Rabbi Yosef Mizrachi הרב יוסף מזרחי Live Stream

Good evening. This lecture, Be'ezrat HaShem, will be Le'Refuat Edna Bat Ahava and Le'Avdi Le'Ilui Nishmat Malka Regina Bat Marcel Misodi. And also for Yair Ben Tatiana, Be'ezrat HaShem, Aliyah Baruchaniyut, Chazara Betshuva. בלילה ככה כאן יש כל כך הרבה דברים להגיד. קשה ללמד, להחליט על הדברים הנכונים, מה להגיד, מה לא להגיד. זה זמן מאוד פחותי. כשמחקר של אנשים מתאים ומתאים, רעיון יחזור. כשרעיון יחזור, אף אחד לא יכול להגיד את האמת. אז אני מנסה להיות כמעט חייבתי כמה כולכם שקוראים לי לפני שנים, אני כבר התכננתי אתכם למיום הזה. אתם לא יכולים לומר שאני לא אמרתי לכם, אני אמרתי לכם ככה. לגבי העקבות, רק בפעם האחרונה בקווינסט, אני מדבר עם ארה״ב ישראל שזו ארמית מאוד קטנה, לא כמו שהם... הם יודעים שזו ארמית גדולה, אבל זו ארמית מאוד קטנה. הם עושים הרבה רעיון, אבל החמאס היא ארמית יותר טובה שלנו. זאת האמת. וגם חיזבאללה. כי הארמות היא לא טכנולוגיה. טכנולוגיה עובדה. אתה יכול להסתכל על אנשים, יש לך ידיים טובים, יש לך דרונים, יש לך דברים. לדרך כלל, הם גם יש לך כל זה, עם המשפחה של איראן. אבל הארמות היא כולכלה של הילדים. וכשהילדים לא מפחדים למות במלחמה, הם באמת מבקשים את זה, אתה תהיה תמיד פחד. תמיד. אתה לא יכול להתנגד. זו ארמיה שהאנשים מרכזים כל יום, כל היום, כל שנה, רק כדי לקחת יהודים. זהו, הם לא יודעים על עצמם. הם מרכזים רק בזמן שהם מרכזים כמה יהודים כפי שהם יכולים, והם מנסים להכניס אותם. ו... כשהזמן יצא, הם מרגישים לעבודה. הארמיה שלנו, עם כל השכחה, זאת אומרת, כן, יש קבוצים קטנים גדולים, אבל יש גם הרבה קבוצים מאוד ספוילים. קבוצים של אייפון, קבוצים של הייטק, מאוד מלכות, מאוד מלכות, הרבה מלכות. הם לא יכולים להקבל קבוצה עם כאלה גורילות, כאלה מונסטרות. האנשים הכי מגעילים בהיסטוריה של העולם. עכשיו, אני אגיד לכם עשרה שנים, שהאראפים הטרוריסטים הם הרבה פחות ממה שהנאצים. אני יכול לדעת שכחת את זה. אני בטח שכחת את זה. ולפעמים אנשים שואלים לי, מה שעושה שאתם חושבים שהם פחות ממה שהנאצים? אולי את האמת. אבל למה פחות? התגובה היא מאוד מאוד פשוטה. הנאצים ינסו כמה כפי שיכולו לטורציה ולקחת יהודים. זו רק האידיאולוגיה. יש רק אחת הבנה, וזו הבנה גדולה. מה ההבנה? הנאצים יעבורים על זה כמה הוא לא צריך להתאים. אם אתה אומר להם, נאצים, אדולף, אתה יכול לקחת 100,000 יהודים עכשיו, אם תקשר את הזמן הזה, אבל אתה יכול ללכת את היד שלך או את היד שלך. אתה יכול להשתתף רק איזה יד במשך העולם. אתה לא יכול להשתתף. אתה לא יכול להשתתף. אמרו להם, אתם מנסים להשתתף אדם. אתם מנסים להשתתף אדם. אתם מנסים להשתתף אדם. אתה לא יכול להשתתף. כמו שהיה אוהב יהודים, הוא לא יכול להשתתף אדם שלו כדי להשתתף יהודי. אתה יכול להשתתף אדם שלו כדי להשתתף יהודי. אתה יכול להשתתף אתה אומר אדם לו, יש לך הזכויות לסלוטר יהודי, ואתה ואת 10 שלו ילדים שלך ימותים. הוא יקבל את החברה. עם אף חלוקה. והם יהיו מרגישים מאוד מלכות על זה. אז מי עדיף? עכשיו אתה ראה בפנים שלך מה שהם עשו לנשים. קיבלו ילדים קטנים, 2-3 שנים, ושכחו אותם כמו מונקי. אני לא רוצה להגיד לך מה הם עשו לנשים, אם אתה יודע מה הם עשו לנשים. כל האנשים שהם קפצו, הוא יקרא עוד שנים, בלתי פעולה למה הם עושים, מה הם עושים לכל האנשים, כמה הם אוהבים למורים. מי יאמר שאנשים שהם נפגשו של ה' יתרו יותר מכל מונסטרים בהיסטוריה של העולם? מי יכול להבין את זה? אבל אחרי את ההתקדמות הזאת, אני רוצה להחליט קצת לנושא התורה. אני יכול להגיד לך שאתה תהיה קצת מפחד עכשיו, אבל אנחנו צריכים ללמוד תורה, לא פוליטיקה. מה שאני רק אמרתי עד עכשיו היה פוליטיקה. עכשיו אני אגיד מה שהתורה אומרה. ‫התורה אומרת, ‫יש רק אחד שיישב ורק אחד ‫שקבל חיים, ‫הוא הקריאטור של העולם, ‫הקדוש ברוך הוא. ‫איך אדם יקבל את החיים הזה, ‫זה 100% רעיון של ה'. ‫אתה רק ראה מה קרה ‫לילדים ולאנשים, ‫ולאנשים גדולים ‫ולבצעים ולבצעים. זה היה כתוב בי השם על ראש השנה 100% בי השם, בלי איזו עבודה. זאת הייתה 100% החלטה שלו. וגם, זאת הייתה החלטה שלו אחרי הרבה מרצה. זאת אומרת, אם ראשתי 1,000 יהודים שחווים במשך יום, זה היה יכול להיות 100,000. אבל אחרי שהשם עשה כל מה שהוא יכול במהלך שלו, כדי להגיע לנהיגה עם השטח, אחר כל, הוא הוא השטח, זאת הייתה איך זה נחתך. זאת אומרת, זאת הייתה תלויה. זה היה יכול להיות עשרה פעמים אפרך. מה עשה עד עכשיו רק 1,000? השם יכול להגיד את זה. אולי אנשים רבים שעובדים על נרם תורה, אולי התהילים, אולי החסד שכל כמה אנשים עובדים עליו. ה' יש את ההחלטה שלו, אבל ה' לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. כשהוא תקפן את העולם עם הסיסטם של הגבוהה, הפרסקוטור יש כוחות שווה, כמו ההחלטה. אז ההחלטה, האנגל של ישראל, המלאך מיכאל, מיכאל שר ישראל, הוא נשיר שלנו, נשיר הבחירה והמפרסקוט הוא ה'סייטאן' הוא גם אנג'ל, הוא מפרסקוט ומאוד רעיון הוא לא ממשיך רעיונות, כמו שהמפרסקוטים פה באמריקה או בישראל הם לא יותר רעיונים, הם רק רוצים להכוונת אתכם עד כמה דקות כמובן. סייטאן, דווקא. כל מה שהוא יכול להשתתף לך כדי לתת לך את המות ולתת לך את החלק שלך לבית כדי לתת לך את המות ולתת לך את החלק שלך לבית כדי לתת המות ולתת לך את המות החלק שלך לבית כדי לתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות ולתת לך את המות זה יכול להיות אנחנו. אז למי שלא מבין מה שאני אומר, תן לי להגיד את עצמי. הרבה מכם, ולכך כמעט כל יהודי על הארץ היום, לגבי החסרים שהם הביאים את כל זה לנו, לגבי הם, לגבי ערב רב, כל קושר, יהודי נורמל, אפילו אי-רליגי, אנשים שאוהבים אשם, אוהבים היהודית, קיימו על זה, הם מלחמים עד עכשיו. סדנות, 100%. הכי גדול של סדנות. הרעיון, הכי גדול של רעיון. רעיון קטן, הכי גדול של רעיון קטן. דספירה, מאוד גדול של דספירה. האמצעות לא במהלך הכי גדול עכשיו. אבל הדבר הכי גדול של כל מה עכשיו זה הרעש. אנחנו מלאים בגרעה. למה? בגלל שהיינו נגמרים כל כך בגלל האנשים הכי גדולים על הארץ. האנשים הגדולים הברבריים, שהם גדולים יותר מכל גרעה שאתם יכולים להכניס. הם נגמרו אותנו, הם חשפו אותנו, הם נשארו אותנו כאילו אנחנו לא נשארים. הם עשו את ארמאותינו להראות כאילו זאת צחוקה. כל העולם היה מפחד. איך זה יכול? איפה הייתה הארמאה? הארמאה לא התחילה להתגלגל לפחות 4 שעות עד שהרבה אנשים כבר היו מוותרים. אם אתה יכול ללכת ליוגנדה, לזימבבו, יש להם כבר ארמאה יותר טובה. זה לא יקרה להם 4 שעות להתגלגל. וכל המרחקים, הכוכבות, הסייבר, אף אחד לא מפחד. אמרתי לפעמים לנשים שהיו מנהלות. היו אומרים, אם מווס תחזיר את המסגרת, עשרה ג'יפים יצאו שם בפעמים קטן. זה כמה קטן זה היה. זה צריך להיות עבודה מבחינת. זה לא יכול להיות, שהם פגשו את המסגרת ב-15 מקומות, ופגשו, ולא אף אחד התגלגל. עכשיו, אף דקה נפגשה. ואז הם קבלו מנהלות מיליטרית, שהיו מנהלים שם. והם קיבלו את הטנק והם סייעו על אנשים. אתם יודעים מה זאת? אתם מגיעים לכאב והטנק סייע עלכם ומצליח אתכם ומצליח אתכם... מצליח את עצמכם בפלגים? אתם יודעים איזה דרך למות? כמו אייסס, זה היה אייסס, הוא עושה את זה לאנשים. עושה אותם לרחוץ והטנקים סייעו עלכם. אולי, אני לא יודע, 20-30 טונים. סייעו את כל עמק שלכם. אחרי כל זאת, מה שאתה רואה על הרחוב? כמו קטנה. אתה לא רואה סקלטן, אף ספיין, אף משהו, אף ראש. זה מגיע לכל משהו, זה מאוד גבוה. עם כל הקטנים. זאת מה שהם עשו לדברים. לגבי כל ההרצאה וכל זה. אז אנחנו חייגים. זה נורמל. אבל... ההרצאה... מגיעה מברירה מאוד נגטיבית. מה היא הברירה? הרסיה. כל אחד שלנו היום, שאוהב ערב יותר ממש, זאת אומרת, חמאס טרוריסט, הוא הרסי. הוא כופר. כל אחד שלנו. אני גם יש לי את הזה. ואני מזכיר את עצמי, ואני מזכיר את השקפה של התורה, ואני מרגיש עם רעש, ואז אני... ואז אני מגיע לראשות, ידעים שזה לא חמאס, זה לא משהו כזה. זה לא ערבים. זה רק הלב של אשם. זה רק אשם. אשם עשה את זה לנו. אשם עשה את זה לדברים האלה, לדברים האלה, לדברים האלה, לדברים האלה, לסולגים האלה. אשם החלטו שרוקטים יפגשו על ידנו, חמודים מהם כל יום, חמודים, חמודים. אשם החלטו שהם יפגשו 150 אנשים ויפגשו אותם בפחות פחות. אתה יכול לראות שאלות שלא יכולים להסכים. ותזכרו את השאלות שלי, זאת הייתה אחרי בבקשה לסייטן להתגלגל על זה רק. אני אבין את הדבר שלי לך. זה ברור שזה לא הדבר שלי, אני רק אומר לך מה שקוראים את הספרות הרולי. אם הייתה עבודה גדולה, כמו במרוקו, 2-3 שנות לפני, אלפים אנשים מותים שם, או בליבין, בוועד שנה, במרוקו ובליבין, בכל מדינה, היו קצת עד 10,000 מותים. אם 10,000 יהודים מותים בעבודה גדולה בישראל, מסיבה גדולה, במדרך, אותו מקום, סדרורות, קיבוצים. אנחנו תהיינו מאוד גדולים? אבסולוטי. אנחנו תהיינו מאוד מפחדים? אבסולוטי. רחבים, הכל אותו. אבל אנחנו לא יכולים להתרחק. אנחנו לא יכולים להתרחק. מי צריכים להתרחק? אשם? בגלל שהם יכולים להתרחק? אנחנו לא כל כך חייבים ללכת למלחמה עם אשם. לגבי האידיאטי שכתב את הספר, אני לא שואל אם הוא יצא לעולם. נורמלי יהודים לא יודעים להתחיל ולהתגלגל במלחמה אפזי. אז אנחנו, אם הייתה ערכה גדולה בישראל, אנחנו נשאר את זה על עצמנו, בגלל את המדבר שלנו. אם ה' יחזר לנו לערכה גדולה, ותהיה אלפים גבולים קטנים, וכל כך הרבה אנשים נמצאים ונמור. זה יהיה מטורף רעיון. זה יהיה עדיין עשרה פעמים פחות ממה שקרה עכשיו, כמו שהחלטות ולפעמים נפגשו. בגלל שאם יש אלפים גבולים קטנים קטנים, זה כבר מיליארדים דולר. כבר כבר, רק בגבולים. לגמרי כל המחירות, ולגמור, אבל עכשיו אנחנו יותר מגניבים ומגניבים יותר ומגניבים יותר ומגניבים יותר. למה? בגלל שהם אראבים. אנחנו אראבים את האנשים האלה. אל תשכחו אותי. זה מצווה לנצח אותם. זה גדולה גדולה לנצח אותם. בסגרון לתורה, היינו צריכים להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחל That's one of the many reasons why Hashem did this to us. We cannot put the finger 100% on the main cause, but I can give you at least a hundred reasons why it could have happened because of that. One of the things that happened, if you're familiar with the details, this happened on Shabbat and a holiday, Shemini Yetzeret. כשהיהודים נמצאו בסיניגאג, היהודים רליגיים, לנסות עם התורה, לראות אהבה ולאוה לתורה שאנחנו אוהבים כל כך ואנחנו כל כך אוהבים שאשם נתן לנו תורה כזאת ונפגש לנו את הילדים שלו ונפגש לנו את הוועדה, שזו כל כך אהבה להיות בן של ה' כל אחד מהם. הקריסטים נפגשו את עצמם אחד, בן של ה' 2 מיליארד נפגשו אותו. אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד מהם מגיעים למות עליהם, אחד דגמרה שעובדי מהם רמא רבי מגיעים אוחנן, למות איל מלא ניתנה תורה, היינו לימדים דרך ארץ מהחתול ומהתרנגול. If we would not get the Torah, we would have to learn how to behave from the cats and the roosters. Meaning, it's a general way of saying, animals will have to teach us ethics. Animals will have to teach us ethics. אז עכשיו יש לנו תורה, אז אנחנו נלמד איך להיות אנשים נכונים. אז, אתם יודעים, אנחנו רוצים לראות ל'השם את הפרשנות שלנו, אנחנו נחשבים עם התורה, בוודאי, בבוקרות הלכות, כמה יותר נחשבים עם התורה, כמה יותר נראים את הפרשנות לתורה, אז יש לנו יותר שיעת דשמאיה ללמד הרבה תורה בשנת. זה כמו סייקל. אנחנו נחשבים את התורה, זה סיום, אנחנו נחשבים את זה, אז כשאתה מתחיל טוב, אתה מתחיל טוב גם. זה הקונספט של שמחת תורה. למרות שהיה יהודים אורתודוקים רבים בסינגגג, בישראל ובמשך העולם, מנסים להיות שמחים עם התורה, הייתה גבוהה גדולה בשמאל ישראל, עם 3,000-5,000 אנשים. יש כל מיני פרופסורים, כמה אנשים היו שם. אבל הפרופסור הכי קטן ששמעתי הוא 3,000 אנשים. זה נקרא מסיבת טבע. פארטי אוטדור. זה אוטדור. הם במיוחד קיבלו איזה חדש או חדש. הם מביאו די-ג'י מסוכן מלמעלה, אתם יודעים, עם המוזיקה הזאת, עם המסגרת הגדולה. כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, כמעט, מה הם רוצים? לקחת דרוגים ולחיץ לפני שלושה ימים. הם לחיץ לפני שלושה ימים. הדרוגים, את האקסטזיה שהם קחים, ועוד דרוגים, זה עושה להם חיץ. לפני שלושה