Psychology Of The Mind Soulmates, Dating & Relationships #8

In this eighth lecture of the "Psychology of the Mind" series, the speaker weaves together Jewish textual sources, psychological insight, and contemporary social observations to explore why humans are compelled to be together, how supervision and external expectations shape relationships, and what the Torah says about divorce and marital commitment. The talk begins with a discussion of the practical difficulty of maintaining proximity and shared space when partners are under external supervision (e.g., workplace monitoring, community oversight). It then moves to a detailed analysis of Deuteronomy 24:1 and the Malbim’s commentary, using the verse to illustrate the Torah’s view that a man may divorce a woman who no longer finds favor, but also that the divine intention is for partners to remain united. The speaker contrasts Jewish marital norms with those of other cultures (e.g., Islamic age of marriage) to highlight the unique ethical framework of Judaism. Throughout, the lecture emphasizes the psychological need for mutual presence, the role of communication, and the dangers of forced or superficial connections. Practical advice is offered for building a healthy partnership: recognizing chemistry, respecting personal agency, and navigating the stages of shiduch (matchmaking) and zivug (marriage). The session concludes with a preview of the next lecture, which will examine the specific duties of a wife, the beauty of a woman to her husband, and tools for fostering peace in the home.
Chapters
בוקר טוב. אנחנו ממשיכים את הסרטון שלנו, פסיכולוגיה של המדע, והלכת הלאבה, הייתה נמבר 7, היום אנחנו נמשיך עם נמבר 8, אנחנו מתחילים קצת למידה של הסרטון הזה, אולי עוד, אני חושב שעשרה פרקות עד שיכולים לעשות את זה. הפרק הזה יהיה, לפחות או לא, יש הרבה חברות והרבה פרקות, ויש קטנה שהפכה אני חושב שזה בפלורידה. קטנה עשרה שנה, שהיא פשוט התגלגלת אותי לפני שהתחלנו את הלקצ'אר. רעיון רעיון. כל יום איזשהו חדש, לפחות, בעזרת השם דישיור, זה יעזור להתגלגל. רפואת רחל בציון עליה. קטנה עשרה שנה. היא נפגעה במרחק. גם רפואת דינה בת נאבה בציון. עזרת השם, היא שולחת דברים טובים, רפואה שלמה. אוסו תהילה, בת נורית, להבדיל בין החיים למתים, לעילוי נשמת איטיאל בן חביבה, ולעילוי נשמת צרה סימה, בת אברהם, יושע הלוי, ולעילוי נשמת חנן בן יפה, ואוסו אלמור דחי רחמינוב, רבא הנקומילטים קווינס, that passed last week. And also this year will be Refuat HaNefesh, Refuat HaGuf, Uvruven, Benyai, Elionina, Simcha, Chana, Bat Shifra, Samara, Aviva, Bat Shifra, Uva, Chaya, Bat Samara, Aviva, Shifra, Bat Sivya, Yaakov, Uvruven, Benayika. And everybody else that needs Refuah, and everybody else that already left the world and needs Zilui Neshama, G-d's lecture will help all of them. אף משהו לא עוזר לסול יותר מלכתורים כאלה. כל האנשים שמייצרים מלכתורים, זה הכי טוב שהם יכולים לעשות. לכל האנשים ששואלים, מה אני יכול לעשות לאבא שלי, מה אני יכול לעשות לאמא שלי, לאחרון, לאחרונים, אף אחד, אפילו לחברים. הכי טוב הוא מייצר מלכתורים, מלכתורים היו ב-CD, היו למקומות, היו ב-USB, אלפי אנשים שקוראים להם כל יום, היו ב-YouTube, מאות מ-100,000 אנשים תראו אחר כך כל הלקציה, מולפלי ב-2 שעות, זה נכון, 200,000 שעות של תורה. מה שיכול לנסוע יותר מזה, לכל שעה של תורה יש 60,000 מצוות. תכניסי את המטה, כמה מיליארדים מצוות אתה מקבל בספונסורים ללקציה אחת. הלקציה הזו גם מנהיגת את החיים, זה לא רק 2 שעות של התלמידה, היא באמת מנהיגת את החיים. ברוך השם, יש לנו כבר מיליארד אמיילים על הסרטון הזה, And don't forget, please, the condition is that everybody that watches must share. Must share the lectures with others. So, let's move on. In the last lecture, we spoke about, about, you know, the wife of the rabbi that brought oranges into the lecture. And the rabbi started to explain to them שאת הכסף שקיבלתם בחיים לא תמיד משמעות מה זה הכסף, הכסף במיוחד. מה שבאמת משמע זה מי נותן לכם הכסף, נכון? אם יש לך חברה, רק חברה, היא נותנת לך משהו שנותן לך 1,000 דולר. אתם מאוד מרגישים את זה, אתם מרגישים, אבל אם הפרזידנט נותן לך משהו שנותן לך 50 דולר, זה יהיה יותר מיוחד לך. וואו, הממשל של המדינה הערך לי כתוביות מיוחדות עם אותו אוטוגרף או משהו כזה. ואם זה רבי שאתה אוהב, פשוט יותר מיוחד. אז אתה לא תזכר את הדבר הזה אף פעם. אז מה שאנחנו רואים? זה לא נקודת הכתוביות, אלא מי נותן לכם את הכתוביות. בדוקטורטייה האחרונה הפגשתי את הסיפור שחברי שלי מונסי, הוא ספנסר הסוגריה של רב אלישיב, עליו השלום, לפני שנים, כשהוא היה מאוד חי, והם צריכים סוגריה בראשית. זה היה מיליארד מיליון לעבודה של הדוקטור, ו-5 מיליארד לבריאות. כאסקורט, לבריאות, לבריאות, שהבריאות תיכנסו מישראל למסעדת קולומביה. רב אלייאשיף נתן לו את האנשים הרבים, הוא נתן לו את ימאקה שלו ואני אמרתי, איך הרבה ימאקה זה? 3-4 דולר? אבל ברור שזה לא 4 דולר מה זה? זה ימאקה שהייתה ראשית של רבי הכי גדול בעולם הכי גדול פוסק, הכי גדול תלמיד חכם חכם כזה יכול לנסוע למידה של זמן, למה? כי כמובן זה סימבולי, זה לא רק בפינציאלי. זאת איפה נחתנו, אנחנו נמשיך, ורב איסאק הביא אותי לדעת על זה, אני חשבתי שאני אשר טוב שזה מאוד חשוב עם אשיותו. אני שואל אותה לבקרה לעשות דברים, אני לא רק עושה, אני שואל אותה אם זה בסדר עם זה, ו... ורב איזק אמר לי, עכשיו הוא מדבר על זה כשהוא בא ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת הוא אגיד, כן, אני אגיד, אני אמרתי לה, והיא נכנסה הוא אגיד, לא, בואו נחשב שאתם לא שואלים על המשכנות זה לא, אם אתם משכנות עליה ואתם נותנים לה אופציה לדבר אחר ממה שאתם רוצים לעשות והיא עדיין נכנסה, זה נקרא נכנסה אז, כמו שאתם אומרים לה, אהה, אתם מזמינים אם אני אלך לישיבה, מה אתם מזמינים להגיד? כן, אני מזמין, תשתה פה בלי שלי אתה לא יכול לבחור עם רבי וחברים שלך בישיבה, כמובן שהיא לא אגיד לא. אז מה קרה? איזהק אמר לי לבחור את מה שאשאי עושה. כשהיא תרגיש שאני מיוחד, ואני מיוחד מאוד על כל מה שהיא עושה, ואני אביא לה את החלטה שלה לעשות דברים זה קשה להעביר את זה, כי כל אחד בעצם יש דברים שהוא אוהב לעשות ודברים שהוא אוהב לעשות. זה מאוד קשה לעשות משהו שאתה לא אוהב לעשות. זה הרבה יותר קשה לעשות משהו שאתה אוהב לעשות, זה ברור, נכון? אם אתה אומר למילים, תלכו ללמוד גמארה, או גמארה, קשה עכשיו, הוא לא חושב עכשיו שאני אעבור שעה ואוכל את הראש שלי להבין את גמארה, אם תגידו להם בואו נלך לשחק בסקטבול או בואו נלך ללחוץ וואו, בבקשה, הם לרחוץ, הם ממשיכים את הכלובים וככה, אני מאמין את עצמי, כשאני הייתי מלך בלימוד, אני חושב שזה היה 7 או 8 תקופה, אז אבא שלי, עליו השלום, הייתה להגיע 2 או 3 פעמים במרחק, לפני שהוא הלך לעבודה, אני הייתי בלימוד לפני 8, והלימוד היה בערך עשרה דקות, אז האחרון שאני הייתי צריך להתעורר היה ב-7.30 אז הוא יתעורר לי ב-7.15 ויוצא אחרי 5 דקות לבחור ויוצא אחר כך 2-3 פעמים לבחור שאני יוצא, נכון? והיה מאוד קשה להתעורר, למה? כי כשאתה לא אוהב ללכת איזשהו מקום, זה מאוד קשה להתעורר אבל אחר כך, בשבת, הייתי מתעורר ב-6.00 השבת הייתה יום להתעורר, ב-6.00 לשחק עם הלכה שלי עד שהבא אמר, תראו איך בשבת הוא יוצא כמו סליחה. אתה יודע למה? כי לא יש בית. ככה זה קורה. כשאתה מקווה לעשות משהו, אתה לוחץ. אפילו אנשים שהם הולכים לעבודה, זה לא בטח שהם מקווים ללכת לעבודה, אבל הם עובדים על זמן. הרעיון של המONEY מוטיבצים להם ללכת ולעשות משהו שהם לא יודעים לעשות. זה דבר חשוב מאוד, זה לא משהו חשוב, אני בטוח שכולם יודעים את זה. אז כשאני מבקש עם דברים שאימא שלי לא יש להם מעניין, זה יהיה הרבה יותר פשוט להיא שתתן לי לעשות את זה, בגלל שבחירה אחרת, אני מראה הרבה מעניין במה שהיא אוהבת, אך שאני לא יודע כל כך הרבה על זה. זה מה שאנחנו קוראים סקרפייס, כל אחד סקרפייס לגבי האחר. אם מישהו יחזיר את הביתה שלו לקבל אותו, היא יקבל אותו ואתה יקבל אותה, ואנשים יחזירים להשיג את מה שהאחר עושה, ממילא, זו גרנטי שהצד האחר יבין את מה שאתה עושה, כי הכל ככה, הכל מירו, אם אתה נכון לדבר אחד, הוא נכון לדבר שלך. רמברם אמר, שמישהו שבאמת אוהב, הוא מישהו שאוהב מה שהוא אוהב. אתה אוהב אותה? אתה מנסה ללמד את מה שהיא אוהבת, אתה רואה איך היא אוהבת לעשות את זה, אפילו אם אתה לא נטרל בזה, אבל אתה רואה איך היא מתרחקת לעשות את זה, ואיך זה נותן לה להשחרר לעשות את זה, וגם לך, זה יכול להיות נראה עדיין כמו מנגנון לפעמים, אתה חושב לעצמך, מה זה שהיא חושבת כל כך הרבה על הנגנון הזה, מה זה, איך היא אוהבת אותו כל כך הרבה, כל מיני דברים, בגלל שאתה לא אישה, אתה לא מבין, כי הוא אוהב את זה כל כך הרבה, כי היא לא אדם. אבל אם אתה מבין שהחלק של אוהב זה זאת אומרת שכל מה שעבודתך עושה, בלתי חשוב, זה אוטומטיקלי מיוחד לך. וזה כשאתה רואה שהצד האחר באמת אוהב אותך. וזה לא סלאפי, לא להיות סלאפי על