Serie de Pirkei Avot #3

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים להמשיך את הסרטון של פרקי אבות. היום זה הסרטון 3. אם חשבתי את הסרטון הראשון, אתם יכולים ללכת לבוקר ולמצוא את זה שם. אנחנו הכניסים בפעם האחרונה, עם 8 משנה, מדברים על עבודים. אני מספר ליהודים שרוצים להיות עבודים, עבודים קרימיניים. אנו מדברים על זה, כי המשנה מדבר על איך בסופו של דבר קושר צריך ללכת, בסופו של דבר בתורה ונמשיך היום עם המשנה ה-9 המשנה מזמין שאם כשאתה מבקש עבודה, אתה צריך להיות מאוד מיוחד במה שאתה מדבר אליהם, כי לפעמים במה שאתה מדבר אליהם, הם ילמדים ממך איך ללכת, או מה להגיד ומה לא להגיד. לפעמים אתה רואה בקוראת היאלה, שהמבקש אומר, במיוחד בתנאים, הוא אומר לתנאי, אני חושב שאם אתם עובדים את המONEY שהטנאנט אוהב אותכם, אז אולי אנחנו יכולים להחליט יותר פעמים אם אתם מנסים, אין פרבלם, אבל אני לא יכול להגיד לכם, אני לא מנצח למה זה יכול להקיים, אני יכול להגיד לכם תשכח את המONEY, אם את רוצה שהתנאים יצאו היום, תשכח את המONEY. הוא כבר אומר לך, כי אם לא, אני אשכח לו עוד שבועים או משהו כזה. הוא כבר מגיד לך, עושה לך אף חלוקה. זה לא מבחן. כמו שזה, זה המפלג. הסיפור הכי טוב הוא כשהווים מדברים, לא ידעים שהם באמת מבחינים. זה נקרא מסיח לפי תאומו. ראיתם אף פעם את האספקציה הזאת? מסיח לפי תאומו זאת להגיד שמישהו מדבר פשוט. כמו שהם אומרים בקורטה, כל מה שאתה אומר ייתן להשתתף לך בקורטה של הלכה, למה? זו היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היות אז המשנה ה-10 של הפרק, ואנחנו יכולים להכניס את זה בקרוב, זאת אומרת, אמרנו על שמאיה ועל אבטליון, שני קונוורטים שהם ביותר במהלך התרשמה של התורה. היו רבים של אילאל הזקן, שלאחר כך היו רבים של סנדרין. ואילאל, החכמים, כראה בנגמרה שהם הייתה 80 תלמידים. הכי גדול היה יונתן בנוזיאל, כשהוא הלכה ללמוד תורה, כל ברקע שהצליחה ללמוד תורה יחזור למות ותחזור על הרגל. ככה הוא היה חולי, יונתן בנוזיאל. והכי קטן, זאת אומרת... והאחרון בליסט של ה-80 היה יוחנן בן זכאי, שהיה פרזידנט בישראל בתחילת הטמפל ה-2. כשהרומנים הגיעו לישראל אחרי שלוש שנים, שהם נגמרו ירושלים, והם נגמרו הטמפל ה-2. מי היה פרזידנט בזכאי? יוחנן בן זכאי, ונגמרה אומר לנו שהוא היה יכול להבין את החיים, הוא היה יכול להבין את החיים, הוא היה יכול להבין את החיים, הוא היה יכול להבין את החיים, הוא היה יכול להבין את החיים, הוא הוא היה יכול להבין את החיים, הוא היה יכול ובשביל להבין זה, את הח הרומנים לא התקשרו לשם של רבן גמליאל, כי המשיח צריך להצטרף מהשם הזה, זה השם של דוד המלך ובשביל זה הם לא התקשרים לסנדרין, סנדרין התחילה מירושלים ליבנה, 71 רבים רבים של העולם היו שמתים בסנדרין, במיוחד זה תמיד בבית המקדש, יש שם חברה מיוחדת, קוראים לזה לשכת הגזית אבל הם התחלו מזה, בגלל שהם ראו שעכשיו יש הרבה פעמים במקום שאנחנו צריכים להשיג יהודים בגלל השארים שהם עושים. אז הם לא רצו להשיג אף אחד, אז הם התחלו מירושלים. מה ההקה? בגלל שהתורה אומרת, השם אמר להם, אם הוא מתחיל למות, זאת אומרת, אם הם צריכים למות מישהו, הם צריכים להביא אותו לתחילה ספציאלית, ומאחר כך הם מגיעים לו, ולאחר כך הם מותים לו. אם הוא לא מת מתחיל למות, זאת מה שהם עשו למות אנשים. אבל התורה גם אומרה לנו, שאפלי שב-70 שנים הם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אם הם מוותים אחד כל 7 שנים, הם עשו כל מה שהם יכולים עכשיו מה זאת אומרת שהם עשו כל מה? הם צריכים לעשות מה שאהובה אומרת, נכון? אהובה זה אהובה, אם צריך למות 2 אנשים ביום אחד, צריך למות אותם, כי זה מה שהתורה אמרה הכך שהם מנסים את זה הוא כדי לתפקיד את הוועדות בשני חברים, והתפקיד התחיל יותר ויותר ויותר, עד שהם נמצאים בין מה שהם אומרים. אם אחד מהמצבים אגיד, ראיתי אותו מרדים אחד וזה המקום בזה, בזמן הזה, על ידי הדרעה. אז הם שואלים את האחד, הוא אומר, כן, באותו זמן, באותו מקום, באותו דרעה, על ידי הדרעה. אז הם אומרים, איזה דרעה? הם אומרים, זה היה דרעות פיג. דרעה עם פיגים. אז הם שואלים, איך גדלו הפיגים? מה זה יהיה עם המרד? זו שאלה רלוונטית. בטח. והאחרון אגיד שהפיגים היו מאוד גדולים, והאחרון אגיד, אני חושב שזה היה קטנה קטנה, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה למה ליבנה? בגלל שביבנה לא יש מזבח, זה לא ירושלים, ליבנה לא יש מזבח. אז התורה אומרת שאתה צריך לצלם אותו דרך מזבח. למה מזבח? בגלל שהלשכת הגזית הייתה ליד המזבח. אז אחרי שהם הגיעו לתרגום, הם היו צריכים לצלם אותו דרך מזבח ולא לרקוד. עכשיו, כשהם לא יושבים בירושלים, הם לא יכולים להשיג אף אחד, הם נמצאו בטח. אז כשהרומנים באו, הם רצו לטלו את כולם. אז הוא אמר להם, רבי ניוחנן בן זכאי, אל תקחו את הישיבה והוא אמר, אוקיי, אין סביבה, אנחנו לא נקחו אותה והייתה אחד צדיק, רבי צדוק, שהיה חפשי כל יום, עד שהרחוב שלו נהיה כמו קטנה פרקה אז הוא אמר להם, אל תקחו את רבי צדוק אז הם חשבו, הרבי הזה הוא חבר שלו, בואו נקחו אותו והוא אומר, אל תקחו את הישיבה, אני אומר, אוקיי, אולי זאת הישיבה, אנחנו לא נקחו אותה והוא אמר, אל תקחו את הקבוצה הזאת, הם אמרו, אין סביבה וזה רבן יוחנן בן זכאי, שהיה הלילה הקטנה בין 80 מילים של איללה זקן. ואיללה זקן הייתה קטנה בין הלילה האלה, שמעיה ואבטליון. והם היו האנשים שחייבים את התורה. הרמב״ם כתוב את כל הליסטה של משה רבנו עד הזמן של הכנסת הגדולה, היו האנשים שחייבים את התורה, להחייב את התורה מהגניבה לגניבה, ואלה, שמיה ואבטליון, היו האנשים הכי גדולים. אז המשנה מתחילה, משנה יהודה, בקטנה 1. המשנה אומר, שמיה ואבטליון קיבלו מהם. הם קיבלו את זה מהם. ושמעיה אומרת, זה מה ששמעיה אומרת. אדם צריך לעשות כל מה שהוא יכול לבין את התלמידות התורה, שזו אבליגציה בלילה ולילה בקרקע לתלמיד כל הזמן, למצוא לעצמך עבודה שתמודד לך איזשהו עבודה. זאת אומרת שאתה יכול לדבר עם הילדים, אתה יכול להיות מוהל, אתה יכול לכתוב מזוזות, אתה יכול להיות... בעולם התורה אתה יכול להיות מגניב, מגניב ארוחים, אתה יכול להיות הרבה דברים שבעולם התורה אתה צריך, אתה צריך אנשים, אתה צריך אנשים שעושים ספילין, זאת עבודה, אתה צריך דוקטורים, אתה צריך לecturers, אתה צריך כל כך הרבה דברים, אבל תנסה לא להגיע לתורה דרך של פרנסה לך, שאתה יכול להיות רבי כי אתה רוצה להגיע לפרנסה מהתורה, לא. אתה צריך לחיות, יש ילדים, התורה תביא לך את הפרנסה, אל תקווה, אבל אל תעשה את זה. אני כמו אילו אנשים ילדים, למה אתה ילד? אני רוצה לדוגמה. למה אתה רוצה לדוגמה? אני רוצה להיות עבודה, אני רוצה להיות דוקטור, אני רוצה להיות ארכיטאקט. למה? אתה אוהב להיות, אתה רוצה ללכת לקורט ולשתתן כל יום וללחוץ ולדבר? לא. אני רוצה למכניס הרבה זמן, זה למה אני ממליץ כל כך הרבה שנים ללמוד 99% של האנשים, אם הם אומרים להם לפני שהם ילכו ללמוד, אתם לא יכולים למכניס עבודה, אין זמן אתם חושבים שכל אחד ילך ללמוד? יש לך 3 מלחמים בכל ללמוד, 3 אידיאטים למה אתם באים? אני רוצה ללמוד את הלכה של הקונסטיטוציה. אני חושב שזה מאוד מעניין. זה לא ריאליסטי. אז, כדי לעשות את זה, הראשון למה אני הולך, לא, זה מאוד מעניין, כי אחד, מישהו אמר לי שיש סקר פה. אהוב את המלאכה, אוסנה את הרבנות, מיוחד נומרי, המלאכה, זה בדאץ, גימטריה בדאץ. השגחה של הקשרות. בישראל יש שני השגחות. יש השגחה של הרבנות, הראשון של רבנות בכל מילה, ויש השגחה של הבדאט, שהיא מאוד מאוד סטריקטית. מאוד מאוד סטריקטית, פנאטית, הם מבחינים את הכל, הם מפחדים אותם, הם יוצאים במידה של הלילה, הם נפגשו את המבר. אתם לא יכולים להשיג. אם האמן לא קושר, הם קחים את הכבוד שלו. אתה לא יכול להפך את עצמך, אנחנו לא נאמר לך, אתם רוצים אשגחה? אנחנו הלכים כאן, כשזה קורה למידה. אתם יכולים לקחת את המONEY, זה את המONEY. כל מה שאנחנו עושים, אנחנו מבחינים מה שאתם קבלים, איפה אתם קבלים, אנחנו יכולים להגיד, אל תקבלו את הדבר הזה, אל תקבלו את הדבר הזה, זה מה שהם עושים. הרבנות היא הרבה יותר ליניאנית, אני לא אומר שזה לא טוב, במיוחד אני, כי אני לא יודע בדיוק את כל האשגחות בישראל, אנחנו חיים פה באמריקה, אבל בגלל כלל, זה ברור שהבדץ מאוד סטריקטי, אז זה מעניין, כי אהוב את המלאכה, אתה מלאכה נומרית, בדץ, אוהב את הבדץ, ושנה את הרבנות, תשכחו מהשגחה של הרבנות, שאתם לא יודעים תמיד שזה 100%, למה? לא כי הם לא מנגינים, כמובן, הם באים, הם מבחינים, אבל הם לא כזו סטריקטיים, הם לא כזו סטריקטיים כבדץ. אתם יודעים, עכשיו בישראל, מדברים על זה, יהודים