Serie de Pirkei Avot #12

אנחנו ממשיכים להמשיך את הסרטון של פרקי עבוד, זה הסרטון 12 היום, הסרטון 12 וכמו שאתם יודעים כמובן, אנחנו מתחילים עד עכשיו, שעה רגע התחלנו את ראש חודש אלול, זה המשך שהאלול התחל. יש לנו 30 יום לדעות, היום הכי קריטיים, 30 יום של העיר כשנכנסים קצת קצת לראש השנה, עכשיו זה הזמן להתחיל לתפקיד זאת אומרת שאם קבלנו זמן, עכשיו זה הזמן לתפקיד, לחברות, לראשים, למים שהקבלנו אם קבלנו זמן, עכשיו זה הזמן להיכנס לזה אם לא יש לך זמן לגבירה, לפחות לדבר עם האנשים ולהגיד להם, אני יודע שאני אוכל לך וכו' וכו', אני לא אוכל לך עכשיו, תן לי לך 5% נגד, תן לי לך 10%, מה שאתה יכול להשתתף, את הרבה אני אוכל לך בשנה הבאה ובשנים הבאות, תעשה איזשהן דברים כדי לתפוס האנשיה, כי אם אתה נכנס ל... ויש אנשים שקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקוראים לך ושקורא מה קורה? הפלד בגולף עם כל הפרעה של האויל, רשע מפחד אלפים אקרים ברוסיה מתקרבים, חמים, ומתקרבים לסיבה שהם נפגעים בפיירה, שהם היו צריכים לדאוג חמירה סבלת נוקלירה למה? בגלל שהם כבר יודעים שהם לא יכולים להחליט פיירה ואם הם לא יכולים לדאוג חמירה, אתם יודעים מה זה לעשות לדאוג חמירה סבלת גדולה כזאת? צריך עשרה טרקטורים לדאוג, למה? כדי להחליט פיירה, בגלל שאם לא כל הדבר יפה ותרחק כל הארץ שם, אז יש פרובלמים, פרובלמים בכל מקום, בישראל יש הרבה פרובלמים, הרבה רעיון על העולם האקונומיה פה לא מתחילה יותר טובה הם מפריעים את האנשים לפני כמה שנים, 6 שנים, הם נותנים הרבה זמן למרכז כדי שזה נראה שהאקונומיה תהיה יותר טובה הזו הזו מתחילה לרחוץ, הם קוראים לזה עכשיו רעיון שני של רעיון אבל אנחנו יודעים שזה לא רעיון שני ולא בלוני, זה הדבר האלה זה רק שאתה קיבל אדם מתחיל ואתה נותן לו איזשהו מין ארטופיאלי הכניסים, תשכחו לו 2-3 ימים יותר, אבל הוא בעצם מוותי, כשהוא יחזיק את האקסיגנט הוא מוותי זה מה שהמכניקים עושים, כשהם רוצים להחזיק את הכניסה עם כניסה מוותית, הם יודעים להעביר כניסה אחר יום או שתיים, להעביר משהו בכניסה, כשבאמת היא כניסה, וזה נראה שהכניסה בסדר, אבל 2 ימים אחרי זה הכניסה מוותית אז זהו, עכשיו נחליף לזה מה שהתחלנו, אנחנו 4.5 עשרה, זה אחרינו, התחלנו אנחנו נחליף 4.5 חלקים, יש לנו 6 חלקים ביחד אז בעזרת השם יש הצלחה להחליף 5 חלק ואז יש לנו עוד חלק אחר לפעמים, אנחנו נחליף בשביל לדבר על טראגדים שבאים לעולם, למה? אנו מדברים על 7 טראגדים שבאים לדבר על 7 אופניים אחרים אנשים נותנים 10%, הם לא נותנים 10% מהחלטה ואנחנו מדברים על הדברים האלה והיום אני אמשיך, בעזרת השם, איפה התחלנו בפעם האחרונה וזה המשנה ה-9 חיה רעה באה לעולם אנימוסים מנצחים אנשים יש מנצחות שמייחסות לאנימוסים היום זה לא כל כך רחוק שיש אנימוסים מנצחים אנשים בימים חדשים זה היה דבר מאוד רעיון, למה? העולם היה מוסלמי, חדש או חדש. אנחנו באים לאמריקה, איפה שאתה יכול, בני יורק, בברוקלין, קווינס, ישראל, אירופה, זה הכל מקומות, מקומות ומדינות, אבל הם נחתו את כל הדברים, היו מיליאנים ומיליאנים ומדינות, זה היה חדש, חדש, הם נחתו את הדברים והם בני מדינות, והם עשו חוויה, אז האנימות היו פושטות. פשוט עוד עשרה מילה ועוד עשרה מילה והם הולכים לתפקידים, כאילו בניו יורק יש הרבה ביורים, לפעמים הביורים הם מתחילים, הם מתחילים לתפקיד במדינה, ובסופו של דקות אתה רואה ביור ממלכת במסעדה של המסעדה, קריאם על עולם והם פגשו אותו לפני שני שנים. אבל בימים שלו, האנימוסים והאנשים היו מאוד קטנים אחד לאחד. כשאתה מבחינת את הארץ, יש כל כך הרבה עבודים או חווים, יש כל כך הרבה אנימוסים. כשאתה מבחינת את הארץ, תזכר, לא הייתה שם. האנימוסים היו מנגנונים. אז הייתה הרבה התקפות. האנימוסים היו מנגנונים לאנשים. כשאנימוסים מגיעים להתקפות לאנשים, זה מה שהמישנה מדברת על. על שבועת שווא. לגמרי, כל כך הרבה אנשים שואלים בשם של השם בגלל תסימונות אפשרית. איזה ראשי או מנהיג, כשהם עושים להם את כל התורה ושואלים, הם שואלים, למה, רק לא ללכת לבריכה או ללא להתקשר או כל מיני דברים כאלה, הם שואלים. זאת איזו רגע. הרגע הבא הוא חילול השם. חילול השם, חילול השם זאת אומרת שאתה מבחינתך, מבחינת רפיטציה טובה לג'ודיזם. ג'ודיזם הוא מסטרפיסט הקריאטור של העולם, הוא עשה את זה, הוא כתב את זה, הוא נותן את התורה, ואתה יודע להשתתף, ואתה איגנור את זה, או אתה מבחין את מה שאתה צריך, והגויים וגויים אחרים שרואים לך ואומרים לך, זו הרליגיה, זו איך יהודי אבסורבן צריך להיות, זאת אומרת שזה הכל בלוני. מה? מה תורה? מה? הרליגים הם מגעבים, הם מגעבים, הם מגעבים, הם לא יוצאים מרצה בעניין, אני אוהב את המONEY, הם מגעבים אותי כמו גנגסטר. איפה התורה הזאת? מה קורה פה? אז כשאנשים רואים שהאנשים רליגיים מבחינים ככה, זה עושה את הרפואה הטובה. האנשים שהם עשו את הרפואה הטובה של הרליגיה, הם מבחינים את הטראגיה של אנשים מבחינים בעולם. זה מבחין לדעת בעולם. כשאני מדבר על גהן או מהל, זה לא על הוובסיטה, אבל יש שבעה שונות, שבעה שונות מסוימות. המסוימות הלאה היא קוראת תחתית הארץ. יש שלושה סיניות שהאנשים שמייצגים אותן, הולכים למקום הרעיון, שקוראים לתחתית הארץ. תחתית הארץ באנגלית זאת אומרת תחתית הארץ זאת אומרת יש 1,2,3,4,7,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1,1 ואחרי שהלך שלהם תהיה נפלא ונפלא כמו שהיה ביום הקריאה הלך שלהם מתחיל ללכת אליו וללכת לאהוב בגלל הכרדיטות והמצוות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכרדיטות שהכ שנייה, חייבת לרחוץ, זה יותר מגיע לבנים, אבל לבנים היא גם סביבה של זה, אז היא גם חלק של האשם. וחילול השם, חילול השם זה מה שאנחנו מדברים עכשיו, חילול השם זאת אומרת, חייבת לרחוץ, חייבת לרחוץ לנמה של השם, לרפואה של התורה. אז כל מה שאני אומר, זה סובייקט. ללא לעשות תשובה, אם אדם לא עשה תשובה זה מה שקורה לו, אבל אם הוא עושה תשובה לפני שמות, הוא מתחיל ממש, מפחד, לאדם רציון, ואם אתה רוצה לדעת איך לעשות תשובה, עכשיו זה הזמן נכון, אנחנו לא יושם כל כך הרבה זמן יחד, זה חודש לפני יום ההתגובה הולכים למדבר שלי, נכנס לסריאל של התשובה התשובה פרט 1, פרט 2, פרט 3 התשובה ואם אתם בעזרת השם תסתכלו שם, זה יגיד לכם איך לעשות התשובה בצרפת דרך, בצרפת דרך פרופטית, ואז אחת אחת סין אחת סין אחת שבא למלכות למלחמת, שבא למלכות למלחמת, זה לא לוקח שנת שמיטה. כל שבע שנים, אשם אמר שהחיילים, תזכרו, בארה״ב כמעט כולם הייתם חיילים לאיזשהו מסגר. אנשים גרו תמידות ואורנג'ס וקיוקמבר ולדס, מה שהם גרו, הם גרו בתחום שלהם. אתם יודעים, דברים שהם עושים כל יום, אנשים גרו בתחום שלהם. אבל הכי הרבה אנשים גרו פרנסה מהחיילים, עולם, ברלי, כל הדברים האלה. כל סייקל של שבע שנים, יהודים מנצחים בישראל, במדינת הלכה, לא לקחת משהו מהמדינה, ללכת את המדינה, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת ללכת את הארץ, ללכת את את הארץ, ללכת את את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת את הארץ, ללכת לרחוב את הא� את עצמכם ולאחר כך אתם מתחילים עוד פעם. והשם פרמס שבשנת ה-6 ושנת ה-7 ושנת ה-8, מה יקרה? אם בשנת ה-7 אתה לא מוכן לקחת משהו, איך אתה יכול לעשות את החיים? אז בשנת ה-6, הוא יכול להיות כל כך הרבה ברכות, התורה הוכחה, שאתה יקבל שווה של המידה במידה נורמלית. אם במידה חדשה אתה יקבל 100,000 טונים של עבודה, למשל, אז במידה שחדשה, שזה מידה אחת אחרי המידה חדשה, אתה יקבל 300,000, 3 פעמים יותר, בערך, פלוס פלוס, למה? כדי להיות כפי בשנת ה-60, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, כדי להיות כפי בשנת ה-70, הוא היה, קודם כל הוא היה עם ראש המדפיקה, הוא היה סיימן בגמרא שיעול, מבחינת גמרא, בלי גם גמרא, הוא ידע מה שהוא מבחינת בכלל, זה כמה גדול הוא היה, כמובן, הוא היה גבליסט גדול, והוא היה גורם איזשהו רגע בקטע שלו, בקטע שלו, וכל שנה בשנת ה-60, הוא עשה בטוח לצייר את הילדים שלו לביתו, לבחירה, אבל, כדי להראות את הטומטם והטומטים, וכל מה שהוא גורם, הוא אמר, אתה רואה, אתה זוכר שנה האחרונה? בואו נראה איך הרבה יותר בשנה הזו. הוא ראה להם את המגישה, את האמצעות שהתורה עשיתה בעצמכם. היו אומרים, אתה יודע, הרב היה מנסה אותנו למקום. תמיד, שלושה פעמים יותר, כדי להיות מסוים בשנה הבאה ובשנה האחרונה. אז, לא לוקחת שביטה, לא לוקחת שנת שמיטה, לוקחת את ההתגבות הזה לעולם. אז, יש איזושהי שנקראת דבר. דבר, זה אחד מהחלומים שהנשם הביא לאיג'יפט, לאיג'יפטים. ואת החלומה היא באה לעולם במיוחד. מה הרגע שהחלומה באה? קודם כל, כשהדבר בא, כשהדבר בא בשנת 4, בשנת 7, שנת שמיטה, יש 40, 70, ובאמת בסוף ה70. למה? בגלל שאתה צריך לתת את ה-years, זה נקרא מעשר אני. כשאתה מפלט ער, את ה-first 