Rosh Hashanah - The Judgement Day

The video is a passionate, stream‑of‑consciousness sermon that uses the occasion of Rosh Hashanah to explore the themes of divine judgment, the nature of hell, and the necessity of sincere repentance. The speaker weaves together biblical and midrashic sources (e.g., the Tanchuma, Rashid Chochma, the Gemara’s 133 mentions of Gehinnom) to illustrate that the after‑life includes both fire and ice, and that the Torah repeatedly uses duplicated language to signal moral dualities. He stresses that true teshuvah (repentance) must be accompanied by concrete deeds such as charity, prayer, and self‑examination, warning that empty recitation without understanding is meaningless. Interspersed throughout are social‑political observations about Jewish identity, assimilation, the influence of secular culture, and the challenges facing contemporary Israeli society. The speaker repeatedly urges listeners to become “monki” – a metaphor for striving toward spiritual excellence – and to act decisively in the days leading up to Yom Kippur, using the concepts of forgiveness, humility, and active mitzvot as the path to a favorable judgment.
Chapters
אינקידושטה וידועון ערב ראש השנה הוא יגע נסי יום הזיכרון הזה. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציעת מצרים. זכר להציע אז זכר ליציאת מצרים אנחנו הולכים להגיד על הקידוש זכר ליציאת מצרים כשאנחנו עושים קידוש בשבת אנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים למה? בשבת זה זכר ליציאת מצרים כמעט כל המצוות זה זכר ליציאת מצרים כמעט כל המצוות שבועות אנחנו מקבלים את התורה אחרי האקסדוס של איג'יפ. אז זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זכר ליציאת מצרים. זה היום הראשון של תשרי השנה. למה ה' קבל את היום הזה כדי להיות יום הקבל? התגובה היא, בגלל, ב-25 אלול, העולם נפגש. חף אי באלול. ואז, שש יום אחר, שזה היום הראשון של תשרי, אדם נפגש. אדם ואיב. ואדם וניב כמו שאנחנו יודעים, כנראה עוד לפני שבת. זה היה יום חודש, יום חודש. רק לפני שהשבת התחילה, הם כנראה כנראה. ואז אחרי זה, אחרי זה, נכון? ה' החלטה שהיום, יום חולדת אדם, יום חולדת האדם, יהיה גם יום ההתגובה שלהם. ולכן, כל ראש השנה, בקרוב של עוד שנה, זאת אומרת, בקרוב של אדם ואיב, כל שנה יהיה יום לבחור לכל האנשים בעולם, לא רק ליהודים, אבל גם לגויים, גם לגנטים. לא רק לגנטים, אבל גם לכל האנשים, שהם יפגשו את העולם הזה, שהם רוצו. לא רק לאנשים, אבל גם לכל המדינות. מי יהיה עם עולם טוב? מי יהיה ייעב את המלחמה? מי יהיה ללכת את המלחמה? אין איראן פרק נוקליר? אין אמריקה שבועה? יהיה מלחמה סיבלית? כל האלה האלה יהיה קבל על משה השנה. נכון? אז כל זה יהיה קבל עכשיו. אנחנו כאנדיבידואלים, יש לנו 48 שנות לנסות לעשות את זה לעבורנו. זה לא יותר, כמו שאמרתי, אם אתם לא יוצאים מפני, זה יהיה מאוד קשה. השאלה שלי לכם היא, כשראש השנה זה יום של אדם, וזה למה זה יום ההתגלגל, אחרי שהשם קבל את התשובה שלו, והוא קבל את זה יום התגלגל, השאלה היא, איך זה נקרא ליציאת מצרים, שתהיה 2,400 שנה אחת? מה זה יכול לעשות עם ראש השנה? אנחנו צריכים לדעת שבר ראש השנה יש כמה דברים שאנחנו צריכים לדעת. אחד, זה יום הקבוצה של כל האנשים. שניה, זה יום שאנחנו נמצאים את ה' שלנו. אמרו לפניי מלכויות. תשכחו שאני לא חבר שלכם. זה נכון שאני אבא שלכם, כן, אני קבלתי אתכם מכל המדינות, היהודים, כדי להיות לי. אני קבלתי אתכם מכל המדינות. אתם צריכים להיות חולים בגלל שאני חולי. I made a covenant with Avraham, Yitzhak and Yaakov that I will give the land to their children and I will never replace them with any other nation. It's true. All of that is true, but forever you should never ever take it for granted. Meaning, just because you are my children and you are the chosen people, it does not release you from the obligation to understand that I'm your king and I'm your judge. And your eternity is going to be determined based on my decision. And my decision is going to be determined based on your behaving. And your behaving has to be according to the book of instruction that I gave you, which is the Torah. It's a chain reaction. One thing leads to another. So if you neglect my Torah, right there you're finished. זהו זה. מזה יקרה רק בבית שלהם, כי זה לא יכול להיות אפשרי לתחיל את הטסט. אם אני הבוס, ואתה האמפלוג, ואני נותן לך כתוביות על מה יהיה עבודתך, ואני אקבל אותך היום, ואני נותן לך את הדסק, את הדסק שלך, ואת העבודה שלך, ואני נותן לך כתוביות, תלמד מה שצריך לעשות בבית הזה, ובשנה אחת אתה יוצא שם ומצטער את הכתוביות. ואז אחרי שבוע, אתה מגיע ושואל על עבודה. מה יקרה? לא רק אתה לא יקבל משהו, אתה יקבל שבועים ואני אצלח אתכם מפה. לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אתם מבינים? אבל מה יקרה אם בשנתיים יום אתם נגמרו את הספר? ת ועכשיו, יום אחד לפני שאני יכול לראות אם אתם מבטיחים לעבודה אני רואה שאתם נפתחו את זה, ואתם נלמדים את זה, ואתם מאוד נרגשים, ואתם מאמינים, אני מרגיש, אני לא יודע מה היה במיוחד שלי, יש משהו לדבר עליו. אה, אוקיי, בואו נתן להם אחר הזכרה. That's the problem today. If you come to Rosh Hashanah, not only it's not a yom tov for you, not only it's not a judgment day, not only you don't recognize Hashem as a king, on top of everything, you violate the day. Turning television of goyim on, driving a car, eating nat kosher, speaking lashon hara, making jokes, sleeping all day. איך בדיוק יהיה יום ההתגלגל שלכם? מאוד לא מוצלח. וזה תגלגל. זה נקרא מוסיף חטא על פשע. לא רק לא יותר חלוקה, לא רק לא יותר מנסה להכניס את האנושים שלכם, אתם נוסעים יותר עבודות לפייל שלכם, ביום הכי מיוחד. It's written in the prophet Hezekel chapter 36, verse 26. ועשיר אותי את לב האבן מבשרכם. There will be a time that I will remove the heart of rock from your body. Meaning your heart is like a rock. מה זאת אומרת? סטיפניק, סטוברן, ארגנט, לא מגיע למהלך שלי ולמנהיגי שלי. יהיה זמן שאני אקבל את הארץ שלכם. יש כל מיני דברים בתנאי. אני אקבל, זאת אומרת, אני אקבל בין את הארץ שלכם וגם את התנאי שלכם. יהיו יום לזה אבל עד שהיום יוצאים, עכשיו אנחנו צריכים לעשות את זה על עצמנו. רבותיי, אנחנו צריכים להבין, רבותיי, זה לא שחק. אנחנו נמצא במהלך שנים מאוד קטנות. השנים האחרונות של ראש השנה לא היו טובים לנו. וזה מסגרת. יותר מ-7,000 אנשים בישראל מותים מהקורונה. קצת יותר מילים מתייחסים כאן באמריקה ובאירופה. מי יודע, אולי 10, 12, 13,000 יהודים מתייחסים מכאן. ברחוב שלי כאן, הבנתי שיש מוטיישן מאוד אגרסיבי, הרבה פחות מאשר דלתא