Moving To A New Home

מזל טוב למיכאל ולסיבן שהם הולכים לבית הכי יפה. תמיד צריך להיות ברכה והצלחה ושלום בית. קדושה, טהרה, הרבה מצוות, ילדים טובים. הרבה חלה ושמח, בזרת השם. אז זה מנהג בג'ודיזם, דרוידו חנוכת הבית, שזה מבקש על הלכה, באמת, שהיו, כשהפכו את המשכן, המשכן הראשון, בית המקדש, ‫שמשה רבנו הייתה בשטח, ‫שהייתה אורקסטרידה ‫בבצל אל בן אורי. ‫אז כשהם עשו את המשכן, ‫הם עשו חנוכת הבית, ‫שהייתה על ראש חודש ניסן. ‫אבל לפני זה, משה רבנו, ‫הוא הלך למסעדה על שברות. ‫על חולי שברות, וב בסיבן, זיין בסיבן, מחלוקת, הוא הלך למעלה, אחרי שה' אמר את הראשונות השתיים, הנוכחי ה' אלוקיכם, אשר רציתי אתכם מארץ מצרים, לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פניי. הראשונות השתיים שה' אמרה קודם, ואז המדינת ישראל לא יכולה להגיד על זה. אז הם אומרים למושה, בבקשה, אתה יכול ללכת למסעדה, איזה דבר, ה' אמר, אנחנו יכולים לעשות זה, רק אל תמשיכו להמשיך לדבר, אנחנו יכולים לקחת את זה, מושה אמר, אל תתעסקי, ישעם רק מבחינך, הוא לא כאן לצחוק אף אחד, הוא רוצה שאתה תתעסק במצוות שלו, סוף הסיפור, אם מישהו שואל אותך, כמה זמן קיבלנו את התורה, התגובה היא לא בשבועות, כמו שכל אחד אומר, בגלל שבועות, הדבר היחיד שקורה זה מאמד דרסינאי, אנחנו שמעים שהקדוש ברוך הוא מדבר עם אנשים לפעם ראשונה בהיסטוריה למה אנחנו מוצאים שבועות כמתן תורה? כי זה היה הראשון של המתן תורה, אחרי הראשון, בלי זה אתה לא יכול להיות בכל משהו ואז משה הלך למעלה והוא הלך למעלה על 17 תמוז והוא ראה גולדן קאף, הוא ראה את הקדוש הראשון והשבוע הבא הוא הלכה והוא היה שם 120 ימים ואז הוא הלכה לידי יום כיפור אבל הוא הלכה לידי יום כיפור אבל הוא הלכה לידי יום כיפור אבל הוא הלכה לידי יום כיפור אבל הוא ומשה פרש את הלכה האחרות 40 לידי יום ימים רק בגלל זה, השם יספר את כיפור אבל הוא הלכה לידי יום השנה ועל יום כיפור השם אמר לו, סלחתי כי דברך כי ביום כיפור אבל הוא הלכה לידי יום כיפור אבל הוא הלכה הלכה לידי יום כיפור אבל הזה הוא הלכה יחפר לידי יום כיפור אבל הוא הלכה עליכם ומשה בא וכיוון, זה כתוב כאן ‫אז כאן, ב-11 תשרי, ‫אחרי יום כיפור, ‫משה התחיל וכבר הייתה ‫מילה גדולה של אנשים ‫שכבר עובדים אותכם. ‫משה כבר... ‫והתורה שבעל פה... ‫והתורה, עד פרשת יתרו. הכתובת תורה הייתה רק כתובת עד פרשתי תורה זאת איפה הוא מסכים את תורה מפרשתי תורה עד הכתובה, כל מה הייתה כתובה במשך 40 שנים כל פעמים אשם אמר למושל רבנו, קיימתי למועדים הוא כתוב עוד קצת בגלל מה שקורה אחרי האוויר האחרון של את החיים שלו הוא כתוב 13 ספרי תורה במיראקל, איך הוא ידע שזה במיראקל? עכשיו שבת אתה לא יכול לכתוב אם אתה כתוב ספר תורה על שבת זה לא ספר תורה הוא לא יכול להשתמש במלאכה או בג'ו על שבת אז ברגע שאתה רואה שההרשם עשה את זה הרשם עשה את זה אוטומטיאלי ממש במירקול הוא כתוב 13 ספרי תורה הוא נותן אחד