Rabbi Yosef Mizrachi הרב יוסף מזרחי Live Stream

‫הקלעה הזאת, בעזרת השם, ‫שתהיה לרפואת בבה, יהו, דיק, ‫יושב בן שפרה, אברהם בן סימה, ‫אורי בן דיקלה, מזל, בת רינה, ‫אליאנה, ליאל, בת יוחבת, ‫יואל בן גיטל, יעקב, רובן, בן הייקא, ‫אברהם שלמה, בן מזל, אסתר. ‫וכמובן, לידה קלה ותינוק בריא ‫של אנג'לה אלג'ריה, בת דינה. אברהם חיים בנימין בן חוגלה, שיהיה לו בעזרת השם בית במהרה, בירושלים, עיר הקודש. And for the success and פרנסה טובה and רפואה and עושר of מסעודה, בת ברכה. אנחנו מגיעים קצת לראש השנה. זה מגיע מאוד מפחד, לדעתך. במיוחד אחרי הראש השנה, אך הייתה לנו כל כך הרבה פחדות, כמו שאתם יכולים לראות. אנחנו מגיעים מאוד קצת. זהו, ראש השנה כמעט כאן. בפעמון הבא, יש לנו קבוצה. בעזרת השם. This week I'm going to Montreal, Wednesday and Thursday. There will be four lectures over there. I'll try to get a few more lectures just before the end of the year. Please look at my schedule because after Yom Kippur, we have a break until after Sukkot, which is two or three weeks. We have to see in the calendar. אני לא יודע אם אתם תקשרים לבריאה, אבל היום היה יום הכי כחשב בלבנון בשנה האחרונה. הם מורידים יותר מ-500 טרוריסטים היום. הם לא מורידים 400 כל שנה. היום בלבנון הם מורידים יותר מכל שנה. ולאחר כך הישראלים החלטו לבנות את המלחמה באותה דרך, לא ככה כמו חיילים. עד עכשיו זה היה כמו חיילים. המנהלות מתפלגות, 150 מיסילים כל יום, מפלגים על חיילים, על חיילים, על אנשים, מפלגים את המנהלות, הרחוב מתפלג. אנשים חיים בפחד, בפניקה. 11 שנות, 11 וחצי שנות, 11 שנות. ‫הממשלה עדיין לא עשו משהו. ‫קצת פרקים כאן וכאן. ‫הם לא מתייחסים. ‫הפעם האחרונה ‫הם התחלנו להרגיש ‫מה שישראל יכולה לעשות להם. ‫אם זה היה לי, ‫זה היה עד 100 פעמים יותר. ‫אני לא חייב להשתתף ‫אחד מהם חיים. ‫עם אין מרצה. ‫אני לא מוכן להיות מרצה ‫על נאצים כאלה. ‫כל אחד שיש נאצים, ‫כל אחד שיש מרצה ‫על אנשים שמורים בלילה, ומנהיגים, הם לא מנהיגים, הם מנהיגים מנהיגים, הם מנהיגים רכבים ומנהיגים. במקומות שהם מנהיגים רכבים באיזה מקום, אתה צריך להסתכל עליהם. אתה לא נשאר אחד חי. אתה אומר למנהיגים, קח את החיים שלך, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם אתה, הלבנים, קח, קח. אנחנו נחליט את הנאצים, עד שהאחד שלהם נשאר חי. לא משנה כמה הם יש, אתה יכול להחליט את הכל. אתה יש את המושג לזה. עכשיו זה התחיל אז זאת אומרת שהקבוצה עם חמאס מתחילה אבל עם הם זה רק מתחיל עכשיו זה יכול לקחת עוד עשרה, אנחנו לא יודעים אנחנו נראה על ראש השנה, על הקבוצה של ראש השנה מה אשם יכול לכתוב אולי זה היה כתוב בסוף ראש השנה שאנחנו נחליף עם הם בין עכשיו וראש השנה אולי זה יהיה קבוצה של שני שנות אולי הם יצטרפים לזכויות הארבים האלה זה כל כך גדול שהם יודעים שכלם ימות עם האנשים, עם הילדים, ולא יצטרפו. אנשי נורמל, כשהוא רואה את זה, הוא נפגש, ויותר אנשים מתאים, ויותר מתאים. הוא אומר, אוקיי, כולם, כולם. אוקיי, בואו נלך לסיספיירה. אנחנו לא נסתכל עלכם עדיין. למה? לפעמים אנחנו אומרים, כולם שיכולים, אבל הם לא יודעים. הם לא מגיעים, הם מושגו עוד 1,000. מה הוא נקרא? נסראללה לא מגיעה. זאת אומרת, כל האנשים של חיזבאללה הם מרסנרים. הם מקבלים עבודה, זה לא... אנחנו לא מדברים על אידאולוגיה פה. האידאולוגיה היחידה היא מרדות יהודים. זה מה שמונח את כל הערבים בעולם. שיעה, סונים, כמה שהם מגעים איתכם. אבל כשהם מגיעים לשמור על יהודים, הם מגיעים לדבר אחד. יש רק דבר שהם מגיעים לזה. איך הרבה יהודים אנחנו יכולים להחליט, כמה יותר טוב, אבל כל מה שאחר הם אחד אחד. הם מתחילים להחליט אחד אחד, הם מנסים אחד אחד, הם מנסים להחליט אחד אחד, מפני עשרה אלף שנים. זה לא מתחיל היום. השיעות והסוניים הם מתחילים להחליט אחד אחד, במקום הכי גדול. בעולם ההיסטוריה הם מתחילים להחליט אחד אחד. אבל כשהוא מגיע לישראל, הם מגיעים לתלוות ולהתקשר עם אדם אחר, כי ההתרדות שלהם ליהודים היא כל כך גדולה, שבמהלך הזמן, היא שימה את ההתרדות שלהם עם אדם אחר. זה למה חמאס מגיע עם איראן. מכמה שיעדים וסוניים מגיעים עם אדם אחר, מגיעים עם אדם אחר, מגיעים עם אדם אחר, יש משהו שמונע אותם. מה? מונעות יהודים. ומי נותן להם את המנהלות כדי ללחוץ על היהודים? התגובה היא אשם. וכל מי שלא מבין את זה, אף פעם, הוא אינטרנטי. כל ההספירות שהיו לנו מיום אחד עד היום, של הנאצים, של הערבים, של האירופאים, של כל העולם, איראן, זה היה כולו כתוב באשם. אשם יש סוויץ. אחד סוויץ נקרא איראן, אחד סוויץ נקרא רוסיה, אחד סוויץ סיריה, אחד חמאס, ג'יהאד. יש הרבה סוויץ. ואשם יש כמו פלגה. לפעמים הוא ב-25%, לפעמים הוא עובר את זה ל-50%, בדרך כלל כמו שאני אומר לכם. לפעמים הוא עובר את זה ל-7 אוקטובר, הוא עובר את זה ל-100% אחרי יום או שניה. הוא משחק עם זה, ‫בגלל התהליכות של הפעולה שלנו. ‫למשל, אם יש הרבה תורה, ‫הרבה תהילים, ‫הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה של הפעולה של כל דקה, אם מלך יישיבה, ילדים, בואו נקרא תהילים ונקרא ל'השם' בבקשה. הפעולה זה בעצם יכול של הפעולה לסביר את החיים של מילים אנשים. כמה אנשים אנחנו סבירים, כמה בעלי תשובה אנחנו עושים, כל בעל תשובה, אחד, אפילו אחד, אחד יהודי שהיה מחלל שבת והוא עכשיו שומר שבת, זה בעצם יכול לסביר את הסיבה. The value of one soul that you save is beyond what you can even imagine. It's written in the Gemara. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו אציל עולם ומלואו. If you save the soul of one person from the nation of Israel. Soul of one. It's like you save the entire world in the eyes of Hashem. ואם אחד של יהודים יכול ללכת לרחוב, זאת אומרת, הוא היה מאוד רליגי, גרוע רליגי, הלכה לישיבה ועכשיו הוא מתחיל ללכת לרחוב. זה מיוחד כמו מלחמת גוג ומגוג. אם אבא יש ילד שייכה ללכת לרחוב, מתחיל להיות יותר ויותר רליגי, זו טראג'דיה שהיא דווקא בעצם זה קטן, לא דווקא, לגמר עשה יותר גרוע, זה קטן, ואז מלחמת גוגו-מגוג, והקטן האחר שתכניס את העולם, שאנחנו מאוד קטנים לזה. מלחמת גוגו-מגוג, אתה יודע, הקטן האחר, וכל אחד מנסה עליו. כל הפרופטים מדברו על זה, ה' זוהר' מדבר על זה. זה מגניב. רק ללכת את אדם אחד, ללכת את אדם אחד. או לרחוץ אחד שלהם, יש להם גבוהה מאוד גבוהה בעיניים של ה' כי תזכרו, אחד אחד, אחד אחד, אחד אחד, יכול ללמוד בישיבה, יכול ללמוד בישיבה, יכול לנסוע וללמוד, 10-12 שעות ביום, ויכול לעשות 6-800,000 מצוות ביום. כמעט מיליון יהודים סקולריים. מיליון יהודים סקולריים לא עושים את זה ביום. מיליון. מיליון יהודים סקולריים. כל המנהלים הסקולריים של תל אביב, כולם לא מגיעים ל-800,000 מצוות ביום. רק כדי לתת לכם המספרים. אחד מהם מתל אביב, אתה גרם לו שומר שבת, הוא ראה את הסרטון, הוא החלטה להחליט להחליט את זה, והוא הלך לישיבה, ועכשיו הוא יושב 10-12 שנות ביום ללמוד תורה. אחד הלטרים שהם יוצאים מהמות הוא מצווה מהתורה. כמה מצוות המדינים של תל אביב חייבים? בסדר הכל, אם הם עושים מצווה אחד ביום, אני אשמח. יש מיליון אנשים סקולריים, הרבה מהם אוהבים אשם. הרבה גאים. הרבה סייקוסים, הרבה אנשים שחלטו על אידנטיטיה, אם יודעים מה אני מדבר עליהם. אנשים שלבים כמו אנשים, אנשים שלבים כמו אנשים, הרבה וואקוסים שם. הרבה וואקוסים. צריכים חצי מיליון סייקיאטריסטים כדי לעבוד בתל אביב. כל אחד מהם יתקבל עבודה פול-טיים. למה? זה מתחיל להיות המקום הכי פורטי, הכי חכם בעולם. אמרתי לך מה קרה שב-10 ימים שם. ‫המסגרת של תל אביב ‫הייתה כל כך שונה. ‫כאילו, אתה יכול לראות, ‫המסגרת שהפכו על הקבוצות, ‫כדי להחליט מהרעשות. כל המים, במיוחד זה המים הכי יפה של המים בעולם, במים בישראל. זה מים כזה יפה, אתם יכולים לראות את התחת, אם אתם נותנים עשרה, אתם רואים את העשרה, עבור מים, כשאתם נותנים, זה עשרה פעמים, אתם יכולים לראות את העשרה ברחוב. זה כך ברחוב המים, במיוחד. אתם יודעים, אם אתם יכולים ללכת לרחוב החצון, אתם לא יכולים לראות שום דבר. אם אתם יכולים ללכת לרחוב החצון, אתם לא יכולים לראות שום דבר. אם אתם יכולים ללכת לרחוב החצון, אתם לא יכולים לראות שום אבל האותה בישראל היא תמיד מאוד מגניבה. הארץ המדינית היא מאוד מגניבה, אבל האותה של תל אביב הייתה שונה, עם הרבה ארוחים מוותים ואורחים מוותים מוותים. משהו קרה, השם כאילו פגש את הסעור או משהו, ובפעמים אף אחד לא יכול להכנס לאותה. איפה אתם רואים דברים כאלה שקורה בעולם? כל מה שקורה בעולם, זה סיגנל של ה' לכל אחד שלנו. לא רק לאנשים של תל אביב, אבל לכל אחד בעולם. לכל אחד בעולם. אם יש קרקע במדינה ו80,000 אנשים מותים, או אפילו 10,000 אנשים, זה סיגן לנו, במדינת ישראל, להתפלגר את עצמנו. היום הייתה ערכה בפנים יפנית עוד פעם. כל שנה יש לה כמעט אחת, 5.5. 5.5 זה לא כל כך גדול כמו הפעילה שהצלחה גדולות בפנים יפניות, אבל זה גם... זה מגיע לתחתות בבניים, זה מגיע לתחתות בבניים, ועכשיו יש להם תנאי לצונאמי. זוכרים את הצונאמי האחרון? הוא גנב חמישה מיליון אנשים. אם יהיה משהו כזה ברחוב תל אביב, צונמי יצא ויגיד מיליארד אנשים בתל אביב. אחת גבוהה גדולה יוכלה לקראת כל עמדת תל אביב. זה יכול להקרה. אם זה לא קרה, זאת אומרת שזה לא יכול להקרה. זה קרה לגויים, זה קרה בטיילנד ובכל אלה המקומות. אז, רבותיי, הסיבה היא לא טובה. אנחנו מקווים, אולי אחר כך, אחרי כל ההופעה שהייתה בשנה הזאת, שאולי השם יגיד עלינו, על ראש השנה שקורה. אני מקווה שהאנשים יהיו יותר חייבים בשנה הזאת, ותקבלו את הפרעה יותר בצרפת, ואת התשובה, שזה הדבר הכי חשוב, התשובה, ההתאמה, תקבלו אותה מאוד מאוד בצרפת. כל אחד יש משהו להתעדן בו. ‫אם זה שבת, אם זה ‫המלכה, איך שאנא מנגינה, ‫אם זה מה שהוא רואה, ‫מה שהוא שומע, ‫איך הם עושים את המדינה. יש אנשים שהם אנשים מפחדים. אתם יכולים לראות שמאחורי הטרנזקציה יש להם דעה בעניין. זה נכון או לא נכון. הם מגיעים לתת הרבה זמן. הם קוראים לרבי, רבי, זה המקרה. החבר'ה הוא יהודי. אני מפחד, אולי זה מעניין. אני לא ידעתי שהוא יהודי. עם חבר'ה לא יהודי, אתה יכול לקבל מעניין, אתה יכול לקבל מעניין. אבל עם אחרים, התורה אומרת, זה לא נכון. אתה לא יכול לקבל מעניין, אתה לא יכול לקבל מעניין. לפעמים, בפעמים האחרון, האנגלית ידעה, וואו, אני לא ידעתי שהאנגלית יש שם שם לא יהודי, ובכל זאת, היא ידעתה שמאה שלה היא יהודית, מה אני צריך לעשות? אני צריך לעשות את החברה? לא. אתם רואים שהאנגליתים מולכים לפעמים להשתתף עשרות אלפים אלפים דולר בחברה, לא להחליט איזו רגלית של התורה. ואז, בצד השני, יש האנגליתים שאין להם שום דבר. הם יכולים ללכת עם יעמקה, אולי היעמקה היא בשביל היפה, אני לא יודע. אתה יכול לראות, לא יש קונקציה בין אותם לרליגיה. יש קצת מהם בכנסת, קצת מהם שיש קצת ימאקאון על רגליהם. אם תסתכל על הדרך שהם חיים, זו יותר קטנה מכל אדם סקולר. תשאל את עצמך, מה העניין של שתות ימאקאון לידך, כשאתה לא רוצה להשתתף בכלל שום דבר? במיוחד, אנשים ששתפו, אינם רוצים להשתתף ימאקאון. יש הרבה אנשים שהם קבלו שבת, קבלו קשרות, באו לבית שלושה פעמים, ולא מבחינים ברחוב עם יעמקה. הם צריכים לבנות בקלות, אבל הם לא קבלו קשרות. משרדים, היו שבועים שונים. אגב, אולי הם מפחדים, אולי הם מפחדים שהקסטומים לא יצאו בגלל שהם אנטסמיטים, כל מיני שבועים. אבל מישהו שלא קבל משהו, זה מחלל שבת, אוכל בכל מקום, קבל אוכל לבית שלו מהמסגרת קושי, ולפעול עם ימאקה? זה קשה להבין, למה אף אחד יעשה את זה? זאת אומרת, אני מבין, אני יכול לדעת שיש מישהו שקבל אוכלים לבנים בבני ברק, וזה לא רליגי, אבל כל יום הוא לפעול עם ימאקה, כי אם האנשים בבני ברק ידעו שזה מחלל שבת, אף אחד לא יקבל מהם. בקהילה הרליגיאלית שם. אף אחד לא יכול ללכת לסטור שמכונן בפרופסור שכתוב כמו נאנג'ו. אז הוא עובד עם קיפה. אנחנו יודעים, זה כל-כך ארוך. הוא לא רוצה ללכת לסטורים. זה, אנחנו יודעים. אבל מישהו אחר, למה הם צריכים להכניס קיפה שלהם? אתם יודעים כמה אלפים אנשים ככה יש לכאן באמריקה ובאיזראל? הוא עובד עם קיפה, וזה מזמין כל-כך. לא משהו אבל שלהם, בגלל שהמערכת שלהם היא שכל רגע זה חילול השם. באמת, הקיפה על רגל שלהם עושה את ההכרחות שלהם מיליארד פעמים יותר קשה. לא להסתכל. מיליארד פעמים יותר קשה. למה? בגלל, בואו נראה אם אתה קריאה וקריאה גוי, ולא יש לך קיפה. ברחוב, ברחוב. קריאה אותו, אתה יודע, אתה קריאה אותו ברחוב, אתה יודע, אתה מגניב כמו מונסטר. הוא לא ידע שאתה יהודי. אין חילול השם. הוא לא ידע מי אתה. הוא חושב שאתה איטליאן, גרמנים, אמריקאי. אבל אם הוא רואה את זה עם העמקה, הוא מרגיש שאתה יהודי, וזה נקרא חילול השם. ואז הוא יכול להגיד את חברים שלו, אחים שלו, חברים שלו, הוא יכול ללכת אל אלפים אנשים. הוא יכול אפילו לפילם אותך. והוא יכול להשתתף את זה על פייסבוק או בפייסבוק ווואטסאפ, אני לא יודע. אנשים רואים את זה עם הקיפה, וזה מגניב חילול השם. אז מה טוב שהקיפה עשה לך? אם אתה שם קיפה בגלל שאתה שם מצווה, אוקיי, מאוד טוב. זו ההלכה. אבל אם אתה לא שם קיפה, מה העניין של שם קיפה? עכשיו אנשים רואים אותך מחלל שבת, הם רואים אותך מגיעים לרסטואנט של ארנה קושר, הם רואים את הקיפה, ואנשים, אנשים כך כך, וחיילים של הרליגיון. That's what's happening. רבותיי, on Shabbat we read פרשת כתבו. That's the scariest פרשה of the entire Torah. That's the פרשה that everyone is scared of. So scared that עליית שישי, the sixth person who goes up to the Torah, nobody wants to go up. Nobody wants to go up. אז מי הם שמים את העלייה למי שבכל מקרה ראה את התורה? למה? בכל מקרה הוא רואה, הוא עושה את הברכה, הוא צריך לראות בכל מקרה. כשאף אחד לא רוצה ללכת, למה כל הקרסים במהלך שלי? כמה קרסים? 