Serie de Pirkei Avot #8

אוקיי, יום טוב לכולם. אני מנסה להמשיך בסריאל של פרקי אבות. פרקי אבות יש 6 חלקים, ובכל חלקים יש כמה משניות. והיום נחלנו בדיוק 3 חלקים, אנחנו מתחילים את החלק הראשון. ופרקי אבות, למים שאני רואה כמה מיוחדים פה, זו קולקציה, קולקציה של כל הזכויות של החזקים, של החזקים, של הרבים. זו информציה שקיבלנו במונת סייני, 3,320 שנה. הם קולקציו את הכל, והם קבלו איזה מסכת, איזה חלק בגמרא, בתלמוד, שקיבלו מסכת אבות. אבות בעברה זאת אבות. זאת אומרת, זאת המסכמות של אבותינו הגדולים שהם חייבים להתקדם במהלך ההיסטוריה, וזה יודע גדול לשלום במובן כללי. אז אנחנו מתחילים את החלטה האחרונה היום. אם תזכרו, בלילה האחרונה שאמרתי על... לראשת תורה, עושים עבודה, עושים פרנסה, עושים חיים וכל הדברים האחרים שהמשנאים האחרים של החלטה 3 מדברים עליהם. היום אנחנו מתחילים עם משהו אחר. אנחנו הולכים לדפיין עכשיו איזה דברים על עצמנו, שאולי זה יחליט את המדע שלנו קצת, אבל זה מה שמתחיל. רבי שמעון בן זומה הוא אחד החכמים, הוא לא במקום של חכמים, זה למה הם לא קוראים לו רבי, הם רק קוראים לו בן זומה אומר. כל דבר הוא מאוד מיוחד. אם הם קוראים לו רב, זאת אומרת שזה אמורה, זאת אומרת גנירה אחרי התנאים. אם הם קוראים לו רבי, זאת אומרת שזה גנירה של התנאים, האנשים שהם כשהם כתבו את המשנה. אם הם קוראים לך רבן זאת אומרת שזה היה פרזדנט כמו רבן גמליאל אז איזה רבים הם מגניבים, אבל אתה לא קורא להם משהו, אתה קורא להם עם שם הראשון אף אחד לא קורא רבי עם שם הראשון היום אתה יכול ללכת לרבי עם שם אברהם ותגיד לו, היי אברהם, איך אתה היה היום? אתה לא תמצא את זה אבל בימים חדשים זה היה עבודה לרבי אם הוא היה בנושא כל כך גדול, לא הייתה לו נקודה כמו שלמה המלך, אתה רק קורא שלמה, זה כבר מעל הכל, או רבי, רבי יהודה הנשיא, הם רק קוראים לו רבי, או הרבה אחרים שהם קוראים רק את הראשון שלהם וזהו. אז בן זומן קורא, איזה הוא החכם? מי הוא החכם? מי הוא החכם? היום, אם אתה שואל מי זו אשתה, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה להגיד, אתה יכול להגיד, להגיד, אז הוא החכם הלומד מכל אדם. הוא יכול ללמוד מהפרופסור שלו, מהרבי שלו, מהילד קטן שלו שהראה לו משהו, ואולי יש משהו ללמוד מהילד הזה. מהגוי? הוא יכול ללמוד מהגוי. איזה דברים ילמדים מהגויים. איזה דברים ילמדים מהגויים. איזה דברים בתלמוד, החכמים קאפים מהגריקים. אתה יכול לדבר על אסטרונומיה ובאיזה דברים. ובאמת, אתם יודעים, הגריקים לא היו מספיקים בכל מה שהם אומרים, אבל הם היו עם רעיון גדול, כשהם היו לדעת. אז החכמים היו לדבר עם הגריקים. אם הגריקים לא היו עם רעיון, הם לא יודעים להסתכל עליהם. אני צריך לעשות דבר עם אתכם. אם אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אתה יודע, אם אתה יודע, אם אתה יודע, אם אתה יודע, אם איזו החכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי סקלטי אם מישהו תלמיד, תלמיד, תלמיד, טכניקלי, איך הוא ילך ללמוד? כמה זמן הוא ילך ללמוד מהקשרים של התלמידים שלו? למה? כי כשאת התלמידה שואלת לך קשרים קשה לך ללחוץ לדעות על התגובות. הרבה מהקשרים שאני יכול ללמוד היום הם מהאנשים שמושלים אמיילים ושואלים קשרים קשה לדעות ואני צריך לפעמים לעוד שעה ללחוץ לדעות על התגובות. אז זה אחד ואחד ואחד ואתם תלמדו הרבה פעמים את השאלות הטובות שלהם איזה הוא גיבור? מי הוא הירואי? אם אתם שואלים היום מי הוא הירואי? הוא יש לו גולד מטל בפקסינג גולד מטל ב... ב... אני לא יודע, ב... מה? תביאו לי אידאה כמו באלימפיקה, בפייטינג קראדי, אתה יודע, מישהו שיכול להתחיל 400 פאונד זה גיבור, זה הירואי, נכון? זה מה שהתורה אומרת. התורה אומרת שהאירוע האמת הוא מי שיכול להיעלם את אוהיו שלו, עקובה שפיצרון. לא להחליט את אוהיו שלו, כי זה אי אפשרי, האוהיו הוא חלק מהנצח, אבל להחלט את אוהיו שלו. כשיש אופרציון לעשות סין עם אישה, הוא ממשיך. כשיש אופרציון לנסוע, ולא אף אחד יקח לך, הוא עדיין יכול לממשיך. כשיש אוכל שזה לא 100% קושר, כשאף אחד מנסה, הוא ממשיך. הוא ממשיך את מה שהוא רואה, הוא ממשיך את שעות התלמידות, הוא ממשיך את מה הוא מדבר, הוא ממשיך את התנועה שלו, הוא ממשיך כל מיני דברים אחרים. זה מאוד קשה למצוא אנשים כאלה, כי אנשים הם ממשיכים את אוהבים שלהם. אחר כך בגלוי המון אתה נמצא עם אנחה שממשלת את אוהביו שלו הוא הממשל של פרסונליטה שלו במהלך זה נכון, את הפרסונליטה הנגטיבית שלך נגמר איפה אתה יכול ללכת, איך אתה יכול לדבר, עם מי אתה יכול ללחוץ עם זה כל זה, זה יצר הרע, את האוכל של האנחה שממשלת אותו כמו שאני זוכר, כשאני הייתי ילד אבא שלי אמר לי, בבקשה, כשאתה מגיע עם חברים לטלפון, אני היה 17-18, אתה יודע, לפעמים אתה מגיע עם חברים לטלפון, בבקשה, אף אחד מהחברים שלך לא חזיר סיגארטים בטלפון, סיגארטים בטלפון. אני לא חזיר סיגארטים בעצמי, לא אפילו אחת. בגלל שאם אתה אמפסיץ, אם אתה מקבל את הטובות על אותן דברים, ואתה מזמין את הילדים על זה, בעצם, בעצם, לא תמיד, אבל בעצם, זה נותן לילדים פחות ממשיכים את זה. אם הם רואים שזה מאוד מיוחד שאתה אמפסיץ את זה, אז הילדים אומרים, אם אתה אומר את זה כל הזמן, זאת אומרת שזה באמת, באמת רעיון. דברים אחרים, אולי זה רעיון, אולי לא, אבל זה, אתה תמיד אומר, תפקד, תפקד, תפקד, תפקד אני לא רציתי אפילו... עד היום, אבל הידיעה הייתה להתמודד שהחברים שלך לא יכולים להשתתף את זה בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח אז אם הוא לא נמצא, והוא רואה שזה בקטע שלך, בטח תאמין לי, אפילו אם זה לא קטע, הוא יחזור את הקטע בטח והגלגל ויחזור את זה. למה אוהבים? זאת הלכה של החיים. אנשים יחזורים את אוהבים. שנאמר, עכשיו המשנה נותן לך דוגמא של משלה. משלה 16, ורס 32, אם רוצים לראות בצד שם. טוב ערך הפעים מגיבור ומושל ברוכו ולא כל עיר. טרנסליישן. בלר פרסם ויט פיישנס. ומשהו ברוכו, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד עיר, מילוקד הוא יכול להימשל את רוחו שלו עיר, מילוקד ולהימשל עיר, מילוקד עיר, מילוקד את תלמידו שלו, הוא יכול להימשל את תלמידו שלו לכל אחד, עיר, אפילו אם הילד שואל 500 מילוקד עיר פעמים את השאלה הזאת, הוא לא יכול להימשל את תלמידו שלו. או אם הוא יש לך מיליון מלכות, ותלמידי, לפעמים זה יקרה, והוא לא מבין, והוא תמיד שואל את השאלות הטובות, והוא תמיד רואה משהו מגניב בקלאס. אבל הוא צריך לקבל את עצמו, אז זה אירוע, למה? בגלל שזה יותר קשה לקבל את הטקסטים שלך, אלא להיות קבל עצמי או כל הדברים שהאנשים עושים. ואז שנאמר אוקיי, איזה הוא עשיר? מי זה מיליוני? היום אתה אומר, מיליוני? ברוכים הבאים לקלאב, הקלאב של המיליונרים. זה עשיתה להיות מיליונרים. היום מיליונר זה לא משהו, כמעט כל אמריקאי הוא מיליונר. אני באמת אגיד לך למה לא, כל מיליון מיליון דולר היה 200,000 דולר, וכל אמריקאי כמעט היה מיליונר. היום כולם על הרחוב. אבל כשזה יקרה, אז אף אחד לא שואל אם אתה מיליאנר, אתה צריך להיות מיליאנר. אז מי הוא מיליאנר? אהה, מיליאנר שיש מזון במקום הזה וב�מקום הזה ואתה יודע, אז זה מה שהתורה אומרת. החיים צריכים להיות בתחומים שלכם, לא במיוחד בבנק. הרבה אנשים יושבים הרבה זמן במיוחד