סקולריים החלטו להחליט להחליט אפזיר אפזיר אחר לאנשים רליגיים. יש הרבה ארוחות שונים. יש ארוחות בפסח, אם אתה מוכן לאכול חמץ או לא. אנשים רליגיים החלטו להחליט להחליט לאכול חמץ או לא. אנשים רליגיים החלטו להחליט לאכול חמץ או לא. אנשים רליגיים החלטו להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט אם צריכים לה להיות או לא צריכים להיות. הם רוצים לעשות ישראל כפי פריס, כפי מדינת הלכת. אבל אנשים רליגיים תגלגל תמיד עם זה, והם משתמשים את כוחותם הפוליטיים להפוך להם לשתתף איזה מילים מהתורה, אפילו אם הם לא מעניינים. אז עכשיו יש מלחמת חדשה. כל פעם כשאנשים רליגיים חושבים שהמדינה מגיעה לרעיון של שבת, הם קחו את רשגחה, את הממשלה. לא, הם נפגשו את הסרטיפיקט שלהם. מה ההקהל לבית? לא קהל. הבית הוא קושר. אבל כשהם לא קבלו שבת, אנחנו לא יכולים להתמודד עלכם. אם אתם לא קבלו שבת, אתם רעיונים. רעיון. אני לא יכול להאמין אתכם לתפסים לי את החיים הקושיים, כי אתם לא יודעים אפילו על עצמכם. בטח אתם לא יודעים על שלי. בגלל זה אני קח את השגחת שלכם. זו היותקה היא. עכשיו הם הצלחו את הדרך. בואו נעשה את הדבר השמאלי לאנשים רליגיים. הם מאוד מפחדים עם הרבים בקבוצת הבדץ, אז הם עשו חרם, קוראים לזה חרם. בישראל הם קבוצים דברים שיש להם השגחה של הבדץ. אז היום הסקולריים שהם אוכלים קושר, אנחנו לא מדברים על אלה שלא אוכלים קושר, אז הם לא צריכים השגחה בכלל. אלה שרוצים אוכלים קושר, הם קבוצים רק רבנות בטח. אם הם רואים הבדץ, הם לא קבוצים. מה זה החרם הזה? זה מגיע להם מאוד פחות. למה זה מגיע להם מאוד פחות? בגלל, בואו נראה אם אני אפתר את המסגרת לבית. עד עכשיו, כדי לעשות הרבה יותר עבודה, אני צריך לקחת את הבדאט. בגלל שכל האורתודוקסים, שזה מילים ותשעים של אנשים, הם לא יחזיקו את המצב שלי עד שהם יכולו לציין את הבדאט. עכשיו, הבדאטים מביאים לי אנשים רליגיים, אבל מגיעים לי ללכת את האנשים האחרים, אז זה לא כל כך טוב לדבר. אז זה יכול להכניע אותם, זה מה שהם אומרים, ועדיין הם מקבלים הרבה אנשים. הדבר האחר שהם לא יודעים הוא ואנחנו צריכים להבין מה זה. אשגחה, חיים קושיים, צריך להשתתף מהפוליטיקה. הפוליטיקה, כל יום שתהיה לך דברים על הפוליטיקה, זה לא מתחיל. הייתה תמיד פוליטיקה, הייתה תמיד בי, עד שהמשיח יצא. אבל אפילו מישהו שאוהב את הרבים האלה, הוא מקווה שהם פראג'דיסטים, הוא מקווה כל מה שהוא רוצה לקווה. גם הוא צריך לאכול רק דרש גחה. למה? זה לא עובד אם אני אוהב אתכם, אתם אמיתי שלי או אתם עצמי. זה לא ככה זה קורה. אותו דבר עם הדוקטורים. אני יכול להיות אמיתי של הדוקטור הכי טוב, הדוקטור הכי טוב. אבל אלוהים, אם חברי שלי צריך דוקטור הכי טוב, מי אני צריך להוריד לו ללכת? לאמיתי הכי גדול שלי. למה? הוא הדוקטור הכי טוב בעולם הזה. מה זה צריך לעשות עכשיו? התקופה שלי עם הם. את רוצה לחזור את הילד או לא? אתם אוהבים אותם, אתם נכנסים להם, אולי הם עושים דברים אחרים, אולי הפוליטיקה שלהם מגניבה, אולי הם עושים דברים שאתם אוהבים, אולי הם לא נכנסו את הילדים לבית הספארדים. סליחה את המדבר שלי, הרבה סליחה אחרי הסצינים אבל הספק הוא האם הם עובדים על עבודה נכונה וממשיכים את החיים? התגובה היא כן עד עכשיו זה לא היה מובן אחר כך, הם מאוד סטריקטיים אז כשקורה לאכול חיים קושיים זה יותר טוב לשלב שלך את יודעת, בזמן הרמב״ם אחד מהמדעים, מלא אנשים, הם מייחדו לרמב״ם מבחינתו לביטחון שתהיה נגמרה לדת ולעולם הבא ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם ולעולם האחר ולעולם האחר ולעולם מה זאת אומרת האחר ולעולם יום המשיח? מה יהיה אחרי זה? מה האחר זאת אומרת הרחבות ולעולם של המות? האח הרחבות של המות בישראל? הם מדברים על זה. הטלמוד מדבר על זה במקומות אחרים. אז אחרי כל מה שהם ראו בתורה, בתלמוד, הם עדיין מייחסו לרמב״ם, אנחנו רוצים שאתם מייחסו לנו, זה אנשים רליגיים, זה כמעט 900 שנים, 900 שנים. אנשים רליגיים מדינים רליגיים מייחסו לרמב״ם, הימונידיס, מייחסו לנו על הדברים האלה. אז הרמב״ם התגיד להם, אתם לא תאמינו לזה, זה מדהים. הרמב״ם נותן להם רגל אחר. הרמב״ם קורא, כשאנשה אוכל לא אוכל כושר, תשמעו את השאלה, ותשמעו את ההתגלגות. השאלה הייתה, הידיעה שלנו הייתה שתהיה הרחבות של המים, ולחיץ אחר לחיץ, וכל הדברים האלה, ולאבות, וכל הדברים האלה שחזק אמר עליהם. והרמב״ם קורא, זו התגובה שלו, כשאנשי אוכל אוכל לא-קושר, האוכל מתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתח סול, סול, זה 100% ספיריטואל. ה' הוא 100% ספיריטואל. הלב הוא כאילו חצי וחצי. זה חצי פיזיקלי, אבל זה גם חצי ספיריטואלי. איפה זה אומר? בגלל שהתורה אומרת שאתם לא מוכנים לאכול הלב. כי האדם הוא הנפש. בגלל שהלב הוא הנפש. זה הראשון של הספיריטואל של האדם או האנימוס או מהו. אז האדם הוא הנפש. הלב אתה לא מוכן לאכול בלחם של האנימולים, למה? כי אתה אוכל בלחם של האנימולים, אם אתה לא מכניס סולט עד שאתה מגעל את האנימול ואתה אוכל אותו עם הבלחם, אתה מקבל כל הנגטיבים מהאנימול הזה, אתה מתחיל להיות אנימול, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מגעל, אתה מתחיל להיות מ� אז רמב״ם התגלגל להם ככה רמב״ם כשהאנגלית אוכלת, תזכר את השאלה, הם שואלים על החיים של המות והיום של המשיח ורמב״ם איגנור את השאלה שלהם, וזה מה שהוא כתב להם הוא כתב להם, כשהאנגלית אוכלת לא אוכלת כושר, האוכל מתחיל לגלות לגלות היא בתחילת לגלות, ומפני הגלות היא קיימה לרחוב זאת איזה אינקלינציה היא ומאחורי החלטה היא נכנסה לברם זאת איזה רוח היא ובגלל שהחלטה היא חלטה אי-ליגלית זאת אומרת שהיא היצירה אפרעה מהמנופציה של העולם היא מגניבה את הרוח וזאת אומרת שהאנחן הוא אפיקורס זאת אומרת שהוא הוא אנטי-רליגיון, אנטי-תורה, אנטי-רבים כל מה שהתורה אומרה, הוא יש שאלה, הוא יש שאלה, אני לא מאמין, בלוני, הם עשו את זה, איך אתם יודעים? אנחנו יודעים הרבה אנשים כזה. אז הרמב״ם אומר, ומה עשו להם ככה? מה עשו להם ככה? את האצלם שהם אוכלים והם לא מיוחדים. אבל הוא כראה, החזל, השגרים, היו מאוד קטנים כל שלבם, לא אכלתם איתו שיש לזה דעה, לא אכלתם, לא אכלתם ריסק, וכל מה שבא מהמות שלהם הוא פשוט, ומתנגד דיוקטי לאמת זו התגובה לא משנה, הוא לא התגובה להם למה? מה העקבה? מה העקבה להסביר לאדם שזה לא אוכל כושר על התורה? המדע שלו מתנגד עם כל המרחבים אתם יודעים איך קשה יותר להתנגד עד שהוא יקבל משהו במידה שלו? ומה העקבה שזה 100% נכון? הסמינרים אני אומר את זה עוד פעם ואני אומר את זה עוד פעם. במהלך, במהלך הסמינרים זה שלושה ימים. כשאנשים מגיעים לטיפול בשבועי ולאחרון, במהלך הסמינרים, במהלך הסמינרים זה שלושה ימים. הם מאוד אנטי. הכל, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם מתחילים לתחילה, תחילה. ביום השבוע, במיוחד ביום השבוע, כל of a sudden, כל אחד מהם התחיל להיות רבי, שירה עם הרבי, ציציות, מדברים עם מיקרופון, אני הייתי עם הכי טוב של שבתון בעצמי, מה קרה פה? אחד מהם לא נכנסו אפילו ללקציות, אני אומר לך, הם היו כל הזמן מבחינות עם סיגרת או לפטאב שלהם, בלבי האותל, על הטלפון שלהם. הם לא נשמעו עוד 15 דקות על ידי תורה. מה כל of a sudden, הם באים, הם ממש אחרים. ברחבי אתה רבייתי, ובסופו של דבר, בלילה, אתה רבי. מה החלטה? האוכל. עד היום הם בביתה, הם אוכלים כל מה שהם אוכלים, פיגים קיניים, קטנים קיניים, הם יכולים לביתה קיניה, רבי אני אוכל רק קטנים בביתה קיניה, רבי אני לא כל כך רע, אתה מפחד, הקטנים שאתם אוכלים, 5 דקות אגבה הם אוכלים קטן לביתה, העבודה הקיניה, מה אתה חושב שהם אוכלים? מה אתם חושבים שהם אוכלים? הם אוכלים דגים, קטנים, חיילים וחיילים והם מפגשים את זה שם, מה אתם חושבים? הם מבקשים שלך? זה מה שהם אוכלים כל יום. אז האוכל שאתם אוכלים בצפון היהודי, רק עשרה שניה, מישהו אוכל משהו באוויל הזה. או פורק, או משהו אחר שהם אוכלים שם. למה אני לא חשבתי על זה? או האבון. חמש דקות אגבה, הם פשוט אוכלים משהו באוויל הזה. אז אפילו אם אתה אוכל נודלים שם, אבא, זה רק נודלים ססמיים קולות. כן, לפני שזה היה קול, זה היה קל. לאחר כך הוא התקבל קול, כשהם יכולו להכניס את זה לבריכה, כשהם יכולים להכניס את זה לבריכה, מה אינגרדיאנטים הם משתמשים שם? איזה בול הם משתמשים? איזה פאט? מה דברים הם מקווים? רק קצת לפני זה היה גבי גבי גבי גבי בשבילה ועכשיו אתם אוכלים משהו מרינטי עם הפורק אתם באים לשמיים, אשם, לפחות אחד מה שאני לא עשה, אני לא אוכל פורק אתם לא אוכלו פורק, כל שבוע אתם אוכלו פורק 5 פעמים, אני? כן, אתם אוכלו חינוניות, אתם אוכלו