One Leg In Holiness And One In Sadom - The World Of Confused People

בוקר טוב. אנחנו נדבר קצת על הפרשה, ראינו את פרשה פנחס, יש כאלה קצת קונספטים מעניינים לדבר עליו. יש לנו עכשיו בישראל לפחות מ-100 ימים ללכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת ה של כל האנשים בעולם, נחשב, מי היו שהם הלכים לתקווה עם? ולדימיר פוטין. אם אדם חכם, הוא צריך לבחור מי הוא רוצה להגיע ומי לא צריך להגיע. אם אתה מגיע עם אנשים אחרים, אתה משפט גבוה מאוד. זה רעיון רעיון לישראל. בגלל זה, הרוסים הם מפחדים אפזרתים לגבי האגנציה היהודית אם תזכרו, הייתי מזמין מהאגנציה היהודית כבר 2-3 שנה האגנציה היהודית, זייניסטית, מפחדת, האנמות הראשונות לגבי ה' ולגבי היהודים התלמידים בעולם כל מה שהם רוצים זה להביא לישראל אי-יישובים או יישובים שמאוד מגניבים כמו מחללי שבת וגייס ולפטים ואנשים פרו עראבים כמובן אף אחד לא פרו ישראל או פרו תורה או פרו ישיבות והם נותנים לגבי כל יישוב רליגי שרוצה לעשות עליית לישראל הם עושים כל מה שהם יכולים להתגלגל עם המצב, בלי דווקא אפילו ראיתי מקום שהם האמינו את זה, שהם יודעים לא להביא יהודים רליגיים לישראל, הם רוצים להכניס כל היהודים לגויים, זו אגנציה היהודית. הם אגנציה, אבל האחר שיש להם זה יהודי. אז אתה יודע, השם בסוף יקר את כל האנשים הטובים והוא יקר את כל האנשים רכבים גם בגודל והשם החלטה להדרך להם קצת לסן, של כל האנשים בעולם, מי היה אמותו הראשון? ולדימיר פוטין והרוסים. הם אמרו להם שהם צריכים לחיות ברוסיה. הם לא יכולים עדיין להיות ברוסיה ולעזור רוסים יהודים לעשות עלייה. לא כמו שאמרתי, הם רק מביאו לישראל אנשים שהם חושבים שהם יהיו לפטים, כמו דמוקרטים, לא אנשים רפובליקנים. אז בגלל כל מיני רגעים, הם נתקעו עם הרוסים, והרוסים אמרו להם שהם צריכים להחליט את העבודה שלהם ולהחליט את רוסיה. זאת פרובה מאוד גדולה להם, למה? בגלל פרובה שלהם להביא כמה גויים זאת אומרת, כשהם מביאים רוסיאנים לישראל, צריך להסביר שמאחורי 100 אנשים שהם מביאים, יותר מ-95 הם לא יהודים. זאת הסטטיסטיקה. הם הביאו לישראל מיליון רוסיאנים ואוקראינים. ו960,000 שלהם לא יהודים לדבר עם התורה. אמא שלהם לא יהודית, אמא שלהם לא יהודית מהצד האחר. אז זה לא משנה עם היהודית. הפרובל הוא, זאת אומרת, כשאתה מביא גוהים לישראל, הפרובל הוא שהגוהים הרבה שלהם הם נאצים באדם שלהם. הם אוהבים יהודים כל כך הרבה. והרעיון האחרון שהם באים לישראל הוא כי הם יודעים שיש יום יפה יפה יפה, לא יש לרעיון ולחיות, לא יש קומייניזם, יש יוטיוב, יש וואטסאפ, יש פייסבוק, הכל בבקשה, כמו דמוקרטיה, הלפטים הם בקבוצה, הם מקבלים 15,000$ לכל אחד כדי להגיע לישראל, הם מקבלים כל מיני תמונות, הם באים לישראל, חושבים שהם יביאים להם 2-3 שנה, ואם אנחנו לא אוהבים את זה, אנחנו נלך. וככה הם קיבלו 1 מיליון, אשר רק 40,000 הם יהודים. זו היודעה שקיימת מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בישראל יש משפט בממשלה שהם קיבלו הסטטיסטיקה, הם סקולריים, לא יש להם קונקציה לרליגיה. הם האמינו ש-960 מהמיליון, זאת אומרת 96%, הם לא יהודים. אז עכשיו אתם מבינים למה זה רעיון גדול להם? בגלל שהם מבחינים להביא עוד 200-300,000 יהודים לא יהודים לישראל, אבל הם נפגעו בפוטין שהם מבחינים לרוסים להגיע לישראל. אז עכשיו הם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים יודעים שהם הישראלים יודעים שהם יודעים שה מנסים להפסיק את האיראנים בסיריה ועכשיו הרוסיאנים יצטרפים לרחוב שלנו והבחינה הבאה, אנחנו יכולים להתחיל המלחמה עם רוסיה אני לא חושב שרוסיה עומדה להתחיל המלחמה הזאת עכשיו אבל זה מסוים שהם יכולים להשתתף אירופה או מיסלות וכו' ואם אנחנו יכולים להפסיק את פלאנים שלהם אני לא צריך להגיד לכם מה שיכול להפתיע זה הישראלי הקלאון שרואה את המשחק לא אחת מה שהם עושים זה פוזיטיבי, רק נגטיבי, נגטיבי, נגטיבי, בלתי נגטיבי. זו התגובה של השם, אנשים רעיוניים מנהיגים אותנו, אנחנו אומרים בסליחות, אבדים משלו בנו פורקן מידם. השלבים מנהיגים אותנו, ואין לנו סליחה, אין לנו סליבה מהם. לפחות. אז זו הסיטואציה עכשיו. אנחנו מאוד מקווים שנתניהו יכול להיכנס למשכה, ביחד עם הפרטים הרליגיים וכמה ראיידים, וליצור ראיידי-ממשלה אני לא רוצה שאתם תשכחו מה שאני אומר, נתניהו לא נכון, ולא אפילו קרוב לנכון. בעברית יש אגב, כשיש לך שטח ואותו, יותר אותו של השטח הזה הביתה מתחילה טובה ביחס לביתה, נכון? ביחס לגביה. גביה וגביה, גביה זה גביה מגביה. אוקיי, אז אנחנו נקבל הביתה. זו הטובה ביותר שיש לנו עכשיו. אף אחד מהם טוב. הם כולם אנטי תורה, אף אחד מהם רליגי. נתניהו לא אוכל אוכל. הוא לא אפילו אוכל את זה. הוא אוכל שרימס ואוכל דברים אחרים בפייסבוק. הוא לא שומר שבת. הדבר הכי טוב שלו הוא שהוא לא נפחד של התורה, הוא לא עושה את כל מה שהוא יכול לנצח יהודית כמו כל האחרים נפחדים. הוא לא נפחד של התורה, הוא לא פרו תורה. אבל הוא לא עושה את המישל של שלים לנצח יהודית ולאדם ולישיבות. הוא יכול לחיות עם האדם בבקשה שלו בישראל. הוא יכול לחיות עם ישיבות שהן אופנית ובסינגג. הוא יכול אפילו לדעת. אבל הוא מאוד נגד. זה לא משנה עם האדם. באמת, אחד מאחרים שלו הוא פרו-יהודי, הוא לא במשכה, אבל זהו רק זה. אז הדבר הטוב עליהם הוא שהם מתחילים לתמודד עם אנשים רליגיים כל הזמן ולכן הישיבות יכולות לנסוע ויש לכל מיני דברים שזה קצת יותר רעיון לרליגיה, אבל עוד פעם, זה ממש רע וגרוע נכון, זה קטן, גרוע זאת אומרת יותר קטן. אלה השני האפקטים שיש לנו עכשיו, אז אני לא רוצה שיש אף אחד פה, במיוחד האנשים של סאטמר שקוראים לי, הם מתחילים לדבר, אולי אני מתחיל להיות זייניסט ואני פרו נתניהו. לא, אני לא. כמו שאמרתי, כשיש לך רעיון קטן ורעיון גדול ואתה צריך לאכול אחד מה אתה אאכול? רעיון קטן. מקווה שתמזכר. וזהו, זהו, ואנחנו לא נאיבים על זה, אנחנו יודעים בדיוק עם מי אנחנו מדברים. ולכן, כל מה שאנחנו רוצים זה שהתורה תמשכו להתלמד. ושתהיה עדיין מלחמת להתפתח את הסינגאג. עם השרות, אם הם ימשכים להשתתף בכוח, יום אחד הם יכולים לעשות כל מיני רגלים, שאתם לא יכולים אפילו להשתתף ברליגיה בכלל. זה כמו שהם, הדמוקרטים, אני לא צריך להגיד לכם. זה מאוד מעניין, בגלל כל מה שאמרתי לכם עכשיו, שאתם יכולים למצוא דעות על הדבר הזה בפרשת, שקראנו שני יום בפרשת, פרשת פנחס יש סיפור שם, למי שלא יכול לראות יש סיפור שם של יהודי זלס זלס הוא, כמו שאנחנו אומרים באמריקה, פנאטיק ברליגיה, אקסטרימסט. היום זה מדובר. אם אתה מדבר ומישהו יכול לדבר שאתה אקסטרימסט או פנאטיק, הם ברור שהם מגיעים לתפוס אותך. זאת לא תפוסת בעיני המדבר, אבל בעיני ה' זו הכי גדולה תפוסת שאתה יכול לקבל. אם מישהו אגיד על רבי הוא אקסטרום או הוא פנאטיק, הוא יותר פנאטיק ברליגיה, הוא יותר אקסטרום, הוא יותר איכשהו, אתה יודע, זה הכי טובה שהוא יכול לקבל. כי יש שלושה אפשרות להיות אקסטרום, להיות כל הדרך לראש, להיות פרופקציוניסט, לתפוס בדרך אשר אשם אומר את זה בתורה, ואז יש את הדרך הרפורמית של לא לעשות משהו, לנצח את התורה, וגם עדיין להגיד את עצמך רליגי, חושבים או לא, ויש את האנגליות, שהן כמעט חצי רליגיים וחצי אנטי רליגיים, אלה האנשים הכי מפחידים, הם האנשים הכי מפחידים הם האנשים החצי כדי, כי אתה לא יודע מה להתאמץ אחד היום הם באים לשחרית עם תפילין ותלית, ושתי שעות אחרי זה הם לוקחים בכנסת, כמו בנט, עם קטנה קטנה על ראשו, לנצח את הישיבות. איך יכול מישהו עם יעמקה לנצח את הישיבות? זה מה שאתם מקבלים כשאתם אוהבים. אתה לא יודע כמה זמן הטלפון יצא בגלגל שלך, אתה לא יודע, אתה נפגש, הם יפגשו אותך לנפגש, ואז הם יפגשו את הטלפון לבית שלך. כשאתה בטוח, אתה יודע שהנחים שלך הם שם, ואתה בטוח כשהוא יעבור. אז אתה יכול להחליט על עצמך, אבל כשאחד או חברתך היו שם, ואתה לא מנסה שהם יצטרפו עליך, והם יצטרפו עליך, לגבי העובדה שזה הרבה יותר פחות, אתה לא מוכן, וזה מה שאתה נפגע, וזה מה שקרה לנו עם כל האלה האלוהים. אנחנו נגיע לאלוהים האלוהים לאחר כך, אני רק רוצה להספר לך מה באמת קרה פה. אז, אתם יודעים, האחד שהצלחנו במדינת היהודית, של כל 48 רבים ושבעה אנשים, הוא היה מלאכי. בעברית, מלאכי. כמו מלאך. מלאך הוא אנג'ל, מלאכי. הוא חי במקום... במקום של המקום השני. המקום השני, הקבוצה הראשונה הייתה בקבוצה של קינג סולימאן 3,000 שנה. הוא היה מסתובב ל-410 שנה, וההתקפה 2,600 שנה. 7 שנים אחרי זה התקפה, אז בעקבות כמעט 2,500 שנה. זאת אומרת שמלכאי היה בעקבות 2,400 שנה. בקבוצה של 420 שנה של הקבוצה הראשונה, אני אגיד שבאחת ה-50 שנה, הוא היה הפרופט הזה. ומה קרה? הוא היה גם מאנשי הכנסת הגדולה. אחריו, יש 120 רבי-מנהיגים, אינם פרופטים, אבל הוא היה האחר פרופט של ה-120 רבי-מנהיגים שהם נמצאים בכנסת הגדולה. בגלל זה, הידיעה הישראלית של ה-120 מנהיגים בכנסת הגדולה, הולכת מהידיעה הזאת, שהיו 120 אנשים גדולים גדולים רואים את המשחק. אבל יש אינטליגיה אינטליגיה בין 120 אנשים שהם נכנסו לכנסת הגדולה 23-2400 שנים לפני זה, להם 120 רעיונים רעיוניים שהם נכנסים היום לכנסת, שהמיוחד שלהם הם האנשים של הארץ היהודית האנשים, אינם ערבים, אינם אחרים מוסלמים, אינם טרוריסטים אחרים, והרבה רעיוניים והרבה לפטים, והרבה אנשים שאוהבים הליגה, כמו שאתם יכולים לראות, המהלכים שלהם, הם אנשים רעיונים. וכמובן, בכל הכנסת, אני לא חושב שיש לך עדיין 15 או 20 אנשים שחושבים על שבת. יותר מ-100, כנראה, לא חושבים על שבת. רק כדי להציג את ההחלטה בין מה שעשינו, ומה שיש לנו היום. הפרופ' מלכאי, בקרקע 2 שלו, בקרקע 5-7, זו היותרות שלו. בריתי, היתה איתו החיים והשלום. הוא מדבר על פינחס. פינחס שעשה מה שהוא עשה, אני אדבר עליו בפעמים. תודה על הזהלס פינחס, הוא היה פנאטי וזהלס ל'השם. ותודה על פנדמיקה. פנדמיקה שהתקשרה 24,000 יהודים. למה 24,000 מוותים? תזכרו, בקוראך היה 15,000 מוותים. 14,700, פלס 250, פלס המשפחה, כולם 15,000 מוותים. חטא האגל, 3,000. הגויות של מואב ומדיאן, כל הדברים עם המרחב של בלעם, 24,000 מתיילים כי יהודים התחלו להסימיל את זה עם הלא יהודים. כש24,000 מתיילים, זו קטנה מאוד גדולה, איך אתם יכולים להחליט על כזה פנדמיקה? העקב של בין חסנר היה מלך ל'השם' מגיע ל'זמרי' ול'קוזבי', שאני אקבל את זה בקצב. הוא באמת החליט על הפנדמיקה. אחרי זה ה'השם' היה במקום מאוד מאוד גדול של ברכות לפנחס הזה, נותנים לו ברכות מיוחדת ומיוחדת, זו הברכות. בריתי איתה איתו, את הקווננט שלי עם הם, חיים ואותו. חיים, כל פעם שהתורה מדברת על חיים, זה חיים של איתן. זאת אומרת, הפנחס הזה מקבל חיים של איתן ו... אותו! לא רק אותו של רעיון, אותו! Happiness. ואתנם לו מורה וירעני. I gave him fear and he feared me. הוא מפני שמין אחת הוא. He understood my high level compared to his level. תורת אמת הייתה בפיו. The real Torah was in his mouth. ואבלה לא נמצא בשפתיו. He wasn't a villain. He did not teach fake stuff. בשלום ובמישור הלך איתי ורבים השיב מאבון כי ספתי כהן ישמרו דעת ותורה מלאכי הקוהן, זאת אומרת מלאכי ה' יתקעו את התורה יתקעו את האמת של התורה ותורה יבקשו מפיו והאנשים יתקעו את התורה ממלאכיה שלו, למה? בגלל שהיא דווקא אנגל של ה' אנגל ה' מי אנחנו מדברים פה בפרפסיה? בפרפסיה של האחרון מלאכי מי הוא מדבר עליו? אתם יודעים, בברכת המזון נוסח אשכנז. האשכנזי נוסח. הם אומרים בסוף, ארחמן, ארחמן, ארחמן, ספרדים גם יש ארחמן, אבל יש קצת הפרקות בין ספרדים לאשכנזים בנוסח. ארחמן של האשכנזים, האחרון, הוא אשלח לנו כהן צדק. האשכנזים ישלח לנו כהן צדק. כהן צדק. האשכנזים ישלח לנו כהן צדק. כהן צדק. שאנחנו כהן צדק. כהן צדק. כהן צדק. כהן מקווים צדק שאשם יקבל לנו אליהו הנביא. כי מי יקבל לאחר אליהו? המשיח. אליהו יקבל 3 ימים לפני, להכיר לכולם שהגאולה התחילה. אז כשאליהו יקבל, אנחנו יודעים מי יקבל לאחר. אז הם שואלים לגאולה. צפרדים גם שואלים. זה נוסח קצת אחר. מי אליהו? פנחס. פנחס הוא אליהו. אפילו אם פנחס היה בזמן של משה רבנו, 3,300 שנה, ואליהו היה 2,600 שנה, 2,500 שנה. אז זה 800 שנה, לפחות אחר. פנחס הוא אליהו. מה זאת אומרת, פנחס הוא אליהו? חיים של אליהו? זאת אומרת, הוא לא מותה, בגלל שהשם נתן לו חיים? תזכרו, אני רוצה להזכיר