בבנק, והם נוסעים, נגמרים, כל דקות של החיים שלהם. למה? הם יושבים 1,000 מטרות, ו-20 תנאים לא עושים חייה. והם מתים, הם מתים, הם מקווים, הם לא יכולים לנסוע בלילה, הם קוראים כל יום לבחורים, למה הזה לא יכול לסנדרנד? הוא עדיין לא נדבר על הטלפון, אני צריך ללכת לבחור, זה מותן להם. מישהו שעובד במדינה ועובד במיוחד, והוא משתמש במה שיש לו, הוא כבר כמה שנים ככה, הוא הרבה יותר ממי שיש לו הרבה, אבל הוא נפגש בשלב שלו. זה במהלך אדם. כמו שמישהו אמר לי אף פעם שהייתי מנסה לקחת דיימן גדול גדול גדול. שהם עושים רכבים כל יום והוא עדיין נפגש בקרה אז הוא היה עם קרה, קרדיט קרה, והוא עדיין נפגש בקרה אז אחר כך הוא ראה שהם בקרה, אז הרגל יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה האנגלית הייתה 100 יפה מיליון דולר, והאנגלית קיבלת אם זה יהיה 2 דולר יותר או 3 דולר פחות. זה מה שקורה פה. זה מאוד מעניין. לפעמים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם עכשיו, יודעים, מה הם יכולים לעשות עם הבייק האלה? אז לפעמים, הם יכולים להשתתף בייק עשרה שנים בגראש, רק בגלל המצליחה שלהם לתת את זה למישהו אחר. כי אם הם נותנים את זה למישהו אחר, הם יכולים לדבר אחרי שבוע, אתה יכול לתת את זה לביק? אלה אנשים חייבים, יש להם הרבה, אז מישהו כזה חייבים, מישהו כזה חייבים, זה עוד יותר ממלכה ממלכותו, תאמיני, אני יודע הרבה מהם, הרבה מהם, אמרתי לך קצת את הסטוריה, שיש איזו אישה, היא אומרת, אני רוצה לתנוע כדי סטודנטים אז אני אגיד, אוקיי, בסדר, איזה מקום אתה יכול להיות בבית הזה? אני אגיד לה, ביום חודש. היא אגיד, אתה יכול להגיד לי 2-3 דקות לפני הלכת? אני אגיד, אין סביבה, אה? איזה מקום אתה רוצה להגיד לי? אתה רוצה להגיד לי? איזה מקום אתה רוצה להגיד לי? איזה מקום אתה רוצה להגיד לי? איזה מקום אתה רוצה להגיד לי? איזה מקום אתה רוצה להגיד לי? איזה מקום אז כשאנחנו מדברים, היא אומרת לי על כל המצבות שלהם, עם זה, עם הלך שלהם, עם דוקטורים שלהם, עם הלך שלהם, אולי 45 דקות, היא קריאה על כל הדברים, ואז היא אמרה, אתה מרגיש אתה רוצה להגיד לי אם אני נותן רק 36? אני אמרה, לא, לא, לא, אף פעמון, אוקיי, 36, אף פעמון. ואז כשנמשיכים לדבר, בסוף היא כראת 18. אתם מבינים? אתהם אנשים שיש להם הרבה זמן, אבל הם קטנים והם האנשים הכי קטנים בארץ. אני תמיד אומר לנשים, כשהן קוראות לי, לשאול אותי על אדבייסטים של שידוכים, שאתם צריכים להיות מאוד מאוד קטנים של אנשים קטנים. מאוד מאוד קטנים. אתם תמצאים את זה אחרי אחד או שתי יום, בגלל שיש הרבה דברים שאנשים יכולים להחליט. כשהוא מגניב, אף אחד לא יכול להסתכל, זהו, הם לא יכולים למקום את זה. למשל, אם אחד מגניב, אם היא מגניבה לו ביום הראשון, הוא לא יקרא. ביום הראשון. אהה, אני הולך להיות מגניב, ישר את ביום שלי. אבל אם היא רוצה ללכת למסגרת מגניבה, הוא לא יכול להכניס את זה. הוא לא יכול. הוא יכול ללכת, אבל הוא לא יכול ללכת. למה? זה יחזור לו. כל פייסבוק מהסטייק יחזור לו לדבר. אני מבטיח לכם, אין דרך להכניס את זה. סטינג'י, להיות סטינג'י זו חלוקה. זו חלוקה מנטלית. תהיים מאוד במיוחד. אני אומר, אחר כך אתם סינגלזירים, אבל צריך להיות מאוד במיוחד על זה. איזה הוא עשיר? אסמח בחלקו. איזה הוא אפילו אם הטלפון שלו לא הכי טוב בכלל, אפילו אם הטלפון שלו רק עשרה דולר, אם הטלפון שלו עשרה דולר, אבל עשיר? הוא מרגיש עם מה שיש איזה לו, הוא עשיר? אסמח בחלקו. זה מאוד מאוד טוב. לפעמים אתה מבין אנשים שהם באים מאפריקה, מאגיפה, אפילו מישראל. השאלה שם היא הרבה יותר קשה ממה שהייתה, לא עדיין. השאלה שם היא כבר מגניבה אבל השאלה שהייתה שהשאלה שם הייתה קטנה וקטנה, קטנה לעשות חיים, קטנה למצוא עבודה, אתה יכול ללכת מהשכלה, 200,000 דולר בשנה הראשונה, והיום זה כבר סוף. אז הידיעה הייתה שכשהם יצאים, הם קבלו קטנה קטנה שהאמריקאי רואה, מגניבה בשבילה, הוא לא יקבל אותה. אתם יודעים, כמו שאתם יכולים להשתתף איזשהו מקום, אפקר, כל אחד רוצה לקחת את הקבוצה בקבוצה, הכאב שלך, אף אחד לא יקח את זה. אבל מישהו מהמדינות האלה יצא, יכול להשתתף את זה, הוא במלכה, הוא קורא את חברים שלו באפריקה, אתם לא תאמינו, ביום הראשון באמריקה, אמברהם ויניסון ויואי, באמריקה זה חכם, אבל לנו הוא הכי שמח במלכה. אתם צריכים להבין, להיות שמח ומדהים עם הסיטואציה שלכם, זה גם צריך לעשות הרבה עם אם אתם אנשים מגניבים או לא. אנשי שלא מגניב, הוא לא מגניב לראות מה שאחרים יש. הכי הרבה של התנועה שהאנשים חייבים להתנועה זה בגלל מה שהאנשים אחרים יש, לא מה שהאנשים לא יש מה שהאנשים אחרים יש, מגעיל להם הרבה אני נותן לך אחר כך דוגמה, אם אדם נותן בארץ, נגיד שאת אמא שלו באה בארץ בארץ בארץ בארץ והוא היה ילד, והתלמידים פספסו, והוא גרם בארץ, והתלמידים היו עם אחד מהכוכבים שלו, הוא לא ראה אף כוכב אחר בחיים שלו הוא יש אחד מגניבים, זה עושה הרבה רעיון, אין היכולה, זה כל פחות, כל מה שהוא רוצה. הוא מנסה לנסוע על האיילנד, הוא הכי שמח בעולם מה יקרה אם אחד יום, עוד איילנד יצא מהאיילנד? והוא נסוע, ונחמד, עם איילנד, הוא מנסה לנסוע יותר פשוט, יותר נסוע, וכו' וכו' מהזמן הזה, האיילנד יתחיל לנסוע על האיילנד עד עכשיו, זה היה פרפקטי לזה הוא לא ראה אף פעם שהיה נסוע נסוע כבר כשהוא ראה שמישהו אחר יש לו את זה, הוא התחל להסתכל ממה יש לו, מה שאתם רואים, ההסתכלה שיש לנו היא לא בגלל מה שיש לנו או מה שלא יש לנו, זה כל זה קורה ממה שיש לאדם גדולים מה שיש לאדם אחרים, אחר כך אתה תהיה מאוד שמח עם הכיף הזה, עוד 20 שנים כשאנחנו נמצאים באיילנד 100% אתה נשאר כמו האדם הכי נכון בארץ כשהוא ראה מה האחרון יש לו, הוא התחיל לנסוע ממה יש לו, וזה פרובל. זה למה התורה אומרת, הדרך האחרונה שאתה מרגיש חי, זה אם אתה משתמש במה שיש לך, ואתה צריך לתפקיד על זה. יש עוד פרובלם פה, זה קורה ממלכות, אמונה, אם יש לך אמונה באשם, אם הלב שלך אמונה מאוד גדול, אז אתה יודע איך העולם עובד, אשם רוצה שתהיה לך את הזה מיוחד, יש רציניות לזה, זה לא אקצדנטל, זה לא פשוט פשוט, מה שקורה, קרה, זה לא הנומברים במלכות, שהמלך מגיע, ובכל זאת אתה יכול לעשות את זה או לוקח את זה, לא, הכל נכון, לא רק כמה זמן אתה יכול לעשות כל שנה, אלא גם הטימינג של כל דולר הוא נכון. הטימינג. כמו כשה' רוצה שאתה תפוס כמה זמן בשנה הזאת, הוא יחזור את הזמן נכון כל שנה, שזה יהיה יותר פרודקטיבי מאחרים. זה לא אקצדנטל. אוקיי, באוקטובר אתה תפוס מיליון דולר. לא. הוא יכול למצוא את זה באותו זמן, אבל אולי אתה עשה טובה לשם שלך, לאמא שלך, או אולי אתה עשה רעיון רעיון שעושה פחות. אז אפילו אם זה לא משנה מהרעיון, כי זו החלטה של משהו שקרה אולי כמה שנים לפני, הטיימינג של ההכרחה הוא מסוים זה כמו לדמות שני עולמים עם שני עולמים. שלא רק אתם הולכים לבן על משהו שעשיתם לפני חמש שנים, ואתם לא עשיתם תשובה על זה, אל-שם נחשב את זה כדי להתעורר אתכם על האחרות ארבע או חמש עשירות שאתם עשיתם. לפני חס ושלום זה יהיה הרבה פחות. כל שים זה מסוים, אז מה זה לדבר של להתעורר על מה שאחרים יש? כל אחד יש את עצמם בעצמם. זה עצמם שלו, זה עצמם שלי, זה עצמם שלו, זה עצמם שלו. כל אחד יש את עצמם שלו. אחד שלנו צריך להיות חי, אחד שלנו צריך להיות פחות, אחד שלנו צריך להיות מסוים, אחד שלנו צריך להיות עד ועד, כל החיים שלו. שנאמר יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך. מרבה נכסים, מרבה דאגות. כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיובים יש לאנשים, כמה חיוב זה צריך להיות 8 פעמים בשנת, זה מביא לו הרבה יותר проблем. מה יקרה אם יש לו 20 מבנים? כל שבוע הוא יכול להשתתף אחד מהם. זאת אומרת, הליטה נגמרה, פה יש סליחה, שם זה, שם זה, שם זה לא עשו את זה, הלוייר צריך להתחיל עם הם, לפני שהוא ידע שיש לו עוד חלק, אבל אם יש לו רק אחד, יש הרבה דברים לדבר עליו. אז עכשיו אתם יכולים להגיד לי, אהה, אבל אתם מדברים רק על הנגטיב. מה על הנגטיב? 