Sicknesses and Their Cure - A Fiery Lecture

תודה Good evening. רבה This lecture, בזרת ה' לרפואת בבי יהודי, כיושוע בן שפרה, שלמה בן רחל אליעזר, לוי בן ריכל, אברהם בן סימה, אורי בן דקלה, שרה בת פרידה, רבקה בת מרים, and also לרפואת גלוריה בת סיילי. ולהצלחת ידידיה איתן יחסקל בן סנדרין מרים ולעילוי נשמת אליהו בן שלום הקוהן שמואל בן חביב פרוך דיאנה בת יוסף ברוך השם עוד שבת We read parashat Ekev. We are now in 11 weeks of Deuteronomy. Sefer Devarim has 11 chapters, 11 parashiot. Every Shabbat different parasha. זו הספירה שעברה משה רבנו ביום האחרון של הליב שלו, ביום האחרון, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון שלו, ביום האחרון אלה הדברים, שלו, אלה, א', it's one in numeric value, ל', it's thirty, ה', it's five, together thirty-six, to hint that these words of Moshe was about a month, thirty-six days, five weeks. ביום האחרון שלו הוא כתב 12 ספרי תורה, 13 בעצם, ביחד. אחד הוא כתב בערך, כמו סמפול, אם יש לך דעה, אתה יכול ללכת ולהשיג, ואחד הוא נותן לכל קבוצה, ויש לך, איך אתה יכול לכתב 13 ספרי תורה ביום אחד? כל כך במירות, בטח. אם צריך עשרה שניות לכתוב ספר תורה, אם אתה עובד כל יום, זה צריך עשרה שניות. זה 304,805 ספרים. וזה עם פלגה, אתה פלג את זה לבית האינק והוא יכול, זה פרסם מאוד פחות. ולכן, לפעמים אתה צריך להציג, זה לא יצא בוודאי, אתה צריך להשתתף את הפלגה ולהשתתף את זה. אז ביחד, ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, אחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי אלפני ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, הוא עושה סקיין אלפני ואחרי זה, אלפני וא�חרי זה, הוא עושה סקיין אלפני וא�חרי זה, הוא עושה סקיין אלפני וא�חרי כמו כל האחרון עשרה מירקלים שהם מסכימים בתורה שהחלטון זה, מגיע ממלכה ומנה וחלטון על ידי איג'יפה והחלטון של רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב רחב וגם הרבה מירקלים אחרים, כמו שהם היו, משה יחזיר את הידים שלו והנציאל של ישראל מנגינה את המלחמה. וכשהידים שלו מתחתנים, הם מתחילים להתחלות. מה שהידים שלהם עובדות על המלחמה? ה' מראה מירקלים ברורים. ספיריאד, 40 שנים בשטח, פלאס, השנה האחרונה באיג'יפט, שהן קיבלו את כל ה-10 מלחמות, ביחד היו 41 שנים מירקלים. אבל המרכזים לא מתחילים. היום האחרון של את החיים של משה רבן כשהוא פסק, זה היחיד של התורה. ואחרי זה יש לכם ספר יורשוה. ומה יש לכם שם? גם מירקלים. הם באים, הם קיבלו ישראל, הם נגמרו שבעה מדינות גדולות עם ארמיה גדולה, שהייתה שמתה פה, התפקידה במדינת ישראל. קיק דקנן, אמוריטים, כל המדינות שהתורה מזכירה, שבעה מדינות גדולות, אידולים, מלכותים, אנשים מגניבים. זו גבוהה גדולה של יהודים להתקבל עם אף אחד מהצבעים האלה. לא רק לא להתקבל עם אותם, אלא גם לא להתקבל עם אותם בכלל. קצת מהצבעים האחרים של הגויים הם לא כל כך רעיונים. התורה לא מדברת על שאלות מגניבות עליהם. או אפילו אם התורה מדברת עליהם רעיונים, זה לא היה כל כך רעיון כמו את הצבעים האלה. ‫השבעה הנאצים, ביחד עם ‫הנאצים של עמלק, ‫הם הגויים הכי גבוהים ‫במחקר העולם. ‫היום אתם לא יודעים עדיין ‫איך הגויים נכנסים ‫לשבעה הנאצים האלה. ‫אפילו אם היום נפגשתם ‫אנשים איטליים, ‫זה מאוד יכול. ‫הם היו אבותים, אבותים, אבותים, ‫3,300 שנים לפני, ‫ואחר כך נפגשו ‫לשבעה הנאצים האלה. אז איך אתה יכול לדעת? אין דרך לדעת. אחר כך אשם עשה את הסיטואציה בעולם שהיה רב שנקרא סנחריב. היה גבוה גבוה, הוא היה רב גבוה גבוה מאוד, והמלכות שלו עשו כל הארהבים האחרונים שרוצים ללחוץ לשלב שלהם כמו שיש לך חיילים שרוצים מהארץ שלהם ללחוץ לשלב שלהם והגויים התחילים להתמודד עם אותם, הם רוצים ללחוץ לכל מקום, הגויים הולכים מהקהילה הזאת, מהקהילה הזאת, מהקהילה הזאת, והם היו מתמודדים אחרי שהגויים הטובים והגויים הטובים נמצאו, אין עוד דרך להכיר בטח מי הוא ישמעאל, מי הוא אמלק, מי הוא אסאב, מי הוא כל מיני מדינות, אין דרך להכיר. אז כל הגויים היו כמו קבוצה אחת, עד שכן, אין דרך להכיר. אין דרך להכיר. זה למה יש לנו מצווה מהתורה שבסופו של דבר לא מעניין היום. המחות עם חי את זכר המלאק. זה מצווה שכשאתה רואה את המלאקים, זה מה שהנאצים באים מהם, לא לתת להם לחיות עוד דקה. מצווה להחיות אותם. זה מה שה' אמר. אם אתה רואה מלאקים, אתה צריך להחיות אותם ברגע. זה אחד מהמלאכים 613, אבל בוודאי המצווה הזה לא היה רלוונטי. למה? כי כשמלאכים נמצאים במהלך העולם, לא יש דרך להכניס אותם. למה הלך ה' להכניס אותם? בגלל שהמצווה היה כניסה להקים אותם. אחרי שהם ידעו שהם לא צריכים למות עוד פעם, הם נמצאים במהלך עם המדינות האחרות, ולא יש מצב להכניס אותם. למה? בגלל שכדי להחליט את התורה, זה עדיין לא יכול. אחד מהעקבים 13 של היהודית, שהתורה לא תהיה מודיפיאה. זה לא יחליף להחליף. עכשיו, אף ספר לא יחליף להחליף מהתורה. זו התורה שהבן נתן לנו, זו תורה שתהיה ללמוד, אפילו אחרי שהמסייאה יבוא, ותהיה יום המסייאה, וכל מה בעולם יהיה נחמד. התורה תהיה עדיין התורה האמתית. אף אחד לא יחליף להחליף אף ספר או להעביר ספר לתורה, אף פעם. אף פעם זה היה נותן באפשרה הלכתית, שהה' נתן לנו במונט סיינה, בצד מיליאנים מרותים. אז אנחנו צריכים לדעת על זה. אז להחליף את