3 years אתה לא יכול להשתמש בפרוטה. אתה מפלט ער בישראל, בשנים הראשונה אתה לא מפלט ער. אתה מפלט ער ארוך, זה מפלט, בשנה הראשונה, נראה אם יש ער אחרי שנה או שניה, אתה לא מפלט ער. אם הם פלטים, הם פלטים, אתה לא יכול להשתמש בהם, זה נקרא ערלה. ערלה. אחרי השנה הראשונה, בשנה הראשונה, אתה צריך, זה מה שאתה צריך לצלם את זה לירושלים ולאכול אותו שם, ואם האנשים לא חזרו את השמיטה וכל זה, הדבר היה מגיע בשנת ה-40, זה למה? כי הם היו מנסים לקחת את ירושלים ולתת את זה לפחותים, אבל הם לא עשו את זה. אז זה נתן רעיון גדול בעולם. ועל שנת שמיטה, כי הם לא קיבלו שנת שמיטה, אז בשנת ה-70, ובמיוחד בסוף השנת ה-70, שזה הסוף של הסייקל ה-70, יש יותר רעיון בעולם. אנשים נשארו מהאפדמיקה הזאת, שהיא נקראת דבר. אנחנו לא נמצאים היום את הדבר הזה, ברוך ה' ואז נתחיל את המשנה הבאה. יש ארבעה מיני אנשים. אתם יכולים להשתתף את האדם לארבעה קטגוריות. ארבע מידות באדם. מידות זאת איכות. מהן האיכות של האנשים? אנחנו יכולים להחליט אותה לתשעה קטגוריות. עכשיו בואו נראה מה שאני אומר כאן, לראות במה קטגוריה אנחנו. האם אנחנו ב-1, 2, 3 או 4 קטגוריה? עכשיו, מהן 4 הקטגוריות? בואו נתחיל. הקטגוריה הראשונה היא אנשים שאומרים, שלי זה שלי, כל מה שאני אוכל הוא שלי, וכל מה שאת אוכל הוא שלך. אתה יודע, כמו שתי חברות. אתה הלך לישיבה, יש לך מפגש בבית שלך, אתה קבל משהו, הוא יביא, אתה חברים קבל משהו, הוא יביא, אז אתה כתב את הנמה שלך, הוא כתב את הנמה שלו, אתה לא מפגש את שלי, אני לא מפגש את שלך, זה ביותר מה שאפשר לעשות במיוחד, במלחמת, ובמקומות שיש לך מפגש פובלי או קאבינטים, זה מה שאפשר לעשות. זה נקרא מידיוקר. לא טוב, אבל לא רע. במידה. אחרונים נגמרו ואומרים, לא, זה נקרא מידה צדום. זה כמו האנשים של צדום. אתם לא משתמשים במיני, אני לא משתמש במיני. אבל לאלכה, זה נקרא מידה בנונית. בנונית זאת אומרת במידה, מידיוקר. הקטגוריה הבאה, שלי זה שלי, ולך זה גם שלי. זה מה שעושים ביותר אנשים, זה הדבר הכי קוראים לזה, למה? אני אתן לכם דוגמא, אנחנו קוראים לזה, לפעמים אתה בא, שתי ילדים או שתי ילדות, ילדים, הם היו בציפור, אז הוא שואל את האנשים שהם מפחדים עכשיו, רווין, למה אתה מפחד עם שימון? זה מפחד, הוא סיימן במיוחד שלי, אני פסיק את המיוחד שלי, אני בא לבית שלי, אני רואה שהוא סיימן במיוחד שלי, אני אמר לו, אל תסיימן במיוחד שלי, הוא יודע, הוא עשה את השטחים, את הטלפונים, זה כל פשוט, טוב, הוא ראה שזה נחנן עכשיו, הוא הלכה קצת מפה. הוא יודע, יש רק איזה פרובלם, בואו נכניס כמה פעמים רובין נסגר במידה רטרואקטיבית, ונראה כמה פעמים רובין נסגר במידה שלו אז אם הוא עושה את זה לי, אני מוכן כדי להשיג. כשאני עושה את זה לו, מה הרעיון? גדול, אני נכנס לבית שלך, אבל רק שבוע אחד נכנס לבית שלך, ואתה מוכן כדי להשיג אותו. או מישהו נכנס לבית שלך סודה, אתה היה מאוד חזק, אתה נכנס לספורט, אתה יודע, אתה לא רצה לדרוק איתו מפה, באמריקה זה נגד המדינה. אתם יודעים, אהבים, אתם מנסים לחזור מלכה, אתם יודעים, כשאנשים רואים אותי מנסים לחזור מלכה, הם רואים אותי כאילו אני מגניב, מה? אתם מנסים לחזור מלכה? אהה, אתם מנסים לי להתקשר. אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אהה, אה לא פעם, מילה אחרת מישהו נחשב את שלך! אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אינטרנט, למה אנחנו קוראים לזה אמא ארץ? אנחנו צריכים להגיד רשע, לא? אינטרנט. אם כל מה שאני אוכל הוא שלי, וכל מה שהוא אוכל הוא גם שלי, זה נקרא גרידי, סטינג'י, אני לא יודע, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד וההקבוצה של זה היא שרוצים להשתתף את השפה, את הטרם, אמא ארץ, לא רק למישהו שלא ידע על זה. לפעמים זה מישהו שלא יש קולטורה. זה לא מקרה, הוא לא יש קולטורה, הוא לא יש מנהלות, נקרא לזה, לא יש מנהלות. זה מה שזאת אומרת עכשיו. הוא יכול לדעת, אבל הוא עדיין לא יש את המנהלות הזאת. הקטגוריה השנייה, שלי זה שלכם ושלכם זה גם שלכם כל מה שיש לי, אתם מלחמתי להשתתף, אל תשאלו ממלחמתי אני הבאתי קקה, אתם יכולים לאכול אותה אני הבאתי ברחוב, זה שלכם אני הבאתי דריק, זה שלכם ושלכם, אני לא משתמש בכל מה שלכם, אני לא רוצה לטעות בכל מישהו שלכם זה שלכם, כל מה שיש לי, אתם יכולים להשתתף מה זה? נקרא לזה חסיד חסיד זאת אומרת לפני מישורת הדין אני מוכן לעשות משהו שאני אפילו לא מבקש מהתורה איפה התורה אמרה לך להיות מגניבה הכל שלי זה שלך ושלך זה גם שלך ואני נמצא עם אף משהו בואו נקרא לזה גניבה, זו פרסומת מאוד גניבה והקטגוריה הארצה שלי היא שלי, אחת דקה כן, אנו כבר אמרנו, שלי שלך ושלך שלי מה שאמרתי לפני, אני צריך לדבר על עצמי מה שאומרתי, שלי זה שלך ושלך זה שלי כמו שאני אקבל את הפיטה הזאת ואתה אקבל את זה של עוד מילה, אני אקבל את זה ואתה אוכל שלי ואני אוכל שלך, זה נקרא אמא ארץ, זה נקרא איגנורנט, זה נקרא איש איגנורנט עכשיו אנחנו באים למה שאמרתי לפני, אנחנו צריכים להיות רעיונים מה? שלי זה שלי ולך זה גם שלי, זה כמו קטיף אני לא מוכן לתת משהו, אבל אני רוצה שכל מה שאתה צריך יהיה גם שלי זה היו 4 קטגוריות של אנשים, אנחנו מדברים כמובן על גנרסיטה בנושאי או לא, ומשנת 11 יש 4 קטגוריות של אנשים כשזה יוצא לדעת, לתפקיד, מה הם? הקטגוריה הראשונה היא אנשים שמגיעים בפעולה ברגע שאתה עושה קרקע, הוא מוכן לגמר אותך. אמא שלך באה כאן שעה לפני. כן, אז מה הבעיה? לא, לא, לא, אני רק רוצה להגיד לך, אמא הייתה פה, היא יכולה, היא יכולה להגיד הלו. לא, לא, זה לא מה שהוא רצה להגיד. רגע אחרי זה הוא קח את המכניסה שלו. אני יכול להגיד לך, כשהייתי ילד, אני הייתי לוקח אסקרים לו. איזה, אני לא אגיד לך מהי הנשיונליטה היא הייתה, אני אתן לך להשתמש קצת. כשהייתי יכול להגיד לה, הלו, מר משה, הוא רואה אותי, הוא מוכן לי למות. אל תשאלי הלו, אל תדברי. פשוט כשאתה אומר שלום, כשאתה מגיע לבית שלו, הוא מתנגד. אחד הזמן אני הייתי צריך להחליט אייס קרימה, אני רציתי איזה פלאזר במיסטיקה, אני נמצא איזה אחר, והם התחלנו להכניס את זה עם הספרים, אתה יודע, זה היה להיות, הם עובדים את זה עם הספרים, אני אומר, לא, לא, אני סליחה, אני קיבלתי את האחרון האחרון, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מישהו כזה, איך אתה יכול להתגלגל בו, איך אתה יכול להיות אותו. אז זה נקרא, נוח לקעוס, נפגש ברגע, אבל, במהלך זה, כל מה שהוא צריך זה חמש דקות להחליט. תפסיקי אותי, תפסיקי אותי, חמש דקות אחרי זה, הרחב שלו יחזור, הוא לא נפגש עדיין, הוא מוכן לשחרר את היד, לבחור אתכם, אין פרבלם, נשכח מה קרה, אנחנו נחזור למקום, למקום נכון. מי שנשא יצא סחרו בהפסדו. מי שנשא יצא סחרו בהפסדו. מי שנשא יצא סחרו בהפסדו. מי שנשא יצא סחרו בהפסדו. קטנה קטנה להם, הם לא יכולים להשכח את זה, יש לי חברה, מוזר מוזר, יש לו הרבה דברים טובים עליו, אבל יש לו איזה פרוברם גדול עליו, הוא לא יכול להשכח את הפרוברם הזה, אני אספר לכם קטנה שקרה לו ואתם תגידו לי מה קורה כאן, אחר כך, חברה שלו היא גרדנר, זאת אומרת, עושים גרז, אתם יודעים, קוראים לזה גרדנינג. אז ישראל צריכה עבודה. אז הוא אמר לו, מה אתה עושה היום? הוא אמר לי, היום אני הביתה, אני לא יש לי עבודה. אז הוא אמר, אתה רוצה לעבוד עםי? כמה אתה עבור לי? כמה זמן אתה עבור לי? אוקיי, אני אעבור עםך. ואז בלונג'טיים, יש עבודים גויים, אתם יודעים, כל העבודים הספניתים. עכשיו זה בלונג'טיים. אז הלאב שקורא לזה, הוא אמר לו, אני הולך לקבל בלונג'טים. תסתכלו עליהם, תסתכלו עליהם, כי אולי לפעמים הם מנסים להסתכל על דברים ולהסתכל. כל הטולים פה יכולים להיות עשרות דולר, אני לא יודע עליהם, אני קחתי אותם מ... יש מקום שכל אחד מהם יסתכל כ-200 שלהם כל רחוב, והם מנסים שמישהו יגיד להם עבודה. הם מסתכלים שם, במהלך של מונסי, אתם מנסים ללכת, אם אתם צריכים עבודה בשביל היום, הם כבר, כשהם רואים איזה מטרה קטנה, 20 אנשים מנסים להפך. טרבחו, סניור, טרבחו! טרבחו! זאת הסיבה, הוא לא ידע אותם, אז אם הם יצאים, הוא עושה להם 10,000 שעה, הוא יכול ללחוץ, הוא לא ידע מי הם, אולי הם לא אפילו ילדים במדינה הזאת, הוא לא ידע אותם, אף משהו, אז כשהוא יוצא, אחר כך, אחד הטלפונים שיכולים להיות 500 דולר, הם נפגשו. אז אני אמרתי לחבר שלי, תראו אותם. הוא יוצא אחרי שעה וחצי שעה אחד מהם נפגש עם אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו כל הזמן עד היום שקוראים לזה גרדנר זה ממש כמו שקוראים לו איטלר. זה כמו שהוא תפקיד. האנגלית התגלגלה, הוא אמר לה, הוא נתן לך מזכירה, אני לא רוצה אפילו להתפתח את זה, אל תדברי על זה. אני אמר, בוא, 50 דולר, בוא, אני אדבר לך, זה נכון לי, אני אדבר לך על 50 דולר, כדי להתפתח את זה, כדי להתפתח את החברה