Punches and Knowledge
In this spoken monologue the narrator recounts a series of experiences that illustrate tensions and collaborations within contemporary Jewish life. He begins by mentioning a claim that a well‑known rabbi, Rav Ouri Zohar, was mistakenly referred to as a Rambam authority, then tells a story about a Reform Jew from New York who, facing imminent death, asked his brother to arrange for a rabbi to visit him. The brothers contacted a Chabad rabbi, who agreed to come and provided a substantial monetary gift. The narrator reflects on the rarity of such Reform‑Orthodox interactions, the role of Chabad as a bridge, and the emotional impact of witnessing religious practice in Israel. He then shifts to personal plans: a possible three‑year window to visit Israel, scheduling Shabbat observances around the High Holy Days, and hopes for future trips to Los Angeles, Queens, and other locations. The talk concludes with a discussion of a video he produced, noting that it received 80,000 views but only 450 shares, and urges a larger audience to engage, emphasizing the importance of sharing Jewish experiences, Shabbat observance, and communal solidarity.
Chapters
בוקר טוב. הלקציה הזאת תהיה על הפרט הנפש של יונתן בן בלה, לילוי נשמת שיילי בת מורן, להצלחת מיכאל יוסף בן אברהם, להצלחת עובדיה בן עזרא הכהן, ולילוי נשמת שולמית בת יפה נקדם בת מיריאם וגם לילוי נשמת יחין בן עדינה אין מורדכי יעקב מיכאי בן מידלה ורפואת שלמה משה רובן בן סימה טייבלה בן סימה טייבלה טייבלה זה דבר מגניב אני לא יודע אם אתה יודע מה קרה היום, זה קרה היום, נכון? זה ילד הלכה לקמפ לווי במים אתה יודע, משחק אמריקאי שנקרא בייסבול מישהו נפגש את הבלה, הבלה היא כמו רכבה נפגש את זה דיוקטריאלי ברחוב ונפגשו אותו בפרק קרדיאקה הם היו צריכים להביא אותו לספק עם הליקופטר זה נפגש כזה, אתה מייחס את הילד, אני לא יודע כמה הוא עוד, 10, 12, 14? אתה מייחס את הילד לספק, אתה לא יודע מה יכול להיות, אני לא יודע, זה ממש מפחד בכלל, את השבועים האחרונים, מ-17 בתמוז עד תשע בעב ועד עד תשע בעב, זה זמן של דין הרבה הרבה אנשים נפלו בישראל, הרבה אקסדנטים רק שאתם יודעים, מ-1-1 עד עכשיו, יותר מ-200 אנשים נפלו בישראל באקסדנט בישראל זה קצת קצת קטן מנוג'רזי אם מישהו יגיד לך שבניו ג'רזי עד עכשיו 200 אנשים מתיילים בניו ג'רזי בפעולה בטוחה זה יותר הרבה 200 אנשים מתיילים בפעולה פלאס כל האנשים שהם מתיילים ומתיילים ו... הרבה עוד פרובלמנטים בסוף, אתה לא יכול לדעת מה יכול להקבל? בכל מיד אתה לא יכול לדבר על זה, אז הידיעה היא לא רק להתמודד עם השם כשאנחנו נחליטים מהרעיון, אנחנו צריכים להתמודד עם השם כדי לא להיות רעיון. כמה יותר אתה אומר תודה לך, כמה פחות הזכויות של להתנגד, יש לך. זה באמת כמה זה עובד. אני פעם אמרתי את ההיסטוריה, שאחד האנשים הוא היה חלום, כשהוא חזק ברחוב אחרי שחרית, אחרי שהיה כניסיון לבחור נשול, ברחוב הוא מאוד חלום, עם הרבה רכבים, כמו בצינה, כשאני הייתי בצינה, כשאתה רוצה לחזק ברחוב, יש לך שבעה רכבים לכל שדה. יותר מאחורי פרקווי גארדן סטייט, כדי לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� אינג'ורים מגניבים, קאס, סרג'ריז. אחר כך, ברוך השם, הוא היה מוכן ללחוץ עוד פעם. הוא הגיע לתוך השול. והוא קיבל מילה מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מ הוא אמר, לא, זה בדיוק הדבר, עשרה שנים קראתי את השטחה ובדרך כלל לא קראתי את הכאב, אני קיבלתי את זה לגמרי עד שראיתי מה קרה לך ישראלי. אז אני רוצה להגיד תודה להשם, לפני שאני נאה ונאה. זה מה שחזאל אומר בנגמרה, אתה צריך להתודה להשם על כל הדבר שאתה קיבל. אני רוצה להגיד לכם, כשאנחנו עושים ברכת המזון, כשאנחנו אוכלים ברכה, יש לנו ברכת המזון. הראשון ברכה של ברכת המזון, ברוך אתה השם, עזן את הכל, מי עשה את זה? משה רבנו. כשהאנגלית פגשת, כשאף אחד היה אוכל ומפחד משה אמר, אנחנו צריכים לדעת אשם, מה זה הברכה? ברוך אתה אשם עזן את הכל, תודה לך ה' שאוכל לכל אחד טוב, לכל אחד זאת אומרת יהודים, לא יהודים, ארוחים, כולם אוכלים, ערוכים, ידע מה הם צריכים. ואז יורשוע כשהוא נכנס לישראל, משה נכנס, זה מה שאנחנו הולכים לדבר עליו היום, בשעה האחרונה של החיים של משה רבנו, כשאנחנו נכנסים לבוקר דודראנומי, משה נכנס, הוא נכנס את העבודה לירושוע ג'ושוואה באנגלית והוא נכנס לארץ יהודית לישראל והוא נכנס למלחמה של שבע שנים שבע שנים עם שבעה נשים נשים נשים נשים נשים נשימים נשימים נשימים נשימים נשימים נשימים נשימים אשם ממש אוהב אותם והוא אמר ליהודים להיות במיוחדת ולא להיות מרצה עליהם שכחו את כל האידולים שלהם ולא תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו עד שאתם תשכחו שזה שאת יאהב אתכם, יהיה אתכם אנטסמיטים, יאהבו אתכם, יאהבו אתכם, כמובן לא יש סיכוי שאתה תקבל את הילד שלך עם הילד שלו, או את הילד שלך עם הילד שלו, ואתה תקבל את עצמך כאנשים החלטים, כמו שהלך אמן או שיש את הגויים הכי טובים, ויש הרבה גויים, לפחות חצי מהגויים הם אנשים מאוד טובים הם לא אנטסמיטים, הם משפטים על יהודים, אינם אפילו אוהבים יהודים, וזה באמת איפה יש הפחות בגלל שכשאתה חיים בארץ מלאה גויים והם מאוד פוליטיים ומניחים ואוהבים את היהודים והם מטפלים אותך מאוד טוב ואז אתה חושב לעצמך, אתה יודע מה? אחרי כל, הם אנשים נפלאים, למה לא להתמודד עםהם? להתמודד עם קבועה? אף משהו לא טוב עםהם. אף משהו לא טוב עםהם. הם לא הרגעים שאתה יכול להתמודד עםהם. אפילו אם הם הכי נפלאים בעולם, השם אמר, לא אפשר. לא משנה, טוב או רע. זה לא אפילו רלוונטי. הבעיה היא, כשאף אחד יאהב אותך, הזורחה שאתה תחזור את הילדים שלך כיהודים, היא מאוד גדולה. כשאף אחד אוהב אתכם, 2-3 גנירות, לא נשאר יהודים. אם אתם מדברים על מה שאני מדבר עליהם, יש שני מדינות בעולם, שלא הייתה כמעט אסימילציה, לא פחות מ-1%. אחת, פנימה. ושני, בלגימה. פנימה, ובלגניה זה כל כך שני סביבים. בפנימה, הגויים הכי יפים לגויים. הגויים הספנית הם לא נורמלי יפים לגויים, אפילו אם אמנם יש גם אנטסמיטים. אבל במובן כלל, האמיגוים הם יפים. אתה יכול להגיד להם, במיוחד אתה מבקש סרבסה, אומו סטאפ, סניור, יאללה, בואו נמצאים ביחד, הם נותנים לך עג טוב, אם אתה גוי או לא גוי, הם לא יודעים. אתם יוצאים ביחד עם זה, ביותר מהם, כמובן, יש תמיד אקספציה לבית. אירופה היא מאוד אנטי-סמיתית, אתם נשמעים נאצים באוויר, כשאתם הולכים שם, במיוחד עכשיו, כשזה מלא ערבים, זה עדיין קטן, כי אם זה לא נאצי, זה חמאס, אחד או שניה, אתם לא יודעים איפה לרחוץ. אז בפנימא יש רבי שמתלמד עם רב עמבדיה יוסף ורב בן ציון אבא שאול בפורט יוסף ישיבה, רב ציון לוי זצל. הוא היה מאוד סטריקטי כמו שרבי צריך להיות, רבי קומיונטי. והוא אמר להם מאוד פשוט, כל מי שתהיה מגניב לנאי יהודי, הוא עדיף עם הקומיונטי. הוא לא יכול להגיע כאן, הוא לא יכול להגיע כאן, הוא לא יכול לעשות בר מצווה לצערים שלכם, אפילו נגיד קטנה, מרי היא לא יהודית, הילדים הם יהודים, והם צריכים לעשות ברית מילה, לא כאן, אנחנו לא נכנסים לזה, בר מצווה לבית, הוא יהודי, לא כאן, הוא יכול ללכת למדינה אחרת, כאן הוא לא יכול לעשות משהו, למה? הוא הלכה נגד השם, אתה לא יכול ללכת לתוך הקבוצה הזאת, חושבים או לא, כל אחד היה מפחד, אפילו לנצחים, הם לא נתנים לזה, למה? בגלל שאתם לא יודעים אם זה באמת או לא, אולי היא נפגשת עם האנגלית, במיוחד אם הם יצאו מהקהילה הצליחה, אתם לא יודעים, זה יכול להיות מפחד. הוא עשה דקריי, וכל מי שרשמת את הדקריי, בלעד 20 אנשים. 20 אנשים בדקות, שהם באמת רצו את ה-BAN שהוא עשה. ואחרי שהם התגלגלו על יהודים, הם היו צריכים להחליף למקום אחר. אז הראשון שעשה את זה, החליף למקום בבחינה איזשהו מקום. אז עוד אחד עשה את זה, אז הוא החליף ליד הזה. אחרי כל, יהודים רוצים להיות ביחד. אז יש לנו מישהו לדבר עם. אז עוד אחד חליף, ועוד אחד חליף, ועוד אחד חליף. בעצם, 20 אנשים חליפו לבחינה הזאת. אחד יום, כשרב ציון לוי עליו השלום פסד איתו, ביום שלו, קצת אחת שעות אחריו, כשהלך שלו הלך לקורת ה' ה' שם שם חורקן גדול לביתו, ו20 הקבוצות של היהודים היו חייבים בזמן והם הלכים לארץ. אף אחד לא נמצא במובן שלהם. המשפחה שלהם נחשפת את המקום שלהם. כל 20 דקות. כשאני הייתי בפנימה, כמה אנשים אחרים אמרו לי את הסיפור הזה. חושבו על זה. קצת אחרי זה, זה לא היה איתן יום. הסיפור היה כאן, כמה שעות אחרות, הוא היה כבר בשמיים. הראשון, אולי, אני חושב, הוא אמר למשפחה שלהם, אתם יודעים איך קטנים אני הייתי כדי להקבל את התורה שלכם? כדי שכולם ילכו ללמוד, ולמדה, ולסימולציה. כל מה שהתורה אומרה, אפילו אם לא הייתה כל כך מגניבה ללחוץ עם האנשים. אבל אני עשה את זה. עכשיו אתה צריך לציין את האנשים מה שהם חייבים. הוריקין בא, והם כל כך הלכו לארץ. זאת הייתה, רבותיי. זה גדול קידוש השם, אתם רואים. השם עובד על גדול צדיק כזה. זה לא שחק. איזה פעם, היה אחד שרוצה להתגובה עם גויה מפנימא ומישהו אמר לו, רבי, היום זו שלו התגובה אז הוא קלט לו, הוא אמר, אני רוצה שתבואי כאן אני אביא לך ברכה שאם אתה עושה משהו אפל השם אני אביא לך ברכה שתמצאים בגלל שאתה לא יודע, אז הוא בא הוא קיבל אותו לבית שלו, הוא אמר, תן לי רגע, אני אחר כך אחר כך, והוא הלכה ונפגע אותו בבית כל הלילה. תחשבו, הוא צריך להתמודד בשעה. שעה ושתיים. בום, הוא נפגע בבית, מה קרה? תן לי לבית. אני לא יכול, אני לא יכול לדעת שאתה נפגע את השאלה שלך. אתה מגניב, אתה מגניב. אבל אני אעזור לך שלא תהיה מגניב. אבל זה הטיפ של רביים שיש לנו בפרסם, שהם באמת חייבים. זה לא רק עבודה שלהם. להגיע, להגיד כמה שאומרים, ללכת את פאגה של היום, פונרל, בר מצווה, ברית מילה, זה הכל. להרגיש את הפחדה. להרגיש את הפחדה. כשאתה רואה שמישהו שחי, כשמישהו חי בדרך, כשמישהו יש איזשהו פרובלם בגמבלינג, או פרובלם בדרוק, או כשאנשים לא נגמרו נכון, או כשאנשים מדברים בשול, דברים שאנחנו לא נצטרך לעשות. הלידר צריך להיות מסוים, מסוים בקריזמטיקה, כדי לעשות שהאנשים יחשבים הרבה, הרבה פעמים, לפני שהם יכולו ללכת בזכרות אחרות. זאת הייתה פנימה. אבל זה לא היה הדבר שאני רציתי להפוך עליו. אני רוצה לדבר על בלגים. כשאני הייתי בבלגים, הייתי נבחר באיזו אורגניזציה אורגניזציה סיד, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, זו איזו אורגניזציה, אז הלדה זו אמרה לי, פה יש גבוהה אנטי סמטית אבל הגויים פה הם כל כך מגניבים שהם אומרים לך בגללך, גבוהה יהודי, אל תכנסי לבית שלי אז כשאבא שלי עושה עבודה לבית יהודי על קבוצה, קצת קבוצות אז כשיש איזשהו פרובה אלקטרית, הביתה אמרה לאבא שלי לשים לו לפחות את הפרובה איזה גויים, כשהם יוצאים לדור ויוצאים להם עם הרגל ועם הימאקה, הם אומרים להם, אתה לא יכול להכנס לבית, אתה יהודי. כמו הנאצים, עם אין שם. בגלל שהם נאים ונאצים, הם נאצים, אף אחד לא רוצה להתגלגל אותם. מי רוצה להתגלגל כאלה אנשים כאלה? הם מגניבים, אתה מפחד עליהם. היום אתה מתגלגל אותה דולרה, למישל, הם יוצאו לך כשאתה נפל, או יכולו להתגלגל עבודה לדרום שלך. לא להגיד שאתה צריך ללכת לביתה שלהם ולראות ג'ייסי שם שם ולשחרר לך כשהוא על הרגל זה לא הרגל טוב על קריסמאוס קריסמאוס מישהו אמר לי למה אתה לא יודע איך להגיד קריסמאוס? אני אומר, בטח שאני יודע, אני רק לא רוצה להגיד זה הוא אמר, לא, בגלל שאנשים חושבים אולי אתה לא יודע איך להגיד באנגלית אני לא יודע איך להגיד באנגלית, זה בוודאי הדבר אבל אתה יודע שכל אחד בעולם לא יכול לדבר על זה. אז אתה יודע שאתה צריך ללכת אליהם, יש להם את המאלה והם מגיעים ל-JC, לראש שלנו, ויש להם את הטבע והם יכולים לתת לכם איזשהו גיפט על הטבע האדומה. והם צריכים להתגלגל את אבא שלהם. כשאתה מתגלגל את מישהו מבחינה אחרת, מבחינה אחרת, זה לא רק את הילדה שאתה מתגלגל. היא יכולה להיות סקולרית. היא לא יכולה לדבר על קריסטיאנטיה. היא יכולה להגיד לך, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה תן לי להחליט, ואז הילדים יהיו יהודים, ואנחנו תהיינו שמחים. זאת לא הבעיה. מה על האנשים שלהם? הם יוצאים כל יום לבית, הם יביאו לך, אתה צריך לנסות עם הם, ואתה תשמע איך הם פרשו לג'ייסי. איידול, פרשת בשפה שלך. מה אתה יכול לעשות? היי, מר קריס, מה שאתה עושה עכשיו זה רעיון רעיון לג'נטים, שזה פנלטי המות. לגויים. הגויים שהם חייבים ל-JC, אף אחד מהם אשכרה ילכו לאלה רק בגלל זה. אפילו אם הם היו הגויים הכי יפים. הם הולכים לספירה, מבקשים את הילדים המחשבים, נותנים להם חוויה, עושים כל מיני עבודה של חרדה בקבוצה. הם עושים חרדה. זה משהו מאוד נפטי, להשיג את המחשבים המחשבים, להשיג את המחשבים המחשבים, להשיג את המחשבים המחשבים, להשיג את המחשבים המחשבים, להשיג את המחשבים המחשבים, להשיג את המחשבים המחשבים והם יולדים יולדים יולדים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים טרוריסטים מהג'י-האד, מגיעים לבית. אחד מהם הוא מנהל אידאל. מי הוא? האחד עם הלב שחור בביר. הוא מנהל אידאל, לא הערב. הערב הוא מנהל, הוא בג'י-האד, הוא מנהל אנשים, הוא מנהל רכבים, הוא מנהל חברות. הוא מנהל. אף אחד לא מדבר על זה. אבל הוא חושב שהרבי שלו הוא ה' הוא תפקד על רבי שלו מה זה אחר ממלכה? הם גם תפקדו על רבי שלהם ובמקרה שאתם מנסים להשכח את ג'ייסי אני מבטיח לכם שום דבר אם ג'ייסי יצא מחר ממה שהוא היה גמרה