לכם, שאליהו, אלייזה, באמת לא מותה. אשם קיבל אליהו הנביא, אליהו הנביא התחיל להיות אנג'ל ובכל ברית מילה שאנחנו מופיעים הוא צריך להצטרף בברית מילה, זו התגובה שלו מה זו התגובה שלו? שכשהוא מדבר אל אשם הוא מדבר נגטיבי על אנשים יהודים הוא מדבר טוב, בגלל שהיום הוא חשב שהאנשים מבחינים כמו רעיונים, אז הוא באמת רוצה להשאם עליהם. זה תמיד קטנה קטנה בין כשאתה רוצה להשאם על הציבור כדי להפסיק את הטבעות שלהם נגד ה' ובדרך כלל אתה לא רוצה לתת את הנגטיבות שלהם ולהגיד את זה בצד השם. זה נקרא לקטרג, קטרוג. אז אני פעם חשבתי, מה הבדל בין קטרוג וריביוק? זה לא הדבר הזה? כשאתה מתחיל להגיד לכולם שם עליכם, אתם לא שומרים בשבת, שם עליכם, איך אתם מנגינים, שם עליכם, אתם לא באים לבית, שם עליכם, וכמובן, השטן מנגינה את זה נגדכם. בצד האחר, יש לך אבליגציה להגביר את האנשים, במיוחד אם אתה רבי של קהילה או רבי או מישהו שאנשים מעניינים מה הוא צריך להגביר, יש לך אבליגציה להגביר אותם. אם אתה לא מגביר אותם, אתה מנצח לגביר את כל האנשים. אבל אם אתה מגביר אותם, אז אתה מביא את הנגטיב שלהם. אז מה ההחלטה? עכשיו אנחנו יכולים להבין את זה אחת ולכל אחת. כשאתה תפקד על השם, אתה לא מוכן לדבר נגטיב עליהם. הם עושים את זה, הם עושים את זה, תראו מה הם עושים, כמה זמן אתה יכול להיות קטן על זה. זה לא טוב. למה? עבודה שלך היא להיות עבודה במלחמת, לא פרסקוט. אבל כשאתה מדבר עם האנשים, אתה צריך להיות פרסקוט. כשאתה מדבר עם השם על היהודים, אתה צריך להיות מפחד. השם, תראו את הפוזיטיב, אחר כך הם עדיין מסתכלים, הם באים, הם באים לשול, הם באים לאט, אבל אחר כך הם באים. זה מאוד קשה בפגישה הזאת עם המידע ומה שקורה. יש הרבה מבחינות, בבקשה, עדיף לנו, בבקשה, עדיף להם. זה מבחן, מבחן, כשאתה מבחן ואתה מדבר עליהם לאשם או אם אתה פרופט מדבר על אשם על מדינת היהודי, עבודה שלך היא לבחן אותם כמו שמשה תמיד עשה. אחד פעם משה חליט את הטמפר שלו והוא אמר להם שימו נעמורים שם על אתם, אתם אנשים שהם מגניבים על אשם והוא מבחן על אשם והוא נפגש בזה. אליהו הנביא מבחן על מדינת היהודי והוא נפגש. מה זה הנפגש? עד היום אתם תראו כמה נפגשים הם בפרסומת סרקומסיזיון, סרמוניה על ילדים. אנחנו צריכים להבין למה ה' קשר את המצווה הזה. למה הוא לא נפגש אליהו לבחור עוד מצוות. התגובה היא, כי המצווה הזה, קודם כל, הוא מצווה עם מזל. איזשהו מצוות יש מזל, איזשהו מצוות לא יש מזל. למשל, יש מצוות שהם מאוד מיוחדים, אבל לא יש להם מזל. ויש מצוות שהם מיוחדים, אבל יש להם מזל. למשל, ברית מילה, סרקמציזם, זה מאוד מיוחד. אם אתה לא סרקמציזם את הילד שלך, זה לא נראה כמובן יהודי, עד הסרקמציזם. אם מישהו רוצה להשתתף לגבי יהודי, הוא צריך להתגלגל לפני שהוא יכול ללכת למקווה, בלי זה אין דבר לדבר על היצור של יהודי. אז אנחנו רואים שזה קונדיציה. כדי להיות יהודי, אתה צריך להתגלגל. זו אחת מהשתי הקווננטים עם השם. שבת, ברית ותפילין. שבת, התגלגל ותפילין. אז זו אחת הקונדיציה. אבל זו קונדיציה מאוד קשה, בגלל שהיא נגד הלוגית האדםית. בגלל שהאנגלית פשוט נפגשת לביתה ובפעמים היא צריכה לתקן קצת של רגליה שלה והוא קריאה וקריאה ולפחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות יש אנשים עם כוח פחות ולפחות חוץ ל-80% של המדינה היהודית לא רליגי, אבל כמעט כל שלהם פרסמתו יש בריתמילה, אנ אפילו קומיוניסטים. אפילו אנשים שכשאתה מדבר אליהם, אתה אומר להם, אני אתהייסט, ואז אתה שואל אותם, אבל למה אתם פרסמתו את שלושת האחים שלכם? הם לא יודעים מה להגיד. זאת אומרת, זאת מצווה קשה לפרסמת, אבל זו מצווה שיש לה מזל. יש מצוות שהם לא מגיעים למזל, כמו שבת, נידה, זו פנלטה למות או זו קראת, אבל זה לא מגיע למזל. הגבוהה של האנשים לא מגיעים למות, אפילו אם זה כל כך סביר. זה מרגיש לי, ברוך השם, בשעה טובה, שהחלטון שלי של בית שבת באנגלית הוא כבר מסוגל. אנחנו הולכים להשתתף את זה היום לפייסבוק, אני מבין לכולם להשתתף את זה עם כל מי שיכולים, אנחנו נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג נציג את זה, נציג את נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג את זה, נציג גם אנחנו צריכים לדעת, כמו שאמרתי, המצווה הזה הוא כל כך אימפורטנטי, שבת, הוא קווננט. את זה, נציג את זה מישהו שלא קבל שבת תלוי ההלכה, הוא אקסקלודי מהיהודית ומצווה כאילו לא יהודי. ועדיין, הוא לא יש לך מזל. הגבוהה של יהודים בעולם לא יודעים על זה. וכך שמי יודעים על זה, אבל הם לא קבלו את זה. אבל המצווה של המזוזה, עדיין אם היום הוא מאוד אמפורטנטי, אם אתה יכול לבוא למטה, טובה מזוזה יכול להיות יותר מ-200 דולר, ואתם יודעים, זה מצווה שיש מזל, כמעט כל יהודים יש מזוזות. כן, יש איזושהי אקספקציה לזכויות, אבל זה מצווה שיש מזל. ספר תורה, זה מצווה שיש מזל. הרבה אנשים סקולרים, כשמאלים מתים, מה הוא הראשון שהם רוצים לעשות? הכנסת ספר תורה. כמה זו האחרונה שהם ראו את התורה בברמצווה? עכשיו זה 40-50 שנה, והם מגיעים לפני 40,000 דולר לעשות הכנסת ספר תורה. זה מצווה שלא יש להם כל כך הרבה מזל, זה למה שיש שנים של ספרי תורה בסינגאג שהם לא משתמשים. אף אחד לא ידע מה לעשות עם זה. למה? לגבי זה, זו אחת הרגעית למה תפילין ומזרזות נפגשו במהלך בשנה האחרונה. כי יותר מ-20,000 יהודים מוותים בקוביד ולכם הרבה שלהם רוצים להכניס ספר תורה, שתהיה ספר תורה אחר לכם ובגלל זה הרבה של הסופרים עובדים כדי לכניס ספר תורה, אז יש פחות סופרים שכניסו מזוזות, אז כל אחד שכניס מזוזות ראה שיש לו 3 פעמים יותר שוק מה אתה חושב שקורה? בכל אופן, אני לא יכול להצטרף לכולם. הוא ממש עובד על המשרד. עוד עשרה דולר מהמזוזה בפעם הבאה. עוד עשרה דולר. עוד עשרה דולר. עוד עשרה דולר. תסתכל ותראה כמה יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר ברוך השם אני עדיין יכול לבריא את זה לפעולה לפחות מ-0.5% ממהלך, אבל עדיין, אתם רואים בוודאי, איפה שאתם הולכים, זה קשה לבנות, ואתם צריכים לבנות הרבה יותר. אז זהו, רבותיי. כמו שאמרתי, איזשהו מצוון יש מזל, איזשהו לא יש מזל. והאשכנזים בברכת המזון, הם אומרים הרחמנו השלח לנו כהן צדק, מדברים על אליהו הנביא, שגם הוא פנחס. אליהו היה כהן. מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה עילום? מה זה עילום? מה מה זה עילום? מה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה עילום? מה זה אף אחד לא מבין למה ה' עיל גרם את העולם, אף אחד לא מבין למה אנשים רכבים לפעמים נחפשים ומפחדים. אתה צריך ללמוד הרבה כדי לדעת את כל התגובות. רגלי אנשים שלא היו מייצגים בתורה, כל מה שיש להם נראה לו כאילו רנדום. מיסטורי, אף אחד לא מבין, אף אחד לא מבין את המטרה, אף אחד לא מבין מה זאת אומרת אנימלוגיה, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם, ועולם כמו אנשים אחרים, הם מתים ואתה רואה איזה גרב יש לו, אליהו הנביא לא יש לך גרב. אז כשאנחנו כמו שההגלום, ההגלום קורא מהקהילה גלימה, הוא יש גלימה ספציות כמו האנג'לים שקוראים לו בריתי הייתה איתו החיים והשלום. זאת אומרת, אנחנו למדנו, בריתי הייתה איתו החיים והשלום, זה מדבר על אליהו ועל פנחס. למה השם נתן לו אותו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו? איזה דקלראציה בתורה, למה? התגובה היא, רבותיי, אחרי בילם, בפרשת בלאק, הוא ראה שהוא לא יכול להיגיד את יהודים. כל מה שהוא מנסה לעשות, ה' שטה את פלן שלו, ובאחר כך הוא אגיד לבלאק, אני לא יכולה לפרסם מה שאתה רוצה לי לעשות, אבל אני אגיד לך דבר. הדבר שלי לך הוא, שהלך של היהודים נפגע בנפגע בנפגע, סונסימה. הוא נפגע בנפגע בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, בנפגע, ב� בואו אני אגיד לכם דבר, אם אתם שמים את הילדות הכי יפה של מואב, את הילדות של מואב, שמים אותן, הן יתקעות הרבה מהאנשים היהודים הזהים, ומצליחות את החלטה שלהם עם היצר הרע, ובחלק מזה, הם יקבלו חולקוסט סביב זה. טוב יותר ממשל, טוב יותר ממשל, טוב יותר ממשל. פשוט בטוח שהגויות הכי יפה, שתביאו להם בכל מקום, ובכן תצליחו להצליח את הפלן שלכם. ומה שאתם חושבים יקרה? הם נותנים לגויות הספציפית שלהם להתחיל לבנות לינן. לנין בשטחים זה קשה להקבל לנין, אתה יכול לקבל עולם מהשטחים, אבל לנין הוא יוצא מהארץ, זה כמו קטן, אתה צריך שטחים לקבל אותו. צריך להיות מבחינות, צריך להיות מדינה לזה. אם אתה מבחין, לא יש לך זמן לגרום לנן ולמדי להיכנס. אז הדברים היחידים שהיה ליהודים, זה הלחם. ואני לא צריך להגיד לך איך מפחד זה, אפילו אם הייתה חולות שחזקנו מהשם וכל זה, אבל עדיין היו צריכים ללכת ללחם. הם שואלו להם, את רוצה לקבל לנן? כמובן, יש לך לנן לספר? תזכרו שהיהו יהודים מאוד רבים, היו באים מאחורי איג'יפ עם הרבה תכניות. כן, אנחנו נציג לך לנן. אז היו הולכים לנשים, המועביות, היו נשכחים בגלגל ובגלגל נחמד. בגלגל היו נשכחים לנשים מאוד עולמות, כי הם ידעו אם היו נשכחים בגלגל יודעים, יהודים יהיו מפחדים להגיע, כי קודם כל, אפילו אם יצררה שלהם עובדה, הם יהיו מפחדים מה שאנשים יקראו. אז הם נמצאו גבירות מאוד קטנות מבחינה, והם באו, והגבירה נמצאה להם, אבל היא לא הייתה בקטנה טובה. היא אמרה, אם אתם רוצים קטנה הרבה הרבה גדולה, קטנה הרבה טובה, אתם צריכים ללכת ביניהם. אנחנו יש לך מרגנטים טובים ביניהם. כשהם הולכים ביניהם, יש לך קריסטינה. היי, איך עושים? מעניין להתראות. וואו. אהההההההההההההההה אז לא הייתה גזירה של החכמים על יין של הגויים. אז הייתה אפשרות לדרוך ויין מהגויים. אם הגויים נחשפו גרפים ונמצאו טוב ויין, אתה יכול לקחת או לאכול מהם. אז היו נחשפו ויין, והוויין מאוד גדול, כמו הוויסקי היום, 40-50% אלכוהול. וכמו שהם כבר במהלך מיוחד, היצירה של אינטימציה התחילה לעבור, ורק לפני שהוא יכול להתעורר על סין, היא אומרת, אני סליחה, אני יכולה להיות אינטימנטי עם מישהו שמתאמן עם ה' שלי. ומה הם עושים? הם קחו את עבודה זרה, בעל פאור, והם מפורשו את האנשים להתעורר על עבודה זרה שלהם. ומה זה הפניג'מנט של עבודה זרה? פניג'מנט למות. אז אלפים שלהם היו מתעוררים על סין. כשכל זה קורה יש לנו פרסידנט של שמעון זמרי בן סלו זמרי איסו משה רבן מרדה ציפורה ציפורה היא אחת של פופ הקודם משה מרדה ציפורה והיא התחילה יהודית והבאה שלה גם התחילה יהודית. עכשיו זימרי בא לתחילת משה ואנחנו צריכים לראות למה הוא עשה את זה. למה הוא יביא רבי יהודי שלא יהודי מהמדינים ותחילת משה בפובל? אז התורה אומרת, היצמד ישראל לבעל פאור. הוא מתחיל לבחור את העבודה הזרה של בעל פאור. רב חיים שמולוויץ' ומשגיע חוב מיר ישיב על מיר עליו השלום הוא שואל שאלה שאנחנו כולנו שואלים איזה דבר של עבודה זרה זה? אתם יודעים מה זה עבודה זרה של בעל פאור? יש לך סטטיום גדול והגאויים קיבלו את הטלפון שהצליחה מהבשירה והביאו את זה לגבי ה' שלהם, לגבי ה' שלהם ונפגשו את זה במיוחד זאת עבודה זרה. בתורה, השם מזכיר לנו שלא לראות את בעלפי האור. לא אפילו לראות מה הם עושים. נשכחו שלא לעשות מה הם עושים. זאת בוודאי עבודה זרה. אבל לא אפילו לראות את זה. אני פעם שואל, בשם רב שלמה אופמן, בסריסטה שעשיתי, פסיכולוגיה של המחשב ושל החלטה, רב אופמן שואל, שם בבית שלו, למה השם נחשב שאנחנו נסתכל על עבודה זרה שלהם? זה נחשב קטן, זה נראה קטן, וזה הידיעה הכי מטוחה לבחור כל מיני אדם בזה. יהודים שקיבלו תורה ושמעו את הקהילה של ה' וראו את המירה של איג'יפ, הם יודעים לעשות כזה דבר? להחליט דיימנט עם חלוטין? למה ה' כל כך מפחד שאנחנו נראה את רב עבודה זרה? רב אףמן הסתכל עליו כספיקולוגי שהיה, שהמדע של אדם יש משמעות ומשמעות אחרות. וכל מה שאתה רואה הוא נקראים בגלגלית שלך, אפילו אם אתה לא תתעסק בזה. כשאתה לוחץ ברחוב, יש דברים סביבים, אתה שומע רעיונות, כל מה נקראים הוא נקראים. ואחר כך, כשזה יכול ללכת לגלגלית שלך, זה מפגש את התפקיד שלך. זה מפורסם את החלטות שלכם, זה מפורסם את העבודות שלכם. אתם לא מבינים את זה, אבל אם אנחנו נגמר אתכם, אנחנו יכולים לראות למה אתם מפורסמים על זה, ולמה יש לכם טראומה על זה, ולמה אתם אוהבים את החברה הזאת, ולמה אתם אוהבים את החברה הזאת. ולמה אתם כל כך מפורסמים כשאתם רואים לבית, ולמה אתם כל כך מפורסמים כשאתם רואים גבוהה, ולמה אתם כל כך מפורסמים כשאתם רואים פלאנגים פלואים בפלאנג, כל