20 אפרטמנטים מביאים 20 פעמים עבודה. בלוני, זה לא נכון. העבודה לא באה מהאפרטמנט. העבודה לא באה מהחברה. העבודה לא באה מה שאתה עושה ומה ילדים שלך הלכו. זה כולה פרקה. חברה, for the real truth, that Hashem takes his hand and puts in the plate of every person, Jew, non-Jew, animals, everyone in this world, Hashem takes the living of that person for this year and gives it to the person. However, he decides how to break the payments. הוא יכול לתת לך את זה במילה אחת, כל מילה הוא נכון, הוא יכול לתת לך במילה אחת עבודה טובה, ואז שלושה מילה זרחה, אף משהו, ואז עוד קצת גדולה גדולה, או לפעמים הוא נותן לך הרבה ונקבל 90% אחר. כן, הוא משחק עםך. אבל המשפחה היא פשוט כתוביות. זה למה חזרוניש אמר לאחד של הילדים שבאנו לקרוא, שאני אתחיל סופר מרקט ברחובה, והם אמרו, כל המשפחה שלי כתובה, ועכשיו יש לנו סופר מרקט יותר טוב ברחובה, אף אחד לא יצא אלי. חזרוניש אמר, הלכו למשפחה. תעשו לו להתפתח, תעשו לו את המספרים שלכם, תשאלו אם הוא צריך משהו שאתם יכולים להשתמש בו. כשאני בא לקרוא לך שהחלטה שלי קלטה ואתה אמר לי, תעשו לי את המספרים שלי. אז החזרניסט אמר, אם המשרד באמת יצא מהסופר, אז יש לך דבר. אבל הסופר זה לא משהו, זה קוויר. השם שמים לך את זה, הוא צריך לשים לך את המONEY. הוא צריך לספור אותך, להתפתח אותך. הוא עדיין צריך אתכם בטסטים שלו. אתם רוצים לטסט אותי? אתם צריכים לתת לי מקום לטסט, לא? אם אתם רוצים, בואו נראה, אתם רוצים לי לעבוד עבור אתכם, ואתם רוצים לטסט אותי. אתם לא צריכים לצייר אותי עם דסק, ועולם, וכסף, וקטע של כרטיס, או קומפיוטר, שאלות ותשובות, נכון? זווית. אתם צריכים לצייר אותי את האטמוספירה לטסט. ה' יביא אותנו כאן 78 שנה, הוא צריך לצייר אותנו את המנימום של חיים. זה לא רק בגלל שאנחנו רעיונים שאנחנו הולכים לאכול. אפילו אנשים רעיוניים יקבלו מינימום של חיים. למה? בגלל שהם אמרו, אה, הוא אוכל אותי לפני שהגיעתי, הייתי כבר אוכל למות. איפה הטסט? מה את רוצה שאני אעשה? אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל למות. אני לא הייתי אוכל ל� ובאיזשהו מומנט, וזה כל כך נגמר, המדברים, הלכת, הלכת, הלכת, אנשים עושים את האפקטים שלהם, והשם אומר, אתה יודע מה, אתה רוצה לעשות את המוניים בכתב הזה, או אוקיי, אני אשים את זה לך בכתב הזה. זה למה, מישהו שמאל הרבה כתבים, זה כמו מישהו שיש גבול ויין, עם ארבעה כתבים. והמסגרת נפגשת והבין נפגשת לגלסריה וככה כולם ייאלו אחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יח ואם זה יהיה מירקל ברור, אם יש לך קטנה קטנה קטנה לא עושה מיליון דולר בנטה שלך אז ה' יחשב את זה בצורה אחרת, זה לא צריך להיות מפה אינשורנט, פרבלם, מישהו רצה את הרגל שלך אתה נשכח את זה בגלל סין שעשית עם הרגל שלך אז בגלל שהרגל שלך רצה את הרגל שלך, אתה קיבל 200,000 דולר מהאינשורנט ובסוף הערב, את ה' יחשב אותך מאוד והוא אומר, אתה יודע, אנחנו לא רצינו להגיד לך, אבל אנחנו באמת גדולים זה לא מה שאמרנו לך, ויש לנו את הפנסיון שלכם, ויש לנו עוד 2 מיליון דולר, ואתם לא יודעים. אתם לא יודעים מאיפה זה יוצא. אתה יודע, אחד החסידים של מונסי, אחרי הוועדה שלו, אחרי ההתגובה שלו, הוא היה עם כמעט 17,000 דולר בוועדה שלו. הוא לא מדבר באנגלית, הוא לא ידע על עבודה, הוא לא ידע על כל משהו מהחיים שלו. הוא גדל במקום קטן כל מה שהוא ראה בחיים הוא רבן, תורה, מלכה, עושה מצוות מה הוא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לא יכול לדעת על העולם? אף משהו לדעת על העולם? אף כמעט שעה או שתי שעות נורד של מונסי. אז האנגלית אמרה, 40 עקרות של מלח מ-17,000? למה? 1 עקר יותר מיליון דולר. איך זה יכול להיות? 40 עקרות מ-17,000? אז הוא אמר לו, כן, זה העולם. זה לא כל כך אמשך, אבל אתה יודע, אתה יכול להיות יום יום גדול. הם קיבלו אותו, הוא מראה לו חולים, מלחמות, הוא אמר, תראה, כל זה יהיה שלך כל זה, כל דרך, תראה, כל דרך למלחמות האלה, זה כל שלך, רק 17,000 דולר. הטבע, מה הוא יכול לדעת, הוא חשב אותו, הוא נתן לו, אוקיי, הוא קיבל את הטבעות. ואז אנשים אמרו לו, אתה מגניב, רק לטפל את הטבעות זה יכול לקבל 1,000,000 דולר. רק כדי להחליט עוד מיליאנים, כדי להכניס עוד מיליאנים מה שאתה עשה? אמרו, אשם נתן לי, אשם נתן לי, מה שאתה רוצה? כמה שנים אחרי, שני, שלוש שנים אחרי, נתן לך דבר נכון, מה קורה? אתה מקבל קלטון, אשם אקס, כן? אני שם וכו' וכו' אוקיי? מה זה? אנחנו חשבים בקומפיוטר שאתה אוניר את העובדה שם אמרו, כן, מי מדבר? אמרו, זה קמפינג קמפינג, הם מבנים קמפינג, הם שמים מקום לטרקים, לאדפטורים, הם משחקים, קרבנים אז הם היו כל הזמן מהצד האחר של המountain עכשיו הם היו, ברוך השם, בזמן שהם עושים עבודה טובה הם רוצים להצטרף כל הזמן לצד האחר אז הם צריכים את כל הארץ הזאת אז הם אמרו, אנחנו רוצים להחזיר את המדינה האם אתם מוכנים לספר? הוא אמר, כן! הוא אמר, איך הרבה? עכשיו, זאת הזמן שאתם חייבים. כל זה, אני אגיד לכם, קלטו לי לאחר, אני אראה לכם. בדרך כלל, הוא קיבל מיליארד. הרבי אמר להם, אם הם צריכים, הם תפסיקו כל מיליארד. הוא חשב יותר או יותר, הוא אמר להם כמה מיליארד דולר, הם נכנסו לדיאל. בפחסי, הוא נכנס למיליארד. מבחינתו שלו! מבחינתו שלו, הוא נכנס לרעיון. הייתה את ה... זה בלעזור, היה שול, גבי השול, לא ידע אף איך לכת, מאוד פרימיטי, מאוד אינטרנטי, אבל הוא גבי טוב בשול, הוא נותן עליות, הוא נטען את השול, הכל תשוי על כל טבל, הכל מפני שבת, כל יום, אחד יום הם חלטו את הרבי, הרבי שלו היה עוד, וכל הרבי בא, אז כשהרבי בא, הוא אמר לגבי, איזה בוקר יש? עם כל הדוגמאות והאנשים, מה שהם נותנים לשול, אספנטים של השול, אני רוצה לראות איזה היום הפיננציאליים יש פה בשול. אז הוא אמר, מה זאת אומרת, נוטבוק? אני לא יושב נוטבוק, זה כל מה שיש לי. אני יושב בוקר, מה שהם נותנים, אני נותן לו בוקר, כל מה שאנחנו צריכים, אני נותן לו וזהו, זה כל מה שיש לי בבוקר. והם חשבו שיש משהו שלא נכון פה. הרבי קורא לו, לא, לא, לא, אני מאוד סליחה, אנחנו לא יכולים ללכת ככה. אנחנו צריכים סטודנט, אנחנו צריכים לכניס כל מה יהיה, אנחנו לא יכולים. מה זה, סטודנט? זה כמו עבודה. אתה צריך להגיד מה אתה עושה עם המONEY. מה? למטה, מישהו שתן לך תנועה ותגיד, מה אתה עושה עם המONEY? מה אתה הולך להגיד? הוא אמר, אני מאוד סליחה, אני כאן עד 20 שנים, אני לא הייתי צריך לעשות איזה דבר, אף