חזקה, חזקה ססמית, זה פורק איזה דבר בפיצה. אבא, פיצה? מה שיכול להיות רע בפיצה? זה רק ברק וחם וטומטוס. מה? אני מאוד מיוחד. פשוט 5 דקות אגלה הוא ביקש פרפרוני בתוך האבון. הם משתמשים בזה, את הדרכות, את הכל. הוא קיץ את הפרפרוני, ועוד דקה הוא קיץ את החם. את השאלה השאלה שאתה אוכל, כל פעם שאתה אוכל פיצה במרחק הזה, זה כמו אוכל מילק ורחוק ביחד, רואים את זה מהתורה, ואז אתה מזמין למה אתה לא יכול לשאר 15 דקות בקבוצת התורה, אתה כבר שאלה בקבוצת הרגלית, כבר מתחיל ללכת, למה? כשהוא אמר, בקבוצת התורה, אתה רוצה ללכת, אפילו אם הוא המדבר הכי טוב בעולם, למה? המדע שלכם הוא כל כך ספורטי. אם הם יקראו לספורט, תקבלו עד הלילה. אם הם יקראו לפוליטיקה, אתה, אתה הממשל, אותו הממשל, אתה, ראית מה קרה? תקבלו עד הלילה. אם אתם יקראו לסיימן של מטורף הפרארי, תקבלו עד הלילה. אם אתם יקראו לדברים של ה' 10 דקות אחרות, אני אולוגי. איך אנחנו יוצאים מזה? אתה מבין? מה זה? זאת האמת. אז הנושא הוא, אנחנו צריכים להיות מאוד מיוחדים עם מה שאנחנו אוכלים. אז, אחת דבר אחרות שהוא אומר, שמאיה ונפטליון, לא תשתמשו בכל עבודה עם האמצעות. תשכחו מהם. למה? היום אתם מרגישים, תראו, יש לי קונקציה. לוקחי, יש לי קונקציה עם הם. למהר זה יהיה פרובלם. אני אקבל חברי הקונגרס. חברי שלי נפגש באמגרסיה. תעשה משהו. חמש דקות אחרי זה הוא יחזיר את זה. הוא יש לו כוח. הוא קבל מישהו, וחמש דקות אחרי זה הוא נפגש. זאת השדה הטובה. השדה הטובה היא שהם יחזירים לך. אבל כשאתם באמת צריכים אותם, הם מטרידים אתכם ולא יודעים שאתם שום דבר. למה? הם לא רוצים להבין איך אני חברו שלו. כשמשהו לא נכון עם אתכם, ואתם תהיו כל כך רעיונים, האחד שאתם מטרידים מיליארד דולרים לא יזכרים את עצמכם, מי? מה זאת אומרת מי? לפני חמש שנים אני מטריד אתכם לאלקטיונים כל שנים. עכשיו אני קורא לך לבשה, ואתה אומר, מי? בטח, הוא לא צריך אתכם עדיין. הוא ידע שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים אבל האמת היא שהם מדברים על ש משהו שמתייחס לנו מה זאת אומרת? אתה חושב שאני אקבל מדיקה אני אקבל ספורטים, אני אקבל פחות, אני אקבל סקטיון 8 אממ, תראו, מאוד טוב, אתה חושב שאת החיים שלי מאוד פשוטים, חצי מהכספים שלי נמצאים כאן זה יכול להיות, אחת שנה, חמש שנה, עשרה שנה, בסוף, כשמשהו מפה תאמין לי, אתה ארגן כל דולר שקיבלתם מהם, במיוחד היום. אתה לא יודע כמה אנשים רליגיים יכולו ללכת לבריכה, בגלל שהם קיבלו כמה מאה דולר. כן, מדיקט פרוד הם קוראים לזה, למה? הוא קבל כמה דולר וקבל, או הוא נגדל 2% למה? כדי להתמודד עם האפליקציה, בואו נגיד הוא קבל, אני לא יודע, 40,000, הוא צריך לעשות 38,000, אז הוא כתב 37,500. בדיוק, כשהם היו עם דולר, אתה יודע, הכל היה בסדר, הם לא חשבו. עכשיו, כשהם לא יודעו על דולר, כל כך הם חשבו עם דולר מגניבי. ואז כשהם קחו אחד, הם מתחילים לראות עם מי הוא נחשב. אם הם קחו את האורגניזציה הזאת, הם רואים מי עשה חברה עם אותה, מי שהם כתבו דברים, מי נתן להם דברים. אופ, אחד. זה כמו טווארד שמתחיל לתחתן אחרי אחד. במיוחד. וזה מה שקורה היום, אנשים, יותר טוב שהממשלות לא ידעים שאתה יש. כשאתה מגיע לבית הזה, או שאתה נולד בבית הזה, יותר טוב לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש בכל משהו, לא לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש להשתמש בכל משהו, לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש בכל משהו, לא להשתמש זה בכל פרובלם, לפעמים אתה יכול להסביר את זה ולפעמים אתה לא יכול לסביר את זה. אז בסופו של דבר, מ איזה אנשים פה במדינה הזאת, הם לא יודעים על שום דבר, לא אפילו על אקמנות בבנק. אחד אמר לי, מה? הם לא יודעים שאני במדינה הזאת. אף אחד לא ידע עלי. כל מה שקורה, הם קוראים לאנשים, אמרגנציה לזרחים, יש גבוהה גדולה, גבוהה עולמית, גבוהה אטומית, הם קוראים לכל האנשים, אני יכול לבוא הביתה, אף אחד לא ידע על אמיר. אתם מבינים? זה מה שהם מדברו עליהם. אחר כך יש לך עבודה בהם, אחר כך אתה טוב. ואחר כך, אחר מבקש, לחכמים, לרבים, תהנו במיוחד במה שאתם אומרים. למה? אם אתם הולכים להגיד את הדבר האחר לדמות, אתה תקבל את הסיפור, כי אתה מנצח. מה יהיה הסיפור? אתה תצטרך ללכת לאגזיל. אם אתה תקבל בישראל, השם ישלם אותך. ותהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה תהיה ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם שמאי מתחלל. ונמצא שם זה באמת מתחיל מהילה לנשמאי. למה? כי עד הזמן שמאי של הילה לנשמאי, לא היה דבר על ההלכה. מתחלל. כולם ידעו מה זה אוראל תורה, מה זה הלכה? מהלכות של שמאי ומהלכות של אילאל, התקדמת כל המחלוקות זאת תזכרו, אם מישהו שואל אתכם, למה יש כל כך הרבה דעות כשזה יוצא מהלכה? נכון, לא נכון, לפעמים נכון, לפעמים לא נכון, לפעמים נכון, לפעמים כן, לפעמים לא, מה קורה? אני מפתיע. כשהוא התקדם? הגנירה אחרי שמאי ואילל, הגנירה הזו, התחלנו את כל הארגומנטים. תעשו אף ארגומנט שגם אם יש ארגומנטים בתוך ההלכה, זה לא מעניין לנו. למה? כי התורה כבר אמרה לנו, כשיש קרדעין בין שתי אופנים, שתי אופנים, חמש אופנים, מה אומרת התורה? רולים של פסיקה, זאת אומרת שאנחנו יודעים איך לשים את הרולים, נכון? תזכרו, אם זו מינוריה נגד גמריה, אז אנחנו תלוי גמריה. במיוחד, לא במיוחד, זאת אומרת שאחר רבי גדול, לפעמים, יכול להיות נכון כמו 1,000 רבים מגניבים. מבינים את המיוחד או לא? לפעמים, כשיש לך שאלה מאוד אימפריקטית על חי ומוות, על עבודה חדשה שיכולה לענות על ארה״ב של ארה״ב במהלך 20-30 שנה? על התחילה מאמריקה לישראל או מישראל לאמריקה? זה שאלות מאוד קשה, בגלל שהשאלה פה יכולה לתעורר לכם כל כך הרבה בעניינים אחרי זה, נכון? הילדים, המחקר, המחקר, המנהלות, מי יודע? כל כך הרבה דברים קשה. שאלות כזאת, אתם לא רק שואלים את רבי מקום, אפילו את רבי שלכם. אנחנו עדיין יש כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו עדיין עדיין עדיין יש לנו עדיין כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו עדיין כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו עדיין כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו עדיין כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו עדיין כמה רבים גדולים בעולם עדיין יש לנו אולי גדולים בעולם עדיין 10, יש לנו עדיין 20, גדולים גדולים שהם כולם כמה רבים עוד גדולים 90 בעולם שנים, כולם מי ידע, עדי אני מקווה שהם יפגשו ל-120 ועוד אם זה אפשר אבל כמו שזה נראה עכשיו, הם כבר מאוד מאוד גדולים כשזו הגנרציה תחילה למלכה מי ידע שאנחנו נשאל שאלות על חיים ומוותים? היום יש לנו אני אוהב להגיד את זה, אבל צריך להגיד את האמת. יש לנו כבר עוד מודה, מודה חדש בתחום הרליגי. אני צריך לעבור על חיים ומוות. בואו נקרא לזה באבא. רבי, אני חיבור בשבילה הזאת, איזה נמבר של הביתה שלך? נמבר 3. אוקיי, זה טוב. תעשה את הדבר הזה. מה זה קונדיציה? אהההההההההההההההההההה איזה אבא, היא קושר, היא באה מבית טוב, היא הלכת לישיבות טובה, היא מודדה, היא פוליטית, מריאה אותה, היא רעה, היא לא מודדה, השם ירחם את הרפיטציה שלה, מי קורא אותה, היא לא טובה, היא יכולה להיות את הכי טובה בעולם, נחמדה ביחד עם הרפיטציה, אבל היא לא טובה, הם לא עדיין שואלים את זה עדיין. לפעמים, לדרך כלל, היא גדולה טובה? כן, מה שזאת אומרת גדולה טובה, זה מגיע למי שאתה שואל. למיני אנשים, גדולה טובה היא מודל. אתה שואל, נלך לישראל, שואל הילדים, מי גדולה טובה? זה ראביצן, שעובדה מ-A ל-Z, היא לראה, היא ראה תהילים, היא שואלה, היא עושה את הילדים, היא בעלת חסד, היא עומדת את החסדים. היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? היר או היר? מאוד היר יפה, או היר? בואו נחפש אותה שהיא גדולה היר או היר? היר? וחזקה, יפה רבה, אתה לא מבין, אתה יודע שהיא הולכת ככה, אני רוצה להתגלגל מה זה? אני אומר לכם, תשמעו, אל תשכחו, אני אומר את זה כמעט עד עכשיו, שבשבועים, שבשבועים, זה נראה לי שאנשים לא מבינים את הסיפור. אתם לא שואלים לאנשים עם קונטרול רחוק, האם הוא יודע אתכם, האם הוא יודע מי אתם? לא, זה לא הדרך. אתם רוצים לשאול שאלה בהלכה, רב, אני צריך להחליף לישראל או לא? אתם צריכים לכתוב כל הדברים שיכולים. זה מה שאני עושה, אני כאן כדי וכדי שנים, נגמרנו כדי הרבה שנים, יש לנו חמש ילדים, הם מתלמדים במקום הזה, הם עושים את זה מאוד טוב בשלום, הם עושים את זה מאוד רע בשלום, הפרנס שלי הוא מאוד טוב או הוא לא טוב, אני לא יכול לענות על עבודה, יש לנו את המצב הזה, אימא שלי