Serie de Pirkei Avot #7
In this seventh installment of the Pirkei Avot video series, the speaker reflects on the pitfalls of taking the Torah literally without proper contextual study. He argues that many people repeat familiar phrases (“I do this, I do that”) without grasping the deeper halachic reasoning behind the commandments. Using examples such as the prohibition against cooking a kid goat with its mother’s milk, the requirement to raise one’s hand in certain rituals, and the complexities of Sabbath observance for non‑Jewish children, he illustrates how surface‑level readings lead to misunderstandings. The lecture stresses the importance of “oraly” (analytical) study, the role of intention (kavanah), and the need for educators to guide learners through nuanced interpretation rather than rote memorization. The speaker also touches on the challenges of integrating non‑Jewish participants into Jewish practice, emphasizing that true inclusion requires knowledge of the underlying principles, not merely outward participation. Throughout, the tone is conversational and occasionally exasperated, urging listeners to move beyond superficial repetition toward sincere, informed engagement with the teachings of Pirkei Avot.
Chapters
בוקר טוב, אנחנו נמשיך את הסרטון של סרקי אבות, והיום הוא סרטון 7 וברוך השם, אני שמח שאני שומע שכמה אנשים כבר שואלים כמה זה יהיה סרטון 7, זאת אומרת שיש אנשים שעומדים על זה, אז זה טוב מאוד טוב, אוקיי, אז אני רק נחליט את זכרתכם, מה שהחלטנו לפני השבוע אנחנו מדברים על הדבר הכי טוב של אנשי האדם, וזה להיות קטן כמה כולכל. רק לדבר כשזה צריך. כמה מדברים, יותר קטן הליותה היא. בגלל שהאנגלית יש כמה שאלות שאתה יכול לדבר עליהן בעצמך, וזה בלי שאלות של תורה, זה לא מיוחד, אין רגל. אבל אם האנגלית מדברת על ה' והא', על כל מה שאתה צריך בשביל יום כלל, יש כמה שאלות שאתה יכול להגיד עליהן בעצמך. אם אתה מדבר יותר, זה כמו שאתה משתמש במהלכה הרבה שעות. אתה לא יש לך המהלכה עדיין. אז זה הדבר. רבי שירון אומר, כל הלילה אני גרוע עם החכמים, עם הרבים הכי גדולים שהיו באים לבית שלי ללמוד, ואני מלמד משהו מהם, כמובן יש מיליאנים דברים למלמד מהם, אבל מה הוא מיוחד ביותר, שהם רק מדברים כשהם היו צריכים לדבר. אחר כך אתה לא תשמע להם, אה, איך המשחק? איך המשחק? איך המשחק שלך? איך אתה נשאר? איך נשאר את החברה שלך? איך נשאר הלילה שלך? מה אתה מקבל מהזה? מה אתה מקבל מהזה? רק תפקוד על מה שימשך בחיים. אל תשכחו אותי, זה לא עבודה. אתה יכול לדבר, כמול שאתה לא מדבר על דברים רעים ועל רעיון, אז זה לא רעיון. אבל זה משהו שתעשו אתכם ללחוץ זמן. לפעמים אתם רואים, אנשים יוצאים, נגיד בשבוע, הם יוצאים למונסי, לישיבה, ללחוץ עם אותנו כל הלילה. או שעה נערבה, נגיד שעה נערבה. אתם רואים, אנשים שרוצים לדבר על מנסים, אפילו כשהם יוצאים ללחוץ, אחרי שעה, אולי הם ילחוץ 10-15 דקות. הם צריכים לדבר, זה כאילו אדיקציה, אבל זאת חברה. אז כמה זמן אתם פה? אז מה אתם עושים? איפה אתם עובדים? איפה את המקום שלכם? בסוף הוא יכול לדבר עם הרבי, 45 דקות מהשעה נפגשו על חברה. אבל אם מישהו ידע שאני צריך לדבר, כמה יותר אני מדבר, יותר טוב זה יהיה. זה מה שהחלטנו בפעם האחרונה. חביב האדם שנברא בצלם האדם הוא הכי מיוחד בעיניים של ה' הוא אוהב אותם הכי מיוחד בגלל שהם נחשבים במצב שלו לא במצב פיזיכלי, כמו שאנשים עושים איזשהו חלום וחושבים שה' יש מצב, אבל במצב פשוטי של ה' זאת אומרת, הוא מרצי, ויש לנו מרצה, הוא גניב, ויש לנו גניבה, אבל גם יש לנו את הפרדה יש לנו כל מה שישב אשם, ויש לנו מה שישב השטח. וזה הלחם של החיים. מי אתם הולכים עם? עם אשם או עם השטח? אשם קורא ל'ישיבה', השטח קורא ל'לחם של נבאה. מי אתם שומעים? אתם שומעים את השטח. כמו שאתה רואה שיש לך מרק ארוך בטלפון שלך. למטה, זה גם דבר. לתת עבודה במרחק, ללכת לשולה, לפגוש כמו קושר יהודי, או לתת עבודה במרחק האחרון ולפגוש 2 דקות בטלפון שלך או בטלפון. זה ה' וזה השטח. כל דבר בחיים. זה או זה או זה. כמו שהתורה אומרה, אני נותן לך את החיים בגודל. אדם, כל האנשים, הם תקווים של אדם, כל מינקאים רן השם אוהב את האדם רק בגלל שהם היו מוצאים בעצמו. הוא מוצא אותנו בעצמו. אבל מבחינת כל האדם, מי אוהב את זה הכי? ישראל. מדינת ישראל. למה? בגלל שהם חייבים הם נשכחים לקבל את התורה בגלל אברהם, אייסק וג'קוב. בגלל אלה של הספרים הלגנדיים, הם נשכחים לתורה ולהקבל את התורה, שהיא הכי אימפריקטית של הקבלה של העולם. זה איזה מקום כשנחנו לפעם האחרונה, ככל העולם של המשנה האחרונה. כי לכך טוב נצאתי לכם תורתי, אל תעזורו. אנחנו נגיד את זה במינך עוד שבת, לפני שאנחנו נתחיל לפגוש בשול. עד שנחנו לתחיל את ספר התורה. רצין משלי, קינג סלאמן רונדט, ורוח הקודש. כי לקח טוב נתתי לכם לקח. יש הרבה דרך ללמוד ללמוד, מהשאר שלך, מהשאר של אנשים אחרים, מהשאר של המנצחות שתקבלתם, ללמוד ללמוד. אבל הדרך הכי טובה ללמוד ללמוד, זה ללמוד לפני שתהיה הבעיות, לפני שתהיה החלטות, ללמוד לפעמים. כמו שאנחנו אומרים, ניברו מקדים תרופה למכה, מפריף את המדינה לפני שתהיה אפילו חלוקה. למה? כדי שתהיה משהו שאין, אני כבר מתכנס לדבר עם הטבעייתיק. מה זה התורה? תורתי אל תעזובו. אתה רוצה להיות מוצאים? השם אמר לכל יהודים, תמיד לא תחזור את התורה שלי. רב חכם בן ציון אבא שאול אמר על פסוק, יש פסוק שאומר, תעזבני יום יומיים אז וכה. אם תחזור לי יום אחד, אני אחזור אותך לתשעה יום. מסוימת למסוימת, אבל דובר. אז הוא, תחליף את הדרך שאתה רואה את הפסוק הזה זה מה שהוא קורא רק לתת לנו אידאה, הוא קורא אם תעזבי לי יום יומיים אם תעזבי לי יום אחד או יום שתיים, אהזרקה הוא תחליף איזה דעת הוא תחליף איזה דעת הוא תחליף את המעניין של הספר אוקיי, אבל כמובן זה לא האמת אבל רק האידאה שאני רוצה להגיד לך שבאותי פעמים אדם מטורף את החיים שלו כל כך הרבה אבל ה' עושה את זה כמה זמן ה' הלך את המדינה של ישראל, כמעט כל כך, במילה של ההולכוסת למה יש הרבה יהודים שמתעוררים על זה? הם מתעוררים? כולם צריכים להתעורר שהארץ שלנו הופכה והם איימנים, הם לא יכולים לעשות משהו על זה אבל הדעה היא שהתורה כבר מדברת על ההולכוסת והתורה אמרה, זה היחיד של חייבתי לדעתי, חייבתי לתורה, להתעורר אותי אחד יום יצאו, ואני אחזור את עצמי מהם, ואני אשכח את עצמי, ואני לא אשכח את עצמי. למה? בגלל הרעיון שהם היו צריכים להגיד, ה' לא רואה אותנו. זה מה שהם חושבים, זה מה שהם יוצאים. אנחנו קיבלנו את הרעיון. זה לא כל כך פשוט. עד היום אנחנו נחשבים בזה. עדיין נחשבים בעולם. אבל זה זה. עכשיו אנחנו ממשיכים. אנחנו עדיין במקום 3 של 6 מקומים. ועכשיו אנחנו במקום 3 של 15 משנה. זה מדובר על עצמו. כמובן, אני יכול לדבר עליהם בלתי, בעוד עשרה שעות עכשיו. אנחנו לא יושבים את הזמן. אני יש לי כל הלקציה על שלושה החלטות. על החלטות, אני צריך להגיד. רק קצת על המשנה הזאת. זה מה שהמשנה אומרת, אקוד צפוי. כל שם מפרדיקטי. והרשות נתונה, but the permission is given. So everything is predicted, but every person has permission to do whatever he feels like, whatever he wants to do. In a way, it's a contradiction. If everything is predicted, זו אינדיקציה שאין לך משנה לעשות כל מה שאתה רוצה אתה רובוט, למה? הכל מפרדיקטי בזמן שאתה נולד, הכל כבר מפרדיקטי השם ידע