אחד לא בא ושואל שאלות, השול עובד, הכל יפה, ובאמת הוא אמין שלא צריך לרקוד. אז הרבי אמר לו, אני מאוד סליחה, אנחנו לא צריכים אתכם כאן עדיין, אנחנו נפגש לכם מילה גדולה, מנצחה, בשנים שאתם הייתם כאן הוא אמר למישהו אחר, קחי לי גביי אחר שיודע איך להגיע לנטבוק אז הם נפגשו אתו, נפגשו לו מילה גדולה, מה שהיה, ועכשיו הוא יש את המילה הוא לא יודע מה לעשות. הוא הולך לראבי. הוא אמר, אני עושה את זה עשרה שנים, אני בנו את השול, אני עושה את זה, אני עשיתי את הכל, עכשיו הם נחשפו אותי, הם נחשפו לי את הזמן הזה. אבל אני לא יודע מה לעשות עם הזמן הזה. בפעמים זה יפה. והלוואי אמר לו, אתה יכול לדבר על המערכת המקומית? כן, אין מוטלים על המערכת, אין מוטלים. אנשים תגידים לי תמיד שהם נמצאים ברחוב, שהם צריכים לנסוע בשטחה. אני מדבר על הסיפור כמעט 100 שנה. למה אתה לא יכול לדבר על המערכת, על המערכת המקומית? כשכל הרכבים מגיעים עם המרכזים שלהם, קבלו מוטל, וכולם יודעים שבמידה של הרחוב, בין הזמן הזה למוטל האחר, יש מוטל עם רסטורן, קושי רסטורן, מקום לנסוע, ואתם מבינים כל המונים שם, ובאמת יש לכם עבודה טובה. אז הוא אמר לו, אוקיי, הוא הלך, הוא בניין מוטל, מקום יפה, עם חברים, רסטורנטים, הכל. וכל אחד ראה, וואו, ידעה גדולת, תודה, ברוך השם. כל אחד שבא, אפילו אם הוא לא רצה לנסוע, רק במיוחד, הוא יכול לאכול ולנסוע שם את הלילה. אחרי שנה, המדבר של האנגלית מגניב. אחד יום, הבנק הראה שזה עבודה גדולה, והוא לא חלק מהבנק שלנו. בואו נעבור לו. והבנק בא עם הטלפון. יפה, יפה, בוטאי, הוא יכול לנסוע, הוא נראה כמו פרמיר, רואה את זה, הוא עושה את המשחק הוא אומר, למה אתם לא משתמשים במונה שלכם? אתם יודעים, אנחנו המעברים הראשונים במדינה, ברוך השם, אתם עושים עבודה טובה, למה אנחנו לא ראינו אתכם כסטמנטים? מה אני עושה עם כל המונים שלכם? הוא אומר, אני יש לי סחר, הכל, אני נמצא שם אני אומר, זה לא... זה לא הדרך הנכונה לעשות עבודה, הסחר אומר, זה מאוד פרימיטי אז הוא אמר לו, אוקיי, תקשיבי, זאת אופציה גדולה, אתם רואים פה, אנחנו עם הבנק, הוא מבקש זמן פה, אתה תקשיב 20% על זמן שלך, במשך להיות בסחר, כל שנים, כל חמש שנים, אתה מגדל זמן שלך, גדול, אתה לא עושה משהו, תתן לנו לעשות את המדע, אז הוא אמר, אוקיי, אין בעיה, הוא אמר, אוקיי, פשוט סיימן פה, כמה זמן יש לך, הוא אמר לו, אני לא יודע, 500,000, סיימן פה, אז הוא אמר, אני לא יודע איך לכת, אני לא יכול לציין משהו אמרו לו, לא, זה בנק, למה? בלי סיגניציות, אין משהו שאני יכול לעשות לך אז הוא אמר, אני סליחה, אני לא יכול לציין מה זאת אומרת, אתה לא יכול לציין? הוא אמר, אתה לא יכול לציין, ואתה רואה איזה עבודה? הוא אמר, אתה חושב שאני מגניב, נכון? אתה מגניב! העבודה היחידה שיש לי היא בגלל שאני מגניב אני לא יכול לציין אם יכולתי לציין, אני עדיין יהיה מגניב בקבוצה עשרה אלף דולר לבית אני הולך להיות מיליונר בגלל שאני לא צריך לכתוב, ראיתם? זו הידיעה. אנשים חושבים שאני אשר פרופסור מהארה״ב, אני אשר גדול. הרב סולומון כתב, לא, חברים, לא, לחכמים, לחם. החכם לא מייצג עולם. לא עושה, תאמיני לי, יש הרבה אנשים, הם ממשרדים גולד, הם עושים דברים, הם ממשרדים אוכל הם לא יודעים, הם לא יודעים משהו, שואלים להם מי היה הממשל בארה״ב הם לא יודעים מי הוא הממשל בישראל, הם לא יודעים מרחקים, הם לא שמעו על זה משהו ששואלים להם אפילו להתפתח עבודה בבנק, הם לא יודעים להשתמש במיקרופון, הם לא יודעים אבל, הם מאוד מוצאים, קבוצים וממשרדים גולדים הם יודעים מאוד טוב את דבר אחד, ומאז זה הם עובדים הרבה זמן אז הידיעה היא, מי הוא גדול, מישהו שמח את מה שיש לו, ולא רואה לדברים אחרים. והאחרונה במישנה הזה, מי הוא מכובד, מי הוא אנשים חשבים. לדרך כלל, אתם יכולים לחשוב, איזה הוא מכובד המכבד את הבריאות מישהו שיישב לדברים אחרים, זו סימן שהוא בעצם הוא חלק של אנשים שיישבים לדברים אחרים. מזה נלמד, זה לא מה שאנחנו חושבים הוא האמת, מה שהתורה קוראת, זה סופרית מה שאנחנו קוראים. בגלל מה היחס הזה? בגלל כשאתה שיישב לדברים אחרים, אתה לא יכול להיות אמירים, כולם אוהבים אותך. איזה אנשים, לא משנה מי הם נמצאים או מדברים עם, בעצמם שלהם, הם יכולים לחיות 70-80 שנה ולא יש להם אודם. לא. אי אפשר להיות אודם שלהם. כל כך יפים אנשים. הם לא יכולים להתקשר. כשאחד עשה משהו שטוען להם, הם פשוט הלכים לצד. אוקיי, לא, רבי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, תשכחי, אל תשכחי, תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל אל תשכחי, אל תשכחי, אל תשכחי, אל הוא גיאנט, גדול סקאלר, ולא רצה להתמודד. אז הרבים אמרו לו, אתה לא יודע שהפעם הראשונה בתורה היא להתמודד ולהתקבל ילדים? הפעם הראשונה בתורה מ-613. אז הוא אמר, אני לא אנשים רגילים. אני אדיקטי לתורה. אני לא יכול לחיות אחת דקה בלי התורה. חשקן אף שיבה תורה. אתה תרחק את התורה שלי עד 10 דקות, ואני אצלח את זה. אני לא יכול להחליף, באמת, לא להחליף. איך אני יכול להחליף את החיים של אישה? אני יש לי זמן לנסוע איתה ולדבר עם האה בפעולת הטלפון? ואיך היא קטנה אוקרה היום או סלט ישראלי? או מה שאני צריך לקחת כשאני הולך למשחק? אני לא יושב לזה, זאת אומרת, למי זה, אתה מותך לי. זה לא שאני יכול להחליף, אני רק לא יכול. אז החכמים אומרים, זה נכון, זה מקרה אספקטי, אבל החכמים אומרים, זה האחר בהיסטוריה. אחרי הם, אף אחד לא יכול להכניס אותו. אין יותר בן נזי. בן נזי היה שקדן. אחרי שהוא הלך, החכמים אמרים, אף אחד לא יכול להגיד שזה היה כמו הוא. זה היה אחד במיליון שנים, מישהו כזה. אתה לא יכול להחליט את התורף אחת דקה. ואתה יודע, אמרתי לך פעם שחבר שלי שואל רב בן ציון אבא שאול, רכר צדיק לברכה, אמרתי לו, איזה מצווה קשה לך לעשות? אתה יודע, הוא חשב, אולי הוא יכול להגיד, אהבתי לרעך כמוך, אתה אוהב חברך כמו אתה אוהב את עצמך, זה מצווה קשה מאוד. אז אני אמרתי לו, זה מצווה שאתה לא יכול לחשוב על התורה כשאתה בחדר. אני לא יודע איך זה אפשר זאת אומרת, כל רגע שהוא היה קטן, כל רעיון שלו היה לדבר על תורה, אף משהו אחר לא בקטן, לא בקמפ, לא במונדיאל, ללכת הילדים כאן, לעשות את זה, זאת הייתה כל החיים שלו, כל החיים שלו הייתה רק תורה אני יודע שאנשים שקוראים לי, הם חושבים, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשאתה מבין מה זה אומר, עד שאתה מבין, זה כשאתה מבין אם אתה לא מבין, אתה לא תבין, זה כמו מנסים להסביר לבני אדם את המילה הבלו אני לא ראיתי את זה, אתה יודע, זה נראה כמו ירוד, אוקיי, מה זה ירוד? זה כמו הלב, הלב יפה, אני לא יודע מה זה הלב זה כמו הארץ במיימי, מה זה מיימי? מה זה הארץ? מה זה? אין דרך להסביר לו תסתכל עד למהר, תסתכל מיליארד שנה להסביר לו בלו, הוא לא ידע מה אתה מדבר עליהם. לא משנה מי ינסה להסביר לו, הוא לא ידע. אבל תקח את עיון שלו למיליארד שנה, תראה לו בלו ותקח את עיון שלו, כדי להיות מלמדים. עכשיו אתה מבין? זה מה שאנחנו אומרים, איזו פיקציה זה כאלה מיליארד דקות. זה יכול להיות כאלה מיליארד דקות. אז בן עזאיי אומר, תעבר עד למצווה קלה כבחמורה. Don't start comparing the mitzvot. Oh, this mitzvah it pays to do, this mitzvah it's not for