התורה זה לא יכול. אז יש אחד מהממסורת 613, שזה להחליף את זכויות עמלק. אז מה האלטרנטיב הזה? אתה צריך להחליף עמלק. איך אתה חליף אותם? אתה ממשיך אותם עם כל העולם, ולא מי יודע היום מי הוא עמלק. אנחנו יכולים לבטח שהאמלק הוא הנאצים, הם הגרמנים מה שהם עשו. אנחנו יכולים לבטח שהם הפלסטינים, החמאס. במיוחד, כשאתה רואה בין הגויים גדולה גדולה, זה מאוד מפחד שהגויים האלה הם מהאמלק. כמו אמן, אמן האגגי, הוא רצה לقتל כל יהודים, למועדת ילדים, למועדת כל אנשים, למועדת כולם. זה היה אמן האגגי, מהקהילה של אגאג, רב אמלק. אז הוא היה אמלקי, הגרמנים. הגרמנים, במיוחד, הם מהילדים של אמלק, הם באים מסב. הגמרא אומר שיעקב, יעקב, אבו שלנו, יעקב, ישראל, הוא אמר לאשם, בבקשה, אל תתן לאחי אסף להצליח. זה כתוב בנגמרה במסכת מגילה, פג' 6. נגמרה אמרת, יעקב אמר לאשם בפרשתו שלו, בבקשה, אל תתן לאחי אסף להצליח בפרשתו שלו. נגמרה אמר, מה זאת אומרת? מה זה פרשתו? נגמרה עכשיו מדברת, התורה האוראלית, היא מספיקה על המדבר של יעקב. נגמרה אמרה, אל תתן לאיסף להצליח, כי איסף הוא גרמניה של אדום. עכשיו צריך להזמין, כשנגמרה הייתה כתובה, לא הייתה מדינה נקראת גרמניה. זה היה 2000 שנים, לא הייתה גרמניה. אז הגרמניה דיברת על מי יהיה עשיו. אחד מהנארחים שיצאים מהו יהיה נקרא גרמניה. ותדעו מה? כמו 1700-1800 שנים לאחר, זה בדיוק מה שקרה. הייתה אישה שנקראת ביסמרק. והוא היחס את כל הקבוצים הברבריים של הארץ שאנחנו קוראים היום גרמניה. הייתה ווסטפליה, אשלזיה, בווריה, כל הקבוצים האלה. קבוצים מختלפים. והוא קורא את כל שלהם, והוא אמר, בואו נתקעו כאנה מדינה. איך אנחנו נקרא את זה? המדינה הגרמנית. ולאחר כך הם נפגשו את הזמן הזה והם היו גרמניים. קודם היה גרמניה השארית, גרמניה הארץ, ואז הם החלטו להתאר לדינות אחת, והם נפגשו את הרכבת ברלין, והם היו דינות אחת, ועד היום הם כמו שהם, גרמניים. ונגמרה כבר אמרה לכם שגרמניה של אדום תהיה בקבוצה של 300 קבוצים. זה כתוב בנגמרה. זאת מה נגמרה אומרה. רבי רמא רמיחמה בר חנינה, רבי רמא רמיחמה, אחד מהתנאים, רבי רבי רולי. כמובן, זו הכל מידע שאנחנו קיבלנו מכל הדרך מאשם במים סייני. שהאסב יהיה גרמני. ומי יהיה גרמני? מ-300 רבים, בדיוק כמו שקרה אחר כך, 1700 שנים אחר כך. אתם יכולים לראות את התנאי הזה, זה ברור, התנאי ברור. אז זו גרמניה של אדום. אבל אתה יכול להגיד, אוקיי, אז יש לך המלאק. גרמניה של אדום, אדום הוא סב, סב הוא המלאק. מי הוא המלאק? סב היה עם ילד, שם הוא אליפאז. אליפאז, יא נו, הדה סן, מה היה שם? אמלק, אז אמלק הוא בני אסף. וחמאן ועגאג באים מהקהילה הזאת, ואיטלר באים מהקהילה הזאת, והנאצים באים מהקהילה הזאת. אבל, אנחנו לא יודעים על כל הגרמנים. זה לא אומר שכל גרמן עכשיו הוא אמלק. איזה גרמנים, הם היו איטליאנים או... הבריטים או הערבים או, אתה יכול לראות, מלכות אחרות. 200-300 שנים לפני, אולי הילדים שלהם הגיעו מספיין לגרמניה, והם נמצאו שם. שלושה גנירות אחרות, הילדים מדברים בגרמניה, אבל הם לא באמת אמליקים. אז אפילו בין הגרמנים, אתה לא יודע בטח שכל גרמניה היא אמליקה בטח. כי אם אתה יכול לדעת, אתה עדיין יכול להגיע לדעת שאתה צריך להגיע לדעת שאתה צריך להגיע לדעת שאתה צריך אבל להגיע ה' ל עשו את זה בגלל שאין דרך לדעתי. אני ראיתי בתוך הספר, שעד שהנשיא יצא יהיה נשים מאוד קרוב. המדינה הכי חייבת בהיסטוריה, שתהיה בנושא של ארבעה מדינות, וזה יהיה חודר אמלק. מי מדבר על זה? הפלסטינים. בגלל שזה מסגרת שהם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יות אז אתם רואים, זה הכל, זה הכל כתוב בפעולה. אז עוד פעם, משה, הוא נתן לנו התורה, והוא נתן אחת לכל קבוצה, ואז הוא פסק. יש דבר בגמרה, לא דבר, אבל שני דעות. מי כתב את האחת האחתה הראשונות של התורה? משהו כתוב את זה, זאת אומרת, הוא כתוב את המות שלו עכשיו? האחרונות שבעתים של התורה היא שמשהו פסד. אז משהו כתוב עד שהוא מות, איך הוא מות? זאת אומרת, הוא יכול לדעת שבאות שעות זה מה שיהיה לו, כי הוא כבר כתב את זה בתורה, זו אופניה אחת. בכל מקרה, זה יום האחר של הליבה שלו. הוא לא מגניב את רכבו שלו. ה' לא מגיד לאנשים ביום שהם מתים. הוא לא מגיד להם את התקופה, הוא לא מגיד להם את העיר, והם לא יודעים. זה יכול להיות בכל שנה של הליבה שלהם. הרגע שהוא לא מגיד לאנשים כשהם מתים, זה בגלל שאם אדם ידע קודם, בואו נגיד שהוא עדיין 40 ויודע שהוא יחזיר לפחות ל-80 בגלל שהוא ידע את יום שלו. אין רעיון להתאף. אני אתאף בפעמים האחרונות של הליאות שלי. תהייתי מאוד מאוד גדול, רעיון, נותן הרבה תלויה, למדתי תורה בלתי פעמים, התאף לכל סצינים שלי, התאף לכל האנשים שהתאףתי, אתה יודע, ואני אהיה צדיק פרפטי. אז למה חזירתי ל-80 שנה? זה היה כולם. השנים האחרונות של עצמי, שלושה שנות, כדי להיות צדיק, פראי, תהילים, תורה, אתה יכול להיות מישהו מאוד יפה, וזהו, ולתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת לתת אם למטה אתה מותה ואתה לא מפגש, אתה פשוט נפגש על הטלפון. זה למה ישראל לא אומר לאחד שהיום הוא מותה, אבל ביחד עם יום האחר של אתה, האחד לא יכול להשתתף כמו שהוא היה בעצם שלו. הוא לא חושב עוד מה לעשות. בגלל שעכשיו השם צריך ללחוץ אותו לדרך האמת שהוא צריך למות. איפה הוא צריך למות, כשהוא נפל או במקום אקסדנטי, או בפחד, או בפחד אראבי. הוא צריך להיות איפה השם כתוב בלעד