איפה אתה יכול ללכת, למה אתה יכול להתגונן, מה שאתה חושב שאתה יכול לעשות אם אתה יכול למות נגד או נכון, הכל כבר מפרדיקטי לך, למה? אם השם ידע מה יהיה את הכל זאת אומרת שאתה לא יכול לעשות דרך אחרת אתה היה צריך ללכת לפעמים שלו כי אם אתה תחליט לפעמים שלו זאת אומרת שהוא לא ידע זה סובל מאוד פרובלמטי. כמו שאמרתי בקבוצה, הגריקים, היהודים ומוסלמים יש לזה שלושה דברים אחרים. הגריקים, בגלל שהם הגיעו לזה, הם לא ידעו איך להסביר. אז הם החלטו שהקדוש ברוך הוא, ה' לא ידע על המערכת, זה לא יכול להיות אחר כך. הם אומרים, כשאנחנו רואים, עכשיו אנחנו יודעים, הגריקים לא יכולים להגניב שהאנגלית יכולה להבין מה שהוא רוצה לעשות. אז הם החלטו שזה לא יכול להיות, ה' ידע על המערכת. הוא יכול לעשות כל משהו, אבל הוא לא ידע על המערכת. וזו הידיעה שלהם. המוסלמים, הם אומרים, כל שים מפרדיקטי, ולא יש שולחן. כל שים מן אללה, הם אומרים, של ה'. כל מה שקרה, היה נכון שקרה. אם אני מתי, זה היה נכון שקרה. אם אני חסרתי את הכבוד, זה היה נכון שקרה. אם אני מותן מישהו, זה לא במידה שלי, זה היה נכון שקרה. אבל המוסלמים, הם מאוד טובים בשפילות, אבל באמת, הם עושים את כל מה שהם מדברים, נכון? כי אם אתה יכול להגיד לתלמיד שלך באסלאם שכל מה שצריך להקרה זה כל מה שצריך להקרה בנשמה. למה יש לך מגזים? למה יש לך קורט? למה יש לך פוליס? זה לא חשוב. כל מה השכחו וכולם רובוטים וזה מה שצריך להקרה. אז כשאחד מוריד אותנו, כשאחד הלכה, ה' אמר לו לעשות את זה. אז תביאו לו לבלתי. הוא רובוט. ה' עושה את זה עם קונטרול רמותי. אז לא רק השם החלט אותו להשתתף את הטלפון, עדיין, 200 דולר, עדיין, והרובוט הלך והתקבל 200 דולר מהג'ינס של מישהו בלוקר. עכשיו אתה רוצה לתת לו התגובה? זה לא מגניב. אתה לא יכול להגיד משהו מגניב, שזה כל כך נכון עם מה שאתה עושה בשבועי החיים. אבל אם אתם חושבים שזה רק המוסלמים, אני יודע לכם, הרבה של יהודים סקולריים מבחינים בדברים כזה. הם אומרים את הדברים האלה, אבל בישראל גם יש קורטים, פוליץ, הכל, לא? אז התגובה היא שזה מגניב, זה מגניב. יהודי היא היחידה האמתית שהיא יודעת את התגובות לכל השאלות. ומה קוראת התורה? לא יש תגובה. הנכון של השם על המערכת לא מגיע לנצחי האדם. זה עדיין מאוד קשה להבין, אז הרמב״ם כראה, שאתם צריכים לדעתי, שכל אנחן יש את המשפט לעשות כל מה שהוא רוצה, ולא יש כוח או אנרגיה שתרצה אותם לאחד מהצדים, לפוזיטיבי או לנגטיבי. אין מגנטי שתרצה אתכם לצד הטוב או לצד הטוב. זה 100% נכון ללחוץ בין הטוב והאלה בכל תקופה שאתה עושה בעצמך. וכמשל, רב באם השאיר, קודם כל, שהתורה היתה נותנת ליהודים. אם התורה הייתה נותנת ליהודים, וחצי התורה היתה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה היותה למה אתם מייחסים לי? אני לא יכול לעשות אחר כך. כל מה שאתם רוצים לי לעשות, אני הולך לעשות. אז מה העניין של כתוב לי כל הדברים בתורה? יש 100 דברים בתורה. אחד מהם זו תקופה. זה לא יכול להיות שה' יתקופה את האנשי, כשהאנשי לא ידע מה הוא יכול לעשות. וה' ידע אותו לעשות את זה. אז ברור, הרמב״ם אומר שה' נתן לנו את התורה והוא כתוב בתורה, שאתם צריכים להחליט את הטוב. אין דברים, אנחנו צריכים ללחוץ על הטוב, זה בנושא שלנו. גם השם נשלם הרבה פרופטים במסך הגניבה, תהנו בבקשה, תחליטו בצורך, תעזורו. אם היינו רובוטים, למה הוא משחק את הזמן שלנו ונשלם משחק לנסוע לנו? זה משחק שכבר נחשף, לפני שזה נתחיל, זה כבר נחשף. אז הרמב״ם אומר, בוודאי, בבקשה, יש לנו שולחן. אבל זה מאוד קשה לנו להבין. הוא כראה, התגובה לדעתה הזאת היא גדולה יותר מן הארץ. זאת אומרת, אם נקראת כל מים בארץ, ונכתב את זה בפניך כענק, אתה עדיין לא תכניס להתגובה לדעתה, לדעתה של השולחן, לדעתה של הדעתה, שאנחנו נבין מה לעשות. אבל, הרמב״ם ככה כראה, אתם צריכים לדעתי, וגמרה אומרת, שב-40 ימים לפני שהאנג'ל יצא ותקבל עולם של אבי ואימא שהיו ביחד היום, בואו נגיד, כמה ימים הילד יכול להיות פולי מפרצן? 40 ימים אחרי העת. זאת אומרת, בלילה שהם ביחד, האנג'ל יצא ויקבל סעוד ויוצא ל'השם' לקורת ה'אבן' והוא אומר, אוהבי ה' מה זה שהצלחה של זה? והם צריכים לעשות קבוצה. הקורת ה'אבן', איזה סעוד מכל האנשים שמתייחסים להתארגן, יצא, יצא לשם. אז אם ה'אבן' יוסף ואישו מירים, יוסף ומירים עכשיו מקבלים סעוד נוי. מה זה יכול להיות? בגלגל של מלך או בגלגל של איש? איך ישן יכול לדבר על זה? זה יחסים על המערכת של הגלגל. אם הגלגל צריך לתת את הטסט של אישה, כמו ה'מלך' ולגלגל ילדים, וכל זה, אז הוא יכול לתת את הגלגל לגלגל של אישה, ואז יש מצוות שייעבור לגלגל. אם הוא צריך לתת מצוות של אחד, כמו לראות תורה, לעבוד, לספור את הילדים, ללכת להם תורה, כל הדברים האלה, אז הוא יכול לתת את השלום לבדי אחד, וככה הוא מייצר את הטסט. אבל זו רק איזו דרך שה' מייצר את הטסט. יש מיליונים דברים אחרים. למשל, ריח או פחות, זה קבל לך. במיוחד, אם יש לך את החיים הטובים בפינציאלי, או בפחות, זה קבל לך. אם תהיה מגניב או גניב, או משהו בין-בין, זה כל זה מיוחד. כן, כמובן, אתה יכול לתפקיד את הרעיון שלך לזכור יותר במים, אבל מה זה הדבר הראשון שלך? יש לך רעיון מגניב או רעיון מגניב? זה מיוחד. אם תהיה לך חיים חיים, או חיים חיים מזרחים, כמו חיים, זה מיוחד. אם תהיה לך יחד או גבוה, זה מיוחד. מי הולכתם? זה מיוחד. אז בעצם הכל מיוחד, אבל אחד. נגמרא אומר, נגמרא זה אוהל תורה, אם הוא לא ידע. צדיק או רשע לא נאמר. To be righteous or wicked was not pre-decided for the person. It's 100% in his hand. If he wants to be like Moshe, like Moshe Rabbeinu, like Moses, he has full permission to be. And if he wants to be wicked, like Yehovam ben Nevad, there was a very wicked king about 2,500 years ago. אז אם הוא רוצה להיות זקן ככה, רב, זה גם במדבר שלו. עכשיו, תן לי להסביר לך עוד דבר, ולפני שנתחיל, שאתה צריך לדעת איך זה עובד. באמת, אם המערכת לא הגיעה עד עכשיו, איך ידע ה' המערכה? המערכה לא יש. לא יש מערכה בכל מקום. הוא יכול רק לדעת את זה באמגנציה. הוא מפחד, זאת איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו א רק כשמצד יש, ולאשם לא יש מצד בשם, זה כל מצד ספירטואלי. אז הזמן, לנו הזמן הוא די, בי, סי, די. היום, למטה, ביום הבא, זה הזמן. כל מה שאנחנו עושים יחסים לזמן. ללחוץ, לאכול, לנסוע, כל מה שאנחנו עושים יחסים לזמן. אבל לאשם הזמן לא יש. זאת אומרת, הנמה של השם בטורא נפגש ב-4 כתוביות יוד, הי, וב ונה. מזה 4 כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות זאת כתוביות מה שזאת אומרת. כתוביות כתוביות כת בשקט השם שיהיה אשם שכתוב את העולם, ושכתוב את העולם ללחוץ ל-6,000 שנה, כמו שהתורה אמרה, ללחוץ ל-6,000 שנה, השקט שהיה שכתוב את העולם, זה גם סוף שלו. עכשיו אני מניח אתכם מאוד. השקט שהיה שכתוב את זה, זה בעצם סוף. למה? כי כל שלושה פעמים שלו זה הנושא. עכשיו מישהו לא יכול להבין את זה, בגלל שמאז שהמישהי התחילה לקרוא על הרגל כל מה שהוא לראה בשבילי זמן. מי שבקופטור שלו לא יודע איך יכול לעשות פונקציה שלא מיוחדת על זמן. הוא לא יכול להבין. זה כמו שתביאים לקופטור עברית כתוביות, והקופטור לא יכול להבין. הקופטור לא יפה. הקופטור לא יכול להבין. אתה יכול לנסות מיליון שנים להבין כתוביות, אבל זה לא יעבור. אתה יכול לנסות מיליונים שנים להבין את הסקר הזה, איך זה יעבור. אנחנו לא דיוויים, אנחנו לא יכולים להבין את זה, כי אנחנו מדויקים. אבל אני יכול לתת לכם קצת מנגינה, כדי להבין איך זה עובד. משרד השם, ואנחנו