הדברים הזהים צריכים להגיע למה קרה לך בילדות או במהלך שלך. זה הכל מרקד ומאפק את הכתוביות שלך. רב אףמן אמר, שאפלי את הדבר הכי מגעיל שאתה רואה ועכשיו אתה כל כך מגעיל בזה, כל כך מגעיל בזה, זה מפקד סד במחשב שלך. זאת אומרת, שזה כבר סד שמתקדם. ועכשיו כשאתה רוצה כשאתה רואה את זה, הפעם הבאה את זה, והפעם הבאה את זה, אבל אחרי כמה פעמים, אתה תתכוון ותגיד, בואי אני אעשה את זה פעם, בואו נראה מה יקרה. זאת אומרת, זה יכול להסביר למה בגיל הזה יש לכם כל כך הרבה הומוסקשיות בעולם, איך לא בכל פעם בחיסטוריה יש לכם כל כך הרבה. אנחנו מדברים על 15-20% של האנשים כבר בכל מיני מדינות. למה זה? כי היום הם יודעים להראות את זה בכל מקום, והם רואים דורות דברים, וזה נגמר רעיון שלהם, כי אחרי שהם רואים את זה והם נגמרים בזה, כמו שהם נפגשים עכשיו, זה נפגש את הסעדות שלהם בגלגל. זה למה, לפני ההלכה, אתה לא אפשר לראות אינטימציה של האנימולים בספארי או בזו. מה אנחנו צריכים לדבר עם האנימולים? אנימולים, שני אנימולים, מי שצריך את זה? אתם עכשיו נפגשים את זה, אבל זה נפגש דברים בגלגל שלכם, ואחר כך את עצמך תהיה אנימול ככה, ואנחנו נלך עם האנימולים. כמו הרבה, הרבה, עשרה מיליון אנשים עושים את זה. למה זה? בגלל שהם חיים עם ארוחים, והם רואים את הארוחים, וזה מאוד רבוי, אפילו בין ארוחים, שפרדים ודברים כאלה, או בקינה, כשהם עושים ארוחים ושיפורים, זה מאוד רבוי שהם עושים את הדברים האלה. למה? כי זה מה שהם רואים כל יום. ומתחילים דברים בגלל רעיונות שלהם, וזה עושה אותם ככה. וכשהאנשים חייבים לראות את כל הרעיון שהדיסני עושה, ואת כל האנשים חייבים לראות את כל הרעיון שהדיסני עושה, ואת האנשים ואת כל האנשים חייבים לראות את כל הרעיון שהדיסני עושה, ואת כל האנשים חייבים לראות את כל הרעיון שהדיסני עושה, ואת כל האנשים חייבים לראות את כל הרעיון שהדיסני עושה, ואת סלולי כל סלולי האנשים חייבים לראות זה מגיע לתוך הילדים את הידיעה הזאת, ואחר כך הם רוצים להיות ככה. את כל הרעיון זה למה התורה היא מאוד קטנה על ראות שהדיסני עיניים שלכם, לבחון מה יצא, כי כשזה יצא, זה יכול להיות סגנון במחשב, אין דרך להחליט את זה. אפילו אם אתה נגמר לאחר כך, זה עדיין נמצא שם. אין דרך להחליט את זה. זה בלעדון. זה למה ישראל אומר, אפילו משהו כזה פלטי כמו בעל פאור, אל תסתכל עליו. כשאתה מבחינה ואתה רואה בית קריסטי, אתה לא יכול לראות את זה. לא לדבר על זה, להגיד, וואו, איזה יפה, איך הם בידעו את המקום הזה. אתה לא יכול להגיד איזה דבר פוזיטי על עבודה זרה. זה דבר מאוד מאוד גדול. למה? כי כשאתה רואה את זה, זה מפגש אותך. כשאתה רואה את זה באמת, באמת. אז, רבותיי, עכשיו יש לנו יותר מבהלך, רב חיים שמואלוויץ קוראים לזה, מה זאת עבודה כזאת, לקחת את הטבע שלך אחרי מה שאתה אכלת, מה שקורה, זה כל כך קטן, ולתת את זה לבית הזה של אידל שלך. התגובה היא, מי יכול להגיד לי מה אחר לבית האידל הזה. תזכרו, כל הבית האידל הזה, מישהו עשה את זה. מישהו קיבל אידאה לעשות אידאה כמו בודה, או כל מיני דברים שהם עושים, כמו גויים, או קו, או כל מיני דברים, מישהו קיבל את זה. זה לא איזו תורה שהם קיבלו בקבוצה פובלית, כמו שהיה ליהודים בקבוצה של העולם. הם קיבלו את הרליגיה. אז השאלה היא, מי יקבל אידאה כזאת? צריך להיות מגניבה גדולה כדי להשתתף איזה עבודה זרה. התגובה היא, זה לא מגניבה, זה לא משהו. The idea is, we call it in Hebrew, להערער על המוסכמות. התקשורת באנגלית אנחנו רוצים לנסוע לגבי כל מה שיושב לנסוע בעולם זאת אומרת, העולם חושב באנגליה, האנגליה של הארץ, האנגליה של היהודים, האנגליה של ישראל, האנגליה שגיבה לרעיון סייני ואומר מה זה נכון ומה זה לא נכון, מורלות, אתיקות אנחנו לא רוצים להיות עבודים לאיזה אנגליה, אפילו כגנטילים, הם יושבים את השבעה הגבוהות, הם צריכים להשתמש אנחנו רוצים להתגלגל בלבד נגד האדם הזה. אנחנו רוצים להחליט את הסקס, אנחנו רוצים להגיע לנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים ולנשים דקלרציה ולנשים נגד ה', בית ולנשים נגד ה' אנחנו נעשה טוואר, טוואר, ונלך כל הכבוד לרחוב, ונתחיל בית נגד ה' זאת אומרת, אל תגיד לנו מה לעשות אל תזכרו על ה' וזה מה שהם עושים וזה עוד דרך, זה מה שאנחנו חושבים על ה' זה ה' שלנו, ה' שלנו, ומה אנחנו נתן לו כתוביות? ה' שלנו הם קוראים לזה מלחמת את המדינה, את הדבר שאנחנו קוראים לו ה' גם אם הוא ה' אדוני, אדוני פשוט וכו', זה לא בגלל זה, זה בגלל הקונספט, זה ה' שלנו ואנחנו נראה לו מה אנחנו חושבים עליו זאת מה זה. ותזכרו, זה לא צריך להוציא את הלוגית, זה יכול להוציא את המחשב. אנחנו נאהבים כל כך הרבה, עכשיו אנחנו צריכים לספר למישהו, אפילו היטלר עם אח שימו, היטלר, הוא היה מבקש בפרופסור הרעיון, התפקיד עם, אם אני זוכר נכון, השם היה ברושינג, ברושינג, ברושינג, הוא מדבר עם אדולף איטלר במחשימו והוא שאל אותו על רעיון שלו לבית היהודים ואיטלר אמר לו שיש לו שני חלומים שהיהודים הביאו לאדם. זה הקהילה שלו. אחד בגוף ואחד בגלל. בגלל זה סרקמסיזיון. כשהבית נתנה, יהודים החלטו לתקן קצת של גלל שלהם, ולמצוא חלטה בגלל קונפליטי. זה באמת דרך אחרת, כי ה' אומר שאת נתנה בגלל קונפליטי, ואחרי הסרקמסיזיון את נתנה בגלל קונפליטי. מה זה כאילו? כאילו כשאת ראית רגל, את צריכה רגל, תזכרו, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, בגדול, ב� אתה לא יכול לעבוד עם זה, עם העבודה והאינפורמציה על הסוט פה. אנשים עושים אתכם משחקים, צריך להחליט את זה. אז השם אומר שאתה נותן אינפורמציה, כדי להגיד לך שאתה לא חושב שאתה מישהו מיוחד. ברגע, כשאתה מגיע לבית, אתה צריך לתפקיד. אבל האידיאט הזה, הוא התפקיד שזה פרסום. היא, אתה נותן פרסום, ועכשיו צריך לתפקיד קצת של שלך. בגלל זה, הארץ הישראלית, הארץ הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הישראלית, הארמיה הישראלית, הישראלית, לפחות אחת מהקבוצים, הם לא הישראל יהודים. יש לך דרוזים, יש לך בדואים, יש לך הרבה רוסים, כמו מהמיליון רוסים שהם קיבלו, הגויים. הם כולם ילדים עכשיו, הם כבר ב-18, 19. אז הם קבוצים אוקראינים, וטיילנדים, וסודניים, ואריטריים, ופיליפינים. אתה יודע כמה גויים יש בישראל? ויש להם ילדים, והם ילדים לארמיה, הם נותנים כבר בישראל. אז אחת הארמיה היא לא יהודים. למה אתם לא נותנים להם לפחות 100? הם לא סרקמציידים או לפחות אילה שלהם הם לא. זה דבר טוב. אז הם החלטו, אם אתם סרקמציידים, תקבלו 97. כמו אופניון איטלר, שהם מוותרים או אבאים שלהם. תזכרו, האנשים שהם עשו את זה בישראל, זה לא היום. זה היה כמעט 50, 60, 70 שנה. מי יודע? זאת אומרת, זה היה קרוב לאלהקוסט. זאת אומרת שהם השתתפו את רעיון שלו, למה? כי הם מאוד אנטי-רליגיים, הם לא יודעים על ה' הם אשכחים את ה' כבר כמו שהם אשכחים את הקריאה של העולם. אז מה קרה? הוא אמר שיש שני חלומים שהייתם נקראים לאדם, אחד לגבי, שזה הסיכוי, ואחד לנצח, שזה המחשב, האדם. כשאתה עושה משהו אחר אתה מרגיש בגליל. מוסר, מה שנקרא מוסר, אתיקה. זו מבחינה יהודית, זאת אומרת, אנחנו רוצים להחליט על כל מה שאנחנו רוצים, ואנחנו רוצים להחליט על כל מה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא רוצים שאף אחד יגיד לנו שמה שאנחנו עושים זה רגע. אנחנו נעשה את הרגלות. אנחנו נחליט על בלאקים, אנחנו נחליט על יהודים, אנחנו נחליט על רגלות, ואנחנו נחליט על מה לעשות למדינות אחרות, ואנחנו לא רוצים שאף אחד יגיד לנו שמה שאנחנו עושים זה רגע. היהודים האלה נחליטים. כל מה שאתה עושה אחריון להם זה רגע, אם אתה עובד זה רגע, אם אתה מדבר בגסיפיה זה רגע, אם אתה עובד בגסיפיה זה רגע, אם אתה משתמש עם אנשים שאתה לא... כל כך הרבה של הדברים מגיעים להם מאוד, הם לא רוצים מוסר. בגלל זה, זה לא משנה, אפילו הכי הרבה יהודים בעולם לא אוהבים מוסר. כשאחד מדבר גדול, הם לרחוץ, הם לא יוצאים. הם אוהבים שיחים וסיפורים, ולא ממלכות. התקופה עם ה' על מבנה של לא ממלכות. אנחנו נחליף ונחליף. אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים לעשות. אל תשכחו אותנו כל כך הרבה. אז, רבותיי, נשיאים יהודים היו חולים בשטחה לפני 40 שנים, זה היה מאוד קשה. הגויים חלקו את הלוחות האלה, ואז ביניהם הייתה קטנה גויה, ילדה. הוא הולך ביניהם, היא נתנה לו לדרוך. הבחירה הבאה, הם נפגעו על אידולים, וזה כתוב בתורה, וישב ישראל בשיטים, מקום שנקרא שיטים. וייחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ויוכל העם וישטחבו לאלוהים ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ויוכל העם וישטחבו לאלוהים ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ותקראנה לעם לזבחי אלוהים ותקראנה לזבחי אלוהים ותקראנה לעם לזבחי לזבחי אלוהים ותקראנה למה לעם לז היה יהודי צריך לאכול? הם אוכלו מנה. האנשים מתייחסים, הם אוכלים את זה, הם לא צריכים לבית, הם לא יוצאים חווים, זה נגמר יפה במקום, אתה מרגיש קטן, אתה לא מתאים, אתה לא מתאים. זאת הייתה אחת מהמירקולים שה' עשה לנו ארבע שנים בחדר. וכל מה שאתה מפגש, זה מה שאתה מרגיש. אתה מפגש גזען, אתה מפגש גזען. אתה מפגש גזען, אתה... מה יכול להיות אוכל יותר? זה אוכל רעיון. זה 100% פחות, אין חווים. למה הם יכולים ללכת ולאכול עם גויות ולשים ויין שלהם? התגובה היא כי הצדיקים הולכים ללכת ולשים ויין. צריך לשים ויין. אם אתם אוכלים מנה, אין לשים ויין. אין משהו, אתם לא צריכים מטרון. 40 שנים אף אחד לא צריכה מטרון. הצדיקים לא צריכים מטרון. אבל אם אתם רוצים להיות בי, אתם אוהבים אותי, נכון? אני יפה. יש לי מצבים. אני לא אתחיל את עצמי לך. קודם כול, אתם מראים לי שאתם חייבים לגבי שלי. אבל איך אני אקבל את זה? אני... אני לא יש לי חוויה. לא לדעתי, אני אקבל לכם יום טוב, אתם אוכלים אותי, אתם מבינים ויין. הוויין יעזור לכם לתפקיד. אחרי זה אתם תקבלו את החוויה. ואז אנחנו יכולים ללכת ביחד ולעשות את האפשרות. זה כמו שהיה. תזכרו, זה קיבל הולוקוסט של 24,000 אדם. אז עכשיו, רבותיי, השם אמר למשה, קח את כל ראשי העם, קח את ראשי העם והוקע אותם להשם נגד השמש. קח את כל האנשים שהיו עם הסגויות, אחת אחת, קח אותם ותמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד עוקע אותם לה' נגד השמש, in front of the sun. רשי writes, take the leader of the generation, all the elders, to be judges and to decide who should live and who should die. Right? Make a Sanhedrin, עוקע אותם. Those who did it have to be executed. They cannot live. They are idol worshippers. משה אסקה שם ריבונו של העולם איך יכולתי לדעת מי עשה רעיון ומי לא? אני לא הייתי שם. הר שם אמר, השם יוכל להוכיח לך. רשי כתוב, השם יכול להוכיח לרעיונים. תהיה חדש שתקשר את השם. כל אחד שהשם יכול להוכיח את ידו, הוא מפחד. אז אתם יודעים, כשהשחינה של השם נחליטה מהאנגלית, כל מי שיש לילה על ידיו, יקרו אותה, ונפגשו אותה, ולא נפגשו אותה. וזה מה שעשה משה, והם התחלטו לנקות אחד לאחד, כל האנשים שעומדו, זה אידול של בעל פאור. אחד של ראשי הקבוצים שהיה מנסים להלכת לסנדרין בגלל שהוא קבוצה של שימון, הוא הפרזידנט, היה זמרי בן סלו. מי זמרי בן סלו באמת? זה נקנאם שלו. הוא שלומיאל בן צורי שדאי. הוא מנצח בתורה. נשיא שבט שימון. הפרזידנט של קבוצה של שימון. דגמרה, מסכת סנדרין, פאג' 82 דגמרה קוראה שהקבוצה של שמעון באה לזמרי בן סלוד, הלידר, וקוראה שהם יודעים ויודעים בקורט ואתה יודע פה ולא עושה משהו? אתה לא מפחד? איך אתה יכול להכניס אותם ככה? האם אתם קצת מאחורי כל החקרים שהם נולדים במושה? הוא שמע את כל זה והוא החלטה להגיע לבית ולפרוטסט, למה הם לא הביאו אותו לבית, לקורט? אבל לפני שהוא הלכה לקורט, מה הוא עשה? הוא הלכה ומייצג 24,000 אנשים. הוא אמר, אני רוצה שאתם כולכם תהיו פה. הוא הלכה לקוסבי. זאת איפה הייתה בנות מואב, בגויות מואב, והוא ראה אחת שהיא נראית אקסטרה מגניבה. היא מאוד מגניבה, יותר מכל האחרים. אתם יכולים לראות שהיא מישהו מיוחד. הוא שאל אותה, מי אתה? היא אמרה, הילד של מלך מואב, צור. זה היה שם שלו, צור. צור, מלך מואב. הוא אמר, אני רוצה שתביאו אלי. תהיה אלי. כמו שהם אמרו היום, תהיה אלימא שלי. היא אמרה לו, סליחה, אני פרינצס. אבא שלי אמר לי, כי יש ארגון של בלאק ויש אורדה של בלעם מאחורי שהילדים של מואב צריכים ללכת ולהתקשר עם האנשים היהודים כדי שאנחנו נקווים אותם ולתקשרים את המלחמה. אבל אתם לא יכולים ללכת רק עם כל יהודי. אם אתם ללכת עם אף אחד, אתם צריכים ללכת עם מישהו מהקבוצה הקבוצה. אתם קבוצים, אתם צריכים ללכת עם יהודי מיוחד, לא רק אחד אחר. אז היא אמרה לו, אני סליחה, אני צריך לשמוע על אבא שלי, אני יכולה להיות רק עם הגדול ביהודי, אני הגדולה של מואב, אני יכולה להיות רק עם הגדולה של ישראל. והוא אמר לו, אתה חכם שמושה רבנו הוא הגדול, נכון? אבל אני יודע לך, מושה הוא מבחינת לוי, לוי הוא השני של יעקב. אחרי, אחרי, אתה יודע, הראשון היה רובין והשני היה שמעון, זאת אומרת, אני קיימתי מהקבוצה השנייה. משה קיימתי מהקבוצה השנייה, אני קיימתי מהקבוצה השנייה של שמעון, אני גדול יותר ממנה. אני פרזיאנט של קבוצה של שמעון. אני השנייה, הוא הקבוצה השנייה. לא משנה איך אתה תראה את זה, אני גדול יותר ממנה. You should go with me. נגמרה סיין מסכת סנדרין, אמה רב ששת, לא כוסבי שמה. Her name is not really Kozvi. What was her real name? שבילנאי בצור. שבילנאי, remember this is all the hidden Torah, without this you wouldn't know all these details. Her real name was שבילנאי בצור, daughter of Tzur. Why the Torah called her Kozvi? בגלל שהיא מגניבה את אבא שלה, קוזבי קוראים לו קזבן. למה הם קוראים לה קוזבי? בגלל שהיא אכפת את אבא שלה. אבא שלה אמר, אני אמין לך להיות עם יהודי, רק אם הוא הכי גדול. ובאמת היא נחליטה על מישהו שלא הכי גדול. הוא קיבל אותה מטרידה שלה, וקיבל אותה בפנים של משה, אחרי שהוא התפקד על קהילה של 24,000... 