Mike KushevskyPassionate about AI Blockchain Payments

Rabbi Mizrachi And Rabbi Israeli In Hanukat Habait In Brooklyn

Name: Rabbi Mizrachi And Rabbi Israeli In Hanukat Habait In Brooklyn
Uploaded: 2023-01-08T13:00:10+00:00
Duration: 37 min 13 s
Channel: Mike Kushevsky
Description: The video records a Hanukat Habait (house dedication) ceremony in Brooklyn featuring Rabbi Mizrachi and Rabbi Israeli. A speaker addresses the gathered…

8 Jan 2023 · 37 min

Watch on YouTube

37:13

The video records a Hanukat Habait (house dedication) ceremony in Brooklyn featuring Rabbi Mizrachi and Rabbi Israeli. A speaker addresses the gathered community, emphasizing that a house dedication is more than a decorative event; it must be rooted in Torah study and moral development. He critiques the post‑COVID trend of focusing on aesthetic appeal rather than spiritual depth, urging participants to prioritize learning, character refinement (tikkun middot), and the transmission of Torah to children. The speaker praises the Rabbi’s dedication to teaching, his humility, and his role in fostering a vibrant learning environment. He offers blessings for the house to become a lasting center of Torah, for the Rabbi’s continued success, and for the community’s growth, concluding with traditional benedictions.

Chapters

בוקר טוב, מזל טוב לאובדיה, מיכאלוב, לצדיק האדם שהחל לבית הזה. ברוך השם הקדוש ברכו לסנד הים ולפעמים ברכה בבית שלו בנים צדיקים לעבודתו יתברך שלום בית פרנסה בריאות וקודם כל בשורות טובות אובדיה אובדיה אמרת שאתה לא מדבר כל כך הרבה על אדם במידה שלו אז אני אגיד רק אחת מהמיליון שיש לי אחת זה פעמים הייתי עם רסתמר חסיד צדיק שהלך מהדרך הוא התחלתי להשאל אם התורה היא של ה' או לא של ה' כל מיני חברות התחלתי להסתכל עם ראשו ולאחר כך הוא הלך יותר ויותר ויותר עד שמישהו נתן לו את התלמידים שלי אחרי שהוא ראה תורה ושיאנס הוא נחשב את החיים שלו, הזה חסיד. הוא התקשר אליי, הוא אמר, עכשיו אני יודע שהתורה היא דיווין. עד עכשיו זה היה רק ארוך, ואני חסדתי את הארוך שלי. אבל עכשיו זה לא ארוך. עכשיו אני יודע 100% ואני עושה פול תשובה. ואנחנו התחלנו להתקשר, זה סאטמר חסיד ואני, ואז הוא שאל אותי, רבי, אני יכול לעשות את השיפור שלך? אני יכול לשים את הכתוביות שלכם, את הקטעות שלכם? הקטעות הייתה מאוד פופולרת, היום היינו מוצאים קטעות. אני אמרתי לו, איך אתה יכול לשים לי את הכתוביות? הוא אמר לי, אני עובד במסגרת. אני מוצא קריסטלים, את יודעת, סבורסקי, סבורסקי, קריסקה. מאז שיש לי את המסגרת, אני יכול לשים לכם את הכתוביות. אני אמר, וואו, זה מדהים, זה מירה. אוקיי, שים לי את הכתוביות שלי. שתי שנים הוא עשה את הכתוביות שלי. ואחר כך, אחד יום הוא קלט לי, הוא אמר, רבי, כמו שזה יקרה בשבוע השני, אני מגיע לבית שלי. אף אחד לא קבל קריסטלים. אני הולך לבית באמת. זה לא מיוחד לספר קריסטלים. אז אני מאוד סליחה. עד עכשיו, אני לא רציתי לגבי בית, כי אני עושה את השיפור שלכם, ואני שיפור קריסטלים כל יום, אבל אין לי עבודה פה, אז אני צריך לגבי בית. כשאני מנסה ללכת לדבר בברוקלין, אני חושב על עצמי, מי יעשה את השיפור שלי עכשיו? אני צריך להחליט את הוויבסיטה ולא יותר USB, CD, בוקס, חבל, זה עושה הרבה בעלי תשובה. אני הגעתי לברוקלין, אחד מהיהודים בא לי, היי רבי, מעניין אותך, אני עובדיה. הראשון יום שאני ראיתי אותו היה היום הזה. הוא אמר לי, אפשר לי להשיף אתכם? פעמים אחרי שחסי אמר לי, אני לא יכול להשיף אתכם, פעמים רבותיי. מי יכול להיות כזה בלי, ולא לראות את יד של ה' כמה שעות, בדרך כלל, אני לא הלכתי בלילה הוא אמר לי, יכול לי לעשות את השיפור שלך? אני אמרתי, איך אתה יכול לעשות את השיפור שלי? הוא אמר