במידה של הפרוסס, אנחנו פה, למי ידע כמה פעמים, כשאנחנו במקום אחר פה, אנחנו ממשיכים להגיע, אולי יגיעו עוד פעם, אנחנו ממלכים, כשהפרוסס נמשך, אבל לשם זה בעצם סוף, זאת אומרת שהשם ידע את המערכת. הוא עשה עכשיו את הנושא, הוא יכול ללכת 6,000 שנים למהלך ולראות איך הסבירה התחילה ומה מרק שכל סול קיבלו סול 1-70, סול 2-75, סול 3-79, סול 4-99, סול 7-20 למה הוא יכול לדבר על זה? כי הוא יכול לדבר על המערכת. הוא יכול לדבר על המערכת. כי המערכת, לא משנה אם היא מיליארד שנים מאחורית, היא נכון כמו המערכת שלך. ואנחנו לא מבינים איך זה יכול להיות. זאת אומרת, לדבר על המערכת. אבל, בזמן שהוא עשה את המערכת שלנו, לא היה עדיין מערכת. זאת אומרת, יש לנו 100% חוץ לדבר על המערכת שלנו. ואנחנו מדברים על המערכת שלנו. מה זה נראה כמו ה-GPS? הנאביגציה. היום היא מאוד פופולרית, כמעט כל אוכל יש את זה. זה בדיוק כמה זה עובד. אני מרגיש מאוד שהם הכניסו את המכניסה הזאת. למה? זו דברת מוסר. זה יותר מאחר שאתה תחיל לקבל כתוביות. רק מהכך שהמכניסה הזה עובדה, אתה יודע איך החיים של אינדיבידואלים הם פרוגרמיים. למשל, לפני שאתה מנצח לדמיין שלך, אתה נמצא אדרס. אז אתה מתחיל בבית שלך, זה היום שאתה נולד, וכשאתה מלכת, אני לא יודע, 2 שעות, אתה צריך ללכת נורד איזשהו מקום, ולשאול, זה היום שאתה נולד. מפה לפה, זו את החיים שלך. עכשיו, בחיים, יש מיליארד דרך לצלם לדסטינציה שלך. אתה יכול ללכת ברחוב, אתה יכול ללכת ברחוב אחר, אתה יכול ללכת ברחוב, אתה יכול ללכת ברחוב, אתה יכול... אני לא יודע, יש כל כך הרבה דרך אחרות. כל חלוץ של פרויקט חלוץ את עצמכם, בואו נעשה לך דוגמא. המיוחד אמר לך להתחיל לנסוע. אתה מנסה לנסוע 5 דקות, אתה מנסה לנסוע. אם אתה מנסה לנסוע, ברגע אחרי שתהיה רחוקה, זה רחוק פחות. הכל אימפריקטי. כשאתה מנסה לנסוע, עכשיו אתה 18. זו הייתה החלטה הנכונה. אתה 18. הם מבקשים לך שונות שונות, גדולות, יפנות, אבל לא יפנות בכלל, לא כל כך יפנות, מסוים, לא כל כך גדולות, אבל גדולות גדולות גדולות. עכשיו זה הטרם. אתה עושה את הטרם או לא? אם אתה יחליט את הטרם האחרון, מהעולם שלך תהיה שונה ולא תהיה אחר כך. את הילדות שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הילדות שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תהיה כמו שהן צריכות להיות, את הטרם שלך לא תה מה שעוד תעשו בעוד שעה, את האותנות שלכם לא תהיה אחדה. זה כמו קארד-גיימן בקזינו. אם תקחו אחד מהקארד, כל הקארדים בטבל לא תהיו אחדים. זאת אומרת, עכשיו אתם עשו את החלטה, אני מריאר. מהממשלה הזו, נגיד אם תשתה עם מיריאם, תהיה רבי של כל העולם. למה? היא תעשה לך ללמוד, תעשה לך מוסר, תעשה לך ללמוד, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה לך מוסר, מוסר, תעשה לך מוסר, מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה מוסר, תעשה לך מוסר, תעשה אני רוצה... תחזירו לך מוסר, אותי לסלון ביוטי, אתה יודע, אני יודע, אני צריך להתנגד. תעשה מה קרה? לך מוסר, אתה פשוט הולך שם אחר כך. תעשה לא, אבל הלילה הייתה לך מוסר, תע גדולה. מה אני צריך ללכת הלילה? תחזירו אותי למולה, אני דפוסת. למה אתה הולך לישיבה ואתה תחזיר אותי? איזה אבא אתה? אני רוצה אותך כל הלילה עם אני. לא, עם הזה של חיים, מה אתה מקווה? 20 שנים אחרי זה, אתה רואה שאתה עשית רעיון בג'י-פי-אס. אתה נכנס לאל-אבמה. למה זה מה שחיים עושים, כל היחידה שאתם עושים, אתם מקבלים שני עבודה, אחת עבודה בלס וגאס, עבודה מיליון דולר. אחת עבודה במונסי, עבודה 50,000 דולר. הרבה אנשים בדרך כלל, הם מפריעים את הסודקייסטים, איפה אתם? אני באים לבגאס, למה עבודה מיליון דולר? אבל כשאתה עשה את הטעם האחרון וקבלת בגאס, כן, אתה מקבל מיליון דולר. אבל אתה מתחיל לגמבל, אתה מתחיל לדרום, אתה הולך ומתחיל לעשות דברים עם כל הדברים שם, והשנייה שיש לך ילד, אתה עשה אבורטיאן, אז עכשיו אתה מתחיל לגמר. 20 שנים אחרי זה, ילדים שלך היו חסרים לדרום. למה? בגלל שאתה רצה מיליון דולר. אחת החלטה! היא תחליט את העולם שלך. כאן וכאן וכאן וזו הליות שלנו ולא תאמין שזה היה כמו שצריך להיות למה הילדים שלכם כאלה? זה מה שה' רוצה בלוני, השם לא רצה שיהיה עשאב, הוא רצה שיהיה יעקב אבל החלטות שעשיתם והלימודים ששכחתם בזאת כי הייתם קטנים, זה מה שהחלט כל המחלה אשר שמתי במצרים, וכל המחלה אשר לא שמתי במצרים, אביע לכם. אני הולך להכניס אתכם לבית עם כל הביתים שהם מסכימים לכם מאגיפה, ואת כל הביתים שהם לא מסכימים לכם. אז הוא אומר, או הוא אומר גם בתורה, כי אני אשם רופחה, אני ה' שלך, דוקטור. את המדינה שלך, את החלה שלך, מניחה על החלטה שלי, אבל אני מניחה על החלטה שלי, ולא בגלל הביטחון שלך. בגלל את התפקידות שלכם. וזה למה האמנות מנסה להבין. אתם אוכלים מה שאתם מכינים. אתם לא יודעים מה לעשות. אתם שמים את הטבלות הטובות, אתם נשמעים את האתם. אתם שמים את הטבלות הטובות, אתם מנסים את זה. וזה מה שהליך עושה. אז נשכח את הגריקים, נשכח את המוסלמים, נשכח את היהודים הסקולריים, זה כל מנסים. התגובה היא שכחת בתורה, בהרבה מקומות, אין מפרידיקציה. זה קשה להבין, אין פרובה, אנחנו לא דיוויים, הרמב״ם כראה, אילו ידעתיף, אייטיף, התקשורת, אם אני ידעתי כל מה של ה' אני יהודי. אין לי דרך לדעת עליו, אפלא אם אני הוא. בואו נראה, יש דוקטור גדול, דוקטור ברעיון ברעיון של עשרה שנים, מסוכן בעולם. הם יוצאים לרקוד, ואני רוצה שתגידו לי על כל דבר עליו. מה זאת אומרת? כדי שאני יודע לדבר עליו, אני צריך ללכת וללמוד להיות דוקטור ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון ברעיון הוא ברעיון לא יודע ברעיון איך הוא עושה את הסרג'ורית שלו אני ברעי לא יודע מה הוא עושה, הוא פרסים, הוא קיץ, הוא כל מיני דברים, אני לא יודע אני יכול לכתוב ארכל עליו, מה אני יכול לדעת עליו? הבנת? זה כמו שזה עובד, אז תמשיכו המשנה הבאה, זה מה שאומרו, הזמן הזה הוא כמו סופר מרקט כמו סטורי גרסארי הכל הם כבר על השלבים בקרוב אני אגיד לכם מה זאת. הסטוריה היא תמיד אופנית. האמן, האמן של הסטוריה, יש סטודנט. אתה יכול לקחת מה שאתה רוצה, בכל זמן שאתה רוצה, והמדינה תמיד עובדת. אתה מת, כמה אתה עובד. אז כשמדריך, יש גם קולקטורים שבאים לכאן ולכאן. הקולקטורים באים לנקשון פיפולדור ואומרים להם, סליחה, מר X, אתה קבל 1,000 דולר, תביאו לנו איזה מילה. הממשלה מיילה לי לקבל. ועכשיו, סליחה, מר Y, אתה קבל מילה. הם באים, הם קיבלו, הם לא שואלים אתכם לבריאות לבריאות אתכם לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות לבריאות ל� וכל מה זה מתאים למילה כל הזמן. הפרסומת עכשיו, זו הליגה של המשלה. זאת אומרת שהסטורי המרכזי הוא העולם. האמן הוא אשן. אשן עושה כל מה שאנחנו קוראים לו, יש בו מילה. כל מה שקוראים לו, יש בו מילה לבן. אתה לא יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, נכון? אז אתה קבל, קבלת משהו, קבלת מדיניה, כל מה תמיד נכון. אחר כך, ה' יכול, הוא לא יכול ללכת ברגע. אחר כך, הוא יכול לסנד מישהו, היי, נקס על הדור שלך, היי, אתה קיבל 10,000 דולר, תביאי לי 500 דולר, ברגע, אם לא, נחליף את המגב, נחליף את המגב, זאת אומרת, 3 שנות, אין אוקייגן, אתה קבל. מה זאת אומרת שתתן משהו? אקסדנט, סרג'רי, אתה נפגש את הלוח שלך, מישהו נפגש את הביתה שלך, אבא שלך נפגש קרדיט קארד ומישהו נפגש 15,000 דולר על זה. זה נקרא קולקציון. השיימס קולקציון. אמרה אומרת, רבי יוחנן הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. הוא רבי יחנן. זה מאוד הוא רבי יחנן. הוא ר יפה. אחר