יכולים לאכול? היום, ברוך ה' לא משנה איך פחותים הם היו, הם יכולים לאכול. הם יכולים. הממשלה נותנת להם, המקום נותן להם, הקבוצה נותנת להם. אנשים עוזרים. לא נמצא יהודים שמתאים למות. כן, יש קבועות בפנים בישראל, במיוחד עכשיו עם המלחמה, אבל להתאים למות, ברוך ה' אנחנו לא שמענו על אחד מהקלעה, כשישראל התחילה כמדינה של מישהו שמות בישראל מהתאים. אנחנו לא שמענו על זה. ובטח לא פה בארה״ב או באירופה, ברוך השם אנחנו טובים עם זה. כשאחד יקרא לאנשים אני גדול, תעשו לי, יש מאה שנה אנשים מתייחסים לעצמם לשנות לו אוכל. אוכל לעצמם. לפני שהם נותנים אוכל לתורה או לקירוב או למקווה או לעוד דברים קושיים. לאוכל, כל אחד רוצה לתת, אפילו האנשים הכי סקולריים. לא לא מבין את ה' כשהוא רואה שמישהו אוהב, הוא פשוט לרחוץ ויישב לו זמן למה? זו נטרה של האנשים היהודים רחמנים, בני רחמנים הם מרסיפים הם יכולים לאכול ולהפגש את החולדה שלהם עם החלטה שלהם לדעת שמישהו בארץ לא יודע מה לאכול היום זה מטען להם אז כדי להרחיף את עצמם שלהם הם לרחוץ ויישבים לאחר אדם פחות זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית וזה מאוד יפה שלהם. אז כשאתה מנסה לצלם, קצת מהכיכולים האלה הם לא קושרים. והיום, הרבים לא רוצים לצלם את הכיכולים לקפרות. אתה נתקע בזה, אתה לא יודע מה לעשות עם זה. זה מתחיל לתקן בלטה שחית. כל כיכול קסם בערך עשרה דולר לקחת, ולא אף אחד רוצה לצלם את זה. אני זוכר, אחד הפעמים, אני קחתי אני הייתי בבית רביליאר בן חיים, בבית הדין, והוא אמר, קח את כל זה לישיבה, למונסי, כל הטלפונים. אני ראיתי, הטלפונים מאוד גבוהים. אני יודע, במרחב זה קטן. אני מבטיח את הלב, וואו, הצמח, ויש שם ילד בין, כל הדברים של הלב, זה כולם בין. כשאתה יכול ללכת לבוץ'ר, אחרי זה, הם מגיעים את הכל, הם מגיעים את זה, הם קטעים את זה, זה יפה ומגניב, כדי להכניס לבוץ'ר עם קצת ספייסה. כשאתה יכול להכניס, ככה, הם יקחים את הראש, אבל החלטה של הטלפון היא שם, הטלפון, הכל. זה הרבה עבודה. אף אחד לא רוצה את זה. הוא לא יכול להשתמש בה. אני זוכר שבאתי מישהו לתת את זה להם, הוא אמר, אתה צריך לאכול את זה. למה צריך לתת לי את החלטות של האנשים? תקווה. אל תעשה את זה עם החלטות. זה לא מיוחד. זה קצת ריסק, וגם הרבה זמן נפגש, צריך לתת עליין, וצריך לקחת את הטלפון, פלאס זה צהר בעלי חיים, הם מביאים אלפים טלפונים כל יום, והם כולם בקטעים, אתם רואים, כמו סרדין, הם נשארים כל כך הרבה. אל תעשה את זה עם ארוחים. מה אתם עושים? אתם קיבלתם זמן. כמה חלקים יש לך בתקופה? הטלפון של הטלפון הוא 20 דולר, אני חשבתי היום, באמריקה. אז בואו נראה, זה אבא ואמא ושלושה ילדים, זה 100 דולר. אם אתה קח 20 דולר, אתה יכול ללכת על יד של יחד שלך שלושה פעמים. מה אתה אומר? זה כתוב בהתחלה של סידור יום כיפור. אם לא, אתה יכול למצוא את זה בגוגל. מה הטקסט להגיד על קפרות? אני אגיד לכם עכשיו, אתם יכולים להסתכל על הסרטון של הלקשר הזה אתם אומרים זו חליפתך, זו כפרתך, זו תמורתך אם זה ילד, אם זו חליפתך, זו כפרתך, זו תמורתך, זו חליפתך אתם יכולים לעשות כמה אנשים באותו זמן אתם יכולים להשתתף את כל הילדים ביחד, בואו נראה ארבעה ילדים, אתם קיבלו 80 דולר, אתם הולכים זו חליפתכם, זו כפרתכם, זו תמורתכם You can also do to yourself. זו חליפתי, זו כפרתי, זו תמורתי. אלה אמהות, meaning this money, ילכו לצדקה, ואתה תלך לחיים טובים ולשלום. If you do it to a boy, ואתה תלך. If it's a girl, ואת תלכי. If it's a bunch of kids, ואתם תלכו. If it's yourself, ואני אלך. That's it. Simple Hebrew. אם אתם עושים את זה לגבי כל המשפחה, אתם יכולים להיות אתם, את המשפחה וכל הילדים ביחד. אתם עושים את זה לגבי כל המשפחה. ואתם עושים, זו חליפתנו, זו כפרתנו, זו תמורתנו. שלושה פעמים. אלו, מעל הראשונים. אלו המעות ילכו לצדקה. הם ילכו לצדקה. ואתם תלכו לחיים טובים ולשלום. ואתם תלכו לחיים טובים ולשלום. זאת אומרת, אתם לא תמור. אם אתם צריכים לתמור, הכרס הזה יכול ללכת על הזמן שבאמת יצא לצדקה, אז זו רדמציה. עכשיו, מה שאתה עושה? אתה לא יכול לתת זמן כולכם לתת את זה לרבי פשוט. אז מה שאתה עושה? אתה יכול להשתמש בזמן למה שאתה רוצה, אבל לפני שאתה משתמש בזמן, אתה משתמש בזמן עם תנועה. למשל, אתה רוצה לשים זמן לקירוב, אתה יכול ללכת ל www.divineinformation.com, אתה עושה תנועה דווקא כזו, אחרי שהצלחת לתפקיד, אתה יכול לקחת את הזמן ולהשתמש בו בשביל מה שצריך, אני לא יודע, להשתמש בו בשביל גס, להשתמש בו בשביל אוכל, מה שאתה רוצה, בגלל שאתה עושה שינוי, אתה נותן זמן לזה, ואז אתה יכול לשנות זמן עם קרדיט, או זל, או ון מו, זה פשוט, אנשים בניגריקה יכולים לעשות את זה עכשיו, הם יכולים לעשות את זה בערב יום כיפור, בין היום ויום כיפור זה פשוט, אתה לא צריך ללכת, ללכת לאכול חסידים, צריך ללכת באוניברסיטה, זה שוחט, אם זה קושר או לא קושר, מה אתה יכול לעשות עם החסידים, אין משהו שאתה יכול לעשות עם זה. הרבה הרבה הרבה פשוט, פלס זה לא חשיב. החסידים, כל החסידים הם מאוד סטריקטיים, הם רוצים חסידים, למה? בגלל שהם תפוסו קבלה. אבל אתה יכול לדעת שיש רבים גדולים מילים של שנים שאומרים שזו מנהגה אמורית. זו קולטריה של הגויים. הגויים עשו קפרות עם חיילים. זה לא מנצח יהודים להשיג אלפים חיילים, רק לרדים את הליבה שלהם. טוב, פה נלמד עוד דבר. אני מדבר על יום כיפור, זה מזמין לי, אלה שרוצים להתחיל בים יום כיפור, כל שנה אני עושה את זה באנגלית ובמג'רזי, חבר שלי יש בית גדול, בית גדול, בגדול של הוטל, עם הרבה חברים, אנחנו מקבלים חזן, אני עושה הרבה דברי תורה, אנחנו נפגשים שם, זה פנטסטיק, מאוד מוזר, אנחנו עושים את זה, אנשים ראו הרבה מירקלים בשנה שהם באים, כמובן שזה חד שחי, לא צריך לבנות כלשהי, רק שואל אותי שאתה רוצה להגיע, כולם מרחבים, ואני אשים לך את האדרס, ואתה מרחב, צריך להגיע לפני חמישה ל-6, כי אנחנו צריכים להתחיל. אל תשכחו, בשבוע, כל הסינגגגים יביאו מנחה ראשונה, כי במנחה יש קבוצה מאוד קטנה. We do a confession when we finish the 18. It's longer than usual. אבינו מלכנו, there's confession, אשמנו, אכלנו, על חד שחתנו במזיל, על חד שחתנו... It's a long list. It's mamash like tefillah of Yom Kippur mincha. אז אנחנו עושים מינחה בכל הסינגאג, בבקשה בסינגאג, מה זה הזמן של מינחה בשבוע? זה לא לפני השחרר, לא. זה יהיה בערך 2-3 שעה, זהו, זה יהיה הזמן. ואחרי שאתה עושה את זה, אחרי זה אתה יכול ללכת הביתה ולעשות סעודה מפסקת. אתה עושה את החלטה האחרונה, אתה מבינה הרבה. אתה מביא שואלות שאלה שהן לא פלטה. ואתה יכול ללכת לסינגאג. אתה צריך לקחת תלית ביום חודש. בעצם אנחנו לא קחים תלית ביום חודש, אנחנו קחים תלית ביום חודש, אבל ביום חודש, זאת אומרת ערב יום כיפור, אנחנו נפגש עם תליתות. אנחנו נפגש את התלית לפני שהיא נפגשת, עם ברכה, ואנחנו נפגש את התלית בעולם של הפרעה. אנחנו קראים מדרי במהלך, קול נדרי זה גם עם שייכיאנו, האנגזם שהחלט את זה קבל ספר תורה, הוא קבל שייכיאנו לגמרי יום כיפור, לגמרי קהילה, זה בעצם הדבר הכי אשר, הראשון, ואז יש הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, הראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, ראשון, אנחנו