לכל קבוצה והוא נותן אחד לנערון כתובת כדי שתהיה משהו אחר אתה יכול להשתמש בזה אז זה הייתה בסוף של הליב שלו, ביחד עם 120 שנים. עכשיו זה מחלוקת עם חזל, אם האחר 8 דקות של התורה שמושה רבן כשהוא קריאה, ראה שהוא מתחיל למות איזה דקה, או שיושע בן נון הכניס את זה. אחד או האחר, זה לא משנה, כי כולם יודעים שמושה הגיע למלאה של הליב, 120 שנים. עכשיו, יש משהו מאוד מעניין שקרה ב-11 יום, ‫של תשרי, ‫אחרי יום כיפור. ‫משה הייתה בשבילה מאוד עבודה. ‫הוא היה צריך לשאר ולעבוד ‫עם כל האנשים שבאים לנסוע. ‫ואחרי זה, משה קבל ‫כל הארץ ישראל, ‫ויקל משה, ‫הוא קבל לכולם ‫וגבל להם השפה ‫על השבת ועל המשכן. ‫השאלה שצריך לשאול היא, למה משה היה צריך לדבר עם קורטים, ובדרך כלל הוא מייחס לדבר כזה מיוחד, שהוא מייחס לגבי העולם היהודי, מיליאנים אנשים, שאתה מייחס לדבר אליהם, בדרך כלל יש לך זמן לנסוע ויש לך קורטים, תגיד לאנשים שיש לך קל, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד להם, תגיד מי להם, תגיד להם, תגיד תגיד להם, היה תגיד בגלגליה, בגלגליה להם, תגיד להגיע כשהמשה יצא מהמסעדה, לרדת דרך להצליח להצליח בגלגליה. אתם יודעים מה זה חוצפה? זה אנשים שקוראים את השם של השם. ולא זוכר, הם כולם מולטי מולטי מיליונארים. הם קיבלו מילים בגלגליה וכל מהם מפגשו. מה קבלתם בגלגליה? מה קבלתם בגלגליה? זה שאל שאלות בגלגליה. שאלות בגלגליה, זה שאלות בגלגליה. התשובה, רבותיי, אנחנו צריכים לדעת את הסרטון פה. מי הם האנשים שהם הגיעו למשה, לסעוד? לא מלחמת ישראל. בערב רב, האיג'יפיאנים, הם היו מאוד מאוד רבים. למה הג'וויז אמרו להם, אנחנו רק קחים מהג'וויז. וכמה זמן זה היה מאז שהם הגיעו לפה? 180 יום מינוס 11 יום. אז 169 יום היו מחכים, כמעט 6 שנים. היו מחכים למומן שהם יכולים להגיע למשה ולהתגלגל. אין לנו עוד זמן. כל אחד פה הוא מיליארד מיליארד. היו לנו מיליארד מיליארד, נתנו מה שיש לנו. ועכשיו אתם לא נותנים את זה. אנחנו הולכים רק את זה. הפסוק של מחצית השקל, שכולת תמיד לפני פורים, ואלה שהם עשו לנו את המצוות כדי להכניס את מחצית השקל, בגלל שהאמן הכניס כיכרות של כסף תוך חשבי ראש, כדי להכניס את זה. אבל השאלה היא, למה התורה אומרת, העשיר לא ירבה, והעדה לא ימית. מי היה עשיר? כל אחד היה מאוד רבים. והם פשוט יצאו ממצרים עם דנקים מלכות. מי היה בפחדים שיהיה אדם מדבר עליהם? כל אחד הוא מאוד רבי. האנצל, הערב רב, שהם יהודים, משה התחיל אותם. יש להם הרבה. הרבה מהם היו שם, והם לא יושבים זמן, בגלל שהצלחנו אותם. אז לא רק יש לנו עכשיו אנשים שהם עולמי עולמי בנושאים ובאידאולוגיה שלהם, הם עדיין חייבים, ואתה רואה, גולדן קאף, שירים עליו, זה היה עולם שלנו עד היום. שכל גנירה וגנירה, אנחנו נספר מזה ערב רב עד החלטה של ימים כשהמשיח יצא. והכי שאנחנו נספר מהם, זה לפני שהמשיח יצא. כמו שאתם רואים היום. מה הם עושים לנו? זה לא מנסים להבין. הממשלות של העצמאות שלנו