כך הוא הולך למקווה בלעד. היו מקווים במקווה בלעד. כמו היום, מקווה 5 מיליון דולר עם שמורים יחידים, פרפיומים, ומרבל יפה מייצר באיטליה. למה הם עושים את המיקווה כל כך יפה? להצליח את הילדים להגיע. כי הילדים יודעים שהמיקווה היא פרימיטיבית, זווית, זה נשמע. כשהם ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אבל כשהיא הולכת למיקווה, איזה מיקווה שהם סטריליזטים, קליניים, והם מבחינים את זה שני פעמים, כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה יכול לדבר על זה, זה כל מה שאתה אחד יכול לדבר מהגנגסטים, על רישלקיץ', קרימינל, הולך לבין איזו יפנית אישה, ושחרר שם. מה הגנגסטים עושים כשרואים איזו יפנית אישה בגלגל? כמו גלגל, אתה יודע? הוא שחרר, שחרר. מרקס פיטס, שבעה גולדות. שני דקות אחרי זה, רבי יוחנן מתחיל את הראשון שלו. זה אדם! רבי יוחנן אמר, אני יודע למה אתה הולך כל הזמן כל הזמן, אל תקווה. אני יותר אחת, והיא יותר יפה מאחורי שלי. ואני מולך אפילו לתת לך אחת אחת, ראש הגנגסטים. ובדיוק אחד, אתה יכול לבוא לישיבה ולהתחיל ללמוד חברותה עםי כל יום. למה? אתה מולך שתי עולמות עם שנה. ראשון, אתה חזק יהודי. זה לא רק יהודי אחר, זה ראש כל הקרימנים. אתה קיבל אותו מהגנג שלו, אתה מגעל את כל הגנג, לא? אז רישלה קיסא, באמת, אתה בטח? אני, מישהו אגנורים כמו אני, אני לא יכול לדעת על כל משהו. אל תסתכל, יש לך תלוי. הם קיבלו אותו, הוא היה ג'יניאס, הוא גרם לו רבי גדול מאוד, הם מתלמדים דווקא, הוא הגיע למשלו. רבי יוחנן נתן 11 ילדים, כולם מותים, אחד אחרי האחר. והוא לא היה מגניב. לא רק זה, הוא קח את הטוט של האחרון, אחד הטוט, והוא הלך מהקהילה של שיבא לגבי האחרון. אנשים רואים שיבא, אני בא ואומר, היי, אתה פשוט מגניב אחד הילדים, אני יודע שאני אוהב אתכם, אבל תראו אותי, אני מגניב 10 או 11, אני לא יודע מה היה המשך. והם אומרים, באמת? אז למה אתה בא ל... לתפוס אותנו? והם אומרים, לא, אני מרגיש כל הזמן בגלל שאני רואה אתכם... אתם מפחדים, אבל... אבל לא לדבר, אתה יודע, בקיצור אתה תראה אותם, זה לא סוף הכל, הוא היה מפחד אותם. והוא לא היה מגניב. כשהוא היה מגניב, כש... כשהחרודה מת, בן רישלה קישטאי. למה? הם נותנים לכל מי שהם נותנים ללמד אותו, כל מה שרבי יוחנן אומר, הם אומרים, כן רבי, אתה נכון, זאת התגובה, כן אתה נכון, כן אתה נכון, אז הוא אומר, תלך מזה, אני צריך שאתה תאמין מה שאני מנסה ללמד איפה ריש לקיש? הוא עדיין עובד ברחוב וקריח, ריש לקיש, שם הוא שימון לקיש, שם הוא ריש לקיש. רבי שימון בן לקיש, איפה אתה? איפה הלכת? כשאני אומר משהו, אתה שואל עשרה שאלות שם, אני לא יודע איפה להתחיל. אני מבקש את התלמידות שלי. עכשיו כולם יבואים, כן, רבי. כן, כן, ככה. כמו רובוט. אני לא צריך אותם. אז הרבים עשו קומידי, כולם ביחד, הם התחלו להתאמן כל יום שלו למות. למה? הם ראו איך הוא נשאר. אני אגיד להם, אשם, תשכחו עליהם, תביאו להם למלך. כשהוא מותה, הסיפור סוף. זה רבי יוחנן, ובאחר כך הוא התגלגל את האחת. ואחר כך רבי יוחנן בא לישיבה, והוא היה מאוד מפחד. אז האקס גנגסטר אמר לו, מה קרה? אתה לא מנסה ללמוד כמו זאת היום. הוא אמר, כן, אני הייתי מפחד. אחד הקרימנאים פה בקורנר, הם הכתבו את מיוחד שלי. אז אנשים שלא מבינים את הגמרא, הם חושבים, אהה, הוא חסר 200 בוקר, ועכשיו הוא לא יכול לחשוב על התלמידה. הוא מפחד על המONEY. זה לא מה שהוא היה מפחד על. הוא היה מפחד, כי הוא ידע את המשנה הזאת. המשנה עובדה, והקולקטורים באים לקולקטור. אני פשוט פגשתי 200 או 500 או כל מה שהיה. זאת אומרת שהשם שם לי קולקטור. זאת אומרת שאני עשיתי רעיון. ואני מתחיל לדעת מה רעיון שאני עשיתי שאני הייתי צריך לתת את הלוח שלי. אין ישורים בלוחת. אין משהו שקורה ככה. זאת אומרת שאני בגלגל על משהו. אם אשר שם לי רובר ולא לו, זאת אומרת שאני בגלגל, וזה מוריד אותי. כי אני מנסה לא להיות בגלגל, לא אפילו פעם בעצמי. זאת אומרת שאני בגלגל על משהו. זו הידיעה. אז רישנקיץ' אמר לו, תביאי לי חמש דקות. הוא הלך לספירה, הוא קיבל שני הקריבנים והם אמרו, יש לך עשרה דקות, אני צריך את הטלפון במידה שלי, אם לא, אני אצלח את כל החברה שלו. שני דקות אחרי זה, הטלפון היה במידה שלו, הוא הגיע לבית השלישי, הוא אמר, היי רבאי, הנה הטלפון שלך, זאת אומרת, הוא ירחק. למה? למה? אני חשבתי שאני חשבתי על משהו, וזה נראה שזה לא נכון. אני לא חשבתי על משהו. אז למה ה' עשה את זה לי? טסט. לפעמים זה טסט, שאני רוצה לראות איך אתה מפגש. אתה יצא מהתלמידה בבוקר, הטורטראקים מתייחסים לתחתך. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אם זה היה אבא שלו, והוא לא ידע, והאבא שלו יצא, לא משנה שהוא התחל לנסוע. אבל כשזה אתה, הוא התחל לנסוע. אז זהו זה. זה המטרה של המשנה. אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה רואה אין רואה אין רואה אין אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רואה אין רוא אבל אני לא אוהב לתת דברים בבקשה, אני מבנה. למה אתם לא מקבלים את זה? למה אתם צריכים סדקה? בואו, אני אתן לכם עבודה. אז הוא אמר, האנגלית שלי, היא כמעט מגניבה. הוא אמר, תקשיבי. קלין את הגראז' שלי! זה כל מפור, דשא, הכל על הרגל. קלין את כל הגראז', שים את הכל בסדר, קלין את הרגל'ה, קלין את הגראז', תעשו את זה כמו פרמסי. אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה. האנגלית, עם האנרגיה האחרונה שהיא קבלת בה, היא הלכת וקלין את כל הגראז', היא קבלת את זה כמו... יפה. ואז הוא יחזור לגבי האנגלית, הוא אמר, לא, תעשי לי את האנגלית. הוא אמר, לא לדעתי, הולך ברחוב, אתם רואים את הדור הזה? הולך לברחוב, יש כרסה עם כל מה שאתם רוצים לאכול. אש, גבולה. כל מה שאתם רוצים, אתם אוכלים, אתם מאכולים, אתם חולים, אתם חולים. אוקיי, תודה רבה. הוא הולך ברחוב, הוא יכול לברחוב. הוא רואה אוכל יפה, וואו, גבולה. גבולה, גבולה. שמור יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה י הוא מתחיל לתחלות, ואז מישהו מבחינה קריא, אני לא ראיתי אף פעם מישהו כזה לא תודה כמו אתה, אתה מתחיל לחיות בלי להגיד תודה לך? אחרי כל האדם שאתה אוכל? הוא מסתכל, הוא רואה מישהו מבחינה, הוא נפגש. הוא אמר, אתה יכול להגיד לי שאני תודה? מה, אתה נותן לי משהו בבקשה? אתה גניב אותי לזה, אני עובדתי 2 שעה, כל הרגל שלי נגמר. אז עכשיו כשבאתי למה שאני נותן לך, אתה אומר לי שאני תודה? אז הרגל אמר, אתה עובד? אני לא ראיתי אותך עדיין, מה עובד? הוא אמר, מה זאת אומרת? מי, איזה מקום עובדת? הוא אמר, אני חולה בזרח, בגראש. הוא אמר, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה הרקזק, כל מי שבאתי ללכת, הוא עושה לי משהו שלו, ואז הוא שמישהי אותי לתפיל אותו. זה תמכוי, חבר'ה. זו תמכוי נפלא, לגבי כל האנשים המתחילים, כשהם מפחדים, הם באים ואתם אוכלים כמה שרוצים. כל מה שהם צריכים לעשות, זה להגיד תודה וללכת. אז אני אומר, אתה רוצה להגיד לי שאני עובד על כל משהו? אתה אומר, אבסולוטלי, חברי, אתה עובד על כל משהו בגלל שאתה מגניב. אם אתה ידע מה קורה פה, אתה לא עובד. למה אני אומר את הסיפור הזה? הסיפור הזה, זה בדיוק מה שזה העולם. את האצביעה היא מוכנית לכל אינדיבידואל במהלך הזה יהודים, לא יהודים, זה לא משנה, כל אחד יש את אצביעה שלו תמיד מוכנית לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, לו, אין מבחינות, ואחר כך, ללכת עם התחלות, ללכת לעבודה, ולכן לקחת את זה. עכשיו, איך אתה יכול לקבל מה שאתה צריך לקבל בכלל? זה חוץ שלך. איך אתה עושה את החוץ שלך? במיוחד עם התכנון