עובדים, עובדים ראשון, אוכלות, אנחנו לא קבלים אותן, אני אשתמש בכך מחר, אני אשתמש בזה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, אני אבחר את זה, זה, אני אבחר את זה, כשאנחנו אני אבחר את נכנסים לסינגאג זה, על ערב יום כיפור הם מתחילים כל אני נידרך וסארי בקונאמי אבחר את כל הדברים זה האלה שאנחנו נסתכל עליהם שלושה פעמים מגניבים את כל האוהבים של כל האנשים שהם נמצאים שם בסינגאג אז זה טוב גם ללדים אם הם לא יושם ילדים קטנים הם גם צריכים ללכת לסינגאג בשבוע אם יש ילדים קטנים ולא יש ביילים, הם לא יכולים להביא אותם לסינגאג. אתה לא מביא ילדים קטנים ילדים יותר מ-5 שנים לבית השול. הבית השול זה לא בית ילדים. ילדים מגיעים, הם עובדים, הם עובדים, הם עובדים את הכל, הם עבודים על הרחוב, הם מגיעים אנשים מהמצב שלהם במרחק של דאבנינג, הם עובדים, הם מגיעים על הרחוב, הם מגיעים, הם מגיעים, הם מגיעים, הם מגיעים, מגיעים, הם מגיעים, הם מגיעים, הם מגיעים, הם הם מגיעים, בטח לא יכולו לנסוע ולפגוש. אם הם מג אתה מנסה לנסוע 2-3 שעות בקול ולפגוש, זה מאוד נחמד. למה? בגלל שזה כמעט מגוון שלאחר כך אתה תאהב הסינגאג. והוא אוהב להצטרף לבית, מה שאת מנצחת על הילד בנצח או בביטחון או בפחדות או באקסטרה סטריקנס לאחר כך הילד יהיה אלרגיי לזה תזכרו את זה אז אם הילד לא יכול לנצח על עצמו, בלי להצטרף לו לנצח על עצמו אתה לא תביא אותו לבית, אפילו אם הוא 6 שנים, אפילו אם הוא 7 שנים אם הוא היפה, הוא יש את כל האימונים, ה-HDD, כל מה שאתם קוראים לזה, ואתה לא יכול לבנות במקום, אל תביא אותו, אתה רוצה שהילד שלך יבוא ותלמיד איך לפרש וללמיד לבנות את הסינגאג, ומאז שאתה עושה את זה, אתה עושה 200-300 אנשים יפותים, במיוחד על יום כיפור, אתה נפגש הרבה יותר ממה שאתה נפגש. אם הילד שלך לא מספיק, תשכח עוד שנה. אם הוא עדיין לא מספיק, תשכח עוד שנה. אולי הוא יהיה מספיק, אל תשכחי. 6, 7, 8, הוא יהיה מספיק. כשהוא יהיה מספיק, אתה צריך להביא אותו לבית לגבי הסינגאג. הוא יכול לדעת שזה מרצה, לא מרצה. אתה לא מנסה לו להגיע. הוא אמר, לא, לא, אתה לא מספר להגיע. למה, אבא, אני רוצה להגיע, אני רוצה להגיע לשעול, אני רוצה לבחור, אני רוצה לשמוע על השופר, אני רוצה... לא, לא, אתה קטן. זה קשה לך, זה יהיה קשה לך להגיע. אנחנו צריכים להגיע עד שאתה יכול להגיע. לא, אני מבטיח, אני אגיע. אחרי שהוא מבקש את זה, וזה יהיה מאוד טוב. הוא לא יתקבל נפלא לזה. כל הילדים שלהם שהם נפלאים להם, תקבלו! אני אמרתי לכם תקבלו! או לפעמים הם נותנים להם סמאק, או כשהם יכולים להם, הם נוראים להם, שם עלכם! בגללכם, אנשים לא יכולים ללכת היום! מה אתם חושבים שתהיה להם עם הילד הזה? נותן לו כמה שנים ונראה איך הוא נטען את הרליגיון. זה הכי אנשים עושים. מה שצריך להכניס להם, זה להכניס להם לנצח כשהם ילדים. כשהם כבר בר מצווה, אם הם לא רוצים לעשות את הדבר הנכון, אתה צריך להיות מאוד קטן עם הם. ועכשיו הם מקווים התגובות, זה לא שחק. בבר מצווה, כל ילד הוא מפני שול. אף אחד לא יכול להגיד, הוא עדיין ילד קטן. זה מנהל כבר, 13 שנים. אנשים נפגשו בזמן קודם בזמן הזה. 13 שנים, בזמן של בר מצווה, הוא יכול לנסוע, הוא יכול לנסוע. אם זה קשה לו, תגיד לו, אם אתה מרגיש שזה קשה לך, לנסוע בחוץ, להחליט קצת. כשאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרגיש שאתה מרג זו הידועה הנכונה, רבוטייב, לא בביטחון. לביטחון אותם זה רע. אתה יכול לתת מרצות, זה לא ביטחון. אם תפסק נכון, אני אצליח לך בוקס אייס קראפטי. זה מה שהוא רוצה. אוקיי. איזה ילדים, צריך לתת להם עבודה יותר גדולה. הם רוצים בייק. אם אני רואה כל המילה שאתה מפגש כל הזמן שאנחנו הולכים, ואתה לא רוצה לרחוץ, ואתה בטח, אני אקבל לך הבייק הזה. מה שהוא רוצה. צריך להשתמש במהלכים, כי מתוך שלא לשמע בא לשמע. אחרי שאתה מנסה מישהו לעשות משהו, אפילו אם זה לא בשביל הלב במהלך, הוא עושה את זה במהלך שלו, האסקרין, הבייק, או כל מה שיכול להיות. אחרי שהוא מנסה לעשות את זה כמה פעמים, הוא מנסה להשתמש בזה. עכשיו, כמה יותר הוא יעשה את זה, כמה יותר הוא יעשה את זה. כמה יותר הוא יעשה את זה, הוא לא מתחיל. והוא רואה שהרבה אנשים עושים את זה. את חברים שלו, הילדים, עושים את זה גם. הוא מנסים להתאמן. כי זה לא עם ארגון על הראש. מגבלות, שאלות טובות, מגבלות, כשאתה יכול לבית, אתה עושה דבר גדול. אני אגיד לך למה, וואי, מוישי היה כל כך טוב בשול היום. הוא עשה כזה קידוש השם. אני ראיתי איך הרבים היו מפתיעים. אנשים אמרו לי, איזה ילד גדול שלך. הוא שומע את זה. זה נותן להם יותר מוטיבציה להמשך באתר הזה. וגם כשהוא לא היה טוב, הוא לא מפחד, הוא לא עושה דבר גדול, הוא אמר, היום היה קצת זמן קשה, היצררה הייתה מאוד גדולה, אבל אני בטוח שזה רק היום. בגלל שבסופו של דבר הוא ילד מאוד טוב, בפעם הבאה בעזרת ה' אני בטוח שזה יהיה הכי טוב. זה כמו שאתם מבחינים אותם, רבותיי, במיוחד בזכרות הזאת. כי זו גמרה שהגמרה אמרה, לפני שהמשיח יצא יהיו הרבה עזות, חוצפת יסגה זה יהיה ההתגובה של החלטות, החלטות שיש להם היחידה האחרונה להחליט את החלטות שלהם, של כל הגמרות החלטות האחרונות סליחה את המדבר שלי, אבל הגמרות של כל גמרות וגמרות הגרבג' סולס, הסולסים שהם קוראים את הכי יקרים, הם יקבלו אחת הצלחה אחת להגיע, להקבל אחת הצלחה אחת לפגוש, לפני שלא יקבלו עבודה אחת כשהמשיח יקבל. וזהו אנחנו, עם אף חלק מהחוקות, כל אחד מנו. אפילו אלה שיודעים הרבה מהתורה, הם גם עובדים עבודה אחת פה. וזה מובן שיש לנו עכשיו אחת הזכויות אחרות של משהם לסביר את השלום רבי שמעון בר יוחאי 2000 שנים לפני עם ראשו שלו הוא אומר שבמחירה האחרונה לפני שהמשיח בא הוא לא רוצה להיות כאן זה יהיה עבודה קשה של ארוך, כל כך הרעיון, כל כך הרבה מטרידים בין המדינות, כל כך הרבה מטרידים מודרניים, כל כך הרבה קונסרבטיבים ורפורמיים, כל כך הרבה מטרידים לפטיים, כל כך הרבה אנגריים, אנשים חייבים, כל כך הרבה אנשים קורפטים, כל כך הרבה אנשים שלא שמעו מגניבה, אין להם דיגניטיה, אין להם אשכניות, כמו שהם מנגינים, כמו שהם מנגינים. כל המיקס פארטים, כל הישיבות והרבים, זה כל יהיה בנושא האחרון, ואתם רואים את זה עכשיו בפנים שלנו. ביום כיפור יש לנו חמש אוהבים. כל שנה, יש לנו שלושה שאלות, כל יום. בשבת, יש לנו ארבעה, כי יש לנו מוסף. אז יש לנו ערבית, בפנים, שחרית, מוסף, אחרי שחרית, אחרי שקרו את התורה, ואחרי זה יש לנו מנחה. ארבעה בשבת, אבל במשך העולם, שחרית, מנחה וערבית. או אנחנו צריכים להגיד ערבית, שחרית ומנחה, כי היום מתחיל בפנים, בפנים. יום כיפור, זה יום מיוחד של העולם, יש יותר בריאות מאחורי העולם. כמה? 5 בריאות. ערבית, שתהיה בשנת העולם, בלילה. שחרית, בלילה של שבת. מוסאף, שהייתה הראשונה בריאות בעולם, מוסאף. זה מאוד מאוד דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא למה? דו בגלל שאתה מעשה את כל הסביבה של החי פריסט, הכהן גדול, בבית המקדש, יום כיפור. כל הפריפורציה, זה מדהים. אני מרגיש שאתה צריך לקבל את עצמך סידור עם התרשמה לדבר שלך, רוסיה, אנגלית, פרסית, ספנית. ברוך השם, היום יש לך כל מה, כל מה, כל מדינה שאתה רוצה, פרנקסיה, קבלו את זה מאמזון, בטח יוצא לך לפני