מגיעות אלינו. עשים אמונים, עשים כל מיני דברים. אנחנו לא יודעים מה קורה. בישראל, ישראל, אימא, אימא, אימא, אימא. אז מה שאתם רואים, זה היחידה של החלטה של משה להתעדיף להם ולהתכוון להם לנצח יהודי, בלי שיחק עם השם. אז הם באים עכשיו ורוצים את המון שלהם. אז מה היה כל כך ארגנטי בשביל משה להשיג אותם? והשני שאלה היא, למה משה רוצה להשיג אותם בעצמם? למה הוא לא יכול להקבל שווים אחרים? התגובה היא בגלל שמושה היה האחד שהם לא חשבו על זמן שלהם. אף אחד אחר היה מלחץ על זמן שלהם. אז אף אחד לא יכול להיות קבל בגלל עצמו. אתם עושים אותי ואני הולך להיות קבל. אני האחד האחד שיכול להיות קבל. בגלל שאני האחד האחד שלא חשבו על זמן שלהם, בגלל שאני רואה את גבי יוסף בנילה. אז אני לא יודע, אני צריך לקבל את הכל בוודאי. אבל למה? למה הוא לא עושה את זה לפני שהוא נותן את המדבר הגדול לכל המדינה? למה זה לא צריך להיות ביחד? התגובה היא, אם אתה רוצה לבנות את המשקן, אתה צריך לבחור שאין אף קוים שם שחר. אתה לא רוצה מילה שחר, אז כמו שאנחנו לא נחשב את המקרה הזה, כל המילה היא ספי גזל. אולי היא ספי גזל. אז משה אמר, אני לא יודעה, אני צריך לעשות את הטריאל עכשיו ורק אחרי זה אני אענוץ על קולקטים דונטים למשכן. בגלל שאם הזמן הזה באמת נפגע ושם יש דבר, אז מה הדבר של קולקטים זמן למשכן? הכל נפגע, אין שכינה, אין שכינה, אין משהו, מה אנחנו חושבים על הזמן? ומה הייתה הוורדיקה? הוורדיקה הייתה לא סביבה. לא רק אנחנו לא צריכים לתת להם מגנון, הם עושים לנו הרבה יותר מגנון. איך אני יכול לדבר על זה? כי נגמרה אמר שכשהמקדון אלכסנדרוס, הגריק, קבל את כל העולם, אז הוא בא לארץ ישראל, והאג'יפטים באו ואומרו לו, אמא שלך, אנחנו יודעים לבחירה נגד אלה היהודים. למה? כשהם הלכו לאיג'יפ, הם קחו ממנו דיימנסים וגלגולה, עם אהבים, עד 1,300 שנה, 1,000 שנה עד היום. אנחנו רוצים את זה לבית, עם אהבים וכל מה. ‫אנלסנדו מוקדון אמר ליהודים, ‫יש עבודה נגדכם ‫בקורט של הג, שם, ‫אתה יודע, קורט אינטרנטי. ‫אז הם אמרו, ‫הטלפון נגדכם. ‫החכמים אמרו, ‫מה אנחנו נעשה עכשיו? ‫אז היה אחד החכם, ‫הוא לא נראה כל כך מגניב, ‫הוא נקרא גביעה בר פסיסה. ‫הוא נקרא קריפו, ‫הוא נראה קצת צחוק. ‫אז הוא אמר לחכמים, ‫הטלפון נגדכם. אם אני מנהל, אני מנהל, אם אני לא מנהל, אתה אומר, מי הוא הזה? הוא לא נורמל, מי עדיין נמינה אותו? אז הוא הלך אליו, הוא אמר לאג'יפים, איך אתם יודעים שאנחנו אוהבים לכם את כל הזמן הזה? איזה נקודה יש לכם? אז הם אומרים, אנחנו מביאים את זה מהתורה שלכם, בתורה שלכם זה כתוב, אתם קבלו ואתם לא נותנים. אז הוא אמר, אוקיי, אני אביא לכם דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא שהיהודים לא רצו להיכנס למה שהם קיבלו ד מפה, והם נתנו לנו מילה עם כמעט 300 שנים מבין. זה מאוד מעניין, אבל יש רק אחד הפרובלים. מה זה הפרובלים? האלה האג'יפים לא יכולים לעשות משהו עם מדינת פארו. הם