חי, או היא צריכה תקופה, והתקופה... כל מה שאתה יכול לדבר עליו, אפילו אם זה טוב. יותר דברים יש, ברוך השם, הם מאוד מלמדים. הם יכולים לראות דברים שאתה לא רואה. אבל לפחות שהם יודעים מה לדעת. כן, תחזירו את הכל ותביאו רגע לישראל. זו החלטה של חיים ומוות. מה אתם חושבים? בואו נחליף לישראל. יש לנו מילים, אנחנו נמצאים. לא. איך אתם יודעים אם ילדים שלכם יהיו ילדים טובים? איפה אתם יכולים ללכת? מי אמר לכם שאת הילדות שלכם יכולות למנהיג בבית שלהם, בבית הלימודי? הם לא יודעים איזה שנה בעברית, הם כבר בסדר שבע, בסדר שבע, אם אתם שמיםו להם, הסדר של התלמידים שם, זה עדיין יותר גדול מכאן, כמו שזה. עכשיו, בלי הלגה, זה כמו לקחת ילד היום ושמים אותו לישיבה חסידית שמועת ידיש בסדר שבע. הוא לא מבין משהו, הוא כמו השיינים שם, הוא יקע שם בקלאסטר של שלושה שנים, האנגלית. הוא מגניב, אבל הוא לא מבין השפה. אני רק עושה דוגמאות, זה לא נצטרך, זה רק הפרעון, יש הרבה דברים אחרים לבחינת. לפעמים זו המנטלית של אמא שלך, בואו נראה שאמא היא אמריקנית היא גרועה פה, כמו שאנחנו קוראים בעברית פרימה דונה היא אוהבת, אתה יכול, שופינג, מכיף אוכל יפה, היא הולכת כאן וכאן, היא יש טעים לנשים, עכשיו אתה יכול להביא אותה לגבירה בישראל קריאות, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל אם המרכז של המשפחה הוא נגמר, מה זה טוב לך? או לדרך האחרונה. לפעמים, אתה רוצה ללכת לאמריקה, אולי אתה יכול לעבודה. ומה של אמא שלו? היא באה, היא בלתי. יש כל כך הרבה דברים לבחור. זה למה אנשים צריכים, כשזה נחשב על שאלה מאוד אימפריקטית, לא ללכת למישהו, מה שם אתה? מה שם אמא שלך? כמה זמן אתה פה? אוקיי, טוב, אתה יכול ללכת. אין סביבה. מזל, ברוך השם, מזל וברכה. אני נותן לך דוגמה, דוד המלך הוא טוב כדי לך? דוד המלך, אתה ראה תהילים פעם בחיים שלך, לא? פעם? אתה ראה לגבי דוד המלך, אוקיי? אני לא צריך להגיד לך מי הוא היה. אחד מהאנשים הכי עולים. אחד יום הוא בא לנתן. מי נתן? באנגלית נאיתן. נאיתן, נאיתן הפרופט. הוא בא אליו ואומר, אני רוצה לבנות בית המקדש, אני יודע. אני רוצה לבנות בית של ה' ירושלים, אז נתן, הלכת, מזל טוב, שתהיה מצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מוצליחה, שתהיה מ אתה שאל אותי? האם אני נותן לכם איזה פרפסיה? האם אני אגיד לכם שרון דוד הוא האנגלית שצריך לבנות תמפה שלי? לא, זה נגד רעיון שלי. אני לא רוצה שהוא יבנה את זה. הוא יכול לבנות התחתית. הוא היה במלחמת, וגם אם כל מי שאף פעם נשאר נשאר למלחמת, עדיין, המדינות של אנשים שהם נשארים בלחמת לא יכולות לבנות את המקום הכי הלכי בעולם, עם כל ההלכה, הוא לא מפחד על כל משהו. אבל באמת, את הרגלות שלו קילדו אנשים, אני לא רוצה שהם יצאו לבנות בית המקדש, אני יכול להגיד שהם יצאו לבנות את הבנות, אז כל מה שהפרפא אמר לו כמה שעותים לפני זה היה טוב. אם הפרופט שכל הרבים בעולם, מיליון פעמים ביחסים, לא יצא ל-1% מהמנהיג שלו, פרופט שמושך ל'השם', איך הרבה יש כזה בעולם היום? אם הוא עשה איזו חלקה, הוא הלכה להתגלגל בגלל רעיון שלו, אז בטח אתה צריך להיות מאוד מיוחד למי שאתה שואל היום. אז כולכל, כולכל עם הזמן הזה. רבי, אתה עושה את זה, אתה עושה את זה, תעשו את זה, תבואו משהו לגבי הביתה. היהודית היא קצת גדולה, הרבה יותר גדולה. ועוד דבר אחר, בואו נפתח בוקר ונראה מה התורה צריכה להגיד. כמה זמן אתה נפתח בוקר? כשלא יש שואלה אחרת, כשאתה מנסה את הכל ואתה לא יש שואלה, מה אני צריך לפסק? אני הולך לעשות... בכל מיני מיני, אני הולך לעשות משהו, אז אני יכול גם לנסות, אולי ה' יתן לי שואלה, אולי אני נשמח לצלם את זה, אני אתן לך דוגמא. אחד הפעמים, הייתה לי דוקטורט בברוקלין, הייתי עושה דוקטורטים בכל ירושלים. אבל לא ככה, אחת, אחת וחצי שעה וכל אחד נפגש, לא. שם הייתה קבוצה, קבוצה, עד הלילה. 4-5 עד הלילה, אנשים עדיין קרקעים ומדברים. כל הישראלים בברוקלין היו מגיעים בשבועי הלילה, מתחילים ב-9-9-15, עד הלילה. עד הלילה, עדיין יש קבוצים של אנשים באים. הם יודעים שהקבוצה היא עד הלילה. יש קלאג, יש קבוצה, הם פשוט באים מהקלאג במנהטן, הם הולכים ללקציה, זה כמו שהיה. אז אחת הזמן, אני מגיע לברוקלין, אני צריך לקחת מישהו ישראלי ימיני, אנחנו נכנסים לפני שאני אקח לו לפני הלקציה, הוא בא עם לי ללקציה, ואז הוא יכול לברוקלין, הוא יכול ללכת לישיבה. כשאני מגיע לאווי ניו ניו שם בברוקלין, אני קורא לו, ואומר לו, רון, אני בסדרה, תקלע. הוא אמר, לא, יש פה קל, הוא חיים עם אבא שלו, והוא אומר, אבא שלי מפחד, שאני אמר לו שאני רוצה ללכת לישיבה, לא הלב הזה, אולי ללב הבא. אני לא מייבא, אני לא מפרצה כלום. אני אומר, מה קורה פה, אנחנו קבלנו מבחינה, אני בסדרה פה. ואני לא יש לי כל כך הרבה זמן, אני יש לי הלכת, תקליני. הוא אמר, לא, אני אקבל לך, אני לא יכול. אתה יודע, אני הייתי עם דבר גדול עם אבא שלי, הוא ראה שאני רוצה ללכת לישיבה, אני אומר, אני צריך ללכת לעבודה, מה זה? אז אני לא יכול. אז אמרתי לו, אני מאוד סליחה, זה לא קטנה קטנה, זו גדולה גדולה, אם אני אחזיר אתכם פה, מי ידע מה יקרה עם השלם שלכם? אני באתי, אני צריך לצלם אתכם לישיבה, זה קרה, לא, כן, אנחנו מדברים. אז הוא אמר, אוקיי, אוקיי, תן לי לבוא לארח, כי אני חושב שהאבא היה מגניב, שזה לא מגניב את הטלפון עלי. אז הוא אמר, תן לי לבוא לארח, הוא בא לארח, אנחנו מדברים, לא מגניבים, אולי חמישה שעה ברחוב. ואז הם מתחילים להקליל, כבר 9.30. אנשים קלילים, מה זה, הביתה מגניבה? מה קורה? אני אומר, אני כאן, אבל יש לי אמרגנציה. לא, אתה צריך להגיע, זה לא נכון, זה חמישה שעה. אני אומר, אתה רואה מה אתה עושה? הוא אומר, הלכו, הלכו, זה נכון, הלכו. אני אומר, אני לא חייב לבנות אותך. אני לא מבין, תתן להם לחזור עד הברקע. אני אקבל אותך עםי. הוא אמר, אל תעשה את זה לי. כל מה שאני מנסה, אני לא יכול לעשות משהו. אז עכשיו אני לא יש לי משהו להפסיד. בכל מקום, אני נפסד את המקום. אני מתחיל להחליף, זהו, האנחה מנסה, הוא לא רוצה להתחיל. אני אומר, אתה יודע מה? אני יש לי חומש. בואו נשאל ה' מה הוא קורא. אתה מבטיח לעשות כל מה שקורה? הוא אמר, מה זאת אומרת? אני אומר, אתה קורא ל' ה' ואתה קורא לבוקר. ואנחנו נכנס לצד הראשון. מה המסגרת? אתה יכול לעשות את זה? אני אגיד להם לא להגיד שורות, אם הוא אומר משהו שאתה צריך להגיד לי אתה לא יכול להגיד שורות, זה לא שור. אני אגיד להם אוקיי, בואו נעשה את זה. אני אגיד להם, אוקיי, תסתכלי אחריי. אנחנו נגיד שורה יחד ואני אגיד להם, קחו את זה. הוא קח את זה. הראשון על הרצח. אינטרנטי. הוא אומר, ואני אשארים בכם, אימאקו באבונם אשר מעלו בי. שומעים? אלה שלכם שהם יכולים להשתתף, ימותו. שהם מטרידו אותי. הוא הלך בקצב בגלגל, בגלגל גדול. אני קיבלתי אותו לישיבה. היום הוא רבא בישראל. רק חושבו, אם אני לא הייתי עם הדעה הזאת, אנחנו נפגע אותו. אבל רק ככה, כדי לעשות את זה עבודה, לראות את זה, לקבל אנשים כל יום, אוקיי. אוקיי, אתם יכולים ללכת לישראל. אופ, אתם לא ללכת. זה לא כל כך. מה זה? אתה צריך לבחור את האנשיה, מה הטלפון שלך, כמה זמן אתה בבית, כמה זמן יש לך, כמה זמן שתביא לזה, מי עובד על זה. כל כך הרבה שאלות. וזהו, אנשים לא יודעים, ואני פשוט עושה את זה, עושה ארגון. מה את רוצה? הרבי אמר לי. הרבי אמר לך, בכל זאת, בגלל הנומבר של הביתה שאתה חיים. הרבי אמר לך, אתה מוכן או לא מוכן? ברוך השם. אז, כן, כן, כן, האמת חיימת. אז הלל ושמי אומרים שאתם צריכים להיות כמו התלמידים של אהרון, אהרון הוא אבי משה, אוהב שלום, הוא אוהב אהב, רודף שלום, לא רק הוא אוהב אהב, יש הרבה אנשים שאוהב אהב ולא עושים משהו על זה. עכשיו יש פעולה אקסטרה, לא רק אני אוהב את המלחמה, אני רוצה לעשות כל מה שאני יכול לעשות לתת את המלחמה. אתם מבינים את הדבר? ההחלטה? רק ללכת את המלחמה ולהבין, אני לא מבין, אל תביאו אותי למלחמה. למה לא? אתם יכולים ללכת ולתת את המלחמה בין שני אמותים, זה מה שה' רוצה. לא, לא, לא, אל תביאו אותי למלחמה בזה, אני לא אוהב את הארגונות האלה, לא. אהרון רוצה ללכת, הוא אומר לשימון, אתה יודע, הייתה בלחמת עם רוון, רוון רק אמר לי, אמרתי לו לפעמים, הוא אמר שהוא אוהב אותך, הוא נגמר שהוא היה בלחמת עם אותך, הוא עשה את כל הסיפור, רוון לא אמר לו משהו. ואז הוא יכול ללכת לשימון, הוא אומר לו את הדבר האלה. ואז הוא מזמין אתם בשתיהם לביתו, ומזמין אתם לביתו. בגלל שהאיגו שלו לא עובד כאן עדיין. לפני זה, מה? הוא לא מבקש אותי, הוא נפגע אותי מהביתו, הוא זה, הוא זה. עכשיו, בגלל זה, כשהוא שמע שהנאי שלו לא כזה