me. Too much effort, not a lot of reward. This one, very easy, huge reward. True that we're all business people. When it comes to business, everybody asks questions. What stock should I put my money? How much would I make on this one? איך יכולתי לעשות על זה? והוא רואה איפה הוא יכול לעשות יותר. הוא יכול ללכת לרחוב. כשהוא יכול לעשות מצוות, אנשים לא חושבים. אבל בשנות האחרונות, אנשים היו מאוד מגניבים. זהו מה שאנחנו עושים במדינה. תמיד מבחינת איזה מקום להשתתף זה מה שהאנשים עשו לפני 2,000 שנים איך אני צריך להשתתף את המצווה? לראות תורה, לא רק אני מקווה, זו גדולה גדולה לעשות אנשים רליגיים זה עוד יותר גדול למה? איזה מצווה, הם קבלו את כל האמצעות שלהם, את הילדים שלהם וגדולים שלהם ואני מבחינת מהם אז אני אגיד להם בעוד שעה או שתיים, אני עושה להם רליגיה, אני מסוגל על החיים אז זה מה שהאנשים עשו לדבר אבל הוא אומר ככה, זה נכון שבאמת אתה עושה יותר עבודה אבל יש הרבה סקרות על המצווה שאנחנו לא יודעים. ה' לא אמר לנו כל הסקר. אנחנו לא יודעים. זהו למה כשמצווה נראה לא כל כך חשוב, לא כל כך ארגנטי, אל תחשבי ככה. כי ה' לא אמר לנו כל הסקר של הסקר. גם תמיד תכף לרחוץ מהסינה. כשאתה רואה סינה, לא רק לא תעשה את זה, אלא לרחוץ מהמקום שהסינה הייתה עשית במישהו. למה? לראות את זה, זה כבר אפקט אותך נגטיבלי. רואות מישהו שעושה סינה, כמו רואות יודעית יהודית קפיסה עם יודעית ילדה ברחוב. אתה לא תעשה את זה, אתה רליגיון, אתה קהל, אתה מראה את עצמך, אבל לוקחת אותם אפילו לחצי שנותם, זה כבר מאפיין את הלב שלך. שומעים אנשים שומעים מוזיקה גוישית לבית, אתה לא תשומע את זה, אבל אפילו להיות אחר כך, לחצי שנותם, שומעים מה שהם שומעים, זה מאפיין אותך. כשאתה יכול ללכת לבית של אחת שלך, אתה לא תשכח להתגלגל בבית מיוחד. אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד השני, אתה יכול להתגלגל בבית שלך, אבל בצד אתם סיימתם, השני אתם שומעים מה הם מדברים אתם רואים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הם נפגשים איך הוא הם היה אומר כל הזמן, אתה לא יכול לחיות בשני עולםים אחרים במהלך, אתה צריך להחליט. כל מי שבאתי אליו, פשוט התחלתי לנצח. זאת אומרת, המלכות, הבעלי צ'ובה, האנשים שהם מלכות למלכות, הם לא רוצים להחליט את החיים שלהם. הם רוצים להשתתף שני ידים שם, ושני ידים במלכות מלכות. זאת אומרת, שבת עגיב. פילין, בטח. שול, I go to shul. צדקה, I give up, I come, come to the business every week, I give, no problem. I even change my clothing, I even get rid of my t-shirt, fine. But still, the old friends, once in a while stop by, sit with them, you know. הוא חי בשני עולמים, והוא מאוד קשה לו להחזיר את החיים שלו. הרבה אנשים אומרים לי, אני הולך לרליגיה, אבל כל פעם שאני רואה את החברים שלי, הם יחזיקים אותי. הפעם הבאה, אני חשבתי שאני הלכתי כמו עשרה שנות. האם אני צריך להחליט להחליט את חברים שלי? או אני צריך להחליט להחליט אותם? בגלל שאתם יודעים, ואף קריר אחר כמוך, אני צריך להחליט את חברים שלכם. אז מה ההתגובה? אבסולוטי. ברגע. אם אתם חושבים שהחברים שלכם לא מגיעים לרליגיה כשאתם עם הם, או שזה המצב, הם מגיעים אתכם לצדה שלהם, אתם צריכים להחליט את התקופה שלכם עם הם ברגע. לא חושבו שהם יצאו מפחדים, הם יגידו מה קורה, צחילו להשם, כשהוא התחיל לרליגיה הוא לא חברנו עדיין, צריך להסביר להם בצורה מאוד טובה, תראו, אני יש לי מישן בחיים, החיים קטנים, אני לא יודע כמה זמן אני אשאר, עוד 10 שנים, עוד 20 שנים, עוד שעה, מי ידע? אף אחד לא ידע. כשאני לא יודע, אני צריך להסביר שזה יום אחר שלי בחיים. ויש לי הרבה לעשות. לשחרר עם אתך, מדברים על סאקר, בסקייטבורד, ועבודות, ולילה, ועל הקלאפים שאתה הלכת הלילה, ועל מה אימא שלך אוהבת את הטלפון הראשון, או את הטלפונים הראשונים שהצליחו, ואתה הדיזיינר, ואתה האדם, ואתה זה, זה יביא אותי ללמוד. זה לא אשם, זה פשוט, זה כל זמן פשוט. אני צריך להחליט, אני צריך להחליט את הדברים האלה מהמספרים שלי, להחליט אותם מהסלפון שלי, להחליט אותם מהמספרים שלי, מגזים שלי, מספרים שלי, רעיונות שאני הייתי אוהבת, אני צריך להחליט את זה. זאת החלטה שאני אוהב אשם, ואני מתחיל להחליט את החיים שלי, יום אחר יום, כל יום, משהו אחר. זה אי אפשר בשנה אחת, זה אי אפשר, זה יקרה שנים. אבל האנגלית תמיד צריכה להתמודד. לפעמים אנשים מתחילים להיות רליגיים בפעמים, הם מאוד גדולים, ואז אחרי זה הם מרגישים, אני כבר רבי, אני כבר רבי. אתה יודע, בקרוב הוא יחזור לגבי ויש לו 1,000 תלמידים לתלמידו. ובדרך כלל הוא יחזור לביתו שלו ומתקדם, הכל כמובן. ובשאלה, או איזה אנשים אומרים, רבי, במדינה, רליגיה, אני במדינה שלי. כאן, במיוחד שלי, במנהטן, זה זו. אתה צריך להיות כמו הם. אם אתה לא תהיה קרוק כמו הם, אתה לא תעשה משהו. אז מה? אז התורה הייתה רק למונסי. אבל כשאתה הולך למנהטן, אתה תהיה זומבי. כשאתה הולך למונסי, אתה תהיה רבי. אה, שני חיות. רבה, עכשיו אנחנו באים לביקיישן כשאנחנו בביקיישן, אני פולדים את הרגל שלי עם רגל רגל ואת אמא שלי, כמובן, אף אחד לא ידע שהיא יהודית כי שם היא לא צריכה רגל, אתה יודע? אז היא יכולה להתפתח את הרגל שלה, אף אחד לא ידע שאני יהודי, אני יש לי רגל בייסבול, אני אעבור בפורטוליקה, בביטה אז איפה יש ה' בכל המצב? איפה יש ה' בכל המצב? אני פשוט קיבלתי את הילדים ללחוץ קצת עכשיו, לפני שאנחנו יכולים, אתה יודע, במזרח למה אנחנו לא נכנסים לקמפ? הם אומרים, מה אתה יכול לעשות? אתה צריך להצליח לפעמים אתה צריך להתפתח את ה'יצר הרעה' כאן וכאן אתה יודע? אם אתה מנסה להתפתח את ה'איבר אינקלינציון' כל כך הרבה, הוא יצרח ואז זה קטן. אתה צריך להתפתח אותו קצת, קצת. אז הגיא שם, צדיק, מוזרון, הוא מגיד לי על יום חברת 14 יולי הוא אומר לי איזה מקום, אני לא שמעתי על המקום הזה, אז אני שואל אותו מה זה מקום הזה, הוא היה מגניב עם אנשים, זה היה מגניב, כל כך הרבה מגניבים, כל כך הרבה אנשים לא יכולים להתחיל איזה מקום, אני אגיד לו, מה זה המקום הזה? אני חשבתי, מרחק, איזה אנשים רליגיים, אחר כך הוא רצה ללכת, אולי מרחק, הוא אמר לי, זה מרחק, איזה אנשים רליגיים, אולי מרחק, הוא אמר לי, זה איזה אנשים רליגיים, ואתם יודעים אולי מרחק, שאם הוא אמר לי, זה מרחק, אולי מרחק גוי קורא לנשיא לנשיא יהודי, ואומר, אני מוריד אתכם, אפלא אם אתם לוקחים בבית, כשכל האנשים לוקחים אתהם, מיליאנים אנשים, כפי שהם לוקחים בבית. אני מוריד אתכם או אתם לוקחים אתהם, עם את המכה שלכם ככה בשעה, או את הרגל שלכם, או איזה דבר. הוא צריך למות ולא להגיד ללכת לבית. אנשים לוקחים, הם מורידים זמן ללכת לבית. לבית? מה זאת אומרת? נאמרה אומרת, זה הפרובלם, הרליגיוניים, הם לא יודעים על איזה דרך, אף אחד לא מראה להם את הדרך, הם לא ידעים, הם לא ידעים על שום דבר, הם יודעים, אתה צריך, אתה לא צריך להשתנע על השבת, זה כל מה שהם יודעים, ואולי קצת דברים אחרים, אבל הם לא יודעים מה זה הרליגיה, מה זה ה' מה זה ההלכה, כל הפרובלמים האלה, אז הגמר יכול להגיד, האנחה יש שתי דרך ללכת לדסטינציה שלה, אחת היא קטנה קטנה, מלאה אנשים, לא אנשים כמו היום