לי, אני עובד במכונת, שיפור אקססורי מאז הוא עושה את השיפור שלי, מה? 3 שנים? 4 שנים? מה זה? 5 שנים? זה 5 שנים, 5 שנים הוא עושה את השיפור שלי הוא מזכה הרבים גדול מאוד בגלל שלו, יש ליטרלי, ליטרלי עשרה יהודים שהם עדיין לא רליגיים, בגלל מנצחותו. אז הוא כבר יהיה מאוד אימפורטנטי בעולם הבא. אין שאלה על זה. אז אנחנו רואים את השגחה של השם. עכשיו, למה אני אספר לכם את הסיפור הזה? בגלל שהקדוש ברוך הוא, העולם מתחיל לאנשים שהם מייסדים של השם, ולאנשים שהם מייסדים של השטן. כשאחד הוא רעשי, רעשי, השם יקבל אותו וייקבל אותו לצד השטן, הוא יקבל אותו הוא יקבל אותו לעשות רעש כשאחד הוא טוב וייקבל אותו השם יקבל אותו לצדווי והוא יקבל אותו לעשות טוב בעולם אם עובד יחס ושלום לא יהיה צדיק, לא יהיה יהודי טוב שאוהב השם הוא יקבל אותו לצד השטן והשטן יקבל אותו להשפר השם ירחם דברים מגניבים כשהשם נותן לך הזכויות להשפר תורה, להשיף רוחים, להתעניין עם משהו שזה אצלת נפשות אתה ידע שהקב'ה אוהב אותך זו גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה נכון? למה אתה נותן לו 10,000 ואני רק 2,000? בגלל שאתה לא הוא. כולם יקבלו מה שהם חייבים. אם השם נתן לכם הזכויות לספק נשמות, זאת אומרת, זאת אומרת, ברוך השם, שאתם מאוד אימפורטנטים בשמיים. סיפור מסוים לזה, סיפור מסוים לזה, רבותיי. תראו, תראו את השגחר והשם. אני ראיתי את הווייבסיטה שלי על סרוויר של קומפניה שנקראת GoDaddy. ראיתם עליהם? זו קומפניה גדולה באמריקה. הרבה ווייבסייטים משתמשים בשרווירה שלהם. אחד יום, הם נמצאו לי אי-מייל, עד הלילה, אתם לא יכולים להיות יותר על הסרווירות שלנו. אנחנו נחליט את הווייבסיטה שלכם. אני קראה את השרווירה של הווייבסיטה. איך אתה יכול לעשות את זה? מה, אני עשיתי משהו אחר? הוא אמר, לא. אנחנו פשוט הגענו לתהליכה שזה עכשיו מיוחד לנו לצלם אתכם בגלל שאתם מסוימים ל-400 משפטים. המידה של הטראפיקה שאתם יוצאתים על הוובסיטה שלכם, תקחו את כל הסרוויר. זה כמו 400 חברה בקצה של אחת. הלכו למצוא מישהו אחר לצלם את הוובסיטה שלכם. עכשיו, אני לא יודע משהו על הדברים האלה. אני אפילו לא יודע איפה ללכת. חשבתי על עצמי, עד הלילה, אני לא יודעת איך להגיד את זה. כל הדברים שלי נמצאים על הוובסיטה. מה אני אעשה? עוד פעם, אני הולך לברוקלין ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש. אני רואה מישהו בא, גוטי, לא רליגי, הוא בא אליי, לדבר אליי עם איזו אישה אוריאנטית, אני לא יודע מה היא רואה, חינית, יפנית, קוריאנית. רעי דורי, אני יכול להגיד שהוא מת לבשה לא יהודית. הם באים לדבר עםי על איך להשתמש. כשאנחנו מדברים, אני התחלתי לשאול אותו כמה שאלות. אני התגלגל שהיא לא מגניבה להשתמש במצוות. היא לא הטיפה של דורסם גוהים, שהם רוצים להשתמש במצוות. אני רוצה להיות יהודי, עם או בלי הם. אני רוצה להשתמש בשבת. אני יכול להשתמש בשבת. אני יכול להשתמש בשבת. אני יכול להשתמש בשבת. אני יכול להשתמש בשבת. אני יכול להשתמש אם אני חושב על עצמי, בשבת. מה זה אני יכול להשתמש בשבת. אני העניין של חיילי זמן עם הזונה? היא לא תשכח שבת, היא לא תשכח ללכת לסמאדס. אין עניין. כמו שהיא לא מדברת עברית, הוא ישראלי. אני שואל אותו, מה אתה עושה? מה עובדתך? הוא אומר, יש לי סרווירים. סרווירים שמייצגים אוניברסיטה. אני אומר, אתם עובדים על סרווירים? הוא אומר, כן, אני מבנה אותם. זה עבודה שלי, אני מבנה אוניברסיטה. ‫אני נותן סרוויץ לאפס ‫ואני מבנה סרוויץ. ‫הוא אמר, וואו, ‫אתם לא תאמינו מה שקרה לי. ‫אני אגיד לו, ‫זה מה שקרה היום. ‫מאחורי זה, ‫בשעה אחת מהזמן, ‫אני לא אצלם איזה מבנה. ‫אני לא יודע מה לעשות. ‫משעמיים, אתה בא לי. ‫הוא אמר לי, ‫לא לדבר, רבי. ‫תזכרו, הוא לא רבי רבי. ‫לא לדבר, רבי. ‫אני הולך להשתמש ‫בכל מה לסרוויץ שלי. איך הרבה פרקים יש לך על הוובסיטה? אני אמרתי להם, אלפים, אז זה יקרה כמה ימים להשתמש בכל זאת. האנגלית עברה כל השבוע, משתמשת כל האודיו, כל