נאי, הוא אוהב אותו, והוא מזמין, וכל זה. וככה הוא מזמין את הביתה. אז המשנאים אומרים, תהיה כמו הם, כמו ארון והמלך שלו. אוהב את הבריאות, הוא אומר קרבם לתורה. אוהב את הבריאות, אוהב את כל האנשים. בריאה זאת אומרת מישהו שהיה מוצא. בראה, בריאה, בסדר? אז כל אנשי האדם, רבי יעקב קמינצקי, זכר צדיק לברכה, היה רבי גדול במונסי, ביום השבוע, הוא עובד ללכת ברחובים, איפה הוא היה, הוא היה ישיבה. אוהב את הבריאות אוהב את הבריאות מקרבם לתורה הם אוהבים איך אתה מבחין והם רוצים להיות כך כמו אתה. אתה מבין מה קורה? אה, איזה דבר שלמדת את כל הדברים שאתה מדבר עליהם? אני לוקחת את הלקציה הזאת כל שבוע. אה, אתה יודע מה? תגידי לי, אני גם בא. מה שעשה הוא לבוא, הוא ראה איך אתה מדבר, איך אתה מבחין, ואז הוא אוהב את זה. וואו, אתה יודע מה? אני גם רוצה להיות ככה. זה נקרא מקרבם לתורה. איך שאתה מפקד, איך שאתה יודע על השם, איך הרבה צדקה שאתה נותן, זה עושה טובה על האנשים. את יודעת מה? אני רוצה להיות ככה. זה הגול שלי, זה משהו שאני רוצה להימציא. לא כל המרחבים שיש שם. אז המשנה הזאת היא קומפליקטית. המשנה ה-13, הספר הראשון, זה זה, זה בערמיק. אילאל אמר שהמשנה היא בערמיק. במיוחד המשנאות היא כל הזמן בעבר. אבל פה זה משנה בערמיקה, מה הוא קורא? נגד שמע עבד שמע עוד אלא מוסיף יסיף עוד אלא ילף קטל החייו ודשמש בתג החלף מאוד קומפליקטי להבין את המשנה. כדי לעשות קצת קטנה, אני אקבל את השפעות. מישהו שעושה את הכל כדי להיות מוכן, הוא רוצה אהבה, אהבה. הוא מנסה בכל מקום, להשתתף שם לי, להשתתף את הדבר שלי, להשתתף את הפיקציה שלי, תעשה את זה, תמיד תגיד לכולם עלי, זה הכל מנסה שלו. בסופו של דבר, הרפיטציה שהיה לו עדיין עד עכשיו, עדיין זה יהיה לא נפגש. זאת אומרת, אם תלמדת, בואו נראה, איזה מיליון עשרת תורה, תהיה לך סופו של רפיטציה טובה, של חברה טובה. כך שתהיה כזה, אפילו את המים הטוב שאתה הייתה עד עכשיו, אנשים יתחילו להתחיל אותך. תחליטים אפילו את זה, זה לא עובד. אז המשנה ממשיכה. ודלאם אוסיף, מי שלא תלמד תורה כל יום ולא גרוע יום לי, יום לי, לא עמיים, יום לי, כל יום צריך לגרוע בתורה, יסיף גרנטין שאת התורה שהוא כבר התלמדה, הוא יכול לפגוש. הוא יכול לפגוש את זה גם. אתה יודע, זה כמו מלחמה. אם יש לך מלחמה, ואתה מלחם מלחמה למלחמה. כמו שתמשך להשתתף מלחמה מלחמה, מלחמה ביניום תהיה תמיד מלחמה. אחרי שהיא תחזירה, היא תחזירה. זהו, היא תחזירה כבר. אותו דבר פה. אם אתם לא נותנים יותר תורה כל יום, את הקטע שאתם יודעים, או אפילו אם אתם יודעים הרבה, אולי אתם נושאים את הכל. הדרך האחרונה שאתם נשמעים את הכל, זה אם אתם תמיד עושים את הרעש שלכם לעבוד וללמוד כל הזמן, כל יום. זה מה שחזאל אמר, אשם אמר, אם תעזבני יום, יומיים אהזבקה. אם תחזירי לי אחד יום, אני תחזירי לך לתשע יום, מסוימת למסוימת. נכון? אתם יודעים, היה רבי שם לו שעגת אריאה, זה היה שם שלו, שעגת אריאה, מה זה שעגת אריאה? שעגת אריאה זה שעגת אריאה זה שעגת אריאה זה כמו שכשהוא מתחיל להתפוצה, שעגת כולם נפגשים ממנה, והוא היה מאוד מאוד פחות, מאוד אריאה פחות. זה שעגת אתם יודעים, פחות? אנשים של הימים היו באמת פחות, לא כמו היום. היום אנשים יכולים להיות פחות, אבל הם עדיין יש להם סוט יפה וחדש. הם נראים כמי מיליונארים ברחוב. הוא עובד עם הביתה שלו, אריאה הוא לא יש 5 דולר במחברתו שלו. תראו, אתם לא יודעים, אתם לא יכולים להגיד את ההחלטה בין חדש לפחות, לא תמיד היום. אבל בגדול, מי שהיה פחד, לא היה דרך למשכנעים. הוא היה עם איזה אלפת כל הליב, ובכל זאת, הם נותנים קטנה, וקטנה אחרת, וקטנה אחרת, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, ואתה רואה, בימים הלאה, היו צריכים לציין שבכל ואתה תל אביב, יש שבועים. בואו נראה, שבועים מגיעים מזמן לזמן, על דנקי או ללחוץ. הרבה אנשים, אנשים פחות לא יכולים אפשר לדנקי. אז הם ללחוץ. עשרות מילים בעוד שנה הם ללחוץ. מזמן לזמן לזמן. הם ללחוץ ללמוד תורה, הם ללחוץ למצוא עבודה. הם ללחוץ. לא כמו היום, אתה מגיע לטלפון, שתי שעות אחרי זה אתה בפלורידה. הם היו צריכים ללחוץ הרבה. אז כל שבת הם רואים בשבוע חדש חדשים בשול יש להם מקום לאכול בשבת? לא. אז הם היו עם אחד מהמנהיגים שהם בקבוצה של קבוצה בתקופה. אז הרבי ראה חדש חדש בשול. חדש מאוד חדש, אנשי עולם. הוא שואל לו האם אתה מהם? הוא אמר לא. יש לך מקום בשבת? הוא אמר לא. אוקיי, בא לבית שלי בשבת. הוא מזמין לו. אז הוא בא לבית שלו, והמנהג, הם עשו לשאול לגבי להגיד דבר תורה, כל גבי שבא, אולי תלמד משהו חדש שלו, אנחנו לא יודעים מאיפה הוא בא, אולי הוא אמר לנו חידוש, משהו חדש. אז הרבי אמר לבניו, אמרו לנו איזה דבר תורה. אז הוא מתחיל להגיד מדהים. בסופו של דרך, הוא לא נותן קרדיט לבוקר שהוא נלמד אותו מזה. התורה אומרת, כשאתה נלמד תורה ממישהו, כשאתה נותן את זה למישהו אחר, אתה צריך לנותן קרדיט למשהו שלך, למישהו שהוא נותן לך את זה. אז הוא אומר, אני שמעתי בנמה של הזה רבי, אני שמעתי מזה רבי, אני שמעתי מהזה, אני שמעתי מהם, אני ראיתי בבוקר הזה. זה מודד שאתה אנשים מגניבים. אתה לא לוקח תורה של אנשים אחרים ומגניב אותה כמו שהיא שלך. זה מודד שאתה מגניב. זה מאוד טוב. מביא גאולה לעולם. אתה מביא גאולה לעולם ללא להיות מר ביקשט. אז, האנגלית, היא אומרת כל הספירה, ובאחר כך היא לא נותנת קרדיט לרבי. אז הרבי אומר, אתה יודע, כל מה שהוא אומר, קוראים לבוקר שעגת אריה. והוא לא נתן לו קרדיט. בואו נפגש את הכל, למהלך אני אקבל לו עוד פעם. למהלך, אחרי הדבנים, הם אוכלו ברחוב השבישה, הוא אמר להם, אתה יכול להגיד לנו דבר תורה? הוא אמר, דבר תורה יפה, מהספר האחרון של שעגת אריאה, ובאחרון הוא לא אומר, אני הלכתי את זה מהשעגת אריאה. הרבי מפחד, הוא אמר, וואו, תראו את האנחה הזאת היא אומרת לי את הכל מהכתוביות הזאת, והוא לא נותן כרדיט לכתוביות הזאת השבישה, סעודה שלישית, עוד פעם הוא אמר דבר תורה והרבי אמר, לא, הזאת הזאת אני לא אסביר את זה הוא אמר את דבר התורה, והוא לא נותן כרדיט לשעגת אריאס הרבי אומר, אתה יודע, יש לך יפה דברי תורה אבל יש משהו שאני לא יכול לנסות להסתכל, זה אנשים שבאים כאן ויוצאים לנו יפה דברי תורה מהכתוביות והם לא אומרים אפילו איפה הם מלמדים להגיד, בואי, אני אראה לכם כל מה שאתה אמרת, מה כתוביות יש בזה הוא יכול לנסות, הוא יוצא יפה כתוביה גדולה עם כר, יפה קטנה, יפה כתוביה הוא אומר, בואי, מה שאתה אמרת ישר, תראה, זה פה ומה שאתה קורא הלילה, זה פה ומה שאתה קורא עכשיו, זה פה, שנה אחת אחת ממש כמו קופי. אתה לא מפחד להגיד שנה אחת אחת לרבי שעגת אריה? אז הרבים אומרים, אה, ברוך השם, בבוקרים אני נראה כל כך יותר טוב ממה שאני רואה באמת. אז הרבי אמר, מה? הוא אמר, כן, זה אני, אני הרבי הזה אבל הם לא ידעו, זו לא אינטרנט, לא מדיה שאתם יודעים את המצבים של כל הרבים אתם לא יודעים, אתה רואה, אתה רואה אדם גדול עם קו שלו הוא בא לבית שלך, הוא הכי גדול בעולם ואתה רואה אותו עובד ככה עם חכמים, הוא מאוד פחות אז הוא אמר, תראו את החיים שלי, איך פחות אני אבל בספר, יפה, יפה כר, הכל יפה בבוקר אני נראה הרבה יותר טוב ממילה שלי. זהו זה. אז עכשיו, נכנס למישנה. אז הוא אומר, אתה צריך להמשיך ללמוד תורה, אם לא, אתה נפגש את האחרון שאתה יודע. עוד אלי אליף, מישהו שלא מלמד, קאט לאחייו, מה הדבר של חיים? כל יום אתה חיים, זה כמעט כמו ארגון, לכאורה. מה העניין של קבלת אתכם פה? למה ה' עדיין חייב לקבלת אתכם פה אם אתם לא מנסים ללמוד תורה? מה אתם עושים פה בדיוק? אז אתם יודעים, אתם צריכים לדעתים שאתם באמת חייבים ללמוד מהעולם הזה, אם אתם לא מנסים ללמוד. אם אתם מנסים ללמוד, אתם עוסקים עם מה שאתם מנסים לעשות. אבל אם לא, אתם צריכים לדעתים שכל יום שאתם חיים, זה חסד, חסד, מרצה. אבל אתם לא באמת חייבים לזה. הוא דשתמש בתג החלף, and somebody who used the Torah to gain honor, to be a show-off, what's gonna be? He will be passed away from the world. וכל מיני דעות, מה יהיה עם הוא, אבל זה בטח לא המדבר של לראות תורה, אם מישהו רוצה ללראות תורה בגלל שאני רוצה להיות גדול, אני רוצה להיות מוכן, אני רוצה להיות בכל מקום, זה לא מה שאשם מבקש, אשם מבקש שאנשים לראות תורה בגלל האמת של התורה. זה משנה מאוד אימפורטנטי, זה המשנה ה-14. הוא היה אומר, אם אין אני לי מי לי. הלל, זה כל תקופה מה שהלל הזקן אמר, אם אין אני לי מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, ומתי? זה משנה קריטיקלית. אתם רואים את זה בכל התלמידים. למה? כי זה משנה מאוד אימפורטנטי. מה הוא אומר, זיר? אם