בין שני יהודים. והאנגלית היא מישהו מאוד יפה, היא לא מישהו טוב. והאנגלית נכון יפה, היא נכון יפה, היא נכון יפה, היא נכון יפה, היא נכון יפה, הוא לא רוצה לדעת על זה. היא נכ איפה שהוא הולך, הוא לא רוצה להגיע. האנגלית הולכת ללכת לדעת על זה. לא, אני לא הולכת להגיע. עשר שנים אחרי זה, זה כמו שזה קרה קצת לפני. הוא לא מזכיר. עשר שנים? למה? למה? יש אנשים כזה. מאוד קשה להם להסביר. אבל פה אנחנו מדברים על אנגלית, היא נפגשת מאוד, היא מוכנית למותך. חמש שנים אחרי, הוא ניף גלסה של אהבה, זה בסדר. אין בעיה, נפגש את זה, אנחנו בסדר עכשיו. מי שנעשה יצא סחרו בהפסדו, he lose more than he make. The second category, קשה לקעוס, very difficult to get him angry. Very cool, he has patience, he doesn't jump like this, he doesn't have temper. But finally if you got him angry, it will be very difficult to make him pleased after that. אתה יודע, כן, הוא יש לך הרבה תלמידים, אבל תמיד תשכח שאתה לא תסתכל על הרגל הרחב. כשאתה תסתכל על הרגל הרחב, לעשות אתה שמח, זה יהיה מאוד קשה. המשנה אומר, גם זה לא טוב, מה העקב? אז הקטגוריה השלושה, מאוד מאוד קשה להכעוס אותו. אולי אחת במשך עשר שנים. אתה באמת היה צריך לעשות משהו קטן לא להכעוס אותו. באמת, באמת. אז לא רק ארדלי שום פעם יכול להיות מגניב, ארדלי שום פעם, אחר כך אם הוא יכול להיות מגניב, שתי דקות לאחר, הוא יכול להגיד, אין סביבה, אין רעיון, בואו נשכח שזה קרה, אני אמין אתכם, ביי. זה נקרא חסיד. אנחנו אנשים, אנחנו לא אנגלים, אתה לא יכול לחיות 7 שנים ולא להיות מגניב עדיין. עד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני הוא לא יודע מה זאת להתנגד. כל דקות של יום הוא צחוק, הוא במלכה. אם אתה לא ידע שהוא גדול צדיק שתלמיד תורה כל יום שלו ואתה רואה אותו בלי אימציה היהודית, אתה יהיה בטח שהוא על דרוגים גדולים. זה כמו הוא נראה. אבל אחר כך הוא לא יודע איזה סיגרת זאת. לא רק זה, האנחן הזה אתה יכול לראות אותו, אתה יכול לקחת קמרי ולכתוב את יום שלו, אחת השנה אתה כתוב אותו, זה יכול לעשות ריבולושיה בעולם כלל, אפילו בגויים, כשהם רואים איך יהודי קושר באמת מבצעים כל יום. אתה יכול להבין, הוא לא מגניב, הוא תמיד צחוק, תמיד במלכה, הוא לוחץ ברחובה, הוא יכול ללוחץ אנשים ללחוץ, כדי לא לרחוץ זמן, כמובן, הוא לא מגניב, הוא לוחץ ברחובה, הוא יכול ללחוץ ברחובה, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללחוץ זמן, כדי ללח והוא כל כך מגניב, הוא יכול לדעת את כל התורה מה הוא שומע? רבי אמנון יצחק. אז אחר כך אני אמר לו, רבי אמנון, אתה מנסה ללחוץ עם רבי חולי, אתה לא יכול להגיע אליו, אתה רוצה לתת להם רכב, הוא לא מנסה, כי יש לו רבי חולי. אז פעם שהייתי קוראים לו לנסות לקבל את התנגד שלו ואני רואה הוא אמר, מה שאתם שומעים? הוא אמר, אני אוהב את האנחה הזאת, את הרב הזה. אני אומר, מי זה? הוא אמר, אבא, אני לא... אני אגיד לו, אבא, אתה אוהב את הקירוב? הוא אמר, כן, זה עושה לי עושה צ'ובה כל הזמן. האנחה הזאת לא עושה שנה בחיים שלו. הוא רוצה לעשות צ'ובה, אנחנו מלאים בלונים. ומה שיש לנו עם שובה, זה כמו שזה. אני תמיד אומר, כמה מגניבים אתם, כמה רציונים אתם, כמה אתם מכירים איך רחוקים אתכם מהאמת. כמה מגניבים אתכם, כמה רחוקים אתכם, אני פרפקטי. יש לי רבי VIP, רבי ראשון באבן. בין רבי שמעון בר יוחאי ורבי עקיבא, קבלתי שר שלי שם. על המסגרת עם משה רבנו מה שאתה רוצה? מה? אני כל כך גדול מה שאתה עושה לצבא שלך? אני לא פעמים את זה פעמים ופעמים אני קח את הטלפון תודה לך, אתה כל כך צדיק אני לא משחק בפול אני יכול להיות הביתה על שעה שעה אני מלמד תורה בפעמים יאללה, חברה יותר אנשים יודעים כמה הם לראו, כמה הם... אה, אני כל כך רחוק מהצלחה. אז זהו. אז אתם יודעים, זה רב, הוא... אחד הזה, אני הלכתי אליו בפורים. אתם יודעים, פורים זה מצוות לדרום קצת ויין. והוא דרום ויין. הוא היה במהלך מאוד טוב. כמעט חצי דרום. והוא הלך אליהם, קצת אנשים, להביא לו משלוח מנות. אז כשהוא היה במהלך גדול, הוא תמיד מאוד גדול. אז... הוא מסתכל עלינו, אנחנו קיסנו את היד שלו. באשכנזים זה לא כל כך פופולר לקיס את היד של הרבי. באספרדים, כל אחד שהם רואים, הם קיסו את היד שלו. אם יש לך רגל גדול, אפילו אם אתה הכי גדול, הם יוצאים לקיס את היד שלך. אבל הוא נפגש באמצע שהספרדים נותנים לרב, אז הוא התחלתי להגיד לביתו, תראו את הספרדים, איך הם נפגשו את הרבים, איך הם נפגשו את הראשון שלהם, התחלתי, הוא היה מרגיש, ואז הוא התחלתי להגיד, אתה יודע, אתה בא בזמן נכון, אתה תגידי לי איזה דקה בתנאי, ואני אתן לך דקה אחת על זה. אחד היה מלכה שם, הוא נתן לו הרעיון הכי קשה שאתה יכול לזכור. זה כמו השיינים, הם לא יודעים איזה שנה. קח את הפרופסור של עברית באוניברסיטה, הוא לא ידע על כלום. אנחנו חשבים, הוא יגיד, מה זה, נתן לי משהו שאנחנו יודעים. הוא התחל לנסוע, עד שעה הוא מדבר, אנחנו כבר הלכנו, הוא ממשיך לדבר. זו שנה אחרת, זו שנה של תורה. פול של תורה ומתאמן. אחד פעמים אני מנסה לנסוע ברחוב לצלם אותו, הוא אמר, רבי, אתה לא מכיר אותי, אני קיבלתי אותך כל כך הרבה פעמים בכאב, אני נותן לך רכב, הוא אמר, אני לא רואה בכאב. הוא לא יכול להכניס את הכאב, אולי 100 פעמים, בשנה האחרונה, אנחנו הלכנו וקטענו בכאב, כשאחר כך הוא מנסה לנסוע ברחוב, אני חכה, הוא לא יכול להכניס, אז אני הלכתי, אני חכתי את הרחוב על השדה, ואני מנסה להציג את הראש שלי לגבי השדה האחר לראות אותי, אז אני רואה אותו מנסה ללכת בערך בכאב, אני קריאה, אמא, אתה לא יכול להכניס את הכאב? הוא אמר, לא, לא, אני לא ראיתי את הכאב. היום, למה יהודי עושה את האחרון כשהוא נמצא עם אדם? 500 פעמים הוא מבקש איזה ״כלא״ הוא מבקש. אז הוא מבקש רגליו, אז הוא מבקש רגליהם. אם הוא לא הייתה בבית, הוא מנסה לראות איך הוא מנסה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� אימפטי, אימפטי, כשאנשים הם אימפטיים זה מה שהם מתייחסים לזה. אתה יודע, אחר כך אני בא לישיבה, היו לנו שלושה אנשים בשיעור הגמרא, אני הייתי לאט פעמים, אחד שלהם היום לא הייתה כל כך, והייתה אחד שם, נתקע מהמצב, ראשו נגמר, הוא חושב שכשהו רבי יצא, הוא יחזור לי, השיעור מתחיל, השיעור מתחיל, אני באתי 10 דקות לאט, אני רואה הרבי עם השיעור הגמרא, אופן, הוא מדבר, הוא רואה את הגמרא ואני רואה שזה ידע, האחרון לא היה כאן ואני רק אחריו, הוא לא רואה אותי אני מבקש כאן כמה דקות, כמה שניים ואני רואה שהוא מדבר עם הגמרא ואז אני מגיע כאן ואני רואה רבי, מי אתה מדבר עם רבי? אני אגיד לו, רבי אתה לא רואה שנורי נפל? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה מה שאנחנו אומרים לך, מישהו כזה, אני מבטיח לך, לא מגניב מה שאתה עושה לו, אתה מגניב אותו, אתה מגניב אותו, אתה קח אותו מהר, אתה לא תמיד תמיד תמיד תמיד, הוא לא ידע מה זאת להגניב, אני פעם אמרתי לו, רבי, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד זהו זה, תמי מישהו כזה, אם אתה אחר כך מגיע לו מגע במלאה שונה, אתם יודעים, דגמרא אמר שמישהו עשה בית, הוא אמר, אני רוצה שאתה יכול ללכת ולהגיע לזקן הילל מגע, הילל? ולאחר כך הוא נהיה פרסידנט של סנדרין אז הוא אמר, אני רוצה שתמצא את הרבי מגניב אני אתן לך 400 זוז או איזה משהו, הרבה מילים נעשה את זה, אם תמצא את הרבי מגניב הרבי אמר, בטח שתמצא את הרבי מגניב הוא בא, והוא התחלתי לשאול לו כל מיני שאלות מגניבות או איזה משהו, הוא נתן לו שאלה מגניבה ושאלה אחרת, כדי להפסיד את התלמידות שלו אחרי כמה זמן הוא ראה, לא הייתה סיבה להגיד לו, רבי, אני רק הייתי משחק עםך, אני רק רציתי להגיד לך שאתה מגניב לעשות זמן בגללך, אני חסר 400. אז הוא אמר לו, יותר טוב שאתה חסר 400 ולא תגיד לי שאתה מגניב. זאת אומרת, אם אני הולך להגיד שאתה מגניב, ה' יחסר אותך מבחינת הארץ. אתה הולך למצוא את האחרון. יותר טוב שאתה חסר זמן ותהיה קטן. אתה יודע, אתה צריך לדעת איך להגיד שאתה מגניב. בכל מקרה, אז זה מאוד רע שהוא מתנגד, אבל במהלך זה, כשהוא מתנגד, הוא מרגיש. והקטגוריה האחרונה, כשהוא רואה אתכם, הוא מגניב, הוא לא אפילו מתחיל להפוך אתכם, הוא מוכן כדי להתקשר אתכם, ולאחר כך, עשר שנים אחרי זה, הוא עדיין לא רוצה להשכח. לא רק בגבולים מגניבים, עשר שנים לאחר, הוא עדיין זוכר מה קרה. זה נקרא רשעה, ארבעה קטגוריות מختלפות. אז אמרנו על גנרסיטה, אמרנו על רעש. מה הבאה הבאה? תלמידים. מי נראה טוב לתלמידים? ארבעה מידות בתלמידים. ארבעה מידות בתלמידים. ארבעה מידות בתלמידים. ארבעה מידות בתלמידים. בתלמידים. ארבעה מידות בתלמידים. הוא נותן לך כמו בקבוצה, איזה אנשים, כמו שהרבי מתחיל את הקבוצה, הוא יכול לדעת. אתה שואל לו בזור, בסוף הקבוצה, מה