לא האנשים שהם הלכים. זו מדינה אחרת. איך הערבים הגיעו לאג'יפ? הוא היה רב, קוראים לו סנחריב, הוא ראה את כל המדינות, כל אחד הלכה, בפחד שלו, אנשים הלכו כאן, אנשים הלכו שם, כל אחד הלכה, ולכן כל האנשים הלכו, ובגלל זה אנחנו לא יודעים מי הוא עמלק, אנחנו לא יודעים באמת מי הוא ישמעאל אנחנו לא יודעים מי הוא פיליסטין אנחנו לא יודעים אף אחד בגלל שכל הגויים נמצאים אם סנחריב לא יעשה את זה אנחנו עדיין ידעים אולי היום מי הוא המלאק, אנחנו יתקבלו איזה בעיה גדולה כי נחשב שאם אתה יכול ללכת, עכשיו יש לך אבליגציה ללכת ולקחת עמלק. איך אתה יכול לעשות את זה במדינה ש69% של האנשים יהודים הם ליברלים, וחברות האנשים, והאנטי תורה, וזה. איך אתה יכול להגיד להם, שיש לנו מצווה ללכת אחרי מדינה, ולרחוץ אותה מבחינת הארץ. ברור שזה לא יכול, לא בישראל, ולא פה. אז הפרבלה היא שה' היה מרצה עלנו, הוא נחשב שהמצווה הזה לא רלוונטי עדיין, כי אנחנו לא יודעים מי הוא עמלק. רק לפני הקבוצה, משה הגיע לברדיקט, משה נתן להם הספירה, והקבוצה התחילה על המשכן. כל אחד שבא, בגלל רעיון שלו. אינים נותנים הרבה, אינים נותנים קצת. והם קבוצו את הכל, והם קבוצו המשכן. אחרי שכל אחד קבוצה מה שהוא מפרצה על המשכן, עכשיו יש לנו קבוצה. הם מנסים להשתתף את הטנט וזה לא משתתף אחרי כל העבודה הם לא יכולים להשתתף לא משנה כמה הם מנסים להשתתף, להביא אנשים להשתתף, זה ממש מתחתן אז השם אמר שהרצון שזה מתחתן משה זה בגלל שאני רוצה שאתה תהיה האחר שישתף את זה שכולם ידעו שהמשכן הזה רק בגלל אתכם. אם הם רואים שאתם היחידים שהם יכולים לתת את זה ולשתן את זה, הם יודעים שזה זכותכם. וזה מה שהם עשו, פתיחה המשכן. בגלל זה, כשהייתה גדולה גדולה וכל זה, אנחנו עושים חנוכת הבית. אבל, כמו שאתם יכולים לראות, ראינו חלקים אחרות מהתנך, מהזוהר, מהגמרה, משניות, רואים כל מיני חלקים שקונקטיבים למהלך הבית. אבל חכם עובדיה יוסף אמר שזה רק מלך, זה לא מלך. הכי אימפריקטי הוא לדבר ולחנוכת הביתה וזה מה שהוא עדיין עושה הוא אומר שיש סידורים ולא סידורים ואתם לא מאמירים שזה לא אימפריקטי מה שאימפריקטי זה כשאתה עושה חנוכת הביתה להתחיל עם דברי תורה למה? זה מביא קדושה לביתה גם כשאחד מבנה ביתה אם זו ביתה מסוימה שלא יכול להכניס את הקבוצה שלהם, אין דבר גדול, השטח לא עושה קרדיט. אבל אם אדבר מישהו מאוד גדול, אני לא יכול להגיד, חמישים, חמישה חמישים, הוא יש לו רק שתי או שלושה ילדים, הילדים מדברים איפה הם יכולים לנסוע היום. הוא בא לבית הזה, אני לא אוהב בלוי היום, אולי אני יכול ללכת לבית פינק. אז הם מפחדים. איפה אתם, משה? הוא מחפש את הביתה שלו עם ה-GPS בבית. אז אם זאת המקרה, השטן הוא מפחד. אז השטן יכול ללכת אל הקדוש ברכו ולהגיד, מה המרחב של האנחה הזאת שהיא מוכנה להשתתף באותה מקום? אז איך אתם מגיעים את השטן? אתם מוכנים כשאתם ממשיכים שאת הביתה הזאת היא באשם. זה לספיטליטה, להכנסת עורכים, לאנשים שצריכים