24,000... זה קשה פה, קשה. אחרי שהוא קיבל אותה בפנים של 24,000 אנשים, שהוא התפקד בפנים. זה קהילה גדולה. 24,000 אנשים, בפנים שלכם הוא שואל משה, בן אמרם. אתה יודע, כשאתה רוצה להכניס מישהו, בואו נראה, אבא שלו יוסף, ועקב שלו יעקב. אתה לא קורא אותו יעקב, אתה קורא אותו בן יוסף. בן יוסף. זאת אומרת, אבא שלך חשוב, אבל אתה לא משהו. בן אמרם. כן, אני אגיד, אבא שלך אמרם, הוא מישהו חשוב. אבל אתם לא משנה, זה סימילי לאמריקאים, יש להם סיניאר, ג'וניאר, נכון? אז הם אומרים, היי ג'וניאר, זאת אומרת, אל תחשבו שאתם חיילים כמו שאנחנו חיילים את אבא שלכם, אוקיי? זאת היא, היא מוכנה או לא מוכנה? אם אתם אומרים שהיא לא מוכנה, מי יכול שאתם תשכחו להתגובה לציפורת איתרו? ציפורה, מה החלטה? אם אתה לא יכול להגיד לנאי יהודי, מי יכול לגיד לך להגיד לציפורה של עטרו? הקריאה היא מאוד מגניבה. למה הקריאה היא מאוד מגניבה? בגלל שיש לנו שלושה המרכזים בין מה שמשה עשה ומה שהוא עושה. משה גידל ציפורה של עטרו, זה היה לפני שהתורה הייתה נותנת. אז לא הייתה עדיין רסטריקציה. ראשונה. ראשונה, הוא גידל את עטרו. נמבר 2 הוא קונוורד אותה ונמבר 3 כל מה שהוא עשה היה אחר כך מה שיש לו אשם, מה שיכולה ומה שלא יכולה זמרי קיבל את הגויה אחרי שהתורה הייתה קיבלתה והוא לא מוכן הוא לא קונוורד אותה והרעיון הוא קיבל אותה הוא רק בפרוץ של סין אף משהו אחר, הוא לא... הוא לא מבחין להתגלגל או להשתתף אותה באמת או להתגלגל אותה, לא, רק אחת פעמים. בגלל זה, יש רעיון מיוחד של רבי יונתן אייפשיץ, ראיתי אותו בשבת, שהוא מקווה שזמרי גם השתתף קוסבי. והוא מביא כל מיני דברים איך אתם מבינים למה ישם נפגש ככה בים? ולמה פנחס היה צריך להתקלם? כי אם הוא התקלם אותה, מה העניין של להתקלם אותה? והמחקר של שאלותיו, אני לא רוצה להסתכל אתכם, המחקר של ההתקלם הוא, הוא אמר, יש מצב להסביר שהוא באמת התקלם אותה. אז למה בשביל זה השם נתן פינחס להשתתף ספירה בשלב שלו ולהחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט ואת האוהה שהארץ יהודית תלמיד לו שעכשיו כל אחד יכול לקחת איגויה ולהחליט אותה רק בגלל אינטימציה, גיור לשם אישות, שזו החליטה פשוטה להחליט אותה. האוהה הייתה כל כך גדולה שזה יחליט להחליט את הארץ יהודית. אז הייתה צריכה לעשות עבודה מגניבה, להיות מגניבים לאשם, להחליט אותה עכשיו, לפני שזה יהיה לפחות. זה מאוד מסוים, במובן. למה שהקהילה הסירית-יהודית עשו לפני 80-90 שנים, הייתה להם קהילה של חכמים גדולים והם ראו שהרבה אנשים היו נפגשים עם ילדים לא יהודיים וברגע אחרי מילה או שניה הם אומרים, רבי, אני אוהב אותה, אני אוהב את הילדה, אני רוצה להחליט אותה, אני רוצה להחליט אותה, אני רוצה להחליט אותה ואתם יודעים, אני רוצה, זה יכול להיות, בנג'י, תסתכל אם זה עובד, זה יכול להיות פרובל עם, זה יכול להיות פרובל עם המסגרת, אז הסיראים החלטו, הכל עובד, אוקיי, טוב. אז הקהילה הסיריתה ראו שבכל אופן, הזה יביא גויה ואחרון, והם רוצים להחליט אותם, והם ידעו שהגויות האלה, הן רק החליטות, כי הם אוהבים את הזה יהודי, והם אוהבים את הזמן הזה. יש באמת לא אידאולוגיה פה. אם הייתה ערבית מוסלמית, הייתה מוסלמית. אם הייתה בודדית קיניית, הייתה בודדית. אם הייתה אינדיאנית, הייתה אינדו. או קריסטיין או כל מה שקורה. אין להם אידאולוגיה, היא לא עושה את זה באמת בגלל ה' ובאמת של התורה. ההתקדמות הזאת היא פסיקה. זה לא בגלל האמת. וכמו שהיא שם, היא תשכח את זה. אחרי שהיא תהיה במהלך טובה עם זה, היא תשכח את הרליגיה בפעמים ותחזור למקום שלה. מה שמראה לך שזה היה פסיק. אז מה הם עשו? הם אמרו, עד היום, אנחנו נעשה עבודה חדשה. מה זה העבודה? אנחנו לא נאקספט איזה קונוורטים. אין קונוורטים, אפילו קונוורטים באמת, אנחנו לא מפחדים. אנחנו לא יודעים משהו שזה באמת ומשהו שזה לא. אנחנו נאסף למה שזה באמת, אבל אנחנו לא יודעים מה זה. וכי הרבה קונוורטים הם חדשים, אנחנו לא נתנו להם בקבוצה שלנו, הם יכולים לפגוש פה, הם לא יכולים להתמודד עם אף אחד, אם מישהו מהקבוצה יתמודד עם קבוצה, הוא לא יכול לעשות בר מצוות להם בקבוצה שלנו, ואנחנו לא נתנו לקבוצים, אם אתם רוצים ללכת איזשהו מקום, יש הרבה קבוצות אחרות, אתם יכולים ללכת ולפעסוק בג'ודיזם שם. אז הם לא עושים קבוצות במקסיקו, לא באמריקה, לא בכל מקום אחר. זה בעצם חליט את הקבוצה שלהם. אם הם לא עשו את הדקורט הזה היום, בסופו של דבר, אחרי ארבעה גנריאלים מאחורי הדקורט הזה, זה יהיה מפחד שם. מה שהם קבלו ביחד בתורה והמצוות, זה הדקורט הזה. לפעמים אתה צריך לדקורט משהו, לפחד את הקבוצה, אפילו אם עכשיו זה נראה כאילו הוא נגד דקורט בתורה. זה יכול להיות נגד הסרטון בתורה, למה? כי אם אתה לא תעשה את זה עכשיו, אין מה להשתתף. אין מה להשתתף. אז את השאלה האחרונה שאתה רואה, לדעת תורה ויונתן אייף שיץ, אפילו אם הוא קונברט את זה, זו עדיין סצינה. למה? זו קונברגיה פשוטה. זה לא בגלל ההתקדמות, זה רק בגלל האינטימציה אחת. ולשחרר את משה רבנו, ולכן הוא יתקבל את הכתובות לכל מיני אחרים, כדי להגיד, הוא עשה את זה אחרי מתן תורה, אחרי שהתורה הכרחה אותנו במהלך, הוא הלכה וקיבל את הילדה בפעמים, הוא פשוט לא ידע אותה עד שעה, הוא כבר הכרח אותה לגבי אינטימציה, אנחנו נעשה את השם, וזה יהיה אחר שלנו. קצת מהמגעות של החכמים, הם כל כך חכמים, שאתם רואים, הוא עשה את זה במהלך. למשל, החכמים, לא נאמר לנו להגיד לגויים לעשות עבודה נאמרת על שבת של יהודי. אתה לא יכול להגיד לגבי או לגוי או לחברך או חברה שלך להגיד לך דברים על שבת. אתה לא יכול להגיד לו להפוך את הכאב, תעזור לי, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, תעזור לי את הכאב, יש איזושהי אקספציה לגבול בגלל ת העולם או לגבול בגלל אדם חי. יש איזושהי פרמישן במהלך מיוחד. אבל בסופו של דבר, אתה לא מוכן להגיד לגוי לעשות דברים לך. אתה מוכן להשתמש במה גוי עשה לעצמך. גוי נחשף מים קטנים, ויש קצת מים קטנים נחשפות במקום. אתה יכול לעשות לעצמך קפה עכשיו, או טעה. למה? הוא לא עשה את זה לך. היא עשה את זה לעצמך, המנגינה. אז בגלל שהיא עשיתה את זה לעצמה, אתה מוכן להצליח מה שהיא עשיתה לעצמה. אם היא הפכה את הליטים בגלל שהיא רוצה לראות את המסגרת שלה, ולא הייתה לך עד כמה ליטים, אתה יכול ללכת עכשיו ולראות את יוגמארה שם. למה? בגלל שהיא עשיתה את זה לעצמה. אבל אם אתה עשיתה במדרק והיא ראית אותך, והיא הפכה את הליטים, אתה לא מוכן להצליח את הליט הזה. אתה לא מוכן להצליח מה שהגויים עשו לך, יודעים שאתה לא יכול לעשות את זה. לא צריך להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד קלטו לי על האלוויטור, נפגשו לי, ונפגשו לי במהלך 7, ונפגשו לי ללכת. הוא לא יכול לעשות את זה. אם זה עבודה, אם זה דורמן בבניים, אם הוא עושה את זה לגבי כל התנאים, אתה לא מדבר. הוא עושה את העבודה הזה. אבל להצטרף לו לעשות דברים, אתה לא מוכן. הכרעה הזאת, לדרך כלום, חליטה על יהודית. אם לא הייתה, לא הייתה יהודים נשארים בעולם היום. להם למה? תחשבו שמישהו יפה את עבודה שלו, אמר לגוי, תחזיר את זה, יפה את זה, תחזיר את זה, כאן, כאן, תחזיר את זה, הם יפה את עבודותיהם, ידעים שגוי יכול לעשות את העבודה. אחר כך גוי יהיה חי, הוא יפה עם המרציניות, עם הטקסטים, מה יקרה? אחרי שתי או שלושה גניבות, אף אחד יהיה חללי שבת. וזה עדיין קרה, כמעט. קרוב ל-80% התחלו להשתתף את השבת בעולם, ב-220 שנה. אני רוצה להזכיר לכלכם שעד 220 שנה הייתה כמעט איימפסיבלה למצוא יהודים בעולם שלא שומרו את השבת. מה שאתם רואים היום, 12 מיליון אנשים לא שומרו את השבת, זה היחידה של שש גנירות. שבעה גילות לפני כמעט כל אחד היה שומר שבת. ספרדים, אשכנזים, באירופה, מדינות ערבית, בכל מקום. עיראק, אינדיה, פרג'יה, אפגניסטן, בכל מקום באירופה. זה התחלט בכל מקום עם אחד רשע. מוסס מנדלסון, שם רשעים ירקב. הוא התחלט הרבל. להגיע לתורה, וככה הוא עשה את זה, הלכת ללמוד. הראשון יהודי הלכה ללמוד, ללמוד של גוהים. כל הילדים שלו הלכו ללמוד, והם גברו בנשים קריסטיונות, והם הפכו לקריסטיונות, וזו הייתה את הקבוצה שלו. אף משהו נשאר לו. אבל אחרי זה, הרבה יהודים הלכו לאוניברסיטאים. ואני לא צריך להגיד לכם איך זה נהיה, תראו איפה הם היום, כמעט כל אחד מהם נגמר לנג'ו, אף אחד לא נגמר להם. יותר מ-70% מהאמריקאים נגמר לנג'ו היום. כמעט אף אחד מהאמריקאים לא קורא לזריאל, בשביל אנשים רליגיים ורליגיים זיינים. אחריום לא יודעים על ישראל, על יהודית, לא יודעים למה הילדים שלהם מתחילים להתחילים כאן, זה התחיל כבר באירופה אבל כאן זה ממש מטען, אנחנו קוראים לזה הולכוס סילנטי זאת אומרת, זה לא הולכוס שכל אחד מדבר עליהם זה הולכוס שכמעט לא אחד מדבר עליהם אבל זה גניב יותר יהודים מכל הפוגרומים וההולכוסים ביחד בגלל שהיינו כמעט 3 ביליון יהודים ובאמת אנחנו לא 1% של 1% של מה שהיינו כמעט צריכים להיות. בגלל כל הסימילציה. אלה היו יהודים שהם הלכים. אז רבותיי, שלומיאל קיבל את הגויה ובא למשה ושחרר ושואל. איזו תגובה היא שהרצון שהוא עשה את זה הוא בגלל שהיה חושב. עכשיו יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים אז ככה נחליט את העבודה ב-70% בגלל שהייתה עד עכשיו שני עבודות, אחת מהעבודה של התורה שלא יש לה קראת היא האינטימציה ואחת מהעבודה של אידאל שיש לה קראת זאת אומרת שהסול יהיה נחליט פרמיננטי אבל אם נביא אותם לכאן נוכל להחליט את העבודה הזרה זאת אומרת בואו נחליט בואו נמצאים אורתודוקים מודרניים. זה מה שזאת אומרת. בואו נעשה 50-50 ככה, לא מישהו יפה. אנחנו נותנים קצת ל'השם', נותנים קצת לגויים. אנחנו נהיה אחת כאן, אחת כאן. אם אתם חושבים אני קבלתי את זה, אז אני רוצה להתכוון לכם שזה לא אידאי שלי, זה אידאי אחד מהספקורים הכי טובים שיש לנו בכל זמן, רבי יעקב גלינסקי, זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא היה חכם של תורה. כל מי שקשור לספקו שלו היה מפרשן. הוא היה עולם של ידע, רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון He says like this. The Zohar and also the Gemara in Masechet Baba Mitziyah, page 114, they both say Pinchas is Elijah. Pinchas is Eliyahu. בותם שלהם זלסים פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל פנחס לקח את האנגר שלי למרות שהוא זלס ובחלק מזה הפנדמיקה תחזירה והם תחזירו למות. כשזה קורה לאליהו הנביא 800 שנים אחרי זה כמעט כתוב קנוק הנתי להשם אני מאוד זלס לגד היום של כל היום. אז מה שמיוחד בין להם? שהם בלתי גאויים. זאת אומרת, הם לא יכולים לקחת את הפחדה של רואות מישהו שמגניב לאדם. הם לא יכולים לקחת