98 קרסים. זה בגלל הקרסים, That appears in Parashat Bechukotai, another 49. What's the difference between the curses of Parashat Bechukotai, 49 of them, to the 98 curses of Parashat Kitavo? The language is different. In Parashat Bechukotai, Hashem is talking to the public. Im Bechukotai telechu, plural. הוא מדבר עם כל המדינה אם אתם תלכו את המדינות שלי ותשכחו את הממשלה שלי אני אשכח את המדינות שלכם ואת האנמים שלכם לא יכולים להפך אתכם אתם תהיו גדולים יותר מאחורים ויש לכם הרבה ברכות וכרסים אבל זה כולה בשפה פלורלית תלכו תשמרו זאת אומרת כשאתה מדבר עם הקהילה בפרשת כתבו זה בשפה של אינדיבידואל זה שפה סינגלית ואהיה כי תבואו אל הארץ. It doesn't say ואהיה כי תבואו אל הארץ. What does it talk about? To the individual. So why does the Torah have to come one time and speak to the public and one time to the individual? That we have a rule that when lots of Jews הם מרכזים עבודה טובה ביחד, אפילו אם הם לא כל כך ברכים. העקב שהם כולם ביחד עכשיו בפרשת ביחד או לראשת ביחד או לראשת תהילים ביחד המצווה הולך להתפרסם בלי עריכה. למה? בגלל שזה מצווה שיש יותר של 10 יהודים שבאים לדרך אחת, מניין. אבל כשהאנגלית עושה משהו, כשהאנגלית בגללה, כשהאנגלית בגלל עצמה, זה יותר קשה לגללה שלו להיות נכנעה. למה? בגלל ששטן, שזה המנהל, הוא תמיד מפריע. פתאום. אתה מתחיל לבנות, בבקשה, אדם, כולם זה כולם, אתה חיים, אני לא יכול לקחת את זה עדיין, אני צריך להתמודד כבר. כמה עוד שנים אני אתחיל להסביר? ברגע, סטאנט מפגש. מפגש! ואתם יודעים איך הם קוראים בקורטה, מפגש, אדם! מה זאת אומרת מפגש? מה זה מפגש? איך הוא יכול להיות אביו? תראו אותו. איך היא יכולה להיות אבא? תראו איך היא מגיעה, תראו איך היא מדברת, תראו איך היא מבחינה בסוציאלית. ברגע, היא מכניסה כאילו ארגון על רכבי הביקר. היא לא יכולה לדרוך. אבל כשזה מילה גדולה, יותר טוב, ברוב עמד רת מלך, זה אהב אשם במרחב, הפרעה הולכת להתפרסם, זה כוח הפרעה במניין, בסיניגאג. לגבי כל היהודים שקוראים לתפילין בשבילה, שקוראים לתפילין בשבילה בבית, אנשים לא צריכים מניאן. זה מאוד נכון אם הם יצאו לתפילין בניאן, אל תגידו שאני טוען. אם היא חדשת או אמא שהילדים שלהם כבר גדולים, אם היא לא יש להם בניים, זה מאוד טוב להגיע לתפילין. בקרוב, זה נכון. היא יכולה לקבל תפילה, היא יכולה לדעת על התורה, לקבל תפילה בצרפת, זה מאוד טוב לאנשים, אבל היא לא צריכה לדעת, למה? כי הראשון של אנשי יהודי הוא להיות קפטן של הביתה. כמו קפטן בבוץ, היא היא קפטן של הביתה. היא עושה את המשחק, היא עובדת על הילד, היא רואה את הילד, היא ממשיכה, היא עובדת על המשחק. היא לא צריכה לעשות את זה בעצמה. היא צריכה להיות במשחק. היא יכולה להיות מנגינה, היא יכולה להיות מנגינה, אבל היא צריכה להשיג מה קורה בביתה. זה אחד הדברים הכי חשובים שלהן. אז אשם לא חייבת את האנשים להיות סילים בנאב, ללחוץ בבגדד, האנשים הטרוריסטים שם, אפילו אם האנשים האמריקאים רוצים להבין שזה הברוץ של אישה. זה לא הברוץ של אישה. ‫המבקש של אנשיה ‫הוא שונה מאשר העולם הפמיניסטי. ‫העולם הפמיניסטי רוצה לעשות ‫כל מה שצריך להיות. ‫האנשים מתחילים להיות אנשים, ‫האנשים מתחילים להיות אנשים, ‫זה נגמר את העולם, ‫זה נגמר את המדינה, ‫זה נגמר את הארמות. ‫לא שאנשים לא יכולים ‫להיות מוחות בפיזיקה. ‫איזו אנשים הן מאוד מוחות, ‫אם נותן לך דקה, ‫אתה לא תתעורר במילה. ‫יש כמה אנשים מאוד מוחים בעולם. ‫אחד מהמאה, אחד מהמילים, ‫הוא מאוד מוחה. ‫כמו שאנשים, זה לא משנה. ‫הפסיקולוגיה של אנשים, ‫המנטלית של אנשים היא מדהימה. ‫זה לא אומר שהיא יכולה להיות ‫מאוד מוחה בפיזיקליות שלהן, ‫אבל המנטלית של אנשים ‫והכתובות שלהן ‫והכתובות של רעיון שלהן ‫היא מדהימה לאנשים. פלאס, אשם לא רוצה לדיגניטה של אישה להיות פשוטה בפובל. זה למה אשם לא קוראות להיות עבודה במסגרת. למה? בגלל שהמסגרת הקרובה יתרחקה. היא יביאה כל מיני דברים מטורפים עליה, וכל אחד יקרא על זה. זה משהו שלא יכול להסביר. ‫שאחת אשם של השם ‫שתהיה על המערכת, ‫והם יביאו אותה ליד, ‫והם יראו דברים אחרים ‫שהיא עושה אחר כך. ‫זה לא אפשר לדבר כזה. ‫גם אנשים עובדים מהקהל שלהם, ‫אז לא מגע שאיזה מונסטר ‫הם צריכים להגיד עליו, אם תראו את אבא של המנסטר ואת הילדים שקרקעים בקהילה, והם יכולים ככה, זה יחסר ברחוב שלו, וכך היא יכולה להחליט את התגובה. למה? בגלל שהיא לא יכולה לקחת את הפחד של רואות את אבא שקרקע ואת הילדים. למה הם צריכים להסביר? יש להם כזה אבא מנסטר או אבא. אתם מבינים? אז ה' יודע, ה' קראת אנחן בגלל אחד, קראת אישה בגלל אחר. אנשים, למשל, הם רוצים לדסקרם אחת הסצינה ב-3 שעות. ‫עם כל כך הרבה דקות ואוהבים, ‫ודסקרייבים כל שם ‫עם כל כך הרבה דקות. ‫אם אתה שואל האנשים, ‫מה קרה שם? ‫בשנתיים, הוא אומר, ‫והוא לא יותר רגל ‫למדבר על זה. ‫היא מדברת ומדברת ומדברת, ‫הוא מנסה להתגלגל ‫או שתי שאלות, ‫וזה הדבר. ‫זהו מה שאתה צריך להגיד לי, ‫זה לא משהו פרסונלי. ‫הוא לא רוצה ‫להתגלגל עשרה שעות עכשיו. ‫אז זו מנטלית אחרת, ‫מציאה אחרת, ‫וזה כמו שהיא. ‫אז לדבר על הפרשה, כתבו, ‫האנשים אוהבים לתקן לתורה ‫כי יש להם חושבים סופרסטיסטיים ‫שאם אני תקן, ‫כשהם יקראו, 98 קרס, ‫איזשהו שלהם יכול להתקן לי, ‫שזה מנגינה גדולה. ‫זה מנגינה גדולה. ‫אף אחד לא יכול להכניס ‫לראות קצת מהתורה. ‫לא משנה מה קצת. ‫אם אתה ראות ‫התשע רגילים, ‫אם אתה ראות הקרסים, ‫אם אתה ראות ‫הגניאלוגיה של עשיו, ‫או הגניאלוגיה של ישמעאל, ‫או כל הקינגסים של הגויים, ‫שזה סופו של דבר רלוונטי לי, ‫כדי לדעת מי היה הגנרל ‫של הגויים במלחמה. ‫איך זה נקרא תורה? מי יכול לדבר על כמה ילדים יש להם? בכל מקרה, אנחנו לא יודעים אותם היום מבחינותם. היום זה עולם שני. זה לא משנה. כל עולם של התורה, בלי זכויות על המעניין של העולם, הוא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא ‫התחלנו דווק עם מיליונים של סקרות ‫שהם נקראים בתורה ‫בגלל היצירה של אינטרנט. ‫היינו לא יכולים להראות את זה לפני. ‫העין רגלי של אנשי אדם ‫לא יכול להראות מה ‫העין של אינטרנט יכול להראות. ‫אז במהלך הרבה שהאינטרנט ‫יכול לסקר את התורה ‫ולמצוא כל מיני קומבינציות, ‫מה שהאינטרנט עושה בזמן אחד, ‫האנשי אינטרנט ‫יכול לקחת לו עשרה שנים. ליטריאלי, אם הוא עובד בלילה ללילה, עשרה שנים, לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ‫איכול מינימל. ‫תזכרו לדבר מינימל. ‫איכול מינימל מתמטיקל סקיפס. ‫הרבה אנשים נשכחים ‫בגלל שהם מגיעים לדבר המינימל. ‫אז הם אומרים, ‫איכל סקיפים, איכל סקיפים ‫אתם יכולים להחליט רעיוני ‫בכל מיני קטעים ‫שהם גדולים כמו התורה. ‫אם יש לך מאה אלפים אלפים ‫של שטחים, ‫אתם יכולים להחליט כל מיני ‫המיוחדות רעיוני, ‫הזה, זה. ‫למה? זה יכול להיות סקיפ ‫של 10 אלף שטחים, 20 אלף סקיפים. בואו נמצא כתוביות. זה מאוד אפשרי. כתוביות יש ארבעה כתוביות. שהארבעה כתוביות נמצאת איזשהו מקום בתורה במקום מתמטי, אבל זה מאוד גדול. יכול להיות אלפים כתוביות בין אחת לאחת. אבל זה רחוק. זה לא משנה, זה לא משמעות. אנחנו לא אומרים למופרטים להחזיר לנו איזשהו קוד. לא. רק קודים מינימליים. זה לא יש לכם בכל עבודה אחרת. זה יש לכם רק בתורה. מה זאת אומרת מינימליים? ‫מינימל זאת אומרת שאם המדריך ‫הבנה את המדע חמש פעמים ‫בתורה במסך מתמטית, ‫הוא רק אגיד לי ‫הקטע הכי קטע. ‫למשל, 49 כתבים ‫בין כתב אחד לכתב אחר, ‫זה קטע קטע קטע. ‫יכול להיות 21 כתבים, ‫יכול להיות 7 כתבים, ‫אבל אם יש 11,000 כתבים קטעים... ‫לא, לא, אני לא מעניין בזה. ‫אני יודע שזה רדום. ‫למה זה לא רדום במינימל? ‫בגלל שזה מתפקד ‫בארץ של התורה, ‫כמו בתחילה. ואז כשאתה מלכת שונות אחרות שמייחסות לזה, כמו למשל, אתה מלכת מישהו, ואתה מלכת מישהו שמורד אותו. למשל, אתה נכנס לתורה יצחק רבין. יצחק יש ארבעה כתוביות, רבין יש ארבעה כתוביות, זה ביחד ארבעה כתוביות. הקומפיוטר יחזיק את כל התורה ויחזיק את זה איזשהו מקום בתורה בקטנה קטנה, זאת אומרת שאתה יכול לראות את זה בפגש אחד, אוקיי? עכשיו אתה נמצא את הנמה של האנחה שהיא מוותנת אותו. איך הוא נמצא? איגל, אמיר. הקומפיוטר יחזיק איגל, זה ארבעה כתוביות, אמיר זה ארבעה כתוביות, גם ארבעה כתוביות. כשאתה מסתכל על עיגל אמיר, המופטר מצייר רק את הקטע הכי קטע. אם הוא נראה 4-5 פעמים, אני לא מיוחד. זה רק נותן לי את הקטע הכי קטע. בגלל שהקטע קטע יותר קטע, הכי קטע קטע הוא. זה בוודאי אחת. זה לא יכול להיות אחת פרשת בפרשת הזאת, אחת פרשת בפרשת הבאה, אחת פרשת בפרשת הבאה. זה רנדום. אני רוצה שכל זה יהיה בוודאי בוודאי, שאני יכול לראות כל הקודים בפנים שלי, ואני יודע שזה הופך ל'ישם, שזה לא רנדום. אז כשאני בוודאי איגל אמיר, הקומפיוטר נמצא את השם בוודאי בוודאי, כמו יצחק רבין. בוודאי בוודאי. אבל לא רק בוודאי, הם יותרים את השם. אין שני רעשים, רבין ועמיר, בותם יש רעש. רעש רבין הוא רעש עמיר. הם מתחילים עם אדם אחר. זה מגניב. לא רק התורה ידעתה שיצחק רבין יהיה מתחיל בעיגל עמיר, היא גם הולכתה לדבר הזה בתוך התורה. ‫והם קבלו קשר מיוחד ‫בין השני האינדיבידואלים ‫כדי להראות לכם ‫שיש קהל בין הם. ‫זה בטח לא רעיון. ‫אני אראה לכם נקודת אחרת. ‫אתם רוצים לצלם אינפורמציה ‫על הרמב'ם בתורה. ‫הרמב'ם חי 2,400 שנה ‫לאחר שהתורה נותנת ‫לארץ יהודית. ‫אז כשהתורה נותנת לארץ יהודית ‫במים סייני, ‫לא היה רמב'ם בעולם. הוא יהיה נפגש 2,300 משהו שנים אחרי. אבל בתוך התורה, בכל פאגה של פרשת בו, יש הרבה מידעות על הרמב״ם. למשל, היום היה רמב״ם רבי משה בן מיימון, רש״מם ב״מם. בכל תורה, אתה לא יש ארבעה слова שהן במהלך הזה, רש״מם ב״מם. רק פה, בפרשת בו, נמצא רבות, מופתי, בארץ מצרים. רבות מתחילה עם רש, מופתי מתחילה עם מם, בארץ מתחילה עם בית, ומצרים מתחילה עם מם, רמבם. ואז אתה רואה את הדבר מצרים. ואז אתה רואה לב פרו, הוא היה דוקטור של רב איג'יפ. ‫ואז מה שאתה רואה, ‫אתה רואה במשקל מתמטי ‫הכתובות משנה ‫והכתובות תורה. ‫משנה, מים, 49 כתובות. ‫שין, 49 כתובות. ‫נון, 49 כתובות. ‫היי, משנה, ‫אתה יכול ללכת לתחת ‫הכתובות, ‫תעף, 49 כתובות. ‫ואב, 49 כתובות. ‫רש, 49 כתובות. ‫היי, למה יש סקיפ יותר גדול בין משנה ותורה? זה אדם אחד. אדם של בית הרמב״ם הוא משנה-תורה. יש את ראיין פה על השטחה. משנה-תורה, נכון? משנה-תורה צריכה להיות כל כך גדולה. לא. אבל אשם גם רצה להשתתף בתורה סוביל של הספר משנה תורה. מה זה יצא לדבר עליו? 613 קממנטים. זאת איך הספר מתחיל. הרמב״ם יקבל כל 613 קממנטים ומתחיל להסביר אחד על אחד. וכמה שטחים יש בין משנה לתורה? 613 שטחים. צריך להיות ‫הוא גדול גדול, ‫לא לראות שזה כל כך דיווין. ‫לא גדול, הוא גדול גדול. ‫הגדול הכי גדול על הארץ. ‫לראות ככה דקה ולנצח את זה. ‫אני זוכר, ‫הפעם הראשונה שראיתי את זה, ‫הידיים היו מנגננים. ‫למי, ‫הייתה כבר אין דעה בכלל. ‫אני כבר זוכר, ‫אני חשבתי לעצמי ‫שלא יש משהו לבחור אחרי זה. כל מה שראבי אומר לי, אני חושב, מהלך הזה. למה? זהו, אחד מיוחד ככה. זה כולך. אתה לא צריך יותר מזה, בגלל העדות שהמשהו כזה יקרה רחוק, זה לא מיוחד, סטטיסטיקלית. זה לא מיוחד. אפילו 1 ל-1 ביליון, זה לא יכול להיות. 1 ל-1 ביליון, אתה יכול להגיע ללוטורי 50 פעמים. זה יותר נכון להקבל, אז משהו כזה יקרה בבוקר רחוק. לא להסתכל על מה שאני קורא. 50 פעמים בצורה אחת, קבלת לוטוריה, שתי יום אחרים, ומקודם ומקודם, ותקבלת את כל שלהם. מה היחידות? אף אחד יאמור לדעת את הסיפור הזה? מישהו יגיד לך, אני קיבלתי לוטוריה 50 פעמים בצורה אחת, בפרוץ של שבועים ושבועים. תלך מזה, אתה מגניב. אף אחד לא יאמור... ‫שחזק עוד דקה. ‫הוא חושב שהאנחה הזאת ‫היא מגניבה, היא לא נורמלית. ‫לא יכול להיות, ‫אם אני שחזק קטנה קטנה ‫באושן, ‫ואני אגיד לך, ‫אני נותן לך מיליון דולר ‫אם תחזק קטנה קטנה שלי. ‫תלכך לבחור להסתכל על זה? ‫הפעילה היא פחות, ‫כי לא יהיה היכולה. ‫יש היכולה יותר גדולה ‫לחזק את הקטנה, ‫אפשר לדבר על זה ‫בספר רחוק. קודם כל, מי יכול לדעת שתהיה רמב״ם ב-2400 שנה? מי? אתה צריך לדעת על המערכת. מי יכול לדעת שרמב״ם יכול לכתוב בוקר משנה תורה? מי יכול לדעת שרמב״ם יהיה שם שלו? שם שלו היה משה בן מיימון. אבל כולם קוראים לו רמב״ם עד היום. מי יכול לדעת שתהיה ארבעה כתובות, רש, מם, בט, מם? מי יכול לדעת שיכול לכתוב בוקר קוראים למשנה תורה, זה ידבר על 613 קרמנטים ותכניס כל האינספקטות האלה לחצי פאגה בתורה. 