שלך. אם אחד מלך תורה לפני כמה שנים, מלך אמונה ומתאמן בשביל השם, הוא יכול להכניס את כל מה שהוא צריך לעשות, זה קצת מנגינה. מה זאת אומרת? לבוא, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא לבית, לבוא אם אתה לא מאמין באשם, אתה חושב שאתה מבנה את המוניה, ואז אתה הולך לרדת את הגראז' אחר כך לשעה ולמצוא משהו שבסופו של דבר היה מפגש לך. אתה מבין? זאת הבגדה בין המדענים של התורה למדענים של המדענים. מדענים, לפעמים הם אוהבים באשם, הם מאמינים באשם, הם נותנים מצוות, הכל בסדר. אבל אם הם יצאו אחד פעמים יותר באמונה, הם יעבורים הרבה פחות. הם יודעים באשם, הם יכולים לעשות את הכמה דולר או עדיין יותר. זה 100% בנושא של אמונה שלך. אם יש לך אמונה, אתה לא צריך להכניס כל כך הרבה מנצחות. הכי גדול שלך באדם, זה הכי פחות מנצחות שאתה צריך להכניס בכל משהו בעצמך, לא רק בשביל עבודה ומונים, אבל גם במחשב לבשל, בבחינת ילדים, בכל מה שאתה עושה. אם יש לך מנצחות בשם, אתה לא צריך להכניס את עצמך. אתה רק עושה קצת מנצחות, ואתה נפגש את זה. אם זה יקרה, זה יקרה, אם זה לא יקרה, זה לא במידה שלי, אני עשיתי מה שאני צריך לעשות קצת. אל תמידי את עצמך, איזה אנשים עובדים 5 דברים שונים, מגיעים כאן, ומגיעים לדבר הזה, מגיעים כאן, ועד שעה וחמש, הוא עדיין מנסה להכניע מקומות. מה לזה? מה לזה? כי הוא חושב, הוא עובד על המדינה. אז אתה מבין, כל עוד שעה, אני עובד יותר, אני עובד 10,000 שעה, אז אם אני עובד 5 שעה, זה רק 50, אם אני עובד 10, אני עובד 100, אני צריך 100, אז אני צריך לעבוד עוד 5 שעה, בלוני. אתה יכול לעבוד קצת, והרבה זה יכול לעבוד על ה' הוא יכול לעבוד באיזו אופציה. אותו דבר, זה לא רק עבודה לעבוד, זה עבודה על הרבה דברים שאני עושה, אני אדרך לך דוגמא. איזה אנשים עבודים, הם חייבים זמן כל הזמן. בואו נגיד שהם עובדים 20,000 דולר במשך, והם חייבים 7,000-8,000 דולר. אז כל משך, הם יכולים עוד 12,000 דולר ללכת לגביהם, לפרינסיפו. הם מנסים להחזיר חיים מאוד פשוטים, לא לרחוץ זמן בגלל שהם רוצים לגרום. אז הוא תמיד אומר לאמא שלו, אל תרחוץ זמן, תרחוץ 5 שנים. כשנגד 1 מיליארד, אנחנו לא צריכים לדבר יותר, בגלל כמה זמן שאני משתמש בבסיס, אנחנו נמצא הרבה יותר עבודה. למשל, אם הוא עושה 2% מהזמן שלו, נגיד, ועכשיו הוא יש רק 100,000 דולר בביתו שלו, אז כמה הוא יכול לעשות? 2,000$ a month. כש-100,000$ יכול להיות 1,000,000$, הוא יכול לעשות 20,000$ a month, לא 2,000$. זאת הדרך שהגורים חושבים. והיהודי לא יכול לחשוב ככה. זאת קפירה עם השם. אם אתם חושבים שכמה שאתם תמשיכים להשתתף לבסיס, כמה אינבנטורים אתם תשתפו, כמה ארוחות אתם תקבלו, כמה זמן אתם תקבלו, ואתם תעבירו מעניינים, אז כמובן שאני יכול לעשות, זה בלוני. אתה צריך להשתתף קצת. אם ה' רוצה לך לעשות 20,000 דולר בבית, אתה יכול לעשות את זה עם 100,000 דולר בבית. אתה יכול לעשות את זה עם 1,000,000 דולר בבית. הבית, זה אילוזיון. זה רק אגב של ה' לתת לך את המONEY. בטח, אם יש לך 1,000,000 דולר בבית, אתה צריך להשתתף יותר מONEY. נטרלי, אבל נטרלי מגיע רק לגויים, לא ליהודים. יהודים הם מעבר למהלך, זכרו את זה כל החיים. כשישהם רוצה שיהודים יכולו לעשות דברים, איזה מלך עם 5,000 דולר, פרסמת אינטרנט וסופרו את זה למייקרוסופט, ל-30 מיליון דולר, ולא צריך לעבוד את זה בעולם שלו. אחד היהודים הכניסו פייסבוק. אני לא צריך להגיד לכם כמה זה עובד, או יוטיוב וכל המדעים האלה, זה כל ילדים חכמים שהחלטו על כל המדעים והיום הם עובדים עשרים מיליארד דולרים. למה? ישראל רוצה שאתם תעשו דבר, זה לא נצטרך על ההתפתחה, על כמה דברים אתם מתחילים. אתה יכול לקחת 50,000 דולר, ומפה 50,000 דולר אתה ספנסר את כל התקופה שלך ל-30 שנים. למה? אתה מבנה, ובפעם הבאה אתה מבנה, ואתה לא צריך לגרום. אם אתה חושב שכמה שאתה יכול לקחת, כמה שאתה יכול לקחת, זאת אומרת, זה מה שהתורה אומרת, קורחי ועוד שני עדי עשה לי את החיל הזה. אל תשכחי אף פעם להגיד, אשם, שאני מבנה את החיל הזה. כל מה שיש לי, ה' סנט לי פדקס אקספרס. לא בגלל שאני חכם, לא בגלל שאני חכם בבסיסים, לא בגלל... אף אחד מהם. בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' רצו שאני אוכל את זה, בגלל שה' אם הוא מיישם את האחה שתכנעה לנידל שלא יכול להשתתף לו מה אתה מקווה? שלא ימישם ליהודי? מה אתה מקווה? אני מקווה להגיד לך, למה אתה כל כך מפחד כדי להחליט את המשפחה של ישראל? אתה מפחד שאתה תהיה מפחד על הרחוב? זאת אומרת שאתה לא אפילו... אתה לא אפילו התחלתי להבין על ה' לא שאתה לא מרחב גדול אתה לא אפילו התחלתי! אתה לא מרחב גדול! אתה נאי 100%! נאי! אתה לא אפילו... למה? בגלל שזה מה שאתה אומר הוא אומר, הזה האינדיאנים, שקיסו את הלבים של בודה ומאמינו את הלב של הקו כל יום ללחוץ, אשם נותן לו 10 מיליון דולר בשנת, כי הוא מוצא קצת דיימנטים, קצת גלסים פה בבלג'מא, והוא מנסה קצת ללחוץ, ומוצא גלסים, אז אשם נותן לו 10 מיליון דולר, אפילו אם אשם לא יכול לראות אותו, הוא מנסה לבחור את האידאות שלו. אבל אני, היהודי, הלך של ה' שקע את אבא שלי במלכה ולא פועל שבת זה הקבינט האינטרנטי, אני הולך להיות פחד! למה? בגלל שאני עושה על השם, המצב של פרנסתו, שכולם אמרו לי לעשות זה. לא, אני חושב שזה מלך רליגי. לא, בין אני ואתכם. זה הוא, מישהו ככה שחושב ככה ויכול להגיד שהוא רליגי. זה מגניב, מה רליגיה? להיות רליגי, אתה צריך להיות מגניב. להיות רליגי, אתה צריך להיות מגניב. אם אתה מאוד מגניב, אתה לא יכול להיות רליגי. אני תמיד אומר, כשאנשים אומרים לי, אני רוצה שתדברי עם הגאה הזה, אני רוצה שתדברי עם הגאה הזה, זה השאלה הראשונה שאני שואלה. הוא מגניב? מגניב או לא? למה? בגלל שאני יודע כמה זמן זה יקרה לי. אם הוא מגניב, רציונלי, שתראה שהדבר הוא מבין ברגע, אני יודע 20-30 דקות זה עבודה קטנה, להבין אם התורה היא דיברית. אם הוא מגניב, זה יכול לצלם לי כל יום. למה? הוא לא רואה דברים טובים. הוא לא רואה. אבל זמר, תראה, אמרתי לך אחר כך, אני הלכתי לראות את הכאב שלי בלילה, במרחב הברית, לפני הכאב. שבעה דקות. אני קיבלתי את קיבוצניק בן פטשיטה, הוא לא ידע שזה נוח. מה שאתה מזמין? אף שום דבר. החייניים בקיניה הם יותר טובים מזה. שבעה דקות הוא רבא בישראל היום. למה? הוא יש לב. הוא לא היה מכיר את זה. אתה מקבל את הכי טובה בעולם, הכי טובה לפטרון, הכי טובה זכרון, הכי טובה מגניבה, הכי טובה בכל מה. אבל הוא לא נכנס לדעת. רבה רבה, יש לי הכי טובה בפטרון. כן, אבל תתחיל להשתתף כמה דברים בזה. זה נכון. זה נכון עם הזה. מה יש להם? איזשהו שטח מהקיבוץ. השפן קיבל נזלת, הלוואי יש דבר שהוא יודע היום, הוא לא הלכה לראות את אמא שלו, זה מה שהם מבקשים שם בקינטנגרד ובשבועי. אבא שלך הוא מנקי, אבא שלך גורילה. מה הם מבקשים בקיבוץ? כן, בפסח הם אוכלים ברזל ומצאה בקבוצה השאלה. זה מה זה, זאת האמת. לא כל הקיבוצים. איזה קיבוצים הם רליגיים. אבל איזה קיבוצים הם מאוד אנטי-רליגיים. אני לא רוצה לשמוע על רליגיה. הזה, 7 דקות? פשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש הם אפילו מבקשו לו להגיע להלוויד האמיתי שם, לתת משהו עדיין גדול. ואז הוא הלכה לביתה בירושלים עם אחד מהחברים שלו, שהם התהליכים, ואחד מהרבים התחלתי לדבר עם הם בביתה, בקטע. השעה שהם מדברים, זו הייתה יותר לו, והם לא נותנים לו איזה רעש. הוא פשוט לא יכול היה להתפתח עדיין במופעים שלו, במופעים שהוא היה עושה, במים, בטלוויזיה ובכל החיים שהוא היה, כמו חברה, הוא ידע שזה אמפתי. וזה מטען לו, כי הוא אמר תמיד לעצמך, אם הרבי הזה