פלאס, שהמחלטה לא יכולת להחליט אותנו מכאן. זה כבר ב-9 מדינות. זה נראה למישהו מגניב, לא משנה מה אנחנו הולכים לעשות, ללחוץ את הווירוס במדינתית ובמדינתית, אשם, הזמן הזה לא יכול ללכת איפה. בכל חברה אחרת, אתה מבנה סוג, וזהו. ולפעמים אנשים ממשיכים את סוגים שלהם. פעם שהם מבנים אנטוביידיקה, זהו. מה שהם מבנים, כל מיני דברים לגבי כל מיני חלומות. הדבר האחרון אפשרי, אנשים קיבלו את החלומות שלהם והם חייגים. הבעיה עם הדבר האחרון, זה שהיה בוקר של רפואות. קין חזקיהו, 2,600 שנים לפני, בבוקר הזה יש את הדבר האחרון של כל חלומות. כל דבר. כל חלומות שה' עשה, היו כבר עם הליסט מה לעשות כדי להתאים. וקינג חיסקיהו קיבל את הספר הזה ונפגע אותו באותו מקום שזה נפגע. אנחנו לא יודעים איפה זה. והחכמים מן הגמרא שואלו, הוא עשה משהו טוב או רע? אנשים מתייגים. אנשים מתנגדים, יש לכם כתוביות שיכולים לתת לכולם בדיוק מה לעשות כדי להתנגד. למה תקבלי משהו כזה ותשכחי את זה? למה? הריאלים היה רב מאוד, מאוד עברי. ביתו שלו, כולם היהים רליגיים. הילדים, 8-6 שנים, היו כמו רבים. הם כבר ידעו על הכל. הוא עשה דקריה, כולם לא ילדים תורה, אני אותו אותו. לא יש איזו מלחמה כשקוראים לתורה. אתה מתכוון, אתה חי. אם לא מתכוון, אתה לא מתכוון למות. אני אותך. כולם נפגעו. כולם נכנסו לתלמידי ישיבה. כולם מתכוונים. 8, 6 כבר, 1, 2 גרד. הילדים ידעו על הכל. ממש. אז מי שכאלה, למה הוא יחזור את הספר המדעי? למה? הוא היה אדוני מאוד. הוא חי בזמן של פרפט ישעיהו, איזהה. הם היו אנשים גייאנטים לגנדים. למה הוא יחזור את בוקר הרפואות? התגובה היא, בשביל להבין את ההתגובה, אנחנו צריכים להבין למה יש סוכניות בעולם. האם אף פעם שאלת את עצמך למה יש יותר מיליארד סוכניות בעולם? אתם יודעים כמה סקסיות שיש לכם בעולם? אם אתם יכולים לגוגל ותכניסו את הליסט ואתם יכולים לדגש על הערוץ, כשאתם מסקרים, אתם יכולים לדגש על הערוץ לפעמים. והערוץ נמשך, ונמשך, ונמשך. יש אלפים שלהם. אנחנו לא יודעים אפילו 5-6 שלהם שהם מגיעים. יש אלפים של סקסיות, רק בגלל הדבר הזה. בגלל הדבר הזה בלתי, אלפים. ויש לכם כל כך הרבה חלומות אחרות. כל שבוע אני מבין משהו חדש שאנשים קוראים לי ואומרים לי מה יש להם. ואז אני צריך ללכת וללמוד על זה. מה זאת אומרת? מה זה עושה לגבי? אינסופה של חלומות. וירוסים, גרם, כל מיני проблем. השאלה היא למה העולם יש לכם כל כך הרבה חלומות. כי אני ה' רופאך מה שאתה תלמיד מהספר הזה אם תהיהו ילדים טובים לדבר עם אבא שלהם ועם רבו ולעבור על אינסטרקציה שלו לא צריך לדבר על אורחים כל האורחים שראיתם שהם נהגים לאיג'יפטיון, איג'יפטיון הרעיון אין מהם שאני אביא לך מהספר הזה מה שאתם יודעים על החלומות? הראשון, שזה קורה 100% ממשהם, אין שום דבר כזה במהלך. זו החלומה שלו. אם הוא ידע שתהיה חלומה אחרת בעולם, הוא עושה שזה יקרה. אינטרסים עם הלאות המאשית לפעמים אבל הוא עושה שזה יקרה. אין רעיון רחוק, אין רעיון וירוס, אין רעיון מוטיישן, אין משהו כזה שהווירוס ידע על עצמך להחליט את התקופה שלו. אין משהו כזה. זה כל החלטות של השם שהם עשויים על ראש השנה. דלתא פלאס נכנס לבוקר של העולם לאחר ראש השנה. הדלתה גם, האחרונים, הם היו עם מיוטיישן אחרות, הכל היה כתוב, הכל. וב48 שעות יהיו נקודים חדשים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים נקודים לא רק שזה 100% מייצג בקורת הלב, זאת אומרת, בכל חלוקה. התרבות של החלוקות הזאת, זאת אומרת, הקורס של החלוקות הזאת, היא עבודה של אנשים. אנשים הם מגניבים, אנשים הם עבודים, אנשים מגניבים את ה', אנשים מגניבים את ה', אנשים לא מורים להתאמן להם, אנשים לא מורים להתאמן למה שהם נותנים להם, הם לא אומרים תודה לך, ואני לא מעניין מה שהם אומרים, מה שאתם מוכנים לעשות ומה שאתם לא מוכנים לעשות. זה למה שהגבירות הכי הרבה בעולם לא נגמרות כשהם יוצאים מהמדינה. למה? בגלל שהם כבר נפגשו את הגבירה שלהם. הם לא מעניינים עדיין שהאנשים יבואו לראות אותם, לא להתאמן, לא להתאמן. 100 שנים לפני, אם אתה הלך למרחק של סארט קרולינה, כשיש כולם שונים לא יהודים, לא שונות יהודים, לא, אנחנו לא מדברים על חסידות שונות פה, אנחנו מדברים על גויות, גויות, קריסטין, קריסטינה, סנדרה, פאולה, אתה גויות, של סארט קרולינה, שנת 1904, כל אחד מהם נלך כמו רביצים כמו רביצים, כמו רביצים, כבירה מלכת לתוך עם רגל, רגל כבירה במידה, ומלכה. אם אחד מהם יצא, הם יחזרו מלכה ככה, כדי שיכולו לראות אותם. זאת הייתה המשכנעה אחת עשרה שנים. זאת אומרת, שלושה, ארבעה גילות. בכל עולם. לא רק ביהודים. ביהודים. ערבים, חרדים, יהודים, לכולם. יש לי פילם, 1933, בהונגריה. הראשון יהודי מגניב של השומר הצעיר, הקומייניסטים, זייניסטים, אמינים של ה' שקפו את הדלת היהודית כמו שהם יכולים. השומר הצעיר. לאחר כך הם יביאו קיבוצים ומושבים בישראל וקפו את התורה. וקיבלו מדינות שהן נפלאות של ה' במשך שהן ילדות של ה'. נפלאות של ה' לבחורת כל מיני פוליטיקים. מבקשים להצטרף את התורה. זאת מה שקורה עכשיו. רעיון הפרובלם היה את הציוניסטים הקומוניסטים של פולנדה ורוסיה. צריך לראות איך הם נחשבו למוזיקה רוסית, ב-1933. הורה, ראיתם איזה הורה? הם עושים סירקל, אחד אדם, אחת אדמה, אחד אדם, אחת אדמה. הם מבחינים אותכם, והם מבחינים סירקלים. הם קיבלו מוזיקות רוסיות, מוזיקות קומיניסטיות, החלטו את השפעות לעברית, עברית מודרנית, והם כולם מבחינים. למה אני אומר לכם על הווידאו הזה? זה אנשים שמאמרים ללחם את ה' כל האנשים שבאים כאן מגיעים ללכת טוב יותר מכל רבטסן שאתם יודעים היום בעולם. ואני האנשים הכי רעבים. אם אתם רואים איך הם מגיעים עם הלבים, הם מגיעים ללכת לבנים, הם מחללי שבת, הם אוכלים טראף, אבל אף אנשים לא מגיעה לראות איזשהו חלק מהגוף שלהם. הכי רעבים קומיוניסטים. והיום האנשים הם רליגיוניים, אמא של 6, אמא של 8, אתם רואים איך הם מנסים ברחוב עם סקירטים קטנים על הרגל ומנגינים גדולים ומנגינים כל הדרך לתחת הרגל. איזה תרעיון. האלה הבעיניות תביאו הרבה קטעות לשלב שלנו. למה? כי זה כתוב בתורה ואני לא כתבתי בתורה. והיה מחניך קדוש. Your territories have to be holy. Because if you won't be holy, I won't be there. וראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. As soon as I come and I see lack of modesty, I cannot enter there. 