Rabbi Mizrachi In Lev Aaron Yeshiva Jerusalem - May 2021
In this extensive, impromptu lecture recorded at Lev Aaron Yeshiva in Jerusalem (May 2021), Rabbi Mizrachi weaves together personal anecdotes, biblical references, and contemporary observations to convey a message about the purpose of wealth, the importance of sincere Torah study, and the challenges of modern secular influences. He recounts encounters with various individuals—students, entrepreneurs, and community members—highlighting stories of rapid financial gain (e.g., Bitcoin investors turning $1,000 into $63,000) and contrasting them with spiritual shortcomings. The Rabbi repeatedly asks why people pursue material success without aligning it with divine purpose, urging listeners to channel resources toward Torah, mitzvot, and communal support. He critiques superficial religiosity, stresses the need for authentic repentance (teshuvah), and encourages practical steps: consistent study, building character traits, and using technology (programming, entrepreneurship) for holy ends. The lecture culminates in a call to action for students to integrate faith with modern skills, avoid half‑measures, and strive for lasting spiritual impact.
Chapters
בוקר טוב או בוקר טוב זה תמיד מוזר גדול לי להגיע כאן לישיבת לב הארון ברוך השם, כל פעם שאני מגיע לביתכם פה ברשות רבי לניאדו וכל האחרים רבנים ורק קצת מהילדים שקוראים לי ללקצור כאן, עוד שנים, קצת מהם קחו את זה במהלך. קצת הם קחו, קצת הם לא קחו. בסופו של דבר, מישהו הוא מנהל של עצמו. מה שאתה מייצר, זה מה שאתה מקבל. אתה צריך לדבר עם התהליכות של החלטות שלך. זה מתחיל מהיום שבאתי לבית ובדרך שאתה גדול ואתה מתחיל לראות מה זה נכון ומה זה לא נכון בגלל זה, אם תפקידות שלך לא גרשו אתכם נכון ואתם לא הלכתם לדברים נכוניים אז את הטלפון שלך, שזה הרעיון, המחשב, המחשב המחשב, הוא כל הזמן מקבל אינפורמציה נכונה הם הולכים לסלד במידה שלך, של הרבה דברים שבאמת לא נכון והם מגיעים למסגרת הכל. זה כמו וירוס, לפעמים יש עד 1,000 וירוסים. הכל לא פונקציוני, למה? בגלל שתכתבת את האינפורמציה. ואז באים יום שאתה מזמין ואתה יחזור לתשובה ואתה מגיע לישיבה טובה ככה, לב אהרון והם יביאו את החלטה שלהם לתאים לך את הבסיסים לגידת אותך לדרך הנכונה ואתה מתחיל לראות שהליף הוא קצת אחר ממה שאתה חשבתי ואז, כמובן, באה יצר הרע הוא מאוד מאוד נרוויס, השטן הוא מתחיל לפסק אתכם עד עכשיו, הוא קיבל אתכם בלבו שלו כל הרגע אתם מתחילים להשתמש בגמרא, אתם מתלמדים על הלאכה אתם מנסים להשתמש בלבנות ירדית, ירדית ירדית, ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית ירדית יר במהלך, סטאנט יכול להשתתף את הכל מה זאת אומרת להשתתף אתכם? אני אתן לכם דוגמא הוא יכול להשתתף בכל מוגבל כדי שתכתבו בישיבה וללכת לברוקר אז זה מתחיל עם... זה יכול להיות אפילו את האנשים שלכם לא, תחזירי הביתה, כמה זמן אתה שם, אני רוצה שתלך ללמוד מה יקרה, מה יהיה לך, מה זה יגיד לך, איזה גבירה, כך שאתה יכול לדעת על גמרא, איך זה יצטרף לך בחיים? הם לא יודעים, ביותר האחרונים לא יודעים, אפילו האחרונים המדינים, הם מגניבים, הם לא יודעים את מיוחדת התורה אם האחרונים ידעים את מיוחדת התורה, אתם חושבים שהם יחסרו זמן במשחקים? או בבניים במנהטן? אתם חושבים שהם יחסרים את החיים שלהם על זה? אפילו על כל המיליונים שהם עושים הם לא יחסרים את הזמן על זה כי כל שעה שאתם פה זה 60,000 מצוות זה יכול להיות שאת אבא או אמא שלכם כמו שהם רליגיוניים הם לא קבלו 60,000 מצוות בשנת מה שאתם עושים פה בשעה בטח, לפעמים הם מנסים להחליט אתכם אבל כשסטאנט מנסה לגרום אדם הוא לא נגמר על 50% או 70% או 80% או 90% הוא תמיד יכול לגרום עדיין שהוא יכול לגרום כמה שהוא יכול אז לא רק הוא יכול להגיע לתורה ולהגיע לדבר שלך עם כל מיני דברים שטובים הוא יכול לנסות להגיע לאוניברסיטה חולה עם אינפידלים מגניבה, מגניבה של אנשים מגניבים, הרבה אנשים מגניבים, הרבה מגניבות, ממש לא גבולות, הרבה גייס, הרבה נפחות של השם, אנשים מגניבים, ואתם יכולים לשחרר 3, 4, 5 שנים עם האלה של אנשים כאלה, אתם יכולים להיות מגניבים, אתם יכולים להיות דוקטורים, אתם יכולים להיות מגניבים, אבל אתם ביותר יכולים ללוש את העולם הבא. זהו, כמו שזה. אתם יכולים ללוש את העולם הבא. למה? בגלל שאתם יודעים מה יקרה שם. אתם יכולים להגיד, זה גויה, וזה גויה, וזה חילונית, וזה גוי-חבר, וזה ייקח אתכם לכל מיני מקומות, ואתם לא צריכים ללחוץ אליו. ואחד מהם ליודע את האחד. השטן הוא גניב. הוא מאוד מתייחס. הוא ראה את הכל, והוא מפחד את כולם. אתם יכולים להגיד על יד אחד, איך הרבה אנשים, מבחינת העולם עד הסוף, היו יכולים לא להיות מפחדים של השטן? הגמרא אמרה ארבעה, זה אמרה ארבעה אנשים. הם לא עשו איזה דבר, לא. הכי הרבה אנשים בעולם, כל האנשים בעולם, אחרי ארבעה. אם הגמרא מזכיר ארבעה, זאת אומרת שזה ארבעה ולא חמש. זאת אומרת שכל אחד אחר, בוודאי הכי גדולים בהיסטוריה, נפגש לסטאנט כאן וכאלה, אולי יותר, אולי קצת קטנה. אז בואו נשאר בלושון לדבר שאנחנו יכולים להיות באוניברסיטה ולהתקדם. לא רק זה, היום יש לנו פנדמיקה. במיוחד מהקורונה, יש לנו פנדמיקה הרבה יותר נחמדה. יש לנו רבי, אם אפשר להגיד להם רבי, שהם הלכו לאוניברסיטה אחרי שהם היו בישיבות לפני כמה שנים, הם היו בסדר, אבל ממילא שהם הלכו לאוניברסיטה, אחרי 4-5 שנים, הם היו המנגנונים ביותר בעולם. הם יותר מגניבים מפריסטים לספר את עבודה זרה הרבה יותר מגניבים מפריסטים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מפריסטים מגניבים מגניבים מפריסטים מגניבים מ� הם האנשים הכי גדולים של השם, עם שחרם יפה וסומברו יפה, הם מנצחו את העולם. אתם לא רוצים להחלט במדינות שלהם. אם אתם יכולים ללכת לאוניברסיטה ולמדינות של האנשים האלה, זה יהיה את החלטת של את הנשמה שלכם. אז עכשיו, אני יודע מה שאתם חושבים, אבל אחר כך אני יודע עכשיו, אני 19, 20, 18, אני רוצה לעבוד. אני לא רוצה להחלט במדינות שלהם על חלק מהחיים שלי. אני