Rabbi Mizrachi In Maryland - Genesis A Beginning Of A New Cycle
In this extended, stream‑of‑consciousness lecture, Rabbi Mizrachi moves from a blunt condemnation of smoking—citing its health risks and accusing anti‑smokers of hypocrisy—to a series of theological reflections that tie everyday behavior to the Torah’s commandments. He interweaves personal anecdotes about relationships, encounters with non‑observant Jews, and his own struggles with modern culture, while repeatedly invoking biblical figures and rabbinic authority to justify his stance. The talk then shifts to broader political commentary, touching on Israeli policy, anti‑Semitism, the COVID‑19 pandemic, and global conflicts, all framed as manifestations of a spiritual crisis. Throughout, he quantifies religious duty (e.g., “630 commandments,” “150,000 minutes of mitzvot”) to illustrate the urgency of returning to Torah study and proper conduct. The overall narrative is a passionate, often confrontational appeal for listeners to align their personal choices—especially regarding smoking, relationships, and political views—with what he presents as the true, Torah‑based path.
Chapters
אני חושב שאני מבנה עוד מישהו, וזה לדעתו. וללכתוביו שלו. והוא יש לו הרבה מידע על הווייבסייטה שלו. זה אינספקטי. זה divineinformation.com. ואתם צריכים לראות את זה, כי זה משהו שחשוב לכל אחד. זה מדהים. זה כאילו אינספקטי. זה מידע כוח. כדי שאנחנו יכולים להתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב, ולהתפתח את המחשב או להמשיך את הדרך שלך, כמו שאני עשיתי עם גדול. אז תשמעו את זה, תשכחו את רבני ברקי. בוקר טוב, בוקר טוב. זה יפה. אהנה לי שבאתי כאן, ברוך השם, לרוקוויל, במרילנד, לפעם הראשונה. אני הייתי בספרי סלטון בזמן, ואני אוהב את הקבוצה שלו. וכאן אנחנו היום. אנחנו נתחיל את סייקל התורה של היום, בראשית ברי אלוקים, את השמיים ואת הארץ. בתחילה, ה' חייג את ה' ואת הארץ, כמו שכולנו יודעים, ובמהלך בראשית, זה ממשיך הקריאה למהלך. הדרך היחידה לממשל זמן במהלך זה כשיש לך מהלך. אם לא יש לך מהלך, לא יש לך זמן. אתה לא יכול לממשל זמן. אלבר איינסטיין קיבל קרדיט על זה, אבל הרמבן אמר 700 שנים לפה. היחידה היחידה היא שהם לא יודעים מי הוא הרמב״ן באוניברסיטה אז הוא לא קיבל את הקרדיט אבל איימסטרן קיבל את הקרדיט אבל הוא נכון אתה רוצה לדעת על הזמן? אתה צריך לדעת על מטריאל אחד דווקא לזה, במקום שאתה מפחד על זה אם אדם יכול ללכת לנסוע ויש לו רעיון המדעי אומר שהרעיון הכי דווקא הוא 9 דקות אפילו אם זה היה פעמים האנחליקט נלך לנסון בלילה, הוא מזמין ב-5 דקות אחרי בלילה, קריאה, מגיעה מה קורה? את אמא שלו שואלה לו, אני הייתי חולה בלילה וחולה מה קורה? תגידי לי, והוא מתחיל להסתכל על סטוריה שקורה שערות. אני הייתי בדרך, אני הלכתי למידה של הארץ, ואני נפגשתי, אני נפגשתי, והאנשים באו, ו... מי יודע? אני הייתי בפחדה, הם הולכים אותי, הם הולכים אותי, הם מנסים אותי, עד שהם יחזירו אותי זה מה שאני אומר, אני לא מבין אתכם, אתם רק נפגשו חמש דקות והמזרח שלכם לא היה אפילו דקות, איך סטוריה של שש שעות נפגשת בלי שני דקות? איך אתם נפגשים את זה, אם יש לכם סטודנט? סטודנט יש 700 מגבייטים על זה, אתם לא יכולים להשתתף על 20 גיגבייטים, זה לא רוח כשהוא מתחיל לזכור, הוא אומר, אין, אין, אין מקום. אתה לא יכול להפך משהו שיותר גדול ממלכות, ממלכות קטנות, אתה רוצה להפך אלפן בזה, אתה לא יכול. בעולם המדיאל, הכל יכול להיות בצד הכי טוב. הצד המלכות הוא קצת קטן, מה שאתה רוצה להפך בזה, זה מתחיל להפוך. איך אתה מתחיל ללחוץ ב-1 דקה, ב-6 חודשים? התגובה היא, כשאנשים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ואם אני רוצה 500 עיר, זה יהיה 500 עיר, בתחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחילת תחיל אתה מספר לצוות שלך כל יום. יום אחד, יום שניה, יום שלושה, מה שהם עשו לך. אבל איך כל זה מתחיל? כל ההקטעות ב-9 דקות? התגובה היא, כמו שאתה יכול לראות, שהזמן הוא רלוונטי. פה הולך ל-60 דקות בשעה, 60 דקות ב-1 דקה. השאלה היא ב-70 ל-90 דקות בערך. וזה העולם הממשלי. אבל העולם הספירי, זה לא צריך מטריאל, זה לא צריך להיות באותו רעיון של הארץ, אתה יודע, יום ויום זה 24 שעה כל הדבר שאני אראה לך עד עכשיו הוא בעולם בראשית אני יכול לתת לך פרסומת אחת על העולם הזה בפרסומת אחת, לפני שאנחנו נדבר על הראש של הפרשה זה רק בעולם בראשית אז אתה יודע, אם אתה... אם אתה יכול ללכת לעולם העולםי כמו שאתם יודעים, יש לא מיוחד, וכל מה שה' רוצה שתרגם, זה מה שאתם הולכים לתרגם. הפונקט הוא, הרבה אנשים שואלים, ביולוגיה יש את הקונספט, אחד של 13 חלקים של ביולוגיה, זה התגובה והתגובה. ואז קורה השאלה המאוד חשובה, אם העולם יש קווי, שזה הקריאה של העולם, והוא נותן לאנשים רעיוניים טובה, והוא נותן לאנשים רעיוניים טובה, כמו שהתורה מסכימה, למה אנחנו לא תמיד נראה את זה באמת? למה אנשים שעומדים על כל המקומות נגד ה', אינם מיליארדים ומחשבים וחיים, וחיים, ולפעמים אפשר להגיע ל-100. עד מתי רשעים יעלוזו? עד איזה מנהלות נחמדים במונח הזה? איזה נחמדים יש לכם? והתגובה היא, הרגע שאנחנו לא יכולים להבין איך נחמד נחמד הוא בגלל שאנחנו רק רואים קצת מהצליחה שלנו. אנחנו לא רואים אפילו 1%. אם אתה הולך למוזיקה, המוזיקה היא שתי שעות, ואתה נכנס לתיאר, ויש לך מוזיקה שתי שעות, ואתה היית כאן רק לאחר דקה. והם יוצאים אתכם ואתם ראיתם דוקטור שתקשור לניף ומתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור אם לתקשור הם מביאים לך עוד שעה לאחר לאחר של הסרטון לתקשור לתקשור לתקש ואתה רואה איך האנחנן מנסה לקחת פיקציות עם הדוקטור ונפגש בהם ונתן לו כיף, תודה שסיימתי את החיים שלי, אני מאמין את כל האפקטים, הכל נראה נחמד, נכון? לוקחים את שעה אחת מהסרטון של שתי שעות ולתת לקבל זה מאוד מגניב. לוקחים את החיים של אדם, נראה שאתה יודע מישהו ואתה יודע אותו, אתה רואה אותו חמש שעות, שעה אחת, כמה שעות בשבוע, ומתקדם שזה לא נצליח לקבל מה שהוא מקבל, את ההסתגרות שיש לו, או שמישהו אחר שקבל דברים טובים, סופו של דבר, לא נצליח לקבל את זה. זה ברור שזה לא מגניב, כי קודם כל, אתה לא רואה כל חיים שלו, אתה רק רואה אחד מהחיים שלו, אבל החיים, יש כמה סייקולים, סוכניות, השלום מגיע עם כמה חיים שונים, אתה רק רואה אותו במילה אחת, אתה רואה אותו עד 70-80 שנה, אבל הוא היה פה לפני אולי 10 פעמים ואתה רק רואה את ה-10 של הבוס, אבל אתה נפגש את ה-9 של הבוס אז אתה לא יודע באמת את התחילה, פלאס, אתה לא יודע איך לראות את האנשים באמת כמו שאתה חושב שאתה יודע. אפילו השניים שמתים בפני 40 שנים לא יודעים אותכם 100% יש תמיד סקרות מהמסך או משהו שהם לא אומרים לאחרים אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אחד לא יכול לדעת על אנשים ב-100% אף אתם לא יודעים לדעת, אחד לא לכן אתם לא יכול לדעת על אנשים צריכים להכוונן. אל תכוונו. זה מה זה. אם ה' קורא בתורה שזה דעת חדשה וחדשת, שזה לא יהיה מפחד על אף אחד, והוא חדש שייעזר לדעת החדשות ולפחדות לדעת החדשות, זה חדש. זה לא מותן לדבר, וזה לא מותן לדבר. האמת שאתם לא מבינים את הגדול, זה פשוט נורמל. זה מה שרמב״ם, אחד של הרבים הכי גדולים, אמר, אילו ידעתיב אייטיב. אם אני ידעתי כל מה שאתה עושה, ולמה אתה עושה, אני אותו. אז עכשיו אני ידע 1%, לא אפילו. ומזה אני מדמיין לך מה שאני ידע. אין דרך לדעת. כל זה בעולם בראשית. של הארץ, הארץ רוטטה 2800 קילומטרים בשעה. אם אתם לא יודעים, אתם הולכים מתל אביב לחיפה. זה 100 קילומטרים. אז 28 פעמים מתל אביב לחיפה, עוד 14 פעמים. חיפה, תל אביב, חיפה, תל אביב, 14 פעמים. כמה זמן זה ייקח לך? 14, לא, אבל 20 שעה. אם אתה מגיע מאוד רחוק, 20 שעות, זו הדיסטנציה שהארץ תחזור ב-1 שעה, זאת אומרת, אם ישראל הייתה עכשיו, בתחזור של הארץ, ישראל תחזור 2800 מילים ב-1 שעה לבית, ובשעה אחרת תחזור 2800 מילים. זו הספידה של התחזור של הארץ, וזה מה שמוצא 24 שעות ביום. כשאתה קופה רגע רגע רגע, אנשים באמריקה, הרבה מהאנשים שאתה קופה בעצמי, הם קיבלו הרבה זמן ברגער רגער רגער רגער רגער רגער רגער רגער רגער הייתי אוכל ברצליה פיתוח. הרצליה פיתוח נראה שהייתה אחת מהרחבים הכי חשובים בישראל, זאת אומרת, במיוחד. מקום מאוד חי. ואני הייתי אוכל ברצליה פיתוח, ברצליה שבת, ושני ילדים היו בי, שתים בקבוצה שלי. אחד היה אולי 28, אחד היה אולי 34. ואחד מהם הייתה בקבוצה, היה 28 שנים, זה נראה כמו רכב של מיקי מאוס. אתה יודע, כשאתה לוקח את זה בחינתאון, אתה קבל את זה לילדים בשביל 2 דולר, עם כל מיני שונות, עם רגל רגל. תאמין לי, אם אני רואה את הרכב הזה בחינתאון, אם אני רואה את הרכב שזה 50 דולר, אני חושב שזה יותר. הרגל שאל אותי, מה אתה חושב שהרכב הזה כסף? הוא אמר, אני לא יודע, אולי 50 דולר. והוא צחק. אני אגיד לו, בגלל השמיים, אני לא אשמח אם אתה אגיד לי עכשיו שזה עשה 50,000 דולר. והוא עושה שמיים. אני לא יודע אם הוא עושה שמיים על 50 דולר או 50,000 דולר. הם עשו שמיים. אני אגיד לו, איך הרבה? הוא אגיד, 270,000 דולר. בישראל. אני אגיד לו, איך הרבה? הוא אגיד, רביי, אתה לא שמעת על ריצ'רד מיל? זה כמו שאתה מדבר על מושך רבן או משהו. ריצ'רד מיל! הוא השתפך שמו והתגדל. הוא קצת קטנה, קטנה של מיקי מאוס, שזה נראה כמו קטנה של שני דולרים מהחיינה עכשיו. והוא החליט לשים את זה לאנשים, בגלל שהוא הביא איזה קטן ספציאלי לביתו, שאולי קצת מיליארד דולרים, והאנשים קבלו את זה כמה כמו מיליארד דולרים קטנה. אני שואל לו, אתה יכול לדמות כל כך הרבה מלחמת על השיטה? כל כך הרבה מלחמת על השיטה? רב, אני לא מבין את המדע של המדע. זה הסטטוס. כשאני רואה את החסרים שלי, את החסרים שלי, כשהם רואים את השיטה הזאת, הם מדברים אחר כך. לפני שהם רואים אותי בטלפון, הם מדברים איתי. כשהם רואים את השיטה הזאת, כשהם רואים אותי בטלפון, כשהם רואים את השיטה הזאת, כשהם רואים את השיטה הזאת, כשהם רואים את השיטה הזאת, כשהם רואים את השיטה הזאת, כשהם רואים את השיטה הז עולם השקר, החכמים, זה אחד מהזה. Then the other guy said, well, compared to him I feel poor. I only have Patel, Philippe, for 130,000. Now imagine if Earth would sometimes slow down a little bit. It gets tight. It keeps rotating, rotating, rotating. You know? ואחר כך, מזמן לזמן, הוא יתרחק ולפעמים יצא רחוק ולפעמים יתרחק. זה ריצ'ארד מיליון, מיליון דולר ללחוץ, הוא יצא לרחוב, הוא יתרחק. בגלל שאתה לא יכול לדבר על זמן. איזה טוב זה ללחוץ שאתה לא יכול לדבר על זמן. עכשיו, אנחנו תמיד יודעים את הזמן. איפה שאתה יכול ללכת, אתה רואה את הזמן הזה איפה שאתה יכול ללכת. למה? בגלל שאתה יכול ללכת, אתה רואה זה תמיד את הזמן הזה איפה שאתה יכול ללכת. למה? בגלל יהיה ש 24 שנות ביום, ובכל שנה יהיו 60 דקות, ובכל דקה יהיו 60 דקות, וזה ככה, מהדקות שה' קראת את העולם, הראשית בראי אלוקים, זאת איך זה התחל. הדקות היו כפי הזמן האחרון. הזמן קרה לפה דקות, נכון? אז הם גרמו את הדקות למשך ליאליטה. עכשיו, אם האמת תחליף, כל המחשבים בעולם ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, זירו, ביליאנים גלקסים, וכלם במובנים, וכל סטאר מתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל איזה קריאציה, לתחיל לתחיל לתח אני פעם נותן לך דוגמא, אני אומר, יש כל כך הרבה מידיאות, מידיאות זאת אומרת שאתה יש סטאר, ואיזה קטנה פשוט קטנה. איזה