אני לא אקבל את עצמי, אף אחד לא יעשה את העבודה לי. אתה מבין? אם אני לא אקבל את השלום שלי, אף אחד לא יכול להכניס את השלום שלי. אף אחד לא יכול להכניס את החיים הבאים שלי. אני צריך לעשות את זה. וכשאני לעצמי, כשאני בעצמי, בלי השלום של ה' מה אני? אני לא משנה, כאילו חזק בשלום, לא משנה. ואם לא עכשיו, כמה? תזכר, שלושה פעמים פה. הראשון, אם אני לא אקבל את עצמי, אף אחד לא יקבל את זה במידתך. וכשאני אשמח לבנות אשם, אני חייבת לבנות. עם כל האמביציות שלי, האמביציה, זה לא יקבל. אני עדיין צריך אשם לקבל אותי כל פעם שאני עושה. ואם לא עכשיו, כמה זמן? אם אני לא אעשה את זה עכשיו רבי, כשאני מתחיל, כל יום אני אגיע לישיבה, אני מבטיח לך עכשיו, אתה יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני הרבה אגב, רבי, כשאני מתווכח, אימא שלי תחשב יודע, אותי במסגרת, יש אני יודע, לי מישהו להשיג אני אותי, ויש לי זמן ללמוד. הרבה אגב, התורה אומרת, לא. התורה אומרת, אל תאמר לכשאפנה שניה, כשמה לא תיפנת. אל תגיד אי פעם, כשתהיה לי זמן, תלמידי תורה. למה? אתה לא תהיה עם זמן. אשם לא יביא לך הזמן, למה? כי הוא היה הזמן היום. אתה לא רוצה ללמוד היום, אף אחד לא מבטיח לך עוד עשרה שנים, אתה יכול ללמוד. הרמב״ם כתוב, כל יהודי צריך ללמוד תורה. רבי שעובד כל יום ועובד על דרכים של אנשים בשביל קצת דקות, כדי להביא בית לבית שהם לא יאמרו, ושם בפחות בבית, את הילדים שלו, רבי שעובד הכי פחות, צריך ללמוד תורה כל יום. אבל רבי, אם אני בא לישיבה 2-3 שעה ביום, הפחות שאני קבלתי, זה יקרה 3 שעה, אני לא יודע איך אני אביא את הבית לבית. אין אגב, אתה צריך להשמח באדם. התורה היא יותר מאחורית של אוכל. אף אחד לא מזכיר אוכל. ראיתם איזשהו אדם שמזכיר אוכל לפני שלושה ימים? הם זכירים, הלב מזכיר לך שאתה צריך לאוכל. כל 20 דקות. באמריקה זה מאוד פופולר, סנאקס. אתה צריך לשנות הילדים לבית עם סנאקס. אדם אוהב שהם לא יאכלו סנאקס אחת שעה. וואו, או פרצל או משהו, וואו, סנאקס. לפעמים, אם אמא משכחה לשים סנאקס, היא צריכה לבריא 20 דקות לבית, לבריא קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת הוא קורא את החלק ואת הלחם, זה כמו הלחם המנגינה והלחם המנגינה זו ההחלטה בין הלחם המנגינה והלחם המנגינה אם אתה לא מיישם את הלחם המנגינה בפעמים, אתה לא מיישם קצת עבודים של עבודה על הרחוב, הלחם המנגינה עושה הרבה רעיון, מפלגת בכל מקום, מפליגת הכל, השנדליר, הפקציות, הכל אתה לא יכול להסתכל עם אישה, נכון? או אתה צריך לשחרר אוכל על הרגל, אם לא, את הביתה תחלת. אם אתה לא מרגיש אוכל, מה קרה? הוא לא עושה קרקע. חמש שעות, עשרה שעות, ובכל זאת, אתה רואה, הוא נפגש ומות. היי, תסתכלי, אחת דקה. תן לי לנסוע, קחי לי אוכל, קדימה. הוא מת כבר. אבובדיה יוסף אמרה שהמנגינה היא החלק המנגינה היא החלק החלק, אם אתה לא מיישם את החלק, 6 שעות כבר חלוקה, אני חלוקה, אני לא יכול לעבוד עכשיו, אני לא אאכל 6 שעות, תביאי אותי לבית, למהר ואני אהיה אוכל יום כיפור, 10 בערב, אני מתי, אני לא יש לי קפה כל יום כיפור הוא מתחיל בגלל אחד, לדבר על אוכל. בגלל זה, יום כיפור הבא, תזכרו לי, שזה רול. כל יום שאתה מתחיל בשול, שאתה מתחיל לדבר על קפה, או על מים, או על צ'יס דייניש, או על כל מה שאתה רוצה לאכול כל יום. כשיום יום כיפור סוף, אף אחד לא בטוחה, כולם מסתובבים, מסתובבים לדבר, מה קרה? כל יום אתם מותים, תן לי לרחוץ, רק רחוץ קצת מהקווי שלי, כשזה סוף, אף אחד לא בטוחה, לא יש עולם יותר, אף אחד לא מתאים, למה? זה כל מהלך. אתה צריך להבין משהו, הפסיקולוגיה של האנחה היא, כשאתה לא מוכן, התנגד האלוהי תמיד יכול לתאר לך על זה. כשהיה מוכן, אין מה לתאר לך, כי אתה יכול ללכת ולאכול. הוא תחלת לתאר לך, זה למה אתה לא מוכן. אתה רק נשאר בגלל שהיה לא מוכן. כשהיה מוכן, הוא לא מתחיל יותר, הוא יכול ללכת לימוד יום. בואו נלך עד היום הבא, אני רואה אנשים אומרים, אתה גבר? בואו נשאר מחר, בלי אוכל. אה, כל יום אתה מתחיל, בגלל שעכשיו זה אפשר. אותו דבר, קוראים לזה מים גנובים עם טאקו. סטול ומים הם סווידר. חזל אומר, אם אתה קבל מים, אתה קבל אותה ל-2 דולר, זה מים. סטול, זאת אופציה, זאת אופציה, זאת אומרת, שמישהו הולך עם אישה שהיא נכנסת לו, הם נגמרו, היא אישה שלו, הוא לא כל כך מרגיש מהר, אבל כשהוא הולך עם אישה במסגרת, המרגישה שלו היא הרבה יותר גדולה. מה זה הביטחון שיש לך יצהרה, כל אנשי? מה זה הביטחון? אני קבלתי ביטחון על עצמי, יש מיליאנים ביטחונים, אבל ביטחון שחשבתי עליו, ראיתי פעם שהם קבלו סרווי ושואלו לאנשים, הם קיבלו אותם לקלאב, לקלאב הלילה והיו שתי גבירות דו-אידנטיקה, אחת גבירה עם דיימנט רינג על היד והאחת דו-אידנטיקה, דו-אידנטיקה, אתה לא יכול להגיד את ההחלטה בין להן והן עשו סרוויה, הן קיבלו עשרה אנשים כל היום, אחד אחרי האחר והן קיבלו אותם בין ובאחר מי שהם מנסים לקבל את הביתה שלהן? כמעט כל שלהם הלכו למרד. למה? יש לך מרד, היא מלכה לבשה אחר, ויש לך מרד. רוצים לדבר עם אישה? הלכו למרד. אין שם שם. אם אחד מהם יפה, האחד לא. לא, אני יודע מאיפה הוא מגיע. אבל אם זה נכון, אתה לא יכול להגיד שם. למה אתה מדבר עם מרד? אתה מגניב? היא מרד. זה יצררה. זה מה שאנשים עושים, אני אוהב את הזכרון, אני אוהב את ההתרחקה, זה כל יצרה רעה, וזה למה החברות והחברות הזאת, הן יש להם הרמוניה עד היום של ההגנה, שעה אחרי ההגנה, הארמנים הלכו מפה, למה? עד עכשיו, סטאנט היה מלכות. כל פעם הם מלכו אחד אחד, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט מלכה, סטאנט אתם יודעים, בישראל זה מ משהו מאוד מעניין. הכי... פופולר, אני אומר, לא פופולר, הכי קווים, קווים בקבוצות, זה קפולים שחיים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפנים בפ כשהם מתייחסים, שלושה שבועות אחרות, הם יוצאים לרבנות ומגיעים לבית. ומה הרציניות של הבית? למה את רוצה לבית אתו? הוא מגניב, אני לא אוהב את רוחו שלו. שבע שנים שאתה חיים עם אותו, ואתה לא ידע על המצב שלו? לא, השטן לא נפגש את זה. הוא שמור בכל מקום, אני לא יכול לקחת את זה עדיין, כל יום נלחם על זה, אני לא אוהב את השמחה הזה או הוא מגניב, מה זאת אומרת מגניב? 7 שנים, הכל היה בסדר, ובסופו של דבר הוא מגניב? כל ההתגלגות הן התגלגות שהם כבר צריכים שהם ידעו על זה, אבל באיזשהו מקרה הם לא ידעו אבל כשזה התחיל ללכת ללכת, סטאנט הלכה, הוא הכניס את העבודה שלו, עכשיו מנגן על עצמך זה כמו שזה עובד, קוראים לזה מין גנובין אימטאקו. זה יצר ערה, אפילו אינקלינציה. אז, לפני שהנחנו, אני מקווה שהנחנו את הפרק הזה, יש לנו אחת או שתי משניות לב. אז ילל אמר, תזכרו, אתם רוצים שהתפילה שלכם יגיעה לישראל עם אתם? בבקשה שזו בבית שלכם, ובטלפון. אתם שמיםו את זה בסודקייסים, אולי נצליח להגיע אליו, אולי נצליח להגיע ללונדון, ונמצא שם במילה, בגלל שיש מלחמות, שמורים, שמורים בכל אירופה אולי התפילה שלך יצאה שם, אולי לא. אם תביא אותה לבית שלך, בטח היא יצאה שם. אם אין לנילי מילי. אתה בא ללמוד תורה, אתה מקבל את זה. אתה רוצה למות ולעשות לצערים קדישה לך ולתת לישיבות, אולי לעשות את הלב שלך, אולי הם יעבורים, אולי לא. בסדר? עכשיו זה במצב שלך לעשות את זה. למה אתה לא עושה את זה? הרבה אנשים גדולים, לפני שהם מתים, הם יכולים לקחת את כל המיליאנים שלהם ולתת את זה לתורה. תגיד לרבי, רבי, יש לי 20 מיליון דולר, אני אשכח איזה מיליאנים של ילדים לי לדעתם, אבל אני רוצה את הכי מיליון שיש לי, אני מקבל את זה במיוחד לך, ואני רוצה שתתן את זה לרבים ללמוד תורה לשלום שלי. זה אנשים מלכות, לפני שהם מתים. אבל הכי הרבה אנשים לא מלכות, מה הם עושים? הם עושים את זה במידה של הילדים, מקווים שהם תעשה משהו לשלם שלהם. למה אתם לא עושים את עצמכם? למה אתם חייבים על הילד שלכם לעשות את זה? אתה חושב שהוא חייב לקחת מרסדס? אתה חושב שהוא חייב לעצמך? וגם אם הוא עושה, לדרך כלל, הוא חייב לעצמך הרבה יותר. זה נטרלי. אתה צריך לעזור את עצמך. אמר עשה רבי טרפון הוא היה אנשים מאוד חייבים, הוא נותן הרבה זמן לרבי עקיבא לבוא ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור ולחזור אחרי כמה שנים, אחד היום רבי תרפון היה מאוד חי, הוא אמר, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אתה תקבל פה עשרה שנים עם כל מה שזה היה, מיליון דולר, תמיד נגיד, לפחות מהמONEY של היום תקבל המONEY ותקבל ותלמיד תורה כל הזמן בגלל ת רבי טרפון זה המONEY שלו, הוא ספנסור את התורה שלך והוא לא שואל לו את המשפחה אז הוא אומר לו, מה? אני נותן לך המONEY לקחת את הארץ האחרונה, אתה הלכת וקחת ישיבה לי, אני נותן לך המONEY, כל המONEY לתורה הוא אומר, כן, אני עשיתי משהו טוב למה שאתה שואל אותי מה יביא לך את הטבעות? מה? מה יביא לך את הטבעות? עוד מילה? ברוך השם יש לך עוד מילה עכשיו יש לך כבר מיליארד מצוות אז הוא נשמח אותו הוא נשמח אותו, למה? הוא היה צדיק, הוא לא יתכוון הוא לא יתכוון אז כשאנילי, אם אתה חושב שאתה עושה את הכל על עצמך, אתה לא מבין שאשם עושה את הכל על עצמך, אבל מה שאתה רק עושה, זו החלטה הנכונה. אם אתה יחליט לעשות את זה, אשם עושה את זה. אם אתה לא יחליט, זה לא יקרה. ואם לא עכשיו, מתי? אם אתה לא עושה את זה היום, למטה ואולי קצת לאחר. אחד הפעם, יש לנו אדם בסטטנילין ארנון, אליו השלום. למה אני אומר אליו השלום? הוא מת 22 שנים. זה היה ילד אמריקאי, אמריקאים ישראלים, היו באים לסטטן איילנד והיינו מבקשים לו לבוא לסמינרים, בואי, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני אמרתי, אוקיי, אני מאמין את השאלה שלך, אבל תזכרי, שתי פעמים אתה חסר, לא עוד פעם. הוא אמר, אני נותן לך את השאלה שלי, 100%. ברחבי הלילה, עשרה דקות לפני השבת, אני באים לאוטל. ראשי שלי הוא רק אף אחד, הזה, ארנון. אני אוכל את הראש שלי, אני אמר, הזה, הוא קח אותי שלושה פעמים, איך קחתי את הסיפור הזה? חושבים לעצמי, אה, אני צריך להכניס את עצמי, להכניס אותו לכאב, להצליח לו להגיע, בגלל שהוא בטוח לא מקבל את האמנון שלו. מוצאי שבס, אנו חשבו שהוא נמצא מוות על הקווץ. איזה שהיום היה, מי יודע על הדרוגים, איזה שהיה, אני לא יודע מה קרה שם. 22 שנים, והם נמצאו בג פקט, כדי להגיע לסמינר. הייתי מספר, למה אני אומר את הסיפור? אם הוא היה יכול ללכת בפעם הראשונה או בפעם השנייה, זה לא היה יקרה. הייתי כבר בישיבה, היום יהיה רב גדול. הוא יהיה עם ילדים, ילדים גדולים, הם ילדים ילדים, הם ילדים ילדים ילדים, הם ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילד ומה קרה בסופו של דרך? הוא מת מחדל שבת עם רגליים, טאטוויז, זה כמו שהוא מת. רגליים, כל מיני שונות, אורנגה. צריך לראות איך הוא נראה, כמו רוקסטאר. זה כמו הוא נראה. אז חשבו על זה. גם יש סיפור אחר סימילר לזה. יש אחד במונסי, שם הוא שרון, הוא היה מנהיג אורגניזציה של שופר לרבי אמנון ניצחק באמריקה. הוא היה מנהיג הכל, את העבודה שם. אז כמובן, הוא רוצה להביא אנשים למונסי, להגיע להם לרליגיה, אז הוא ממשיכה להגיד לי, שיש לי חברה שהיא מגניבה בקר סיני בבורו פארק, קר סיני בבורו פארק. היא כמעט 42-43 שנים. הוא יש לו חברת קריסטיאנית ברחובה, שהיא חייבת איתה באפרטמנט, לפני כמה שנים. וכל פעם הוא מזכיר אותה לבית שלי בשבת, והיא לא מראה. והוא בא לי בלילה, והוא אמר, הזאת הזאת, בטח הוא יצא. אני הייתי מדבר עם הם מאוד דווקא, והוא נתן לי סיכוי שהיום הוא יצא לבית שלך. הוא אמר, מאוד טוב, אחר כך נראה מי הוא. בלילה, הוא לא נפגש. בלילה, אני הולך לישיבה, הוא יצא, והוא אמר, שרון, מה קרה? הוא לא יצא. הוא אמר, אל תשאל. רק לפני שהוא הלכה לדור, היא קיבלה את הכבוד שלו ועשיתה לו את הכבוד שלו וקיבלה אותו. הוא לא ראה את החברה, היא הייתה על כל חברה. הוא כבר הייתה עם חברה. זה מה שמישנה קוראה, אם לא עכשיו, מהלך יהיה קדימה. חזרו יום לפני, חזרו יום לפני. מה זאת אומרת יום לפני? יום לפני זה קדימה. מי גורמנטי שאתה מזמין במרחק? זאת אומרת עכשיו, עכשיו. למרחק זה יכול להיות לאט. למרחק זה יכול להיות... ואם אנחנו נלך למרחק, אנחנו עדיין נפגשים בפחדה. למה? בגלל שה' יהיה בצורה מאוד גדולה נגדנו. איך הייתם מנסים לקחת את כל הזכויות ככה, ללכת אחר יום, בלי להיות עצמים ולעבור על הדבר הנכון? זאת אומרת, אתה לא חושב על האמת. בגלל שאתם מוכנים לתת עוד שנה עד שאתם תהיים שומר שביס, בקבוצה הבאה אני תהיה מגניב, בקבוצה הבאה אני אקבל את הראש שלי, בקבוצה הבאה אני אקבל את הילד שלי בישיבה במשפחה פובלית, ואתם תחילו לחיות שנה, ואתם תעשהו את זה, כמו שאומרו, אתם תעשו. זאת אומרת שאתה נותן עוד שנה בטח שאתה לא מייחס לאשם ואתה לא מפחד על כל שום דבר, כי מה יקרה אם אתה מותה עוד מחר, אתה מותה עם זירה זאת אומרת שאתה לא מפחד, האנשי שמפחד הוא לא יכול לתת לילה בלילה, הוא נורא נורא נורא, אם משהו יקרה לי, אני מותה מפחד זה לא מפחד לו, זאת אומרת, הוא לא יודע על השמיים, לא יודע על משה. לא יודע על משה. שם הוא אמר, עד עכשיו הוא היה ילד, שם הוא אמר, עשה תורתך קבע. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אקסטרה תמיד ביזניס. עכשיו תורה שלך תהיה הדבר הכי חשוב לך. ושם אני גם אומר, אומר קצת, ותעשה הרבה. אל תהיה כמו האלה הגדולים, הם מדברים תמיד, ובאמת הם עושים זירו. מדבר קצת, ותעשה הרבה. אני אשתדל, אני אשתדל בעזרת השם 100 דולר, ובכל זאת הוא אשתדל 1,000. למה? זה הכי טוב. איזה אנשים, אני אשתדל 10,000 סדים, תביאו לי האחרון בליסט, ובאחרון הוא אשתדל 18 דולר. הם עושים הרבה רעיון. אני הייתי עם אחד, בלי להגיד אמונים, אני יכול רק להגיד לכם שזה מבחינת קווינס. אני קיבלתי לוקציה בבית גבריאל, זה כמעט חמש שנים, חמש, חמש שנים. בגלל זה הוא קלט לי, הוא מדבר אלי וכו' וכו'. אני לא יודע בדיוק את המהפכה, אבל אמרתי לו, אני מכיר אותך עד עשרה שנים. כל פעם שאני מדבר אלי, אתה ממליץ אותי כמו שאף אחד לא ממליץ. אתה מדבר עליי לכל האנשים, אתה יודע מי אני, אתה אוהב מה שאני עושה, ובאחר כך, עשר שנים שאני מכיר אותך, אתה עושה כל מיני דברים, אתה נותן דונייטים לכל מיני מקומות, ולא עד הזה שאתה ספונסור אחד CD שלי. איפה הלוגיקה הייתה? אז הוא נפגע בפעמים, הוא אמר, מה זאת אומרת? הוא התחל לדבר, ואני אומר, אני יודע מה שאני מדבר עלייך, אני יודעת אותך עד עשר שנים, אתה לא פרסמת אף דולר סטייקים, וזה גאוי מאוד. אז מה את אומרת לי על כל הדברים הכי יפים? אני רוצה לא לשמוע את כל הדברים שלך, ולעזור לך לעשות סטייקים שאנחנו יכולים לתת לאנשים לזכורות. אז הוא אומר לי, אחרי הספר שלכם הלילה, תגידו לבית שלי אם תגידו לבית שלי, אני אמצע לכם 1,000 ספרים אני אגיד, לא, אני לא יש לי זמן להגיד לבית שלכם, אני אספר הספר, ואז יש לי אנשים שמתים בפנים לדבר עםי בזמן שאני אספר את זה, אני יש לי סיפר במנהטן ב-11'00, ב-11'30, אני צריך ללכת למנהטן איך אני אעשה את הזמן להגיד לבית שלכם? הוא אמר, זה הדבר אני לא אומר, תגידו לבית שלי, אם תבואו לפני 11'00 1,000 CD's, I sponsor, guarantee. I give you my word. I say to myself, you know, not for me. 1,000 CD's can be 100 Shomrei Shabbos. Give them out, people become religious. Every day. Serizat. Every day. E-mails, e-mails. I became religious from this CD. I became religious from this CD who got me into the website, and now, Baruch Hashem, a one-month Shomrei Shabbos. Every day. 7, 10, 15, like this. Every day. מי ספנסר את ה-CD? אנשים ככה כמו אתם, אנשים נורמליים, 200, 100, 500, כל מה שיש, וזה רגל מאוד חי. אמרתי לעצמי, אתה יודע מה, אני אשכח שהאנשים במנהטן יכולו להיות אחת שעה קצת, ואני אלך לביתו שלו, לא לי, אבל לספרים שאנחנו יכולים לחזור. אני הלכתי לביתו שלו. 2 דקות אני הייתי שם, אני אמרתי, אוקיי, עכשיו אני יש לי פגישה, אני צריך לנסוע, אני בא, אני באתי 10.52, אני לוקחת את הדור, אז תראה, אני בא לפני 11, הוא אמר, לא, מה, אתה רוצה לבוא ולחזור? אתה צריך לנסוע לפחות 20 דקות, הוא אומר לי, אוקיי, אני אמרתי, 20 דקות, מה אני יכול לעשות? 