ראש השנה, איפה הוא ימות ואיפה הוא ימות. יהודי, יהודי, לא יהודי, לא משנה. כל אחד יש זמן שיש לו למות. אבל כשזה יקרה, ואיך זה יקרה, ואיפה זה יקרה, ולמה זה יקרה, זה היה כבר כתוב. וזה למה, אם אדם, למשל, צריך למות במהלך מספיק, בגלל איזה רציניה, רק ה' ידע את ההחלטה, הוא יביא אותו למהלך מספיק. אני אתן לכם דוגמה של סיפור שקורה בישראל. הייתה אינה אישה בביס הסיפור נכון לנו בגלל שהאנגלית שהייתה עם האנגלית בביס אחר כך היתה לרפזיל ברשטיין שהתפקד את זה בבוקריו שלו, עלינו לשבח הוא יש כמה בוקרים שאנחנו צריכים להתפקד אשם על סופרוויזיון אשכחה שלא מבינים אז האנגלית, היא שאלה אותו ב-10-6 ב' במדינת תל אביב בביס היא ראית אנגלית אדם שם בביס היא שאלה אותו, מה זה הזמן? הוא אמר לה 10-6 היא ראית שהיא מאוד נחמדה זה כאילו, אתה רואה אנשים כשהם מאוד נחמדים 5 דקות אחרות היא שאלה לו, מה זה הזמן? הוא אמר לה 5-6 אתה בסדר? היא אמרה, אני לא בטוח אם אני בסדר הוא אמר, מה קרה? אפשר לי לדעתך? היא אמרה, אתה רליגי, אתה יכול לדעת שאני לא בטוחה אמא שלי הייתה רליגיית ומדי שהיא פסקה היא התחילה להגיע אלי בדרומים. כל פעמים, פעמים, שבועים, היא תגיע אלי בדרומים. שם עלכם, את הילדה הזאת, אתם לא חייבים שבת. אתם מפחדים לי במקום שלי, שאני חייבה את הילדה הזאת. אתם צריכים להבין, אתם צריכים להבין שבת. אבל אני לא מעניין להיות רליגי. אני אגנוב את הדרומים של אמא שלי. עוד ועוד ועוד. אני ממשיך עם שבת שלי, רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון קול בו רעי שלום בזה היה הדרך היחידה בישראל, היו 33 פלואים, לא היה דרך יחידה בישראל לפני 30 שנים. כל מה שאתם רואים עכשיו, תל אביב, כל הדרכים הגדולים, בכל מקום. זה היה כל כך קטן בשנים האחרונות. כשאני הייתי בישראל, כשהייתי ילד, הכי גדול בישראל היה 33 פלואים, וכולם ידעו של הקטן הזה, קול בושרלום. זה היה קטן עם מקומות ומדפיקות. והילדים רצו שהם יביאו להם לראות את הקטן. זה היה מעניין. היום אנחנו צוחקים כשאנחנו מדברים על זה. אבל זה היה מעניין. אני זוכר, כשאני הגעתי לניו יורק, זה היה 1989, ספטמבר 1989 והפעם הראשונה שראיתי מנהטן, הייתי בפחות, בפחות אני לא ראיתי עמוקים כזה גדולים. עכשיו אני רואה עשרות מהם. אני לוחץ במלאטה ואני רואה את העמק הזה, איך אנשים בניים כזה בניים, כי בישראל לא היה עמקים כזה. היום, תל אביב יש עמוקים כזה, אבל לפני זה זה לא היה. אז היא אמרה לה, נמצאי לי מחר בשעה שעה, בקול בו שלום. איך אתה יכול להתמצא עם אנשים מותים בקול בו שלום? היא גם שואלת איך, אז היא מאוד נורמלית עכשיו, מה זאת אומרת להחזיר אותי בקול בו שלום? אז עכשיו זה 5-6, היא בפחדת שהבאס יצא על הזמן לקול בו שלום. הרליגיונים ידעו שיש להם סטוריה כאן, כשמותית אישה באה לדודה כמה פעמים, צריך להשתתף שבת, צריך להשתתף שבת. והוא החלטה להתחיל ללכת אחרי היא בסטאפ. זה לא היה סטאפ שלו, אבל הוא החלטה להתחיל ללכת אחרי, להתחיל ללכת אחרי ולתפוס אותה. כשהיא התחילה ללכת אחרי, היא הייתה 2-6 דקות, והיא הייתה ללכת דרך קול בו שלום, והוא תפוס אותה קטנית. היא חלטה ללכת ברחוב לצד האחר של קול בו שלום. כשהיא חלטה ללכת ברחוב, קטנה באה במהלך, פום, נפגשה אותה במהלך והיא מותה ב-6.00. זו בדיוק הייתה את המותה שלה, מותה במותה הייתה היום אנחנו לא יוצאים להתגלגל בגלל שלא יש תמבר בירושלים כמו שהיה כבר כשהיה תמבר, היו 71 מנהלים יושבים בסנדרין, בקורט ה-B והיו מנהלים מנהלים, ואחרי אלה היו מנהלים של אנשים שכחים להתגלגל מנהלים, אנשים שחושבים על שבת, אנשים שחושבים על אידאל אנשים שאתם יודעים שכחו שזו פנלטה למות אז עכשיו, כשלא יש לנו את הסנדרין, לא יש דרך להשיג את האנשים הפחותים, אלה שהם מפריעים את רכבי התורה. אז הגמרא אמר 2000 שנים לפני, אחרי ההחלטה של הקבוצה, הגמרא אמר, מה יקרה לכל האנשים הפחותים שהם צריכים למות? הגמרא אמר, הקבוצה לא יכולה להשיג אותם, אבל ה' יכולה. מישהו שצריך להשיג למות, הוא יפגש על משהו, על חור, היום יש לנו רכבים, הוא יפגש על קבוצה, זאת אומרת, הוא יפגש על משהו גדול, וזה יפגש עלו. אם מישהו צריך להפגש, הוא יפגש, אם מישהו צריך להפגש, הוא יפגש, או יפגש על שחר, אם מישהו צריך להפגש על שחר, היום הוא יכול להיות מנצחת, מנצחת, מנצחת מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, מנצחת, בגלל שכחות כאלה מנצחת לא של האינדיבידואלים. למשל, יש אבקה לסנדרין, לקורט, להשיג את האנשים הפחותים. זה לא לי, זה לא לו, זה לא להם. זה רק לסנדרינים. אני סמיץ מהכבוד הזה. יש ארבעה מהם. סטונים, מפחות, סורד וצחוקים. שם יש ארבעה מהכבוד הזה. ה-613 פשוט נהיה ה-609. קצת מהחלטות, קצת מהחלטות, זה רק לאנשי שסלוטר את האנימה. הוא צריך לעשות את זה בצורה ספציפית, ואתם יודעים, אז זה לא נפגש לי, אני לא סלוטר אף אחד מהאנימה. אז זה נפגש לו. קצת זה נפגש רק לאנשים, ולאנשים זה לא נפגש. קצת זה נפגש רק לאנשים, והאנשים זה לא נפגש. חלק מהמצוות רק ללאב, ללאב שיש עבודה, לתת להם עבודה בזמן, ללא להשתתפות, או חלק מהמצוות זה רק כשאחד עשה עבודה לך, אז אתה צריך לתת להם עבודה בדיוק, ללא להשתתפות. זה לא משהו של האינדיבידואל של כל יום. איזשהו של המצוות הוא פעמים במלאה, כאילו, כל שבע שנים יש שמיטה. זה לא כל שנה, זה לא כל שבוע, זה כל שבע שנים, יש כל שנה שהיא שמיטה. איזשהו של המצוות, למשל, זה של