ימים הם לחיץ. לחיץ ולחיץ. עם המוזיקה. והצעירה התחילה בשבוע. זה היה מנצח להתחיל אחרי השבת, בשבוע. ובשבת, בלילה, בלילה של 6.30, היו שירים כל הלילה. הפרטייה לא מתחילה. אני לא יודע איך הדי-ג'יי, אולי יש קצת די-ג'יי, אני לא יודע. תמשיכו, זה לא מתחיל לפעמים. אלה האנשים שקיבלו כל כך הרבה דרוגים, הם יודעים את הדרוגים, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, להחליט, לה בשעה 6.30 בבוקר, כשהם לא יודעים איפה הם. מהמוזיקה הקרובה. בעצם אחד מהנשים שהם נפגשו מפה, דסקריבו את כל הדברים של הדראג וכל מה. מפה הלכתי לדעות על הפעילה. אחד מהמפקדים, שהם נפגשו בלבו ובגלו, והוא היה אחד מהמפחדים האחרונים של שלושה אנשים שהם נפגשו באיזשהו אור. הם נרחקו לכל אחד, הוא קיבלתי שתי בולטות, אבל הוא לא מותה. הוא דסקריב את מה שהמצב היה בעניין. ובכל זאת, ג'יפים, פיק-אפים, מלאים טרוריסטים, עם גרנדות וכניסים מכניסים. הם נרחקו ב-15 מקומות אחרות, והם התכניסו אחת שנה לדבר הזה. ו... פרשוטים, לא רגילים שהם יצאים מהאירופאים, אלה עם הפרופלורים. אתה יודע, הם יצאים לבצע, אתה רואה אותם בבצע, הם יצאים עם פרשוטים, הם, אתה יודע, הם יצאים, אני לא יכול להגיד, 10-12 שלהם, הם נמצאים בדרכה הזאת, בוודאי שהג'יפים באו, והם התחלו להצליח להצליח את האנשים. ובכלל, כולם התחלו להצליח, ואז הם אמבושרו אותם מהצד השני גם. אני לא יודע אם התלמידה שלהם הייתה המלכה או שהם פשוט נצליחו למצוא אלפים אלפים אנשים באותו מקום. אני בטח שהמלכה הייתה מייצגת בכל מקום, לפני שבועים. אז זה היה דבר מכוון, בכל מקום, באינטרנט ובמידה סוציאלית. אולי הם ידעו על הצוות הזה, אז אולי הם פרסמתו את הדת בגלל זה. בוודאי, זה כל אשם. אשם החלטו שבשמיני עצרת זה שיהיה קרה. אנחנו ננסה להבין למה בפעלה, אבל זה כשהם כבר מורידו 300 אנשים, שם. בין 2-3 שעות. 300. והם קחו 150. הם קחו אותם לגזר. ומאחר כך אתה לא רוצה לדעת מה קרה להם כשהם הגיעו אליהם. ואז הם התחלו, הם היו מבחינים להצליח על 22 מושבים. 22 תימות קומיונית. והם הצליחו על 20 ועקבו את המקום. הם עקבו את המרכז המיליטרי של הארה״ב הישראלי, קילו כולם שם, קיבלו את כל האוכלות והטנקים, הם אקיפו את הסטחון של סדרות, קילדו כל הפוליסמנים שם. עשרות פוליסמנים, הם קילדו אתכם בכלל בשבת, והם אקיפו את המדינה. והם אקיפו 20 מה-22 המדינות שהם היו בהם. 2 מדינות היו חליטות, הם לא יכולים להכנס. אתם יודעים למה? היו מקום רליגי. הם חזרו את הגטה בשבת. לא קטעים מגיעים ומגיעים. החמאס פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט בשני מקומות שהכתובה היא קטנה פ של שבת, ולאנשים שהם רליגיוניים, הם לא נכנסו, ולא משמעו עליהם. עכשיו אני רוצה להגיד לכם קטנה שהייתה בכל מקום, אני לא יודע אם אתם שומעים את הקטנה. היא הייתה ברדיו, היא הייתה בכל מקום, בקטנים של וואטסאפ. אני, ואת הצהרים שלי, אלה שהם עשו לי את הטיפול של אלול, כל שנה, ‫אז המצב שלי ‫הוא תמיד הסמינר, ‫הסמינר הזאת ‫שאנחנו עושים ‫באותי גרדן ירושלים. ‫אנחנו עשינו הרבה, הרבה סמינרים, ‫ואנחנו עשינו מהסמינרים האלה ‫עשרה חברות של נור שומרי שבת, ‫עשרה חברות, ‫בסוף העשרה שנה. ‫הרבה, ברוך השם. ‫אז הסמינר האחר באלול... ‫אתם יודעים את הספר שלי ‫על השבת. אחרי שאתה שומע את כל הלקציה הזאת, זה מאוד מאוד קשה לחזור לא לשומר שבת. מאוד קשה. בגלל שהם שומעים דברים שהם לא שומעים באיזה מקום אחר כך, בגלל הסבירה של להיות מחלל שבת. אז גדולה פרצנות של הלשונאים פשוט נחשפו על עצמם לא להיות מחללי שבת. היו שתי ילדות שם, שתי ילדות ישראלית בשנות ה-20, לא לשומר שבת, אבל בסמינר, ברוך השם, הם החלטו, אחרי מה שהם ראו, זהו. עד היום אנחנו שומרים שבת. אבל זה עדיין סקולר, אתה יודע. הם רק שומרים שבת 3-4 שנות. מלול עד היום. אבל זה עדיין סקולר. אבל הם גם אקצפטו את עצמם לנצחות. לנצחות. ומה שהילדות הסקולריות עושו? הן הולכו לדברים כאלה. לא לכל, אבל לפחות. אז הילדות אמרו, מה אנחנו הולכים לעשות? הערוץ של הפעילה הוא בשבת, כשאף אחד מלחץ. זה כשזה מיוחד. ביום חדש, ביום חדש עדיין יותר, אבל השבת היא הערוץ הראשון. אז מה אנחנו הולכים לעשות? הם אומרים, אנחנו נכנסים להיות שומרי שבת. זהו, אנחנו לא יכולים ללכת בשבת. אז מה אנחנו עושים? אנחנו הולכים ללכת ביום חדש. ואנחנו נמשכים ביום חדש. אולי קצת שלכם קיבלו את זה, אני אשים את זה לגרופה של וואטסאפ, לגרופים של וואטסאפ, אלה שהם בגרופה, הם יכולים לשמוע את הסיפור של הילדים. אז הם החלטו ללכת בפרסדה לבית הפארטי, ולהתחיל בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרסדה בפרס חרידה, אנחנו צריכים לחיות. אז הם החלטו לחיות. הם החלטו לחיות, והם היו עם 3 נשים אחרות. 2 נשים שהם היו שומרי שבת, והם היו עם 3 נשים אחרות, חברה שלהם, שהם לא בסמינר. הם אמרו, אנחנו חיים, אתם צריכים לעבוד עםנו. אל תשתה, שבת, זה, זה. שבת וחלילה. 5 נשים, הלך על הרעיון. כשהם הולכים, הם התחילו לשמוע פרקים מגניבים. מגניבים, מגניבים, מגניבים. אלפים בולטים בפעמון. הרבה טרוריסטים. אלפים טרוריסטים, רבותיי. אלפים טרוריסטים. זה לא איזו קטנה אורגניזציה טרורית קטנה. זו ארמית גדולה. אלפים טרוריסטים, מגניבים עם ארץ. אז כשהם הלכו, הם פסקו והארמיה חליטה את החייווי. אף אחד לא יכול ללכת. הם לא רוצים שהטרוריסטים יכולו ללכת מבחינה. הם רוצים לתאר את הארמיה ולהתחיל לבחין מה קורה. אז אם הם נשארו חמש דקות יותר בפארטי, הם תמיד יהיו מותים או בגזר עכשיו, יש להם את הכי גבוהה של אישה. אתם מבינים מה שקורה עם הילדים שם עכשיו. אז אלה הילדים, היא מדברת על רדיו, והיא אמרה על הסמינר, זה היה גדול קידוש השם, היא מדברת על עצמי, והיא באה לסמינר, והם היו שומרי שבת, והם לא חשבו שהשבת סבירה את החיים שלהם. אז כל אחד שספצר את החלטה האחרונה לאלול, ובעצם הסמינר, הוא יכול להכניס בפייל שלו לעולם הבא שהם חייבים חמש נשיאות יהודיות של מנשיאות או עדיין יותר קטנות. עכשיו, תחשבו על הנשיאות האלה, הן מתייחסות, יש להם ילדים, הם יכולים להכניס אותן לנשיאות. זה יכול להיות אולי 30, 40, 50, 100 אחרי 2-3 גנירות של שמרי מצוות. כל מצוות שהם קבלו יכולו להיכנס לגבי הספנסר, תמיד ותמיד. איך הרבה מיליונים פעמים אני צריך להגיד שזה הכי טובה. הכי טובה. שום דבר לא קורה בזה. אז הילדות נפגשו. אז הייתה לנו זכות לנפגש חמש נשמות, חמש נשמות. אבל הייתה מתי עכשיו, או יותר מתי. להיות נפגש זה יותר מתי למות. אם אתה נפגש עם אנשים מובילים, הם עובדים על ידיעה אינטרנציאלית, לא יהיה טורציה, הם נותנים לך אוכל, אף אחד לא מטריד אותך. אוקיי, לפחות שאתה מדבר עם אנשים, לא עם מונסטרים. זה הדבר. האנשים הפלסטינים המטרידים רעיונים הם רעיוניים של הדבר. הדבר לא רעיון כמו הם. כמו שאמרתי, הנאצים לא רעיונים כמו הם. רעיונים כמו הם, הם רעיונים. ואנחנו עובדים עכשיו בקרובה של 30 שנים במהלך את המנסטרים האלה. הלפטי שלנו נתן להם כוח, נחשב עליהם, עשו פי.ר עליהם, עשו אותנו נראות מאוד נחשבות. אילו הטרוריסטים שהיו מבחינים, שהם נחשבו עליהם, הם אומרים, נחשבו על הלפטי לנצח. הלפטי נתן לנו השחרר. לנצח את ישראל, ברור. אני אומר את זה עד 20 שנים. הטרוריאלים אומרים, אנחנו ראינו מה הלאה עושה בישראל, אנחנו ראינו את החודשים בישראל, ואיך הם עושים את הכל בטחות, והם עושים את הארמות בטחות, ואנחנו ידעים שזו היותה הצלחה ביותר שלנו. אבל אנחנו לא חשבים בכלל שתהיה כזו הצלחה. אנחנו מפחדים שבשלושה שעות אנחנו מנסים להשיג אנשים ולמיד לא מראה אף אחד. אף אחד. לא כשנחנו את המסגרת, לא כשנחנו את הארץ, לא כשנחנו את הארץ לשיג אנשים בשלושה שעות ולמיד לא מראה אף אחד. אז אנשים שיכולים להיות קצת מיליטריים, הם כל כך שווהים שזה צריך להיות קהילה עם חודשים מבחינת. אני לא יכול להיות אפילו 1% מפחד. אמרתי עד עשרה שנים, מי האנימים האמיתיים, אלה שהם ביחד עםנו. אמרתי את זה ברור, ברחוב. אנחנו לא יכולים להסביר את זה כשהם יקרים את זה, אבל זו האמת. אז עכשיו, בגלל זה, הם חושבים, מה צריכים לעשות? מה צריכים לעשות? אה, ועכשיו אתם שואלים, מה צריכים לעשות? לי זה היה ברור על ראש השנה, במידה של דאבניג וראש השנה, I was thinking to myself, what will be the response of Hashem for the horrible year we had last year? So much lashon hara, division, hate, religious, not religious, all kinds of different groups. So much dirty cursing and so many demonstrations and abusing. How much Hashem can take? השטן היה עם עבודה מאוד סולידה נגדנו. לא יכול להיות יותר סולידה, לא היה צריך להתמודד. רק קבל את כל המסגרות על פייסבוק, אינסטגרם, על כל הארטיקות וכל הקבוצות של הוואטסאפ. רק קבל את המיליון מסגרות שהמנצחים של השם נשארו אונלי. וזה כמעט יותר כדי לתת לנו הולוקוסט. לא רק תרגידה גדולה. זאת אומרת, אתם ראיתם מה שקורה. 1,000 אנשים נפגשו אותנו בלתי, נפגשו ארצותנו. עד עד היום, עד החולקוסט, עד היום, לא היה יום בהיסטוריה של המדינה היהודית, שכמה יהודים נפגשו בזמן אחד. הייתה לנו עוד תרגידה בימי יום כיפור, 50 שנים, בדיוק 50 שנים. כמעט 3,000 אנשים מותים, אבל במקום של פעמים קטנים, לא בשביל יום אחד. כל יום, לא 50, לא 100. אתם יודעים איך זה בעולם. אבל זה לא היה מאחורי ההולכוסט, וההולכוסט מותים עשרים אלפים כל יום או יותר. ברור שזה היה גנוסייד, אבל פה, בשביל יום, 1,000 אנשים מותים, בשביל יום, מהמשך הלילה, לא קרה אף פעם מאחורי ההולכוסט. זאת אומרת, זה בטח להגיד שזו הייתה הגבוהה הכי גדולה שאנחנו קבלנו. כמו שהארה״ב קבלה ב-11 ספטמבר, והיפניקה קבלה גבוהה גדולה, ועכשיו המרוקים קבלו גבוהה גדולה, ובמקרים אחרים קבלו את עצמם. זו הייתה הגבוהה הכי גדולה שאנחנו קבלנו מאחורי ההולכוסט עד עכשיו. It's very sad that now every Simchat Torah will be the yort side of so many people who were murdered. Think about it. Every Simchat Torah will still have this burden in our heart to think about this big tragedy. Why did Hashem wait for Shemini Atzeret? Why Hashem waited? You can replace me, I don't mind. אה, אני יודע, אני זוכר אתכם, אני מבין. אבל אתם יודעים, אתם יודעים, אחד מה שאתם צריכים לדעתו, כל פעם שהטלפון שלכם קדימה או עובד, סטאנט תמיד מבטיח שאתם מתאים. אתם לא יודעים איך להשתתף. זה תמיד כזה. אני פעם הלכתי לסינגאג איזשהו מקום, בשבת, היית שבתון שם. אז היו את המניאן הילדים והמניאן הגדול של האנשים העולמיים. ‫והרבי שם, ‫אם אפשר להגיד לו רבי בכלל. ‫אז אתה יודע, ‫בשבת, מנחה, ‫אחד מגיע עם מוטרסייקל, ‫גלילה, ‫הוא קח את רגליו. ‫בשבת, שעה לפה, ‫בסוף השבת, מנחה, ‫בסינגאג, ‫700 אנשים בשול. ‫הוא קח את רגליו, פארק את המוטרסייקל בדרכו לבית השולה. הולך לבית עם הטלפון קטן לביתו. כולם ראו שזה בא עם המוטרסייקל, שולה, מחלל שבת בפרסיה. וזה הולך לביתו. עליית שלישי, בכבוד. אני המדבר הישראלי שם, הרחוב שלי התחלת לתחתן. אני בא אליו ואומר לו, אתה יודע מה לעשות? תעשו לו עלייה. איך אתה עושה את זה? חסר שומרי שבת. נותן להם פתיחת היכל. נותן להם מוצאת ספר תורה. נותן להם אקבעה. למה אני צריך לתת להם עלייה? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשהמצב יצא לתורה, הוא אמר ברכה, ומה אתה חושב שקרה? את הטלפון התחילה להתגלגל, אבל את הטלפון לא הייתה טלפון רגיל. זה היה מוזיקה רפ עם קרסים. אתה יודע מה הם קוראים להיפ-הפ. אתה יודע היפ-הפ, כל דבר יש קרסים שם. וכל כך קודם, כל כך קודם, איזה חילול אשם, התורה נפגעת, והמוזיקה הזאת, ומה קרה? חמש דקות! הוא לא יכול להשתתף! אני אגיד להם, אני אגיד להם, מגיע לך, זה שם שלך. זו הופעה של אשם עליך. אשם קיבל את הטלפון. אם הוא קיבל את הטלפון 10 דקות אחרי זה, אף אחד לא ידע על זה. הוא כבר נפגע. והם קבלו רגל במידה של עלייה לתורה בפני 700 אנשים, שומרי שבת, הם כל כך מפחדים מה קורה פה? הוא בא כמו בר דיסקו זה מה שקורה כשאתה לא מקפיד אז רבותיי, עכשיו השאלה היא איפה אנחנו הולכים מפה? זה נראה כאילו אולי החיים לא תהיו את האווירים יש באמת לא התגובה לדבר כמו שהיה אחרי התקדם הזה אנחנו לא יודעים באמת איפה אנחנו נפגשים. נחשפנו בנשיא בישראל ובאמריקה שיש להם אין ידיעה ואין קונקציה לאשם. אין ידיעה ואין קונקציה. אין. יש מיליאנים יהודים בעולם שלא יודעים אפילו לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אורגניזם לנ את הפארטי, חשבו שזה צריך להשתתף את הכי גדול של הבודדים, בגלל איזה שבוע. אני לא יודע למה. השתתפו גדול גדול של הבודדים, בודה, וזה נראה מגניב, כמו גולדן קאף, וכולם מנסים לעבוד עליו. אני לא אומר שזה הרגע שה' נתן 1,000 טרוריסטים להשתתף לנצח את האנשים שהם מנסים לעבוד עליו. כמו שאמרתי, זה יכול להיות 1,000 רזונות, למה? זה יכול להיות מה שקרה בכל ההגים, כל שנה לפני זה יכול להיות עוד רזונות, אנחנו לא יודעים, רק ה' ידע את הרעיון האחר. כמו שהם אמרו, אקש ששבר את גב הגמל. אתם יודעים, בשפה של התורה, בגמרא, זה נקרא, הגדיש את עשיה. יש לך קטנה, וכל פעם שאתה מגיע לסין, מה קרה לקטנה? היא פשוט גרועה. הלבל מגיע, מגיע, קצת יותר, קצת יותר, קצת יותר, היא ממש גרועה. אם... אתה עושה... עבודה של חברה, עבודה גדולה, היא נגמרה. כשאתה חי, כשאתה מפגש, זה נגמר. כשאתה מפגש עם התלמידה, זה נגמר. יום כיפור, זה נגמר הרבה. זה מגמר אם אתה מפגש. אבל כל קטנה קטנה, לא צריך להגיד שהיא קטנה גדולה, היא נגמרה מאוד ומאוד גדולה. קטנה, זה לא רק בקטנה, זה בקטנה. איזו מצווה רמב״ם אמרה יכולה להיות דווקא 1,000 קטנה קטנה. איזו מצווה יכולה להיות דווקא 1,000 קטנה קטנה. אז לפעמים אדם יתקבל ליטרלי קטנה קטנה קטנה, אבל כל קטנה שלו היא כל כך גדולה, שהקטנה שלו הייתה גדולה מ-40, היא כבר עד הסוף. והקטנה האחרונה היא כבר 80, והיא עדיין לא עד הסוף. למה? בגלל שהקטנה שלו לא כל כך גדולה. למשל, כשאומרים שבת, זה כושר, הוא עושה את הדברים הראשונים והוא יש דברים אחרים. אחרי שהלבל יצא ל-100% האנחה צריכה למות את הזמן הזה. הוא לא יכול למשך אחר זמן. הוא לא יכול למשך. זה נקרא, הגדיש את השעה. הגדיש זאת גדוש, גדוש זאת מלא, פול. הגדיש את השעה, זאת אומרת, זהו. אז מה אשם עושה? לפעמים, אשם, לפני שהאנגלית הגיעה ללבל 100, זה 98, 99 עכשיו, הוא נותן להם אדום גדול גדול. שתי שנים בבית, חסר את המדע שלו. הסיפור של המשך שתי שנים, יביא ללבל עד 50% או 60%. זה נותן לך חלק של עוד 20 שנים של הליב, או של חודש של הליב. למה? Because suffering is the biggest tool to erase the sins. If you accept the suffering with understanding and no complain. No complain. The Midrash, it gives us three reasons why HaKadosh Baruch Hu brings suffering on a person. Three different reasons. למשל, אחד הפריבולים שהמדרש נותן, זה שיש שני קווים. אדם יש שני קווים, אחד גדול ומחי, אחד חכם ומחי. מי יכול שהאדם יכול להשתתף את כל הטווח על הרגל של קווי גדול וחכם, או קווי חכם ומחי, על החלטון החלטון הזה יש נמשל, מה זה נמשל? החלטון החלטון החלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון מי הוא יכול להשתתף את ההופעה לשלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לאחד שלא יכול להשתתף את השלום שלו? לא� על שלי. אז החכמים נותנים דברים אחרים במדרש. אני לא רוצה להגיע לדיוק, אבל המחקר של שלושה הדוגמאות שהם נותנים, שיש שלושה רגעים למה ה' נותן לדברה אישה. אחת היא שכדי שהדבר יכול ללכת למטה גדולה. קוראים לזה ניסיון. ניסיון זאת נסה. נסה זאת תקשורת. להרים על נסה. זה תקשור אתכם. אחרי ההספרים, אם תקשר את הטסט, ה' יתקשר אתכם את כל העולם החדש של אופציות שאתם לא יכולים להתקשר בפעם האחרונה. אף פעם. האבוסים שאתם קשרו, או האשמה שאתם קשרו, האשמה שאתם קשרו. אתה צריך ללכת על כמה זמן או כמה שנים בלי ילדים, אתה מנסה, אתה מנסה, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואתה יוצא, ואת ראשון, להיות מאוד קטנים עם אדם, ולאחר כך, להשיף לו שההספרה הזו בעצם השיף לו פרסומלית. אחת הרציון האחרונה היא, כמו שאני כבר נותן לך דוגמא עם שתי קווים, להגיד שהאדם הנכון יקבל את כל הספרה על עצמו, ולהחליט את זה מהאנשים נחליטים. למה? כי האנשים נחליטים הם לא גדולים להגיד את הספרה. הם יחליטים להחליט. אז הצדיק קיבל על עצמם הרבה בגלל הצדקה. בהחלט, לאחר כך השם יכול להתכוון לו אף דקה של ספרים. הוא יכול להתכוון גדול על זה. הוא לא עושה את זה בבקשה, אבל במהלך הזאת, הוא קורא על רגלו את הטובה של הרבה יהודים אחרים סביבו. ויש רעיון רבה, התפקיד של המדרש הרבה, איזה שה' בראג, בראג לסייטאן, שהוא הפרסקוטר לנצח ישראל. תראו איזה ילדים בלאכות שיש לי בעצמי. תראו איך הם קיבלו את הסופרים בלי לעבודה אחת. תראו איך, לגבי הכי שאתם יכולים להכניס, שאני מנסה להיכנס להם, הם אומרים, תודה, ה' And we have a pasuk for that. עודך אשם כי ענפת בי. I'm thanking you, Hashem, today for all the suffering you gave me in my life. Now when I understand how good it was for me, how beneficial it was for me. This is what's written in Psalms, in Tehillim. אז, אז אימה לסך הוקפינו ולשוננו רינה. תהיה זמן כשאנחנו נדבר על כל הסרטונים של הקריאה. וכל הסביבות למה אנשים מותים וכל הסביבות למה אנשים חייבים נשאר וכל הסביבות למה אנשים חייבים להשתמש ולהצליח וכל הסביבות למה השם נשלם את הזה מנסטר, הטרוריסט לטורצים אותנו כל דקות של החיים, לא נתן לנו פעמון להחליט, זה ישמעאל, מהמנת שהוא נשאר עד היום, אנחנו נשארים עד 3,500 שנה מהארבים האלה. ולא יכולו ללכת אימא. אחר כך, לפני שהמסיה יצא, הם עדיין יצאו ממלכתנו. המדרש אמר שכשהיהו יהודים יצאו מהשטחה, לרחוב, ערבה, למה הם קוראים ערבים? בגלל שהם חייבים בשטחה. שטחה בשטחה בלשון הקודש היא ערבה. כשאתה מנסה ללכת לשטחה, יש לך הרבה שטחה בשטחה בשטחה של ישראל. איך קוראים את הרחוב? קביש הערבה. הרחוב של השטחה. ערבה זאת אומרת שטחה, שטחה נפלאה. אין שום דבר במיוחד עם קטעים ושטחים. זה מה שהם עושים, ישמעאל. The Torah says, פרעי אדם. It's not a human being. He's a wild beast. The creator of Ishmael wrote in the Torah in a manual. You know, every creation has a manual. You buy a stove, it comes with a manual. You buy a car, it comes with a manual. You buy a laptop, it comes with a book. Explain, instructions. The manual of Hashem is the Torah. Torah, מלשון הורה, instructions. ישמעאל בא למורות, ואלה כתבו, ישמעאל פרה אדם. רעיון רעיון. לא אני, אל תגידו, אה, אתם רסיסטים. לא, לא, לא. אני לא רסיסט בכלל. אין לי שאלה עם האנשים, לא בגלל שם או לא בגלל שם. אני אוהב אותם כולם. אני רק אוהב האנשים הנכונים ואוהב האנשים הרעיונים, בלתי או בגלל שהם שחורים או שחורים או אוריאנטליים, לא משנה, יהודים או לא יהודים. אני רק אוהב אנשים נכונים ונכונים. אל תצטרפו עליי, אני לא רוצה להתאמין את האנשים. אני אומר, אנחנו אנשים, אנחנו אוהבים. אנחנו נאמינים את האנשים, ולפעמים זה יותר הרבה. אבל יש צדק בין מישהו שיש איכה ושחושב על זכויות פיזיקות, כמו סמוקים, כמו אוכלים, לפעמים, לא חמודים, כמו אינטימציה שהיא מנצחת, ודברים כזה. יש צדק בין מישהו שעושה את זה ולאחר כך הוא מפגש את זה. בגלל שהוא עשה את זה לא בגלל שהוא רוצה להתגלגל בלחמת אשם או להחליט את התורה או להחליט את התורה או להחליט את הלוחמים של המדינה או להחליט את העולם לעשות את סאדם וגמורה לא, אלה גבוהים גדולים לא מדברים על הזה מיוחד אנחנו מדברים על יהודי רעיון שיהיה אישה שיהיה רעיון גדול ללכת דברים שהם קטנים לגבות אה, זה מפחד, אבל זה לא קושר. אבל היצר הרע, זה מפחד. האנשים שבאמת החלטו להפכת את הרע בוויג ולהכוון שהוויג יחזור את השטחה כשהם מבחינים בקווינט. כשהם מייצרו את הדבר הזה, קוראים לו הוויג, אף אחד לא חשב שהוויג יחזור את השטחה כשהם מבחינים בקווינט. הם חשבו על משהו סינתטי, קטן, לא להתרחק כל כך הרבה תנג'ה. הרבה רביים היו כל כך מגניבים לזה, אפילו מדס, אפילו סינתטי, כל כך מגניבים לזה. קרחים מאוד על זה. אבל אלה שהם נתנים לזה, הם לא ראו את הדברים שהאנשים מנסים להתרחק בהם היום. זה עדיין יותר טוב להתרחק עם הדבר? זה עדיין יותר טוב להתרחק עם הדבר. כי להתרחק עם הדבר יש שתי רגעות. אחת היא מדסה, ולאחר כך, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, שהיא פגשת בשני קטגוריות. עד עכשיו היא פגשת רק בקטגוריה אחת. אז, רבותיי, אז אנשים ש... התורה יש שם לזה. מישהו שקבל סיניות לתאבון, יש אוהב. ואותו אהבת, לפעמים, במידה, במידה אורגנית, במידה אנשים, במידה זמן, במידה עבודה. אתה יודע, הרבה דברים היו אורגנים, אבל החלטה היא להגיד, יאללה, תעשה את זה, רק את הזמן הזה. בקיצור, יום כיפור, אתה שואל על אורגנית. אתה תסתכל על זה לאחר כך. אתה יודע, אז אלה הם קטגוריה של אורגנים, אבל הם עדיין אוהבים של השם. זה מפחד להם מאוד כשאנשים עובדים על תורה. זה מפחד להם כשאנשים רלוויאליים מתעוררים ומתעוררים בישראל. זה מפחד להם לראות את הליברלים הישראלים איך הם מפחדים את ה' ואת התורה ואת המדינה בישראל. זה מפחד להם. אתם יכולים להגיד להם, אה, אתם לא יותר טובים מזה. הוא מחלל שבת, אתם מחלל שבת. הוא מגניב, אתם מגניבים. הוא לא מגניב, אתם לא מגניבים. הוא, אתה יודע, יש את כל האישות האלה, אתם יש את כל... מה עושה שאתם יותר טובים מזה? הוא יותר טוב מזה. למה? בגלל שזה מגניב לו to see things are being done against Hashem. Even when he does it. דגמרה זה, עושה עבירה ומתחרט, מתבייש בה, מוכלים לאהבונותיו. If in the middle of the sin you suffer, knowing what you do is wrong, so you cannot fight your desire in one hand, but on the other hand you know what's waiting for you, you're going to have to deal with the consequences of this bad choice, it takes away the good taste from the sin. אחד שלהם רצו ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ אז אבא אמר, תמיד אני אראה לכם את ההחלטה. הוא פושט אותו בדרך לתוך מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת. זה היה מרחב, בישראל יש מרחב, קוראים לו בניאס, מרחב. מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחדת מיוחד זה מגניב מאוד. אתה יכול להתקשר. אם אתה מנסה להתקשר, אתה יכול להתקשר. זה כל כך מגניב. אז מה קרה? אבא הופך אותו למים קטנים, והוא קריח, ובכן אבא קיבל אותו, ונתן לו כדור חדש שקים מחדש. עם רחב טוב, אתם יודעים? כל המנגנון, רחב כמו ברחב. וחדש, חדש טוב, חדש חדש. הוא רפס את עצמו, והלילה אומרה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בסין, אתה קורא אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל בגלל שהממשלה שלנו, כמעט כל שלהם היו לפטים, ורק קצת שלהם היו לפטים נכונים, זו האידיאולוגיה, אנשים קומוניסטים לפטים, זה כמו שהם היו גרעים. אבל רק קצת שלהם היו עצמים שחרדים. עצמים שחרדים. בגלל שהממשלה והארמיה היא עובדה על כאלה אנשים נכונים, זה מה שהם יכולים לעשות. הם יכולים לקבל 100,000 ארה״מים ישראלים, זאת מכניסה את כל חייהם שלהם, ולפעול אותם ללכת לבריכות גזע, כשהם יש להם מילים מטרות ומטרות בבנים, ומטרות בתחום, כשהם פרסקים עם תקופה רמותית, והם יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים יותרים אומרים לסיבילים שיש לכם שלוש שעות להכניס את הכניסות שלכם ולרחוץ. אנחנו מתקדמים עם אחת רגע אחת. בקשה, אנחנו נרחק את כל רגע הראשון של הקבוצות, ואחר כך, ואחר כך, עד שיש עדיין קבוצה אחת במקום הזה שנקרא גזע. אין מקום להחליט. ואז אנחנו מקבלים את כל המקום, ומנצחים אלקטריות רעיונות, טובות, לא כמו האנגלית, שהייתה פשוט חליטה עם הטרקטור, וזהו. ואין עוד גאזה. ואם הם מנצחים עכשיו, אם נמשיך להשתתף עליהם, הם יעבורים כל שנה עוד מנצחים להשתתף. אתה אומר להם, תנסו אותנו. זה יכול לבחור שאנחנו לא נשאר אחד מכם חיים. הבעיה היא שאנחנו לא נמצאים ככה לידר. אם הייתי שם, אני לא נשאר אחר. אלה יהיו שאלותי, בלעד מה שקורה בעולם. אנחנו נגמר את העולם לאחר כך. העולם יש זכויות קטנות. אחרי שנים, אף אחד לא יזכה. אם הל׈ן באוקראין נחתית, אחרי שנים, אף אחד יחזור ללכת למלך פוטין וללכת לידו שלו. אני אומנם לך את זה. הם עשו את זה עם קדאפי, הם עשו את זה עם הרבה דקטאורים אחרים. כל אחד הלכה ללכת אליהם. אז העולם, זה כל פוליטיקה. אסד, כולם רצו להגיע לו. ובאמת, הארה״ב חשבו עליו. אוקיי, הממשלה. והם עדיין נפגשו אותו. הערבים, העולם הערבי, הם נפגשו אותו. עוד שנה, הוא נבחר לערב ליגה, כאילו לא קרה משהו. הוא גסט את עצמו, חמישה מיליון אנשים. הוא גסט חמישה מיליון קטנים של המדינה שלו. את עצמו, קטנים סיריים. חמישה מיליון הוא גסט. ומה קרה? כאילו לא קרה משהו. הם הביאו אותו לבית. למה? זה כל בגלל מה שאנחנו רוצים עכשיו. מה קרה לפני זה, בואו נשכח את זה. בגלל זה, בכל מקום, זה בסוף השם. שם רואה את העולם, לא את הארה״ב, ולא אף אחד אחר. אני רוצה להזמין לכם שחיזבאללה יש 250,000 מיסלות, והם כולם מנסים ללכת לארץ אחת. איזה ארץ? אני אשאיר לכם לנסות. יש רק איזה פרובלם. עכשיו האראבים מנסים לרקטים. איך גדולים הרקטים? 10 פטרים גדולים. 10 פטרים. 8 פטרים, 10 פטרים. וזה אולי 1 פטר גדול. או אולי 1.5 פטר. אלה הרכבים. המיסל החיזבאללה יש, הוא כל הדרך מפה לדור הכסף. מיסלים כזה. וזה יותר מ-10 פטר גדול, 12 פטר גדול. כל אחד מהמיסילים הזה, חז ושלום, אם זה יפה בכל מקום בישראל, יכול לתת אלף אלף מותים. מולטיפלו ב-250 אלף מיסילים. זוכרים, קצת שנים לפני, אני אמרתי, מה הרזון שהם לא יפותו? מי יכול לעשות משהו להם? הם כולם חיים בבונקר. הוא לא יכול אפילו להפסיק אותם. חיזבאללה בילד מקום טרור בתחום. אין דרך להפסיד אותם. אפשר להפסיד 5 מיליארד מפסידים עליהם. הם בתחום, 3-4 תחומים בתחום. הם בטחים. אין דרך להפסיד אותם. הם יכולו ללכת בדרך לבונקר. כל מה שהם צריכים לעשות זה להפסיד בכל דקה 10 מיסילים. מ-10 מקומות אחרות. 10, ועוד 10, ועוד 10, ועוד 10, ועוד 10, ואנחנו כולנו יהיו מותים. אבל ה' לא סיימנו על זה על ראש הושנה. אבל עכשיו, כל האנשים הנאיבים שיש להם סיכוי ארוך, הם חושבים, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה שהקרה בשנים האחרונות, קרה, אז אתה יודע שכל מה שיכול להקרה. אם החמאס היה יותר כוח, במשך לשנות 1,000 טרוריסטים, לשנות 100,000 טרוריסטים, והם לא אפשרים למות, אתה לא תהיה עם 1,000 מוות. אתה תהיה עם 200,000 מות ביום אחד. אז ה' לא כתב על ראש השנה 200,000 מות. הוא כתב 1,000 עד עכשיו. אנחנו נראה בסוף המלחמה כמה הוא באמת כתב. אבל זה מה שה' כתב. ועכשיו, אחד יותר ממה שה' כתב יכול למות, ולא אחד פחות. פחות, זה רק אם אנשים ירדו לפני שהזמן יצא להם למות. אפילו בפחות לפני. אם מישהו הייתה באותו פארטי, למשל. ומחלוקה יוצאה אחריה, איזה רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי וזה יביא לו אינסטגרם של כמה רבי שבועים לפעמים או כמה שנים לפעמים. זה מה שגמרה אמרה, דקה תציל מי מוות. זה למה שהסבירה הכי טובה זה לא אינסטגרם של חיים. אינסטגרם של חיים לא מבינים לך. זה יכול לבין לבית שלך ולבנים שלך, אבל זה לא מבין לך. מה אתה יכול לעשות? לקחת המיליון דולר שלך לעולם הבא? יש אינשואינס הרבה יותר טוב. צדקה תצטרף לך ולפעמים שלך. זה תשכח אותך. אז זה טוב להם וטוב לך. אופיילי אחר כך תלוי וכל האנושים יתרחקו, והצדקה שאתה נותן לך, נתן לך חיים של אלוהים, מלאים מהכי גדול שאתה יכול להכניס. זה מאוד מפחד שיש אנשים עכשיו במלכה, במלכה הכי גדולה, והרבה שהם כאן, זה שקל 1000 דולר שהם כתבו במלכה שלהם. חשבו על זה. אולי הם כבר היו בפעמים לפני שהם נפגעו, והם נפגעו למלכה שלהם אחר כך. תמיד. ואחד הדברים טובים שהם עשו בפעמים האחרון, יום או שתיים לפני, ה' נתן להם אחת הזכויות אחת. וסמרוש ישיבה באה מישראל, בקדם, עשו את ישיבה. אוקיי, היא הייתה תרזנדה. והשם אמר, הוא לא מתחיל למות בשנה הזאת. אני אתן לו עוד חמש שנים. ובאלה חמש שנים, הוא קיבל תורה וסיינס סי-די, והוא התקבל שומר מצוות, והוא הלך לישיבה, ועוד 20 שנים הוא התקבל רבי גדול, ועכשיו הוא במלך למלכות. אם אתם שואלים עם עולם הבא, מה היה הזמן שלך, שקבל אתכם למלך, זו הסדקה של 1,000 דולר. יכול להיות שזה היה עדיין 100 דולר, זה מגיע לסדקה שלו. לא תשכח אף פעם כמה סדקה שאתה נותן. אתה לא יודע עדיין איך זה יכול להיות קריטי בשביל את החיים שלך. וזה הבעיה עם האנשים. כשהמדע לא טוב, כשהאקונומיה לא כל כך טובה, והסדקה שלהם מתחילה להתקדם, במשך להקדם את הסדקה, הדבר הראשון שהם עושים הוא קטן את המONEY שהם נותנים. למה? אני עושה חצי מה שהייתי עושה. אז אני קטן את הסנאקה ב-50% או יותר. זאת המשאירה הכי גדולה. מה זה כאילו? אני אומר לך מה זה כאילו. מישהו יש קטן עם הלחם. עם ארבעה רכבים. רכבים גדולים. והוא מטורף עם קטן, והוא נמצא בפחדה. רעיון נגמר נגמר והוא לא יכול להוציא את המערכת מפה לא משנה מה שהוא עושה ויש הרבה חזקות במערכת אז מה הוא עושה? בלי להתחיל לקחת... יש לי 20 סוטקייסים פה תן לי להשתתף דברים לא כל כך אימפריקטיים אם יש לי 20 דקים של חגים בואו נחזיר 10, הם חזקים אני יכול להגיד עם אחת הטלפונים, אני לא צריך עוד 3. אוקיי, בואו נפגש את הדברים שאני אוכל להסביר איתם. אני אוכל להסביר מה שאני יכול לקחת, אחר כך אני אהיה פה תמיד. אני צריך להפגש את איזה דברים. אבל מה הוא עושה, האור? הוא קח את 4 הטלפונים. את כל הטלפונים מגיעים ל-200 פאונד. מאוד גדול, גדול. צריך 2 אנשים לקחת את זה. אז הוא מגיע את הרכבים מהמכירה. הוא אמר, מה אתה עושה, אידיאט? הוא אמר, מה, תראי, אני רק חזקתי 800 פאונד מהרכב של המכירה. בלי הרכבים, הוא לא יכול להחליט. זאת הצדקה, הרכבים. אם משהו יצטרף לך מהמכירה, זו הצדקה הזאת. אה, אבל אתה לא יש לך ארוך. זאת הבעיה. אתה לא מבין שאשם בקצב יכול להגיע לתחום שלך. בקצב. אתה לא מבין אותו. אם אתה מבין שאני במידה של אשם, בלעד למה שקשתי זמן, כל יום, כל מה שאני צריך, אשם מוציא אותי. אז למה אני כזה קונסרבטיבי ועושה כל כך הרבה עקבות, ורציניות, ורציניות לתחום? למה? אמן אהן דוב אשם. It's a clear verse in the Torah. Hashem said to the Jews, do not leave man for tomorrow. Eat today and enjoy. Don't save for tomorrow manna. Tomorrow you'll have again what to eat, and the next day, and the next day. Count on me. But some Jews heard Hashem saying it, and they still put some on the side. And what happened? The next day became all warms. Back then, אתה תראה מירקול מידי. היום אנחנו לא נמצאים במירקול. במידה של המרחב, כל חמש דקות אתה תראה מירקול. קודם, אתה תראה ברחב מגדל, מירקול גדול. אז המירקול של מיריאם מגיע לך ואתה מקבל כמה מירקול כמו שאתה רוצה. זה מירקול פרטי. איזה מירקול זה? ברור שזה מירקול. כמו שהחלטה קטנה מבריאה, זה מירקול. כמו שהחלטה קטנה מבריאה, זה מירקול. כמו החלטות, וזה למה אנחנו נמצא בסוכה. החלטות. זה גם מירקול. החלטות מבחינה עושות את החלטה ברכה, החלטות מבחינה עושות את החלטה. חייבת אתכם מהכל מיני אירועים. שבעה, ננה, כבוד. כל כך הרבה מירקולים. החלומות גדולות עם הילדים. יש לך קטנה קטנה, קטנה קטנה. חמש שנים אחרי זה, היא עדיין מנסה ללכת את החלומה הזאת. אין חולים. אין שום דבר שחרר. החלומה באה, ושחרר אותה, וחליטה אותה. מכל החלומות. ולכן המושגים גדולים בו עד 40 שנים, ולא צריכים להחליטה. אין טיילורינג, אין משהו. ברירות ברורות בפני העיניים. זה הכל כתוב בתורה. אף אחד לא יכול לקבל את התורה כשהם מעבירים לדעות על הדעות האלה שקרו להם, אם אף אחד מהדעות האלה לא קרה באמת. מי יכול לקבל את זה ולהגיד, נעשה ונשמע, כשהוא מעביר בבוקר, כל מיני דעות. אף אחד מהן לא קורה לו. אני יכול לקבל להיות רליגי? אתה יכול להכוון לי שאני מקבל בית כל יום מפה? אם זה לא קרה, אני יכול להקבל להיות שומר שבת? או להפסיק את הדבר שלי, אני לא אגריף לזה. מה שגרם שכל אחד יצטרף לפנאטיקה, נעשה ונשמע, כל מה שה' אמר, אנחנו נעשה, כל אחד מהמירקלים הזה יקרה להם. אז אנשים רואים מירקלים בראש של עיניים שלהם. אז אתם יכולים לשאול, אז למה היום אין לנו מירקלים כזה? זה טוב שלא יש לנו מירקלים או זה רע? התגובה היא שאנחנו מאוד מלכים, אנחנו לא יושבים עם מירקלים כזה ברור. אנחנו מאוד מלכים. זה ה' מרצה, שזה נגדל מירקלים. אנחנו עדיין יושבים עם הרבה מירקלים, אל תשכחו אותי. אבל המירקלים נחשבים ארמטיקלית. כל כך. זה מאוד קשה לראות את זה, צריך עיניים דיווין. אתה צריך להשתמש בתורה לפני שנים כדי לראות את המשפחה של ה' ואת המשפחה החדשת שקורה לך כל שעה. אורדנרי עם הארץ, איגנורי, לא יכול לראות את זה. מי יכול להגיד לי למה זה טוב שלא יש לנו משפחות כזאת ברורה? משפחות קווה יותר. קווה של משפחה היא גדולה. אני אתן לכם דוגמא. הייתה לנו עכשיו הגבירה הכי גדולה בהיסטוריה של המדינת ישראל. אתם יודעים על זה? הגבירה הכי גדולה בשביל יום אחד. בוודאי, בוודאי. בוודאי, בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בוודאי. בודאי. 24,000. היה דבר בין אחד לחכם לדבר אחר. משה רבנו הוא חכם גדול, הוא וחברו אהרון, וקורח הוא חכם גדול, והוא הכי גדול בעולם. גם חכם, גם בצרפת לוי, הוא קורם אהרון הקודש, הוא קורם מהקבוצה הכי אימפריאלית, כמו משה, הם חברים. ומה קרה בסוף? הוא הוכח דמונסטרציה נגד משה 250 לידרים אחרים הצטרפו לו ומה קרה? 15,000 אנשים מוותים בום, בזמן אחד, בזמן אחד השם נפגש את הארץ והם נפגשו את הארץ חיים ועד היום, הגמראה אומר נגמרה נכנסה ל-1500 שנים אחרי הסידור. עדיין יותר, עדיין ל-1600 שנים אחרי. נגמרה אמרה, אליהו הנביא שורה בבר-בר-חנה, מקום שיכול לדעת, קורח וקבוצה שלו קרקעו בחר. משה אמת ותורתו אמת. זה היה ל-1600 שנים אחרי הסידור. זו התגובה לנגמרים האלה, שהם אוהבים להגיד לתל אביב אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל חז'ל מסכים את אושוויץ, אור, אנגלים רעים, אנשים שריחים מהרעיון, אנשים שלא יש להם יום ולא יש להם לילה מהסופר, כמו שהיה ליהודים באושוויץ, או אפילו רעים. להם זה לא מיוחד. בסופו של דבר, הם אומרים שחז'ל הוא קצת מנגינים. זה מה שהם באמת אומרים, בלי להכיר את העולם. אני לא חושב שזה אינטנציה שלהם, אני רוצה לתת להם את הבחירות של הדעות, אבל מישהו שבא ואומר, אין דבר כזה, הל, הוא הגביר הכי גדול. אנחנו לא יכולים ללמוד עוד דקה של תורה מהאנגלית של האנגלית הזאת. זה לא משנה מה מושג הוא יש לו. לגבי משהו שחזל מזכיר 133 פעמים בתלמוד ואומר, זה לא יש, רשע מרושע. רשע מרושע, אפילו אם הוא יש רציניות טובות. הוא קורא את האנגלית שלהם, הם לא בפחדים. אז קורח ועדתו היו כבר 1,600 שנים באל. מה קרה למילה אחת? אחת מהליברלים אמרו, אה, לא לדבר, אפילו אם יש מילה אחת, זה רק במילה אחת. מה קרה? קורח היה כבר 1,600 שנים, היו במילה אחת, משה אמת ותורתו אמת. אם היה מילה אחת, הוא היה כבר במקום הרבה יותר טוב. אז אפריקטי זה לא כמו שהם קוראים. מה שכתוב הוא משפט רשעים בגהנום ידבט חודש משפט, פעילה, זה למה אנחנו אומרים קדיש, אחת שנה. אתה אבא מתקבל אחת שנה, כל דקות של חיים הוא מתאנליזים עכשיו, בשמיים. ואז הם ידעים אם הוא יכול ללכת לאב, או לאב, או לקפקלה, או מי יודע מה אחר. אז... רק... אלה שאני מדבר עליהם. הם מודיפיינו את התלמוד, הם מודיפיינו את האידיאולוגיה היהודית. אחרונים עושים את זה בגלל שהם פשוט פחותים. הם מפחדים מהקריטיקה. אף אחד לא רוצה שמודבר שמודבר על ה' ועל מה יהיה את האחרון של האנשים הפחותים, במיוחד כשהוא אומר את זה להם במידה שלהם. כמה אנשים יכולים להקבל את האמת? איך הרבה אנשים מאמינים רבי שאומר להם אם אתם רוצים להבין זה יהיה את הכלל שלכם וזה יהיה רבה יותר ממה שאתם יכולים להבין. הרבה אנשים חייבים, הם הלכים, הם לא רוצים לשמוע את זה. הם רוצים שמישהו יבנה ויגיד להם, אשם אוהב אותך ידן, אני לא צריך לדבר על זה. כמו שאתם, אשם אוהב אותך. אבל אצליי, זה נגד הרמבא, מן אלחות תשובה. רמב״ם אל חוד שובה, ספורט 7, הלכה 6 והלכה 7. הוא מדבר על אדם לפני שהוא נפגע ולאחר שהוא נפגע. לפני, זה ליטרלי כתוב ברמב״ם שהשם לא יכול להסתכל עליהם, הוא נפגע, הוא נפגע והוא נפגע. בעיניי השם. אני לא כתוב ברמב״ם, רמב״ם כתוב את זה, אל חוד שובה, וככה אנחנו נפגעים, אל חוד שובה, הלכות הנפגעות. And today, after he already repented, he's loved and welcomed and close, and Yadid, a friend of Hashem. It's such an honor. I'm your friend, not just your father. Who wouldn't want a father that is also his best friend? Give him everything, and love him, and bring him closer, and he's much like his best friend. Most people don't have the merit to have such parents. הם לא מבטיחים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים להם. הם מגיעים הם ילדים אמריקאים, לה