הוידאו לסרוויר שלו. זה היה אולי 8-9 שנים, עד היום היא משתמשת בוובסיטתי שלי. בגלל זה, אחרי כמה חודשים, הגויה הלכה, הוא התקדם יותר לרליגיה, וברוך השם, השם סביר את הוועדה. אמרתי לו, אם השם שם אתכם ביום שאני לא הייתי עם סרוויר, לעשות אתכם האנשים שתקשרו מיליארד שנים של תורה לעולם, בבקשה, הוא לא רוצה להשיג. איך אני צריך לבן כל אבא? לא לדעתי על זה. אני פרסמת את כל הסרוויר לך. אני אומר לו, אתה צריך להיות מישהו מאמין. זה מאוד מעניין איך העולם מתחיל, שהרבה שנים אחרי זה, אני באמת חזק את האח שלו מבחינה גדולה מאוד גדולה. אז זה היה דרך לו. והרבה שנים אחרי זה, אני חזק אחד מהאח שלו. אז אתם יודעים, אג'הם יש את הסרטון שלו, איך הוא ממשיך דברים. לפעמים צריך כמה שנים לראות את ההשגחה של אג'הם. אפשר מאוד שאם הוא אמר לי הלילה, אני מאוד מבקש, אתם יודעים איך הרבה עבודה יש לי? אני לא אקבל שבוע עכשיו לתרשם את כל התלמידות שלכם לזה, זה יהיה תמיד. ואז כשהזמן יקרה, אבותי האחרים שלו לא יש להם מישהו להשיג אותם. ואני הייתי האמיתי שיכול להשיג אותם בפרטיקולר שלהם בזמן הזה. אז זאת ההשגחה של השם, זה למה אני אומר לך עבדיה, ברוך השם, השם בטח אוהב אותך מאוד, הוא נתן לך את הזכויות שלו לשים את השפעות שלו כל יום לאדם, הוא שים ספילים, הוא שים מזוזות, הוא שים סדים, הוא שים כתוביות, הוא שים כל מה, USB, כל מה שאנחנו צריכים לשים לזיקוי ערבים, הוא עלייך. כמה דקות הוא חזק לי, כמה דקות, כמה זמן, כמה, אתה יודע? זה לא פשוט לעשות שיפור אחרי קוביד. אני לא יודע אם אתה יודע מה זאת אומרת. איזה פרקטים לא הגיעים. הם נותנים למדינה אחרת, ולא יש דרך לדעת. איפה זה? אין אף אחד לדבר עם זה. אז ברוך השם, הוא על הכל, ונראה סיאטה דשמאיה בלי עינרה. יש רב ישראלי, ברוך השם, הוא מדבר לפניי, והוא מדבר על חנוכת הביתה שאנחנו עושים כשמוכנים לבית חדש וזה ברור שזה מאוד אימפורטנטי, כשמוכנים לבית חדש זה מאוד אימפורטנטי, כי אף אחד לא עשה רעיון שם, אז אתה מתחיל חדש, אבל כשמוכנים לבית חדש שמישהו חי לפני, אתה רוצה להיות מקווה שזה היה צדיק מישהו ששומר שבת, מישהו רליגי, לפחות לא כל כך הרבה רעיונות היו עשות בבית אם אתה קבל את הביתה של חינוניים, קוריאנים, טיילנדים, כל מיני רעיונים של אידאל זה מאוד רעיון, כי יש להם סטטוויות בביתה שלהם ומי יודע מה עשו שם וכל מיני רעיונות אחרות אני זוכר, כשאני רציתי להחליט מהארץ הלאה, לקווינס, אני רציתי להחליט בקומיוניטה שם, הייתה לי קטנה, אז צריכים לי שבועות שתי. אתה יודע, אחד הילד, יש לו שבועה, והותרים בשבועה, וזהו. הייתי עם חברה, חי בקווינס, והוא אמר לי, חשבתי את האפרטמנט, תסתכלי על זה. בקווינס, בפלשינג, אפרטמנט, קו-אפ, כדי להבין. אני בא, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, והיה אינדיאנטי, לאינדיה, מפגשתם בגלות ילדות ילדות, אתם יודעים את הגלות האלה שהם מפגשו? האינדיאנטים, היה אינדיאנטי, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, נפגשנו על הדור, תקשיבו נפגשנו על לזה, אנחנו הדור, מנסים ללכת לבית עכשיו. עכשיו אני רואה שהמסגרת שלו היא נפגש קלאסית, מפה לפה. שתי קלאסית. קלאסית לפה, קלאסית לפה. אבל המסגרת שלו היא קלאסית. עכשיו, אתם יודעים, יש לנו מנהלות. אני לא אדבר שוב לדבר עם מישהו אחר ולשאול אם אפשר להתפתח את הקלאסית, אם אפשר להראות ביניהם. אני לא יודע, מאיפה, זה בא מהמות שלי. אני אומר, אפשר להתפתח את הקלאסית? ראיתי את האינדיאנים, ראיתי שהם נרחקים. אמרתי, אוקיי, נפגש. נפגשתי את השתי דורות. שם ירחם. בודה, סטטיום בין, עם דולר בילדים וחבורים. אני וחברי, נחלנו ככה, והאנגלית היתה ככה. אני אגיד לו בעברית, בואו נרחק מהכתוביות לפני שהפכנו. אנחנו לא אגיד לו ביי, היינו נרחקים מאוד מהכתוביות. אני אגיד לו, יופי של דירה מצאת לי. איך יכולתי לדבר על זה? זה קטן. נחשב שאתה ממלכת לביתה כזאת, את הילדות שלך נפלו בביתה שאתה ממלכת לביתה שלו כל יום שם. זה עבודה זרה, זה מפלג את כל הבלשים של הביתה, חס ושלום. ‫אז אבותיי, כשאנחנו עושים ‫חנוכת הבית, ‫קוראים את כל הדברים ‫של גמרה, משנה, זוהר, רמבה, ‫דברים שקוראים לחנוכת הבית. ‫בעצם זה מדבר ‫על חנוכת בית המקדש. ‫חנוכת המשכן, חנוכת בית המקדש. ‫מה זה אומר חנוכה, לחנוך? ‫כשיש לך משהו חדש חדש, ‫אתה מתחיל להשתמש, ‫הפעם שאתה משתמש, ‫זה נקרא חנוכה. לחנוך. למה הם קוראים לך חנוכה? חנוכה, חנוכה, חנוכה. בגלל שהבית המקדש הולך ספיריטואלי. הכול נפגע. צריך להשתתף את כל השבילה. זה למה הם קוראים לך חנוכת הבית. מזמור שיר חנוכת הבית אהבו ממך השם וכו' חנוכת הבית זאת אומרת שאני ממלכת לבית כמו שאמרו הרב אם אתה יכול להחליט את כל הביתה ולהחליט אותה, פרפקט חליטת הביתה, אף אחד לא מייחס למה היה עשוי כאן לפעמים פנים חדשות באו לכאן אם אתה לא יכול לעשות את זה, היום זה דבר גדול להחליט את הביתה ולהחליט אותה זה יכול להיות עולם מיליון דולר אז מה שאתה עושה? אתה מלכת כשאתה מנסה לנסוע, המפגש שהצליח לנסוע לגבי הרגל, הוא כולו מנסוי. זה לא נותן אינטרנט טוב לגבי הביתה. מה יקרה אם הם רוצים להשתתף לך מפגש? יש לך איכה חינית, הוא רוצה להשתתף לך את הביתה, אני אשתף לך את הטבל, אני אשתף לך את הקלאסט. זה רעיון. למה אתה יודע מה הם נותנים על זה? ‫אני זוכר שבדיוק פעם ‫אני הלכתי בשמאלה ‫לקחת ספייסים. ‫הם היינו קדורי. ‫קדורי, בשמאלה, ‫בשמאלה בצד אסקס, ‫לקחת ספייסים. ‫כשהגעתי לספייסים, ‫אני רואה את הספייסים, ‫אני רואה עוד ספייסים, ‫אני רואה גדולה גדולה, ‫והשיניים מבחינים, ‫שירים עם דרומים כאלה. ‫בספייסים, ‫לפי הספייסים, ‫לפי שירים. אז אתם רואים שיש עבודה זרה היום בכל עולם בגוהים. כל הישראלים הם מבחינים אידאל. הם מבחינים ג'ייסי. עבודת המעטה, אנחנו עד השעה שהגוהים מפגשו קריסט מאוס וניו איר זיו. היה רבי בלוזאן, בסוויטסילנד, רב ברקוביץ'. כשהוא הגיע ללוזאן, היו עבירים לו בקבוצה אם הם יכולים לתת לו ויזה, זאת אומרת אם הם יכולים לתת לו פספורט סוויץ. זה הפספורט הכי קשה לצלם בעולם. הכי קשה. אם אתה מגיע לסוויצלנד עם הרבה מיליאנים דולרים, ואתה יש קלין רקוד, אתה יכול לצלם את זה. אבל אנשים רגילים יכולים לצלם על זה. אז הוא בא ללוזאן, הגויים, הם קבלו רציניה, הם מבחינים אותו עכשיו. מה שעושה שאתם חושבים שאנחנו רוצים לתת לכם פספורט? מבין אותנו. אברקוביץ' אמר להם, אתם כולם חייבים לג'ייסי, נכון? כן. הוא אמר, מה יקרה אם למרות ג'ייסי יצא בעולם? לספר את העולם. אתם כולם חלקים גדולים שלו. הוא יתחיל לדבר בעברית, רשעון הקודש. ‫השואר שווה ביתך, עוד יעלו חסלה, ‫הוא בא לציון גואל. ‫מה בדיוק אתה תעשה? ‫הוא ידבר איתך ‫ואתה לא ידע מה הוא רוצה. ‫לכן אתה צריך אותי. ‫אני יכול להתפרסם את הכול. ‫בדרך כלל, הסוויסטים, ‫חולים כמו עילם, ‫התחלנו להצחיק איסטרית, בום, אחד מנסה את האפליקציה, אחר אחד, אחר אחד, וככה אף ברקוביץ הולך את הוויסא והמספורט לבנות בסוויצילנד. כשטירי היה שם, הוא שאל אנשים, מה זה להיות רבי או חזן? הוא אמר רבי, למה זה רבי? זה טוב להיות רבי וזה טוב להיות חזן. בשני הם זה רבי, השאלה היא מה זה רבי? אף אחד לא ידע. הוא אמר, אני אגיד לך, זה רבי להיות רבי. למה? הוא אמר, החזן, כולם נפגעים אחרי רגליו. הרבי, כולם נפגעים במותו שלו. זה יותר נפגע. ‫כשהוא מדבר, הוא ראה ‫אחד מהמנהלים בקהילה. ‫אז הוא אמר לחברו, ‫התעורר. ‫לא. ‫אתם יכולים לו לנסוע, ‫אתם יכולים לו להתעורר. ‫נכון. ‫הרבה שנים הלכו. ‫קריס מאוס, היום הגעה. ‫24 דבר. ‫הוא רואה את המשפחה, ‫ואחד הולך, ‫הוא סתם בקצה שלו, ‫מנסה להכניס. ‫רב ברכוביץ' אמר לו, ‫היום הוא ביום הכי שמח של מאיר. ‫הגוי אמר לו, ‫אני חשבתי שאתם יהודים, רבי. ‫הוא אמר, אני יהודי, ‫אבל זו חברת הישראלית שלנו, ‫למה זה ביום הכי שמח שלך? ‫הוא אמר, איך אני לא יכול ‫להתמודד כש2 מיליארד יהודים, ‫כל אחד מהם, ‫נפגשו ליד אחד יהודי היום? ‫זו הייתה יום מיוחד שלי. ‫שתי יום אחרים, ‫הגיא