נכון, אני מתחיל. אם זה נכון, זה דבר קריטי לי אני צריך להבין לעצמי שזה רעיון כמו שאני לא יכול להבין שזה רעיון אני צריך לעשות כל מה שהוא אמר לי, בגלל הזה רק בגלל הדעה, כי אם זה נכון, לדבר עם התורה, איך אני אמשיך לעבוד על מה שאני עושה עכשיו על האהבה הקטנה שאני חושב שאני חושבת שאני חושבת שזה יהיה גדול ובדרך כלל הוא לא הלך אליו, הוא הלך אחר כך, אחר כך. אתם רואים אותו היום, הרוח השם. אשיותו, שהייתה מנגינה מאוד מגניבה, עם כל הדוגמאות של הכי טובות האוניברסיטאים, היא לא רוצה אפילו לצחוק את הדיוקטוריה. עד שני שנים, הוא התחיל לתוך הדיוקטוריה, והיא פולטה אנטי דיוקטוריה, אשי ואשי, במקום האחר. שני שנים אחר, הוא אמר לרבי, רבי, אני לא יכול להתקדם ככה, תחליטי את התקדמות שלי, נו, תביאי לי פרמישן לתלמידה ותתן לי להתחיל, היא לא מבינה, אני לא יכול להתקדם אותה, היא לא יכולה ללכת למקווה, אני לא יכולה לאכול את האתר שלה, אני לא יכולה לדבר עם אותה עדיין, כי כל מה שהיא יודעת מהאוניברסיטה זה נגד השם, זה הכל מייצג לדבר נגד הרליגיה שם, אז למה אני חייב להתקדם איתה? אם יכול, אני יכול לבריח את יד שלו לבריאות שלו. היא אמרה לנסן, זה כל על איגו. אל תנגדי אותה. היא תמיד מנסה להבין שהיא טובה מבחינות שלה וכל זה. תביאי את רמב'ן של הרמב'ן על הטבל ותמכני מהמזרח בשעה. תשכחי את זה. זה יהיה הטראפ. אז הוא אומר, למה? הוא אומר, אתה יודע, הרמב״ם מדבר בנושא מאוד גדול. וכל יהודים הסקולריים, אחד רבי, הם כולם יודעים. רמב״ם. אתה אומר להם רמחל, לא כולם יודעים. אתה אומר להם אריזהל, לא כולם יודעים. אתה אומר להם רבי שמעון בר יוחאי, רבי עקיבא, לא כולם יודעים. רמב״ם, כולם יודעים. למה? כי יש לך רמב״ם בקצה מקומות בישראל רמב״ם ברחוב, אימא של רמב״ם, זה רמב״ם אתה שומע על רמב״ם כי רמב״ם היה גם גניאסט בנאט, באסטרונומיה, בפילוסופיה, לא רק ברליגיה אז אפילו יהודים סקולרים אוהבים אותו באוניברסיטה, הם מנצחים אותו כל האחרים הפנאטיקים יהודים שרק קשורים לרליגיה הם לא כל כך מעניינים בזה זאת הכתובה שהם אז אמרתי להם להחליט את רמברמאון, הספר המדעי, זאת איך זה נקרא ספר המדע. ספר המדע, 14 ספרים. הראשון, הספר המדעי. מדבר על הקריאות, על השם, על הארץ. תביאו את זה לטבל, ולהחליט את זה. לאחר כך, שנים אחרי, היא אמרה איך היא התחילה לליגיה. אז היא אמרה, אני רואה ספר על הטבל. אני מעניין לראות מה החלטון שלי מנסה ללמוד כל יום. אז את יודעת, כאשר הייתי אומנים ללכת בעולם, באוניברסיטאות ובשבועים טובים, אני נפגש את הראשון והתחלתי לראות. למה ראיתי, אני לא יכול להגיד לכם, בגלל שאני לא היה מבין כל כך הרבה. אז כשאני מבין שאני ראות ואני לא מבין, אני עם כל דקות שלי, אני אומר, משהו, יש משהו שם. אני לא הייתי כזה קשה באוניברסיטה, כל מה שהם נותנים לי, 1, 2, 3, אני אצלם. אני אערך את הרמב״ם עוד ועוד ועוד, אני לא מבין את המדבר שלו, זה קשה לי. אז זאת הייתה שאני התחלתי לאערך, להצלם, וזה היה היום, והיא עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין. אני הלכתי לביתה שלהם בשבוע אחד, כשהם חייבים במטרסטורף, בירושלים. אבל רק כדי לראות לכם איך זה קורה. כמו יותר ממלכת האנחה היא, הזורחה להראות להם, להתמודד להם שהטוריה היא גדולה, היא הרבה יותר גדולה. למה? הוא מדבר לרעיון רעיון רעיון ואתם מודדים להם סימנטיפית. אבל, אינים מבטיחים במידה שלהם, אבל בטיחים שלהם, הם תמיד אומרים את האפסיה. למה? כי אם הם נגמרים, מה קורה הבא קורא אותי לבוא בשבת. אם אני אומר לו, אוקיי רבי, אני מבטיח שהטורה היא דיווין, אתה מובטיח. מה קורה הבא קורא אותי לבית, אז למה אתה שמוק על השבת? זה מבטיח פרשר. אף אחד לא רוצה פרשר, אז מה היחידה האחרונה? אה, אתה לא מבטיח אותי. אני לא יודע אם אתם זוכרים, אחד הזמן, אחד הזמן, כשהייתי שילבים בישיבה, אמרתי את זה בפעמים, אבל אולי אתם לא שמעים את זה לפעמים. כשאני שילבים בישיבה, אחד מגיע לצד האחר, חבר שלי מבחינה, ואתם צריכים לדבר עםו. ובאמצע יש הרבה רעיון בישיבה. אז אני אומר, אוקיי, מה הוא אומר? הוא אומר, לא, זה לא, זה אנטי-רליגיון, זה נתי-איסט, הוא לא יודע אפילו לשים קיפה פה, זה מונסטי, כל אחד רליגיון, הוא לא יודע לשים קיפה. ואחד מהנשים האלה, הם עושים את זה בטח, אתה יודע, לתת לך ארוך. אני אגיד לו, איפה אני אדבר איתו? ברחוב? אני אגיד לו, תסתכלי בכאב, אתה מדבר איתו, הוא יש שאלות. אני הלכתי, אני מתחיל לדבר איתו, אני נותן לו דקות, לטח, לטח, זה התחיל להיות רחוב של המדינה. אתם יודעים, כשכל החסידים יהודים באים לרחוב, אחד עם ימאקה, ואחד בלי ימאקה מדבר, ברגע זה מתחיל להיות רחוב. מכל מקום, הופ, מכל מקום, יש לנו קהילה סביב הכאב, ואני והוא מדברים, במהלך השעה. אחרי אולי 2-2.5 שעות שאני נותן לו את כל הסמינר, אני נותן כבר. אני ראיתי את איגו הזה, הוא כל הזמן מרגיש, הוא לא יכול להתמיד. וגם אני רואה את זה בשלב שלו, שאני מלמדתי את השלב שלו מאוד טוב, כדי לראות אם האנחן באמת חושב על מה הוא אומר, או אם הוא חושב על פרופסור. רואה, כל מה שהוא אומר, זה אפסית מה שהוא מרגיש. אתה רואה ברגע. אז אני אומר, אתה יודע, אני יודע, בואו נחזיר את זה. אז אני אמרתי לך, אוקיי, לפני שנחזיר, אני רוצה לשאול אותך שאלה. כל ה-2, 2.5 שעות שבאנו כאן וחשבים, אתה רוצה להגיד לי עכשיו שאני לא שכחתי את המדע שלך אפילו ב-1%? אף משהו? אתה עדיין חופשי? אני אומר, בלתי. לא רק אתה לא מבין אותי בכל משהו, עכשיו אני יודע באמת שאני נכון, ולפעולה, זה מזל! אז אני אומר, אוקיי, אין בעיה. רק, אני רוצה שתעשה לי איזו עבודה. אתה אומר, מה? אני אומר, אני אומר איזו ספציה, ואני רוצה שתכניסי אחריי ולהגיד אמן. אתה אומר, אוקיי. אז אני אומר, בשם הרכבי של הספר, שאתה אומר שזה אף אחד, נכון? בשם הרכבי של הספר, שיכולו שכל הטעות והחלומות של הספר ייצאו על אתה ועל ילדים שלך ברגע! קוראו אמן! הוא מסתכל עלי ואומר, מה? אתה מנסה אותי? אני מנסה אותך? ללא, מי אני? אני מדבר רק על הגבל הזה שאתה אומר שזה לא משהו. נקרא לכתובי הכתובי הזה, שכתוב סליחה על חלומות, והוא חושב שיכול להביא אותה לאדם. אהבו כל החלומות שהם מנסים אותנו פה בכתובי, שתהיה עליכם, תגידו אמן! אני לא אגיד אמן, מה זה? אני אגיד תגידו אמן, אל תהיה לוסר, תגידו אמן, לא, כן, לא! ובדיוק, הוא התחלתי לקרוא, אני לא ראיתי אף אחד ככה לקרוא, רק כשאני קרוא, כאילו קרוב נרוס. אני אומר, אתה יכול אותי. אתה רואה שאתה מפחד, עד שתי שעות, אתה כבר מבין אחרי חמש דקות. אבל למה אתה לא רוצה להתגלגל? יש לך פרופסור, אתה מתחיל להתגלגל. בוודאי, אם אתה אומר, כן, זה נכון, אני אגיד לך, לא, בוא, תחזור, תתחיל לעשות משהו. מי שצוחק אחרון יפה, זה ממש יפה, זה צריך להשתתף בפרקי אבות. פרקי אבות, אם זה היה לי אני אקבל את זה במישניות. מה זה אומר? אתה צחק, אני צחק, מי שצחק בתחת המלחמה, זה לא משנה. אנחנו רק נזכרים מי יהיה צחוק בסוף, כשהבחירה סוף. כששני בוקסרים מנצחים אחד לאחד ל-10 ראונד, הוא נותן לך אחת, אתה נותן לו אחת, הוא נותן לך חמש, אתה מתחיל לתחתן במינות. כל זה לא נזכר. בסוף, אנשים יזכרים רק אחד. מי היה מנצח ככה, ומי היה מתחתן על הרחוב. זה... אתה יכול לעשות הרבה פרסומים רבי, אני מקווה את החיים שלי, אני פשוט קיבלתי סקי נוג'ט, מחר אנחנו נלך לשבת, אני ואלה מהקבוצה, אם אתה רוצה אתה יכול להצליח בנו, מישהו בפלורידה אמר לי, למה אתה לא... אני אמר לו, אני לא יכול ללחוץ, אני לא הייתי ללחוץ עשרה שנים, מה? אני יש לי קבוצה מיליון דולר יש לי קפטן, למה לא תביאו את אבא שלכם? וקפטן שלי יביא אתכם לבית, מפלורידה