ידעים, ילדים לפעמים הם מגניבים. אז הוא מגניב את האנשים שלו. אוקיי, הוא ילד קטן, הוא לא מקבל כל כך הרבה. אבל עדיין, כשהוא מגניב, הוא מגניב את האנשים שלו, והוא חושב שהוא הרבה מגניב יותר מכם, אפילו אם הם בעצם 10 פעמים טובים מכם, כמו שהם לא מתפקדים. האנטרדים האנטרדים האנטרדים שהם היו באמריקה הם הרבה יותר מוצאים מן כל האנטרדים שהם היו באמריקה היום הם הרבה יותר מוצאים מן כל האנטרדים האנטרדים היו באמריקה היום היו באמריקה היו באמריקה באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו באמריקה היו יש אנשים היום שהם מנהיגים את האנשים שלהם, שהם מנהיגים את האנשים שלהם, שהם מנהיגים באמר את האנשים שלהם, כבר 150 שנים מאחור. אתם יכולים לראות את הגניאלוגיה שלהם, יש להם קטעים. זה מראה לך מי היה אביו, איך הוא הגיע. כמה בוחריאנים הגיעו הנה, אני לא יודע, 60 שנים, 50 שנים, בלי לדעת איזה שנה באנגלית, והם ברחוב 47, והם ברחוב רעיון ובבניים. הילדים שלהם, בסט-קייסט סציני הם פרמסיסטים, עושים 90,000 עשרה. ולכן הם נכנסים לבריכה. אחת מהם. אתה יכול? אז מי הכי חכם? האחד שיש 30, 40, 50 מיליון דולר קשי, אבל אינגלית שלו חלטה? או הילד אקדמי תלמיד מהספר הכי טוב באמריקה, שעושה כמו רכבי אובר, שבאר כמה שנים של לבנון? ש... זה כל יחד מה שאתה מסתכל על הדברים. זה כל יחד מה שאתה מסתכל על הדברים. כשהם מלכו את האנשים שכדי להיות אקדמיים זה טוב, זה הם ה' שלהם. האקדמיה היא ה' שלהם. כשאתה מלכו את הילדות שלך, כל האקדמיה היא כמו חלילה של גרלי, במישה לדבר אחד של התורה. דבר אחד, כל דבר מהתורה שאתה קיבל, אפילו דבר עשיו. קיבלו את זה מהתורה, שכחו את זה. קיבלו את כל האקדמיה, מיום אחד עד היום, והאדם, אחד האדם, מהברכה של ה' הוא כבר גדול יותר מכל הידעים שלהם. כל מיני ידעים סקולריים. בגלל זה, הרבה מהתלמידים הסקולריים, זה גם תורה. גיאומטריה, מתמטיקה, זה חלק מהתורה. מה אתם חושבים? הלכות הבריאות. זה חלק מהתורה. איזו של ההלכות, זה מיוחד על מתמטיקה זה מיוחד על פיזיקה כמו למשל במלכות שבת כשאתה צריך להכניס מלכות קטנה למלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות קטנה מלכות ק וחצי גלס של מים קטנים, אתם רוצים להשפיע עליהם במים קטנים. מי יכול להחליט את זה? הילאין או טטאין? הגמרא מדבר על זה. זו חלוקה של פיזיקה. מסכת סוכאי, אתם יודעים כמה דברים יש לכם, קלקולציה, מסכת ערובין. יש הרבה מדע בתלמוד. גאון מווילנה, תביאו איזה מתמטיקה היום, גאון מווילנה יפגש את זה. ואתה יכול לראות, כשהוא לראה את המתמטיקה, ב-5 דקות ביום שהייתי בבית. עם רעיון כמו גאון מבילנה, מה שאתה לראה ב-5 דקות, אנשים אחרים לראו במילה. עדיין בישיבה היום. עדיין בישיבה. מישהו שיהיה עם רעיון טוב מאוד, רעיון טוב, הוא יכול ללמוד 20 פעמים פעמים מאחורי אדם. גמרה. 20 פעמים פעמים פעמים. אני יכול ללמוד מישהו שהוא נהיה רליגי, ואז הוא נהיה רליגי עם חברו שלו. החברה, ילד נפלא, צדיק, הוא היה ילד בין עבודה, אז הוא אמר לו, למה לא תלך לישיבה? אז הוא הלכה לישיבה, והוא היה פולטיים בישיבה. החברה הזאת, שהייתה לו רליגיה, והייתה באה רק בשבועים. כמה זמן? שני שנים, שלוש שנים. רק ללכת ללמוד שני, שלוש שנים, כל שבוע, כשהוא היה אחר מהעבודה. בשני שנים, הוא ללמוד יותר ממה שהחברה האחרית ללמוד כל השבוע. והחברה האחרית הייתה כאילו, אני לא מבין. אתה כאן 2 שעות, אני כאן כבר 6 ימים, מהר עד הלילה. איך אתם כבר יודעים את הפאגה יותר טובה ממני ב-2 שעות מה שאני מלמד כאן ב-6 ימים? התגובה היא שאחד יש רעיון מאוד רעיון, והאחד לא. בפאגה אחת, זה כבר חלק מפחד. תחשבו על כל התלמוד. אני ראיתי בעצמי, רגע, שבא לישיבה שלנו 26 שנים לפני, מבנצואלה. יהודי ספנית מבנצואלה, מרוקאי. מרוקאים הלכו לבנצואלה, אחת מהם. והם הגיעו למונסי. בשנתיים, כשהוא היה בישיבה, הוא הכניס את כל התלמוד, אבל לא רק הכניסה. הוא זכר כל שאלה, כל פאגה, כל רשי, כל תוספות, כל דבר בפנים שלו. בשנתיים, הוא פשוט בא לישיבה, הוא למד עברית, הוא למד עראמית, כשהוא למד, הוא למד את כל השס. בשנתיים. אההה, אתם שואלים, איך זה יכול להיות? אחרי זה יקרה לו עשרה שנים. התגובה היא, כי הוא היה מלחמתי סעוד אמריקה במת. הוא נכנס למידה הראשונה בעולם סעוד אמריקה, במהלך. אז כשתהיה לך המתמטיקה הכי גדולה בסעוד אמריקה, או אחת הכי גדולה בעולם, והוא כבר 22-23 שנים, והרעיון שלו עובד 100 פעמים פעמים מאחורי אדוני חכם. זו תנועה של אשם. מישהו עם רגל כזה, זה רעיון לעשות כל מישהו אחר מנסים ללמוד תורה. רעיון. אנשים רעיוניים, זה לא רעיון שהם לא מנסים ללמוד תורה. הם הולכים לעבודה, הם יש להם זמן מלחוץ בפעמים. מישהו עם תנועה כזו, איך הוא יכול לרחוץ דקה? כל מה שאתה מלמד, אתה זוכר כל מה שאתה מלמד, פשוט אתה מבין אחרי כמה שבועות, אתה מלמד את כל הדעות זה נפגע לך ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככ סולידה, אבל אתה יכול רק לראות אותה כשאתה יודע כל שם. יחדיו. אתה יש את הסרטון כלוהי בפנים שלך. זה כשאתה מבין את כל שם. אם אתה רק יודע את פורשן, קצת פה, קצת שם, יש לך קצת מהסרטון שאין. הסרטון לא ברור. במיוחד יש לך הרבה ידעה. אבל התכניסה היא מסוימה, בגלל מה שאתם לא יודעים פה, זה שם, יש לך חלקים מאוד אימפריאליים שהם נפגשים. אתם יודעים, בשבוע היה שמחה תורה, שמיני הצרץ, שמחה תורה. בישראל, זה רק יום אחד, יום טוב, זה היה שבת. ביותר, זה שבת ושבוע. אפילו שזה היה שבוע מזרח, כשהמות התחלתי להוציא מה שקורה בישראל, זה היה מאוד קשה לנסות עם התורה, מאוד קשה לאכול, מאוד קשה לצחוק. זה היה מאוד קשה. אבל יש לנו מעניין מאוד נפלא בשמחת תורה, שאנחנו מראים את העליות, והעליות האחרונות, לפני המפתיר, הן הכי חשובות בשמחת תורה. אחת מהן נקראת חתן התורה, ואחת מהן נקראת חתן בראשית. חתן התורה היא העלייה האחרונה של התורה של כל סייקל העיר. מהעלייה של שמחת תורה שהתחלנו בהראשית, העלייה האחרונה של התורה, להנה כל ישראל, היא העלייה האחרונה של עולה לתורה. והאחרון שבא אחרי זה, מי הוא? אז חתן התורה, דן אי, סטארט בראשית, ברא אלוקים. אנטיל יום השישי, ואיכולו השמיים וארץ, אנטיל שבת, דת פורשן אוף דה בראשית, ואיריד און סמכת תורה. דן דה פאלואינג שבת, ואיריד דה אול פארשה אוף ג'נסיס, בראשית. למה אנחנו לא נחתכם? אנחנו לא אומרים אפילו קדיש בין. הקדיש זה רק אחרי השאר. למה? לראות אשם, אנחנו לא נחתכם אפילו אחרי השאר. אין דבר כזה כדי להחליט את התורה. ברגע, אנחנו חייבים להשתתף את זה עוד פעם. מי שאתה נותן את העלייה, חתן התורה? לרבי. רבי, החכם הכי גדול. אם לא יש רבי במהלך הזה, אתה נותן אחד, אבל הוא ידע הרבה תורה. מי שאתה נותן חתן בראשית לאחד מהאנשים חשובים בקומיונטה. כמחר, כמפרש, מישהו שנותן אולי זמן, אתה יכול. וכשהוא נותן חתן בראשית, הוא גם צריך לעשות קידוש. בקבוצה גדולה, זה יכול להיות הרבה זמן לעשות קידוש. יש 300 אנשים בקבוצה. בגלל זאת, בגלל זאת, הם עושים את הקידוש בביתה שלהם, והם מזכירים רק בביתה שיש כמה רבים, אבל הם צריכים לעשות סעודה. למה אני אומר לכם את זה? אז בגלל זאת, באותה מקום הם לא אפשרים לספר את זה. אוטומטיוסי, הם נותנים את זה לרבי, ולחתן בראשי, הם נותנים את זה לאחד מהאנשים שמתייחסים לקהילה. אבל באותה מקום הם ספרו את זה. אנשים מתחילים, מי שצריך לספר את העלייה לגבי הרבי, של החכם. 1,000, 3,000, 10,000 וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' ו ארגנט, מגניב, שלא שואל על החכמים. הוא רוצה את זה לעצמו. אני רבי. זה אמרו לעם הארץ. ברלי לא יודע איך לראות. הוא רוצה להיות חתן התורה. והוא קבל את זה. הוא יש לו הרבה דולר, אז הוא קבל את העלייה. הוא מגיע לתורה. כולם צחקים אחריו. למה כל כך הרבה רוצה לצלם את הטיטל שהוא לא צריך לצלם? אחרי שהוא הכניס, הרבי היה צריך לדעת. והרבי אמר, למה אנחנו קוראים לחכם, הרבי שהצטרף לתורה, חתן התורה? הקהילה חתן זאת אומרת גרום. גרום יכול להיות רק גרום כשיש רבי. מי הוא הרבי? התורה. ה'גרום' הוא החכם וה'ביתה' היא התורה התורה גם אומרת שמישהו יכול להעביר את ה'ביתה' שלו לפני שהוא תסתכל בטוחה זאת אומרת שהוא רואה את ה'ביטה', ה'מצב', ה'קרח', ה'קרח', הכל כדי להכיר שזה טייפ שלו זה טוב שלו אם אתה מריאה אישה שהיית מריאה לך בבוקס מריאה מהאמזון אתה מריאה את הבוקס, הרי את מקודשת לי זה לא עובד זה כל כך הרעיון, למה אני צריך לבחור בבקשה מי שאתה מריאה? אז הרבי אומר שהאנגלית לא יכולה למריאת אישה לפני שהוא מבחן אותה בבקשה אבל היום בסינגאג שלנו אנחנו היו, הייתה נולדה שהחתן לא ראה את התורה, הקלה לפני, הבריאה. זאת אומרת, האדם הזה לא ראה אף פאגה בתורה, והוא רוצה להיות חתן התורה. זה מניחה. אבל, אולי הוא נכון, אחר כך אברהם אבינו גם התגלגל עם שרה, בלי לראות אותה, עד שהיה 75. כשה' אמר לו, לך לך, לך לך, איך עוד היה אברהם? 75. אשם הינטה לו, כשאתה תהיה 100, אתה תשתה בלילה. לך לך, למד, זה 30 בגרמת נומרית. חף זה 20, לך זה גם 30 ו-20. 30, 20, 30, 20, 100. אשם אמר, בעוד עשרה אתה לא יכול לתת ילד. משנה מקום, משנה מזל. משנה מקום, משנה מזל. משנה מקום, מזל. משנה מקום, אבל תשכח משנה מזל. את הלילה אבל נותן עוד 25 שנים היום התגובות מתגובות אחרי שנה רבי, יש לנו בעיה גדולה אנחנו מתגובים כמעט 12 שנים ואימא שלי עדיין לא מתגובה נותן להרחיב אולי נותן כמה דקות? לא, לא לא להתנגד השם אמר לאברהם תשכח את הלילה, הוא יגיד לך כמה? עוד 25 שנים, תגיד לי עוד פעם אז כשאברהם הלכה עם סרה במידה של האקדמים האקדמים האקדמים הם לא ראו בעצמם איזו יפה אישה כי סרה, כל אישה שהיא נסתכלת עליה הייתה כמו עולם במיוחד, כשבאקדם, רשי כותב שהאנשים שם היו מאוד אקדמיים יותר מכל המדינות המאוד נוספת. ולכן, אם אתה קורא את האנשים הכי יפים בעולם ואתה מביא אותה למדינה שכל האנשים שנתם שם הם אוגליים מאוד, כמעט כולם. מה זה הדבר הראשון שהם עושים? מביאות אותה ברגע כתוביות לראש. העולם היה מאוד שוביניסטי. לא היה פמיניזם עדיין. וגם רכב האנשים לא היה בטובה. ברגע! אתה מתי או סינגל? אם היא אומרת סינגל, יאללה! תופרו! רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, ירושלים, תראו מה שאני קבלתי לך. רבי, הם מאוד קרובים. הם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י התגובה היא, זה לא מה שאמר אברהם. רב אליישב אמר, אברהם אמר, היא אחתי שלי, אבל היא גדולה למישהו שלא הלכה עםנו בחוץ, במדינה אחרת. הבנתם? אם הוא היה לומר, אני אבא, במהלך הלילה הוא מת. גדל ויתקדש שמירה. הם נותנים לו גבירה נפלאה. אחרי שהיא אמרה שהמזרח שלה היא בישראל, היא מגניבה, היא לא יכולה ללכת. אז אני בא עם אחת שלי לדבר על עבודה. אין שום דבר שהם יכולים לעשות. מי יכול להיות ככה מגניב להגיד, לא, זו אישה סינגלית. אתם יודעים בדיוק מה יקרה לה בזמן. אז בכלל, אברהם קיבל הרבה דברים מפרו. אבל למה אני אומר לכם את זה? כי כשאברהם היה 75, הוא אמר לסרה, אתה ידעתי. עכשיו אני יודע איך יפה אתה. זאת אומרת, עד היום, הוא לא פעם פשוט מרכז על שחריותיה שלה. כל כך מודד, אמין, רציון, הוא לא התייחס כל כך הרבה לדברים מגניבים. אז אברהם, הרבים אומרים, אברהם התייחס בלי לבחור את אימא שלו במהלך. אז אולי החתן שלנו היום הוא בנושא של אברהם אבינו. אנחנו לא ידעים על זה. עכשיו אתה צריך לדעת על התגובה, הוא אמר, מי יש התגובה? כולם נפגעים. הוא אמר, אני אהיה התגובה. מה היא התגובה? אנשים צריכים לראות את אנשים לפני שהם מתחילים להתגובה, אם הוא קורא לבריאות. אבל אם הוא חזון איש, או גאון מבילנה, או רוויליאשיב, כל מיני אנשים, שהם יודעים שיש להם רק אחד דברים שהם יודעים עליהם, זה התורה. הם לא יודעים על כל דבר אחר, על כל דבר אחר. לא בטוח, לא בטח, לא בנות, לא בחירות, לא... לא על כל דבר אחר. הדבר האחד שהם יודעים עליהם הוא התורה ותורה ותורה, וזה כל מה שהם מדברים עליהם. הם לא יודעים שיש להם אף משהו שזה לא תורה. מישהו כזה יכול להתגלגל עם אישה בלי לראות אותה. מה הבדל שזה עושה? אנשים נורמליים, כמו אנחנו, ואפילו יותר גדולים מאנחנו, הם צריכים להתגלגל במיוחד. למה? היום, כל אנשים, לגבי קטנה מאוד קטנה, אפשר להתגלגל במיוחד. כמה אנשים בעולם יכולים להתגלגל בלי להתגלגל במיוחד עם מי שהם מתגלגלים? מאוד מאוד פחות. כל אחד צריך לבחור 100 פעמים לפה. 100 פעמים. האנשים עדיין בגדול כזה