אמרה לנו איפה הוא הייתה הם נותנים לו רחוק על יום והוא יצא מפה בבורו פארק עם הרגל ואת הטרבן. ואחד מהחסידים יבוא ויגיד, צדיק בא לעיר. צדיק בא לבית. כל אחד שרוצה לעבודה, קרוא. 3, 4, 7, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, ט והם אומרים, אוקיי, אנחנו נפגש את דבר התורה בבאבא שלנו, הקבליסט, נכון? מה אתה חושב שתקרה אם ג'ייסי יתן פרסומת? בורו פארק יתן פרסומת. וואו, איזה חכם, תלמיד חכם, בא לבית. הוא ידע על הכל מבחינת. ג'ייסי היה 2,000 שנים לפני בישיבה של אחד התנאים. אחד התנאים, אתה יודע מה זה? ללמוד בישיבה ככה אני לא יכול ללמוד שם, אף אחד מהם לא יכול ללמוד שם אולי הרמב״ם לא יכול ללמוד שם אם הרמב״ם נפגש, קח את הרמב״ם 1200 שנים אחרי זה והוא נפגש שם כמנצח אני רוצה ללמוד שם, ג'ייסי שם כאן ללמוד, ג'ייסי ההיסטורי הוא היה בישיבה, ובסביבת הכי גדולות של ההיסטוריה, הוא לא יכול להצליח להצליח שם. אחרי שהם נפגשו אותו מהישיבה, הוא התחיל להגיד מי הוא באמת היה. הוא התחיל להתקשר, לקבל אנשים מהגבירה, והוא התחיל עם את הלכה שלו. ולכן, אני לא יודע אם אנשים יודעים, הוא לא התחיל בקרישיאנטיה. הוא לא רצה להתחיל בקריסטיאנטיה או איזו אחרת רליגיה, זה היה עדיין עד שבעים שנים אחרי שהוא מותה, מינימום, יש דברים אחרים, אינם אומרים יותר, אבל המינימום של הזמן שקל זה עדיין שבעים שנים, זה כמעט שלוש גניבות. גרנדסון, גרנדסון, גרנדסון, ואז? זה כבר אנשים שלא ראו אותו. זה למה, כשהם באים אליי ואומרים לי, JC בא אליי במחילה, אני פשוט שואל אותם, איך הוא נראה? והם כולם מסכימים אותו עם הגוטי ועם הרגל. הוא נראה כמו רוקנרול. אולי הייתה גיטרה בדור או פינק פלויד, אני לא יודע. ובברזילה הוא מסתובב במהלך, הוא נראה כמו רוקסטאר, רק מפגש את הטאטוויז. אז אני שאלה להם, איך אתם יודעים שזה כמו שהוא נראה? זה כמו הוא נראה בלילה, זה פשוט. אף אחד לא ראה כמו הוא נראה. איזשהו ארטיסט בברזיליה, איזשהו ארטיסט פורטוגי, החלטה לעשות איזשהו אימג'ה. הוא עשה לו רוקנרול סטאר. אתה באמת ככה מגניב? אתה חושב שמישהו מ-2000 שנים לפני, מישהו יהודי, שתלמד בישיבה סטריקטית, הולך ללמד עם הרי כמו איזושהי אומנה? זה נגד התורה להיות ככה הרי. התורה אומרת, כל עבודה כל עבודה פמיננת של אחד הוא סין מהתורה כמו שאתה אוכל פורקה. הוא מקבל ערוץ, ערוץ, כל הדברים שהאנשים עושים. להחליט את הרעיון מהרעיון, מהחלק הטבעי. זה כל סין מהתורה. האנשים לא יכולים לעשות הדברים שהאנשים עושים. מקבל ערוץ, עכשיו אני רואה שזה סטייל נוי עכשיו. האנשים התחלו להקבל ערוץ. כאלה אנשים חדשים שאתם יודעים שהם כל יום מגעים ומחשבים, מה שאני אעשה היום להתרחק הרעיון? זה מה שהם חייבים, לנסות לקבל קומפלימנט של מישהו. אם אתם נותנים להם את ה... אווו, אתם יודעים שהם יפהרים, אה, באמת? אתם אוהבים את זה? אמן. זה מגניב. וזה לא היה גאי. זאת העובדה. גאי, אני מבין למה הם עושים את זה. הם מנסים להיות אנשים. אבל מישהו שיש אישה ישראלית בישראל. יש אישה שהוא חיים איתה, והוא יכול להשתתף חדש חדש על ידיו. זה מגניב, ממש מגניב. זה לא עדיין מגניב עדיין. זה ממש מגניב. כל העולם הוא כזה. אז אתם באמת חושבים שJC בא לישיבה ככה עם הרגליו שלו? מה ישיבה היום אקפטה אחד מלחמתים עם הרגליה ככה? מראה לי ישיבה אחת לילים, לתינג'רים. אפילו האחד הכי מודרני אקפטה אתכם להתקבל ברגליה לפני שאתם יוצאים. את זה עדיין לא חושב. אז הם כולם מדברים על ג'ייסי כמו סטטיון, ואתם יודעים, איך שהם מגעבים, או שהדבר משחק עםהם במחילה. אני ג'ייסי, הילד של פן, הילד של ג'וסף, הילד של ה' הפן שאתם שואלים, הם היו מגעבים שם בהיסטוריה. אז ג'ייסי אם הוא הייתה היום לפלטבוש או בורו פארק לתת ספיצ' תאמין לי, הוא יהיה עם קלאב פן. 500 גרופים של וואטסאפ יתקבלו בלילה. אתה צריך לשמוע את זה, זה יהיה דנויה נוקה. ג'יי סי פני דנויה נוקה. מאיפה אתה בא? מנזרת. ומה קורה? קראי את נגמרה, איפה הוא? כמה הוא נשאר. והוא לא התחלת לקריאנטיה. הם נכניסו לו משיה, ה' הם מזלגים, הם לא יודעים בדיוק מה הוא זה יחד מה שאתה שואל אני לא חושב שהוא ה' אני חושב שהוא המשיה הבאה הבאה הבאה הבאה הוא ה' הוא רואה את העולם הוא ה' כולם מזלגים אז להם זה מזלגים אידוליות חייבת לדעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת דעת ד אם מישהו מפגש את רבו שלו, הוא נכון כמו זה. ואתם יכולים להגיד, מה, אתם מפגשים אותו עם הזה קרישיון? הוא אומן, הוא עושה כל מיני דברים מגניבים. זה היה רב עם רגל ורגל שחור, הוא בא לסינגאג, קפוץ תפילין, צדיק, מלך תורה. הראשון קריסטים 2000 שנים היו יותר רליגיים מזה. הם גם קיבלו תפילין, תלית, עשו ברית מילה, קיבלו שבת. אתם יודעים מי באמת ראו את הקריסטים? במקרה, ב-300 שנים, הם היו מאוד רליגיים. הם קיבלו כל החוקות, שבת, תפילין, הכל. כשהם ראו שהקולטה לא מגניבה, זה נמצא בקולטה מאוד קטנה, וכל אחד יביא אותם לתפילה. אז הם קיבלו לרומנים. הרומנים היו אמפירים של היום. הם אמרו להם, אתה לא יש לך רליגיה. למה לא תצטרף לנו? תצטרף לרליגיה שלנו. תהיה חלק בקבוצה שלנו. הרומנים אמרו להם, איזשהו מה שאתה עושה זה נגד אידאולוגיה שלנו. כמו מה? סרקמסיגן. אנחנו חושבים שהקבוצה צריכה להיות אוריגיאלית כשהיא נפגשת. מה אחר? יש לך יום החלטה. אנחנו לא חייבים לתת יום החלטה. אנחנו רוצים שהסלבים יעבורים עד שהחלטה שלהם יוצאה. אין דבר כזה, יום החלטה. יש לך שבת. זה שבת. זה נגד אידאולוגיה שלנו. אנחנו רוצים שהאנשים יעבורים בלתי. זה טוב לטקסים. האנשים עובדים יותר. אז הם אמרים להם, אוקיי, בואו נעבור. אנחנו נגמר. אתה תחזור אלינו. אנחנו נחליט שבת. ואנחנו נחליט הברית מילה, הסרקמציזם. וככה קרישיאנות התקדמת כל כך גדולה. הרומנים בקרישיאנות היו מיליאנים. 2,000 שנים אחרי זה מה שבאתי. רום, וודיקה וכל זה. ואז הם ראו שלא יש להם חלילה. זה רליגיה מגניבה. אז הם חשבו, מה אנחנו נעשה? אז הם אמרו, אוקיי, נעשה חלילה. אנחנו נגיד שג'ייסי נתן בי ב-25 דבר. ואז נויר זיו, כל הדברים האלה, זה קרה עשרות שנים, עשרות שנים אחרי שהקראתיית התחילה. זה לא היה מבקש, אני רק מראה לכם שזה כל פעם בלוני, זה שחק. כל הדבר הזה הוא שחק. אז זה זה, אז אני אחרך לבלג'אן, אז הוא בא לביתה, הם לא יכולים לו לבוא, בגלל שהם אומרים להם, אתה יהודי, אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס. אתה יכול זה מאוד, מאוד, מאוד להיכנס. רבוי שאתה תשלח את הילדים לבית פוליטי עם אלה של ילדים וזה יהיה נכון להם וכל אחד שם יאכל לכולם, שחר, שחר, יהודים, מוסלמים, חינוניים, כל מיקס, רציניות, רליגיות, כל אחד יכול. אנחנו יאכלים לכולם, אף אחד לא יכול לדבר עם אף אחד, סטייל אמריקאי. בוודאי אתה לא מפחד בגלל החיים שלך אף אחד לא יעבור לך עליו אף אחד לא יעבור לך על ידי כל מיני דברים רציניים שלך שזה יעבור לך על ידי החיים שלך, אבל בוודאי אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אבל לפעמים אני הולך לבית שלי ואני זוכר, וואו, אני חכמת להחליט את הספר הזה את העבודה של ישראל אהה, אתה זוכר את העבודה של ישראל אני שואל שלושה שאלות, אבל אני רק אדבר על זה אם אתה זוכר את כל שלושה שאלות אם אתה לא זוכר, אתה יכול ללכת ל-REPEAT, זה יהיה פוסט עכשיו שלושה שאלות היו? לא כן, מאוד טוב, בנג'י. מה, אף אחד לא ראה את זה בחיים? הוא ראה את זה בחיים? אז בואו נציג את זה. אני קראתי את הלקציה הלאחרונה עם הסיפור שקרה, אני אחרג את זכרתכם היה רבי נקרא דייו, מדטרויט, הוא בא למונסי, לישיבה, לבעלי תשובה האמריקאים, הוא היה שם כמה חודשים ואז את האמת שלו הייתה פשוטה שהייתה צריכה ללכת הביתה וללכת לביתה בגלל שהם כבר פסקו את הסמסטר. הוא באמת רצה לחזור אבל את האמת שלו הייתה פשוטה. אז הוא בא לראש ישיבה והוא אמר לו שאני סליחה, אני צריך ללכת הביתה. הראש ישיבה אמר לו, אתה לא מספיק. אתה מבנה את עצמך עכשיו, זה יקח את כל מה שצריך. אני סליחה, אבותים שלי מקבלים פרש, אני לא יכולה, אני לא יכולה, אני לא יכולה והוא הלכה. ראשון שבת, כשהוא היה שם, ראשון שבת. אז הוא קבל שבת, בלתי, אין שולה, אז הוא היה בלתי, מאוד מלחמת, בלתי, אבותיו, ארנת שומר שבת, טווי, זה. השבת הבאה, במידה, בפרידה, הוא התחלתי להסתכל. מי אגיד שאני עושה את הדבר הנכון? אולי אני חייבת את יום שלי? מה זה? אני חייבת את שבת. אולי הוא היה רעיון כאן. אז השם, אם אתה באמת רוצה לי להיות שומר שבת, אתה צריך לתת לי סין. יש לך 8 שעות, שבת מתחילת ב-8, תתן לי סין שאתה רוצה לי להשתתף שבת. 1, 2, 3, 4, 5, אין סין. 6, 7, אין סין. שבת מתחילת ב-8, אין סין. 9, 10, 11, הוא כבר 11, הוא מתייחס ל-11 שעות, מ-12 ל-11, 11 שעות הוא עושה ל-ה' כל כך הרבה, הוא כל כך מתייחס, איפה המסגרת? אין מסגרת, עכשיו זה הלילה, 12 שעות אני מתייחס לך, עם הדקה כזאת, 12 שעות אני מתייחס לך, ואתה לא מתייחס לי, אני אתן לך עוד 10 דקות, זהו זה, ב-10 דקות אני קח את הרמוט ואני מתחיל את ה-TV אבל אחרי זה, אתה לא צריך להתגלגל עלי, זה הכל עליך 9, 8, 4, 3, 2, 1 אין סיין? אתה בטוח? אין סיין! אני מתחיל את ה-TV מה הוא רואה? ה-Dave Lederman Show פרידי ניתן, עשרה ניתן. איך הוא היה? הוא עדיין חי? עדיין בטלוויזיה? לא. לא? היה מאוד פופולר בזמנים, אנחנו מדברים, אני לא יודע, עשרה שנים. אז הוא רואה את המשחק עכשיו. דייף לדרמן משחק עם פרודוסר יהודי. פרודוסר או דירקטור. סופו של דרך, אני לא יכול להגיד שם. הוא פשוט באתי מטריף לישראל, דת יהודי, סקולר, פילמקר, אז דיב רנרמן אמר לו, אז אתה באמת באתי מישראל ישראל? התלמדת שום דבר באיבו? והמצב אמר לו, באמת התלמדתי! שבת שלום, דיב! אז ברגע שהמצב הפגש את הטווי, זה מה שהוא ראה. כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, כמובן, השם עשה מירה ברורה שהוא יחזור את הטלווי בדקות כמובן, שהמשחק יהיה עביר, כי אם הוא עשה את זה ב-9 כמובן השעה, המשחק לא היה עביר. אז באמת, זה מדובר מאוד מאוד. זאת אומרת, זה סובל מאוד גבוה, למה? כי זאת אומרת שאולי האנגלית כבר רציתה ב-9 ה' להשתתף את הטווי, והאנגלית באמת התעוררת עם את הטווי הרחב. להתעורר עוד 3 שעות, בפעם שהאנגלית תהיה ברחב, זאת דבר אחד. דבר שני, האנגלית באמת הייתה להתעורר עם הטווי הרחב של דייף לדרמן. ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ולגבי שיושב פרודיוסר, ובכל זאת הוא החליט להגיד משהו רליגי, שבת שלום היום. זה היה כולה בקבוצה של השם. אז השאלה הייתה, אוקיי, עכשיו כששם עשה מירה, ועכשיו הוא נהיה שומר שבת בגודל, אומנם. השאלה היא, כל שבת שהוא קבוצה, הוא יקבל מילה גדולה? או כששם באמת התעורר עם כל הסיטואציה, ועשה מירה ברורה שלו, כדי להשיג אותו, אולי עכשיו, ישראל לוקח את התגובה שלו. כמו שאנחנו למדנו הרבה פעמים, כשיש לך מירקל, מירקל ברור, הוא עשוי לך, אם אתה באמת נפגש איזה קרדיטים, אתה כבר נפגש. אז השאלה היא עכשיו, ישראל לוקח את הקרדיט שלו? אם הוא לוקח, זה רק בשבוע אחד? בשבוע הזה? או בשבוע כלי השבוע, בשבוע של החיים שלו? מה אתה חושב? הוא אומר שזה קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא קומס של שמאס. אביא בואו נראה, אתה רצה לגלות על גבולה ואתה לא יכול, ואני בא ועושה אותך, ואתה קיבל את הסיפור. קומס עכשיו אני בא ואומר, אתה רק קיבלת 1,000 דולר, קיבל לי לפחות 300. בלי מי, אתה לא של שמאס. יכול לעשות את זה. זאת אומרת, זה צריך להתקשר לתפקיד שלכם. מה היה תפקיד שלכם? שבת. זו גדולת גדולה לזה. אבל אתה לא תהיה שומר שבת בלי הזה מירקל. לדבר של חקר, בלי הזה מירקל, האנגלית הייתה פשוט סקולרית, תהיה גדולה ולא יהודית, את הילדה לא תהיה יהודית, ואתה יכול ללכת לאל-אקספרס בשחק ה-VIP. למה אני מדבר על זה? כי הוא היה בישיבה לפני שבועים, הוא ראה גמרא, הוא ראה חומש, הוא ראה התורה, הוא ראה רבים גדולים שייעים, הוא ראה איך אנשים מבחינים במונסי, ואחרי כל זה הוא הלכה לתאר למחלל שבת, וזה עושה את האדם הרבה פחות, לא משנה לתאר, לפני הוא בא לישיבה במונסי או אחרי. עכשיו, כשהוא מבין. אז עכשיו, המירקול הזה בעצם חייבתו לו מהצלחה. עכשיו, כל פעם שהוא קיבל שבת, הוא נכון 100% בקרדיט? כמו מישהו שקיבל שבת בלי מירקול? הוא נכון את הדבר הזה או לא? כן. למה? בגלל... אני חושבת שזה נורמל, שפעמים להגיד שזה רק קרדיט. אתה נכון, אם המירה הייתה משהו שיכול להשתתף כמתנגד, אז אתה נכון אבל מירה כזאת, אתה צריך להיות סופר סופר סופר לדבר שהמירה כזאת תקרה רעיוני יש דברים שיכולים להשתמש בהם, אה, קוויינסדנט, רנדום, מירקולים, וואו, אני כמעט פגעתי את הכאב, אני פגעתי לידו, הלכתי, אני פארקתי הכאב ככה ולא ככה, אוקיי, יש הרבה מירקולים שיכולים להיות, באמת להיות רנדום, למישהו שלא מראים, אין שום דבר רנדום, אבל איזה אנשים יכולים להתמודד, אבל משהו כזה לא יכול להיות רנדום, לא יכול להיות רנדום, כמו שאני תמיד מראה בתורה, שהתורה מזכירה לאנשים יהודים שלא ללכת לרליגיון, לרליגיון ארוך ולרליגיון רכב. איזה רליגיה היא הרליגיה של הרכב? אסלאם. הם כולם היו לרמאדאן, במכה, יש להם רכב הרכב, 2 מיליארד מוסלמים היו שחורים, הם היו, יש להם הרבה אוכל, חומוס, שוערמה, פלאפל, מג'דרה, מה שאתה רוצה, הרבה אוכל סעודי ערבי טוב, וזה כולה בבקשה, והם עושים תנטים מיליארדים, כדי להצליח לנסוע. תנטים קטנים, כמו בקמפינג. זה כמו לנסוע בקמפינג. אז יש הרבה תנטים, כולם נסעים בתנטים, ויש להם אוכל טוב, אנשים שיושבים אוכל בבקשה. מאוד יפה המדינה. והם משחקים את זה במילה. זה כל מה שהם חושבים. אז הרליגיה של הרוק היא האסלאם. מי היה רליגיה לבריאות? קריטיאנטיה, כמו שהם קוראים, נאקון בריאות, נאקון בריאות, איזה בריאות? בריאות של ג'ייסי, בריאות שהרומנים נפגעו בהם, שהם נפגעו בהן על כרס. זאת לא הייתה את הידיעה שלהם בגלל זה, התורה אומרת שמישהו שהצליח לנצח בקורת יהודית, בקורת גדולת יהודית, אתה חזק את הגוף שלו מרגע שהוא מת עד שהלילה, כדי שכל אחד יראה מה הייתה את היד שלו, ולכן אתה צריך להחזיק אותו, כי אחר כך הוא הוצגת אימציה של השם, השעון יתחיל להתאים עליו, יתחיל להתאים עליו, זאת אוכלת מנצחו שלו, ולכן אתה קח אותו ואתה קח אותו. לרומאנים זה לא הייתה אידאה שלהם לקרות אנשים, זה מה שהם עשו, הם קרות אנשים בקרות אחרי שהם קרוו אותם בקורט. הרליגיה של השטחה היא הקריסטיאנטיה, אז אני אמרתי בפילם תורה וסיאנס, אם תזכרו, אני אמרתי, מי אמר שהשם באמת היה במיוחד קריסטיאנטיה ואסלאם? אולי הוא מדבר על כל הרליגיה שטחה שהם עובדים על אידולים שהם מייצרים מהשטחה? או אידאלים שמייצגים מלחומים, מלחומים מלחומים, מי יכול להגיד שה' מדבר על קריסטיאנטיה באסלאם? אחר כך, התורה זו 1,300 שנה לפרק קריסטיאנטיה ו2,000 שנה לפרק אסלאם. 