2,400 שנים לפני שהרמב״ם נפגש. מה היחידות? הם לא יושבים. אז אם אתה מגניב, ואתה רואה משהו כזה בתורה, ולפני זה, זה אומר שאתה צריך ללכת בלתי מודסת, אם אתה זונה, ואתה צריך להיות פולי קשומר שבס, ולאכול סטריקטי קושר, לא חצי מסוים, סטריקטי, במיוחד שאתה לא תקווה מה שאתה שמים לבית, למה זה מוציא לבלות, הלחם הולך לברם, זה מה שהלחם נמצא. הלחם נמצא בגלל הלחם, כי אדם הוא הנפש. אם כל הלחם יתרחק, הלחם צריך להחליט מהלחם. מה קבל את הלחם בגלל הלחם? הלחם. מה מייצר את הלחם? את האצבעות. אם האצבעות נפשת, זאת אומרת שהיא הייתה מייצרת מהלחם שאתה אתה אכלת, או פורק, או שרימס, או דברים שה' אשם אומר, אל תדאג ללחם אותה, אל תאכל אותה, יש לך בלוד רחוק, בלוד של קוזק רוסי, ובלוד של יהודי, זה נראה בדיוק כמו בלב. אף אחד לא ידע את ההחלטה בין בלוד, זה בלוד, זה בלוד אנושי, וזה בלוד אנושי. הם יכולים להגיד את ההחלטה בין בלוד אנושי לבלוד אנושי, כן, אבל הם לא יכולים להגיד את ההחלטה בין בלוד יהודי לבלוד לא יהודי, למה? בלוד הוא בלוד, וזה מייצר את אוכל, כל מיני אוכל. אפילו אם אתה אולי אוכל ברחב, כל יום שלך, לא משהו אחר, את הרחב שלך תהיה עדיין רחב. אבל, אתה יודע, ברחב יש עין ושחרר וביטמינים וכל מיני דברים אחרים. אפילו אם זה הרחב האחר וזה נראה האחר, זה נראה האחר, אבל אחד מהם פשוט ואחד מהם לא פשוט. כמה זה פשוט? כשאתה אוכל רק דברים שאשם נתן לך אוכל. When you eat things that Hashem did not allow you to eat, like non-kosher meat, you go and eat in restaurants that are not kosher, the blood in your body is impure. And that's the impure blood that keeps the soul in the brain, in the body. And no wonder why you have such a corrupted liberal head. Why everything Hashem loves you hate and everything He hates you love. אין שאלה, במסגרת אתם יכולים לראות במהלך מי אוכל כושר ומי לא אוכל ואני אמרתי לכם הרבה פעמים במערכת, אני ראיון, ב-30 שנים שאני עושה קירוב, יש לנו פנומנה בלבד בלבד בסמינרים ‫יש לנו אנשים שבאים, ‫הסמינרים זה בעצם ‫שתי וחצי יום. ‫אז בואו נגיד, ‫הסמינרים התחילים בשבוע, ‫האנשים באים, ‫והם מאוד מגניבים. ‫יש אישה, ‫היא מתקדמת לספירטואלית, ‫והיא ישתה לביתה, ‫מאוד מגניבה, מגניבה, ‫אתה יכול לראות, הוא מאוד מגניב, ‫הוא מגניב לרליגיה, ‫הוא לא יכול אפילו להיות ‫בשביל אנשים רליגיים. ‫אתה יכול לראות מהמדבר שלו, ‫איך הוא נשאר, כשהוא הגיע לאותל וראה כל המדברים והמצביעים, הוא לא אוהב להיות בצורה רליגית. הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא מטל אביב, הוא אז מטל הוא מוסיף בלבי עם הילדה, הוא לא יכול ללכת ללכת. הוא לא מייחס, הוא לא בא ללכת ללכת. הוא היה שם, בגלל שאימא הלכה אותו שם. אני ראיתי את זה עשרה פעמים. אביב, אז ביום הראשון, הוא הוא יושב במהלכה. ביום הבא, המהלכה מתגלגלה קצת. היא לא כל כך מגניבה ולא כל כך מגניבה. ביום הראשון, הוא מנצח עם הרבים ומנצח אותו. אתם יכולים להגיד, וואו, הוא בא ללכתור, הוא שמע הרבה מדהים, זה הופך לו, אחרי הכל, הוא יש בלב של יהודי, לא? אני אשמח שזה היה הדבר! הוא לא הלך בחמש דקות! איך פתאום הוא התחיל להיות כל כך חזק, והוא מבחין עם האנשים הרליגיים, והוא מוכן לשים ציצית ולחיות, אההה, אשרנו, הוא שינה! איך הקיבוצניק הזה והאנשים של תל אביב התחילו ככה? רק אחת התגובה. הלחם בסיסטמה שלו כשהוא הגיע לאותל היה מגניב, אינפיור, הוא היה מכניס בכלל אוכל לא-קושר. זה כל מה הוא אוכל כל יום שלו. 2.5 ימים שהוא היה באותל, הוא אוכל כאילו 7 או 8 או 9 ימים עכשיו. כל הלחם שלו בגלילה הוא החליט מלא-קושר ללחם קושר. זה עכשיו מגיע לספירטואליטה של השלום שמותה ל-30, 40, 50 שנה. השלום מותה בלבו שלו. הוא לא יכול לדבר, הוא היה כל כך אולוגי לבריאות, הוא לא יכול להיכנס לסינגגג. אם אחד פעמים הוא היה צריך להגיע לברית או בר מצווה, הוא רצה להכניס יעמקה. הם נותנים לו יעמקה, הלך מהזמן. אני לא נותן לו יעמקה. אם הוא יכול ללכת למסכה, הוא יכול ללכת לרחוב שלו. למה? לא יש מצווה ללכת למסכה. סטאנים מבינים את זה. ללכת לבית, ללכת למסכה. מאוד טוב. אתה יהודי, אתה לא צריך ללכת. אבל כשאתה יכול ללכת לסינגאג, כשאתה יכול ללכת, יש מצווה. אה, התגובה מתחילה. כל פעם שאתה רוצה לעשות משהו שישה אהב, פשוט היצר הרע מתחיל את העבודה שלו. להבטיח שאתה לא תעשה את זה. רבותיי, בפרשת כתבו, אני צריך לראות לכם כמה דברים מעניינים. לפני שהתחלתם הביתה היום, יש לכם משהו לדבר עליהם בשביל המשך של החיים שלכם. לא רק בין עכשיו לראש השנה. בשביל המשך של החיים שלכם, אל תשכחו אף פעם מה שאתם שומעים בעוד שעה. הפרשה מתחילה עם המצווה של ביקורים. ביקורים, in the old days, everyone was either a farmer or a shepherd. There was no diamond dealers. There were no computer engineers. There were no surgeons in the hospital or nurses or math teachers. You didn't have all this. You have a rabbi that teach Torah. In the Torah, you will learn the math. You learn everything. It's part of Gemara. ואז הייתה שייפרדים, אנשים שקוראים לצורה של הטיילה, ואז הייתה חיילים, אנשים שהגיעו, חיילים, חיילים. זה היה הכי של עבודה. הייתה שייפרדים, אנשים שהגיעו, שייפרדים, אנשים שהגיעו, שייפרדים, אנשים שהגיעו, שייפרדים, אנשים שייפרדים, אנשים שהגיעו, שייפרדים, אנשים שהגיעו, שייפרדים, אנשים שהגיעו לא הייתה, אפילו דוקטור נותן לך כל מיני ספייסים. בגמרא נכתב כמה פעמים שהרבים פרסמתו סוגריה על אנשים. איזשהו סוגריה הייתה כל כך קומפליקטית 2,000 שנה, שאין דוקטור בעולם היום יודע איך לעשות את זה. כמו למשל, דוד המלך 3,000 שנה, כדי להחליט את הספלינט שלהם. אין דוקטור בעולם היום יודע איך להחליט את הספלינט. לא מגע איך הוא הלכה לבית מדיאלי. אם תנסו את זה, בסופו של דבר, החלטון ימות. הוא החליט את הספלינט של כל הסולגים שלו. למה? כשאתם עושים את זה, הם לרחוץ בלתי. הם לא מתחילים. בימים שלו, היום, זה כל ג'יפים, אוכלים, טנקים, אירופאים. אוקיי, אתם לא צריכים להחליט את הספלינט. הסולגים לא צריכים לרחוץ כל כך הרבה. אבל בתיום האלה זה היה קריטי. כשאתה הולך ללחוץ לפני שבועים, אתה חולה וחולה, בשטחה, בשטחה. אתה צריך לחולה, אתה צריך להיות בסדר. זה היה דבר שהם עשויים. או הם עשויים קטעות בתחת השטחה לסולגים, קטעות ספציפית. והם ידעים איך להחליט את הסיסטם של השטחה של השטחה. לגמרי, אני לא חושב שכל אחד ידע איך לעשות את זה. זאת אומרת, להחליט את זה בלתי, אני בטוח שהם יודעים איך לעשות את זה. אבל לנסות לנסות במקום, במקומות, לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ‫הם עדיין עושים סקיון ליפו. ‫החכמים עשו אופרציה ‫על בני רבי שמעון בר יוחאי, ‫רבי אל עזאר. ‫הוא היה גדול, גדול, ‫מאוד מאוד גדול. ‫ובאחר כך הוא לא היה עם ‫כל הסוגריים והצלילים, ‫אבל היום הוא עושה זה ‫מאוד טוב עם אנשים. ‫אז הייתה רק איזו אופרציה, ‫הייתה לצחוק את הצחוק. אז הגמרא אמרו שהרחקו שתי גבולות גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה גבולה ‫והם גבולה גבולה גב קיבלו שתי גבולות גבולה ‫מפה שלו במילה של תמוז, ‫זה יולי-אוגסט. ‫הגמרא דסקריב את ‫העבירה שהיה. ‫היום כשהם עובדים ‫על סקירות הליפה, ‫הרבה אנשים מותים, ‫אמירים או לא. ‫בסקירות הליפה אנשים יכולים למות. ‫זו סרגירה חייתית. ‫זה לא סרגירה פשוטה, ‫כמו שאנשים חושבים, ‫שהם מותים את הגבולה ‫עם קטנה קטנה. ‫לא, אנשים מותים, ‫זה מפחד. ‫אפילו הם עובדים ‫לקחת גבולות ‫מפה של אנשים. מלחמת האנשים. אני יכול לדבר עם איזושהי זמן שהיא כמעט מותה במידה של סוגריה. אתם יודעים איך לפעמים הלחמות יוצאים, זה לא נראה כל כך טוב. בצורה רליגית היא לא קריטיקה בגלל שהלחמות שלהם נקראת. בצורה לא רליגית היא קריטיקה. זה אינסקט של אתה. היא לא יכולה להראות את הלחמות שלהם. היא תפסת כל כך הרבה כדי להחליט את הלחמים האלה. והיא כמעט מותית, אמא של שלושה ילדים. היינו צריכים לשים לה שהיא לא מותית. זה היה המקרה. איזשהו סוג של סוגים נראה כמו סוגים קטנים, יכול להיות סוג של חי. בזמן של הגמרא, הם ידעו שהדברים שאנחנו רק נתראה במשך 200 שנים. הם ידעו שאם אתם מותנים מהמות של מישהו, הגמרא יכול לגמור אתכם. הגמרא אמר, לא מותנים מהחלק של קו של חברך, כי זה סוג של חי. כמו זה. ואז ברגע, אתה צריך לשאול אם זה לא ריסק חי שלו, איך זה יכול להיות ריסק חי לי? היום אנחנו יודעים את התגובה, שהגרמות לא יכולות להפוך רוון, אבל כששימון ייצא מהגרמה הזאת, הגרמות האלה ימותו לו. למה הוא לא מותה לו, אבל הוא מותה לו? רק ה' יודע. אנחנו לא יודעים לזה. לוגיקלי, בשני שלהם צריכים שתמו. למה אחד עשה ולמה לא עשה? בגלל שה' אמר ככה. בגלל החיים והמות, בסופו של דבר, זה החלטה של ה'. הם גם ידעו שהמדל ירחנו מהרעיון. זה הופך רק לבינג'מין פרנקלין, כמעט 200 שנים, או משהו כזה. את פיקציותו הייתה בבית, בית 100 דולר. ‫בנג'מין פרנקלין, ‫הוא היה גדול סיינטיסט ופוליטיקאי. ‫הוא חשב שאם אתה שכח ‫במערכת הכי גדולה במדינה, ‫כשהליטנים יאכלו את המדינה, ‫הליטנים יצאו ‫למערכת הכי גדולה שהם ימצאו. ‫זה מגנטי. ‫וזה חייב הרבה אנשים למות. ‫אנשים מוותים, אנשים שעובדים ‫על חולים מגניבים, ‫הם חייבים את החיים שלהם. ‫אנשים שעובדים עכשיו במרחק, יכול לענות עליהם, או אנשים שקיבלו מטל במידה שלהם, בום, זה יפה עליהם. אז הוא לא התחשב על זה, זה כבר נכנס לגמרא. הגמרא אומר, אם תבואו מטל בין הטלפון שלכם, אם אתם עושים את זה בגלל שאתם רוצים לעשות מגישה שונה, כמו שהאמוריטים עשו, זו שנה מהתורה. אבל אם אתם עושים את זה כדי להחזיר הטלפון מהלחץ, זה נכנס. ברור, בתלמוד, 2,000 שנה. אף אחד לא נותן קרדיט לחכמים, לחזל, כי הם לא מנסים ללמוד עליהם בקולגה. אם הם רק ידעים על כל הדברים שהם נכנסים לתלמוד, יש להם כל סמסטר ללמוד על הידע של חזל. אבל הם לא מבינים על זה. אז הם נותנים קרדיט לכל מיני חברות, שהם נותנים קרדיט, כמו שהם נתנים קרדיט על משהו שהיה כתוב בשפה יהודית. כבר 2,000 או 3,000 שנה. אז רבותיי, הפרשה מתחילה עם מצוות ביקורים. הראשון, דגרוז. מאוד יפה. פרמגרנט, גרפים, וואו. אתם מנסים את זה כל כך הרבה. יש אנשים שישו עבודה, הרבה מהם היו חיילים. אתם באים, אתם רואים שהגרפים מתחילים על העבודה. איזה גרפה טובה עכשיו, בואו אני אאכל אותה קשה ככה. כשאתה קבל את זה בסופר, זה אחרי 2-3 שנים, אחרי שהם קיבלו את זה מפה. אם אתה קיבל את זה מפה, אתה יודע איך קשה? אתה יכול להצליח את אדם של מישהו עם זה. אף שום דבר יותר קשה של גרפים קשה. אף שום דבר יותר קשה של גרפים נפלאים. אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, להגיד, אני אבל את הברות, את רוצה שהן תהיו סלטות י וקטנות. עכשיו את רוצה להאכל את זה? לא. אתה צריך להקבל את זה. אתה צריך להשתתף משהו מיוחד על זה. מיוחד מרק, קוראים לו גמי. וכשהזמן יקרה, אתה יכול להשתתף את כל זה בשקט. ואתה יכול ללכת לירושלים, לבית, ואתה נותן את זה לכהנים האלה, ללווים. ‫אם אתם שולטים, אתם שולטים ‫בבסקט שמייצר בסטרות. ‫אתם צריכים את זה לעצמכם. ‫אתם יכולים לשולט עליו, ‫אף אחד לא שואל על זה. ‫אם אתם אנשים גדולים, ‫אתם שולטים אותו ‫בבסקט גולד או בבסקט סילבר. ‫מה ההחלטה? ‫כשהקוהנים יקבלו אותו, ‫בבית המקדש, ‫הם יקבלו אותו בבסקט גולד, ‫הם שולטים אותו לבסקט אחר, ‫והם נותנים לך את הבסקט, ‫כי זה מיוחד. ‫אבל אנשים פחותים, כשהם נותנים ‫בבסקט מיוחד, ‫הם פשוט נותנים את זה. ‫הם לא יודעים אפילו ‫לנותן את זה. ‫כי כולם יכולים לעשות ‫כל מה שהם רוצים, ‫לא יש לזה מיוחד. ‫אז זה טסט מאוד גדול. ‫אתם מתאים לאכול ‫הרצוניות שהצליחו. ‫הם טובים ומטועים. ‫אתם צריכים לציירו אותם ‫כל הדרך לירושלים ‫ולנותן את זה כגיף בביקורים. ‫מתי? ‫בחירות. ‫חולה מועצוקות. ‫אתם באים ונותנים להם כגיף. אז זו מצווה של ביקורים. גם אתה צריך להגיד עכשיו, יש לך סרמון ספציאלי שאתה צריך להגיד, אני עשיתי כמו שההשם אמן לי, זה כל דבר. אז זו מצווה של ביקורים, היא צריכה להיות מהשבעים דברים סופריים של המדינת הלכת. מה הם? רחב, ברלי, גרייבס, פיגס, פרמגרדן, אליבס, ודייטס. דייטס. כשקראות הלימוד בגמרה זה לא מדבר על הלימוד של הבייס. הלימוד שקוראים לדייטס. הדייטס בדיויטס הייתה לדבר על הלימוד. ארץ, זוואת, חלב ודבש. דבש של הדייטס. ‫והגמרא הלך את זה בירושלמי תלמוד. ‫הוא הלך מהגזירה שווה ‫לפסוקים, ‫שהמצווה לא רק להביא חבורה, ‫חבורים, מלונים, לא. ‫המצווה של שבעים חבורים ‫הם מיוחדים, מיוחדים, ‫במדינת העולם. ‫היום יש את זה כמעט ‫בכל מקום, יש גרפים ‫בכל מקום, דייטים, ‫בהרבה מקומות. אבל בארץ ישראל, הברות הייתה הכי טובה בעולם. היום, הם עדיין מייצרים הרבה ברות מישראל. ארנג'י, כל מיני דברים. לפעמים אתה יכול לקוסקו, אתה רואה, ג'אפה. אבל אני יכול להגיד לך שכשהייתי ילד בישראל, כמו היום, הברות בישראל, 45-50 שנים לפני, הייתה ‫אולי 50 פעמים טובים מאשר היום. ‫לא משנה לספר. ‫היום לא יש כל כך הרבה ‫החלטה בין החלטות בישראל ‫לחלטות אמריקה ‫או החלטות מקסיקה. ‫איך להגיד את ההחלטה? ‫חלטה, חלטה, חלטה, חלטה, ‫כמעט את הדבר. ‫אבל אני זוכר, ‫כשהגעתי לאמריקה ב-1989, ‫הייתי מגיע לפרוץ פה, ‫ואני אומר לעצמי, ‫מי יכול לאכול כאלה פרוץ? ‫כי הפרוץ בישראל ‫הייתה כל כך טובה. ‫זה כמו אוכל סנד. ‫היום אתה לא יכול ‫להגיד את ההחלטה. ‫אני לא רואה כל כך הרבה ‫החלטה. למה? ‫כי התורה אומרת ‫שהטובה של הפרוץ ‫והחלטה של הפרוץ, ‫אם תהיה חליטה ‫מפעלות ומטעות וכל זה, ‫מתחילה על האנשים ‫של הארץ. כשאנשים עושים הרבה סיניות, מה יקרה? כולל הבריאות של הארץ מתחילות יותר ויותר. ויש יותר חולים. היום, כמעט כל מה שקבלים, צריך להצליח מהחולים. אתם קבלתם צבילות, בצביל הצבילות יש צבילות, אפילו בצביל הטבלות, בצביל הטבלות גדולות, יש בצביל הטבלות גרליק, מי יאמר שבצביל הטבלות יש צבילות קטנות, יש צבילות בפיש, יש צבילות בפיש. אתה יודע שיש חולים כמעט בכל מקום. במים שאתה מנסה לדרוך, אם אתה קח גלס מגניפי ותכניס אותו לגלס ברל, במים השם, ואתה קח גלס מגניפי, אתה תראה אלפים חולים מיקרוסקופיים מנסים לדרוך במים. היום, ברוך השם, יש פילטרים וכל מיני דברים כדי להחליף את זה. אבל אתה יכול להראות את זה. איך יכולים לדרוך מים? בגלל זה, אם אתה יכול לדרוך מים באותה מקום, זה יכול להיות עשרה חולים במים. ‫התשובה היא שחורים ‫שאתם לא יכולים לראות עם העיניים ‫הם לא מנצחים בתורה. ‫התורה לא ניתנה לאנגלים. ‫אנגלים יכולים לראות ‫דברים מיקרוסקופיים. ‫אנחנו לא יכולים לראות. ‫היום יש לנו גלס מגניפי, ‫יש לנו טלסקופ, ‫מיקרוסקופים, כל הדברים האלה. ‫אבל בגלל הזמן, ‫איך אתה יכול לדעת? ‫אתה לוקח את החורים, ‫אתה מנצח את זה, ‫אתה לוקח את השם, ‫מה שאתה יכול לראות. ‫אתה לא רואה, בסדר, ‫אתה יכול לאכול את זה. אם הם יביאו מיקרוסקופים ונמצאו דברים מיקרוסקופיים ממושגים, אתם לא נגמרו את הלוחים של התורה. אבל יש עדיין שאלה אם זה מפורסם את הלוח או לא. אחרי כל, אתם אוכלים חולים. או אתם אוכלים מוסקידו מיקרוסקופי. קוראים לזה בר חשים. הם קטנים יותר מזה. זה קשה להראות אותם לפעמים. אתם מבחינים, אתם מבחינים. אני, אם אני רוצה לאכול פיגים, ‫לפעמים הם מביאים פיגים לקוסקו, ‫אתה מותן את זה, ‫לא יש מצב לראות ‫אם יש פיגים או לא. ‫הפיגים נראות בדיוק כמו ‫בצמד של הפיגים. ‫הצליחה הלאה היא ‫לקחת גלס מגניפי גדול גדול ‫ואתה מוציא אותו עשרה פעמים גדול, ‫ואז אתה מבקש כמה דקות, ‫אם יש פיגים או