את הפחדה, לא כמו אנחנו. אנחנו גאויים גדולים. רואים הרבה אנשים עושים דברים מגניבים. זה יכול להפסיד את המחקר שלנו קצת, אבל לא כפי להתקשר ולשרוק. כאן וכאן נמצא אנשים שקוראים, מאוד רעיוניים, היום כולם מנסים להיות פוליטיים נכונים אבל אני רוצה לראות לכם מה שגמרא קורא במסכת סוטה, פג' 22 לפני שיניי היה רב יניי, היה רב נמי יניי לפני שהוא מת, אימא שלו הייתה בבקשה בבקשה אותו והוא אמר אימא שלו לא תהיה בצעדות של הרבים הגדולים, של התלמידים החכמים הגדולים. לא צריך להיות בצעדות שלהם. ולא תהיה בצעדות של האנשים החכמים. אתם יודעים בדיוק מי הם, אז אתם יודעים שאין להם משהו להתכוון עליהם. אתם לא צריכים לדבר על רולי, תלמידי חכמים, אתם לא צריכים לדבר על זה. הם נותנים את החיים שלהם לתורה ולאשם. אף משהו רע לא יצא מהם. אלה שהם לא מנסים לדבר ולשאול בפובל, אין להם גם משהו לדבר עליהם, כי אתם יודעים בדיוק מי הם, ואתם יודעים להחזיר את עצמכם עליהם. אתם יודעים להחזיר את עצמכם עליהם, ואתם יודעים להחזיר את עצמכם על קהילה. אתה לא רוצה להתמודד עם אותם, יש קאנסר במדינת, קאנסר, אתה מגיע. מה שאני רוצה שאתה תהיה במיוחד, זה אלה שהם 50-50. אלה מה שאנחנו קוראים היום שהם אורתודקים מודרניים. אחת יד בשבת, מוצאי שבת בקלאב במנתן. ימאקה אין ציצית אין ביג סקרין אוף טלוויזיון אין הליבינג רום וואצ'ינג הולי ווד מוביז אין אול דה פריצוט איפרי דיי. און לג אין דף יומי אין אישיבה אין אור אוטו אי דיי. טו אורס אין אסטופט בייסבול סטדיום או פוטבול או באסקטבול או דה טריפס טו מיאמי אין טו דה רסט אוף דה גרביץ. זאת אומרת 50% רליגיוניים 50% גויים. אלה הם האנשים בטחים. אני רוצה שתשכחו. תשכחו מאוד על אלה. הם יביאו דמות עלנו. זאת השאלה של ינאי. אלה שרוצים את הרצון כמו פנחס. אבל הם מגיעים כמו זמרי. כפי שהבנינו שכבר זימרי הוא רשע. הוא לא 50-50, הוא מפחד מה שהוא עושה בפנים של כולם. אבל לא כל כך פשוט. זימרי היה בקלקולציה. אני רוצה למינימיז ולמפחד על 50%. אנחנו נשאר עם הגויות, אבל אחר כך נחליף מהגויות שלהם. זאת אומרת, מה זה שיושב לי באידול? אני לא חושב בזה בכל אופן. זה לא אוהב פיזיקי. זה אוהב פיזיקי לנצח איזה אידול? לא. יש לך איזשהו אוהב בזה? לא. זה יישב לך איזשהו אוהב? לא. זה פריטלים של אגועים, ולא רוצה לשחרר זמן על זה. אבל הגויה, הגויה היפה, או אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו א� כמו הרבה אורתודקים היום, אני אשמר שבת, אני לא יכול להיות מחלל שבת ואני לא יכול להגיד שאני אשמר שבת, אז אני אשמר שבת, אבל אני אקבל כמו גוי, אני אעשה כל מה שהגויים עושים, ובדרך כלל אני אגיד שאני אשמר שבת, דבר גדול. מה המצב? אתה נותן קטנה ימאקה, חכה אותה במים שלי, הם אפילו נותנים ימאקה שתראות כמו רגל. ראיתם את זה? אתם נותנים אותה על הראש, אם יש לכם רגל, אתם לא יכולים להראות שיש לכם ימאקה. מישהו יגיד, איזה קיפה יש לך? הנה היא. קחו קצת של רגל, זה נראה כמו רגל. ממש ככה, עם רגל עליה, וזה נראה כמו רגל. ככה, אני לא צריך להיות בריס, אני לא מלכות. הטרורים העראבים, שהם מורידים ילדים ללחוץ, הוא לא חכה את רליגיה האסלאמית שלו. בשם האסלאמי, הוא ילד את כל הילדים היהודיים, אין פרובה. הוא עובד ברחוב, הוא לא חכה, הוא רוצה לפגוש, הוא יפגוש במידה של הטרמינל, במידה של ברחוב במנהטן או פאריס. אני לא ראיתי אף אחד מוסלמים שחכה את האידנטיטיה שלו. אבל הילדים של ה' שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם ילדים באמת, הילדים שהם מה ילדים הלכה עם להיות בפוליטיקה, עובדים על באמת, סליפי ג'ו או חוסיין אובמה? מה הלכה עם להיות חסידי בקורטה מדינית של הילדים מנהטן? שהם ילד להיות חסידי ולהיות חסידי! ולשחרר את כל העולם! למה לא? זה קאנסר של המדינה שלנו היום. זה למה יש לנו כל כך הרבה проблем, רבותיי. אז העולם של רב גלינסקי פה, אני אערך לך עולם על עולם, אל תגידי שזו אידאה שלי. דה רב מבריסק, דה חולי בריסק הרבא, ז'צל, סי, סייד, דה פיפול דה רב אינף, דה אר שור דה דה קאמפרמייז איז אקשווילי סייבינג אס. ליק זמרי, היא סייד, ברינג דה מואב גויות. בלבלו שאנחנו נכנסים אליהם ונפגשים להבין את אידאלים שלהם, אנחנו יביאים אליהם אלינו ונפגש את העבודה הזרה. אח אב, זה למה פינכס בא ונפגש את זה. אליהו, הדבר האלה, הוא היה עם רב רחב, אח אב ואיזווייף איזבל. עכב, מה אתה חושב? עכב היה פחות פחות? לא. הוא היה מייצג אידולים, ובזמן הזה, סופר תלמידי הישיבה. כמו הרבה אנשים שאני יודע. הם מאוד מודרניים, והם מאוד גניבים. הם נותנים דברים טובים. אבל הם חיים כמו גויים. עם ימאקה על ראשו. קולטר של גויים. הכל כמו גויים. ויש לנו איזה מצוות שהם קבלו, אבל האידיאולוגיה היא 100% כמו גויים. הם חושבים שאם אתה לא יכול ללכת ללמוד, אתה לא משהו, ואם אתה לא יש לך דקה, אתה לא צריך להשתמש. הם לא יודעים שהילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אז רבותיי, ילדים הוא ממשיך, אך אהב עשו אנשים לדבר על אידולים. אליהו היה מגניב לאשם. אליהו אמר, שלוש שנים, לא יהיה רחב. לא רחב, תתן לכולם לתת למות. לא משהו לאכול, אין חבורה, אין חבורה, אין חבורה, אין חבורה, האנימולים נגמרו, הם התגמרו מאוד, אין חבורה גם. האנימולים מתייחסים לתת למות. אחרי שלוש שנים, הוא הביא לכולם לגבי חיפה קרמל, קרוב לחיפה. And he gave a speech. עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים? Until when you want to be half and half? אחד לב עם ה' ואחד לב בצד הפרד. אם ה' הוא אמין והתורה הוא אמין, תלוי אותו פולי. ואם לא, תלוי את האידולים הטובים שלכם פולי. אל תהיה אחד לב פה ואחד לב שם. אחד לב בישיבה ואחד לב בסטודיום הינקי. כולם עם זה. כולם עם הזאת. אחד לב בישיבה, האחד לב בסטודיום טלווי. אתה צריך להכניס את המדע שלך, כי כשמשיחה יצא, הוא יהיה לך קבוצה גדולה, הוא לא יכול להכניס את עצמך, הוא אמר, אבל יש לי ימאקה וציצית, הוא יהיה מפתוח, כן, אני רואה ימאקה, ציצית ולפעמים אפילו בירה, אבל אני רואה הרבה תומה בך, בטח, כל יום אני רואה מוויסטים מטורים, מה? אתה יודע איזה מויסט היום שזה קושר? איזה מוזיקה של הלויוד או סיריס או משהו כזה. אפילו במוזיקה, זה לא קושר. במוזיקה, הפקת כתוביות, האנשים שקוראים להם, במיוחד עם הגסיף והליצנות והחלטה של המשכנעות והכפירה. ליצנות. אז רבותיי, איזה פרובלם, חיים במנטלטה של קומפרמיזם, זה משהו חדש. זה התחיל כבר בזמן של רבקה, אמא שלנו, רבקה. רבקה. היא נתנה, והיא לוקחת ברחוב, והיא מרגישה בלב שלה. וואו, מה קורה? היא באה לשם, רב ראשי הטייב. קבוד הרב, אני לא יודע מה קורה. בום, בום, בום, במי שלי. מה קורה עם הביבא? אחת הזמן אני חזרה לישיבה, בום, הוא עושה הרבה רעיון. כשאני חזרה למקום של אידולים, הוא גם עושה הרבה רעיון. השם אמר לה, לא. יש לך שני בייבים, לא אחד. אחד הוא עדיף והאחד זקן. אחד, כשהוא שומע תורה, הוא רוצה להוציא. האחד, כשהוא שומע עבודה זרה ותומאה, הוא רוצה להוציא. המלחמת בין היהודים לנאצים מתחילה עכשיו. עשיו ויעקב, זו ההתחלה. ריפקה חשבתי, אומייגאד, אני כל כך מפחדת, איזה בייבא אני אקבל? חצי וחצי. הוא אוהב תורה, אבל הוא גם אוהב קולטר של הגויים. היא הייתה מפחדת שהביתה שלה, יש ספליט פרסונליטי, 3 שעות צדיק, 3 שעות רשע, 5 שעות צדיק, 7 שעות רשע, כמו ביותר אנשים מודרניים, על ובו, יש סוויץ. יעקב, עסאב, יעקב, עסאב, יעקב, עסאב, יעקב, עסאב, יעקב, עסאב, כל יום, כל שעה, כל דקה, גויש מוזיקה, מוזיקה ב-3 שעות, אין לי כל מיני דברים. פרטים. הלילה הזאת, כמה ימים אגב, הייתה קטנה, באמת קטנה קטנה בישראל. קטנה. מי יכול לעבוד על זה? זה ממש לקורח ועדתו בפנים שלכם. אתם לא צריכים לראות את זה, אתם רואים את זה בפנים שלכם. אתם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם יותר מ-1,000 דולר ביום לבנות יד פארטים בפול ואיך הם עושים את הפארטים? בנים ובנות, ביחד. אנשים שיודעים את הלוחות, את הלוחה, את המוזיקה. אז הייתה פארטיה בבית, בבית פרטי הלאחר, בעצם הלאחר, וזה בסרטון, זה נמצא בסרטון. במידה של הפארטי, ברחוב הפול. נפגעו, נפגעו והם נפגעו בגרן חי. כל מה שהיה בפול, הבלונים, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה בפול, כל מה שהיה טרארבול! אני בפול, כל מה כמעט חכמת כשראיתי שהיה בפול, כל מה את זה. איזה דרך קטנה למות. ככה לצחוק. חשבו שאתם מנסים לצחוק, אבל הסקשן מנסה אתכם לצחוק. עכשיו, האנשים שהם חייבים את הביתה, הם לא הייתים אפילו שם. הם חייבים את הביתה ל-RB&B. הם לא שם, הם חייבים שם. הם היו מנסים להחליט את זה בגלל שלא הייתה להם פרומיטה. סטייל ישראלי, קוראים לזה חפיף. חפיף, אתה לא צריך סרטיפיקט עבודה. יאללה, תעשה את זה ככה, תשכח את זה ככה, אין פרובלם. זאת המנטלית, חפיף. תעשה את זה, אחת, שתיים, קח את זה, קוסמטיקה, נראה יפה, זה טוב. אנחנו נחשבים כשתהיה פרובלם. אז הם נפגשו, ועכשיו הם נפגשים בגרעה לגרעה לגרעה, לא באינטנציאלית, אלא בגרעה לגרעה. הם נפגשו את החסר, ועל פעם, הם חשבו שהם עשו את זה כמדינה, והם לא פעם נפגשו את העבודה. אז עכשיו ישראלי ה-IRS הוא עליהם, בגלל שהם עובדים במדינה אילוגית, מפגשים זמן, לא עובדים בטקסטים, וגרעה לגרעה. הם במילים 60 ותכף יכולו ללכת לבריכה בעולם שלהם, אם נותנים את כל האסורים. למה ה' פניש את הפעולה הזה? בגלל שכשהתמודדת בקריאם כדי לתת לך את הפרטה, כדי לתת לך את המקום, כדי לתת לך זמן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי לתת לך אורגן, כדי ל� ולכך, אתם יודעים שהאנשים הם סקולרים, הם יוצאים, הם קבלים את הקול, והם עושים מסיבות זימה, וזה רק עבודה של זמן, עד שהה' יחזיק אתכם. מה אתם חושבים? ואם הוא לא יחזיק אתכם בעולם הזה, הוא יחזיק אתכם בעולם הבאשר. אחת או אחת, אף אחד לא יחזיק מהה' אף אחד. אף אחד לא יחזיק מהה'. היום, מישהו שעובד במדינה, והייתה כוכב שם, ולא הייתה עבודה. כשהם החלטו, הם לא עבדו להם בשנים האחרונות של העבודה או בשנה האחרונה, אני לא יודע בדיוק כמה זמן. כמה אלף אלף דולר. אז האנחה הזאת קטעתי לי היום, שאני רוצה להעביר למרחב העבודה, את המקום הזה. אז אני אגיד, אני לא מבין, איזה אמונה יש לך, אתה שומע אותי עוד שנים, איזה אמונה יש לך באשם, אתה יצטרך לקבל עבודה או משהו כזה, אתה יצטרך לנסוע שם ולקחת עשרה אלף דולר, אתה לא מאמין שאשם יחזור את האנשים האלה ויביא להם בדיוק מה שהם צריכים לנסוע את העבודה שלך? אתם יודעים שזה רעיון רעיון להיות פרנסה לגבי מישהו שעובד לך ואתה לא משתמש בו על המשפט? אתה רעיון גדול וזה רק עבודה של זמן עד שה' יתקח הרבה יותר ממה שהם היו צריכים לשתף. אם יש לך אמונה, אם המוניה היא שלך, ה' יתקח אותה לך בכלל. אתה צריך להצליח. ואם לא יש לך אמונה, אתה יכול ללכת, ללחוץ, אתה יכול לקבל המוניה. ובאחר כך אתם נפגעים את זה שבועה אחר כך. אז אשרהם יקבל מה שאתם תקבלו ולא מה שאתם צריכים לדבר עכשיו. תעשו השתדלות. אתם יכולים להשתדל אותם. אם אתם לא תקבלו אותי את הכבוד, אני אקבל אתכם בדפארטמנט של עבודה. אם הם התגלגלו, טוב, אם לא, תפסקו את זה. תשכחו את זה לאשרהם, זה יותר טוב. אשרהם יקבל להם עבודה יותר גדולה בדפארטמנט של עבודה. תביאו את זה לאשם, הוא ידע בדיוק מה שהאנגלית צריכה לקבל. כמה זה יכול להיות את הדפארטמן של עבודה? הם יכולים להשתלט על הכבוד ועל איזושהי פנולטיה? גדול, לא? ביי אשם, זה יהיה הרבה יותר סרטון. הרבה יותר סרטון. אז אתם נותנים להם רווחה, הם לא נפגשים, אין פרובה. אין רוחה אפילו, לא צריך להיות נפגש. אני לא צריך להסתכל על זה. אולי אני נפגש מזה עכשיו, לפגוש את הזמן הזה. אולי ה' מנסה לי לראות איך אני מפגש, אם אני מאמין או לא, ואחרי שבוע הוא יעבור לי עשרה פעמים יותר בעבודה אחרת. כשאנחנו מדברים, אני בעצם כבר התחלתי לספר ולעבור הרבה יותר זמן עכשיו. אז תראו, זה בדיוק מה שאני מדבר עליו. זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. אשם יש בעיה בגלל הזמן, הוא לא יכול לתת לך הזמן מאוד איזה מקום. רבותיי, הזמן מגיע. חריפקה הייתה בפחדת שהילדה שלהם הייתה בצדיקה ובצדיקה הייתה רשעה, אחת ארגון בישיבה, אחת ארגון בסטדיום של הגויים או במקום של עבודה זרה. איזה ילד מודרני אני אצלם? חצי יום בקולג'ה וחצי יום בישיבה? אנחנו לא מדברים על הקושר, על הקולגים היהודיים, על