רוצה למכניס מילים אני יודע לך אם אתה מכניס מילים או לא רק אחד יכול למכניס את ההחלטה הו, הקדוש ברוך הוא אם הוא רוצה שאתה תהיה חי אפילו אם אתה לא רוצה אתה תהיה חי אם הוא רוצה שאתה תהיה פחד לא משמעת כמה שאתה מותר את עצמך אתה תהיה פחד מהפעילה שאני רואה איזה פחדים אנשים איך הם מכניסים מיליונים ובדרך שאני רואה אנשים מגניבים, איך הם מנסים ומנסים ללכת מאחור לאחר, זה מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד מייד המצב מ לזה, הרבה שנים לפני שהם נפגשו, היה אחד ישראלי, מה שנקרא דטילוני. אתם יודעים מה דטילוני זאת? יעמקה בזמנה של חמארה, ג'ינס, סנדלסים, קיפים שבייס, רואים מופיעים, מפגשים אנשים, חצי רליגי, חצי אגוי. זה נקרא דטילוני. והוא החלטו למועד את הממשל הישראלי, יצחק רבין. הם הלכו ונפגשו אותו, ואווירו אותו. ואז הם הולכים לו לבית, ולא יש סיכוי, לפחות לבית, שהוא יבוא לראות איזשהו יום יום. הוא נמצא שם תמיד. לא רק זה, הוא אייסולטי מאחורי הבניים. ברוך השם, אנג'ל, הוא התחיל חרדי. הוא לא עדיין דתילוני. הוא הכניס שס, הכניס שולחן ערוך. הוא לא ראה טלוויזיון בבית שלו. הוא לא יושב בשעה אחת בביקורת כמו כל האחרונים בפריזוניות, הוא נפגש במקום כמעט 25 שנים כבר עכשיו, תגידי לי, מישהו כזה, שהמדינה בישראל מגניבה את האנשים נגדיהם בלתי פעמים ומסכימה אותם לא פחות מאדולף היטלר, המחשימו. זה מה שהישראלים מגניבים אותו, במיוחד הלפטים. כל הלפטים והליברלים, כשהם שומעים את היום, הם רוצים לגמור. מה היחידות שמישהו כזה יקבל שידוך גדול ויש לו ילדים? יש להם איזו סיבה? אחריון לזכויות הטבעית? אף אחד יכול להיות אימא שלו? אפילו אם אנשים אשכחו את האידיאולוגיה שלו ואשכחו מה הוא עשה, כי אחריון לו הוא עשה את זה למדינת ישראל. בגלל שהרבין רצה לתת את ארץ ישראל לארבים, והוא מנסה להחליט את זה. זה לא מורד בגלל קשר פרסולי. זה מורד בגלל אידיאולוגיה. בתורה אומרת, אתה לא צריך להתקשר, אתה לא דין טוב. בדין, בזמן של סנדרין, הם יכולים להשיג מישהו. עד אז, אף אחד לא יכול להשיג. אתה יכול להשיג מחללי שבע. אתה לא יכול להשיג גיי. אתה לא יכול להשיג אנשים שהם עבורים עבודות אחרות שאין להם פנלטה. אף אחד לא יכול להשיג על עצמו אנשים. אבל הוא החליט לעשות את זה. אז עכשיו, אחד יום, אתה יכול להשיג שהאנשים רליגיים מנסים להגיע ולתת לו לבית בפריזם. הבחירה הבאה, הבחירה הבאה, הוא היה עם ילד, ויש הרבה אנשים שהם הלכים ל-500 שידוכים, הם עדיין לא מוגנים. אבל הוא, אחד, בום, מוגן. אחרי זה, ילד. והוא התקדם לתלמיד חכם. אפלי הוא קיבל משהו מהמצב שלו. הם נותנים לו לבית, הוא התקדם לתלמיד חכם. אם הוא יעשה תשובה למורים, כשהוא יצא לשמיים, הוא יהיה במקום מאוד טוב. למה? אתם יודעים את הכוח של התשובה. לגבי שאתם מחשבים, יש לך... הממשלה של נבו-חנצר, שם הוא נבו-זרדן, הוא מורים 20 מיליון אנשים לא כמו היום, היום אתה יכול לגנוב אלפים אנשים עם פנות או כניסיון כניסיון או נוקליר אבל בימים חדשים אתה היה צריך לגנוב אותם אחד לאחד אין כניסים, אין כניסים מכניסים כדי לגנוב 20 מיליון אנשים זה 20 מיליון עקבים ממורים זה לא לגנוב פנות ולגנוב 300 בוודאי ולגנוב אחת פנות ואחת 400 ולגנוב אחת פנות וזה עובד הרבה פעמים או גסט-שמבר, כמו שהנאצים עשו. הם יכולים להתקשר 10,000 ביום. אבל בעולם, צריכים לתקשר אנשים עם ספירה וניף. אז אנשים שלו, לדבר שלו, התקשרו בעוד 20 מיליון אנשים בעולם. הכי גדול בארץ. ואז הוא בא לחכמים ואומר, אני אשם מה שאני עשיתי. אני רוצה להתקשר ולהיות יהודי קושר. היום הבדין יגיד לו, סליחה, אתה יכול ללכת אחר כך לסיכייטריסט לבחור אם אתה נורמל, אם אתה בא לנו, אתה רוצה להיות יהודי או מה? אתה נורמל? אתה לא אפשר לדבר עם כל הגמרא בכלל. יוצא מהגמרא שלנו! אני לא חושב שאף רבי בעולם לא יכול לעבוד עם הדבר הזה. אבל החכמים הפכו אותו. אז אם מונסטר כזה היה יכול להפכה, אם רחב, הפרסטיטוט המדהים, היה יכול להפכה ולגמרי יהושע בנון, ויש להם הרבה דברים אחרים של אנשים מגניבים שהגיעו ללגן, כל אחד מכם, זה לא צריך להגיד, יכול להגיע למסך הכי גדול. זה 100% במדיין שלך. אבל יש קצת דברים שצריך לעשות כדי להצליח. קודם, אתה צריך להשתתף את הפריארטים שלך. תשכח את כל הדברים שהאנשים שלך במלכות שלך פושטו לדבר שלך. תשכח את זה. זאת לא האמת של השם. העולם יש אחד מנהלים, לא שתי. אם הייתה קבוצה של דיאקטורים, אז ננסה לתקדם את הגבוהה. אבל לא יש קבוצה של דיאקטורים. יש רק אחד מנהלים, והוא הקדוש ברוך הוא. הוא אוהב כל אחד מכם, במיוחד כשהוא יוצא לישיבה, האוהב שלך יותר גדול. לא כל אחד בעולם נשם אוהב, זה שאלה. כל מי שאולה זה שאלה. זה נגמר, זה נגמר רמבה, זה נגמר שולחן ערוך. רמבה מלכות תשובה כתובה על מישהו שבא לתשובה. לא אני, רמבה. עם רמב״ם אתה לא מדבר, עם אני אתה יכול לדבר בלתי מיוחד, אבל עם רמב״ם, אחרי שאתה מדבר עם רמב״ם, סוף הסיפור, רמב״ם אומר, אבעל תשובה, אשר, הוא נפגע. דספיקבול, פושט אווי, ה' כולם לא יכולים לראות אותו. ועכשיו כשהוא עשה תשובה, הוא אהב ומרחק, וחבר, ידיד, ה' רואה אתך כמו את הילד שלו, כמו חברו שלו, חבר, ידיד, אתה יודע מה זה ידיד? יהוד זה יד, אחת היד היא יד, ועוד יד, ביחד, זה ידיד. יהודה ליד, יהודה ליד, זאת אומרת חברה. זה קבוצה. אוקיי? אז זה מה שקרה. אשר היה סקולר, מחלל שבת, מנגן, ומתקדם בכל מיני רעיוניות. הוא נפגש, הוא נפגש, נפגש בעיניים של השם. עכשיו הוא החליט להחליט את פריארטים שלו בחיים, להחליט להיות בית תשובה, להחליט להיות פולי שומר שבס, והכי חשוב הוא להחליט להיות בן-תורה. בן-תורה, מישהו שתלמד ביותר מהיום או כל יום, זה קבוצה מאוד אחרת מאחורי מי שמאחורי רליגיה. אתה צריך לדעת את זה. אתה צריך לדעת את מיוחדת התורה. נחב ויצחאים אמר, שעה ללמוד תורה זה 60,000 מצרות. ארגון אדם יכול לומר 200 שנות. ובדרך כלל, בשונא קודש, יש 5 שנות. וביחד יש 1,000 שנות, בעקבות, במיוחד. one hour is 60,000 letters, meaning 60,000 mitzvot that each one of those mitzvot equal like taryag mitzvot. לימוד תורה כנגד כולם. It's a treasure. זה מרחב, מרחב שמדבר על מיוחדת התורה, במיוחד בזמן שלך לא יש לך עולמות, ילדים לדבר על עבודות, עבודות, כל הזכרון הזה לא יש לך את