שהיום, שאם הם יודעים שמישהו שהם לא אוהבים, ושהם לא שמחים בזה, אינטימתי, פיזיתי, וכו', הם יהיו האנשים הכי חייבים בעולם. ולחיים שלהם תהיה מלכה, ולחם, ולחם, ולדפסה, ולרעיון, ולרעיון, וזה יעבור על הרבה דברים רעיוניים שתהיה. למה? זה הלבל של האנשים היום. סולמי? אנחנו לא יודעים מי הוא הסולמי שלנו. אנחנו מקווים שהאחד שאנחנו קבלנו הוא החברה שלנו. אבל אנחנו לא יודעים, מישהו פה יכול להשאר 100% שכחנו שזה חברה שלנו? להשאר על את החיים שלו. זאת אומרת, אם אתה נכון, אתה מותא בפחד. תקבל את הזכרון הזה? אם כן, אז אתה בטח. אני בטח שאתה בטח. אתה יכול להיות נכון, אבל לפחות אתה בטח שאתה נכון. אבל אנשים חכמים, הם לא כל כך רחבים את החיים שלו. By the way, the stapler, not me, the stapler, the holy stapler, the father of Rav Chaim Kanievski. The stapler say that there are many people who married someone that is not their soulmate. They're not meant for each other. And, and they can have kids and be together 50 years. And they don't belong to each other according to Hashem's will. You may say, so how did Hashem let it happen? את השאלה שלי היא, איך ישה השם יתן לנשיא יהודי שמתי עם טרוריסט ערבי, יש 17 ילדים? כשישה השם מפורסם אותה כל דקות של אתה, אתה יכול לראות אותה. כל כך מפורסם, כל כך מפורסם את הנשיא. סולד את ה' שלה, סולד את המדינה שלה, למה? לא לדבר על האבוס שהיא יקבלת ועל הטלות וכל זה. למה אשם יגריר שהיא תהיה מגניבה מהמונסטר כזה, ששחרר אנשים חיים, ושחרר וצחק, כמו שהם שחררו את הזו. אני לא יודע אם ראיתם את הווידאו הזה. אחת מהאנשים שהם קיבלו בפארטי, הם שחררו את זו בפארטי, והם שחררו וצחקו וצחקו. אתה רואה, איזו אישה שחררה חיים בפניך, מנסה לשחרר את הפארטי, אתה לא מקבל אפילו קטנה קטנה. הם נמצאים שם ומלכים ומנגינים, למרות שהיא מפחדת בפנים שלהם. אלה הם הארבים, חמאס. חמאס, ג'יהאד, אל-קאידה, אייסיס, את השאלה הזאת. האחרונה שאתה רוצה היא להפכת במידה שלהם. אני חושב שזה יותר טוב ללכת לגבי האל מלכת במידה שלהם. באמת, לא מנגינה. יותר טוב. לא תסתכלי על זה, אני עדיין... אני עדיין מתחיל. אבל זה עדיין פרסומת, אם אתם לא ידעו. אז, רבותיי, על סוכות, אנחנו מעבירים במידה של סוכות, במידה של שבת, יש שבת חולה מועד. השנה הזאת לא הייתה, בגלל שסוכות ושמיניאצרת, כבר פלו על שבת. אז לא יש שבת במידה. But usually it's not like that. Usually we have in the middle, in Chol HaMoed, Shabbat. That Shabbat called Shabbat Chol HaMoed. We don't read Parashat HaShavua. We have 54 chapters of the Torah that we read in the entire year. Sometimes we read two parashot. Like Vayakhel Pikudei. We read it together. Nitzavim Vayelech, we read it together. למה? אז יש קצת שבתות שאתה ראה שתי פרשות. אם זה הכך, יש לנו 52 שבתים בשנה, 52. אז למה זה לא כפי 54? אם יש קצת שבתות שאתה ראה שתי פרשות, אנחנו צריכים להיות קצת קטנים. התגובה היא בגלל שהרחבים קטנים על השבת, זאת אומרת, על הרחבים אתה לא ראה פרשת השבוע, אתה ראה משהו אחר. אז זה מייצג בדיוק שאחרי שהחלילות וחול המועד, שבתות, אם אלה 54 חלקים, יהיו חלקים כמה שבתות אתה ראה פרשה, וזה למה עשרה שנים אתה ראה שתי פרשות ביחד, ועשרה שנים אתה לא. למה? כי אנחנו צריכים להחליט אותן, שכל חלילה שזה לא חלילה, אנחנו נראה משהו מהתורה. טוב. אז מה אנחנו נראה בסוכות? בשבת חולה מועד. התגובה היא זכרי 14, זכריה ידאלת. איך העולם יקום למהלך. מה שנקרא מלחמת גוג ומגוג. למה אנחנו נקרא את זה בתחילת החולדה? אנחנו רוצים להיות שמחים. אנחנו נקראים בסוכה. אנחנו נחשבים הלילה עם התרוגים. אנחנו נכנסים טובים, אנחנו אוכלים טוב. אנחנו נלך עם הקבוצה, אתה יכול לדבר על גוג ומגוג. שני חודשים של האנשים בעולם ימותו, זה יהיה מזרח. אנשים ירדו לנסוע בשחר. מספר איזה מזרח קטן. למה אנחנו נדבר על זה במידה של שבת של חולה מועד, במידה של הלילה? בגלל שגוג ומגוג יתחיל על הלילה של סוכרות. עכשיו, שמיני הצרת זה ה-8 יום. שמיני יצרת היא חלק של סוכות או היא חלילה על עצמה? מה אתה חושב? התגובה? היא חלילה על עצמה. באמת היה צריך להיות, כמו שבועות, זה 50 יום אחרי פסח. שמיני יצרת היה צריך להיות 50 יום אחרי סוכות. סופו של סוכות. That's why we say, או שעה נעה, או שעה נעה. What's או שעה נעה? נעה, noon, א', fifty one day. Fifty days between Sukkot to Shmini Atzeret. Why Hashem did not make Shmini Atzeret, Atzeret means everything stop. Atzeret, לעצור. עצור means stop. Shavuot is also called Atzeret. 50 יום אחרי פסח? עצרת. אותו דבר, שמיני עצרת. עצרת. אבל זה לא 50 יום אחרי. התגובה היא כי ה' לא רצה להתעניין בנו כל כך הרבה. זה מאוד קשה לגדול בירושלים. אנחנו צריכים להגיע מטיביריאס, מבר שבע, מצפת, זה יקרה שבועים להגיע עם הלוח, עם הדונקי, עם ילדים שלכם, צריכים להגיע בקריג'ה, ללכת בין הטבעים, אין אלקטריקה, בלילה, כל מיני חיילים. ולאחר כך אתה הולך כל הדרך לבית המקדש. שבועים כדי להצטרף. אחת השבועה אתה הולך לסוכות, יש לך פארטי, שמחת בית השואבה, ראשית סוכות, אחת הסוכות. אתה מנסה להצטרף, שבועים כדי להצטרף. אז, סוכות מנסה להצטרף, כשאתה מנסה להצטרף לצפת, זה שבועים כדי להצטרף. אתה צריך להצטרף לאחר כדי להצטרף לירושלים. שני שנים ללכת בקצב, למה? 50 ימים לאחר. יש לך כבר עוד חולדה. אז יש לך שני שנים או שני-שני שנים להיות בפעמים שלך. אחרי שהצפתת לצפת. עכשיו צריך להיכנס לצפת עם ילדים שלך וללכת עוד פעם לסגור את שמיני יצרת. בשביל יום אחד. זה מאוד קשה. ה' לא כל כך קרוב כדי לעשות את זה לנו. אז יתת שמיני יצרת כדי שתהיה כבר כאן. אנחנו נעשה את זה בשבילו. כאילו כשאני הולך לדנטיסט שלי פה, צדיק ד. כהן או צדיק ד. עובדיה, בגלל שהגעתי כל הדרך מן מונסי, הוא יש לי מרצה. הוא עושה שתי, שלושה צדיקים בוודאי. אבל הוא לא עושה את זה למנהלות קווינס. אחד צדיק, הוא יוצא בעוד שתי שבועות. המרצה שואלה לו, מה, אתה תעשה את זה גם? אתה תעשה את זה גם? כן, הוא בא מעט שעה וחצי. למה אני תמיד אשכח את זה? בואו נעשה כמה שאפשר. אתה מבין או לא? אבל יש איזה פרובל פה. אתה יכול לשאול, אז למה השם לא עשה את השם בפסח? הייתה צריכה לעשות שבועות בפסח. שביעי של פסח, השבועה הבאה, שבועות. אתה כבר בבית המקדש, למה אני אשכח את זה? ולכן אתה צריך ללכת שבועות אחר כך, 50 ימים אחרי. מהשאר של 50 יום, 30 יום זה להיות ברחוב. אז יש לך 2 שנים להיות הביתה. אתה מבין או לא? התגובה היא, הלוואי. מהסוכות, זה מתחיל לרעיון בישראל. זאת אומרת, כשאתה יוצא לביתה, אין פרובלם. אתה יוצא לביתה, אתה תהיה מלמד, אין פרובלם. אתה יוצא לביתה, אתה תשער, אתה תחזיר את עצמך. אבל ללכת לירושלים, אתה לא בבית שלך, אתה נפגש בסמטה, לא יש שוואל, זה דבר גדול. אתה לא רוצה ללכת למלכות כשתה עליך, על ילדים שלך. אז מה קרה? פסח, לא יש רעיון בישראל. אין פרובה, נשמח בשעה, הלוואי יפה, הכל מרחק, כל הדברים. נשמח בתקופה. יכולת לבית, להחליט עשרה ימים, ותקבלו עוד תקופה יפה. ‫לבית המקדש. למה? ‫לא יש רעיון, אל תקווי. ‫אבל שמיני הצרת, ‫יש עדיין רעיון. ‫אם אני אעשה אתכם ‫לחזור אחר כך, אחר מילה אחר, ‫יש עדיין רעיון. ‫אז תודה להם שהם ‫העזרו עלינו. ‫השאלה היא, רבותיי, ‫בכל החיים אנחנו אומרים, ‫יום חג הפסח הזה. ‫יום חג המצות הזה. פסח, הנה תורה, אינסו חג פסח ואינסו כל חג האביב ואינסו כל חג המצות. They have three names. אינסו חג החירות. So we say, ביום חג הסוכות הזה, ביום חג המצות הזה, ביום חג השבועות הזה. שמיני הצרת, we don't say ביום חג שמיני הצרת הזה. We say ביום שמיני חג הצרת הזה. שמיני חג. קודם אתה אומר שמיני, ואז אתה אומר חג. חג זאת אומרת חגילה. חג זה משהו שמוביל בקרקע. חג, כמו פלאנג, שמוביל בקרקע. זה נקרא חג, זאת אומרת שמוביל בקרקע. למה אנחנו קוראים את החגילה חג, קרקע? בגלל שכל שנה זה מופיע 365 ימים. הארץ מגיעה לרחוב השם, וכשהארץ מגיעה למקום הזה, זה יהיה חגילה. אז זה קרקע פולי. 360 דגריז. אבל בשמיני הצרט, אנחנו קודם אומרים, ביום שמיני חג הצרט הזה. למה החכמים בתפילה, חלטו את האמצע? התגובה היא, בגלל שבאחרים האחרים, יש לנו עקבים אחרים להשתמש. עקבים אחרים להשתמש. פסוקה, ארבעת המינים. And that's the day Hashem chose to give us this bloodshed and massacre that we had. How can it be? A day that should be the happiest became the saddest day in the last 50 years? So the answer is, one reason is, because once we are in a sukkah, we are protected. One of the things of the sukkah, it's aneneh hakavod, you are under the wings of Hashem. That's why the future to come when the goyim would come, the righteous goyim that would survive the final war, Gogu Magog, they will have mitzvot sukkah. They would have to come to Jerusalem. It's written in Haftarah. The goyim that will survive, the nations, the righteous goyim will have to come to Jerusalem to celebrate sukkot. והגויים האלה יחזקו, הגויים הנכונים, הם נשיאלו את המלחמה. הגויים הנכונים היו כל כך נפגעים. הגויים הנכונים יהודים היו כל כך נפגעים. אין עוד גויים נפגעים בעולם, רק אנשים נכונים. אבל אילה מהגויים הנכונים האלה יחזקו לישראל כדי להציין סוכות. ויש עוד רעיון של נפגע בישם. והוא יביא להם פנדמיקה. זה מה שהפרפט כתב. הגויים האלה ימותו במגפה. הם ימותו במגפה. זאת אומרת, רבותיי, אנחנו מדברים על גויים שהם ימותו במדבר ש5 מיליארד אנשים ימותו ב-12 דקות. 5 מיליארד ב-12 דקות. זה מה שהגאון מבילנה כתב. זה נקרא 2 חדש של האנשים בעולם. זה 5 מיליארד. לפחות 5. והגויים הזה לא מתחיל לתחיל ב-5 ביליון. כמה גויים יש לך בעולם? 8 ביליון. יהודים, יש לך קרם של קוקי. אתה יודע, קוקי גדול, קוקי בלאק וביטאי, אתה יודע, זה קוקי גדול גדול. קרם קטן נפל על הרגל. אתה יודע, מישהו שרואה את זה עם גלגולה מגניבה? באופן. מה אתה רואה? דיימנט של אבא שלך? לא, לא. קרם נפל על קוקי אבא שלי. אתה רואה את הקרם? כן. זו ארץ ישראל, זו קטנה קטנה קטנה. אז כשאתה מדבר על שני חודשים של האנשים בעולם, כמובן זה שני חודשים של הגויים. שני חודשים של 8 ביליארד, אתה מדבר על 5 ביליארד. זאת אומרת שתהיה יותר מ-2 ביליארד נחת, 2.5, 3, תהיה עדיין הרבה גויים נכנסים. איך זה יכול להיות? אתה לא יש לכם כל כך הרבה גויים נכנסים בעולם. התגובה היא שהם מאוד רעיוניים כמו שאנחנו רואים עכשיו, אבל הם רעיוניים מגניבים, הם לא כל כך רעיוניים, הם מדברים עם ה' הם היו מפחדים שלהם בבתים להבין על ג'ייסי ובשארה שלהם. אבל הם לא אנשים רעיוניים, הם ישתמשו במהלך של זמן להבין ולהחליט מהרעיון שלהם. וזה כשאשם יחדיף לדבר אם הם יצאו או לא. הנביא, הנשיא, כראה שאשם יחדיף להם ככה שאתה חדש את הסלווה, עם פיירה. איניים יחדיף ואיניים יצאו. אותו דבר שלנו, היהודים. יהודים, 20% יצטרפו. והחכמים אומרים, כמו שהצטרפנו מאליג'יפט, 20% יצטרפו, 80% מתי. אז את השאלה הזאת, 20% יצטרפו, 80% מתי. אנחנו נפגשנו 1,000 אנשים ביום אחד, ואנחנו נפגשנו. אנחנו נפגשנו. תחשבו שאם אנחנו נכנסים להיות בזמן הזה, כמו בני ישראל, כשהם נמצאו מאחורי איג'יפט, כמעט כל אחי שלהם מותו. חשבו על זה. 3 מיליון נמצאו, 12 מיליון מותו. אז של כל אחד שהם מותים, 4 מותו. של כל אחד שהם נמצאו, 4 מותו. זה יכול להיות אחד מהקבוצה שיש לו 20 חלקים, הוא הוא האחד שהם נמצאו, ו-19 מותו. ורשם גרם אותם באיג'יפה. הם לא הלכו לברח. הם לא קיבלו את התורה, והם לא היו בצליחה להיות חלק מהמלך של ישראל. נחשב שאם אנחנו נשאר בזמנים שהפרפט דסכרם, בגוג ומגוג, ונראה שכל אדם שאנחנו אוהבים, חברים, ארבעה, אבאים, ילדים, אחים, חברים מהעבודה, חברים מהישיבה, אחד אחרי האחד מתחיל למות במלחמת כזאת. אנחנו נמצאים במלחמת. למילים אנשים, אנחנו כבר מתחילים, מנטלית. אתם יודעים מה זאת אומרת? עכשיו יש לנו 15 מיליון יהודים בעולם. עוד פעם, 3 מיליון יצאו, 12 מיליון מתחילים. זה מה שכתוב בנביא, וזה מה שחזאל אומר. זה מה שאומרים במוסף. במוסף, בקדושה. קטר ייתנו לך אין גהלתי אתכם אחרית כרשית להיות לכם לאלוהים אני אשם אלוקיכם אחרית כרשית אין וזה בדיוק מה שהמצב בעולם עכשיו הוא. גהלתי