90% of the Jewish weddings in the world, Hashem does not come to the wedding. He can't. People are naked there. He can't come. בגלל שזה פסוק בתורה אם תהיו אנשים שלא מודדים תהיה מיקס בין אנשים לאנשים לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, לדבר עם אנשים, אנחנו לא רוצים אתכם כי אם אנחנו באמת רצינו אותו, אנחנו נשמע אותו ונגיד לו ונביא לו אבל אנחנו לא עשינו את זה, אז אנחנו נפגשו את הסיפור, זהו למה יש 70% של סיפור יש סביבים לזה, אנחנו נפגשים מה שאנחנו ממשיכים מה שאתם ממשיכים, אתם צריכים לאכול ובאמת צריכים לאכול את זה, אתם לא יכולים לרחוץ מזה אז השם אומר, אני דוקטור שלך, אני אביא את המחלטה, בקצב אני אקבל אותה. אבל אני אקבל אותה רק אחרי שתמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ אתה לא יכול להצליח בפליטה, כל שנה לוקח את המשק שלך, איפה שאתה יכול לציין, תשתה פה, לא תשתה שם, לא יכול לציין, אחד על הזמן, לעבודה בבנק, את יודעת מה זה עבודה? ללכת לבנק בישראל עכשיו. אתה לא יכול להבטיח, הם לא יכולים לציין, כאילו כאן, אתה יכול לציין בזווית. אתה צריך לקחת מספר, אתה צריך לנסוע כמה שעה, רק לתפוס אחד עבודים. למה? קורונה. אתה רוצה ללכת לשים את הפקדה בפוסט-אופיסט, אתה צריך לעבוד, אתה לא יכול להבין. אם אתה מבין, יש לך אמרגנציה, אמרגנציה של חי ומוות. הם לא יכולים אותך, אני לא מבקש, אתה צריך לעבוד. למה קורונה? זה כל התגובות של ה' לנו. פוליטיונים שהם אידיאטים, אחד מגעיל יותר מהאחרון. כך מגעילים הם, כך גדולים הם במהלך ההלכה. והם לא יודעים משהו מהצד הלאות שלהם. אחרים שלהם לא יודעים אפילו את נמיכים שלהם, והם צריכים לרקוד את העולם. כמו ג'ו המנסה. הוא נפגש עם פריים מיניסטרים בישראל, ובחמש דקות הוא נפגש במהלך ההלכה. נפגש. וזה לא חלון שלו, מה אתה מנסה? הוא כמעט 80. כשאתה 80, אתה נפגש. זו הלכה של החברה. אז אני לא מפחד על זה, אני מפחד על האנשים שהם נמיינים אותו לעבודה. הם היו האנשים שצריכים להצחיק את זה, לא הוא. אם היו נמצאים מונקי שם, תצחיק את המונקי? אם המונקי נמצא במהלך עם כל הממשלים ואוכל בננה ופנות, תצחיק את המונקי או תצחיק את האנשים שהם נמיינים אותו לעבודה? זה מה שאנחנו צוחקים עליו. האנשים פה באמריקה, הדמוקרטים, הלפטים, האנשים הטובים, שהם האנשים שהם הולכים ללכת לאמריקה, רק בגלל שהם אוהבו טראמפ. הם לא אוהבים את התפקידו שלו. הוא לא חשב אותנו. הוא לא נחשב את המזרחים שלנו ואת המידעים הסוציאליים שלנו. אנחנו ידעים לו את הלסן, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אנחנו נחליט עליו, אז השאלה שאני שואלה היא, מה ההקשר בין ראש השנה ליציאת מצרים? אנחנו התגובה היא מלכויות. הדרך האנגלית למצוא אשם כראש, זה כשאתה מרגיש שאתה אוהב אותו הרבה. הוא עשה הרבה לי, זאת אומרת, אני הייתי סלב באיג'יפט. במיוחד הכי גבוה. אין רציניות, אין משהו. אשר רציתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים. The last few words, להיות לכם לאלוקים, the last three words, are the most important in the entire kriyat shema. And we seem to forget them. We hardly pay attention to them. I am your God that took you out of Egypt. Beautiful. Took us out of Egypt. What for? For one thing only. להיות לכם לאלוקים, to be your God. Meaning you will be following my instructions. That's the only reason I took you out. I did not take you out to be gay in Tel Aviv walking naked in the street with a flag. That's not why I took you out from Egypt. אני לא לקחתי אתכם להיות קרימנלים מחלל שבת, שזה יותר רע של מרדכן, בסופו של דבר. זה לא מה שאני קחתי אתכם מאלי איג'יפט. אני לא לקחתי אתכם ללכת כמו קלאון, עם רחב רחבית ושונים פרפליים. אני לא לקחתי אתכם להיות מודל גוי, או ללחוץ חדש בשרירה, או ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ל אתה הילד או אחת של הקדוש ברוך הוא, ותהיה עבודה של 2-3 כלבים וקטנים? זה מה שאני הביא אתכם למלחמת העולם, זה למה אני הרחיש אתכם מאליג'יפט. היה יותר טוב אם הייתם נשירים, לפחות אם הייתם לא כל כך רחים. הייתם יקרים לי כל יום, ויורדים על עצמכם. עכשיו אני קיבלתי אתכם מאז איג'יפ, ואני נותן לכם תורה, שתביאו אתכם לארץ הלכת, ומה עשיתם? עשיתם את הארץ הלכת, והכנתה אתכם להיות ארץ גוהים. אתם עשיתם את תל אביב, המדינת הכרחית של האנשים הכרחים באמנות. אתם חייבים לחיות. אתם מלכות, אתם חייבים להתנחל. אתה נכון, אתה יכול לבריח, אתה מפחד על קורונה? מפחד על המסק? מפחד על הטלפונים? מפחד על החולות שלך? מפחד על כל השאלות האחרות? המדע נגמר, רבי. זה עיר מאוד קשה. במקום 10 מיליון, אנחנו עשינו רק 6 העיר הזאת. עיר אחת כזאת, אני לא יודע מה יקרה. אני לא יכול לנסוע בלילה. רק 6 מיליון, רבי. זה מה שאני מקבלים היום. אתה נכון שאתה נפגש. אתה מקבל על עבודה שהפכה. אתה נכון שאתה יכול להתפתח את העיניים. אתה נכון שאתה יכול להתעכב במרחק. בגלל שתעשה אף חטא. בסדר עם האמת של התורה. אם ה' יתפוס את הקבוצה האמת של התורה על כולנו, במהלך הלילה אולי יש לך 50,000 יהודים נשארים בעולם. וזה לא מגניב, ואני מגניב, אומנם. 50,000 יהיו נשארים. 80% מחללי שבת, התורה אמרה שהם מתי במהלך הזה ובמהלך הבאה. אז כאן יש 12 מיליון אנשים. אז עכשיו יש 3 מיליון נחת. מהזה 3 מיליון נחת, נחת את הטבעים, נחת את האנשים שהם גאים, נחת את כל... את האנשים שישו סינת חינם, קחו את האנשים שהם אוהבים את הרליגיה, קחו את האנשים שהם לא אוכלו חמץ ופסח, קחו את האנשים שהם אוהבים את האידול, קחו את כל האנשים האפורים, וכל האנשים הטרורים, וכל האנשים שהם מטורחים את אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו א אני אשכח, אולי קצת מיליארד רציונים יצאו, 50,000 יהודים, וזה יהיה את הכל. 7.5 מיליארד אנשים יצאו בלילה. זאת באמת האמת. וכל מי שחושב אחר כך, הוא לא יודע פשוט מה שאומרת התורה. הוא לא יודע. אז זאת המרצה של ה' שהוא מוכן לשתתף עם כל כמה מגעים וכל כמה מגעים וכל כמה אנשים איימאים ולראות את הטבעות שלהם ואת הטבעות שלהם כל יום 24 שעה 365 יום, מאות מאות שנים ועדיין הוא מנסה את העולם אנחנו בישראל עכשיו גדולה שנאה ששונאים עמי הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים עמי הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים עמי התלמידי חכמים, ששונאים והעמי עמי הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים עמי הארצות הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים עמי הארצות התלמידי חכמים, ששונאים עמי שהחכמים מדברו עליהן הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים היו כל עמי הארצות את התלמידי חכמים, ששונאים עמי התלמידי שומרי חכמים, ששונא שבת, כל קיפות, כל רוק עם ציצית, כל האנשים שהחכמים מדברו עליהן היו כנראה נפלאות. They were eating strictly kosher. No one would charge interest from each other. They would all come to synagogue. All of them put tefillin. All of them believed in Hashem. All of them celebrated the holidays and fasted on Yom Kippur and ate matzot on Pesach. אנחנו לא מדברים על הארצות כמו היום, האנמיים של ה' אנחנו לא מדברים על הזה מינים של אנשים. זה היה כתוב 2,000 שנים לפני שאתה לא הייתה אחת יהודית סקולרית בעולם. כל אחד היה שומר שבת. איפה 2,000 שנים לפני שאתה ראית מחלת שבת? פעם ב-7 שנים הם ראו אחת, בגמראסי. ב-7 שנים. אחת. וזה לא כמו היום, בפובליקה, בלי שם. אנשים רצו לעשות משהו שהם היו צריכים להחליט. אז האם הם האגנורים, העמי הערצות, שהחכמים מדברו עליהם 2,000 שנים לפני, לא כמו היום, עדיף מאשר גועים. אמרנו על אנשים שהם נראים סתם רליגיים, אבל כשהם רואים שמישהו שאתה חיים בתורה, במשך לרחוץ ולתת על הרגל ולרחוץ על ידיו, תביאו לי ברכה חכם תודה לכם שאני