2,000 שנה, היה יהודיות בכל מקום. הערבים לא היו עם אסלאם, הם לא היו עם רליגיה, הם היו ערבים בדואים, חייבים במים, חייבים בכל מקום במים, עם קאמורים, חייבים בטוחים, והם לא היו עם רליגיה 2000 שנים, היו יהודים והערבים לא היו עם רליגיה, הם היו כולם חייבים אידאל, הוא חייב את זה, הוא חייב את זה באמת, כשמוחמד בא ונפגש את עצמו כפרופיט, הוא קבל אותם לנסות לבחור את הידועות שלהם ולהבין שזה פרופיט של אללה, זאת אומרת אל, אלוקים, הוא קיימס מהשם של ה' אז אפלי הם תחלו להשתתף כאילו תלמידים, אפילו אם הם תלמידים רליגיה פוליטית שאין להם קונקציה אל ה' אבל אפלי קרה דבר טוב, שכל הערבים תחלו להשתתף כאילו תלמידים, כי התורה מספרה להם כאילו תלמידים, כשהם באים לבית אברהם, הוא פשוט נרחק את כל רגליהם שהייתה חולה של דשט מהעבודה שלהם, הם לא רצו להביא את זה לבית שלו, הגמרא הסוגר את זה. אז הערבים היו כולם מבחינים אידאו, למה הם נקראים ערב? זה קורא מהקהילה ערבה. מה זאת ערבה? ארבעים, ערבים, ערבים, ערבים, ערבים, ערבים, ערבים אז מי יכול לומר שה' זכות איסלאם וקריסטיאנטיה? הוא מדבר על כל הטורות שהיו בזמן של התורה. הוא חייבתי על הדרעה, הוא חייבתי על עראק, הוא קראתי סטטיום של דרעה, הוא קראתי סטטיום של עראק. מי אמר לכם שהתורה הכרחה ליהודים שום יום יום תהיו רליגיות פשוטות, תהייו במיוחד לא לתפוס את זה. נכון? זו שאלה טובה או לא? אז בתוך הטקסט של הספקים האלה, הספקים האלה שהגידו ליהודים שלא לתפוס רליגיה חשיבה, רליגיה הבריאה ורליגיה הרחובה, יש סקיפ מתמטיקי נחמד, זאת אומרת, השם נמצא בטקסטים כתוביות נחמדות בטקסט בפורמולה מתמטית. זה לא יכול להיות רחוק, זה לא יכול להיות רחוק סטטיסטית. איזה שתי שאלות שישו ומכה נכנסו אליהם? ישו זאת אומרת ג'ייסי ומכה זה המדינת בסעודיה רביה שהמוסלמים היו נכנסים אליהם ברמדאן אז בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודא ובדרך כלל, בגרס הזה, יש לך שתי כפיות נקראים בטקסט, במסגרת מתמטיקה שווה של 50 פרקים. יהוד, 49 פרקים, והפרק ה-50 הוא שין. 49 פרקים אחרי השין, והפרק ה-50 הוא וב. יהוד, שין, וב, יושקה. ישו, ג'יי-סי. מקה, מם. 49 פרסים, 50 פרסים זה חף, אחרי זה 49 פרסים, 50 פרסים זה חף. מה היחידות של 2000 שנים לפני האדם ו1300 שנים לפני הקריסטיאנטיה? התורה הכרחה ליהודים, בואו תמיד, תהיו במיוחד לא ללכת לרליגיה פשוטה, לרליגיה של הער ולרליגיה של הרכב. ובמקום שלהם, כדי להשתתף את שני נקומות של הללו, מקה ויושקים. מה היחידות? אם הייתה מקה במקום אחר של התורה, או ישו במקום אחר של התורה, אוקיי, מה היחידה? אבל זה באמת, המקום שאתה רוצה שתהיה, זה במקום שלהם, וזה שם. תזכרו שלא היה ישו בעולם, זה היה לפני 1,300 שנה שהוא נפגש כשקיבלנו את התורה. זה מורגש לכם שאלה ידעו את המערכת והכל כבר נמצא בטקסט. ולא הייתה איסלאם, לא הייתה מקה, לא מוחמד, לא קוראן, לא משהו. לפני 2,000 שנים, זה כבר נכנס, תקווה מהאנגלית של מקה. למישהו שיש רעיון במידה שלו, ומידה במידה שלו במידה שלו, אנחנו לא צריכים יותר מזה. הצלחה שהמשהו כזה יהיה רעיון זה 1-1,000,000,000,000, אם אין. בגלל זה, אני יכול לראות לכם 1,000 דוגמאות ככה, זה לא היחיד. אני אראה לכם 1,000 דוגמאות ככה. כל דוגמא עושה את זה יותר איימפסיבל. אחד, אתה יכול להגיד, וואו, איזה מירקל רחוק. השני, לא יכול להיות ככה. השני, השני, השני חדש. אני אראה לכם דוגמא. התורה בפרשת ויילך. אנחנו יכולים להגיד על זה בפעמים. ממש לפני שמושה פסס, בימים האחרונים של את החיים התורה בפרשת ויילך מספרת אשם אומר למושה אחד יום אחרי שאתה לא תהיה עוד פעם בעולם אתה פסס ואתה תהיה עם אבנים שלך באבן הארץ הזאת תטריד אותי כל כך רגע שאני אהיה כל כך מגניב להם באותו זמן ואני יכול להשתתף להם במידה של הגאים הגאים. אני אשכח את עצמי, אני אשחח את עצמי, אסתר אסתיר פנאי מהם. בגלל שהם אומרים שלא יש לנו ה' אמן. אז מה יקרה? אני אעשה את זה, בדרך כלל כמו שהם אומרים, שלא יהיה להם ה' אמן. ואני יכול להשתתף להם במידה של הגאים הגאים הגאים, ותהיה להם חורבים דברים. זה בדיוק מדבר על החולקוסט. 3,250 שנה לפני שהחולקוסט בא, זה כבר מדבר על פרשת ויילך. ואתה יכול להגיד, מי אמר לך שהוא מדבר על החולקוסט? אולי הוא מדבר על הפרשת של הטמפול השני. הם גם מורידו עשרות אלפים אלפים יהודים. זה גם היה מטען. אולי הוא מדבר על התחלות של הטמפל הראשון, בבלוניאנים גם מורידים הרבה יהודים אולי הוא מדבר על קוגרומים, אולי הוא מדבר על עבודות אחרות, היו הרבה קרדיטים לנצח יהודי, יותר מכל נצח אחר, אף אף אחד לא ספר 1% מה שאנחנו עשינו, אף אחד אתם רואים את הארמנים, את הקורדים, אלה מדינות שהם גם ספרים. ההולקוסט של הארמנים, אני חושב שעוד מיליון ארמנים היו מוותרים בטורקים. הטורק מגניב כשאתם קוראים לזה הולקוסט. הם מגניבים. כשאנשים יכולו להכניס את ההולקוסט הארמני. זה מגניב. אם באמת הם מותרים, כמו שהם אומרים, הם מותרים עוד מיליון ארמנים, זה עבודה רעיונית. מה שאיראן, עיראק וטורקי עושים לאנשים הקורדים כבר עשרה שנים, זה גם מנגינה. הקורדים הם במקום הכי גבוה. הם בין שלושה מדינות גבוהות וגבוהות. איראן, עיראק וטורקי. הם מנגינים מכל דרך. תחשבו, אתם במידה של הסירקל ושלושה גורילות שם. שלושה גורילה, כשתכנס לדבר אחד, פונק. כשתכנס לדבר האחר, פונק. כשתכנס לדבר האחר, אופינג, אולי מפה תהיה לך סלב. בום, הוא יפגע אותך. אתה לא יודע איפה לרחוץ. אלה הם הקורדים. כמו שזה קטן, ולא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש להם, לא יש רק החולקוסט הוא כבר יותר מזה. ומה של כל החולקוסטים האחרים? אז השאלה היא, איך יודעים שהתורה בפרשת ויילך מדברת על היטלר ועל חברים שלו? התגובה היא, בתהליכים שמורידים מה יקרה ליהודים כשהם יחידו של ה' יש לכם כבוד שם, יש גם מילה שכחתה בפרשת ויילך. איזה מילה? מפחד, השואה, החולקוסט. כמו ישו וכמו מקה וכמה דברים אחרים כאלה מלמעלה מהתורה, איפה נמצא ה-Holocaust בחלק מהמסגרת על ה-Holocaust וכמו שאמרתי, יש לי אלפים דברים כאלה יום השישי ואיכולו השמיים והארץ and created nothing on the seven days, right? יום השישי Friday was ended. ואיחולו השמיים וארץ Heaven and earth strike. ואיחל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ואשבוט ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ואיברך אלוקים את יום השביעי והקדש אותו השם strike and he rested, he did not create anything, he blessed the seven days, he sanctified it. והוא קבל את זה בקווננט, את הקווננט האבותי של המדינת היהודית. זו כתובה כזאת בתורה. הקווננט בין האנשים הגדולים לגדול הוא הסבת. זה למה שלוח היהודי זה שאם אתה לא קבל שבת אתה לא יהודי. אין דיסקאונט. אתה אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר אחר כך אחר אחר כך אחר אחר כך אחר כך אחר כך אחר כך אחר אחר כך אחר אפילו לגרום כך אתם אח בסמטרי יהודי זה לא נכון. למה? בגלל שאתם לא יהודים. אתם לא חזרו את הקבוצה, את הקבוצה שה' עשו עם הארץ היהודית בשבת, אתם לא חזרו אותה. אתם לא חזרו אותה, אתם לא חזרו את הקבוצה. אם אתם לא חזרו את הקבוצה, כל מה שאתם מנסים להשתתף עליו לא נשאר. אין קבוצה. זה למה אני עשיתי את הסרטון על השבת עכשיו. ברוך השם, בעוד שנה יש לנו כמעט 80,000 רואות. אנחנו משתמשים בזה, הם לא יכולים שזה יוצא ל-80,000 רגעים, הם מנסים אותך, הם מנסים אותך, הם רוצים מילה, אז כל יום אנחנו צריכים לשתות עשרות דולר, וכמה עשרות דולר יוצאים ל-10,000 רגעים. כאילו פחות כמו שזה כדי לציין את הליברלים, יוטיוב ופייסבוק וכל המדעים האלה שיש להם אידיאולוגיה רעתה ומדעים מגניבים כפי התורה, איך הם מגניבים והם מוציאים את כל האבאמינציה וכל מה שאשם מגניב ויקד קמפיינים ללכת לכל מיני לוס ג'ו's ולראות להם מה זה שבאל, ומאחורי זה הם יוצאים, לראות את הקטעים שהם כותבים. אני חליט את החיים שלי, הוא עשה את זה, הוא עשה את זה. בכל מקרה, אז בספר הזה יום השישי ואיכולו השמיים והארץ יש לך השפעת ישראל שחררת בספר הזה יוד שין רש אלף למד בשקיפ מתמטי שווה של כמה שנים? שבעה. הוא מדבר על שבעה יום, שבת. שבעה היא מיוחדת. זה יכול להיות שקיפ אחר. לא. אני רוצה להיות שבעה, למה? כי אנחנו מדברים על שבעה עכשיו ישראל, יהוד, שבעה פרקים, שין, שבעה פרקים, רש, שבעה פרקים א', שבעה פרקים למד, ישראל, דווקא סקיפ מתמטי של שבעה רנדום? אבסולוטי לא, זה לא יכול להיות רנדום עכשיו כשאתה רואה אלפים מבטיחות שהתורה לא יכולה להיות כתובה באנשי אדם, לא כל מה שצריך לעשות זה לראות ולתפוס. יותר קשה לתפוס כשאתה יודע שזה ה' של ה' כמו כשאתה רק חושב. כמו חריגים, הם לא יודעים, הם נכנעים. דברים פשוטים לא יכולים להיות מבטיחים אחריון לנסין שלהם. אתה צריך להבין, אבי, למה J.C. אוכל 500 אנשים עם ארבעה רבות? אבי, אתה לא מוכן לשאול שאלה כזאת, זו רעיון. אנחנו צריכים להבין, אנחנו חייבים. אתם באמת חייבים שהאנגלית נותנת לבית לבית? בטח. זה כל על חייבת. התורה אומרת שחייבת זאת לא לדעת. זה לא משהו. אני חייבת. אתם חייבים. אני חייבת שהמרחב המסוים יצא במשך השבוע. אני חייבת שהדולר יצא במשך השבוע. אתם חייבים. אני לא אקבל זכויות על ידי זכויות שלכם, בלעד מי שאתם. איזשהו אקספרט מול סטריט. אתם יודעים בדיוק מה שהם יודעים. תסתכלו על הרקוד. תקבלתם זכויות רק בגלל איזשהו אקספרט מול מול סטריט שאומר שתקבלו את כל זכויות שלכם על זה? יש אחד האדים, הוא קבל את זכויות כל המדינה שלו, עוד מיליון דולר. על ביטקוין, וזה נפגש מ-50,000 ל-20,000. הם נפגשו אותו, אבל המדינה סופרת, זה לאחר. מי עושה את זה? כל מה שהמדינה עשיתה, היא נפגשת על ביטקוין. זה כמו נפגש דייס. אוקיי, יש לנו מיליארד דולר פה. אני נפגש את הדייס. אם אני מקבל שתיים, אני נכנס. אם אני מקבל פחות מ-שתיים, אתה נכנס. בנורמל, זה יקרה לך עשרת שנים להכניס את המיליארד, ובדיוק אתה רוצה להפגש את זה? זה לא נורמל. אז לדעת זאת לא לדעת. התורה לא אומרת ליהודים לדעת. רק לדעת אחרי שאתה יודע. ראשון, אתה יודע שאני ה' אתה יודע שאני הוציא את העולם. אתה יודע שהתורה היא ממני. אתה יודע שמושה הוא המעבר של כל הנכונים. אתה יודע שלא יהיו נכונים אחרים אחרי הנכונים היהודיים. זה כל פשוט, כל מי שבא ואמר שיש נכון אחר, בלוני. יש דברים שאנחנו יודעים, פרציפות התורה. עכשיו אחרי שאתם יודעים את זה, אתם צריכים להבין שמה שאשם אומר שהוא יעביר, הוא יעביר באמת. זה נקרא בלבים. אבל אם אתם לא יודעים מי הוא אשם, ואתם לא יודעים עבר את את המקום שלו, ואתם לא יודעים שהוא נתן לנו את התורה, איך בדיוק אתם תאמינו עליו, אם אתם לא יודעים מי הוא? אתם יכולים להבין על מישהו שאתם לא יודעים עליו? אתם לא יודעים על אידנטיטה שלו? לא. אם מישהו יבנה ויבנה לך את המחשב, אני רוצה לקחת את הדיימן רינג שלי לבית שלי. כמה? 100,000 דולר. 100,000 דולר ובשביל זה אני אקבל לך 1,000 דולר. קח את זה. אף אחד יקבל מהו קחת? לא, נכון? אחרי שהם יקבלו את זה והם ידעו שזה... איך קוראים לו? אונר של אמזון. אחרי שהוא ידע שזה אוניר של מרצה שרוצה 100 ביליון דולר או יותר, אז 100,000 הוא כמו חמישה דולר. זאת אומרת, אם הוא ינסה לתפוצר את המחשב, ההדקה שזה יביא לו, במהלך זה, הוא יעשה עד 10 פעמים יותר. למה הוא עדיין יחסר את זה? הבנק יקרא למהלך בייזרס, שאת המשפטה נפגעה, שאתה נותן מישהו משפט פשוט, כדי להשתתף את זה על רכבו, שזה עשה לו מיליארד דולר מפגיעה. ובדרך כלל, אתה יודע, אין סיכוי שהמשפט הזה נפגע. מה זה? אם אנחנו מדברים על מיליארד דולר, אוקיי, אולי הוא יחסר. אבל זה כמו שמישהו יגיד לי, אני רוצה... אני רוצה לספר לך גם. איך הרבה? חמישה. אני נותן לו חמישה. הוא אומר, זה באמת? רגע, רגע, תן לי לבחור במיקרוסקופ שלי. אם החמישה באמת. אתה רואה, מורן, מה זה? אני יש לי זמן לתת לך חמישה חמישה לגם. זה כמו שאני נראה לך חמישה ואתה ראה אותי נפגש בפארק. חמישה, אני אגיד לך, בוא ותקבל חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה ח אז כשאתה יודע שיש את ה' ואת התורה ואת כל הדברים, ואת התורה לא יכולה להיות כתובה, אני חושב שזה יותר פשוט להיות רליגי. לא משנה כמה מבחינות יש לך, אתה כבר יודע. אתה כבר יודע. זאת אומרת, אין דרך להחליט את זה. אין דרך להחליט את זה. נחשב, אני אתן לכם דרך. מישהו בא לשם שלו אחרי 30 שנים שקיבו לו. שם, אני יש לך משהו להגיד לך. מה? אתה לא באמת בני שלי, אני קחתי אותך מהמזרח, מהמזרח של המזרח. אז אני מאוד סליחה שהייתה לי 30 שנה להכניס לך. והבני הלכה מגניבה, קריאה וקריאה, לא, לא, אני רק צחקתי. אל תתעסק, לא, לא, חכה, חכה מה שאני אומר, אני לא אמין את זה, לא, לא, זה לא נכון. אם יש איזו אופציה להחזיק את זה, הוא יכול לבחור מיליון פעמים, וזהו. בקבוצות אחרות, כשהאחרון ידע על זה, לא יהיה דרך להחליט את זה מהמדע שלו. כשאנשים שואלים לי, אוקיי, אז אתה עושה את הווידאו, הרבה אנשים רואים את זה, ברוך השם, והם מתייחסים לרליגיה. אבל הגבוהה עדיין לא מתייחסים לרליגיה. 