זה עכשיו זה הזמן לצלם כמו שיכול לצלם אני נותן לך את השאלה שלי כשתקדם ותתקדם את כל הזכרון שעושה לך את החיים תפסקת בטח תודה רבה על הדקות שיש לך פה אתה תסתכל על זה על חלק מהחיים שלך ואם אתה לא בטח פה אתה תאכל את הרעש שלך על חלק מהחיים שלך הייתה לי הצלחה לגרום הרבה יותר חבל, אני גרום רק קצת אני לא קשיב לזה בטח הייתי יותר מעניין על מה ירושלים צריך לתפוס או מה שהטלפון שלי צריך לתפוס עכשיו ה' הבאת לך כל הדרך לגרום כל מה שצריך לעשות זה לקחת את המים ולתת לב אם אתה נמצא במים ולא לתת לב או אם אתה לתת לב קצת בקצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת זה צריך להיות קשה. ק קצת האנשים אומרים, למה זה צריך להיות כל כך קשה להבין את דוספורד, לרחוץ את הראש בעוד שתי שעות, עוד ועוד ועוד. באחר כך, אחר כך, אני מבין. למה זה צריך להיות כל כך קשה? התגובה היא, כל מה שקורה עם גדול גדול, צריך להיות קשה. אם זה היה מאוד פשוט, למה בדיוק אתם צריכים גדול? מה? אם מישהו יצא ויגיד, אוקיי, מה העבודה? העבודה היא לקחת משהו מפה ולחזור אותו אליו, זהו. אוקיי, אני רוצה 1,000 דולר לזה. הולך מזה. ביי. לא, לא, אוקיי, חמש... לא, לא, לא, אני לא רוצה לדבר עםך. ביי. למה? מה, אתה מלמד? אני מבקש שלך לקחת את זה ולקחת את הנעל מפה ולשים אותו שם. עבודה אחת דקה. הוא רוצה 1,000 דולר. אבל אם זו עבודה מאוד קשה, קחת דקות כל יום במשחק, עומד, עומד, 100 פעמים, עומד את הרגל. זו סביבה אחרת. כמה קשה שהעבודה עומדה, כמה קשה לתת לו את הרכב שלו. אני זוכר שכשהייתי יום, באתי לאמריקה, זה היה 1989, אף אחד שלכם לא נפגש עדיין. האמריקה הייתה ממש אחרת מאחורי היום, ממש אחרת. ואתם יודעים, אני הלכתי שם ועובדתי במסגרת בגל, לנסות למצוא עבודה, לעשות קצת זמן. הייתי 21 שנה, הייתה יום שזה היה רחים, רחים, אף אחד לא בא לסטה הבאגל. אז כל יום אתה יושב שם עשרה שעה, אין לך כל כך הרבה לעשות. אולי כל יום 30 קסטנאורים באים. אבל היו יום כזה, כמו ביום השחר, 500 אנשים באו, אנחנו עובדים כמו עבודים. היו יום שאני עובד מאוד, בסוף היום המשלם עובד אותי את הכבוד, הוא יוצא בקטנה קטנה, באמצע, אני עובדתי באותי עם מלחמה, אוקיי, אני חיים, יכולים לתת לי את הכבוד? אין שם. ביום שהייתי סיימן כל יום, אוכלים קורסון וקראצון, הייתי צריך לדבר 20 פעמים לפני שאני אקח את הלב שלו. הייתי צריך? הייתי צריך לא? אולי הייתי צריך לא לשאול על זמן היום? מה הייתי עושה כל יום? נסתכל ואוכל ולא עשיתי משהו. ואתה תראה, שכשהעברתי מאוד, הוא נתן לי זמן עם צחוק. וכשהייתי אומר שאני לא עושה משהו כל יום, בגלל שלא היו קסטמנטים, אתה הייתה צריך לראות איך הוא היה מגניב. זאת המקום של העולם. עד שתעבור, עד שתהיה גדולה, כשקוראים לריבוד. לפום צהרה אגרה. זה כתוב בחזל. לצער ולפעולה, זה כמו שהריבוד יהיה. אבל אנחנו מאוד מחכים, אתם יודעים למה? אני אגיד לכם למה. אולי אתם חושבים, רבי, בואו נפגש את זה. אני לא אהיה חכם עובדיה. אולי אני מבחינת הרחוב, מאיפה הוא היה, אבל הוא כאן ואני כאן. חכם עובדי אני לא תהיה, ולא אחיו, ולא גדויויויויוי, ולא כל אחד של התלמידים. אני לא באותו מסגרת. מה זאת אומרת? אני אהיה דיין? אני אהיה גבירה גדולה? אהה. אם אני נכון, אני לא אוכל ללמוד גמרא, אני לא אוכל לפתוח שולחן ארוך, אני לא אוכל לכות. ולהיות כמו יהודי פרום. אז אני לא רוצה להיות חכם עובדיה. אז אם אני לא יכול להיות הכי טוב, במהלך שלי, אם אני לא יכול לעשות את הכי טוב, אני לא רוצה לרחוץ דקות על זה. מה אתם חושבים? האם זאת קריאה טובה או לא? אני אומר לכם, אם זה יוצא, ואז לבקש כאב, ואתם רוצים לבקש הכי טוב, ואתם מבחינים את זה 100 פעמים, מכניקה, זה, זה, זה מיוחד, אתה לא רוצה מילה שהיא רק 80% טובה, 20% זה יביא לך הרבה проблем. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, אתה לא רוצה 50-50, זה מיוחד. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, אתה זה מיוחד. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, אתה רוצה את הכי טובה, זה מיוחד. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, זה מיוחד. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, זה מיוחד. כשקוראים לבית, אתה רוצה את הכי טובה, זה מיוחד. כשקוראים אתה לא מקבל התגובה לבית, אתה רוצה בגלל התגובות שלך אתה מקבל התגובה בגלל כמה מנצחות ואהבות שתביאו למישן, זהו אם אתה תלמד 40 שנים ושתהיה עם הארץ בגלל שאתה יש ראש מלחמה ולא יש רעיון בזה אבל אתה נותן את החיים שלך לתורה ואתה מנסה ואתה מנסה ואחרי 40 שנים אתה לא יכול להסביר איזה סוגיה נשאס אתם תקבלו מרצה, לפעמים עדיין גדולה, מאחורי מי שתהיה חכם תלמיד גדול. למה? מי שמח את התורה, גשמאק, שמח את כל רעיון, הוא לא יכול להתכוון ללכת לבית המדרש, להמשיך. הוא משחק כשהוא עושה את זה. לך, כשזה קשה להבין, ואתה מנסה ואתה לא מקבל עבודה כזו גדולה, ולהשתמש בתורה, ולא להיות ברחוב או באוניברסיטה, ולשחרר את הנשמה, האפקציה של הקדוש ברוך, שיש לך, היא יותר מכל השאלות. זאת אומרת, רק שתבואו לנסות להיות בן תורה, להתפתח כמו בן תורה, לפגיש את המדעות שלכם ולנסות להבין תורה וגמרא וגם אם לא הצלמתם להבין גדול, אתם לא צריכים להסתכל על זה אתם תקבלו את המשפט הכי גדול והבונוס האחר כי אתם לא התחלתם אבל למשל, אם אתם תקבלו את המכניקה והוא מנסה בשביל שבוע אחד להסביר את הפרובלם יש איזה פרובלם אלקטריאלי אחרי שבוע הוא לא יכול להסביר את הכאב שבוע? כל יום אתה קראים, הכאב יכול? לא עדיין קראים ב-4 שעה, ביום הבא הכאב יכול? לא, בשבוע שבוע הכאב לא יכול בשבוע השבוע הוא בא למכניקה מה יש לך? אני נותן לו הכאב בשבוע השבוע שבוע שבוע הוא לא יכול להסביר את הכאב זה מנסים להיות עבודה של שתי שעות מה ש... לא משנה מה שאני עשיתי, אני לא יכול להחליט את הפרובלים, אני מנסה להחליט את זה, אני מנסה להחליט את זה, אני מנסה להחליט את הטבעים, אני מנסה לדעת את זה, אף משהו לא עובד, אף משהו לא עובד. אוקיי, אוקיי, תתן לי את הכל, תתן לי ללכת. אתם כבר מפחדים. הוא אמר לכם 3,000 שקל. מה? אתם יכולים לשאול עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד אז הוא אמר להם, אתם יכולים לשאול על זמן? למה? אתם לא חליטו את