הרבי אמר על זה? אני לא יודע, אני לא יכול להזמין. בדרך כלל הוא מזמין. אתה יכול לשאול, מה העקבון של לדעת קבוצה? התגובה היא, כשאנשים מתים והלוח שלהם יוצא מהקבוצה, כל התורה שקיבלתי היא יוצאת. אף שום דבר לא יוצא מהלך, הלך רגישה את הכל, אפילו כשאתה נפל. כשאתה נפל, אם תביאי טייפ, כשאתה תביא בצד השם, עם הלך רק, בלי הגוף, אפילו בתורה היוהר, כשהטייפ היה מתחיל, כשהטייפ היה מתחיל, אתם זוכרים. אני יכול לדעת, אחד, הוא מתחיל הטייפ על פעולה. אתה יודע, פעולה, כל הלילה, זו פעולה של שנה, כל הלילה הוא מתחיל. אז יש MP3, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה מנסה להכניס את זה, הוא מנסה את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את זה, הוא מנסה להכניס את היפנטיזים לו כשהוא מזמין וראה שכל מה שהוא לא זוכר זה, לפני שהוא התחיל להיפנטיזים לו הוא לא הוא זוכר אחרי שאתה היפנטיזים לו ואתה שואל לו מה קרה חצי שעה לפני הוא מתחיל להגיד דקה אחרי דקה ממה הוא שמע על הטייפ למה? זה כל כך נדבר, כל מה שאתה רואה, כל מה שאתה שומע, כל מה שאתה אף פעם חשבתי עליו זה כל כך נדבר במדעים שלך אז את יודעת, אני פעם נותן לך דוגמה עם נעל, אתה שומעת את הדוגמה הזה או לא? אישה רואה שזמן הוא בא ממלכת הטלוויס והוא מבחן. הוא מבחן עשרה דקות, הוא לוקח את הרגל. בזמן שהוא בא הביתה, היא שואלה לו, משה, אתה יכול להספר לי כל מה שראית על הרגל? הוא אמר, איפה? הוא אמר, ברחוב. אז מי שיודע על הרחוב ברחוב עכשיו? הוא אמר, לא, אני רואה, אני רואה אתכם ואני רואה שאתם, תסתכלו על הרחוב. הוא אמר, לא, אני חשבתי על מה קרה בעבודה, אתם חושבים שאני שיודע על הרחוב? אוקיי, סוף הסיפור. 2 דקות לאחרונה, היא באה להגיע לסרטון והיא מבקשת על נדל. מבחינה בדרור, מבחינה בכל מקום, היא לא יכולה למצוא רגל. אז היא אומרת, אתה יודע מה, זה שם, אני רוצה להשתתף את הפיקציור הזה כל כך רגע, ואני לא יכולה להשתתף רגל. היא אומרת, אוי, רגע רגע, אני ראיתי רגל ברחוב. תן לי לצאת לך. הוא רוצה פשוט לברחוב, היא לוקחת מהחולה, הוא הולך בדיוק, הוא יודע איזה רגל יש, הוא קח את זה, הוא בא, הוא אומר, יש רגל. אתה יכול להשתתף את הפיקציור שלך. אז היא שואלה לו, אני לא יכולה. אני לא שואל אותך להגיד לי כל מה ראשת עכשיו אני צריכה רגל, אתם יודעים בדיוק איפה רגל הוא, במילה אחת מה שקורה פה, רגל אדם יש שתי קטגוריות, מבין ומדעי, המבין עובד כל הזמן, אז מה שאתם שומעים ואתם פונקציונים, זה תמיד נמצא במידה שלכם בגלל שאתם צריכים אותו כל שעה. הדברים שהם רעיונים, שהם צריכים אותם פעמים ופעמים, הרעיון מגיע להם לסכנון. אתה לא מתייחס לזה, כל קרקע ברחוב, כל סיירן, כל דבר, רעיון, צחוק, רעיון, אנשים מדברים ברחוב, אתה לא מתייחס לזה, למה אני מייחס למה הם מדברים שם? אני לוקח ברחוב שלי. עכשיו, אם אני אכניס אתכם, תוכלו לראות כל מה שקרה היום, אתם יכולים להכניס את כל ה'ביפ' שקיבל מיליאנים אנשים לדבר. הכל נקראת בשלום. השלום לא יש סיבה, הוא דיווין 100%, כמו ה'. אז השלם מגיע לכל משהו, זהו למה התורה היא מאוד קטנה שלא לראות את הטובות, לא את הדברים, לא את הספקים, לא ללשון למוזיקה קטנה, כי אפילו אם אתה עושה תשובה, זה נמצא בתל אביב שלך תמיד, אתה לא יכול להחליט את זה, זה נמצא שם, זה נמצא בשלב שלך, זהו למה התורה אומרת, תראה את העיניים מאוד במיוחד, תראה את השלב שלך, תראה מה שאתה שומעת, תראה מה שאתה, כל מה שאתה עושה. אז הוא מבין את הכל ברגע, אבל על הזה הזם הוא מזכיר את הכל ברגע. אז, סוגים שני של הילדים, מאוד קשה להם להבין, מאוד קשה, אבל בסוף, כשהם מבינים, הם תזכרו את זה תמיד. בסוף, כשהם יצאו מהדבר, אתם שואלים להם עשר שנים לאחר, הם עדיין יזכרו מה שהם תלמדו. אתם יודעים, הגמרא אמר שהיה רבי, רבי פרידה, זה היה אותו אמנם. רבי פרדה הוא אחד החופשי הרבים של הגנירה, וכל יום הוא מלך לתל אביב 400 פעמים. 400 פעמים, כל יום, כל יום. עוד ועוד ועוד, עד שהוא ייחס לתל אביב. אחר כך רבי היה רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי אז בערך עשרה בערב, הרבי אומר, אוקיי, 400 פעמים אנחנו מתחילים אני מקווה שתבנתם את זה, לא? אז הסטודנטים אומרים, אני לא מבין משהו היום. אז הרבי אומר, אני לא מבין. כל יום 400 פעמים אתה מבין. היום אמרתי לך 400 פעמים, רק היום כשאני צריך לדעת יותר מהר, אפילו 400 פעמים זה לא יותר? אוקיי, אתה לא יכול למשך יותר מהר, אבל לפחות למשך שאתה למשך כל יום. אז הסטודנט אמר לו, רבי, אני מרגיש מאוד, מפה שאתה אמר לי להשתתף, אני הייתי מרגיש מאוד, אני לא יכול לחשוב. אתם יודעים, אתה יודע, כשאנשים הם בפרסום, הרעיון יחזור, הם לא יכולים לחשוב, לעשות יד, לעשות יד, הם יחזורים. אז הרבי אמר, אוקיי, נשכח את המועדה המדעית. בואו נתחיל מההתחלה. הוא חשב לו 400 פעמים יותר, עד הלילה. אז נגמר אסה אמר שבאבן אשם מוכרח שהוא יפגש 400 שנים בעולם הזה והוא וכל אחד מהגניבות שלו שהם לא היו מיוחדים בעולם כדי להגיע הם יהיו מוכרחים להוכיח בעולם כדי להגיע בגלל מרותו שלהם פשוט בגלל זה, זה לא משהו גדול מה שהוא עשה, כמה אנשים בתקופה היו יכולים לעשות משהו כזה אבל אחר כך, זה יום אחד, יום אחד, מבחינות בגלל זה, ה' היה מוכן לתת לו הרבה רבי פרדה אז הילד, הילד שלו היה מאוד קשה להבין אבל אחר כך כשהוא מבין, הוא מבין אז הקטגוריה הראשונה היא הוא מבין מאוד פשוט, מאוד קטן, וגם זוכר כל מה שהוא מבין. זה נקרא חכם, חכם באמת. כל מה הוא מבין ברגע, וכל מה הוא זוכר ברגע. אתה בא 2-3 שנים אחרי, מה שלמדת 2 שנים לפני, הוא יודע. היה אחד, כשאני הייתי בישיבה, הרבה שנים לפני, הוא היה חמצון של סעוד אמריקה למת. אתם יודעים, בנצ'ואלה, ארג'נטינה, ברזיל, כל המדינות, הייתה קמפיטיציה, מי היה הכי גדול במתמטיקה? והגאה הזה, היום שלו הוא אברהם בן-סיקסו. זה היום שלו. הוא יהודי מבנצ'ואלה, הוא בא לאמריקה מבנצ'ואלה. שני שנים הוא בישיבה, שני שנים. היום הוא בישראל, הוא הלכה לישיבה הכי טובה בישראל אחרי שני שנים, אבל בשני שנים שהוא היה במונסי, רבי-מנהיגים של הישיבה שאלו לו שאלה. הם הלכו 40 שנים, הוא הלכו שני שנים. שני שנים, כל פאגה שהוא הלכה, הוא ידע את זה. אני הייתי ללכת ולשאול לו, אברהם, אני יכול לדעת שיש תוספורט, אחת מהמקומות של תלמוד, שדיבר על זה. הוא אומר, רגע, אחת דקה, ממש, זה כמו שהוא מנסה לתחתן בלב שלו או אחת דקה, הופ, הוא קח את הגמרה, עשרה קבוצים, הוא, הופ, ברגע, זה פה, זה פה. כל שאלה, כל מה שהוא מנסה ללמוד, ברגע, הוא זוכר את הכל. אחד הזמן, אני הייתי עם אדם לא רליגי, גם עם זכויות פוטוגרפיות. אתה נקרא גיאורה קוצ'ינסקי. זוכר את אתה נקרא, אני מבקש אותו עד עשרה שנים. אני עדיין נותן ללכתורים אחרי שבועה, שבועה זה יום ברוך שלי, יום שבועה, סיריס, שני שנים באותו מקום, במרכז הראשון וב68, שם בבית של ד. מורד, אם אתה יודע מי הוא, שם בקורנר, הייתה הרבה אנשים חייבים להתאר את המקום, אני עדיין נותן ללכתורים, ישראליים באים עד 3-4 בבוקר, אחרי שבועה. איזשהו זמן, יש אחד, לא רליגי, אשכנזי, שם הוא גיאורה קוצ'ינסקי, הוא נראה את זה מלא מקום, הוא בא ללקצר, אנחנו סיימנים, אנחנו נגמרים, אני רואה את האנחה, היא מאוד מאוד מזכירה, אני רואה את הדרך שהיא שואלת שאלות, זה לא רליגי, אבל הוא יודע הרבה. אני נגמר עם הם, הוא שואל לי שאלה על קינג דיוויד, מלכות בית דוויד, משהו שהפרפט סמואל אמר, אני שואל את האנשים, מי שעובד שם, יש לך תנאחיר? עם תנאחים? היא אמרה, לא, אנחנו לא יוצאים, אני אמרה, היום אני לא הייתי עם הטלפון, במיוחד אני קח את הטלפון שלי ובדרך כלל אני מקבל את זה, אז אני הייתי בלי הטלפון שם, אז אני אמרה לו, אנחנו לא יוצאים את הספר, אני צריך לראות את הספר המקבל לדעת מה לדעתך, אז אנחנו נמשיך, הוא אמר, יש, יש את זה בבית שלי, אני חי שני דקות, אז אני אומר, אוקיי, בואו נלך לבית שלך, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אתה, אני רואה שאני מדבר עם הם והוא יש לך נוטבוק והוא יש לך פן והוא סופו שלו יכול לכתוב. אני אומר לעצמי, איזה רבי גאי. כל מה שאני אומר, הוא כתוב. פששש, פרופסיונל. ממש ניסיון. אז אני קיבלתי, קיבלתי קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ אז אני אמרתי לו, אני לא מבין, אני מדבר איתך כשני אנשים מגניבים, וזה המשפט שאתה נותן, אתה משחק במלחמת שלך, אז הוא רואה אותי ואומר, אני לא מבין מה הרעיון, למה, אני לא נתן לך התגובה? אז אני אמר, לא, לא, אתה נתן לה התגובה, הוא אמר, אני עדיין עושה יותר מאחד משהו באותו זמן, אל תתרחק. אז אמרתי, ראיתי ברגע שמשהו לא נכון פה. אמרתי, מה זאת אומרת שאתה עושה יותר מזה? הוא אמר, כן, אני אתן לך דוגמא. אתה יכול להגיד לי מישהו עם 30 דוגמאות, ואתה תתן לי לראות את ה-30 מישהו, ואני אראה את ה-30 