לבהמאס, אתם יכולים ללכת אימא שאתם רוצים, זה עליי, אל תקווי, הוא חושב שהוא עושה לי עבודה גדולה, כדי לרחוץ חודש של חיים שלי. ואני אומר, תלמיד, אני לא מעניין, נראה, בארץ, הקפטן מרכב אותנו, מה התרבות של זה? איזה יפה. הרעיון של הרכבים, האגרות, היפה יפה, פלורידה, מולדה, סאונה, מה שיכול לדבר עם זה. אחרי חמש שעות, אתה מתחיל לדבר עם זה. כל אלה השחררות הפיזיקליות, מפה שאתה מתחיל, אתה מתחיל לפסק את התנועה שלך. כל ביטחון הוא קצת קצת פחות טעים מאשר לפני. הראשון ביטחון מהסטייק הוא מאוד טוב. 100% משחק. הראשון ביטחון 98%. הראשון ביטחון 95%. עד שזה יוצא לנקודה, אתה מטען. אתה לא רוצה לראות את זה. בבקשה, אני מבקשת אותך, בבקשה, לא, לא יותר, לא יותר. אה, תפקד את הראשון שלך. אתה לא מקבל משהו. אתה פקד את הראשון שלך, אתה אוכל הסטייק. זה זה. צוחק מי שצוחק אחרון. הזמן מתחיל לנסוע, אז בואו נכניס את הפרק הזה לפחות. אז המשנה נמשיך. המשנה אומר ככה. רבי אלעזר בן עזריה. הוא התקדם לראש ישראל כשהוא היה 18 שנה. והוא הוא חיים של סמואל הפרופט. סמואל מתי 52 שנה. והוא היה 18 וזה הוא שמושך בנהגדה של פסח ואומר, הרי אני כבן 70 שנה. אני כמו 70 שנה. אני כמו, אני לא 70 שנה, אני כמו 70 שנה. למה? קח את 52 שנים שלי כשאני היה סמואל, קח את 18 שנה כשאני רבי אלעזר בן עזריה, ו70 שנה, אז אני כמו 70, כי זה שני חודשים. המאחורי שלי והעברי שלי. אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין הראשון דרך ארץ אין הייתה הצלילה שהצלילה את אגל, תורה או הראשון הייתה האגל שהצלילה הצלילה. אתה מבין? אז מה זה ככה? התורה מביאה מנער, מנער מביאה תורה. אתה לא יכול לחיות אחד בלי האחר, זו קומבינציה. אם לא יש תורה, לא יש רציניה. אם לא יש לך מלך, לא יש לך פחד מהשם. למה אנשים מפחדים הם לא מפחדים על כל משהו. לא צריך להגיד שהם לא מפחדים על מישהו אי-מפחד. הם לא מפחדים על כל אחד, כי הם מפחדים. כשהייתי ילד, הייתי עם חברה. אבא שלי היה חי ואני פחות. לא פחות, אבל בערך, אולי בתחום הקטן של הפחות. לא פחות, היו אנשים שהיו הרבה יותר פחות, אבל בערך במהלך. אבל אבא שלי, אבא שלו היה מאוד חי, הוא היה במרחב במקום מאוד חי, הם חייבים בבית גדול גדול, אז הוא היה עם מכון יפה, מכון יפה, ואנחנו חייבים את החיים הפשוטים. חשמו, אנחנו לא נפגעים, אבל אני עושה טוב בשלב כשילד, והוא היה מפורסם. כל מה, בישראל יש א', ב', ג', א', ב', ש'. ש' זה גרוע, ג', הכי גרוע. הוא היה הכי ג', שלי היה כמעט הכל א'. ב-1-3 הוא היה הכל א', הלוחה אמרה לי, אמא, אל תביאי לפרסומת אמא. אל תפסיקי זמן שלי. הכל בסדר, אל תביאי. זה היה הראשון עד שאני נהיה מה שאני נהיה, אבל בהתחלה הוא נראה מאוד טוב. למה אני קורא את הסיפור? בגלל שאתה אבא היה מאוד מאוד גדול, מאוד גדול, היה הכי גדול בשלב. ואתה נצח הוא מאוד ארגנטי. הוא מלך על כל דבר שיכול לדבר עליו. כל דקות של הליב הוא מלך על זה. הוא רוצה לשים, הוא רוצה שכולם תהיו קטנים. הוא רוצה להגיד משהו על החברה, הוא נפגש אם מישהו עושה רעיון. אם הילדים עושו משהו, הוא נפגש. הוא חושב שזה רעיון. אז הוא היה אומר כל הזמן, הילד שלי, הוא לא כמו הילד שלך, אמרה את אמא שלי. הילד שלך הוא מלחמת, הוא מלחמת. קיבלתי אותם בטוחה, קיבלתי אותם לרחוב, ואמרתי לילד שלי, תפתח! הוא תפתח. הילד שלך, אני מנסה להגיע אליו, הוא צחוק, הוא מנסה ללכת. אנחנו קיימנו על עולם, אני אמרתי לביתו, קימה, לא לדעתי, אני מנסה לצלם אותך, הוא מפחד לקימה, ביתי שלי, תראה איך הוא קימה. אז אמא שלי הייתה להגיד לי, מה זה? אני אמרתי לה, אתה לא מבין. להיות חכם, כמו ביתו, זאת אומרת להיות מגניב. קימה מזה, קימה מזה, עד שתמות. מישהו חכם, הוא חושב 10 פעמים לפני שקימה. הוא חושב 100 פעמים לפני שהוא יכול לעשות משהו מגניב. למה? בפעולה של דקה או אדבנטיה, אתה תהיה קריפו של החלק מהחיים שלך. אתה מבין מה קורה פה? זהו זה. אם לא יש לך מזכירה, לא יש לך מזכירה. האנשים הטבעים הם לא מזכירים אי פעם על ספילות ולרעבות ועל ספילת שבת. אני רבי פרופסור. לא רק הם לא מזכירים, הם חושבים, בגלל שהם נותנים 1,000 דולר לתל אביב וליום כיפור, שהם עובדים עם רבי שמעון בר יוחאי בסטאג'י ובסטאג'י פי-אי-פי באבן. רבי, אני צדיק. למה? מה המצב? אני לא עושה איזה רעיון למישהו אתם שפילים? לא אתם קיב שבת? לא אתם רעיון תורה? לא אתם רעיון מזוזה? אולי אני צדיק אתה יודע? זהו זהו אין רעיון, אין פשוטה אין פשוטה אין אין פחות אין זכויות, כי הפחות של ה' מנצח אתם ללמוד, כי ה' אמר לכם שאתם צריכים ללמוד כל יום, זה מנצח אתכם זכויות, אינטליגנציה, מנצח אתכם אינטליגנציה, זכויות ומנצחתכם. אין זכויות, אין דעת. אני לא יודע אם יש שאלות לדעת באנגלית. היום שואלתי את אימא שלי, מה זה העקבון למילות חסדית באנגלית? אחרי חשבתי על זה לפני חמש דקות, היא אמרה לי שאין מילות כזאת באנגלית. אני אגיד, מילות. העולם, גומל חסדין, לא נמצא באנגלית. הוא נמצא רק במדינה הלכית והמדינה הלכית, שזו המדינה שלנו. הוא לא נמצא במדינות אחרות, נכון? הם לא יודעים את הקונספט שהם צריכים לעשות תמיד לאחרים, גומל חסדין, לרשום חווים מתחילים, להשפעים בפחדים, לדבר על זה, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים בפחדים, להשפעים גורמל ב� חסדיף מבחינת מי יכול להשיג? זה לא עובד או אולי אתה יודע ואני טוען? תגיד לי אם אתה יודע אין אינטליגנציה, אין מזכירה, אין זה מה זאת אומרת זה? אם יש לך אין אינטליגנציה ואין מזכירה זאת אומרת שהצליחה לציין כל מה שתלמדת ולהתפרסם אותו לעבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור אם עבור עבור עבור אני לראה שזה לא טוב לנסוע, עבור עכשיו עבור עבור עבור אני מקבל את זה על אוהבים שלי. עב אני רוצה לנסוע, אבל היכולת שלי, היכולת שלי והמדע שלי מבינים לי שזה לא עובד, בגלל שעוד היום אני עובד. זה נקרא יכולת, שהייתה התקשורת לעבודות הנכונות. זה נקרא דעת. דעת כניתה מה חסרת. אם יש לך דעת, אתה לא חסר משהו. אם לא יש לך דעת, אתה לא חסר משהו. אבא, אני יכול לדבר על כל הטיפולים בטח. אני אגיד לכם את נמצאות כל המשחקים. אני אגיד לכם את כל המרכזים של המשחקים. אני אגיד לכם את המפרד של כל המשחקים. אני אגיד לכם, ואני אגיד לכם, אני אגיד לכם את 300 נמצאות טלפון בטח. אני אגיד לכם את מיסוי הטיירים בפרארי. אני אגיד לכם את הבוגאטי הראשון שהבאתם ב-1934. מי יכול לדבר על כל זה? כל הזכויות הזאת, אתם תיקחו עם אתם, ואיך אתם יכולים להשיג את זה. זה לא יגיד לך כלשהו. אתה יכול לדבר על משנה? היא עדיין טובה יותר מכל הדקות בטלפון וכל הדברים שאתה יכול לדבר על. אתה צריך להשתמש באנפקטות שלך ולהשתמש במהלך הנכון. המהלך הנכון יגיד לך אנשי טובה. ואם לא... אתם חייבים את הכרח. עדיין, עכשיו זה מתחיל. אם אתם לא יכולים להתכוון את זה לעבודות, אתם לא מתחילים להיות עבודים. אם אתם לא עבודים, את המלך שלכם מתאפס, ואתם מתחילים להתחיל את זה, ולאחר כך. זה קורה, וזה גם קורה, זה מעניין. אנחנו צריכים לדעת. הנכון מגיע לך לדעת. להיות נכון מגיע לך לדעת. לא להיות נכון מגיע לך ללחוץ מהנכון שלך. זה לא נחשב בך, זה כמו שיש לך חול בקטע. אם אין כמח, אם לא יש פלואה, אין תורה. There's no Torah. If you don't have what to eat, how are you going to learn? Starving. You're not focused. Look, in Yom Kippur, how everyone is dizzy, he can't learn Torah. Yom Kippur, seven in the evening. How many people can sit and learn Gemara, Rashi? The head is not functioning. So, that's what the Chilonim love. Baba, we