שעיום כיפור, וכשאתה שומע את החזרן, אפלי אתה תלוי, ואתה יודע מה הוא מדבר, אתה יודע מה קורה, כי יש לך התרשמה, פלס יש לך אמצעות במדינתך, זה יעזור לך מאוד, יש לך אשכנזי, יש לך ספרדי, יש לך כל מה. אז מוסף זו השירה השנייה, אחרי זה יש מנחה ואחרי זה יש נעילה שהיא השירה הכי אימפורטנטה של העולם עדיין עבור קבלה, ששירה היא השירה הכי אימפורטנטה של העולם זאת אומרת, הכי גדולה של השירות ערבית של המשחק דת ערבית לפני ליל הסדר, כשאנחנו עושים הלל. דת ערבית, לפני קבלה, היא מאוד מאוד גדולה בספירטואל. אבל כמו שהחיים שלנו, כמו המערכת שלנו, המערכת של הילדים. החלה. השידוכים של הילדים. אם הם יולדים או לא. כמה תורה אנחנו יקבלים. כמה זמן אנחנו יקבלים. כמה חלה אנחנו יקבלים. כמה מנצחות ומאמינות אנחנו נקבלים. לגבי כל זה, המערכת הכי חשובה של העולם היא תפילת נעילה. השעה האחרונה של יום כיפור. השפה מתחילה. אנחנו לא אומרים עדיין ובכל סרט ימי תשובה אנחנו אומרים כותבנו לחיים זוכרנו לחיים, כל זה ובתפילת נעילה אנחנו אומרים חותמנו תחתנו, זאת אומרת סיל, זהו זה, זה השעה האחרונה תפילת נעילה רבותיי זה מצוות גדול מאוד לקרוא אם זה קשה לך לקרוא כשאתה חושב על את המקומות הטובות שלך, ואת התגובה הטובה שלך, ואת התאהבות שלך. ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון שלכם, ואת הטלפון האריה שלכם, ואת הט הקדושה שמי שלא קרא ביום כיפור זה סין שהשלום שלו לא פחות. אתם צריכים לדבר על זה. זה לא סין טוב. פחות אנשים, הראשון מילה ביום כיפור, הם מתחילים לקרוא כמו ביבים. במיוחד בתפילת נעילה. ביום כיפור יש לנו קבוצה מאוד קטנה של רבנו ניסים מבבל, הוא חי שעשרה אלף שנים. הוא היה אחד הכי חולי של אנשים שחשבו על זה בעולם הזה. אני מבטיח לכם, אני לא עשיתי אף דבר בשנה. לא בשנה, בשנה. אני רוצה לכל אחד מכם להגיד שהיום אני לא עשיתי אף דבר בשנה. זו הייתה מגניבה גדולה. ללכת 24 שנות בלי שנה? הלכה טובה עם זה. עם הם, זו לא הייתה שנה כל יום, או אולי כל יום שלו. כל מה הוא עשה הייתה ללמוד תורה במסך הכי גדול. אחד מהרבים הכי גדולים שעברו. הוא כתב את ההתפתחה עם הרבה דטאלים. זה מנסה לתחלת 2,000 דקות. רואים את זה ואתם מרגישים שאתם בדרך לפנות. אחת הסרטונים של הוידאוי הוא אומר ל'השם' אני לא יש לי תורה, אני לא יש לי חדש, אני לא יש לי חדש, אני לא אוהב, אני לא אוהב, אני לא אוהב, אני לא אוהב, אני לא אוהב, אני לא אוהב, אני לא אני The לא lowest אוהב, אני לא אוהב, of the lowest, which of course is a huge exaggeration. But that's how righteous people feel. אני לא אוהב, They know the greater they become, the more they understand אני לא how low is their level compared to the ultimate holiness. And one sentence in a vidui, this is what he says, אם אבוא לפרט את חטאיי אז מה נכלה? ומה לא יכלו? Translation Dear God, if I will come to reveal all my sins the time of this world will end and my list will still go on, will not end. Meaning כל מה שאתה אומר לא לעשות, אני עשיתי כל מה שאתה אומר לעשות, אני לא עשיתי כל מה שאתה אמין, אני אמין כל מה שאתה אמין, אני אמין אתה צריך לראות את זה או ללחוץ את העבדה בסידורים באנגלית אתה צריך לפרקטיס, תעשו את העבודה שלכם בין היום ויום כיפור קח את הסידור יום כיפור באנגלית וברוסיה ובדבר שלכם, תעשו את זה חייליטו איזה מישהו עם מרקר ילוי אני מבטיח שזה יפה גדול על הפרעה שלכם הכי טוב זה שתבואו אלי ותראו איך יום כיפור נכון יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יש מלא חדרים שם ילדים שהם לא רצים ומשתוללים ילדים שיודעים להתפלל אז רבותיי זו הידיעה של יום כיפור שאתם צריכים לדעתי שזו הצלחה שהיא לא תיכנס עד הערב הבא אם תהיה ערב הבא כמו שהמדינה היא ותזכרו עוד דבר, בשבת יש לנו שבעה אנשים ללכת לתורה ביום חודש וביום חודש שלוש אנשים חול המועד וכן הלאה אבל יום טוב רגולר יום טוב 5 פ׳ פ׳ יום כיפור 6. The more holy the day is, the more people go up to the Torah. Monday and Thursday have extra holiness. 3 חולה מועד it's half holiday half week. 4 יום תוך, complete holiday, 5 יום כיפור, higher than holiday, 6 שבת, higher than anything, even higher than יום כיפור, 7 and of course there is also מפתיר, which makes it 8 יום כיפור, 6 מפתיר. In יום כיפור, there are עליות שאנשים קבלו עם הרבה מילה בקהילה הסירית או בקהילה הרוסית של מוסקו, קהילות מיוחדות מיוחדות או במקום גרייטנק או בלוס אנג'לס, בקהילות מיוחדות, כאילו קהילות מיוחדות באותו מקום איזשהו מיליון דולר כל אחד, כמו מפתיר יונה פתיחת האחל של הנעילה פתיחת האחל של הבריאה קול נדרי קצת מהעליות הן חייבות, אם יש לכם דבר אתה צריך לקחת את זה. כל נדרי, זה כשאנחנו קיבלנו את ספרי תורה בוודאי, כשנתחיל לגמרי. זאת סגולה מאוד גדולה לתיקון הברית, אדם שלא היה חולי במלחמה שלו, כל הרבה עבירות, הוא יכול להחליט את זה בקבל ספר תורה, אנחנו נתן את כל המניין לתקן את ספר תורה בפעמון, כאלה שירה מיוחדת, לתקן את כל העבירות של תיקון הברית. גם זאת סגולה טובה לפרנסה. פרסום שיישב לבית ספר של כל נדרי, סגולה לפרנסה, פלאס זה שהחיינו, כל יום כיפור בקומיוניטה, פלאס, זה מגיע לכל הוואוס, זה משהו מאוד גדול. בבוקר, כל עלייה אימפורטנטית, בפתיחת האכל, זה משהו גדול, אנחנו עובדים בפתיחת האכל. בבוקר, אנחנו מעבירים את המוות של הילדים של אהרון. זה בפרשת החרימות. אנחנו מעבירים את זה בשחרית. במנחה, אנחנו מעבירים את חלק אחר של פרשת החרימות. זה כל החרומות של אינטימציה, שזה כל המוות, אחד אחרי האחר. אמא שלך, אחת שלך, הומוסקשואליטה, זה, זה. כל המוות. פרשת החרמות היא פרשת יום כיפור. במינך, אנחנו גם מעשים את העולה הראשי, העולה הראשונה לתורה. זה עלייה מאוד מיוחדת, קוראים לזה מפטיריונה. זו היסטוריה של ג'ונה, הפרפט, שישה אל ה'השם לבית ננבה בסיריה, כדי להכוון את הגויים, שאם הם לא נפגשו במשך 40 ישר, ה' יהודי יפגשו אותם. והם עשו רציניות, והם פסקו, הם עדיין עושו את הילדים ואת האנימלים לפסק והשם מבין אותם. אבל יעונה רצה ללכת. הוא ידע שאם הוא ילך לגויים, הגויים לא יכולים לדבר כמו שהיה ליהודים. כשאתה מגיע לגוי, הוא יחליט להחליט יותר מהיהודי. למה? בגלל שהיהודי יש רגל גדול, בגלל שהמשפט שלו יותר גדול, ולכן יש רגל גדול יותר. הרצון יותר גדול, אבל גם ההחלטה יותר גדולה. יונה ידעתה שכשהוא יצא לגוהים ויגיד להם שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו ידעו שהם ידעו שהם ידעו ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שה כל האגועים קיבלו את העדות שלהם והם התחלו לפגוש את כל האנשים בגד שלהם. והוא נפגש. למה? כי הוא ידע שאר השם עושה את זה בגללו. והקפטן של הטלפון בא אליו ונפגש אותו בגד. תבוא, אתה נפגש. מה אתם עושים? עכשיו יש לך זמן לנפגש? אנחנו מבצעים על החיים שלנו. קום, קרא לאלוהיך. תבוא וקריאת לגד שלך. מי אתם? מאיפה אתם? אני יהודי. אני עברי. כל הסטורמים זה בגלל מי, קוראי לי ותראי לי לדרום והסטורם יחזור. האגועים, אפילו אם היו עדותיים, וכל אחד צחק לאדם אחר, אבל הם לא נגמרים, הם לא נגמרים, הם לא רצו להתראים לו לדרום. הם