קח 15 מיליון יהודים. כמה מהם הם רליגיים פולי או פרציאלי? אתכם אחרית כרשית להיות לכם לאלוהים אני אשם 3 אלוקיכם אחרית כרשית מיליון ביותר. זהו. השארים? הם לא יודעים. לא יודעים על יהודית, ולא יש להם קונקציה. ורק מישהו ממש אהב הליגיה שלהם, ואתה לא יכול להגיד אפילו את הקהילה שלהם. אתה יכול להשמע את זה. וכשהוא רואה ככה פארטי בפארטי, בארץ, על יום שבת, על שמחת תורה, על שמיני עצרת, על יום הולדה, אתה רואה איזשהו יהודי מנסים לעבור את התורה, וכמה יהודים שחולים בגלגל בודה, עם אין-לוחים, מגניבים עם דרוגים. איך זה לא יכול לרחוץ אתכם? ועוד פעם, אני לא אומר או מזכיר שהרזון שהם כולם מוותים והם מגניבים, זה בגלל הצוות הזה. אולי לא. ה' לא מותה מישהו באחד. זה כמו שאמרתי קודם. הקטנה, הוא יכול להתאחר עד שהוא יכול להתאחר. אחד אמר לי כאן היום, שבמדע שלו, כאילו זה נראה, זה באמת כתוביות להם. אלה שמותים, לא אלה שהם נפגעים. אלה שהם נפגעים הם האנשים הכי נפגעים עכשיו על הארץ. אין שאלה על זה. אלה שמותים, נפגעו על הרגל, ובדקה אחת הם מותים. זה בעצם ירדו להם הרבה סופר. הסופר האחר שהיו, או חמש דקות, עד שהם קיבלו את הבולטה, כמובן, היו מפחדים, קריאים, קריאים, מבקשים על החיים שלהם, אז היו כמה דקות של סופר אקטרון. אבל אחרי שהבולטה יכולה ללכת ליד, כשהם מותו, הם לא מרגישים עדיין. הלחם יוצא מהגוף, ועכשיו זה פעולה. מפלגים בארץ. הרבה מהם, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, יפה, זה יפה, יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה יפה, זה אהה ואלייך פרה, anyone who died in a strange unexpected sudden death. Unexpected. Young guy gets a heart attack. That's unexpected. It's not a routine thing. Fell from a roof. Lightning. Or a guy comes and stab him or shoot him or burn him or whatever they do. אף אחד מהם לא היה דרך נטרל למות. דרך נטרל, אתה מתאים, יש לך פעמים ואתה מות. זה דרך נטרל. אתה עוד, אתה יכנס ללאב, אתה לא מזמין. זה דרך נטרל. אתה יודע, אנשים מתקדמים, אתה יודע שזה רק עבודה של זמן, עד שהרחב יחיד את הגוון. זה דרך נטרל למות. למות דרך נטרל לא נותן לך איזה קרדיט. למות בגלל שאתה יהודי, אם מישהו בא וקיל אותך רק בגלל שאתה יהודי, אתה מקבל גדול גדול גדול גדול מבחינתך. זה לא נקרא מת על קידוש השם, כמו שהרבה רבים עושים את המשטח הזה עוד ועוד ועוד. זה לא נכון. אחרים מהם אפילו הם חכמים גדולים. אבל כשאתה עושה אגב, אגב זה אגב, לא משנה מי אתה. רבי עקיבא עשה אגב. הוא אמר שבר כוכבא הוא המשיח. הוא אמר לכולם, הוא המשיח. וכשהוא מותה, רבי עקיבא פשוט יצא ויגיד, אני הייתי טוען כל הזמן. הוא לא רק המשיח, הוא רשע, הוא אנשים רעיונים. הם חליטו את אמנם של בר כוכבא, To bar Koziva. Koziva comes from the word kazav. Kazav in Arabic is kadab. You know, they copy the language from us, the Arabs. Kazav, kadab, similar. What does it mean? A crook, a deceiver. הוא מנסה גם אני, אבל ההחלטה בין רבי עקיבא וכמה יהודים שעובדים היום וחושבים שהרבי הוא המסייאה, אפילו אחרי שהם נכנסו, היא שהאיגו שלהם לא נתן להם להכניס שהם טוענים. אחרי הנכנס של הרבי העולמי, כמה שלהם נכנסו. אוקיי, אני חשבתי שהוא המסייאה, אבל כבר הוא לא, כי אם הוא נכנס, הוא לא המסייאה. לא, זה לא משנה, הוא נכנס, הוא יכול להוציא את המות, הוא עדיין לא מות, הוא אינביזיבל, נעלה מעינינו. הם יש לכם כל המדברות המדהימות. רבי עקיבא לא היה פוליטי. אני בטוח שהוא משיח, הוא מות, הוא לא יכול להיות משיח. סוף הספר. אני הייתי נכון. אני הייתי נכון. אנחנו צריכים ללמוד להאמין כשאנחנו טוענים, וזה אחד הדברים הכי קשה. אני רוצה לשאול את השאלה, מה זה קשה כששני אנשים בישיבה מדברים על סוגיה ונגמרה? רוון ושימון. רוון יודע כל הזמן ששימון יש את האמת בצדו שלו. למה הוא ממשיך לדבר עוד שלוש שעות ומשתמש ב-50 קבוצים אחרים? מה שכולם אומרים על הסוגיה, אולי הוא יחזור אחד ראשון שהיה חושב כמו אני חושב. רמבה, לא כמו אני. רשבה, לא כמו אני. רן, לא כמו אני. בואו נסתכל. טוספורט, לא כמו אני. רשי, לא כמו אני. אה! אני רק חשבתי אחד. אבל... כולם אומרים, אני... אני צריך להגיד על זה. הארגומנט שם, זה לא לבית האמת, זה לבית האגו. מי ייצא את הארגומנט? אם אתה מגניב ומגניב לארץ, אתה יודע, אתה לא צריך לפסק את הארגומנט, כמעט שהאמת נמצאת. חברך היה נכון, מחר אתה נכון. אתה נכון, אני שמח. ברוך השם, כמעט אנחנו יודעים, אנחנו יודעים מי נכון, אנחנו יכולים להמשיך ללמוד. אז עכשיו, כשאתה נפסק את הארגומנט, ועכשיו אתה צריך להגיד לחברך שהוא נכון. מה קשה יותר לך להגיד? קשה יותר להגיד קשה יותר להגיד, אני נכון? או קשה יותר להגיד, אתה נכון? מה קשה יותר? להגיד לאחד, אתה צודק? או להגיד, אני טעיתי? מה קשה יותר? להגיד שאני נכון זה הרבה יותר קשה מאשר להגיד שאתה נכון. למה? כי כשאני אגיד לו שאתה נכון, זה לא אומר שאני נכון. אני גם נכון. אתה אגיד כמו רשי, אני אגיד כמו טוספון. אנחנו בותם נכונים. אבל כשאתה אגיד שאני נכון, זה לא יותר דעה. אני חסר, אני חסר את ההגוון. אז אם יש לך איגו, מי יכול להגיד שהוא נכון? אם לא יש לך איגור, אנשים שלא יש לך איגור, לא רק נגמרו כשהם טוענים שהם טוענים, אפילו כשהם נכון, הם אומרים, אתה נכון, אני טוען. בואו נמשיך. זה עושה שאתה שמח להיות נכון, אני בזה. למה לא תסתכל עליו? אני אתן לך דוגמא. המגיד מידובנה, הוא היה במילה של הגאון מווילנה, הוא היה המדבר הכי גדול באירופה. הכי גדול. כשהוא מדבר, הוא היה עם אלפים אנשים מגיעים מכל מקום, כמו היום. אלפים אנשים הגיעו ליר, המדבר הכי גדול באירופה. המגיד מידובנה אחד פעם הגיע לבית, ולא אף אחד ידע שהוא בבית. עכשיו, תזכרו, אנשים לא ידעו איך נראה הרבים. לא היה גוגל עדיין. הם רק ידעו שיש גדול חכם נקרא רמבה. באג'יפט יש גדול חכם רבנו יונר אתה לא יודע עליו יש רשי, החכם הכי גדול בפרנציה אבל אתה לא יודע איך הוא נראה אתה רק יודע על רכביו הוא יסתכל בבקשה בסופרמרקט ואתה לא ידע מי הוא, במיוחד כשהחכמים היו עושים כל מה שהם לא יכולים להסתכל על עצמם אז המגיד מייבדובנה היה במדינה בשבת הוא לא אמר למישהו שהוא בא בשבת והוא רואה גבירה גבירה גבירה, לא הייתה עוד פרינטינג. והיו פרינטינגים, אבל הם לא נפגשו על הגבירה. בשבת, המגיד מידובנה יעבור גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה ג אבל הוא היה צריך להגיד לי שאני צריך לדבר, לא? אז זו הזמן להגיד לך שבחורות האחרונות אנשים עשויים להגיד שהם מישהו אחר, כמו שלא אחד ידע איך נראים החכמים. אז אם אתה ידע הרבה מהתורה ואתה רוצה שהקהל יביא, אתה אגיד לגבי השול, שלום, מעניין אותך, אני המערשה. אתה המערשה? כן. וואו, איזה אשר, מי של ברך, כבוד הרב. טוב, אני רוצה לדבר על שבת בשיעור. בטח, אנחנו אגיד לכל הקהילה, 5,000 אנשים קיימים. אם אתם אומרים, אני משה כהן, מי אתם? אברך, מהקהילה. אני רוצה לדבר על שבת. אוקיי, אנחנו נקבל 5 אנשים ו5 קטנים, כדי להיות משלים עניין. רבי ברוך השם, יש לך מה לדבר. אחד מהמדברים היה בקבוצה לדבר במקום. ואתם יודעים, בישראל הם קבוצים לדברים כדי להגיד. זה הורגניזטי. בגלל שהמקום, הם יותר בבקשה לתקופה. אז הסינגרגים קבוצים קצת, ומאחר זה הם קבוצים לדברים כדי להעביר להם רציניות וכל זה. אז הוא בא למקום, הוא רואה שמישהו קבוצה בקבוצה. אחד. הוא אמר לו, אני מאוד גדול שאתה הגעת. אם אתה לא הגיע, הלכתה הייתה חלטה ואני לא יקבל את 1,000 שקל שלי. תודה לך, אני מתקבל על הגעת, אני לא געתי על אף שום דבר. אז הרך אמר לו, סליחה, אתה יכול לענות את הלכתה קצת? אני המשפחה הבאה אחריך. זאת אומרת, אפילו אחד שלהם לא הגיע. אז גאון מביל, מגיד מידובנה, הוא רואה פלייר שהוא מדבר בשיעור, הוא נכנע. בואו נראה מי מנסה להיות אני. הוא מגיע לסינגאג, 10,000 אנשים, פרקט. אחד החכם יוצא על המסגרת, הוא מתייחס לדבר, אחת וחצי שעה, מגיד מידובנה יוצא בקהילה, והוא רואה מי מנסה להיות הוא. אחת וחצי שעות, הוא באמת נשמע את המשחק. ואתה, כל מה שהוא מדבר, זה слова של המגיד מידובנה, הוא לראה את כוחותו. ואנשים באמת חושבים שזה הוא. הוא מקבל שעה של אוהב. ובכל זאת, אחרי שעה וחצי שעה, המגיד מידובנה באמת נפגש וקוראים לו, סליחה, אובייקציה. מה? מי אתה? אני המגיד מידובנה. מה? הוא המגיד מידובנה. לא, הוא לא. אני האמת. תזכרו, הוא לא היה עם ID. יכולים לראות את מייסדך שלך? פספורט? אין ID. אז הוא אמר, תגבר רגע, הרבי אמר, אם אתה מגיד להיות המגיד מידובנה, איך זה אפשר שאתה תקבל כאן עשרה וחצי שעה, ואתה נתן להם את המנצח כזה, ואתה לא אמר שאלה עליו? מה היא התגובה? מה ההתגלגה? מה תתגלגל? אם הייתי באמת מגיד מידוונה? מה הרזון שהם לא התגלגלו בפעם הראשונה? בדרך כלל, הוא אמר, כמושהו הוא אמר את האמת, ולהתמודד ולהתמודד עם האנשים, אני אעזור לדבר כזה. מה אכפת לי? What do I care? People are becoming stronger in the Torah? I'm happy. Once he makes mistakes in my name, that's a different story. That's what should be? Ah, I disagree. The truth of the Torah is above everything. That's when he got up. So they say, how would we know who is the Magid Miduvna? אז הוא אמר לרבי, אתה קבל איזה שני דקות מהתנך שהן ממש רלוונטיים בין אדם לאחד, ואני אשאיר לך דבר אחרי שנה עליהן, ואני אשאיר להן, ואני אשאיר להם אם הוא יכול לעשות את הדבר הזה. אחרי חמש דקות, כולם ידעו מי הוא הדיימן האמת, ומי הוא הקוביק זרקוניה. אתה מבין? ‫אז רבותיי, ‫קודם כול כשנחנו, ‫הזמן סוף, ‫אני רק רוצה לקבל... אחת היחידה אחת, אחת היחידה אחת, אחת היחידה אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת שאומרים שהם עובדים בישראל או שהם חייבים לביתה, 9 מה-10 הם חייבים לביתה. הם עובדים את הזמן. אפילו כשהם מראים לך עולם בישראל, שרון שלהם מותה, באמת, אתה יכול לראות שרון מותה. והיא ישתה 10 ילדים, והם עובדים את הזמן שהם קבוצים על העולם הזה, אם הם קבוצים 100,000 דולר, אולי, אולי, אם היא נצחקה, היא יקבל 5,000 מזה. האנשים שהם עסקנים, הם יקבלו את המONEY שלהם בפרקים שלהם. זה למה, תקשיבי לי, לא תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי שאתה תשכחי 80% של הכבוד שלכם יכולו ללכת לגרמת. יש להם אנשים, שאתה רכבים, פרקים, בניים, עבודות, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, בניים, עבודות, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. תשכחי רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, רכבים, פרקים, כאלה. רכבים, אתה רוצה לספנסר רכבים, ישיבה, אתה רוצה לספנסר ספינג סולס. אחרי שיש לך אורגניזציה עם בניים, עבודים, סקרטורים, דינארים, ומקומות, ואחרי זה כשהם מפלגים מהמדינה למקום אחר, זה 20 אנשים, כולם בקבוצה של עבודה. אף אחד מהם קבוצה יותר מ-5,000 דולר. אחת הטיפולה יכולה להיות 100,000 דולר. הם לא יודעים, זה לא זמן שלהם. ובמהלך הזמן הוא עובד עם אנשים שלא יודעים עירת שמיים. זה למה, בלי להגיד אינים, אין אורגניזציה. רוצים ספנסר? ספנסר למישהו שאתם חייבים, שאתם יודעים שהמוניים יצאים באמת לישיבה, או אם אתם יודעים מישהו שסיימת ותלמיד תורה, הוא פחות, תעזרו לו דיוקא המוניים. מה זאת אומרת שאתם צריכים מידלים? זאת דבר אחד. דבר שני, אני רוצה להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד לכל אחד שלכם, אני יכול להגיד אתם לכל אחד מבחינים. שלכם, כל וידאו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו אני שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו שמישהו דפרשן, אנגזייטי, פאניק אטקס, סווט, קונסטיפציה, הרבה דברים מנטיים אחרים. אתם לא רואים את זה ברגע, אבל זה עושה את הרעש ללכת לפאניק מוד. בגלל שהרעש לא ידע מה זה הווידאו. תזכרו, כשהשם החלטנו, לא הייתה ווידאו. מה שרעש שלכם רואה, זה ראיית. לא יש מצב לראות פיקציה. עד 50-100 שנים. לא הייתה סקרינות, לא הייתה מוזיקה, לא הייתה קליפסיה. כל מה שהאנשים ראו, זה באמת. אז אם ראיתם אנשים מתחררים, זה באמת, אנשים באמת מתחררים. זה לא מוזיקה של הלוויוד, שזו פסיקה. הרעיון לא יכול להגיד את ההחלטה בין אמיתית לפסיקה. אפילו כשאתה רואה מוזיקה פסיקה, ורוצים מישהו מהטרס, או שחררו אדם, או כל אלה דברים מגניבים שהם עושים