לעשות שבע ברכות. הבית הזה הוא חברה פובלית לעם ישראל. כל מי שצריך, אני לא יודע, חברה או משהו, תגידו להם, סמכה או משהו, ברוך השם, אנחנו קבלנו חברה, קבלנו חברה, קבלנו שבתונים, סטאנטים לא יכולים להיות מקטרגים, כי אז הוא יכול להגיע אל השם. כשאחד עשה משהו על שם שמיים, אתה רוצה להפסיק את זה? אבל אם אחד עושה את זה רק לעצמך, כמו שאנשים אוהבים לתת למישהו לתת לב. למה? אתה שואל לו, למה אף אחד לא בא לב הזה? מה אתה צריך לב הזה? הוא אוהב. או לא, הוא אוהב לב נראה. אז למה אתה מבנה את הביתה אם אתה אוהב לתת לב אנשים? מה זה הפועל? אז זה לא הכי טוב. הכי טוב זה לא להיות אובד על העין הרע. אתם שומעים בבוקר, עצילני מי יצרה רע, מהעין הרע. יש לכוונה כל יום, זה מסוים. אתם לא צריכים ללכת מפחד עם העין הרע. כמה יותר אתם מאמינים לעין הרע, כמה יותר אתם מביאים את זה לעצמכם. אתם צריכים לדעת את זה. דגמארה אמר, אם אתם מקפידים על זה, זה יוצא לכם, חס ושלום. אם אתם לא מפחדים על זה, אתם לא מפחדים על זה, זה לא יוצא לכם. אז זאת הזכות לעשות חנוכת הביתה. עכשיו אתם צריכים חנוכת הבית, יש שנות אחרות של חנוכת הבית, זה יחסים מי שבאת את הביתה. יש שנות אחרות. הראשונה היא, אם אתה מבנה את הביתה, חנוכת חדשה, יש אחד, זו קטגוריה אחת. אם אתה קבל את הביתה מהיהודי, זו קטגוריה שנייה, אם זה יהודי סקולרי זו קטגוריה אחת, אם זה יהודי רליגי זה קטגוריה שנייה ויש קטגוריה אחת, אם אתה קבל את זה מגוי, זה גם יחסיק מה מין מגוי, למשל, זה לא נכון לקבל את הביתה של ערב או של חינוני או קוריאני, זה יותר נחיל לקבל את הביתה של חינוני, אינדיאני וקוריאני ממהלך לקבל את הביתה של ערב. מה ההחלטה? זה אגוי, זה אגוי. לא, זה לא האיזה אגוי. האראב זה לא מלך אידאל. הוא חי בוודאי. הוא מלך בבית שלו בוודאי. הוא מלך בוודאי. הוא מלך בוודאי. הוא הוא מלך בוודאי. הוא מלך בוודאי. הוא מלך בוודאי. הוא מלך בוודאי. הוא אבל אם אתה מגיע מלך לכל האנשים הקוריאנים, השייניים, נפל, אינדיה, טיילנד, כל האנשים שהם מגיעים לבית, במיוחד הם שמים את האנשים שלהם בבית. בוודאי. אני זוכר, כשאני רציתי לתחיל ממנהטן, לפני שאני התחיל למונסי, הוא התחיל הוא מלך לתחיל לקווינסט. ויש לי חברה, הוא אמר לי, אני ראיתי לך חברת בית 2, אני רק הייתי עם ילד אחד, אמרתי להם שאני מצליחה לראות את האפרטמנט שלך בקווינס, זה נפלא, נפלא, חדש, אתה יודע, קו-אפ, אתה יכול לראות את זה. אני אמרתי להם, אני יכול לראות את זה? אמרתי להם, נכון. אז אנחנו נכנסים, נפגשנו על הדור, אחד האינדיאנים נפגש את הדור, הוא נפגש את הדור, הוא נפגש את הדור, הוא נפגש את הדור, הוא נפגש את הדור, הוא נפגש את הדור, עכשיו אתם יודעים, אתם אף פעם חשבו שתלכו הוא לבית מישהו ושאלו להתפתח את הקלאסי? אני לא ידעתי שאני אעשה את זה במיליון שנים, אבל אני לא יודע, יש לי שאלות במותי שלי. מלמטה, זה נגמר מהמותי שלי. אפשר לי להתפתח את הקלאסי? אני רואה