קטנה יכול להיות כמו מידיאות הסינגאג. הארץ הייתה כאן, והמשפחה מתחילה, אחת לראש, אחת לראש, אחת מפה, אחת מפה, אחת מפה, רעיון של מדינות. אם אחד מהם יצא מהארץ, הוא יצא מהעולם. זה קרה בעצם שני פעמים בהיסטוריה. ב-1904 בסייבריה, זה היה גדול, עולם של עשרה, בדרכו של העשרה הוא עשה, ואחר כך, באריזונה, בגדול, הוא גרם גדול במרחב, 17 קילומטרים, כמעט כיף של מנהטן. גרם גדול במרחב. שני פעמים ה' רצה לראות לנו מה אנחנו, מה אנחנו מפחדים מכל 3 שניים, מילים של שנים. שני פעמים הוא רצה לנו לקבל דוגמה מה שיכול להיות לנו כל 3 שניים. אז הוא אמר שהפיסטל הוא גדול יותר ממה שהאטמוספירה יכולה לגרום והוא נכוון ששתיהן יפגשו במדינות חיימתים, אף אחד לא היה שם. תחשבו אם הפיסטל יפגש במנהטן, 20 מיליארד אנשים מותים, תשעים מבנים יפגשו, זו הייתה את הכל, הכל, המדינות. כשהמדינות הפגשו, כל העולם המדינותי השחרר במילים. תחשבו על כל הבנים במנהלת ובמדינת היחידה וכו' וכו' רק כדי לראות לכם איך היצירה זו תחשבו על זה, תחשבו עכשיו שיש אדם וזה בסוף המדינה, שם ולפני וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו ואחרי שנפגעו בפייר, כולנו מתחילים להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח מגניבים מגניבים, תמיד להצליח להצל הוא מתחיל ללכת ולפתור, מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 שנים, ומתחיל ללכת ולפתור, תמיד הוא מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 שנים, תמיד הוא מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 שנים, תמיד הוא מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 שנים, תמיד הוא מתחיל ללכת ולפתור, כמעט 6,000 שנים, תמיד הוא מתחיל ללכת ולפתור, ואנחנו חייבים לדבר מיוחד על אטמוספירה, היא מגיעה לכל משהו, זאת הדשט שאתה רואה. מאיפה הדשט יצא? אתה במקום, אין סין, אין משהו, אתה בא, אחרי שבוע, כל הדשט. כל הדברים שהם יצאים, יצאים ממנו. יש הרבה דברים מעניינים, זה רק בעולם בלשית. אז הספיד של הארץ, מייצר יום ויום, שזה 24 שעות. יום ולילה יום שני, יום שלישי, יום רביעי, שני, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי, שלישי. לא משנה שזה רנדול, לא משנה שזה קווינסידנט. השפעה הנכונה הייתה, ואהיה רבעי בוקר יום נשאר, ביום הראשון. ביום הראשון, ואהיה רבעי בוקר יום שני. אבל ביום הראשון, הוא אומר, ואהיה רבעי בוקר יום אחד. אחד זאת אומרת, קומפליט. למה? לדעתם לנו שביום הראשון, It's 24 hours and all other days are also exactly like the first day. בייר, ביי בוקר, that's a complete day. The same thing שני, שלישי, רבי, until the end of this earth. It's never going to be one day with this time and another day with a different time. Some people were trying to match the Torah to the nonsense that some scientists claim. יש שני מיני סיימנסים, סיימנס ספקולטיבי וסיימנס אובייקטיבי. 99.9% של הסיימנס שקוראים לך הוא ספקולטיבי. מישהו עושה תיאוריה, והם מתחילים לעשות כל מיני אקספרימנטים, והם יוצאים לתקוונות מבחינתם. אני מבטיח לכם שום דבר, שלא אף אחד היה יכול לבטיח את עולם הארץ. כל הסיאנטיסטים שקווים שהעולם הוא מיליארד שנים, מיליארד שנים, זה כל מנגנון, אף אחד שלהם לא יכול להבין את העולם ואם אתם לא מאמינים לי, פשוט תקשיבו את המנגנון שלכם, יש לכם מיליארד דברים שונים, איך עולה העולם, מלמעלה מ-4 מיליארד שנים ל-300 מיליארד שנים, אז איך יכולים כל הסיאנטיסטים שהם באים מהמדינות הכי טובות באמריקה ובעולם אחד יגיד שהעולם הוא 4 מיליארד שנים והאחד יגיד 300 מיליארד. איך זה אפשר? התגובה היא שכל אחד מנסה. וכל אחד עושה כל מיני חושבים. ובגלל החושבים שלהם, הם יוצאים לנסים, שהם כל כך מנסים. למה? בגלל שהעולם הוא 5,782 שנים. בטח. ויש לי עשרות דקות לך, אבל זה לא הטופל. אתה יכול ללחוץ למבנה שלי ולראות כל הדקות. אני יכול לתת לכם בקצת דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא אם העולם היה רק 1 מיליון שנים, אל תשכחי, ביליונים, 1 מיליון שנים, מולפלי 400,000 מיליון טונס של סולט, הארץ תהיה פייל של סלט כל הדרך מהנה ללמוד, ולא תהיה ארץ, תהיה רק סולט. למה? כי אם יש 400 מיליון טונס, טונס זה 1,000 קילוגרם. 400 מיליון מול 1,000, וזה 1 עשרה, ואז מול 1,000,000. אתם יודעים איזה עשרה של סלט זה יהיה? אז כל האוכל יהיה סלט, לא יהיה שום סלט. אין סלט, רק סלט. אז כמובן, זה פרופסור לך שהעולם לא יכול להיות יותר מ-1,000 עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה עשרה אחד מהפילמים הוא קוראים לבריחי הקריאה והאחרון הוא קוראים לבריחי הילדות של הארץ. אחרי שתראו את השני הפילמים, אתם צחוקים אסתריכלי. איך אתם... האם אתם אף פעם חסרו דקות של החיים שלכם, וכל המחשבות והאסומציות של כל מיני סיימניסטים? סיימניסטים אובייקטיביים זה משהו שיכול להתאם. למשל, יש לך 1,000 אנשים שיש להם חלוקה עכשיו. ואתה נותן לכל אחד שלהם 2 עדווי ואתה בא אחרי 20 דקות ואתה שואל לכל אחד שלהם גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, גר, ג המשחק. בסיאנס יש הרבה דברים אובייקטיביים. אתה מבטיח? אתה יודע מת, למשל. זה לא יכול להיות דבר. 2 פלס 2 זה 4. אף אחד לא יכול להגיד על זה. בכל עולם, בכל מדינה, בכל מדינה, זה סיאנס אובייקטיבי. עולם הארץ, זה כל ספקולציה. קרבון-14, אקסטרקולציה, כל הדברים שהם משתמשים בזה, זה כל דבר אובייקטיבי. ולא רק זה, אם אתה מתחיל לראות ולהבין, אתה לא יודע אם לצחוק או לצחוק, איך שטועה זאת. התיאוריה של התחילה של דארווין היא כל כך מגניבה לדבר שמישהו אף פעם חשב בזה. כמו מגניבה כמו בקריסטיאנטיה, שבכל פאגה יש לכם כל כך הרבה חטאות, ואינטרנטים חברים במקום של קריסטיאנטים. ולכן יש להם האדסה והנרחה לגבל שזה בוקר דיווי. קיל בישיבה, חמש שנים, יכול לכתוב בוקר יותר מסוים. חמש שנים של ישיבה, אפילו פה בבולטימו, קיבלו ילד פרשן, תמיר, פרמודי, תגידו לי איפה מערת המכפלה היא. מה הוא היה אומר? בחברון? מי בולט פה? אברהם, יצחק ויעקב? מי אברהם בולט פה? אפרון אחיתי. כל ילד מ-6 שנים יכול לדבר על זה. חברה ראשונה. אבל בלילה הבאה, זה לא נכון. זה אומר שבמדינת שכם, אברהם אברהם אברהם אברהם אברהם אברהם אברהם אז יש לכם כל כך הרבה מפחדות ושאלות, אבל אחרי לראות את זה 5 דקות, אתה לא יכול להבין שמישהו ממלכת אף פעם חסר דקה על זה. אותו דבר בישלם. לפני ישלם, האנקלוג של ג'ייסי היה משה רבנו. אפילו אם הוא חי ל-1300 שנים לפני ג'ייסי. ג'ייסי חי 2000 שנים לפני, משה רבנו 3300 שנים לפני. הם נמצאים בין 2 מריאם. מיסטקים של אבותים. משה והאבא היו עם אחת שנקראת מיריאן. ג'ייסי, אמא שלו, הייתה נקראת מיריאן, מרי. והקוראן, הג'יניאס של הקוראן, עשו מיסטיקה קריטית. הוא קיבל שני מיריאנים שחשבו שזה נקראת, והוא נקראת שני סטוריים, כדי להסתכל על תהליכים שלו. אין ידע, אין ידע וחומש. אם היה ידע, אנחנו לא נסתכל כל כך הרבה על כל כך הרבה טרבו וכל כך הרבה על התסתכל בעולם בגלל זה אבל ביודי, תודה להם, אתם לא יכולים למצוא אף אחד מהשאלה, אף פעם לא ברית התורה, לא ביורת התורה כל מה שהיה כתוב, הוא תמיד נמצא דיווין עם ארעות אין זאת מה שאתם יודעים, הרליגיה היא אותנטית והיא דיווינת זו למה היא מאוד מאוד מגניבה לאנשים שיכולים לדעת שיש להם אדם שעשה את זה, שיש להם אדם ששוחח את האנשים היהודיים מכל המדינות ושתן להם איסטוריה במונת סייני בקבוצה פובלית, ושתן להם הסבית, שזה הקווננט האמיתי עם השם, ולגמר את זה. אין שום דבר יותר מטורף מזה. אף אחד. כל מישל שאתה יכול לעשות בעצמך, כל שלהם ביחד, זה לא מגיע. הלכה של לדעת שיש יום הלכה שה' נתן לנו שבת, והוא נשמח ונשכח את זה, וזו הקונקציה בין אנחנו, הקריאות של העולם, ולכתוב את זה במידה שלו ולהגיד, אני לא מעניין. אין שום דבר יותר מזה. איזו אנשים, ארגון, לא יודעים מה שאני קודם אמרתי. הם לא שמעו ששבת היא מיוחדת ונשמחת. איזו אנשים נשמחו. איזה אנשים עדיין יוצאים לסינגל על שבת, לא אומרים שזה יום מיוחד. אבל הם עושים את זה בקר. אם הם רק ידעו על איזשהו חלק, הם עושים את זה. זה כתוב בתורה, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ועכשיו צריך לקרות אנרגיה, פייר, על שבת. לא רק... בכל מקום בעולם, לא משנה מאיזה מקום אתה יכול להיות. עם אף חלוקה לגבי החלוקה, חלוקה אחרת. מה ההחלטה של החלטה? ריסק חי. כשאחד מתחיל למות, וצריך להתגלגל בפיירה, להתגלגל בפיירה, לפעמים הוא מתחיל למות ב-2 דקות, ואז אתה מתחיל למות. אם אשתך צריכה להתגלגל בפיירה, אם לא, היא מתחילה למות. אם אתה לא תביא אותה לאוספט, אתה תחיל להתגלגל בפיירה. אם אתה צריך להתגלגל בפיירה, אתה תחיל להתגלגל בפיירה. אתה יכול להתגלגל בפיירה למות גם. אז אתה מתחיל להתגלגל בפיירה. No other exception to the rule. To come to the synagogue is not one of the exceptions. Better a person will never step in a shul once in his entire life than one time to start the Kavon Shabbat. That's 100% true, what I just told you. But people try to do good, but they do the worst things. Out of lack of knowledge, or lack of attention, or ignorance, or... I don't know. It's definitely not evilness. מי שבא עם קו לסינגן בשבת לא יכול להיות אנשי אור, כי אחר כך, מה שבחן כשהוא עושה? מנצחות טובות. הוא רוצה לבוא, לשמוע את תורה ה' ומה רבי צריך להגיד, ולא ללחוץ, לשאול משהו. הוא רוצה קונקציה עם ה' אבל על הזה הזה, הוא מתחיל את אחד הגבולים הכי גדולים של החיים. אשר אנשים לא ידעים, אבל אחר כך בתורה, המצוות של פרק נשבל הוא עדיין גדול יותר ממלכת מישהו. ומי נותן את המצוות? נעמי, הוא. הוא החליט לסייע למה שהאנושים היו גדולים ומה האנושים היו מיוחדים. אותו דבר, מה המצוות היו גדולים ומה המצוות היו קטנים. אנחנו, כאנשי אדם, אנחנו הקריאה. הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, הוא הקריאטור, אתם לא תבלבו איזה מושגים יש לאדם. הוא אני לא הקריאטור, אקצב את זה, זה לא מגניב, זה לא מושג שלי, אני לא אוהב את זה, ה' יבין אותי, איך אתם יודעים? מה שעושה אתכם כזה בטוחים? יש בוקר של רכבים, אתם רוצים לצלם את הצלחות שלכם. זה לא מגניב. מגניב בצלחות, 1% הצלחה שיש פה רכבים. 