המצב. הוא אמר, סרק, בואי, אתם לא חייבים. אני עובד אחת השעה מהמצב היום. מ-9 ע'מ ל-5 ע'מ אני עובד בשביליך בשביליך 6 יום. אתם לא חושבים שאני חייבת 3,000 שקל? אני אמר לו, זה לא המצב שלי. אתם לא יודעים איך להחליט את המצב, ואתם מקבלים 0. זהו הכי העולם עובד זהו הכי העולם עובד אתם מקבלים אתם מקבלים את הפרובלם אתם מגיעים לגול אתם מקבלים זה בעלמה דה שיקרה בעולם החיים אף אחד לא שואל על עבודתכם הם רק שואלים על עבודתכם אבל כשהוא יצא מהעולם של השם העבודת מה שמאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מ ואז הוא התחיל להיות בעל תשובה, הוא הגיע לישיבה, הוא היה אדם מאוד סריאלי. כל מה שהוא עשה בשביליה, הוא היה פולי למקסימום. לא חצי עבודה. אם הוא מתחיל משהו, הוא צריך לעשות אותו בצורה הכי טובה. הוא לא יכול להתחיל. הוא תמיד תופס את המשיאה. הוא מתלמד ומתלמד ומתלמד, אין לו חלק ללחוץ, אין לו חלוקת זמן, אין לו משהו. הוא החליט את עצמו של כל העולם הפוני, ומתלמד ומתלמד ומתלמד, הוא היה גדול, תלמיד חכם, אחד מהרבים הכי חשובים בעולם היום. היום הוא אב בדין בבית שמש. בכי בכל השעש, בכי בכל השולחן הארוך, כל דיני חושנו משפט, שזה הדבר הכי קשה בתורה, אין אבן היעזר, כל דבר במלך שלו, הוא לא צריך את הכתוביות, כל מחלוקת, ראשונים, אחרונים, זה מפחד, אני מפחד לנסוע עם הם בגבילה, אני מתנגד, למה? כמה אנשים כזה יש לך? הוא שמים את כל החיים שלו לתורה, הוא התחיל להיות שוכר, הוא התחיל להיות מועל, הוא התחיל להיות סופר סתם. אני באתי לבחור את מקום לבחור בתי תפילין 100% חדש עם כל האידורים. יש לכם כל מיני מערכת. אפילו בתי תפילין, הוא יכול לדבר על כל דברים, פרדים, אשכנזים, חומרת אדיס, חומרת עדן. מפחד. אבל, זה מה שהבל תשובה יכול להיות. כל אחד מכם יכול להיות עקים. השאלה היא, את רוצה את זה או את רוצה להיות איזו איזו, אני לא יודע, גרדוארת בלתי ידיעה, שיכולה להיות אולי קצת משהו פרופסיולי, מת, אני לא יודע, היסטוריה. אבל אתה תקבל עם כל הקלונים וכל הרשעים שם לפני 4-5 שנים וזה יחזור אותך מאשם. בגלל שכשאתה חיים במקום של אנשים פחותים, אתה מתחיל להיות פחות. אל תמיד לא חושב שתהיה עדיון אם תסתכלי שם. הדרך שהם מדברים, הדרך שהם מנגנים, הדרך שהם מנגנים, הדרך שהם מדברים, הם משחקים עם הרליגיה, הם משחקים עם השם, הרבה מהם הם לפטיים, הם אוהבים הלכות, הם אוהבים כל מה שהשם אוהב. כל מה שאשם אוהב הם אוהבים, כל מה שאשם אוהב הם אוהבים. אתה רוצה לחזור את חודש של חמש, שש שנים ככה עם כאלה אנשים? רק בגלל שאתה רוצה לעשות הרבה זמן? רגעת החלטה. איך הרבה זמן תעשו? אשם יעזור לכם. אם צריכים לעשות הרבה זמן, אחד הדברים שאני מקווה לכם הוא יש עכשיו מישהו שעובד פה היום, שאם הוא יעבור על ההחלטה, אני נותן את החיים שלי לתורה ולקדושה, בגלל שזה מבקש של כל יהודים. קדושים תיום היה אמר לכל יהודים, לא לבבא סאלי, לא לחכם עובדיה או רב אל ישיב, לא, לא, לכל יהודים, למרחב, לבנה, לכל אחד, גניאסט, חכם, מגניב, גדול, פורם, שונית, שונית, ילד, עולם, לכל אחד יש אבליגציה של ה' להיות אולי אולי זאת אומרת מובדל, נחלת מהמדינות כמו שאתה תקבל בהם, יותר טוב זה לך כמו שאתה תקבל בהם, יותר טוב זה לך כמו שאתה תקבל תקבל בהם, יותר טוב זה לך כמו שאתה תקבל בהם, יותר טוב זה לך כמו שאתה תקבל בהם, יותר טוב זה לך כמו שאתה תקבל בהם, יותר הוא כל כך רעיון וכל כך רעיון, זה יכול לקנות את השלב שלך לדבר כך שחס ושלום, אולי כמה שנים מאחורי זה, אתה תסתכל ותגיד, זה מבחינת גדולה לאדם להיות גאי. דבר שה' אשם אמר, לתת את ההכנעה בגבולה ולקחת את השלב. זה מה שה' אשם חושב עליו. ומה הרבי חושב עליו, אפילו מוסלמים לא יודעים להגיד את זה. אפילו רבי קריסטים לא יודעים להגיד את זה. רבים של אידאלים, שהם נפגשו בקו באינדיה, לא יודעים להגיד את זה. ואחר כך, מישהו שחושב בגלות נחתית, שהלכה לאוניברסיטה, נגמר כל כך באידאולוגיה שלו, שהוא כבר נגמר הראשון של ה' על הארץ. איך זה קרה לו? הוא עובד בנשיבאות, הוא לא גדל במשפחה סקולרית. למה? כשאתה יכול ללכת אליו ולהתמודד בקולטוריה שלהם, אתה מתמודד עליהם, אתה מנגן עליהם, אתה תהיה מאוד מיוחד, אתה תהיה רשע. זאת ריאליאליטיה, איפה שאני יוצא, אני רואה את הדבר הזה. זה לא אחד או שתיים, זאת הדרך שהיא. מאוד רעיוני, אתה נמצא עם אדם שבאמת הלכה לאוניברסיטה ומתחיל בנקודת רעיונית גדולה, כמעט אי אפשרי, כי תזכרו, ב-1970, כשאתה יכול ללכת לאוניברסיטה, האנשים היו יותר דיסנטיים ממה שהייתה היום. האנשים עשו דרש, האנשים לא היו עם אידאולוגיה כזו של סאדום וגמורה, אפילו ב-1970, אם אתה יכול ללכת לאוניברסיטה ותגיד להם, אני יודע שמישהו הוא גאי, לא תתקשרי לי על זה, אני לא רוצה לשמוע את זה. היום, אה, באמת? איפה הוא? תן לי ללכת ולתת לו שב-כוח. זה מה שקרה היום. מישהו כזה יסתכל בבקשה באוניברסיטה לתשע שנים. או מישהו כזה. מישהו כזה יסתכל בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה בבק תשכחו מזה, אנחנו לא רוצים שום דבר לדעתכם. למה? זה הרעיון של האנשים של אמריקה. האוניברסיטה פה בישראל היא לא משהו טוב. לא משהו טוב בכלל. כל מה שרחק כמו יהודית ורליגיה, הם כל כך אלרגיים לזה, שאתם צריכים לראות את הראשון שלהם. כשהם רואים משהו רליגי, הם מגניבים. הם פשוט פרסמתו הלכה במונטריאל עכשיו, אתם לא יכולים ללכת עם קטנה יעמקה לבית. זה מדינת דמוקרטית, אבל הם יכולים לראות אתכם, הם יוצאים מגניבים אם הם רואים מישהו עם ימאקה, אם הם רואים מוסלם עם ברקה, זה מגניב להם. למה? בגלל שהם כל כך מגניבים, האנגלית, הקנדיאנים במונטריאל הם כל כך מגניבים וכל כך ליברליים, שכל מה שרחק כמו תורה, הם מגניבים לזה. כל מי שקורא לג'ה, הוא מגניב אוטומטיקלי. הם לא רוצים שיהיה לך משהו, הם לא רוצים לראות אותך. אפילו אם אתה עובד איזשהו מקום ואתה לא צריך לעשות משהו עם הם, אתה עושה את העבודה שלהם, הם עושים את העבודה שלהם והם יכולים ללכת הביתה, הם יכולים. מה קרה לבריאות השפעה, לבריאות החלטה, חייבת ללכת לדעת שלך, זה מדינה בריאה, מה קרה לכל הדברים האלה? הם הלכים לדרום, הם קיבלו את זה, העולם התחיל לסאדום ולגמורה. אז זה למה שאני יושב פה, כשאני כאן, כל דקה יש לי מצווה גדול, למה? זה תיבת נוח. כולם מנסים