זה. עזק תלמידנו תמיד למצוא מה שהתורה באמת צריכה, מה שאנחנו מנצחים למצוא. הוא היה מאוד קטן שאנחנו רוצים להיות קצת קטנים על דברים שזה לא כל כך קריטי, וזה לא מנצח, ולא מבינים שככה אנחנו באמת מנצחים מה שהתורה מנצח אותנו לעשות. זה פרובה מאוד קרובה של אנשים רליגיים, מאוד קרובה. אני אתן לכם דוגמא, אם אדם הוא מקפיד, הוא מיוחד כל יום ללכת למיקווי, מיוחד, יפה מנהג, כל יום להתחיל את היום עם פרדה, למה לא? זו אבליגציה על יד? לא, אין אבליגציה ללכת כל יום למיקווי, זה דבר טוב לעשות, מאוד טוב לעשות, אין שאלה על זה, זה עושה הרבה דברים אחרים שאתה עושה גם, אוקיי, אף אחד לא מגיע לזה, אבל מה יקרה אם בגלל הלכת למקווה אתה לא תשכח על הזמן ואתה נפגש את הקריאה את שמה במשך זה אתה לא תעשה קריאה את שמה על הזמן עכשיו אתה נפגש את המצווה מהתורה בשביל שתשכח את הקסטום הטוב שאתה רוצה לעשות אז אתה מקבל משהו ואתה נפגש מיליארד פעמים יותר או אלף פעמים יותר או מאה פעמים יותר רק ה' ידע לבחור את זה אבל אתה בטח נפגש יותר אז למה תבין דולר לעשות עשרה סנטים? למה תעשה את זה? וזה דבר מאוד קומל של אנשים. יש תורה קלאס, ומישהו פשוט אומר להם, יש בר מצווה, בואו, בואו. בר מצווה? זו אבליגציה? לעשות פארטי? לא, לא בכלל. הרבה של גדולי ישראל לא היו בר מצווה, הם פשוט קיבלו תפילה, וזהו. רב שח, רב חיים קניאפסקי, רוזל חיים, נשול, וזהו. זה לא פארטי. היום אנשים אוהבים לעשות מיליון דולר פארטי, כמה אנשים. אבל זה לא מבקש. אז אתה נפגש שתי שעות של התלמידות בצורה טובה, כי אתה רוצה ללכת ולשחרר באיזו מצווה ולאכול סושי. אז אתה נפגש 120,000 מצוות לעשות דבר שזה לא אפילו מצווה. זה דבר טוב, אתה יכול להגיד מזל טוב למישהו, או להתמודד במקום שלך למישהו. אבל זו אבליגציה, הם נותנים רספק לאבותים שלהם. אתה, אחד החברים בחברות, הם שואלים לך, אתה יכול לעבור? עבור לצד שלך, אבל אם יש לך שעה ושתי שעות ללמוד איזשהו מקום עם חברותה כל יום, זו הלימוד היחיד של היום. אתה תרצה את זה, לעבור ולעבור ולאכול, ואולי תקבל 5 דקות דרשה של מישהו, אבל בעצם זה עדיין ללמודים. למה? אתה נפגש הרבה יותר ממה שקיבלת. אז רב איזהק הייתה תלמיד אותנו כל הזמן להחזיר מה זה קריטי ומה זה קטן בגלל שאנחנו לא ניחשב בגלל שרק פעמים אנחנו מנסים להחליט את הלכות האוריגנלית של התורה כדי שיש לנו להיות מיוחדים מיוחדים לעשות דברים שזה לא מנצח רב איזהק תלמיד אותנו כל הזמן שאנחנו צריכים להחזיר על מה זה מנצח של התורה תמיד תעשה מה שאת מנצחת לעשות. אל תנצח את עצמך אחרי מה הם קוראים, פרום קייט. פרום מינס רליגיוס. פרום קייט מינס, אני רוצה להיות אקסטרה רליגיוס. זאת אומרת, כן, זה לא מנצחה לעשות את זה, אני אעשה את זה. זה לא מנצחה, אין בעיה. כמו שאתה עושה אקסטרה, בלי לצחוק מה שאת מנצחת לעשות, אין בעיה. אין בעיה בוודאי שאתה לא עושה את זה כדי להראות. כדי להראות לכולם שאתם הכי טובים. אם מה שמוטיבק אתם הוא איגו ולהראות אתכם, אז אתם בטח נפגעים הרבה יותר ממה שאתם עושים. כי להראות אתכם ולהיות גדולים זה סין מהתורה. בגלל שהתורה אמרה שאתם לא יכולים להסתכל על אנשים גדולים שהם נפגעים. אז בגלל זה אתם בטח נפגעים הרבה יותר ממה שאתם נפגעים. נתחיל. עכשיו, הדבר הבא שאנחנו צריכים לדבר עליו עכשיו, זה איך אימפורטנטי זה להתאכל, להתאכל, להתאכל, להחליט מנגינה. אתה רוצה להחליט מנגינה. איך אתה מחליט מנגינה? איך אתה יכול להחליט מנגינה? אחד מהצעירים להחליט מנגינה, זה להתאכל או להחליט ולא להתאכל. אתה צריך להכניס את הכל? את כל מה שאת אשתה עושה, אתה צריך להכניס? את כל מה שאת אשתה עושה, אתה צריך להכניס? לא תמיד, איזשהם דברים הם מאוד קריטיקיים אם אשתה, למשל, היא מתכוונת ללכת לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, לבית, ל� זו מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה מרבה It's like a bomb walking around, exploding next to people, that's really what it is. The most important thing in marriage, in relationship, is personal behaving. יחסנוש, how do you behave, your traits, your personality. Between men to men, in this case between men to his wife. The more considerate you are with the second one, יותר ויותר המשפחה תהיה. הפרציפה היא, אני תמיד מנסה ללמוד מהרבים שלי, את כל הגנריאלים, את כל הרבנים הגדולים, ואת הקבוצות הקבוצותית, שפעם, לעשות כל מה שיכול לך לעבוד את הקבוצה. אפילו אם אתה צריך להבין מה שאתה רוצה, או מה שאתה חייבת לקבוצה, זה עובד. אפילו אם אתה נכון, זה עובד. יש כמובן איזושהי אקספציה למידה שאתה לא יכול להשתתף בהן כמו שאני נותן לך אקספציה למידה של אהבה וכמה דברים אחרים יכולים להיות אבל דברים יום-לימים, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשתתף רגל, איך להשת אתה מבנה בגרסה שלה לך, ולמרות כשאתה צריך להעביר את מה שבאמת מיוחד, היא מגניבה לעשות את זה לך. למשל, הרבה שנים, אמא שלי הייתה מפרצה להכניס ליבר. ליבר. אחרי כמה שנים, אני הרגשתי שהיא התחלתי. אני שאלתי אותה, למה את התחלתי להכניס ליבר? קרה משהו? היא אמרה, כי אתה לא אוהב ליבר. אמרתי לה, איך את יודעת שאני לא אוהב חיים? היא אמרה, כי אתה לא אמר לי אף פעם שזה טוב זה כשאני מרגיש איך היא נכון היא באמת הייתה מבקשת כל הזמן שהיא מפרפסת להשאיר לי איך אני אוהב חיים שלה ואיך זה טוב, ולא אף פעם אני אמרתי לה, אני שאלתי אותה לסבבה ואני אמרתי לה שעד היום אני אבחר להגיד לה זה כמה שתלמדתי שזה לא כפי שהיא רואה אתכם אוכלים ומשחקים את הליבר ולא משחקים קצת מהו על הטאבל אתם יכולים להבין, אתם יכולים להבין שכל פעם שהיא משחקת את הליבר ואתם מקווים את הכל שאתם אוהבים את זה, אבל כדאי שזה לא כפי שהיא צריכה להבין את זה, אתם מבינים? אז זה כמה זה קורה האמת היא שאני לא ידעתי שלא אמרתי לצבא שזה יפה, למה? בגלל שהייתי מאוד ילד, אני הלכת מהמזרח, אני הלכתי ללמוד בישיבות, אני חי, אני חי שם, אני לא ראיתי אפילו המכונן, הוא היה מכונן בתוך המכונן, לא הייתה מישהו בפנים שלך להגיד להם תודה כשאתה מקבל את המילה. זה מה שאני ראיתי ברמב'ם, שזה מאוד אימפורטנטי להגיד דבר טוב לצבא שלך על אוכל שהיא מפחדת להכניס לך והיא הכניסה וזה גם להשתתף מצווה מהתורה לצבא שלך וגם לצבאים אחרים להגיד דבר טוב לצבא, להשתתף לו, להשתתף לו, להשתתף לו, להשתתף לו Saying special thank you and compliment his talent and his specialty, whether it's a cook, whether it's a tailor, whatever the job is. It's actually a mitzvah from the Torah, just as important as to put tefillin today. What's the connection? The answer is tefillin, to put tefillin is mitzvah from the Torah, ואהבת לריחה כמוך, it's also mitzvah from the Torah. What makes people love each other? If someone gives you a compliment, immediately you like him. This liking becomes loving. You care very much about that person. Right? So that's where we actually keep a mitzvah from the Torah. ואהבת לרעך כמוך You should love your brother like you love yourself. It's not literally means that you can love him like you love yourself because as we explained person loves himself the most and he cannot love a stranger just like he loves himself not even his own brother however, the meaning of this verse in the Torah means don't do to others what you hate others doing to you that's what it means, literally when you want to understand what does it mean it means what you don't like people doing to you, don't do to others you don't like people to touch your stuff without permission, you don't do it to them אתה לא רוצה שהאנשים יגידו לך דברים מגניבים אתה לא עושה את זה לאחרים אתה לא רוצה שהאנשים יגידו לך דברים מגניבים כשאתה רוצה לתת לילה אתה לא עושה את זה לאחרים וכך יש הרבה דברים אחרים כזה זאת אומרת להיות טוב עם האחרים ולהתגיד ולהתגיד שהוא ידע איך להשיג, שהיא יודעת איך להשיג שהיא יודעת איך להשיג, שהיא יודעת איך להשיג שהיא ידעת איך להשיג שהיא יודעת איך להשיג שהיא יודעת איך להשיג שהיא יודעת איך להשיג שהיא יודעת איך להשיג שהיא יודעת אני תמיד חושב איך שאלה להשיג שהיא שהם רבים, רבים שמיידים ילדים, שכשהם צריכים להקריא לתלמיד, הם עושים את זה כל כך פשוט אבל זה כמעט אי אפשר להגיד להם את הדבר הכי טוב זה כל כך קל להגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את הדבר הכי טוב ולהגיד להם את כמו שאתה לא עושה את זה כדי להפסיק או להפסיק אותו ואתה עושה את זה בין אתה והוא, אוקיי, ואתה עושה את הדבר הזה, למה כשאתה עושה משהו טוב אתה לא רואה איך להפסיק, אוקיי? להפסיק אנשים, להפסיק את המחשבות שלהם להפסיק את המחשבות שלהם, זה להפסיק את הפעולה שלהם גם. להפסיק את הפעולה שלהם, אם זו את אבא שלך או אם זו אבא שלך, זה משתמש בפעולה שלך, יותר מכל אחד. אם השמאל עדיף את המחשב של אימא שלו כשאנגלית היא תהיה יותר קריאטיבית ותעשה יותר דברים היא תהיה יותר טובה במה שהיא עושה עם יותר אינטוזיאזם מי יצטרף מזה? הוא הוא הראשון שמחשב את האוכל אוקיי, אז כולם צריכים להיות קריאטיבים בצריכות מסוגלות ראשון, בואו נדבר על הקונספט המאוד מיוחד של רבי ישראל מיסלנד כשהוא כתב את הכתובות שלו על ישראל עשרה וחמש עשרה שנים לפני, זה