הלכה לבית ‫והוא אמר לו, רבי, ‫אתה רווין לי כל יום ישראל. ‫הוא אמר, למה? ‫לא יכולתי לדבר עם ג'ייסי. ‫איך יכולתי לדבר עם יהודי? ‫אתה רווין את חייבתי. ‫הוא היה עם תנועה טובה, ‫רב ברקוביץ' בלוזאן. אבל כשמתי לבית, כשיש דברים שהקבוצים הידולים היו משתמשים, יותר טוב להחליט מהם. זה למה שאמרתי, אל תחבור דברים חשובים. לפעמים קבוצים חשובים, קבוצים חשובים. אתה לא יודע מה זה מגיע לבית. זה יכול להיות מהבית של קבוצים הידולים שהם היו משתמשים בטבל הזה. את ואת הילדים צריכים לאכול סעודת שבת על המערכת שעוד מרץ הייתה סטטויה גדולה עליה והגויים יבואו לזה יותר טוב שתבואו את זה חדש וכך הלאה כשאתה מבנה סינגאג הכי טוב לבנות סינגאג אם אתה יכול לבנות אותו עם יהודים רליגיים לא עם גויים רבי שמעון בר יוחאי, כשהם נפגשו בפרשה מיוחדת, קח את התלמידים שלו מפרשתה לפרשה בפרשתה. הם שאלו לו, רבי, למה אנחנו לא נפגש בפרשתה? אנחנו נפגש בפרשתה. הוא אמר, בגלל שהפרשתה הייתה בפרשתה של עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי עבודי גם כשאנחנו עושים חנוכת הבית, ע זה מיוחד לקבל מזוזות טובות. מזוזות, זה חיים ומוות, זה לא שחק. הרבה אנשים יחזירים מיליארד דולר בבית, ואז הם מתחילים לתחיל במיזוזות. לא יש לך מיזוזות קטנה, רבאי? מה, 100 דולר מזוזה? במרחב זה יותר מ-200, למה אתה מפחד? עדיין, 100 דולר, אתה יודע כמה דורות יש לי? יש לי 25 דורות. 2500 דולר. ‫אחד של שנדליר, ‫הוא פגש 13,000, ‫אתם מפחדים על המזוזות? ‫שנדליר, אין יצר הרע, ‫זה למה הוא יפגש הרבה זמן. ‫מפגש, אין יצר הרע. ‫כל מה שהוא יכול להשתלם בבית, ‫אין יצר הרע. ‫מזוזות? שטן יצא, היי יציק, למה תהיה כל כך פנאטי? לא תתן לרבי לתפוס אותך, הוא רוצה 100 דולר של מזוזה? מה זה? גדול! תלך אליו, הם אמרו 1 דולר ל-50, למה אתה חייב כל כך הרבה? האמת היא, אם אתה יודע, כמה זמן זה יקרה לכתוב מזוזה, אתה יודע? יש לך פלגה, ענק, אתה פלג את זה, אתה מתחיל לכתוב. כמה פלגות יש לך במסוזה? 713. את כל פלגה צריכים בערך 10-20 דקות, מבחינת הסופר. אתה עושה את המת, זה יקרה זמן מלא. לפעמים, אחרי שאתה כבר כתוב 2 שעות, אתה חסרת, איזה ענק, התקשר, הענק נרחק קצת והענק של האדם האחר זה אדם השם, אני לא יכול להחליט את זה. אנחנו צריכים לחזור את המזוזה, שתי שעות זו לא משנה. אתה צריך להשתתף את זה לזמן. כמה זמן זה יקרה לכתוב מזוזה? בין 3 ו-4 שעות. הקלאף, הקלאף זה לא פפר, זה אדם האדם. הם ירחקו את הרגל, הם יכולו להכניס, הם יכולו להכניס, אז הם יכולו להכניס רגל. אתה יודע כמה זה עובד? זה יחסים על מידה של הקלאפ, בין 10 ו-20 דולר זה יחסים לסופר, פלאס את השחר, פלאס את האינק, ואז כשהוא יכול להכניס, הוא יצטרך להכניס להכניס רגל. קצת דולר לזה. ואז אתה צריך לתת כמה דולר לגבי עגעה אחת כדי לבחור את המזוזה, ואז כמה דולר יותר כדי לבחור את הטלפון. בכל זאת, לפני שאנחנו אפילו התחלנו, זה בין 30 ו-40 דולר. לפני שהתחלנו. ‫אז אחרי עובדת כמעט ארבע שעות, ‫הוא יכול לעבוד עם 60 דולר, ‫ומאז הוא צריך לתת מעשר, ‫שזה 10 דולר, ‫של 100 דולר. ‫אז עכשיו הוא עובד עם 40 דולר, ‫הוא נמצא עם 50 דולר ‫למעט ארבע שעות עבודה. ‫אז הסופר, סופר תלמיד חכם, ‫הוא כורס מזוזה, עובד יותר, ‫ואז... מישהו שבא מפורטוריקו או ממקסיקו, שלא מדבר בשפה האנגלית, לא הלכה ללכת לבית אחת בעצמו, הוא עובד במסגרת חיילה, קח קטעים, הוא עובד 20,000 שעה. והרבי בירושלים, אני אראה לו מזוזה, עובד לפחות מ-20,000 שעה. ואז האנשים הרבים, שהם פשוט חיילים 3 מיליארד דולר בבית, באים להסביר למה זה 100 דולר. בסטוריה זה מיוחד, אבל הסטוריה יש חיילים, אלקטריקה, עבודים, פרקים, אינשורנטים. זה צריך להיות מיוחד בסטוריה. מה שאני מקבל, חלק מהסטוריה. ומקום יותר טוב מספר הסטוריה. אבל הסטוריה צריכה לעבוד על זמן, אחר כך הם יוצאים מחברה. אבל המזוזות היא מאוד מאוד אימפריקטית לא כפי שהמזוזה תהיה יפה לרדות היא מאוד אימפריקטית לדעת מי רד