דקות, ואני אגיד לך את ה-30 מישהו מפה לפה, ומפה לפה. בפחד. אז מה שהפעם הראשונה שהייתה למידי, זה היה צריך להיות קטן, הוא כבר יודע איך להחליט את ה-30, אז אמרתי לו, מה יקרה אם אני כנראה 35, הוא עדיין יכול לעשות את זה, אפילו 100, אני רק צריך דקה, קצת יותר זמן לראות את זה. אמרתי לגילה שם, תכניסי 33 דוגמאות על פייסבוק ותתן לי את זה. היא כניסה 33 דוגמאות על קטנה ילדה קטנה קטנה. היא כניסה 33 דוגמאות, היא תתן לי את זה, אני אתן לו. הוא נראה שזה ככה, לא עדיין 15 דקות. הוא נותן לי את זה, הוא אומר, אוקיי. הוא אומר, אוקיי, תתן לי את זה. הוא אומר, מלכת לראש או מלכת לראש? אני אמר, מלכת לסוף להתחילה, בהחלטה. הוא אמר לי כל הדוגמאות. אז עכשיו אני ידעתי, אוי, תגידי רגע, הגם הזה חייבת לבחירה מיוחדת, הוא לא אנשי חייבת לבחירה. אני הלכתי, אני ממשיכתי את התגובות שלו, ואחר כך הגענו לדבר שהוא שאל אותי את השאלה של הפרופט, אנחנו לא יודעים על הפרופט, אז התחלנו ונמצאים לביתו שלו. אנחנו ממשיכים עוד שעה שם, ועכשיו עדיין ערב. בסוף ההתגובה הוא אמר, אוקיי, אתה מנסה לדעת אותי, טוב, מאוד טוב, אבל אתה יודע, אני עדיין יש הרבה שאלות אחרות. אני אומר, אתה יודע מה, אני יודע, אני יש בוקר פה, קוראים לו מסילות אל האמונה. דרך אל האמונה, אל האמונה. אחד הרבי ראו את זה בישראל, רבי גבאי, בוקר מאוד טוב, מאוד מבקש בעברית. אז אני אמר, אתה יודע מה, אני אדע את הבוקר, זה כל הדברים על התורה, התורה העולמית, חיים אחרי חיים, דברים סיינטיפיים. קראתי את הספר, נכנס לי, קוראי לי, ואנחנו נמשיך לדבר, למה צריכים לרחוץ זמן? כל התשובה היא בספר שלו. אז הוא אמר, אוקיי, איזה נמבר שלך? אז אני אמר לו, נכנס לי את הנמבר. הוא אמר, לא, לא, רק תגידי לי את הנמבר. אז אני אגיד לו, אה, אתה לא בטח. אז הוא אמר, למה, למה? כל נומבר שקיבלתי בעצמי מאז שאני קטן, אני יכול להגיד לכם כולם מבחינתי עכשיו. אלפים נומברים, אתה תגידי למישהו שאתה רוצה, אני אגיד לך שזה נומבר של טלפון. עכשיו התחלתי לשחק, אז אמרתי להם, באמת? הוא אמר, כן, אז אני יכולה להגיד לכם הנומברים. עכשיו תזכרו, זה שעתיים שעות במדינה האחרונה. אני יש לי את הנוטי בפחד שלי. אז הוא אמר, אני יכולה להגיד לכם הנומברים. אז אני קח את הנומברים, אני קחתי את הנומברים ואמרתי, תגידי לי את הנומברים. אז הוא אמר, כל הנומברים, הוא שאל אותי, מבחינת הלאה ללאה או מבחינת הלאה ללאה? אני אמרתי לו בעבר, הוא אמר לי כל הנומברים. אז הוא אמר, לא לדבר, אני לא צריך לכתוב את הנומבר של הטלפון שלך. אני נותן לו הנומבר של הטלפון והלכתי. אני הלכתי, אוקיי, אני לא שמעתי שום קרדיט שלו, אף משהו. 10 יום אחרי, באמת 9 יום אחרי, זה היה יום חודש. אני הלכתי למדינת המדינה, יש בנקה שם במדינת המדינה ב-68. אני הולך למדינה לקחת ברקע, מי שאני רואה? הוא חבר שלי. אורן, איך אתה? מה עם גיאוראי? הוא לא קרא אותי. אני נותן לו לברקע. הוא אומר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני אגיד לו, ראיתי את הספר? הוא אגיד, לא, סליחה, אני לא הייתי עם זמן. אבל אני יכול להגיד לך את הנומברים. אני צריך להבין, של 9 ימים, אני הולך, כל אחד שאני מדבר איתו, אני אומר לו, אתה לא תאמין מה שאני ראיתי, אנשים עם רעיון קומפיוטרי. ממש. אז אני אומר, כן, מה הנומבר? 9 ימים לאחר, הוא אמר לי כל הנומברים. מישהו כזה, אם הוא תלמיד תורה, אחת שנה הוא יכול להבין אם ארגון מלך תלמיד תורה ב-20 שנה. למה? כי אנחנו צריכים להסתכל על הכל 10 פעמים עד שנזכר את זה. עוד פעם, ואתה תלמיד את זה עוד פעם, ועוד פעם, אולי אתה תזכר את זה. אם הוא לוקח את זה אחת פעמים, זה כאילו נקרא. אז זה רק עבודה של כמה הוא לוקח את זה. מה שהוא לוקח, הוא יכול לקחת את זה ברגע. אז אני קבלתי סגנון עם הם שהוא יצא לסמינר שלנו. אני אמרתי לו, זה יהיה הסמינר הכי טוב בהיסטוריה. אני לא ראיתי כזה גיאנט בסמינר. כל יום לפני הסמינר, אני קראתי לו, אתה בא, נכון? לא לדעתי על המוני, אני קראתי לך המוני, אתה פשוט בא. במרחק של הסמינר, אני קראתי לו, הוא אמר, אההה, לא, הוא מפריע אותך, הוא פלו לפלורידה היום. הוא לא בניו יורק עדיין, הוא הלכה בניו יורק, אני לא ראיתי אותו אף פעם אני הייתי מאוד מרגיש, היום הוא יצא אני מבחינת אותו בגוגל, כל מה, אני רק ראיתי, אני ראיתי שאתה נקרא קוצ'ינסקי, הוא היה רבי גדול במערכת, אולי הוא תלוי שלהם, אני לא יכול להגיד, לא רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי ר בעצם המשחק ה-13 עכשיו מתחיל, ארבעה מיני דוגמים, אנשים שיישבים צדקה. בואו נראה איפה אנחנו. מישהו, הוא רוצה להיישב כל הצדקה והוא לא רוצה להיישב צדקה למישהו אחר. זאת אומרת, הוא בא לשול, והם אומרים, אנחנו צריכים 1,000 דולר לנסוע את המקום של השול, אז אנחנו רוצים לקבל זמן מהקהל, אז הוא אומר, לא, לא, הנה, אני נותן לך כל הדבר, נותן ליהודים אחר כך, אולי חצי הצלחה, הם נותנים 100 דולר אחר כך, הם מתייחסים למצווה, פשוט, ג'אם, או יהודי בא לשול, הם צריכים 100,000 דולר, אז הם רוצים לעבוד בין 20 מיליארדים, אבל אף אחד יביא קצת, והם יקבלו זמן, וישחררו את הגויים. אז הוא אמר לרבי, לא לדעתי. היים יש עבודה על כל המילה, בואי תקחו את זה. טכניקאולי זה טוב, לא? זה מאוד גדול, הוא רוצה לעבוד במצווה. נראה לי שזה לא כל כך פשוט. היו לנו בלעדה גדול, גדול, גדול, רבי, רבי יונתן אייבשיץ, יותר מ-200 שנה. הוא כתב בוקר מאוד מוכן, קוראים לו יערות ואש. אחד פעמים, הוא היה מלך עם חברותה, הוא היה עם חברה שהם מלכים ביחד, זה היה יהודי רחב רחב רחב, יש להם רחב רחב, רחב רחב אנשים רחבים, אז חברו, הוא רואה שבשדה מהישיבה, קריטיאנים מבנים קבוצה, הוא הלכה מגניב כשהוא ראה את זה, נכון? במידה שלנו, הם לא יכולים למצוא מקום אחר, עכשיו מפעם ממלכה, כל יום אני אראה את הקבוצה במידה של עצמי הוא אמר, לא יעקום ולא יהיה, אני לא אשכח שזה יקרה. רבי יונתן אמר לו, מה אתה מבקש לעשות? הוא אמר, אני אעשה קטע על הקטע, רק כשהם יקבלו את הקטע, אני אקבל את הקטע ואני אקבל את הקטע. אז הוא אמר לו, אתה צריך להיות במיוחד, מה אתה חושב? הם לא מבקשים את זה? הם יכולים לעשות קטע שם, אולי יש להם קטע, אל תעשו את זה. אחד היום, הרבי בא במרחק לישיבה, חברותא לא נפגשה. זה היה רבי שלא נפגש רגע. כל הזמן הוא בא ללחוץ, הוא ידע שמשהו יקרה, כמה שעות אחרות, הקבוצה מייחסה להם מייסנג'ר, ולא, האנגלית שתוקעה בקבוצה, יש להם קבוצה. כמו אדור, הוא מנהיג, הוא מנהיג שם, הוא בא, הוא נקס על הדור, רבי, רבי, אני צריך להגיד לכם משהו אתם יודעים, זה ג'ינג'י, האנגלית הזה שאתם ישבים בישיבה הזו? הלילה האחרונה, היו מתייחסים לו על הרחוב, הוא בא לקטן את הקרס, היו נקווים על ראשו, הם נקווים לו, והם נקווים לו בבית, כל הדרך, בתחום הקבוצה, והם היו נקווים לו אני יודע איפה הם נמצאו, ואני יודע איפה הם הולכים להתקלם. ואני רואה את זה, הרבה שנים במלכה הזאת. ואם אתה רוצה לחזור את היהודי, אני רוצה 100,000 רובל. כמו 100,000 דולר היום. אם תביאי לי 100,000 דולר, הוא יחזור, אבל אתה לא יכול להשתתף אותו בבית. כשאני יחזור אותו, אתה צריך לשים אותו רחוק, ואני לא יכול לדעת איפה הוא. אז הרבי אמר לו, אוקיי, תודה רבה, כמה זמן יש לי? הוא אמר, אולי 2-3 ימים לקחת את המוניים, כי הם מבחינים לקחת אותו ולקחת אותו אחד יום. אז הרבי אמר לכל האנשים בישיבה, כולם קחו את הגמרה, יש לנו אמרגנציה פה, החברה שלנו נתקעה, מה יכולים לעשות? אנחנו צריכים לקחת 100,000 רובלים, כולם ילכים לכל מבית יהודי בטווין, נקו על הדור, מתחילים לקחת המוניים, אנחנו צריכים להחליט אותו. אז הרבים רואים, ביום הראשון, אף אחד לא קיבל שום דבר. ביום השני, אף אחד לא קיבל שום דבר. אמרתי להם, עכשיו זה יום האחר, לפני שהם ימותו את הרב. הוא ידע את אשיותו, כשהם התגמלו, אתהם נותנים להם איכה דולר. והיא נותנת את זה בסייף. אז הוא אומר, מה אני הולך לעשות? אם אני אגיד את אשיותי, אם אני אצלח את כל החיים שלהם, זה יהיה מטען. כל הכבודים שלהם, הכל. אני לא אומר לה, זה ריסק חיים, פיקוח נפש, תן לי לרחוץ את האנחה, ואז אני קווה על המצב. הוא קיבל את כל המון בגלויה, הוא בא אל הקרישי, הוא אמר, תשמע, זה מה שאני קיבלתי, אתה מוכן להחליט את זה עם המון הזה? אז הם יוצאים לראות את זה, הם אומרים, אוקיי, תביאי לי את הכל, תביאי לו את הכל בגליה. הגוי קיבלו את זה, שעה אחת אחרי זה הרחקו אותו, והוא אמר, נכון, בואי נלך לבית המדינה. המשך יום, כל האנשים באו מאחור עם זמן. הם קבלו זמן. מה קרה? רביונתן אייבשיץ היה מפחד מאמא שלו, שהיא מבינה את זה, אז הוא אמר, אתה יודע מה, בואי נלך גם עם הגוי בשנה. אני אמשיך לו, אני אמשיך לו לבית מדינה אחר. בזמן שאני יוצא, היא יחזירה. היא יחזירה. עכשיו היא יחזירה. לא יש קלטון כמו היום, אמא קלטה לך כל 2 דקות. משה, אני צריך לדבר עכשיו. אני אותן לך. לא, תביאי אותי ללכת. אני אגיע היום, אנחנו נדבר. לא. עכשיו, אתה מדבר עכשיו. אה, אני יוצא בבנק. אני כאן, אני בקלאס. אני לא מיוחד. אתה יודע, זה פרובלם. אז מה קרה? הוא אמר, כשאני רוצה לדבר אחרי שבוע, היא יחזירה. אחרי שבועה הוא יוצא, הוא נורא נורא נורא, הוא מתייחס עם ארגון מכינה, ואז הוא רואה, הוא יוצא לביתה, היא שירה, שירה, שירה, אין פעם שהייתי כל כך שמחה, אז מה קרה? הוא אמר, אתה שירה, אתה מלך, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אמרו, אנחנו חייבים? אנחנו נמצאים עם אף משהו, יש לנו כל המון שיש לנו. הוא אמר, לא, לא, לא, תהיה, תהיה. היא תהיה, היא מראה לי גבירה גדולה, פולה של דיימנטים, פולה של גולד, פולה של קש, מפחד. הוא אמר, מה זה? הוא אמר, אחרי שאתה נמצא, הפריסטים, ברחוב, הם ידעו, מי הוא האנגלית שהחליט את היהודי. אז הם אומרים, אתה יחליט את היהודי, הוא יחליט אתך בגלל היהודי. אז היו נותנים לו עד השעה לעשות את הארץ האחרונה שלו לפני שהם ימותו לו. אז כשהוא היה מנהל, כל השנים הוא לוקח מילה מהאנשים במדרש. הוא לוקח רגל, הוא לוקח מילה, הוא לוקח את זה. כל השנים הוא יש לך חכם. עכשיו אתה יודע שהוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל השנים הוא לא מתי. כל אז הוא התחלתי לדבר, מי שאני אקבל את הזכרון הזה? השנים אני צריך הוא להקבל את זה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לדבר הזה לד ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח שמור השם, ישטבח היא אמרה, למה אני לא אהבתי? היא אמרה, אם הוא אהבתי את המצווה, הוא לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד בגלל שאני הייתי גרעי. אני רציתי לעשות את זה על שלי, בלי חברים. אני לא חשבתי שהם יביאו את המONEY. תמיד לרדים יהודי זה מצווה מאוד מיוחד. אתה מוכן לרדות ספר תורה מזה. אתה מוכן לרדות ספר תורה מזה. רק לרדות יהודי. אין ספר תורה במדינת. אין ספר תורה במדינת. אתה מוכן להרדות, אתה קח המONEY ותרחק את היהודי ממהלך. אנחנו יהודים. יהודי שזה לא יודע שזה יודע שזה יודע שזה יודע שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי יהודי שזה יהודי יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה יהודי שזה אתה רק מוכן להחליף אותו, לדעת שהוא קבל תארת משפחה. יהודי אם הוא לא רוצה, מה העניין של להחליף שזה אותו, יהודי שהוא יכול לעשות ש איסורי קראת? זה יותר טוב שהוא יחליף אותו. עכשיו הם בותרים, לא עושים סין. אתה הולך, הכל יש הלכה. אתה יודע, אתה לא הולך בקרב שלך, אתה הולך בסכל, בברם. אז אביונתן אייף, היא הלכה לנו לדעת. אם ה' עושה לך את המצווה ברגע, לא תהיה כל כך שמחה, חברי. הרצון של החיים הבאים הוא מיליארד, טריליארד פעמים יותר, זה אינסופי. הוא עבר אתכם פה, אולי זה לא היה פרופטי, אולי אתם לא עברו את זה למצווה האמת, אולי אתם עברו את זה לגמרי, לצלם אתכם, אתם רציתם שהאנשים תעשו עבודה יותר עםכם, הם רואים אתכם גדולים, יש הרבה סביבות. לפעמים, איזו אצלה עושה שבעה ברכות לחברה שלה שהיא מתהילה. וכולם נפגשים, איזה אשת חי, תראו איך הרבה אוכלה היא אכלה, עד 3 ימים היא עובדה, וכל המצווה הזה זה לא משהו. למה? היא לא עשיתה את זה עליה, היא עשיתה את זה על עצמה. זה מוזר מאוד טוב. כולם יראים, אני הכי טוב אכלה במדינת, הם יראים את הביתה שלי היפה, את השנדליה החדשה שאנחנו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק יש את חייל, שבע ברכות, בלוני, איגו שרוף. זה לא מצווה, זה לא משהו. אתה מבין? אז זה הכל. אז הוא לא רוצה שמישהו יתן לו, תן לי רק לעשות. זה נקרא, אינו רע בשל אחרים. קטגוריה שנייה, מישהו שרוצה לכל האחרים לתת אבל הוא לא תתן פני תתן, תתן, משה, זה ישיבה גדול תתן, תאמין לי, זה גדול מה שלך, תתן? לא, אתה יודע, המדע עומד עכשיו המדע עומד כן, אתה תתן, אתה תתן תתן, תתן, אתה יודע, יש סדים גדולים, תבואי לי, זה עושה הרבה אנשים רליגיים, אני יכול לדבר עם אחד כזה הוא מנסה להבין הרבה אנשים, אבל מה שלך? לא תתן פני, לא משהו נכון, זה כמו דוקטור שאומר לספקים שלו, אל תשחרר, זה קטן, ואחר כך אחר כך הוא רואה אותך ברחוב, שחררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר הוא מגיע לדברים אחרים לתת, זה דבר מאוד טוב, כי לפעמים אתה יכול לתת דולגים, אפילו כשאתה נפגע. אתה שיש אין דברים לביתו, אין דברים לביתו באוניברסיטת, אין דברים לביתו בטוח, אין דברים לביתו בטח, או אפילו כל הדברים לדברים, זה נגטיף בלנס, כמו שכל האמריקאים. מישהו כזה, איך הוא יכול לתת צדקה? הוא לא יודע מה לתת. התגובה היא שהוא יכול לתת יותר ממה שהביליונארים. איך? אם הוא מבין לבני אנשים לתת, כל מה שהם נותנים בגלל מנצחותו, מייצג בשמיים שהוא נותן יותר. אם יש לך חבר גדול או חבר, או חבר, או חבר, או אבי, או איזה מישהו שיש לך אינפלואנס, ואתה בא ותמיד מנסה לו לתת מילים לרבי, ליהודי, לשחרר יהודים, לישיבה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, למה שהיה, גדול המעשה יותר מן העושה. דגמר עשה. למ Someone who makes other Jews do mitzvot, they get their full reward and he gets a little more than them. So if you make a Jew put fill in today, it counts like you put one and a half times. אם אתה עשית לו 1 מיליון, זה מיוחד כמו אם אתה עשית לו 1 מיליון פלס. כמה פלס? ה' יודע, אני לא יודע. אבל אתה עשית לו יותר. אתה עשית לו אף משהו, זה יכול להיות קלעון. אתה מבטיח אותו לעשות, כל מה שהוא עשה, זה מיוחד 100% כמו שאתה עשית לו. זה מדהים, זה מאוד טוב. אתה יכול לברוק את כל החיים שלך ולעשות יותר צדקה מכל מי שאתה יכול לזכור. אתם יודעים, מדברים על זה, אתם יודעים ביל גייטס, כולם יודעים אותו ביל גייטס הוא צדיק מאוד גדול, הוא גוי, צדיק מאוד גדול, למה? הוא מבנה 43 מיליארדים לסיימן בגרנטה שהם נותנים בעולם יותר של החלטה שלהם לצדיקה הוא מבנה וורן באפת הם עובדים יותר מ-100 ביליון דולר, בלתי עובדים בלתי ביליון דולר בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים עובדים בלתי עובדים עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים בלתי עובדים ב לתת עוד חצי של העולם לתלוי זה נחשפנו לסיריוס פרובלמים, אנחנו יהודים נותנים 10%, 15% ונכנס לרעיון אבא, אני נותן כל כך הרבה, אני נוכל לתת עוד? תראו את הגויים, 17 ביליון, 10 ביליון לא שעה שהם לא נכנסו לכתוב חברה עם 6-7 דיג'טים אתם מבינים מה קורה? אחד פעמים הם שואלים אותו באינטרביוא, מה זה הסקר של הצלחה שלך? זה גוי. גוי! גוי! מה הוא יודע? הוא לא ידע תורה. מה הוא אמר? אני חושב שכמה שאני עושה לאחרים, אני יותר ברוך בשבילי. לא, אתם רואים מה קורה פה? וזה האמת, זו הכתוביות. היה אחד במונסי, אני לא רוצה להגיד את האמא שלו, כי אני לא יכול להגיד את האמא שלו, אבל הוא חייב שאת האמא שלו תהיה בכל מקום בעולם הוא כל כך גדול וכל כך טוב שכל אנשי שיש איזשהו איזשהו בעיה יחזור לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית לכל אחד, של 120 שקל נכון, יש חיילות, אוניברסיטאות, וזה גדול כמו מטיאור, גדול כמו... איך להבין איך רחוק התחלתה הזאת של האנג'ינג קטנה לתת בנק, ולג'יאנט, ולמורגנציה, ולעבור באנג'ינג, ממש כמו טייקון. ואז התחלתה הגדולה, התחלתה באנג'ינג גדולה, כל האנג'ינג גדולה, גדולה גדולה, התחלתה גדולה, במילה לפני ההחלטה, כשהמדינה הייתה עדיין מגניבה, הוא סולט את המדינה לפעולה מיליארד מיליארד דולר. ההחלטה התחילה, והאנשים שהם קבלו מהם, שני מילים לאחר, מיוחדת המדינה שלהם התחילה ל-20 מיליארד. ל-100 מיליארד. השם חשב אותו. כמעט כל אחד האחרים החלטו, ל-0. אבל הוא חשב. השם מיישב לו את הכל, אקסטרה. אף אחד, גמרא אמר, אף אחד לא יכול להיות פחות מגיע לצדקה. אתה יכול להיות פחות מגיע לצדקה, מגיע להיות מחלל שבת, מגיע להיות לא נכון לצדקה שלך, מגיע להיות פחות, כן. זה יכול להיות פחות, בטח. זה יחליט אותך מהברכות שלך, מהתקופה שלך. אבל מגיע לצדקה, אתה יכול להיות רק יותר או תשתה את זה. אבל לא יכול להיכנס, לא, לא משנה כמה תשתה, אתה תשתה את זה או יותר. אבל לא יכול להיכנס. זו הגרנטינה, גרנטינה תורה. לאולם אין אדם נעשה אני מן הצדקה. איזה ילדים, הם יכולו ללכת לישיבה, אבל הם באמת לא מנסים ללכת. סיגרת, קופי, טלפון כל דקה, מסגרת טקסט, בטרום, הולך לישיבה, זמן ללכת. כל יום בישיבה, 20 דקות הוא מנסה ללכת. תאמין לי, יש ילדים כזה. מה הוא מנסה ללכת? ללכת ללחוץ. אחרי ולאחר, הוא מנסה ללכת. בגלל שהוא לא מנסה ללכת. ללכת שם, יוצאים אחרי, על דנקי, על חור, ללכת עם ידיו, הוא מנסה ללכת ללחוץ. סחר הליכה בידו. Somebody who lives right next door to the yeshiva doesn't have to walk. Remember in the old days it wasn't like today, you get into your Mercedes and a minute later you're there. No, you want to go learn Torah, you walk 10 hours, 20 hours. What do you think, the yeshiva is across the street, you have to climb mountains, your donkey dies in the middle, you have to replace his leg. אז אם הוא נכון, אם השיבה היא נכון ברחוב, הוא מקבל התגובה של התלמידים, אבל לא התגובה ללחוץ. התגובה שלא יש לך, כי הוא לא לחוץ. מאוד טוב. מישהו שעובד הרבה כדי להגיע לישיבה, הרבה מנצחות, רעיון, חלום, תנועה, חלום, וגם תלמיד מאוד, לא נפגע אחר כך כשהוא יצא, זה נקרא חסיד, פרפקט. אל תלמיד ואל תתלמיד. לא רק לא נפגע אפילו בבית שלו, אלא גם לא נפגע בכתב. אף משהו, נפגע כל כך. זה נקרא רשעה. לא לראה, לא ילך ללראה, ולא לראה בבית שלו, זה נקרא רשע, רעיון. ארבעה מיני מילים של מלחמים שקטנים בפניו של מלחמים, רבאים שמיכים להם תורה, ארבעה מיני מילים של קטגוריות. ארבעה, זה כמו ספונג'ה. ספונג'ה, מה שחשוב על ספונג'ה? ספונג'ה, הכל מלחמי בו, זה כמו מגנט, זה יכול ללכת בו. זה אבסורב הכל. אחד, זה כמו משפחה. אתה יודע מה משפחה זה? אתה שמים אותו מלחם ואתה נותן מלחם לפטורים. יש חולים בזה, וזה נפל כמו רעיון. מה השם שלו? ספרודר? איזה שם הוא, לא משנה. ואחד זה נפל, כמו נט, שאתה נפל את הפלואה, והפלואה נפלת והשטולים נמצאים. ואחר כך, זה כאילו קטנה אחרת. מה יש פה? זה כאילו לספר את הגרפים מהצביעים, אתם יודעים? הצביעים והצביעים. כשאתם מגיעים את הגרפים עם חולים חולים, יש לך חולים חולים, זה ככה הם מגיעים לבין, הם מסתובבים עליהם כמה שעות, וכל החולים יוצאים, והצביע ספר את הצביעים והצביעים. הוא יחזור את זה, ואז רק הליכוד יחזור מה זה מיוחד בזה? בואו נראה מה האנלוגיה פה האנלוגיה היא כזאת, הספונגה כל דבר יכול ללכת ביניהם, חדש, דרדי, אולי, אולי שחרר כל מיני דרדים, הספונגה יחזור זאת אומרת שיש תלמידים, כל מה שהם שומעים הם יקבלו אותו כאמת הם באים לראבי הזה, הוא מיידם להם תורה באמת, הם נכנסו. הם באים למישהו מגניב, מיידם להם בלוני, הם גם נכנסו. זה למה שהמדע שלהם מתחיל עם הרבה טוב ומשחק. הם מלכים לקול הזה, והם מלכים לקול הזה, והוא הוא ה' והוא הוא משיח, והם צריכים ללכת לראש השנה, ולא יכול לך ללכת לראש השנה, אתה לא יכול לציין את העולם. כל הבלוני שהם קבלו, הוא קבלו. הוא לא יכול להגיד את ההחלטה בין ריאל, פוזיטיבי, וריאל פוזיטיבי. או הוא יכול ללכת לחכם שיכול לדבר על תורה, והוא יכול ללכת לחכם אחר שיכול לדבר על תורה. אבל אחד הוא חכם ואחד הוא ריאל. האחד, הריאל, הוא לא יכול לעשות את עצמו אליהו הנביא. הוא לא מנסה שזה רבי עקיבא. לא, אני יכול לדבר על תורה. אני עשיתי הרבה בתחום שלי. אני יכול לתת לכם יודעה גדולה במיוחד עם הדברים שאתם נותנים לי, וזהו. אני לא רואה במידך שלכם, ואני לא רואה במיזוזה שלכם מי אתם, וכל הדברים שהם עושים, אם תתן לי מיליון דולר אני אעביר לך משהו מיוחד, פיליונה נפש, יש לנו דרך, אתם לא צריכים להגיע, אתם רק שמים לי את השלום, אנחנו נרחיש את השלום לכם, ואתם שמיםים את זה לבית פדקס, אל תקווה, רק שמים את הזמן כן, מה שם שלך? מה נמצה של הביתה שלך? מה חשבים שלך אחר כך? מה חשבים שלך? אני אומר לך, תן לי חמש דקות ואני אומר לך מה קורה. אוקיי, אני רואה חדש בבית שלך. אנחנו צריכים להגיע, אני וחדשי, ולעבור על חדש חדש בבית שלך. זה יהיה 18,000 דולר. אתה יודע? זה מגניב. אתה יודע איך הרבה יהודים נפגשים לבית הזה? זה נקרא ספוג. ספונג. כל מה שאתה נפגש, הוא יקבל. לא טוב. ואז יש לך המשפחה. הכל יוצא מה זאת אומרת, מה זאת אומרת? זה כמו סליחה. יוצא ויוצא, יוצא מהשיר הזה ויוצא לרחוב מהשיר האחרון. טוב, רע, לא משנה, בכל מקום יוצא הכל. הוא לא ידע על כל זה, 20 שנים הוא עבור, אתה שואל לו אחרי 20 שנים על הטבל של שבת, תעשו לנו איזה 5 דקות דבר תורה. אני לא יודע, אני יכול להגיד לכם שהפראריו הראשון בא. אני יכול להגיד לכם שהפראריו הראשון בא. אני יכול להגיד לכם שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הראשון בא. שהפראריו הוא קח את הדבר הראשון וקח את כל הראשון המרחב, זו נקודה ספציאלית לגרבים, האדם הזה הוא אותו, הוא שומע, הוא ידע איזה חלק מהקבוצה היא אמיתית, ואיזה חלק היא חלוקה. נכון, זה טוב, זה הלכה, זה אמיני, זה אמיני, זה אמיני, זה בלוני, הם עשו את זה. זה לא נכון. אתה צריך לדעת, אתה צריך להיות מאוד חכם, כי הרבה אנשים נותנים דברים יפים. השאלה היא, אם זה אמיני או הם עשו את זה. או שהקולטה שלהם עשו את זה. זה לא חלק מהיוניסטיה. לפעמים הם עושים את זה, כל מיני דברים, אתה צריך להיות מאוד מיוחד. אז, הדבר האחר הוא נפה. נפה שחליטה את החבלות. מה שרוצה עם הנאפה? החבורה יוצאה והחבורה נמצאה מהכל מה שקוראים לו, הדבר היחיד שקוראים לו זה החבורה אתם מלכים לו גמארה, אתם מלכים לו אלכה רבה זה לא מעניין, אני רוצה קבלה, איפה? דקטור ברג, אתה יודע, אני הולך עם קריסטין ולילה שלי, אנחנו נמצאים שם, מאוד נכון, אתה יודע, זה מאוד מעניין, הגיא הזה איפה אתם עושים את זה? בשבת. איך הרבי בא? מה זאת אומרת? הוא בא עם אתה. בשבת. ואני וקריסטינה אוהבים את זה כל כך הרבה, אתם יודעים, הם נותנים לנו סטרייפ חדש, אתם יודעים, שאנחנו נמצאים על יד, וזה מאוד מיוחד, אתם יודעים, ישראל הייתה יום חברה, כל מוזיקאים באו לישראל להגיד מזל טוב, אני נשמח, אתם יודעים, אני אוהב חברים טובים. אתה תחיל להשאיר סוויט ספציאלי בגאהנום, בגאהנום. הוא וכל חברים שלו שהם נפלו עליו. כן, כן, כן, זאת האמת. יש לי כל דבר על קבלה במיובש שלי. תלכו ותשמעו, אני יודע שזה כל בלוני שם. זה נקרא נפה. קח את הקבלה וקח את הטוב. אז הידיאה בשאלה היא שכל מה שאתה רואה, כל מה שאתה רואה, קח את הפוזיטיבי, קח את הנגטיבי, אפילו אגוי, אגוי קורא משהו, הוא קראה הרבה חכם, אבל שתי או שלושה ספרים שאני קוראים הם אמיתיים, אין בעיה, קח את זה, קח את זה, זה מה שעבר רבי מאיר עם הזה רבי אלישה. רלישה בן אבויה, הוא היה חכם גדול, ומה קרה בסוף? הוא התחיל להיות קופר, סדוקי. הוא כתוב על חורף בשבת, רבי מאיר רוצה אחריו, וכל מה שהוא שומע, מוצא שבת, הוא כתוב. אז החכמים באו לרבי מאיר ושאלו, אתם לא יודעים שאתם לא יכולים ללמוד תורה מבחינה? הוא לא צדיק, הוא מבחין, הוא הלכה את המדינה. אז הוא אמר לו, זה כמו פמיגרן, אני אקבל את השדות, הכי טוב, ואני אקבל את כל השדות. אני יודע מה להוציא מה לא להוציא. זה רבי מאיר בעל הנס. אנחנו לא בנושא שלו, אז צריך להתקשר למי אנחנו מנסים ללמוד. עכשיו, לפני שהנחנו, הזמן תהיה תמיד קטן, יש לנו עוד 3 דקות, אז בואו נחליף את המשנה הזה. כל אהבה שהיא חייבת להתקשר, היא חייבת להתקשר לדבר, זה מפחיד. ואחרי שהמושג הזה נחשף, אהבה נחשפת. אינה רוצה להתגלגל עם אדם בגלל שהוא מעבור בטוחה. מה קרה? למטה הכאב נפגש והאהב נפגש עם זה. לא היה אהב. האהב שלה היה לכאב. אין כאב, אין קונקציה בין להם. הוא אוהב אותה בגלל שהיא ישה חלק מאוד מיוחד, רבאי. כל יום היא עובדה, מאוד טוב. 5 שנים אחרי 2 אביבים, 2 או 3 אביבים. זה לא מה שהיא הייתה 7 שנים לפני. אבא, זה לא מה שאני ראיתי 7 שנים לפני. קיר, תראי את הסרטון. אתה רוצה שאני אוהב את זה? בטח לא. הוא אוהב את הרפודאט, כשהוא הלכה, האוהב התחיל, כי זה לא היה אוהב, זה היה קונקציה פיזיקה. זה מאוד, מאוד רחוב בזמן שלנו. 99% של התקופה, זה בגלל מה שאתה נותן לי, ומה שאני נותן לך, זה קיימה לי או לא קיימה לי. אתה הולך לפרופילים של כל הילדים היום, כשהם יוצאים לשידוכים. כמעט כל שלהם, אני רוצה מישהו שיכול להיות ספורטיבי, שיכול לספורט את הביתה, שיכול לקבל את הביתה, שיכול לקבל את הכאב, שיכול לקבל את זה, שיכול לקבל את זה, אז למה צריכים לו? למה צריכים לו? יש דרך אחרת לקבל זמן, למה צריכים לביתה? מה זה? מה שאני יכול לקחת ממך? אני פרציפתי אף פעם במהלך בין אדם וגלילה שבאים להתמודד והאדם כשהוא כבר נפגש עם נפגש מאוד קטן והוא נפגש מיליארד דולרים ושבע שנים מנצחות, אז הוא רצה להכניס סגנון עם הילדה הזאת, קוראים לזה סגנון פרנפציאלי, אני אגיד לך איזה מיליון דולר ותשכחי אותי אם נפגש נפגש, ולכל עשרה שנה נפגש נפגש, אחת שנה נפגש את זה, חמש שנה נפגש את זה, עשרה שנה נפגש את זה אתם צריכים להראות את ההחלטה שהתקרה שם. אני כמעט מגניב את זה. אני אומר לכם, אני לא מאמין שבחירה שלי אני אראה את זה. איזו דבר. איזו דבר. איזו דבר. איזו דבר. איזו דבר. ואומרים לו, אני באמת, ממש ליטרלי, אין דברים אחרים להסכים את זה. אני לא צריך אתכם, אתם מגניבים לי. אני בא רק לביתכם. אז תביאו לי את הביתה, אם לא, זה לא משהו. אני לא אקבל את זה. והוא אומר לי, אבל אני אתן לכם הרבה בית. אתם תקבלו את הכל, אתם תקבלו את זה, אתם תקבלו את זה. לא. מה יקרה בעוד 20 שנים? מה יהיה במהלך שלי? אפילו ה'קרוק' צריך להחזיר את ההתנגד הזה. אתה יודע, זה... ממש מידי מידי. אני לא צריכה אתכם, אני אמרתי לאחד שהלכה לביתה, אני אמרתי לו, אתה לא צריך ללכת לביתה, אני ידעתי את הילדה, אני אמרתי לה, אל תלכי לביתה, פשוט מידעי את הכאב שלך לביתה. אז מה זאת אומרת? אני אמרתי לה, בכל מקום, היא לא הולכת לגמרי אתכם, היא רק רוצה לראות איך יש לכם כאב. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני הייתי על אינלוגיה, לא יש חברה פה. לא יש חברה, לא יש חברה. אז כל אהבה שהיא לא חייבת, היא לא חייבת על כל משהו, היא לא תחזור. למה? אני גדלתי אתכם למי אתם, אתם אנשים עדיניים, אני אנש עדיני, אני חשבתי שאתם טובים למי ספירטואלי, אתם חשבים שאני טוב לכם, איפה שתהיינו חי, איפה שתהיינו חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, חי, אתה מגניב היום וחמש שנים אתה רוצה, זה לא משנה. חי אתה לא מתחיל למות, זה נכון עם הערות, זה כמו ויין, זה מתחיל יותר עם הערות. אתה יודע? זאת מה שאתה יודע. אתה רואה אחרי 20 שנים שאתה מותר בשבילית, לפעמים, אתה רואה, יש יותר אוהב 20 שנים אחרי. אתה יודע, אתה לא רואה את זה באגועים או בחילונים. 3 שעות אחרי ההתגובה, אתה מתחיל למות. לא 3 שנים, 3 שעות! זה הראשון קרב כבר באותל. מה קרה? הוא לא יכול לי להחליט את הסרטון. תרומה רימונין, היא הולכת לאבא שלה, איזה דבר. בגמרה, נותן אקזמפל. אמנון ותמר עשו דברים ביחד. זה אהבה שתלויה בדבר. הוא אהב את הבטחה שלה, והוא הופך לנסוע את זה. ובאמת, אהבת דוד ויונתן, שני חברים, שני חברים מגניבים למות אחד לאחד. יונתן מגניבה את אבא שלו, רב שאול, שרוץ אחרי רב דוד למות הם. יונתן כאילו מגניב ספי, למה הוא ידע שדוד נכון. והוא מגניב את חיים שלו למשחק דוד המלך. זה נקרא, זה כאילו שני חברים, שרוצים, אתה יודע, אחד מהר, הוא רצה למות יהודי. אז הם קיבלו היום לתקופה והחברה שלהם אומרה שחברה שלי רוצה ללכת ולהגיד ביי לשלו, לשלו אמא, לילדים, לאחר כך אבל לא לדעתי, אתם יכולים לתת להם ללכת, תשכחו אותי במקום שלו במהלך ה-5 הוא יכול להיכנס, אתם תעשו את התקופה למהלך כי הם שואלו לאנשים, לפני שהם תקופו אותם, מה זה המחלטה האחרונה שאתם שואלים? אז הוא אומר, אני רק רוצה ללכת ולהגיד לאמא שלי שאני הולך להתקוף, היא לא יודעת אפילו איפה אני אז הוא אמר, אוקיי, אתה יכול להשתתף במשל שלו. אבל מחר, אתה יכול להשתתף ב-5, אם לא, אנחנו נמור את החברה שלך, ואז אנחנו נתחיל לבחור לך. אז אמר, אין פרבלמה. אז החברה באותה, והם יכולים להשתתף. 4.59, החברה שלו לא מראית, כולם מתייחסים, וואו, איזה רעיון הוא יש, לא להראות. 5.00, החברה שלו לא באה, חברה שלי, תתכנן. הם פותחו את הרגל שלו, רק שנייה כדי להוציא אותו מהשאר, החברה שלו קוראה, אני כאן, 5.05. אז הלך אומר, אני מאוד סליחה, אנחנו צריכים לגמר אותו, זה היה הדבר, אתה לא מראה, אנחנו נגמר אותו. אז הוא אמר, לא, לא, לא, נגמר אותי. אז האחרון אמר, לא, לא, לא, לא נגמר אותו, אתה נכון, אתה צריך לגמר אותי. במיוחד זה נגמר, נגמר אותו, זה לא ברור, אני הייתי רק קולאדרון שלך, אתה יודע, אני נכון, אני רק... לא, לא, מותים לי! לא, לא, לא, זה לא עדיף, אתם צריכים להתמודד עם לי! הלך מסתכל ככה מותים לי! לא, מותים לי! מותים לי! אז הלך אמר, רגע, רגע, משהו לא נכון פה אז הוא אמר להם, אני רוצה לדבר עםכם בבית שלי הם הלכים לבית, וכך אחרי שהלך ראה איזה חברה יש להם הוא אמר, אתה יודע מה, לא רק אני לא מותים לך, אני רוצה להיות גם חברתך! אתה יכול להביא אותי לגרופתך? אני לא הייתי עם חברה ככה בעולם שלי מותים לי, לא, מותים לי! אז זה מה שאומר, ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים עמו. כשהשם מבין אתכם, את האנמים יבואו לך. אתם חושבים שהם יכולים לצלם אתכם? הם יכולים רק לצלם אתכם כשאתם בטחים. אם אתם סליחים, לא הקפה יכולה לצלם אתכם, לא את אשתם יכולה לעשות אתכם קלעות, אף משהו. אם יש לכם קלעות, זאת אומרת שאתם בטחים על משהו, תזכרו לזה. כל התגלגל שזה לא בגלל ה' איגו, גאסיפה, גאסיפה, אתה יודע, למה הוא צריך לעבוד? הוא הרבה יותר, זה לא ברור, זה רציזם, הוא הולך לבריח, הוא עושה הרבה רעיון, אני רוצה עבודה, בלוני. איגו שלך נפגש, אז אתה רוצה להתקשר. זה נקרא מחלוקת שלא לשם שמיים. לחיות נגד הם, לחיות נגד להם, המחלוקות האלה לא יש להם ברכות, הם יביאו טראג'דים, אין משהו טוב, אין סופה להתקיים, אתה לא תצליח לעשות משהו, אתה יכול לדבר נגדו עליו עד 10 שנים, גאסיפ, אתה יכול לדבר נגדו עליו, אתה נכנס נגדו עליו, אתה מנסה אנשים לא להיות חברים שלו, זה לא יעזור לך, באחר כך אתה תנחל והוא יצא, גרנטי. מה? אבל כל מחלוקת לשם שמיים, כל דבר בשביל השם, בשביל האמת, לא בשלב שלי, או בשלב שלי. בשביל האמת. זאת האמת. אני לא רוצה שיהיה מיץ שם. אני מיוחד על השם, לא בשבילי, הם צחקו אותי, הם לא הצטרפו אותי, לא. בשביל האמת. מחלוקת ככה, דווחה ככה, זה ברוך. ואתה תהיה מוצלח שוב או לאחר, אתה תהיה. מה? כמו מחלוקת בית שמאי ובית אילאל. בית שמאי ובית אילאל הייתה הרבה דעות מוחות. אחר כך הילד הולך ללחוץ, ללחוץ. רב הולך ללחוץ בגמרא. הם לא ללחוץ בגמרא. עוד מחר הם מתייניים את הילדים שלהם. אבל כשהם היו בישיבה, ראית חד אורייטה, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מחלוקת שענה לשם שמיים. אבל זה איגור, משה הוא הרב, בר ארון הוא הרב, כהן, ואנחנו לא משנה, אני רחב יותר מזהם, אני יודע תורה כמעט כמו הם, אני מהקבוצה הזאת, אני גם מהקבוצה של שבת לוי, הם קיבלו הכל, אני קיבלתי אף משהו, אבל אתם לא רואים שהשם עם אותם? השם החלט שאתם מקבלים אף משהו, תהיה קטן, אני אלך לסוף. ואתה תשכח עד שהיום אתה תשכח בגלל ותקרא משה אמת ותורתו אמת. זה היה המשחק הזה. כל המזקת ערבים, מישהו מישהו שהפכה את העולם לבנות מצוות. לימדים להם תורה, לימדים להם רליגיות, לימדים להם שלום בית בביתה להם, לימדים להם מניארים, אתה יודע, וכו' וכו'. אין חטא בעל ידו. אם הוא תהיה רעיון בלא לתת קבוצות מסוימת, ולדברים שלו שתהיו רליגיים תהיו במסוימת גדולה, הם יכולו ללכת למלכה, והוא יכול ללכת למלכה, זו אהבה לתורה. שהרבי יכול ללכת למלכה, ולדברים שלו יכולים ללכת למלכה, אז השם צריך לספור אותו. הוא יכול ללכת למלכה עם אישה שלו, ובדיוק הפוליץ נפגש. שזה לא יקרה למישהו אחר, זה היה כמעט לעשות סין, זה היה כמעט לעבור בבנק, זה היה כמעט כל מה שאתה רוצה, השם מייחס לגארד ספציאלי, לרעש את פרויקטו שלו. הוא חושב, ארח, ארוך, ואז השם אומר, אני מייחס אליה ונביא לך, למה? למה? כי אתה עושה את זה לאחרים, ואני רוצה לעשות את זה לך. כל המכתית הרבים, someone who influence the public to make scenes, come I make a mix party, disco, I'm a DJ, I made a new bad movie, come buy my movie, come to see me playing soccer on Shabbat in a stadium, come with your car, you know, all these things that they do, all these athletes and sports and you know, all kinds of people, musicians, whatever you want to call it. אין מספיקים בידו לעשות תשובה. When he come one day to make tshuva, repentance, it will be almost impossible for him. Why? You made so many Jews not religious, you want to be a tzaddik now? They all go to hell and you go to heaven? Not so fast. Not so fast, my friend. You're going to have to go through a lot of efforts and agony, maybe you'll have the merits to make tshuva. משה זכה את הרבים. משה זכה וזכה את הרבים. זכות הרבים תלויה בידו. Everything that they did goes to Moshe's account. Why? שנאמר צדקת השם עשה ומשפטיו עם ישראל. ירובם בן נווט היה גם מיוחד בתורה, הוא היה רב. אבל הוא גרם ליהודים איידוס לגבי איגו שלו. הוא לא רצה להם ללכת לירושלים לראות רחבאם סיימתי על שר הרב. אז הוא אמר לו, אתה לא צריך ללכת לבית המקדש. אתה תשתה פה, אנחנו נכניס לך שני איידוס, ואתה נכניס להם. ירובם חטא והכתי את האחרים, הוא גרם לאחרים לדעות. כל הדעות שלהם נכניס לגבי איידוס. שנאמר על חתות ירובם בן נבת אשר חתה ואשר הכתיע את ישראל. Everything that his chata, he committed sins, goes to his account. Everything that he made them make sins, also goes to his account. אנחנו צריכים לדבר אם אנחנו רוצים להיות בשדה הזה ובשדה הבאה. אוקיי, אנחנו לא יכולים להכניס את הפרק, אני עשה את המקום שלי לנסות להכניס אותו. אנחנו יש כמה משניות, עוד 10-15 דקות ואנחנו יכולים להכניס את החלקה. אז בעזרת השם, בפעם הבאה, אנחנו יכולים להכניס את החלקה החדשה ולהתחיל את החלקה האחרונה של פרקי אבו. תודה רבה לכם שהבאתם, נתראה ביום הבא. תודה.