היובל, פעמים כל 50 שנים. אתה יכול להיות את זה פעמים במלאה שלך, זהו. כל המצוות האלה, לא כל שלהם נמצאים לגבי כל יהודי, הם נמצאים לגבי יהודים ספציפיים, גרופים ספציפיים, אנשים, אנשים חיים, אנשים פחותים, בכלל, היום יש להם גדול גדול, אם אפשר להגיד שזה גדול, שהיום כשלא יש לנו הטמפול, מאותים של המגבלות לא מתאפקות. כל הסקרפייזים, כל הסקרפייזים של הלילה, כל הסקרפייזים של רעיונות, סקרפייזים של רעיון שאתם לא בטוחים, אם אתם מתאפקים, זה דעה, יש סקרפייסים אחרים, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים לבריאות, סקרפייסים חלק מהמצוות הם רק בארץ ישראל, רק במדינת ישראל. לבריאות, זה לא מיוחד פה באמריקה או במחילות אחרות. סקרפייסים לבריאות, סקרפי בסופו של דבר, מישהו עשה קלקולציה כמעט 60 קרדיטים שהם אפקטיים, ורק פעמים קרדיטים רביניקליים. כשאנחנו אומרים 60, זה לא מספיק, למה? כי כדי להשתתף על השבת, יש לך עשרה רגלות. אולי אלף אלף, אבל אנחנו חושבים שזה מצווה אחד, לשמור שבת, לשתות שבת. אבל המצווה של שתות שבת יש 29 חיובים. כל חיובים יש חיובי שבת בעצמם. ובכל חיובים יש בייבים, זאת אומרת שזה יוצא מזה. החיובים הוא אבא, אבל אבא יש הרבה בנים, זאת אומרת שזה יוצא מזה. זה יכול להיות מאה דולרים מנוגדים, אז ללמוד איך להשתתף את השבת, זה יקרה שנים. זה קשה יותר מכל להיות דוקטור. זה קשה יותר לדבר על איך להשתתף את השבת, נכון, בטוח, פשוט, מאחורי להיות דוקטור ג'נרל. זה קשה יותר. למה? כמה שנים צריך להיות דוקטור? כמה שנים צריך ללמוד? צריך ללמוד 7 שנים כל יום? לא, אני לא חושב שכן. זאת אומרת, אני יכול להגיד שהם צריכים שנתיים להיות דוקטורים, אבל הם לא מנסים ללמוד יום פול, כמו בישיבה, 12-14 שנה ביום. הם מנסים ללמוד, אולי 4-5-6 שנה, תכניסי אותי אם אני טוען. אז בעצם, אם אתם מנסים להשתמש, כמה שנים זה קשה לדרך לדרך לדרך לדרך לדרך לדרך לדרך לדרך לדרף ל� שזה ייקח לכם הרבה הרבה חודשים כל פעם. ואז צריך ללקח את כל הלוחות של שבת בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשולחן ערוך, בשול אבל תמיד יש דברים חדשים, אז עכשיו צריך לתמיד את כל דברים, ולמתחם איזה קטגוריה של רגלות גניבה זה נפגש, ולבין איזה דבר יכול להשתמש בזה? או אולי זה מוכן. כמו בדרום. אתה לא מוכן לדרום. אתה לא מוכן לקחת משהו ולהטען אותו בשבת, אם זה מוכן. אבל מה יקרה אם מישהו נותן לך פד שיש לו מוכן בין, ואתה רוצה להשתמש בו בנק שלך. בגלל שאתה צריך קומפרסיון מים. אז אתה רוצה להטען אותו. וזה יהיה עכשיו מאוד קל, אבל זה לא בגלל אוכל, אני לא ממשיך לא אוכל, אני רק אוכל את הלימוד, הגל ביניום, כי אני רוצה להיות על ידיי לכמה זמן. נכון? לא, לא נכון. אבל אם אני עשה את זה, זה סין מהתורה או זה רביניקל? יש עשרות שאלות, זה מגיע למה אדם ראה כשהוא אומר שאחת מהחלטות של 39 היא המכניסה, אתה לא יכול להמכניס, אז זה רק כשהוא מגיע לחלוטין, אתה יכול להמכניס משהו חדש. משהו שזה סלווי ואתה לא יכול לאכול, למה? כי כשסופה תהיה קלדה, אף אחד לא רוצה להאכול אותה. כשאכולה תהיה קלדה, אתה יכול להאכול אותה, אתה יכול עדיין להאכול אותה. אז זה היה נכון, זה היה טוב להאכול אותה עדיין לפעמים. בטח, לאכול אותה עושה את זה יותר יודע. אבל זה היה כבר כיף, זה היה כבר קל לאכול אבל משהו שהיה קל מאוד קל, קל לאכול סופה מהחזירה, מי רוצה לדרוק את זה? אף אחד לא רוצה לדרוק סופה כזאת, הסופה צריכה להיות קל, אתה מבין? אז אם אתה אוכל את זה, אתה עכשיו עשה את זה כדי להאכול, לפני זה אף אחד לא רצה לדרוק את זה, יש רגלות על זה, ואמירים לי, הם יותר קומפליקטיים של להיות דוקטור, בלי פשוט כשאתם דוקטורים טובים אבל כשאתה מבקש, למשל, את הדברים שהתורה מבקשת לתלמידי חכמים ללמוד, הם הרבה הרבה קשה. ולכן, יש דברים שהם הרבה קשה יותר ממהלו של שבת. למשל, חושן ומשפט. מלכות, איכות, איכות, מלכות, איכות קטנות, אינטרסט, שחקות ארכיבית, אתם יודעים כמה יועקבים קשה יש לכם? זה לוקח לכם 30 שנים ללמוד להיות עקבים טובים. לתפילין שבא לי, תפילין ספציאלי שאני מקבל מקסימום 2 פרס בשנה בגלל שרידר הוא חבר טוב שלי עד עכשיו 30 שנים הוא נותן את החיים שלו לתורה, ובשנות ה-40 הוא כבר נהיה דיין, זה לא ראיון הוא היה בקורטה, בקורטה יהודית בישראל, עם חיילים שהם בשנות ה-70 כשהוא נפגש אתם יודעים, זה דיין, הם עושים להם משחק. אתם רוצים להיות דיין ולשחק? איך עוד אתם? 45? עד 20 שנים. אבל יש לו רבי גדול מאוד, שהוא היה רבי גדול, תמיד חכם. הרבי קראה להם, והוא אמר להם, אני אגיד לכם, אני אעביר אתכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני נפגשו אותו אבל אם הוא מקבל סקור הכי גדול אקספטים איזה ג'אג' איי, אורידי גארנט יו דאי נוס בטר דן אול אוף יו. גאס, גאס פיין, צ'אק אים, צי אוי איז, וואי. פרסונל, גיב איז לייף אור דה תורה אין לרן נאנסטאפ, נאנסטאפ, נאנסטאפ, שבת, וויק דייז, הלד דייז, דייז, נאיט, דאזן דו אין איתן ביסייז לרנינג, לרנינג, לרנינג, גיב איז לייף אור דה תורה איי, ביקם, סאם און יוג', ורי אולי פרסן, איך הרבה אנשים בעולם יכולים לעשות דבר כזה? והוא מיוחד מאוד, הוא כתוב תפילה, כתובה יפה, הוא יכול לדבר על כל החוקות, על כל השיטות, בוודאי, הכי חשוב, הוא מיוחד מאוד, כושר פעולה, אין אקסס לאינטרנט, רואים את עצמם, מקווה כל יום, תורה, הוא גם ראש ישיבה, הוא גם ראש קולל, הוא