את זה אם יש לך מישהו שלא רד את זה במהלך שלו המזוזה היא לא קדושה לא קדושה היא יפה לרדות כמו פרינטה הוא ארטיסט מאוד טוב בגרפיקה אבל הוא עובד עם שורטים ברחובים קטנים קטנים, קטנים קטנים, ימאקה, אתה לא רואה את זה לשמוע לבנות על רדיו והוא סופר, כל יום שמוע על חברות סקולארית בישראל אינם אפילו יש טווי בבית שלהם הם רואים את כל הדברים הטובים שהם מראים על טווי ועכשיו הוא בא עם את התומעה שלו לכתוב את המזוזות שלך צריך להיות מאוד מיוחד מי שאתה משתמש? אני, למשל, משתמש רק בני תורה אנשים שהמדע שלהם מלא תורה שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהם לא יודעים שהמדע שלהם מלא תורה שהם לא יודעים שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה שהמדע שלהם מלא תורה רבי אשר אמר לו איך לכתוב הייתה הכי גדולה של סופר פרדי אף פעם אז הוא יש את הכתובות האלה, כמו הסופר הדבר האחד הוא הרבה הרבה יותר עדיין מאשר ללכתובו ללכתובו הוא רק כתוב נזוזות אבל הוא לא היה אבן תורה ‫הזה הוא צדיק גדול, ‫הוא אוהב ללמוד תורה. ‫אני אומר לו, ‫כל כך הרבה מזוזות שאתה כתוב, ‫20 סנטימטרות גדולות, ‫אני אקבל אותן לך אוטומטיקלי. ‫אתה לא צריך לדבר עם אף אחד. ‫מה שאתה כותב, אני אקבל. ‫אתה כותב 50, אני אקבל. ‫אתה כותב 100, אני אקבל. ‫אתה לא צריך לדבר, פרנסן, ‫כותב רק. ‫הוא אומר, אוקיי, ‫אם אני יכול, ‫אני אכתוב לך 12 שבוע. 12? אני אגיד לך שאתה צוחק? אני צריך 12 ביום, לא 12 במילה. מה זה 12 במילה? באמריקה איזה מזוזה יכולה להיות 40? הוא אגיד לא. אני יכול לכתוב 1 מזוזה כל יום אחר. אני רוצה ללמד. אני מבקש לו לכתוב יותר. לא. אחרי זמן הוא אגיד לי שאני לא כתוב משהו הזאת הזאת. אז למה? הוא אגיד לי שאני הייתי מבין. אשם הופך לי חמודה גדולה בתורה אני לא יכול להתחיל ללמוד דקה אפילו. אני לא יכול. אמרתי לו, אני אשכח לך עוד 100 שקל. זה הרבה. לכל מזוזה. אני לא רוצה להפסיק אותו. עוד 100 שקל. אמרתי לבית שלי, אתה יודע, צדקה, שד שחכם, שד שצדיק. עוד 100 שקל מהמזוזה אני אשכח לך. זה הדבר. ואם אתה חושב שזה גדול, אתה לא יכול להיות פחד יותר מזה. זה כל כך גדול בתורה, אם אתה מקבל מזוזה של מישהו כזה, אתה יודע איזה ברכה יש לך בבית שלך? זה חיים ומות. מזוזות ותפילין זה חיים ומות. אני אדבר לך על כלום, מה זה אומר חיים ומות? אחד היה עם 3 פרקים קשה, יום. אם הוא מגע, יש תמיד הזורחה לקבל פרק קשה. אתה לא חיים חי, אוקיי. אבל האחד לא מגע. הוא לא... הייתה סמוכה גבוהה, הייתה סביבה והייתה קטנה. למה הוא מקבל שלושה אטקסים? אף אחד לא מבין. קולסטרול נורמל, זה נורמל. הוא אמר, בואו נסתכל על המזוזות שלך. במדרום שלו, המזוזה בעולם לבבכם הייתה אירסטה. את ההארץ הייתה אירסטה. יש לך פרובלם עם החלטה בעולם במזוזה לבבכם זאת אומרת שחלטת את החלטה שלך הם חלטו את המזוזה או הם חלטו את המזוזה או כל מה שהיה והאנגלית לא הייתה שום עבודה אחרת אחד היה עם ילד שכל הזמן יש לו פרובלם, פרובלם מדיני הם חלטו את המזוזה מה קרה? בנכם בניכם היה פסול, לא קושר בניכם, שלך עכשיו אני אראה לך סיפור שקרה לי לא סיפורים שקראתי מאחורים קרה לי, בבית שלי בית שלי, אהרון הוא 20 היום הוא היה 3 שנים, אז הסיפור הזה היה 17 שנים לפני אני התחלתי לבית שאני חיים עכשיו 20 שנים לפני זה היה 2 או 3 שנים אחרי שהחלתי לבית, משהו כזה הוא לא מדבר, הוא כמעט 3, הוא לא מדבר. התחלנו לדבר שאולי הוא יש בעיה, אולי הוא אוטיסטי, אולי משהו שאנחנו לא רואים. זה לא נורמל, כל הילדים אחרים בעוד שנה מדבר כמעט. הוא כמעט 3. אנו קיבלנו לו לספציאליסט בווסט ג'סטר לדבר עם לו, עם לגו, עם כל מיני דברים, לבחור אם הרעיון שלו פונקציון. הוא אמר, אני לא רואה בעיה. ברוך השם, אין בעיה, זה נורמל. למה הוא לא מדבר? פעמים אחרי זה, אמא שלי באה אליי והיא אמרה לי שיש לי רעיון רעיון רעיון של מזוזה במדרום ארון זה לא כושר אני אגיד לה, איך זה יכול להיות? אני מביא את הכי טוב של מזוזות, את יודעת