80,000 אנשים ראו את הסרטון של שבת, אבל הכול היו שומרי שבת? לא. חצי שלהם? לא. חצי שלהם? אולי לא. אבל אולי 1,000, או 3,000, אולי. כבר התחלנו. מ-80,000, אם 1,000 או 2,000 התחלנו להשתתף בשבת, זה עבודה יפה. מ-1,000 דולר, אתה רק חזק 1,000 דקות. ומה של ה-75,000 שלא התחלנו להתליגות? מה קיבלתם מהם? אני אגיד לך מה? עכשיו הם ראו מה שהם ראו, הם אגנבו את זה. זה לא לי, אני לא אמשיך את החיים שלי, אני לא אקבל לבוץ, אני אקבל לבוץ בכל שבת, יש לי חברים, הם באים, אנחנו אקבלים, אנחנו שמים מוזיקה, מה, אני לא אקבל לבוץ לסינגאג, לראות בסידור ולפגוש, זה לא לי. לא קל. שבועה אחרונה הוא חכה לי, חכה את הסרטון, חכה את הכל. אבל ה' לא מנסה להשיג פעם. כמו בבייסבול, יש פעמים להשיג. זה הדבר היחיד שאני יודע על בייסבול. להשיג פעם, להשיג שתיים, מה שיכול. אז מה קרה? כשהאנגלית ראית את הסרטון ולא עשית משהו עליו, והלכת לתוך רוטין שלו, שבועים אחרי זה, בום, סיבוב, בום, הכנן מגניב, הרגל שלו נגמר, כמה זה היה? בשבת? פלשבק, הרבי הענוער הזה עכשיו קורא לו, אמרתי לך, לא, לא, לא יכול להיות, זה קווינסידנט, קווינסידנט, אל תשכחו מהזה, זה לא החלטה, עוד שבועים אחרי זה, בום, הוא קבל סטארק, וקצת אחר כך הוא נגמר 50,000 דולר. אומייגאד, מה אני הולך לעשות? הופ, מי יבנה אליו? אני אמרתי לכם. פעם, שני פעמים, שלוש פעמים, חמש פעמים. בוודאי הוא אמר, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, אבל זה לא היה דיאקטי מהחלטון, החלטון פרסמת את החלטון במידה שלהם, הם כבר יודעים, הם יודעים שיש אדם, הם יודעים שיש תורה, הם יודעים שיהודים הם האנשים החלטונים, הם יודעים ששבת היא יום מיוחד, הם יודעים שיש מניחה ומניחה, הם יודעים שיש שלום ואל וקפקלה ואתם לא יכולים לרחוץ מכל משהו, אתם יכולים ללכת לאשם, זה רק עבודה של זמן עד שהם יתחילו לבן, הם יודעים את כל זה. זה כבר במדעים שלהם, אבל הם מנסים להחליט את זה, כמו הרבה דברים אחרים. כשאנחנו אוכלים קקסים, אנחנו יודעים שזה לא חלום, אבל אנחנו מנסים להשכח את זה לפני חמש שנים, רק זאת הזאת. כשאנחנו נפגעים, אנחנו יודעים שזה מטורף, אבל רק זאת הזאת. למרות, אני אשכח. כשאתה לא מזמין בבוקר, ואתה יודע שאתה יכול להשיג, רק זאת הזאת, אני אשכח את האגב שלי. כשאנחנו יודעים שזה טוען, זה לא אומר שאנחנו נחליף לעשות את זה. למה? יש את ההצהרה. אבל תזכרו, זו קומבינציה של ידעות ופונקציה. צריך לדבר על זה. ידעות ופונקציה. תזכרו לי, בנג'י. תזכרו לי, בבקשה, היום כשאני יכול לעבוד בלילה. אם הוא עדיין יפה, כתוב לי. ידעות ופונקציה. זו הקבינציה לספק נפחות כמו בארה״ב, כשהם עדיין נוכלו, אבאים נותנים קטעים לילדים כשהם עשו משהו אחר. קטע אחד נותן עד שלוש שנים, ואתם לא צריכים לדבר אחרי זה. היום קטע אחד, ואתם צריכים 70,000 דולר לבקר. הם מטרידים אתכם כמו נאצים. וואו, אה, אתם מטרידים את הילד שלכם? כן, זה היה רק על הרגל. אתה מונסטר ארוך, אל תהיה לידי. למה אתם פה? אני רפסתי. אה, כן? אז אני הקרימנל. באמריקה, כן. באמריקה, אם אתם מרדכים, או שבאתם סטאקט בגלל שמישהו אמר לכם שתבואו לקחת אותו היום לפני, לא אף אחד היה צריך להגיד לך, מישהו אמר לך, קח את הסטאק, אה? אבא שלי, הוא בבורד הזה, אבא שלי הוא בבורד הזה, הוא אמר לי אשר, שהם עשו מאוד טוב את הקבוצה הזאת, למטה בבוקר, הם יענקו את הערכות שלהם, למטה האחרונה, הסטאק הזה יכול ללכת מ-20 ל-30, אתה עושה 50% מהמONEY שלך ב-3 שעות, הוא הלכה בפעולה, קבל 100,000, 3 שעות מאז ההתפתחה הוא נכנס ל-150,000. הוא היה כל כך שמח, וואו, תודה על ההתפתחה. כן, בטח. והיום הבא, הלו, תפתחו, FBI, SEC, S-E-C, במובן זה פעם הראשונה, FBI, SEC זה קצת לאחר. היי, קחו אתכם, זה בא לנושא שלנו שעוד שני יום אתם קבלתם את המדינה הזאת, את המדינה הזאת וכך וכך ובדיוק, מרגישה, ביום הבא, היא קיבלת 50% אנו קיבלנו אורדה לבחור וחשבנו את הטלפון שלכם ואת הטקסטים שלכם ואת האימיילים שלכם ואנחנו ראינו שהחבר שלכם בעצם השם את המסגרת של וואטסאפ ללכת ולבוא ולקחת את הטקסט הזה זה נגד הלכת הלכת את הרגלות שלכם לגבי הרגלות שלכם, אתם חייבים להכניע אינסטגרמיה 4.5 שנה בפריזון 10 מיליארד דולר חייבים אבל סליחה לי, אני עדיין קבלתי 50,000 דולר על הטיפ הזה זו הלכה, ומי נחשב אתכם? החסיד, הצדיקה של בס יעקב. אני נחשב אתכם לפני חמש שנים בפריזן, אנחנו נחשב את הביתה שלכם. חברה עם 300,000, עשרה מיליון דולר מגניבה, עשרה שנים מגניבה, הכל נפגע. אתה יכול לבריח, ובדרך כלל, הפסקים אומרים לך, לא תסתכל בידי, אתה חיים קטנים. אתה קרימנר, קרימנר בלחוץ. אה? זו חזרה חזרה. אני יודע, זו חזרה חזרה. הם יקבלו קמפייה בדרך כלל. לדרך כלל, הרבה אנשים הלכו לקמפייה הזאת, הייתה חזרה חזרה. מאוד חזרה. שם, בליברליה. בליברליה. אני לא יודע, אבל אם מישהו שואל אותך, איזה מקום רבי מזרח הכי פופולר? התגובה היא, בג'יל. בג'יל, אתה יודע, תאמין לי, אני מבטיח לך, אם תראי 5 דקות מה שקורה בג'יל בישראל, כשאני מגיע, אם הייתה דרך לסכם את זה, אחרי שבוע, אתה תהיה מפחד. אתה צריך לראות איך המשיחים מסתכלים ומדברים כמו שהמשיח הגיע. כשאחרי שהייתי ללכת, אני קריאת את היד שלי, קריאת, וואו, אתה חי שלי, אנחנו רואים אותך כל יום, יש להם טלפון פלסמה, הם רואים דVD כל יום, אהה, אתה צריך לראות 150 משחקים בקבוצה רליגית, ישיבה, ממש ישיבה, הם יושבים שם כל יום, אני אומר להם, וואו, אתה נכון. אתה צריך לראות. אפילו הגארדים, הם מסתובבים כשאני בא, הם כל כך שמחים. למה הם שמחים? תודה לי שהם לא יודעים לעבוד. אף אחד לא מטריד אף אחד, אף אחד לא מטריד אף אחד, אף אחד לא מייחס אף אחד, אף אחד לא מטריד אף אחד. למה? הם הם הלכים למדינות. אתה צריך לראות. אבל כשאתה בא לאוניברסיטה של הליברלים, כבר בפרקים, אתה רואה, הלפטים, אני חושב שאני יכול לצחוק אתכם, אתם ספורטר טראמפ, אתם אנטי גיי, אתם רסיסטים, אתם לא אוהבים גיי, אתם הומופובים, אתם פרימיטיבים, זה יחסיק איפה אתם הולכים. אבל זה בלעדון, אני אגיד לכם, אני אגיד את זה פעם, אבל תאמין לי, זה 100% בלעדון. כשאני באתי, במהלך שלי, לקהל רמלה, זה הקהל הכי מפחיד בישראל. רמלה, מעשייהו, יש הרבה מרדכים שם. אז כשאני הייתי שם, ואני נותן להם מדבר על האימפרציה של התורה, וכמה מלכות הם שהם יכולים לנסוע בפחד וללמוד תורה כל יום, ולא יש להם מפחדה, אף אחד לא מפחד אותם, הם לא צריכים לדבר על כל משהו, הם מקבלים את החיים שלהם, והם נוסעים ללמוד תורה כל יום אני אמרתי להם, כשאתה יוצא, אתה יתכול להבין כמה קשה זה להיות רליגי ולהשתתף בתורה וללמד תורה כמו שאתה עושה פה. פה אתה לא יש לך משהו לעשות, אז אתה יוצא ולמד. כשאתה יוצא, אתה תזכר אותי. הבחירה הבאה שלי, רבי המחילה עובד בי, הוא אמר, אתה לא תאמין מה קרה לך אחרי החזירה האחרונה. אני אמר, מה קרה? הוא אמר, הוא יכול להגיד לי, פעמים של המחילה הייתה שומרי שבת. אז הוא אמר לי, שלושה פריזוניות שמאפשרות להחליף ראשון, הם יקבלו חמישה מהמסגרת שלך, אם יש לך עבודה טובה, זו הרגלית בישראל. יש להם קומיטי, אתה מבקש בפנים של הקומיטי, והם מבחינים, אם לא הייתה לך קרבות, ואתה טוב, אתה בטוח, אתה לא נותן להם זמן קשה, הם מבחינים, אף אחד מהם נכנס. ובאחר כך, הם מבחינים, ובואו נראה, אם אתה מבקש להיות 21 שנים, הם יקבלו 7 שנים, זו גבוהה גדולה. אתה יוצא אחרי 14 שנים, ואם הם יחזורים לך, זה מפחד. אתה צריך לנסות 7 שנים יותר שם. אז הוא אמר לי, שלושה מפחדים שמפקדים בפרק הראשון, הם יכולים להחליט את הפרק שלהם. הם אמרו, אנחנו לא רוצים ללכת. אנחנו רוצים לנסות בפרק ללמוד תורה. אני אמר, יאללה, אפילו אני לא מאמין בפרק תורה שלי כל כך הרבה. מה הוא אומר לי עכשיו? אני לא אקבל את זה בכלל במהלך. הוא מנסה לעשות לי מרגישה טובה. אבל כשאני הלכתי לתת הספיץ, אמרתי לו, ראיתי שאני רוצה לבחור אותם. ראיתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכ אני הייתי מנסים להיות חקר גניאשי במופע שהסתכל, הלכה למובן מאוד מיוחד, והסתכל על זמן, גניאשי. אני קיבלתי כמעט עשרה שנים בפריזון על הדברים שהוא עשה אחרי כמה שנים, עד שהם אמרו לו, ילד! הייתי רואה אותו עם הרגל עכשיו, כיפה, ציצית. כשהוא הלכה לבריכה, מה הוא היה? לא היה רליגי, עכשיו הוא לא רק לראה תורה כל יום, הוא אפשר להחליט להחליט את החלטה הראשונה. אני לא רוצה החלטה הראשונה. קחי אותי מחלטה אחרת. בלעדון. זה כשאנשים מבינים את מיוחדת התורה. הבעיה היום, לפחות או לא, אנשים לא מבינים את מיוחדת תורה. אם הם עשו, העולם נראה קצת אחר ממה שהוא היום. אתם יודעים, כשאנחנו מדעים את פרשת דברים, את הראשונה של התורה, כשאנחנו מדברים על אורנמי, זה נגמר במהלך תשע בעב. בעצם שבת היה תשע בר, ביום השבוע נפגשנו אבל זה היה נפגש תלמיד, בעצם היה נפגש שבת, אבל שבת לא יכולה להפגש, היא לא יכולה להפגש בפרסיה בפובליקה, אז זה נפגש ביום השבוע, כשנפגש נפגש נפגש אבל זה תמיד נגמר בזה, שבת, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, באב, תשע באב, באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע באב, תשע בגלל באב, שיש פרשה תשע שמושה אמר לארץ יהודית איכה אסה לבדי תוככם ומסעכם ורבכם מושה אמר איך אני יכול להקבל על עצמי את כל הבטחים שלכם ולחיות. ולחיות. רבחם, אתם קיבלים לי זמן קשה. כל הצעירים שאתם קיבלים לי. איך יכולתי להתאחס לזכויות כאלה בעצמי? אני לא יכול להתאחס להתאחס לזכויות כאלה בנשיא. זה משה מפחד על הנשיא, תעזור לי. אני לא יכול. המדרך אחה הוא גם נמצא במגילת אחה שהייתה כתובה מי? ירמיהו אשכנזים אומרים ירמיהו פרדים אומרים ירמיהו אמריקאים אומרים ג'רמיהו אותו אדם אז הוא כתוב במגילת אחה אחרי שהוא ראה שבית המקדש מפחד הגויים באו בשנת ה-7, הם נכנסו, עשו כל מה שהם עשו, שחררו את המצב, והם שחררו את המצב בשנת ה-9, והמצב הלכה כל יום, עד היום הבא, באחרון. זה למה, אפילו כשתישב אביב מופיע, אנחנו לא לוקחים דרך ללכת לאכול גבוהה או לשמוע מוזיקה, אנחנו נותנים עד היום הבא. למה? בגלל שהמקדש בטה עדיין מפחד. למה אתם לוקחים מוזיקה? פעם הוא ראה איך הכל נפגע, זה אחרי שהוא הכרח להם שזה יהיה הכל, הם הכרחו להם, אבל אף אחד לא שומע. והוא ראה מה קרה, והוא כבר כתוב מגילת איכה. הדבר איכה, זה באמת שני דברים. א' י' וח' אי. אי, ח', שני דברים. הרבה שנים אגד, אני אגיד את הסרטון של זה, אני לא יודע אם אף אחד מכם זכו או שמעו, את העולם הזה, והעולם הבא, העולם העולמי, יש כאילו קרדיט. כשאתה יכול ללכת לאבות, זה נחשב 50. הארץ פה, בארץ הזאת, בעולם הזה, זה זהו. וג'רוסלים, המקום של הקבוצה, מוריאה, כשמדינת הולדה נמצאת עליו, זה 25. תזכרו, 0, 25, 50. אז, זה כתוב בתורה שיעקב בא למוריאה והוא היה חום. הוא נפל על רכב. היו 12 רכבים שהם נכנסו לאחד, הוא נפגש את הרכבים עליהם והוא היה עם רעיון, ה' בא אליו עם רעיון והוא אמר לו שהוא יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יקבל אותו, יק זאת הייתה לפני מרי, זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו היה עם רעיון, ויעקב הוא מפחד, למה הוא מפחד? זאת הכתה למלחמה, מפה אתה הולך למקום הבא, זה המקום הכי חשוב בעולם, ואני מוכן לנסוע במלחמה של ה' זאת, בגלל זה, היא המקום שבו אברהם קיבל יצחק, אברהם קיבל אייזהק לאקדה, זה שם. זה היה האחרון הסיבה שם. אחרי שאברהם קיבל יצחק שם, ולאחר כך, כמה דקות אחרי זה, יעקב בא ושתהליך שם. אחרי יעקב, 300 שנים לאחרונה, המקום הזה היה מבקש בנון יהודי. היום היה ערבנה היבוסי. זוכרים, אמרתי לכם שהיו שבעה מדינות, הפריזי, הגרגשי, היבוסי, הכנעני, החיתי, כל הדמות האלה, אחת מהן הייתה בטריטוריה שלהן, במדינת הלכה. זה היה לפני שהיה הגויים באותו מקום, הם כבר היו כאן, אלה שבעים מדינות אמפיאריות, רשעים מגניבים, הם כבר כאן באתמדה, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם כבר כאן, הם אתה אומר להם כבר ללכת, כאן ללכת, לפני שאתה מותם להם. אם הם לא מתחילים ללכת ולמתחילים להחליט עם אידאלים שלהם, אתה מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד מיד פגשת את העדות מ שלך ואתה מוכן להיות פה ולחיות ולהיות בבקשה לא, אני לא אשכח את בודה שלי אז קח את בודה שלך ולכנס לצינה או לאינדיה, איפה אתה בא לא, לא, לא, אני נמצא פה, אני נפגש פה זו מידה שלי אבל ה' נפגש אותה לנו, ה' רוצה את העולם, לא אתה ועכשיו אנחנו באים פה וצריך לעשות את זה ומה קרה? אם הם נשאר, הם נשאר, אתה לא תקשר אליהם. אנחנו לא כאן לקחת אתכם, אבל אתה לא יכול להשאר במדינת הלכת ולהמשיך לבחור אידאלים בבית של ה' זה לא יכול להיות. אז אתה יכול לנצח את זה ולהשאר פה בבית שלנו. אתה לא צריך להשאר שבת, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל אתה נשאר במדינת הלכת ואתה לא יכול לבחור אידאלים. אתה חייבת ללכת למקום אחר ולשמור על האידולים שלך שם. מה ההחלטה? אני משמור על האידולים שם או שם? שם זה המבר של ה' זה יותר מיוחד. התורה אומרת, זאת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת יותר מכל מקום