1%. היו 100 רכבים, אתה ראה שאחד מנסים להכניס רעיון, ואחד מנסים להכניס רעיון, והוא נפגש את הכל ונפגש. והוא מאוד נפגש, הוא לא נפגש של 3 יום. ועכשיו אתה רוצה לדרוק, 1% הזכות שאתה מת, 1%! ואתה לא נפגש. אתה אומר, אתה יודע מה, תן לי להספר עוד יום עד שאני יוצא לספירה. למה? כי אתה יש חלוקה. רעיון שלך, למה? אני לא רוצה למות, אבל זה רק 1%! יאללה! ואולי הוא נפגש, אולי זה לא באמת רעיון. אז זה לא באמת 0.5%. חצי מהצלחה שאתה מתחיל למות, ואתה מאוד חזק, ואתה לא רוצה למות. אני אמור למות עוד חודש אם אני צריך למות. למה? אני לא רוצה להפסיק את החיים שלי, אפילו חצי מהצלחה. אז למה כשזה נכנס לתורה 12 פעמים בשבת, לא להפסיק אור, וזה קטע את החיים תמיד מהחיים של אמצעות, כשנכנס לתורה, אתה מוכן להפסיק את זה? איך זה יכול להיות? לא יש תגובה לזה, לא יש לוגיקה, אין לוגיקה, אין לוגיקה, בגלל שהאנגלית שאתה מראה בהן בתורה, בתורה לא יכולה להיות כתובה בפרסום, לא, זה למה שאני רואה את הקבוצות שלי שם, סדים, הסדים הם חיים, הקבוצות 20 דולר, זה עבור העבודה, יש הרבה הרבה דקות שם, דקות סיאנטיפיות, אחד אחרי האחר. אתה יכול להגיד עם הכי גדולים בעולם שאתה מנסה להצליח לתחתן את זה, אבל הם לא יודעים מה לדעתו. הנכון של הספר, היום הוא אינפורמציה דיווין, למה? אינפורמציה שתקבלה על ידי אנשים, אחר כך אתה יכול לראות שזה היה אירוע. אולי עכשיו אתה חושב שזה האמת, אחר כך אתה יכול לראות שזו אינפורמציה אחרת. אבל מה שהיא דיווין, זה תהיה תמיד אותו. אין מקום לאירועים. הראשית, בראשית, בתחילה היא הקריאה של מaterial. מזה, הראשית התחילה ללכת. ורק אחרי זה, מה קרה רק אחרי זה? הראשית בראה אלוקים את השמיים ואת הארץ, ה' קריאה אותם ואת הארץ, וכל זה היה מגדל במים, וזה היה כל כך שחדש, לא הייתה שם עד עכשיו. כל זה מגדל במים, יש מaterial רחוקים, יש אותו, יש את הארץ, אבל זה כל כך מסוים עם אותו ואז התורה מתחילה לספר איך ה' ספר את האותו, איזשהו שלו הוא קח, איזשהו שלו הוא קח, וזה שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, שמיים, ש אחרי זה, אחרי שה' ספרד את העולם לצד אחד, עכשיו ברוך ה' יש לנו את הארץ, ארץ אחת. אחת רק. אחר כך, היא תחלת לתוך שבעה. היא תהיה שבעה ארץ. כמה שנים אחר כך, אבל 1500 שנים אחר כך. כש? בפלד של נוח. אחרי שהלך החלטה להטריד את כל האנשים הטרידים מבחינת הארץ והטריד את כל שלהם, הלך נואח ואימא שלהם, שלושה אנשים ושלוש אימא, ארבעה אנשים. והעולם התחלט בפעולה של נואח. זה היה 4,200 שנים לפני. המים היו ממלכות. מים מגניבים באו ועם פרשת גדולה, עם 40 יהים בלתי תחת, עם רעיון מגניב, פשוט בשבוע, כמה שבועות לפני. היה כל כך הרבה רעיון בניו יורק, אני כמעט מותק. אני לא אשכח את היום הזה. זה היה הרגע הכי גדול שבאתי בעצמי. קודם כל, הייתה לי לוקחה בגרדניק. כשאני הלכתי למונסי, זה היה בערוץ 5, הייתה רעיון גדול, אבל מי יאמר שזה יחזור לדסאסטר? בערך ב-11 אני הייתי צריך לדרוך מברית לונג איילנד למונסיקה, זה יקרה שעה ועשרה דקות, נורמלית. קודם כל, בכל מקום הייתה רחבים, לא יכולנו להתראות. הייתה עשרה קרצים שאומרים, סוף, המדינה סוף, האינטרנט, האינטרנט, סוף. אתם אבקשו את עצמכם, איך אנשים מתייגים לדרוק ברחוב? איך אתה מתי? אני אגיד לך איך אנשים מתים. אני התגלגל בפעם הראשונה שאני מתי, כי אני תמיד אראה במיוחד, אנשים מתים, ואני שואל את עצמי, איך אנשים מתים? ואני אגיד לך איך. אתה יודע, יש רעיון, זה לילה, אתה לא רואה על הרעיון, אתה רק רואה, הכל נראה שחדש, ואתה מתי. הרעיון הוא לא רחוק, הוא יודע, עד ועד. למשל, כשיש ברגל, עד ועד, נו? הוא יכול ללכת לדרך, אז הוא יכול ללכת לדרך, ואז הוא יכול ללכת למעלה, אז כל המולדים יכולים ללכת לאזור הזה, ויש להם גדולה גדולה. אז אתה לא רואה את זה, זה נראה כאילו שהרחוב הוא ברחוב. אתה מגיע, מגיע, מגיע, לפני שאתה יכול להחזיר, המולדים מגיעים לכל הכבוד, המערכת מתחילה, כל האלקטריקה מתחילה, ו... אתה לא יכול להתפתח את הדור בגלל הטוב של המים אתה לא יכול להתפתח את הדור ואתה לא יכול להתפתח את הדור בגלל שהאלקטריקט לא עובד בזמן אחד, אתה נפגש למות, זו הכי גבוהה דרך. אני הייתי מאוד קרוב, ובכל זאת, לפני שאני הגעתי לארץ, ראיתי מרסידה גדולה בכתובה כזו, קרובה למות, ואני אמרתי, איך אני יכול להתפתח את זה? כשאני מרגיש את הזכרון, אני מנסה להתחיל, והכבוד בא לידי הרגל. עוד 4 פתרים, וזה יהיה הכל. ואין דרך ללכת הביתה. 4 שעות, אני מנסה לחזור למהלך. כל המהלכים הם יחדים. וזה היה עד 5 שעות רגל. עכשיו, תחשבו, 40 יהיה רגל כזה. חוגול קאבר, לגבי הרגל. קאבר, פלאס וודר, בא מהלך. ארגון! בלי התחילה, אחת שנה, הוא קח את הארגון לנסוע אחת שנה. זה מה שהקרה 4200 שנים אחרות. ארגון אחד הלכה לסבבה. אם אתם מדברים, זה הופך סיימפריוקטיוקי לארגון לא יהודי, שם אלפרד וגנר. הוא חי ב-1870 ל-1920. רק 50 שנים, אבל הוא נכנס לדיסקוורד שלו. הוא נמצא שהשבעים קונטננטים שיש לנו היו פעמים. הוא נכנס, והוא מראה איזה קטנה נכנסת מאיזה מקום. רואים את זה? זה גריד נכנסת מאיזה מקום, זה ברון נכנסת מאיזה מקום, והוא מראה איך... וכל הקטנים שאתם רואים, הם קטנים. קטנים שהם נכנסו, נכנסו איזה מקום, ועכשיו יש לנו קטן נכן. זה מגיד, לדרך כלל, את ההיסטוריה של הקריאה שהישראל קראתי, אדם, נשאר מלאר, והוא נשאר את הלחם הלחם שלו לנסתרו והוא נשאר חי. הוא ישראל עכשיו. זכויות, מניחה, מניחה. ואחרי שהישראל קראתי אדם, נכון? קראתי אדם כמסורת, והוא נפגש את השלום הדיוני לנסתו והשלום הדיוני זה מה שעורר אותו זה מה שנותן לו את החיים, זה מה שעורר את הגוף, זה מה ש... זה מה שקוראים לכל מה שאתם שומעים ואתם רואים את הרעיון, את האינטליגנציה, זה מה שקוראים לשלום והשלום הוא אינטליגנטי, הוא לא ימות אף פעם אז זה מאוד מעניין, בגלל ש... אחרי שאדם נפגש, נכון? זה קונספט הקריאה של אדם, כמו שאנחנו יכולים לראות במהלך, אל הקדוש ברוך הוא הולך אליהם לגרדן עידן, והוא אמר להם, כל הדברים הכי יפים, עם אוכלים יפים, זה כל שלכם. קח את הגרדן. אבל אתם לא מוכנים לאכול מהדבר הזה. הדברים האלה היו מבחינתכם. אל תקשרו אותם. אל תשכחו להתקשר. אני לא צריך להגיד לכם, אם אני אקבל את הממשלה שלכם עם 60 חברים, זה כל שלכם. אבל אחד מהם זה חברה. אתם, אל תכתבו. כל 59 חברים, 59 חברים הם כל שלכם. אתם, אל תכתבו להתקשר. מה זה הדבר היחיד שלכם כל יום? איך אני אקבל את החברה הזאת? curiosity is a major thing in a person's life. Everybody is curious. Everyone creates a lot of gossip. Why would people be interested in the life of the neighbor? Curiosity. People are curious. Sometimes it's good. Most of the time it's bad. But, you know, so it's very interesting because he put him in a garden. לא ידע ה' שזה רק עבודה של זמן, עד שתהיה לך דקות על הטבע? ברור. השאלה היא, איפה הזמן הזה? לבחור את כל העולם, אתה לא תמצא את זה. התורה מסוגלת לגבי מלחוץ, מלחוץ ל-2, מלחוץ ל-0, מלחוץ ל-1, מלחוץ ל-2, מלחוץ ל-1, ל-0, מלחוץ ל-0, מלחוץ ל-1, מלחוץ ל-1, מלחוץ ל-1, מלחוץ ל-1, מלחוץ ל-1, מל אין שאלה בכלל, אני רק אקבל לך מה קרה לעולם. כל מה שקורה, התחלת והחלטה והחלטה. כל מה שאתה רואה על העיר, הוא היה כאן לפני 1,500 שנים. אחרי החלטה, המדרך הזה לא יושב עדיין. אז, אין חושייה. עכשיו, אנחנו נכנס למילה 4. מילה 4, אשרם קראת את השם, את המלחמה, 19 דיג'ט נומבר, מה זה טריליאנד, אני לא יכול להגיד איך הוא פרונסום את הנקודה. מה אנחנו אומרים על הטריליאנד, אני לא יכול להגיד את זה. הרבה מהם היו עוד שנים של שלת, רחוקים מאחורנו. אנחנו לא נמצא אותם, אנחנו לא נראה אותם. זה כל כך רחוק, זה כל כך הרחוק. החבר'ה עם נאסא, אי-דיס, טלסקופי ספציאלי, הם יכולים לראות מה אנחנו יכולים לראות. מה אנחנו צריכים על זה? יש ספר בתורה, דעת זוורס בתורה, סעו מרו מנכם, שבה ידברה פיטישאיה, סעו מרו מנכם ואורו מי בר אילה. אני רוצה שתראו, שתראו את עצמכם לשמור, תראו את כל השמורים, תהיה מפרש, ותחשבו, מי הוציא כל זה? עד 400 שנים, באמת, 1608, 413 שנים. כל אחד בעולם היה בטוח שיש מקסימום 6-8,000 עולמים. זהו. אתה לא יכול לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� בפעם הראשונה אנשים הבנים שזה היה 1608 כשגלילאו גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, גלילא, ג ולא היו טלסקופים אז. זה היה כתוב 2,000 שנה, אבל הוא נתן למשה רבן במרק סייני, 3,300 שנה. 3,300 שנה. אם זה נכון, איך אף אחד יכול לדעת את המסכמות של סטארים, שזה 19 דיג'טים, כשאתה יכול רק לדעת 6,000 סטארים? ברור, זו אינטליגיה. אבל אני רוצה לדעת לך שאלה. זה כתוב בנושא של שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני המינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות הגדולים, שני מינורות אבל אם אתם באמת יכולים להשתתף את השני בצד אחד לצד האחד, הלילה היא הרבה יותר גדולה. הלילה היא יותר מ-1,000 פעמים גדולה של הארץ. ועכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו. הטמפר של הלילה, במהלך של הלילה, אם יש לכם רגל, תלכו למהלך שלו, במהלך. במהלך, זה 15 מיליארד דגרים צלזיוס. זה יותר מ-20 מיליארד דגרים, כמו במהלך האמריקה. אנחנו מתחילים עם 100 דגרים, בסדר? רבי, מישהו אמר לי, רבי, אני מבטיח שיש לך קונדיציה מעלית היום. למה? זה 80 דגרים, זה דריפה, זה נפל, אתה לא פונקציון עדיין. זה 100 דגרים. 15 מיליארד צנזיות זה 20 מיליארד דגרים. במהלך הזמן הוא יכול ללכת לגבי השם, זאת אומרת, לא במידה, בצד. זה נכנס ל-2 מיליארד דגרים. אבל השם יש אשם. זה ה-1 בתיאלין, 3,000 שנים לפני, בלי מסה, ובלי טלסקופים, ובלי סטליטים. זה כתוב בתיאלין, להשם יש שם, הוא אל בהם. הקדוש ברוך הוא נכניס את השם לקבר. המדרש עשרה מאותה מאותה שנה אמר, ארון דם, אשם, יכולו לעשות קווה, וזה קווה, זה יכול לרחוץ את כל האנשים הפחותים באינסטנטי. זה המדרש. אנחנו לא נלך לדטלים של המדרש, רק דבר אחד, איך המדרש ידע שהשם יש אשם. היום אנחנו יודעים, עם הצלחה של הטכנולוגיה, השם, או התהילים כבר אמרו לך, השם קווה. זה מפחד את כל הרעיון, ואחרי שהחלטה הולכת מ-2 מיליארד, בוודאי החלטה הולכת ל-6,000 דגרים. ובזמן שהחלטה הולכת לארץ, הולכת ל-30 דגרים, זאת אומרת 80 דגרים או משהו כזה. תמונה נורמלית. לנשים להחזיר. הוא מייצג את הדקות בין השם לארץ, הוא מייצג בדיוק ליצור חיים פה. פוטוסינתזה לבנים, כל מה שהם צריכים. אם זה היה, למשל, יום ולילה כל שבוע. שבוע לדרום, שבוע לילה לילה. הרבה בנים בטח. ארוחים. הוא מייצר בזכויות כזו. וכפי עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד מאוד נחמד. אבל אם לא יש לך כולכם כולכם יצחקו. אתם לא יכולים להתחיל. אז הקריאה של העולם צריכה להיות בפחדת, תמיד לספור שיהיו כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כול לא הייתה קריאה, היא הייתה קריאה על עצמה. מי יכול להיות כל כך דם להבין את הדבר הזה? זה הכל במקרה הזאת. זה מדהים. אז אני רוצה לתת לכם קצת דוגמא. זאת אומרת, אם אתם רוצים לקריאת חי, אתם צריכים כמה דרך, אתם צריכים קצת גסילין, אתם מתחילים. אתם מתחילים, אתם רואים את החי. אחרי 10 דקות, מה קרה? אתם צריכים להקדם יותר דרך. הארץ צריכה אינספור של אנרגיה, לקחת משהו, לתקשור משהו. הארץ צריכה אוכל. בלי אוכל, היא מתחילת. השם יש בנושא גדול של ארץ, גז, תשעים של שנים, היא לא מתחילת לתקשור. שואלו את החבר'ה איזה אנרגיה היא קיימת. איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה זאת אנרגיה זה? איזה אנרגיה זה? איזה איזה אנרגיה זה? אומרת, אם לא יש קסילין, הכאב לא יצא. אבל השם עובד בוודאי בעצמם, וזה לא מתחיל לתחלת. זה לא מיוחד. זה נקודה דווקא אחת לפני אלפי שנים. מי מבחן את הארץ? איזה אינג'ין? איזה נקודה של הארץ? היא נמצאת בשפחה. למה היא לא תחלת? מה הולך סבלת הארץ? המון. הוא תמיד הולך סבלת הארץ. והארץ מורכבת סבלת השם אחת ב-365 יום. זה סייקול פולטי. כמו שהעולם שאתה חיים בו מורכבת סבלת השם, היא גם מורכבת סבלת עצמה. ובדרך כלל, המון הולך סבלת הארץ. זה למה לפעמים המון הולך בין הארץ לסבלת השם, ומורכב את החיים. ומקליף. וזה כל כך מוביל, וזה רק שלושה סטארים. הארץ, המון, והשם. ויש שלושה שנים של דברים כאלה, כל כך, הם כל כך מובילים, והם לא מתחילים עם אותנו. ויש עדיין סיימנטים רעיוניים בתוך העולם שהם חושבים שהעולם היה מייצן בעצמם. את הגבוה הזו הייתה מייצנת בעצמם, הם כל כך אמרו, לא, אתם מגניבים? אה, אני יכול לבנות את עצמי. למה? זה קצת פלסטיק. גדול. למה לא? אולי הייתה קצת פלסטיק בגלוויץ. למה לא? אה, הייתה קצת פלסטיק פה במרילנד. ואתה רואה, פה הייתה קצת פלסטיק כל הזמן שאני הייתי רואה את זה עכשיו. זה מצוין פרופסור. זה ככה זה היה כתוב. לא, תגידי, אל תשכחי. תסתכלי על הרגלות. הן כל כך סימטרית, פרלנטית. תסתכלי על השטחות. הן כל כך בצד אחד. תסתכלי על הסטיקר. זה הלך בדיוק באזור שיש איתו מקום לסטיקר. תסתכלי על הרגלות. תסתכלי על השטחות. תסתכלי על