לא, הם עשו כל מה שהם יכולים לא לרחוץ לו, אבל הוא הכניסה להם, תאמין לי, כשאתה תרחוץ לי למים, הסטורם תחזור ברגע. הם נרחקו לו, והסטורם התחזור, הם לא רצו להכניס לו, הם נרחקו לו, הסטורם התחזור עוד פעם, הם עשו איזה מנסים, הם ידעו שזה אונו, כל שלנו ימות או הוא, כשהם לא היו לציון, הם נרחקו לו. ומה קרה? רק לפני שהוא נפגש, ה' שם גבוה גדול ונפגש אותו. עכשיו אתם יודעים שאם אתם נפגשים בגבוה גדול, אתם מתי. אתם לא ישכחים. אתם לא יכולים להתנשא. בפני שהגבוה נפגש רודר ונפגש אלפים מילים. הם כבר יפגשו על ראשכם כשאתם בגבוה גדול, שזה אולי חלק מהקבוצה הזאת. אתם לא נפגשים בגבוה גדול נפגש. אבל כשכל זה מנהל אשם, הוא עשה לו מירה גדולה. ואחרי זה, הווילה נפגעה בו, ואשם ראה לו שאתה לא יכול לרחוץ מהמישן שלך. אתה צריך ללכת לנווה. ובאחר כך, הם כולם נפגעו, ואשם סביבה להם, ולא אחד מהם מותה. הקריאה האחרונה שם היא, ואשם ראה שהם חליטו להחליט את עצמם. התורה לא אומרת שהם פסדו הם נפגשו את הסכם וזה לא הדבר הראשון הם נפגשו אשות על רגליהם זה לא הדבר הראשון כל הטורטור שהם טורטורים את עצמם ואת הילדים ואת האנימלים זה לא הדבר הראשון שהם נפגשו את החיים מה נפגשו את החיים? זה ברור שהשם ראה שהם החליטו להחליט את התגובות שלהם להחליט את עצמם שלהם והחליטו להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את עצמם שלהם להחליט את רבנטון עצ של גועים, סבלו אותם כולם ממות. הדקריה התחלתה. זה למה אנחנו רואים את זה במנחה של יום כיפור, השעה הכי חשובה של העשר. העלייה הזאת נכנסה לרבה זמן. וזו גדולה גדולה של פרנסה. אנשים שקופים את זה עושים הרבה דולר בשנה הזאת. אני ראיתי את זה עשרה שנים. כל אחד שקופה מפטי ריונה היה שנה של אתה. פלאס, זה היום היום היום. וגם אחר כך יש לנו את הפתיחה של הנעילה שכל אחד קרח אל נורא לילה, אל נורא לילה שם צילנו מחילה בי שעת הנעילה התקשורת האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם האדם נעילה זאת אומרת כשאתה נחל, זהו, אתה יכול ללכת, אתה נחל, אתה יכול ללכת מהסינגגה, אתה נחל את הדור, כל אחד יצא, יום כיפור יכול להיות כבר. מה זה המעניין של נעילה? כל השאלות האחרות ערבית, שחרית, מוסף ומנחה אשם קווה כל אחד מהנחמדים אבל יש עדיין קורט של הבן. יש אנגלים. כל מה לך וכל מה נגדך. האחרונה זה רק אשם. וכשהאשם קווה את הילדים שלו זה עם יותר מרצה. האנגלים לא יודעו, הם רוצים עבודה. אשם סנד את האנג'לים מהקורט של האבן ואולי אשם יודע את האנשים מי שאי אפילו לא נפגש עד הלאה האחרונה, הלאה האחרונה זו ארוחה אם אתה קווה, אתה נפגש, אתה נחשב על עצמך ללא להסתכל על עבודות שאתה יודע שאתה עושה בצורה רגילה אתה מנסה להיות יותר טוב, אתה מיוחד, אתה אשם מה שאתה עשית כשאתה שווה עם כל שם שלך אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת בגלל שזה בעיקר יום ה-10 של תשרי, אם הלילה ברורה ולא יש יום סליחי, אז אנחנו עושים בריקת הלבנה. שם שאני אשאר באנגלית, יש אוכל שם. הם מקבלים אוכל, בגה, בורקה, כל מיני סלטים. וזה מאוד נחמד, זה נחמד בפול, מבחינתו, יש אוכל יפה שם. אתה מרגיש מאוד עולי שם, ספירטואלי, סליחי, אין אוכל, אין רעיון, זה מקום יפה, יפה, ואתה יש את המדע שלך, ברור, ללכת, יש לנו חזת טובה, ועוד פעם, אתה שומע הרבה דברי תורה, אתה אחר כך מבין מה שאתה עושה, איזה אנשים ללכת 40 שנים ואתה עושה עיפור ואתה לא יודע מה הם עושים. הם לא יודעים, הם לא מבינים את כל הדברים האלה, מה זאת אומרת. כל ההתפתחות, אל חד שחתנו בסיקוריים, אל חד שחתנו בצוואר עתק, כל הדברים האלה, אף אחד לא מבין אותם. אני אקבל את זה אחת אחת. אחר כך, אנשים מבינים מה שאנחנו קוראים. אז תזכרו, רבותיי, יש לנו חמש דעות, אבל את כל דעות היא תפוסת בסליחות. כל סט של סליחות. So five prayers and five slichot. Prayer, slichot. Prayer, slichot. Prayer, slichot. And how many times we do Yag Middot? HaShem, HaShem, El, Rachum v'Chanun, Erech Hapayim v'Rav Chesed v'Emet, NoTzer Chesed l'Halafim, NoTzer Avon v'Fesha v'Chata v'Nakeh. DeGmarash said, HaShem said to Moshe Rabbeinu, to Moses, אם הילדים שלי יקרים את ה-13 מסגרתם של ה' ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', ה', איך הרבה פעמים ביחד יש לנו ביום כיפור? 26 פעמים. למה 26 פעמים? הנומרית ה', של ה' הוא 26. אבל ה' יש פעמים קטנים. יש פעמים לבחירה, שזה אלוקים, עם ה'. פעמים של ה' כשהוא מגיע למרכז הוא יהודה ה' ואוון ה'. יהוד, ה' ו' ו' יהוד זה 10 בגרמת נומרית ו' זה 6, ה' זה 5 ו' זה 6 ו' זה 5 אז 10, 5, 6 ו5, ביחד 26. הגרמת 26 היא גרמת מאוד טובה, היא הגרמת שהיא מספיקה את ה' של מרצה. זה מאוד מעניין. איזה פלגה, איזה פלגה מניחה לגד, באלפבט? זה כמו ערוק, מניחה. איזה פלגה? למד. למד. זה הפלגה הכי גדולה באלפבט. למד, זה שתי פלגות. חצי, ועל החצי יש אב. חצי, בגדול נומרי, זה 20 וחצי זה 6 אז למד, אם אתה פרק את זה, זו קומבינציה של שני פרקים, 26, מניחה לאדם למד אז רבותיי, בגלל שהאדם המרחב זה 26 ואומרים, אשם, אשם, אל רחום וחנון, זה מרחב מרחב, אנחנו אומרים 26 פעמים, זה גדול סקר אין שום דבר רעיון, החכמים לא פשוט סיימתו דברים, זה הכל מאוד קלקולטי, ממש גבוהה, גבוהה, מאוד גבוהה. ברכות יום כיפור, יש לי קבוצות קטנות על יום כיפור, אם יש לכם זמן בין היום לברקות, צריכים שתשמעו אותם. יום כיפור. עכשיו כשאנחנו נפגשים צריך להגיד המלך הקדוש. אמרו לפניי מלכויות, דגמרא, שהשם אמר, תעשו לי מלך. איך תעשו לי מלך? אתם מלכים את עצמכם כל כך. תגיעו לפרק, תדעו שאתם לא משהו. אתם עבודים ואני מלך העולם ואני מלך ואני גם אביו. אז יש לכם כל הסביבות להחליט את איגו שלכם, להחליט את עצמכם, אל תתקבלו על עצמכם שזה משהו ספציאלי, כי כמה יותר אתם תקבלים על עצמכם שאתם ספציאליים, הלאה יותר אתם יכולים לעשות לי רבי, בגלל שאתם חושבים שאתם הרבים. אחד הרבים לא עובד על עוד רבי במקום שלו. אז החליטו את איגו שלכם, תהיו עמודים. זה יעזור לך לעשות לי רב. המלך הקדוש. אם אתה אומר האל הקדוש במשך המלך הקדוש ברוך אתה השם האל הקדוש מה שאנחנו אומרים כל שנה. אתה צריך לברוך לברוך ולהתחיל עוד פעם. השם שפתי תפתח. מה עושה המלך הקדוש? גם בעצמה של סרט ימת תשובה הוא אומר המלך הקדוש גם על יום כיפור. זיכרונות, שופרות ומלכויות. ברוך אתה השם המלך הקדוש, מלכויות. שומע כל תרועה תרועה ושופר שופרות ואחר כך זוכר הברית זיכרונות למה יש שמונה עשרה תפילת עמידה של ראש השנה זה מאוד אימפורטנט הקונספט של מייצג אשם לראש זה הדבר הכי אימפורטנטי של ראש השנה ושופר מגיעים את מוד של ה' של הקבוצה למוד של ה' מרצה. יש לנו ספר. ה' מגיעה. ה' זאת אומרת שמי הקבוצה מגיעה. ה' של הקבוצה הוא עכשיו, המוד. פעם שהתרועה של השופר נשמעת, השם של ה' החלטה בין ה' אלוקים ל' אשם. י' ק' ו' אף ק'. 