על המדינה אנשים שהם מגלגלים מלכת ללכת 2,000 שנה לפני 100 שנה הוא לא ראה אנשים כמו היום, לא פעם בעולם זה 2,000 שנה שהם מגלגלים מלכת ללכת את האנשים אז הם רצו להסתכל על פסטייטודי שהייתה אנשיה שהחליטה להשתתף את הטלפון שלה, זהו, השאלה שלה זו הייתה אז הם אמרים שיש קטע קצת עם אלה האלה ויש הרבה יותר דרך עם אנשים שלא יודעים. הוא הלכה לתוך השורט-קאט ולא ראה את כל הלדים. איזה הירו. הולך לתוך עשרות לדים בשורט-קאט. בואו נראה, יש חברה מלאה לדים, הוא הלכה ככה. כמו יוסף, הולך למצרים, ככה, עם הראש על הרחוב. הוא הלכה לתוך, ולא ראה. אם נמצא מישהו כזה היום, כל אחד יסתכל בין הלילה עד הלילה, ללכת לבראכה. אתם ראיתם רבי שלי? הוא עובד בפורס, עם כל הדברים שם, ולא ראה אף אחד מהם. זה מישהו רבי, הוא לוקח את עצמו. כל אחד יסתכל. מה קוראת דגמרה? זה רעשה. זה רעשה. זה לא רעשה, זה רעשה. למה? הוא לא ראה. החקר שאתה לא נראה הוא יהיה נתן לו את זה, אין בעיה. אתה נתן לו את כל מה טוב שאתה עשה. אבל הבעיה התחלתה לפני. איך הוא התחלתי ללכת לדרך הזאת? ידעים שיש שבועות שם. אולי אני לא יכולה להתאר את הרעיון שלי ולראות את אחד מהם. וזה יהיה הכל. אז זה מה שגמרא קורא, אנשים רליגיים יוצאים לבשירה, 4 יולי, רבי, רמב״ם כראה שהחלילה היא להשתתף פוליס בפארקים, כדי לבחור, כדי להשתתף בין האנשים לביות, להשתתף פוליס בפארק. למה? כי אנשים לא יכולים למשלם את אוהבים שלהם, צריך להשתתף אותם. הרבה שלנו רוצים לנסוע מאוד רחוק במסעדה מה מגיע לנסוע? המשפט. הם מנסים לספר את החיים שלנו הם לא מנסים לספר את החיים שלנו הם מנסים לספר את החיים שלנו. הממשלות מייצגו להם לספר את החיים שלנו. זה כל כך מגיע לנסוע אבל מתוך שלא נשמע בא לשמעה הם מנסים לספר את החיים שלנו ואחר כך איזה חיים שלנו מתחילים לספר את החיים שלנו מה מגיע לנסוע? אנחנו יודעים שהמשפט יש שם למה אנחנו מפחדים לעשות כל מיני דברים? אנחנו יודעים שהפוליסטה היא שם. האנגלית קוראה לפוליסטה, אני מספיק. הפוליסטה לא יכולה, הם יכולו להשתתף עלי, כל העולם יראה, החבר'ה... אנשים מפחדים, זה מה שמתחיל אותנו להתפתח קצת נכון. בלי פוליסטה, זה יקרה. אני הולך לביץ, רביי. במהלך, אני הולך לישיבה. באחרון, אתה רואה אותי בביץ עם רגל בייסבול. מאוד יפה. ואז אנשים שואלים, למה כל רעיון יש חברה עם קאנסר? כל רעיון. תסתכל על הסטטיסטיקה, מה קורה. כל שעה אני מקבל אי-מייל. תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך לזה, תלך אבל התרגומות לזה, הגדולות בתורת הטורה קרה כשהאנשים, כשהיהודים הלכו לראות את הבנות, כמו בנות מואב, בילאם, בילאם. לגלות את הארץ היהודית. אשם אמר לו, לא, אתה לא יכול לגלות אותן, אני לא אוכל לגלות אותן. ובאמת הוא אמר לו, אתה יודע מה, כשאדם לא אוכל לי לגלות את הארץ שלו, אני אדבר לך, אני אדבר לך, שתכניס את הגויות הגדולות שלך לגלות את היהודים. היי יוסי, היי איציק, היי אבי. זה הכל. וככה הם כבר עובדים את האנגליתים, והשם יצטרף להם. 24,000 אנשים מוותים ברגע. למה? הם הלכו לראות את הילדים, ואני זוכר שזה הילדים שהם לא ידעו להתגונן, 1% של הילדים היום. תחשבו היום, כשהילדים הולכים ועובדים את האנגליתים, מה יהיה? זה מה שקורה. כל תראגיה שהייתה לנו, הכי שלהן הייתה בגלל זה. אין מודסטי, אין מבקש לדיגניטה שלנו. אנשים שלא מודסים, אנשים שלא מודסים, עושים סין, מגעים, עושים כל אלה הדברים. התורה אומרת שאם אדם הלכה ללחוץ והוא נפגש בגויה והוא לא יכול למנהל את עצמו, זהו, הוא יכול לעשות את הסין. אז השם נתן לו במלחמה, למה? אם הוא לא יעשה את זה במלחמה זה יהיה מלחמה. אם הוא יצטרך להכניס אותו במלחמה, כל אחד ימות עם הם. בגלל שאם חברך ימות בבקשתך, אז כל אחד אחר יצטרך. אז השם אמר, אוקיי, אתה רוצה, אתה יכול להכניס אותה ולהתמודד איתה. אבל אתה צריך לדעת מה קורה אחרי זה, בן צורר ומורה. בלשון עם ילדים שלך, אתה לא תהיה. תורה אומרת, אוקיי, אתה רוצה להצטרף לגבי האלה שלך, אתה רוצה להצטרף לגבי זה, בסדר. מה ילדים אתה יכול להצטרף, אומר, השם ירחם. אחרי זה, פרשד, בן שורר ומורה, הילד שחווה נגד שלו, נגד שלו אמא, אמא שלו צריכה להכניס אותו לבית היהודי, להצטרף לו. יותר טוב שהוא ימות ילד עם קצינות קטנות, אז הוא יגדל ותהיה אדולף היטלר. קילוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אין מורלתי, אין מודסטי, ואידאו להתאמן. היי די, כל אלה המקומות. כולם נקדים שם, ולהתאמן אידאו, וודו. אלה הדברים שהם יקרים אשם. אנחנו צריכים להיות מגניבים, ללמד מהלכים של אנשים אחרים, ולא להתאמן את המשלם שלהם. לגבי עצמנו ולגבי ילדינו. אוקיי, אז נמשיך. המשנה האחרונה היא שאנחנו צריכים לדעת שיש רולם בקריאה. מצווה גורר את מצווה והעברה גורר את עברה. מצווה שאתה עברה, פשוט נתן לך איזושהי הזכויה לעבור מצווה אחר. אתה עברה מצווה שני, מצווה שני נתן לך איזושהי הזכויה לעבור מצווה של חודש וכו' וכו'. זה עליך כשאתה רוצה להתחיל. ואז אתה מתחיל, אתה לא רוצה לעשות את זה, הלחם מתחיל, הוא עשה 6, 7, 10, 700, מה שאתה עשה. אחרי שהתחלת, התחלת המומנטות הייתה שם. אתה עושה איזשהו רעיון, ובדרך כלל האנקלינציה האלוהית, סטאנט, מנצח אותך בדרך כלל עם עוד מנצחה. עוד מנצחה, עוד מנצחה. אחתה מנצחה מנצחה אחתה. זה כמו שאחד מנצחה אחת מנצחה מנצחה מנצחה. אהה, זה טעים. בדרך כלל, מה קרה לו? אהה, אני רוצה כבר השני. קוראים לזה עבירה גוררת עבירה. אתה מדבר לשון ערב על מישהו, רגע אחר כך אתה הולך לשון ערב, יש לך איזושהי הזכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושהי זכויות, איזושה בן עזאי קונטיניו את מה שבן עזאי קורא, הוא היה אומר אל תעיבאז לכל אדם. Never disrespect anyone. Never. Don't look at people and disrespect them. Jew, non-Jew, male, female, smart, foolish, rich, poor, you know, handicapped, whatever the case may be. Never get to a situation that you disrespect people. Always respect every human being. אל תהיי מפליג בכל דבר. מה זאת אומרת? מפליג זאת אומרת ללכת לרחוב. ללכת לרחוב. מה זאת אומרת, אל תהיי, לא רק אל תהיי, אל תהיי, אל תהיי, אל תהיי, אל לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, תהיי, לא, לא, לא, לא, אל תהיי. לא הם לא עובדים על כל משהו, ולאחר כך זה מתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחיל לתחי הם לא יודעו, הם יכולו ללכת איזשהו מקום, הם לא רוצים ללכת, הם מגיעים את הבייק, הם יכולים להשיג את 200,000, אבא שלי גדול, אין בעיה מה יקרה אם אחד יום הם יצאו ולא יכולים את המONEY שהם יכולים? עכשיו אתם יכולים להשיג את פרוזאק הדיקטי הוא צריך לחיות בפרוזק, למה? הוא לא יכול להחזיר את החיים. הוא צריך דפסה אנטי. למה? הוא גרוע כמו רב או פרינסס. ועכשיו היא בפריזק. הלאה הלאה הלאה גרועה בפריזק. היא לא רוצה את זה. לא, לא, לא, תעשי לי קטע, אני לא יכול. אני לא ממלכת לזה. אתה יודע, אחד בא, על השידוך. השם יעזור הוא אומר, איך אתה יכול להתקבל ככה לנסוע? אשם יעזור הוא אומר, אתה יכול להתקבל ככה לנסוע? איך אתה יכול להתקבל ככה לנסוע? אשם יעזור, כל משהו אשם יעזור, ואז הוא צחוק, רבקה! אני לא ידעתי שמי אני אשם! אתה עדיין חדש, אתה מייל אותי