הילדים, על הילדים שלא יש את הכפירה. אוקיי, ברוך השם, לפחות אתה יכול לקחת משהו מהזה. אנחנו מדברים, אתה יודע איך. אז כשהיא באה לשם, והוא אמר לה, יש שני, אחד ואחד, זה חודש, אבל זה גם חודש. לפחות אחד הוא צדיק, לא חודש. אחד הוא צדיק, אחד הוא רשע. מה זאת אומרת? בואו נתן לכם בהקלטה. בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, ספר 5. This is what the Gemara say. עבדלה בתפילה בברכת אתה חונן לאדם דעת. When we pray on Motsi Shabbos, Saturday night, ערבית, when Shabbat is finished, we say אתה חונן לאדם דעת and right there we say in this Bracha, אתה חוננתנו. את הדבר האחר שאנחנו מדברים עליהם, 3-4 דקות יותר, זה להחליט בין השבת ובין השבועים. החליטה בין חולי ולא חולי. החליטה בין יהודים ובין לא-יהודים. החליטה בין החליטה ובין האדם. זה הטקסט של הבלאסינג שם. גמרא ירושלמי, גמרא ירושלמי, גמרא ירושלמי, חלק מזה נפגש, אנחנו לא יודעים את כל הטיפול הראשון, אז חלק מזה נפגש. אחר כך, כשהחכמים הלכו לבבילון, ליראק, ליראק וליראן, פרג'יה וליראק, באותה הארצה, ברחוב, הם כנראה, לפני 200-300 שנים, הם כנראה תלמוד בבלי. כל ההלכות של התורה העולמית שיש לנו היום בשולחן ערוך, קוראים לתלמוד בבלי. למה לא לתלמוד בירושלים? התגובה היא, כי בתלמוד בבלי יש לנו את כל ההלכה. ושנייה, התלמוד בבלי ראה את תלמוד בירושלים, והתגובה היא, מה יהיה ההלכה הנכונה? ולכן הם היו מקבלים לראות מה שהם אמרו לפני, ועכשיו הם קבלו, זאת הכתובה שצריך לעשות, ולכן אנחנו נתקדם לתקדם, לא את ההתחלה של הפרסס, אלא את הכתובה של הפרסס. וזה מה שכתוב בגמרא, אתה חונן לאדם דעת, אתה נותן ידע ומחכה לאדם. למה? כי אם לא יש לך ידיעה ומדע, איך אתה יכול להגיד את ההחלטה בין טוב לאט? אחד מהצעירים, אם אתה רוצה לדעת אם אדם צריך להשתתף מצוות או לא, יש לך ילד והוא מאוד חלט. יש אלפים ילדים חלטים, הם לא יכולים ללמוד בישיבה רגילה, ולא ישיבה של ילדים קטנים. לפעמים, בפעמים, בפעמים, בפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, זאת לפעמים, אומרת, איך אתה יודע אם לפעמים, הילד שלך צריך לפעמים, להשתתף מצוות לפעמים, או לא, או אם הוא נגמר? לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, בגלל לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים שהגמרא אומר שוטה פטור ממצוות. מה זאת אומרת שוטה? מישהו שלא משתמש ברעיון שלו בטוח. זאת אומרת, הוא לא יכול להגיד את ההחלטה בין טוב לבד. איך אתם מבחינים? החכמים שואלים, איך אתם מבחינים? מה הטסט לתת לאחד לדעת אם הוא יכול להגיד את ההחלטה בין טובה ולאף? התגובה היא שאתה נותן לו מיליון דולר. 20 ביילים של 50 או 50 ביילים של 20. תתן לו ותראה איך הוא ידבר. ידע איך להשתתף את זה? ידע שזה מיוחד? הוא יכול להכניס את זה או הוא נמצא ברחוב ויגיד את זה לכולם שהוא רואה? הנה, קחי 50, קחי 100, קחי. אם הוא יגיד את זה ככה, אז אתה מבין, הוא לא מנצח לעבודה שלו. מישהו כזה לא מנצח עבודות. למה? רעיון שלו, אף פעם, הוא מסוים. אבל אם הוא יודע שהמון הוא משהו או שהוא ידע לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� הוא לא יכול להיות פרפקטי, אבל הוא חייב להשתתף את המצוות. זאת אומרת, זאת הגמרה גמרית. אז הגמרה אומרת, אם אדם לא יכול להשתתף את הגמרה, אשם לא ניתן לו את הגמרה, איך הוא יכול להגיד את ההחלטה בין שבת וחודש? יהודי או לא יהודי? יהודי רליגי או לא יהודי רליגי? יום וערב. הוא לא יודע מה קורה. זה בעצמו. יש לנו שאלה לעבוד על הגמרה. להגיד את ההחלטה בין חלטה ולא חלטה, אתה צריך את זה, אתה צריך לדעת, אחר כך מה ההחלטה? זה מתחיל לפני שזה מתחיל לסטודנט, וזה מתחיל לאחר, איך אתה יכול להגיד את ההחלטה? עד עכשיו זה היה חלטה ועד עכשיו זה היה יום חלטה. זה קשה לדעת, אם לא יש לך את זה. כדי להגיד את ההחלטה בין יהודי ולא יהודי, צריך להגיד את זה, כי הם כבוד יכולים להגיד את זה. ה'גוי' יכול להגיד את זה, וה'גוי' יכול להגיד את זה, וה'גוי' יכול להגיד את זה. איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה יכול להגיד את זה? איך אתה אבל כדי להגיד את ההחלטה יכול להגיד את זה? בין החלטה והחלטה, איך אתה צריך את זה לזה? אתה יכול לה כל מגעים יכולים להגיד לך כמה זה חלטה וכמה זה חלטה. לא צריך להיות גניאסי לזה. לזה צריך לדעת? שואל מישהו שמאוד מאוד מלאה, מה זה עכשיו, יום או יום? הוא לא יכול לדעת. אז מה זאת אומרת שאתה צריך לדעת, להיות דעת מיוחדת? התשובה, רבותיי, פיזיקה יום ופיזיקה לילה, פיזיקה לילה ופיזיקה שחרות, זה לא מה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו מדברים על שחרות רוחנית ועל שחרות לילה רוחנית. אז מה זאת אומרת? זאת אומרת ללמד, לא להתמודד בין חולי ולא חולי. זה מה שזאת אומרת. זה מה שההבדלה היא. כשהם אומרים, תודה להם שהם נחשפו אותנו מהמדינה. מבדיל בין ישראל לעמים. בין ישראל למדינות. אנחנו יכולים לראות נחשפים, אבל יש גדול גדול בין הספירתולוגיה. בין אידאולוגיה שלנו ואידאולוגיה שלהם. אידאולוגיה שלנו ואידאולוגיה שלהם. אידאולוגיה שלנו ואידאולוגיה שלהם. אם אתם רוצים להיות דווקא מסוימים, אתם באמת ממשיכים את הקבוצות והמקומות של הקבוצה. אתה פגשת רכב השם. לא יכול להיות שני ידי גוי, שני ידי גוי, שני ידי בקלאב, שני ידי בישיבה, שני ידי בישיבה, שני ידי בפידר. אחר כך אתה מנסה ללכת כמו רבצן, ולמראה אתה ברחוב בקנקון עם סוט ללכת. מנסה להיות רבצן. אתה צריך להכניס את המדע שלך, מה אתה רוצה להיות. אתה לא יכול לעשות שעטנז, שעט ולנן. אתה לא יכול לעשות שעטנז. אז הוא אומר, אנחנו צריכים ללמוד כמה זה הזדמנים בין הארץ היהודית לגבי העולם. לא כמו אלה שמנסים להכניס את זה כמה מגניב כמו אפשר. אנחנו כולם אנשים. ה' אוהב לכולם. לכולם זה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. לא, זה לא מה שה' אומר, זה תורה, סליחה, שואלו את ה' עצמכם, הם יגידו לך. שואלו את האמת, אמרו להם, מה התורה אומרת? שהארץ היהודית היא אחרת מכל הארצות האחרות. וה' החלט אותה מכל הארצות, והוא נתן להם התורה, ויש להם עולם אחר לבוא מאחורי העולם. אין מה לספר, וכל הליברלים שאומרים שהם כולנו נכנסים, וזה וזה, והם אוהבים כולם, וכל אדם הוא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דו אם אתם רסיסטים, אתם קרימנליים, זה גם חלק מהספר של ה' אם אתם אוהבים איגוי בגלל שהוא חדש או שחדש או בגלל שהוא איגוי, זה רסיסטים אתם לא צריכים לא אוהבים אותו בגלל שהוא כזה או כזה או בגלל שם אתם צריכים לא אוהבים אנשים חדשים, יהודים ולא יהודים ואתם צריכים לא אוהבים אנשים חדשים, יהודים או לא יהודים אתם מייצרים אנשים בגלל חדשתם, לא בגלל שם שלהם או בגלל איך הם נפגשו צריך ללמוד איך להחליט בין פוזיטיבי ונגטיבי. אם אתה לא יודע איך לדבר על טוב ובאלה, אז כמובן, אתה יכול לעשות סלד ותהיה נאצי ורסיסטי ומדהים, ותכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף תכף לא יכולים להגיד. תכף תכף למה כל הרגע האראפים קוראים שהם עדיין חשובים, והם צריכים להכניס יהודים, והיהודים יכולים להכניס, למה? בגלל שיש כל כך הרבה מפחדים. הם אומרים, אתם לא מגיעים למישה שלכם. אז אם אתם לא עושים את זה, אלא אנחנו עושים את זה. ואם אנחנו לא עושים את זה, אלא אנחנו נכניס אתכם שלא עושים את זה. זה מה שהם אומרים לנו כל יום. אנחנו נקוות אתכם בגלל שאתם זייניסטים, קומייניסטים, רעיונים, אנטי גאד. אתם יודעים שבאמריקה איפה יש הכי גדולה של האתייסטים? בין היהודים. אתם יודעים למה? בגלל שהיהודים הם האנשים הכי מיוחדים בעולם. כל היהודים כמעט הלכו לאוניברסיטה וקיבלו את החרדות. והאתייזם, והקבוצה של הקבוצה של הקבוצה על ידי ה' הרבה גויים הם קבוצים, הם לא היו לאוניברסיטה, הם חיילים, הם אנשים מגניבים לכל אמריקה, אריזונה, טקסס, אייווה, כל המקומות האלה, הרבה מהם לא יכולים להרסים אבל יהודים, כמעט כל שלהם, האוניברסיטה היא את ה' שלהם. הם כולם רוצים להיות עבודים ומבחינים ודוקטורים ודיפלומטים. וכמובן מהחלטות שלהם, להשתתף ולהשתתף באקדמית, הם כולם מתחילים. והם עובדים על דיסני, והם עובדים על כל הדברים האלה, והם קונטרולים על הוליווד. ואז כשהם יוצאים, הם רואים מה קורה בעולם, בטח, אבל אתה מזמין שהם יאהבים אותם? הגויים הם עצמם מזלגים, בוודאי הם הלכו לבית והם ראו שהגויים הם האנשים החלטים שאתם צריכים להתאהב בהם כי הם הילדים של ה' ואז הם רואים כל מיני אנשים מזלגים כמו כל האנשים של הלוי-ווידאו על הטלוויזיה, איך הם מטרידו את העולם והם רוצים להתאים בכל אחד מהם ויש להם קהילה, יש להם קהילה, אני צריך להתאים בהם או להתאים בהם? התגובה לגויים האלה היא שהגויים הנכונים צריכים להתאים כמו אתם מתאים בג'ה ולא רק אתם צריכים להתאהב, אנחנו גם צריכים להתאהב. התורה לא נתן לנו אוכל להתאהב לכל האנשים. אנשים שמייצגו פרדות גאה, אנשים שמייצגו חברה גאה, אנשים שמייצגו BDS ללחוץ על ישראל ולנצח את ישראל ולהתאים את זה לנצחים של חמאס. כל האנשים נאצים, אנשים עם אידאולוגיה. יהודים שמשפטים את זה בכל מיני מידי. אנחנו צריכים להתגלגל אותם, אנחנו צריכים להתגלגל אותם, אנחנו צריכים להתגלגל בין רולי ולא רולי, בין החיים ובין השעות, בין ישראל ובין המדינה. כשאנחנו מדברים על ישראל, אנחנו מדברים על ישראל, על הילדים של הלך, על הלך של ישראל, לא על הלך של המחללי שבת, לא על הלך של הגייס, לא על הלך של הטיבים, לא על הלך של כל האנשים שהם עובדים בפשטייה שזה יותר רע שמאלים. לא ה' של כל הדמוקרטים. 70% של יהודים האמריקאים הם דמוקרטים. הם פרו-טרנסגנדרים. הם פרו-כל התקופה בעולם. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד והילדים של ה' לא יש שם, ומה עשו להם? האוניברסיטאות. ולכן, אתם צריכים לדעתי, האחרון שיעבור על כל דבר הוא מוסיס מנדלסון, פורץ גדר. הוא התחלט את המוביל של ההשכלה, והיום אתם רואים את התוצאות שלו. כל הקומיניזם, סוציאליזם, דמוקרטים, ליברליזם, לפט, אנטייגאדים בכל מקום. ולאחר כך זה מוריד אותי שהיועצים היועצים, ויש כמעט 2 מיליארד יועצים היועצים, זאת אומרת 20% של המדינה, כן, אנחנו כולנו עובדים על סין. אף אחד לא מוריד סין. רואה, ה' יודע שאנחנו לא נשארים 8 שנים בלי לעבוד על סין. איזה אוהבים, איזה פעמים של חלומות, אני מדבר על הכל. אנשים שרוצים להיות עצמים, אנשים שקראו ל'ה' תעשי אותי להיות עצמים. אנשים שכשהם עובדים על משהו שרודים, הם מתחילים להכניע את הרחוב שלהם, הם מרגישים, הם רוצים לעבור, הם מנסים את עצמם להתעורר בבוקר כדי להגיע ל'שול'. כן, עוד פעם, אם אנחנו הולכים להכניע כל אדם, אנחנו עדיין נמצאים במהלך מאוד קטן. אנחנו יודעים את זה, אנחנו לא חיים באיזושהי אילוזיון. אבל לפחות כשנמצאים בצד השם, אנחנו אומרים, מה שאתה רוצה? אני הייתי טוב ביותר מ-7 מיליארד מיליון אנשים בעולם. מה הם עשו לך? לפחות, אני מנסה. לפחות, אני רציתי. לפחות, אני קבלתי את זה, כדי לשחרר את החיים. לפחות, אני סופרתי פילם על שבת. אנחנו פשוט הגיעים עם הפילם הזה על שבת, ברוך השם. לפחות, כשראיתי יהודי מגיע לתוך האדם, זה גדלתי כל הזדמנות. כשאני ראיתי עוד בעל תשובה שהיא עושה אותי כל הזרחה, כשאני ראיתי יהודי הלכת מהדרך ותהיה סקולרי, זה נפגע אותי. זה מה שאנחנו הולכים להשתמש בו. להיות רבי שמעון, בר יוחאי, רבי עקיבא, משה רבנו, רמבה וכל זה. אנחנו יכולים ללחוץ על זה, אנחנו יודעים. אבל איך אתה מסתכל על הדברים? איזה אידאולוגיה יש לך? כשראיתם פרד גאי, היו לך מרחק? כשהם הלכו לג'רוסלם ומפורשו הביתה של ה' שם עם סאדם וג'מורה, כשראיתם כל מיני אנשים בנושא והם חיילו כזה גדול חילול השם, היו לך מרחק? האם זה נגמר לך לראות יהודי בנקודה ולראות מה הוא עשה? ואיזה חילול אשם? זה לא יכול לדעת שאתה מתכוונן? או, אתה לא יש לך פרובלמנט. איזה דבר. איזה דבר. לא משנה, זה לא משנה על כל שום דבר. זה מפחד לך כשאנשים מדברים בסינגגג? או אתה לא משנה? זה מפחד לך שהסינגגג הוא פשוט והם נותנים עליות למחללי שבת? וכל מיני אנשים רעיונים, וזה כל פוליטיקה שם, וחצי מהפעמים יש דמוקרטים, ליברלים, או זה לא משמע לך? זה לא משמע לך לפגוש עם כאלה אנשים רעיונים? זה לא משמע לך? אז מה אתה תעשה? אני אקבל את עצמי של כל האנשים רעיונים בעולם? כמה חברים אני אצלם? התגובה היא