26. ה' של מרצה. השופר מגיע את המוד של הקבוצה למרצה. זאת ה' סקר של השופר. למה זה כל כך חשוב? למה השופר? התגובה היא, בגלל אחד המסגרים הכי גדולים בהיסטוריה הוא הקדעת יצחק. אברהם, אברהם היה עם יחד, והוא חכה עליו 100 שנים. סארה הייתה גדולה כשאברהם היה 99 שנים, והיא 90 שנים. היא נותנת לברט, כשהוא היה 90 שנים, הוא היה 100 שנים. זו היחידה של 10 שנים בין להם. והשם אמר לו שיש לו יחד שיכול להכניס אותו. וגם השם אמר לו, תגידו לכל הגויים, אני לא אוהב כשהם נותנים לילדים, אני לא מעניין בנושאי נותנים לאנשים. אז אברהם מייצר את הגויים לתאמין באדם אחד, להחליף את האידאלים שלהם, להתמודד עם האדם בשביל את האדם בשביל את האדם בשביל את האדם בשביל את האדם בשביל את האדם בשביל אדם אידאלים. ולפחות להחליף את החיילים שלהם לגבים שלהם או לגבי הלב. אפילו אחרי שהם ידעו שיש רק אחד לגבי הלב, כי אברהם התחלט על מונוטואיזם. במונות, הייתה כל כך הרבה חיילים וכל כך הרבה קולות. הוא התחלט על הלב לתפקיד על האמת של אחד לגבי הלב. לגבי הלב ואת הארץ, שהיא מנצחת בתורה, לגבי ישראל. זה לא אומר שזה ה' של קינה לא ה' של ספיין, לא ה' של ארהבים ולא ה' של העראבים זה ה' של האנשים היהודים זה גם ה' של הגנטים הרכיבים הגנטים הרכיבים ילכו לאבות אם הם חייבים לדעתם על ה' ולשמוע על אובליגציהם ועל החיים הם מאוד מחכים אין דיסקרימינציה יש להם שבעה דרכים להשתתף, הם צריכים להיות דיסקרימנטיים ילכו לאבות כל האדורושיפרים בין ג'נטילים וג'וסים יש איזשהו פרובל. האדורושיפרים זו פנלטה. ארבעה ערבים קחו חלק מהקבוצה שלי שאני אומר שכמעט כל העולם הם אדורושיפרים. ואני מדבר על יהודים שהם איידולים, זו פנלטה מתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לתחת לת כי הם לא יודעים להתאר, הוא יחזיר אותם מהעולם לבנים. זה ברור כמו בתורה. הבנים שאתם עשיתם בגלל החטאים, אתם מתים. זה ברור כמו בתורה. אף אחד לא מת בגלל הזמן. אף אחד לא מת בגלל חורקין. או קוביד. או קנצר. או הרד-אטק. או הראפ-טרור-אטק. זה פשוט קווירה לברדיקט של ה' אקס צריך למות בגלגולה, תחתון יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה יפה על ראשו, מטרה למה? יפה על ראשו, מטרה סימילר יפה על ראשו, מטרה יפה מטרה לסטונים. הוא צריך למות בצחוק, הוא יפה, הוא ימות מהגז, הוא ימות ממישהו שצחוק לו, הוא ימות במות. במידה של סליחה הוא יכול לסליחה אפניה, הוא צריך למות בסליחה, אם הוא צריך למות עם הסור, הוא יכול להיות בולט, הוא יכול להיות סטאב, הוא יכול להיות בום שהחלקים מפלגים כל כך, ואחד החלקים הלכה לתחתו שלו וקילו אותו אז נקרא לזה סייף, ואם הוא צריך להחליט, הוא יכול להחליט בחיר, הוא יכול להחליט במקום של חיר, בום שהחליט את הקבוצה והחיר נמצא, אקספלוזיון של אירופה, אירופה, יש הרבה מיני מידים להחליט בחיר. אז את הפורמטים של ההחליטות כשאנחנו לא יכולים לעשות את זה היום בירושלים, בסנדרין, בבית המקדש, כי לא יש לנו המקדש, האקסקויוטים נעשו דווקא באשם, אבל לא לכל אחד. אלה שהם נצחקים, יקבלו את זה פה. אלה שהם לא נצחקים, יקבלו את זה אחרי שהם מתי, שזה יהיה הרבה פחות. טוב יותר להקבל את זה פה, זה יכול להיגיד שזה חלק מהרפאה שלכם רק אם אתם באמת רפאים אם אתם לא רפאים, אתם מתים על כל שום דבר אז אתם עדיין צריכים ללכת לאלוהים ולהתרחק מהרפאה שלכם זו חשיבה כל הזמן, כל הזמנות, וזה כל מה שקורה מגניבה אתם לא יודעים את התרבות של החיים אתם לא יודעים מי הוא ה' אתם לא יודעים אם הוא תורה אתם לא יודעים איך קטן הוא אתם לא יודעים את הקונספט של הרכיבה וההרכיבה אתה לא יודע אפילו שהחיים באמת מתחילים בזמן המות, בגודל או בגדול, זה יחסיק איפה אתה הולך. עם איזושהי חלוקה של ידע, מה זו היכולה שלך להצליח? זרועה. זרועה זרועה. זה למה אני עושה כל כך הרבה הלקציות, כדי להשיג את האנשים. הלקטורות האלה מגיעות לבחינתי, לא חושבים שזה איפה. קודם כל, אני עושה את זה בלתי מלחמת. אף אחד לא עובד שאני אדבר. אני נותן 6-7,000 הלקטורות, אני לא מלחמת את הלקטורות שלי. זה כולה בלתי מלחמת. זה הראשון. בוודאי שאני עובד על הגס וטול לגדול מונסי, זה 100 דולר כל פעם שאני מגיע. כן, אנשים מגיעים. אבל קודם כל, אני ממליץ לזה. הם יודעו, בסדר, אם לא, אני מליצה את זה. זה הראשון. הראשון, כמה פרקות שאני קיבלתי, כמה אנשים יטעו אותי. בגלל שהגמרות של האנשים בעולם היו רחוקות. אז כשאני מדבר על מחללי שבת, אני מקבל הרבה נפלאות. כשאני מדבר על גיי, אני מקבל הרבה נפלאות. כשאני מדבר על נפלאים של אידאל, אני מקבל הרבה נפלאות. זה חלק מהקבוצה שלי. הרבי אקרא שכמעט לאינם גנטים יכולים לחיות, כי האינדים והשיינים והטיילנדים והקריסטים הם נפלאים של אידאל. לכן, כולם צריכים למות. זה לא אני, זה מה שה' אמר בתורה. אבל הם עושים את זה כאילו זו אופניה שלי. אז לדרך כלל, את הליבה שלכם היא בפחדה. אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? אתה רואה? מה שמאה לי זה שהאנשים האורתודוקים, שהם עם רעיון קוררפטי, ושמעו לכל מינים מגניבים, הם גם מגניבים לי. בגלל שהמדע שלהם הוא כל כך קוררפטי, אפילו אם הם חושבים שהם רליגיים, שהם פרו גיי, הם לא יודעים מה קורה, הם פרו סנטייניסטים, הם פרו ריבולטים נגד ה' הם נגד התגובות, הם לא רוצים שמונה לדבר על מגניבה, וקוררפטיה, ואנסטייה, ולפסיק את האגו ואת האנגר, הם לא רוצים אני הייתי מנסים לדבר בלבנון, בבית הלבנון, הלילה הבאה, הם חלטו מהלקציה שלי. מישהו הורגן את זה, הפרזידנט כמו אני, הוא אמר, אוקיי, אחד מהמשרדים חלטו מהלקציה. למה? אנחנו לא נותנים את הדעות האלה. זו הייתה האגב. אני לא יודע מי הוא, אני לא מפחד על אף אחד, זה כל מה של משה. איזה מקום יש מרצה לדעת את האמת, איזה לא. אבל אחד מה שאתם צריכים לדעת, איזה מקום הם מפחדים על ההפך שתהיה לאחר. אני אתן לכם דוגמה. אני הלכתי לבלג'אן, לאנטווירט. הם קיבלו אותי לדבר בשולט ג'ורג'יין, שולט ג'ורג'יין יפה באנטוארט, ממש יפה, דקורייטה יפה, ג'ורג'יינים הם מאוד יפים ורודים, והם אנשים מאוד גדולים, האנשים הכי גדולים בעולם הם ג'ורג'יינים. אני לא יודע אם יהודים יכולים, אבל יהודים ויהודים, אני ראיתי עשרות מהם בעניינים, הם יודעים גדול מאוד, הם אוהבים לדעת, הם אוהבים לעזור. לא קבלתי אף אחד יהודי שזה מגניב, אבל הם מאוד גדולים והם ידיים, הם יודעים, הם יודעים. הם יוצאים בפשעה, כשהרליגיאלים הם מאוד מבינים לזה. אם תמכנים להם בפשעה, זה עדיין פרבלם. למה? הם מבינים בלחוץ ובטוח טוב. זו קומבינציה. אני הלכתי שם, הייתה בלילה קטנה. אני מדבר על פרק של שבת ועל הלכת לשול עם הכאב. עכשיו, המקום שם יש רבי גדול. רבי ישראלי, תלמיד חכם, איזה בראדר אוסטרו, איזה מאוד גדול רבי ומאוד טוב חבר שלי. הרבי הוא 100% כושר, תלמיד חכם, רבי סיריוס, הוא יודע הרבה. אבל, הוא מושך מאוד טוב ומתחיל, לא אגרסיבי. אז, אתה יודע, כשהוא מדבר, הוא לא מנסה לצחוק את האנשים. הוא מידע תורה, משניות, גמרה, הלכה, מאוד טוב. כשאמרתי שם, אמרתי שזה מגניב להגיע לסינגאג עם כר. לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשבת, לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת לשול? לגעת אני לשול? רואה אחד מנגינים ג'ורגי, לגעת בצד לשול? לגעת לגעת לשול? הקטן, אתה יודע, אני יכול לדעת איזשהו מדבר. אני רואה שהוא עכשיו יוצא בצד הקטן עם שתי ידיים על ידיו. הוא כמעט ייצא, ואני רואה שמיותו מנגינה. והוא... מיוחד. זאת אומרת, אם הוא ייצא ויוצא לידי, הוא יתגדל ויתקדש מרבה. אני אומר לעצמי, וואו, וואו, וואו. מה קורה לי עכשיו בפעלה? הוא הלכה, הוא התחיל ללחוץ על העל, עכשיו, כשהוא יצא לאחר