שוחט, הוא מוהל, הוא כל מה שאתה יכול להיות הוא הוא. אתה מבין? מישהו כזה שכיח את התפילה, זה עובד על מיליונים. למה? בגלל שיש שלום בזה. כשאתה שם את זה, ה' הוא מאוד שמח. זה לא רק תפילין שקבלת בסטורי, בסטורי ג'ודייקה. מי ידע שהוא כתב את זה עם את החלטות הקטנות, לשמוע על הרדיו, מה הוא כתב. איזה סופר מודרני. לא. אתה צריך לדעת, רבותיי. אז כאן אני רק נותן לך דוגמה. הוא דיין, אח בדין. הוא יש בקורטה שלו עכשיו. ומחלוקות מאוד גדולות באותה, כל מיני שאלות, עבודה, דלגות. זה יכול להיות מאה דקות בכל קורט. זה לא כמו הקורט הסקולרי. בסופו של דבר, הקורט יכול לעבוד על החלטה במיוחד. הוא יכול להחליט כמה הוא יכול לציין, וזה יכול להיות עבודה שלו. אם הוא אוהב אתכם, הוא יעבור לכם. אם הוא לא אוהב אתכם, הוא יעבור לכם את החלטה הכי גבוהה. למה? זה כמו שזה. אבל לא במקום רביניקלי, אנשים מפחדים מאשם. והקהילה מפחדת לעשות איזו חלקה שרובין יהיה צריך לציין שימון ובאמת הוא לא יכול לציין אותו. זה על חלקה הקהילה. זה לא כמו שהקהילה היא פה. הם יכולים להתאם טוב ללילה ולשנות אנשים חלקים לשלום בפריזון. הם לא יודעים. וגם אם אחרי 20 שנים הם ידעו עם ה-DNA שהאנשים שהם נותנים לבריכה היו חלקים והייתה דווקאות על זה והם אימרו את הדווקאות, הם עדיין יתאם טוב ללילה. הם לא יותרו את סושי שלהם היום או את סטייקה שלהם הם פשוט חשבו שהם יכולו להכניס אנשים חייבים בפריזון עד 20 שנים או שהם נפגשו אותו בטקססה האנשים שהם פשוט נפגשו הם לא נפגשו הוא היה חייבים זה לא עובד עליי, זה הפרסקטורים, זה החדש, הם עשו עבודה מגניבה הם לא יקבלו משחק, למה? בגלל שכשהם לא יותרו פחד של ה' אז אל תמידו על שום דבר מהאנגלית של האנגלית. אם הוא לא אנגלית מגניבה, כל מה שיש לו יכול להיות. אתם יכולים לראות את הפוליטיקות הישראלית, איך מגניבים הם. ואת הפוליטיקות האמריקאית, ואת הפוליטיקות האירופאית. אתם יכולים לראות איך מגניבים הם. כל מה שהם חייבים זה לצעוד ולשמח, ולפורסם רעיון שלהם על כולם, ולכולם שהם מגניבים להם ולהם תהיו אנגלים. למה? זה כל מה שהם חייבים. לא בגלל המדינה, הם קיימו על המדינה, הם רק קיימו על המערכת. אחרי שהם יחזרו, הם יחזרו לספרים, יכולו להכניס ביוגרפיה שלהם, יכולו להכניס עשרה מיליארדים. תראו את חוסיין אובמה, תראו את כל האחרים שהם היו מיליארדים מולטים אחרי שהם נפגשו את המערכת. זה כל מה שהם קיימו עליהם. וזה מה שקורה היום בשקולה, אבל בשקולה הרביניקולית, ה' הולך להיות ככה. כי תזכרו, בסופו של דבר, אתם צריכים להסתכל בצד השם, וכל מה שאתם עשיתים, וזה נפגע, אתם צריכים להתפתח בזמן גדול. אתם לא יוצאים מזה. אז אנשים צריכים לדעת את הדברים האלה. זה למה שהקהילים בשקולה הרביניקולית, הם יותר, בסופו של דבר, מגיעים לסגלנט. בגלל שהם מפחדים, בגלל אחת קטנה קטנה, ואנחנו נגמרים, אבל לא יש סיכוי, אולי נגמרנו קטנה, יש מאה דקות, אולי נגמרנו קטנה. אז מה הם עושים? הם רוצים לעשות קבוצה, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, יודעים היום יכולו לעשות כל מה שהם יכולים, לא לקבל קרדיט כשהוא מגיע למONEY. למה? בגלל שיש היכולה מאוד מאוד גדולה שאתם נפגשו אחת דקות או אחת דקות לא נפגשו לתפקיד שלכם או אחת ראשית לא אמרה את האמת או אחד דקות נפגשה או משהו כזה ואני יכול להחליט על כל הקרדיט. למה אני אקבל כזו חשיבה? אתם מבינים? אני אגיד לכם דוגמא, אני יש לי חברה, אני התחלתי להגיד לכם דוגמא על האנשים עם קול בו שלום, שאותה אמא באה אליהם בשלום. אני יש לי חברה מלאה, הוא מבנה, הוא מבנה בניים, הוא מבנה מאוד טוב, מבנה פרופסיונל, אחד הכי טובים. והוא מאוד טוב, הוא מאוד עורך, ואימא שלו מאוד עורכה, היא עדיין נותנת לילות לבנות, מאוד מאוד טובה קבועה. והוא עשה תשובה כמעט דקות, וגם היא, ואת אמא שלו היא יהודית עיראקית, היא לא הייתה שומר שבת, עד שבוע. כל היום, אני חושב שהיא עולמה יותר מ75, בגלל עולם שלה. אוקיי? אז כל היום היא לא רליגיית. הוא מייחס אותה את פילם שלי של שבת. לאמא שלו, היא חיובת בישראל, אמא שלו, היא שמורה את פילום שלי על שבת, היא רואה את הפילום, ולפעמים היא נחשפת את עצמה שלה להיכנס לשומר שבת. זה כוח הפילום. יש אנשים שלא חושבים אפילו בשומר שבת, הם רואים את זה, ובדרך כלל הם מנסים להחליט את רגעתם שלהם, ולהבין על שבת. אז הוא מייל את הווידאו שלי על שבת, היא רואה את זה, והיא מיילה שומר שבת. הוא מייל לי קרדיט. אני אפילו מייל את הקרדיט לכל מיני אנשים. הוא שם לי קרדיט על וואטסאפ, הוא אמר לי, אני רוצה שאתה יכול לדעת מה שקרה. כמה ימים לפני, אני נתתי לאמא שלך פילם על שבת, היא לא הייתה שומר שבת כל הזמן. אישה גדולה בישראל. היא ראיתה את הפילם, היא הייתה שומר שבת, והיא חזרה לשבת. עכשיו הוא אומר לי, אחרי השבת. זה אחרי השבת. אולי היה שבת, אני חושב. אולי היה מוצאי שבת. רק אחרי השבת. אבא שלה היה מותאר עד עשרה שנים, משהו כזה, עשרה שנים, ולא היה שוב אליו פעם בתל אביב, מאז שהיה מותאר. והוא היה אבא שלה רליגי-רעיון. זו אבאה שלה, אבא שלה מותאר עשרה משהו שנים, מאז שהיה מותאר, הוא לא היה שוב אליו פעם בתל אביב. מקווה שאותו אבא יום אחד יחשב עליו, אתה יכול להגיד? במיוחד את האנשים שיש להם רעיונות. יותר מאנשים. את השבת שהיא קיבלה, בפעם הראשונה, פשוט הוא בא אותה לרעיון אחר. אחרי 30 שנים. כשהיא קיבלה את השבת, הוא בא אותה לרעיון. מה