כמה פעמים זה נחשב? אפסופרים זה לא אפשר, הרעיון זה רעיון רעיון פעמים אחרי זה, היא אמרה לי, למה אתה מנסה כל כך הרבה לא לבחור את זה? למה אתה מיוחד? לבחור את המזוזה! אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אימפטי בוקס, בלי מזוזה לצבא. מה קרה? בלילה כשמוכנו לבית, אני ביקשתי כל הישיבה לבית לעשות חנוכת הבית. בלילה הראשונה. ואני אגיד להם, רבותיי, כל אחד מהם יקבל מזוזה, יכולו להכניס את הקלף, יכולו להחליט את הבוקס. כל אחד יכול להכניס במקום שתראה שלא יש מזוזה. אני עושה את הברכה בדרכה. אני אוהב אתכם בכלל. ‫לחזור איפה להכניס את זה. ‫ככה, אני חזיר זמן. ‫בשביל לצלם לי שתי שעות, ‫זה יחזיר שתי דקות. ‫אף אחד יחזיר דור, ‫הכניס מזוזה, וזהו. ‫אף אחד חזיר מקום, ‫אני יכול לדעת על המידה של מזוזות. ‫בשביל חמש דקות, ‫הייתה לי מזוזות וחצי. ‫לכך, אחד מהם ‫הפגש את הקלאף, ‫והקלאף הלכה לבית אהרון. עכשיו, עד 2-3 שנים, הוא חי בביתנו בלי קלאפים. בלתי חדש, בלתי חדש. רואה את המזוזה? הוא קריאה את זה. זה חדש ביניו. היא הייתה ללחוץ שיש פה קלאפים. כשבאתי לבחור את המזוזה, ראיתי שאין לי קלאפים. ברגע שאני הלכתי, קראתי קלאפים, נפגשתי את זה בינינו. רבותיי, זה לא יקרה אפילו יום אחד. לא אפילו אחד יום. ביום הבא, התלמיד קראת, מה קרה עם אהרון? הוא התחל לדבר אי פעם היום. ומאחר זה, עד 17 שנים, הוא מדבר ומדבר ומדבר ומדבר אי פעם הוא מדבר. ברוך השם צדיק. היים הוא מצדיק דוגמא. איך אתה לא יש לך מזוזה בחברה? וזה יכול להפך את הילד שלך, כי הוא לא יכול לדבר. תראו את ההפקת של זה. זה למה אני קורא לזה מזוזות, זה חיים ומוותי. זה למה אני לא משחק עם זה. כשאתה הולך לקחת מזוזות, אתה צריך לדעת מי שאתה קח את זה. זה לא מבקש לקחת אותה במדינות. המדינות יש להם הרבה סורסים אחרות. איך אתה חושב שהם מסתכלים על זה? אני קחתי את המזוזות, זה מבחן אחר של סופר, מבחן של קומפיוטר ואני עצמי מבחן אותם לפני שהם נגמרים. כדי לבחן שכל זה יהיה פרפקטי. ואם אני רואה משהו קצת לא פרפקטי, אני שם את זה. אנחנו לא רוצים את זה.
אבל יש יותר מה שאתה יכול לעשות במזוזה.
כן, אנחנו מדברים רק על מעודה.
היום הכלפים לא מוגדרים, זה לא הלכה למשהו מסיני, זה כל הכלפים.
למה אתה יכול להשתמש בכלפים? אז מה?
היום הכלפים, הם קיבלו את כל הגביל, והם נכניסו את זה למכניסה, וזה נכניס בשדה שלהם, כדי להכניס את זה.
נכון, זאת אומרת שהם מנסים להכניס מכניסה.
כן, והם מנסים להכניס לספר תורה, לקלאף.
הקלאף, הפרוצה של המכניסה של הקלאף. כן, כן.
אנחנו לא מדברים על עבודת יד, עבודת יד זה הרבה יותר קשה.
נכון, נכון.
זאת אומרת, כשאתה נכניס את זה למכניסה, זה נכניס בשדה שלהם, ואתה רוצה להכניס, ואתה נכניס פה. אבל ההלכה למשה מסיני היא, כשאתה יש את הגביל, יש את 20% של הגריל, זה קלף, זה משהו שאתה פיל אתו, קולף, וזה מרקע יחיד, זה מרקע גדול, ולאחר כך, 80% של הדוכטוסטוס, זה הרגל הקטן שקוראים לו. אז כשאתה מנצח את זה ב-2, השם בורא עולם כבר מנצח את זה ב-2. אז כשאתה מנצח את זה ב-2, זה נקרא צד אוכטוסטוס, צד הבשר. וזה צד השיער. אז מה שאתה כותב, כמו שאמרת, אתה כותב אותו פה, בתפילה. אתה רואה את זה כאן במוזיאון, אז מה שיש לך ביותר הכלפים היום זה ללכת למכניסה, זה הכל כאן. אז קודם כל אתה רואה את זה באותו מקום. שנייה, אפילו שאתה יכול לספר את השדה האחרון, זה מה שאני עושה, אנחנו אקבל את זה לעצמנו. אנחנו ספרים את הפרק הראשון, איפה הרגל, ואז נעשה את זה ככה. והוא עושה את החיים וכל מה אחר, אבל ככה אתה יכול ללכת לחלום משה ולשיניים. אז הכי שלהם, איפה שאתה יכול ללכת, אף אחד לא עושה את זה. אני בטוח, אולי 99%, אני בטוח, אני לא זוכר את זה. והם כולם פה. אני חושב שיורמי, הוא עושה את זאת, הוא עושה את זאת. הוא עושה את זאת.
הוא עושה את זאת. הוא עושה עושה את זאת.
הוא עושה את זאת.
הוא עושה את זאת. הוא עושה את זאת.
הוא עושה את זאת. הוא עושה את זאת. הוא עושה את זאת.