של העל, כשכל השארים יחזרו, הוא או יכול ללחוץ לידי או יכול ללחוץ לדור, ללכת לגבי הרחוב, לגבי הרחוב. אז אני צריך לדעת ל-200 אנשים, והוא ממלכה, ממלכה עם יד גדול, אתם יכולים לראות מה שהוא ממלכה, שהוא מתחיל לقتל מישהו, ואני אומר, 3, 2, 1, אני מוות או הוא יוצא, והוא יוצא. ברוך ה' אני יכול להמשיך את הלקציה, אבל אני מתחיל לשמוע קרקעים, בגדול, קרקעים! תזכרו, אני מפקד בקבוצה, אבל אני שומע שקרקע בפארה. כשהקבוצה סופרת, אחד מהילדים בא אליי, הוא אמר, רבי, אני לא שואל מה קרה, אבל הגיורג'י הזה נפגע כזה במה שאתה אומר, והוא הלך, והוא מתחיל ללחוץ עם רבי של השול. אני אומר, למה? רבי של השול, מה הוא צריך לעשות עם רבי של השול? הוא צריך ללחוץ עם אני. הוא אמר, לא, הוא בא לרבי השול והוא אמר לו, תגידי לי, מאיפה קיבלתם את המדבר הזה? השמעתם מה הוא אמר? שאם אתה בא לסינגאג עם מטרה, אתה קרימינל, אתה סינר, שזה חכם למות, איך אתה יכול להגיד לו את זה? עכשיו, רבי השול, למרות שהוא מיוחד מאוד, זה לא בצורה שלו להיות אגרסיבי, להגיד דברים כאלה במהלכים שלו, אבל הוא רבי חייבתי, לא איזו אופציה. הוא אמר להם, מה אני יכול להגיד? אבל מה הוא אמר, זה כתוב בגמרא וברמבם ובסולחן ערוך, וזה הלכה. זה נכון. הוא לא עשה את זה, זה הלכה. ומה אתה חושב שקורה אחרי שהוא אמר להם, זה נכון, זה הלכה. הבנה הבאה שגורג'יאנד גייס התחיל לזכור היא שבע שנים! אני באתי כאן עם הכאב! ולא אף פעם אתה אמר לי שזה עבודה! שזה עבודה למות! אני צריך לשמוע את זה מהגייס מניו יורק! זה הכל עליך! למה אתה לא אמר לי את זה?! זאת אומרת, הגייס האנגרי רוצה להיות עברי! הוא לא ידע שבאתי לסינגאג עם הכאב זה כאב עבודה אחת לאשם, הוא לא ידע. הוא היה עבודה אינסטנטית, חושב שהוא עושה משהו גדול. יש עשרות אלפים של אנשים כזה. הם מגיעים לשבת, לסינגאג, חושבים שאנחנו עושים איזו גדולה מצווה, הם מזכירים את הילדים, את האמא, הם יכולים לבית, הם מפגשים, נותנים כיפה, נפגשו את התורה, זה יהיה יותר טוב אם הם יישארו הביתה. באים לסינגאג בשבת עם קר, שחילו ל'השם, דרייבים קר. אבל הנה דוגמה. כשאני הייתי שם, זה לא היה ממלכת לרבי. הוא נכניס, הוא נכניס כמעט. השאלה היא, למה אתה לא אמר לנו עד עכשיו? באותה מקומות הם לא רוצים תרבולנציה. הם לא רוצים שמישהו יגיד להם, יש לי חברה, הוא רבי גדול, תלמיד חכם, מאוד חשוב, אחד הרבים הכי גדולים באמריקה. הוא היה רבי בקונגרגיה איזשהו מקום, בניו יורק. אחר כך הוא קלט לי, הוא אמר, אני רוצה שתבואי לדבר בשיעול שלי, בנושא המשכנע של הנשים. אני אגיד לו, כל מה שאני יודע, אתה יודע וזה יותר טוב. מה אתה צריך ממני? רק תתן להם דבר. הוא אמר, לא. אני לא יכול לדבר כאן, אם אני אדבר את האמת על המשכנעה, אני אצלח. עכשיו, מה זה טוב אם אני אצלח? אם אני אצלח, הם יביאו מישהו לבית, ואת הדברים טובים שקורהם בשיעול הזה, יכולו ללכת לכאן, כל מה שאני מבנה עם הרבה שנה שאני כאן. אז מה אני צריך לעשות? צריך להגיד את האמת, והם יצאו מי, והם יביאו מישהו לבית? That I cannot do. To be quiet about their crimes against Hashem, it's all gonna go to my file. I'll be held responsible. This I can also not do. So I thought about an idea. I'll bring you. אתם תגידו את כל האמת, הם יכולו ללכת מטרה כשהם יקראו את האמת, אני כבר יודע מה יקרה הם יקראו לי בפעם הבאה, קוראים לי, איך אני נתן למישהו כך לדבר על העיר? ואז אני אאפולוגיז, אני אגיד, אני לא ידעתי שזה יהיה דבר נכון אבל הם יכולו ללכת, כי אחר כך זה לא הייתי אבל לפחות העבודה תהיה עבודה וכשאני יכול ללכת בפנים של ה' יום אחד הוא יכול להשתמש בי לגבי כל האנשים שבאים כאן חצי נקד. זה מגניב. זה מגניב. אתה לא יכול להחליט את העבודה בגלל שאתה ידע שהם יפגשו אותך ותהיה דברים קטנים. זה מצווה להגיד מה שתשמעו אם אתם יודעים מה שאתם הולכים להגיד, זה יגיד את הדברים, ואתם נפגעים, ועכשיו המקום תהיה ממש מטורף אז אתם צריכים לדבר איך לעשות את זה בכך שאתם לא נפגעים, אבל העבודה עדיין תהיה עבודה מה הסולושיה? להביא חייל אבל היום אפילו את זה הם לא נפגעים תהיה תמיד אחד במקום לפעמים יהיה רבי, לפעמים יהיה פרזידנט, לפעמים יהיה אחד מהממשלות זה מסוים, עכשיו איזה אדם עושה דבר גדול, לא, אל תעשה את זה, למה התגלגלת? ואני אקנסל האווירה אז נעשה הלקציה במקום רגיל של תשע בכל מקרה זה היה צריך להיות ללחוץ מחר, זה לא היה מנסים עליהם. אחד היה עם דעה, הוא היה טוב, הוא רצה לעשות את זה. הוא אמר, אוקיי, אני מגיד, את יודעת מה? בכל מקרה, אני מגיע ל... זה נכון בגלגל. זה פעמים שלושה דקות. מאחור שאני מדבר, את יודעת עורך חיים? אתה מגיע לגלגל של אוניברסיטה, אתה עובד על יד, אחד שחור, זה שולדל. אז זה יהיה 3 דקות אחרי, כמובן. זאת לא השאלה. המסגרת תהיה עדיין פשוטית מחר. זה לא יהיה עליהן, זה יהיה אחת דקות אחרי. אבל זה רק כדי להראות לכם, שכשהוא אמרתי הרבה פעמים בעבר, שאם משה רבנו יביא היום, אף מקום לא יתן לו לדבר. בגלל שאם משה אמר את מה שהוא אמר בשפר דברים לרענמי, הם יצטרפים לו עם זרקים. איך אתם מנסים להגיד את זה? מי נתן לכם המשכנות לתת לנו כל ה-98 קרסים? מה אתם מדברים על פנלטה למות? למה אתם מדברים על ידי מחללי שבת? למה יש לכם 36 סינסים שיש להם קטע בשלום? למה אתם קוראים לגאים לגאום ואתם נותנים להם מות בסטונים? איזה רבי אתם? אתם רבים! אתם רדיקלים! רגעתנו היא אחרת מאתו! זה מה שמושה יקבל. זה מה שהוא יקבל. אני מבטיח לך. כי כל מה שאנחנו מבטיח יקבל ממושה. מאיפה זה יקבל? אני מדבר על מחללי שבת. זה אידאי שלי. 12 פרסות בתורה. 12 פרסות. מדבר על שבת. אידאל וורשיפים. בתורה. מודסטי. בתורה. אינן כושר. בתורה. בעד מידות. בתורה. רמבם, שולחן ערוך, אורחות צדיקים, מסילת ישרים, שערת תשובה, פלא יועץ, all these holy books, זוהר הקדוש. Where we get it from? From the newspaper? What we teach? Did you ever find one halacha that we taught that doesn't have a source? Or something that I said and I made it up? No, find one. In 30 years, find one sentence in a lecture that it's זה לא יש סורס. אנשים מנצחים לי כל הזמן, איפה הסורס הזה, איפה הסורס הזה. אפילו כשאמרתי על הילדים האותיסטים, ואמרתי על הוידאו של האותיסטים, שמותו ופגשו את הכלבים והתגלגנו למה הוא בא לעולם האותיסטי, הם שואלים לו את השאלה והוא טייפ בגלל שקראתי לשון הרב בעצמי והשם פניש אותי ושנתן לי לבית בעולם ככה שאני הייתי בגלל שקראתי לשון הרב על אנשים ואנשים לא חשבו, אתה יכול לשנות לי את הווידאו? אני שנהם את הווידאו אני עדיין פוסטתי את זה בפייסבוקים הסוציאליים שלי והאנשים היו מפחדים, וואו, אני לא יכול להבין את זה. אתם נכוןים כל הזמן. הם נפגשו אותי בגלל זה. עד שמישהו נמצא את הווידאו, ואם מישהו לא נמצא את הווידאו, עד היום הם ימשכים להמשך. לא שהם אף פעם נפגשו. אבל זה רק לראות לכם איזה עולם ארוך אנחנו חייבים. אתם נפגשו הרבה בשביל להגיד את האמת. זו התארה הבאה. מה זו התארה הטובה? שכל אנשי אדם, שזה אדם של האמת במהלך שלו, לא צריך יותר של שלושה הלקשות לתת רליגיה. זהו. ואחרי זה הוא שומע את כל הלקשות. אחד אחרי האחר, אחד אחרי האחר. הוא יכול להראות לך אלפי אמצעים, כל