שהאינדיאנים מסתכלים עלי. להתפתח. אנחנו התפתחים את הקלאסי, אני וחבריי. בדיוק נחלנו והאנגליה הזו הלכה ככה. הוא היה עם בודה בינתיים, עם כל מיני דולר בילדים וחבורים. בינתיים בבית. עכשיו אתה קבל בית של מישהו כזה, 10-20 שנים, עבודה זרה בבית הזה, אתה צריך 500 חנוכת הבית. וגם, אם הוא הלכה כאן, כל מיני דברים, שנדליר, טבל, שולחן, הוא צריך להחליט מהכל. בגלל שזה היה מיוחד על עבודה זרה. זה פרובל גדול. אנשים לא חושבים על זה, אהה, קח את זה מהחינוך, אהה, קח את זה מהאינדיאנים. אתם יודעים, האינדיאנים באנגליה, הם מגיעים אליו לבית החיים, והם כולם נפגעים לכוכב. ממש, הם נפגעים לכוכב. איך, זה ה' שלה, איך יכול להתמודד עם ה' שלה? אתם שומעים על ידי סטייק. כן. אתם יודעים, באינדיה, אם אתם אומרים להם שאתם אוכלים, שאתם אוכלים את הכון, הם יוצאים לרעיון, נפגשו את זה, הם יוצאים לרעיון. אם הכון יוצא לרעיון באינדיה, אתה יוצא לרעיון עשרה שעותים, עכשיו אחד יפגש את זה. אף אחד לא יכול. זה בלתי מאמין מה שהם עושים שם, אתה מבנה. אז, אם אתה קבל את זה מהמובן עבודה זרה, אתה צריך לפנות, אתה צריך לעשות הרבה דברים בבית. אם, יותר טוב לא ללכת מהם, אבל אם אתה נכנס ומבין שם ירחן, אתה מכניס, אתה עושה הרבה דברים, אתה עושה חלומים, כמו פנים חדשות אם אתה נכנס ליהודי שזה לא שומר שבת, יותר טוב גם לא להשתתף את הדברים שלו, למה? בגלל שהרמחל נכנס שההפכה של אדם אפקטה על הקריאה. כל פעם שאתה עושה משהו טוב, זה אפקט מיוחד למיוחד. אם אתה עושה משהו רע, זה אפקט מיוחד בצורה נגטיבה. וזה מה שבדרך כלל הופך סיימפרית. יש פה דוקטור יפנית, זה דוקטור יפנית קיבל קצת מלמות מלמות בלב, והוא נפגש אותן ב-276 דגרים והוא נפגש אותן באיזה חברה שכל השבוע אנשים אומרים שאלות טובות בפנים יפנית אני אוהב אותך, ה' זה, כל מיני שאלות ואז הוא נפגש אותן באיזה חברה שכל יום הם נפגשו ואחרי שבועה הוא מראה לך את החלטות במיקרוסקופ. אתה לא יכול להבין את זה. בבית שלהם, כשהם אומרים שאלות יפה, הכל נמצא כמו דיימנטים, קטנים, דווקאים, סימטריים, בלתי מאמינים. ובבית שלהם, שהם קרסים כל שבועה, הכל נמצא, אף משהו, אף תקופה, אף משהו. רב זמיר קוין מביא את הפקציות האמת והוא נשכח את הדוקטור הזה, סיאנטיפית פטנטיה על זה. בגלל התחקות שלו, סטודנט ישראלי שנקרא תומר רביאב, סטודנט ישראלי באוניברסיטת בר אילן, הוא רצה לנסוע את הדבר הזה, אז הוא קיבל אתה יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף בנים, הוא יכול להשתתף ב� אחת החברה, כל שבועה הם קרסים ומדברים בנסים, ובחברה האחרה כל שבועה הם קרסים, וזה מראה לך, בחברה שהם קרסים, הכל גרוע פשוט, מאוד מאוד גדול, יפה, בלעדון. בחברה שהם קרסים, לא משהו גרוע, הכל נגמר, הכל... לא משהו גרוע. בישראל הוא לא יכול להפסיק אותם. הוא יש לו פטנט על המחקר הזה. הוא נשמח בקהילה הסימפרית. אז מה שאתם רואים? אתם רואים שהכתוביות של אנשים מפורסמים את