על כל זה, אתה יודע? בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, הוא מדבר גדול, מדבר גדול, ולא רק הוא מדבר גדול, בבק הוא באמת מישהו שקבל את השם, עם אבסטיקול לא ביותר, ממש אקספרס, אתם צריכים לראות מה הוא עושה, איך הוא מדבר, כל עבודה שהוא עושה, אתם רואים, היא לא במהלך הזה, ממש, כמו הוא פרעה, קלטה מהמלך הזה, ממש, אתם רואים, אתם רואים, זה דבר חיים, איך יהיה יהודי? אז כשהוא היה 20 או 19, כשהוא היה מבקש להגיד את אמא שלו ולהתמודד, היו שמים אותו לגביר. גביר זאת אומרת, במונח רלויאלי, גביר. אשכרה, במונח הזה שהחייבתו לדבר, הרבים יכולים להגיע לתלמידים חכמים הכי טובים שלהם, בקבל להם הרבה זמן, כדי שהם יכולים לנסוע וללמוד תורה. הילדים רוצים להתגלגל בהם, הם נכנסים, כי הם יודעים, אני לא אדבר על פרנסה ועל עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני לא אדבר על פרנסה ועל עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אדבר על עבודה, אני אד הוא אמר לו, אתה רוצה לעשות איזה פרנסה או משהו? אולי אתה מלכת, אולי אתה תהיה סופר, רייט מזוזול, משהו, תעשה את החיים! אני אעשה לך, זה לא שאני רוצה לעשות לך, אבל אתה רוצה לעשות משהו? הוא אמר, אבל לא, אני לא רוצה להפסיד אחת דקות של חיים שלי על מנגינה, אני רק רוצה לעשות תורה ותורה ותורה, כל הזמן! אז הוא אמר, אוקיי, אני אחזיר אתכם. הוא יכול ללכת לחברה שלו, שני גברים רחבים. הוא אומר, סולטאנס חוצפא, גאי, איזה נרב הזה יש. במותי שלי הוא אומר לי, אני הולך להחזיר את הכבוד שלך כל החיים. מה אני רוצה לעשות? ליאן תורה כל החיים. אז האחרון אמר לו, זה מה שהוא אמר לך? מי הוא? אז אני אמרתי לו את האמצעות, והיום הבאתי לביתו, הוא אמר, זכרתי מה שאתה שואל לביתו ישר? אני אדבר לך על כל דבר, מריאתי את הילד שלי, מי היא? היא היא, אתה אוהב אותה? כן, יפה, אין שאלה. ה' גאווה לו, והגאווה הזה, לא רק ספורטה לו, הוא נותן לו הרבה זמן, כדי להשתתף לצדקה, הוא נותן לו בקבוצה של זמן של המעצור, גאווה חי, אז כל 20% של זמן שלו, הוא נותן לו לצדקה, ולכל מרחבים אחרי שחרית הפרעה יש רעיון של 20 אנשים שתוקים בבית שלו בשול והוא נותן לכל אחד 100, 150, 50, כל אחד, כל יום, ככה. ואחר כך אני שואל, איפה כל הזמן הוא נותן זה? והם אמרו, לא, זה לא מאשר לו, אלא מאשר אבא שלו. ומאשר זה אני עשיתי את כל הסיפור. איך הוא קיבל את האבא שלו? אז האחרון, היום כשאתה רואה בכל שביש כמעט 1,000 אנשים יוצאים לשמוע אותו, הם יוצאים 2 שעות בשמחה הכי קשה כמו היום, 2 שעות רק לשמוע 1 שעה לדעתו שלו, מה אתה חושב שקורה בתחום שלו? הלכה להגיד לחברה שלו, והחברה שלו הלכה וקחה כזה דיימנט האחרון אוכל את הארץ שלו, זה היה דבר גדול שלו לתת לו כמה דולר, הוא חושב שזה היה דבר גדול שלו אבל לפעמים אנשים חייבים הם לא יושבים את המרחבים, אפילו אם הם רוצים לתת אותו דבר סטאנטים אומרים היי, אתה תתן את זה לאנשים שהם חייבים ללמוד תורה, לא, תתן, תתן, יש לנו משהו לך, תתן את זה לספיטל והוא נשאר כזה גדול, וואו, אני נותנת זמן לבית. כשהוא מת, הם מראים לו שהבית הזה חייבת 1000 טרוריסטים ערבים מהחמאס. שהם נפגשו שם. והם נימדו 1000 יהודים. עם זה זמן הם חייבתו את הטרוריסטים בבית הזה. למה? בבית הזה צריך להתקבל על כל אחד. הם לא יכולים להגיד לספקים... הישראלים הולכים ללחוץ את הטרוריסטים, הם נפגשו אותם, ואז הם קיבלו אותם וביאו להם לישראל להתקבל עליהם. אתה מבין מה שקורה? זה מה שקורה. כל טרורי ערבי שקוראים לספיטול, כמעט כלום, הם מביאים לישראל לתקן אותם. למה? מי פשוט אמר לו, הטרורים מבינים את הטרורים האלה. הם באים להתקן, הטרורים מתקנים לו, הם מתקנים לו עם הליקופטר לספיטול ישראלי, הם מתקנים לו לספיטול ישראלי, הם מתקנים לו עם הליקופטר לספיטול ישראלי, הם הליקופטר לספיטול ישראלי, הם מתקנים לו עם הליקופטר לספיטול ישראל לצלם את המנסטר המנסטר שבא לנסוע עם ילדים מנסטרים והוא נפגש, אז עכשיו צריך לצלם אותו לצלם את עצמו, אתה מבין? זאת העולם שאתה חי. מה אתה יכול לעשות? זאת העולם שאתה חי. תשכח את כל אנשי, אנחנו כמעט סופרים, הזמן מתחיל, חמש דקות יותר, אז... למה? בגלל שאתה לא יודע כמה זמן אתה צריך לצלם את האנשי. היום האנשי זה לא משהו. זה מנסה להשכח שמראה תהיה מישהו גדול. אתם יודעים מה הם אמרו על טרומן, טרומן, הרי טרומן, פרזידנט, 60, 70, 50, 60 שנים לפני, הוא היה פרזידנט בארה״ב. אז הוא חי ליד שני יהודים, אבי ואימא, והם הכניסו אותו כשביס, כשכבר היו צריכים להגיד משהו, להחליט משהו, הם קראים לו. זה היה הרי, הילד. אבל זה היה כל כך יפה להם, שהם נפגשו בזהם. לאחר כך, כשהוא נהיה פרזידנט, היו לוקחים אם נפגש את הברירה בארה״ב לגבי כל המשחקים של הארה״ב. והוא היה עם הרבה הרעיון מהפעמון הזה. והוא מוטיבס לכל אחד בקונגרסטה להתנגד. אז אתה ראה את זה באחת מההיסטוריה, באחת מהמסגרת, את כל ההיסטוריה של הקפל הזה, איפה הוא היה, את הדברים שאתה ראה לו ואת הדברים שאתה ראה לנו. ההתקדמות בין הרי, הילד, איך אף אחד לא חושב שבוום יום יום הוא יהיה פרזינטי בארה״ב. והם מנסים את זה, זה כל כך נכון, ובסופו של דבר, הקפל הזה מנסה את זה, מנסה את כל החיים של יותר מ-100,000 יהודים שבאנו פה אחרי המלחמה, והרבה שלהם היו רביים שהפכו ישיבות, ויש להם איזו איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזה יום את הליאה שלך יכולה להיות מגניבה על האנחה הזאת, או לא את, אלא שני יהודים. אנשים לא מבינים, אני פעם אראה את הסיפור, אבל רבי יעקב קמינצקי ואיזה אישה שלו, הם נפגשו כמעט בגלל דקות. אביאפקוף קנדנצקי היה אחד מהרבים הכי אימפורטניים באמריקה, במשך 100 שנים. הוא היה מילים מלכות, כל הרבים הכי אימפורטניים באמריקה, הרבה מהם היו מלכות שלו. וכשהוא היה יעקב, יעקב, מלך יודע, עם אימפורטניה, היו הולכים למדין באירופה, והיה יום חולי, יום חולי, רעיון, חולי, רעיון חולי, והאנשים היו צריכים ללחוץ בזה, והם ראו שזה התחיל לבית, הם לא יכולים לעשות את זה. אז הם נסעו לבית יהודי לנסוע בבית שלו. אז הם ראו מזוזה בבית יפה יפה. אז הם נקו על הדור, האנשי ריבי נפגש את הדור, הוא אומר, אנחנו נסעים על מקום לנסוע. הוא אמר, לא, אני סליחה, אני לא יכולה לתת לך לילה. הוא אמר, לא, רק עכשיו, אנחנו לא רוצים כלשהו, רק לילה, לילה, 5 בערב, אנחנו יוצאים, אנחנו יוצאים. לא, אני לא יכולה לתת לך לילה. הם מבקשים לו 10-15 דקות, אני חייבת לבית שלי, אני חייבת לתת לך לילה. אני סליחה, אני לא יכולה לתת לך לילה. בסופו של דבר, אחרי שאתה מבקש לו, אתה נתן להם להשתתף בשדה של הביתה, בתחום השדה, יש קווירה, מהרעיון, כדי שהם לא יפגשו. כל הלילה היו מנסים לנסוע בפארה ולכן היו הולכים במרחק. ובשבת, המשך היה שבת, הוא רואה בשבת את האנשי הלימודי, רבי השול קוראים לו, ונותן לו את הכי טובה עלייה בשבת המרחק. הוא אמר, האנשי הזה לא נתן לנו לנסוע, הם נותנים לו כל הכבוד בשול. אני לא יכול לנסוע ולא לעשות משהו על זה. הוא הולך לרבי, הוא קורא לרבי לצד, הוא אמר, האנחה הזאת היא מרדכה, איך אתה יכול להעביר לה עלייה בכלל? הוא לא יכול להעביר אותנו, אנחנו נחליטים למות, הוא לא יכול להעביר אותנו בבית, מה אני... אתה יודע, אז אני אמר, רבי, תקשיב, תקשיב, אחרי