לנסוע שם. אני בתיבת נוח, אני בטוחה. אז כשהפעמים מנסים לנסוע אתכם, והמדינה מנסה לנסוע אתכם, אתם צריכים להיות תלמידים. אתם צריכים ללכת לקולגה. מי יודע שאתה יודע שאתה יודע שאתה יודע שאתה יודע שאתה יודע שאתה יודע שאתה שאתה יודע שאתה שאתה יודע שאת אם היא לא רוצה לגמרי לדעת תורה, להיות בן תורה, להיות בעל מידות, מה הבעיה שם אם יש לך דקה? אני לא צריך להגיד לך איזה גרל זה. גרל אמיר ישאל בשידוחים, הוא מתלמד? הוא בן תורה? הוא מנסה ללכת כמו יהודי? הוא מנסה ללכת עם מניאן? זה מה שהגרל הטוב צריך לעבוד. לא אם יש לך תלמידה גויית סקולרית. השאלה קומפליקטית, אתה חי בנושא, זה מאוד קשה. כשאני הייתי בנושא, זה לא היה כזה קשה כמו עכשיו. עכשיו, לפני שהמשיח יצא, העולם, כמו שדוגמארי ומסכת סוטה מספרו, פרפסייה קונטנטית. העולם הגיע למנהל הכי יקר. מאוד מאוד פחות אנשים בעולם היו חייבים. הכי יקרים בעולם הם אנשי השם. תראו מה קורה. פרדס, דמונסטרציות, רעיון לרליגיה. זה מאוד טוב. זאת אומרת, אנחנו קצת לפחות לפחות. נגמרה אמרה, יראה חטאים עשו. ותבואו לנצחות, שמונה שפחדת מאשם, יזירת שמיים, הוא מפחד להתאמן את האנושים, אף אחד לא יכול להתאמן אותו. אף אחד לא יכול להתאמן אותו. 50 שנים לפני, אפילו האנושים הסקולריים אוהבו אנשים רליגיים. אוהבו רבים. חכם, חכם, תפאדל, חכם, תודה שבאתם, תביאו לי ברכה. כי מנסה השם אתכם. אני מבחינת אתכם. אני מבחינת מה שבמחורתכם. תהיה לכם ותשכחו את המצוות שלי או לא. Will you follow me? Will you keep my mitzvot or not? כי מנסה השם אתכם, I'm torturing you, I'm strict with you, למען ענותך, לנסותך. All the struggle is one test, and another test, and another test. And I make it difficult for you on purpose. For one reason. להטיבך באחריתך. Don't worry, you're not doing it for free. אתם עכשיו עובדים בבקשה כל מה שעברתם בגלל התורה שלי ובגלל המרכזות שלי אני תמשכה ללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת וללכת מישהו וללכת יש שני דברים שונים, קטנים וקטנים קטנים, מלכות לבנות לבנות של 2,000 שנים נפגעות ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה או, אתה צריך ללכת כל הכבוד כשלא יש לך אנשים שם ואתה אומר, אתה יודע מה, אני גדול אני לא אראה לצדה שלהם אתה קח את הראשון שלך, אתה הלכת ככה אתה קח את הצד האחר, תראה את השטחה, רגע, אתה מנסה לתחתת את השטחה ותמשיכה עם הרכב אם מישהו היה רואה אותך, הוא ילך אחריך, היי, היי, כבודו, כבודו, רגע, רגע, איפה אתה מלכת? רגע, רגע, אני יכול לדעת אותך? לא, לא, אחת דקה אחת דקה, תביאו לי ברכה. למה אתם מבקשים לי ברכה? אני פשוט תהליך אתכם, אני רואה איך צדיק אתכם, איך אתם לוקחים את העיניים, איך אתם חיים. מה שאתם צריכים? תביאו לי ברכה. אני צריך ילדים, תביאו לי ברכה. אפשר לי לקחת סלפיון עם אתכם? אני רוצה להגיד לחברים שלי שאני קבלתי צדיק ככה, כמו אתם. נכון או נכון? דגמר אסה רשע. הוא לא צדיק, הוא רשע. למה? למה קחת את הריסק בקבל את עצמך באותה מקום שיכול לעשות שאתה יכול לפס את עולם הבא? למה קבלת את עצמך שם? האוניברסיטה היא מיליארד פעמים אפרעה מאחורי זו רחבית, עם רגלים מגניבים מגניבים. אתה יודע מה? מיליארד פעמים אפרעה. בגלל שזה לא פעמים אחר כך שאתה יוצא ותפקד את עצמך וזהו. אני לא צריך להגיד לכם כמה אנשים נגמרים שם אני לא צריך להגיד לכם כמה שעות של ספקים אתם יכולים ללכת לפה, אתם יודעים מה? אולי אתם יכולים ללכת ל-100,000 שבועים אני הייתי בשבוע הזה, שבת, בארצליה פיתוח מקום של הרבים בישראל ובסעודה, ברחוב הלילה, הייתי עם שני אנשים שקטים בבקשה שלי אחד הוא קצת יותר קטן מ-40 ואחד הוא, לדעתי, 26, יותר או יותר האנגלית, 26 שנים, הייתה רבין עם... הוא נראה כמו מיקי מאוס, הוא נראה כמו קרטון. הרבין של הרבין היה מלחמה, פלסטיק, אני לא יודע, לא משהו, אפילו מלחמה, לא גולד, לא משהו. הוא שאל אותי, רבין, כמה אתה חושב שהרבין מיוחד? אני אומר, אם אתה שואל אותי, לא יותר מ-50 דולר, אבל כשאתה שואל, אני לא אשמח אם אתם אומרים לי 50,000 דולר. אני רציתי להסתכל שהוא לא חושב שאני מגניב, ואני לא יודע משהו על רגלים. אז אני אמרתי לו, אני לא אשמח אם אתה אומר לי שזה עושה 50,000 דולר. בותם שלהם התחלנו לרחוץ. הייתי מפתוח למה הם מרחוקים. הם מרחוקים שאני אומר 50 דולר או הם מרחוקים שאני אומר 50,000 דולר, כי אני לא יודע כמה זה עושה. אז הגאי אמר, הוא קבל את זה ל-270,000 דולר. אני מבטיח לך, אם תראה את זה בטח במדינת קיינג, 20 דולר הוא לא יכול לקבל את זה. 20 דולר, זה נראה כמו אחד מהכנעים הזה עם כרטונים קרטוניים. אז אני אגיד לו, למה? מה זה כל כך מיוחד עליו? אתה לא שמעת על ריצ'ר מיל? ריצ'ארד מיל? במיוחד אני מאוד מאוד בגלל שאני זוכר נמצאים. אבל כל שבת הייתי עובד, אל תזכרו, ריצ'ארד מיל, כי אני רוצה לדבר על זה בקבוצה שלי. למה? כי אף אחד לא יכול, כל אחד יכול להיות מעולם, הם נפגשו לי עם מאה דקות. רבי, אתם יודעים מה נמצא בקבוצה? אז אני הלכתי, ריצ'ארד מיל, ריצ'ארד מיל, ריצ'ארד, טוב. ואז האחרון אמר, וקבוצה שלי לא כל כך טובה, זה פתק פיליפ, 130,000. אז אני שואל אותם, למה אתם תחזורים כל כך הרבה זמן על רגל? במקום שלי, זה הסטטוס. כשאני מגיע למועדה, אנשים שמדברים בדרך כלל איך הם מנסים אותי לדבר אחר. זה העולם של אגבים שאנחנו חייבים, ארמה לשקרה. שרק את הרגל שלכם הולכים לדבר עם האנשים, אם הם צריכים לעבוד עםכם או לא. זאת המדברת שהם מספרים. אז אני אגיד לאחד שלי, אחרי שהלכנו הביתה, אתה רוצה למכניס קטע? שאם אנחנו יצאים לדבר הזה, והם אנשים טובים, אל תשכחו אותי, רביג'ה, שומרי שבת, בעלי תשובה, איך הם יכולו למכניס מיליאנים שלהם? הם קבלו ביטקוינטים כשזה היה 1,000 דולר, והם הלכו ל-63,000. הם מולטיפלו את העם שלהם ל-60 פעמים, בזמן של 1 שנה. היו גדולים, למה? כי ה' רצו שהם ילדים להיות מיליונרים, זה הכל. אם הוא רצו שהם יהיו חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים חייבים להיות חייבים חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים אני אמשיך אתכם, שאם אתם יוצאים לדברים כאלה, או כל אחד אחר עם רגל כזה, ביום יום וביום יום, אתם יוצאים לבית ואתם