מה שהוא אומר, שכל אחד צריך להיות דייאן, קווי, להגיד על דעות שקורות בחיים. כל יום תהיה דעות, לפעמים כל שעה, לפעמים אפילו כל דקה, זה מגיע למה עבורך. פרסונת דאות שהיא צריכה להגיד מה לעשות, שם דבר במשרדת. למשל, אתה רוצה ללכת בשבת שלך לבנים שלך או לבנים שלה? אתה רוצה ללכת לבנים שלך, והיא רוצה ללכת לבנים שלה, לפעמים זה נגמר. אוקיי, לפעמים היא רוצה ללכת לבנים שלך, ואתה רוצה ללכת לבנים שלה, זה יכול להיות גם. אז לפעמים זה באמת שאלה של הלכה. You may break the rule without realizing. What? First and after, kibud ave'em, respecting the parents. Sometimes your parents ask for it, our parents didn't ask for it. And for you it really wouldn't matter, you go here or you go there, as long as you don't want to stay home for whatever reason. Now you have a bigger obligation because your father asked you if you can come this Shabbat. So sometimes people don't pay attention. לפעמים זו קלקולציה פרסונלית היא יכולה לרעשת את התקופה שלך את אבא שלך לא מבין שיש אנשים אחרים שאתה לא רוצה להשתמש בשבת אולי זה יהיה קצת גדול, גדול מי ידע, זה יכול להיות הרבה דברים לפעמים אתה מבקש לעבוד במהלך אחד או האחר, לפעם או לפעם החיים, כמו שהם, הם חייבים להשתמש מנגינות רכבים שלהם רכבים שלהם, רכבים שלך, רכבים שלהם זה יכול להיות דיפרנטי, כולם מנגינים לרכבים שלהם וכולם מנגינים לרכבים שלהם ואתם צריכים לעשות החלטה, אנחנו עושים את זה או אנחנו עושים את זה? אתם לא צריכים להחליט את עצמכם על זה הרבה פעמים בגלל שהקהל עושה מה שהוא רואה, לא תמיד רואה את הסרטון שלנו אם לאחר כך הוא יחשב, אוי, אני עשיתי חלטה, אנחנו צריכים להגיע, אנחנו צריכים להגיע שם ולא פה זה לא עובד עלכם, אתם בגלל הסיטואצ correct thing to do, then you did the right thing. Even bad deen, it's written in the Mishnah in Masechet Torah Yod, that bad deen that made a mistake, they bring a sacrifice. They bring a sacrifice. We learn from here that even a bad deen of 2,000 years ago, as people of Ruach HaKodesh, with holy vision, הם יכולים לפעמים לעשות ארגון, מאוד רעיון אבל הם יכולים לעשות ארגון, למה? אנשים עושים ארגון, אנחנו לא ה' וכך יותר ה' וה' יתכנסו, כך יותר ה' וה' יתכנסו לגבי אחד, יתכנסו לגבי אחד וכל אחד תשכח ותשכח את רכבים ורצויות האחרות מה שהיא רוצה, מה שהוא רוצה זה יעבור להם ביותר בטוחה אז אפילו כשאחד מהם יעבור על החלטה, השדה האחר לא יהיה נפגע כי הוא ידע שהחלטה לא הייתה בגלל רעיונות או מישהו אגואיסטי או משהו כזה אחד הדברים מאוד אימפריאליים בתקופה זה שכדי שהאחר יכול להבין שזה מאוד אימפריאלי לך או שהיא מאוד אימפריאלית לך כשאתה עושה את ההחלטה, אל תעשה את זה על עצמך, רק כשאתה מנסה להחליט את זה, תקשיב את המערכת שלך או תקשיב את המערכת שלו אני רוצה לעשות את זה, מה אתה חושב? אני צריך לעשות את זה או לעשות את זה? אם אני אעשה את זה, זה יכול להקבל. אם אני אעשה את זה, מה אתה חושב? תעשי לי מזל. מה אתה חושב? היא לא יכולה לדעת על זה. העקב שאתה הבאת אותה, וזה עושה לה את זה, שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חוש פשוט נחליף, עושה את הטלפון, תקשור לילדים ותהיה קטן. זה לא מקום של שוברניזם, של מנצחות אמנות, כל מיני קולטוריות במדינות האסטרית שהפכו את האמנות. זאת לא מה שהתורה מדברת על, זה אפסית. התורה, כמו שאמרתי מילים פעמים לפני, ניתן לאמנות הרבה זכויות ועשו אותן מאוד אימפורטנטים. והפקדה של הביתה היהודית הייתה במדינות שלהם ואיך הילדים יוצאים זה 100% יחסים על אישה היא היא האנשיה שקבלה אותם והיא מנהיגת את הפרנסה של הביתה אם היא מנהיגת את המעדס, אם היא מנהיגת את המעדס, האנשי יקבל הרבה יותר זמן אם היא לא מנהיגת את הפרנסה של הביתה זאת אומרת שהאנשים יש להם הרבה כוח, ה' מנהיג אותם במיוחד מאוד הם אפילו יודעים יותר גדולים מאנשי, ועוד הרבה שכילות ועולם. לכתוב ולחשב שהאנושה היא אף דבר, והיא צריכה רק להסתכל ולהחליט ולהגיד אף דבר, זה לא יהודי, זה לא מה שהתורה היא, זה הפרסה. התורה, למרות שכתובה כזאת. ולכך, לפעמים, אתה נפגש עם אנשים, והם מבקשים את אשתהם להיות ככה, כעת. ואתה שואל אותה, אני לא מבין, מה אתה באמת צריך אותה? אתה יכול להתקשר ולתת לה עבודה ואתה יכול להתקשר ולתת לה עבודה ואתה יכול להתקשר ולתת לה עבודה ואתה יכול להתקשר ולתת לה עבודה ואתה יכול להתקשר ולתת עבודה ואתה יכול להתקשר ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה עבודה ולתת לה רבי משה פיינסטין ז'צאל, פרסונל סטודנט, אמר לי שהוא תמיד שואל שאלה מאוד קשה בשיעור, אף אחד לא ידע את ההתגובה כמעט, והוא היה תמיד האחד שתתן את ההתגובה בסוף, ואחרי שהוא נתן את ההתגובה, הוא היה כל הזמן שמח, והוא תמיד אמר, ראיתם איך נתנו את ההתגובה הקשה? והוא אמר לי, האנגלית שכתבתי את הסיפור, שאני תמיד חשבתי על איזה אהובה היא היא תמיד הייתה האנגלית שהחליטה על ההתגלגה ובאחר כך הוא נותן כרדיט לכל אחד מהתלמידים, וואו, חבר'ה, עשינו עבודה טובה היום, תראו איך הגענו עם ההתגלגה לתלמיד הזה זה קשה להבטיח, למה? כשאתה נותן כרדיט, אתה לא יודע נותן כרדיט לדבר האחר בואו נעשה דוגמה, איך אני להתמודד עם ילדים שלי. איך אני אקבל אותם? הילד שלי בא אלי ושואל אם אני צריך להגיע לו. אני אגיד לו, אני רוצה מאוד להגיע אלי. אבל אין משהו שאני רוצה יותר מזה עכשיו. אבל יש לי קל. אני צריך ללכת לשול, לסינגאג, ללכת לדבר. אז מה אני צריך לעשות? מה אתה חושב? צריך להגיע, ואז נלך לשול? או צריך ללכת לשול ראשון, ואז נלך ללכת? אבל אולי זה לא יהיה מיניאן, אם אני משחק עכשיו אני אשכח את המיניאן, ואז אני צריך לשחק בלבד, זה לא כל כך טוב. במיוחד, הילדים תמיד אומרים לך את הדבר הנכון, ואם הם לא, אתה משחק אותם לדרך הנכון בעקב שאלות ומתייחס לזה. אתה לא אומר להם, אני לא יש לי זמן לך עכשיו, תשחק בלבד. אני לא יכול לשחק בלבד עכשיו. אתה משחק בלבד, אתה משחק עם הם את המחקרים שלך. והילד יהיה מאוד נפגש, וואו, אבא שלי באמת רצה להגיע אלי, אבל הוא צריך לעשות דברים אחרים, יש לו לא חוץ. זהו דברים שהמאמא יכולה לעשות. השדה האחר, תתעסק באמת שאתה לא יכול להפסיק אותו, ואתה מיוחד מאוד עליו. אתה לא יכול להפסיק אותו. אפילו אם אתה עושה איזו החלטה במהלך החלטה שלך, אפלי הוא הגיע לדבר שאתם מאוד חייבים ואתם חייבים לדבר שלו ולדעתו שלו ולרעיון שלו וזה חברה מאוד חשובה בפרסומטריה, בפרסומטריה. כשאתה מדבר עם האחרון, אתה אומר את האמת, אתה חשב את האחרון, אל תשמעי אי פעם שאתה מגניב, אל תדברי שאתה מגניב והם נגמרים, אל תגידו דבר שאתם לא יכולים להצליח שאתם לא באמת זוכרים אותו תגידו תמיד את האמת והדברים שאתם לא יכולים להצליח להם אל תשכחו, אל תשכחו אל תגידו אני באמת רוצה לעשות את זה, אני מקווה שאני יכול לעשות את זה אני יכול להשכח, תהיה מאוד ספציפי אבל זו באמת עצמי, אוקיי אין בעיה, כמו שאתם לא תשכחו כי כמה שאתם תשכחו, כמה שאתם תשכחו, כמה שאתם תשכחו, כמה שאתם תשכחו, כמה שאתם תשכחו, כמה שאתם תשכחו, תשכ עוד דבר שזה מאוד מיוחד במשרד שהליך לא תהיה רוטינה כל יום, תהיה רוטין כל יום, תהיה רוטין במהלך האנשי, כשהוא ממשיך להתקדם את התקדמות האלה עוד ועוד ועוד ועוד, כל הזמן הוא אוהב אותה יותר ויותר הוא אוהב אותה יותר אז מה שאתה עושה? אתה צריך להתקדם עם דברים חדשים תמיד תקדם עם משהו חדש, תחליט את הרוטין תשימו לב, בואו נעשה את זה היום, בואו נעשה את זה היום, בואו נעשה את זה במקום, בואו נלמד את זה במקום. מה שאתה עושה, תשימו לב שזה לא יהיה כל יום את הדבר הזה, בגלל שזה יוצא מחדש מבחינת האנשים. זה מפחד. זה למה אני תכניס לאנשים, כשאתה מפרשת, אתה תכניס לתפילת שמונה ישראל, זה מפרשת 3 פעמים ביום, 20, 30, 40, 50 שנים, מאוד קשה. איך אתה יכול להשתתף משהו שאתה מפרשת אלפים פעמים כבר? כמו רובוט. אז מה התפילה? באותם מקומות, כשאתה שומע, אתה יכול להוסיף את השאלות שלך, כמו בשומע התפילה, במידה, לפני שאתה אומר, ברוך אתה, השם, שומע התפילה, במידה של ההתפילה, אתה יכול להוסיף איזו שאלה פרסונלית. כל יום יש שאלות אחרים. היום אתה צריך עבודה עם החברה שלך, למהר אתה לא יש כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם עצם יותר מעניינים זה לא עבודה, או אני צריך להסתכל עד 7 דקות ולהתקדם את הדברים האלה במהלך אדם, אם הוא מתקדם את הדבר האלה הוא חושב על דבר אחר זה הדבר האלה כשאתה מגיע אם אתה מגיע למקום חדש ואתה לא הלכת שם לפעמים אתה מאוד מרכיב כי אתה לא יודע את הארץ אז אתה לא יכול להיות בטלפון ואתה לא יכול לעשות דברים אחרים כי עכשיו אתה צריך להתקדם אבל אם זה מקום שאתה יכול ללכת שם כל יום, שנים אוטומטיקלי, עם שערות שערות, אתה יודע איך להגיע אליו. אחרי שאתה מגיע אוטומטיקלי, אתה לא צריך להשתתף כל כך הרבה על איזה דרך להגיע, כי זה משהו שאתה עושה כל יום. אז במהלך זה מה שאתה עושה, אתה חושב ואתה עושה דברים אחרים. אתה מדבר, אתה קול על הטלפון, אתה מבחין, אתה שומע על משהו על הרדיו, אתה חשב שזה איזה מקום אחר. ואז כשאתה מזמין, אתה מצליח, אה, אני כבר כאן. אבל אתה לא השתתף על הדרך, בגלל שאתה כבר יודע את הדרך, זהו, עם שערות שערות. אז מה שאתה עושה, כשזה משהו שתמשך להסתכל, המדע שלך ילך איפה שאין, זה לא כזה מלחוץ, זה משהו חדש, אנשים אוהבים חדשים כל הזמן רב שלמה ראה את השאלות של חסיד יוויץ, אחד של הרבים הכי גדולים שלהם שכל יום, היצר הרע, את ההתנגד של אדם, יש חדש חדש, כל יום, הוא מגיע עם חדש חדש היוויץ התגלגל את השאלה שכל אחד שואל איך זה אפשר שיש כהן גדול בבית המקדש 40 שנים הוא עובד בבית המקדש, 40 שנים ואז אחרי 40 שנים הוא היה שם והוא התגלגל הלכה מה זה יכול להיות? אז הוא אומר כי כל יום סטאנט מגיע להגיד על אדם עם שפה אחרת, לא שפה של יסוד אז אם היום אתה מנסה להתקיים את יצרה שלך, אתה מנסה להתקיים את יצרה שלך במהלך שלך, למהלך שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה שלך, יצרה Some שלך, יצרה desires go down naturally when שלך, you get יצרה older, some desires actually grow, become more extreme. The older you get, the worse it gets. And also, like I said, the Yetzir Harah tries one way, if it doesn't succeed, it will come in a different way, in a different way, in a different way, until you fall. That's how it goes. Even to a Kohen Gadol that reached the highest level can still collapse. Hasid Yavitz, In פרקי אבות Chapter 2 This is what he says. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. Don't trust yourself until the day you die. Day of death. Why? וזה לשונו. זה להות על פירושי, על פירושי, I'm sorry, שאין לך לסמוך על צדקתך כי לא יספיק. You cannot count on your righteousness It won't be enough כי מצינו מי ששימש בכהונה גדולה ונעשה צדוקי We found someone who was Cohen גדול and became an infidel, צדוקי But when you are together with many, with the public The righteousness, your righteousness will not be cut off so fast הם לא יתרחקים כל כך רחקים, אז אל תגידי, הרבה פעמים אני קיבלתי את אוהבים שלי, וגם את התנגד שלי, וקיבלתי, עד שהחלטתי את אוהבי שלי, ובדיוק נפגשתי, ואין סיכוי שעוד מחר אנחנו לא נפגשים את הדבר האחרון. עכשיו אני מדבר עם חברי שלי, הוא באמת אחד מהבעלי תשובה שלי הראשון, מ-24 שנים, עד כמעט 25 שנים, כן. אחד מהאחרונים, אני חושב שזה אחד מהאחרונים שאני הייתי מוכן לעבור על שומרי שרה. הוא היה ממש, ממש רחוק. לא משנה, לא ידע בכלל. אבל אנחנו היינו חברים, בשביל חברים מיוחדים שלי, והוא היה קראדי. הוא היה מנהל קראדי עד היום. הוא היה מפרסמת הארה״ב במלחמת האולימפיה. הוא היה רגע מאוד. הייתי כמה שנים ביפניה, כשהוא היה סקולר, חיים עם אנשים יפנים, לראות את הארטה של קונג-פו, כל הדברים האלה, ארצות מרצות. ואני התחלתי לדבר אותו, ואז הוא נבחר אליי בשבת, כשאנחנו הלכים אליו לברוקלין. אחד נעשה את האחרון, לגבי כל הדעות, הוא התחלתי להשתתף בשבת. באמת, כשאני אגיד לגבי כל הדעות, כי הוא היה כל כך רחים, הוא היה בגללו, מאיפה הוא היה, And he became religious. Today we spoke on the phone and he told me, ברוך השם, I came a long way. I dive in every morning nets, I learn, I eat only kosher, I keep Shabbat, I keep all the holidays, I put tzitzit, I give tzedaka, maaser. And there's one thing I still have to fight with every day. I'm fighting, which is very good, and succeeding. אבל זו גבוהה גדולה, הוא אמר, מה זה כשאני מנסה ללחוץ או כשאני מנסה ללחוץ ברחוב, לא לראות את האנשים? למה כל השאלה האחרונה התהייתה הרבה יותר קלה לי עם השנים, וזה לא היה קל אחר כך, אחרי כל כך הרבה שנים? אז אני אקבל לו שהרבה דברים שהוא מנסה להתגלגל עם השנים, זה נותן לו אהבה מודרנית במהלך הזה. את המצווה של לוקחת את עצמכם ולא לוקחת את עצמכם, זה המצווה הראשון של המצווה של העולם הבא. כי עכשיו אתה מרגיש שאתה מתחיל לתחתן, אתה לא מתחתן, אתה לא רואה איזה תחתן, אתה לא מקבל מילה על זה, אף אחד לא נותן לך איזה מילה על זה. כשאחד מנסה להחליט על רעיון אוכל, הוא אוכל הרבה. האחד המנסה להחליט על רעיון אוכל, הוא אוכל הרבה. האחד המנסה להחליט על רעיון אוכל, היו הוא אוכל הרבה. מאוד מאוד חיים האחד המנסה להחליט בלי-אי-נא-ראה על רעיון חשבו על אוהבו והחלטו על זה אז אני אגיד לו, כמובן, כשאתה מנסה לאכול, אתה נשאר מאוד בפעמים הראשונים, בגלל שאתה מנסה לאכול הרבה אבל אתה רואה תוצאות מודרנית אחרי יום אחד, אתה נפגש 2 פאונד, יום הבא, עוד 2 פאונד, יום הבא, עוד 2 פאונד 2 שבועים, אתה כבר נפגש כמעט 10 פאונד תסתכל על עצמך במסגרת, אתה כבר נראה הרבה יותר טובה, שכבות שאתה לא יכול להשתמש בהן מתחילות להפגש אותך עוד פעם ואנשים מתחילים לתת לך תודה, וזה נותן לך יותר כוח להמשיך ללחוץ אפרק את הרעיון הזה, כי אתה רואה התגובה הראשונה. וכל דבר אחר, שבת, ארבעה, חברים, איזושהי אוהבה, אחרי שתות שבת מקסימום של 3 שנים, אתה מתעדכן לזה, אתה לא יכול לחיות בלי זה, אתה נותן לזה כל השבוע, אתה לא יכול לחיות בלי זה. הלידה היא את השאלה, ציצית, אתה מבין את זה, זה לא משהו גדול, זה חשוד גדול. הרבה של הדברים זה יותר פשוט לעשות, אתה מבין את זה, אתה מבין את החברים, יש לך התגובה בראשית. יש גבוהה גדולה, לדבר עם השם, להחליט את הסטרס שלך, אבל איזשהו דבר שההתגובה היא באמת, אפילו כשאתה מנסה ללמוד תורה, אתה מבין, זה מאוד קשה להתחיל, for some people, but once they get into it, a minute or two later, that's it, they're in. You can distract them, they enjoy very much the shiur. You see it all the time. My children, it's very common. All you have to do is to get them to agree to sit. A minute after they sit and started to learn, they can go on for hours. Why? Because they enjoy it. And this is an example how the yetzer hara, it does not leave a person. Even after 25 years, 24 years, עדיין מגיעים, עם זאת, עם זאת, זה לא נפגש, למה? יש עדיין זמן, זה יכול לתחיל אתכם בוודאי, אתם נפגשים, זה קורה, איזה אנשים היו מאוד מאוד רליגיים לכמה זמן, ואז נפגשו. אחד מהם הוא כי הם לא קבלו את עצמם סולידי מהחלטה מההתחלה, הכל היה פשוט חייבת, חייבת, חייבת אקסטרנלית, ואז כמה זמן אתה יכול ללחוץ על שורף כמה זמן אתה יכול להתרחק ממילים שהאנשים נותנים לך כשאתה מתחיל להחליט להחליט. אולי אין לך שום דבר, אתה לא גדל את עצמך נכון, אתה לא תשמע, אתה עושה כל מה שאתה חושב. אולי אתה לא מתרחק כמו שאתה עשית עוד שנה והאנשים מתחילים להחליט, זה כמו שזה קורה. לפעמים האנשים חושבים שהאנשיה חושבת שהיא חושבת חושבת שהיא חושבת שהיא חושבת שהיא חושבת שהיא חושבת שהיא חושבת שהיא חושבת שהיא ח כלבים, שואלה. זה מאוד אימפורטנטי לזמן לדעת שהצריכות של אישה זה לא חסר זמן. אל תסתכל על זה, כי היא כבר יש 10 סוטים שונים בקלאזין, והיא קבלת ה-11, שזה אינספורטנטי. זה מאוד אימפורטנטי, אני מבין, מנושא האנושי, לדעת שזה מאוד אימפורטנטי לו, שהיא יש לה מה ללכת. ושהיא שמחה שהיא יותרה דברים שהיא לא צריכה ללכת את הדבר הזה שני פעמים. בוקר, זה רק אם הוא יכול להבין את זה. אם הוא יכול להבין את זה, מה הוא יכול לעשות עדיין? לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים כל מה שקבלתי מ-17 זה אורגניקה מה אתה חושב על אורגניקה? אני אומר, איזו אורגניקה היא טובה, איזו אורגניקה היא בלונית, הם מפריעים את האנשים להתכונן על כל מה הם כותבים אורגניקה, אתה קבל נפקין, הם אומרים לך אורגניקה, אתה קבל סופ, סופ דישמושר, אורגניקה, את המה שהם עושים, את המה שהם עושים עם קושר, הם מפריעים את האנשים סופ, בר, בר סופ, קושר זה קושר, מה זה קושר? מה זה צריך להיות קושר כשאני אוכל סוף? שם פו, קושר. אתה מבין למה? זה קושר דבר. אחרי שאתה קושר את העולם, הספקה נתנה דבר. זה עבודה מאוד טובה להשאיר את האנגלית. אז לא כל אחד מבין מה באמת צריך להיות קושר ומה לא. ולכך הם קבלו הרבה יותר דבר. אותו דבר שראינו עכשיו עם הפנדמיקה של הקורונה. איך הם מפריעים אנשים עם כל הסטריליזים וכל הדברים האלה. בסופו של דבר, מגניב אלכוהול עושה עבודה הרבה יותר טובה, והסוף הכי טוב הוא שהסוף הרגלי עושה את העבודה הכי טובה של מגניב האנט. סוף דולר שיכול להפסיק עוד מילה או שתיים, אני לא יודע כמה זמן הוא יכול להפסיק את זה, יכול להפסיק מילה, 1 דולר, וכל אחד מהם הלכה ל-8 דולר, 10 דולר, ואתה צריך לחזור כל 2-3 ימים ל-1 דולר, לחזור ל-100 דולר במשך 1 דולר, רק בגלל אינספקט או אינגרנס. אז, לדבר אחד, זה מאוד אימפריקטי להכניס את קלודי, ולדבר אחר, זו אוכלית. איכלת האוכל, איך יפה היא, נותנת לה אוכל לאכול אותה. זה שינוי בין אנשים לאנשים, ובעיקר בין אנשים לאנשים לאנשים. אולי זו הייתה הזמן להגיד שזה מאוד אימפורטנטי איך מישהו מגיע לתנועה לא בגלל תנועה, לא אם אתה עושה את זה בשביל תנועה זה לא טוב, כמובן, כל תנועה היא לא טובה, היא פסול אבל מישהו, במיוחד אנשים יהודים שהם משפטים על אשם משפטים על הרליגיה ומשפטים על עצמם גם צריך לתנוע ללכת בצורה שהמיוחדים שם יתן לך חשבה. אנשים חשבים לגבי מה שאתה שומע. אז אם אתה רוצה להיות ראפר ולשנאת מוזיקה לגבי ראפר, ברור שאתה לא יכול לשומע סוט וטיי. זה יהיה נראה ארוך. אתה לא ראה פעם ראפר ללכת ככה, נכון? אז אתה יכול לקחת כל מיני דברים עם קאטים, ולהפוך, וכו', וכו'. במובן זה יכול להיות עם הרבה טאטוו. ולפעמים דברים אחרים שסימבוליזים את האוניברסיטה. שם, הם ירשמתו לך אם נגדלו כמו שהם נגדלו. אבל, כמובן, זאת קבוצה של אנשים שאוהבים את המוזיקה שלהם. אז יש קבוצות שונים. הקבוצה הזאת יגדלה