נשאר תודה לכם שהעולם נשאר לא רק הם לא עשו את זה הם מפגשו והם נפגשו אלה שהם החכמים למה? למה הם נפגשו אותם? למה אתה צריך להפגש מישהו ששיץ בישיבה ולראה תורה? מה זה עובדתך? אתה לא רוצה להפגש אותו, אבל למה אתה נפגש אותו? בגלל שהיצר הרע הכניס אותם, שטן הכניס אותם שהם פרסידים. אתם נותנים להם זמן, אתם צריכים להתפס על חלקים שלהם, הם לא נכנסים לארמות, הם לא לוקחים את הגבול, הם לא עובדים בטקסטים. אז בגלל זה, החיים שלכם יותר קשה. זה למה הם נטעים אותם. וזה מה שאתם רואים בישראל בלתי פעולה, 24-7, במידה, כל דקה, כל יום. זה מה שהם מדברים עליהם, עד 25 שנים. אז הגמרא מייצג את הסיפור של רבי, רבי היה הראשון, הלידר של ישראל. הגויים, הרומנים, הסיזר אומר, אני רוצה שהיהודים יכולו להכניס לי חלק מיוחד, חלק מיוחד של נקלס, בשבועי שלי. הגויים, הוא רוצה שהיהודים יכולים להביא לו חופש יפה, והוא, כמובן, הוא צריך להיות גולד, והוא מאוד מיוחד. זה יותר מילה. לפני זה יהודים לא עובדו בשרות 47, עדיין. לא הייתה בוחריות עדיין. אנחנו מדברים על 2000 שנים לפני, לא היה פרשן, כל אחד היה זר. אז לא הייתה שרות 47, אז איך אתה יכול להביא אותה לגולדה? אתה צריך לבחור את הכסף. אתה יודע? אז מה קרה? רבי אמר, רק האנשים שהם עובדים יבחרו לגולדה. אף אחד שתלמיד תורה, צריך לבחור את זה. אז המדענים באו ושאלו, רבי, זה לא נכון, מה זה? אתה מגניב אותנו בגלל שהם עובדים? אנחנו לא מגניבים, אנחנו עובדים בשביל החיים שלנו. לא כל אחד יכול להיות תלמיד חכם. למה אנחנו צריכים לקחת את הגוריה הזאת? כל אחד צריך להתמודד דווקא. רבי אמר להם, לא, חברים, אתם הם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם שהם And because you don't learn, שהם שהם שהם you do not keep the mitzvot correctly. Because you don't have the knowledge, and you don't have fear from God, and you're all day in the business, and you barely pray, and when you pray your mind is somewhere else, and the way you behave is what brought the problem. So they say to him, if that's what you say about us, we're gonna pack our stuff and leave town. We're gonna leave. והוא אמר, תהיי כבודי שלי, ביי, לבוא וללכת. אז מי ייפה? מי ייפה? כשאתה ללכת, אתה יכול ללכת, אבל כמו שאתה פה, אתה ייפה על זה. מה הם עשו? הם היו כולם ביחד. הם קיבלו את הדברים שלהם והם הולכים. זה לא היה עשרה מיליארד דולר מיוחד בפורסטיל, רק להקבל זה יקבל עבודה. לפני זה, אנשים קיבלו מבחינות עבודה, אתם קבלו קצת מבחינות, מה שאתם קבלו? אתם לא הייתם אפילו עם מטריס, אנשים קבלו עבודה, קצת עבודה, מה אתם חושבים? החיים היו מאוד פשוטים לפני זה. לא הייתה לך דישוואצ'ר וקאבינטים ותשעה קבוצים וכל הדברים האלה שצריך לתקן עםך. זהו, קצת דברים, קצת דברים, אתם מגיעים את הכל בקריאג'ה של החורים, אתם מגיעים את הילדות שלכם ואתם חייגים. זו הייתה החיות שלנו. ואחר כך אתה חייג. הם הלכו. כשהאחרון שלהם הלכו למדינה, המדינה הלכה רק עם הילדים של ישיבה. אנשים שסיימתו ללמוד תורה הרומנים מייחסו לרמסנג'ר שהוא לא רוצה את ה'ג'ולה' הוא מנסה להחליט את ה'ג'ולה' ואתה לא צריך להכניס את זה לי זה מה שקורה זה קורה בגמרא זה קורה באמת למה? לא יש עבודה יותר לבית המדינה אתהם נכון, אתם לא צריכים לבנות את ה'טקסט' בלבנות אתם יודעים, בקרוב יש לנו סליחות. סליחות, אחת וחצי שעה או כך. 40 דקות סליחות, כולם יודעים, זה לא פשוט. במיוחד כשזה אולי לאט את הלילה או בקרוב במרחק. להסתכל על משהו שאתה עושה כל יום, זה מיוחד. אתה צריך להחליט תמיד משהו שתביא לך להתעורר, להתרחק, להרגיש שזה הפעם הראשונה. אחר כך אתה תהיה רובוט. את המדע שלך כבר שם בגלל שאתה מבוגר. אז בתפילת שמונה עשרה, בתפילת שומעה כל יום, אתה מקווה את עצמך. תעשו לי את זה, תעשו לי את זה, אני רוצה לעשות את זה, תספרו לי את זה. אתה יכול לדבר עם השם. אז בכל תפילה, יש לך משהו מיוחד שאתה מדבר עליו. תעשו לי את הילד שלי, תעשו לי את הילד שלי, תעשו לי את זה, תעשו לי את אשתי שלי, תעשו לי את אשתי שלי. אתה יודע, כל מה שאתה צריך לדבר עליו. אבל סליחות היא סליחה. אנחנו מרגישים שהסליחות שלנו, הספרדים, היא מוזיקה יפה. לפעמים אנחנו לא נשאר, אנחנו נשאר, במיוחד אם יש לך חזן בוחרי טוב, אוווו, אתה יודע? בכלל, אתה במלכה. אתה נשאר בפארטי. וזה בדיוק הפרובלם. זה מזמין. במיוחד עם פיצה יפה יפה או נתן, אה? Everybody is happy. Wow, what could be better? Like a wedding. Good thing is not going to be dancing. Why am I talking about? The Selichot is very important, especially the Hagmidot, HaShem, HaShem, El Rachum v'Chanun. In Yom Kippur, we're going to say it 26 times. יש לנו ערבית, סליחות. שחרית, סליחות. מוסף, סליחות. מנחה, סליחות. נעילה, סליחות. שחרית, סליחות. מוסף, סליחות. נעילה, שחרית, סליחות. מוסף, סליחות. נעילה, סליחות. שחרית, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, סליחות. מוסף, עמרו לפניי יעג סליחות מידות מהו רחום אף אתה רחום מהו חנון אף אתה חנון It brings the gentleman down. It's like lowering the volume. So now when we do the Selichot, the entire month of Elul, it's wow, it's amazing. Every time it helps. And I want to have something that everybody must understand. It's very important To regret the sins. To ask for forgiveness. To say the Yagmidot. To praise Hashem in the Selichot. On Rosh Hashanah to make Him the King. On Yom Kippur to cry all day and ask for forgiveness. To accept on ourselves not to repeat the horrible things we normally do. This is mandatory. That's what it calls repentance. לשחרר את השחרר, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחרר את זה, לשחר מה הסולושיה? צדקה. דגמרה יש מאה דקות. של אנשים שהם הולכים למות היום, והם נפגשו. מה הייתה תמיד התגובה? צדקה. הצדקה, צדקה. אבל לפני שאני אדבר על זה, דגמרה מביאה סיפור על רבי, הראשון בישראל. הוא כתב את המשניות. והוא, והוא היה, אחת הזמן הוא ראה, הוא היה שמתים כדי שהכווים יפגשו, ואחר כך קהל, קהל יודע, בא אליו ומנסה להחזיר בפנים. אחר כך קהל בא אלי רבי, ובסופו של דבר בא אליו, כדי להחזיר אליו מהפגש. רבי לא היה להם מרצה, הוא פושט אותו והוא אמר, הלכו! בגלל שאתם נפגעים בזאת, זאת אומרת שאנחנו נאכל את המשך שלכם. תודה. אתם נפגעים בשבילנו, אתם נפגעים, בשבילנו, שאתם נפגעים בשבילנו, שאתם נפגעים בשבילנו, שאתם שאתם נפגעים בשבילנו, שאתם נפגעים בשבילנו, שאת בקדמיה שלו, במים, אבל פעולה, פעולה מגניבה, ולא הייתה לאסר אחר כך, אז הוא היה צריך לחיות עם הפעולה, לא הייתה משהו שהוא יכול לעשות על זה. הוא הייתה פעולה כל יום, הוא התחיל לקריאת מהפעולה, הוא אמר לעבוד שלו, כשאתה שומע אותי אני מתחיל לקריאת, פשוט תחזירי את הרגליים. למה? כשאתה נותן אוכל לחורים הם מאוד שמחים אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל אנחנו מדברים על חולים, חולים באמת, הם יכולו להשתתף