אומרים, אני קולקטים דברים בשביל סטודנטים, שאני צריך לעשות יותר בעלי תשובה. אם אתם יוצאים מיליון דולר מהם, אני אומנם את המשפט. כל מה שעבר מיליון, אני אומנם את המשפט. אפילו 1,000 הוא לא יכול לקבל אז עכשיו השאלה היא, למה אף אחד יקבל 270,000 או 100 מיליון דולר על איזשהו ארץ אבל כשאתה יכול להגיד לו, תביאי לי 1,000 דולר אולי אני אעשה 200 ואני אעשה תשובה עם זה זה יהיה קרב גדול לא, לא עכשיו, אולי בפעמים הבאה אני אחזור לך, תביאי לי קארד למה זה עכשיו אתה רואה ועכשיו אתם רואים את כל מה שהתורה מדברת עליו בפנים שלכם. יותר גדול המשפט הוא, ויותר גדול המשפט הוא, יותר קשה זה לעשות את זה. יותר גדול וגדול הוא, לא רק זה פשוט לעשות את זה, אלא שאתן עושה את זה. אחד פעם בשבילי יום ולילה, אני הייתי עם שלושה גסטים במשפט שלי. מהקווינס. ומונסי הם יכולים, שני שלהם אוהבים את זה, אחד שלהם לא מעניין ברליגיה, אבל הם מנסים להגיע אליהם. תהליך, תהליך, זה יהיה טוב. כשאנחנו נשארים בלילה יום חדש, אנחנו מדברים על דברי תורה, אני רואה שהזה האלרגי. אתם יכולים לראות ברחוב שלו, הוא נשאר, הוא לא יכול לשמוע את התורה, הוא נשאר, הוא נשאר, הוא נשאר, שהתורה הוא נשאר, לא הוא רק לא מגיעה לנשמה, נשאר, היא מאוד גבוהה באמפוריה. אז אני רואה שהוא נחמד. אני אומר, וואו, הוא יהיה צריך להיות איתנו עד הלילה הבאה. אני מחשב איך זה יחזור. שעה אחת אחת, הסבירה הכניתה, הם אמרו, ראיתם אותו? אני זוכר את הנמה שלו. בואו נקרא לו רוני. ראיתם רוני? לא, איפה הוא? הוא לא בחדר. איפה הוא? אולי בבתרום? לא, זה כבר שנה, הוא לא שם, אבל איזה חזק יש שם אולי הוא קיבל עבודה, למה? תגיד לנו, איפה? איפה? לראות את הטבעים, זה כל טבעים שם, איפה הוא קיבל עבודה? אנחנו נסתכל עליו, נקראת לו, אנחנו נסתכל אולי בבתרום, איך? לא משנה, הולך. כל השבת הוא מיסטורי, איפה הוא הולך? טוב, הם אומרים, אוקיי, הוא אולי הולך הביתה, אבל את הכולה היא פה, המלחמה, הכול. איך הוא יכול לברוקלין, לא קוויץ? איך הוא יכול לברוקלין? אולי הוא היה עם דברים במחשב שלו. תראו, הוא לא שומר שבת, אולי הוא היה עם קש. טוב, הלך, הלך. מה אנחנו יכולים לעשות? טוב, שנים לאחר, שנים, הייתי נבחר לסיימאזלטוב לביתה בקווינס, אלי פלאס, שם. ראיתי את הרכבים, ראיתי אחד עם רגל, רגל שחר. רבי, איך אתה? ברוכים, שלום. היי, היי. אתה זוכר אותי? לא? זוכר, קצת שנים אגד, שלושה אנשים באו לביתך בשבת, ואחד נפגש במידה, עכשיו הוא נראה ממש אחר. לא תגידי לי, זה אתה. כן, כן, זה הייתי. הוא אמר, וואו, השתבח שמו. קודם כל, אני שמח, איזה חרדי. ברוך ה' זה היה סוף שמח. אבל עכשיו אני מאוד שמח, בגלל שנים, הסטוריה הזאת לא נתנה לי רחב. מה קרה פה? אז אני אמר לו, אחרך, אני אעביר מה קרה. תגידי לי מה קרה. הוא אמר, תקשיבי, בזמן הזה, אני הייתי במקום מאוד קטן של החיים שלי. אני לא יכולה להסתכל עכשיו, שבת, דיסדאפ. אז אני החלטתי ללחוץ. אני החלטתי, אולי אני אקבל רציון. איץ'אי, תביאו אותי לברוקלין. אז אני הלכתי למקום שיש שולחן, במקום הברברי שם. אני כבר יודע מאיפה הוא מדבר עליהם. אני הייתי מסתכלים שם, לוקחים אולי אני יכולה לקחת רציון. היה יום ולילה. והטקסי התחל. והוא היה בוחרי ומדבר רוסי. והמצב היה רוסיאני. ברגע שהם ידעו שהם מדברים רוסיאניים, הם התחלו לדבר רוסיאניים, הוא אמר, תקשיב, אני סתם פה, ואני לא יושב עם זמן, ואני צריך להצטרף לברוקלין. אז המצב אמר לו, מה קרה? הוא אמר, סתם, אני פגשתי את כל הדברים שלי, אני לא יושב עם זמן, אני לא יושב, אני יוצא הביתה. הוא אמר, תקשיב, נתן לי לתת לך חולה. בבקשה. טקסי קח אותו ממונסי לברוקלין בבקשה, זה 200 דולר. בדרך שהאדם רוצה ללכת מוליכים אותו אתה רוצה להיות חכם? הוא יעזור לך. אתה רוצה להיות צדיק? הוא יעזור לך. אתה רוצה להיות חברים טובים? אתה קבלת החלטה? הוא יעזור לך. אתה רוצה להיות אבא טוב? הוא יעזור לך. אתה רוצה להיות ילדים? הוא יעזור לך. זה יחד מה שאתה תהיה, כמובן. הוא יעזור לך, הוא יעזור לך בכל משהו. אתה רוצה להיות חכם? הוא יעזור לך. אתה רוצה להתעורר בצורות מגניבות עם אנשים? הוא יעזור לך. אתה רוצה ללכת אחרי זמן וחיים ולהתראות? ולהחליט פרארי? ולהתראות את העולם שלך בכל מקום? הוא יעזור לך. יש רק אחת הבדילה. בסופו של דבר, העבודה תקבל. אתה יודע, אתה יכול ללכת לסטורן והם יצאים עם העבודה? זו המנגינה שלא מי יעזור כל כך הרבה. הם אוהבים את הסייק, הם אוהבים את הסוט, הם אוהבים את הכל. כשהעבירה של 2,000 שקל הגיעה, אה? 300 שקל קצת? הוא היה נחשב, הוא לא חשב על המערכות. הבירה תקבל. היה מישהו חברה שעובדת ברחובים כאן, בישראל, והייתה רסטורנטה חדשה. איכותי הרסטורנטה הייתה חברה של אבא של החברה. הוא אמר, או, משה, איך אתה? תראה, אני פשוט אופנד את הרסטורנטה הזה. תעשו, תעשו, נשמעו את אוכלי שלי. האחרון, יצחק, הוא היה בטח שזה נותן לו בית חדש. הוא הלכה לבית עם אישה ושלושה ילדים. בעיקר כשהוא יכול ללכת, הוא לא יכול לתת את ילדים אורטרס טייק. חד-דוג אם הם נכון. אז, עד עכשיו, האח הזה, מושה, הוא מנסה כשאתה אוהב ילדים, אה, אה, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, מה קורה? משה, לא מה זה? אני חושב שזה מפחד, הוא לא אמר את המשחקים שצריכים אותנו לאכול. הוא אמר, בטח שצריכים אותנו לאכול, אבל זה רסטורן, זה לא מבית שלי. מבית שלי, אתה תאכל בבקשה, פה אנשים צריכים לבנות, יש לי חברה, מה אתה חושב? זה היה בבקשה? אז אתה צריך להגיד שזה לא בבקשה, אנחנו אוכלים 3 פעמים יותר מכל מה שאנחנו אוכלים. זו היסטוריה של החיים. סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירה ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם עין רואה ועוזן שומעת, בכל מעשיך בספר נכתבים. אני רוצה לתת לכם קצת סטוריה, ואנחנו נחליף כאן, ואז אם יש לכם שאלות, אני מרגיש שאני אדבר עליהן. יש אחד עם סיריון, כשהוא היה עשרה שנים, הוא חי בגרניק, במוניסטייה יפה, בערך 5 מיליון דולר. אבא הוא סיריון חלאבי, ואימא הוא אשכנזי. אמא, כשהיא ילדה, היא הייתה רליגיוס, חסידים, וישניץ. האבא, ישראלי, סיריאן, משרד, לא רליגיוס, לא האבא, לא האמא. הם היו עם פרוגרם תלמיד בגרדניק, בזה, כמעט עשרה שנים. אז אחד אמר לי, רבי, אני צריך ממש