הדפנים אני אקבל לך מה קרה. בסוף הקריאה, רבי אמר לו, הלילה לפני שאתה נפגש, הייתה את הספקה הזאת, היה עדיין מגניב וכל זה, ואחד האנשים על הדרך הנה, נפגש על דורו, והוא נפגש אליו, והוא נפגש שם, והוא קח את כל הדברים שלו מביתו, והוא נפגש במידה של הלילה. אז הוא אמר לי, הלילה לפני שאתה נפגש, שהוא לא נפגש את דורו למישהו אחר עדיין. הוא נפגש ממש. אבל הוא הוא האנגלית שהתנשמת את כל המבנה הזה והוא היה הראשון במיוחדת המברית בבית הזה. כל אחד שצריך מקום, אוטומטיק'לי נשלם אותו לו. עד שזה יקרה. למה אני אומר את הסיפור הזה? הטיף שהכתוב איזה מיליון או זמן, מה זה? הכתוב 20,000 דולר. אז מה הבעיה שעשיתי? אני קחתי 20,000 דולר, אני אשכחתי, אני צריך להיכנס ל-40,000 דולר. זאת ההכניסה שלי. ואני עשיתי, אני הייתי לא מרגיש. האנגלית הפכה את הביתה שלו, היא עשיתה לי לילה שם, ואני הייתי לא מרגיש אותו. אז אני עשיתי שני סיפורים מהתורה. הוא לא ידע שהוא כמעט מורד 100,000 סקלרים של ישיבה. אם חס ושלום, יעקב קמינצקי, מוותי, מנגינה דווקאה, או, אתה יודע, מנגינה מגניבה כזאת, האנחה יכולה למות, במיוחד 8 שנים לפני. אם הוא מוותי, או הוא ואימא שלו ביחד, מוותי, כל הסטודנטים שאתה רואה היום באמריקה, כל הרבים הגדולים, לא יודעו שזה יהיה. אז הטיף יהיה קווי של ה' על כל אחד מהם, לא על 20,000 דולר שהוא קפץ, או כל מה שזה היה. כשאתה צדק, אתה לא יודע כמה זמן אתה יכול לצלם. דווקא כמו שאחד יצא ויכול לצלם צדקה, ואחר כך הם יוצאים לו שהוא יכול ללכת לקזינה עם זמן. זה לא רק לצחוק את הצדקה וללכת לקזינו, זו שנה אחת. לחיון ה' זו שנה אחת. יש שנה גדולה שהרחב לא יודע שיש לו עוד פעם. אחרי משהו כזה. הוא נותן לו זמן כל הזמן, ואחר כך הוא ראה שהוא נותן לו זמן והוא הלך לגמברל, מה אתה חושב שיהיה לו? ששטן יבוא ויודע שאתה מגניב. למה אתה מאמין להם? לא נותן להם עוד פעם. ומאחר כך הוא נותן דולר, הוא נותן. אז כל האנשים הפחות שהם באמת צריכים, הם לא יקבלו. מי שחשב את זה, זה הוא, הקרוק הזה. זה מה שקורה איפה שאתה הולך. אה, אני נפגשתי, אני נפגשתי, עם הזה קרוק, עם הזה קרוק, אני נפגשתי והם לא נפגשו. אתה יודע, זה מה שקרה לאחר כך פה באמריקה. הם נפגשו אחד קרוקים בפחד של 3 וחצי שנה. הוא קיבל מילה מהביתה ב-35,000 דולר, נפגש לה ספר תורה, אחד החזון המדהים, ולא נפגשו. היא הלכתה ונפגשה עם הם בפחד, והם נפגשו אותו בפחד של 3 שנה, או משהו כזה. הרבה מהמקומות שלהם, אף אחד לא יכול ללכת לבית. הם נפגשו. הם חשבו שהקרוק הלכה את המONEY שלהם והם לא עושים משהו. זה קום ומושלם. אוקיי, המשנה האחרון של היום, יש לנו עוד שתי דקות, אז נעשה את זה. רבי לויטאס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הווה שפעל רוח. תמיד תמיד תכף תהיה גדול. תמיד תמיד תמיד תכף תהיה גדול. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד רבי תמיד תמיד תמיד תמיד יוחנן בן ברוקה אומר כל המחלל שם שמיים בסתר נפרעים ממנו בגלוי כל מי שעושה חילול השם במגבים חיידים, כשהשם יכול להכניס אותו, הוא יהיה אופן לכל מי שבמקום. מה זאת אומרת? איך אתה יכול לעשות חילול השם במגבים חיידים? חילול השם הוא בפנים של אנשים. כשהם רואים אתכם עם היאמאקה ואתם מיוחדים, זה חילול השם. כשהם רואים אתכם עם היאמאקה ואתם מיוחדים, זה חילול השם. כשהם יכולים אתכם על הטלוויזיון שאתם לא מייצרים חילום לתנאים שלכם, הם יכולים, והם יכולים אתכם לבית, ועכשיו כולם באמריקה רואים אתכם עם שטריימיל. אתם יושבים ואתכם אוכלים את הכוגל בשבת, ואת התנאים של פורטוריקאים מפחות בשבת. כל אחד באמריקה אוהב יהודים בגללך. זה קורא חילול השם. אבל אם אתה עשה את זה בבית שלך, מי ידע. אז התגובה היא, כל דבר שהאנגלית עומדת ועומדת, שכנראה אם היא עומדת בפנים של אנשים, זה יהיה חלום. זה יהיה חלום גדול. זה נקרא חילול השם בסתר. נחשב, אם הייתה קמרה חלומה, איך זה היה חלום. זה נקרא חילול השם בסתר. אפילו אם אף אחד לא ראה. הפוטנציאל, שאם מישהו יראה ויודע את מה שאתה עשית בגבי החיים, זה יהיה חלום כזה, זה נקרא מחלד שם שמיים בסתר. מה יהיה הפניסמנט? כשה' יוכל להוכיח אתכם לעולם, הוא יכול לבחור שכל אחד יכול לדעת מה שאתה עשית. זה לא יהיה כשאחד יכול לצלם אתכם בגרום, והוא יכול לצלם אתכם בין הוא ואתה. אוקיי, אוקיי, אני אומר, אני לא אגיד למישהו. לא. כשאתה יוכל להוכיח אתכם לעולם, ה' יכול לבחור שכל אחד יכול לדעת. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. When Moshe Rabbeinu hit the rock, what was the problem? Hashem told him talk to the rock. הוא מדבר עם הרכב והמים יצאו ומשה בא לרכב והוא מדבר והמים לא יצאו אחרי כמה דקות שמשה אמר שלא משהו יקרה הוא נפגש את הרכב והמים יצאו מה הבעיה הבאה? לזה הוא לא נפגש את הרכב זו אחת מהחשבות של משה בעצמו אם הוא יכול להגיד שהן חשבות ומה הבעיה הבאה? למה משה נפגש את הרכב? הוא מדבר עם הרכב, זה לא עובד, אז הוא נפגש את הרכב מה קרה? הבעיה היא שדטן ואברהם, השני יהודים הליברליים, יש לנו הרבה מהם היום באמריקה ובאזרחה, קוראים לזה יהודים הליברליים, הם עושים כל מה שיכול להשיג את האנשים של ישראל בגלל ישראל. כל מה שהם יכולים, אם הוא יודע בקורד, בקורד הממשל, בקורד בישראל, אם הוא במלחמה, אם הוא במסגרת, אם הוא במידע, תמיד בגלל היהודים. תמיד לא להשיג ישראל, הם תמיד עם האנשים, תמיד להשיג אותם, תמיד להשיג אותם, תמיד להשיג אותם, תמיד להשיג אותם, תמיד להשי� מה זאת אומרת? זה טרוריסטים שבאים למורות ילדים, אנחנו נפגש את עצמנו. לא, הם צריכים להיות אנשים, אנחנו לא יכולים להיות כמו הם. זה נקרא באמריקה ליברל יהודים. אז היו כבר כמה שלהם באקסטודוס איג'יפ. טרוריסטים, דאטאן ונביראן. שני אנשים רעיונים שהם עושים הרבה проблем למושה. הם באים לאנשים ואומרים אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה לא מהרק שהוא קורא, בואו נראה שאתם נותנים לנו מילה מהרק. עכשיו, משה חושב, ה' אמר לי, תפקידי על הרק הזה. אבל אם אני אדבר על הרק הזה, הם כבר ראו את המגישה. המרכז זה לא אפקטי. הם מבינים לכולם שהרק הזה, זה טריק. ולאשם זה לא קל, הוא יכול לקחת מודר מהרק הזה, הוא יכול לקחת מודר מהרק הזה, אני בטח שהוא יתכוון לי שאני לא הלכתי לרק הזה, ואני הלכתי לרק הזה, למה? כי אני רוצה שכל אחד יראה את הגדול של אשם, הוא מנסה לעזור לאשם, לא ללכת נגד אשם. אבל במיוחד שמרשה אמרה לרק הזה, ומודר לא בא, היו מרחקים, כולם על הרחוב, כל המרחקים שהבאנו אליהם, כל הגנג של הליברלי יהודים, שהיה נגד הלידר כמובן היו מרחקים, ראיתם? ראיתם? אמרתי לכם! אז כשהוא נפגע, הוא נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, נפגע, אבל החילול השם, לא אינטנציונל. חילול השם עשה משה רבנו לא להיכנס לארץ. 515 שנים של תלויות לא עשו לו עבודה. למה? לגבי השם, זו רעיון גדול מאוד. זה לא רק רעיון אחר. כשאנשים רואים מה שאתה עשית, ובגלל זה הם מנצחים את ה' אבל הרליגיה היא דבר מגניב. ובדרך כלל, משה לא היה מבין את זה. זה מה שזה אומר פה במשנה. כשאתה עושה חידול ה' אפילו לא מנצחי, במבונן, לא מנצחי! כשזה יוצא, זה מגניב. בזרחת השם, נראה אתכם במשנה הבאה, נכון? המשנה הבאה? תודה רבה שבאתם, ביי.