זה. תסתכלי על זה. מה זה זה? תסתכלי על הרגלות. מה, אתה באמת חושב שמשהם כאלה יכולו להיות עד עצמו? לא, בטח אני לא חושב. אבל אתה חושב שכל העולם והגלקסיה, הכל היה עד עצמו. האם אתם באמת חושבים שאיזה סיאנטיסט מבין את זה? בואו נגמר את זה. אני לא חושב עליו שהם ככה דברים, אבל אני חושב עליהם שהם דברים. אתם יודעים ההחלטה בין דברים לדברים? הדברים לפעמים רוצים לעשות את עצמם להראות דברים. אל תשאלו אותי. לא, לא, אני לא רוצה לדעת. אבא, תגיד לי, תגיד לי. לא, לא. אני טוב. למה? אם תגיד לי, אני אשמח. אם אני אשמח, מה אני צריך לעשות? למה אני לא צריך לדעת? אתם יודעים את ההפקה הזאת? היו שני אנשים, שני ישראלים, אנשים סקולריים, הם חייבים בידי השול. כל יום השול קצת מניאן, הם לא יודעים. הם מניחים את הכתובות שלהם. איציק ומושה, בבקשה תגיד לי, מניאן. אז אתה רואה שזה גאי, הוא רואה שזה גאי יפה, הוא אוהב חסד, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, הוא מרגיש בגלל שהגאי הללו יש פה, אני מגניב, הוא מ אני לא יודע, אני מרגיש. אז בכל מקרה אני לא טוב לך, כי אני לא יכול לבנות. ואני צריך מישהו שיודע לבנות, אתה יודע? למיניאן, סובל, מי לא? אחר כך הם כבר מותים, הם באים לקורט של ה' השם, השם אמר, איציק, אוקיי, אני רואה אחד שומר שבת, ידי ניתקושר, ידי פסטול, רשעון הרע, טוב, אני אשמד לך, עובד נמבר 6, ספצ'ן נמבר 20, 500 ילדים. הגאים היו מציבים, פול. מה יש לך? אני לא יודע מה להגיד, זה למה אני לא רליגי, אני לא יודע מה להגיד. אוקיי, אין בעיה, אנחנו עכשיו נתנו לך הוויזה, ואתה נחשב, אתה רוצה ללכת לאבן, בסדר, אתה רוצה ללכת לאל, בסדר, זה עובד עלך, חוויה פחות. אז הוא בא, הוא אמר, אני מחשב מה האלה נראית, הוא בא, הוא רואה את המקום, דמסר, בר, ג'פסקי, יפים יפים יפים, שבח שמור, הגן לוקי. But I'm curious. Let me see how heaven looks. Okay, open. He showed the visa to the angel. Oh, this is new. He comes in, he sees all black hats, beard. Then he says, what's this? That's heaven. Take me back. Quick, quick. כל השני השני, אני הלכתי מאחורי הדיוקטוריה, ואתה מביא אותי כאן, בבקשה, תביאי אותי לדרך אחר. אתה בטח. לא קל. תביאי אותי. אתה יודע? הוא יכול, הוא יכול לבוא לדרך, הוא אומר, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה מה זה, מה מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה, מה זה הוא יוצא לך כמנגנון, אתה צריך להגיד את התהליכים שלך, זה אחד המנגינים של היהודי, המנגינים של האמת, זה שה' נותן לכולם בדיוק מה שהם חייבים, והוא נפגע בפסקים. הממשלה בישראל קומפלין עשרה שנים. הם לא אוהבים את המנה, הם לא אוהבים את המים, ואת הלחם, ואת משה, ואת אבון. אתם קיבלתם את העבודה, ואת זה, ולמה קורח מותה. הרבה קומפלינים. הקומפלינים עשו את המצב שלנו, ולא יותר. אף אחד מהקומפלינים לא עשו. אבל עכשיו אנחנו נלך קצת יותר, ונראה כמה דברים אנחנו יכולים ללמוד ממלכת ישראל. ראשון, המדרש, שזה אור על תורה, שאומר שהשם קראת את השם ואת המון דווקא דווקא. בותם שלהם נותנים לילה. היום המון הוא רק פלשבק. השם נותן לילה למון, ונראה את זה כמו מירה. אבל הקריאה האורגנית הייתה כמו שני שמים. הם בותם נותנים לילה, והם בותם נותנים דווקא מסוימת. והמון מבקש, איך יכול להיות שתי רבים מבקשים במקום? זה אולי אני או הוא. איך המון מדבר? משהו כשמאור מטיגריה מתחילה לדבר? התגובה היא שזה לא המון. יש אנג'לים שחושבים בקריאציה. אז, סער המון בא ואומר, סליחה, אובייקציה. שתי רבים בוודאי, זה לא יעבור. אי אפשר להיות שתי פרסודנטים בארה״ב? אפילו אם לא היום, זה קוראים לזה. להיות מישהו לסייע את זה, אבל... אבל בגלל כלל, צריך אחד יותר. אז, הדעה היא, השם אמר למון, בסדר, אני אעבור לך להגביר, אני אעבור לך קצת קטן, אז השם יהיה... אבל מה שקורה, אנחנו אומרים בברכת הלבנה, פעם אחת, יש לנו טרדיציה, אנחנו אומרים ברכת הלבנה. מה שאנחנו אומרים בברכת הלבנה, בברכה? ששים ושמחים לעשות רצון קונם. שהשם והמון, אנחנו מדברים על המון עכשיו. הרניאל של המון, כל מילה, אנחנו אומרים ברכת הלבנה. מה שאנחנו אומרים? שהמון מרגיש להפך בסגרות של ה' אבל המשאלה היא אם ה' מניח את ה' למה ה' מרגיש? אם יש לך שני ילדים אחד אתה מניח את זה בפיקניקה, האחרון אתה מניח את זה ואתה יכול לתת לו את הביתה הוא יש בית מאוד מגניב, נכון? תמיד כשאתה יוצא והוא מגניב ומגניב אתה אומר לו, תעשי לי בבקשה קפה טובה של טי הוא מרגיש לעשות את הטי? אולי הוא לא יכול להגיד, אבל אם הוא יכול, הוא עושה את זה עם רעיון, לא? אם מישהו פשוט נפגש, הוא מרגיש לסיים את המפגש שלו, או הוא נפגש בזה? הוא נפגש בזה. אז למה המון מרגיש? התגובה היא, בגלל שכתוב, אשם נפגש את המון, את כל הארץ, כדי להשיג את המון. כל הארץ האחרות, אפילו אם לא יש לנו כל כך הרבה זכויות לזה. אבל הצבא השמיים הוא יכול ללכת לצד המון. ועוד דבר אשם אומר לצד המון, במהלך שקורה, אחרי שהעבירה יהיה נכניסה, אחרי שהמסייאה יביאה, אני אביא אתכם לצד אוריגיון שלכם. זהו למה הצד המון מרגיש. למה אתם חושבים שהחכמים אומרים לנו את הסיפור הזה? אנחנו במלכות? זאת תורה, זאת תורה, זאת מדרש, זאת כל תורה. זאת מה שהמחכים ביותר חיים צריכים לדבר עם, סטוריות כמו בדרש הראשון. השם, המון התחיל קטן, המון נפגש, ה' נפגש המון ובמקום המון יחזור לצד היחיד. מה זאת הסטוריה? הסטוריה היא סקולה לשלב. סקולה, זה סקולה בפסיקולוגיה. אתם יודעים כמה אתם נלמדים מהסיפור הזה? אני אגיד לכם מה אתם נלמדים. אתם נלמדים מהסיפור הזה? אני אגיד לכם מה אתם נלמדים. נלמדים מהסיפור הזה? אני אגיד לכם מה אתם נלמדים. נלמדים מהסיפור נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נלמדים מהסיפור הזה? אתם נל יש קונסקונסים לאקשן, יש מנגינות, כל דקות של החיים אנחנו נגמר בזה. אנחנו נגמר בזה. אז, השאלה היא, כשאתה אחר כך מנגן מישהו, יש תמיד הפחד של מנגן בגודל. אתה נותן להם מנגן, הוא 14, הוא יכול לרחוץ. איזה ילדים הם ארגנטיים ומגניבים לאגוה. הוא יכול למצוא קצת חברים, חיילים, חיילים מגניבים, להתמודד עם הם ולהתמודד. תסתכל עליהם בכל מקום, פוליטים, כאלה, איפה הוא? הוא מגניב אתכם. הוא עם הקבוצה, חייבתם במקום איזשהו מקום, תמיד, כל הזמן. יש ילדים שהם הלכים מהביתה שלהם. אלפים שלהם. אפילו בקבוצה האורתודקסית, יש קבוצות שהם קבוצו את ילדים שלהם איזשהו מקום ולא יודעים איפה הם. ולא יודעים אפילו אם הם חיים או מותים. למה? כי זו גנירה שכל אחד חושב שהיא אוכלת העולם. כשהיינו ילדים, כשאתה אבא יחזור הביתה, כשהוא נראה אותך, אתה מרגיש, אתה מקבל רספק, אתה מתעניין מה הוא חושב. אני זוכר, אבא שלי קבל לי סטריאו-סיסטם כשהייתי 5 שנים, הייתי כל כך מתעניין במוזיקה. זה היה רעיון שלי. חבר שלי היה ככה. סטריאו-סיסטם, פעולה קצת. ואתם יודעים מה זה היה? בישראל הייתה צריכה לקחת סטריאו-סיסטם עם פלטפון, עם רקודים. אתם יודעים איך מספיק זה היה? אבא שלי עובד שלושה שנה כמו סלב, כדי לקחת את זה. זה היה מאוד מספיק. האלקטרוניקה הייתה קטנה בישראל. אני זוכר שיש לי אלפים שקל, ועובדנו שלושה שנה כדי לקחת את הסטריאו-סיסטם. ואני הייתי צריך להשיג את הביתה שהייתה בשדה שלושה, כל המקום יש לי מוזיקה של רוק-נ-רול. ואני ראיתי את הזמן שהאבא שלי יצא מהעבודה. הייתה פסאגה ספציאלית, כמו סטורט-סווידור, עם רכב, כמו מול. ואני הייתי מחכה על הרכב, ויש לי כמעט 100 מטר, כדי לראות, כשהוא יצא מהמול, מהכתובים של המול, ואם הוא יצא מהסטאפ, הוא יעבור 100 מטר, והוא יעבור לרחוב, ויש לו עוד 2 דקות, עד שהוא יצא מהמול. כשהייתי בסטודנט, ראיתי את הארץ בקצב, כדי להתקדם את הווליום. למה אתה מנסה להתקדם את הווליום? לדעתי את המוזיקה שלי. אבל הילדים חייבים לדעת את הארץ. היו מפחדים, כשהארץ קורא משהו, לא יש להם מניחה, או את הארץ. היו מפחדים לדעתי את הנשיא שלנו, ולכן זו פרפסיה, שלפני הגדול של המסייע, הנשיא של... הילדים שהם נולדים בנושא האחרון יהיו הכי ארגנים בהיסטוריה של העולם. אינדפנדים, הם חושבים שהם אוהבים את העולם, כולם באים לסבל אותם ולראות את זה. תראו את הילדים היום, תראו את הפנדמיקה השחררה, תראו מה קורה היום, זה מטורף מגניב. תראו איך הילדות נגמרו, תראו איך הילדים נגמרו. כשאני הייתי בשנת ה-8, כשאנחנו היינו ילדים 13-14 במדינת בטיאם, שזה לא ניברק, זה לא ירושלים, כשאנחנו היינו ילדים בשנת ה-8 שהתחלנו לסמוק סיגארד, המדינת בטיאם הייתה מנגנת ממנו, כמו את דור קורליאוני. כל האנשים שרוצים שהם ילדים, תשכחו מזה, תשכחו מזה, תשכחו שכשהוא יצא, תלויו לי! היו את האנשים, את האנשים שלהם, שהיו בבית שלנו, 400 ילדים, בבית, אחד שמוק סיגרט, 8 ילד, הוא היה מנצח כמגניב הכי גדול של בקיאב. היום זה נראה כסף, לא? הולך לישיבה ותראה כמה ילדים בגלגולה ויוצאים מבחינתה ושמורים. אמפוגנת. אני אראה לכם איך הלבל של הגילה נגמר מאוד פשוט. אז השאלה היא, מה אנחנו מנסים ללמוד מהקהילה עם השם והמון? זה מה שאנחנו מנסים ללמוד. כשאתה נגמר, אתה צריך להבין שיש לך שני דברים לעשות. אחד, זה להצליח את האנחה, לתת לה איזה קנדיטו לגלגולה. ותתן לו מקווה. זה לא הסוף של הסיפור. אתה יכול להוציא את זה פשוט. ותמיד, ואתה תעשה עדיין יותר טוב מפרפש. תשובה. קונספט של התאמה. זה מה שה' אוהב ביותר. במקום שבעלה תשובה עומדים, אף אינו צדיקים גמורים אינם עומדים. ה' פוניש את המון, נגמר את הצדקים של המון, קח את החמישה והחמישה של המון, עושה את המון פסיפי. כמעט אין שם, כמעט אין שם, במיוחד עם מה שהיה. הדבר הכי טוב של המון הלך, זה שנלך בקלינדר היהודי, בקלינדר של המון, בוש חודש, שזה יהיה עכשיו, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש, ביום חודש אז, איך אתם מנסים להשתתף את קו ה-11 יום בין יום השם ויום המון? יום המון הוא 354 יום, יום השם הוא 365 יום, זה קו ה-11 יום. כל 3 יום, החלילה תחזור במילה, ב-33 יום. 3 x 11, 33 יום. ולכן, הקריסטים רוצים קריסמאוס תהיה תמיד ב-25 דצמבר. למה? כי הם רוצים חלום. נחשב שזה יהיה ביום יום, או ביום יולי, ורודון רוצה פארטים. מה? סנטה, מה הוא יכול לעשות? הוא יכול לעבוד ככה עם כל הלוחות שלו. אז הם אוהבים, אה, אתם יודעים, החלום, החלום. אז מה יעשה קריסמאוס? כל 4 שנים, הם יוצאו ב-29 פברואר. זאת אומרת, ביותר פעמים זה 28 יום, אבל כל 4 שנים יש לך יום אקסטרה בקלנדר לתמונות. המוסלמים איגנו את המצב. זה למה הרמדאן לפעמים קורה בשעה, לפעמים בשעה. לפעמים הם מפגשים במיוחד מגניב, לפעמים הם מפגשים במיוחד מגניב. אם הם מפגשים. ו... אנחנו, יהודים, יש לנו אחד המצב. המוסלמים לא יש פרובה, הרמדאן יכול להיות כל הזמן שהם רוצים. הקריסטים לא יש פרובה, הם רק אוהבים שהקריסטים יכולים להיות בשנת 25, אבל הם לא צריכים, אבל הם עשו את זה בכלל. אבל היהודים הם פרובה גדולה, בגלל שהטורה היא דיווין והיא האמת, היא האמת הדיווין האלה. ויש שנה בטורה שהפסאובר הוא יום החלטה של השפרים, פסח, חג האביב. דרך כלל, פסח צריך להיות תמיד בשפרים. אם פסח יהיה בסמבר, זו החלטה של ג'ודי. כי זה יהיה הראשון חלטה בתורה. איך אתה יכול להגיד שפסח הוא חלטה בשפרים כשהוא יצא בסמבר? אז איך אתה יכול לפעול את המצב הזה? כל 3 שנים, פסח יחזור במילה. עכשיו הוא ב-אקווירי, בפעולה, 3 שנים אחרי זה יהיה ב-מאי, 3 שנים אחרי זה יהיה ב-יולי, 3 שנים אחרי זה יהיה ב-יולי, 3 שנים אחרי זה יהיה ב-אוגה, עד שזה יכול ללכת ל-דסמבר. אבל פסח הוא עכשיו ב-דסמבר, אבל התורה זה חג האפיב. מיסטקי בתורה, יולי הוא בספיניץ, אחד המיסטקי, זה לא דיווין. אנחנו נלך לאור התורה, יש מדרש, על שם תקמושה, והוא נראה בקלנדר היהודי, איך אתה מנסה לדבר על זה. זה מדהים. הוא אמר לו, כל 19 שנים, אתה צריך להשתתף עוד 7 שנים לקלנדר. זאת היותר, כל 2-3 שנים, אנחנו נשתתף עוד 1 שנה לקלנדר היהודי. השנה הזאת, אנחנו נשתתף 13 שנות. השנה הזאת היא שנה מובילת. 