כמו זאת. אבל מה שיכול להיות ירשמתי בעיניים של כמעט כל האנשים, אפילו האנשים הרופאים, אפילו האנשים הרוקסטרים, אפילו אם הם נגדלו אחר כך, הם כולם נותנים רספק, באמריקה לפחות, לאנשים שהם מנסים לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנ אנחנו היהודים, אנחנו תמיד על עבודה, אנחנו תמיד חייבים להכניס אשם. כשאנחנו קוראים שבת, אגועים ילדים, אשם קראת את העולם ב-6 יום, ב-7 יום הוא נפגש. כשאנחנו נפגשים מודדים ומעניינים, האנחנים נפגשים את עצמם. זה אנשים עם נפגש. זאת איך אנשים מפגשים אתכם. הם מפגשים אתכם מגעתכם. לאחר כך הם ילדים להכניס אתכם. אבל כשהם רואים אתכם לפעם הראשונה, הם לא יודעים להכניס אתכם. בגלל הכתובה של האנחה, זה אומר הרבה עליו. אוקיי, אז זה זה. בעצם אתה לא רואה פרסידנטים או פריים מיניסטרים של איזה מדינה בעולם, שבאים עם שורטים, ובשלילה שלא מייחסים לעבודה מיוחדת במדינה הבריתית או לדבר. למה? כי כולם מבינים, אפילו האנשים הכי מגניבים בעולם, מבינים שאותו לא נכון, אם אתה מגניב, כמו שאתה יכול ללכת לביץ או למחשב או לשחק בספורט, נכון? אז הנושא הוא שהרבה אנשים, אפילו אנשים רליגיים, הם לא משפטים, לא אשם ולא בעצמם, אבל בגלל הדרש, כשהם יוצאים ברחוב. להם, את המערכת שלהם היא יותר אימפורטנטה ממה שהם מייצגים את עצמם, זאת אומרת, אני חי, זה יותר חי, אני לא רוצה ללכת לנגה, אני לא רוצה להגיד חי, אני לא רוצה לעשות את זה, אני לא רוצה לעשות את זה, אני לא רוצה להגיד ציצי, זה יותר חי. הם לפעמים יתקעו אפילו אבליגציה על מצוות מהתורה לגבי את עצמאות שלהם, שתרגשו קצת יותר להתרחק או שתרחקו קצת יותר אבל לא אמרנו הרבה פעמים שאתה חושב שאתה חושב חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב ואתה תשכח את הגרעה ש בגלל זה. זאת הזמן להבין איך מיוחדת קלודי. אני זוכר כשהחלטתי עם חבר שלי, עם הילד האוטיסטי, זה היה עשרה שנים, עשרה עשרה שנים עכשיו, וחברי מי שחושב עם רגליים וחליטה, כי הוא עובד במקום, הוא עובד במקום הקונסטרקטי, והוא שם רגלית בייסבול. במקום שהוא עובד, זה קצת נחמד, איזה מקומות ללחוץ עם יעמקה, איזה אנשים שיכולים להיות נחמדים, אז הוא עובד עם חולה בייסבולית, הוא נחמד עם זה מקום, קצת נחמדים. כשהוא שאל אותי לקבל אותו לדבר עם הילד האותיסטי הזה, הוא הילד של רבא בבורו פארק, בחברה מאוד אורתודקסית, אני אמרתי לו, לא, אני לא אקבל אותך אם תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ אתה צריך ללכת יפה, ללכת סוט עם שיר ברחוב ולבוא ימאקה, אל תבוא עם את הטלפון שלך, אוקיי? אל תשכח את הסיטואציה. אה, בטח, בטח. והוא נפגש, סוט ברחוב, שיר ברחוב, ימאקה ברחוב, הכל נראה חרדי כמו כל האנשים אחרים. כשהוא הלך לברחוב, לפני שהוא אפילו נפגש בשיר ברחוב, התיאורטיסטיקה התחילה להצליח שם עלכם, פרעה גדולה, למה אתם מגיעים כמו גויים? אתם יהודים, אתם מגיעים כמו יהודים רליגיים, למה אתם מגיעים כמו גויים? והחבר שלי הזה לא נפגש את המדע שלו, הוא התגלגל עליהם ברגע, למה אתם מגיעים כמו גויים? אתם צריכים להתגלגל על המדע שלכם והוא התגלגל עליהם והתגלגל, אני לא אשכח זה כתוב בכל הספר, לדעתך, אבל זה התגובה לו, בגלל שהבחירה משפטה את הבחירה. זה למה כשאתה נכנס לקבוצה, ברגע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה שומע שאתה זה חליט את המנטלית שלך ברגע שאתה קיבל קרימנל שקיימת בג'ייל, שומע זה היה החיים הכי גדולים שלו, קבל קבל קבל עם הם, 3 שנים הוא יכול להתגייס לרגל יפה, תמיד עם קטעים, אלגנטי, יפה, נטי, יפה, יפה קטעים, אף שום דבר מגניב, סוליד, קיבלו להם 3 שנים ככה, אפילו קבלו עם זה תסתכל ב-3 שנות, איך הוא החלטה כל כך את פרסונליטה שלו. הכי הוא מדבר, הכי הוא מבחין, הכי הוא מסתכל על דברים. מה החלטה? הוא לא הלכה לשיר אורג מוסר ולשיר אורג נשיבה וללמוד. אף שום דבר. רק בגלל הכי הוא היה כבר מייצר את עצמו בצורה מאוד אחרת, ובגלל הכי אנשים מפעילים עם הם, בגלל הכי הוא מנסה, הוא החלטה את כל דבר שלו כל כך בחיים. זה מאוד מעניין. זה אחד הסביבים הראשונים למה אנשים רליגיים אוהבים ללכת בנקודה ספציפית, בנקודה הולכים בנקודה ובנקודות ברחובים, למה זה? בגלל שכל אחד פה הוא דווקא דווקא, דווקא חי, דווקא חי, אנחנו כולנו ביחד, אנחנו נפגשים ביחד, אנחנו אוכלים את הילדים ביחד, אנחנו נלמדים, אנחנו יכולים להיות חברותא, החי הכי חי וחי דווקא חי, אנחנו יכולים לנסוע וללמוד דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דו אתה לא נמצא במהלכים אחרים בעולם אתה לא נמצא במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים במהלכים אחרים במהלכים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים אחרים במהלכים And everybody is there. People from the yeshiva and business people can live in the same block. And one house will be very nice, and the other one will be very simple. But in the same block. It's very interesting. You see it everywhere you go. Lakewood, Borough Park, Muncie, places like this. Community Gvir here, and next door, Talmid Yeshiva. That barely has enough to pay its bills. Why is it? That's the beauty of it. That money is in the hand of G-d, how much everyone will have. You can be talented and have nothing. You can be stupid and have tons of money. In the end, it's Hashem's decision and a smart person understands I don't deserve too much credit at all for having money or for being successful and doing this and doing that because in the end it was Hashem's decision. Okay, let's move on. What does it mean אהבה וראות? We say when we get married under the chuppah, we say אהבה ואחווה שלום וראות. אהבה, love. חווה, brotherhood, שלום, peace, רעות, friendship. Every word has something unique about it. People are used to say the words of the Magid Mishneh about the arguments of Beit Shammai and Beit Hillel. In the Gemara, in Masechet Yevamot, page 13, that even though Beit Shammai forbids and Beit Hillel permits, הם אומרים שזה קושר, הם אומרים שזה לא קושר, בית שמע ובית אילל עדיין משתנים את הילדות שלהם ביחד. אתה יודע, זה מאוד מעניין, אתה קבל בגלל אחד והוא קבל בגלל האחר. האחר שאתה רוצה זה להיות קבל בגלל מישהו שאתה חושב שזה עבודה מאוד גדולה, בגלל שלו זו מצווה. איך אני אומר, איך, אנחנו לא יודעים מה קורה, מאוד קשה. אבל הם עדיין התגלגלו עם אדם אחר. למה? בגלל שכל אחד שלהם ידע, כל שדה ידע שהשדה האחר יקבל את ההתגלגלות שלו במיוחד לבחור את האמת. לא על איגו, לא על מגניבה. למה זה? בגלל שככה אנחנו הבנים מה צריך לעשות. והשדה האחר הבנה דרך אחרית. אבל אבותהם עשו 100% בשביל שלום. אז אתם יכולים להגיד על זה, כי אתם משתמשים בספרים של התורה ומתייחסים שזה מה שהתורה אמרה ואנחנו הבנינו את זה בזה, ואנחנו פוסקים ככה, ואתם פוסקים ככה, ולא יש פרובלמה למה? אם אותה תהיה אשכנזית, היא תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה אם ספרדה תהיה היא מרי אשכנזי, תהיה תה היא התחילה לאשכנזי לעבוד עם התקופה שלו. ככה זה קורה. כל אומנה עבוד עם התקופה שלו, ואפשר גם לקחת את אמנה שלה. אז המגיד מישנה כתוב על זה בנושאים של סלודרינג, ילכות שחיטה, שפטר 11, הלכה 7, נושא 7, בנושא של הראש, הוא חיים כמעט 800 שנה. זה מה שהוא כתוב. לא שייך אהבה ורעות, אם חזרו בית שמאי לעשות כדברי בית אילאל. Say, בית שמאי ובית אילאל, they have two opposite systems, two opposite beliefs, what needs to be done. If you think that they have love and friendship because one surrendered to the other, that's not אהבה, that's not love, and that's not friendship. אהבה in Rehut, love and friendship is when everyone stuck to his truth. According to the Torah And still they love each other And still they have friendship And still they marry their children together And sit in the same holiday table Every group Right? Every group Compared to the other group They will say You do this, we are not allowed to do this Just very similar like Sephardi and Ashkenazi in Passover האשכנזים לא צריכים קטניות, הם לא צריכים ארוחים, הם לא צריכים חמץ, הם לא צריכים כל מיני דברים, זה לא חמץ, זה לא חמש מיני גרעינים, אבל האשכנזים הם אקסטרסטריקים, בגלל שבחורות האשכנזים, כשהם חזרו את הגבולות, אולי הוויץ הלכה אליה, או אולי בקרקע הייתה חולה עם הוויץ, ואיזשהו הוויץ הלכה אל המקום של החמץ, או אשכנזים, או דברים כאלה, אז כשהם החלטו ללכת אקסטרסטריקים, במדינות הערביות הם לא היו עם את הזה, אז הם אוכלו קורן, הם אוכלו כל זה קטניות. מה יקרה אם ספרדים ואשכנזים אוכלו ביחד? הם יהיו ביחד בשעה החלטה. אף אחד יקבל את עצמם שלו. אוקיי? אז זה לא נגמר את החברה והאהבה. רב שלמה הייתה מביאה את השאלות של מגיד משנה לראות שהאהבה והחברה היא רק כשאף אחד מנסה להשתתף לדעתו, אני לא צריך להצטרף לך, אתה לא צריך להצטרף למי, זה מה שאתה רוצה, זה מה שאתה חושב, בסדר אבל אם הם מנסים, אם הם מנסים להשתתף לעצמם, אוקיי, אני אשכח מה שאני עדיין עשיתי, אני אעשה כך כך, זה לא באמת אוהב אוהב זאת אומרת, אוהב לא זאת אומרת להשתתף לעצמך אוהב זאת אומרת שכל אחד יש את איזה אינדפנדה