אחר. כאן, אתה לא מוכן להכניס ק עיידוס, אנחנו צריכים להחליט מהזה. זה מה שהתורה אומרת, אתה צריך להכניס את הקטע שלך, לא של כל העולם. אנחנו לא צריכים ללכת לצינה ולחיות עם הציינים להחליט להכניס עיידוס, או האינדיאנים, שהם יכווים לגבי החיים. או כל מיני מדינות אחרות שהם עולם עולם. אנחנו לא צריכים להגיע לאירופה או לאמריקה ולעבור את הקריסטים להחליט את עולם העולם שלהם. זו הפרובליה שלהם והם יקבלו את זה עם ה' כשהזמן יקבל. אבל במדינתנו אנחנו לא יכולים להכניס את זה. לפני שהתחלתי להסביר, הראשון של ברכת המזון, משה אמר, כשקיבלנו את המנה, ברוך אתה ה' עזן את הכל. ברוך אתה ה' שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שבע שנים לנצח את השבעה המדינות, הם לא פשוט הלכו ולכו הם נחשבו בקבוצה גדולה, שבע שנים הם נחשבו בקבוצה גדולה, שבע שנים הם נחשבו בקבוצה גדולה, עם הרבה מירקולים, הם נחשבו בקבוצה גדולה, עם הרבה מירקולים, הם נחשבו בקבוצה בקבוצה גדולה, עם הרבה מירקולים, הם נחשבו בקבוצה גדולה, עם הרבה מירקולים, הם נחשבו בקבוצה גדולה, עם הרבה מירקולים, הם לפני שגורם ג'ושאוה, מי נמצא בירושלים? האבוסי. והייתה מישהו חשוב, היום הוא ערבנה. הוא אוכל את המעוריה. הוא אוכל את הארץ שיש היום דמאסק ובית המקדש. דוד המלך בא אליו לבחור את הארץ, אפילו אם היא נפגשת לנו. ה' נפגש אותה לנו. אבל הוא אמר לו, אני יודע שאתה עדיין נשאר פה, אחרי שהצלחנו בישראל, ואתה אוכל את המקום, אני רוצה להחזיר את זה ממך. והוא אמר לו, אני מוכן להחזיר את זה לך במיוחד או בבקשה. הוא אמר, לא, תגידי לי בדיוק את המשפחה המרכזית, אני רוצה להחזיר את זה. המשפחה המרכזית. אני לא רוצה דיסקאונט, למה? כשאתה תחזיר לי דיסקאונט, אתה תהיה חלק מהמצווה, אני לא רוצה אותך כחבר. אתה מלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת בלכת זה היה 300 שנים לפני דוד המלך לפני קינג דויד וקינג סלימן. אז הם קיבלו את הארץ, אבל חלק מהגויים נמצא שם. אוקיי, אין יותר אידאלים. אבל אנחנו רוצים להשתתף את המקום שלנו. אנחנו חייבים פה. אוקיי, אתם יכולים להשתתף פה. אז מה קרה? מי קיבל את הארץ הזאת? איזה קבוצה? בניאמין. למה בניאמין קיבל את הארץ הכי חשובה בעולם? כי הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא הוא ביניאמין עדיין לא נפגש, אז כולם באו לסאב ונפגשו לו, ויעקב נפגש ראחל ויוסף בסוף. זה מה שאנחנו אומרים בעבר, אחרון אחרון חביב. אחרון אחרון חביב. האחרון הכי מיוחד, אתה נפגש. כמובן שהאלה לא יראו את זה. הוא לא רוצה שהם יתקשרו לתנג'ן. אז הוא נותן רחל ויוסיף, אבל בניאמין לא היה כאן. אז כולם נפגשו על עשיו. בניאמין לא נפגש על עשיו. זה למה בית המקדש יהיה בשם שלו. בכל מקרה, רבותיי, אחרי שישוע הכניס את 14 שנים של הקבוצה והשקפה את הארץ הוא עשה עוד ברכה לברכת המזון ברוך אתה השם על הארץ ועל המזון עכשיו זה לא רק אנחנו מבחינים אתכם במידה עד עכשיו זה היה רק במידה עכשיו כשאנחנו אוכלים את הארץ ומגיעים אז אנחנו תודה לכם על הארץ והארץ, זאת אומרת, עכשיו הארץ, הרחב והרחב, וחמש מיני גרעינים, מגיעים מהארץ הלכת, עד עכשיו, הם מדינות אחרות, מהרחב. עכשיו, זה מסגרת אחרות, למה? זה מגיע מהארץ הלכת. ואז, 300 שנים לאחר כך, כשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה האבוסית, וכשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה האבוסית, וכשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה האבוסית, וכשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה האבוסית, וכשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה האבוסית, וכשהלך אחרי דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה שהם קבלו האבוסית, הקבל, וכשהלך דוד קבל את זאת הארבעה של ערבנה מה קרה? הם קבלו ברכה, ברוך האבוסית, וכשהלך דוד קבל את זאת אתה השם, בונה ירושלים. זאת הברכה הראשונה ברכת המזון. למה? בגלל שהירוסלם התקפן. הארבעה זה היה כל הכבוד, של לקבל הקבל בקבל הקבל. עכשיו, כל הבבקות האחרות, שקבלו אחרי זה, הן קבלות רבינית. חכמים, 21-2200 שנים, הם נוספו את זה לברקת המזון הרחמן, הרחמן, הרחמן, הרחמן, ברקת המזון הרחמן יעבור לנו את זה, יעבור לנו את זה, יחזור לנו מזה, יחזור לנו מזה, כל ההרצאות האלה, יש 15 או 16 מהן שם מה זה יש לברקת המזון? אשכנזים לא צריכים כל כך הרבה דברים, הם מאוד גדולים, הם יודעים שיש להם רק חמש שאלות. ספרדים, אני חושב שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם אז יש לנו סליחה של כל החלטות שהם נוספים לברקת המזון למה הם נוספים לברקת המזון? למה? בגלל שברקת המזון היא 100% מהתורה התורה אמרה ליהודים שאתם צריכים לאכול ולהתאמן ולהתאמן את ה' שלך אז זו היחידה היחידה זאת היחידה היחידה בתועה שהיא 100% אורדה דיוקטרית של ה' אנחנו צריכים לעשות את היחידה, אז החכמים אומרים, בגלל שזה מצווה מאוד אימפריקטי, בואו נתקדם על זה, נוסע את כל האחרונים לברכה הזאת, נוסע את זה, נוסע את הפרנסה, נוסע את החלטה, נוסע את כל... זה למה כל האפקטים האלה נוסעו לברכת המזון, אחר כל, זו ברכה מאוד קטנה. זה יקרה 3-4 דקות לפנות את זה. אתה לא יש לך ברכה כזאת קטנה. אלעמיכיה יקרה 30 דקות. בורא נפשו יקרה 10 דקות. שהכל נהיה בדברו, בורא מיני מזונות, כל זה יקרה 10 דקות. 5 דקות. ובסדר, 3 דקות. אינם אפילו אומרים 5-6 דקות. כל עולם עם כוונה. אז התגובה שאני אראה לכם עכשיו היא סקרית אם יש לכם כוונה, אם יש לכם רעיון ברקת המזון, אין תחלוקות, אתם לא משחקים עם הטלפון, אתם לא מסתכלים על אנשים, יש לכם הסידור ואתם מרכזים על כל שאלה שאתם אומרים זה יחליט את החיים שלכם תקחו את החלומות, תקחו את האגניה, תקחו את השחררות, תקחו את השאלות של המשפחה, קבלו ברכות לילים שלכם, קבלו ברכות לבחינתכם, תחלטו את כל החיים שלכם, כי זו ברכה מאוד אימפרטנטית, שהיא ממש עבודה, כדי להחליט את זה בפעולה, רק ללכת. אני מבקש לכם דיימנט, ואתם פושטים את זה מהידי, אני מבקש לכם דיימנט, קחו אותו עם שתי ידיים, חכה את זה בשלב שלך, קח את זה, קח את זה, תסתכל את כל דקות שיש להם, אני נותן לך דיימנט, למה אתה רוצה ללכת? מגניב, רוצה ללכת, הוא חושב שזה גלס, הוא לא יודע שזה דיימנט עשרה מיליון דולר. ברכת המזון היא יותר אימפורטנטה של תפילת שמונה עשרה, יותר אימפורטנטה של 3 שעות תפילת שחרית של שבת. כשאתה מגיע לסיניגאג עם אוכלית האוכלית, בלי אוכלית האוכלית, אנשים יודעים אותך, אנשים מדברים, אנשים מגיעים, תמיד יהיה האנחה הזאת שתמקד בקריאת התורה ותחליט את כל המבחן הוא רוצה להיות בבא סאלי, בבא סאלי הייתה שמתה בקריאת התורה, הרמב״ם היה גם שמתה, אבל הוא צריך להצטרף, למה? כדי להציג שאני נמצא 45 דקות, נו, ברוך השם צדיק, ואז אף אחד אחר לא רואה משהו, לא רק זה, הוא מנגן אתכם מהגבי שרוצה לתת לכם עלייה, לאחר כך הגבי אמר, אה, את הייתה פה? כן, אני לא ראיתי אותך, אני ראיתי אותך, בטח, החסיד היה מסתובב ככה, ל-40 דקות, איך אתה תראה אותי? תחשב על זה, מה אתה מסתובב? תקשיב, כולם מסתובבים, אתה מסתובב. האשכנזים, איזה מנהג, כשאנחנו מדעים את 10 המנהגים, הם מסתובבים. ספר אדים מגיעים למינאג הזה, למה? בגלל שהם נמצאים בחלק מהתורה, זה אומר שזה יותר מיוחד מאחורי התורה. וזה דבר מאוד אורחי. וזה למה הרבה אנשים איגנורים, הם חייבים רק לתנאי ה-10. אתה שואל אנשים, אתם חייבים לתורה? לא. התורה היא עשיתה, אנשים עשו אותה. אני חייב רק לתנאי ה-10. למה? זה מה שה' נתן לנו, ה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה מה שה' נתן לנו, זה כמובן מה כמובן. שה' אבל כל התורה הייתה נותנת, אז נתן זאת לנו, אומרת שכל זה מה שה' מילה נ בתורה היא רק. אפילו כשאתה מדעת את המילה ישמעאל, או עשיו, או כל הנשיאים של עשיו, כל הרשעים, לבן הערמי, וכל האנשים שאתה רוצה לא להזכיר אתם, בלעם הרשע, ודנקי, ופארו, וכל האנשים האלוהים, בגלל שזה מילה מתוך התורה, זה מצווה לדעת את זה. אם כל יום אתה אומר בלעם בן בעור, בלעם בן בעור, בלעם בן בעור, כשאתה רואה את זה מהתורה, זה כמו לראות תורה, במהלך. וגם יש עוד פרובלם, הוא יכול להגיע לך בתחילת הלילה, בתחילת הלילה, ואתה לא רוצה את זה. אני יכול לדבר עם קצת צדיקים, לפני שהם יפגשו, הם אומרים רבי עקיבא, רבי עקיבא, רבי עקיבא, רבי עקיבא, רבי עקיבא, הוא נפגש. כמה פעמים? הוא מיוחד, כמה פעמים? למה? למה הוא אומר רבי עקיבא? זה עושה קונקציה בין אני ואתו. טוב. אז בכלל, אני אגיד לכם עכשיו סקר ברכת המזון. אם היינו צריכים להתודה על השם, על אחת קצת ברז. אחת קצת ברז. איזה קצת ברית. לא, לא, אני אומר, אם היינו צריכים להתודה על השם, על איזה קצת ברית, אבל לא רק על השם, על כל אנשי האנשים שהם התייחסו לזכור את הקצת הברית, להביא את זה לטבל שלי פה בברוקלין, זה ייקח לי 70 שנים, ואני עדיין לא אעביר את כל האנשים שהם התייחסים לזה, עד שהם יצאו לטבל שלי בברוקלין. זה ייקח לי 7 שנים, ואני עדיין לא אעביר את זה. אז ברור שזה לא ריאליסטיקי, אני לא אעשה את כל החיים לתת תודה על כל העולם שהביא לי איזה קצת ברית, מה אני צריך לתת את החיים? מה שאני עושה אחר כך? כמה שנים אני אקבל, כמה שנים יש לי ילדים, כמה שנים אני אשלח תורה, כמה שנים אני אקבל שול, כמה שנים אני אקבל תפילין, אני צריך לתת תודה על אחמד ומוסטפא ומסטר ליא ועל הקוריאנים ועל הציינים ועל סליפי ג'ו ועל כל מי שתתפוס על הברית לטבל. אז במקרה הזה, אני לא יכול להיות חיים, זה לא ריאליסטי. אז השם אמר, אני נותן לך דיסקאונט, אתה תודה לי רק, וזה יכול להיות כמו שאתה תודה לכל האנשים שהם צריכים לתודה לך. זה למה זה כל כך אימפריקטי, כי פה עכשיו זה תודה על העולם. עכשיו, כשאתה שואל אותי, למה אני צריך להתנגד על כל העולם? תגידי לי למה. אתה בא לסופר מרחב פה, בפלטבוש, אתה מגיע, אתה קבל 2, 3, 4 דולר, ואתה מקבל ברית, ואתה מקבל אותה בקארט, אתה מקבל אותה בקארט, אתה מקבל אותה בטח, אתה מקבל אותה בבית, אתה משתמש במלחמה, אתה מגיע, אתה מקבל את הדור, אתה מקבל אותה, אתה מקבל אותה, אתה מקבל אותה בפלטבוש, אתה מקבל אותה, אתה מקבל רק את זה, 50,000 אנשים היו מבינים לזה, אנשים שקבלו את המערכת, אנשים שקבלו את המערכת לבנים. המדינה האלקטרית, האנשים שהפכו את הקבוצה, את החולה, את הבריחים שיכולים לעבוד, את הדור, את הלכה, את הטאבל, את הטוסטר. כל הדברים של הטוסטר הפכו במדינות חמש אחרות. כל האמצעות. האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית וליצור את הברקה, אלה החינוניים שהם פולנטו את הברקה בגרון או בברקה, וקטו אותה, וקוראו אותה, ושמים אותה לברקה, ולאחר כך שמים אותה לברקה בשנג'ן, והמסגרת הברקה אותה כאן לנוג'רזי, ומנוג'רזי קוראו אותה לברקה, והמסגרת הברקה קוראה אותה לברקה, והמסגרת הברקה קוראה אותה לברקה, והמנהיגים בפוליץ ששתים שם, אתה יודע כמה אנשים? בשביל ארבעה קצת ברז! יש לך רשתה של עוד מיליארד גויים שאתה צריך להתנגד עליהם. בגלל שה' לא יכול להשתתף על אנשים לא גבוהים. זו אחת הגבוהה שלהם להיות בחיים. גבוהים ולא גבוהים. הגבוהים גם. מכל המידות. גאהפתן וקפוי טובה. איך אני אקבל את כל האנשים? איך? קודם כל, אני לא יודע מי הם. אני יודע כמה אנשים באמת התמודדים במישאה הזאת? אני אולי לא יודע אפילו את 1% שלהם. בסוף זה לא ריאליסטיקי, אז השם אמר, לא לדעתי, הם כולם אוהבים לי תודה, בגלל שבלי שאני נותן להם אוקסיגן וחיים, וכל מה שהם יכולים, הם לא יכולים לעשות משהו. אז כשבלי אני, אף משהו לא יכול לעשות, אתם אקבלים אותי, זה מסוגל שאתם אקבלים אותם. זה למה בברקת המזון, כשזה כבר מנצח לדבר עם ה' בשביל את האצל, החכמים מנצחים את כל המחלוקות בסופו של דרך. הרחמן, הרחמן, הרחמן זאת אומרת הרחב. הוא יעבור לנו את זה, הוא יעבור לנו את זה, זה השחרר של ברקת המזון. אז אתה בא לסיניגאג בשבת, אני אגיד לכם, אבל לפני שבועים, אני נותן ללכת בטנפליי, בניג'רסי. בטנפליי, מלכת ליברל-לפטים. זה מקום חי-טק. הרבה לפטים ישראלים חיים בטנפליי. כל ה'אפ' אנשים, אפליקציות, חברות, אתם יודעים. כמו שאתם יודעים בסן פרנסיסקו, בטנפליי יש הרבה מהם בחי-טק. אז הייתי עם כמעט 30 אנשים, 30 אנשים, עוד אנשים, בבית חברי שלי, בטנפלי. אתם הייתם? אתם לא הייתם, לא? אוקיי. אז, זה היה בעברית, כן. בטנפלי, 30 ישראלים. אתם היו מאוד סיימתי, זאת אומרת שהם היו עם מקום חשוב, כמו האנגלית הישראלית, שהייתה איתה. קצת אנשים עם הרבה כוח. אני לא ידעתי עד שהאמת, כי אתה יודע, כשאתה מגיע למקום, אתה רואה עשרה פעמים, אתה לא יודע מי הוא מי. זה יכול להיות מיליארד, זה יכול להיות עבודה גדולה, זה יכול להיות מבחינת, זה יכול להיות ג'נרל, זה יכול להיות איזשהו, אתה יודע, כל מי שיש, אתה לא יודע. רק אחרי הלקציה, אנשים יוצאים ומפרשים את עצמם. אחד מהמנהלים שהם נגמרים עםי, אתם יכולים לראות את זה בווידאו אם אתם מבינים עברית, הוא נגמר עםי הרבה על קצת מהשאלות שאני אומר, בצורה מאוד יפה. יפה דבר. אחר כך, חבר שלי, איכותי הביתה, הוא אמר לי, אתם לא תאמינו מה קרה. אתם לא תאמינו. אני אגיד, מה? הוא אגיד, בשבת, היה 95 דגרים, 92 דגרים. אני הולך לשול. אני רואה אחריי אבא ועצמי הולכים למרחק מי הוא הזה? מרחק? הזה חי 45 דקות ממלכת השולה, הולכים מרחק ומרחק, השבת הייתה מאוד מרחקה אני מבחינה והוא בא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ הרט לא נתן לו לצלם עם הכאב כמו שהוא עושה לפני שנים אז הוא הלכה במהלך 45 דקות ללכת לשול 45 דקות ללכת לביק 45 דקות ללכת לשול במהלך 45 דקות ללכת לביק אני לא יודע אם הוא הלכה לסעודה שלישית אולי כן, אולי לא שם יש לך 