30 שנים, מה זאת אומרת? כשפסאובר קח קצת, כשקח קצת בתחילת המארץ, זה עדיין קל, אפילו בישראל. אתה פושט עוד שנה בקלנטר, עוד עדיו, פוספון, פסח, אפרים. אפרים, יש הרבה חבר'ה בישראל. אתה קח שני שנים, זה בסדר, הוא קח קצת עוד, עוד שנה אתה פושט. זה למה הקלנדר היהודי והקלנדר הלא יהודי, כל עשרה שנים, נפגש בקלנדר היהודי. למה? כל עשרה שנים, אתה מבנה את הקלנדר, כמו שהקלנדר הזה נפגש, תמיד, של 3,300 שנים, תמיד נפגש בקלנדר היהודי. הלכת לדעת. אם אתה תלמד על הקלנדר היהודי, אחת שעה, אתה נפגש לישיבה בשלב שלך. לא רק תהיה רליגיון, אלא תהיה פנאטי, רק מבחינת הקלינר. למשל, הקלינר הוא מייצג במדינות אינפורים, שהיום קיבור לא תהיה קשור לשבת. הוא יכול להפך בשבת, אבל הוא לא יפך בשבוע ולא יפך בשבוע. עשרות שנים! תראו את המת! הוא לא יפך בשבוע ולא יפך בשבוע. למה? מה? מי קוראים לזה? איך אני קוראים לזה? אם אני קוראים לזה בשבוע או בשבועה? בטח קוראים לזה! היום יש לנו מפגש, זה לא כל כך גדול אבל בשבועים, אם את הולדה מותה, מישהו מותה בשבת אתה יכול להחליט את הולדה, זה מוקצה אתה צריך לדבר על מוקצה שבת, להכניס את הסבירה אתה מקווה אותו, ואתה מתייחס, השבת יהיה כניסוי ולמטה, במהלך ישראל, אני לא צריך להגיד לך מה קרה 24 שנות שהביתה נמצאת במקום שאין קול בפריג'ריאטה, כל המקום תשמע נחמד. מה יקרה אם השבת נחמד ויום כיפור נחמד? אתה עדיין לא יכול להחליט את הביתה. 2 יום בצורה אחת, 48 או 40 שנות, זה נחמד כל המקום. כולם נחמד. זה לא ריאליסטי. זה למה שלא יהיה 2 יום שאתה לא יכול להחליט את הביתה. יום כיפור יכול להחליט את השבת. מוצאי שבת, יאורנג'ל פיונרן. מה על יום טוב? אין בעיה. יום טוב יכול להיות קרוב לשבת. למה? כי אם יום טוב יפה בשבוע, אתה יכול לדבר עם הגויים ולהגיע לפיונרן. זה מה שהם עשו. גוי, קרם, חדמת קדישה, גוי, גוי, יאורנג'ל. ביום השני, יום טוב שני של גליות, אפילו יהודים יכולים לעשות את זה. ביום השני. אז אין בעיה, אין מסוים. כל שים מתכוונות בגדול כזה יפה, אבל הבעיה עם היהודים היום, הם אינטרסים, הם לא יודעים על יהודית. 99% של היהודים בעולם לא יודעים על יהודית. לא אפילו על האלפת, שהיא צריכה לילדים קטנים. אני רוצה להגיד לכם, אתה יודע, מי יכול להיות מיניסטר הישראלי? אחד מהאנשים הכי טעים שיש על הארץ. ואחד מהאנשים הכי רחיבים שיש על הארץ, האנשי הראשון של הטובה, רשע גדול, בני רשע, אבא שלו בעצם כרס את ה' בפולקסט פולקסטי, זה כמו רשע. יאיר לפיט, אינטליגטי, פחות לראות הוא לא ידע, הוא לא עדיף עד 12 שנים של התלמידה, תרודת פגרות הוא לא ידע. הוא יכול לדבר על כל הסקרטים של הנוקלירים וכל הספאים במוסד. הוא יכול להיות, אם אתה צוחק על ה'סליפי ג'ו', הוא יכול להתמודד עם 1,000. כי ה'סליפי ג'ו' הוא לא דם, הוא פשוט מאוד גדול וסיני. הוא גדול, זה לא חלום שלו. אנחנו כולנו יכולים להיות גדולים אחד יום. אבל ה'סליפי ג'ו' הוא לא גדול, הוא יודע ודם. וזה מאוד נחמד. פעמים הוא אמר, יום קיבור לא יש סורס בין יהודים בוקס, יום כיפור, אתם יכולים להבין? אין מקום בתורה שקוראה יום כיפור, הוא אומר. זה רק דבר טרדיציון של אנשים. אז אחד אמר לו, אם אתה באמת אדם, אתה צריך להבין. מה אתה מדבר על דברים שאתה לא יודע? אתה מבין מה אני מדבר עליהם? כל גוי בעולם, כל ערב, כל קרישי יודעים שיום כיפור נמצא בתורה והוא יכול להיות ממלכה בישראל ולא ידע שיום כיפור נמצא בתורה, שזה יום רעיון, שאתה צריך לתעורר את עצמך, ואני לא יכול לאכול, הוא לא ידע את זה. זה רק כדי לראות לך את המנהל של הישראלים היום. הם לא ראו את התורה אף פעם בעצמם, אבל כל מה שהם עושים זה לקריטיק את התורה. כל יום. הוא שואל לי, אתה פעם ראה את התורה? בואו נפגע! אני רוצה להקריא, זה כמו שייקספיר. לפני שאני אעשה את זה, תן לי לראות כל מה הוא כבר כתב. שאני מפריץ כדור כדי ללחוץ איתו. אם אני לא יודע מה הוא מדבר עלייך, איך אני יכול להקריא אותו? אני רציתי לדבר עם פרופ' קריסטי, אם תראו את הדבר שלי עם הם. 3 שעות דבר שאני הייתי. אם אני לא תפקיד את הקריסטים החדש, ואני לא יכול לדבר על קריסטינות, יכולתי להכניס אתכם לנצחים? אני אראה כמו שהמצלם מופיע. למה אתם מגיעים לדיבור כשאתם לא יודעים מה הוא מדבר עליהם במדינת החדש? אתם לא יודעים על ג'ייסי, אתם לא יודעים על מרי, אתם לא יודעים על ג'וסף, אתם לא יודעים על מארק, לוק, מאתיו, אתם לא יודעים על כל משהו. אתם יכולים להגיד עלו, אבל אתם נראיתם כמו חולים. אתם רוצים לדיבור? תלמדו קודם. כשאתם רואים שאתם יודעים מה אתם מדברים עליו, תלמדו לדיבור. נכון או לא? אבל היום זו רגילה שזה לא מתאפשר לך. כמו שאתה מטורף, כמו שאתה מטורף את התורה. למה? למה לא? אני לא רוצה להיות רליגי, ולכן אני אעשה כל מה שיכול, כדי להחליט את התורה, להחליט את התורה, להחליט את התורה, להחליט את התורה, להחליט את התורה, להחליט את התורה, תורה, את תורה, להחליט את את תורה, להחליט את תורה, להחליט את תורה, להחליט את תורה, להחליט כל מה שאתה עושה לא יחליט להחליט על כל מה את תורה, שאתה עושה. זה הדבר הראשון. אם אתה יכול להחליט על מה שאתה עושה, כמו בעולם הזה, אתה יכול להחליט על מרדים. אתה יודע שבמקום הערבי בישראל, רק 25% מהמקומות של מרדים נפגשו בפוליס. זאת אומרת, 75% מהמרדים הערבים יחליטים על מרדים שלהם. הם לא יחליטים עליהם. אז זה למה אולי הם מרגישים מאוד מורחים לגמור. בקצב, הם גמורים. למה? אף אחד לא גמור לזה. אבל עם ה' אתה לא יכול לרחוץ. אתה צריך לבן על הכל. אין דרך אף פעם שהאנשה עשה משהו אפריתי לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לגמור לג יש מי ששומע אתכם, וכל מה שאתם עושים הוא נקרא בבוקר של ה' מה אתה אומר? אתם חושבים שה' הוא חי? אתם באמת רוצים להתחיל בלחם עם הם? אתם באמת חושבים שיש לכם הזכויות להתקדם? איך הם אומרים באמריקה, אם אתם לא יכולים להתקדם עם ה' תחתכו אליו, תהיה חכם. כשאותכם האנמי ואני לא רוצה לראות אנמי, אבל אני רק נותן לכם פרובול. אם יש לכם אנמי, הוא מילים פעמים יודע יותר מכלכם. אתם רוצים להתחיל ללחוץ עם הם? אני אגיד לכם איזה דרך. כמה שנים לפני, ג'ורגיה, זו קטנה קטנה קטנה, בקרוב לסוויאת, זו הייתה סוויאת-אוניאנה. אז עכשיו הם הלכו מרשתה. ג'ורגיה החליטה להתחיל ללחוץ עם מרשתה. מה קרה? שלושה ימים פוטין רצה להפסיק אותם, להפסיק אותם על הרגליהם. והוא עדיין לא השתתף מה, אתם נורמלים? למה אתם מתחילים את המלחמת הרוסית? היא לא תעשה על עצמכם או יתרחק אתכם למיליארד דקות? תהיה נכנע בזה, תהיה חברים, בגלל שאתם לא יכולים להתנגד במלחמת. אתם רוצים להתנגד במלחמת נגד אשם? אתם מתחילים להתנגד בזה? זה מה שאנשים עושים היום. כל מה שהם עושים בישראל זה להתנגד במלחמת. קאנסל חמץ, תעשה את זה, תעשה את זה, קבל שבת, קח את הישיבות. בהלכת בישראל אתה לא ראה כל כך הרבה דברים כאלה. כל הפרטים, הפרטים הסקולריים, הם היו עם רק אחד דברים, והם קומרטיאליים בהלכת. נתן לנו הכוח לנצח יהודית והישיבות והאנשים הרליטיים. זה מה שזה כל כך עבור. מערך, אנטי תורה. מרץ, אנטי תורה. יאיר לפי, אנמי של התורה. ליברמן, נאצי-אידיאלוגי, אלרגי לרליגיה, הוא רוצה לדמיין את כל שלהם לבריכה. זה מה שהוא קורא. אז בעצם היום יש לך עוד 3.5 מיליון אנשים בישראל, ויש להם רק אגנדה אחת, לנצח את תורה היהודית. ניחה, לא בסדר, חצי של האנשים בישראל אוהבים את השם, אוהבים את תורה וכל מה. אוהבים רבים, אוהבים אנשים רליגיים, אלרגים לרליגיה. אם אפלי אחד מהם ידע מה זה הרליגיה, אני אגיד, אוקיי, אתה יודע מה זה הרליגיה ואתה אוהב את זה, אני אשכח. עכשיו, אחד מהם ראה אחת פגישה של התורה פעמים בעצמם, בוודאי. אני מדבר לכם מבחינת 26, 26 שנים מבחינת. עכשיו, אחד מהמלכות האלה שרואה את הרליגיה כל כך הרבה, ידע בכלל אחת פגישה של התורה. אף שום דבר, אף שום דבר. אף אחד שלהם לא ידע שהכהן לא יכולה לשתתף עם גרושה, אף אחד שלהם לא יודע למה, אף אחד שלהם לא ידע מה זה קושר, אף אחד שלהם לא ידע מה זה קושר של מילה, אף אחד שלהם לא ידע כל מה זה קושר, אף אחד שלהם לא ידע מה זה תפילין, אף אחד שלהם לא ידע שתפילין זה קוונט עם אשם, אף אחד שלהם לא ידע מה זה שבת, אנשים חושבים ששבת זה יום להתאבות, שאתה יכול להתאבות, שאתם צריכים יום לרחוץ. סוציאליזם, אתם צריכים יום לרחוץ, אתם לא יכולים להתרחיף ל-365. הם לא יודעים ששבת היא ספירטואל שקורה בין אנחנו לדמיין של העולם. ולמה 7? למה שבת? שאלו אחד מהמדעי, למה שבת? למה 7? למה שבת נתקע בתורה כל הזמן? אף אחד לא ידע. אף אחד. אפילו אנשים רלטיביים. למה משה מאוד אוהב 7? למה התורה מנסה להכניס 7, שמיטה 7x7, שבת 7, סוכות 7, פסח 7, הכל הולך ב-7. כמה פעמים אברהם ושם? 35 פעמים, 5x7. כמה פעמים אבי מלך? 21 פעמים. הכל הולך ב-7, זה התורה. זה קונספט שמנסה... הרבה אנשים ראו את זה וקשרו, אני לא ידע מה זה התורה. אני מתחיל להוכיח קצת מהזה. אני הייתי עם כל כך הרעיון. אני הייתי רק בלילה עשרה שנות, אני ראיתי אנשים אמריקאים, בעלי תשובה, ילדים, אנשים משתמשים בבסיס. באמת, הם היו חיים. אינם שלהם הפכו לאנגלית. אחת או שתי מדינות הפכו את עצמם שלהם. הם התחזרו. מה זה הדבר של החיים? זה לעשות זמן ולחיות בפיראדו היפה שלי? זה מה שבאתי ללחוץ. אחרי שהם ידעו שהלחוץ יש מבחינה, הם החליטו להחליט את התקופה שלהם. אז, לתקופה, כשאתה מתחרש, אתה צריך להחליט את האנשיה. אני מתחרש אתכם, אתם נפגשו את התקופה שלכם, אבל אני אגיד לכם את זה במקום. אז אני לא מנסה לצחוק אתכם. אני לא רוצה שאתם יודעים שאני אוהב אתכם. זה לא משהו פרסומלי. אתם עכשיו מגניבים אתכם, אתם נגמרים, אבל אני אתן לכם את זה. ואם אתם יוצאים לבית כמו שהייתם, אתם יוצאים להתמודד עדיין יותר מאחורי. זה כל הקצב של זה עם המון. אני מנסה אתכם, אבל אני אתן לכם שני דברים טובים. אחד, אני אתן לכם את הסטארטס, אני אשלח אתכם. ואחר כך, אחד יום, אתה יכול להיכנס לכך שהייתה עדיין. עכשיו, יש לנו פה קריאה מאוד מוזרנית בפרשה, נעשה אדם בצלמנו. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. הרבה פעמים התורה אומרת, אני האדם האחד, אין אף אחד אבא שלי, אני האחד, אני האחד, אני הייתי פה לפני העולם, אני אחרי העולם, אני מעבר למלחמה, אני בתחום, אין אף אחד אחריי. הוא מנסה להגיד את זה. וידעת היום כי השם מלוכך הוא האלוהים. האל הנאמן. זה לא פלורל. ובדיוק, יש קורא, בואו נעשה אנשי באמצע שלנו. וזה מוציא שאלה מאוד גדולה עכשיו. מה זאת אומרת בואו נעשה? בואו נעשה את כל אחד. מי זה בואו נעשה? ה' ומי? זאת אומרת, זה לא ה', זה ה' שלנו. אז אחד מהמנצחים של ה-13 הוא, הראשון, שיש רק אחד ה' ויש לו כל הכבודים. למה לא לומר שיש שני ה'? יש אחד ה' ויש שני ה', אולי יש שני ה' אחרות, כמו שהגריקים חייבים להבין. בגלל שאם היו יותר מאחד ה' אף אחד מהם לא היה קומפליטי, בגלל שהוא תמיד בנגע של אחד אחר. אז איך יכולתי לתפקיד את כל החיים שלי למישהו שבפחד שמישהו יכול להתפקיד אותי? איך יכול להתפקיד אותי על משהו כשבכל זמן האחר יכול להחליט את זה ולהחליט אותו ולהחליט כל מה שהוא התפקיד עליו? כשיש לך משהו ולאיתו עבודה ואתה עובד עליהם אם המשהו התפקיד עליו זה עוד טוב עד שהאימא יביאה ואם היא גדולה טובה כשהיא באה, היא היא הלכה. מה, מה, מה? הלך שלי? לא, הלך שלי אין אוכל, אל תשמעו לה. אני הלך שלי. את התקבלת שלך היא קנצלית. כולם יודעים, כל מה שהלך שלי אומר, זה רק עד שאימא יביאה, או בגלל אחר. לא יכול להיות שתי הלכים במסגרת. זה לוגיקה. אבל אנחנו לא צריכים לוגיקה. אנחנו עובדים על מה שקוראים בתורה, ואלה לא מלאיים. הם אומרים, אני האחרון, לא היה אף אחד לפניי, ולא יהיה אחד אחר. אף אחד מעליו, אף אחד בתחום, יש רק אחד. ובסופו של דבר, נעשה אדם בצלנו. המדרש אומר לנו שכשהמשה רבנו ראות בתורה, הוא הגיע לספר הזה, והוא היה קשה לכתוב את זה. הוא התחיל. והוא התחיל להגיד עם השם. הוא אמר, אדם, למה אתה משתמש בשפה הפלורלית? אתה מנסה לדבר עם אנשים. אנשים ידעו, נעשה אדם, והם ידעו, זה יותר מאחד מאדם. אתה יכול לכתוב אסא אדם כצלמי. אני אקבל אנשי אדם כמו אימא שלי. לא בואו נקבל אנשי אדם כמו אימא שלנו, זאת אומרת יותר מאחד. מה הייתה התגובה של ה'? מי יודע? מה הייתה התגובה למשה? אנחנו תלמדים כל כך הרבה מההתגובה, כל כך הרבה. זה משפחה לכל אחד מהחלקים של החיים שלנו. זו התגובה למיליונים של שאלות שאנשים שואלים. ה' אמר לו, תכניס את זה בכלל ותהיה קטן. למה? מי שרוצה להכניס את זה, יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד אני לא רוצה למשל, אני רוצה ללכת למה זה יחד נכון. יחד הרבה אנשים רוצים לעשות מה זה נכון, הם לא רוצים למשל. מה זאת אומרת, אם מישהו רוצה למשל, הוא יחזור למה למשל. התגובה היא, אני תמיד חשבתי, לפני שראיתי את המדרש הזה, אנשים שלא יודעים את התגובות שלהם, שלא יודעים כמות כדי למשל. אתם לא יודעים ששבת היא יום מיוחד אתם לא יודעים שאתם לא יכולים לבנות על שבת אתם לא יודעים שאתם לא יכולים לבנות על שבת אתם לא יודעים שאתם לא יכולים לבנות על שבת אתם לא יודעים כל הדברים האלה אתם מבטיחים על שבת. ברור, זו חלוקה של ידעה. אבל כשישהם אומר, זה בדיוק הפרסום. אתם אפרקים אם אתם רוצים להיות עבודים במיוחד, על ידי אתריכים שלכם, או מה זה טוב, איך מגניבה היא, כמה אני אוהב אותה, כמה אני מעניין אותה, מה הופעה שלי במיוחדות ובמיוחדות ובמצבות, ולאחר שאני מייצר את האגנדה שלי, אני מתחיל ללחוץ על אקסקוסים לתפוס אותי. זה מה שהאנשי האדם עושה. ואני אבין את זה לכם. זה רמבה. מיימונידיס. אפילו בוושינגטון הם נכניסו את סטטוויזיה שלו כאחד מה18 הכי גדולים שעברו. הם נכניסו 18 סטטוויזיה, ורמב״ם הוא אחד מהם, מיימונידיס. הרציון הוא שאלה שלא ידעו שזה מוזיאון. אם הם ידעו את התלמוד, היו צריכים להשתתף את רושינגטון עם 10,000 סטטיוס, או כל התלמידים, והרועים, והנביאים. כל רושינגטון קיבלו סטטיוס, בגלל שכל אחד מהם הוא 100 פעמים גדול מרמב״ם. הנביא ישעיה, הנביא חזקן, רבי עקיבא, רבי שימון בר יוחאי, רבי יוחנן, רבי חיה, הם... אם הוא שאל הרמב״ם, אתה במקום של רבי שימון בר יוחאי? הוא יחזק על הרחוב שאתה יכול לשאול כאלה שאלות. רמב״ם לא יכול לשים טי בישיבה של רשבי. הוא לא יכול להיכנס לרמב״ם, להיות מלך שם. הוא יבנה, נתן לי לשים לך טי, בבקשה, רשבי או אבי עקיבא. התנאים על מחיימתי לגבי הכי גדול שיכולים להכניס. אז הם חשבו שרמב״ם הוא אחד הכי גדולים שעברו, לא רק בגלל שהוא היה לידר רליגי ורבי גדול מאוד. זאת הדבר האחרון שחשבו עליו. הם אשכחו אם הוא יהיה דוקטור גדול, ופילוסופי, ופרסום עם הרבה פילוסופיה. זה מה שהם מעניינים. אקדמיה, לא אינטליגיה. אוניברסיטה. זה מה שהם מבחינים. כל מה שרשם אוהב, הם מבחינים. כל ההרסים. כל האנפידלות, כל החלטה של מורלדה שבאה מכל האוניברסיטה ונגמר את המורלדה של העולם, ואת האתיקה של העולם, ונגמר את כל הפנדמיקה הגאה, ואת כל הקריסטים, ואת כל הפוליטיקה הרחובה, ואת כל המדעים הספקולטיביים שקוראים אותנו כרעב. כל זה, הם אוהבים, ורמב״ם היה עבודה גדולה. בישראל, כל מקום יש רחוב רמב״ם, כל מקום כמעט יש סקול בית ספר רמב״ם, ורמב״ם זה שני רמב״ם. החילונים בישראל אומרים רמב״ם, הם לא אומרים כמעט כל רבים אחרים. אמרו להם, אבל אין יעד רבא, הם לא מכירים, הם לא מכירים בתוספו, הם לא מכירים בתל אשמה, הם לא מכירים על אף אחד. הם לא מכירים על רבי יוסף קאבו, על הארי הקדום, הם לא מכירים על אף אחד. שני אנשים הם יודעים, אמברמן ולובאמן של רבי. ומרוקאים גם, בבא סאבי. אלה הרבים שהם אוהבים. בבא סאבי, כי הוא היה רבי, כולם ראו אותו בימינו, אז אנשים אוהבים אותו, הוא גדול צדיק. דלובביץ' הרבה חבד כל מיני דברים, פיקצ'ארס, זה, מאוד טוב פי.ארס, אז זו היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה היחידה ה אם תחבור את מה הרמב״ם אמר לך, תחבור את כוחו שלו עכשיו. מה זאת אומרת? אמרת, תחבור את מה הרמב״ם אמר לך על מחלל שבת? הוא אמר שאראק טרוריסט יותר טוב ממחלל שבת. זה מה הרמב״ם אמר. הרמב״ם אמר, אם גוי, עדול מבחינתי, מביא קבוצה לבית המקדש, הוא היה עם דולר והוא רוצה להתמודד, אז הוא מביא קבוצה לבית המקדש, לכהנים. הוא אמר, אני רוצה לסקרפיץ את זה כגיף לגדול, בגלל שאתה נתן לי פאטמה. פאטמה נתנה לאחמד. אחמד רוצה לקבל קורבן לבית המקדש. הרמב״ם כתוב, אפילו קורבן נהדבה שמקבלים מן העקום, עקום זאת אומרת עובד כוכבים ומזלות, מישהו שקבל את הכוכבים ואת האידאות, ולפחות, כמו באינדיאליה, והוא רוצה לקבל סקרפיץ לבית המקדש, לקבל את זה. אפילו קורבנת דבר שמקבלים מן העקרום אין מקבלים מן המשומד הזה מחלט שבת. כשהיה יהודי שלא שומר שבת, קוראים לה תודה ל'השם, אתם נפגעים את זה במידה שלו והרמב״ם אמר, הלכי מפה, זה עכשיו מרחק. אז אני אגיד להם, לא, עכשיו אתם נפגעים את הרמב״ם? בטח לא. עכשיו הם נפגעים את הרמב״ם. בגלל הוא אמר להם את האמת במידה שלהם והם לא רוצים לשמוע את האמת. זאת הכתובה שאנחנו, לא רק אנשים סקולריים, אבל גם אנשים רליגיים, הם ככה. לפעמים פחות. אנחנו אוהב או לא אוהב דברים, ובגלל מה שאנחנו אוהבים ואוהבים, אנחנו מבחינים אופניים שלנו לגבי כל מי שבחורנו. אם אתה אשמח בארמית הישראלית, ומישהו מדבר נגטיב על הארמית הישראלית, ברגע שאתה אוהב אותו. אם מישהו פרומות ומספור את הארמית הישראלית, ואתה אוהב את הארמית הישראלית, ברגע שזה תהיה לך חבר. אם אתה רליגי ומישהו אוהב את הרליגיה, אתה אוהב אותה. אם הוא אוהב את הרליגיה, אתה לא אוהב אותה. אם אתה מרוקאי, אתה רוצה להגן עם מרוקאי. אם אתה פרשן, רק פרשן, רבי, בבקשה. אם אתה בוכריאן, רק בוכריאן. אם אתה אשכנזי, רק אשכנזי. למה? זה מה שאנשים אוהבים. כולם אוהבים מישהו שהוא הגן אותו. איזה קולטריה, איזה דברים, איזה דברים. זה כמו שאנחנו. הבעיה היא שאנחנו צריכים להקליט את עצמנו לנגוד שאנחנו נגיד שהאמת היא מעלית הפוליטיקה. לא הפוליטיקה היא מעלית האמת. האמת תמיד צריכה להיות מעלית הפוליטיקה. אני אקבל את זה. הפוליטיקאים הם כל פרחים. היום הם נמצאו את המדבר הנכון לזה, הם אומרים, פוליטיקלי קורקט. פוליטיקלי קורקט זאת אומרת לאים, במדבר נכון. הם באים לישראל, הם מדברים, בקנסט, איזה רגל מסווידן. זה לא נכון מה שהפלסטינים עושים לך. הם פותחים אינסטנטים, סווילנטים, אנחנו לא יכולים להתגלגל על זה, הממשלה האינטרנציאלית לא תגלגל על עבודה כזאת. נגד אינסטנטים סביליים, אנחנו באים כאן להציע ספורט לישראל. אנחנו עם אתכם. 15 דקות הוא יכול לצטרף לפלסטינים ויישב את הספירות האלה, בדיוק אלה. זה לא נכון מה שהישראלים עושים לך, זה פרטי, זה גנוסי. אנחנו לא נכנסים לדבר כזה. אתה יודע לבחן את עצמך, אנחנו נכנסים לאקט שלך לבחן את הבריאות שלך. איך יכולים להגיד את עצמם? לתת שבילה אחת בשביל שעה, שבילה אחת. אנחנו לא נכנסים לדבר כזה מבחינים ומנצחים. מהיום שהם נפגשים, כל מה שבא להם זה שאלה. הם לא יודעים על דעת ה' או על משהו אחר. מה זה? אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת עם מנהיגים של חלק מהמנהיגים שלו, אנשים רליגיים, הם גם אמרו עזרת לשם, מנצחו לשם כמה פעמים בשבועים, אבל מנחם בגין היה רליגי, הוא שמור שבת, הוא ראה תנ״ך יותר מכנו, הוא לראה תנ״ך כל יום, והוא היה רבי חי, הוא היה רבי חי, הם נתנו לו בוקר 200-1000 שקל, פרוסים, כדי לכתוב בוקר עליו, אבל הוא לא שאל אותם לכתוב בוקר עליו, הוא לא נגמר להתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר לתקשר כשהמחילים, כל הספייטרים, האנשים, אתה יודע, כשהם לתק חייבים לבית האוטל, הוא שואל איך אחד מהם, האם אתה קח את ה-HC ואת הליט שלך לפני שהלכת? הוא אמר, כשאתה הגעת, מר פיימנסטר, זה מגניב. אתה לא אוכל את האוטל הזה. מישהו אוכל את זה. למה אתה מגניב אלקטריקט? הוא היה מאוד מאוד רעיון. אבל זו הייתה האחרונה שיש לנו. מאז עליו, הפוליטיקה התחילה מאוד מאוד רעיונה. אינסטגרמי, שהוא היה לידר יודע. את אמא שלו הייתה בבנק של מנהטן עם 200 דולר. 200 דולר, זה היה אפרק של ישראל. כשאחד מהמפקדים הראו שלאה רבין הייתה בבנק של מנהטן, שזה אפרק של ידע, חמש דקות אחרי זה הוא החלטה. הוא היה מפרש, הוא החלטה. אני חלטתי. למה? אנחנו חלטנו את ידע. 200 מיליון דולר! היום זה 200 מיליון דולר ואני מנסה ללחוץ. הם נפגשו ליברמן לראות את כל המONEY של ישראל. האנגלית הכי קורפטית בהיסטוריה של ישראל. הכי קורפטית של ישראל. יש לו יותר מכל חברה והוא מיניסטר של המONEY. הוא מנצח את כל המONEY. זה כמו שאתה מבקש את ה'קאט', אני רוצה שתראה את ה'חזיר'. יש 10 קטנים של חזיר, עבודה שלך היא לראות את זה. זה בדיוק מה שקורה היום. למה הקוררפציה? אנחנו כאנשים רליגיים צריכים להתמודד עם האמת. בראשית, ברא, אלוקים, בראשית, תו, ברא, אלוקים, תו, אמת. אז השאלה היא, רגע בקרוב של תורה אשם יהיה סטנד פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס פרס את זה בתחילת המסע. אתה יכול רק לראות את זה כשהמסע מתחיל. אתה מבין? אתה מבין מה שאני אומר או לא? אתה לא תמיד רואה איפה המסע מנסה את האנחה הזאת. עכשיו אתה מפחד, אתה לא יודע, אבל כשאתה תראה מה שיש לאשם, אחרי שזה יקרה, אתה תגיד, וואו, אני לא יכול להבין את זה, אחרי שיש לי שאלה לאשם. אני אתן לך דוגמה. אני אתן לכם דוגמא, אנחנו צריכים להתחיל את התלמידים של האבו בקרוב. כל אחד שלכם שלא מדבר באנגלית? כי אולי אנשים אחרים יודעים כמה ישראלים יש להם. בסדר, אני אתן לכם דוגמא. הייתה אחדה אנשים באנגלית, שם היה רוזנבלט. כל שנה האשכנזים הולכים לאוטל קינג דיוויד בירושלים, זה אוטל מגניב, מראש השנה ליום כיפור, הם מביאים חזן גדול, חזן גדול, עם גדולה קולה, והם עובדים את הסליחות, מראש השנה, יום כיפור, זה מאוד אשכנז, אבל אני יכול לאפשר את זה, אני מקווה את זה. תדעו מה? טרוזלבלאק הוא אחד מהמלוכים הצהריים המצלמים בלונדינה, על הדרך לישראל, הוא סיימן בטח בנקודת בריטית, מוריס צ'כתר. מוריס צ'כתר. אין קימפן, אין משהו, אין קושר, בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח הוא אמר, למה, למה, למה אתה מדבר כזה? הוא אמר, לא, לא, לא, אני מתחיל עם זה. תראו אותי, אני סבבי הלכוס. אחרי הלכוס, אני מתחיל עם זה. אז הוא אמר לו, אבל למה? הרבה אנשים מתחילים הלכוס והם היו מאוד רלוויטיים אחרי זה. הם תודה לשם בשבילם להשתתף אותם, להביא אותם לישראל או לאמריקה, להשתתף את החיים שלהם. הוא אמר, זה לא אני. אני הייתי עם אחד, חיים, זה הלילה של החיים שלי. להם הייתי חיים. אחד יום הנאצים הגיעו והם קיבלו, הוא היה 17-18 שנים, הם קיבלו, מי ידע מה הם עשו לו, הם נפגשו אותי, נפגשו אותי, מזרחים, מפני זה עד היום, אני סופר בעצמי 40 שנים. כל יום אני סופר, 40 שנים. אתם רוצים להגיד לי על ה'? אתם רוצים לי להגיד לי על פילין? אל תשאירו לי בליגן. כשהם הגיעו לישראל, הוא התחשב שהוא הולך לקחת את נדבי הטלפון שלו. הוא חשב שאולי אני אחר כך יוצא לנדבי ישראל ואני אצליח להתקשר אליהם, ואולי אנחנו יכולים לעשות משהו. הוא נסתכל עליו בטרמינל ובסוטקייסטים, והוא נפגש. יום כיפור לא נפגש, הוא בטלפון, האשכנזים יש את המנהג שלו על יום כיפור, הם עושים את זה. האנשים שלהם שהם חיים, הם יוצאים, האנשים שאנשים שלהם נפגשו או קיבלו, הם נמצאים ביניהם, הם עובדים בקבוצה מיוחדת לדור. טוב. פרוזנפלט הוא יום