לתת לכאן. אני אמר לו, רבי, אני לא יודע באמת לתת לכאן במהלך של התלמידים, עם טבולים, יש לך כמה רבים שם, אתה לא צריך לי שם. הוא אמר, לא, לא, אני יש לי חברה, הוא יודע, הוא חייב, אבל הוא ממש כמו גויל. אתה צריך לראות אותו, הוא עם הרגל, הוא יש לו מטרה, הוא חיים את החיים של גויל, זה לא משהו. אני צריך לתת לך לנסות אחד לאחד עם הם. הראשון שהצילה את זה, אני הייתי מרגיש לנו אני הייתי מרגיש להגיד לא, אז אני מנסה את עצמי ללכת ממונסי אליו, רק לדבר עם הראשון כשאני הגעתי, הוא השתתף אותי והוא היה שנה בצד, אני עם הם, הוא לא יכול לדעת שום דבר מהחיים שלו, הוא לא הלכה לישיבה, אף משהו אז אני אמר, האם אתם חושבים שהעולם יש קריאטור? אולי אתם יודעים שהקריאטור של העולם נחשב מכל הגויים, מדינת היהודית? והוא קבל קווננט מיוחד עם אותם, תודה לאברהם, מצחק ויעקב, והוא נתן להם התורה? אני לא יודע. במקום פוליטי, מיליאנים של אנשים שמעו את הקריאות של ה' נתן להם מדינת יהודית התורה. אני נותן להם את הבסיסים. מאוד מעניין. הוא שומע. אז, כל הקבוצה הייתה 45 דקות. זהו. ואחר כך אני מתקדם בקצב שמור על שבת. אני מדבר על שבת, ושמרו בני ישראל את השבת, ואחרי זה, מחלליה מוט יומאט. הוא אמר, אתה מבין מה זאת מוט יומאט? מוט זה בעולם הקטן, יומאט זה בעולם הבא. ונחרטה הנפש ההיא. אתה מבין שאם אתה תהיה סקולרי, איפה ה' יוכל להשתמש? וואו. הוא נראה אותי מפחד. במקום הבא הוא התחלתי לקרוא קרוא, קרוא, לרעב כל החומש נמצא בידיו שלו זה מה שהוא קורא, הוא מדבר עברית עם אנגלית אמריקאיה איזה רשע אני אני כל כך חלפה, אני לא ידעתי על כל הדברים הזה אני אמרתי, לא לדבר, אתה לא רשע אתה רק לא ידעתי, אתה לא נצליח ללמוד את הבסיסים אבל עכשיו אתה ידע ואתה צריך להתחיל למשכנעות במלחמת שלך. בטח, מה? אני לא ידעתי על כל הדברים האלה. אין תנגד, אין קרב, אין תוכנית לי. איך אני ידע? אין, אין מהזה. פשוט נשמה. נהיה בעל תשובה. הוא אמר, נתחיל בקטנות את הער. אבל אתה מנה או אישה? מה זה כל זה? קטנות ער. הבחירה הבאה, הוא נהיה מלחמתי בתורה באותו זמן. פוסטים לקטנות בשנתיים, בשנתיים, מלחמתי. ביקם מזעקי ערבים Next thing, went on שידוחים, met a nice Syrian girl, religious, made a חתונה, כושר חתונה, separated. After my lecture, I came to say, מזל טוב, ברוך השם, 11 PM, there was still מחיצה, which is a great achievement. And now he's been married for five years, no children. אני אומר לעצמי, אשם לא עושה חצי של העבודה. הוא לא עושה חצי של העבודה. יש לי אחד, קפקזי, מנתניה. הוא נגמר. אשם שלו הייתה להיכנס לאמריקה, כי היא הייתה עם ילד מהקבוצה הראשונה. והוא היה עם אמא. והם לא נגמרו להיכנס לאמריקה. הוא אמר, אני לא יודע מה לעשות עכשיו. אשם שלי הייתה. היא לא יכולה להיכנס. אני לא יכולה להיכנס. מה אני צריך לעשות? אמרתי, לא לדבר. אשם לא עושה חצי עבודה, אם הוא יחזור לך איזה טוב שידוח וכל מה, הוא יעזור לך, הוא יעזור לך, הוא נקראה ביום הזה, אתה יכול להגיע היום לאמברסיטה בתל אביב? זה היה אחרי שעות, ממש מירה כזאת, בטח אני יכול להגיע, תגיעי רגע, אנחנו נבחר לך. חודש היה כבר בניו יורק הוא אמר אבל אולי הם לא יכולים לי בניו יורק אני אמר לא להסתכל, ה' לא עושה חצי עבודה הוא עשה את זה, הוא עשה את זה, הוא יעשה מה שמושלם להקבל את המשפטה אז אני אומר לעצמי, למה ה' יעשה את זה? כמו צדיק, במומנט שהם חשבו את האמת ברגע שהוא החלט, אין גיימס אין גיימס היה עם הזה, הוא הלכה פולי רליגי כל פעם הוא שואל אותי, רבי, בבקשה לי את זה, לא משהו, אני מנסה את זה, אני מנסה את הדוקטורים, אני הלכתי לכל מיני רבים בשביל ברכות, אנחנו מנסים חברה ספציאלית, חמש שנים, אף משהו, ואז הייתה לי דעה, אני אגיד לו, אתה יודע, אנחנו יודעים, יש לנו רעיון סליטי בתורה, כל דקות של החיים שלך, הרעיון הזה מגיע לכל אחד מהם, מה זה? כל מה אשם עושה מידה כנגד מידה מידה למידה אם אתה עושה טוב עם איזשהו דבר זה יהיה עדיף לך אחד יום אם אתה מרחק מישהו אתה תהיה מרחק אם אתה מרחק מישהו אתה תהיה מרחק אם אתה מרחק ממישהו ממישהו יהיה מרחק ממך כל דבר אם אתה מרחק את אבאותיו את הילדים יהיו מרחקים ממך זה כולה קול אז אני אומר לעצמי מה יהיה מידע כנגד מידע לאשם לתת לו ילדים אולי יש לו דקרי אולי יש לו אגזרה, שטאניס מקטרג מה יגיד לאשם להחליט את הדקרי? אז אמרתי לו שיש לי דעה מה? קבלי קבוצות מונטיים לסי.די.ס כמה שיכול לתת לך האמונה לא כל כך אימפריקטית מה שיכול לתת לך, מונטיים אבל מסוימת ואתה אומר שאתה עושה את זה בשביל לספק את חברת אשם הוא אומר, מה הקהילה? אני אומר, מאוד פשוט אתה ספק את חברת אשם אשם צריך לספק את חברתך אבל אתה לא יש חברה הוא יצטרך לתת לך חברה למה? אשם קח את מדינת ישראל מהמצרים למה הוא קח אותה מהרצי? רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב בגלל שהצליחה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה אבל השם רק ימות אותם במים, כי הם ימותו את הילדים היהודים במים, הם צריכים לדרום במים, אז בשביל זה השם קח את כל המדינות היהודית, מילים ומילים לדרום, שהאג'יפים יקבלו מה שהם צריכים. אתם רואים? זה צריך להיות כל מה שמידה יכולה לקבל מידה. היא אומרת, אוקיי רבי, אני אעשה את זה. התחלתי, זה היה ספטמבר, אני חושב, או אוגוסט אולי. הראשון, הראשון, הראשון. במיוחד, אתה לא אומר, אם אשתך מגניבה, אתה חכה לפני שלושה שנותם. אתה מחכה לפני הראשון שלושה שנות לפנות, ואז אתה יכול להגיד. אני נותן כל שבוע ושבוע לדבר של עורך חיים, הסיריאן שול, באוניברסיטת קוני. והוא הולך אליו ב-11' הוא ידע שאנחנו נמצאים עד לאחר הוא הולך אליו ואוי, למה הוא יצא באחר הלקציון? אבל הוא היה צחוק אז אני נפגשתי הוא אמר, אם אנשים יצאים ב-11' זאת אומרת שיש להם פרובל אמרגנטי מי ידע מה הבחירה הבאה עכשיו? אני אוהב כל כך הרבה פרובלים כל יום, רעיון, הוא נגמר רעיון שלי אבל הוא היה צחוק ככה איך אתה? יודע טוב רבי, אה? אימא שלי עכשיו היא שלושה שנים חברה, אנחנו עשינו את ההחלטה ביום שהוא עשה את הקבוצה הראשונה, הלילה הזו היא התחילה חברה והוא היה עם ילד אני הייתי מנסים ללכת ולהתקדם, אבל אני באתי לישראל רבי, אנחנו יש לנו ילד, הברית היא בעריכה הבאה, אז