את החולה והחולה היאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הוא לא נותן לי עלייה, הוא לא מדבר ניסיונית עליי בשידוח, אהה, אשטבח שמו. הוא קיבל את מה שהוא חייב. אז, הם כולם, הורים עושים רעיון, כל יום ככה. כמה שנים הוא נחשב? 13 שנים. אחרי אחת דקה, הוא נפגש את האנימול. האנימול נפגש את ראש הקפא. זהו, הוא לא פרק שבת, הוא לא סתיף, הוא לא מדבר על השעון הרעיין, הוא לא לוקח את דברים לא רעיונים. אז עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, הולך רבי לתשובה כל יום? בטח. מה חכם שלא עשה תשובה? בטח. הולך לתשובה בדווניים? כן. הולך לתשובה 13 ימי כיפור? כן. הולך לתשובה 13 שנים של אלול, 40 ימים של תשובה? כן. היו לו סליחות? כל מה שהיה לו. אני לא מבין. 13 שנים של סליחות, והוא היה גדול בעל צדקה, הוא נותן כל כך הרבה דולרים, נגמר עשה. הוא היה מאוד חי. כל יום, אנשים פחות נותנים ואוכלים עליו. אז הוא היה עם כל מה שאתה רוצה לדבר עליו. לראשת תורה כל יום, נותנים כל כך הרבה חברה, אנשים חיים, רבי של כל מדינת היהודית, מלכת להם את התורה, לא מנסים לעשות איזה רעיונות, מלכת כל יום, עושים תשובות, אילול כל שנה, עושים תשובה, יום כיפור, ראש השנה, בדיוק כמו שצריך להיות, והרעיון לא יכול ללכת. עד... 13 שנים אחרי זה, הוא ראה את המנגינה, שהיא מלכת את הרחוב, הייתה קטנה קטנה שם, שהיא עושה להם לרחוץ עם הברום. המים, לרחוץ. והם אומרים להם, היי, מה אתם עושים? אתם לא יודעים, השם יש מרצה על כל חברה שחיים? ורחמיו על כל מעשיו? למה אתם לא יושבים מרצה על מייס? בזאת שנה, השחרר נפגש לרחוץ של החיים שלו. אין לאסר, אין פרקטוריה, אין אנסטיגיה, 4,000 דולר לאנסטיגיה, עוד 2,000 לאסר, עוד 8,000 ללאסר. לא, אף אחד מהזה. אתם תפסקו את הלימודי שלי. מה אתם תעשה? אתם צריכים לתפסק את הלימודי. מה קרה? הוא חליט את המצב הראשון. למה הוא קיבל את הסליחה? בגלל שאתה לא יש לך סליחה על אנימולים. התורה אומרת, צער בעלי חיים, דורייתה, השם עכשיו רוצה לאנימולים להיות סליחה. אז אתה לא קיימת על הסליחה של אנימול, מישהו כזה היה צריך לדעת יותר, 13 שנים של סליחה. כשהסליחה נשארת, כשאתה חליט את הסליחה הארצית, זאת אומרת, סליחות, מאוד מיוחדות. תשובה, מאוד מיוחדות. אבל אם אתה עדיין אנרגי, הסליחה היא עדיין שם. ואם אתה מגניב, הבעיה היא שם. ואם אתה לא מגניב, הבעיה היא עדיין שם. ואם אתה לא 100% בשבת, הבעיה עדיין נמצאת. הבעיה הראשונה לא הייתה חלקה. כל מה שבחן היה חלקה, הרעיון של הבעיה לא היה חלקה. הרעיון של הבעיה צריך להיות חלקה. אם אתה מגניב, עבוד עליה. אם אתה מגניב, עבוד עליה. אם אתה גדול, עבוד עליה. אתה מגניב? עבור על זה. אתה לא יש לך מלך ומחשב בשם? עבור על זה. אתה מנסה ללכת כמו גוי. תחזור מהכסף הזה. אתה מנסה ללכת כמו גוי. תחזור מהכסף הזה. אתה מנסה ללכת את הילדות שלך לדרום פובלי ולמרד את הלוחות שלהם. תחזור את הדרום שלהם, אם זה לא קטן. לפעמים זה כבר קטן. הם לא רוצים לשמוע אותך. אני לא רוצה ללכת לישיבה. בטח, הוא נקבל כמו גוי, עם גויים. הוא נקבל אחד מהם. אין משהו שאתה יכול לעשות על זה. אתה קבל אותם כאן לפני כמה שנים, ובזמן שאתה מזמין, לפעמים זה קצת לאט. מאובד לא יוכל לתקון. איזשהו משלב יכול להתקון. הכי הרבה שלהם לא יכולים להתקון. אנחנו צריכים לחיות עם התהליכות שלהם למשך את החיים שלנו. כשהם מתי גויים, ואת הילדות שלכם יהיו גויים מזרע המלאק, הרציון של זה הוא שאתם שמים להם לבית פובלי כשהם היו חמש שנים זה מסוים שהם היו שם חמש שנים אל תהיהו מפחדים שכשהם היו 25 הם יודעו שיש להם קטנה גרמנית או קטנה רוסית וקטנה אוקראינה או קטנה צינית או מי ידע מה וזה האמת אתה לא יכול להגניב את זה אז בואו נראה חכמים צריכים לתת לנו איזשהו אקדמי במהלך ההקדמה. את הכתובות של המשלה. יש לנו את המזמור אשת חייל. אמרנו כל יום בלילה, אשת חייל מימצא. זה חלק של התנאי, למרות שהם לא ידעו. רוח הקודש, שלמה המלך. יש לנו פסוק מי ידע את הכתובה הזה? תקשיבי. אני לא חשבתי שכל אחד ידע את זה. איזשהו, אני מבקש בזה, שאנחנו יכולים להגיד משהו 500,000 פעמים בעצמנו, וזה לא משנה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו אומרים. זה פרובה מאוד. אני מדבר עם אנשים כל הזמן, מה זאת אומרת את הפסוק הזה? לא יודע. מה זאת אומרת? לא יודע. אז אתה אומר את זה 5,000 פעמים? כמה אנשים פה אומרים קדיש כל יום ולא יודעים מה קדיש זה? איפה שאתה יכול, אף אחד לא ידע מה קדיש זה. העיקר הם יודעים איך להגיד את זה, אם הם יודעים איך לראות את זה. איזה אנשים לא אומרים את זה אפילו נכון. אבל אלה שתלמדו איך להגיד קדיש נכון, נכון, הם לא יודעים את הסקר של הקדיש. למה בעוד כל דבר זה מה שעומד על החלטה? למה? אתם לא רוצים לדעת? לא. אני רובוט, מכניסה. כל אחד יכול ללכת, אני ללכת. הם יכולו ללכת, אני ללכת. הם יכולו ללכת, אני ללכת. הם יכולו ללכת, אני ללכת. זה מה שהעולם הוא. מישהו חשבת את קלטה חדשה. למה אתה מקבל את הקלטה? זה לא מודס. הידיעה של הלכת של אישה היא שתהיה גדולה, לא להראות את האימציה שלה. לא תראה לביתה משאלה כי כל ביתה לבו שנים שלג, there are two kinds of hell. Hell of fire, and hell of ice. שלג, snow. Part of the punishment of the wicked people, Hashem throw them from fire into ice, into fire, into ice, like this, on and off. גיהנום של שלג. In the book of Rashid Chochma, שער העירה, מסכת גיהנום, של הקבליס הלגנדי רבי אליהו דווידש 450 שנים לפני, הוא כתב את הספר הזה הוא אומר שרגם של האנשים, הם יכולו להכניס עיר לתחום כשהם חייגים בגלל שהפחד של גאה נעום הוא כזו עולם הם רוצים להיות עולם עוד 10 שניים מהחייגים שיש להם שם וה' אומר להם, אפילו כאן אתם מגיעים זה לא כפי שאתה גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל גבל עכשיו כשאתה מקווה את זה, אתה תמשיך לנסוע. אז רבי סלאמן כראה, זה מה שהוא קורא, שהלג הוא גאהנום. כמה פעמים גאהנום נמצא בגמרא? 133 פעמים. הגמרא מדבר על מה שקורה שם. 133 פעמים. In the Midrash Tanchuma that was written about 1800 years ago, Parashat Re'eh. It's written about the judgment of the Reshayim in a Ge'enom. Some in a fire, some in the cold. Right? And then what? The Pasuk say, Eshet Chayil. Right? She's not afraid of that Ge'enom. Lo tira levetah Mishaleg. היא לא מפחדת בגיהנום של שלג, למה? כי כל ביתה לבו שנים. ברור שקל סולימאן מדבר בקורדים נקודים. מה זאת אומרת? כי כל ביתה לבו שנים. הוא מבחן לנו את הסקר. רשי אומר בשפות המדרש. לבו שנים מלשון שניים. דופליקט. כל שנה היא קומבינציה של שניים. מה היחסיון פה לגיהנום? The answer is in a Torah you have few words that Hashem repeats twice. נתון תיתן. פתוח תפתח. Double. מות יומת. חיו יחיה. Why the language of duplication? Why? הענק תעניק. There is a list of things in a Torah שדובר על צדקה. פתוח, תפתח. קח את הראשונות שלך לתפוח. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. נתון, תיתן. כי כל ביתה לבו שנים כל הפסוקים מן התורה שקורא על צדקה, פתוח תפתח, נתון תיתן, ענק תעניק. היא הכירה תמיד לעשות. כשאתה עושה איזשהו דבר, אתה לא צריך להיות מפחד. אם אתה מישהו שעושה הרבה צדקה, צדקה היא היחידה שהיא יכולה לסביב מישהו מבחינה של דת. אף משהו אחר. לא אפילו סקרפייס בבית המקדש. בצדקה, השם אמר לאנגל של המות, תזכור, הספקה נחשפה. למה, השם? האנגל של המות נחשפה גדולה לישיבה, לעברייך, לסי.די, לספנסר קרקעים. קרקעים שהם נחשפים את החיים, נחשפים את הנשמות. 100%. אז, רבותיי, אנחנו צריכים לדעתי, רבותיי, לסיום, אנחנו צריכים לדעתי, הדבר הכי חשוב, אחרי התשובה, אחרי האשכרה, אחרי הרוגע, אחרי האקספטים שלא להסתכל על מה אנחנו הולכים לעשות, אחרי ההתאבות, אחרי אלול, אחרי הסליחות, אחרי יום כיפור, אחרי הצדקה שאנו נותנים הרבה כל זה, עדיין יש משהו שזה הכי חשוב מה זה? חליטי מה שאתם חליטי מה שצריך להיות חליטי תהיה רגל תחליטי מהסליחה הטובה שלך תחליטי מהסליחה הרבה תחליטי מהלוחים הלוחים שלך תתחילי לנסוע יותר אלגנטי תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים שלך תחליטי מהלוחים ולילה שלא הייתה שלך אקספוסת לזה. זה כאילו לספר בין דיימנטים לגלס. אבל תראו, אנשים. אחד הוא מיליון דולר ואחד דולר. שני ילדים, עשרה שנים, אחד לא היה אקספוז אף פעם באינטרנט, רק תורה ומירת שמיים. אתם יכולים לראות בדרך כלל. בדרך כלל, מנגינה, עם גלגולה, חדש חדש, יפה קיפה, רואה את עיותו, מדבר קטן, לא ארגנטי, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה, לא מנגינה הוא מגיע כמו קטע. הוא מגיע כל יום, הוא קריג, הוא מגע, הוא מגיע לתוכו שלהם, הוא מגיע לדרוגים, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, הוא מגע, סטאנטים יקבלו ילדים טובים ויישבו להם הוא מונסטרים רעבים. מה אתם חושבים? כל הילדים טובים. מה הם יודעים על החיים שלהם? הכתוביות שלהם. זה כמו שהם יהיו. הם יראו את כל הטעות והרעבות שלהם. זה כמו הם יהיו. הם יראו את האבא מנצח את האמא. זה כמו הם יהיו. הם יראו את כל הדברים הרעבים שלהם בשלום. זה כמו הם יהיו. מה אתם חושבים? מה שאתה מקווה? אם אמא דרסה את הילדה שלה, עשרה שנים, כמו פרסטיטוט, אתה מקווה שהיא לא תהיה פרסטיטוטת בעשרה שנים? במהפכה שלה, זאת אומרת? מנגינה מאוד ילדה, היא יודעת שהיא צריכה להיות נקדה בכל מקום. וזה מה שאנשים עובדים עליה, על גוייה שלה. וכמה היא מגניבה. זה מה שהיא מרגישה שהיא באה לעולם בגלל זה. זה חלום אמא שלה. היא הולכת לקבל את כל המקומות. אם אבא יכול להכניס את הילד לספורט, הילד שלי יכול להכניס את הילד להכניס את הילד את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד להכניס את הילד לא, אני רוצה להיות אתליקט במלחמת האולימפיה. רב, אני חושב. אם ה' רוצה לך להיות אתליקט, הוא יכול לעשות לך מונקי. תראה איך המונקי מגיע לבעיר, הוא הרבה יותר מכל אתליקט. מונקי אחד יכול ללכת למלחמת האולימפיה, יכול להתקיים את כל הכבודות בלי טראינג. והם טראינגים ל-30 שנים, 20 שנים. המונקי יצא יותר טוב, יותר גדול, יותר מהר. 20 שנים אתה מנסה להיות מונקי? זה הכלך שלך? לא, לא, אני הולך להיות הכי טוב שיש לך. אני רוצה להגיד 9 גולדים. את יודעת, גולדים גולדים. קטנה קטנה, דולר וחמישה בסטור. תחזור אותה למרחק. הרבה פשוטה מאתי. הלילה שלי היא להיות קטנה פשוטה. למה? אני רוצה ענר. ענר. אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה שהאנשים יבואו אליי. להגידו, וואו, הוא כל כך טוב בלחוץ. למה את רוצה להגיד משהו? אני רוצה להיות אדם מוכן. מה זה? איגו ומוני. איגו ומוני. המוני בא משם השם. ואיגו, אתה צריך להחליט את זה. אתה החליט את הספורט, שם. כל הקולטוריה של הגריקים. חברה גדולה, אתם יכולים להתעסק בעצמכם הקטנים. איך הוא אוכל, איך הוא מנסה, איך הוא שומע כשאתה מדבר, איך הוא לוקח ברחוב. לא רק איך הוא קבל שבת ואיך הוא מנסה ללמוד תורה, אבל את הקטנים שאתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ 1995. זה היה ב-1995. היה אחד הרבים שם, גדול צדיק, רב אשרי. הרבים של הגטו. יש לו קרקע. הוא התגיב לאנשים לפני שהם מוותרים אותם, הנאצים. זה קרקע מוכר. הוא חי במנהטן, רבותיי, אבל הוא היה צריך להראות שעיניים לא נגמרו מפה, כשהוא לוקח ברחוב. הוא היה לוקח ככה, כהן. הוא לוקח ככה, לא משנה מה, הוא לא ירק את היד, את העיניים שלו. אף פעם, תמיד לוקח מפה. למה? אתה יכול לוקח במנהטן, בלי לעשות סצינות? אתה יכול לראות? זה כמו מוזיקה דורותית. אם ילד רליגי או אבא רליגי יתקע על המסגרת עכשיו ותראה מוזיקה של הלוויוד, כל אחד יקרא, זה לא רליגי. אתה יודע, מה זאת אומרת? הוא רבי. רבי, תקחו אותו, הוא רפורמי. למה? הוא ראה 10 דקות ממוזיקה של הלוויוד. זהו, אתה יודע, זה לא כושר. ללכת למנהטן זה לא 10 דקות, זה 10 שעות בימי. 10 שעות בימי. 10 שעות בימי, מוזמנים בימים. אה, לא, אבל יש מגבל לזה, זמן. אנחנו צריכים זמן, מה אנחנו יכולים לעשות? אז עכשיו אנחנו צריכים לראות, האם ה' יכול לנו לנצח את השאלה שלנו לעשות זמן או לא, זו השאלה. מה יהיה יותר טוב? להיות קצת מוניה ולא להיות פרקים כל יום? או להיות יותר מוניה ולהיות הרבה פרקים? זו שאלה שאנחנו צריכים לדבר עליהן, מה אנחנו רוצים לעשות? רבותיי, מי ידע מה יקרה בשנה הזאת? מי ידע? תזכרו, ה' לא יכול ללכת איפה עם הווירוס הזה. זה רק המקום עכשיו. אם אתם חושבים שאנחנו בדרך להחליט את זה, שאנחנו כמעט נגמרים עם זה, בקרוב העולם יחזור לכך שזה היה, אתם עומדים. זה רק יחזור לגמרי ולגמרי ולגמרי, ואחר כך, אנשים ידעו מה זה העניין של להתווכח. בכל אופן, יש מוטציה חדשה, ואחר כך, ואחר כך, ואחר כך. אז עכשיו, קצת מהאנשים יגידו, אני עדיף להתווכח. זה הדבר היחיד שיכול לספור אותי. אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייו או כולו זכאי הגנריאציה תהיה את כל אינדיבידואל, אולי תהיה פולי-רליגיוס, או תהיה פולי-רעיון. לא 50-50 עדיין. לא יש עוד בוחאיין, פרשיין, טרדיצ'נל, או סיריין. היום האלה סוף. תהיה צריך לבחור, אתה 50-50 עדיין. יש מסוזה, אתה אוכל כושר, אתה שומע רבים, אולי אתה שומר שבת, כל מה אחר שלך הוא אגוי. עכשיו אתה יכול להחליט אם אני רוצה להיות גוי או אני רוצה להיות קושר ג'ו. אם אתה לא יחליט, אני אמשיך לך להחליט. למה? בגלל שכשהמשיח בא, אני לא רוצה 50-50 אנשים. בגלל שאני צריך לדעת מה לעשות עם אדם. אני צריך לתת לו את החיים או אני צריך להרחיף אותו תמיד. וזה למה, כשאתם 50-50, אני לא יכול לעשות אף אחד מהם. אני לא יכול לשים אתכם למלכה, בגלל שאתם 50% רעיונים, ואני לא יכול לשים אתכם למלכה, בגלל שאתם 50% רעיונים. אז אני צריך לשים אתכם לדרך אחד. אתם רוצים להיות פולי בן תורה, או אתם רוצים להיות גוי. וזה מה שקורה עכשיו. אתם רואים את כל האנשים הטרדיציוניים בישראל. אולי הם נהיינו בעלי תשובה 100% ובני תורה, או הם נהיינו אנטסמית גויים שרוצים לנצח את התורה. בישראל, אני רוצה להזמין לכם, כמעט 3 מיליארד ישראלים ישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים שישראלים 720,000 אנשים הולכים לו, והחלום שלו הוא להטריד את כל מה יהודי, לא להשתתף את כל מה יהודי