3 שעה ללכת במהלך במהלך הכי גבוהה זה ללחוץ של שתי שניים. שנים, הוא מגיע לסינגה, אף אחד לא מדבר. אני רואה, הוא בא, מגיע לכאב. שתי שניים, וזהו, הוא נהיה שומר של נטו. אז, הידיעה של העיר היא שאנחנו צריכים לדבר על הקדוש ברוך הוא כל כך. ואנחנו צריכים להתמודד עם העולם כל כך הרבה ויש כמה אנשים שאנחנו צריכים להתמודד עם הם זה לא ריאליסטי, אנחנו לא יכולים לעשות את זה אז מה קרה? השם אמר, אל תתמודד, אתה תתמודד עם אני אני אצליח אתך מהליסטה של האנשים הרעיונים והאנשים המתמודדים אבל בסוף, רבותיי אתם לא יודעים כמה דברים אנחנו עושים בעולם שמאפיינים אנשים בגלל טוב או בגלל רעיון הכי של מה שאתם עושים לאחרים, אתם לא יודעים אם אתה יוצא במסגרת אינטרנטית, זה לא מסגרת אינטרנטית, עם הרגל שלך ורגל שחור שלך, ואחר כך אנשים יוצאים ממהלך והראו שמישהו עם רגל שחור ורגל שחור יוצאים במסגרת אינטרנטית, הם כבר יוצאים, זה מסגרת אינטרנטית. הם יכולים ללכת ולאכול כאן עשר שנים בגללך, ואתם לא יודעים. בגלל שאתה לא תסתכל על הקשרות. אתה מודרן, מודרן, הם לא מסתכלים. יאללה, קשר, יש סיגה. מה זאת סיגה? סיגה של מי? רפורמי, קונסרבטיבי, רבי גיי, מי? ערב, משגיח קריסטי, מי המשגיח? אורתודוקסי, רבצן עם קרל ומיניסקרט, הוא בא ככה, אני המשגיח. זוכר, אחת הזמן, אחד פעם, הייתה לי אישה שהייתה שומרת שבת מהחלטון שלי של שבת, לא של שבת, ה'אינפורמציה האלוקית', 24 שנים לפני. הראשון קאסד וידאו שהייתה, והיא הייתה בייבי שידר של שתי הילדים הכי רחבים בעולם, קבוצת יהודית מאוד רחבה. ביליונרים, כל תנועה 100 מיליון דולר, 50 מיליון דולר, 40 מיליון דולר. גדול, גדול, גדול. זמן. הם מבקשים את הכי גדולה חמישה במדינה בעולם. איכותי איכותי, לא חמישים. בניים בכל מקום בעולם. טייקונים. איכותי הכי גדולים בעולם. היא גרמתה ילדה וקטנה שם. אחר כך אמא הילדה היא שואלה לי אם אני יכול לעשות לה איזו עבודה ולקבל רבי הלך שלהם בסקול סקול קונסרבטיבי, סלומון שכתר לא אורתודקס אני לא ידעתי מה זה, קונסרבטיבי, אני לא ידעתי, לפני זה, אני לא ידעתי מה זה אומר סלומון שחטר, מה אני יודע? מי הוא סלומון שחטר? איזה יהודי. מה אני יודע? היא אמרה לי, קריאו לי רבי. אני אמרתי, אוקיי, קריאו לי номר, אני קראה לו, איזה דבר, אני לא זוכר את הנמה, אני עושה את הנם, רבי רוזנברג. אני קראה לבית, איזו אישה קח את הטלפון, היי, אפשר לדבר עם רבי רוזנברג? אני מדבר. טוב, אולי היא צריכה להגיד לי, אני אומר, לא, אני צריך לדבר עם רבי רוזנברג, עכשיו היא נפגעת כבר, זה אני, אני הרבי, זאת אומרת, אחר דקה היא אומרת, יש לך פרובלם עם זה? ואז התחלתי לבחור, יעמקה שהיא יש על אהליה שלה, היא עושה כאלה, והיא באה בשבת, אני מדבר על מה שהאנשים בשול חושבים כשהיא ראית בתורה, ואומר השם אל משה, וואו איזה צדיקים, מחללי שבת, אוכלים טרף, מרית וגויים, כמעט כל מהם. פרומות גייס, פרומות פרדות אבאמינציה, שמים כל מיני דברים רעיוניים בפייסבוק שלהם והם באים לסינגאג, למה? מה? מה אתם עושים בכלל? מה זה? מה זאת הזקנה הזאת? זקנה, זקנה מאוד זקנה. אתם לא ראיתם תורה? אתם מוצאים משהו שהתורה אומרת שזה קטן אמיתי לשלום, מהאחרון? זו פנלטי מוות בפנלטי מוות בפנלטי מוות לאנשים שהם עושים כל מיני דברים. זה מה שאתה פרומות. זה דבר אחד, אתה לא רליגיוסט, אתה סקולר. אתה תגיד, אני לא רליגיוסט, תשכח אותי, אני אעשה מה שאני רוצה. אוקיי, מה שאני יכול לעשות? לכל מי שבא לדעות, אבל להגיד, אני רליגיוסט, להגיד, אני רליגיוסט, להגיד, אני רליגיוסט, להגיד, אני רליגיוסט, להגיד, ולכן פרומות כל מה אני רליגיוסט, שהתורה מייצגת? מה הדבר הזה? לא יותר פשוט להגיד שאני סקולר, אני אתיאטיסט, תשכחו אותי, אני עושה כל מה שאני רוצה? מה ההורגה לתפקיד את עצמך כמובן רליגי? אנחנו גם רליגיים. את יודעת, בקוטל, כל חודש, בראש חודש, הן האנשים של העולם הווסטרי, הרפורמה. כמעט כל מהן לא יהודים, אבל כמה מהן הן יהודים. הן באותים לעולם הוסטרי לצחוק עם האנשים האורתודוקים. זהו, אף משהו אחר. הן מביאות ספר תורה, הן שמים קיפה על ראשיהן ומתפילות, האנשים. תראו איזה תלוי יש להם לרליגיה. ספר תורה ומתפילות ותלית. למה הם באים למדינות הוסטרית? למה? רק לדבר אחד, לנצח את הרליגיה. אנחנו נעשה מה שהאנשים עושים ונחשוב מה לעשות ומה לא לעשות. אף אחד שלכם לא יכול להגיד לנו מה לעשות. כל ראש חודש יש קבוצות בלבים שם. אנשים קבוצים בפני בית המקדש, בפני הקוטל. לפני שהכניסו רבותיי, בואו נכניס מה שהתחלתי להסביר. אז יש שלושה רדינגים לאוניברסיטה. יש לנושא, שזה 50, יש לירושלים ובמקום של הטמפל, שזה 25, ויש לנושא של העולם, כל מקום בעולם, זה נושא 0. אז עכשיו, יקוב, כשהוא הגיע למוראיה והוא היה עם את הדרום, הדרום היה עם חולה, האנג'לים היו הולכים עד ועד עם חולה. התורה מסכימה את החולה כחולה שהקלעה שלו היא במלך, והגלעה שלו היא בגרון, והחולה שלו, חולה של החולה היא בירושלים. מי קורא את חולה של החולה? אם אתה רוצה לדעת אם הלאדר נמצא טוב, אתה צריך לדעת איפה נמצא את הקטע שלו, ואיפה נמצא את הקטע שלו. מי יודע עכשיו איפה נמצא הלאדר, או במידה של הלאדר, מה זה יכול לעשות עם זה? אבל אתם יודעים, כל דבר במדינת רואה מאוד גבוהה. אז, הארץ היא העולם. זאת איפה יעקב חי. המאות היא העולם הראשון, כאן משה הלכה לתורת התורה, ובמידה של הלאדר הולך לירושלים. למה? כי זה 50% המאות, 50% הארץ. ללא דעה שהכל העולם רוצה לרחוץ לירושלים מהיהודים. יש עכשיו ארץ אחת בעולם, שהם לא עשו את המשפט הראשון שלהם לנקוט ג'ירוסלם. הרומנים, הבבילונים, נבוכד נצר, הגריקים, אלכסנדרוס מוקדון, הארמנים, הסלג'וקים, האוטומנים, הבריטים, הפרשנים. הטרקים והאוטומנים, הטרקים הם האומפירה האוטומנית. כל אומפירה בעולם צריכה לעבור בירושלים. נפוליאן עבר לירושלים. תהיה באיטלי, מה אתם עושים פה? לא, אנחנו צריכים לעבור בירושלים. למה בהחלט עכשיו הערבים גם רוצים לירושלים? אפילו אם זה לא מנצח בקוראן בכלל. זה לא מנצח בעולם בירושלים. עכשיו הם כולם רוצים לירושלים. למה? כמובן שהקבוצים של כל האנשים מפחדים ללכת לירושלים בגלל שזה 50% ארץ ו50% ה' כבר ספציפית אטמוספירה, כשאתה לוקח את זה אתה מרגיש את זה אתה מרגיש את ההלכה שהיא קיימה ממהרות בשבילה זה לא רק תוריזם, אתה לוקח את איטלי, איזה מקומות יפה, אתה לוקח את המקומות אחרות, הרבה מקומות יפה אתה לא מרגיש שם משהו רוחני בירושלים, כשבאתי לישיבה בירושלים, הייתה קבלת כמעט 100 שנה. זה נכון כמו שהייתה. לפני הייתה אוכלות, אנשים עשו אוכלות וקריג'ים במהלך. במהלך יש קצת מרבל עם הליסטה של כל האנשים שהם קבלו אוכלות לקבל את השול. 5 לירות, 10 לירות, זה היה זמן של הטרקים. 5 לירות, 10 לירות, כל מיני דברים כזאת. אתה צריך לראות, קצת מהם נקראים בוחריאנים. בגלל שהבוחריאנים הגיעו לירושלים בגלל זה. והם הלכו לארץ הזאת. אז עכשיו, אבותיי, אנחנו הולכים ללמוד את הסקר. כשאברהם, השם נשאר לו שהוא יהיה עם ילד שלו. תזכרו, הוא נותן 99 שנים. 99 שנים. אברהם, כשהוא קיבל יצחק, היה 100, וסארה 90. זאת אומרת שיש 10 שנים במהלך. כשאברהם קיבל סארה, כמה עוד היה? 25. כמה עוד הייתה? 15. אם מישהו עשרה וחמשה יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י למה? בגלל המנטלית של העולם, הילדים לא מגניבים כמו שהם היו מגניבים בזמן של רשי ורמב״ם, מישהו גרם ילד, כשהוא היה 6 שנים, הוא היה יכול להשתתף אותו ברחוב. 6 שנים, היום שאתה חי 6 שנים ברחוב, אתה מתחיל למות ביום. אם הוא נשאר עד היום הבא ברחוב הזה, זה יהיה מירה גדולה. מה הוא יכול לעשות? הוא יכול להפסיק, הוא יכול לקרוא, הוא יכול ללכת מטרה, הוא יכול לרחוב, לבקש אנשים, תעשו לי. 6 שנים! בגלל התורה של היום, אתה טוב, אתה מנהל כבר. בבר מצווה, אתה כבר נגמר. אמא שלכם באיראן, סיריה, עיראק, מרוקו ובכל מיני אשכנזים, התגלגלת בזמן 11-12. איזה אמא יכולה להתגלגל בזמן 12 היום? הילדים בזמן הזה, כל מה שהם צריכים זה אקס-בוקס וגיימבויז. ובייסבול. וקמפ. הם יכולים לרחוץ לחיות? לא. הילדים בזמן של קינג חזקיהו בשנת ה-6 הם ידעו את כל התורה הילדים היום בשנת ה-6 הם לא יודעים איך לראות עברית אני מדבר על ישראלים זוכר את האמריקאים האמריקאים כשהם 60 הם לא יודעים איך לראות עברית ישראלים הם לא יודעים איך לראות עברית בגלל זה נותן גם לישראלים אנשים שהם גדלו בישראל הלכו לבית הישראלי הלגות שלהם היא עברית והם לא יודעים איך לראות עברית והם הלכו לאוניברסיטה והם הולכים לאוניברסיטת שלנו במונסיני, ישיבה ושבת הם לא יודעים איך לראות אף שום דבר, כל דבר אחר זה חלום והם הלכו לאוניברסיטה, נשכחו על אלה שלא ראו, לא הלכו לאוניברסיטה, אוקיי, הם לא יודעים, אני מדבר על אנשים ידעים, הם יודעים, אם אתם לא בטוחים מה שאני אומר, אני אעביר אתכם כל אחד שאתם יודעים, דל איזה דגרי, כל אחד, תביאו אותם אליי בפנים של קמרה, אני אראה לכם שהם לא יודעים איך לראות. מ-100 אנשים, אולי 5 ידעו איך לראות. אני אומר לכם, מ-27 שנים של תקופה. אני לא אומר את זה כדי להפסיק אף אחד, אני רק מדבר לכם איך קוראים למה העולם התחיל להתקשר למה הוא היה. בזמן של קינג קיסקיאה ודגמרה כל ילד מ-6 יולד ידע את כל התורה הוא היה יכול לראות את הקלוטה של אישה אישה מביאה קלוטה אם היא קושר או לא אם היא נידה או לא מ-6 יולד ידע מה אנחנו מדברים עליה ואני לא יודע מה אתה מדבר עליה רק לראות את זה זה עולם משהו שונה היום אז ה' ברך אברהם שתהיה לך ילד, לא לדבר, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, ילד שלך יהיה לך ילד, הוא תים בצורה אחרת למרות משה רבנו משה רבנו גם תין בצורה מאוד אוניקה ישעם קיסט אותו ושחרר את הלחם ילד שלו מבחינתו לא האנג'ל של המות כל האחרים בעולם היו כולם מתים באנג'ל של המות שיש לו ארוץ ושחרר את הלחם שלו כמו שקוראים לזוהר אבל משה רבנו לא היה ככה כי האנג'ל של המות לא יכול לקחת את הלחם שלו משה התגלגל והשם אמר לו אני אעשה את זה והשם אסובר אותו באותו מקום אנונימי שאי אחד לא ידע איזה מקום יש בו, התורה אומרת אי אחד לא ידע איזה מקום יש בו של משה, למה? בגלל שקווה שלו תהיה מקום לתפקיד לתפקיד. כל העולם יצא לתפקיד לו. זאת אומרת, זה יקח את העולם. אם רבים שעובדים חמש, שש גנריאלים לפני כבר נכנסו אל ה' בעיניים של תפקידים שלהם והם יכולים לעשות כל מה שהם יכולים כדי ללכת אל המקום שם ולריסק את החיים שלהם רק כדי להיות בקווה, בגלל שזה ה' האחרון, תחשבו מה יהיה אם ידענו איפה משה רבנו נמצא. כל הגויים יסתכלים עליו, האראבים, הקריסטים, כולם אוהבים משה. אשר כבר יודעים שזה לא יודע טוב להגיד לנו איפה הגב יש. יש אנשים מגניבים שהם יסתכלים על הגב ומנסים להסתכל על מה שבאתם. תחשבו על זה. איפה הגב? איפה הגב? יש לי. אני לא אגיד למישהו איפה הוא. אני רוצה מיליון דולר לזה. תהיה מגניב. אף אחד לא ידע איפה משהו, אבל אנחנו יודעים שכשהשם נפגש אותו, הוא היה ברחוב בבעל פאור, האידאל של הגויים. למה? תשעים יהודים הלכו לבחור את האידאל של עבודה זרה בעל פאור, ו24,000 שלהם מתייגו בגלל לבחור האידאל אחרי הסיפור של בלעם, אנחנו ראינו על זה שבועים. בגלל שהייתה כל כך גדולה ש24,000 מתייחסים בגלל מה שקרה שם, ה' היה צריך להתמודד בין ברים משה לצד האחר. אז כל פעם שהשטן השתתף את זה נגד המדינת היהודית בגלל שהוא הפרסקוטר, ברגע שההתגונות תגיע ותגיד, רגע, רגע, יש שתי צדקות לבית. כן, הייתה 24,000 אנשים נגדים בגלל זה. אבל יש עשרות של אלפים שהם חיים בגלל זה זאת חשיבה מאוד טובה זה מה שהתורה אומרה עכשיו השם אמר לאברהם שאתה תקבל את הילד שלך השם יוצא אותו לתוך השם הוא מראה לו את כל הארץ זה כמה ילדים אתה תקבל הקבוצות הבאות, הפרופאים שהיו אחרי, הם כולם אומרים, אייקו, אייקו, איפה? איפה המאמץ שהצלחת? איפה הוא באמת? היאלקוד גרשוני, הוא אחד המדרשים, על הסובייקט של איכה, ככה הוא מדבר, במדרש רב היה כתוב מ-1800 שנה, וזה ככה, רב לוי, במהלך רבי יוחנן, הוא אמר, מישהו הלכה ברחוב, עד עשרה יום, ברחוב, ברחוב, עשרה יום, ולא יש בית, ולא יש מוטל, ולא יש עולם להחליט מהשם, ולא יש מישהו, אף משהו, עשרה יום, אתה הלכה, אתה מפחד, אתה מפחד, אתה מתי, אתה מפחד, לא אחד עולם, לא אחד פחד עולם, לא מוטל, לא משהו. בכל זאת אתה רואה עולם, מפחד. אה, אשתבח שמור, אחר כך עולם. כשאתה יוצא קצת מהעולם, אתה רואה שהעולם הוא ליד עולם, זה למה הוא נחשב. הוא יש עולם יפה ויש עולם שם, קטנה קטנה. אתה סיימת לברחה, אתה מנסה לחזור מלחמה, אתה מנסה לאכול מלחמה של הברחה. כשאתה מתחיל לברחה, אתה תראה את הברחה ותגיד, אני אוהב אותך הרבה, אתה חזיר אותי, אתה חזיר אותי את החיים שלי. מה ברחה אני צריך לתת לך? מה ברחה אני צריך לתת לך? אם אני אבחן לך שתהיה לך חדש, אתה כבר יש לו. אם אני אגיד לך שתהיה לך אינספקט של מירה, תהיה תמיד שאתה לא תהיה מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אני אגיד לך שתהיה לך מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אני אגיד לך שתהיה לך מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אני אגיד לך שתהיה מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אני אגיד לך שתהיה לך מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אני אגיד לך שתהיה לך מרחק, תהיה כבר מרחק. אם אז אני יכול רק אני אגיד לך שתהיה לתת לך מרחק, תהיה כבר מרחק. אם לכם איזשהו בלשון, שכל עולם שיגיע אליכם במהלך יהיה כבר טוב כמו אתם, זאת אומרת את הילדים שלכם. זה מה שה' אשם אומר לאברהם, אני אבלה לכם שאת הילדים שלכם יהיו גם כמו אתכם. אברהם היה מנהיג לביטחון, הוא לא רצה לביטחון, כשהנפיא שלו היה גרעי, הוא רצה לקבל הרבה שיפ ולקבל הצד הגרעי, אברהם אמר, בואו נחליף בביטחון, מה שאתה רוצה, אני אתן לך, אל תשאר מה צד שאתה רוצה, אני לא רוצה לביטחון עם אתם, אנחנו קבוצה. עם ילדים אחרי אברהם, משה רבנו אמר, אני לא יכול להשתמש בכל המדינה במידה שלי, אני מתחיל ללחוץ עם אתכם. רשי אמר, אתם תותר ילדים, הרבה לחיות בין יהודים. אבי ואימא, חברים, אחים, איכות, איכות טובה, אימון, קרבים עם הילדים, קרבים עם האחים, כל כך הרבה קרבים, אני לא יכול להסתכל על זה עדיין. כל יום משהו חדש. זה משה שקראת. אז, יכול להגיד שבאנו להיות כמו אברהם אבינו? אנחנו כל כך רחוקים מאברהם, לא משנה שאתה יכול לספר אותנו לאברהם. האראבים היו גם מאברהם. כל מה שבחור אברהם, תראו איך הם עובדים היום, תראו את הקולטוריה שלהם היום, תראו את אברהם בתורה. לא משנה שאתה יכול לספר. אפילו כשאנחנו סיד של אברהם אבינו, של אשת היהודית, והערבים היו של אשת לא יהודית, של אגר, והתורה אומרה ברחוב, ברחוב, יש ספר בתורה, ביצחק ייקרא לך זרה, את הילדים שלך הם רק הילדים של יצחק, לא ישמעאל. אנחנו לא יכולים לדמות שישמעאל נפגש מהסיד של אברהם אבינו, אנחנו לא יכולים לדמות את זה, זה כתוב בתורה. אז הערבים הם מאוד מאוד רחוקים מהאברהם. אולי הם ילמדו משהו מהם, זה הספיטליטה. הם מאוד טובים בזה. כשאתה בא לביתה שלהם, הם יישארו לך כל מה שאתה יכול לחשוב עליו, ואז הם יישארו לך לגבי כשאתה יוצא. כשאתה לוחץ, הם יוצאים אחרי אתך. ואני אצליח את הכלב שלך ואתה מתחיל להתגלגל. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, ל יהוד, פאדל, תקשיבי, יכול לי לעשות לך קפה? יש לנו טובה בקלווה. מה זאת אומרת? חמש דקות אגלה, אתה נרחק במידה שלי, עכשיו אתה רוצה לתת לי בקלווה? אל תקשיבי, אין רעיון שם, אתה חבר שלי. אף אחד לא תקשיב אותו, הוא חבר שלי. שעה אחת אחרונה, עוד פעם נרחק במידה שלך. למה? זו נצחיה שלהם. כשהמצב שלכם הוא לציין גסטים ולטפל אותם כראשים, הם גדלו ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, הולכים ככה, כל יהודים במידה האסטרית, את השאלה הזאת. אתה יכול ללכת ליהודים אירופאים, אינם יביאים לך הרבה, אינם יביאים לך קצת מידה, רק אחרי שלושה פעמים שאתה שואל. אפשר לי מידה? אני אגנב אתכם. אני זוכר, כשילד, אני הלכתי לבית יהודי אירופאי. זו הקולטורה, זה לא שהם בטוחים. אם אתם שואלים לו לתנועה לישיבה, הוא יביא לכם 10,000 דולר. זה לא מהלכות, זו הקולטורה. אתה רק בא לבית שלי ל-10 דקות, מה, אני מנסה להתחיל לנסוע לצלם דברים לך? מי אתה בדיוק? זאת אומרת, אני מדבר איתך, וביי, אנחנו לא חברים, אבל המדינית היא סביבה אחרת. זה מנסוע לי שאתה היית בבית שלי, ואני לא הצלם לך לפחות 10-20 דברים לאכול. זאת הקולטוריה, יהודים וערבים, אנשים מדינית. בקולטוריה אחרות, אני זוכר כשהייתי ילד, אני הלכתי עם חבר שלי לחברה שלהם. שהמאה הייתה גרמנית או אוסטריאנית, או משהו כזה. הייתה לנו תלוי כל יום. היא לא נותנת לנו משהו לאכול. הייתה לנו תלוי כל יום. אני אגיד לחבר שלי, אני מתי. חבר שלי אגיד, אתה יודע מה? בואו נפגש את החברה ונראה מה יש בין. נפגשנו את החברה, הייתה ארבעה. זהו. החברה חלטה. ארבעה. והיא שמעה את החלטה, והיא קריאה, לא תקחי את החלטה, זה נכון לאפראטי. אפראטי היא אישה שלה, אפראט. זאת הקולטריה. מה אתה יכול לעשות? כשאתה תקבל מישהו כזה, זה כמו שהם. אתה תקבל הערבים עם תקבלת, עם קבלת, זה כמו הם יהיו. הם תקבלו להתקבל יהודים, וזה מישם שלהם בחיים, זה כמו הם יהיו. תקדם את הילדות שלכם ללמוד תורה ולהיות סריאסיות, זה כמו שהם יהיו. תלמדו להם לראות את כל הדברים שהם מראים היום באינטרנט, זה מה שהם יהיו. אתם שמים אותם לבית פובלי, בן 12 יגיד לך, אבא, אני לא רוצה להיות בן. תכניסו 300,000 דולר. ואבא הליברלי יגיד לו, לא, יחד, אני ברוק. אני עדיין מבקש שלא עובד במורגנות, ובמטה, ואני במורות, וקובי פשוט מוריד את המדע שלי. תשכח 6 שנים. כשאתה יכול ללכת לארמה, חוסיין אובמה יעבור על סרג'ריה שלך. בקרדסיין של המשרדים. זה כמו שהם מרדו את הילדים. תשעים ילדים באמריקה רוצים להחליט על שקל שלהם כל מרץ. ובאיזראל, כמובן, חמישה כבר עשו את זה. אני הייתי אחת הלילה שם בקרוב בבקשה לביתה, לביתה של אחד מבחינה רליגית, בעלת תשובה לפני 3 שעות אחרי שהם הלכו הביתה, לפני שנים, לפני 5-6 שנים בבקשה לו עד 2-3 א.מ. לא לעשות הפרקטוריה הייתי צריך לראות כמו רעיון הוא היה כדי להיות אישה זה מה שהם עושים לאנשים ואז הם אומרים, אנשים רליגיים מנצחים לרליגיה שלנו. ליברליזם לא מנצח את הטבעות שלו עלכם? למה אתה לא מבטיח? מי מפורסם אנשים להיות ככה? הליברלים הישראלים או האנשים רליגיים? האנשים רליגיים לא רוצים שיהיה לך משהו, בואו נחליף את החיים הרליגיים, תעשה מה שאת רוצה בתחום שלך. הם יוצאים איפה אתה ומפורסם אותך להיות ככה. אני רוצה להגיע לגי-פרי בירושלים, במקום הרליגי ביותר. למה? אנחנו לא מעניינים בגבי שלך, תעשה את זה בתל אביב. אתה עושה את זה כל יום שם. תשתה כאן. אנחנו לא באים לתל אביב לממשך חסידי. חסידית פרדה. אנחנו לא נותנים מורדכי בן דויד בתחום תל אביב ונקרא שמי ישראל. אנחנו צריכים, אבל אנחנו לא עושים את זה. אנחנו לא רוצים להיכנס לבית שלכם. אתם עושים את מה שאתם עושים ותתן לנו... לא, לא. דמוקרטיה. אנחנו נכנסים למהר שערים ולא נקראתי ולאנשים עם ידיים ונותנים מוזיקה מגניבה שם שכל הילדים רליגיים יהיו צריכים לראות את המקום שלנו. למה? אנחנו לא נתן לך לחיות בבריאות. ואז הם אומרים, רליגיה, כפייה דתית. איך אתה אומר כפייה באנגלית? כשאתה מפורסם מישהו להיות כך כמו אתה. מה זה הדבר הנכון לזה? זה קשה לי, אתה יכול לענות על זה? אתה צריך לענות על זה. אה? אה, אני גם יכול לענות על זה. אני חושב שיש קצת... קוארשן? קוארשן. טוב, אני מנסה לענות על זה אחר כך, אחרי 30 שנים. ברוך השם. אז רבותיי, כשאברהם קח את הלך שלו לאקדה, לגבי מוריאם, מי נכנס אליו? ישמעאל. והוא אומר לישמעאל, שבו לכם פה עם החמור. שבו לכם פה עם החמור. שבו לכם פה עם החמור. שבו לכם פה עם החמור. לא. עד שאני והנער נלך עד כה. מה זה עד כה? לא מינג. חו, 25. חף היי, 25. אני והנער נלך עד כה. זכרים מה שאני אומר? שם זה 25. אני והנער נלך עד כה. אני והנער נלכה עד כה, טוב? מאוד יפה. אז ישמעאל סתם שם עם הדנקי. אחרי אברהם, ישעיה, ישעיה, הוא כבר מדבר על הטרפות של הטמפל הראשון שתרחקת מהשלושה סיניות טריות. וזה מה שהוא קורא איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה קריאה נאמנה איך הייתה לזונה המדינות היהודית קריא עדיין שמתה בישראל בג'רוסלם והמדינות האחרות הייתה לתקופה, זאת אומרת שהייתה לנו כוח אבל מה קרה? כל אחד הלכה מאחורי התורה של ה' והפרפט ישעיה שואל איפה היא? איכה, איכה. הנביא ירמיהוס אומר איכה איך? מה זה איך? איך? איפה? איפה החף איי, ה-25? זה סקרט, רבותיי, כשמשה, לפני שמשה נפל, השם הבאתי לו לגבי הער, ער נבוא. מה זה ער נבוא? ער נבוא. נבוא, נאון, זה 50. נאון, בוא. הוא קיבל אותו לגבי הער, מומנטים לפני שהוא פסק, הוא ראה לו ישראל, כל הגניבות המקומות שלהם שהם יפגשו בישראל עד איזה יום. משה ראה את הכל. ומאחר זה ה' הלך אותו לעולם הבא. מה זה ער נבוא? נון בוא. גם נבוא קוראים למילה נבואה. זאת אומרת, מפה אני מראה לכם את כל הנצחים המקומיים שהם הולכים להקים פה והוא מראה לו רבי עקיבא איך הרומאנים אצלחו אותו וקטעו אותו לנצחים ומשה לא יכול לקחת את הפחדה והוא אומר זו תורה וזו סחרה זאת התורה וזאת התגובה של מישהו שעשה את החיים שלו לתורה, שזה יהיה קטע לנצחים והשם אמר למשה להתקלל אל תשאלי שאלות זה מה שאני רוצה להקבל למה? לגמרא שאלה למה, למה? אתם מקווים לטורטור את האנשים הכי עצובים בהיסטוריה? בטח לא! התגובה היא, כשאתם מאוד עצובים אני קטן עם אתכם לדברים הכי קטנים, למה? כי אני מבקש ממכם אתם ישתם שני ילדים, אחד הוא סופר ג'יניאס ואחד, רעיון שלו לא פונקציה. זה הכי הוא נפגש, מה אתה יכול לעשות? כל אחד עם רעיון בשלב. כשאתה לא יודע כזה, תקבל 60 בטסט. אתה עושה פארטי, וואו, אני עושה קקה ספציאלית לך, פיצה לילה, מה אתה אוהב? קבל איזה חברה, מה? הוא קיבל 60, זה עבודה גדולה שלו. כשאחרון שלך קיבל 95, אתה מאוד מפחד, אתה בא אליו עם הרעיון, מה קרה לך, מוישי? למה 95? אתה יכול לעשות הרבה יותר, מה זה? אתה עושה 3 אגבים, 5 אגבים, מה קורה פה? אז אחרון שלך יקרא לך, אני לא מבין, תהיה קונסיסטי, אחי שלי קיבל 60 ואתה עושה לו פארטי, אני קיבל 95 ואתה אמר לי שאתה פרקטיקלי פל? איפה הלוגיקה? אבי אותו אותו אותו אותו אותו אותו א� כל מה בסגרון לביטחון, זה מה אשם אמר למשה, אני מבקש את האנשים בסגרון לביטחון, בסגרון לביטחון, בסגרון לביטחון, בסגרון לביטחון. אם אני לא נותן לאחד רעיון, ולא טלאנט, ולא זמן, ולא כל כך טוב בשבילי, ואם הוא גדל בתחום הטוב של העולם, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי רעיון, ואם אני נותן לו לבית הכי שומר שבת, פודינג תפילין, דאבניג את הום, יאמה כסאיזר וקוורדר, ג'ינס וויד הולס, סנדלס, רואים מופיסים של הלוויד, אבל אוכלים כושר, קיבלים שבת, נותנים, זה כמעט, זה כמעט. זה עבירה גדולה למישהו כזה, מאיפה הוא בא. אם הוא גדל במאה שערים או בני ברק או במונסי או בוויליאמסבורג או בלייק וודד והוא נהיה חצי וחצי, הוא סינר סיריאלי. אבל אם הוא בא מתל אביב או מטה מנתן או מסן פרנסיסקו או בנגקוק, והוא נהיה חצי וחצי, הוא מנהל, הוא חייבת לדמיינות גדולה, הוא נכנס לגרמל של הגרמל, כמו שהם אומרים בישראל, מהמיץ של הזבל, יש לך הגרמל ויש לך אחרון של הגרמל. אתם יודעים מה שאני מדבר עליה? אני לא יודע. זו אקספרסיה ישראלית. זאת אומרת, מה הכי גבוהה? הגלגול או הגלגול של הגלגול? הגלגול. למה? זה מפורף על ידיכם. כשאתם יוצאים את זה, זה מפורף על כל ידיכם, ואתם יודעים את זה שלושה ימים אחרי זה. אני צריך להחזיר את זה לגלגול. אז זה מה שהשם קורא למשה, עלה אל ער נבו, נון בו, שם השלם יהיה כבר בלבל 50, נון זה 50, מידי מידי. אתה עדיין במונח הזה, אבל השלם כבר בלבל. זה למה הם קוראים לזה ער נבו. והמדבר קו, קו, תזכרו, קו, זאת אומרת ער המורייה, מורייה המגדש, בית המקדש. בזרת השם, נצטרך שהזה היה האחרון תשע באב, ונצטרך שאנחנו יכולים לבנות אחר תמפול. אתם יודעים, אחר תמפול יש כל מיני דעות על איך זה יהיה. זה יפה, אנחנו צריכים לבנות את זה, יש הרבה דעות על זה. אבל אחד מה זה טוב לדעת. כשאנחנו נמצאים בזה, רק אנשים עצובים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים וכל המחללי שבת, וכל האנשים שהם קיבלו את התורה, את הרפורמה, את הקונסרבטיבה, והם מודיפיינו את התורה, והם נגמרו את הרליגיה, והם קיבלו את הרליגיה, וכל המחללי שבת, שהם קיבלו ילדים רליגיים מהאבא שלהם, והם נותנים את זה לאמא שלהם, שהיא הלכתה מנגינה מנגינה יהודית, והם נותנים את זה לדרום פוליטי, והם נגמרו את הרליגיה שלהם, כל המחללי שבועים כאן, בוודאי גם החסידי הזה. אף אחד מהם לא יכול להיות נחל במהלכות השם יכול לספר את המהלכות, זה מה שאנחנו אומרים 3 פעמים במהלכות השדה לתקן עולם במהלכות שדה השם יכול לספר את המהלכות, לספר את המהלכות, והקרבן של השינדה לדיוד, מה שיש לנו במזוזה, יכול להיות בכל מקום מהלכות, ואיך אנחנו נחל את המהלכות? ביום הוא יהיה השם אחד ושמו אחד. ובזה יהיה אחד של ה' לכולם, אפילו לגויים. לא יהיה אף אחד שקורא שיש שם של ה' או הגריקים שאומרים שיש הרבה ה' או כל מיני קולטים שעשו כל מיני בלונים. אף אחד מהם תשמע. לא יהיו בוותר, לא צריך נוקליר, לא צריך ארמי. אף אחד יצא באמצע, השם יחזור את השטח, לא יהיה יצררה, לא יהיו אנקלנציות רעיות, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא ילדים, לא יהיו אנשים שלא יל זה יהיה עבודה פרפקטית. איזה אנשים יקבלו את זה בפעולה. כשזה יהיה גוגו-מגוג, יש לי כל דבר על זה. אתם צריכים לשמוע על זה. אני קיבלתי את זה בגרדנק הרבה שנים. עם כל הסורסים. אתם יכולים לראות את כל הסורסים, ולא משנה ממני. אני לא ממשיך את העניינים שלי בדעתי. אם זה העניין שלי, אני אומר, ברור, זו העניין שלי. אבל הרבה פעמים אני לא ממשיך את העניינים שלי בכלל. אז זה מספיק אומר שכל דבר יהיה סליחה, כל העולם יהיה סליחה, רק אנשים עורכים ישארו, יהודים ולא יהודים, אין דיסקרימינציה, יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים מכל ארבעה הקלאסים שיש לנו פה בשבוע יש אנשים שבאים ארבעה פעמים במילה, הם לא נפגעים יש אנשים שבאים 3 פעמים יש אנשים שבאים 2 פעמים יש אנשים שבאים 1 פעמים יש אנשים שבאים כל מילה אחת 1 פעמים יש אנשים שבאים 1 פעמים כל 6 פעמים יש אנשים שבאים כל שבוע אבל שעה לאט יש אנשים שבאים כל שבוע 10 פעמים לאט יש אנשים שבאים, לפעמים בזמן, לפעמים לאט. יש אנשים שקיבלו את כל הזמן, והם מגניבים, והם חושבים, אני אשכר שהם יצאים כל הדרך למרחק. ויש אנשים, ממה שהם אמרו, שהם כבר רצו לרחוץ. מה אני עושה פה? מה זה אומר המדבר הזה? אני ליברל. אני קיימת מהרווארד. אני לא צריך לשמוע את העטולה העיראנית. יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים בבית שקוראים לי כל דקה, יש אנשים קצת בבית שקוראים מהשאלות שאני אומר לאנשים לי כל שלא עשו ישיבה, זה נשמע מאוד מגניב. בטח, אני לא מגניב אותם. דקה, הם המרכז של המקום שלהם. זה מה שהתלמידים אמרו להם, זה יש אנשים מה שהם נכניסו להם. את הלימוד שהם הלכו, הם אמרו שכל אחד הוא דווקא דווקא, זה לא נכון, התורה לא אומרת את זה. הם אמרו שיש אין פרבלם עם מרי, אדם ואדם, זה לא נכון, התורה אומרה שזה פנלטי המות הם אמרו