שאתה רואה מהרעיון? לפני 30 שנים הוא לא היה מוכן לדבר איתה, היא מחללת השבת. אני לא צריך להגיד לכם מה אשם חושב על יהודים שהם לא קבלו שבת. כמה הם מפחדים בעיניי אשם. אם הם רק ידעו, הם לא ידעו שבת. הם לא קבלו שבת בגלל פחות ידעה. אם הם פעם בעצמם ידעו מה אשם חושב עליהם כמחללי שבת, אני מבטיח לכם, עד מיליארד דולר, כל שבת הם לא ידעו להחליט להחליט. אם אתם לא בטוחים מה שאני אומר, תראו את הסרטון שלי על שבת, ואתם תגידו לי אחרי זה אם הייתי מגניב או לא. אחרי שהם תראו את זה, הם תראו את זה, והם יוצאים מהחלטה של החיים שלהם. אתם יכולים לראות את זה במחלטות. תראו מה שהאנשים כתבו במחלטות. אני רוצה שאני ידעתי את כל הדברים האלה לפני, אף אחד לא אמר לי. אם ידעתי את זה, אני לא ידעתי שאני אהיה מחלל שבת. אז זהו, רבותיי. אז, עובר למה שאמרתי, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה נתן את התורה, משה אופניה נתן את אחת היא משה רודט, למה? זה לא קונטרדיקציה, הת הוא יכול לכתוב שבפעמים הוא ימות ואיך זה יהיה, בכל אופן זה יקרה, זה יום האחר של הליותו והוא יודע שהוא ימות היום כי ה' אמר לו. אז לא יש מפחדים כאן. אם אשר יצא לאדם ויגיד 3, 4, 5 שעות מאחורי זה, אתה מת, הלך לברקה, תסתכל על ארץ ישראל, אתה לא יכול להכניע שם, בגלל שאתה נמצא על הרגל ולא מדבר על הרגל כמו שאמרתי לך. ארון, אדם שלך, כבר מת על זה, ועכשיו זה חלק שלך. אבל אתה שואל אותי לראות את הארץ אתה לא יכול להכין את הארץ אבל אני יתן לך לראות את הארץ מהמountain אז הוא ראה את הארץ כמו שכתוב בפרשה האחרונה של התורה והוא ראה גם כל הגילות שיכולות להגיע עד הסוף של יום משהו ראה כל מה שקורה בישראל גילה אחרי גילה, זה היה כולה ראיון, פרפסיה כמו ראיון הלכה ואז הוא פסק ועכשיו מלך ישראל לבית הלכת וכמו שהייתי מתחיל להסביר, היו שבעה מדינות גדולות והתורה כבר אומרת, אל תפחדו עליהם, אני אעזור לכלכם להפגשו אותם ואני אצלחו אותם מלכת הביתה בגלל שאני אוכל את הבית הלכת שלכם לאבאים שלכם, אברהם, איזהק וג'ייקוב והם יכולו להכיר את זה. אתם יכולים להכיר את זה, לא בגלל שאתם עורכים. בגלל שאתם הילדים של אברהם, איזיק וג'ייקוב. ואני קראתי קווננט עם הם, ואני אגיד להם, שאני הולך להכיר את זה לילדים שלהם. ועכשיו זו הייתה הזמן. זו הייתה עכשיו ההתפתחה לתחילת פרשת עקב. הפרשה סטארט והיה היקף תשמעו את המשפטים האלה תשכחו שלא להחליט על הגבולות האלה, ותשכחו על הגבולות הטובות ועל ההגבולות. תשכחו על ההגבולות, ותשכחו על ההגבולות. זה שני קטגוריות אחרות. שאם השם אמר לך להשתתף תפילין על יד, זו קוממנטה פוזיטית. אם אתה לא משתתף, אתה לא מפריע קבוצה. אתה מפריע קוממנטה. אתה קבוצה, ואתה אגנב את זה. זה נקרא, לא להשתתף מצוות עשה. יש מצוות לעשות משהו, ואתה לא עושה. אתה נמצא כמו שאתה. ואז יש קטגוריה אפלה שה' אמר, אל תסתכלי לעשות את זה ותחליטי להחליט את זה. אל תאכלי אדוניות ואתה אכל אדוניות. אל תאכלי אדוניות ואתה אכל אדוניות. אל תאכלי אדוניות ואתה אכל אדוניות. כל החלטות האלה, 365 חלטות בתורה, החלטות שלהן יותר גדולות ואפשרות מאשר החלטות שלא להשתתף על החלטות הטובות. תזכרו את זה. גם אף אחד צריך להיות מוכן לספר את כל עולם שלו, לא לרחוץ אחת מהחלטות של התורה. אם גוי אומר, תעשה את זה, או אני אעשה את זה ואת זה לך, ואתה מוכן להכניס אותו. תקחי את הזמן הזה ותעזרי לי, אל תעזרי לי לעשות את זה, אל תתעזרי לי לאכול, זה לא קושי, אני לא יכול לאכול את זה. לא, תאכלי את זה. תקשיבי, אני אדבר לך 1,000 דולר. לא, תאכלי את זה, אני אדבר לך 5,000, אני אדבר לך 10,000, אני אדבר לך 50,000. עד כמה? עד כל מה שיש לך. לא להחליט אחת הזמן, אחת חליטה מהתורה. זה כמה סטריקטי זה. אבל כשקוראים לתפילה פוזיטיבית, אנחנו פשוט נפגשים עד 20% של המערכת שלכם. זאת אומרת, אם יש לך, למשל, צעק ויש לך רק 10,000 דולר לנמות, והם יכולים להכניס את תפילתך, ואתם צריכים להם, בואו נראה, אני לא יכול להגיד, הוא אשכח אתכם במקום, ואתם לא הייתה זמן להכניס תפילין כל יום, והתפילין הוא במטרה, ואתם קוראים לזה, היי פוני, עשה לי איזו עבודה, אני יום הזה במטרה שלי, אתה יכול לצלם את זה? מה אני, עבודה שלך? אתה עדיין בבריכה, אתה לא יכול ללכת איזשהו מקום עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריכה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריכה, עד ללמוד עכשיו לבריחה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריחה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריחה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריחה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריחה, עד ללמוד עכשיו אתה יכול לבריחה, עד ללמוד עכשיו עד 20% של המערכת שלך, אתה זאת אומרת, אם המערכת שלך היא יכול לבריחה, 10,000 עד 2,000, אתה צריך להיות עד מוכן לתת לו, לא להפסיק את המשכנון הפוזיטי אבל אם הוא רוצה 7,000, זה כבר 70% שלך, אז אתה לא צריך מישהו שהם מפחדים, יתן להם 7,000, לא להפסיק את יום טפילין, בטח. אבל השאלה היא, אם הוא לא יפסק, יתן לו להפסיק? לא, זה נקרא ענוס. ענוס רחמנה פטרי. עכשיו התורה אומרת, אם אתה תלכי לדעתי על חוקיים שלי, ותשכחו אותם, ותשכחו לא להפסיק את החוקים, יש שלושה דברים בספר הזה, נכון? מה יהיה כתוביות של זה? שאתם תשמעו אותי ותלכו את המרכזות שלי ותבחרו את המרכזות שלי. ואסיר השם ממך כל חולי. אני אשחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח האחד, הוא האחד שיישב לסכנות, והאחד שיישב להם, הוא האחד, הוא ה' עם כל המשפחה לדוקטורים, כמו שהם גדולים, השלט הראשון, השלט הראשון הוא ה' הדוקטור יכול לעשות מילים מבחינות, מבחינות, מבחינות, מבחינות, מבחינות תעשה כל מה שהוא יכול אם ה' ידע שזה ימות, לא משהו יקרה לדוקטור ואם הוא ידע שזה ימות, לא משהו יקרה לדוקטור זה ימות בלתי חשוב של דוקטור או זה ימות בלתי חשוב של דוקטור שתפס את ההופעה, למה? כי זה נכתב בראש השנה וכשה' נכתב את זה, מיליארד דוקטורים לא יכולים להשיג אותו אז תזכרו את זה, אבל זה לא רק זה זה לא רק זה, יש עוד חלק לזה. מה זה? שלא רק ה' נותן לך החלומות או להחליט אותן, הוא עושה את זה בגלל התפקיד של האנחה. אז בפעם הבאה, כשראבי קורא משפט, מישהו שתפקיד ככה בטוחה, הוא נמצא בפעולה של קאנסר, אני יכול להגיד, אני יודע שהרבה אנשים יפה. אבל למה? תן להם להיפה. אתה צריך להגיד את האמת הביתית, אפילו כשאנשים לא אוהבים את זה. לא להשאיר שאתה עושה שאלה והג'יני יפגש לך. זה עולם שני. כאן אנחנו צריכים ללמוד מה שה' כתב בתורה. ומה זה? אם אתה תעשי עבודה, היכולה שלך להיות חי מי שלא תעשי עבודה. עכשיו אני יודע מה אתה אומר, אבל אני ראיתי אנשים עבודים שגם היו חי. רק אנשים רעיונים מתאים? לא. לפעמים אנשים רעיונים גם מתאים, אבל התורה כבר מדברת על זה. לפעמים אנשים רעיונים יש כמה שנים להשתתף והם צריכים למות בנקודת מסוימת, 40, 50, 70, לגבי האורגנית. אחר כך הוא צריך למות בכל אופן, בלי שכח, אפילו אם הוא נכון, הוא לא מות בגלל שהוא נכון, הוא הכניס את מטרה שלו, הוא ילך לאבות, אבל יש לו קצת דעות שהם עובדים, אף אחד לא נכון, הוא עשה מיליונים מצוות, אבל 200-300 דעות בעשרות שנים של החיים, 50 שנים של החיים. אחר כך הוא מדבר על משהו שהוא לא היה מנסים. אולי כאן וכאן הוא ראה על משהו שהוא לא היה מנסים לראות. במשטרה הוא אכל משהו שזה לא היה סתם קושר. אחד הזמן הוא הלכה לאט ולא פרש על זמן. זה יכול להיות, זה יכול להיות. דברים יקרו. בכלל, כל אנשים יש כמה סינים כשהזמן שלו למות בא. אז עכשיו, בגלל שה' לא רוצה שהאנשים יכול ללכת לאל, כדי להכניס את זה בפעולה, בלבלו שלחת אותו לבית, הוא שלח לו קאנסר ל-8-10 שנים, קימו, פרובלם, אינג'קציות, כל הפרובלמים שהמחירים בקאנסר ישו, ולכן התפקיד לא עשה עבודה, והוא מת. וכולם נחשבים, אוי, איך זה, איזה רכבי אדם, למה הוא היה צריך למות ככה, איזה יפה אומנית ורכבית, למה הוא היה צריך למות עם איזושהי נשימה. אנשים לא מבינים, אבל התורה כבר אמרה שכשה' אוהב את האנשיה, הוא נותן להם את המנגינות שלו לגבי האקדמיות שהיה להם בחיים שלו, במונח הזה. זה קצת ובטוחה. וזה עושה את העבודה. מה זה העבודה? להכניס את החלטה. כשאחד מת, החלטה יכולה להכניס את החלטה למלך, תמיד ותמיד. וזה לא צריך להכניס את החלטה למונח הזה. עוד פעם, הפקט שאתם כל כך מגיעים לתוך ההכנעה, זה סימן שכלנו עד עכשיו לא התגלגל את המשפט שלנו, ויש לנו עדיין סימנים, שאנחנו לא נפגשנו. בסדרית, באמת, אנחנו כל כך נפגשים. אם היינו מנהיגים, המנהיגים לא צריכים להגיד את עצמם עוד פעם, הם כבר עשו את העבודה והם קיבלו את המסך שלהם. אתה פגש את הטסט, אתה צריך לנסוע עוד פעם, ואתה נסוע עוד פעם, ואתה נסוע עוד פעם, כמו בתקופה, יש לך טסט רחוק, אתה פגש, ואתה פגש עוד פעם, ובאותה אנשים פגשו עשרה פעמים. אבל בסוף, ברוך ה' הם פגשו את הטסט ותלמדו איך לנסוע. וכך גם בשנת, אבל אם אתה נכון שחרר את השנים האחרונות או השנים האחרונות של החיים שלו, עכשיו אתה יכול להכניס את כל הנגטיבים שיש לך. כשאנחנו נמצא אנשים שחררים בעולם, אנחנו פשוט ראים את השבת האחרונה, שבוע שני, ואת פרשת וית חנן, הקלעות האחרות על הפרשה מסכימים איך ה' סיימנו את התגובה לנצחי העולם ואיך ה' עושה לנצחי העולם מלחמה להם בגלל שהם לא יודעים איפה התגובה, שזה העולם האחר, העולם הבא. כשהם לא יודעים איפה התגובה להם, הם נפגשו את התגובה. זה לא ברכה לא להתפס אותם על הדעות הטובות שהם עשו בחיים שלהם. כמו שהם רבים, הם עשו דברים טובים. הם נותנים קבוצה, הם עושים איזשהו פעמון בין יהודים לפעמים. כאן וכאן הם פרטיציפטו במילה הקושירה, יש אנשים סקולרים, יש כמה דברים טובים, יש מזוזות בביתה שלהם. אז רבותיי, לדרך כלל, אפילו הכי רחבי יהודי בעולם, יש כמה מצוות בעולם שלו. בלי ברני סנדרס אולי. אבל כל רחבי אדם, אתה יכול לחשב שהוא עושה כמה מצוות. אז איפה הוא יתקבל את המצוות שלו על כמה מצוות? רק בעולם הזה, כשהוא לא יוצא לעולם הבא, ה' יצא לו פה סופרו את המות, ועכשיו לא יש לך משהו לעבוד בעולם הבא. וזה כתוב בספק של שלושה פרסים בתורה. אני לא יודע למה אנשים שואלים, למה אנשים עצובים, למה אנשים חייבים, מה אתם שואלים? יש ספק שלושה פרסים בבוקר של ה' שמכירים למה. השאלה באה בגלל שאתה לא ראה אף שלושה פרסים. אם אתה רואה שלושה פרסים, השאלה תהיה אבסוליטית. זאת אומרת, זה ברור, ברור כתוב בבוקר של ה' אני פגשתי את החלטה שלהם במידה כתובה במידה כתובה במידה כתובה במידה כתובה במידה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה כתובה אולי הם לא נכנסים כמו שהם נראים, ואגב, ה' החלטה להחליט להחליט אותם גם ככה. קצת מהאנשים, להשכחה, הם מפחדים. הם נראים מאוד רליגיוניים, אבל מאחורי הסצינה הם עושים כל