בישראל, הוא לא מחכה את זה. אבא שלו היה כזה, וזה היה חלום שלו. הממשלה של כל האמליקים הרוסים, אני לא צריך להגיד לכם איך האנטסמיטים, אוקראינים והרוסים. אתם יודעים מי שאני מדבר עליו. הם הביאו אותם לישראל, הם נותנים להם 15,000 דולר. רק לרחוץ מאחורי החיים הקטנות שהם קיבלו ברוסיה. הם קיבלו מיליון רוסים, 40,000 מהם יהודים, 960,000 גויים. זו הסתתפות של מדינה סקולרית ישראלית. הם נכניסו, רק 4% יהודים. ועכשיו הם בנושא השני. הם כולם נשארו על אביגדור ליברמן. שבעה שנים, 300,000. מה שיש לנו כבר יותר מיליון. ואז יש לנו מרצה. שתיים, שתיים, עוד 300,000, 1.3 מיליון. ואז יש עבודה, עוד שתיים, עוד 300,000, 1.6 מיליון, שכל מה שהם חייבים זה לנצח את התורה. אף משהו אחר, הפוליטיקאים לא מדברו על איזה עבודה, רק עבודה, רליגיה, אף משהו אחר. זה 1.6 מיליון. הם כבר נפגעים ללמוד, אלה האנשים שהם נפגעים להם. עכשיו השאלה היא מה יהיה עם האנשים האחרים. אנשים שנפגעים לליכוד. מה, הם רליגיוניים? חצי שלהם גם נפגעים לרליגיון. הם רק לא נפגעים לרליגיון. זאת לא מראשית שלהם. הם מפקדים על דברים אחרים גם. אז הם נפגעים לליכוד. אבל אם יהיה יום רבה בין רליגיון, אז בטח הם יצאו. אז שם יש 2.5 מיליון אנשים. שיש להם איזשהו דבר במדעים שלהם, בואו נפגע את כל מה שזה רליגי, מישראל. ואז יש לך עוד 2 מיליון ערבים, ועוד מיליון דרוזים וטיילנדים ופיליפינים ורומנים וכל האחרים, ועוד עבודה קיניה, ועוד סודנים ואריטריה. אז בסופו של דבר יש לנו בישראל עכשיו 9 מיליון אנשים, 6.5 או 7 מיליון מהם הם לדבר אחד לנצח אותנו. זה ישראל עכשיו. אתם מבינים? נוסעים על זה קורונה ומצבועות ואיראן וחמאס וחיזבאללה. עכשיו אתם מבינים איך ה' הביא אותנו לידיים. אם אתם עדיין לא מבינים, מה שאני יכול לעשות? אז יש רק איזו סולושיה, הבועט מגניב. השאלה היא, מי יכול להשתתף מהבועט המגניב? להשתתף מהבועט המגניב לא זאת אומרת להשתתף. אתה אפילו יכול למות, אבל ללכת לרחוב. להשתתף מהבועט המגניב זאת אומרת, שכשהמשיח יצא, אני ארוך. בגלל שהתורה אומרת שכשהמשיח יצא לפני זה יהיה בלחץ שתרחק 2 3 של האנשים בעולם ב12 דקות זה 5 מיליארד אנשים והאחר 3 יחזיק כמה שנות לאשם לרחוץ את העולם של כל האנשים הרחוקים האחרים אבל 2 3 זה לא משנה! זה לא משנה! האחר 3 יהיה פרויקט ברוך! אני מבחינת אתכם! השאלה היא איפה אנחנו יכולים להיות? מי שיש בו תורה ועירת שמיים וגמילות חסדים כל מיני עקבים של חסד, חסד, צדקה, ספורטים תורה, עקבים בגלות, עקבים בגלות, עקבים בגלות שיש להם קשה ללמוד, כל מיני דברים. והדבר הכי חשוב זה מה? מה זה המצווה הכי גדול והחסד הכי גדול? זה הוא. לקחת ככה כתוביות ותתן להם לאנשים. הנה, אני קחתי לך כתוביה. בבקשה, קראיתי את זה. כתוביה הזו, אינטליגציה הלכתית, אתם רואים את השנדליר הזה? אם השנדליר היה ראה את זה, הוא היה מאוד חסידי. מאוד רליגי. למה? זה לא נמצא דעה. אתה צריך להיות מונקי באמת, לא להיות רליגי אחרי שאתה רואה את זה. זה לא נמצא דעה. הכל מתחיל להבין, יש לך אדם, יש לך תורה, יש לך פרופסור, יש לך את החיים אחרי המות, יש לך התגובה ואת התגובה. ואתה יתכול להתכוון לברוץ של החיים ואתה גם יתכוון לברוץ לתכוון אם אתה בדרך הנכון או אם אתה רק חושב שאתה בדרך הנכון. היום אחד החסיד אסתר לי בשיעול, חסיד, עם רגל חסיד. כל חיים שלו רליגיים, 50 שנים. הוא אמר לי, אני לא יודע מה יהיה את היחיד שלי אם אני לא יתכוון לך. אתם לא יודעים כמה אתם מגיעים לי. אני חייבת לדעת כזאת, ואני חסידי, ואני צדיק, ואני כבר בדרך לעולם הבא. אחרי שהתחלתי לדעת את הלקטורה, התחשבתי על כמה חטאים קריטיקליים אני עושה בעצמי. וכמובן, הוא עושה את זה כדי להחליט על כל החטאים שלו. האנגליה היא האנגליה הכי גדולה של האנוש. אם אתה רוצה להיות עברי, אבל אתה לא יודע איך, אתה תהיה רעיון. איזה אנשים לא יודעים אפילו שהמישל הוא להיות עברי. איך הם יודעים להיות עברי? הם לא יודעים למה זה בעולם. הם לא יודעים את הדבר עברי, להיות צדיק. להם כל אחד הוא דווקא. איזה אנשים עם רגל ורגלה, מייצגו תורה פולס. מלכות, הן הולכות לאנשים רעיונים, מחללי שבת, רעיונים, אנשים שמתו לגויים, ה' אוהב אתכם, אתם גדולים, אתם לא צריכים להתקלל על זה, זה מסוים שאתם יהודים, ה' אוהב כל יהודים, זה הכי גדול בהיסטוריה, הרמב'ם, לא אני, הרמב״ם הוא העלכה הכי גדולת ביהודי הלאכה בשנים האחרונות. אי אפשר לענות עליהם. כולם מפגשו את הרמב״ם. אשכנזים, חסידים, ספרדים, תימנים, חבד, ברס, כולם. כל תקופה ביהודי, אם רמב״ם להם הוא הלילה. 90% של שולחן ערוך הוא רמב״ם. אני אעביר את הדברים שלו. לפעמים, אל תשכחו את זה. הרמב״ם קורא, יסוד, זאת אומרת, לפני לפני שהוא היה לפני שהוא התהליך, כשהוא עדיין היה סקולר יסוד, יסוד, יסוד, הוא היה אהב, סנוי משוקץ מרוחק ותואבה. Yesterday he was hated, pushed away, despicable and abomination. Does it leave any doubt? Meaning before he became בעל תשובה. והיום and today he is loved ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד ידיד לא תפסק אף אחד לתפוס אתכם. הלאה הזאת היא הכי גדולה בהיסטוריה. הכי גדולה. כשמישהו עם רגל וגלגל יגיד לכם, אשם אוהב אתכם בגלל שאתם יהודים, זו הכי גדולה, זה מפורסם את כל התורה. כל התורה היא מפורסמת. אם אתם הולכים לשמוע אותי וכל זה, ואיתם לי עמסגולה. רק אז תהיהו מיוחדים. זאת אומרת, בלי זה אתם לא משהו. לא משהו, אתה לא החלטון ואתה לא מיוחד ואתה לא משהו אתה תקבל עבודה גדולה בגלל מה שאני מקווה ממך זה כתוב אני רוצה להחליט בשאלתך מה זה הדבר האחד שהיה יהודי יכול לעשות שבשביל זה ה' לא יכול לעזור לו אי פעם לא יכול לעזור לו אי פעם לא יש דרך להסביר את הדבר הזה אם אתם מורים אנשים, ואחר כך אתם תהיה צדיקים, ה' יתכן אתכם למורים? כן, אחד מהבעלי התשובה הכי גדולים שלי הוא ראש המאפיה הישראלית. כל שבוע, במספק, הוא היה במגזים הראשון, ראש המאפיה. מי ידע כמה אנשים הוא החליט? הוא היה מנסים באנטרפול עם אליקופטרים הוא היה בפחות במדינות אחרות הוא היה האנגלית הכי חייבתה אם אתה רק רואה אותו, אתה מנסה להסתכל עם כל הסקורות שלו ואת הטאטווי שלו ואת הרגלות שלו כשאתה רואה אותו, אתה מנסה להסתכל אתה צריך לראות מה שהצדיקי נהיה בדרש אחד הוא עשה חלוקה 180 דגרים האם הוא נכון בטח? יש לו עולם הבא, בטח. למה? מה שהוא עשה? הוא עשה, ועכשיו הוא בעל תשובה. אם אתה מחלל שבת, ואתה תהיה שומר שבת, תהיה ה' תספר לך? תספר לך. זה חלק של תשובה. אם אתה גביל גדול, ואתה נותן את המONEY שאתה קפצת, שובה. No problem. If you're a woman who dress not modest and now you realize how horrible it is and you influence thousands to make sins because of you. And now you finally dress modest and you ask Hashem forgive me, I didn't know, I didn't understand, finally I got the point. Hashem will have mercy on you as well. Even though it's very hard to fix this thing because you influence thousands. לשון הרע. You ask for apology from the person, it's forgiven. תפילין, אתה לא נותן כל שלך, אתה מתחיל לנותן, אתה נשאר שאתה לא נותן, סליחה. צדקה, אתה לא נותן כל שלך, אתם ידעים עכשיו, אתם נותנים הרבה עכשיו, סליחה. כל השנים שאתם לא נותנים. אז מה זה השם שאתם לא יכולים להחליט? אתם אתכם אכלתם פחות, אתם אכלתם סליחה, אתם אכלתם אפילו אנשים. אפילו אם הייתם קניבל. ועכשיו אתם תחזורו ואתם אוכלים סטריקלי כושר, סליחה. החילול השם is very hard to erase, but the day of death is also forgiven. The answer is, all of us read it today in the parasha. עליית שלישי today. פרצת ניצבים. משה רבנו אמר לכל האנשים שאתם כולכם ניצבים בפני השם היום. כולכם ניצבים. זה תמיד קורה לפני ראש השנה. אנחנו ניצבים לטריאל. למה משה אמר להם שאתם כולכם ניצבים פה? בגלל שהפרשת השלישית הייתה 98 קרסים. 