ילד, את הותר שלו עדיין חיים, אז הוא יש לו עוד חמש דקות לבחור. חדש ארץ, יום כיפור. יום כיפור, אבותיי. בחיר של היום. הוא לוקח בקבוצה קינג דיווי נוטל, מי הוא שיר? מורית שחטר שירה על הטלפון בירושלים, אוכל סנדוויץ' יום כיפור. רק יום כיפור בקבוצה. הוא לא ידע אם לרחוץ או לקרוא. קודם הוא היה שמח שהמצא אותו, וקודם הוא המצא אותו עם סנדוויץ על יום קיפור. מוריס! אני לא יכול להבין, אני מצא אותך פה, אני יודע כמה הייתי אוכל את הערוץ שלך ללא לקרוא את המשלך שלך. אווו, אתה עוד פעם. מוריס, אתה אוכל סנדוויץ על יום קיפור ברחוב. מה, אתה הולך? מה קורה עם אתה? עוד פעם? כמה פעמים אני אמרתי לך שאני כנגד אותו? לא מדבר איתי על רליגיה. מוריס, תבוא לבית הסינגרם עכשיו, הם עושים איזושהי בבקשה לסורות. אתה אמר לי שעון שלך הולך בנאצים, נכון? תבוא לבית הסינגרם, נעשה לך איזושהי בבקשה. לא, לא, לא, נפגש את זה, תראה לי איך אני מנסה, אני לא יכול לבית הסינגרם. לא, לא, בבקשה, אף אחד לא יכול לראות את הדרשת שלך, אף אחד לא יכול לדעת אותך בכל מקרה. קח את הסנדוויץ, תעזור לי, תביאו אותו לגרבשה, תעזור לי לביתו. הוא אוהב את ה'סן', אתה יודע, כשהמושל הולך, הוא הולך אליו, הוא מביא אותם אליו, בכל מובן, הוא רואה עשרות אנשים שם, הוא בא וגם אמר לחזן, תעזור לי, אני יכול לדעת אותו, אני ראיתי אותו בטלפון, הנאצים מוותרו את ה'סן', תעזור לי ספציאליסט, תע אז החזן הוא מסתכל עליהם והוא אמר, איזה שם? הוא אמר חיים. חיים מה? חיים בן מוריס. מושה. חיים בן מושה. מוריס הוא מושה. ובעצם כשאתה אומר לחזן, חיים בן מושה, זה הכנת. לא חזן שואל, איזה שם? אף אחד לא ידע על איזה שם. הוא רק שואל, פלוני בן פלוני. וחזן שואל, חיים בן מושה מה? מה הוא ידע מהחיים שלו? הוא אמר, חיים ומשה שכתר. החזן קראה, אבא! 40 שנים, אני מבקש ממך כל הזמן. החזן שהצליח להיות אחד מהחזנים והרבים הכי טובים באשכנזי, היה הילד הזה, חיים, שאשם סביבתו בהלכוס, ועשו לו מישהו מאוד מיוחד. הם פסקו לו מילים של דולרים רק כדי לבנות ולשנות קצת שעות. ואם זה צדיק, אתה רוצה להביא מישהו שלא נכנס. כל הזמן שמוריס שכתר קרב עם אשם, עושה את הכל על מנגינה, אוהב את הרליגיה, נשאר ונגמר אל ה' כשהוא אוהב אותו כל כך הרבה, ואשם עשה לו כל כך הרבה דעות. ומה הוא חושב? שאשם מוריד את ה' ורק את זה, ורק את ההתקדמות שלו. זה נקרא אמת שאתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד בגלל שאתם לא יכולים לראות כל ההתגלגות תמי שיש לי אבל יודע, יודעו, אם לא בעולם הזה, בעולם הבא, אז אני אומר שכל אחד יקבל ממלכות להבין את כל המיסטוריות של את החיים שלו. כמה תפסק עכשיו אם אני יכול לדעת לכם כל שאלה על את החיים שלכם 100% לדעת את התגלגות של ה' אם היה סצניאל כזה שאני הייתי מוכן עכשיו, תגידי לי למה הזאת לא רוצה להגיד לי, למה הילד שלי עשה כזה, למה הממשלה עשה כזה לי, למה זה קרה, למה אני חי, למה אני זו, למה אני זו, למה אני חי, למה אני לא יכול לעבוד? כל מה שמתעורר לך, תגידי לי עכשיו, אני אעשר לך כמה שאלות שאתה רוצה, אינטליגטיבית, כל המיסטריות של החיים שלך, כמה תביאי? אם אתה רבי רבי ויש לך 100 מיליארד דולר, תביאי לי 10 מיליארד דולר לדעת את התגובה לכל הפרובלים שיש לך בעצמך? למה האנשים אמרו לך? מי הייתה לך בעצמך בעצמך? למה מישהו מותה? מה קרה לתוכן שלך? מה קרה? כל דבר. אתה יודע מה? זה אין מילה. כי עכשיו אנחנו לא יודעים אפילו 1% של הדברים שקורה לנו, למה? אנחנו לא יודעים למה. כולם שואלים, רבי, אני לא מבין, התורה אומרת שה' הוא מרצה. ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן כל כך הרבה אנשים יכולים להגיד שהם ילדים, כל כך הרבה אנשים ארחמן מגניבים ארחמן או היו ארחמן ארחמן ארחמן ארחמן מגניבים או היו ילדים עם דרוקסים, או דיבורים, או ביחסים בקורס, או בנקראפסיה, ובטחות, ובטחות. אתה יודע כמה אנשים יש פה בערב? אתה יודע כמה אנשים יש עם קאנסר? אם אתה רק ידע את המשפחה אתה לא יכול להבין את זה. אתם יודעים כמה אנשים לא רוצים להתעורר בבוקר? אתם יודעים כמה אנשים לא יודעים איפה הילדים הם? אתם יודעים כמה פעמים הילדות שלהם, מרי, הלכו אליהם? ולא רוצים שום דבר לדעתם? אתם יודעים כמה פעמים בישראל הילדות שלהם היו מגניבים בארב והם חייבים בארב, מרי, לדבר עם מרדים מוסלמים? אלפים! ביחד עם פעמים ספרדי. האירופאים, הם לא ידעו שהם ערבים, לא ערבים, הם באים לישראל והם נכנסו להם, הם לא ידעו, אבל בסוף הם ידעו אותם, מהמדינות שלהם, הם היו יותר חייבים אותם, אבל עדיין גם להם זה קרה. אז כל כך הרעיון והרעיון בעולם, היום כדי להיות רבי, אתה צריך להיות פסיכולוגי סופר. זה לא עדיין עבוד על הרליגיה, זה רק להשיג את האנשים. איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? הרכבים? איפה הרכבים? איפה הרכבים? וגם עם רעיון באמת ללמוד את האמת, לא רק לדבר. אם רוצים ללמוד את האמת, תקבלו את כל האמת. אבל שאלת האותמאה היא התגובה. כל שאלה שיכולה, החכמים שואלו. אז התגובה היא, רבותיי, כי לפעמים אנחנו מתפלגים באשם, אבל זה לא מידע לנו למה הוא מתפלג אותנו. פשוט נפגשת הרבה זמן במילה רעיונית. אתה קח את המילה והם נפגשו אותך, הם לא עובדים את הקומיישן. אתה עובד 6 שנים, 60,000 דולר, הם יוצאים אתך מחר, הם יחזורים אותך, יש לכם כמה מפגשים כבר, מה לעשות עם הזמן, הוא נפגש אותך. זה קורה כל הזמן, או כל יום, יש סביבות כזאת. ואתה לא יודע מה זה עושה. אתה מתחיל לדבר, למה השם עשה את זה לי? למה? למה? או אולי אני לא שומר שבת. אולי בגלל שאני מדבר על שונה רע, אולי בגלל שאני מנסה, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשיג חברתי, אולי בגלל שאני מנסה להשי� ועכשיו אתם חושבים, וואו, יש 5,000 רבים, ואתם לא יודעים מי שלהם אשר פניש אתם. זה יכול להיות זה, או זה, או זה, או זה, או הרבה מהם. אתם לא יודעים מה זה. השאלה היא, למה ירשה לא נתן את הפניש עם טג? אם אתם מקבלים טיקט, הם שמים את זה לך עם מספר הפרעה ומספר איפה אתם עבירים את הקרימה. אז אתם יודעים, אני עובד 150 דולר עבירה, פלוא דייגים על אושן פארק, חלק מ-30 דקות. במשך 25. אתם יודעים את הקרימה. זה לא קרימה, אבל הם רוצים לקחת מיליון מהם. אוקיי. אז, למה ה' לא עושה את הדבר הזה? למה הוא לא מנסה אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם מנסים אתכם להבין למה אתם ישראל לא נותן לכם מנסים אתכם להב אינפורמציה למה אתם מתפלגים. אתם לא יודעים. אז אתם מתחילים לדבר, אולי זה בגלל זה, בואו נפגש את זה. אולי זה בגלל זה, בואו נפגש את זה. אולי זה בגלל זה, בואו נפגש את זה. אתם נפגשו את כל הדברים האלה. אתם מזמינים עכשיו קצת, אתם מתחילים לתת תפילה, אתם מתחילים להגיע לישון, אתם מנסים להיות עמוקים יותר, אתם מנסים להיות אבא יותר, אתם מנסים להיות אבא יותר, אתה מנסה 30 דברים עם אחד מנסים. זה מנסים של השם. אני יכולה לעשות את זה בצורה קשה. כל מנסים, כל דבר, מנסים. דברים, מנסים. אוקיי, אז אתה מנסה את זה. עוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, מנסים, ועוד מנסים, ועוד מנסים, ועוד אז אם אנחנו צריכים להחליף לעבר, תכניסו לי מנסים, ללא להחליף לדבר באנגלית. אם לא, אני אקבל דבר באנגלית. כל אחד מדבר באנגלית? אוקיי. אז, אשם אמר למושה רבנו, אנשים יודעים. עכשיו, אני אתן לכם דוגמה. כל פעם שאני מדבר, אני מדבר בשלב שלי, עוד פעם, סמוק. I said in my lecture to smoke a cigarette is a sin from the Torah, because the Torah says you must watch your head, not kill your head. Smoking is proven that it kills, it takes away years of your life, it causes cancer, it causes a lot of other problems. Always people argue with me. אבל לא אף פעם אינסמוקר ארגו אותי. כל האינסמוקרים, זה נכון, זה נכון, כן? 100% אני מגיד. מי תגיד תמיד? האנסמוקרים. לא, מה אתה מדבר על? מה? אתה מספר את זה לאכול פורק, אפיטור, סיגרפים, אני פנאטיק. אם הוא יחזור לאנסמוק, שני שנים אחרי שאני אומר את זה, הוא יחזור ככה. מה ההחלטה? אתם לא שואלים על האמת, אתם שואלים על מה שחשב לך. וזה מה שהתורה אומרת לנו, לא להיות ככה. דגמארה אסר אבותי, זה גדול. למה המדינת ישראל עשיתה גולדן קאף? איזה מלך רוצה לנצל בקאף עשיתה גולדן? שראיתם בפנים שלכם, איך הוא נמצא מהפחד. זה הקאף שלכם? אתם נמצאים בו? דגמרה זה לא עבדו עבודה זרה, אלא כדי להתאיר להם את העריות. דגמרה זה לא עבדו עבודה זרה, אלא כדי להתאיר להם את העריות. דגמרה אבל הוא נראה חסידי, כולם היו ביר, טרבן, בגדול, זה לא עבדו עבודה זרה, אלא כדי להתאיר להם את העריות. אתה יודע, ביר, טרבן, הוא נראה מאוד יהודי. איך הוא יכול ללכת עם זה, גויאנה? הוא בן של אברהם יצחק יניאנקוב, רק פעמים לפניו הוא קיבל את תורי מרק ציינאי. אנחנו רק מדינה שעשה קווננט עם ה', איך אני יכול ללכת עם קריסטינה? אז הדרך הלאה להשתתף את כושר, זה להחליט את הכוכב הזה, ולהחליט את זה, ולהחליט את הטרבן, ולהחליט את שם שלי, מה שם הוא, אברהם. בואו נחליט את זה באב, או תום. ואז, כשאני מנסה לדרוש עם שיר חדש יפה, ועם שואלים מיוחדות, עכשיו אנשים שואלים לי, היי, בנדל, מה קרה לך? היית חוסי, לא? מה זה? אתה לא קורא לי לכילוני? אוווו, אתה לא יודע, אתה נאיב. אתה לא יודע מה שהחלטתי. אני הלכתי לאינטרנט, אני ראיתי. לא, אני הלכתי לאינטרנט כדי להגיד, חדר, זה נכון. אתה יודע כמה חלומים יש לתורה? תאמין לי, אם ראיתי מה שראיתי, אתה גם לא תהיה כל כך חסידי. למה כל זה? מה זה? לגליל את הבעיות הגדולות. הוא לא יכול ללכת כמו שהוא כשהם יוצאים ברחוב. אבל אחרי שהם יצאו מהאמאקה והגבירה והכסידים, הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. אף אחד לא יכול להגיד לו עדיין, אה, למה אתה נראה ככה? וזהו, כולם יודעים, הוא מבחינת הדרך. למה הם יוצאו עם הכסידים הגדולים? בגלל שהאמת הייתה שהם רוצים ללכת עם הגויות. והצליחה האחרונה היא להגיד שאין לנו משהו לדבר עם ה' אנחנו עידו-מושיפים. אף אחד לא יגיד לי למה אני הולך עם קריסטינה כשאני הולך לבית ה' כל יום שבוע. אבל אני לא יודע. זה מה שה' אומר למושי. האם אתם באמת חושבים שאנשים רואים איזו אמצעה ובגלל זה הם מתחילים לגמרי? לא, לא, לא. הם יודעים והם לא רוצים ללחוץ את זו ידעה שלהם. הם יודעים לזו ידעה של הזו ידעה שלהם. והתורה אמרה לך שתהיה עם אותו אבל הוא לא יודע, הוא צריך לצלם את זה הוא הולך למטה את כל התורה כדי לתת לו את מה שהוא רוצה את השאלה הזאת עם הטבע, את השאלה הזאת עם האדם את השאלה הזאת עם הלשון הרע אווו, זה נורא! למה אתה מדבר על הלשון הרע? אווו, זה מצרן לדבר על הלשון הרע אבל הוא... למה אתה קיימה לאט? למה אתה כל כך פנאטי? אתה יודע, אני מלמד תורה עד מאוד לאט אז למה אם אני קיימה ב-10 בבוקר? כל דבר שלי הוא לדבר על מה שאני רוצה לעשות. לא משנה מה שאני רוצה לעשות. קודם כל, אני יודע מה שאני רוצה לעשות. ועכשיו אני משתמש ברעיון שלי ובתורה שלי לדבר על מה שאני רוצה לעשות. וזה מה שהרמב״ם אמר 900 שנים אליו. השכן שמש לעצום. הרעיון ומדעתכם ומדעתכם עובדים את רעיונותכם, לא דבר אחר. אתה יושב בהרצאה, ואתה משתמש ברעיון שלך כמדעי לגלול את זה. רבי, יש לי חברה לך. מה? אני מגיע לבית השבוע. מזל טוב. רבי, אתה לא יכול לדבר שאני מגיע לבית. מה זאת אומרת? אני מגיע לבית הזו. אתה יודע, זו חברה מגניבה. היא באה לכיבוד, היא מגיעה לבית. אני מגיע לבית. רבי, אני יודע שזה לא מה שהתורה אמרה, אני יודע שהרבים שלי היו מורים בגרמניה ובכל השטחות, אבל תשמע, זה היה 7 שנים, ועכשיו זו גניבה קטנה, והיא מאוד יפה, ואני החלטתי להתגמל אותה, אבל אתה דוד רליגי, כן, כן, אני אמשיך דוד רליגי, אבל היא הייתה גדולה, ואני