לא. ‫אם יש פיגים, ‫אתה תראה רעיון. לפעמים זה מוותי, אז אתה לא תראה רעיון, זה למה אתה צריך להיות מאוד מיוחד. טוב לא לאכול את זה. זה חבורה ורעיונות, לפעמים זה יותר טוב להחליט, כמו סטרוברי. יש לא מיליון לאכול סטרוברים, חייך שאתה תרצה את זה מבחינה, כל הדקות. אתה צריך לרצות את כל המבחינה, ואז אתה יכול לאכול מהבחינה. למה? יש כל כך הרבה בתוך החולים, אתה לא יכול להראות אותם. זה פרובלמי. קורן. אם אתה אוכל קורן, אתה צריך להיות מיוחד שזה חדש. לפעמים הם מוצאים את זה, זה בפריצה לפני שבועות במסגרת. אפילו בקוס-קוס, אני רואה הרבה חדשים בו. במיוחד אם יש תנועה בתוך המסגרת. התנועה מגיעה לבקטריה, ואז אתה מתחיל לראות אגזרים. קטנים קטנים. אתה רואה, אפילו נשמע. אז אתה צריך להיות מיוחד, רבותיי. יש כתוביות על איך לרחוץ את המסגרת והחבורה. ‫לא הייתה לנו את זה ‫עד 2,000 שנה. ‫זו כרסה בתורה, ‫שהרוצים והרוצים ‫תהיו מגניבים בגרעים, ‫וכל מיני אצביעים ‫שתאכלו ותשכחו בהם, ‫זו כרסה בתורה, ‫וזה קורה בגלל ‫השטחים של האנשים. ‫זה לא בגלל הטבע. ‫זה בגלל שהיום יש כל כך הרבה ‫שטחים, זה מפלג את העולם, הכל. הרמחאל מדבר על זה, כשאחד מפליג סין, זה מפלג את הכל בעולם שלו. הכל. אז למשל, אם אתה רוצה לקחת מפלגה חשובה מהאנשים הקיניסים, מבקש או לא? מאוד לא מבקש. למה? למה? זו סיכוי גדולה שיש לו בודה עליה. עדול ולפעולה היא עדולה על הטאבול או סביב הטאבול. הדבר האחר שאתה רוצה זה אידם שהוא היה מבנה של עדול לבית שלך. אתה לא רוצה אותו. אז אתה צריך להיות מאוד במיוחד. אם אתה קח את זה מבחינות בארץ שהם עדולים לפעולה זה מאוד רע. ‫מה יקרה אם אתה קבל את ‫הטבל הישראלי של ערב? ‫למידה קל, למה? ‫הארב לא כניסה לתפילה. ‫הארב לא כניסה לתפילה. ‫הערבים חייבים לאדם אחד. ‫אתה צריך לראות, ‫יש כל כך הרבה דברים ‫שאנשים לא יכולים להכיר. ‫אז, רבותיי, ‫האנשים אומרים, אתה יודע, יקוב הלכה לאיג'יפט, אנחנו נמצאים מהאיג'יפט, אני מביא את הראשונים של הארץ, כל האלה שהוא קורא, והוא עושה דקלרציה, אני עשיתי כמו שאתה אמן אותי, אשם. למה יש ככה מצווה? לרחוץ את האגו. לרחוץ את המצווה שלך. אפילו הראש צריך להביא. הראש בא עם קטניקה לספר את זה לכהן, שתמיד בפנים. לביאת את החיים שלו. תשכחת עשרה לפרוטים להיות חייבים, עכשיו צריך להתגלגל את הרעיון שלך ולהביא את זה כגיף. אפילו אם אתה ביליונר, אפילו אם אתה מבקש את כל המדינה, אפילו אם אתה מבקש את כל המקומות, אתה נמצא במהלך כמו שכל אחד, ואתה מגיע עם קטנה ואתה אתן לה כהן, שהיא 14 שנים, קטנה קטנה. שלום, יוסף כהן. וואו. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אני חושב בבניים, אני חושב במדינות, וזה הילד, מה זה? הוא פשוט התחל ללחוץ כמה שנים לפני, ואני צריך ללחוץ אונליין, לתת לו חרוץ, החרוץ הראשון מהחתולים שלי, זה לרחוץ את האגו. התורה אומרת, הרך צריך לרחוץ עם ספר תורה, תמיד עםו. למה? כי הוא צריך ללמוד כל הזמן. למה? כי הרחוב שלו לא יכול להיות גדול יותר ממהלך המדינה. הוא יכול להיות גאוי כמו אם הוא פשוט חבר רעיון של המדינה הזה. רב! רב! נמינט באשם. אשם נמצא בפרופט להגיד, הוא הוא הרב, כמו הרב דוד. הוא יהיה הרב שאני רוצה. והוא צריך לעבוד עם ספר תורה וללמוד, כי ללמוד תורה יגיד לך גאוי. כשאתה גאוי, אתה לא רוצה To act arrogant. Why? Who am I? You know, who am I? What am I? So, רבותיי, the פרשה continue. ואהיה כי תבוא אל הארץ. Right? ואהיה, every time the Torah used the word ואהיה, it's a language of happiness. ‫התורה מבחינתנו שכדי לעשות עלייה ‫ואתה יכול להיכנס לארץ הלכת, ‫זה היה היום הכי שמח של החיים שלך. ‫האנחה שבאחר כך ‫הייתה את הזכות, ‫הצליחה ללכת מאיזה מדינה היא חיים, ‫ללכת את חייה שלה לארץ הלכת. ‫זאת הייתה אמרת, אף אחד לא יכול להחליף ללכת לישראל היום, בלי לשאר שנה עם רבי פרסומי שלו, שיכול להכניע אותו וכל ארץ שלו מאוד טוב. ‫יודע על עבודה שלו, ‫עבודה שלו, ‫איפה הילדים שלו מתלמדים, ‫יודע על פרנסה שלו, ‫על חיים שלו, על מקום שלו, ‫ואחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר ‫אחר כך, אחר כך, אחר כך, ‫אחר כך, אחר עכשיו, כך לפחות, כל יום שאתה חיים בישראל, אתה חיים בריסק גדול בין אמריקה. כן, יש הרבה אנטסמיטים פה, ויש תמיד ריסק פה גם, ובאירופה עדיין יותר, אבל הריסק הוא אותו כמו שחיים בחיפה עכשיו, כמו שתקבלים מיסטורים מגיעים לבית שלך? ‫ההתגלגה היא לא. ‫האם אתם נכנסים ‫לריסק את החיים שלכם? ‫ההתגלגה היא לא. ‫אם אתם ממשיכים ‫לריסק את החיים שלכם, ‫שחיים שלכם יכולים להתאים ‫או הילדים שלכם יכולים למות, ‫ואתם לא מותים, ‫השם ירחק את החיים שלכם ‫מארץ שלכם. ‫בגלל שהוא צריך ‫לפעול מירקלות ‫לרחוץ אתם ממות. ‫המיסל היה נפגש ‫איפה שאתם ממשיכים. ‫אבל השם היה צריך להתאים ‫בגלל שהוא לא רוצה אתם מותים. ‫אז בגלל זה, ‫הוא לוקח את קרדיטים שלכם. ‫מנהקים לא מזכויותיו. ‫אנחנו נשמע שזו ‫הסיבה קטנה עכשיו. ‫למטה, כשנחנו את ‫האלוהים הנאצים האלה, ‫אולי נשמע שיש לנו ‫עוד שנה או שתיים או חמש, ‫שנשמע שאנחנו יכולים ‫להחליט בבקשה בישראל ‫לאחר המלחמה. ‫עכשיו אנחנו מדברים על ישראל ‫כשלא יש מלחמה. ‫לא יש מלחמה. אתם יכולים לחזור לרחבים רליגיים, במיוחד זה מרחב שם. עכשיו אתם רוצים להחליף. יש הרבה, הרבה דברים להחליף. קודם, מה עבודה שלכם עכשיו במיועדתכם? מה תהיה עבודה שלכם שם במיועדתכם? שנייה, איזה אותו אותך יש? אם היא פרימדונה מגניבה, שהיא יכולה להיות קטנה קטנה, והיא יכולה להפך למות, או היא האנגלית שהיא פשוטה, שאתה יכול להשתתף אותה בכל מקום, והיא יכולה להשתתף אותה. ‫היא יכולה להיות חלוקה מנטלית. ‫היא יודעה שהייתה מיליון דולר ‫בארץ ניק, עכשיו. ‫אתה רוצה להחליף אותה ‫לקטנה קטנה בישראל. ‫היא הולכת להחליף אותה, ‫היא הולכת להראות את ארץ ניק ‫בצד הקטנה שלה. ‫והיא הולכת להתחיל לקרוא ‫כל יום עם התאילים. ‫השם, למה אני צריכה את זה? ‫היא לא יכולה להתפתח עדיין. למה? ‫רק כמה אנשים ‫הם כל כך מיוחדים במהלך שלהם, ‫שאם הם לא יוצאים ‫עם דיימ� ‫תביאו לה איזה דיימנט, ‫שחר, סינתטי, ‫כמו שזה גדול! ‫למה? איך אני אראה לכל ‫החברים שלי עם שני קראטים? ‫זה מרחב שלה. ‫אתה רוצה להחזיר אותה ל-השדוד? ‫ל-באר שבע? ‫לאחת מהקטעים הקטעים ‫בשכונת הבוחרים, ‫כשלא יש קטע? ‫אם אתה מולטי מיליונר ‫ואתה יכול להחזיר אותה ‫למטה יפה בבית וגן, ‫אני לא יכול להחזיר אותה ‫למטה מיליון דולר ברחביה, טוב. ‫אז אתה יכול לראות, ‫המנטריאליסטיקה, ‫לא יש סביבה. ‫היא תקבל את זה פה, ‫היא תקבל את זה שם. ‫אתם תחילו להשתמש ‫בטוחים טובים, ‫אתם תביאו כל הטלפון, ‫אתם יכולים להשתמש ‫באמריקה, אתם יכולים להשתמש שם. ‫אבל יש דברים אחרים. ‫הילדים עושים טובים בישיבות, ‫הם עושים טוב, כן. ‫הם לא יודעים אנגלית, ‫הם לא יודעים שנה בעבר, ‫אתם יכולים להשתמש בישיבה, ‫זה כולה בעבר. ‫הם יכולים להשתמש. ‫הוא יכול להכניס את הדרך. ‫הרבה ישיבות לא יכולות להכניס את זה. ‫אני סליחה, מה אני אעשה ‫עם הילד האמריקאי הזה? ‫אז צריך להכניס את זה ‫בין ישיבות אמריקאיות. ‫ישיבות אמריקאיות, ‫בפרסם עם ישיבות ישראליות, ‫זה יום ולילה. ‫אין מה להכניס. ‫הדבר האחר שצריך להכניס ‫הוא המלאה, ‫המלאה של המלאה של הילדים האמריקאים ‫בפרסם עם המלאה האגרסיבית ‫של הילדים ישראלים. ‫אני קורא אותו ‫חוצפה ישראלית. ‫הילדים הישראלים הם מאוד קטנים. ‫הם גדלו במערכת קטנה, ‫במקום קטן, ‫הרבה פחות, הרבה רעיון, ‫הרבה פחות כל הזמן, ‫הרבה פרקות טרור, ‫הרבה סטרס. זה לא נכון של מישהו שגרם במונסי, בפנים יפים, שקוראים לברדים ב-3 ע'מ, כבר שירים בגליו. זה קצת אחר. אם אתה קבל ילד מיוחד מאוד, אתה יודע שיש לו רחב מיוחד מאוד, ואתה יכול להכניס אותו כאן, אתה יכול להצטרף אותו. אתה יכול להצטרף הילדים. יש לכם כל כך הרבה דברים לבחור. אני תמיד אומר, אם אתה לא יש לך משהו כאן, משהו כאן, אתה יש זירו פרנסה היר, נו שידוך היר, נו קידס אובי היר, נו נאטינג אובי היר, נאטינג, יאב נאטינג אובי היר. אף דאטס דה קייס, או, צריך אי פאי לא נאף אינטינג היר, אין אין אינטינג דאר, את ליסט אימן נא הולי לנד, דן, דן, דן, דן, דן, דן, דן, אבל דן, דן, אם יש לך עבודה טובה, ועבודה טובה, דן, ומדינה טובה, וקהילה טובה, ואתה אוהב את הסינגרג, ויש לך רבי טוב, ויש לך חברות טובה, והילדים ד שלך עושים טובה, והילדים שלך עושים טובה, והם כולם מאוד רליגיים, והם מאוד טובים עם את המנטליטה שלהם, ואת המקומות שלהם, ועכשיו אתה רוצה להשחרר את כל זה, וללכת על ארוחה, רק כדי להיות במדינת, ‫לפני שתהייתי מגניבה גדולה ‫ואתה נגמר את החיים של שלך, ‫אתה צריך לבוא עם רבי גדול מאוד. ‫מה אם הרבי נותן לך ‫האקדמיה הזאת? ‫הרבים הם לא ה'! ‫הם יכולים גם לפעמים ‫לעשות ארגוניות. ‫אפילו כשהרבי הוא רולי ‫והוא תלמיד חכם, ‫השם נפגש אותו מהארגוניות ‫בשביל העולם, ‫כי אם את רפיטה שלו ‫נפגשת, אז לא יהיו רביים שאף אחד יכול לשאול את זה, וזה נגד אהבות של ה' הוא צריך לספור את רבים שלו, למה? כי הרבים מפרסמתי אותם אתם רוצים שהמפרסמת שלכם תשתה בפוזיציה הטובה שזה לא יהיה נראה כמו קלאון בעיני הקהילה זה למה ה' יש רציניות טובה לספור את רבים שלו מבצעות אבל, במהלך זה, השם גם רוצה לראות לאנשים שיש שונה בין הרבי העולמי לאדם. עם כל ההשכחה שלו, ויש להם גדולה השכחה, הוא עדיין לא אדם. ולכן הוא יכול להשתתף איזשהו מיסטורי פה ושם. למה? לראות לכם שזה אדם, להראות לו שזה אדם. להשתתף את ההמלכה שלו, להשתתף לו את ההמלכה. If he gave you the wrong advice and you acted on his advice and it caused you some damage, you have to believe fully that there was the will of Hashem. אם הוא אמר לך, קח את המדע, בעזרת ה' אתה תעשה טוב ואתה נפגש את כל המון שלך במהלך הזה, אתה צריך להבין שה' נפגש שאלה במותו שלך כדי להפגש את כל המון שלך בגלל שאחד או שתי ילדים שלך היו מנצחים למות. וה' נפגש אתכם ונחשף את הטראג'דיה עם מיליאנד דולר. מה זה יותר, להפגש שתי ילדים או להפגש מיליאנד דולר שהצלחת? התגובה היא ברורה. ובדרך כלל, אתם יודעים משהו, אתם יודעים שיש לכם חלטה של חלטה של של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה חלטה של חלטה של חלטה חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של חלטה של לא רק אחד מהקלאונים שיש לי בברית שלי. עם הם, הדבר האחר שאתה רוצה זה להסתכל בצדה שלהם ולראות את מגע שלהם. ח אנחנו מדברים באמת, תלמידי חכמים. את יודעת, כל קומיוניטה, ברוך השם, יש להם רבים. בברוקלין, בקומיוניטה הסירית, יש להם קצת רבים טובים, אתה יכול לשאול אותם. הם יודעים איך להתגובה. הם יש להם הרבה שנים, דקות מבחינות. הם יודעים את הקומיוניטה, הם יודעים מה שהם טובים עם, מה שהם לא טובים עם. הם יודעים מה להוריד. ‫בקומיונטים הפרשניים, ‫בקומיונטים האשכנזיים. ‫ברוך ה' לא הלמן ישראל. ‫יש לכם, ואתם יכולים להגיד על זה. ואתה צריך לבחור שאתה לא עושה ולאחר כך שואל. הרבה אנשים שואלים אותי אחרי הדבר. רבא, אני לא שואל, אני עשיתי עלייה עכשיו, אין עבודה פה, אין ילדים שלי במשיבה, אני לא יודע מה לעשות. אני חשבתי שאני אעבור את העבודה הזאת, עכשיו אני לא אהיה עבודה. אני אוכל את כל החווים שלי, מה יהיה? ב-2 שנות אני אשאר ברחובה. עכשיו הוא זכור לדאג את הרבא ולשאול. מה הרבא יעבור? לשים לו 2 מיליארד דולר? לכל אחד ששואל עם המרחב? הידיעה היא, רבותיי, כשאתה מנסה לעשות דעת תורה, אפלא אשם לא יחזור לך בגלול של הפרעה שיכולה להקרות אחר כך. למה? מה אתה רוצה? אני שואל את החכם הבא, הוא אמר לי לעשות את זה. אוקיי? המקרה נפגש. אתה מנסה לעשות את זה על עצמך. כל מה שיכול להקרות, זה על עצמך. אתה יכול להצליח, לדבר של מיני אנשים, זה למחשב. למיני אנשים זה היה למצוא רעיון, זה מגיע למי הוא אבל בתור התורה, זה כשהם מגיעים לישראל בפעם הראשונה הם מתחילים לדבר על שבעה מדינות של מלכות אידאל And they established themselves for the first time in holy land. That's happiness for everybody. Why? Because that's a direct command from Hashem to everyone of the Jewish nation. What we don't have today. Today everyone of us can say for sure that Hashem wants him to move there. There's no guarantee. Maybe yes, maybe not. אבל אחרי זה, כשה' אמר, ואהיה כי תבואי לארץ, אתם יכולים להיכנס לארץ. זה לפני שהכניסו לארץ. זה במדרש. זה הלאה האחרונה של את החיים של משה רבנו. קצת אחרי שהם יכולים להיכנס לישראל עם ג'ושוה. משה יכול להיכנס בפעמים. זה פעמים לפני שהוא מת. יושוואי יכול להכניס אותם לבית הלכי וזה ייקח שבע שנים ללחוץ לנצח את השבעה האלוהיים ושבעה שנים יותר להקבל את הביתה, לצבאים. 14 שנים בפריפורציה וזה יהיה כמו שההחלטה תתחיל. ועכשיו התורה מדברת על... יש לך חוויה, יש לך חוויה, יש לך ער, יש לך ער, יש לך פרח, יש לך פרחים, זה כל יום ישראל, חוויה אליף בכל מקום. עכשיו כשאתה יש את החיים הראשונים, אל תהיה חייבת. קונטרול את החיים שלך, קונטרול את החייבת שלך. הלכה, קבל ביסקוט והלכה לכהן ותתן לו בבית המקדש ביום טוב, זאת אומרת, בחולם מועד. כמה צריך לתת, אם יש לך 10 גדולים גדולים גדולים? ויניארדים יש לך, עשרה, אלפים של עבודים, או אלפים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של עבודים עבודים של עבודים של עבודים של עבודים עבודים של עבודים של עבודים עבודים של עבודים של עבודים עבודים של עבודים עבודים של עבודים של עבודים של עבודים של כמעט 1,000 דולר במהלך זה. גדול שאתם צריכים 2-3 אנשים לתקן אותו, 12,000 שקל, כמעט 4,000 דולר. זה נשמע מאוד אמפייני. אתם יודעים איך אמפיינים אליבים? אתה מגיע לתחת העליף, ואתה משחרר את זה, ואתה משחרר בקטעים גדולים. אלפים מילים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטעים קטע או, אתה יכול לראות, זה מרחק גדול. הערבים יוצאים מילים מטרות אליף בישראל. תראה, כל הדרך לגלילה, תראה, מטרות אליף בכל מקום. הם גם במקום, במקומות שלא מיוחדים למישהו. להצליח, לקחת את זה ולהחזיר את זה לבית שלך. זה עבודה גדולה, אף אחד לא מפגש את זה. אבל אני יכול לדעת שמישהו יכול ללכת לאמוקה, לגבי תנאים בגליל, יש לו קצת עבודות במים שאין להם אף אחד, הוא יכול ללכת ולגבות את העבודות, הוא קבל הרבה עבודות, והוא יכול לעבוד את העבודות הכי טובה על הארץ, הכי טובה, קרונג'י ככה, אתה לא רואה את זה בכל מקום, דרך מהעבודה. אז אתם יודעים, זה מה שכל אחד עשה, זה הייתה פעולה. אנשים יש להם קטנים, יש להם חוויה, יש להם קטנים, יש להם עבודה. זה היה העבודה שכל אחד היה. מה שאתה עושה? אתה צריך לתת. כמה? אחת מה-60 ממה שאתה יש. מהתורה, איזה קטן שאתה מייצר, זו מסוימת. לא משנה כמה חולים שאתה יש. אתה יש 1 חול או 100 חולים. אתה מייצר 1 יפה קטן, אתה מייצר אותה לבית המקדש, סוף. אתה נחשב. אבל החכמי עשו מינימום. מה זה? 1% מ-60. 1.6%. זה יכול להיות הרבה. אם אתה גבוה, 1.6%. יש אנשים שעובדים מיליארד דולרים על סטאק. בשביל אנשים רגילים, אם הסטאק זה 45 דולר ו-20 סנט. אם הוא נגדל מ-45 דולר ו-20 סנט ל-45 דולר ו-30 סנט. לבקר אנשים, הוא נגדל 20 דולר, 50 דולר, נגדל או נגדל. לא משהו גדול, 10 סנט לא משנה. אפילו אם הוא נגדל 1 דולר, זה יכול להיות 1,000, 2,000 דולר, זה מגדל כמה סטאקים אתם אוכלים. לבקר אנשים, אבל הם גדולים גדולים, הם יכולים להיות מיליון סטאקים. מיליארד של הסטאקס, הסטאקס מוביל עשרה סנטים עשרה סנטים, לא מוביל בגרף, אף משהו עשרה סנטים זה 100,000 דולר הסטאקס יכול ללכת לאות ולאות בימים של 100,000 דולר מ-9.30 עד 4.00 ע'מ הוא יכול להיות לאות ל-100,000, הוא יכול להיות לאות ל-400,000 למישהו רגלי זה 50 לאות, 20 לאות, 30 לאות זה כל מיוחד על כמה יש לך ‫בשמה של העיר. ‫1.5% מבחינת אדוניה? ‫אין דבר גדול. ‫זה לא מפגש את המדע. ‫אבל מישהו שיש הרבה... ‫בשמה עם המאסר. ‫מי נותן המאסר? ‫הרצוניים או המפחדים? ‫המפחדים. ‫אני רואה את זה. ‫המפחדים מקפידים על המאסר. ‫למה? הוא עושה 2,000 דולר בשנה. ‫זה לא נותן כבר למשיף בעיר בכלל. ‫הוא יכול לבחור ‫לתת את 200. ‫אחרון שעושה, ‫לא 2,000, 200,000 ‫בשנה. ‫זה עבודה מאוד סוציאלית. ‫הוא צריך לתת 20,000 ‫בשנה. ‫כשהוא כותב את הבחירה, ‫הרעיונות שלו מפלגות. ‫וואו, 20,000 דולר זה כאלה. ‫בשנה אני חסר כאלה. ‫האנשים חסרים, 200 דולר. ‫מה אני חסר? ‫200 דולר. ‫אוהב כסף? ‫לא יסבא כסף, דה גמרא אומר. ‫אחרון שאוהב כסף, ‫הוא אוהב כסף. ‫כל אחד אוהב כסף, לדוגמה. ‫אם אתה לא אוהב כסף, ‫אתה לא נורמל. ‫כסף יכול להחליט ‫למיליאנים דברים חייבים. ‫כספים, דה גמרא, ‫תלית, תפילין, גוד מזוזה, ‫כסף ללכת למקומות, ‫ללכת לשול, ללכת לישיבה. המון זה לא הגרין או הכוינים שיש לך. המון זה כל הדברים שצריכים בשבילה לסבל אשם, בטח. אז אתה צריך להשתמש במון. זה מה שאנחנו מדברים על. אנחנו מדברים על מישהו שיש להם הרבה יותר מוות מבחינתו, ומבחינתו של הילדים, ומבחינתו של הילדים שלו, ומה הוא עושה? הוא עובד עם אנשים ביום וביום בעניין שלו. לוקחים את האחרון של מלח מבחינתה שלהם, למה? המנה שלו הוא כל כך גדול, הוא לא מוכן עם מה שהוא מקבל, לא. אוהב כסף, חזל שאל, לא יסבא כסף. יש לו מנה, רוצה 200. יש לו 100, ברגע יש לו 200. יש לו 200, יש לו 400. יש לו 400, ברגע יש לו 800. זאת אומרת, כמה יש לו, כמה הוא קצת. הוא יש 1 מיליון ועכשיו הוא מנסה לעשות 2. זה 1, אני צריך לפחות לעשות 2. אז כמה הוא יש, כמה הוא חושב שזה קצת. מישהו שרק לא יש משהו, אני אראה לכם את הסיפור על האנגלית הזו שהיא נותנת לי קצת דולרים. זוכרים? מה זה היה? 59 דולרים, אני רואה 79 דולרים, אני אפילו לא זוכר. זה היה פחות מ-1 דולר. דולרים. עם Venmo. אני אגיד לעצמי, וואו, חברה פחות, כי הוא כתב בקבוצה, זה האחר דבר שיש לי בשם שלי. אתם זוכרים את הסיפור הזה או לא? זה היה כמעט שלוש שנים, או משהו כזה. אתם יכולים ללכת בקבוצה, ואני כתב את הסיפור הזה. הוא כתב שם, זה האחר דבר שיש לי בשם שלי. זה היה קצת מ-1 דולר. אני נותן אותו ל-8 או 9 אנשים. ‫הרבה מהם הם אנשים מאוד חייבים. ‫הם לא כל כך גניבים. ‫הרבה מהם ראו את זה, ‫הם אמרו, ‫או, וואו, אתה יודע? ‫או, וואו. ‫חייבת אדם. ‫אני חייבת את זה עליו. ‫אתה יודע, רגעות כזאת. ‫אבל שתי אנשים אמרו, ‫הייתי מרגיש כזה בגלות ‫לראות את עצמי במסגרת. ‫הוא לא יש משהו, ‫האחרונות דקות שהיה, הוא נותן. ‫אז תודה לו, ‫שתי אנשים נותנים טובה. ‫אז כתבתי לו, ‫אתה לא יודע אפילו, ‫עם הרבה דקות שאתה נותן, ‫מה שאתה בעצם ‫הפכה אנשים אחרים לדעת, ‫בשביל הלכת. ‫למה? ‫הוא אמר, וואו, ‫הוא יש מיליאנים, ‫מפחד נותן משהו. ‫הוא נותן ‫הרבה דקות אחרים לנמו. ‫זה לא כל כך פשוט, רבותיי. אז בואו נמשיך. אנחנו מקווה ביקורים. צריך להזמין את החיים הראשונים שבאים. הדבר הבא בפרשה, כשאתה מגיע ומגיע לדקלריאשון, אתה קורא, ויארעו אותנו המצרים. הדברים האלה שאנחנו קוראים להגדה של פסח. הרבה הדברים האלה שאנחנו קוראים להגדה, קורים מזה. מה זה ויארעו אותנו המצרים? מה זאת אומרת? It should have been, ויראו לנו המצרים. Not אותנו. לנו. To us. Not us. To us. They gave bad problems to us. ויראו אותנו המצרים. They made us evil. That's what it means. How did they make you evil? I'll tell you how. In the Holocaust, ‫הנאצי שרצה להכניס שני יהודים, ‫שאני יכול להגיד שהם ‫לא אוכלו את זה מאשר, ‫24 שנות, ‫הוא יביא ‫אחת קצת של ברית, ‫ככה, על הטבל, ‫ולהגיד להם, ‫לחיץ על זה. ‫כל מי יקח את האחרון, ‫יקבל את הברית. ‫כדי להכניס אתכם למונסטר. ‫באותה אנשים אמרו, לא. אנחנו נמור אבל לא נלחם, לא נמור אחד לאחד לברית. אתה רוצה לדעת? בסדר, אתה לא רוצה לדעת, אנחנו נמור. אבל איזה אנשים היו מנסטרים. בדרך כלל, הם התחלו להתמודד עם האחרון. קח את הברית, תביאי אותי לברית. לא. הפכו אותם למנסטרים. אנשים באמת מתמודדים אחד לאחד לברית. למה? זה מה שהם הפכו אותכם למנסטרים. אתה רוצה למשיך? כל מי שמור על אותו, יצא. כל מי שחזר, אנחנו נמור עליו. זה כמו שהם עשו אתכם למונסטרים. והם נשמעו את המשחק. אז, ואייראו אותנו המצרים. במשרד, היו מטורחים אותנו כל כך הרבה. היו מטורחים אותנו למונסטרים. כשאחד מגיע למונסטרים מטורחים, לא חושב שיהיה לו מנות. ואני צעק אל השם אלוקי אבותינו וישמע השם את קולנו. We scream to Hashem and Hashem heard our voice. The Chafetzchaim say, it doesn't say here Hashem listen to our prayers. It say Hashem heard our voice. From here we learn that when you speak to Hashem you have to scream from the bottom of your heart. אם אתם בסיניגאג וכל אחד קטן, אל תשכחו כמו מישוגינא, כמו מישוגינא. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשאתה קריאה קריאה, זה מגיע לך לצחוק. כשאתה לא קריאה כל כך קריאה, זה קשה לקריאה. כשאתה קריאה, כמו שאתה מגיע את הקריאה, ברגע, הקריאה באה ביחד עם זה. זו הכתובה שהיה אשם. אז הם קריאו לאשם, ואשם נכנס לדעות שלהם, בגלל שהיו קריאו עם הרבה ארוחה. זה כתוב במדרש רבה, יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה שנענית לארבעים יום יש תפילה Some prayers are accepted after one day. שנענית לארבעים יום And some prayers, before you finish your request, you already got it. Before you finish your request, you already got it. As it's written, תרם יקראו ואני אהנה. תרם יקראו ואני אהנה. And happens a lot. A lot. How does HaShem decide how long it will take for your prayers to be accepted? There are many, many reasons for it. One depends how holy you are. אנחנו אנשים מאוד עולמים, את הפרשות שלכם יותר כוחות ומקבלות יותר פשוט, כי אין סיניים שהשטן יכול להשתתף להחליט מהשם להקבל את הפרשות שלכם. אין קטרוג. שנייה, זה יחסית על כמה שאתם רואים בעצמכם. אם אתם תראו את ימי הנשים, אתם לא יודעים על העולמות שלכם. השטן משתמש בזה נגדכם. אם אתה מדבר הרבה בגאסיפ, לשון הרע, סטאנט עושה את זה נגדכם, ככה מנגינה שכתוב את החיים של האנשים עם את הגסיף. הוא יצטרך משהו על עצמו ואתם רוצים להפוך עליו? איפה המנגינה? את האנגלית הזאת, עשית להם דקות 20-40 דקות. את האנגלית הזאת, עשית להם דקות ברגע, בערך שעה, הוא יצטרך את מה שהוא רצה. זה לא ברור. אבל אם אתה לא מדבר בלשון הרעה, השטן לא יש לך עבודה. אם אתה נותן הרבה בצדקה, אתה נותן הרבה בצדקה, אז זה נחליט את המושג של השטן לעשות עבודות אתך. בגלל שאתה אוהב, במיוחד בישם. ושטן חושב מיליארד פעמים לפני שתהיה אשם מגניב כדי להגיד נגטיבה לך. בגלל שאתה עושה עבודה לכל מיליון אנשים מגניבים בכל יום. עם את הרעיון הגדול שלך. כשמישהו כזה, זה מאוד קשה להיות מקטרג עליו. אם אתה תלמיד הרבה תורה, אתה יכול ללכת ולעבור הרבה דולר, אבל במקרה, אתה תלמיד תורה כל יום בישיבה ולחיות איזה חלום. עם קטנה קטנה. כשסתן רוצה להגיע ולהגיד שה' לא יכול לשמוע את הפרעה שלכם, הוא מנסה את עצמו. מישהו ששיץ 14-15 שנות ביום ונותן את החיים שלו לתורה שלי, שזכור לי את הכי שמחה, אתם מנסים להביא לי דברים נגטיבים נגדו? אז כמובן אתה מבין שכשאתה הולך אל חכם גדול, רבי גדול, שחיים שלו תמיד בתורה, והוא יפגש לך, היכולות שלך עכשיו פשוט נמצאים 1000% יותר, שהפרעה תקבל. ויש עוד דבר, איך הרבה מיוחדת, מיוחדת, הזאת אתה יש. מיוחדת. מה זאת אינמרית? איך הרבה דברים טובים קרהם בעולם בגלל אתכם. בגלל מותכתכם, בגלל עצמכם, בגלל תנועותכם, בגלל כל הדברים שאתה עשיתם בעצמך. בגלל כמה אנשים שאתה עשיתם רליגיים ועכשיו הם עושים אשם שמח. אז כשאחד עשו מיליארדים וטריליארדים עבודות טובות לאשם, הוא יש סטטוס ספציאלי וי.י.פי והוא כתוב כסף ברור מוציא יקר מפי זולל שאתה, אם הוא קורא משהו, אשם צריך לציין את זה, צריך לציין את זה, למה? בגלל שאין אף אחד שעשה כל זה לאשם ככה זה למה את המלכות שלו, את המלכות שלו, כשהוא מלך על מישהו או משהו כזה, עשוי את האנשיה הכי שאתה יכול להכניס, הכי, למה? בגלל שכיר יותר שאתה עושה אשם בעצמך, יותר הוא מוכן לקבל את המלכות שלך. אז ברור, אם אתה מחלל שבת, אם אתה ‫סוטה, אנשי מנטלית ‫שעושה את עצמכם. ‫ואתה כל יום רואה דרעי דברים, ‫ואתה לא נותן איזה תלוי, ‫ואתה אוכל את כל מה שאתה רואה, ‫ואתה עושה את זה בלעדה. ‫לא תארת משפחה, ‫לא מיקווה, לא משהו. ‫הכי שאתה מנטל, ‫הרחוב שלך מלכות. זה כל כך דרעי שכשהתקדם את המות, סטאנט יש לך אלפים קטרוגים. תראו לו, תראו איך הוא נראה. איך הוא מוכן לבוא ולשאול את זה? זה למה, רבותיי, יש דברים בחיים שכשהתקדם את זה, אין דרך ללכת נגד. תפילו את הלב שלכם עם טאטוויז, ולהציג את זה עכשיו. איזה אנשים עושים סרג'ריז, אנשים מתחילים להיות אנשים, ואנשים מתחילים להיות אנשים. אם אחד יום הם רוצים להתבדל, זה קצת לאט להם. הוא התחיל להיות אנשים עכשיו. איך הוא יכול לעבוד? הוא רוצה לעבוד על יום כיפור. איפה הוא יכול לעבוד? עם האנשים? עם האנשים? יש פה הרבה проблем. מעוות? לא יוכל לתקון. איזה דברים עשיתם בעצמך, אין דרך להתקן. אז, אוקיי. כמעט כלנו עשינו דברים כזאת במהלך שלנו, במהלך החודשים שלנו. מי לא כתב על אינטרנט רעיון רעיון על אינדיבידואלים שהיו במהלך? זה מגיע לתשעים שנים ולעיניים. אין דרך להחזיר את זה עכשיו. החומרים ממשיכים להמשיך. האנשים שכתבו עליהם ממשיכים להסביר עד עשר שנים. זה עדיין במהלך. כן, זה מה שאתה נותן, זהו, גוגל נמצא את זה. איך אתה מנסה להסביר את זה? לא כל מה יכול להסביר. אז מה אנחנו נעשה? רק אחד דברים, קווה בלתי לאשם, להסביר אותנו, אנחנו היינו מגניבים, אנחנו לא ידעים מה אנחנו עושים, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ואשם יכול להסביר אתכם, בגלל מה שתהיה לכם עד היום. ‫הייתה טובה, ‫אבל עכשיו השם רואה ‫איזשהו חלום, 180 דגרים. ‫לא יותר רשון הרעה, ‫לא יותר אינטרנט, ‫לא יותר חלומים פרובוקטיביים ‫בשבילי. ‫לא יותר ‫של כל הדברים הטובים שהייתה עושה. ‫אחת שנה, חמש שנה, ‫עשר שנה, עשרה שנה. ‫בדרך כלל, ‫אפילו השטח ‫לא יש לך קבוצה. ‫ואחר כך, זה כתוב, ‫-ושמחתה בכל הטוב ‫אשר נתן לך ה' אלוקיך. ‫אתה צריך להיות שמח ‫עם כל הטוב שיש לך ה'. ‫רשי רייציר, ‫החכמים מן מסכת ביקורים, ‫הם אומרים, אין קוראים מקרא ביקורים. You don't read the announcement when you bring the baskets with the fruit. You read it only in a time of happiness. When is a time of happiness? From Shavuot, from the holiday of Shavuot until the holiday of Sukkot. After Sukkot, נכון? אם מישהו רוצה לבריאת את הבסקט אחרי סוכוט, בואו נראה, הוא היה חי בסוכוט, הוא לא יכול להגיע. הוא רוצה להגיע אחרי סוכוט, בין סוכוט וחנוכה. הוא יכול לבריאת את הבסקט, אבל הוא לא יכול להגיד את ההכנעה. ההכנעה היא רק כשאתה חי. למה אתה רק חי בין שבועות וסוכוט? מי יכול לדבר? בגלל שהקים נמצא בתחילה. מאוד טוב. בגלל שכל איכותי העולמות שלכם באותו מקום, כל מה שקפת, קטעת בין שבועות וסוכות. תזכרו, הייתה עולמות אחרות ממה שהייתה היום. היום יש איכותי עולמות כל עוד יום, כל יום, כל יום אחר, זה עולמות קטעות, זה לא... זה נחמד, נגיד, עם אדם שיש עבודה שהיא עובדה רק בשעה הלילה, בניו יורק, בשעה הלילה של 4 שנות. ‫ארבעה שנות, חלום. ‫אתה לא יכול ללכת לאור, ‫לבנות באור, זה מפחד. ‫ארבעה שנות. ‫אם יש עבודה ‫שעובדה בבוץ, ‫שעובדה בכל מיני אמברלים, ‫אתה יכול לדעת, ‫מקום שבו אנשים יכולו ללכת, ‫בפול. ‫זה רק ארבעה שנות. ‫אלה ארבעה שנות ‫זה מסוים לך על העולם. ‫אפשר להגיד שאתה עושה מצה ‫לפסח. ‫אתה מתחיל 2-3 שנות לפסח. תמיד תמיד מטרות מטרות. שבוע או שבוע לפסח, תחליטי על הכל. פסח, אתם מוצאים, אבל זה עדיין עדיין עד שבוע לפסח הבא. אתם תחליטי על הכל. בואו נגיד שאתם אמצעים בקמפ. שבועות ושבועות, יש לכם קמפ. וזה יותר כל שנה לספור את הקבוצה שלך. אז השנתיים של השעה, כשהתלמידים של דולר נכנסים לגמרא, כל יום, כל יום, כל יום, מבחינות האנשים של המקום, אלה היו הזמנים הכי שמחים של השנה שלך. אלה השאלות של הגמרא. מפה אנחנו נלמדים, שאם מישהו אומר לך, שכן העם לא עושה לי שמחה, הוא מגניב. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל רגל ‫יש לנו חלק מהרגל. ‫האמת היא שכל הם לא מתייחסים. רגל הם לא במדינה. הם לא מתייחסים לספרים, למה ‫יש לא משנה. הם לא רוצים את הכאב. לנ הם רוצים ללכת מהבית לישיבה, ללכת כל יום, לבית, לאכול משהו פשוט, סופה, קטנה קטנה. יש אנשים כזה. הם לא מרגישים שום דבר רע שאני לא יושב עם הרבה זמן ואני לא יכול לקבל דברים מגניבים. הם לא יודעים אפילו מה זה דברים מגניבים. להם זה כל כך. אבל יש אנשים רגילים, אנשים שעובדים, שעובדים, רואים דברים. הם רוצים להיות דברים. וכשהם מקבלים דברים שיכולים להם לקבל דברים קצריניים, עוד פעם, זה יכול להיות דברים עולמיים, תפילין, מזוזות, הם צריכים דברים לקבל דברים טובים. אז זה עושה את האנשיה שמחה. עושה את האנשיה שמחה. אני ראיתי כמה פעמים, כשאנחנו קבלים דברים לבניים עולמיים, כשאנחנו נותנים להם את הדברים, אני ראיתי, בשלב שלהם, איך הם התחילים להיות כל כך שמחים. הם לא יכולים להתחיל לתחתן עכשיו, אבל הם היו כל כך מגניבים. ראיתם, הרבה סטרס נמצא. למה? זה נטרל. כל מי שתנאי את זה, לילה טובה לו עם את הטריקים שלו. אז יש קצת אקצפיות לגבות, כן, אבל הגבוהה גניבה היא שהאנשים מרגישים כשיש להם עבודה. כשלא צריכים לסטרס, כשיש להם דווקא לבן. ‫אם הם מאוד פחות, ‫לא יש גרס יותר גדול ‫בשביל החיים מפחות, אמר חזל. ‫גזירת עניות. ‫אני לא מדבר על מישהו ‫שיכול רק לקבל קטנה קטנה. ‫זה לא פחות. ‫במיוחד עם מישהו ‫שיש מיליארד ו-20 מיליון דולר, ‫הוא פחות, כן. ‫אבל 70% של האנשים בעולם ‫לא יש אפילו את הקטנה בניו יורק. ‫הוא חי בפרויקט בניו יורק. ‫באפריקה הם חיים יותר? בכל מיני מדינות המוסלמית, יש להם חברים יותר טובים? בכל מיני מקומות הם לא יודעים שיש להם ארוחה. הם לא יודעים שיש להם סינק. הם צריכים ללכת לרחוב, ללכת לרחוב. בכל מיני מקומות. בכל מיני מקומות הם לא יודעים שיש להם רחוב. צריך ללכת עם ביקורת במים כל יום. אני זוכר, כשבאתי לאמריקה ב-1989, לא הייתה לי משהו. פשוט באתי לארוחה. חייבתי לגבי מישהו בגרדנק. ‫החלטתי עבודה במסגרת בגל, ‫במסגרת ליטלנק. ‫הייתה שם סקובי דיינר, ‫אותב, ‫שכל הגמבלרים באו וקריאו, ‫לך, ג'וני, לך! ‫הלחם הלכה, ‫אתה יודע, על המסגרת. ‫המסגרת הייתה... ‫היא עדיין הייתה, בגלל זה, ‫המסגרת הייתה. ‫היא עדיין הייתה. ‫אז... ‫המקום שאני חי, ‫הייתה בסגרת גל, ‫והמסגרת בגל הייתה בסגרת ליטלנק. ‫הייתה כמעט ‫עשרה או שלושה מילים לדרך. מלאק סקסס לנורדן בוליבארד. ואחת, אשכנזית אמריקנית אישה, אחת אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אש כן, איך אתם אוהבים את זה? אני אגיד להם, זה לא עבודה מלאה, אני צריך להיות שם בלילה. איך אתם הולכים שם בלילה? בגלל שאין להם מזרח, זה בעיה גדולה. יש לי בעיה גדולה מאוד. היא אמרה לי, את יודעת מה? אני יכול לתת לך בייק. יש לי בייק בגראז שלי, בייסיקל. את רוצה אותו? אני אומר, כן. את יודעת איך הייתי שמח על הבייק הזה? איך הרבה היה בייק באז? לא אפילו 100 דקות. 1989. אבל זה לא ספורט בייק, אתה יכול לדבר על זה? והוא יש רגלים מאוד, רגלים מאוד רגליים. אני עדיין יכולתי להתחיל עם הספורט בייק. אבל תגידי מה? התחלת השנואה. נובמבר. שנואה, שני פעמים של שנואה, ואני הולך עם הספורט בשנואה, ומתחילה, מאה פעמים, עם הספורט. כמו סקי. אם אתם יודעים, יש איזה גדול בגלגל, הולך מג'רית'ניק לגלגל הזה. ואני אומר לעצמי, וואו, לפחות שיש לי סקארט. סקארט, גלגל, 20 מעל 0. אבל זה יותר טוב ממשיכה. משיכה זה שעה. בסופו של דבר, רבותיי, אם אתם ממשיכים את עצמכם למהלך העולם, הסיטואציה היא יותר טובה ממש הכל. המצב הוא שאתה חי בניו יורק ואתה רואה כל כך הרבה מיליארדים שם ואתה רואה אותם במקומות מייאמי, בניו יורק, בברליאל. אוקיי, זה קצת מהמילים של האנשים בעולם. הלכו לסאודי ערביה ותראו 50 מיליון אנשים איך הם חיים. הלכו לאינדיה. אנשים חייבים ברחובה עם 10 ילדים, עם רציניות כאלה. מטרסים, הם היו שחורים, עכשיו הם יותר שחורים מאז שהמיקרופונים האלה. האנשים שהיו שם אמרו לי מה קורה שם. הם חייבים ברחוב, מילים. הם לא יום. הם נפגעים עם הילדים ברחוב. זה מגיע להם. הטרידים מגיעים ומצביעים עליהם. בשביל יום, בבוקר, הם מזמינים. הם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם 80% של האנשים בעולם לא יודעים מה זה. הולכו לצינה, תראו איך מיליארד חינוניים חייבים בעיגלו מייצגים מסטרות. איזה טייפון. כל הדברים האלה מפלגים 100 ירד במשך. מפלגים בכל מקום. רבותיי, זה מגניב מאוד לראות את האנשים שישו יותר מאוד מככם. זה יביא לכם איזושהי מלחמה ומלחמה. אם אתם תסתכלו על אנשים שיש להם הרבה יותר מככם, אתם לא תהיו פולים ומצווים. זאת נצרית האנשים. הרבה אנשים יש גניבה. תסתכלו על האנשים, איך הם מספרים את הכרסול. וואו, אנחנו נתנו את זה. איזה ילד מלוכל, אפשר לי לנסות את זה? זה למה הגמרא אמר שאתם לא צריכים לכרסול בשבת, ברשות הרבים. למה? זה בטח שהיא תקח את זה. למה? לראות את זה לבצעות שלהם, להשיג את זה. למה? זה כמו שאנשים עושים. כל אלה הבנים, הבנים הבנים שאנשים קבלו, גוצ'י, שמוצ'י, ארמני, אלפים דולר לטייני פרס. למה שמישהו נורמל יקבל 5,000 דולר על קטנה קטנה? למה? יש רק אחד הסיבובים לג'י. זה הסימבול ג'י. גוצ'י, מה זה? זה יש ג'י עליו. אנשים יכולו להכניס את הנמה. אז הם עובדים הרבה בנים פשוטים. ארגון ארגון, זה נראה בדיוק נכון אה, אבל זה ארגון, אני לא אקבל ארגון תקשיב, אתה מגניב הארגון היה מייצג בפקטורית האחרונה שהארגון האחרון היה מייצג אחד לאחד יש רק אחד הם לא סלטו את זה לגוצ'י, הם הלכו אחרי רגליהם וסלטו את זה במרחק ברחוק, ל-80% או ל-95%. מה אתם חושבים שהם עושים, האנשים הקיניים בקיניה או באינדיה? אתם נותנים להם אורדה של 100,000 בגים, הם עושים 120. אחרי שהם נותנים לך מה שאתה רוצה, ה-20 הם סלטו במרחק ברחוק. מה אתה חושב שקורה? מה כל הדברים האלה שאתה יודע להגיד? דבר שלו, אחד שלנו עדיין עושה סוטים של ארמני, רידלי, לא ארמני, רידלי הייתה חברה טובה, איטליאנית. הוא אמר, הם קבלו 2,000 סוטים, אני עושה 2,500. אחרי שהם קבלו 2,000, אני סולם את הסוטים האחרים, בלי שם רידלי. זאת אומרת, זה הסוט הזה. הרידלי, לפני 20 שנים, היה 2,000 דולר לסוט. סוט רגלי היה 150 דולר, אותו דבר! אבל הוא לא יש את הטאגה. יש כמה מפחדים פה שיעבורים 2000 דולר על זה רק בגלל הטאגה הזאת. אבל אתם יודעים מה? אף מישהו אמר לי שאילו אנשים שולחים טאגות רק. טאגות פשוטות. למה? האנשים הם מפחדים. לוזר, אף משהו על עצמם להתמודד, אז יש להם קאגים להראות את רגליהם, להראות את רגליהם. אשם לא יכול להתמודד עם זה. אז אתה צריך להיות בארץ ולהתמודד עם כל הטוב שאשם נתן לך. יש רק אחד הפרובלמים. אם אתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד מה אשם קורא טוב ומה הוא קורא רע, עכשיו אתה יכול להצליח את האבקות שלו אם אתה לא תלמד תורה, אתה מגניב של אמא ארץ את המדע שלכם מלא, אתם לא יודעים, לא יודעים, וכל מה שאתם יודעים הוא מגיע מן החברה או מן הלימודי. אז את המדע שלכם מגיע מן הלימודי. אז אנשים מנסים אתכם, שזה טוב, וזה טוב, וה' אומר, זה מגעיל. זה מגעיל. אני אתן לכם דוגמא. ה' אומר, נעלם לבנות, זה מגעיל, זה מגעיל, וזה מגעיל. איך אנחנו נלמד את זה? אמרתי לכם לפני שבוע, כשאנחנו מדברים על זה, שטיפה את תואר, שייף את הראש, גדולה אישה, זה מגניב, אשם אמר, האישה צריכה רגל. האנשים צריכים להיות יפה, זה חלק מהצדקות שלהם בעולם, הם צריכים להיות יפים לאנשים, זה מה שהתורה אומרת, לא ניתנו נשים, אלא ליופי, זה כתוב בנגמרה. איזו אישה צריך להיות יפה לאנשים שלה, אם זו אישה שלה, היא צריכה להיות יפה לאנשים שלה. לאנשים שלה, לא למישהו אחר. הוא אוהב אותה, זהו זה. הראשים של העולם חושבים שהיא מגניבה, זה לא עובד בכלל. אם הוא מרגיש, כל אחד צריך להגיד לו שהיא יפה. אפילו אם זה לא אישה שלך. איך היה עם החופש שלי? וואו, ברוך השם, אשתבח שמו. הוא נכון מאוד. חמש דקות אגור, אתה אמר לאחד שלך, וואו, איזה יפה הייתה שהגיע לזה. עכשיו הוא בא לשאול, מה אתה רוצה להגיד לו? הילד שלך מגניב מאוד. היי, אבא. את יודעת, הילדים האמריקאים. היי, אבא. יאללה, אתה יכול להגיד יותר טוב. אתה כבר השחרר את השלום הבית. זה רעיון להגיד את זה. אבא, אתה לא יכול להגיד את זה. ה' לא יכול להגיד שאלה. התורה אומרת שלילה בשביל המשפט זה לא רק מוכן, זה מבקש, במיוחד כדי למצוא המשפט בין אבא ואישה. אם האישה מדברת עם הרבי על אבא שלה והאבא נראה ככה, מי ידע מה היא אומרת עליי עכשיו? מי ידע? כשהיא יצאה, הוא רולה. היי רבי, איך אתה? בואו נחליף לחיים. תגידי לי, לדרך כלל, אני רואה שאישה שלי קריאה לך קצת最近. הכל בסדר? ברוך השם. מה היא הייתה צריכה להגיד? היא מפחדת עלי? לא. היא אומרת, אתה הכי גדול. אתה כל כך טוב, אתה כל כך צדיק, איך אתה הולך לשול, איך אתה מזמין בעצמך כל רעיון, איך בלעד מה שהיא ממשיכה, אתה תמיד אומר תודה, ואתה שמח. הרבי עושה את כל השפיץ, כל שאלה היא שאלה. כמה שאלה היא שאלה, כמה שאלה היא תקבל. למה? הוא עושה את השלב להשתתף בשלב שלו. איך התלכנו את זה? מאברהם אבינו. השרה אמרה, איך יכולתי לדעת שהשלב שלי הוא שלב שלב? אתה מפחד, אבל השלב שלך? אתה שלב, אתה 90. ‫העולם, זה רק אפקט את האנשים ‫כשהוא ייצא, לא את האנשים. ‫האנשים יכולים להיות שבעים, ‫הוא יצא עדיין עם ילדים. ‫האנשיה, עד סרטן עולם, ‫היא לא יכולה להיות עם ילדים עדיין. ‫אז סרה צריכה להגיד, ‫איך אני יכולה להיות עם ילדים? ‫אני אנשי עולם. ‫הזמן שלי סוף. ‫אף אחד לא מגיע אגם לי ‫לפני 3,000 שנים. ‫אז סרה אמרה, ‫אבל אבא שלי הוא אנשי עולם. And when Hashem came to Abraham, he didn't say, she say, you old. She said, why Sarah say that she's old, she cannot have kids. Hashem changed the words of Sarah. Why? Why the way you will come to the husband and say your wife thinks you old? And will hurt him. So from here we learn that to prevent פרובלמים ולחיות ולא להשיג בין אנשים, אתה יכול להחליט מה שהם אמרו. מה הם אמרו עליי? לא לדבר, רק דברים טובים. רק דברים טובים. אתה לא אומר, או, היא אומרת, סטינג'י, אתה חזק, אתה מבחינת בקרדיט, בקרדיט בכל שתי שעות. לא, אתה לא אומר לו את זה. אה, אני רק אומר את האמת. אתה אומר את האמת ואתה מנגן את הביתה. איך יהיה את האמת שלך שתהיה להם דיבור עכשיו עם ילדים ברחובים? אתה צריך להשתתף את הראשך. גם למשחק את החיים של מישהו. אם אתה אומר את האמת, זה ימות אותו. תגידי לי, הוא עשה את זה? לא? אתה בטוח? לא, אני הייתי פה, הוא לא עשה את זה. למה, אם אתה אומר כן, הם יחזיקו את ראשו את הרומנים. הם שואלים לך עכשיו, מה אתה אומר, כן? אתה תעשה להם להתקשר? אתה צריך להגיד לא. למה, אם אתה אומר כן, הם יתקשרו. אתה צריך לחזור את החיים. פיקוח נפש, דוחה שבת, דוחה כיפור, דוחה חיות. החליטו את השבת, החליטו את הכיפור, החליטו את החיות גם. למה? זה ריסק חיים. רק שלושה דברים. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך זה כשאנשים מקבלים עבודה טובה, הם שמחים. אחרי סוכות, אין עבודה אחרת. אין עבודה אחרת. עכשיו, לא יש עוד כל כך הרבה עבודה. יש עוד קצת עבודה, עד חנוכה, אבל חנוכה היא כבר עבודה. עכשיו, אם הייתה עבודה על הדברים, היא כל הזווית ומותית. אז אחרי חנוכה, אף אחד לא מביא קטנה. Why? No income, no happiness. Remember this. We give sources here. It's not my personal opinions here. One more thing. וכי תחלה לעשר את כל מעשר טבועתך. Now the Torah talks about מעשר, 10%. כמה שנים קיבלתם את המאסר ללווי? בשנת ה-3. אחרי השמיטה, יש שמיטה אחת שנה. אתה לא עושה משהו בשטחה, אתה לא פלטה, אתה לא נשים, אתה לא קטע, אתה לא... לא משהו. אתה נשמיץ את זה לנצחים, הנצחים יוצאים, הם יקבלו מה שהם רוצים בבקשה, זהו. זהו שנת השמיטה. כל שבע שנים יש לך שנת השמיטה. שנת השמיטה. ‫ואחרי זה, בשנת הראשונה, ‫אתה מביא מעשר ראשון, ‫שנת הראשונה. ‫והשנת הראשונה, ‫השנת הראשונה, ‫אתה לא משתמש בברות, בגרוז. ‫אתה נותן... ‫בשנת הראשונה, ‫התורה נותנה לנו סייקל. ‫השנת הראשונה והשנת הראשונה, ‫זה נקרא מעשר אני. ‫הוא מביא את זה לירושלים, ‫ואתה נותן לו את זה. ‫הפעם הראשונה, ‫מה אתה עושה עם המאסר? ‫אתה בא, ‫אתה נותן לו כסף לדלווי. ‫למה? אבל אתה לא... ‫זה לא שאתה נותן לו כסף, ‫אתה עורך לו את זה. ‫זו תלויה. ‫כמו כשאתה קח משהו, ‫אתה נותן לו תלויה. ‫מה זאת אומרת שאתה עורך לו את זה? ‫דלווי עובד בבית המקדש. ‫הלוויים שירים, הלוויים שירים, ‫הלוויים עושים כל הסרמונים ‫בבית המקדש. ‫הלוויים לא קיבלו ארץ ‫בארץ ישראל. ‫הם נמצאו בארה הלוויים ‫במדינות מיוחדות אחרות, ‫והם לא יושבים בצרפתם ‫כמו כל קבוצה, ‫והם גם חיים ביחד עם המורים, ‫במדינות המחלות. אז הלוי נפגש כשקוראים לו את ארץ שלו, את ארץ שלו. והם גם עושים לך, כשאתה מגיע לבית המקדש, בלי אותם אתה לא יכול לעשות משהו. אז אתם אוהבים אותם. אז בפעם הראשונה, המאסר הולך ללוי, זה מה שאתם אוהבים אותו, אתם לא עושים לו עבודה. המאסר השני, ‫אתה יכול ללכת לירושלים ‫ואתה אוכל את זה לעצמך. ‫אתה לא יכול לאוכל את זה ‫מדי שאתה חי, ‫אתה צריך ללכת לירושלים ‫ואתה אוכל את זה, ‫אז אתה מקבל מזה, ‫אז אתה לא עושה אף אחד בבקשה. ‫אז בפעם הראשונה זה קבוצה. ‫בפעם ה-2 אתה אוכל את זה. ‫בפעם ה-3 זה קצת אחרת. ‫אתה נותן את זה לבניים, ‫לאנשים שהם חייבים. ‫זה למה זה נקרא מעשר. ‫זה נקרא שנת המעשר. ‫אז בשנת ה-3 ובשנת ה-6, ‫זה כשזה מיוחד כמו ‫מצווה גדול שלך. ‫כי בשנת ה-1 אתה מנצח. ‫אבל, ‫לכך שאתה מנצח לספור את הלוואים, ‫השבט הלוואי היה במצרים, ‫האחר שתלמד תורה, ‫הוא עכשיו עובד בשלבות. ‫הלוואים הם חייבים ‫לתלמוד את התורה. כל מה שהלוויים עושים, אתם מקבלים עליו. למה? בגלל שאתם שותפים להם במיוחד. זה כתוב שאשם אמר למשה ללקש ללוויים מה שהם צריכים לעשות בבית המקדש. ואחרי זה, זה כתוב, ועשו בני ישראל, ובני ישראל עשו, כמו שאשם אמן משה לעשות. אבל זה היה רק ללוויים, לא למדינת ישראל. אבל התורה נותנת קרדיט כמו שהמדינת ישראל עושה את זה. המפרשים אומרים, כי כשאתה ספורט מישהו שתלמיד תורה, הוא תלמיד תורה ותקבל קרדיט פולי, ואתה תקבל קרדיט פולי, בגלל שאתה ספונסור את הבחור הישיבה. כשהוא מתלמד בגלל זמן שלך, אתה והוא, אתם שנים, מתקבלים מהתקבלת תורה גדולה. כשאתה ספונסור קירוב, הרבי שעושה את האנשים להיות רליגיים, לא יכול לעשות את זה בלי זמן שלך. לא יכול לעשות את זה בלי ספורט שלך. אתה ספורט סטקים, אספקטים, קטעים, פליטים, סמינרים ולדי דברים אחרים. בלי זמן שלך, אף אחד מהם לא יכול להיות עביר. לכן, עכשיו יש לך סטאקט בכל התעבירות שלו. עבירה מדהימה. ‫זה מגיע למה שאתה נותן. ‫אם אתה נותן 1,000 או 10,000, ‫כשהוא נותן 10,000, ‫אתה נותן 10 פעמים יותר. ‫זה כמו סטאקס. ‫אתה נותן 10 סטאקס ‫או 100 סטאקס. ‫זה מגיע למה שאתה נותן. ‫אם נותן 2 דולר בבית, ‫כמה הוא נותן לך? ‫כמה 2 דולר, ‫הם לא קבלו אפילו 1 USB. ‫מה אתה תעשה עם 2 דולר? ‫לא יש משהו שאתה יכול לעשות. ‫אתה קבל נפקינג? ‫זה צריך להיות ריאליסטי. ‫אם התנועה שלך ‫היא מסוימת כפי ‫שאתה יכול לקחת דברים ולתת להם ‫לאנשים ולמצוא אותם רליגיים, ‫התנועה הזאת ‫יכולה להיות דבר מדהים. ‫לפעמים זו תנועה גדולה ‫לפעמים, ‫ואתה תקבל עליהן ללמוד. ‫תקבל עליהן ללמוד. ‫אני אתן לכם דוגמה. ‫הייתה לי פעם אחד, ‫אני רציתי להביא אותו לישיבה. ‫החלטתי עם הם בקוויץ בוליבארד, דקה, ישראלי, הוא חולה, לא ידע מה לעשות עם החיים שלו, הוא כבר 23 שנים, 22 אולי, גאי ימין. אמרתי לו, אני אקבל אותך לישיבה, תלך למונסי, תראה מה זה התורה. הוא אמר, אה, אני לא מלכותית. בכל מובן, קבלתי את החברה שלי עשרה שעות, ויש לי פעמונים שאני לא קבלתי, אני מבקש עבודה. אני אגיד לה איך הרבה אתם אוהבים. הוא אגיד, כמעט 3,000 דולר. זה שני שנים של עבודה ורק קצת עבודה. אני אומר, מינוס 3,000 דולר. אני קלטתי אחד מרחב. אני אגיד לו, אתה יותר ישיבה. אני אגיד להוא, אני אגיד לו, אם אני אקבל לך הזמן לבין העבודה, לבין חברתך, לבין כל עבודה שלך, אתה מגניב, אתה לא יודע על כלום, תבואי לישיבה ותקבלי שבוע ותלמדי תורה? יש לכם כל משהו, אצלם, חברה, חברים טובים, מקום יפה. אני רק חשבתי על איך אני אעבור את ה-3,000 עוד 20 שנים, זה היה כמו 10,000 היום. אל תשכחו. זה היה מיוחד של המONEY עוד 20 שנים, 3,000 היה הרבה מיוחד. אבל לרחוב היה אף משהו. אז אמרתי לו, יש לך איזו הזכויות. אחת העבודה, אחת עבודה של תורה באה לגביך, ל-3,000 דולר. ‫הוא הולך לראות את זה אחת שנה. ‫מה אתה חושב שקורה? ‫הוא עד היום מלך, ‫ויש לו עשרה ילדים, ‫הם כולם בתורת תלמודי. ‫הוא חכם גדול. ‫הוא עובד ברחוב, ‫הוא לוקח את גלגולותו שלו. ‫גלגולותו שלו, ‫לא להראות דברים לא רעיונים ברחוב. ‫הוא השתתף לנצח חולי סופר-סופר. ‫לעשרה שנים הוא לראה תורה, ‫ואלה הרבים שלהם, ‫לעשרה אלף אלף דולר, ‫הוא היה צריך לרחוץ אותי ‫למיליון פעמים, ‫ללחמות, ‫לתת לו איזושהי תפקידה. ‫אבל הוא היה חכם ‫לתת את המONEY. ‫אתם יודעים כמה מיליארדים ‫של מצוות יש לכם ‫לעשרה אלף אלף דולר? ‫זה לא יכול להסתכל. כל התורה שהילדים של הזה עובדים עכשיו בישראל, הולך למידה שלו. עוד פעמים יש ילדים קטנים בתלמודי תורה, אולי כבר יש, אני לא יודע. הולך למידה שלו. עשרה שנים מאחור, יש ילדים קטנים, הולך למידה שלו. רק בגלל זה, היה מיוחד שלו להגיע לעולם. להבין את ה-3,000 דולר במידה שלו. מה יכול להיות גדול יותר מזה? חשבו על זה, חשבו על זה. אין עבודה יותר טובה במסגרת היסטוריה של העולם. הם צריכים להיות חכמים. הם צריכים לדעת איזה מקום להשתתף. יש אנשים שאתם נותנים להם עשר שנים זמן, הם לא יכולים לעשות איזה בלצ'ובה. למה? שהסטייל שלהם מאוד פרו. מאוד מאוד פחד. איזה מגניב לא עושה משהו אפקטיבי, אף משהו. אתה יכול להצליח אחרי שנה, שמישהו שמאוד גאה בג'ודיזם יצא על עצמו לבקש להיות רליגי, או אולי, אולי. ‫אבל מישהו שלא היה מנצחים ‫לתהיה רליגי, ‫עם תקופה מלאה, ‫אתה חושב שהוא יכול ‫לתת את כל אימציותיו שלו ‫ולהגיד שתהיה עבודה של תורה ‫ולהגיד שתבוא ל-שול במרחק? ‫או אתה חיים במחשב. ‫זה לא יקרה פעם. ‫הצליחה היחידה היא ‫התקשורת לתקשורת ‫הרבה ידעים מבינים, ‫שהתורה היא אלוהית, ‫ויש לך ה' ואתה רואה אותה, ‫ואף שום דבר תקשור, ‫ולעבור את זה, ‫שכל דקות החיים שלו ‫תקשור. ‫בשביל טוב או בשביל רע. ‫הוא צריך להתקשר ‫עם התהליכות של האנושים ‫והעבודות טובות שלו. שוב או לאחר, הוא לא יכול להסביר את זה. כשהוא יבין את זה, אתה לא צריך לבקש ממנו עדיין להשתמש במצוות. הוא כבר מפחד כפי לא להיות מפחד. ואם הוא היה בזמן מפחד, כשהוא נגמר את הקבוצות של התורה, ברגע, בקרוב, הוא יבין את זה. הוא לא צריך לך להיות חבר שלו. למה? בגלל שתפוסת את האידיאולוגיה הנכונה, שתפוסת את הנכון הנכון לסיסטמה שלו. כל הדברים האלה, חשבו לי, מהספרים של תחילות, קוראים לזה בעברית קוסות רוח למטה. אתם יודעים איך אתם הולכים לדבר עם אנשים קיניים, ויש להם רעש ויש להם גלסים, הם נותנים חי על הרעש, והם נותנים את האוויר של הסיסטם? אתם יודעים איך יש לך דברים רעשים על הרעש? אתם עדיין עשו את זה או לא? זה קוראים לזה קוסות רוח. גלסים של רוח. הוא נותן את האוויר של הגלסים. תעשו את זה לגבי מוותי? פרסון שתהיה רחב בגלגל, הוא בא לך וקשור, אתה יכול להחליט את הרחב בגלגל שלי, מר ליא? בטח, בטח, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא הוא נפגש, הוא נפגש ‫זה נקרא פרו-שיטה. ‫הפקדה הלטה. ‫הפקדה לטהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ‫זה עבודה גדולה. ‫עבודה גדולה. ‫גדול יותר מאשר לחלל שבת, גדול. ‫גדול יותר מאשר לאכול ‫על יום כיפור. ‫גדול לפעמים יותר מאשר ‫למרד את מישהו. ‫בגלל שאתה עכשיו מרד ‫לשאלה ללמוד. ‫אתה הוא הרזון למה ‫הזה החילוני, ‫הזה הסקולרי מת, ‫הוא מת חילוני. בגלל שאתה בא אליו וגדל לו עם הרגל יפה שלך וסומברה יפה שלך, לא לדבר, לא יש משהו כזה, יהודים רעיונים אשם אוהב לכולם דווקא, הם כל הילדים שלו. הוא אוהב את הקרימנים, הוא אוהב את המרדכים, הוא אוהב את הגייס, הוא אוהב את המחללי שבת, הוא אוהב את מיידורף, את ה'טיף' שעושה שניים בפעמים את כל מה שיש להם. הוא אוהב את הנאצים, הוא אוהב את החמאס, את החיזבאללה, הוא אוהב את חוסיין אובמה, ברני סאנדרס עם אחשימו, הוא אוהב את כל מהם. איזה סקם, איזה פילט להגיד אפילו איזה דבר. חשבו על הסטופידית אחרי זה. איך אתה יכול לוזר את הכל בפעמון. הוא לא מנצח למה הוא עושה. ה' יתכן את זה. אתה יודע את זה בטח? תשכח את החיים על זה? תשכח את החיים על זה? תקבלו את התורה ותשארו, דן אשם יסכם את החילוני של מחלל שבת. אם אתם תעשהו את זה, אני אצלח את הראשון שלי. הם כולם מפחדים. אתם שמים אותם על דטקטור מפחד ואתם רואים שהם לא מאמינים מה שהם אומרים. הם יודעים שהם יהיו מפחדים. למה הם אומרים להם, אשם אוהב אתכם? בגלל שזה מפחד את הדונות. זה יעבור עליהם שלושה פעמים יותר, בגלל שזה יעבור עליהם. תקבלו תפילין, דן אשם. דן אשם מחלל שבת. אשם אוהב אותך. זה לא, אבל זה כתוב. אני שמעתי שהרבי האחר אמר שמחלל שבה יהיה קט פרמיננטלי. אל תשמעו לו, זה לא הדרך. זה לא כמו שאתם מנסים ללכת תורה. מה, זה לא כתוב בתורה? לא, לא, מה? אבל זה כתוב. אבל הוא יפה שזה לא כתוב. למה? זה יפה את אגנתו. הוא רוצה להיות פופולר. כשאתה מדבר עם אנשים על דברים מדהימים על עצמאם, הם נשמעים להגיע. כשאתה מדבר עם צחוקים, הם נשמעים להגיע. כשאתה מדבר עם שהם אוהבים אותך, אתה כבר קצת צדיק, אתה גדול יותר מן אבא סאלי. בטח הוא יגיע. זה כמו תראפי פסיכולוגיה. אתה עושה להם להתרגם על עצמאם. אבל כשהוא יגיע אליי, אני עושה להם להחזיר את הלקציה עם רעיון רעיון. רעיון מגעל. אני חייבת להתעורר, אני חייבת להתעורר, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעורר עם הלשון הרה, אני חייבת להתעור כל מה שהוא מדבר עליו, הוא ראה ספרים מהתורה, זה אני. הוא מדבר על גויה גלפרין, זה אני. חלל שבת, זה אני. אוכל על יום כיפור, זה אני. לשון הרע כל יום, זה אני. לא לדבר, זה אני. לא לשים תפילין, זה אני. כל מה שהוא מדבר עליו היום על שתי שעות, כל מה שהוא אומר, אני בגלל. ‫אבל היום הבנתי שיש ‫מסיבה גדולה למה שאני עושה. ‫עד עכשיו, אף אחד לא אמר לי ‫שאני אצליח לבן את הבעלה. ‫אני חשב שזה בבקשה ‫להיות מחלת שבת. ‫תעשה מה שאתה רוצה, תהיה שמחה. ‫תחשב בנוסף, זה יהיה בנוסף. ‫אתם יודעים את כל ‫המסגרות שעובדים עליהן? ‫שאין להן קונקציה ‫עם היהודית בכלל? ‫אתם מורים אנשים כל יום ‫ואתם חושבים בנוסף, ‫וזה יהיה בנוסף? תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ואמר אותה לפני השם אלוקיך. תמ You say in front of your God. בנג'י, איפה בנג'י? It's too hot here. And you say in front of your God, I took all the holy fruits out of the house. What does it mean holy fruit? Fruits that belongs to the Beit HaMikdash, they go to high cause, they consider holy. ואני גם נותן את זה ללווי ולמדעים ולמדעים ולמדעים ולמדעים מה זה מיוחד ל-4 מיני מינים של אנשים לווי מדעים מדעים ולמדעים מה זה המיוחד במיוחד בין אותם אותם הם כולם חייבים הם לא אינדיפנטיים, אינדיפנטיים. דלווי עובד כל יום בבית המקדש, עובד, עובד, לא יש זמן לעבודה. הוא צריך את 10% שלך, כמו שאמרנו לפעמים. האחרונים, הם לא יושבים אבא לתפוס אותם. הקהילה צריכה להתקשר אליהם. אנחנו עושים את הדבר השאלה. היא לא יושבת אבא, זה לא מסוים כדי להקבל 10 ילדים על עצמה. היא צריכה עבודה. קונוורטים, הם לא יודעים את הדבר הם לא יודעים, הם באים לקהילה, הם מנסים ללמוד הם צריכים אתכם לספור אותם, הם צריכים מקומות לאכול על שבת, על יום טוב הם צריכים מישהו להמציא להם איך לפרש בשיעור, הם עושים את הסידור בצד אחד איך אתם יכולים להיגנוב? אווו, אם קונוורט צריך עבודה אתה צריך לעזור אותו, אתה לא יכול להיגנוב אותו אתה צריך להתאהב אותו אתה יכול לדעת, כשאתה נותן קבוצה ליהודי בבית, מצווה מהתורה, גדול מצווה. אם הוא מלך תורה, גדול מצווה. אם הוא גם מלך תורה, אתה צריך להבין, לא רק לספור את הבחור, לא רק לספור את הבחור ישיבה שמלך תורה ומדהים את השם, אתה גם צריך להבין, להצליח את המצווה של אוהב את הגר, המלך. אתם מקבלים שני קרדיטים פה, שלושה. אחד, להקבל פחות. שני, להקבל תורה. שלושה, להקבל קונברט. כשאתה נותן ליהודי מלחמת, יש לך רק שני קרדיטים. הוא לא קונברט, אבל כשהוא גם קונברט, הוא נותן ליהודי והוא נתן ליהודי, עכשיו אתה גם יכול, זה כתוב 36 פעמים בתורה, להקבל הקונברטים, להקבל אותם, ללא להכנע אותם, וכו'. וזה מאוד טוב. אז למשל, אם יש לך שני תלמידים חכמים, הם קבלו פור בישיבה, ואתה רוצה לספנסר אחד מהם בעולם. ועכשיו אתה חשב שרובן הוא יהודי מבית, והגיון הזה הוא קונוורט של כמה שנים. מי שאתה צריך לתת את המONEY לו כמסורת לקונוורט. עכשיו יש לך שלושה קרדיטים במשל שתי. פלאס, הוא יותר חייבת מאשר ליהודי של ברט. יהודי של ברט יש אבותו, אחותו, אבותו. יש אנשים שיכולים להשיג אותו. הם לא יכולים להשיג את ארוך שלהם. האנחלות האלה לא יש שום אחד בעולם. מי יכול להשיג? תעשו לי. מי אתם? איך אני יכול לדעת שאתם יהודים? אם אתם יודעים, אתם צריכים להבטיח שהם יכולים מה שהם צריכים. אותו דבר, האחרונים, ואותו דבר, האחרים. ובטח אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה אתה צריך לא מגיע להיות להם, מאוד אתה לא מגיע להם, מיוחד, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, אתה לא מגיע להם, רבותיי, אתה לא מנסה להסתכל על אורפנים, ווידאו, ועל אתה קונוורטים. לא מג אתה לא מנסה להסתכל עליהם. מה יקרה, אם אתה רק התחשב שזה קונוורט, זה קונוורט באמת, הוא קונוורט, הוא קבל מצוות, אבל הוא מנסה להסתכל. מנסה, מנסה, מנסה. הוא פשוט מנסה אתכם כל הזמן. אתה ספורטת אותו, עשית אותו, עשית את זה, ועכשיו אתה חשב שהוא מנגנון מנגנון! עדיין כמו אם הוא היה מנגנון! הוא יהיה יהודי עכשיו, הקבד לא הפכה אותו מה קרה עכשיו? זה בעיה גדול אתם מוכנים להשיג את המנגנון? אנחנו צריכים להשיג את האנשים של המנגנון אנחנו צריכים להשיג את האנשים של המנגנון אנחנו צריכים להשיג את האנשים של המנגנון אנחנו צריכים להשיג את האנשים של המנגנון אנחנו צריכים להשיג את האנשים זה דילמה גדולה. מה אתה עושה, רבותיי? לפעמים השאלות יש בצדים בגודל ובגדול, בשני הצדים. מה אתה עושה? יש צדים לנגלות אותו, ויש צדים להמשיך לספור אותו. מה אתה עושה? אתה הולך לחכם, לחכם גדול, רבי גדול. רבי, יש לי דילמה. אני עושה עבודה לדבר הזה, מזכיר אותו, עובד אותו, נותן לו, קבל אותו. אני רק חשבתי שזה סכם. אני צריך להמשיך להציג אותו? כן או לא? אם לא, אני צריך להציג את הקהילה שלו? אני לא רוצה שיש אנשים אחרים לתאים לו. אם אני אציג, אז האנשים יחזרו עליהם, ואולי אנחנו עושים אשם מגניב, בגלל שהוא קונוורט. אתה יודע, אנחנו עושים טוב או רע? אתה מוכן להחזיר קונוורט שזה מגניב, ולכתוב על יהודים ולכתוב עליהם, או להתקדם עליהם? פורג'ריה? בטח לא. לא תעמוד על דם רחע. קונוורט יש מסגרת על כמה תעמוד עליהם. אם תחשב שזה פדופיל, תעמוד עליהם? להתקדם על ילדים בחברה? בטח לא. אז אפילו זה יש מסגרת. אם הלוואי זה מגניב, תעמוד עליהם בגלל שהיא הלוואי? בטח לא. אם הוא מחלל שבת, ליאר. אתה תעזור לו? תעזור לו עליות? לא. או, אבל הוא מחלל, אבל הוא מחלל שבת. לא, הוא מחלל כמו גוי. כל מחלל שבת מחלל כמו גוי, אבל הוא נפגש כמו יהודי. לפני שהוא מחלל, הוא היה יכול להחליט שבת כמה הוא רצה. הוא לא היה נפגש. עכשיו, כשהוא מחלל ליהודי, הוא נפגש כמו יהודי, ועכשיו הוא מחליט שבת, עכשיו אתה לא יכול לתת לו עלייה עדיין, בגלל שהוא מחלל שבת, אבל הוא מנסה להיות מנסה להחליט שבת. מה אם? אם הוא מנסה להחליט שבת, אז הוא צריך להשיג את כל הקבוצה שלו. הבנין צריך להשיג נוטים עם את הסרטונים, בכל מקום. היום, עם האינטרנט, הם צריכים להשתתף מרחק שהאנשים צריכים להיות מיוחדים על האנשיה הזאת שהייתה כבר קטנה מגעת עם הילדים. כל אחד צריך להיות מרחק מהאנשיה הזאת, לא להביא אותה לביתה שלהם, לא להשתתף את הילדים שלהם. הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של האנשיה אם האינדיבידואל הוא נגד לדמות, אתה צריך להכוון את הדמות של האינדיבידואל. אתה מבין? אם הדמות היא נגד לאינדיבידואל, הוא צדיק נכון, והדמות היא נכונה, אתה צריך להכוון את האינדיבידואל של הדמות. באוויר, אתה צריך להכוון את הטלפון של הטלפון. זה מה שקוראו בתורה, לא תעמוד על דם רעך. עכשיו, רבותיי, רב איצחק אברבנל, הוא חי באוניברסיטה של ספיין באותו זמן, 500 שנה. הוא אמר, אין מצווה שהאנשים צריכים להכניס שהם כניסו לעשות את המצווה. רק זה, ביקורים. אתה שם תפילין, אתה צריך לעשות דקלרציה, אני שם תפילין, ה' אני אשמח למה אמרת לי לעשות, לא. אתה עשה קידוש, אתה צריך להגיד אחרי זה, אשם, אני עשיתי מה שאתה אומר, כדי להיות מקדש בשבת, לא. כל מצווה שאתה עושה, אתה לא צריך להוכיח, אשם, אני פשוט עשיתי מה שאתה אמר לי, אני לא התחלתי ללכת או ללכת מה שאתה אמן לי. קח את המצווה הזה. למה? למה אחרי שאתה מביא את הבריאות שגרו בפילד שלך, אתה מנסה לתת את זה לכהן, ואתה אומר, אשם, אני עשיתי כמו שאתה אמן לי, אני לא נגלקתי משהו מהאמן שלך. מה זה? צריך להיות רגע. מה אתה חושב? רבי יצחק הברבנל אקספלין, הוא קורא, דמעסר איזה ממון שאין לו טובים. כשאתה כל המון, רובין כל המון לשימון, שימון מבקש את המון שלו. אתה לא עושה למישהו עבודה, אתה צריך לתפוס את מה שקיבלת. כשאתה יש מעסר, אין אף אחד ספציפי שיש אונרשיפה על המון הזה. זה עכשיו זמן שלכם ואתם צריכים להחליט מזה, אתם צריכים להחליט. אבל מי להחליט זה חליטתכם. אז אם רבי יצא לך ויגיד לך שתתן לי את המאסר, יש לך המאסר, לא, תתן לי, אני רבי. אתה אומר, כן, אני תתן לו, אבל לא לך, לרבי שמעון. אתה רבי רובן, אני לא אתן לך, אני אתן לך לגבי שלך, רבי שמעון. רבי שמעון יצא, ראיתי שאתה רוצה לתת לי המאסר, לא, אני לא רציתי אתכם, אני לא רציתי אתכם. יש רבי שמעון שמעון אחר. כל הרבים הם רבים. אז כל רבי שמעון יצא, הוא אומר, בטח אני אתן לו, אבל לא לך. הוא יכול לצייר אתכם לבית דין? לא. אתם קוראים לו כל מיני דברים? לו, במיוחד. אתם קוראים לו את המעסר. אבל מי? אתם יכולים לדבר. אז אף אחד לא יכול לצייר אתכם לבית דין ולהוציא את זה מהחלק. אם מישהו קח את הכבוד שלכם, אתם יכולים לצייר אותו לבית ולהוציא את הכבוד שלו מהחלק. כי הוא קורא אתכם את הכבוד. אבל אם צריכים לתת חיילה, ‫אתה יותר לבחור ‫איפה לתת. ‫כמובן, אתה צריך להיות חכם ‫ולתת את זה לאחרון ‫הכי עברי, ‫האחרון שתלמד ‫הכי הרבה תורה, ‫האחרון שעושה ‫הכי הרבה קירוב, ‫זה איפה אתה צריך לתת. ‫אתה לא רוצה לתת למישהו ‫שמאלי שומר שבת, ‫או למישהו שמאלי ‫תפתח גמרה אחת בשבוע, ‫לא אפילו. ‫אתה מנסה לתת את זה ‫לאחרון הכי עברי. למה כמה מצוות הוא עושה, בגלל את האוכל שאתה נותן לו, חלות, ברלי, בגלל זה הוא עושה חלות בשבת, ביום טוב, הוא אוכל טוב, הוא לראה טוב, בגלל שלך, אתה מקבל עבודה יותר. אתה נותן את זה לסמבם שימש ששבש ברחוב כל יום. זה רלווי, אבל הוא שימש כל יום, שימש קארדים. או אושן פארקו, הוא שימש קארד באושן פארקו, שם בבנקים. ‫בברוקלין. ‫מה מצווה אתה תקבל ‫ממישהו לתת לו זמן? ‫אתה תתן לו לבחור ישיבה, צדיק, ‫שתלמד תורה כל יום, ‫אתה מאוד נכון. ‫המגב שלך מתקבל ‫בפעמים. ‫אבל עדיין, ‫איזה בחור ישיבה, ‫אף אחד לא יכול לנצח אותך. ‫איזה רבי תתן לו, ‫אף אחד לא יכול לנצח אותך. ‫איזה סינגאג תתן לו, ‫אף אחד לא יכול לנצח אותך. ‫איזה לוי תתן לו, ‫אף אחד לא יכול לנצח אותך. ‫בגלל שאין אחד ספציפי ‫שיכול לקבל את הזמן הזה, ‫היצר הרעה מאוד פשוט. ‫השטן מבין שאתה ‫למה לא תתן את הזמן הזה. ‫מפגש ומפגש ומפגש, ‫עד שאתה מבין. ‫אתה יודע כמה פעמים אנשים ‫קוראים לי אחרי שנה, ‫שני, שלוש שנים, רבי? ‫אני פשוט שמעתי את הלקציה שלכם, ‫וואו, היה לי זמן שצריך ‫לתת לו כבר שלוש שנים. ‫ואחר כך, נגמרתי את זה, ‫נגמרתי, נגמרתי, נגמרתי, ‫ואני לא נתן לו אי פעם. ‫עכשיו אני לא זוכר עדיין ‫כמה זה היה. ‫מה צריך לעשות? ‫זה מה שקרה. ‫למה הוא נגמר את זה? ‫אם הוא נתן זמן למישהו ספציפי, ‫אתה לא יכול להגמר את זה ‫שלוש שנים, אם יש לך זמן. אבל כשאתה לא יש לך מישהו ספציפי שאתה צריך לתת לו, אז היצר הרע יכול לבחור שאתה לא תתן לך למישהו. זה למה אני כל הזמן אומר לאנשים, אל תתן לך למישהו אחת לפעמים. בגלל שהיצר הרע יכול לבחור שאתה תלמיד נשאר. עוד מחר, עוד מחר, עוד מחר, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, בלעדה, קבלו בל תקופה רגילה מונתית. ככה, כשתבלו את זה אחת, זה יוצא אוטומטיקי, כל מונת. זה חלק מהמעשר שלכם. ככה, המצווה נגמר. אם צריך להגיד על עצמכם שתזכרו לעשות את זה, ולהיות זמן ל... אתם יודעים כמה פעמים יש לי דברים לפני יום? אני אומר, אוקיי, תן לי לעשות את זה בפעמים, אני אספר את זה. ביום הבא, אני זוכר, אוו, אני לא עשתי את זה. אתם יודעים כמה פעמים? בפעם אחד, אתם מזכירים. הגמרא אמר, איזה פריאדה היא הפריאדה המינימלית של אדם לפגוש מה שהוא צריך לעשות? הפריאדה המינימלית של הזמן. מה זה? דקה? 30 דקות? 5 דקות? כמה זמן זה צריך לפגוש מה שהוא רוצה לעשות? דגמרא אומר, תוך כדי דיבור. כשאתה מדבר על זה, אני עושה את זה עכשיו, לפני שתכניס את השטחה, אתה יכול להזכיר כבר מה. אתה יודע למה? הייתה קרקעה על הרגל עכשיו. אתה נסתכל, ואתה כבר הזכיר. מישהו קח את הרגל. אתה הלך לקח את הרגל, ואתה כבר הזכיר מה שאתה עושה. אתה מתכוון לדעת אימן, ואתה הזכיר את זה. אחרי שבוע, הוא אומר, אוו, אני לא דעתי את זה, אני דעתי או לא? אתה לא זוכר עדיין. תוך כדי דיבור meaning in a second you can forget in one second that's why a kosher person should make a diary everything he writes you owe money to someone you bought something immediately you write in your phone or in your notebook I owe money to this person I have to pay it by this date and every day you check the list what things to do I have a list here things to do everything I do delete from the list check it out it goes out זה אמרה תפילין, אני צריך להתפרש. זה מזרזות, מונדי, תביאו מזרזות לשיעור. אני כתוב, נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא נמצא להיות הורגניזטי סביר לכם הרבה פרובלים ומילים לרחוץ בחיים. לפעמים זה יכול לסביר את החיים שלכם, ליטרלי. ליטרלי. או כשקוראים ללקשרה, קריאו את זה, ונכנסו למה שקראתם. הסורס. למה? לאחר כך אתה לא תזכר איפה זה בקבוצה. זה ייקח לך שעה לבחור את זה. עכשיו, תחזור, כתוב את זה. אתה צריך לציין כתובה עם חידושי תורה. איפה זה? גמרא, מסכת כתובות, אתה כתוב את זה. בפעמים, בפעמים, אחרי זמן, יש לך הרבה דברים. אתה רוצה לדעת איפה זה? זה הכל כתוב. אתה צריך להכניס, רבותיי. אתה תלמד גמרא, אתה כתוב על הצד הקטובות. בטח, אתה כתוב. למה אחר כך אתה לא תזכר? אז צריך לבחור מי שאתה רוצה לשים את המעשה שלך, ולבחור שזה יקרה אוטומטיקה. כשאתה זוכר, כשאתה לא זוכר. רגע, יש אנשים שיש את הטקסטים האלה שזה יקרה אוטומטיקה, רגע. שבועיים, הם באים אוטומטיאלי מהבנק. אתם רואים, עבודה בבנק. כל שבוע הוא בא. למה? הם יודעים מה זה עבודה שבועית. הם מתכוונים את המסר. כל שבוע, עבודה באה במייל. 70 דולר, בום. בעוד שבוע, 70 דולר. למה הוא יכול לעשות 700-800 דולר? זה המסר. אנשים מרכיבים. אנשים אחרים, הם מפחדים. הם יכולים לתת יום אחד יותר, ולפעמים יותר. אחת השנה הם נותנים 13% אחת השנה או שתי שנה הם נותנים 5% ואז אתם שואלים להם, אתם יכולים להשאר שהשנה הזאת אתם נותנים מעשר? אני מקווה שכן אתם מקווים שכן? אתם רוצים להשתתף מהשם? מה זאת אומרת אתם מקווים שכן? אתם קבלו עלייה בשול כשאתה מגיע למוצאי שבת, פשוט תכניס את הדרך, איזה סינגאג, אתה יכול להיות קבל שם, אתה הלכה למישהו בשבת, הם נותנים לך עלייה, אתה מגיע למוצאי שבת, אתה מגיע לגביה, אתה כניס את נמצאים שלו, איך אני נותן לך זמן? אחרי שבוע, אתה לא תזכר שאתה היית בברוקלין בשבוע האחרון. אתה לא תזכר כמה היית בקבוצה. מה זה? 101, 126, 180. אני לא זוכר. אנחנו נזכר את הדברים בפעמים. אחרי שבוע, אתה חושב שאתה תזכר? אתה יודע למה אתה נזכר? בגלל שזה לא מיוחד לדעתך. אתה לא נזכר את התגובה של התגובה שלך, נכון? אתה נזכר את זה לפני שנים. אף אחד לא צריך להזכיר אתכם כשאתם מתווכחים. אם מישהו צריך להזכיר אתכם את זה, אוי ויי. אוי ויי לאשתכם. לאשתכם המקום. אנחנו נחליט פה, רבותיי, על היום. בעזרת השם, אני לא מדבר על הקרסים היום, אבל למטה, אני רוצה ללכת על, קצת, לא כל כך, על המעניין של הקרסים האלה. איך הם נמצאים לנו. אנחנו צריכים לדעת מה זאת, ובאיזה סציאניה זה יכול להיות חס ושלום, שלום לך, אפשר לכל אחד שלנו. למה אנחנו צריכים לדעת? כדי לבחור לא לעשות מה שקוראות בתורה, לא לעשות מה שביא את הקרס. אני הרבה פעמים אמרתי לכם, אם חכם קרס אתם לא נפגשו שבוע. וואו, הרבי הזה נפגש אותי, אני צריך לראות איך הוא אמר לי, אני עדיין בפחדה עכשיו. צריך להיות בצער, אבל השם כרס לך. אתה בצער, אבל הרבי, אתה צריך להתחיל להתעורר. אם יש דברים בתורה שאומרים שמישהו שעושה את זה, פשוט הוא כרס. פשוט, אוטומטיקלי. השם לא צריך להגיד, מיסטר אקס, מפה הוא כרס. לא! כשהוא עשה את זה, כרס יוצא עליו, להיות חיים שלו. יפות את הילדים שלו, יפות את הביתה שלו, יפות את הכל שלו. פשוט הוא מגיע כאב. מי רוצה להיות כאב באשם כל יום של השם, להוריד את היד? אף אחד? למה? נו, בואו נראה מי הוא מגניב. אף אחד. אם אני אתחיל לכם עשרה דולרים, תוריד את היד? לא. עשרה אלף? לא. מאה אלף? אתה רוצה להיות קרס בישהם למיליון דולר? אתה יודע מה זאת להיות קרס בישהם? לא. אני אגיד לך מה זאת. אתה היה מנצח להיות הכי טוב, להתמודד, להיות ילדים יודעים, אתה מתקרן קרס, אתה מתחיל למות. אתה לא יש ילדים, אתה לא יש משהו. זה מיוחד למיליון דולר לקרס כזה? אני מדבר רק. קרס זאת אומרת שאתה היה צריך לקבל משהו בלעדון שתמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד והוא נפגש את הברכה שהיה אשם רוצה לתת לו. תמיד תמיד זה קוראים לקרס. הקרס עושה שהבן לא יקבל מה שהיה אשם רוצה לתת לו. בגלל שהיה אשם רוצה לתת לכל אדם הרבה טובה. למה לפעמים הוא לא נותן לבן את הטובה? רק בגלל שסייטאן מגיע לתפקיד. וסייטאן מגיע לתפקיד כשהוא יושב במקום גדול. אם הוא לא יושב במקום גדול, אתה יודע, קודם כל, מי אמר שלהתגובה להתגובה היא תודה תמיד? קצת מהאנשים שהם התגובים להתגובה את החיים שלהם היו מנצחים. אתה יכול לדעת מה האנשים שהם התגובים? ‫הם שואלים על ידיי שהם היו סינגליים. ‫אז כשאני אגיד להם להתמודד, ‫אני מדבר על חולי הביתה, כושר המשל, ‫כושר הילדים, חולנות בביתה. ‫בגלל זה זה דבר דבר. ‫מה זאת אומרת רומנס ואהוב? ‫רומנס ואהוב, ‫בנושאים הסקולריים, ‫זה כל מה שהם רוצים. ‫אתם רוצים לציין את זה? ‫אני אתן לכם את הציון. ‫תבחרו כל נושאים הסקולריים ‫שאתם אכפתם עליו ‫שהם התמודדים. ‫איך הם היו אוהבים, מוצי, פוצי, ‫לפני הסביבה? ‫באתי שבועים אחרי ותראו ‫איך הם התגלגלים עם אחד. ‫אם תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד איך הרבה רכבים נפגעים תמ וכמה קרסים היו בבית הזה? אתם יודעים למה? לא בגלל שהם אנשים רעיונים. בגלל כשאתם לא יודעים שהם בבית, ה' אמר, הבית הזה לא יהיה בכלל ברכה. אהבה, הרבה אנשים עובדים בין אהבה ורעיון. אהבה בעברית היא אהבה. הלכת, אוהב, זה תאהבה. זה קודם מסוים. אהבה, תאהבה. אבל מה ההחלטה? אהבה מתחילת עם א', הראשון בלב אלף. תאהבה מתחילת עם ת', הראשון בלב אלף. למה הם קודם מסוימים? זה נשמע. למה? בגלל שהם מרגישים מאוד נחמדים. אוהב, אוהב באמת, ולאסט, זאת אומרת אוהב, בתחילה נשמע מאוד נחמד. כל יום אתה חושב על זה, אתה לא יכול להוציא אותו מהמדע שלך, אבל אחר כך אתה תראה אם זה היה אוהב באמת או אם זה היה אוהב רק. למה? בגלל שאוהב באמת זה לא משהו שמתחיל על משהו מטריאליסטי. זאת אומרת, קונקציה בירושלמית. כל אהבה שהיא ממלכת על משהו, זאת אומרת, אהבה שלה, גרועה שלה, גרעה שלה, זמן שלה, עבודה שלה, או כל מה שיכול להיות. אחרי שהמושג שלה נפגש או להחליט, במהלך זה, הקונקציה נפגשת. מאחר זה, אין קונקציה. איזה אוהב בין אנשים, זאת אומרת שאם חס ושלום, האנחה תהיה פרליסטי, והוא בסדר, והוא בלתי איכולי, והוא לא יכול לעשות משהו, והוא לא יכול להיות עם אותה, הוא לא יכול לקחת אותה, היא לא צריכה, היא צריכה להחליט את דייפריה שלו, היא צריכה להתקבל בו עד 20 שנים, והיא נותנת לו את החיים שלו, והיא אוהבת אותו כמו שהיא אוהבת אותו כשהוא היה מנגנון. כמה התחומים כזה אתם יודעים? ‫הגבירה הכי גדולה ‫היא מה שאני יכול לקחת ממך. ‫זה מה שהיא חושבת ‫וזה מה שהוא חושב. ‫אבל הבעיה היא ‫שזה משהו שאני יכול לקחת ממך, ‫או מה שהיא יכולה לקחת ממני, ‫זה לא תהיה תמיד. ‫ולכן, כשהצליחה ‫לתת את זה משהו יפה, ‫ההגבירה בפעם, זה יהיה סוף. זה למה, כשהתרעיון מתחיל, כל הבסיסים מתחילים, והתרעיון, והתגובה, והקורט, והפוליץ, והעבודות, והגבירה. למה זה? בגלל שכל זה היה מבסס על אוהב. היא הייתה יפה, ומגניבה, וקטנה. עשרה שנים לאחר, היא לא בדיוק מה שהיא הייתה עשרה שנים לפני. כל האוהב הזה שהתרעשו אותה היא מתחילה. אין להם קונקציה, הוא יכול לראות אותה, הוא לא יכול להשתתף איתה, היא מגיעה לסופה, הוא מפגש. עשרה שנים הוא נפגש את הידיים שלו, זה לא היה על הסופה. עשרה שנים הוא היה רוצה אותה כל הזמן. עכשיו הוא לא רוצה אותה. עכשיו כל מה שהיא עושה זה מגעיל. כל מה. עשרה שנים, כל מה שהיא עשה, לא משנה איך זאת הייתה, הייתה מדהימה. וואו, זה טוב. ‫הם יודעים איך זה עובד. ‫יש לי דברים מלאים על זה. ‫זה לא הספק עכשיו. ‫למרחב, אני אשכח ‫בברוקלין בעזרת השם. ‫ברוך אדוני לעולם. ‫אמן ואמן.