אבל הוא עושה כמו שאתה רואה, את יש כל כך הרבה רגלות על זה וכל זאת כך הרבה הלכות על זה, ולארוחה, היום הרבה אנשים רק רוצים את הכי יפה, כשהם קבלו ברמיץ ותפילין, במיוחד עכשיו, אחרי ה-Covid, הכל נהיה כל כך יפה, הכל נגמר הרבה אנשים יוצאים ורוצים רק לקחת את הכי יפה שלהם, הם לא מיוחדים, קושר, לא קושר, טוב לבן, גדול לבן, חבל. ברוך השם, זה בעצם כך. בגלל שאתה צריך לציין את הביתה, כמה תורה יש לך, לא רק חנוכת הביתה. חנוכת הביתה, כמו שר אבישראל אמר, זה טוב להתחיל עם דברי תורה. שזה סגולה שהביתה תמשכו להתקיים עם דברי תורה. אבל אתה צריך להבטיח כדי להביא אנשים לתת דברי תורה. את כל הזכויות שיש לך, אתה מביא את זה רבי, את זה רבי, לתת שיעורים לביתך. אחרי שהביתה תהיה פרציפית כמו סינגגג, או מקום שאנשים ילדים תורה ביום ובית, יש בית מיוחד בא לביתה. ואוטומטיוסי, כמובן, אתה רואה שזה מפורסם ברוך הביתה של הביתה, ברכות הילדים, ושלום בביתה. ובעזרת השם, ולכן, עבדיה, אני יודע שאתה תסתכל תמיד לעשות את הכי טוב שלך ובעזרת השם, השם יעזור לך, עכשיו אתה חיים בבית הזה ובעזרת השם בפעם אתה תחזור לבית גדול אפילו אבל עכשיו אתה בא למקום טוב, אתה קרוב לחכם ישראלי, זה חכם ברוך השם, עכשיו אתה צריך ללמוד עברית זו המשפחה הבאה שלך ככה אתה תחזור לדברות שלו, הוא נותן רק שיעורים בעבר או אינגלית? אז אני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד להגיד שאני יכול להגיד להג תיקון המידות. תיקון המידות זה כל האדם. אם אדם ידע הרבה תורה, אבל לא יכול להכוון כמו שהשם מפחד לו להכוון, זה יוצר חילול השם. כל התורה שלו בעצם מפחדת. בגלל שאנשים מקווים שהוא יהיה מישהו מאוד אימפורטנטי, הוא מבחין כמו ארץ. ואז האנשים אומרים, זאת המצב של התורה, בואו ניצור חילול השם, יהיה יותר טוב שלא להיות חכם. אם החכם לא מבחן נכון, נגמר הזה, תלמיד חכם שמעידותיו רעות נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו קטנה, קטנה, אז מה שקורה, כל יום אנשים הולכים מרחקים מזה, מרחקים. אשר היה 10 מטר, הפעם 20 מטר, 30 מטר, עד שהגבירה כליהו הלכה. אף אחד לא יכול לצחוק את זה. למה? בגלל הצחוק של אדם מוותי, מגיע לכולם ללכות. זה למה החכמים יישארו את האספקציה, שהתלמיד החכם שתהיה מטורף, ‫הוא קטן מאחד ממלחות, למה? ‫בגלל שבשלום מלח מגיעה ‫אנשים לרחוץ עד שהצחוק נגמר, ‫התלמיד חכם מגיע אנשים לרחוץ ‫מאחד מהתורה בגודל, ‫לא רק למידה של זמן. ‫אנשים אומרים, ‫אם זה מיוחד ממלחות, ‫זה מה שהמלכות הללו מבחינות, ‫אני לא רוצה שיהיה שום דבר עם זה. ‫אחז ושלום, זה כל חילול ה'! ‫זה למה החכמים אומרים, ‫הראשון שצריך לדבר על זה, ‫הפעילות יומידות. איזה אנשים של עובדיה הם נכניסים כך כמו אתם, הם נפגשים כבר עם מידות נפגשים, כל הזמן שאני קורא לו עובדיה, אני צריך להגיד לך לפני הספר, אני רוצה לספר לו את הטיפ. הוא בא ב-11' כדי לקחת את הדברים שאני קורא לו, של מונסי, והוא היה צריך להביא אותם לבית המכונה. אז אני אגיד לו, למה אנחנו לא נפגשים לפני הספר? 99% של הזמן הוא אומר, אני אגיד לך, אני אגיד לך, למה? אבל אני בדרך שלך, אני בתחילה. אני מקבל את הילדים, אני עומד עם הילדים, הם תמיד עומדים עם הילדים. מאיפה אתה מצליח לצלם ככה? אני לא יכול להגיע לארח, לאחר דקה. למה? אני רואה את הילדים, אני נותן להם קטעים, אני נותן להם לנסוע. זה כמו אחת אחת, כמו אמא אחת אחת. כל העולם יוצא הביתה, עומד עם הילדים. למה? מידות טובות, מאוד טובות מידות. אינים יוצאים הביתה ומתחילים להשתתף את הרגל שלהם מושה, אפשר לי להשתתף עם הילדים? לא אני יש לי עבודה ואתם יש את עבודתכם אבל הוא, ברוך השם, הוא עמבול הוא עושה את הכל באהבה ובזות השם של הילדים תודה על זה ותודה על את המלכה שלכם ואת מלכתכם תהיה גדול תלמידי חכמים ותהיה תמיד יכול להשתתף אותם בישיבות הכי טובות ואתה רואה הרבה, אני בטח בטח אתה תראה הרבה נחת מהם, כי כל מה שיהיה אשם עושה הוא מסוימת למסוימת. אתה תעזור אשם לביתו, ואשם יבוא לראות את הילדות שלך להיות תמיד עם אשם בעזרת אשם. תודה רבה, מזל טוב. ברוך אדוני, לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשה אומר...