אתן לכם את המדבר הזה עכשיו, מה תהיה תמיד את ההגנון הזה עם הישראלי? הם תמיד אומרים את הדבר הזה, הם תמיד אומרים את הדבר הזה. רבי, תאמין לי, אני מנסה עם הילדים היהודיים, אבל הם כולם ילדים גדולים. הם רוצים הרבה, הם רוצים מנשן בגרדנק, והם רוצים מנשן גדול באושיון פארקווי, והם רוצים דיימנטים של חמש דקות, והם רוצים שונות, והם רוצים מרסדה. אני לא יכול להיות ילד שלהם. זו אמיגה, היא אמרה, תביאי לי איציק. אני אעשה לכם כל מה. אני רוצה להיות יהודי. כל מה שתביאו לי לבסיס, שתביאו לי בייסיקל, אני מרגיש. הם כולם נותנים את הספקים של כל הישראלים. למה? מי אמר להם להיות כל כך מגניבים לתת ספקים? הילדה של הישיבה, הצדיקה, המאדס, הדולר של הקדוש ברוך הוא, הולך מהקהילה, היא רוצה אולי קצת יותר מגניבה, אז בדרך כלל היא נותנת עליהם. למה? קריסטינה לא יש לה עיניים גדולים, היא לא רוצה כל כך הרבה, אבל ילדים שלך לא יהיו יהודים. ואתה יכול ללכת לעולם הבא, ובכל דקות של החיים שלך יהיה קריאטר שלך. כשהיה ישראלי פיידר, קיפה סרוגה, דתי לאומי, נפגש עם גרמניה ולנטיל, בקיבוץ. קריסטינה גדולה, קומנטוס, הירק, מתקל, פיידר, טאק, סולג'ר, באמריקה זה סיילס, סיילס, המשחקים הכי טובים. גדולים גדולים. הם יכולים לתת לך אדם מהמדע. זה כמה טוב הם הם. עם הגנז וכל מה שיש להם. וודר, וזה וזה. שייטק, אני לא יודע מה זה היה, איזה רגל קומנדו. גדול. רליגי. הוא ראה בלונד, בלואי, גרמנים, ילדה יפה, בא לישראל, בלתיר, אוהב היהודים, סופו של דבר, הוא ידע שהלמה שלו לא הייתה כפי להתגלגל אליה, אבל הוא רצה להתגלגל עם אחת, ולכן הוא פגש, פגש, פגש עם הלמה, והוא לא יכול להסתכל על רעיון שלו, אז הוא החלט להתגלגל אליה. איפה? בברלין. איפה? בברלין. איפה בברלין? במרכז! הוא פגש על רעיון שלו. ארה״ם, כל הגרמנים, יכולים. הוא יכול ללכת לבית בקיפה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את ולתת לה את זה ולתת ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת לה את זה ולתת מורלת טובה, הם סיינטיסטים, הם אוהבים את הארץ, הם מגניבים לתייף לישראל, הרבה לה של הילדים, הרבה מהם מגניבים לרוסיה ולדרוזים, הם יודעים דברים שונים כבר. או הרבה ישראלים שהם גדלו בישראל, הם לא מגניבים, כמו שהם מגניבים, נתנים להם טיקט ומנהלת בניו יורק, הם מגניבים. אבל הארץ, הם מתייף לארץ, הם עדיין יודעים, יש להם אוהבות טובה לארץ ישראל, מהתורה, אז הם הולכים לארמה עם מישהי, אני היום כדי לחיות את הארץ היחידה שלהם, כדי להשתתף בידי יהודי. אז איזה חברים, שהם גם רליגיים, זה מנגן להם שהחבר שלהם יכול ללכת לבית במשרד בגרמניה. הם לא יודעים מה לעשות, הם נותנים להם, הם נותנים להם כל מיני מוסדים מהתורה, איך יכול להם לעשות את זה? אתה צריך לתת את רציון שלך או אתה מנסה ללכת לארץ נשם, אתה לא גייס סקולר בתל אביב, יאללה, אתה מנסה ללכת לארץ נשם, וגם אתה לא. מה אני יכול לעשות? אתה נכון, אתה נכון, הוא לא מדבר, אתה נכון, אתה נכון, אתה נכון, אני לא יכול, זה מנסה לי לדבר, אני לא יכול לעשות דבר אחר. אחרי כל זאת, הוא יש לך חולה עכשיו. אז הם אומרים לו, הם אומרים לו, אוקיי, תשמע, לפני שאתה מנסה ללכת, לפני שהצלחת, אנחנו רוצים להגיד לך ביי. לפני שהצלחת, אנחנו רוצים להגיד לך ביי. תגיד לנו, תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו. לנו, תגיד לנו. לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. תגיד לנו, תגיד לנו. ת אנחנו מבקשים לך סופריים יפה, בואי, אני רוצה להציג את זה לך. אני אציג אותו לבית. יש להם 3 גורילה גם. פושטים איתו. פששש, קח את הדור. היי, מה זה? זה איזה, איזה, איזה כיף? אין, אין כיף. יש לך תפילים שם, יש לך אוכל, יש לך חלות, יש לך כל מה שיש לך. ובבית, אתה לא יכול להוציא את זה בשביל שתי יום. אנחנו לא נמצא אתכם. עכשיו בישראל כל הרכבים והמסגרת, אתה יודע. הוא נמצא בגלגל. תפקד את הרכב! אני מתייחס למהלך! זה מוצי שביס, הוועדה היא ביום חדש. זה פליט של 3 שעות, מישראל לגרמניה. הוא הולך לפליט בבוקר. והם לא נפגשו אותו. בום! בום! תפקד את הרכב! תפקד! אני אעשה אתכם! אני אותם! אל תשחקו אותי! הם לא נפגשו את הרכב. הבוקר הגיע. אני מבקש אתכם, בבקשה, תקחו את הכתובה, אני מבקשת לכם את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, את הכתובה, הכתובה, את הכתובה, את את הכתובה, את הכתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את כתובה, את הלילה השבועה עכשיו, כבר כ זמן התגובה כנראה 5 ע'מ, עכשיו זה 11 ע'מ, הם באים להתפתח את הכתובה. הם התפתחו את הכתובה. הוא 1 נגד 3. 5-D, כל 3-D, תפתחו, תפתחו, תפתחו! הוא קראו לגרמניה ברגע. זה D! לפני שתפתחו את הראשון שלו. איפה היו אתם, אתם גבולים יהודים? כולם אמרו לי שאתם צריכים להיות מוותים, למה אני הולך עם אתכם, תשכחו, צריך להכניס את העבודה. חמש דקות, נאצים, אחד נהג אחרי האחר. הילד שאוהב יהודים, הוא אמר, היא אוהבה, היא הכי טובה, היא משכנעה, היא נותנת לו נהוגה כזאת. הוא קח את הטלפון, הוא לוקח אותם, אני לא יודע איפה להכניע את עצמי. הוא פשוט סיימתי את הליאה שלי ותראו למי שאני נכניס להתנגד לזה וסף, סוני ליעקב התורסה, אתה לא יודע איפה זה יכול להגיע והאולקוס, אחד מהיהו ילדים, עובדים במיוחד והאחד היה שואל, למה אתם עכשיו צועקים? אנחנו כאן כבר שבועים, למה אתם הייתם צועקים היום? הוא לא ידע שאנחנו הולכים למות, זהו, קחו את זה הוא אמר, לא, אני לא קורא על המות, אני יודע שאני אמור למות, אני מבין, אנחנו כולנו אמורים למות. אני קרוא שאתה רואה את הזונה שם עם שתי הילדים בנגה? היא זו אשית גרמנית שלי, היא היא האנגלית שהיא אמרה לנאצים איפה אני נמצא. היא אמרה לנאצים איפה אני נמצא. אני נמצא פה על הלילה למות, ותראו איך היא צחוקת עם הילדים, ותראו איך אנחנו כמו מונקים במגע. וכל זה נכתב בתורה, כל מה שקורה לנו, כל מה שקורה לנו היום בישראל, על הפוליטיקה, על הלידות, על הארמות, על חזבאללה, על חמאס, על כל דבר, על האנטיסמטיזם בעולם, וגם על הקורונה, קוראים לזה מדובר, דבר אחרי דבר, כמו שתלמדת, כמו שתגעת. אני רוצה להחליט ולהחליט בייבור, אני רוצה להחליט רק עם דבר אחר, המצווה הראשון בתורה הוא פרו-רו. פרו-רו? יש לנו 630 קוממנטים. המצווה הראשון שיש לאדם ולחברה הוא פרו-רו. הדרך היחידה לפרו-רו הוא אדם ולחברה. לא כמו היום, שהם רוצים לעשות אדם ולאדם ולאדמות ולאדמות ולנצח את העולם. העולם יש שתי דרך, שתי דרך, להתנהג ולהתנגד ולהחזיר את העולם. אחת היא, גיבור ללילים חדשים, לסגור את המערכת של העולם. זה למה זה המצווה הראשון בתורה. והשני הוא לראות תורה. כי אם לא לראות תורה, העולם לא יכול להיות אי-אקסיסטם. אם לא בריתי יומם ועליי לחוקות שמיים וארץ קוסמתי. אתה צריך להיות תורה בעולם. כמה תורה יש לך, כמה תורה יש לך, כמה תורה יש לך, כמה תורה יש לך, כמה תורה יש לך, כל מה שיש בעולם מתנגד בתודה לתורה כי התורה היא הדבר שרשם אוהב ביותר. זה למה לימוד תורה נגד כולם. זה למה לראון תורה יוצא מיליון מילים. אתם כאן עכשיו יותר מ-2 שעה. איך הרבה מיצוות שתקבלתם בעבודה הזאת, אתה יודע? 150,000 אפלי. בקבוצה הזאת לא, אתה לא תעשה את זה בעצמך כל הזמן. למה? חפץ חיים עשה קלקולציה. כל דקה, מישהו יכול לדבר 200 שנות. כל שנות בעבר יש בערך 5 דקות. זה כמעט 1,000 דקות לפעמים. כל דקה מהתורה היא מצווה בעצמך. אז עכשיו, 60 דקות, זה 1,000 מצוות. כמה דקות יש לך בערך? 60,000. אנחנו מדברים על 2.5 שעות כבר, 150,000 מצוות. איך אתם מרגישים עכשיו? וואו, אני הייתי עלייך להתחיל. אה? איך אתם תשכחו על העבר? עכשיו, לדרך כלל, אפילו אם אתם תשכחו על העבר ואתם לא מבינים, אתם גם תחזורו. בגלל שהשמאל לא מבין. לא טוב להיות האדם לבדו. לא טוב לאנשים להיות בלי איזה אומנה זה אינקומפליט בלי איזה אומנה, זה סיסטם. אתה צריך לאנשים ולאנשים להיות פרפקטיים. אז, אהסל לו עזר כנגדו. מה זאת אומרת עזר כנגדו? כנגדו זאת אומרת קורס. בפנים שלך, אתה מבקש בהם. אתה מבקש במירור, כנגד. כנגד זאת אומרת מול. תגמרה זה, זכה עזר, לא זכה כנגדו. Unbelievable. What does it mean? A woman is good or bad? Always good. Depends on who you are. If you know how to treat her, you're going to have a wonderful life. If not, she turns against you and can become your biggest enemy. Make your life a torture. כל מה שאתה רוצה, זה מה שאתה תקבל. ואיך ישראל תעשה את זה? מהחלק האחרון שלך. זכר עזר, שתתן לך את החיים שלך. תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל בלילה, תתקבל ב� תמיד אנחנו נלך לגים, למה? למה אתה מנסה... אני רוצה להיות יפה למשל שלי קושר ווייפי מי נותן להם את האנרגיה שלהם להכניס תמיד את מה שרוצים להגיד לך? מה זה? אנחנו מנסים כל הזמן, האנחה... אתה מקבלת לפעמים בחדר שלך ואתה רוצה לקחת קפה של טעים? 3 שעות אני צריך להתקבל או להתקבל ולמדת שמיריאן יצא? איך היא עושה את זה? איך היא עושה את זה? איך היא עושה את זה? איך היא עושה את זה? איך היא עושה את זה? איך היא עושה את זה? איך היא והיא באה, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל יש רק אחד מבחינות. ואין לי שכת שוקתך בואים שול בח. אתה תרצה לבן שלך, והוא יקרם לך. ואחד מבחינות, שאתה תשכח את זה, זאת אומרת, היא תשכח אותך, היא תהיה שמחה. עשרות פעמים אנשים קוראים לי, אימא שלי היא אפיאס, היא מגניבה, היא אנטי-רליגיה, היא קיבלת אותי, כל מה שאני עושה היא לא יכולה לי להשתתף, אתם צריכים לראות. אני יכול לקחת את זה, אני רוצה לצלם, אני לא יכול לנסות יותר. היא עושה את החיים שלי לגמרי. אתם יכולים לדבר איתה, להתאמן איתה שהטובה היא דיווין? אני אמן אתכם, בבקשה תגידו לאשתי שלי. מה היא התגובה שלי להם? האשתה לא צריכה להתאמן שהטובה היא דיווין, אף משהו. אשתה רק רוצה להיות שמחה באמריקה. אם היא שמחה באמריקה, למרות שאתה רוצה להיות מוסלם, היא תהיה פטמה. אם אתה רוצה להיות קרישיין, היא תהיה סנדרה. אם אתה רוצה להיות חסיד, היא תהיה אוכלת. אם אתה רוצה להיות מרוקאי ופנאטי, היא תהיה אשתה. מה שאתה רוצה, היא תעשה. אם היא שמחה. האמת שהיא מגיעה לך ומגיעה לך בכל משהו ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה ומגיעה לך ומגיעה לך ומגיעה אתה לא קריטיגיות, אתה לא מגיע לספירת. הרבה אנשים לא יודעים מה זאת התגובה. אני לא יודע איך להתגובה עם אף אחד. זאת למה 70% מגיעים לתגובה. והאחרון 30% לא מגיעים לתגובה, כי הם מפחדים בפינציאל. הם לא שמחים. 99% של 100 אנשים לא שמחים בתגובה. ולאנשים גם. למה זה? אף אחד לא ידע מה זאת התגובה. והשם אומר, לא טוב להיות אדם לבדו. אפילו אם אדם הוא שבע שנים, אימא שלו פסקה, הוא עדיין יותר ילדים, הוא לא יודע עדיין כל כך הרבה לעבוד. הוא רוצה לנסוע וללמוד תורה, כאילו בישיבה כל יום, לאכול קצת, וללמוד תורה בעולם שלו. הוא צריך להתמודד. לא רק לבין, לא טוב היות האדם, אף כדורי הוא היה מאה שנים. הם קיבלו לו אינה, 35 שנים, והוא התגלגל אותה. מה הוא היה צריך לדבר? הוא פשוט נפגע את העיניים, הוא היה מאה שנים, הוא היה צריך לדבר את העיניים כשהוא לוקח. הוא לא יכול להתגלגל כמאנה עדיין. הוא היה מאה שנים, 1970, 1970, ברוך ה' היא עדיין משחק בטניס. מאה שנים, הוא ראה איך הוא לוקח את העיניים, הוא היה צריך לדבר את העיניים, הוא לא יכול ללוקח את עצמם. אבל היא רצתה להיות סרמינדת צדיק. אולי הוא צריך ללכת לפני 100 קילומטרים. הידיעה הרותאי היא מאוד גבוהה. כל פסוק במדינת התורה, הוא נותן לך דקה של 10 שנים על זה. כל פסוק. אנחנו לא יודעים על הזמן, אז עם יצרת ה' אנחנו נכנע את הדבר האנגלית.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