אני סליחה, אני הולך לישראל, אני יש לי כרטיס כבר זה לא מיוחד, אבי, זה לא מעניין, אבל הדעה היא אם אתם חושבים שאתם משחקים את הזמן ושה' לא רואה מה שאתם עושים, בבקשה, תחלטו מזה. אתם לא מתחילים ללכת לעשות מה ששה' רוצה שאתם תעשהם. זה יכול לקחת זמן, אתם יכולים להסתגר עוד קצת, אבל זה הכל על הכי טוב. כשתהיה הזמן נכון, אתם תחזירו את כל אתפותיכם. אף אחד לא נפגש עד עכשיו ממה אשם מבקש להם לעשות אם יש לך הצליחה להכניס אבל לא הצליחה וזה נראה כמו שאתה מבקש את הספר עכשיו בגלל שאתה נפגש? לא, לא, לא, לא אתה לא נפגש שלא להכניס אם הייתה לך הזכויה לתהילה עם חברה סקולרית, עם אין מיקווה, אין שבת, שהיא תחליטת אתך ואת הילדים שלך, אבל אתה אומר, אני אתחיל את אהבותי ואת הלכתי שלו, בגלל שאני רוצה להיות עבד השם, ואני רוצה להיות, אני רוצה להיות חברה סקולרית, ועם הלכתי שלו אין סיכוי, ואתה נותן, אתה לא תחליט את זה, אפילו אם זה יקרה עוד חמש שנים, עד שתמצא חברה סקולרית. לא תשכח אף פעם, וואו, אני הייתי צריך לעשות את זה. וממש, אני מגיע לסטוריה של חכם עובדיה, שקורית למה שאמרתי לך. רב עובדיה, כשהוא היה ב-80, בדרך כלל, אחד ארוך, עיראקי, נחת על הרגל. הרב שלו, רב חכק, הפך על הרגל, שלום, כן? שלום! איפה עובדיה? או אלי פישי? מי יקרא גדולה דור אובדיה? זה נראה כמו אנשי רליגיה. מי אתם? איזה שם היה, אני רק עובד על שם. גניה, איזה שם. תגידו להם שגניה היא פה. הוא יכול לדעת אתכם? כן, בטח הוא יכול לדעת אותי. למה אתם הגעתם? אני צריך מהם לצעוד אותי, אמפור. אני רוצה מהם לצעוד אותי. אבל הוא עכשיו מנסה ללכת. הלכת, הלכת, תגידו לו שאני כאן. הוא אומר, יש איזו אישה כאן, אני לא יכול לדעת. היא גם נראית מגניבה. היא פחות, והיא מכירה אתכם, והיא אומרת, אתם יכולים לדעת מי היא. רב אובדיה אמר, תביאו להם. היא באה. היא אמרה, תזכרו לי. בטח. מי הייתה האישה הזאת? היא הייתה הדאגה הראשונה שלו. הוא היה נפגש איתה והם כבר היו מפגשים להתמודד ולאחר כך, לפני שהם הכניסו את הכל, היא אמרה לו, תביאי אותי לתיאטר? לראות פילם ערבי? היו במהלך, פילמים ערבי-אג'יפי פה הוא אמר, איך אני יכולה ללכת לתיאטר? אני בן תורה כל יום אני מלמד, אני יכולה ללכת לתיאטר ולראות פילמים ערבי? אז מה אני אעשה כל הזמן? אתה תהיה כל יום בגמרה ואני אעשה את זה בבית ולא אעשה משהו? אני רוצה לראות מוזיקה. אתה צריך להחליט אותי. אני אחליט אותך, אבל אני לא יכול להחליט אותך למוזיקה. זה לא כושר. אז מה אני צריך אתכם? אני לא רוצה להתמודד עם מישהו כך כך. זה ניסיון מאוד גדול. אתה אוהב אישה. אתם כבר חושבים, ברוך השם, אני אשכח לבית, היצר הרעה יביא אותי לנצח, אני יכול לרכוץ לתורה, אני יכול להיות, אתה יודע, אני יודע, יש מישהו שיכול לעזור לי, עזר כנגדור, אתה יודע, ובסופו של דבר, אתה צריך לעבור את החלטה של לוקח את זה. לדבר אחד של התורה, של מה שהשם מבקש ממך, זה גדול ניסיון. אז הוא אמר לו, כמו שאני אוהב אותך, אני אוהב אשם יותר אז אם אתה לא רוצה להגיד לי בגלל שאני לא יכול ללכת לביתה, בואו נגמר את זה הם נגמרו את זה עכשיו היא מגיעה הרבה שנים לאחר, 60 משהו שנים לאחר היא נגמרה בביתו היא באה לשאול על זמן והיא אמרה לו, לפני שהיא הלכת, אחרי שהוא נתן לה את הזמן אתם מאוד מחכים אשם באמת אוהב אותך. מה? אם תגלגל אותי, אתה לא תהיה עם ילדים. אני הייתי מגניב כל החיים שלי. והיא הלכת. עכשיו בואו נחשב על זה רגע. כל הרבנים, רבי ישראל, רבי יוסף, רבי חולון, רבי אברהם יוסף, רבי יחבדת, רבי דוד יוסף, רבי יעקב יוסף, רבי חכם, רבי מושי יוסף, רבי כל הקשרויות. אף אחד מהם לא יקרה אם הוא יצא מפה אחד פעמים באותו חבר. אחד פעמים, הוא יחזור להם, עם אף ילדים, ומי יכול לדבר על איזה חיים? אולי הוא יחזור להם מהתורה, אולי אין לו חכם עובדיה, אולי כל ההיסטוריה של המדינה היהודית תחליט. אחד פעמים, הוא יחזור למשחק, אבל הוא לא יכול לדבר על התהליכות של המשחק. הוא יחזור רק לעולם הבא. כשהם יראו אותך, אתה רואה? אתה נכנס לנסוע איתה למוזיקה ואתה נגמר איתה? אתה שולט אותי לנשיא? אתה שולט אותי למוזיקה? תראו מה שאתה נפגשת. או בגלל השכנה האחרונה. אתה סתור כמנשיא וחיגת את היצררה? אתה נפגש את הדבר הכי מיוחד בזמן שלך, שזה הנשיא שאתה אוהב? תראו מה שאני נפגש לך בגלל זה. כל אחד מכם צריך לראות מה שאני קורא. כל אחד מכם, זה הטסט שיש לכם עכשיו. תשבו בישיבה, עובדו על המידות שלכם, עובדו על המידות שלכם, עובדו על שמירת העיניים ועל הברית, תבואו לעבוד בכל זמן שאתם שומעים ללמד תורה, עובדו על הדרש שלכם, עובדו על הדרך שאתם מדברים, והמסיימן הכי מיוחד של הכל, תמיד, שהיום שתמוך מהישיבה, אתה יכול להצטרף מזה עם השקפה היהודית פרופטית. לא ההשקפה של ברוקלין, לא ההשקפה של קבוצות מסוימת, לא ההשקפה של הגויים האמריקאים, לא ההשקפה של הלפטים והדמוקרטים והישראלים הסקולריים והחלק מהמצב שלנו. ההשקפה של התורה. אני אגיד לך דבר אחד, רואה כל הספרים של רב אביגדור מילר זאצן הוא הכי גדול בשקפה הכי גדול והכי מופיע בכל ספר בשקפה היהודית אף אחד לא אוהב אותו הוא היה מאוד מגניב הוא לא היה מפחד להגיד את האמת איזה חכמים מפחדים לדבר בגלל המשחק שהם יוצאים הוא לא היה אומר על אף אחד, אז לדבר, אם רוצים לדעת מה אשם חושב, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי אם אתה יכול לפרוגרם, לפרוגרם את רעיון שלך, לרעיון שלך, כל המרחב שבא לזה ב-19 שנה, ולפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוגרם את רעיון שלך, לפרוג ואני בטוח שיש הרבה עוד ספרים טובים, אני לא אקספרט בכל ספר בהשקפה אבל בספרים האלה, אני הצליחה לבנות איתם וזה הדבר הטוב שאני אתן לכם קחו אותם אחת אחת וקראו את זה בין, בפחות הלחם, בפחות הלחם וכו' קראו קצת, קצת פגשים כל יום אני מבטיח לכל אחד מכם שזה יחליט להחליט את החיים שלכם ותעשו לכל אחד מכם את הצדיק בנושא גדול מאוד אני מבטיח לכם את זה, קחו את העבודה שלי, זה נקראת אתם יכולים להתקשר לי בעוד שנה או שניה ואתם תגידו לי שזה הדבר הכי טוב שאני קיבלתי לכם בגלל שאני מקבל את הדברים האלה עכשיו לאנשים שאני אמרתי להם את זה לפני שני שנים. זה יקרה בטח. רק תהיה סרטון. תודה רבה.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