98 קרסים. הלחם שלהם נמצא מפחד. מי יכול לחזור עם כזה תורה? עם כזה מפחד? מי יכול למשך אשם האנגר? משה אמר להם, אתם רואים? אתם כולם עדיין נמצאים פה. זה עדיין לא קטח. ואז מה? אחרי זה משה אמר איזשהו דבר שזה מפחד. אם יש איזה קבוצה או איזה אינדיבידואל פה, כי שלום יהיה לי שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך I go my way. No Rabbi will tell me what to do. No fanatic speaker will tell me what to do. I don't care what they say and I don't care what he say. I have my own way. I'm religious in my way. Like 90% of the people speak today. Who is he to tell me מחלל שבת מות יומת? It's not him, it's the Torah. אבל עדיין, איך הוא מוכן להגיד לי את זה? אז מי אחר יגיד לך את זה? מי אחר? מי אחר? הפרופסור שלך בתל אביב יגיד לך את זה? האנשי? מי? האנשי הזה? הוא יגיד לך שאם אתה אנשי, אתה תהיה פרסקוט בקראת ובקראת? כשהוא יגיד את הדבר הזה כל יום? ומחלל שבת יגיד לך מה יהיה, יוהן, כשהוא יחסר את השבת? מי יגיד לך את האמת? אז ההכנעה של הפרשה היום, רבותיי אם אתם אוהבים מוסר אתם אוהבים כשאחד מנצח אתם אתם אוהבים כשאחד מנצח אתכם אתכם אתכם אוהבים כשאחד מנצח אתכם אתכם אוהבים כשאחד מנצח אתכם אם אתם לא יכולים להכניע אתכם אתכם אוהבים אתכם אתכם אוהבים לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה רק אתם לא מגניבים את זה רק אתם לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם לא מגניבים את זה לא רק אתם אנחנו צריכים לא מ� לדעת את האמת, רבותיי, אם אנחנו לא נתקע 48 שנות לפרשת, זה יהיה קצת לאט. זו ההכנעה של הפרשה של היום. לא יובה אשם סלוח לו. אם תגידו את הדברים של ריביוק, זה לא לי, אני טוב ככה שאני. אשם לא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא יכול להסביר אתכם, ולא תראו מה יכול להסביר אתכ הוא אמר, אני מתחפש, אני מתחפש של אשם. אשם, בבקשה, תעשו לי לתפוס את מה שאני רק ראיתי. תן לי לתפוס את האגו. תן לי לתפוס על איך אני מנסה את עצמי. אל תבואו כנשיא של התורה. אם אתם יכולים להתפוס אותו, תבואו. אתה לא יכול ללכת נגד ה' אתה תהיה חכם ללכת עם הם, אל תלכת נגדו אני אומר לכם רבותיי, אל תשכחו מה שאמרתי לכם עכשיו למישהו שכשאתה בא ואתה אומר למישהו למה אתה מחלט שבת, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, למה אתה מגע, מ� בעזרת השם, אני עובד על עצמי. זו היחידה הכי טובה. אתה מתנגד? אפילו בעקבים שלך, רק. אתה לא מתגיד, אבל אתה מתנגד. בפייר, בפיום. איך הוא מוכן להגיד לי את האמת במיוחד שלי? אחד מהרבים בישראל אומר כל הזמן שהם אקבלו אותו איזשהו מקום. הם אומרים לו, רבי, פה לא מדבר על אהבה, פה לא מדבר על הגיעת לשול על שבת עם הכאב, פה לא מדבר על פרדות גאה, פה לא מדבר על ילדים במשפחה. למה הם אומרים לי את זה? בגלל שהקבוצה יש להם את הדברים האלה. כל מה שהם אומרים לי לא לדבר עליו, זה כל מה שאני מדבר עליו. רבי, פה, בבקשה, אל תזכרו על פארקינג בוולה בשבת. לא להגיע לסינגאג עם הכאב. זו הלכת שלי. זה, רק על זה שאני מדבר. מה, אני עובד עליהם? אני מנסה ללכת את האמת של השם. אני אבטח את השם בגלל שהאורגניזר יפה אמר לי לא לדבר על מה ששם רוצה שאני אדבר עליו? אנחנו צריכים להתחיל להיות פוליטיקאים, רבותיי. אנחנו הולכים ללכת לסליחות עכשיו. לב נשבר ונתקה, אלוקים לא תפסה. There are CDs over here we brought. And also books right here. Where are the books? Right there. The whole box here. Anyone wants to make donations for the books, please come and donate. Now it's the best time to save some more souls. And the most important thing, רבותיי, לב נשבר ונתקה, אלוקים לא תפסה. Come with a humble, broken heart to the judgment. ראש השנה לא ללכת ללכת. לא יש לך זמן ללכת. מי שלא ללכת, כל המזל שלו ללכת, כל העולם שלו. אתה צריך להיות מאוד במיוחד. מאוד טוב ללכת בשבוע, במהלך, במהלך, ב-5, ללכת. על שתי יום ראש השנה. ראש השנה ראה כל יום אפלי אחד קטעים של תהילים. קטעים ראשיים וקטעים שניים. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו בשביל תורה ולפעולה. אל תשכחו אין דיסקאונטים בשביל תורה על ראש השנה. תזכרו, ולפעולה. זה קרדיט קרדיט שלכם, את הילדים שלכם, אל ת ללחם, ללחמות. אין זמן להתקדם על כל מיני קרימניאלים, שהם יצאו ומתחילים לשחק ומתחילים להתקדם על הטלפון שלכם, על טלפון שלכם, על טלפון שלכם. עכשיו ראש השנה צריך להבין את השם, אני חייבת את המשכנעות שלך. הדבר האחר שאתה חייב את המשכנעות שלך, אם אתה עושה צחוקים על הטבל, ומישהו על הטבל שלך משחק עם סמארטפון, זה ראש השנה, זה כמו שאתה מראה בקורת, כדי להבין שהשם יותר מגניב לך. צריך להיות מיוחד למי שאתה מזמין. הכי טוב זה להזמין רק בני תורה. אנשים שרוצים להחליט את המגע בפעולה, לעשות את הסימנים, ולכך ללכת לראות את תהילים, לעשות תשובה. כשהם מסייעים את העליות בסינגאג, זה יקרה שעה. אל תחזור זמן, תחזור את התהילים ולראות. אל תדבר על האנחה הזאת שהעברה 1,000 והאנחה הזאת שהעברה 10,000, וזה לא מוזג, כמו שאנשים יצחקים, וואו. נו, תלך יותר. אנחנו לא באוויר, אנחנו לא מרקדים אוכלים פה. אתם צריכים לדעתי שזה הדרך של שטן לנצח את יום ההתגובה שלנו. אתם מתחילים מהזה, מה זה את האצבעה, אתם הולכים לעשות רחב, אתם הולכים לעשות אשפולו, זה מה שאתם קוראים לב, יום ההתגובה? היום אתם קוראים לב לנצח, ואתם קוראים לב מה זה האצבעה וכמה אצבעה זה יהיה? זה מה שבגללכם. מי יכול לאכול בכלל? אני לא יודע איך אפילו יכולים לאכול. ביום של קבוצה אתם יכולים לאכול, ובאותה שעה הם יכולים לדבר אם אתם יכולים לבנות או למות. ואתם יכולים לאכול את המשחק שלכם ואת המשחק שלכם. משהו פה שמורה על איך קטנים אנחנו. זה הזמן להתעורר, רבותיי. אני מקווה שאני אשכח אתכם קצת או הרבה. ואם לא, מה עוד יכול להיות? בעזרת השם, אנחנו נכנס לסליחות, אנחנו ננסה לעשות את הכי טוב שיכולים. אל תשכחו את התרת נדרים, ברחוב הלילה. אני רוצה להודות עוד פעם לנתן, זו הראשונה הזאת שאני התחלתי לדבר אופיישי לדברים באנגלית, זה היה פה. כשהוא עדיין היה בבית פה, במרחק ריגו פארק, בבית קטן, הוא התחל פה, ואז התחלנו לדרך אחת, ואז התחלנו להתקדם. ברוך השם.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