במוזיקה, הרעיון חושב שאנחנו עכשיו במהלך של קטעה, במהלך של סטרס, במהלך של ליבה. הוא יכול ללכת למוד פאניק. המוד פאניק מוציא הרבה проблем, הרבה פרובלמים. זה עושה את הרגלית, זה עושה את הרגלית החלטה, זה עושה הרבה פרובלמים אחרים. זה עושה שאתה לא יש לך תלמידים לבית שלך, זה עושה שאתה תהיה מגניב, הרבה דברים קרהם בגלל שאתה במונות פאניקה. כשאתה במונות פאניקה, אתה יכול להגיד למישהו שאתה שואל שאלה. בגלל שאתה מאוד נוראי. במיוחד עכשיו, כשאתה רואה כל הקליפים, כשאתה רואה אחותינו ואחותינו מגיעים לרחוב הכי גדול שאתה יכול להתאמן, כל הדברים האלה מתקבלים במחשב חדש, ומתאמן את החלטות שאנחנו עושים עד היום שהיינו מותים. אז זה לא טוב להראות את הדברים האלה. לא טוב בכלל. כמה טראגיות ודברים שאתה רואה, כמה פרובלים אתה תתקבל. ועוד דבר אחר, זה מייצר עוד פרובל. איכות האמפתיה. אתה מתעניין עם הטראגיה. זה מייצר את הדרך של החיים. אתה לא עדיין מרגיש עדיין. בקולטה העראבית, בגלל שהם כל הזמן מנסים להשיג אף אחד אחד, הם פשוט גרורו עם זה מלמדים. מלמדים, הם נותנים להם ארוכים בקבוצה, אוכלים יהודים, נותנים להם כל מיני דברים, הם מלמדים את הילדים שלהם. זה למה הם נכנסים לדברים כזה. זה למה הם יכולים לעשות מה שהם עושים. אינורמל, דיסן, אירופאי, לא יכול לעשות דבר כזה. אינורמל, דיסן, ערב, מבחינה נורמלית, גרורה, רליגיית, בלי המורים הזה, הוא לא יכול לעשות דבר כזה. אלה, ג'יהאדים, אלה המנסטרים, שהורים שלהם היו מנסטרים, והגרמנים היו מנסטרים. הם גרם אותם, כמו שהם יקבלו דגה, הם רוצים שהדגה תהיה דגה רחבית, ומדי ילדים, הם נותנים לו רחב רחב, כדי לאכול, מלחם. והם נותנים לו, ונותנים לו רחב רחב, או הם נותנים לו על אדם, כדי להגיע. זה כמו שהם ניתנים להם. למה זה? זה כמו... כמו שאתם פרוגרמים רובוט. אז כשאתה רואה כל כך הרבה טראג'דים, זהו. אחרי זמן, הסיסטם הפניקי של הגוון לא מפגש עדיין. הוא לא מייחס עדיין על כל שום דבר. חמש דקות אחרי שאתה רואה את הטראג'דים הכי גדולים בהיסטוריה, אתה מייחס, ואתה רואה, ואתה אוכל, וזה כאילו שום דבר לא קרה. זה לא קרה. אני זוכר פעם, רבי ויגדור מילר, שהצאר, אמר, מה קרה? אתה מקבל הרבה אנבלופים לבית הביתה. חברה, חברה שאין להם ילדים, כל מיני חלומים. מישהו עם קאנסר שעבר למות, זה, זה, כל מיני דברים. אנחנו לא יכולים לתת תנועה ל-5,000 אנשים אחר שבוע. זאת אומרת, הם מייצגים את הטלפונים כל יום. יש לך את המעל, זה, תום חישבס, זה, זה, המועדה הזה, זה, הסינגאג, בני מקווה, חברה, חיילים, זה. מה אתה יכול לעשות? אז לפעמים מה שקורה זה שתקח את זה ואתה לא אפשר להתפתח את זה. אתה רואה, זה קבוצה, תרחב את זה לגרמת. אז אביגדור מילר אמר, אוקיי, ברור שהשם לא מזמין אותך לתת 5,000 תפקידים אם אתה צריך תפקידים. מה אתה יכול לתת להם? קצת? אבל לרחב את זה לגרמת זו קרולטה. למה, אם אני לא יכול לתת, איך זה יעבור לביתה שאני מתחילה להתפתח את הלדה ולתת לה את זה לגרבגה? מה הבדל שזה עושה? זה אומר על המעטה, ביתה עם 15 ילדים, חליטה את אבא שלה בזמן ילד, היא צריכה עצמה שלנו, אתם יודעים שאתם בניגטיבה נגטיבה בגרבגה שלכם, אין מה שאתם יכולים לעשות. אז אתם מקבלים את זה, אתם לא אפילו מתחילים להתפתח את זה, אתם רואים על המעטה, אתם לא מעטים את הלדה, אתם מתחילים להתפתח את זה לגרבגה. זה עבור את כל השאלה היא עבודה? למה היא עבודה? בגלל שהטורם מנצח כל יהודי לבחור את אחותו ובראשו ובראשותו שהם במהלך של רעיון. נושא בעול עם חברו. אז אם אתה לא יכול לעבוד בפינציאלי, יש עדיין עוד משהו שאתה יכול לעבוד. קח את התהילים, וקראי 3-4 חלקים של תהילים לבית הזה. שם, אתה יודע שאני לא יכול לתת לו משהו. בואו אני אערך כמה ספקים של ספקים. ומעזרת ה' יש לך מרצה אקסטרה ותעשי אותה לצלם מה שהיא צריכה. זה מראה שאת חושבת על הפחד של האחרים. דגמרה סה, הטוב שברופים לגיהנום. הכי טוב של הדוקטורים, אוטומטיקלית, יכולו ללכת לאב. בהחלט, זו איזושהי אגרמציה. אחד הדוקטורים יכולו ללכת לאב, ולא יכולים ללכת לאב אפילו אחת דקות, אם הם רציניים. אבל זה מסגרת גנרלית. כל רגל יש סביב לרגל. זאת אומרת, אם יש 100 דוקטורים, פחות שלהם ילכו לאבות, אל תקווי. רק להיות דוקטור לא נמצא לך בהכרחה. אבל הגמרא עושה את זה כמסגרת. כמו שהתורה אומרת, שמיאל פארי אדם. אבל יש ערבים שהם אנשים מדהימים. אבל אתם רואים את השאר, מה הם עושים. אז יש רגל גנרלי ויש סביב לרגל. אז למה הגמרא עושה כאלה מסוימים רחוקים, שהדוקטורים אותם אותם אותם נפגעים? בגלל זה, זה גם מדבר על חברים. טוב שברוכי דין גם על הגנום. למה זה? התגובה היא שדוקטורים וחברים יכולים להגיד שום דבר. מה זה? ‫הם עובדים עם אנשים חייבים ‫שחיים שלהם עדיין בפחדה. ‫או הם יכולים ללכת לבית, ‫או הם יכולים להשיג, ‫או הם נפגשו את כל חייבתם. ‫זה זמן של סטרס. ‫או הם מאוד חייגים, ‫הם יכולים להגיד שיש להם קבוצות קשה. ‫בגלל שהדוקטורים והמסעדים ‫הם כל כך עובדים ‫עם אנשים חייבים, הם כבר קבלו את הפחות שלהם, הם יכולים להישאר יותר. זה למה אתה יכול ללכת לבית, ותראה שהדוקטור עובד על המסכמת בגבירה, ובגבירה בידיו שלו, קצת האנשים גורים, אההההי, אהההי, תעשו לי, אני מתי, אהההי. תסתכל על המסגרות שלו. תעשו לי את זה. הזה צריך עבודה. אל תסתכלו, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים פה. זה לא מפחד לו. כל פסנג'ר שעבר, הולך מגניב. אני רוצה שאני יכול לעזור לו, אני לא דוקטור. סליחה, אתם מגניבים? אל תגידו לנו איך לעזור לנו. לא יש פרובלם. הוא פשוט, אישה שלו פשוט קלטה. היי, איך עושים? איפה אנחנו נאכל לבית הלילה היום? האנחה שקריאה לבחירה. מי קוראה? למה זה? הוא נתן לו את זה. הוא נתן לו את זה. 20 שנים הוא שומע אנשים שריקים. באותו זמן הוא התחל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל הוא יכול להכניס לתחיל לך, ל אתה יודע, סייקו, סייקו, מנהל סריאל, פרוור, כל מיני דברים כזאת, פאדופייד. איפה האלה האלה יוצאים לאנשים? זה סכר בנפש, במחשב, שמייצר את הפרובל. אז אם הוא לא יכניס לך, זה גרם לך כמה עיר. אתה יכול להכניס יותר. אתה רואה, אנשים מתייגים, אנשים נפגעים. אתה לא יודע אם יש לך אחר כיף. אל תקראי. אבל אין שום דבר קרה. זה עושה את השם מאוד נפגע. אנשים מתייגים, ואתה רוצה ללכת בביקש? מה יש לך? אני זוכר, וממש באמת, אני אעביר את הסרטון הזה, אני זוכר שרבי ידרת אמר את הסרטון 25 שנים לפני, וזה לא נפגש במידה שלי אחת השנה מאז זה. את הסרטון הזה. זה מה שהפכה אותי. הוא אמר שלאחר החולקוסט, היו פעמים פעמים קיבלים חייבים מהגרמניה, פולנדיה, לארה״ב. וכבר הייתה קהילה יהודית בצד הארץ. אתם יודעים, הראשון יהודים שבאים ב-1800' היו באים לסיפורט, היו באים מפה עם קשה, התחלו להשתלב בטרפון, אלן סטריט, כל הטרפונים, זה ברודווי, גרנד, כל המקומות בצד הארץ. ואז הם חולשו את הבריגה והלכו לבורו פארק ולעוד מקום, לוויליאמסבורד. במקום זה היה לארץ הארה. זה היה חברה אולטרה-אורתודקטית, הרבה סינגגגים. אני זוכר שכשהייתי חיים כמה חודשים שם, הייתי מנסה לדבר עם חסידים דה פולין. זה היה פרסמת בשנת ה-1800, את השול, קטנה קטנה, והיו גמרות בקטנה רגלית, גמרות גדולות, עם פגשים ילדים, פרסמת בשנת ה-1700, 1785. כשתקשר את הפגשה, היא מתקשרה לספורטה. זה כמו שהם מורים. אף אחד לא תקשר אותם. הם כבר בפרקות, בפרקות של אבא. גמרות גדולות, גדולות, פרסמת גדולות, עם הפרסמת גדולות. זה כמו שהיה. אז הוא אמר שלאחר אלוקוסט, עברה עם חייבים הגיעה לסי-פורט. והיהודים באמריקה, היו כבר מאוד מוצאים. 70-75 שנים לפני, הרבה מהם כבר מאוד חייבים, באותים, באמצעות. אז כשהם הגיעו, מתייחסים לעברה, לדק, ללכת לסי-פורט, הילדים שלהם היו מלכים, אתם יודעים, עם הרגליים, אתם זוכרים שלהם? יהודים חייבים בקוני איילנד, לפני בורפה, בקוני איילנד, זו הייתה אחת מהקהילות היהודית, ובמדינת הישראל, בשיקגו, הם מלכים להם, שלום, אבי הרי! אני חושב שהוא יגיד לפני שבוע. זה אנשים שהם נפגשו את כל התקופות שלהם. הם היו מאושוויץ. הם נראים כמו סקלטון, כמו הטריפוד הזה. החיים שלהם נפגשו תמיד. והם רואים את האחרים שלהם, לפעמים אחרים, שהם היו לאמריקה לפני ההלכוסט והם עשו הרבה זמן. והם כולם מגניבים, עם דברים יפים, סוטים, מלאה. והם אמרו להם, היי, אני אשמח שהם יצאו. ועוד שבוע, כבר היינו בבית במדינת פלאזה. אני מדבר איתם, לפני שהם יצאו אליהם. אז הוא אמר שהיו יהודים, שהיו כל כך מפחדים, שהם פשוט חשבו, שכשהם היו מגניבים ומגניבים, אוכלו באושוויץ, הילדים שלהם קיבלו את החיים שלהם פה בארה״ב, נשארים, מגיעים יותר בפעמים, נשארים למה שהעולם צריך לתפיל, כדי שהם תקבלו את התפילות שלהם. אז הם קיבלו את התפילות שלהם אחד נפגע את זה למים, וכל האחרים נפגעו את התפילין, ונפגעו את התפילין למים. הם לא רצו להחליף יותר. אולי מה שהם פגשו כשהם הגיעו לניו יורק, היה הכי גדול שלהם, אפילו כשהם עדיין באירופה. להחליף שהם כשהם נפגעים, הם נפגשו אחרים ואיחרים וחברים, נפגשו את החיים פה באמריקה. אתה יכול להגיד, תראו, לא הייתה כלום, לא הייתה טלפונים, אנחנו רק ידענו על זה מבחינה, קצת כאן וכאן, אתה יכול להחזיר אקסקוסים, ועכשיו, כשאתה לא רואה משהו בפנים שלך, זה לא כל כך אפקטי, אקסקוסים, אנחנו יכולים להחזיר הרבה, אבל זו ההיסטוריה שאני לא יכול להשכח, זו מה שהתורה אומרה, נושא באול עם חברו, ואתה רוצה להשאיר משהו מזרחים, מי הוא הגדול הכי גדול בלעד... 1,000 שנה בעולם. בטח. אולי בהיסטוריה של העולם. אבל בלעד 1,000 שנה של הפלנטה, מי הכי גדול? אה? היטלר, נכון? כולם מסכימים? היטלר. אימך, שימו וזכרו. הוא בעצם הלב שלו. יש משהו פוזיטי ללמוד מהם? משהו פוזיטי? לידרות, אתה יכול ללמוד הרבה דברים אחרים. למה ללמוד את המנסטר הזה? ללמוד את לידרות בנט. או ביבי. תקשיב, תקשיב קטנטי. עם מחשימו וזכרו, כשהרוסים היו מגיעים להם, מגיעים להם, אלה הגרמנים, זאת אומרת, זה היה איחוד שלהם. בשעה האחרונה שלהם, לפני שהם נפגשו. הוא הלך לדנטיסט לצלם קנאלה. קנאלה קנאלה, זה מאוד פשוט. הדוקטור כבר עלה לו אנסטיגיה. הוא אמר לו, לא, תעשה את זה בלי זה. הוא אמר, אתה בטח? אתה יודע איך פשוט זה, רוט קאנל, בלי פרקים? צריכים 2-3 פרקים. תעשה, אני רוצה לזמר, אני רוצה להסביר. הוא שואל לו, למה? הוא אמר, הצבאים שלי מתים עכשיו בגרמניה, ללחוץ עם הרוסים, ואני אקבל פה על הקטנה שלך ותקבל אנסטיגיה? אני רוצה, אני רוצה להשתתף בהם. הם מתחילים, במידה מגניבה שם, בשנים, ללחוץ את הקוזקים הרוסים האלה. אני רוצה להתחיל פה, בבית הדנטיסט היפה. זה נשמע מגניב, אבל זה מפחד לו שהוא נמצא שם, בבית היפה, בקבוצה של הדוקטור, כדי שהם יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים גם רואו את ההספרים. מונסטר ככה היה יכול לדבר, למה שולדים שלי צריכים להספרים ואני אשמח פה? ואנחנו, הילדים של ה' נראה את הספרים של אחותינו ואחותינו, וזה לא יעזור לנו, ואנחנו נחזור לסטייק קצת אחר כך, כאילו שום דבר לא קרה? מה את רוצה בשבוע, סושי? אתה מבין או לא? יש אבליגציה לתורה, נושא באול עם חברו. שייר את הטווח עם החבר שלך. החבר יש 100 פאונם על הרגל, הולך לצלם 50 פאונם שלו. 50 ו-50 זה הרבה פשוט. 100 פאונם עליו ימותו. 50 פאונם עליהם, 50 פאונם עליכם, אתם בשבילו יצאו. בעזרת השם, אנחנו בתחילת המלחמה, אנשים שואלים לי מה צריך לעשות, אחד הוא לראה הרבה תהילים ואומר לבחירה של נשיאים שלנו שחייבים להשפט אותנו בשרות. כשאתה עושה מי שברח לנשיאים, תעשה תמיד, ובעזרת השם, השם ישפט אותם, וישפט אותם, וישפט אותם בהצלחה, וישפט אותם בעלי תשובה. אתה צריך לעשות את זה. למה? בגלל שבטנית אתה לא מוכן להשפט מישהו שמחדל שבת. לא משנה כמה גדול הוא הוא צדיק. ולכן, במהלך הברכה, כדי להיות בטוח, אתה גם מבין לו שהוא צריך להיות צדיק. אני מבין לו ברכה, שהוא צריך להיות צדיק, והשם יקבל אותו וימשיך לו להיות בעל תשובה. וכמובן, כדי שיהיה בעל תשובה, הוא צריך להיות חי. אתה מבין? אז זה מאוד אימפריקטי, לראות תהילים, וכשאנחנו נפגשים, לשאול ה' וכמובן, להקדם התלמידה יותר ויותר תורה, ולמתי לראות כל הנציאות וכל זה, זה מנסה את הארץ. מה זה טוב לדעת שעוד 20 או 30 או 50 ארצים פשוט מותים? מה לזה? אנחנו כבר יודעים, אנחנו במצב סריאלי. את שראי ליעקב, ובעזרת השם וממנה אי ושאה. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשה.