Serie de Pirkei Avot #14

אוקיי, יום טוב. הלאה האחרונה, אנחנו ממשיכים את הסרטון של פרקי אבות. הלאה האחרונה, כנראה, כנראה, כנראה, כנראה, כנראה, כנראה, כנראה, המצוות הוא מיוחד על הצעירות של האנשי. כל אנשי יש קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק יש הרבה, הרבה מוזיאנים שהם מוזיאנים את האינסטרומנטים שלהם ויש אחד מוזיאנים והוא כתוב את המוזיקה לכל מוזיאנים והוא יכול להגיד את הכי טוב, מי עושה את העבודה שלו, מי לא עושה את העבודה שלו אבל כולם יש את עצמם במוזיקה, אתה יודע, אף אחד לא יכול לעשות, אם הוויולין יעשה משהו אחר זה לא יכול לעשות את העבודה שלו, כולם יש את עצמם אבליגציה, את הליבה שלו היא סוגנית בגלל מה שהיה אשם רוצה שזה יהיה ולכן אין דבר בגלגל שאתה צריך להיות גלגל עם מישהו אחר אני אשכר שאני הייתי הוא, אני אשכר שאני הייתי מה שהוא היה, זה לא משנה מה שהיה עם האחר. עבודה שלך היא זאת, וזאת איך אתה תקיים את התגובה שלך, וגם אתה צריך לדעת שכל אנשי יש דברים אחרים בין האחרים, זה למה שאין דרך להשיג בין אנשים. זה מאוד קשה להשיג. רפום צהרה אגרה שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם תורה שבעל פה, אור על תורה יש לך משנה ויש לך בריתה מה זה בריתה? בריתה זה משניות שהיו לא נקראים בטלמוד כשרבי יהודה הנשיא כתוב את המשנה הוא קבל כל המשניות הכי טובות שהיו מייצגות בגלל הרבים הכי חשובים והוא קבל אותן לדבר שאנחנו קוראים לזה המשנה אבל קצת של המשניות שהם לא נכנסים, הם נמצאים, הם נקראים בריתות. בריתה קורית בערבית ברה. ברה זאת אומרת חדש. אז זה למה הם נקראים בריתה. כאן רואים שבפרקי אבות, קצת של המריתות היו גם נכנסים. בואו נעשה דוגמה. מה זה הפרק, מה שזה חלק יצא לדבר עליו בעצם על אימפורטנציה של התורה איך תקיים תורה מה זה השחרר של יהודים כדי להיות מוכנים בתורה ומה זה הדרך הכי הראיונית לתקיים התורה כל הדברים האלה יצאו לתקיים בחלק הזה רבי מאיר קורא כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. There are two levels of learners. People who learn just because they're afraid of the punishment. And they know that the same way to learn Torah is the biggest reward. Not to learn Torah is the worst punishment. Therefore, they don't want to take risk. They don't want one day to be punished. And they learn. They force themselves to learn. Or they learn because they want to get a good shiduch. הם ידעו, אם אני לא לראות, אינו ילדים מיוחדים ירדו אותי. בגלל שבעולם היהודי, הדבר הכי חשוב במהלך היהודי הקושר, לא במהלך היהודי פשוט. במהלך היהודי הקושר באמת, 99% של ההתקדמות היא החלטה של האדם על ידיותו בתורה. זה הדבר הכי חשוב. אם הוא ידע הרבה על התורה, כל הדברים האחרים לא כל כך חשובים. זאת אומרת, אם הוא גדול או פחות, או יחיד או לא יחיד, אם התקופה היא הכי גדולה או לא, זה לא משנה כל כך הרבה. למה? כי הוא דיימן. דיימן, אתה לא מדבר, אתה קיבל את זה. הבעיה מתחילה כשהוא לא יודע כל כך הרבה בתורה, ואז אתה מיוחד שאתה מיוחד על דברים אחרים, מי הם האנשים שלו, דברים אחרים. דבר אחר הוא גם מאוד מיוחד. זמנות, מידות, איכות. אבל במיוחד, במיוחד, אתה יכול להגיד שב-90% של הזמן, מי שתלמד תורה באמת, וזמנותו ואיכותו הם במיוחד מאוד טובים. כי אפילו אם הוא נותן עם אצלים רעיונים, בסופו של שנים הוא התקדם ללכת, והוא נותן את כל רעיונות שלו, והוא התקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם לתקדם אולי לת הוא באמת לא מנסה ללמוד או הטקסטים היו כל כך רעיוניים, אפילו אם הוא מנסה ללמוד תורה, הוא נכניס קצת מהם, אבל זה היה כל כך רעיוני להתחיל עם זה, ויש לו עדיין הרבה דרך ללכת, אחד מהשני כמו שאמרתי, טקסטים רעיוניים ופרסומות נגטיבות, זה כמו אנפקציה והתורה היא האנטיביוטיקה של האנפקציה אם האנפקציה גדולה, אתה צריך הרבה אנטיביוטיקה, יש לך משהו שאתה לא יכול לעשות במיוחד יותר אז יש אנשים שתלמדו תורה לבנות דברים. הם ידעו, אחד יום אני הולך להיות חכם גדול, אני אכניס כתוביות, כולם יקבלו את הכתוביות שלי. הם מזכירים לי כאן לדבר, הם מזכירים לי כאן לדבר, ואחרי זה יש לי את עצמי הישיבה, ויש לי סינגאג, ואנשים יקבלו זמן, ואני אשאר בטוחה, וזה מאוד טוב, אני לא הולך לנצח את עצמי ללחוץ בשטחה, להיות פרמיר, אתה יודע, אז זו אחת הרזונות למה הוא החלט שהוא צריך ללמוד תורה. איזה אנשים לומדים תורה בגלל שהם אוהבים את זה, הם מקווים את זה. זה גדול, זה באמת משחק, אם אתה מתעסק בזה, זה כמו דרוג, אתה לא יכול להשתתף בזה לפני דקה. אבל כל הרגעים שאני מדבר עליהם הם לא טובים. מה הרגע האמת ללמוד תורה? בגלל שזה עושה אנשים שמח. זה הכרח. זה הכרח הכי גדול. אם אתה הגדול במחשב שלך שאתה רוצה ללמוד תורה, למה? בגלל שאתה יודע שבעברית זה לעשות נחת רוח ליוצרנו, לעשות מרגש גדול, גדולה ומרגש, תורה קדוש ברוך הוא, שילדים שלו יקרים ומדברים על התורה, ואם אתה עושה את זה רק בגלל שהוא רוצה, אז זה לא משנה, איזה תורה אתה הולך ללמוד, או אם הוא מקווה, או אם זה לא... לא כל אחד נשמע את כל חלקים של התורה דווקא, אוקיי? איזה חלק, איזה אנשים אוהבים חומש, אוהבים את הסיפורים של החומש, מאוד יפה, אבל גמרא זה מאוד קשה להם, צריך לעבוד כל כך קשה עם הרעיון, וזה באמת כאילו... זאת עבודה קשה להם, אז הם מנסים להבין את זה. מישהו שמנסה לעשות אשם שמח, כל משהו הוא ילך ללך, איפה שהוא נשמח או לא, זה לא משנה, כמו שאני עושה אותו שמח, אני לא בא לעשות את עצמי שמח, אני בא לעשות אותו שמח. אז מה שאתה רוצה, אני יודע שאתה רוצה לי ללך גמרא, זה הכי גדול של ללכת, תן לי לנסות ללכת גמרא. אז זה נקרא לימו תורה לשמע, לשם שמיים, זה מה שזה אומר לשמע. אז חזאל הלכה לנו גם סקר, שאם אדם, במהלך הוא לא יצא לדבר הזה כל כך פשוט, אבל אם הוא יכול להשתתף ולעבור את עצמו ולעבור את זה עוד ועוד ועוד, אולי בטח, הוא יצא לדבר הזה של לימות תורה לשמע. מתוך שלא לשמע בא לשמע כל העוסק בתורה לשמע זוכה לדברים הרבה זוכה לדברים הרבה זוכה לדברים הרבה ולא עוד, אלא שכל העולם כדאי הוא לא. ויש אחד שבמקום הזה, ששיץ ולמלך תורה בגוון שלו, הוא האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית כל האנגלית האנגלית העולם כדאי או לא נקרא ראה אשם קוראים לו חבר שלי. זה מעניין. אהוב. חבר שלי. אני אוהב אותו. הוא קוראים לו חבר של אשם. הוא נקרא בשמיים, הוא חבר של אשם. הוא גם אוהב את הבריאות. הוא לא רק אוהב אשם, הוא גם אוהב כל האנשים סביבו. זה מפורסם אותו לגבי שהוא יצא לגבי הזה שהוא אוהב כל אנשי הוא יראה להם את הדרך הנכונה הוא יביא להם קצת קצת ל'השם, קצת לתורה. הוא עושה ל'השם מאוד שמח. משמח את הבריאות. כל מי שיודע אותו, הוא מרגיש להיות חבר שלו. וואו, איך מרגיש שאני אוהב שזה הוא חבר שלי, או רב שלי, או כל מה שזה. מלבישתו ענבה ויראה. אוטומטיקלי הוא מתאמן. הוא מקבל את הזכות. והוא מפחד, לא צריך להגיד כן, מפחד מה'השם, מפחד ומאמן. מחשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן. He becomes a chasid, the highest level of righteous person. צדיק. And honest and decent and faithful. Look how many things he gets in his life. It makes him far away from the sin. To go far away from the sin. Gives him lots of merits. He always will have the best advices for people because the spirit of Hashem is on him. הוא יתקדם את זכויותו לדרך הכי גדולה הוא יהיה אירוע באמת בשלב שלו הוא מתחיל להיות רבי, ואחר כך הוא מתקדם לדרך הכי גדולה והוא מתחיל לקבל סקרות התורה זאת אומרת קבלה, האמצע של זה היה הוויל נגאון כשהוא היה 9 שנים כבר, הוא הלכה לדרך כל כך גדולה, שהאנג'לים מבקשים לו לתאר לו סרט הקבלה והוא אמר, לא, אני יש לי זמן לתאר לזה בפני עצמי אני לא רוצה שאתה תאר לי, שתצטרף לי. גאון מבילנה, 9 שנים, כשהוא הגיע לפני כמה שנים, כשהוא היה שנה ללמוד תורה, כשהוא הלכה לקינדנגרד, ולפני 6 שנים, או 5 שנים, כשהוא התלמד, זה יותר ממה שהאנג'לה תלמד ב-100 שנים היום. איזה מעט של אדם, הוא היה גניאסי להתחיל, אבל גניאסי סיריאלי, שתקשר את הווידאו שלו לעשות את הדבר הנכון. אז, מגלים לו רזי תורה, האנג'לים באים ומיידים לו סקרות התורה מהשמיים. רז זאת סקרות ביבו. כשנאמר, מה שאנחנו אומרים? סוד השם ליריאב, הסקרות של השם, אל אלה שהם מפחדים עליו, ומפחדים עליו. הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין המתגבר הוא נעשה כמעיין הרבה אנשים מנסים ללמוד תורה. יש עוד 100,000 המתגבר הוא נע אנשים מנסים ללמוד תורה. איך הרבה מהם הגיעו לזה? למה? כי ללמוד לשם שמיים, לשמע, זה הכי גדול של למוד. הכי גדול של למוד. אוקיי, אז זו הייתה המשנה הראשונה. אמר רבי יהושע בן לוי. רבי יהושע בן לוי, אחד הכי גדולים בארץ ישראל. והוא היה נכון כשהגנירה של התנאים התחילה, הגנירה של האמוראים התחילה אחרי, והוא היה הראשון בגנירה של האמוראים אחרי התנאים. אז הודך הוא מאוד קרוב לתנאים, התנאים הם האנשים שכתבו את המשנאות. ולאחר זה באה עוד גנירה של אמוראים שהתכניסו את המשנאות למהלך המשפחה. כי זה היה מאוד קשה לנשים להבין כי המשנה הוא מאוד גדול. אז הוא היה הראשון של האמוראים והוא מאוד קרוב לתנאים. זה למה הוא היה בניבל מאוד גדול. וזה מה שהוא אומר. כל יום, יש לך קרדע, מזכירה קרדעה ממלכת סינאי מלכת סינאי היא במדבר, איזשהו מקום בסעודי ערביה, ירדן, ישראל, איזשהו מקום בין שם מלכת סינאי הקרדעה, המזכירה היא אוי להם לבריאות מאלבונה של תורה איזה שם לאנשים, למרחקים לנסוע את התורה זאת אומרת יש מיוחד במידה הארהיבה, איזשהו מרחב, איפה הר סיני הוא מרחב סיני. לכל יהודי, שלא ייקח את התורה במהלך, הוא לראה כש... אין שיעור, הוא יכול ללחוץ ברחוב פעמים, הוא יכול לעבוד, הוא יכול ללחוץ ברחוב וללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחו� כל מיני קלאונים, כמדי, אין סיבה למה הרגעים שיש לאנשים כשהם רואים מה שהם יכולים ומה הם עשו? כשהם רואים את כל הזכרון הזה שקיבלתי עליו במטה, כשאני הייתי ברחוב, וכמקרה שאני יכול להתקדם על זה זמן, זה זמן שהפכה מהחיים שלנו. כל יום, 2-3 שעה, אנשים שעובדים, אנשים שקופים, יש הרבה... אני לא אומר שהם צריכים לעבוד, לעבוד, לעבוד, זו סיפור אחר, הם עובדים. זה כמו שאני אעבוד בבית, אבל בין-בין יש זה זמן. איך הרבה מי שיכול לעבוד בזמן הזה? זמן. אבל אנשים מגיעים ככה, הם לא מקבלים את הזמן. אז מישהו כזה, ההכנעה מכנעה בו, או אליהם לבריאות. או אליהם לבריאות. בת קול, מה זאת אומרת בת קול? היכנעה, ההכנעה, אבל אנחנו לא נשמעים את זה. אם אנחנו נמצאים עכשיו במונת סיינה, אנחנו לא נשמעים את זה. זה ההכנעה הספיריתית שהפכה דיוקטרית מבריאות. כשהפרפסים נחשפו, התקדמה התחילה עד 2000 שנים אשם עדיין היה פרפטים הוא בא לפרפט, הוא נותן לו מסגרת והוא בא לאנשים ואומר את המסגרת אחרי שאין אף אחד כדי להיות פרפט עד היום, אף אחד הפרפטים עדיין נחשפים, ההתגלגות עדיין נחשפות אף אחד לא יתקבל את זה אבל זה כאן, אז רבי יושב אבן לוי מנסה לנו את הסכמה ש... את ה'בת קול' באה ובסופו של דבר, להגיד איך אנשים, ללא לקחת את התורה בטח, באמת מנסים את התורה. עוד דרך אחרת לנסות את התורה, היא שהתורה היא ברחוב, בתחום, בבית שלך, ואתה לא תקבל אותה. אתה לא תקבל את זה. אתה לא תלמד, אף שום דבר. אז זו הדרך, זה נקרא אילבונה של תורה אילבון לעליב means to insult. Someone who doesn't sit and learn Torah נקרא נזוף. נזוף means that your boss is calling you for a meeting and in that meeting he gives you like a warning. זה לא באמת מזכירה, זה אומר לך, אני רק קראתי לך כדי להגיד לך איך מזכירתי שלך, של עבודה שלך, של התפקיד שלך. אז כדי שכולם ידעו שזה מרחק, זה מרחק לפני המרחק הבא, שיהיה להם לצלם שלכם, בגודל. זה נקרא נזוף בעברית. נזוף זאת אומרת שכבר יש לך מרחק בפייל שלך. תתעורר לפני שזה יפה. שנאמר נזם זהב באף חזיר אישה יפה ושרה טעם נחשב שאם יש לך פיג, ואתה מקבל רינג יפה, ואתה מקבל את זה במותו שלו. בימים היום, הם מקבלו גלולים במותו שלו. לא רק במותו שלו, אבל גם במותו שלו. כמו רינג. זה נקרא נזם. אז זה אומר, זה אומר ככה, אדם שיודע התורה, מישהו שיודע את מותו של התורה, ומנגננת, לא מידע, לא מנגננת מה זה כאילו? זה כאילו פיג שיש בו גבוהה גבוהה בגבוהה שלו ומה פיג עושה עם גבוהה שלו כל הזמן? מנגננת את זה לגבוהה, לגבוהה של השעון, כל מה שהוא רואה הוא אוכל, אבל קודם הוא בא ומנגננת, ואז הוא מתחיל לאכול, אז מנגננת השעון לגבוהה, לגבוהה של השעון, לגבוהה זה של השעון כאילו מישהו שיש את התורה ולא מתקדם ומתכנן את זה, זה כאילו אנלוגיה. הלוכות, מעשה אלוקים האמה, ה-10 קוממנטים, המערכות שאנחנו קיבלנו, זה המדבר של השם. זה מלכה של ה' למדינת היהודית. חזאל אמר שזה סקרטיר. חרוט וחירוט קוראים את הזה. מה ההחלטה בין חרוט וחירוט? חרוט זאת להגיד, כשאתה כתב משהו, אתה מנצח משהו במרבל. זהו, זה כתב, זה כתב תמיד. אף אחד לא יכול להכניס את זה. אז חרוט, זה מה שאני רק אמרתי, וחירוט זאת אימציה. אז הסקר הזה, למה הם משתמשים בזה, כדי להגיד לכם שכל אחד שסיימת ותלמיד תורה כל יום, הוא אנש חי. הוא לא סלב של אוהבותו ושל אוכלתו האלה, כי כולנו כמעט סלבים ושלבים של אוכלתו האלה. אני רוצה אוכל, אני רוצה את זה, אני רוצה את זה, אני לא רוצה את זה, אבל אנשים שתלמידים הרבה תורה, הוא נפגש את עצמם מהאוכלתו האלה, אבל זה לא נפגש לו. פשוט לוקח אותו תמיד לצד הנגטיבי. הוא חי. זה כמו לוקח את רגליו. או, אני רוצה ללכת וללכת. אני רוצה ללכת וללכת למצוות. אני רוצה ללכת בקטע בבוקר ללכת ללכת. אני רוצה ללכת כמו יהודי באמת. כל אלה דברים שהיצר הנראה לא נתן. ללכת את התורה, להחליט אתכם מהקורדים הזה, ואת הכסף הזה, שתביאו אתכם לגבי אור. מישהו, אני לומד מחברו פרק אחת, מישהו שתלמד מהחבר שלו אחת ספר. אחת ספר. או אפילו אחת הלכה, אחת הלכה. הוא אמר לו מה לעשות לתירת ידיים. הוא אמר לו מה לעשות לפרעה. הוא אמר לו קצת על החולדה. זה יכול להיות כל משהו, הלכה. אפילו אחד מהספר מהתורה הוא שאל אותו מה זה אומר את הספר הזה והוא הספר לו מה זה אומר אפילו אחד מהספר מהתורה הוא שאל אותו מה זה אומר את הספר הזה והוא אמר לו את המנגינה אפילו אחת הלטרה הוא אמר לו למה יש איזה וויר אשם יכול להכניס את זה בלי הוו יהיה את המנגינה האלה הוא אמר לא, לא, הוו בא ללכת לדעתך שיש להם חייר אקסטרה הלך. זהו כל מה הוא אמר לו. ברגע, אתה חייב לתת לו חשבון. אתה חייב. מה ההחלטה, לפני שהוא אמר לך את הקהילה, לאחר? לפני שהוא אמר לך את הקהילה, אתה צריך לתת חשבון לכל אדם. אבל זה מנהל. זה לא חייבה, זה מנהל. זאת הכתוביות של העולם. עכשיו אתה מנצח. מה ההחלטה? כשאתה לא נותן להם רספק, התגובה שלך היא הרבה פחות מאשר לפני. לפני, לא נותן רספק לאנשים, ברור שזה הדבר הנכון לעשות. אבל עכשיו זה כבר מתחיל לנצח. למה? בגלל שהוא הלכה לך את אדם של תורה, לא צריך להגיד שהוא הלכה לך את כל תלמוד. או כל מה שאתה עושה זה בגלל שלו. ואז כשאתה רואה אותו, אתה צריך להתאר. כשאתה מדבר, אתה צריך להיות קטן. כשאתה צריך עבודה, אתה צריך לקחת פלאן ולרחוץ, כדי לעזור לו. או משהו כזה. זה כבר המינימום שאתה אוהב אותו, כי כמו שההלכה אמרה, שאם אבא שלך הוא בפחד, ורבא שלך הוא בפחד, ויש מילה רק לרדים אחד מהם, רבא שלך יצא ראשון. אם אתה תחזור את הלוח של אבא שלך, או לבית של רבי שלך, אתה נמצא אותם, מי צריך להיכנס ראשון? לרבי שלך ראשון! אז הם שואלים למה, למה? אביו! כי אביו הביא אותו למהלך הזאת, שזה פעמים אבל רבי שלו מזכיר אותו לשלום של אמצעות, זה פעמים יותר גדול, הוא שואל לו הרבה יותר למה שהוא שואל לאביו אז הוא צריך לתת הרבה גדולה ל�רבי שלו, מאז מה שהוא שואל לאביו, והרבה אנשים לא יודעים את זה הם יודעים את זה, הם לא יודעים את זה. ואז אנחנו נמשיך ואומרים ככה. שכן מצינו ודוד המלך, אנחנו מנסים ללמוד את זה. בין הרבה דברים שיכולים ללמוד את זה, אחד הדברים שיכולים ללמוד את זה הוא מהקינג דוד. שהוא הלמוד את אחי טופל. אחי טופל היה אדם שיודע הרבה תורה בנושא שלו. והוא הלמוד שני דברים שלו. זהו, שני דברים הוא הלמוד את אחי טופל. וככה דוד המלך אמר לו רבי אלופי מיהודאי. הלמודי, הלמודי, הרבי, מה זאת אומרת הרבי? אתה שואל לו שאלות בשבילך והוא תהיה רבי שלך? דוד המלך מה דוד המלך הלך ממנו? הוא הלך ממנו, איזו פעמים בקבוצה, כשדוד המלך רצה לבנות בית המקדש, השם אמר לך שעיון שלך נפגעה כל כך הרבה מלח ומלח, אפילו אם זה היה הדבר הנכון, כי הוא הלכה ללחוץ, אבל כשאתה מולך אנשים, אתה לא יכול לבנות בית המקדש שלי, צריך להיות ממש פחות. אז שלמה שלמה תעשה את זה. אז הוא שואל, לפחות אפשר לי להכניס את הקבוצות, והשם אמר, כן, אתה יכול להכניס את הקבוצות, כדי להכניס את המקדש. כשהוא הכניס את זה, זה היה גדול גדול, והוא רצה להחליט להחליט את הרכב והאנשים אמרו לו, תתקשר, אם אתה תחליט את הרכב, ירושלים יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה אני רוצה לכתוב את הנמה של ה' הוא אומר, יפה 72 פרקים על קלף כמו מזוזה, זה נמה מיוחד, נמה דווקא. קומבינציה, אני רוצה לכתוב את זה ולחזור את זה למים, ואני יודע שזה יביא את כל המים ליד, אבל הפרובל הוא שהנם של ה' יהיה חזק, וזה משהו סרטון לחזק את הנם של ה' האם אני מוכן לעשות כזה דבר או לא? אף אחד לא תגיד. אז הוא חשב שהחיטופל הזה ידע את התגובה, אבל הוא לא רוצה להגיד. למה? הוא רוצה שהאנשים ירחקו את קינג דיוויד, והוא יקבל את מקום שלו. הוא חכם גדול, הוא ידע הרבה על התורה, אז זה נטורל שהאנשים... הוא יותר הזכוי לקבל את מקום שלו. אז הוא לא מדבר על שום דבר. הוא מגניב, אבל מגניב גם. ואחד מהמלכים, גמרה, אמר, ובאמת הוא פגש את שירותו למלכותו, אפילו כשהוא ידע את כל התורה בארץ. זה לא עשה לו משהו, הוא פגש את שירותו למלכותו. אז בכלל, הוא אומר, דוד המלך ידע, והוא ידע. אז הוא אומר, מישהו שיודע את התשובה, ולא יגיד לי את זה, אני שים לו קרס. הוא נפגש, כי הוא ידע שהוא צדיק. אז הוא אמר לו, כן, אתה יכול לעשות את זה, למה? אם השלב מפחד את אימא שלו בגלל שהיא הייתה בביתה עם אחד אחר ואחרי שהוא הכנע אותה והיא הלכה ועשית את זה בכל מיני רציוניות והוא לא ידע אם הוא יכול להיות איתה עוד פעם הוא לא ידע, אז הם צריכים ללכת לכהן בבית המקדש והכהן כותבת את אמא של השם ושמים את זה במים והכנעה נכנסת למים והיא מים את הכהן, התורה אומרת אם הייתה מפחדת את כהן תפחדת והיא תפחדת ותמיד מתחילת למות ואם היא לא עשיתה את זה, אנשים שהם עשו את רפיטה שלהם, הם הם שיעורים את הסיפור. והקהילה גדולה, נותנת להם ברכות שכל הילדים שלהם יהיו ילדים ברכים. והברכות הזו תמיד תתקיים, בגלל שהיא הכי אימפריאלית במונח. אז זהו זה. אז הוא אומר, אם כדי להעבור במהלך ובאמא, השם נגיד להחליט להחליט את הנמה שלו, לחזור את כל המדינה. זה לא צריך להגיד, זה קלווה חומר. לא צריך להיות גניבה לדעת על זה. אז הוא נכניס את הנמה, נכניס את זה למים, כל המים נגדלו, אבל הם נגדלו עדיין יותר קטנים מאחורי, יותר. עכשיו צריך להחזיר אותם לבית. הוא הלכה לפה מאוד. זה כשהוא קבל 15 שיר למהלות שיש לנו בתהילים. שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר למהלות, שיר הוא קיימתי מבחינה, הוא הלכה כל כך דיב לצבא, הוא הלכה יותר ויותר ויותר, עד שהמשפחה היא יותר גדולה, למהלות, אז הוא הלכה את ש ההלכה שלו, ומאחר זה הוא קראתי לו רבי שלי, רבי שלי. זאת אומרת, זה רק דוגמה, מהלכה אחת, כמה חשבות צריך לתת לאחד. אז המשנאה ממשיכה, היא אומרה ככה, לכך כי לכך טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו. לכך. לקח זאת אומרת, אם יש לך אנלוגיה, סיפור, הוא בא ללכת לנו את המסגרת. המסגרת שאתה תלמיד מהסיפור, מה שקורה, הלסון שאתה מקבל אותו נקרא לקח. לקח טוב זאת אומרת הלסון טוב. מסגרת טוב שאתה תלמיד מה שאמרתי לך. כי לקח טוב נתתי לכם, השם אומר, מה זה הלקח שאני קיבלתי לכם? תורתי אל תעזובו. לא תחזור מהתורה שלי. לא תחזור מהתורה שלי. תחזור מהתורה שלי כל הזמן. בגלל זה, כל מה שאתה עושה תהיה ברוך. תורתי, אל תעזובו. נמשיך, המשנה הבאה. כך היא דרכה של תורה. כך היא דרכה אין סושי, אין פיצה, אין צ'יניס, אין אשפולו, אין למ, אין זה, אין זה. אתה רוצה להיות תלמיד חכם? של תורה. עדיף לסיבה שאם הם משחקים לך כל יום קצת ברית קשה עם קצת סולט, אתה מרגיש. אוקיי? תן לי לאכול 2 דקות, לא לרחוץ על הזמן, תן לי לאכול ונכנס ללמוד שלי. לא שאתה צריך להיות ככה כל החיים, אל תקבל את המסגרת הזאת, התורה לא מפורסמת לנו לאכול ברית וסולט כל הזמן. אבל אם אתה מגיע לזה, זה לא יכול לעשות שאתה מפחד. אתה נחשב בזה, אתה בסדר. זאת אומרת שאתה לא יש לך אוהבים כמו אנשים מגניבים, כמו 99% של האנשים שבאמת, שהחלילה מגניבה כשהם רואים אוכל, הם מפחדים להתאם לזה, כאילו, המקום הכי טוב הוא הוודינג. אני לא יכול ללכת לביתה כמעט אף פעם, אולי פעמים או שני פעמים, אני לא יש לי זמן ללכת לביתה, אבל פעמים או שני פעמים שאני ללכת, אני תמיד אוהב לבחור מה קורה כשהם מגיעים למלחמת? ויש תמיד מישהו ששיץ בקצב שלי ואני אומר לו, עכשיו תגידי ותראו מה יקרה. אנשים מנצחים, אנשים מנצחים, הם מדברים. כשהם יקבלו את המלחמת בקצב, אני אומר למי ששיץ בקצב שלי, תתן לו 2-3 דקות, ותראו איך, כל אחד יכול ללכת למלחמת. אתם יודעים, אז אתם תשכחו ותראו, כשהקרימקייקים יצאים, כל האימונים והקפה וכו', כאילו שהם לא ראו דסרטים, כל אחד כמו ליון, מתקים להתקשר, ועכשיו אנשים מנסים, סליחה, הוא מנסה לקבל פליטה מפה יד, מפה לצד, תודה רבה, אני הייתי פה קודם, לפעמים זה נהיה עם הטיפול. אולי הגבירה שאני מקבלת תהיה קצת קטנה. שתי אנשים הלכו למילה. היו נבחרים למישהו, רבי, בשבייס. אחד היה מה שקוראים בעבר, ערס. ערס זאת אומרת חיים קטנים. זה באמת הדבר הנכון, חיים קטנים. והאחרון היה אקדמי, אני לא יודע, כאילו מישהו מהקולגה, סופו שלו יש מעניינים טובים, אז הם בשבועים עדיין, הרבי נותן את החיים שלו לשבועים שלו, לשבועים שלו ולשבועים אחרים, ועכשיו שבועים נמצאים שבועים, אחד גדול, אחד קטן. אז הם בשבועים נותנים את הרגל שלהם, והם מסתכלים על אדם אחר, מי יקבל הרגל והמי יקבל הרגל הקטן. אז הרגל מתייחס לארץ לקבל הרגל הראשון. אז כמובן, מה יקבל הארץ? הוא יקבל הרגל הרגל. אז אני אמר לו, שם עליך. למה אתה יקבל הרגל הרגל? לא יש לך מנות? אז הוא אמר, מה הרעיון שלך? הוא אמר, אם אני הייתי אתה, אני תקבל רק את הקטע הקטעי, ותביא את הקטע הגדול לדברים אחרים. הוא אמר, אה, אתה תקבל את הקטע הקטעי? אז הנה הוא, תקבלו אותו! לא רק מרס, הוא גם מגניב. אחר כך הוא מנסה לתעשין לו מניארים שהוא אפילו לא מבין. אז בכלל, פאט במלך תוכל, חברי, לא לדבר עם מה לאכול, כל מה שאת אשתה קבלת על הטבל, אל תאכל, אל תעשה שאלות. רבי ראן, אשתו הייתה מנסה לעבוד עם טעים, הוא מנסה לדבר עם טעים כל יום, ולכן הוא הלכה לישיבה. אחד הזמן הוא הלכה קצת מהטעים, היא הייתה מנסה לעבוד, והיא באה להכניס את הקפה. סולטי תה, שהיא הולכת לפני שבועות סולט במשל סוגר בתה, הוא לא אמר לה, לא להפסיד אותה הוא מנסה לדרוך תה עם סולט וללכת לישיבה, אתה מבין? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה איפה אתם יכולים להיות? הטלפונים, הטלפונים, הם אוכלים אתכם לברקפאסט טוב, חדש, לא חדש. מה זה הלכה? אני לא אוכל חדש, אנחנו לא אוכלים את זה, אני אוכל רק חדש, אנחנו אוכלים רק את זה. הייתה לנו סמינר הזה בשבת. אז אתם יודעים, סמינר, אתם יודעים, אתה מגיע לדברות, אתה מגיע לאכולה טובה, הכל בסדר. אז היינו שני ילדים אמריקאים, שהם פשוט באים עם אחד מהקבוצים, הם פשוט נכנסו להם בשבוע, אבל הם באים מבית מיוחד מאוד, הם לא יכולים לאכול משהו. אין משהו אורגני, הם לא אוכלים את זה, הם לא אוכלים את זה, זה לא להם, הם מתייחסים לזה, הם מתייחסים לזה, הם מתייחסים לזה, הם מתייחסים לזה, אני רואה אותם כל יום, הם מתייחסים לדבר אחד אחרי דבר אחר, הם לא יכולים לאכול משהו. הילדות שלהם ניתן להם ככה, שאם אתה לא יצא, אתה מתחיל, אתה לא יכול לעשות כלשהו, כי כל מה שלהם הוא מיוחד, אנחנו אוכלים רק את זה, אנחנו לא אוכלים, אם נמצא משהו, הוא יכול ללחוץ, זה יכול להיות עשרה אלף דולר מילה של מילה, הוא יכול ללחוץ, אין סביבה, למה? אני לא מפריע כלשהו, אנחנו לא מפריעים, זה כמו שזה קורה, פאד במלח תוכל, אתה יכול לראות, אחד הכי גדולים, אני אמרתי לכם כמה פעמים בפשט, הוא נקרא רב בן ציון אבא שאול, הכי גדול רב בן ציון בעולם עד 12 שנים והוא הלך. אתה יכול לראות מה הוא אוכל כל יום בישיבה. הוא לא רצה לרחוץ על הזמן, ללכת הביתה, ללכת לאכול, ללכת ללחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת לרחוץ, ללכת ללכת לרחוץ, ללכ ברית של 3-4 ימים לפני, הוא מתחיל להתפתח את הביתה, יקבל 2 קצת ברית, יקבל אותה בקופיה, כדי שתהיה קצת פחות, הוא אוכל אותה, ואוכל קצת תמידות, זהו, רק לא להתאכל, וכל יום הוא יקבל ותלמיד. היום, בואו נקח את הכאב שלי ונלך לאכול לוחם. בחור ישיבה, הוא מפחד על איפה הוא יכול ללכת ללוחם. ככה הוא לא תהיה מתלמיד חכם, זו רגלית סולידית. אם האצבעות היא הדבר הראשון בעצמך, אתה חי לזה? אתה חי לאכול ולא לאכול לחיים? אל תמודד להיות מישהו מיוחד. מה? אתה בניבל של אנימול. האנימול גם מגיעים. אתה רואה, הלך, כשהוא מגיע לגבשים, הוא מנצח אותם, הוא מנצח את הרגל, הסליבר מנצח, הוא מנסה מהכך, מנסה מהכך, מנסה מהכך, הוא מנצח את הרגל, כמו שרצה לוטורי. אם אתה כמו דג, אתה דג, ואני לא יכול להיות חכם, אני חכם. זה או שאתה זה או שאתה זה. אחד הדברים שמקבלים לך להיות חכם, זה להיות אדיקטי למידה. אני פעם הלכתי עם רבי, הוא רצה להגיד לי, הוא היה עם קרוב. אז הוא אמר, בואו נמצא במהלך הזה, איזשהו מקום במהלך טרנד פייק, זה מקום גדול גדול, הייתי לאט הלילה, קטן, אז הוא רוצה להתמצא במהלך שלי, אז אני הלכתי אליו, ראיתי אתו כבר נמצא במהלך, ראיתי את זה, הוא אקבל סטייק חמש או שש פעמים, הוא נפגש את הטלפון ונפגש את הטלפון עם הטלפון. קודם, הוא לא נפגש כולכם. ואז הוא נפגש כולכם, כשהוא נפגש את הטלפון. אז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את הטלפון. ואז הוא נפגש את זה כמו הדבר הכי אימפריאלי שלך, הטלפון. הסטייק, אתה אוכל הסטייק וזהו. ואז הוא נפ זה רק 30 שניים של אוהבה. מה זה? כמה זמן אתה מקווה מהזה? פשוט לוקח את זה לבית ותקבל את זה. לא, לא. אתה יודע איך אנשים לפעמים, 3 שנים, מפריעים את המאלה. מקווים, מקווים את זה, מקווים את זה, מקווים כל מיני דברים. מה לזה? אף אחד לא יכול להיות בטחון, בטחון. מה? פד במלח תאכל ומים במסורה תשתה מסורה means a little bit water it's also fine nothing special no cranberry juice and orange juice and this juice and this cola and that thing I don't care about this thing I have a little water to survive it's good enough no what else על הארץ תשען אתה מבטיח לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� אחרי שאני מדבר אי פעם במזרח, הקהילה שלי לא נכנסה לנורמל. באותל, בני ג'רזי. אוקיי, אז... רב שח, אני אמרתי לך פעם את הסיפור שהוא הלכה עם הארגון אחרי שנה לדבר על הישיבה, רב איסר זלמן מלצר קבל את הארגון שלו וגבלו לביתו שלהם והיום זה במיוחד בלייקוד. אלה הארגונים של הארגון, שעוד שבוע הוא הלכה ללמוד תורה, ואז הוא התקיים לרב שח, רב של העולם, רבים הכי גדולים בעולם. כשהוא היה יום, כשהוא היה במלך הלימוד, אבא שלו אמר לו, הוא אמר שהוא מאוד עוד, הוא לא יושב עם ילדים, והוא רוצה שהוא יגיד לו איך לראות את המערכת. אבא שלו היה עם מערכת גדולה, והוא רוצה שהוא יהיה במערכת. כי הוא מגניב, הוא לא יכול לעבוד איתו ללמוד, אז כמובן, הוא יכול להיות גדול מאוד. אתה יכול ללכת לפקטוריה, ותהיה המשלם. הוא יכול לתאר לך את העבודה, יש לך כל האמפלוגים. הוא נכנס לשבול, אתה האנקלוג. אז הוא התחל לדבר, אני נשאר כאן כל כך הרבה. הוא היה ילד. אני לא יש לי מטרס. הישיבה הייתה כמה מטרסים, לא כמו היום, כל ישיבה פחות עדיין יש לבית. אני תמיד אומר שאנשים פחות היום, במיוחד עם 100 שנה, הם גדולים. קבלי אנשים פחות, כמו שהם עובדים היום, ותביאו להם 100 שנה, הוא נראה מאוד גבול. אמפרטמנט של עצמו, הוא מגיע לכאב, 100 שנים לאחר כך יש לו דנקי קטן, 500 שנים. הדנקי של אברהם אבינו זה עדיין מגיע לכאב. מה? אתה יודע כמה קשה זה לעבוד? לא יש מבר. האנשי רוצה ללכת למבר, הוא צריך ללכת במידה של הלילה, בשטחים. אין טווילט פאפר, אין טשווי, אין זרחים, הלוחים קרולים, אתם שומעים אותם בשבוע 2 בלילה, מנגינה, חלום, חשובו על החיים, ממש כמו כלבים. והוא בא לביתו, הוא רואה את עצמו 10 פעמים, אחד מנגינה, אחד מנגינה, מירה פה, מירה שם, ספציאלית, סקרין שם, תנועה, יפה. אבא, אנחנו מאוד פחות. 15 תלמידים בבית שלו. בבקשה, אבל לא מילה לבחור את הילדים שלו לישיבה. אבל הוא יש הרבה מילה לטלוויזיות, לטלוויזיות, ל-5,000 חולים, לזה הוא יש מילה. אבא, זה חייבה, אתה יכול לשתתף עם זה. אז בכלל, רב שח לא יש מטרסה. למה ישיבה יש כמה מטרסים, ורק האנשים שהם עודים, הם מקבלים מטרסה. הילדים, יאללה, אתה נפגש על הרחוב, חביבי, מה? יש לך משהו אחר. אם אני נפגש על הרחוב, במים, הרחוב מפגש, זה לא כמו ער, הרחוב הוא מלמד, כמו בישראל. אז הם מפגשים על הרחוב, וזה לא ממלמד, הרגליים, ואז אתה נפגש כל יום, לא, הוא נפגש על הרחוב. אז כשהוא קיבל את הלדר, דייצר ערה, דייצר ערה, דייצר ערה קיבל אותו וקיבל לו, אליעזר, מה אתם צריכים בעצמכם? הלכו, יש לכם מקום יפה, אתם אוכלים נורמל, אתם משרדים, ואתם מתלמדים. אתם מתלמדים, לפני או אחרי העבודה, מה? אז תשמעו את הסיפור של רב שחה כשהוא היה גדול מאוד. כמה שנים הוא אמר את הסיפור הזה? כמה שנים? אחד הזמן, בתחילת התלמידה בישיבה, הוא היה ראש ישיבה פונוביץ'. הוא אמר לאחד מהלוחמים, אתה רוצה ללכת עם לי לבית של אישה? הוא אמר רבי, זה נכון ללכת מהתורה וללכת לבית? הוא אמר, כן, זה מאוד ספציאלי לי. הייתה רעיון מטורף, רעיון מטורף, רעיון מטורף, רעיון מטורף, רעיון מטורף, רעיון מטורף, רעיון רעיון מטורף, רעיון מטורף, ר הוא רואה את זה, הוא הולך אליו, הוא ראה קדיש בויר רבא, אתה יכול לראות את הזו? מי זו הזו? אז הוא אמר לו, כל התורה שיש לי בעצמי אני אוהב את זו הזו ותאמין לי, הוא לראה יותר מ-80 שנים אחרי המצב הזה, כשאנקלופה שלו נשלם לו הלטר, 80 שנים אחרי זה אז הוא אמר לו, למה, למה, למה אנחנו לא שמעים את הזו? מי היא לך? היא זו אמא שלך, מה? הוא אמר, לא, זו חברה רק כשאמרתי לראש הישיבה, שער הבחירה אני יכולה לבחירה, אני לא יודע שיש לי מטרסה, אבי שלי צריך אותי בשביל עבודה, אני הייתה מוכנית לבחירה בבחירה, אני הייתי כל כך מגניב, הכל נפגע. לפני שהייתי נפגע בישיבה בלילה האחרונה, הייתה איזו אומנה עם מטרסה, והיא נפגעה לישיבה, והיא אמרה, אבי שלי מותה, ויש לי מטרס אקסטרה. לא ידעתי מה לעשות, אז החלטתי, אולי אתה צריך מטרסים. הייתי מחזיק, אמרתי, אני לא יש לי מטרס, אני נפגש על הרגל. אז היא אמרה, היא, אתה יכול להיות מטרס. אז כשאני נפגש מטרס, נפגשתי כל כך טובה הלילה, שבשבוע שחלטתי להחליט את המדע שלי. ואני אמרתי, למה אני צריך ללכת עכשיו? אני יש לי מטרס אחר. איזה ילד מגניב שיש לו מטרס? הם קבלו את זה, מטרס, גדול. מטרס היה חכם. הוא היה עם מטרס, הוא נמצא בישיבה, הרבה זו היסטוריה. הוא קבל אלפים מילים של הילדים, הם עדיין רביים גדולים. הזו האנגלית הייתה מלכות. בגלל שבשלום, ה' עושה לך התגובה בעקבותך, בעקבותך, בעקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, עקבותיך, זה למה אתה צריך להיות מאוד חכם לדעת איפה לתת לך צדקה, למי? לפעמים אתה נותן לך צדקה לאורגניזציה גדולה, ולא משנה מה זה יוצא. זה יוצא לכאן, וזה יוצא לכאן, וזה יוצא לכאן, וזה יוצא לבנים, עקבותיך. ולמנהלים, ולכאן, ולאלקטריקה, ולאחר כך אין מה זה יוצא לקורס. אחר כך קורס, הייתה בולטה באירופה, שתי מדינות קיבלו. אז הוא קיבלו את כל מנהיגים שלו, אחד מהם היה יהודי. יהודי רליגי. והוא אמר, אני לא מבין! מה קורה בטחנות שלנו? אנחנו לא יושבים מילה לבחור כדי להחליט בולטה! אנחנו נפגעים בולטה, כי אנחנו לא יושבים מילה! מה קורה עם הטקסטים? למה אנחנו כל כך נפגעים? אז כל אחד מנסה לתת אידאה, תעקס יותר, תעקס את זה, אז יהודים אמרו, ירושלים יש סביבה לזה. אז הוא אמר, מה הסביבה? הוא אמר, הוא היה מפחד להגיד את זה ברור, אז הוא אמר, אני אגיד לך מה הסביבה? הוא שואל המעבר, אתה יכול להביא לי בול עישי? אז המעבר מביא עישי, אז יהודים קיבלו קצת עישי. ועכשיו הם כולם יוצאים בסירקל, הלך יוצא שם והיהודים יוצאים בשדה האחר והיהודים אומרים למהלך, אני נותן לך האיס, אוקיי? והיהודים אומרים למהלך, הנה, קח את האיס, נותן לו לחברך, נותן לו לחברה, ככה, עד שהיהודים יוצאים ליד הלך. והיהודים נותנים את האיס ליד הלך, נותנים לו לדבר הבא, ובזמן שהיהודים יוצאים ללך, זו קטנה קטנה קטנה מלטה במידה שלו, אין שום דבר נמצא. אז היום אמרו למלך, אתה מבין? אז המלך אמר, אני מבין. הפעם הבאה, הם התחלטו על עבודה ברורת, הם התחלטו שכל הדברים האלה עובדים. המלך בא, מיליון דולר בא לגבי המדינה, אף אחד לא רואה, ברגע 200,000 הוא נמצא במלך שלו. ואז הוא מוציא עוד דברים מגניבים, הוא מוציא מילים כאן, מוציא מילים כאן, הוא מוציא סופו של מילים כאן. במהלך הזמן, המילה הולכת ללכת לביתה שלהם, אין שום דבר נמצא. אז הרב יצא לדבר, זה הולך לכל מיני אינס, וכל אחד יקבל קצת יותר מזה, עד שלא משהו נשאר. אז זה כמה רב שך נשאר, מהמטרס, והאישה הזאת נשכחה. כי נחשב שאם היא נותנת המטרס לבניים חייבים לדרום ברחוב, וודקה אחת אחת אחת, מה יוצא מהמטרס הזה? 2-3 ימים אחרי זה ימות בכלל. כשהוא נפגש ונפגש מהאקוליזם שלו והמטרסה תהיה מטרסה ברחוב, נפגש, הולך לגרבית לא מצווה, כמעט לא מצווה זהו, אז צריך גם להצליח מה יקרה עם הצדקה אבל זה לא על הצליחה, זה על השם הממשלה הוא דירק את כל דקה, איפה זה יכול ללכת את יודעת, החפצחאים בזמן שלו, באחת מהישיבות הם היו עם קולקטורים והם נותנים קולקטור אחד לקולקטור זמן אז הוא הולך עם את הרגלים שלו מהמדינה אחת למדינה אחת לקולקטור זמן לישיבה אחת הזמן, אחת שנה, הוא נפגש עם קולקטור ומסעדה נפגש עם קולקטור לישיבה וכו' וכו' נפגש עם אקסיס יפה בפנים אני באתי לקולקטור זמן לישיבה שלנו נכון, אם רציתי לתת לו 1,000, אתה קיבל 0 כשאתה מגיע ללקסיס, אתה רוצה מיליון לישיבה. זה מה שאנשים חושבים. אז כשהרחב נותן להם 100,000 רובלים כל שנה, זה היה מיוחד של הישיבה, וכל מה שאחר, כדי לקחת קווים כאן וכאן. אבל זו הייתה הבחירה. הוא נפגש, הרחב נסתכל מזוויתו, והוא בא עם רכב, שתי רכבים וקריגה הישיבה עושה את זה מאוד טובה, אז הוא נותן לו 5,000 רובר הוא נותן לו 5,000 רובר הוא הלכה לראש הישיבה והוא אמר, זה מה שהוא נותן לי הישיבה נותנה לו, ראש הישיבה אמר, קחי רכב, אני אצלך דיאקטי אליו הרחבים ראו, אחרי כמה ימים, קריגה נפגשת עוד פעם, זו פעם עם הרב הם יכולו לנסוע, הרבי אמר, לא, מה קרה? מה שחרר בשנה הזאת? אנחנו לא טובים עדיין, התחלנו ללמוד, אנחנו לא ללמוד, אנחנו לא צריכים זמן עדיין. הוא אמר, רבי, אני אומר לך את האמת, אני מאוד מיוחד על איך אני נותן את הצדקה שלי. כל השנים שראיתי את הרבים שלך יוצאים עם סאקים, חדשים, עובדים חדשים, מהבית לבית. הרעיון שלי היה לו, אני נותן לו גניבה. ועכשיו הוא נפגש עם זה. זאת אומרת שאתה עושה טוב, יש מקומות אחרות, אולי הם צריכים עוד מילה. רבי אמר לו, בבית המקדש, כל אחד נותן מחצית השקל, כל אחד, רבי, פחות, הם קולקטו את כל המים, איזה מים הלכו. לבריאת אוכל לחורים אישה שלהם הלכו לקודש הקודשים למקום הכי גדול בעולם איך? איך? השם החלט שהמון שרובן נתן הולך לקחת סטרו לחורים והמון ששימון נתן הולך לקודש הקודשים מה קורה? זה יחסיק מה שאת נותנת אם אתם נותנים בגלל שאתם באמת אוהבים ואתם רוצים לצעוד וזה מפחד אתכם, אז אתם נותנים עם כל שם אתכם ואתם רוצים לראות התוצאות, השם נותן את המONEY לבניים הנכונים. אם אתם נותנים רק בגלל שהם נותנים פרשם עלכם ואתם מפחדים ובגלל שכל אחד אותם אומרים ואתם מפחדים לא להגיד, אז אתם גם אומרים או שתביאו לך חוויה בשבילך, אז זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה לא סטודנטי, זה אבל לא סטודנטי, זה סטודנטי, כל זה האנשים שיישבים לא סטודנטי, לי מוניה לסדים ואני עושה את הסדים ואוכל שזה יהיה 100 פעמים זה לא סטודנטי, יותר בגלל שיש לי מה לעשות עם המוניה זה אבל לא סטודנט זה קורה מאוד מאוד קטן אבל עם הקטן שיש לנו, אתם יכולים לראות שבאות יש יותר בלשון מאחורות נראה אם עשיתי 1,000 ועשיתי אותם ב-3 יום הבאים אתם לפעמים יכולים לראות שבאות יש יותר בלשון מאחורות בלשון הקודמת אחתי פעם הייתי עם אדם הוא כתב 1,500 דולר, זה היה בזמן של הסרטונים, לפני שהיו סרטונים. אני לא יודע, אולי 7-8 שנים, זה היה סרטונים. אז, אני נותן לו סרטון, אני אראה לך, תראה מה נותן לו. זה היה עדיין 1 דולר אחד, הסרטונים. פאק, יפה, יפה, כתוביות, הכל, 1 דולר, סרטון. אז הוא אמר, אוקיי, אני רוצה לתת, אני רוצה לתת. אז אני אמר, אוקיי, כמה רוצה לתת? אז הוא כתב סרטון 1,500 דולר. אז הסרטונים הם מאוד קשה, כי כל 50 זה בוקר גדול. עם בוקר כזה, אתה יכול להכניס 2000 סטודנטים היום. לבית, זה היה עבודה הרבה קשה, כי בכל מקום שאני הלכתי ללכתון, הייתי צריך לתת בוקר גדול ולתת סרטונים, אבל אני נותן סרטון לדבר אחד בעיניי, בעיניי, ראיתי שהטייפ הזה עשה 17 יהודים שהם כמו גויים, עשו אותם פולי פולי אולטרה אורתודוקס. הטייפ הזה, שהיה 1 דולר ממה שהוא עשה 1,500 דולר, אני לא יודע מה קרה עם כל האחרים האחרים, כי הם הלכו לאנשים. אבל זה שאני נותן למישהו שאני יכול לדעת את זה פרסומלית. הוא, אימא שלו, היום יש להם 3 או 4 ילדים. אימא שלו ואימא שלו ויש להם 2 ילדים. אימא שלו ואימא שלו ו3 ילדים. אימא שלו, 17 אנשים, וזה יכול להגיע ל-100. של אנשים רליגיים. אז אתם רואים, שזה האנחה, השם היה שמח מהמצווה שלו. מישהו אחר יכול לדעת. הוא לא יכול להיות כל כך נכון שכמה אנשים מתחילים להיות רליגיים, אז בסופו של דבר, אתה גם מקבל, לא רק בגלל כמה שאתה קיבלת, מה שקורה מהמצווה שלך. אני ראיתי אחד פעמים סינגר, סינגר רליגי מאוד מוכן, זה בעל תשובה, אבל זו תשובה, תשובה. הוא בא לקבל זמן עם המספרים שלו, הם קבלו את כל המצווה, הם הביאו כל מיני אנשים, הם קבלו זמן, והחלטה הבאה, שמישהו אחר שאני יכול לדעתי, הוא אמר לי שהוא פשוט חלטה מבריכה באלטלנטיקה, בקזינו. הוא הלך מפרידה לסטודנט. הם הלכו לסטודנט בלילה. הלילה הייתה בלילה השבועה, בלילה השבועה היו ללכת לקסינום, הוא ראה אותם לולדים של זמן ללכת לקסינום. האלה אמרו שהם לא יודעים, שהם צריכים זמן. שתי קרוקס, הם לקחו את כל הזמן והיו ללכת לקסינום והם נפגעו את כל הזמן. זאת אומרת, עדיין, לגמר אסה, בבא קאמה, אני חושב שזה רב נחמן, הוא אומר ככה, הוא אומר, זה בגלל הנביא ירמייד, הנביא ירמייד אמר לאשם, הנביא ירמייד, ג'רמיה, הוא אמר לאשם, אשם אני מבקש ממך. אם מישהו שלא נשכח, הוא לא נשכח לתת צדקה, הוא לא נשכח לתת צדקה עם הכל, הוא יושב בצדקה, הוא מגניב, הוא מגניב, אחרי שהוא נשכח, הוא ממשיך לדבר על השונרה, למה אני נשכח. אנשים כזה, אחר כך, אחר כך, כשהם ידעו לתת, אני מבקש ממכם, לשים להם קרוק, לצלם את הצדקה שלהם. בואו נבין, אם הפרופט שואל אשם, אני אמץ לכם, זה מה שקורה. בטח. למה? מה אתם חושבים? אתם עובדים על מישהו? אתם עובדים על עצמכם, אתם לא עובדים על אף אחד. אשם אומר, אחר כך אתם נכנסו לתת, אחרי כל הזמן לבקר ולנסות ולקרוא. מה זה? אוקיי, אז עכשיו את רוצה לתת? אוקיי, מר קרוק הראשון, מר קרוק הראשון, הולך לברית, הראשון עשרה, רחוב שלושה, הולך אליו, מישהו רוצה לתת. ככה זה קורה, אני אומר 100%. אז תמשיכו, זה קורא ככה. אז אתה נפל על הרחוב, וחיי צהר תחיי. תתכנן לחיות את החיים חייות. תמיד לא תסתכל. It's good for you, don't worry. ובתורה תעמל. אתה מתחיל לנצח את עצמך על התורה, זה כל מה שאתם צריכים. אתם לא צריכים עבודה, מזרחים, ספורט, פרקים, סינגר, סי.די.ס, מטרות, פסח במייאמי, שבועות בפורטוריקו, ראש השנה בקנקון. תשכחו על החיים הרליגיים הזאת. זה לא רליגיה באמת. כשאתה מתחיל לדבר עם השם, אתה לא רוצה ללכת לדרך הזאת. מה אתה חושב? אני מבטיח לכם שאתם נותנים לי ביקורת פחות בכל מקום שאתם יכולים לזכור. בקטע של רבי סעודי ערביה, אני לא יודע, כל מה שיש להם, דיימנטים קטעים מפה, אני לא יכול ללכת שם. אני הלכתי לבוקר רטון, אני עשיתי שבתון שם, והם נותנים לי בבית רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי ר אז אנחנו מדברים, מדברים, מגיעים לדבר עם אחד, אתה יכול לראות, אנחנו הולכים לשול שם, זה לא סאונא, זה גהנום בעולם הזה, המצב. איזה מצב. אז הוא שאל אותי, כל שבת אני הולך עם בייסיקל, אני לא יכול לקחת את ההספרים, הולכת 20 דקות לשול וזהו. בבקשה, בבקשה, אני מבין לו ש... לא תתן לי ללחוץ, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, אני לא יודע את הדרכה, למה לא נרחק קצת? אתה מתחיל לנצח את עצמך. בגלל שאני אמרתי לו, אני בא פה ואני הולך לשם, אני אני לא יו אומר לו על העבודה קצת. למה לא נרחק קצת? קח את השבוע, הולך לביקור. אני התחיל לרחוץ. אז הוא אמר, למה אתם צחוקים? אני אומר, 16 שנים אני לא הלכתי בבקשה, עכשיו אני הולך בבקשה? 16 שנים אתה לא הולך בבקשה? כי זה הרבי שכל 2-3 שנים הוא הולך בבקשה. אז הוא אמר, 16 שנים אתה לא הולך בבקשה? אמא, ואימא, עדיין יש לך הרבה? 60 ליר? אני אומר, לא, לנו זו הולכה להשכחה. הוא אומר, מה אתה מדבר על זה? תן לי לדבר איתך, בבקשה. אני אוהב קפטנט שלי של יחסי. אני אקבל אתכם ואת אימא שלכם, אני אקבל אתכם בבוץ שלי לבהאמה, סטוויר, הוא מדבר לי על כל מינים. אני לא יודע. אתם תקבלו ביום הכי טוב של החיים שלכם. אתם תקבלו בבוץ, אני אקבל אתכם בכל מקום שאתם רוצים. אתם תקבלו ביום שאתם רוצים. אתם תקבלו ביום אתם תקבלו ביום שאתם רוצים. הוא אומר לי, אני אומר, לא, לא, לי זה יותר טוב, זה יותר טוב שתעשו את ה-CDs, תעשו איזה מיליון על ה-CDs, שאנחנו יכולים לתת להם, לי זה יותר טוב של ה-vacation. לתת לי ה-vacation, הוא יש את ה-merit, זה לא מצווה, מה זה מצווה? אני אעבור על הטלפון כמו מנגן ואני רואה את הטלפון, מה? מה מצווה יש לך פה? אבל למשחק את החיים, ה' אמר, תודה רבה. הוא צריך להכניס את זה, לא כל אחד מקבל את זה. אני לא רוצה להגיד לך את ההקטע של הסיפור, אנחנו נשכח את זה עם שאלה, מרק. אתה יודע? אז אתה מבין את המושג פה או לא? אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו שזה עושה. אה, אז זה כמו It says like this. בתורה אתה עמל, you put all your efforts in the learning, ואם אתה עוסקן, and if you are living according to the list that I just said, אשריך וטוב לך, you are very lucky person, and you have the real ultimate good. אשריך בעולם הזה, אשריך בעולם הזה, אתה נכון בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, והטוב האמת מתאר לעולם הבא. תמיד לא שואל על עצמך איזה עונן. תמיד לא תהיה מגניב עם העונן של החברים שלך. רק תפקוד על התלמידות שלך. תמיד לא תהיה מגניב עם הקינגס. הקינגס, לא רק מלחמתי מבחינה או אביך, לא. אל תהיה אף פעם מלחמת עם הקינגס, בגלל שכבוד שלך יותר גדול מאשר שכבוד שלהם. שכבוד שלהם יש אגזים, קוויאר, רבי, זאת קבוצה שקבלתי, קבוצה ספציותית, 1500 דולר לקבוצה. אני קיבלתי 20 שלהם, למי קודם? קחו את זה 2 דקות, זה סוף. למה אתם מרגישים כל כך מרגישים? אפשר לי לראות לכם, אני קולקטור רגעים? קחו את המסכמת, 15 רגעים, כל רגע 50,500. הלוחים נפגשים בתוך המסכה. הלוחים מותרים שם. קח את זה, תעשה משהו עם זה. אחר כך, כשאני באתי כאן, אני שם את הלוח הזה. ואני אומר, הוא חושב שהוא אמא או משהו. אז ה' אומר, תגידי רגע, חברים שלי. אתם מגניבים עם הרבים? הטבל שאתם יודעים זה טבל אמיתי. זה תמיד. הוא יש כאן רק 10-20 שנים וזה כבר. לא תהיה אף פעם מגניב עם הקראון שלהם, הקראון של הקראון, אתם יודעים שהקראונים יש רובים מיוחדים וכל מיני דברים, כי הקראון שלכם הוא הרבה גדולר שלהם, הקראון של התורה הוא גדולר של הקראון של הקראון של הקראון של הקראון של הקוהן, אפילו הקראון גדול, כי יש לו תורה. אפילו אם חס ושלום אתה מאמזר איזה ילד אילג'ידימטי שאתה לא יכול להתמודד עם מישהו אחר ממישהו שיש את הסטטיסטית שלו כך שאתה מקבל כל כך הרבה ידעות בתורה, אוטומטיקלי אתה גדול יותר ממהלך גדול יותר ממהלך הקוין גדול גדול יותר ממהלך כל אחד, הממשלה, הפרזידנט, ראש ה-FBI, הם כאילו מגניבים לך, למה? כי ה' גדולה, התורה יותר מן הכאונה ומן המלכות. מה, איך מקבלת גלור? להיות קהילה מיוחדת, להתגייס לך עם את האלפת הזאת, חושן, רגל מיוחד, אתה יודע, דברים מיוחדים, גולד, כולם רואים אותך, זה מאוד יפה! מי אתה חושב שהפופים האלה, עם כל הפרדים שלהם, הם בוודיקאן, מנסים להימצע? הם מנסים להימצע, הם היו בבית המקדש, מה אתה חושב? הם לראו, הם ראו את הדבר הזה, מה שאנחנו רואים, והם מנסים להתגייס שהם נכנסים, אתם מבינים את הפרויקט או לא? אבל התורה אומרת ככה, יש קראון לכהנים ויש קראון לכראש. שלושה דברים גדולים, תורה, כאונה ומלכות. גדולה תורה יותר מן הכאונה ומן המלכות. תורה גדול יותר מן הכהנים וגדול יותר מן הכראש. למה? התורה קבלתה עם 30 מבצעים. יש 30 דברים שצריך ללכת עד שתקבלתי התורה. להיות כהן, 24. סליחה, להיות רב, 30. קוהנט 24 ותורה 48. 48 זה הכי גדול. מה זה? תלמוד. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת שמיאת האוזן. שמיאת שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת האוזן. שמיאת שמיאת לא, אנחנו האוזן. לא מדבר על זה שאנחנו מגיעים מודע שמיאת אחד למודע אחר. אז אם האוזן אתה נפגש את משנה אחד, אתה עדיין יש לך 4. זו סיבה אחרת. אם רב נותן שיעור בנגמרה ובישיבה, זה כאילו בניין בניין. אם דבר שאתה לא מבין, אתה לא מבין את החלק של השיעור. זה כאילו מוזיקה קלטה, להבדיל. אם תחזור את הראשך ל-10-10-10 דקות מהסקרין, ורק קצת דברים נגמרים, אז אתם יכולים להציג את הסרטון כלום. למה? זה מאוד קומפליקטי, זה כלום קונקטי. אז, אתם צריכים לשמוע את כל השאלה. עריכת שפתיים, אתם צריכים להמשיך להסתכל עליה 101 פעמים, אם אתם רוצים להזמין את זה בגודל. 101 פעמים זה לא כמו 100 פעמים 100 פעמים יש עדיין הצלחה שאחרי כמה שנים, 10, 20, 30 שנים, אתה זוכר את זה אם תלמד 101 פעמים, אין צלחה לזוכר, זהו, יש לך את זה ללמוד בבינת הלב, מה זאת אומרת בבינת הלב? שאתה צריך ללכת לדבר כמום אפשר, לא רק קצת לפעמים אני שואל את הילדים, התלמדתם? כן, הכנתי שואלו אותו שאלה, הם לא יודעים אפילו איפה אתם. לפעמים בישיבה ככה, מישהו יכול להיות 10 שנים בישיבה, הוא לראה. ואז אתה אומר לו, ארגן לי את התוספות. תוספות, שואלו שאלה, ותגידו את השאלה. מה השאלה? אז הוא תגיד, כמו הם אומרים בעבר, פחות או יותר. יותר או יותר. אתה יודע? יותר או יותר. יותר או יותר, תגיד. אני לא רוצה להגיד יותר או יותר אם זה יותר זה טוב, אם זה יותר זה לא טוב אז הוא אומר לך בעיקר בעיקר 10-20% הוא קיבל, השארים הם לא יודעים מה קורה אז מה קרה לתלמידים כזה? הם לא רוצים לרחוץ כל יום, אז הם ממשיכים הם ממשיכים להמשיך אני יכול לדעת שמי, כשהוא מלמד הוא לא מגיע עד שהוא ידע את זה פרפקטי 100% אז אחד הזמן הוא אמר משהו בשיעור שלו לתלמיד שלו בישיבה ואחד מהם אמר, איך אתם יודעים? אז הוא נפגש את התייחסות שלו לחצי שנות. אז הוא אמר לו, תגידי לי, אני רוצה לשאול את השאלה שלך, השתתפת אף פעם עם את הפנים שלך? לא לשתתפת, שתתפת. שתיים שנות ברחוב. על ארבעה слова ברבי עקיבא איגר, עד שתתפסת או לא? כמו שהקטעים הקטעים על התורה, הם מדברים בצורה מאוד מאוד סופיסטיקית, מאוד מאוד גדולה, סופיסטיקית ומאוד קטנה. אחת הרגעות שהם מדברים בדבר כזה, זה כמו קודים, אבל אתה צריך לגמר את הראש שלך כדי לנסוע למה הם רוצים. כי הם מדברים בצורה כל כך קטנה, במשך לכתוב 5 ספרים, הם כותבים שנה וחצי. ואתה צריך להבין מה זאת אמרה להם. שתי שאלות זו השאלה, שלושה שאלות זו התגובה. עכשיו תלך ותראה את המדע שלהם. בגלל אחד, כשהם נכנסו לסרטונים, הם נכנסו לזה בגלל עצמם, אז זה רק כאילו מזכירה. אז בואי יום אחד, כשאני הולך ולכתוב את הסרטון שלי, זה יותר לי כדי להצליח. אני רק נכנס לסרטונים הכי חשובים, ואני יכול לאחר כך להשתתף בין הם. זו הרגע. הרגע השני הוא, הם לא היו עם פרסים קטנים כמו שאנחנו. היום הפרסים הם פרסים, הם מבחינים. מבחינים, הם מבחינים פרסים. מה פרסים הם היו? פרסים כמו בספר תורה. זה מאוד אמפייני, הקלף. מה שאתם קוראים לזה? פארצ'מנס, פארצ'מנס. אז פארצ'מנס הוא מאוד אמשך, מה אתם חושבים? עד שהם ירחקו את הרעיון של הלחם, הם פרוססו אותו בלחם, והם ירחקו את הרעיון שלהם, והם יכולו להכניס את זה, זה כל כך הרבה, ולאחר כך יש לך רעיון, אתה צריך לכתוב. אז כשזה לא היה יותר, אז הם היו צריכים לכתוב מאוד קטן ומאוד מאוד קטן. וגם שהם היו גניבים, זה כמו קומפיוטר, הם ידעים את זה, ווילנגרון, הם הצליחו לצלם את כל הספר שלו, כל הספר הוא ספרים, למשל, הוא רצה לצלם 5 שנות, הוא כתב 5 שנות, ועכשיו אתה צריך להבין מה זה זאת ארבעה כתוביות. ואז הוא הולך לרחוב הבאה, שבעה כתוביות. זאת הרחוב הבאה. לסחרר מקום. לפני שנים, הם מורים את עצמם לנסות להבין. כל פעמים, סגנון, שבעה כתוביות. שלושה כתוביות. חמש כתוביות. לא, אל תנסה להבין מה זה. הם מורים את עצמם. עוד פעם, ויותר אנשים, ויותר עד שבאחר שהם הבנו את הכי שלו. אתה מבין? אז אמא שלי הייתה אומרת לו, יש ארבעה כתוביות ברבי עקיבא איגר, בסוף הגמר, כתוב לי כתוביות על הפגש הזה. פעמים לפני, הייתי מסתובב 8 שעות ככה, 8 שעות בלי בצפון, בלי לוחם, בלי... 8 שעות, רק כדי להבין את הארבעה כתוביות האלה. למה? כי כשאני מלמד, אני מלמד. אני לא מלמד. היום, התלמידים 99.9%, הם מלמדים קצת, 10-20 דקות, הם רואים שהם נתקעים, אוקיי, בואו נמשיך. ככה אתה לא תהיה תלמיד. אם אתה לומד, זה קשה, אני לא יכול, זה קשה. אני משחק בגיימבוי כל יום, איך הוא רוצה ללמד? הילדים יש לכם כל אלה שונות ומוזיקה, ועכשיו אתם שמים להם לתנועה? אחרון שתלמד גמרא, השחרר צריך להוציא את הראשונים שלו. אתה יודע, כשאתה מפגש אינג'ין, אם יש לך אינג'ין, ואתה מפגש פול גס, אתה מרגיש שאתה מפגש אינג'ין? למה? בגלל שהאינג'ין עובד מאוד קשה. אם הרעיון שלך עובד מאוד קשה, זה יותר קשה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה מאוד קשה. בגלל שהרעיון עושה את הקטע הרבה יותר מלחמה של עבודה פיזיקה. לפעמים אנשים אומרים, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בינת הלב זאת אומרת לבחור עם כל הזכויות שלכם. שיחלוט הלב זאת אומרת לבחור עם כל הדברים הקטנים שלכם. אמא, פיר, כשאתה מנסה ללמוד, זה לא היסטוריה או מת. מת אתה יכול ללמוד עם סיגארט או פייפ או לאכול סנדוויץ כשאתה מנסה ללמוד מת. כשאתה מנסה ללמוד תורה, אתה צריך להשתתף כמו שאתה נמצא בצד השם, והשם מנסה לדבר ולשאול לך שאלה. עם אמה. ענבה, לארץ. אם יש לך איגו גדול, אתה לא תהיה תלמיד חכם, סקלר טוב. איגו נגמר הכל בחיים, זו בטח התלמידה. עם רעש, לא עם דפוס. רבי, אני לא מרגיש היום. מה קרה? קחתי עשרה דולר вчיר. שימוש חכמים, לא רק אתה חשב חכמים, השגרים, הרבים הגדולים, אתה עושה עבודה עליהם, אתה נחשב אותם. רבי, מה אתה צריך? אתה צריך עבודה? יש לי כמה אנשים, כל יום הם קוראים לי, אתם צריכים לי לעשות משהו? אתם צריכים לי לעשות משהו? אפשר לי לעשות משהו? אפשר לי לעשות משהו? אפשר לי לעשות משהו? משהו? אפשר לי לעשות משהו? אפשר לי לעשות משהו? אפשר כדי לעשות את השאלות של המשנה, אבל זה לא אותו, לי כשאתה מנסה ללמוד תורה לעשות משהו? מהכתוביות, או כשאתה מונח למישהו שחיים כמו הכתוביות. זאת אומרת, אם אתה רוצה להיות דוקטור, ואתה מנסה ללמוד את הכתוביות הכי טובות שלך, ואתה מנסה ללמוד כל הכתוביות הכי טובות שלך בכתוביות. אבל אתה לא עובד, אתה לא עובד בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכתוביות בכת אתה מתחיל להיות מנהל, לא דוקטור. מישהו כזה כמו אני שלא הלכו למדיקה, אני יכול להיות 2-3 שנים עם הדוקטור בסרג'וריה, ואני יכול לעשות פרסומת. לא רק אני, כל אחד מכם. אם אתם קצת טלנטיים עם הרגלות שלכם, ואתם מבינים, אתם יכולים לעשות סרג'וריה. אתם יודעים שהרבה דוקטורים באמריקה ובאיזראל ובמדינות אחרות, הם חיים במידה של הסרג'וריה, והם נפגשו את המדריך לעשות איזה דברים שהם לא מנצחים לעשות? פעם אחת, אתם שומעים על זה, בגלל שהרבה דברים היו טועים. אבל 99% של הזמן אין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שאין שום דבר שא אז הוא אמר לי, שלושה שבועות שאתה עם לי פה בבית, אתה יודע בדיוק מה שאני יכול לעשות. כל מה, טופול טיט, רוט קאנל, כל מה שבשלושה שבועות, אני אומר לך כל מה. מה אתה חושב? וזה מה שאני אומר תמיד, כל הדברים הטובים האלה זו פסקת זמן. הדרך האמת ללמוד זה להתקשר לך למישהו שיודע על העבודה, אתה מתקשר לו, ואז אתה מגיע לטסט, הם רואים שאתה יודע מה אתה עושה, והם צריכים לתת לך דיפלומה, וזהו. אבל הם רוצים לך ללכת ללמוד 6-7 שנה, כי הממשלה צריכה מיליארד דולר, הם צריכים מיליון. והתלמידים צריכים זמן, זה כל כך קורופטי לצלם כל הזמן מהאנשים, זה למה הם האינסטיטוטים הכי רבים, כל תלמיד לא יודעים איך הרבה זמן יש להם וזה למה זה מדהים, כי רק עם מיידורף, איזה תלמידים נפגשו עשרה מיליון דולר ואני מדבר לעצמי, אם היו יכולים לפגש עשרה מיליון דולר אחרים במיידורף, רק תחשבו כמה יש להם אבל עם תלמידים, אין דיסקאונט שימוש חכמי, זאת אומרת, כשאתה נחתך לבן אדם, אתה תהיה כמו הוא. בקבוצה טובה ובקבוצה רעבה. אם הוא קרימנל, בלילה אחרונה אתה גם תהיה מרדכי. כי אתה נותן את עצמך לו. בפעם הראשונה אתה ראה אתו מורים את מישהו, אתה נפגש. בפעם השנייה אתה נפגש, בפעם הראשונה אתה נפגש, בפעם האחרונה אתה מתחיל להשתמש בה. איזה יפה לעשות זמן. אתה מבין? אז... בדקדוק חברים. מה זאת אומרת דקדוק חברים? אתה צריך להיות מיוחד על מי שאתה מתלמד עם, מי הם חברים שלך שאתה מתלמד עם, אנשים שאוהבים לדבר על ה וזה. יש להם הרבה דברים מעניינים להגיד כשאתה מתלמד או הם בטחים. כשאתה מתלמד אתה לא מדבר על שום דבר במיוחד עם התורה. לפעמים יש אנשים בישיבה, כשהם מתלמדים, הם מתלמדים עשרה דקות והם מתחילים. אה, אתה יודע מה קרה אחר כך? אני הייתי לוקחת כאן. בכל זאת, אתה תחזור של 8 או 10 שעה שאתה הייתה מתלמד בישיבה, אולי שעה וחצי שעה אתה מתלמד היום. מה קרה עם החלק של הזמן? אתה צחוק עליו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל בגלל הטרור שלו, בגלל הטרור שלו, בגלל בגלל הטרור שלו, בגלל הט שאלות והתגובות, אל תכניסו. אה, להתגובה. להתגובה וגם לדעת מה לדעת, לדעת את הרעיון שלכם. ביישוב המקרא, מה זאת אומרת ביישוב המקרא? כשאתה מנסה ללמוד, אתה לא מבקש עם כל מה שאחר במידה, אתה מיושב. אתה מפקד. מירות שנה, אתה לילה מאוד קטנה, מאוד קטנה. רבי, אני לא יכול לדבר היום, למה? אני לילה רק 10 שנות הלילה. במיוחד אני לילה 14 שנות, אבל את יודעת, היום החברה עשה רעיון, אז זה קשה לי, מה אני יכול לעשות? אני צריך לילה 10 שנות. כל דקה שאתה לילה יותר מ-6 שנות, זה עושה לך יותר נורא, תזכר את זה. עד שש שעה, הרעיון שלך נגמר, כל האינפורמציה סגרמת בתל אביב, הכל בסדר, אתה יכול את זה. עד שאתה נפל, עד שאתה נפל, הרעיון שלך נגמר. אתה רואה? נפל 10-12 שעה אחת הזמן, וכשהוא נפל, אתה רואה שאתה בלעדה יכול להתפתח את העיניים. זה הכל מפחד, אתה צריך מים קטנים, שעה אחת אחת, אתה צריך עוד קפה קפה, יש לך חלוקה, אתה צריך עדוויל, 10-15 דקות לבחור. אתה יודע? איזה אנשים, כשהם רוצים להתעורר את הילדות שלהם לבית, אם התעורר נמצא ב-7 ע'מ, הם צריכים להתעורר אותם ב-4 ע'מ. למה? זה יקרה להם 3 שעה, כדי להכניס כמה רגלות, רגלות, שואלות, וסקס. למה? 45 דקות למצוא רגלות. אפילו אם אמרתם להם 1500 פעמים להכניס רגלות, לפני שהם נפגשו. כי ב-5 ע'מ זה קשה ללחוץ ללחוץ לרגלות רגלות. אבל הוא לא יעבור אי פעם. ואז הוא לא יכול לצלם את הטלפון. הוא לא רוצה את הטלפון הזה. לא, מה אתה עושה? אתה צריך לצלם את הטלפון במקום חדש. הוא יכול לצלם את הטלפון הזה. זה לא נגמר. זה נגמר. מה קורה? לא, הוא רוצה את הארגון הזה. אני לא אוהב את הארגון הזה. איפה אתה הולך? למרחב? אתה הולך לארגון לדוון. אני לא אוהב את הארגון הזה. לא לדבר, זה לא אתה זה טוב, זה טוב, 5 דקות והוא מספיק 5 דקות, כמעט לארח אז, אז נמשיך מיעוט שיחה, אל תדברי כל כך הרבה מנגינה יפה היום רבאי, הייתה חמישה קשה החדש סמארי בהיסטוריה, אתם יודעים. בכל העולם. בישראל, באמריקה. החדש סמארי בהיסטוריה. כמה זה היה החדש הסמארי האחרון? 1998. 13 שנים לפני. אז כל 10-13 שנים, אנחנו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ מיעוט תענוג Running away from pleasure. No cream cake for dessert? I knew I shouldn't come to this restaurant. Don't look for pleasure. Pleasure, pleasure. It's not a thing to enjoy, don't get me wrong. Because you see that Hashem made the world with lots of pleasures. But to run after the pleasure, it's already a crime. תורן, אדיקציה, אני אדיקטי. לא, אני לא אוהב סיגארטים, אני אוהב רק מלבורו. לא רק אתה מושך את עצמך, אתה מושך עם איזה מלבור, אתה מושך את עצמך? מה ההחלטה? אם אתה מושך את עצמך עם מלבור סילבר או עם מלבור גולד. אז, אתה יודע, אתה יודע מה שאני מדבר עליו, הרבה אוהבות. מיעוץ חוק. אל תהיה קומדיאנט. לא, ה' לא אוהב קומידיאנים וקלאונים, הוא אוהב אנשים סריאליים, סריאליים. כל דבר שניים, שיח. כל יום הוא רוצה לרחוץ. אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני כשאתה נמצא הרבה אנשים, יכול אתה יכול למצוא אנשים לרחוץ על להג זה בוודאי. אז כשקבוצה או מישהו יש בוודאי גדול, או בר מצווה, או איזה משהו, אז נמצא עשרה אנשים. אז הוא ומישהו יום אחר, הוא ב40, והשני, לא עדיין 18, 17, הם יושבים ביחד, הם מנסים לשחרר קצת, ועכשיו הם במהירה טובה. שחרר שחרר זו פרקה אטומית, שחרר שחרר זו פרקה קונבנציאלית. אז עכשיו הם מנסים לשחרר קפה קצת, ועכשיו הם מנסים ללחוץ. מה? רגעי ראש, רגעי גבי, רגעי אדם, מה שהם עושים. לא, אני לא אומר את הסיפור שלכם, זה באמת קרה. אבל איך זה קרה עם אשטבח שמוח, אשטבח שמוח, הוא לפעמים מראה לך מוסר בפנים שלך. אז הגיא הזה, הוא קורא לו, הגיא היום הוא יאיר, הגיא האשר היום הוא דני. אז דני סיימן על הטבל, ויאיר הולך לבחירה. ואז הוא בא, הוא אמר, דני! אתם לא תאמינו מה שאני חשבתי. הזה הלכה, מה? הכי מגניב בעולם. גניב, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע אני לא רואה דרך ואני רואה את כל הדבר הזה. אז הם הולכים. והם הולכים ואומרים להם, הנה, עכשיו, עכשיו. הוא עכשיו עכשיו, הוא מראה אותו. הוא רואה אותו ואומר לו, אידיאט, זה אבא שלי. הוא לא ידע שזה אבא שלו, זו אנשים עודים. סעכנוס ברכו קילו שתי ביילים עם שטון אחד. האנגלית נפגשה בשביל להשחרר את אבא שלה, והוא נפגש את מה שהוא נפגש. אתם חושבים שזה נפגש את עיום שלהם לנסות לעשות מה שהם עושים? שני דקות אחרי זה, הם נסתכלים על מישהו אחר. הם לא מבינים את הנושא. לא שחקים, כמדים, זהו, כולם עם זה. מיעוט דרך ארץ. מה זאת אומרת מיעוט דרך ארץ? עבודה. הרבה שעות עבודה. כל מיני דברים כאלה. אתה יודע, הוא מבקש פה, מבקש במדינה, מבקש לראות אלה שמותים, מבקש לתת אוכל לאנשים פחותים, והוא חושב, אני האדם הכי עברי בעולם. לאדם רגליים שלא מנסים ללמוד תורה, בטח, זה מאוד אימפריקטי לעשות את הדברים האלה. אם מישהו רוצה להיות סקולר גיאנטי, לא יש לו זמן לזה. זה כאילו, ברנות דולר לבנות דולר. ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל ובוודאי שזה יכול לצלם לך 100 או 200 דקות. מאוד נכון. לא למישהו שרוצה להיות גדול. לא יש זמן לזה. לפעמים, היצר הרד, האנקלנטיה האלוהית, השטן, מפריע אותנו בקבוצת מצווה. תזכרו, לאנשים ספקולרים הם לא מעניינים לעשות מצוות, אז הוא פשוט מגיע אותם לאדם בבקשה, למה? הם עושים כל מיני רעיונות כל יום, אוכלים ספקות, זהו, אתה יודע, שבת, מחללים, מגיעים, אז הוא מנסה להעביר אותם לספקות במלחמה, אבל אנשים שרוצים לעשות מצוות, הם לא רוצים לעשות ספקות, אז זה מאוד קשה, אם אדם מבקש ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ללחוץ ל איך השטח יכול להגיד לו לא ללמוד? הוא כבר מתחיל עם הגמרא במידה שלו. מה יקרה? איזו אישה נפגשה מפה. משה! יש לך 5 דקות לי? מה? אני צריכה ללכת לבית ומי שלי לא יכול. יכול לתת לי דרך לבית? בטח, תעזור, תעזור לי, יש לך דבר? הוא רוצה, הוא מרגיש, הוא יכול לבית. 3 שעות, מזל טוב. הוא בא הביתה, הולך שתי שעות ללמוד תורה, הוא עשה מצווה, הולך 120,000. סטאנט שמוקה סיגארה, מרגיש, הוא היה מגניב. זה בדיוק איך זה עובד. זה מתחיל יותר, שני אנשים ששימשים ומתחילים ללמוד תורה, אחד מבקש ברחוב, אחד מבקש בבית. האחד מבקש ברחוב, לראות אם יש אמרגנציה, הוא האחד הראשון שרואה. לגמרא קוראים למשל, הוא ראה שמישהו מגעל בגמרה. אז האחד עם הרגל, לא יכול לראות, הרגל הוא לגמרה. אבל האחד עם הרגל, הוא ראה שמישהו מגעל, אז הוא יצא, הוא חזק לגמרא, הוא חזק לגמרה, והוא חזק לגמרה, והוא חזק לגמרה, והוא חזק אם אתה שואל לגמרה, אנשים מה הם חושבים, והוא ח מי היה הלכי היום? מי עשה מצווה יותר גדול? כולם אמרו, האנחה הזאת חייבת לסביר את החיים, וואו, איך הלכים, וואו, אני גדול, אבל באמת הוא נפגש. הוא היה צריך לעשות מה שהוא היה צריך לעשות, זו הרגילה, הוא היה צריך ללחוץ ולהשאיר את זה, אבל באמת הוא נפגש, בגלל שאם הוא תמשיך עוד 10 דקות לנסוע וללחוץ על תורה, הוא יקבל הרבה יותר ממה שהוא עשה, בגלל שתורה היא הכי גדולה. תורה ולהשאיר את החיים, זה הכי גדולים. כל מה שאחר, זה כמו דגל כפי דיימן. משהו אחר, משהו אחר, להשפע את השול, להפך את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע את השול, להשפע אבל לספור את האנושים זה עדיין גדול יותר מהתורה, למה? תורה, אתה מבקש כמה זמן כשהם לראו, אתה ספור אותה אחת שעה, יש לך איזה מצוות שהוא לראה, הוא יכול גם לך, אבל כשהוא יחזור את הספר, זה סוף. לספור את האנושים זה חלק של אלמות, למה? זה כמו חלק של חלקים. כל מה שצריך לעשות זה לעשות אחד רליגי, שתיים זה עדיין יותר טוב, זה כמו שתי פירמידים. אז הוא, כל מצווי שהוא יכול לעשות, אף פעם, בעולם שלו, יכול לתת לך. ולילה שלו, ולילה של האחרים, ולילה של האחרים, ולילה של האחרים, ולילה של האחרים, עד הסוף של העולם. ולא רק זה, אם הוא יכול לעשות מישהו רליגי, אז כל מה שאתה עושה, גם יכול לתת לך. ואם שבותם נתנים, ויש להם עשרה ילדים אחת, אז עכשיו יש לך עשרה ותשעה מלחמים, שהם יביאים לך פרופט. וחמש שנים לאחר, זה יכול להיות עשרה אלף אנשים. אתה יודע, כשהייתי כאן, אני שמעתי קטע של רב לבינשטיין, והוא אמר את הסיפור. מה זה הסיפור? הסיפור הוא שאחד מהם עובד במדינה גדולה בישראל. המדינה גדולה גדולה יותר ממה שבמדינת הביתה. מאוד גדולה מקום, חיילים, קטעים. אחד מהמדינים הגדולים בישראל. אז הם עשו מנחה, יש הרבה אנשים רליגיים שעובדים שם, לפחות 30-40 עבודים אז בפחות הלחם הם יש כמה זמן לאכול ולאכול מנחה ב-15 דקות במשעה, מנחה, אתה לא יכול לאכול מהר, אז הזמן ללחום נגמר קצת אז הם צריכים לאכול מנחה בערב כשהם נגמרו לעבודה אז הם אוכלו עכשיו, אז הם היו עוד 20 דקות אז אחד אמר, מה אתה עושה ב-20 דקות שאנחנו לא עובדים עכשיו? הוא אמר, אני מוסיף ומנסה ללמוד משניות. אני אוהב משניות. 20 דקות כל יום, אני מנסה ללמוד משניות. אז הוא אמר, למה לא נלמד ביחד? הוא אמר, אוקיי, אבל אתה יודע, אני עובד בוודאי בפקטורי, ואתה עובד כל הדרך. אז הוא אמר, אוקיי, אין סביבה. אנחנו נמצאים בדרכה. אנחנו נמצאים בדרכה, ובדרכה זה בדרכה. אוקיי. אז עכשיו הם באים, הם מנסים לתלמיד בדרכה, הם יוצאים ברחוב ומנסים לתלמיד. אז עוד אחד המדיניסטים הלכה, הוא אמר, מה אתה עושה? הוא אמר, אנחנו מנסים לתלמיד כל יום, 20 דקות. אני יכול לתלמיד אותך? כן. בבקשה, בבקשה, היו כבר 20 אנשים אחרי שבועה. כולם שהם נפגשו. עכשיו, כשאנשים לא מדיניסטים רואים אנשים מדיניסטים מנסים לתלמיד תורה וואו, מעניין, אני שמעתי, הוא עובד כמעט 5 דקות, הוא שומע משהו יפה, למטה הוא שומע משהו אחר, אז הם התחלו להתחיל גם, הם נמצאו בקיפה, הם סיימנו ותלמדו, הם לא אנשים רליגיים, זו הסטוריה. פעמים אחרי זה, אחד מהעבודים הזה, האחר שהתחיל את זה, האחר הראשון שעומד, הוא התחיל כבר, והוא הלכה לביתה או משהו כזה, ואז הוא רואה מישהו ואומר, אהה, ניסה, איך אתה? אני חשבתי עליך. הוא נראה אותו, הוא לא יכול להכניס אותו. אהה, סליחה, סליחה, אני לא זוכר אותך. הוא אומר, אהה, אולי אתה לא יכול להכניס אותי עם רגל וכאלה. הוא אומר, אהה, אהה, אתה נראה מסוכן, מי אתה? הוא אומר, אני עשיתי ללמוד עם אתה משניות, אנחנו עשינו עבודה ביחד, במקום האחרון הוא אמר, אה, כן, הוא אמר, אבל, אבל הדבר הטוב הוא שאני לא הייתי אפילו רליגי, ואני נכנס לך, ואתה הולך להדרך לנו משניות, אתה הולך להדרך, ואז אני, אני נכנסתי לרליגיה, אני נכנסתי את אבא שלי לרליגיה, וכל הילדים שלי היו ילדים, אז הם כולם עכשיו רליגיים, אז כל המשפחה שלי היא רליגיית, תודה על שיעור שלך, משניות.