שנה, בוא. אני נוסע, אני נוסע, אני יכול להחליט. או אמא שלי, או אני ואמא שלי, או הילדים שלי, או הילד שלי, שם שלך, שם שלך, שם שלך, שם שלך, שם ש למה זה? אלה שמאפשרים את האמת, הם יאהבים את זה. ואני, איך שאני מבין, שכל אחד יכול ללכת לרבי אביגדור מילר. בגלל שהוא היה את האמת האמתית של ה' בנושא שלנו. הכי. הכי חשוב רבים, לדעתי, של היום שלנו, כשקורה לנושאי אשקפה ומוסר. הרבה רבים הם גדולים בהלכה, גמרה, דיברות מדהימות. הוא לא היה האחד, הוא היה אחד של אלפים. אבל מוסר והשקפה, בעצמי, הוא הדבר הכי מסוים. והוא לא תפסיקו בפוליטיקה, אף אחד לא יכול להשתמש בו, אף אחד לא יכול להשתמש בו, הוא תמיד אומר את האמת, כל אחד מההתגובות שלו 100% נכון, עם מיוחדות, ברגע, הכי טוב. זה למה, אני לא יודע כמה כל אחד מהכתוביות שלו שווה, אבל בואו נגיד שזה 20-30 דולר לכתוביות, כמעט יש עוד 20 כתוביות, זה מיוחד מיליאנים לא עשרות דולר, זה מיוחד מיליאנים בטוחה שתקבלי כל אחד מהכתוביות שלו ולא תשאלי לי איזה כתוביות צריך לקבלי בגלל שכל שלהם, אחת אחת, זה כתוביות זה כתוביות על הרלכוס ועל חובות הלבבות ועל השאלות וההתגובות ועל כל התורה זה יפהר את המדע שלך קודם כל עם כל כך הרבה ידעות הוא יפוגרם את רעיון שלך לנסוע כמו אשם ללכת למה אשם אוהב וללכת למה הוא אוהב לנסוע בפעמים בפעמים כל אדם שעושה את הקבוצה עםך בפעמים אתה יכול לדעת שזה אדם באמת קושר שרוצה להיות עברי וזה כל מה מבחינת זה פשוט פשוט ברגע, קראים אחד או שתי קרקעים שלו ואני אומר לכם, אני נותן לכם את השפעתי שלי. הכי שאתם תראו את החיים, והכי שאתם תאנליזו אנשים, והכי שאתם תאנליזו המצב, וכל האוהב שיש לכם, וכל הרעיון שיש לכם, וכל המשטעים שאתם עושים, יכולו ללכת לכאורה. אתם תרגישו שאתם נולדים, אפילו אם אתם תלמידים ישיבה עשרה שנים. אתם עדיין צריכים את הכתוביות שלו כאקסיגן שאתם צריכים כאקסיגן. זהו איך מיוחדים הם. למי זה הכי גדול, אם אני יכול להבטיח את ה... אני לא מדבר, אם הם יתחילו לקרוא את הכתוביות שלו, אני לא מדבר, הם לא יקרים לי עוד דקה. הם לא צריכים. הם יכולים להכניס כל מה שיש להם. כל מה שיש שם, כל שאלה לכל התגובה, כל שאלה שיש לך, יש את התגובות שם וזה הכל מספיק. אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד כל משהו על זייניזם, תמיד על הארה״ב, על הדמוקרטים, על האבורגנטים, על ההולכוס, על הקולטור של הגויים, איך לענות על מחלל שבת, תמ חלקים בשבילות שחרות, מה לעשות, ילדים, מה לעשות, כל משהו, כל שאלה שיש לך, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד עשרה, תפקיד אפילו גואים, עשרה, אני תפקיד לא עשרה, יודע מהמדינות תפקיד עשרה, תפקיד תפקיד או מאיפה, התחלנו להחליט לבוא את הכתוביות. גואים, גואים, לא יהודים. קיבלתי אימיילים מהגואים, רבאי, זה חליט את כל החיים שלי, אחד הכתוביות כבר, חליט את כל החיים שלי. אני רוצה להכניס את ההיסטוריה. הרבה שנים אגב, אני קראתי את הסדירה המאוד מוצאה, פאטו דה ג'אסט. בגלל הספר של רמחל רבי משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים, אחד הספרים הקלאסיים של מוסר והשקפה ביהודית. אני צריך לראות, לא אף פעם, אלפי פעמים, בכל יהודי. אני קראתי ספר, להסביר כל שיטה שם, הכל. זה היה סיריס מאוד מוצלח אני עשיתי את זה באנגלית ובעברית. אני עשיתי לדעות בידינה מושה, צדיקה וקווינס, בוליבארד. הייתי עם קצת ילדים, אחד מהם כאן הוא כבר אבא של ילדים, הוא היה ילד שם. התחיל את קריירתו ברליגיה, והוא וכל החברים שלו, ברוך השם, הם כולם היום רליגיים. קצת מהם עדיין בישיבה, גדולים רבים. תלמידי חכמים עשינו מיליון קדים בשינה, ואז עשינו חצי מיליון, ואז 100,000. 1.6 מיליון קדים. פלאס, עשינו מיליונים, ומיליונים, ומיליונים, אבל הייתה מיליון קדים. והאנשים התחלו להשתתף את זה בכל מקום. אחד יום קיבלתי אי-מיילה מנגינה לא יהודית, מול סטריט. היא חייבת לקבל מיליארדים מיליארדים של דולר. אנחנו מדברים על זה עשרה שנים, או משהו כזה. באי-מיילה, היא כותבת, תודה לך שהחלטת את חייבתי בעצמי לבדר, תודה לך שהחלטת אותי. הדבר הכי אימפריאלי במהלך שלי היה למצוא את ה-CD שלך במרחב פיצה בוול-סטריט. היה להיות פיצה ברווי. אנחנו לפעמים מגיעים לקחת פיצה קושר גם ככה, זה נכון לברק. וחברי שלי בפיצה ברווי, והם נמצאו סטודנטים שם. את האמא, אוכלית הסטודנט, היא ראית את פאטו דה ג'אסט, והיא נפגשת. הסטודנטים היו מאוד פופולרים בזמנים האלה, והיא נמצאת אותם בטח. היא התחילה, זה 30 שעות, הסטודנטים. 30 שעות, כל הסטודנטים. בוודאי סטודנטים. אנחנו נמצאים בוודאי סטודנטים. היא התחילה להתקדם כל יום, שעה אחת, שעה אחת, שעה אחת, ומקודם ומקודם, היא החליטה 180 דגרים. היא כתבת באמנט שהאנשים של הפעמון שלה לא יכולים להסתכל עליה, כי היא הייתה כל כך סטריקטית. אני לא יודע אם היא כתבת ארגנטית, אבל אתה יודע, אולי נכון להם, אבל אף אחד לא אהב אותה. אבל אחרי ששמעת את כל ה-CD, היא חליטה את פרסונליטה שלה שלטה, הייתה גדולה, היא הייתה יותר גדולה, היא לא הייתה כל כך מבקשת ובשבילה, היא הייתה עכשיו מראשית באדם, היא מסתכלת על דברים אחרים, היא לא כל כך מגניבה ומגניבה עדיין, היא מסתכלת על הפעולה שהסרטון הזה עשה על עצמה שלה, חברה לא יהודית, אני מזכיר לך, אז היא נכנסה לאימייל, עד שהקרה משהו שלא נאמין. אחד מהמנג'רים שלי שאל אותי אם אני מתי. האם יש לי קנצר? יש לי משהו שאתה רוצה להגיד לי? אני שואל לו, מה עושה שאתה שואל כאלה שאלות? הוא אומר, בגלל שאתה התחיל להיות מישהו מאוד מختלפת. אתה נכנס לארץ, אתה לא מגניב, אתה לא שריח עוד פעם, אתה התחיל להיות יותר גניב, יותר מבין. מה קרה לך? במילה אחת, אתה התחיל להיות מישהו מאוד מחליף. אז היא אמרה להם, אני חשבתי את ה-CD, וזה החלטה את כל החיים שלי. ואז היא הכניסה את האי-מייל כדי להגיד שהעבירה שלה במשך שלושה שנים, נגדלת! בגדול! למה? בגלל שהיא תמיד חשבת שהיא תהיה אגרסיבית לאנשים שקוראים, שקוראים אורדרים, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקוראים אותם, שקורא אבל עכשיו כשהיא התחילה כל כך טובה והטובה, הם חשבו שהם צריכים לציין אותה. אז הם הולכים למרחק ומתחילים את הרעיון. ופעמים אחרי זה, המדבר נגמר. חשבו על זה, זה היה גדול. פרופסור של כוח כל הסיריסים שהצלחנו בשנים האלה, דרך הנכון, פסיכולוגיה המדעית, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אבות, פרקי אנחנו פשוט עשינו דרך אשם ברמחה, גם דרך מוצלחת, להסביר איך העולם עובד, אבות, איך השלום קונקציות אל אשם, זה דרך שתי דרך, דברים מדהימים. כל אחד מהספקים הזה ישאר ללמוד. עזרת אשם תהיה במהלך הבאה, כל האנשים שמייצרים את זה, האנשים שמייצרים את ההלכות האלה, אבי, אתה יודע, אתה לא יודע כמה זכויות יש לך. אתה בא כל פעם, אתה בא כל פעם של הלקציות הזאת. אנחנו קיבלנו לקציון, הוא היה בא כל שבוע. אני הייתי מקבל את הלקציון פה, ורציתי בפעם להתחיל ב-11. זכרו, אני הייתי בא ב-11 עד 1, עד 12.30. הם נותנים לי ב-11. היא הייתה לקבל אוכל. אנשים עשו להתפתח לאוכל. הם באים, הם אוכלים, אני מגיע, אנחנו עובדים בקבוצות. אני זוכר כמה פעמים שאני בא ואני אומר, אוקיי, היום אנחנו נעשה קבוצה תלמידית. אנחנו נלמד דברים. אחרי חמש דקות, הם אומרים, עזוב, גבודה