שלו ואת איזה אופניה שלו ואת איזה דברים שלו שהוא אוהב ואוהב ועדיין הם מתלמדים להתלמד ביחד ולא יש מצב יותר טוב מזה מפעלה של התגובה אדם ואישה יש סיסטמיה מאוד אחרת רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים חושבים דברים אחרים, רבים So חושב she will stay a woman and he will stay a man. It's the total opposite thing in most things. And yet they can still live in love and friendship and respect each other and do things with each other. And that's really what love is about. Now it's the time to add another wonderful thing from the words of Rashi that lived in France about 900 years ago in Masechet Ketubot. Rashi writes, את ההבדל בין הברכה השישית בחרופאה לבין הברכה השביעית. רשי explained the difference between the six blessings that we said in the חרופאה to the seven, all together the seven blessings. The sixth one and the seven. What's the difference? Rashi writes, בברכה השישית מברכים ומתפללים על בני הזוג שיהיה לכל אחד את צרכיו הפרטיים. In the sixth blessing, We are blessing and praying for the couple that each one of them will have his personal needs. שמחים בהצלחה כל ימיהם. They'll be successful with the success all their life. And סיפוק מזונות וקולטור. And they'll have all their needs. And only later, in the seventh blessing, we are blessing מסמך חתניהם הקלה. Make the chatan, ומייצרו את ה'גרום' שמחה עם ה'קלה' ההקה בין ה'גרום' וה'ברית' ההשמחה של האנשים משמח איש באישה, אנשים באנשים, אנחנו יודעים למה זה הטקסט פה, אז אנחנו צריכים להבין, אחר כך, מה זה ה'חתן' וה'קלה', מה זה? ובחופה אנחנו מבקשים עם ההחלטה של החופש ושל החופש וזו בלשון מיוחדת בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון בלשון And also why the introduction of משמח חתן עם הקלה? Why the introduction of making the חתן and קלה happy? בל The introduction to that is משמח חתן וקלה. משמח חתן with the bride. That it means that he's making each one of them separately happy. So what do we learn from here? There's a very important principle here. בהקבוצה, בהקבוצה של חברה בין אדם לאדמה, קודם כל, אתה צריך להבין את כל אחד שלהם שיש להם כל מה שהם צריכים פרסונליאלי אם האדמה נפגשת את צריכות שלהם פרסונליאליים או אם האדם נפגש את צריכות שלהם פרסונליאליים הם לא יוכלו להצליח לצייר את ההחלטה של החתן וקלה כי כל אחד שלהם יש קבוצה, קבוצה, משהו אז השמחה, ההשמחה של הוועדה, השמחה של אדם לאדם זה לא כדי להחליט מה שאתה צריך או מה שאתה רוצה זה שכל אחד עדיין ינסה לצלם מה שהוא צריך וזה למה אנחנו נשמח בהם, ורק אחרי שהם משתמשים פרסונליתם ביחד הם יכולים להצליח The ultimate happiness of a man and a woman together after they get married. When it says חתן וקלה It means it makes both of them happy and everything they need like פרנסה to make a living, health, children, etc. On the other hand, however, מסמך חתן עם עקלה. What's the difference between מסמך חתן וקלה? מסמך חתן with with bride, with the bride, right? מסמע חתן עם הקלה with the bride what is the difference? it means that the happiness of the חתן is by giving him the bride, by giving him a woman. הים הקלה with the bride means that what makes the חתן happy? that Hashem gave him a woman both of them true מסמע חתן עם הקלה together Both of them are happy together, but also מסמך החתן עם הקלה. This is not together with the bride, like we said before, וחלה, it's together. Over here is by giving him the קלה. That's what it means. And נגמרה עם קידושים, page 30. נגמרה שעשרה, הגבר אשר מלא מילה את השפתו מהם לא יבושו כי דברו את אויביהם בשער. מהי את אויביהם בשעה? what does it mean enemies in the gate? רב חיה ברבא say אפילו האב ובנו father and his son רבא and his student they learn Torah together in one place they become opponents to each other but they don't move out of there until they become lovers why? Because what does it say? ואהב בסופה אל תקרא בסופה, בסופה אלא בסופה. So it means that even if two people that are not such friendly, they even can call them enemies or opponents, whatever the case is, if they sit and learn Torah together, it's just a matter of time until they become lovers. And the Gaon Mivilna de Graa, in his commentary, תיקוני הזוהר, זה מה שקוראים. קוראים, נמצא בין רבי ומלך תורה. מלך יכול להגיד עם רבי, לשאול שאלה, לא מבינים או לא מבינים, רבי מספר, אני לא מבין, זה נראה ככה, למה אתה אומר שזה ככה? רבי מגיע להגיד עם רבי, אז אנחנו מבינים שזה מאוד קום שהרבא והתלמיד יתקבלו דעות על האמת של התורה. זה מה שהתלמיד מדבר על. אבל איפה אנחנו נמצאים בין הגבי ואימא שלו? איפה נכתב שיש בין גבי לגביה? זה מאוד מעניין. אם גאון מבינה שואל כאלה שאלה, אז למי אני מבין שיש סימילארטי בין רבי ומלך למנהל ולמנהל ולמנהל. הרבי, זה למה הוא מספרים את כלה והוא שואל, למה פה אנחנו נמצאים ושם אנחנו לא נמצאים, נכון? אם זה דברים שניים, מה אתה מספרים אפל לנפל, נכון? זאת אומרת שזה נצטרך להיות דווקא דווקא. הגאון מביל נאסר, נאסר יפה. הוא אמר, המנהל של מנהל ולמנהל הם נפלאים. זו המלחמה. אקסיסטנציה אקסיסטנציה שלך אקסיסטנציה שלך היא פרסונליטה שלה והיא פרסונליטה שלך אקסיסטנציה שלך היא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פרסונליטה שלך והיא פ לא כשאחד נפגש את עצמו ותהיה כמו הוא. ואתה יכול לדבר על זה עם איניות או דברים אחרים, אבל אהב, אין סבל. אהב יכול להיות, אהב יכול להיות, כשאחד עדיין נפגש את ידוויוי שלו ואת עצמו. אני שמעתי בנמה של רב חיים שמואל לביץ, ראש ישיבה עבמיר ישיבה, אחת מהישיבות הכי חשובות בעולם, והגדולה. And the commentary on the Gemara, on this verse that we said before, that the world think that the Gaon Mivilna, the way he explained it, the Gaon Mivilna, that the words of the Gaon Mivilna means that they fight each other. Okay, but, בכל אופן יש איזה כוח סגולי של התורה שבסוף הם ישלימו. That if two people learn Torah, or a rabbi and a student learns Torah, that the natural thing is that they fight each other but the Torah has a special blessing and a power to make them friends and lovers in the end. רבך חיים, לא ולא. That's not what it means. It means that the way to reach love is sometimes through an argument. I want to add for people not to be confused that there are two kinds of arguments. יש ארגומנטים של שני אנשים גדולים שכל אחד רוצה לנהוג את הארגומנט בגלל הנהוגה ולבלבל את האחרון, אני מגניב יותר מאתי, אני נהוג את הארגומנט, אני יודע יותר ואתם לא במיוחד שלי, זה מה שהארגומנט כלום עושה, מי שנהוג את הארגומנט יבלבל, אתם רואים? אני האדם הנכון, אלה שני אנשים גדולים, 100%, מלא אגוה ומלך, זה נגד התורה to the point that Hashem despised them, He said, תועבת השם כל גבע לב Hashem hates people with their nose all the way up. However, when two people are really, genuinely arguing for the truth, one thinks that that's what Rashi meant, and the other one says, no, that's what he meant. They break their head and trying and checking, and everybody tries to prove his point. What really motivates them is, what is really the truth of the Torah? משהו כזה מייצג אהבה בין שניה למה? כי הארגומנט הוא בשביל ה' ככה דגמרה אמרה שהמחלוקת בין שמה לבית אילאל, המחלוקות בין שמה לבית אילאל היא בשביל ה' הכל של הארגומנטים היום היא פוליטיקה פוליטיקה איגו ורסיזם אלה הרבה קאנסרס, ספרט קאנסרס פוליטיקה, כל אחד יש את אגנדה שלו, מילה, כוח, זאת קוראת פוליטיקה פוליטיקה, רסיזם, אנשים לא רוצים להיות חיילים עם מישהו ממשל, ממשל מדינה, ממשל אקסנד, ממשל קולטור, ממשל שחר של רגל, וכו' ואיגו, איגו, שוא אוף איזה אנשים מאוד נגמרים בגלגולה, בגלגולה בגלגולה אם מישהו יכול להפסיק אותם או להפסיק אותם ל-30 שנים הם לא יכולו להפסיק, למה? הגלגולה היא הדבר הכי חשוב שלהם בשביל להתראות אני הכי טוב, אני הכי טוב, אני הכי טוב ובדרך כלל זה מיוחד אבל האנשי שכל כך גדול לא מרגיש שכל אחד מרחק בגלגולה בגלגולה להתראות לך שזה 100% מנטל פשוט I met many times, oh, before that, is de graa, de grao mevilna did not mean that people should find reasons to argue about. No. Just give an example of the same way when you learn Torah, you have two different ways of looking at it. You look at it that way and your friend looks at it a different way, or you and your rabbi. Right? But that's how you find, pay attention to more details. ובאחר כך, הכל מתחיל להיות ברור. זה מה שמכניס להם אוהבים לגבי אחד. עוד דבר, כשיש להם קטרדיקציה בין האנשים לגבי אותו ולגבי אותו, כל אנשים מביאים את רגליה שלהם ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ זה ללחוץ ללחוץ באמת ללחוץ מגיע ל לתקופה ומגיע לאוהב בין אותם, כל אחד מגיע לתקופה לאחר. כדי לקבל את הקונספט הזה, אנחנו צריכים להשתתף את השפעות של הנציב, בעמק דבר, זה נקרא של הספר, ועל במדבר, 28, this is what he writes, מה שנאמר על קורבן התמיד, את קורבני לחמי לישי, מה שנאמר, whatever it's written, on קורבן התמיד, it's written, את קורבני לחמי לישי, right? דד הקורבן, השם calls the sacrifice לחמי, לחם, my bread. והתורה also call לחם, the Torah also, one of the names of the Torah, it's also לחם, like bread. As it's written, לכו לחמו בלחמי. Go fight in my war. לחם means מלחמה, war. Why לחם, bread, is equal to war? Because everybody is busy with the war of making money. It's a war. Running, fighting, trying, working hard, doing a lot of efforts to make money, to bring money. It's not easy. זה אחד הכרסים שיש לנו בחיים, אדם קיבל הכרס. וזה התפך התוכה לחם. למה הנמה של לחם מגיעה מהקהל מלחמה, לראות לכם שזה יהיה קהל באמת קשה להצליח את זה. כמו שיכולים לראות היום. אז הנציב אומר, לחם מגיע מהקהל גם מלחמה אבל גם הלחמה. לחם. לחם, מה זה לחם? it's from the word מלחים לחם, מה זה מלחים? מלחים is weld you weld two pieces of metal together and it becomes one that means gluing two things by using fire, right? that's called הלחמה so it's very interesting Torah in one hand it's also called לחם because it creates two different people become one they become united כי התורה מחברת ומקרבת את ישראל להביאם שבשמיים. אם אנחנו לא אוכלים, אנחנו מתחילים למות, אם אנחנו מתחילים למות, הלחם יחזור מביתה, אז מה שמאחד של הלחם להחזור מביתה ולהחזור מביתה, זה הברית שאנחנו אוכלים, אוכל. ומה שקבל לנו את הלחם שלנו אל ה' זה התורה, גם בגלות, אז אתם רואים, זה הברית שאנחנו אוכלים את הלחם לביתה. והתורה שאנחנו מלמדים נכנסה לנו אל ה' בגלל שזה מה זה, זה מה שזוהר, הקבלה הראשון אומר שישראל וקודשה בריכו ונוראיתה חדהם, הארץ ישראל וה' והתורה היא אונית אחת, הוא לא יכול להחליט אותה מאחת מאחת אחת זו אונית אחת, למה? כי אנחנו אנחנו לא יכולים לדבר עם אדם בחיים שלנו ולא עם תורה אף אחד לא יכול להיות יחד, זה יכול להיות יחד יותר מאנימלים ותורה לא יכולה לדבר עם ארץ ישראל לדבר בה תורה תהיה באיזה מקום אישי, מה זה טוב? ולכאורה, אשם אומר I also worth nothing without my children and without my Torah. Meaning, that's what it's written in the Gemara. הלוואי ואותי עזבו ותורתי שמרו. I don't care. You want to leave me? As long as you don't disconnect yourself from the Torah. Why? Because the Torah will always make sure to bounce you back to me. Meaning, it's one triangle, the one supposedly is not worth anything with the other two. This is how Hashem made it. It's a beautiful parable. כמו שכתוב בזוהר. אנחנו גם יכולים להוסיף שהקהל הלחם, כמו שאמרנו, הקהל הלחם, הקהל, הלחם, כי זה בעצם, כדי שהאנשי יכולו לעבור על דברים, לפעמים צריך ללחם מאוד לעבור על זה, אוקיי? זה לא כל כך פשוט, לא תמיד פשוט. לא אחת ולא שתיים, זאת אומרת, הרבה פעמים, היו סיבובים אקסטרמיים שהיו באמת חלוקים מנטיים. הם חלוקים. יש חלוקה מנטית. מה שקוראים חלוקה מנטית? אנחנו יודעים סקיזופרניה, אנחנו יודעים מניק דפרשן, בייפולר. אנחנו יודעים את הדברים האלה, אבל אנחנו לא יודעים יש הרבה אופניות מנטליות שאנחנו לא יכולים להכוון עליהן, הפסיכייטריסטים יכולים להכוון עליהן, הפסיכייטריסטים יכולים להכוון עליהן, אבל הרבה אנשים לא יכולים להכוון על כל החלומות, ולא תמיד על הסימפטומים שלהם, אז לפעמים השלב יחזור את אשיותו, לא בגלל שהוא רע או רע, אבל בגלל שהוא מנטלי חלום, הוא לא מנצח לדעות שלו, ולאנשים, 15 שנים או 20 שנים, הם לא התגלגלו על כל משהו. הם לא אמרו לאף אחד את הטורציה שהם עושים בגלל השם. עד שהם הגיעו לסיטואציה שאני לא יכול להחזיר עוד יום, זהו. זה ממש היה ריסק של החיים. אז אני שואל, רב שלום עושה, כשמשפחות כזאת באו לי, כשאנשים באו לי אחרי כל אלה שנה של סחרים, אני שואל אותה, איך אתה נשאר בכל זה? איך אתה נשאר עשרה שנים ככה? האנשים תגידו תמיד את השאלה הזאת מה זאת אומרת? איזה אנשים... מה שקוראים כאנשי קושר? אנשי קושר... מי הוא האנשי קושר? האנשי קושר היא אנשי שעושה מה שראשיה שלה רוצה להגיד. נכון? מה שראשיה שלה רוצה להגיד. זאת אומרת, תלוי את אבא שלה, כמו שאנחנו אומרים, באש ובמים, עם פחם ועם מים היא הייתה בטוחה, כמובן זאת חלוקה, בגלל הזה זאת חלוקה היא הייתה בטוחה שלהתהילה זאת אומרת להחליט את עצמי מהאבא שלי זאת אומרת, אני לא אישם, אני כאן כדי לעשות אותו שמח, כדי לצייר אותו זאת חלוקה מאוד מאוד גדולה, חלוקה מאוד גדולה לא זאת אומרת שאתה צריך להכניס את עצמך, אתה נמצא כמו שאתה נמצא, אתה נמצא כמו שאתה רוצה, אתה נמצא עם את העניינים שלך, עם את הפרסונליטה שלך, אבל אתה יודע, זה לא מפורסם, אתה עדיין יכול לחיים, אבל כשהאזבן הוא חי והוא מפורסם אותך כל יום, איפה זה אומר שאתה צריך להשתתף שם ולחזור? זה למה, לפעמים, האשה זה כל כך קשור שהאנשים יודעים להספר את כל החיים שלהם ולא לקבל שנה של אשם איזה אנשים מתחילים להשתתף רק בגלל שהם מפחדים שהאנשים ידעים למה הם נפגשים זה בטח לא אשם's will אנחנו כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט כמעט יחסי אנוש, כמעט personality, behaving, traits. רב שלמה said all the problems in peace in a family comes purely from lack of behaving, lack of good behaving. Personality issues, ego, anger, selfishness, laziness, all these kinds of problems. Every relationship between two people in the world זה יחסיק על שאלות פרסונליטית. האנסטי, הדבושה, המשפט. בין האנשים ובין האנשים, ההתקדמות שלהם היא מנגינה עליהם. כן, הם החלטו להתקדם עם אדם אחר, אבל זהו, הם לא יודעים שאחרי זה הם צריכים להיות בבית האחר. איפה הם יכולים ללכת? אז הם צריכים להיות ביחד, אפילו כשהם בבית, כשהם במסגרת, כשהם... כשהם מנגינים אדם אחר, הם עדיין צריכים ללכת לבית האחר. זו גדולה גדולה, כי שתי חברים יכולים להיות קרב, הם לא מדברים במילה. אף אחד לא מפורסם להם לנסוע במקום. אבל פה, זה מפורסם לך, בסוף היום, אתה צריך להיות במקום הזה. יותר קטן המבר, יותר קטן תהיה השאלה. כי הם יכולים לרחוץ מאחרים ולמחזור במקומות אחרים של המבר, נכון? אז האקט הזה, שהם נפגשים להם להיות ביחד, אפילו כשהם לא במהלך לגבי אף אחד, לפעמים זה עושה את ההתקדמות יותר קשה ויותר קומפליקטית. כי זאת נצור האדם. כשהוא נפגש לדבר עם מישהו שלא מפגש לדבר, זה מייצג קשה בו. למשל, אם יש עברה עבירה למערכת, ויש לו סופרוויזר שרואה את כל מה שהוא עושה וסופרוויזר אותו. זה הרבה יותר קשה לעבודה של העבודה כשהמפרש רואה את כל מה שהוא עושה. דבר הכול, עבודה בבריכה. אם הוא בתחילת עבודה קטנה שם, זה הרבה יותר קשה שלו לעבוד. So the more we are obligated to do things, the harder it gets. We have a source for it in the world of the Malbim, about Deuteronomy 24, verse 1. What is the verse? והיה אם לא תמצא חן בעיניו. A man, if a woman does not find favor in his eyes, יכול לגרשה. He can divorce her. The Malbim writes, אשם רצה שהנציאל של ישראל להשתתף ביחד עם אשיותיהם במיוחד עם אימצים מיוחדים, לא בביטחון אנחנו לא מוסלמים, באסלאם אישה יכולה להיות 16-17, אתה אבא קבל אותה למוסלמים חכמים 60-70 שנים אתה צריך לצלם עם זה, וזה הכל זה זה נכון בגלל התורה, אתה לא יכול לעשות את זה לפעמים זה עדיף מלחמת לנצח את הילדה שלך ללכת עם מישהו ככה ולרחוץ את החיים שלה ככה בגלל שאתה מגניב, בגלל שאתה יש לך מילה, בגלל כל מיני סביבים אחרים אז התורה אומרת שהם צריכים להתאמין להיות ביחד זה למה הראשון במשפחה כשאתה מגניב זה שאתה אוהב אחד אחד, פיזיчески אתה מגניב לאחד, אתה מקווה אחד, יש לך מה לדבר, יש לך כימיסטריה אתם לא מפחדים עם אדם אחר אוקיי, עכשיו בואו נסתכל על כל שאלה חייבת, תורה, ארוך, זמן, כל הדברים האחרים אם לא יש תנועה פיזיתה, אין מה לדבר על זה וכל מי שאומר, אחר כך לא מבין את ה-Aleph-Beth של ה-Relationship לא מבין אז המלבים כראה, אשם רצה לנציאל ישראל לשתתף עם אותו אותו אותו חייבת, לא בנציאל ואם אחד ידע שבכל מונת, במהלך, אם אני רוצה לתת לו רגטה ולתפוס אותה, אני אוכל את זה אם אני לא הייתי אוכל את זה, כל אנחנן תסתכל על חיותו שהוא יחזיר עם אישה שלא יחזיר לו איזשהו מגבל אבל כשהוא יכול להחזיר אותה, אף משהו לא יחזיר אותה וכמו שאתה אוהב אותה, אתה מתחיל אותה ואם איזה יום אתה לא, אתה יכול להחזיר אותה ולהגיד, הייה את הכבוד שלך היה את הכבוד שלך, כל מה שאני צריך לכתוב, כל מה שאני כתבתי בכתובה ולהחזיר את זה בצורה טובה, הוא יש את האפשרה הזאת, פסיכולוגית החקק שלא אף אחד מנסה אתכם להשתתף עליכם ומנסה אתכם להשתתף, זה לא חברה קתליקית פה זו עוד חברה מגניבה של הגויים ולפעמים כשמהם נשמעים, אתם לא נשמעים בבריאות אחד מהממסורת 613 זה להשתתף בבריאות כשזה צריך בסדר? אז כמו שאתם אוהבים אתכם יודעים, למה צריכים להשתתף? אוקיי אם לפעמים מישהו מגיע יותר והיא גם מגיע יותר והוא לא אוהב אותה עדיין והוא מתחיל להסביר והם מתחילים ללחוץ והם מגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים לצחוק ומגיעים ומ� אז כמו שהוא לא נפגש, זאת אומרת שהוא מבקש להיות עם זה. בואו נעשה קטנה קטנה. אם אתה אומר לבן שהוא צריך לבנות את הביתה, איזה יום הוא צריך לבנות את הביתה. קוורנטין! זאת מצויינת עד עכשיו. קוורנטין! הגוונר של ניו יורק נפגש את כל האנשים בביתה בשנתיים. ומי יודע כמה זמן זה ימשך. אז אם אתה מפורסם אחד לנסוע בקוורנטין זה יהיה לו התגלגל והוא יהיה מאוד מפחד על זה אבל אם הוא רצה להיות הביתה בפעמים אני צריך לצחוק, המלחמה גניבה לי ללכת לביתה, לוקח את הכל, תחליט את הטלפון שלו שלושה ימים, להקל, ללכת, ללכת, לראות, אוכל, אתה יודע הוא לא נשאר בפחדה, הוא נשאר בפחדה. יום חולה גדול, איזושהי רעיון. להיות חכם בתל אביב לא יהיה חכם, יהיה לו חרוץ. אבל אם מישהו מפורסם לו להיות חכם בתל אביב, פוליץ, חכמי הביתה, כמובן יהיה לו חכם בתל אביב. אז אתה רואה, זה כל בצד, למה אני בתל אביב? בגלל שאתה מפורסם לי או בגלל שאני החליט? שם דבר במשרד, למה אני עם אותה? בגלל שאתה מנסה אותי או בגלל שאני רוצה להיות עם אותה? אם אתה מנסה אותי אני לא אשמח להיות עם אותה, לא, כל האנשים שמנסים את הילדות שלהם להתמודד עם מישהו שהם לא מעניינים הם עושים איזשהו רעיון, הם מנסים את החיים שלהם, ליטרלי. המלבין ניתן לנו מנסה להבין על הדיבור. ומה זה אומר? זה אומר שאתה פרשה בתורה הייתה כתובה לא רק לאנשים שיוצאים בעבודה שהם יכולים להתגונן, היא הייתה כתובה בגלל עבודה טובה. איך העבודה תהיה טובה? כשהאנשים ידעו שבכל זאת אני יכול להגיד להם ברוכה טובה. והיא עושה את הדבר הזה. היא אומרת, תשמע, משה, אני לא רוצה להגיע לך. אני מאוד סביבה, אני מתחילת את זה היא יכולה ללכת לרבי, והרבי יגיד לה, תתן לה את זה, אתה יכול להפוך אישה להחזיק אותך הייתה לי עבודה השבועה שהייתה אישה שקראת, אבא שלה לא יכול ללכת הביתה כבר כמה חודשים, כמה חודשים, הוא הלך מהמזרח היא לא התחזיקה, היא אוהבת אותו והיא עושה כל מה שהיא יכולה, קוראים כל רבי מסוכן בישראל להגיע לבית שלו, והיא חייבת להצליח לבית. היום, הרבים נותנים לאנשים הפריבליגיה שהם צריכים להצליח לקבל את הגט. מהתורה, אם היא נותנה או לא, זה לא משנה. אם נותנים לה את הגט, זה סוף. אבל הרבים אומרים, רבנן, את יודעת, האנשים צריכים להצליח. היא צריכה לקבל את זה ולתת לך ללכת, עם איזושהי בלשון, לא עם הגרעות, עם הבדרות, עם האנגר יותר היא יכולה להגיד, אוקיי אם היא לא יכולה להגיד, אם היא לא יכולה להגיד אז 100 רביים יישארו להם, יישארו להם אוכל להשחרר מכאן בכל אופן וללכת ולהתמודד עם מישהו אחר זה מאוד רחוב שזה יקרה, אבל זה יכול להקיים אז הפונקט הוא, אני אמרתי לאחת הזאת, אני לא מבין מה אתם אומרים פה? אתה אומר שאתה רוצה להפוך את השלב שלך להשתתף בי, אפילו אם הוא לא יחזיר לפני כמה שבועות? ברור שהוא לא מעניין אותך. אם הוא אהב אותך, הוא יפסק אותך עכשיו. הוא יקבל, הוא יקבל, הוא יקבל אנשים, הוא יקבל... יקבל התפקידות. הוא מסוימת ממך, אתה לא מבין? לא, זה היה מפחד אני חושב שאם אתה מדבר איתו אתה תראה שזה לא באמת הוא זה הרבי, הרבי האחר אמר לו מה לעשות אנשים לפעמים הם פשוט ילדים, הם לא משתמשים בברם אבל בפעם הראשונה, אני הייתי מקווה אחד, אחד, מה היה המקווה? אני הייתי יכול להגיע לראשיה שלה, לא משנה, עדיין לא בבית אחד מה שצריך לדבר על זה הוא שאם אדם לא רוצה אתך, אתה לא יכול להצליח אותו עם אתך על חלק מהחיים שלך. אתה לא יכול להפוך מישהו שתהיה עם אתך. עם כל ההחלטה, אתה צריך להפוך את זה. החלטה הזאת, שהיא נכניסה, לפעמים, במהלך המהלך, אתה נכון, אתה נכון, אני אמרתי לה, זה נכון, זה מפורסם אדם. זאת אומרת, זה כמעט כמו רעב. והיא מבינה את זה, ואתה רוצה להפוך מישהו לשתתף איתך והיא לא מבסוטה להשתתף איתך, אחרי כל הניסיון למשכנעות ולמנסות להפוך בעניינים, אתה רוצה להפוך מישהו להשתתף איתך? מה זה? איזה עולם אנחנו חיים? אז המלבים מגיע לנו להבין לא רק לבית, אלא גם להבין שזה מיוחד לעבודה האמת שאתה יודע שאם הם צריכים שום יום להוציא את זה הם יכולים להצליח, הם לא נצחים לרחוב את החיים שלהם כי כשאנשים נצחים במהלך שלהם או עם האוהב שהיום אני יוצא ואני לא יכול להצליח אז הם לא נשמעים שום יום של המהלך הזה, למה? כי הם תמיד חיים עם האוהב הזה אז זה באמת בעצם מבטיח את החברה, ידעים שיש אופציה להתקבל אם יום אחד אנחנו נצטרך. והאחרונה, רב שלמה אמר שהפכה של רב איזהק שר לתפקיד הילדים לביתו הייתה כל כך גדולה, לעבוד עם הם גדולה על הטקסטים. אתה רוצה להתקבל? קח את עצמך, זה מה שאמרתי עד 20 שנים אם אתה לא רוצה להחליט את עצמך, אתה עדיין רוצה להיות אלכוהול אתה עדיין רוצה לשחרר דרקים, אתה עדיין רוצה ללכת ולשחרר בברות אתה עדיין רוצה להיות פול של איגו ואינגר וכל מיני מיני דברים עם שחרר דרק ואתה יש מקווה שתהיה התגובה תהיה מוצלחת אפילו אחת השבוע, איפה אתה חי? במהלך? אתה מבין? אז זה היה התפקידה, שהילדים יכולו להכנס למהלך, ולהכניס אותם לכל דטאל, לא רק למהלך, לדמיין אותם איך זה יהיה, אבל גם על איכותיהם, איך להכניס איכותיהם, כדי להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס להכניס והיום להכניס להכניס כשהם עושים הדרכת חתנים, הם אומרים לך, הנצח האנשי הוא ככה, הנצח האנשי הוא ככה, יש את ההחלטות בין להם. אז רב אייסק לא רק עשה את זה, הוא עשה משהו אחר. הוא גם הסתכל שזה כמעט חשוב כדי להסתכל על עצמך, כי בלי זה זה לא יכול להיות חברה ברחובה זה טוב, אחת הדברים, אתה לראה מה היא אינה היא, מה היא עבודה שלה, מה היא עבודה שלך, האם אתה תעשה אותה שמחה, האם אתה משתמש בהן, איך היא עובדת בהן אתה יודע, מה זה קריטי, מה זה לא קריטי, אוקיי, אתה צריך ללמוד את כל הדברים האלה לפני שתהיה חברה את הדבר האחרון, איננה איננה איננה איננה איננה איננה אינ כל זה צריך, אני תמיד אגיד את זה לפני שנים, אולי זה לא יקרה עדיין, אבל אני תמיד אגיד את זה לפני שנים, שאם הייתה לי הזמן והמון, אני יתקח את המשרד, לא משרד, כמו שיש לך משרדים פה, כל סכם וכל בלוני, קיבל 40-50,000 דולר אחרי 6-7 שנים, ביותר הם אולי לא עובדים או עדיין עובדים על משהו שהם לא הלכים ללמוד בכלל. קרוב ל-80%, זה מה שראיתי בעריכה. ואחד הכי גדולים בעולם הוא הלמודים. לרקודים זה היה טוב, אבל לרקודים זה היה פשוט חסר זמן, הם נמצאים עם תלמידי תלמידים, 6% תלמידי תלמידים, בנקראפסי, פרובלים, שם ירחם. טוב. מה שאני אומר כאן עכשיו, זה קולג שתהליך לאנשים איך להתפתח, פרסונליטה, אנשים, אנשים, ואיך להתפתח, ולאחר כך, קלאסים, איך להקבל ילדים. אם אנשים תמשיכים ביום יום בקלאסים כאלה, היום אפשר לעשות את זה אפילו אונלי, אולי, אבל אם אנשים תמשיכים בקלאסים כאלה, הספירות שהיא עכשיו קרובה ל-70% בכל מקום, אני לא אשמח שזה יפה ל-10%-10-15% של התגובה. אתה יכול לחזור מיליארדים של חופשים במדינה. מיליארד התגובה, אתה יכול לחזור. כל הזה של אגניה ושחרר שאנשים צריכים ללכת, להתחיל עם זה שזה יוצא ממלכת התלמידה, אינגורנציה, לא ממלכת מה זו התגובה, ובהרבה פעמים התגובה היא את האנש האחרון, בגלל ראשון אחר. אם אנשים יביאו את איגום שלהם לראבי עם איזושהי תגובה ושואלו לו האם אתה חושב שזה עבודה טובה לך? לפני שזה קל, לפני שאתה גדול באהבה ואתה לא יכול להתפקיד עדיין זה כבר קל, קל קל רק כשזה מתחיל להתחיל אני רואה את זה, אני רואה את זה, יש את הזה מין החלטה בין אנו בזמן, במהלך, במהלך, במהלך תביאו כל מה שיש לגביה. הרבה פעמים זה יחליט את עצמכם עם דברים שאתם לא ראיתם וזה יגיד לכם שזה לא מה שהם רואים. כמו שקרה לי בקריאה האחרונה, אני אקבל את זה, שהוא קורא אותי, שהוא כמעט יותר נותן לביתה מאוד מודרנית וסקולרית. היא קוראה את עצמכם רליגי, אבל היא ממש סקולרית. היא רוצה שיהיה חברה מיסטית ולשלחת את הילדים לביתה פובלית. אז אני מתחתן את עצמים שלו, כדי להבין, אם אתם נותנים עכשיו על זה, אתם נכנסו. זאת אומרת, אתה לא יכול לדבר עם ילדים רליגיים, אתה לא יכול לדבר עם רליגיה בבית. מה אתה יכול להתכוונן לבנית כזאת? היא יכולה להתגלגל עם רגל סקולר כמו היא. אבל אתה, זה חלום לרקוד את השלום שלך. ובדיוק, כשהוא הלך אליה, הוא אמר, תקשיב, אני מנסה. אולי אנחנו מתגלגלים על ידי הלכות של תורה וממשלות, או אני רוצה להתגלגל בגלל מה שאתה רוצה, עם מיקס, דאנסינג וכל זה. וילדים שלי ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אבל לפעמים אנשים מאוד קלים להתגלגל, במיוחד כשהאנושים מתעוררים, הוא צריך מישהו להתגלגל. ברוך השם הוא בא לי לפני ולא אחרי. הרבה אנשים באים לי אחרי. אבל אחרי זה יהיה הרבה קשה. אז ברוך השם, נחליף עד היום, ונתן קצת מבקש של of next shiur next shiur we will speak about about ezer kinegdo the job of the wife in a relationship first zivug, first shiduch and the difference between first wife, second wife, first shiduch, second shiduch and the beauty of a woman to her husband, clothing And things that assist peace in the family. And a very interesting shiur. Like I said, we are very close to the end. I believe there's two more. In two more lectures we'll be able to finish this series. This series today was number eight. Maybe it will be even number ten, ten lectures all together. Until then, Bezrat HaShem. Have a good Shabbat. Baruch Adonai leolam. Amen ve'amen.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