have to work also. What? If you don't have parnasa, you cannot learn Torah. זה השלב הראשון של הסרטון. מה זה השלב האחד של הסרטון? אין תורה, אין קמח. אין תורה, אין פלואה. אין פלואה, אין תורה, זה נכון. אתה צריך להיות קצת פרנסה. אין תורה, אין פרנסה. אין תורה, אתה מתחיל לתחלת מהפרנסה שלך. גרנטי. כמה תלמד, כמה גדול אתה. לפעמים אתה עושה קצת. אבל זה נכון. מישהו עושה עשרה פעמים יותר מכך, ולא רואה אחת דקה של רעיון. עם כל איכותו ונכוניותו, רק פרופסורות ואהבה. הוא היה אומר, הוא ממשיך ואומר, כל שחוכמתו מרובה ממעשיו. כל אדם שחוכמתו יותר גדולה ממה שהוא עושה. הוא ידע הרבה, אבל הוא עושה רק 20-30% מהשהוא יודע. למה הוא דומה? What is it like? Knowing the entire Torah and the Shulchan Aruch and all their Musa, and doing only 10-20% of it, what does it make you look like? Like a tree with tons of branches, many different branches expanding to all sides. והרוצים, רק קצת רוצים, מאוד מאוד קצת רוצים מה קרה לזמנת הזמנת הזמנת הזמנת זמנת הזמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת זמנת מישהו שהעבורים שלו היו עדיין יותר מאחורי הנכון שלו, הוא עושה כל מה שקוראים לו, אפילו אם הוא לא מבין. כי זה מה שה' אשם אמר, זה מה שה' רבי אמר לי לעשות, ואני עושה. מה זה כאילו? עולם עם לא כל כך הרבה שטחים. אבל רעיון מאוד מאוד גדול וגדול, שכל רעיון שקורה לא יכול לרחוץ את הטבע. מה זה יותר טוב? טבע עם הרבה רעיון ורעיון מפלגים, כשצריך רעיון, הטבע מפליג 300 מילים. או, לא כל כך הרבה, אבל הרוצים הם מאוד סולידים והם לא יכולים להחליט את 3, אפילו את 1 אינץ' אז התגובה לכל הסרטונים הזה, זה שהעבודה קורה לפני הנכון, זה יותר מיוחד. רק לדעת מה לעשות, זה לא טוב. רק לעשות מה לא לעשות, זה גם לא טוב, אבל יותר טוב ממה העבודה האחרונה. יותר לעשות לא יודעים, אז לדעת הרבה וללא לעשות כי לדעת הרבה וללא לעשות יגיד לך אנשים חייבים במיוחד לא חייבים במיוחד בגלל שאתה יודע ואתה לא עושה לעשות לא יודעים יגיד לך חייבים בגלל שאתה לא יודע אבל אתה עושה את הדבר הנכון חייבים לעשות את הדבר הנכון זה הרבה יותר מכל חייבים שהם ידעו ולא עשו משהו אנחנו כמעט מסתיימים ממש עוד דקה רבי אליעזר אומר רבי אליעזר אומר ככה אני אומר את זה ראשון ניבו ואז אני אתרשם כנין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות, תקופות וגימטריות פרפיראות לחוכמה. הרבה אנשים חושבים, הריתם תוריץ, הולי רבי, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אני עושה את זה, אתה לא יכול להבין איזה דקה, אם לא יש להסבירה אורלית על זה, שיש למושה ולארסיני. הרבה ניגועים רוצים אני עושה לבחור את ה' ולראות את התורה ליטרלי, ולתפוס אותה. כמו שבסעודי ערביה, אם ילד יכול להסביר, הם ירדו את היד שלו. למה? בגלל שהתורה אומרת, ירדו את היד שלו. הם לא יכולים להסביר אורלית. אז הם מתכוונים, ירדו את היד שלו. אתה תתפוס, ירדו את היד שלו, ותפוס אותו. זה לא מה שהתורה אומרת. n for an n, i for an i means the value, value זאת אומרת, אתה קח את עיון מישהו ועכשיו אתה צריך לתאר את מושב שלו אם הוא מושב שכתוב ספרי תורה בלי עיון הוא לא יכול לעבוד עדיין אז אתה יכול להכניס את עיון שלו אני צריך לתאר את הטודל של הטעות שאתה עשיתי לגבי דוקטור בילד וכל מה שצריך להכניס אם זה אפשר ולתת לו עיון על עיון אבל אם הוא מושב שלא צריך את עיון שלו כל כך הרבה לא צריך כל כך הרבה עיה שלו, בואו נראה, הוא כל היום נפל בבית שלו מה הוא נפל בלי עיה? פשוט הדבר הכי יפה של העולם, כדי שהקורט יכול לתאר איך צריך לתאר זה נקרא עיה אחרי עיה, זה משמעת מה שאתה עושה עם זה אם אתה יושב עם יד, ואתה עושה את זה עם יד אז היד עושה עבודה, אם אתה עושה מיליארד דולר כל שנה הם צריכים לתאר איך הרעיון של יד איך זה מיוחד לדולר, למוני ואם אתה עושה 20,000 דולר כל שנה, אז הפרעה הייתה 20,000 פעמים, איך הרבה שנים חייבת אדם לעבוד? זה פרעה הרבה יותר קטנה, זה מה שהתורה אמרה, אבל אם לא הייתה התורה, אתה לא יכול לדעת. התורה אומרת, לא תבשל גדי וחלב אימו. אל תשכחו את המילה והמלח של אמא שלו. אז, זה נראה בתורה 3 פעמים. אם לא הייתה התורה, מה חשבתי? ה' היה נורא. הוא רצה להכניס את התורה, זה היה קצת קטן הוא רצה להכניס את התורה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אז זה טוב, ק זה כאילו מתקדם בכל מקום. אני ממש אומר לאנשים, רק קצת, אל תסתכלי על הזמן שלי. אני צריך ללכת על כל הספר, לקחת את המרקר ילד שלי, ולמרקר אולי 1% של מה שאתה רוצה. מה לזה? את השאלה שאתה יכול להגיד בערך 10 פג'ים אבל הם לא יכולים לעשות את זה, כי הם לא יכולים לספר את זה. כמה זה קשה, אנשים נחשפו, אני מקבל יותר ממוני, יותר פרקים. זאת מה זה. אז התורה אומרת 3 פעמים, כי 1 פעמים להדרך לך שאתה לא יכול לאכול את זה. אם מישהו יכול לעזור לך, אני ומילק ביחד, בויילים ביחד, בפאט או איך יכול, אתה לא יכול לאכול. ועוד פעם הוא מראה לדעתך שאת לא מוכנה לדבר על זה, אפילו לגוי. גוי בא לך ורצה שתעשו לו במיקרווייף, אני לא יודע, פסטה עם מלטת חזקה ואיזה קול קאטס. לא מוכן לדבר על זה. אני לא מדבר על זה. אני לא מדבר על זה. זה נגד התורה, אבל אני מדבר על אחמד. אתה לא יכול לעשות את זה, אתה לא יכול להחזיר את זה בעולם, אפילו לגלות אתה לא יכול לעשות את זה. ובחזרה האחרונה שזה נראה שאם אתה עשה איזו אגבה ועשה את זה, אם אתה עשה פיצה עם פרפרוני, ועכשיו מישהו אמר, אהה, זה לא יכול. או שאתה מקבל משהו עם מלך, כמו שקל בבטח, או אני לא יודע, כאילו, אתה יודע, הם מקבלים משהו עם קרימה או משהו, סטייק עם קרימה, אתה לא ידע שזה לא נכון, רבי פשוט בא, מה אני עושה, זה לא נכון, אני סליחה, סליחה אותי, אוקיי, לא, סליחה אותי, סליחה אותי, מה זה, זה 40 דקות, זה מלך, תן לי לסלח את זה לאחמד אני אקבל את האינגרידיאנטים שלי לפחות. הרוסטק, המסגרת... אה, אני יכול לצלם את זה. אז זו הראשונה הזאת שהיא נפגשת בתורה לדעתך שאם אתה עשה איזו חלוקה ולא עשתה את זה, אתה לא יכול להשתמש בזה בכל אופן, זאת אומרת שאתה לא יכול לספר את זה, אתה לא אפילו יכול לתת את זה ללחם שלך לאכול. למה? כי אם הלחם יאכול את זה, זה יהיה מלחם בפעמים. זה יכול לספר לך כמה דולרים. זאת איזושהי. לא יכול. זה למה שהיא נפגשת בתורה אתה אף פעם חשב שזה מה שה' עשה בתורה? הגויים לא יודעים את התורה, הם לא יודעים משהו בכלל. איזו אנגלית שלחה לי שאלה, היא אמרה בקבוצה שלך, שרק היהודים ידעים איך להשתתף שבת, ושרק היהודים ישתפו שבת, אבל הגויים, למה החישובים לא ישתפו שבת? היא אומרה. אז, אנחנו, ביום ה-7, אנחנו נשתפים שבת. בשבוע ובשבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע ושבוע אם היו את זה, אני בטוח שהם ילדים ותעשהו, כי אם הם כבר מוכנים להשתתף בשבת, תאמין לי, הם יעבורים על כל דבר, אבל הם לא יודעים. אפילו אם הם רוצים לעשות את זה, הם לא יודעים, כי הם לא יודעים את ה'אור אל-לוז'. ה'אור אל-לוז' הלך מאחור לאחר, רק בישיבות. הוא לא היה ברחוב. איפה שאתה רוצה שהגוי ילד ילד וילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד אני לא יודע אם בלג'מאי אני יכול לעבור לדבר ילד כי אני הולך לבלג'מאי ואני ילד עדיין מגיע לבלג'מאי אני לא יודע כמה זמן אני יכול לעבור לדבר אז אני אראה לך לבי ואני אראה לך איך אנחנו נגיד בלג'מאי אם יש שיעור אז אתה יקבל שיעור או טקסט אם לא נתראה בלג'מאי תודה רבה, תודה לבי, תודה לכולם
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