1000 סטודנטים, אני מגניב לעשות את זה. אני אמרתי, הוא אמר לי כל הזכרון, תאמין לי, הוא היה מאוד גדול, בסוף, אנחנו חמש שבועים אחרי, אין סדים, אין טלפונים, אין משהו. יש אנשים שמוצאים אי פעם. אני עשה, ואני עושה, ואני עושה, והם לא עושים משהו בסוף, משהו בסוף. לדרך כלל, אתה יכול לדעת, כמה פרסום מדבר על מצוות שהוא יכול לעשות, הסטן מבקש אותו יותר קשה לא לעשות אותו. זה מה שאנחנו קוראים, אל תפתח פלא סטן. חזאל אומר, אם אתה הולך ללמוד תורה, אל תגיד, אני הולך לישיבה ללמוד עכשיו. למה? סטאנט יכול לעשות משהו שאתה לא יכול ללכת. פגע בך מנובל זהה, מנובל זה סטאנט, מושכהו לבית המדרש. מפוצע אותו ותביא אותו לישיבה. לא תתעזב אותו, תביא אותו למשחק הסוקר או למשחק בבסקטבול או למסגרת. איפה את הולכת? אני הולך להגיד חברים, ולפעמים הוא הולך לישיבה. תסתכל על עצמך ותראה שזה 100% נכון. כשאתה מנסה לעשות משהו ואתה מדבר עליו, משהו יקרה וזה לא יקרה. אם אתה תהיה קטן ותעשה את זה, זה יקרה, יש יותר ברכות. אותו דבר, יותר טוב לא לדבר עם אנשים, מה שאתה יש, מה שאתה לא יש. למה? כי כשאנשים יודעים את כל עבודה שלכם, את העבודות שלכם, מה שאתם עושים, איך אתם עושים את הכבוד, קודם כל זה אין ערה. והחזל אומר, דבר הסמוי מן העין שורה בו הברכה. למה? התורה אומרת שהשם יברכך השם בכל משלח ידך ובעסמך. השם יברכך השם בכל משלח ידך ובעסמך. השם יברכך ידך ובעסמך. השם יברכך השם בכל משלח ידך ובעסמך. השם יברכך השם בכל משלח ידך ובעסמך. השם יברכך השם בכל משלח ידך ובעסמך. השם כי שם מיליאנים יברכך של אנשים נותנים את עיון שלהם, זה לא יכול להיות בלשון. בסטורג'ס, שלא מי ידע איפה זה, זה מתמודד ומתקדם ומתקדם יותר ויותר ויותר. מפה אנחנו נלמדים שמשהו שחר, יש בלשון. משהו שחר, כולם נותנים את עיון שלהם, איפה הבלשון? אז השעמאי קורא, תמיד תמיד תמיד תכוונו להיות טובים לכל אנשי האדם. לא תשכחו עד שהוא יגיד לך שלום. אתה הלכה לביתה, אתה הולך אליו. איך אתה, אבי X? איך אתה, אבי Y? טוב לראות אותך. מה המצב? קשה לך לבית? לא. רבן גמליאל, הוא היה פרזידנט ישראל, הוא גרם גרם של רבי דוד. הוא אומר, עשה לך רב. תשכחו שאתם מייצרים אחד של רבי שאתם שואלים לו את השאלות שלכם, אל תתחילו לצפות מהאחד לאחד, זה הרבי שהפסיק אותי, אני אוהב איך הוא עבור, זה יהיה רבי שלי, עם איזשהו מצב שהוא יכול לדעת תורה. אתם מבינים? איזשהו רבי של הגניב הזה לא יכול לראות רשי, אבל אנשים עשו לו רבי. אתם אומרים להם, רבי רשי, מה רשי אומר פה? הוא לא יכול לראות. הוא באבא, הוא קולקס מיליאנים מבנים, אבל הוא לא יודע איזה צד הוא רשי, איזה צד הוא תוספוט בגמרא. הוא יכול אפילו לחזור את הגמרא. אתם צוחקים, אבל אני רואה אנשים ככה. הם מבחינים עם קורד גדול, ויש להם סומבררו, הם באים, יש להם שתי דקות בגמרה, לפעמים הם באים עם אסיסטנטים שקוראים אתם. ובאחר כך, אתם שואלים להם קצת שאלה פשוטה, זה מחלוקת. זה קנטרדיקציה, יש שאלות שונים, אבל כמובן, כל פעמון יכול להגיד, מחלוקת, כמובן. רבן גם יאלסה, עשה לך רע והסתלק מהספק. אם יש לך רבי, אתה לא מפחד. רבי, אני צריך לעשות או לא לעשות? אני מוכן או לא מוכן? במדינה, אני עושה את זה, אני לא בטוח אם זה קושר או לא. מוכן או לא מוכן? סוף. ו... שמעון בנו, שמעון בני רבן גמליאל, כל הליב שלי גרו ביחד עם החכמים, החכמים הגדולים. הם היו תמיד בגבי הביתה שלי. ואני לא חשבתי עליה יותר טובה מזה. מה? סליחה. כמה שאתה מדבר, כמה קורה. תקשיב קטן, אל תדבר. מדבר כשצריך לדבר, כשזה צריך. כל יום, אני אומר, איך אתם? מה אתם עושים? מה אתם עושים היום? איפה אתם הולכים? איך הייתם בבקשה? מי יודע? מה זה מביא לך לשבול? תפקוד על הדבר הכי חשוב. לא המדרש הוא העיקר, לא התלמיד הוא העיקר, אלא האקשן היא העיקר. לא תעשו ארגון, איזה אנשים חושבים שההתלמיד הוא העיקר. לא, התלמיד נמצא לנו מאשר ישעם כדי לעשות אותנו. אם תלמדת על תפילין, עכשיו אתה יודע איך לקבל קושר תפילין, איך להשתתף אותם, איך לא לעשות את זה. אם תלמדת על מזוזה, עכשיו אתה יודע איך לעשות מזוזה. אם תלמדת על ברית מילה, אתה יודע איך לעשות את זה. אתה תלמדת על כל מיני דברים בתורה. אם לא תלמדת, אתה לא יודע מה לעשות. אבל האקשן היא הדבר הכי אימפריקטי. וכל המרבה דברים מביא חטא. מישהו שדבר הרבה, בטח, מדבר ללשון הרעה. אבל, הוא גדול, אני אוהב אותו, הוא תמיד טוב, אבל אתה יודע, יש רק איזה פרובלם. כמה מדברים, בטח, אתה מדבר ללשון הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם עומד. יש שלושה פולסים שחושבים את כל העולם. שלושה פונדציות. הלדין, הקבוצה, הקבוצה. על האמת, the truth ועל השלום and peace. Peace, the truth and justice. אנחנו קבלנו, ברוך השם, פרק ראשון של פרקי אבות אני מקווה שבאבות ה-10 אני אקבל את זה באבות ה-10, זו האבות ה-3 היום, יש לנו עוד שבעה ללכת, אני מקווה שאני אקבל את זה באבות ה-10 ואם לא, אנחנו נלך לעבודה אחת או שתי, בעזרת השם, אני אקבל את הסיפור של אחת דקה, אחד ממלכת הממשלה אני חושב שהיא הייתה מהאמריקה, והיא פגשת בישראל בשמחת תורה, כשהיהודים נחשבים עם התורה. הם קיבלו אותה לדרך אחת, ואתה יודע, בישראל זה נחשב אחר מכאן, כאן אנשים נחשבים עם התורה בין הסינגגגים. אבל בישראל זה כבר יום רחוק, אז הם קיבלו את זה לברית, כי זה יום אחד, יום אחד. פה זה יום שתיים, שמיני עצרת, השני יום גם שמיני עצרת, אז בשנתי יום הם מנסים לנסוע בסינה, אבל בישראל זה כבר יום רחוק, אז הם באים עם מטרות, עם מדברים, הם מנסות לנסוע באמצעים, עם מטרות, עם אנשים וילדים, מנסות לנסוע, אז הם קיבלו את זה לראות, אז היא שואלה, מה הם מנצחים עם? אז הם אומרים, עם התורה. אז היא שואלה, מה זה התורה? היא אמרה, זה בוקר של הלכות של המדינת היהודית. אז היא אמרה, אינסטנטי, היא אמרה משהו מאוד מעניין. היא אמרה, אני לא מאמינה בעצמי. שאני חייבת לראות מדינה שחייבת לשחרר את רכבי הקבוצה, את הקבוצה. איפה שיש אנשים שחייבת את הקבוצה, שחייבת את הקבוצה. אף אחד לא חייב לשחרר את הקבוצה של ארה״ב או את הקבוצה. פה אנשים שחררו את הקבוצה של הקבוצה? איך זה יכול להיות, היא שואלה. אתם מבינים, כשזה קבוצה אלוהיתה, יש סביב לשחרר את זה. כשזה הלוי האנושי, אתה יודע מה הרעיון עם הלוי האנושי, שאתה צריך להכניס את כל גנירה, כי דברים מתחילים בעולם, אבל הלוי האנושי משתמש בכל גנירה. אחד מהחסידים סמוגל אלפים גבולות וויסקים לישראל. אלפים, גביל גדול, כל מילה זה 50 דקות, אלפים מילים דקות, מי ידע, אולי מיליאנד דולר מרצ'נדיגה, אז הלב שחור, או הלב שחור, איך זה יותר? שחור, שחור, אוקיי, אני הולך לאנגלו, אלה האנגלים האלה, הם מדברים רק על טאפ וויסקי, לעצמי זה רעיון אני מרגיש בטח לגבים שהם נותנים לי במידה, אני יודע שכל גבים זה 200 דולר, אז כל גבים שהם נותנים לי זה כמו 20 דולר, ואני אוהב את זה, אני לא אוהב את זה, תיאלו, זה סליחה, למי זה סליחה, אבל זה בסדר, אז בכלל, אז החסיד, הוא נותן לו, אז הם נותנים לו לגבים, אה, אנחנו הולכים לעשות פארטי למידיה, הוא נותן לרליגיות אדם שמגניב וויסקי, אז הוא סתם בצד הקבוצה, הוא אומר, בעצמי, בעצמי, אני לא פעם פרסמת את הלכים של מדינת ישראל. אז הקבוצה אמרה, יאללה, זה שחק או מה? אנחנו פשוט קחנו אתכם מנסים אלפים מוזרים. הוא אמר, אני לא פעם פרסמת את הלכים שלנו. יו האנר, הנה הלכים. הוא נפגש בנוטבוק, הוא אמר, זו הלכה. אתם לא מוכנים לסמאגל לישראל בכל משהו. מבחינה ומארח. זו הלכה. אני סמאגל בפנים. אני לא חייבת את הרגלות זה אומר שאתם לא מוכנים לצחוק מבחינה או מבחינה בגלל שכשהם כרסו הכרסה זה היה זמן של הטורקים 100 שנים לפני, לא הייתה ערכים עד אז הם כרסו שאתם לא מוכנים לצחוק בכל מקום מבחינה, אתם יודעים, עם טראקים או טראנס או מבחינות אז הם מקווים את כל הזכויות, הם לא ידעו ש20 שנים לאחר הם יכולים לצחוק עם ערכים ואתם יכולים לצחוק מבחינה אז הוא אומר, אני לא פגשתי בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל אבל יש לנו ברוך השם, הלוח של השם, שבועות, אני מקווה שכל האנשים פה יחזרו ללמוד תורה כל הלילה זה מאוד אימפורטנטי, הנשים לא צריכים להתחיל, הם יכולים לסנור מאוד טוב, בכלל כמו שהם בטוחים שהם יכולים לבוא למלחמה בשבוע למה אנחנו אוכלים מלחמה בשבועות? בגלל שכשהם באו ובאנו את התורה הם פשוט התגלגלו שכל המלחמה שהם מפרפסים היא לא גלעת כושר הם אצלחו אותה עם כסף רגליים ועכשיו לא יש זמן לשחרר יותר אנימולים, לשחרר סולט, לשחרר את השחרר, לשחרר את האנימולים לנצחים, זה פרוסס כל יום. החלילה היא בעוד שעה או שתיים, אז לא יש זמן. אז מה הם יכולים לעשות? הם היו וקיבלו מילק ושחררו אמלטים, קצינים, מה שהם עשו. הם היו בעוד שעה או שתיים להכניס אוכל דרי. 3,320 שנים, כל שנה אנחנו אוכלים דרי. אבל זה עדיין מאוד אימפורטנטי, אנחנו עדיין צריכים לאכול גבוהה ולחזור לבין, כל יום טוב, לא מגניב מה. אחת חברה שם זה טוב, אז מה שאנחנו עושים, אנחנו נמצאים כל הלילה, אנחנו יוצאים הביתה במהלך, לאחר החברה. אנחנו מבנים קידוש, אנחנו אוכלים דרי עם ברקות, אנחנו אוכלים עם ברקות, עם חזקה, מה שאנחנו אוכלים, ואז אנחנו עושים ברקת המזון, אנחנו נלך לנסון לפני כמה שעות, אנחנו נלך לנסון אחת, שתי שעות בפנים, אחרי שהנחנו לנסון לפני כמה שעות, ואז אנחנו מבנים רגלית, עם מיל ועולם, כי יום טוב זה מצווה מהתורה, מלחוץ עולם, עולם טוב ביום טוב, בשבועות, ואוכלים מיל, אפילו אחת מילה טובה מילה, זה מצווה כמו לשים תפילין, It's mitzvah from the Torah. וסמכת בחגיך חזאל say to eat meat and to drink wine. So if you're vegetarian, what can I do? Please drink some wine. Thank you very much Levi. Thank you. We'll see you next Monday.