המיוחד. מפורסמים את הכל. זה למה הרמחאל אומר, כל מה שאדם עושה משפיע על העולם. זה מה שהשם אומר לאדם, תהן דעתך שלא תחריב את עולמי, אתה יכול להפסיק את העולם שלי. תשכחו שאתם לא מנסים להסתכל על עבודי שלי. אז זה מאוד אימפורטנט, כשאנחנו עושים את זה, זו אחת הרגעות שאנחנו עושים חנוכת הבית, אנחנו נכניס מזוזות, זה נפגש את כל הדברים הנגטיבים של הביתה. עכשיו, אחת דבר אחת ונכניס. הדבר הכי נחמד הוא הקונסטרקציה החדשה. הרעיון הכי נחמד. למה? בשנים שאתה מבנה את המקום, אין... יש רק פריים. אף אחד לא חי שם. וזה כמו חורבה. כמו שהגמראים אומרים, אתה צריך להיות מאוד מיוחד ללא ללכת לחורבה. אין מסוזות שם, אף אחד לא חי שם. למה? כי הדמות הם מרגישים בטוחים ללכת אלה. יש דמיינים בעולם, גמרה אמרה שיש שני דמיינים, שלוש כמו אנשים ושלוש כמו אנג'לים. מה ההחלטה? השלוש שהם כמו אנשים, הם אוכלו ומאכולו ויש להם חולה. והאנג'לים הם לא אוכלים, הם לא מאכולים והם לא יושבים חוויה. איך הם אוכלים? הם יוצאים מים, הם מפלגים כזאת מים, הם מפלגים מים ואוכלים. או הם אוכלים מהחלק, כל מה שאנחנו חייבים בלילה. הם אוכלים משהו, הם אוכלים קצת, הם אוכלים את הדמות, לפעמים הם מנסים את האנשי בשדות, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, הם מנסים להצליח, ודגמרה אמרה לא ללכת ביום חדש, יש דמות, כל מיני דברים, דגמרה מדבר על זה דגמרה אמרה שאם תקחת את הבריכה זה נחמד רבי יהודה, חסיד מביא את זה ודגמרה מביא ובכמה יש דמות שם שייה או משהו כזה, זה נקרא שלו. אם תחזור את הכתובה, הוא נפגש מאוד, כי הוא היה מגיע מזה. כל מיני דברים מיסטיקיים, אנחנו לא יודעים כל כך הרבה על זה. אבל אחד הדברים בטוח הוא, שכשאתה מבנה את הביתה, ולא הייתה אף אחד שחיים איתה, אחר כך, בזמן המבנה, זה מאוד אימפריאקטי, לפני שתחלת לנסוע שם ברגע, להשתתף את המזוזות ולעשות חנוכת עביד ברגע. בגלל שבמקום כזה, זה יותר נחמד כשיש לנו יהודים שיושבים שם. יהודים שיושבים שם, היו כבר מזוזות, אוקיי, זה לא נחמד. אבל מקום חנוכת עביד נחמד יותר. זו את הבגדות, איזו של הבגדות לעשות חנוכת עביד. לפעמים אנשים לא עשו חנוכת הביתה ולא היו עם כל כך הרבה מזל. סטייפלר, אחרי 20 שנים, אמר להם לעשות חנוכת הביתה. אפילו אם זה רק מנהג, אחרי 20 שנים. אותו דבר, מישהו שהיה עם אישה, והיא לא הייתה מגניבה, והוא אמר לה, האם אתם עשו עודת עודיה כשהיא נפגשת? הוא אמר, לא, אני רק עושה ברית מילה לילים שלי, אני לא עושה משהו לגלילות. הוא אמר, תעשה פארטי, להגיד תודה להשם שהגלילה נפגשת, פעמים אחרי זה היא התחילה להתחילה. אתם רואים, אז יש דברים ש... לפעמים זה קצת קשה להבין, אבל זה מתחיל להיות ראיון, אז אני רוצה להחליט בלשאול מיכאל וסיבן, בעזרת השם, במהלך הזה, יש תורה, ונירת שמיים, ושלום בית, ופרנסה בנחת, ורוחים, ורק בשורות טובות בעזרת השם. וכן נהיה רצון ונאמר אמת. רבי חנניה בן הקז'יה אומר, הצעק ה' לזעקות ישראל