רב, תן לנו את הפצצות. מסוימת עם הזה של פרף שיעור. אנחנו רוצים את הפרפים, את הפצצות, את הראשון. אנחנו רוצים מוסר. מה אתם נותנים לנו את הקבוצה של פרף? זה לא לנו. השם נתן לי מרצה, נתן לי כמה ילדים 20-30 שהם כולם אוהבים מוסר אחד מהם היה רק 13 בזמן הזה הוא היה הילד הכי מגניב 13 שנים, כל כך מגניב הוא היה מגניב ומגניב והוא היה ילד אבל אני הלכתי לישראל כמה חודשים. הם אמרו לי, אתה יכול ללכת לפני העבודה הערבית? אתה יכול ללכת בין מנחה ונרווית ולשאול? השאלה היא, מה הדרך? אני הולך. אני הלכתי שם. מי שמשכח אותי בדרווי? זה הילד הזה. עכשיו הוא 20, הוא 23, 24, 25 אולי. רבא, אתה זוכר אותי? כן. וואו, אתה נכנס למנהל. אני כל כך שמח שאתה נכנס, אני לא חושב שאתה נכנס אחרי כל הפרובלמים שהייתי נותן לך בקבוצות. אני אגיד, אני מזכיר עכשיו כל הפרובלמים שהייתי נותן לך. אני רואה אותך רליגי, עם קיפה, ציצית. אני אגיד, כן, זהו. אוי, הכל נכנס לדבר. בזאת הזמן, אני לא בטוח בזה. אני הייתי ילד. אבל אחר כך, זה נפגש אותי. נכנסתי לרליגיה, הזה. בוחריין קיד, הוא חי במדרך. כן, תמשיכו. כמובן, כמובן רבי מבין אותי ללכת לישיבה הוא קיבל אותי והוא אמר, אל תביאי עם הכאבה אני אמרתי, אני עדיין אביא עם הכאבה, אני קיבלתי עם הכאבה הוא קיבל אותי לביתו, קיבלתי לביתו בלילה, ואז אני הלכתי לישיבה עד היום, אני חשבתי שאני קיבלתי עם הכאבה אחרי כל יום שאני נפגשתי שם זה היה הרבה חלק ממני, אני קיבלתי וחלק מהחברים שלו, מהשיעור האחרון, נפגשו בישיבה. ורק קצת שלהם היו עדיין רבים. אחד הוא מועל, שוחט, סמיכה. מהשיעור האחרון, וזה מאוד מעניין, כי האנגלית הזאת, שהצליחה להיות מתמידה, צריך לראות כמה שעות היא הלכתה. כשאנחנו נפגשים בשבת, נפגשים נצמיניאן. אני בא לשיעור לפני השער, בשבת, הוא כבר כאן שעה. והוא חי יפה אבל בשירים שלי הוא עובד ככה הוא עובד קשה בזה היום הוא עובד ללכת ללכת ללכת ללכת אני אגיד לו למה אתה ללכת ללכת? הוא אגיד לי אני מתחיל אני אגיד לו תהיה בטוח אם אתה לא יכול להתחיל ללכת ללכת אני מפחד שאתה מטורף איך אתה מטורף? אתה יכול ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל והוא בא לישיבה, ואחיו באו, היו בשבילה הכי טובים, היו מתי, היו בשבילה יפה, יפה ילדים, רואים אותם בשבת, עכשיו יש לנו ראש השנה, רואים אותם בשבילה עם אישה, עם ילדים, ואני רואה את זה עוד 15-20 שנים, ואני זוכר איך זה התחיל. מישהו כזה, זה רק עבודה של זמן, עד שהיום יש את עצמו, הוא יכול לראת כתוביות, אלו כבר כבר כותבים כתוביות, וזה כוח התשובה, זהו, אתה עושה את החלטות הנכונות, אתה לא יכול להתחיל לעשות מה שה' רוצה שאתה תעשה. האחרון הלך את עבודה של אבא שלו, והוא עושה את עבודה שלו, והוא נכנס לדאביק? הוא היום מאוד גדול, תלמיד חכם. זה מאוד מעניין, בגלל שאני קיבלתי יחד הילד שלי, אני לא ידעתי איפה להשתתף אותו. אני נותן לו לישיבה עיר, הרבי אמר, זה מלא לנושא שלנו, אנחנו צריכים למצוא לו מישהו סרטון ללמוד אותו. לפני שאני נותן לו לישראל, ואחר כך, ב-7 אוקטובר, היו כולם מפחדים, הילדים האמריקאים. הייתי צריך להוציא אותו, להצליח אותו לגרס ולאלבניה ולפולנד, עד שהוא הגיע לניו יורק. זה היה מפחד. אבל גם האופציה של האנשים ברחובי ירושלים לא הייתה טובה לאנשים אמריקאים יפים, יפים. ברחובים. הישיבה הייתה אחת הטובה, אולי בעולם, אבל ברחובים, כשהם הולכים למחנה יהודה, לבוא פלאפל, לבוא אוכל, ללחוץ, לראות הערבים שם, לראות איזה חילונים, השפה של השבאפניקים שם, אני ראיתי שזה לא אופן טוב של יחד שלי, וקיבלתי אותו. לא יודעתי מה לעשות. איפה אני צריך להכניס אותו? אתה יודע, הוא לא רוצה ללמוד באנגלית. הוא יש קהל ישראלי. 17 שנים, מה אני אעשה? אני אבוא לו לישיבה? הוא מתכוון עם הילדים שהגיעו לרליגיה 20 שנים לפני, הם רבים היום. הם מתכוונים עם חברותה, האחרון שממשלתם. החבר שלי מתכוון עם חברותה. הוא גניב והוא גניב. ואני חושב לעצמי, וואו, כשהגיעתי לרליגיה, החבר שלי לא נפגש. כשהחבר שלי היה לישיבה בג'רוסלם, אחד יום קלט לי, הוא אמר, אבא! אתה יכול להכניס את השם אורן סוויסה? הוא אמר, איפה אני יכול להשכח? אתה הכניס את המדינות, נכון, כן, זה גדול, תלמיד חכם היום. הוא אמר, לא. מה זאת אומרת שאתה יכול להכניס אותו עכשיו? הוא אמר, השם הוא חבר שלי. הזה, כשאני הייתי לוקח דעות בברוקלין, בבית הישראלי, אתה זוכר את הסיפור על האנחה עם הרגל? והמצב נפגש ב-11 ע'clock עם המכניסה של הרגל. זוכרים את הסיפור הזה? אני נפגש אותו לביתו, והרגל היה ככה. הוא נפגש, והרגל נפגש כמו בלב טניס. הוא צחק, לאווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אחת הזמן שבאתי לחיפה, אני מדבר בשול שהצליחה לפני שישראל הייתה מדינה, מקום גדול, אולי 500-600 שטים, מפגש! אני התחלתי להגיד את הסיפור על אורן ויוסי, שאני בא וראיתי אותם עם הרעיון, ועכשיו השם שם אחרי 3 שעות, אני בקל אותם שהם צריכים לתקן את הרעיון שלהם, והברברה נפגשת ב-11 שעה, אוו, אני שמעתי שאתה תיישב, אני באתי להגיד היי, אבל למה יש לך רעיון לתקן הרעיון במידה שלך? אני נותן רעיון למישהו, אחרי שהחלטתי את המסגרת הברברה שלי, אני הולך לעבודה בבית, אני קיבלתי את הרגל והרגל הוא אמר לי שאתם קיבלתם ללכת כאן אז אני בא להגיד היי אני אגיד לדבר הזה 3 שעות אני מבקש להם להרגל את הרגל השם שמים לך את הכי טובה בברוקלין, פה ואתה לא יכול להרגל את הרגל שלך הוא נראה אותו והוא אומר אחי, אנחנו לא יודעים, זה כל כך הרעיון הם בואו להרגל את הרגל אני גדלתי להם לישיבה, הם היו גדלים תלמידי חכמים, ועכשיו אני מדבר בחיפה עם 500 אנשים, אני אומר את הסיפור, ותדעו מה? אחרי שאני אומר את הסיפור, אני רואה אחד עם רגל ברחוב, רגלו קצת קטן, אז האנחה הזו מאוד מוכנה, ובכל זאת, הוא נחשף את הראשון שלו, ואני אגיד, רבים, אתם לא תאמינו על המרכז, הסיפור שאני אראה לכם, האנחה של הסיפור היא הייתה היותה היותה היותה היותה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה הייתה כל מה שאני אומר לכם, הייתה אתם יכולים לבחור הייתה אותי על זה. אתם יכולים לבחור אותי, הייתה אני נמצא את הנמה, זה היה בקריאת מוצקין, בעברית. אתם רואים איך הוא הגיע לסטייגה? אני הייתי סיימן על סטייגה גדולה. הוא הגיע, הוא התחלתי לדבר כמו מטורף. הוא מדבר אולי 20 דקות, הוא נותן להם אולי 100 סורסים. כל אחד התחלתי לדבר. הוא התחלתי לדבר כמו תלמיד חכם גדול. עכשיו הוא נגמר, יש ילדים רליגיים, הילד הוא בישיבה, מהכל 300-400 ילדים בישיבה, איך הם נכנסו להם? עם הילד שלי כמחבר. ומאחורי ההחלטה, הוא הראה שאבא שלו זה העורן המדהים, עם הרגל. ואני קוראים להם, אבא, אתה לא תאמין, הלך הזה הוא חברי שלי. אשכחה באשם, אתה צריך להיות מגניב לא לראות כל הדטלגים סביבך. כמה אתה רואה הדטלגים סביבך, כמה אתה נפגש עם אשם. זה איימן. כמה דברים הוא עושה לנו, כמה מירקולים, כמה זה קרה וזה קרה, והוא נפגש, והוא לא נפגש. איזה מגניב, איך זה כל כך מגניב לגבי הספק. בעזרת השם, אני רוצה לשאול לכלכם, גמר חתימה טובה. בבקשה, תקשיבו לי. אני נותן לכם רבי ויגדור מילר קטעים על יום כיפור, ובבקשה, אם רוצים לראות קושר יום כיפור, ברוך אדוני לאוליו
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