שזה לא נכון, עכשיו באותה מדינות להיות פדופיל, זה לא נכון, זה קרם מאוד סיימתי, העולם מתחיל לגרום במינות, מה זה קושר שם, לדבר של התורה, זה פנלטי המות, מה שהממשלה ידעה, לפעמים, לדבר של התורה, זה חשיבה גדולה אז אתה צריך ללכת בין המדינה שאתה חיים באמריקה, בניו יורק, אתה חיים פה, אתה הלכת לאוניברסיטה, אתה הלכת למדינה גדולה, אתה שמעת כל הפרופוגנדה של הליברלים, אתה שומע את כל זה, ואז אתה שומע פנאטיקים, אנשים רלוויותים, שהם נותנים לספרים של התורה והפרופטים והרמבהם והשולחן ערוך והזוהר, וזו גדולה החלטה בין מה שהתורה אומרת למה הליברלים אומרים היום. זה ממש נכון, אין שום דבר במיוחד. יש עכשיו משהו מיוחד בין יהודים הליברליים למה שהתורה אומרה. לפעמים יש משהו מיוחד, כמו יהודים ומוסלמים. אני יכול להגיד לכם מאה דברים שאנחנו חושבים עליהם. מוסלמים נגד גאים, יהודים מוסלמים נגד גאים. המוסלמים נפגשים בפגישה במהלך המוסלמים נפגשים בזה המוסלמים רוצים לתת חרות מוסלמים רוצים לתת לבנות אמנות מוסלמים, כל מה שהם ילדים ממנו אז יש לנו הרבה דברים מיוחדים בישראל, בכנסת הרחובה כשהם רוצים לפעולה פרו גיי המוסלמים האורתודקים והמוסלמים הטרוריסטים ייחודים ביחד רק עכשיו לנגמר את הלכה. למה? זה נגמר את הוועדות שלנו. אז זה בלעדון. אנחנו, יהודים אורתודקים, ואחרונים מוסלמים, שקוראים למותנו כל יום, בפובל, נגמרו בפעמים, אחרי שעה, בקנצת, לנגמר את הלכה הליברלית הטובה שהם רוצים לנגמר ולנגמר את הלכה של ישראל. זאת אומרת, איזה מרדכים, מרדכים איסלאמיים, שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם מגניבים את כתב ה' יותר ממה שהם אתם מגניבים יודעים את כתב איזה מזרח זה היה? ה' חברות מוסלמים עם אגנדה הכי רדיקלית של איסלאמים טרוריסטיים. יותר ממה שהם וגאווים, גאווים לפטיים של מרץ, מגניבים את שרוצים להשתתף עם אדם ועם אדם. כתב ה' הם יושבים ביחד כמפרטים בזרח. כל פעם שהליברלים רצו להתקשר לזרח, הטרוריסטים המוסלמים אמרו, סליחה, זה נגד חיינו. אפילו כשהם רצו להפוך חמץ בפסט אובר במחירות בישראל, אל תגידו לנו לא להפוך חמץ. אנחנו אוכלים חמץ, אני רוצה להפוך חמץ למחירות. אני רוצה להפוך לבית שלי, שזה מחירות, קקה, בפסט אובר. אבל אתם הולכים להפוך את כל המחירות ללא כושר לי, אני גם צריך לאכול פה. בואו נבין אחד אחד, אני לא מביא דברים לבית שלך, אל תביאו ל... לא! אז המוסלמים אומרים, אנחנו נפגשים את זה. המוסלמים. אבל המוסלמים אוכלים חמץ בפסחה, למה הם מפגשים? אם החמץ... זה טוב להם לקבל חמץ. הם רוצים לקבל חמץ גם הערבים בחמץ בירושלים. המוסלמים אומרים, אנחנו לא נפגשים חמץ, לקבל חמץ. אנחנו נפגשים אתכם מנצחים את המדינות הליברלית שלכם. היום אתם עושים את זה ליהודים, завтра אתם עושים את זה לנו. אז כשהרבה ליברלים רצו לעבוד שהמועזין המוסלמי לא יכול להיות נכון בישראל, אתה יכול לדבר על אללה ועקבאר חמש פעמים במוסק, אתה תשמע את זה בתחילת הלילה. בתחילת הלילה, אתה בבית עם התנועה. בעצם זה מוסלמי עם שעון שבת, הם יכולים לדבר על טיימרים. אחד הזמנים הישראלים הפגשו את הטייפ. הם קיבלו את המואזין והם נמצאו איזראלי סינגריטה. למה? הסינגריטה לא מודיסטית. בכל מטה הערבית, בלילה 4, כל המוסלמים נמצאו עם איזראלי סינגריטה. תחשבו על ההתאמנות שהם נמצאו. אז הם רצו להחליט שהם לא יכולים לעשות את המואזין. הם לא יכולים. אז הם באים ליהודים רליגיים, שם עלכם, אתם נכנסו להפוך אותנו לא לשרד את אדם של ה'? מי חדש אותם? החרדים. אשכנזי, ליטוויץ' וחסידי, שרדו עם המוסלמים שהם לא יכולים... להחליט את הקריאות המוסלמית במוסקה לא בגלל שהם אוהבים אותה אנחנו יודעים בדיוק מה הם רוצים לעשות לנו כפי שהם יכולים להחליט את כולנו והם לא אפשרים להחליט את זה הם אומרים את זה לך במידה שלך רק כשיש לנו הזולטה אנחנו נחליט אתכם לכלכם ללחום אבל למה אנחנו נחליט שהם יתן להם להמשיך? בגלל שאם אתם יתן להם להחליט את זה עכשיו הם יצאו לנסות להחליט את הסינגאג אנחנו לא רוצים רעיון, אנחנו לא רוצים תפקיד ברחובה. אני זוכר שאני דיברתי ברעננה, מרחובה מאוד ליברלית. מאוד ליברלית, הרבה אנשים חי-טק, הרבה אנשים בארץ. הרבה מרחובים ברעננה היו לפטיסטים. אני דיברתי ברסטורן, הייתה 200 אנשים. 100 ברסטורן, ו-100 ברחובה. הם החליטו את כל הרחובה. ואני הייתי עם מיקרופון, עם מועצים, אז כל ברחובה תשמעו את הדבר שלי שלוש שעות. יש את זה בסרטון. הליברלים עובדים שם וראו 200 אנשים עם יאמאקה על הראש, זה נרעב אותם. המשך יום הם היו לביתה לבנות את המסגרת. איך הם סגרו את המסגרת? אז המעבר של המסגרת קלט לי, הוא אמר, מה אני צריך לעשות? המעבר יכול לקחת לי הרבה זמן. הם אמרו, אנחנו סגרנו את המסגרת. אז אני אמרתי להם, תגידו לבקר, הם סגרו את המסגרת שלושה פעמים בשנה כשהם עושים פרד גיי, והם סגרו את כל המסגרת. אנחנו כולנו נחפשים בגלל איזושהי רגעת שלהם, אבל אנחנו לא אומרים שום דבר. אנחנו נאמינו את זה. אחד פעם, קטנה קטנה קטנה הייתה אחת או שתי שעות, לאנשים שרצו להתקשר לדבר. מה קרה? בגלל זה, המקרה החלטה. למה? מה אתה יכול לעשות? אתה קטנה קטנה כל פעם שיש לך קרה ליברלית. אתה נתן לכם כל מה. אבל מישהו שלא היה לפטי, הוא לא נתן לכם כל מה. יאללה, אתם יכולים לחשוב על מה שאתם חושבים ואנחנו יכולים לחשוב על מה שאנחנו חושבים. אתם צריכים ללמוד לקחת דעות אחרות, אתם לא צריכים להתאם לזה, אבל לפעמים תהיה אמיתי. איזה שאלות לפני שהחלטנו? אה, טוב, אז השאלה היא עכשיו, הייתה לנו שאלה הלילה כשהחלטנו את הלקציון, כשה' עשה את המירקל לדאב, הוא קיבל את התגובה שלו של קבל שבת עד היום? בגלל שהקבל שבת הוא בגלל מירקל ברור שהיה קבל לו או לא? התגובה היא אבסולוטית. למה? לא יש מירקל שקבל לאף אחד בבקשה. מירקל יש מסוים גדולים. יש לי כל דבר על זה. איזה אנשים שואלים, למה השם לא עושה את המירקלים האלה שלו כמו שהם עשו בהכרעה של איג'יפ היום? למה לא מראה את כל העולם שהוא חליט את רצי? וחלוטין בכל מקום, ומיליאנים של חלוטין, והחלטון הראשון של אמונים שלנו, שתחזור ונמור בפעם. אנחנו לא רואים מירקלים כזה היום. אנחנו יש לנו מירקלים אחרות, אבל לא באותו מנהל. התגובה היא, רבותיי, כי מירקלים יוצאים עם פריסטאג. כשאנשים ראו מירקול ברור כמו האקסודס של איג'יפ ו40 שנים במים, כל אקסודס היה עם מילים מוותים מוותים. גולדן קאף, 3,000 מוותים. בילם ובנות מואב, 24,000 מוותים. מחלוק את קורח ועדתו, 14,700 מוותים. פילגש בגבעה, 50,000 מוותים. כדי שאתם לא ידעו, כשאנחנו הופכים לישראל כמדינה לפני יותר מ-70 שנים, מ-24,100 מלחמים מותים, פלאס טרוריסטים, לא רק מלחמים, מלחמים. 75 שנים, 24,000 מותים. למה? בגלל שאין מירקל ברור. אם הייתה מירקלות ברורה ברורה, כל מה שאנחנו עושים בטוח, הייתה לנו 10,000, 5,000, 3,000. אתה רואה מירקלות ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה איך ברורה הרבה מותים? 24,075 ברורה ברורה ברורה ברורה שנה. זה מעבר ל-1 שנה ביום. אני עברתי את הכלכלה. 0.92 שנה. כמעט 1 שנה ביום. זה המשחק היום לנצח ולהיות בישראל. 1 שנה בכל יום. ב-4 שנים של המגזר, מי שמור? 24,000, 14,700, 15,000, 15,000 פלס 24,000, 39,000, פלאט 3,000, 42,000. מקט חושך, 12 מיליון אנשים מותים. 3 מיליון יצאו, 80% מותים במקט חושך, במוציאות מצרים, בגלל שהם חייבים לתחרות. אז שם, בין האקסודוס של איג'יפ, ולכתוב בישראל ב-40 שנים, מיליאנים של אנשים מותים, אבל תשכחו על המקט חושר, זה היה לפני. אני מדבר רק על האנגליות שהם עשו בתחרות. מרגלים. 15,000. 15,000, אברי תשע בעב. אברי תשע בעב. 600,000 אנשים ב-40 שנים. פלאס 42,000. אז זה שם, 642,000 ב-40 שנים. עכשיו, ב-75 שנים, 24,000. בגדול, במים, אתם יודעים את ההחלטה? למה מירקלים מגיעים לסייטאן ואומרים להם, אני סליחה, לא משנה מה שאתם עושים להם, תראו אותם, זה מגיע לתקווה עלינו מאוד קטנה. אבל היום כשהעולם מנסה להסתר פנים, השם מנסה להסתר פנים, הוא מנסה שאתה תסתכל עליו ותמצא אותו, אבל הכל נראה רעיון, קווינסידנט, הטובה, כשמדעי מנסה לרעש אתכם אי פעם, שזה כל סיימן, אור, זה, זה. אנשים מגיעים לדבר כזה, שכשהם מגיעים לדבר כזה, הטלפון שלהם לא כל כך גדול. כי תמיד יש חיילים, חיילים בתל אביב, שאומרים להם, תסתכלי, תראו איפה הוא גדל. הזה בניו ג'רזי, הזה בניו מנתן, זה בניו תל אביב, זה בניו קיבוץ, זה בניו מרשה. מה הם ידעו מהחיים שלהם? יש רק איזה פרובלם עם זה, ונחליף כאן. יש אינים בעלי תשובה שהיו פרפקטיים הם היו הכי גדולים בגניבה, כמו רבי אורי זוהר עליו השלום, הוא פסט כמה חודשים הוא היה הכי גדול והוא היה הכי טוב פילמקר, ליפטי, ליברל, קולג' לוחץ במים, דרוגס, רוקנרול, אנשים, צחוקים אנטי-רליגיון, תהיה צדיק, חסיד, מודס, תלמיד חכם, תחיל את החיים הכי פשוטות, תחיל את העולם, תחיל את הנשיאה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל תחיל את זה, תחיל תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, תחיל את זה, מישהו תחיל את זה, כאלה, כשאנחנו יצאים לשמיים, הוא יגיד לנו, תראו אתכם, אתם בעל תשובה, אתם קלאון. אתם לא בעל תשובה, אתם קלאון. תחיל אחד יום אתם ככה, את זה אחד יום אתם ככה. אחד יום אתם צדיקים, אחד יום אתם בלעם. אחד יום אתם משה, אחד יום אתם בלעם. תכניס את המדע שלכם. אז אנחנו נגיד, השם, זה היה מאוד קשה. אינטרנט, אייפון, כל כמה אנשים רחבים ברחבים, כל כמה אנשים נפחים ברחבים, התגלגל בפרנסה, התגלגל במשרד, ארגון ארגון, הכל, תלמידים קשה, תלמידים רחבים, איך אתה מרגיש אותנו להיות פרפקטיים? אז ה' יקבל את כל הארגנים האלה, את זה, את זה, אני אראה לכם כמה מאה שלהם, הם באים מהרחב כמו אתם, הם עשו את זה, איך יש לכם אגב? אם לא אחד עשה את זה, אני חושב שזה אי אפשר לעשות את זה, אבל אם אלפים אלפים עשו את זה, זה מגיע לכל אחד מכם, ולא יש לנו אף סיבה. כי כשאתה יצא ותגיד, זה רב אורי זוהר, אני אגיד, רב אורי זוהר, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע הרמב״ם כראה, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר, אמר אחת שעה. אני רוצה להגיד לכם, מאז שאמצענו על ה-10-החלטה בקבוצה, היה אחד, יהודי רפורמי, שלא הייתה ילדים, והוא מתחיל בבית. אפילו יהודי רפורמי, אחד מהם חיבורים לגד, אחד מהם לא, אבל אחד מהם חיבורים שיש לגד. והוא רצה שהרבי יבוא אליו לפני שמות, כמו שהחברה רוצה להגיע. וזה היה יהודי רפורמי מנוג'רזי שרוצה שמישהו לבוא אליו לפני שהוא מת. אז הוא שאל אחיו לצלם לו רבי. אז הם קראו לו רבי רפורמי. אם הוא יכול ללכת לספירה לצלם עם חברה שלו. הוא אמר, אני סליחה, אני מבקש. אני לא עושה דברים כאלה, ללכת לספירה ולעזור אנשים למות. אז הם אמרו, מה אנחנו הולכים לעשות? הוא אמר, אוקיי, בואו נקרא יהודים, כאילו אורתודקים, מי הם יודעים? אנשים של רפורמה סקולרית, היחידי יהודים אורתודקים הם יודעים, זה חבד. הם לא יודעים אף אחד אחר. הם נסתכלו על חבד, והם נחשבו על רבי טנפלי, חבדניק, אמריקאי, אשכנזי. הם קראו לו, אתה יכול לבוא? הוא בא. והוא נותן לו חלק, אני לא יודע כמה הוא נותן לו, אבל הוא נותן לו מיליונים מיליונים של דולר. ועם זה הוא בינת את הטלפליי החבאדית הזאת, אחת מהקבוצות הקרובות, היכולות, והוא הלכה. עכשיו, האנגלית, שהייתה כל כך הרבה זמן, ולא הייתה ילדים לתת לה את זה. לפני שהוא מת, הוא רצה להבין על כל רגליו שלו. עכשיו אני חושב על עצמי, תחשבו כמה רבי הרפורמי, שלא נראה, תחשב כל יום כשהוא פסק ביידת חבץ. זהו ההכנעה שלו, זהו. כל יום כשהוא פסק או כשהוא מגיע שם, ורואה את המדינה היפה שם, כשאנשים מגיעים לתפילה, ויש לקטורים, ויש אנשים מישראלים שבאים ומדברים, ויש מקווה שם, ויש כל מיני דברים שם. וכל פעם שהוא רואה את זה, אני בטוח שרעב שלו מפחד, אבל הדבר הטוב הוא לא בא אליו, מה הוא יעשה עם זה? מה הוא יעשה עם זה? אתה מבין? בעזרת השם, יי רצון, אחת עבודה אחת, בפעם הבאה עדיין יש לנו לוקציות, וב-21' אני יכול ללכת לישראל. אז יש לי 3 שנים לבקר. כשאתה משחק את הטלפון, אני אחרך בזרת השם לפני ראש השנה, כשאנחנו נתקדם לפני יום הקריאה, בין ראש השנה ויום כיפור, אני אצליח שבתון בלוס אנג'לס, בין שרתון ל.אקס, שבת תשובה, שבת בין ראש השנה ויום כיפור, הטלפונים יצאו מנצחים, יצאו מנצחים בזמנה. אולי יש לי שבתון אחרי ראש השנה בקווינס, אני לא יודע עדיין, אני צריך להגיד אם הם רוצים לעשות את זה או לא בסוף אז אנחנו נשתמש בזרת השם בבקשה תשאירו את הסרטון שלי לכל מי שאתם רוצים בשנה אחת הייתה 80,000 רגעים, אבל זה לא יותר הפרופסורת העברית עשיתה את זה לחצי מיליון רגעים זה יכול לעשות את זה לחצי מיליון רגעים, אפלא האנגלית זה לא רגע 80,000 בשנה אחת אבל זה לא יותר, כי אם כל אחד יצליח להשתתף, יש רק 450 שיירים. 80,000 אנשים ראו את זה, רק 450 שיירים. אתה עושה את הפרוצה שם. אם כל אחד מה-80,000 אנשים יצליח להשתתף, תהיה כבר חצי מיליון רואות. וזה לא עשה להם דקה, רק שייר. 1 שעה להשתתף מה זה שבת, ואני מבטיח שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי אף אחד לא ידע מה זה, זה לא בגלל האלה, הם רק לא יודעים. הם לא יודעים שזה קווננט אמיתי, ושזה יהודי, ושזה יחליט על השבת, הם לא יודעים. אחרי שהם ידעו, הרבה מהם מוכנים להחליף, כמו הזה. הוא הלך 45 דקות אחרי זה כל הזמן, והפעם הראשונה, אחרי שנים, הוא הלך עם את הכאב, כי הוא התחילו איך סביר זה להיות לדרום כאב בשבת. שתי שעות והוא קבל את הסיפור. זהו, זה חליט את כל החיים שלו. אנחנו נשאר ונשאר יותר סוס. ברוך ה' לעולם. אמן ואמן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