שאתה תעשה כל מה שיכול לתת להם קרקע. כן, אבל זאת לא אומרת שצריך להתמודד עם אותם. זאת לא אומרת שצריך להתמודד עם ילדים שלכם. זאת לא אומרת שצריך לספור את הידיעות שלהם. זאת לא אומרת שצריך לנסוע בסיניגאג כשהם מדברים על פוליטיקה על יונקיגם, על שבת, במידה של קריאת התורה. או שצריך לנסוע בקריאה לנשים, כשחצי הנשים שלהם יוצאים עם אותן לסיניגאג. גאון מבילנה אמר לאשיו, אל תלכי לסינגאג, זה היה 250 שנים, כשלא הייתה אף איש בעולם שיכולה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ב-1900 הגויות הייתה דרושה עם דברים כמו רגלים, כל דבר קטן, ללכת הראש קטן, ללכ הראש קטן, אף אחד לא יצליח לעבוד עם דרושה בגויות בסעוד קרוליניה, מקום ברחוב. אם מישהו רצה ללכת למים, הם קבלו להם חברה מיוחדת במים. אתה מתחיל להתפתח את הדור, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, ללכת לנצח, לל הם כולם עשויים להתחיל יום עם תודה לגד, גד פי, גד ג'יי-סי, אבל אפלי הידיעה הייתה שהם עשויים את הגד האחרון. הם היו מנצחים של התורה שהם עשויים ללכת בלגון, עד שהם נחלו את הלגון הציבורי שלם מהלגון, ותראו איך הם נראו היום. אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך, הם אמרו לו להיות אמיתי, להיות קטן, להשכח את הקבוצה שלו, להשכח את אהבות היהודים, שהם קריטיסטים ולא אנטסמיטים, יש שני קטנים, נאצים ואחרים שהם אוהבים היהודים. אתה צריך לראות, כשאני הולך לבנק, איך הוא מטפל אותי. אחרי שהם ידעו שאני רבי מזרחי קירוב אורגניזציה, הוא התחלתי לראות את הוידאו שלי. והוא נותן לי שאלות, וואו, אני נפגש, הוא אומר את זה, והוא אומר את זה, כל מבחינת החיים, הוא רואה את כל הסרטון. אני מבקש אנשים לראות את הסרטון, תגידו להם, אני אמשיך לכם, תקשיבו שתי שעות ותראו את הסרטון, הוא אמשיך לכם 100 דולר. כמה הוא עושה עם הילד הזה? הוא לא עושה 100 דולר בשני שעות, הוא נפגש לראות. והוא היה כזה מפחד, למה? הם נותנים לו אהבה לגבי הלאה, לפחות שהם אמרו לו שזה מפחד, שאני כבר פרוגרמה את הרעיון הזה, אל תשכחי מה שהם אמרו לך על ג'ייסי, זה כל מפחד, כל מה שצריך לעשות זה להתקבל את שבעות נועה, אתה ממשיך לתפקד על אהבות היהודים, אתה תהיה אנשי אתיקה כמו שאתה כבר היה, אני אמרתי לו את השבעה ואתה יכול ללכת לאבות, אני מבטיח שהוא יכול ללכת לאבות, אני מבטיח שהוא יכול ללכת לאבות ל-80% מהמחללים של השבת. אתה צריך לתפקד על אתיקה, העולם היה מקום אחר. אפילו אם הם הלכו ללמוד רליגיה פשוטה, אבל הרבה מהר של הרליגיה הפשוטה הייתה קופיה מהתורה. לא צריך להסתכל, לא צריך לעשות את זה, תשכח את אבותיכם. הם הלמדו מה שהם קוראים לברית. זה נותן להם אתיקה. היום כשהם יותר קטנים ברליגיה, הארץ התחילה לזו. זו רחוקה. תראו איך הרבה רעיון, תראו כמה דברים הם עושים היום. את השאלה שלנו. כשהמנהיגה האתיקלית של המנהיגה נגמרה, העולם מתחיל להיות מקום מאוד נחמד. כל כך הרבה רבות, כל כך הרבה התגובות, כל כך הרבה דרוקות, כל כך הרבה דפוסה. תראו את האינטרנט, איך אנשים מורים אותכם עם הכרסל, בלתי פעמים, כל שנה, מיליארדים אנשים, תה-תה-תה-תה, לשון נראה, דברים שקרו על החברה, וואו. כל הקוררפציה בוולט סטריט, בבנקינג, בקוררפציה בקורט, בקוררפציה בארמי, בקוררפציה בסנטורים או בפוליטיקים ישראלים אתם שואלים את עצמכם, איך הקדוש ברוך הוא יכול להשתתף בכל זאת? והתגובה היא, רבותיי, ונחזור כאן כמו שהעולם יש, וכמו שיש דברים מטורפים אחר כך, כל פעם, כל פעם, בכל מקום. דברים מטורפים. מטורפים. לקחת מנצחות, פאדופילים, רפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מטורפים, מט זה מיליאנים מצוות כל שנה, מיליאנים מצוות, זה נגמר את הסקל. יש יותר בעלת תשובה כל יום, מהלקטורים, מהחלטונים. עוד 5 בעלת תשובה, עוד 10. הם נותנים כוח לעולם לנצח. גם יש הרבה סיפור. הסיפור גם נגמר מהעניינים. ספרים, כל האנשים הסקולריים ספרים, לא משנה, הספרים הכי גדולים, ספרים, ספרים, בואו נשאר, זה כמעט כך שהעבודה של אחד הייתה 200 מיליון דולר ביום, אתם יודעים איזה רעיון יש לו? לא משנה, ביום אחר הוא יכול לתת 300 מיליון, אבל ביום שהוא נפגש 200 מיליון ביום שני זאת תחלומה, וקאנסר, ורעיון עם הילדים, ורעיון במהלך, ורעיון במהלך, ובמהלך, ובמהלך, ובמהלך, ואתם יודעים איך הרבה אנשים סקיזופרנים יש לכם? הם אומרים ש2% של האנשים בעולם יש מניאק דפרשן. 2%! 2% מה-100%! זאת אומרת, בכל סינגאג שאתה מגיע ותראה 100 אנשים, 100 אנשים שם, 2% מהם יש את הזה. ו1% סקיזופרניה. ורק קצת מהם לא יודעים שיש סקיזופרניה. הם לא יודעים. בום, אחר כך זה נפגש, והם נפגשו אותם, והם נפגשו אותם במקום במים. זה יכול להביא לנצחה מגניבה, לנצחות או לעשות דברים מגניבים. אנשים שקווים, אנשים שרואים דברים באוויר, אנשים שלא יכולים להגיד עדיין מה זה טוב ומה זה רע. הם לא יודעים מה ההחלטה בין רעיון ואוהב. כל כך הרבה חלטה בעולם. יותר מ-100,000 אנשים מתייגים כל שנה מהדברים באמריקה. זה מה שהם יודעים. כל כך הרבה מתייגים ולא מי מדבר לכם מה שהם מתייגים. אנחנו קווים, אבל איראן יתקבל פניגה, לא יתקבל פניגה, זה כל מנגנון. אתם חושבים שאם איראן יתקבל פניגה נוקלירית, יתקבל פניגה על ישראל? אם הם יעבורים על זה, זאת אומרת שישה עכשיו ידע שצריך לכולם למות ולהחליט את העולם. אז כשהישה רוצה להחליט את העולם, הוא צריך איראן לזה. זה יקרה אחד עם האחרון, ואסטרואיל מבחינה אחרת יכול להפך ולהחליט את כולם בפעמה. הוא לא צריך את ה-IATOLAS להעבור על זה. פלס, פלס, איראן יודעת שהיום שהם ינסו לשחרר נוקליר בום על ישראל ישראל יש סמירינים שישו כפי נוקליר בום להחליף לא איראן, אבל כל העולם יש 200 מיסילים עם נוקליר בום, נוקליר בום מנצחים לכל מדינה מפחידה להחליף אותם בפעולה והרגע שהם קיבלו את כל הסמירינים מהגרמנים בקבוצה על ההוליקוסט שהגרמנים חשבו בזה שהם נותנים להם כל סמירין זה מיליון דולר כל סמרין יכול להיות כוח נוקליר כדי להטריד את כל ארה״ב או את כל רוסיה או את כל המדינת הארה״ב. אז האיראנים ידעו שזה לא מגניב. הם יודעים שאם תעצור, תעצור, זה יטריד אתכם בפעולה קטנה. אז הם לא יכולים לדבר על זה. למה ישראל ואמריקה עושים כל הזמן רעיון על איראן, איראן, איראן? בגלל שהם לא רוצים לבולי להיות ארץ. כשהבולי עושה הרבה רעיון, אבל לא יש לו כוח לתפקיד את מה שהוא מפחד, אוקיי, בואו נפגע. כשהוא כבר יודע שיש לו ניף על יד, זה יותר מפחד. אתם מבינים? זאת אומרת, הם עושים עוד יותר דברים פרובוקטיביים, עושים עוד יותר טרוריזם, עושים עוד יותר דברים, יותר בומבים ביותר מקומות. העולם תהיה סופר-הל. אם זה הל עכשיו, זה יהיה דובל-הל. הם כבר ספורטים את כל האלה בעולם, ועכשיו הם יעבורים על מה שהם עושים, כי מי יעבור עליהם? אה, אנחנו יודעים, אנחנו לא מפחדים עלכם. אבל זה כל פוליטיקה, הפוליטיקאים יעבורים על איראן, הם רוצים להתהליך, זה בג'ט, זה כל בלוני. החברה התחילה כל כך פחות, ויש לנו סביב יותר גדול של איראן. אחת גילה יותר, ואתה לא תהיה עם ראשונים, אתה לא תהיה עם פוליטיקאים, אתה לא תהיה עם קבלים, אתה לא תהיה עם דוקטורים, אתה לא תהיה עם עבודים. כולם תהיה עבודים, עבודים מגניבים, עבודים מגניבים. אף אחד לא יש עבודה, אף אחד לא יעשה עבודה במרחק, אף אחד לא יכול ללמוד, אף אחד לא יכול להפוך יותר. אף אחד לא יכול להתמודד ולקבל ילדים. אתה מפחד על איראן? העולם נמצא בפעולה כזו שכל הוועדות מתחילות לתחלות, בשביל איזה מדינות, שהם עדיין חייבים לדיקטטוריה גדולה, כמו סאודי ערביה, צ'יינה, ראשיה, שהם לא נמצאים בפעולה כזו, והם מנהלו את התקופה שלהם, חייבים להם בפרופילה קטנה לפעולה כזו, לפעולה כזו, לפעולה כזו, לפעולה כזו, לפעולה ואתה מתערסק. בסעודי ערביה אתה יכול לקבל פנלטי כזו, תחיל. בסעודי ערביה אנשים לא יכולים ללחוץ בנקד בשעה. בסעודי איראן אף אחד לא יכול ללחוץ בנקד בשעה. בסעודי איראן אף אחד לא יכול לקבל פנלטי תחיל. בסעודי ערביה יש ספקים של דיסני, ספקים של אנשים ואנשים שעובדים בשעה. יש להם סנזור על מה זה קושר ומה זה לא קושר. האנשים המעוררים האלה שמספורים כל הטרוריזם בעולם, הם יודעים יותר ממה שהם ידעים, יהודים אקדמיים, פרופסורים, ברני סונדרס וכל האנשים האלה. איך לא יכולים לקרוא כשנמצאים בטח ככה? שהאנשים עם עשרה דגרים מהחרוורד יש אידאולוגיה של כאלה ארכיבות, והמאס מרדרה רייטולה לא יכול לעשות מה שהפרופסור עושה פה בניו יורק. ואז אנחנו מחשבים למה יש לנו כל כך הרבה проблем. אני רוצה להכניע את הסיפור. הרבה שנים אגב, אני מדבר כאן, איזו מקום, אני לא זוכר, ג'מאיקה, הולי סילס, אחד מהארחים האלה. בבית של משרד ישראלי. אחרי זה הוא היה עם הילד, אולי בגרד הראשון, בגרד ה-2, משהו כזה, 6-7 שנים. הוא היה הילד הכי קטן. אני שאלתי אותו, כשאני נותן לו לדבר בבית שלו, התת לך את הילדות שלך לישיבה? הוא אמר, אה, אני לא רוצה שהם יהיו יותר רליגיוניים, הם יכולים לבית כאן עם ציצית, כיפה, הם יכולים להגיד לי למה אני לא קיבל שבת וכן הלאה. אני אגיד לו, אתה מפחד שהילדים שלך יבואים לרליגיה? שהם ישאירים לך שאלה במשך להיות שמחים? מה את רוצה? שהם יכולים ללכת לבית פובלי ולהגיד, מי ידע מה הם יגידים? לא, זה לא מי שלא היה עם זמן, הוא היה עם זמן, הוא היה יכול לשים אותם לישיבה, הוא היה גביל. אני אגיד לו, היום אני כאן בבית שלך, אני נותן לך דעה, אני מתחיל להחליט, זו אבליגציה שלי להכוון לך. אם אתם לא תחזירו את הילדים שלכם היום לישיבה, אני יכול להגיד שאתם תחזורו על זה מיליון פרצים בפעמים. אז אני אומר לכם, תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תחשבו על זה. תח מה אני יכול לעשות? אני צריך להגיד לו, אם אתה לא תכניס את הילדים לישיבה, אני אגיד לך עדיין, זה מה שאני צריך לעשות, אם הייתי חזל לאשם, לספק את הילדים, אבל אני חזק, ואני בפחד, ואני פגשתי לו, וזה לא עובד, ולכן הלכתי. שנים הלכו, 13 שנים, משהו כזה הלכו. אני הלכתי כאן במסעדה הראשונה למרחק הברקעי הברקעי של תידי בנק, יש פה מקום בוחר אני הלכתי עם הסקארט לקחת מרקעי הברקעים אני נסתכל, מי שאני רואה? האנגלית הזה, האנגלית הישראלית כשהוא ראה אותי, אנחנו כבר נמצאים מהצד האחר של המרקעים הברקעיים אני כאן הוא נראה לי ככה, בצד של כולם. הוא נפגש ככה בקריאה. אני הייתי מפחד. בום, הוא התחלתי לקריאה מלמעלה, לפני שהוא מדבר. לפני שאני אגיד היי. למה, אני חייב לראות איך הוא התחלתי לקריאה. הוא אמר, מה קרה לך, בסדר? לא, אני לא בסדר, בעברית. אני לא בסדר, אני נפגש. אני אגיד, מה קרה? הוא אמר, אני צריך לשתות לך. כל יום אתה מדבר במידה שלי, למה אני לא שמע אתכם? זכרתם את הילד שאתה ביקש אותי להחליף אותו לישיבה? כן. הוא התחיל להיות אדיקט ערועי. פגשו אותי, פוליציה, ארסטים, רווירים, בין ובין מנהלים, עשרות אלפים אלף דולר למועדים, ראו את קרדיט שלי, קרדיטים שלי, ראו את כל מיני דברים, ראו את הכאב, היו אותי עם אף שום דבר, פגשתי את הביתה שלי, פגשתי את המדע שלי, פגשתי את הכל. כמו שאני מדבר איתך עכשיו, אני לא יודע אם הוא חי או מותי. אתם רואים מה קרה לי כשאני לא שמעתי אתכם. חולה פובלית. אני חשבתי שהייתי צריך לצחוק אותו. אם הייתי צריך לצחוק אותו ולתת לו קצת פונקציה, אוקיי, אתה מגניב, אבל אולי זה יחזיר אותו. כי לפעמים, כשאתה עושה משהו מגניב, ואתה מתחיל לצחוק, ואתה מגניב, האנחנה מפחדת. אז אם הוא היה כל כך מגניב על זה, אם הוא עשה כל כך הרבה דברים על זה, אני חושב שזה יותר סיימן ממה שאני חשבתי. הייתה לי אישה שהיא אמרה לי שאני מבקשת שמר שבת, שני שנים, אני שמר שבת, הוא לא רוצה, הוא לוקח את מרסדס שלו ולחזור כל שבת. אני אגיד לה, זה כל חלון שלך. למה? כשאתה רוצה לצלם, אתה יודע איך לצלם. כשאתה רוצה לצלם, אתה יודע איך לצלם. כשאתה רוצה לצלם, אתה יודע איך לצלם. אם אתה באמת רצה שמר שבת, זה לך. היא אמרה, למה? בטח שאני רוצה. זה למה אני בא לך. אני אגיד לו, בפעם הבאה כשהוא מתחיל להתחיל את הכתוביות שלו ולחזור מהמטה, תלך ותקבל אחרי רכבי הכתוביות שלו. תקבל על המטה. תגיד לו, אם אתה רוצה להתחיל מהמטה, אתה צריך ללכת עוד מי, מי שמות. והוא יתחיל לנסות להחזיר אותך, ואתה צחק, ואתה מגניב, ואתה צחק, ואתה צחק שכל החברה תשמע. היא אמרה, איך אני יכולה לעשות את זה? אני אגיד, אם אתם באמת חייבים לשחרר את רגעתו של אבא שלך ממלכת אמיתית, תאמין לי, אתה תעשה הרבה יותר מזה. תעשה את זה! והוא ידע שמה שהוא עושה הוא סריאלי. עד עכשיו, הוא לא ידע שזה סריאלי. קריאו! אני לא רוצה להיות עם אתם, תעשו לי... מה שיש! אני לא רוצה להיות עם אתם, אם אתם רוצים להמשך, אתם הופכו את הילדים שלנו, קריאו! מה שיש! אחר כך היא אמרה, זה עובד. היא אמרה, אוקיי, תקשיבי, תקשיבי, את האנגלית הזאת, תקשיבי. אנחנו נשתמש בשבת. אם זאת מה שאת רוצה. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש בשבת. הוא נשתמש אמרתי לך קצת סטוריה שיש קטנה שהם דוקטורים ומדענים והם לא מאוד קטנים ואחד החסידים, במיוחד חסידי סטולים, הם אוהבים לרחוץ כשהם מפגשים. חסידי סטולים הם רחוצים, הם יוצאים ככה, הם ממשיכים את הרגל. זה לא בדיוק כמו שאתה רואה בקטנה המודרנית, אורתודקסית, ליטווי שול. אז החסיד הזה ראה מקום למנחה, והוא נמצא את המקום ומתחיל לזכור, לא כמו אני, כמו דוקטור. הוא אמר, סליחה, אתם לא חושבים שאתם מפחידים את האנשים פה? אתם יכולים להשתתף יותר קטן? החסיד נותן לו סמאק. בום! לביתו, כמעט גניבו אותו. הדוקטור קריח, איי! החסיד אמר, למה הוא רק קריח? מה זאת אומרת? אתם מפחדים לי מאוד! אז אתם רואים, כשזה מפחד, אתם קריחים. אני לא כך כך, 10 מיליון דולר, לוקחים את הלאסיס היפה שלכם, באים לעבודה, אתם היום יכולים לעבוד על 10,000 דולר. כל מה, יש לך 5 סקרטורים. אני מנסה להביא את הארץ לילדים, במהלך הלילה הם לא יכולים לאכול. אז אני קריאה. כשזה אהוב, אתה קריאה. כשזה אהוב, אתה קריאה, אתה קריאה, אתה קריאה. יש לי חברה, הוא אמר לי פעם, ואני יודע שזה נכון, כל פעם שיש לי פרובלם, אני מגיע לבית, אני לא חייג, אני צחוק, אני קורא, אני מדבר עם ה' עוד שעה, שעה, שעה, אני לא חייג לבית, עד שהפרובלם שלי יחזור, וה' לא אמר לי את זה, ואני אמר לו, זה כתוב, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראו הוא באמת השם is close to all those who call him call his name those who call him for real meaning there is a lot of people that call him not for real their mind is in a business in a nonsense that they have in their mind they come they pray but their mind is not there their heart is not there קרוב השם לכל קוראיו איפן גואים לא רק יהודים, זה כתב כי ביתי בית תפילה יקרה לכל העמים. גועים מוזמנים לביא תפילה לבית המקדש. נכון גועים, למה לא? קרוב ה' לכל קוראיו. ה' קרוב לכל האנשים שקוראים לו. האנשים שקוראים לו באמת, לא בטח מבחינת הצגה. בעזרת השם אנחנו נמצא בקטגוריה של כל מי שיושב באשם, שתושב באשם ומתאמן באשם. כל דקות של החיים אנחנו חושבים על אשם, אנחנו קוראים לו באמת, אנחנו נפגש באמת, אנחנו נעשה את זה עם אהבה פשוטה ואנחנו נעשה את זה עם אהבה פשוטה ואנחנו נעשה את זה עם אהבה ואנחנו נעשה את זה עם אהבה פשוטה ואנחנו נעשה את זה עם אהבה פשוטה ואנחנו אנחנו צריכים להחליט את נעשה את זה עם אהבה פשוטה ואנחנו את כל הספירטואלי זה עם אהבה פשוטה ואנחנו נעשה את הקאנסר זה עם של החיים אהבה שלנו ושל החיים של הילדים. פשוטה ואנחנו ובאיזשהו מקרה זה קשה להחליט, כן, אבל אתה קורא לאשם, נע אני עשיתי הרבה חלומים, תעשי אותי להחליט את הילדים האלה, תעשי אותי מהרעיון שאני עשיתי להם, עכשיו אני חלוטין, זהו, אני לא יודע איך להחליט את זה. לפחות אם אתה לא חליט אותם, כשאתה מגיע בפנים של ה' לפחות של החיים, אתה מבקש את ה' למשלם את המשלמים שהם עשו, זה יהיה החלטה. כן, אתה מנצח את הילדים, אבל לפחות אתה מבקש את ה' כל יום של החיים. לפסיק את הפסיקות שהפסיקתי, לפעמים ה' יעבור, לפעמים לא, אבל לפעמים אתה יודע שאתה יכול להגיד, מרגע שאני מבין את המשטעות שהפסיקתי, כל יום אתה יודע שאני קריאת לך, שאומר לך להפסיק אותה, זאת אומרת שאני חייבת. אני חשבתי בגלות, אני סיימתי. הסיימת שיש לי צריכה להזמין משהו. עשרת שנים, הייתי אוכל את הרעיון שלי בשביל להביא את הילדים לבית פובלי, והם כולם מריגויים, והם נחמדים למונסטרים. תראו אותם, תראו איך הם אנשים גרעים, תראו איך הם עובדים, תראו איך הם לא חייבים, תראו איך הם לא רליגיים, תראו איך הילדים מבחינות. תחשבו שכאשר יש לך קטנה, תביאו את החיים שלך אליה, תביאו אותה לישיבה הכי טובה, ואז היא תהיה אשה מרחם. אתם יודעים את הפחד של זה? כשאתם רואים את הקטנים שלכם, הולכים לרחוץ, מבחינים כמו ארוח, איך יכולים לנסוע בלילה? 2.00 הלילה, את הילדה שלך מאיפה? בקלאב, במונט, עם כל מיני סייקוסים שהם נותנים כל מיני פילים לדרום שלהם, ולא יודעים איפה היא יצאה את עצמה שלהם. ולא יודעים אם הלילה בהחלט היא יצאה אחר כך, בהחלט. כל כמה ילדים מתייגים בקלאבים האלה. כל כמה אנשים קיבלו דרוג, קיבלו רגליהם, הולכים נפחות ברחוב ברחוב, ונפגעו את המדע שלהם. זה קרה כמה ימים לפני. אחד קיבל דרוג, התחיל לזמור, קרס, קיב זהו, זה כנסה. הפוליץ בא לבית שלו, קריאה את הנמה שלו עם מגפון, קריאה את הרגל שלך, הוא לא הייתה בבית. אני לא יודע אם הם נמצאו בו. הליותו סוף. אחת הדרוג, אחת הזמן אתה קיבל את הדרוג האחרון, משרום, אני לא יודע איך זה נקרא. זמין את המדע שלו. הוא גרם ילדים וזה הכל. איך הרבה אנחנו צריכים לבקש ה' לרחוץ את הילדים שלנו מזה? ולמבר, 99% של זה יוצא מהאינטרנט. הוא נותן להם אקססט לא להסתתף את האינטרנט, הם יוצאים אל מקומות, הם יוצאים, הם לוקחים את הדברים, הם מפלטים דברים בעצמם. אחרי זה הם היו מנסטרים, הילד, הילד נפלא, נפלא, נפלא, נפלא, נפלא. ואז אתה אוכל את הראשון שלך ואומר, מה שאני עשה? כן, אתה נותן לו טלפון. אבל הוא רצה טלפון, הוא תמשיך לצעק אותי כל יום. אם הוא רצה טלפון, אני אותן לו בזמן. והוא נותן לך כל יום לטלפון, למות. תותן לו? לא. אתה חיים עם הפרסום. כול כך עם הטלפון שלך, כול כך עם הטלפון שלך, עד עשרה שנים. אתה לא נותן לו טלפון. טלפון יקח את הנשמה שלו. הרבה פחות ממה יקח את הגוף שלו. בעצם זה לא יכול להיות כל כך יקר אם הוא שואל על אוכל לאכול ולמוות, אפללו הוא מומלמת וייכול ללמוד. עכשיו הוא נותן לו סמארטפון ונגמר את הנשמה שלו והוא יכול ללמוד. ומי יצטרך לעשות את זה? יש הרבה משאבות. מסוימת עם התעורר בבקשה ובשטויות ועל איך לגרום את הביתה שלך כל שני שנים ואיך אני יכול להקבל את המרסדס החדש זה שתי שנות מחזיקה אני לא יכולה לנסוע בלילה אתם יודעים מי שעובד על המרסדס? להקבל אותי? אני עובד! אני עובד! יש לך קאר נאצי, וואו, איזה אשכרה. אלה שמורים את אבאים שלך, מרסדה, וולצפאגן, אודי. מי אתה חושב שמוציא איטלר עם כל מה שצריך? את הפרקות האלה. הקרימנים של המלחמה. כן, היום זו גנירה חדשת, זה אנשים אחרים, אני יודע. אבל באמת, מה קורה אחרי זה? אתה לא יכול לקבל קאר נורמל שקבל אוקיי, זה צריך להיות הקבל הכי חשוב. אנשים קבלו שניה, למה? בגלל הסטטיס. את השאלה הזאת עם הטלפונים הטובים וכל השאלה האחרונה אני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול חיים פשוטים, לארץ, מייצרים אלפים דולרים לצחוק. האח הזה יש ילדים עם קאנסר, הוא מייצר אותם מישראל, מייצר אותם לפילדלפיה, מייצר את הביתה שלהם כל שנה, מייצר את הטוויטיון, כל מה שהם יכולים לבחור עם הילד, מייצר 100 אלף דולר על קבוצה שאף אחד מייצר להם, שאין להם עבודה, והוא בעצמם חיים ביותר מהביתה שהוא מייצר להם. בעצמי אני ראיתי את זה. אני רואה את זה בעצמי. אחד הפעם שאני נותן לו סי.די טורין סיינס, הוא נותן לי 100 דולר. הרבה זמן לפני, 15 שנים לפני, 100 דולר הייתה 300 היום. הוא נותן לי, אני אמרתי, זה רק דולר. הוא אמר לי, מה, אני לא יכול להיות חלק מהמצוות שלך? נותן לי 99 דולר ונותן לי, אולי אני נותן 2-3 בעלי תשובה. אבל זה נגמר לארץ. אחד פעם השם אמר לי, אני צריך מבקש ממך. אתה יכול לדעת אם אבא שלי עביר את העבודה שלי בישיבה? הוא היה מבקש בישיבה שלנו. אני אומר לך, למה אתה שואל את זה? אני חושב שאני הייתי תלוי תלוי, אני הייתי תלוי רק בגלל שמאה אבא פסק את העבודה שלי לראש ישיבה, והוא לא רוצה שאני יכול לדעת על זה. אני אומר לו, מה, איך בדיוק זה יעבור לך אם אתה ידע ששמאה אבא פסק את העבודה שלך? למה אתה מיוחד? השם רוצה שתהיה לך עבודה, ששמאה אבא יכול להתן את זה לך במידה שלך, והוא נותן את זה לך בעבודה לראש ישיבה. זה לא עובד? זה כל אגו. זאת אומרת, אתה רוצה לדעת אם אתה מסוים כדי להשתמש בישיבה, זאת אומרת, אם אבא שלך לא היה כזה גדול, אתה לא תקבל את העבודה. ובוא נגיד שזה המקרה, אז מה? עכשיו יש לך את העבודה, זאת אומרת שישה רצה שאתה תלמיד אותה. בסופו של דבר, הוא התקבל מישהו גדול. זאת הייתה עשרה וחמש שנים לפני זה. איזה גדול, הזה חכם. אבל כל מה שהוא עושה זה בשביל אחרים. אתה יודע מה זה? לספנסר 10 ישיבות. 10 ישיבות פול של אנשים, הוא עושה את הכל, הוא והחבר שלו, המשפחה. תראו את הביתה שלו, אחת מהקבוצות הכי פשוטות במונסי. הכי פשוטות, הכל בניים בקבוצות פשוטות, קטנות, אתה עושה שול בקבוצה, כל יום תורה. רציון מתכניס את העולם האחרון, לא את החיים הטובים, הטובים, החיים חיימוניים, מיליון דולר, מיליון דולר, מה לזה? מי צריך 15 מיני אוכלים? מי צריך את כל הזבולים של 100,000 דולר ללכת לגרמת אחרי שעה? מי צריך את כל זה? קח את הזמן ותתן לו לישיבה 100,000 דולר שצריך ללכת 2 שעה על הזבולים על הדבר הלכת שאתה נמצא שם תצטרף לישיבה לי עוד עשרה שנים עשרה שנים! מיליונים מצוות! לזבולים הוא יכול ללכת לגרמת ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אתם תקבלו אינטרסים גדולים כשאתם יוצאים אל השם ולכן אחד אמר אתם לי, תקבלו אינטרסים גדולים תאמין כשאתם לי, קבלתי יוצאים אל השם 50,000 דולר כדי לעשות את הוודאי. אני אגיד לו, למה אתה מוריד את עצמך? אני אגיד לו, אם אני לא אעשה את זה, אז אנחנו נמצאים בטוחה, כאילו שאנחנו קטנים. זו קהילה רליגית. זה מה שקורה. אני קוראים לזה פייק, פייק, פייק, פייק. חזקו על השם, כולכם יודעים, כולכם יודעים על זה. קחו את זה. אני רק קוראים לזה מה שהשם חושב. אני רק קווה את השם. אתה לא מפחד להגיד את זה, השם מפחד להגיד את זה או הוא מרגיש? השם מרגיש, אני מרגיש. אבל האנשים יצחקו עליך, הם מפחדים עליך, הם נכנסו, בואו נכנסו. זה כבוד לבחור את הכבוד של השם. תזכרו את הסרטון הזה. כבוד גדול. לסבול עבור הקדוש ברוך הוא. גדול גדול לתספור בשביל השם. כשאתה קורא את האמת, כשאתה פרסמת תורה, כשאתה מנסה לנסוע ואתה חיים עם חברים, כשאתה מנסה לעבודה פשוטה, אפילו כשאתה יכול לעבוד על עבודה מגניבה, וכולם שואלים, מה קרה? אני החלטתי להיות מגניבה. כולם עם הזמן הזה. המון שאני היה מגניב לשים על זה, אני רציתי להשיג את הבחורי השיבות, לעשות יותר תשובה, לתפוס יותר קירוב, הרבה יותר מיוחד. אני אמרתי לדבר הזה, אם תחתן 50,000 דולר לתחתן בוודאי, למה לא תחתן את זה לחתן הנקלה? זה יעזור להם למשך עשרה או שתיים. אתם יודעים איך הרבה סטרס של חברה חדשת שפגשת בפעם הראשונה עשרה או שתיים? אם אתם כבר חתכים להחליט את הוודאי, זאת אומרת שאתם לא יודעים לתחתן להם. זאת אומרת שהם יכולים ללחוץ ברגע לכמה סטרס. זה כל כך יותר חשוב לקבל את הזמן שאתם קבלו ולעזור להם עוד שנה או שניה עד שהם יצאו. אני יכול להגיד 100%. אני לא אומר לא. אבל אנשים יקראים לי שאני קטן. לא. אז מה אם הם יקראים לך קטן? איגו. הוא רוצה ללחוץ ברחוב ולפעמים חושב שהוא בליגון של כל הדיימנט דילרים. אפילו אם הוא פחות יפה ולא עושה עבודה. אקול פייק. לזה אנחנו צריכים אמונה, רבותיי. אם יש לך אמונה, בצליל, בצליל, תחליף את כל הדברים. ואתה נמצא אשם, ואתה נמצא אשם, לא משנה. אנשים שיש להם אמונה, עדיין כשאתה תחזור להם זמן, הם לא רוצים לצלם. רב יעקב עדס, הצדיק, שקוע כל יום בקוטל, יש לו קטנה קטנה בקוטל, הוא שקוע כל יום, הוא שקוע אשם או שקוע. זה מה שהוא עושה. איזו אישה פרשנית של גרייטניק סנטה לה כמה שנים לפה, סנטה אותי עם 1,000 דולר, שהוא היה צריך לדבר על אישה שלו. הנמה הייתה כתובה, 10 בילדים של 100 דולר, אני סנטתי אישה שלו, והוא עובד בקוטל. האישה אמרה, שאתה מדבר על אישה שלך, היא לא מרגישה טובה. הוא נראה את הנמה, הוא אמר, אני אדבר עליה, אבל אתה לא צריך לתת לי את זה. הוא אמר, לא, לא, היא מנסה לתת לך זמן לזה. הוא אמר, לא. ברוך אדוני לעולם אמן ואמן רבי חנניה בן הקב' יאומי בהצעה הקב' הולך לזעקות את ישראל לפיכך הרבה להם תואר מצוות שנאמר...