מיני דברים שהם לא נמצאים בתורה. אז בדרך כלל, אנחנו נלמדים שני דברים בוודאי. מי נותן את החלטות? רק ה' לא פנים אלומיניום, לא סלולרפונים, לא קולסטרול, לא קרימקייקים אלה הטולים שההלך הם להגיד שהאנגלית תהיה חלקה. כן, במיוחד אם יש לך רעיון לאכול ולאכול לא חלקה, הוא מביא את החלוקות על עצמו, מבחינתו שלו. אבל אתה יכול להיות מאוד חלקה, ללחוץ כל יום, לגים, לגניבה, לא אחת גרם של חלקה. פרפקט, אתה אוכל רק חי ורק נטרל ואתה נמצא נחתית ואתה יודע, אתה נמצא נחתית של סוגר ואתה אוכל הרבה גרינים וכל זה ואז ה' החלטה שאתה תקבל קאנסר לדיוק, אפילו אם אתה לא שמוקר. אני ראיתי את זה. הייתה לי חברה, ניסן חגשורי, עליו השלום. הוא מותה של קאנסר לדיוק ב-66' והוא לא שמוקה אף סיגרת בשבילו. זו הייתה זמן, רעיון קאנסר, כולם חושבים שרעיון קאנסר זה שמוקים גדולים, אבל זה לא נכון, אנשים שלא קיבלו סיגרת במידה שלהם גם יכולים למות בזה. סטטיסטיקלית, אחת הדברים שאנחנו יכולים ללמוד מהתורה, אפילו אם אנשים לא רוצים להשמע את זה, זה שהנצח של החלומות שהקבלה לאדם, הוא יכול להגיד איך הוא עושה את הדברים. למשל, מה הכי רבוי קאנסר של אנשים? היום בעולם? קאנסר של רגל. אחת מהשתי האנשים יקבלו את זה. למה? אחת או שתי גילות לפני, הייתה עכשיו אינה אישה בעולם, יהודים או לא-יהודים, שהייתה מוכנה להגיע עם רגלים חדשות לדמות, כמו שכמעט כמה מהם עושים היום. לא היה דבר כזה. אני יכול לראות לכם פטרון מ-1920, 1930, בבחינה, סעות קרולינה, בבחינה אטלנטית. האנשים עשו להגיע בבחינה עם רגלים חדשות לבחינה. הייתה עכשיו אינה אישה עם רגלים חדשות. לא היה דבר כזה. לא יהודים ולא ערבים ולא חרישים. ולא סקולר, ולא אפילו אתיאסט. אני אראה לכם מונגריה, השומר הצעיר, האתיאסט הלפטי, אנשים שהם כל כך רעיונים. אתם רואים איך הם נגמרים, 1933, בהונגריה. הם נגמרים טוב יותר ממה שהלוואי נגמר היום, יותר מודדים. למה? זה היה רעיון של החיים. בלי סוג של רליגיה, אף אישה לא הייתה בצעדה להתמודד את עצמה שלה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה למה? בגלל שהאנשים הבנו שהייתה הבנה בין אנשים לאנשים לאנשים ללחוץ נפחדים ברחוב והאנשים נפחדים בפריטה. וככה זה היה. עכשיו, ב67 שנים, כשהוליווד התחיל לעשות את הסרטון, התחיל לעשות את כל הסרטונים, והיה יותר פרובוקטיבי ועוד יותר, ועכשיו היום עם המידע הסוציאלי, העולם נהיה סאנדום וגמורה, מפחד, ואתה לא יכול למצוא אחת מהמיליון אנשים בעולם שהם מגניבים. זו בעצם הרציון. של כל מיליון אנשים שעובדים בעולם, אני לא מדבר על הערבים, אני מדבר על האנשים הסקולריים. סקולרים, סקולרים ערבים גם, סקולרים יהודים, סקולרים אמריקאים, סקולרים אירופאים, כל מיליון סקולרים אנשים, אולי אחד מהם מפגש מודד, בגלל שהיא מפגשת להתמודד בשבילה. אולי אחת מהמיליון, ואני אוהב את זה, זה לא נמצא, אתה לא רואה את זה, זה אי אפשר לראות, כשאתה לוקח בשבילה, אתה לא יכול להתמודד. מה קרה? ה' רטליאקט, אחת מהשתתפות, קאנסר, ורק מישהו ימות מזה, ורק מישהו יהיה צריך ללכת על פרוסס קטן. למה? אתה מופיע על עצמך? כשאני אגיד לך לא להכניס את עצמך כאילו אנימל במהלך מה שאתה עושה עם אדם הוא צריך להיות במדרש, לא במהלך ולא בצד האחרים ואתה לא מרקע, אתה לא מרקע סקסולי אתה לא יכול ללכת ברחוב והרבים יסתכלים עליך ותחשבים על כל מיני דברים מטורפים אני אוהב את הזכרון הזה של אדם לא להכניס את זה, אני אעשה את זה עם או בלי שלב שלך זה מה שהאנשים בעצם אומרים אתה לא תגידי לי מה לעשות אני אקבל מה ללכת וכמה וכמה וכמה אין פרובלם, אתה יושב בבריאה לעשות כל מה שאתה רוצה אבל אני גם יושב בבריאה לשנות נאות כמו שכתוב כמה פעמים בתורה אתה לא יודע מה שאני מזמין וזה יביא לך קצת אחריה השנייה המסוימת של קאנסר הוא רגע, רגע, רגע. שלושה חלקות שמתייחסות לנצחות של רעיון, לנצחות מגניבה, לנצחות מגניבה, הן נפגעות ביותר. עכשיו, יש לך את החלטה החלטה להבין אם זאת יד של ה' או אם זאת קוינצידנט. אתה יכול לשים קוינצידנט, זו חלטת חלטה חלטה לדבר על מה שאתה מרגיש. זה מיוחד שלי ללכת לבוקר של ה' ולהגיד, לא, זו לא קוונסידנציה, זו 100% החלטה של ה' פלאס, הוא כתב בתורה, שהחלטות שלו נמצאות בגלל התפקידות של המנצחים האנשים, אנשים, כל אחד, יהודים, לא יהודים אז כאן אנחנו פשוט נלמדים מהקהילה, מהקהילה, על כמה חלטות אנחנו עושים בעצמנו ואיך זה נגמר את החיים שלנו, וכמה אנשים לא עםנו עדיין בגלל זה בלתי. לבני אנשים, מה הכי חשוב קאנסר? פרוסטייט. אתה יכול להגיד קווינסידנט, אבל אני אגיד אין קווינסידנט. דגמה רצה, אין איסורים בלא אבון. There's no suffering unless there is a prior sin who caused the suffering. And all sufferings are measure for measure. Meaning through the punishment, I hint why it's that organ in the body and not that one. You can ignore my hints. או אתם יכולים להתפתח את עצמכם וללמוד אם זה יקרה לבן שלכם, אני עדיף להתפתח את עצמי, כי אני יכול להיות הבא. עכשיו, אנשים יקראים, תגידי, אני לא אוהב להחזיר את הזמן הזה. אני לא רוצה להשתתף עם כאלה של אדם. הוא מגניב, הוא מגניב, הוא מנסה להכניע אנשים בטוחים, כל פעם הוא יכול להצליח להצליח אותם בכל זאת. אני לא רוצה להחזיר את זה בפחדה. אני רוצה שהקהילה שלי עם ה' יהיה חברה, כמו אבא ואחה. האבא יכול לך לעשות כל מה שאתה רוצה, כמעט. אני רוצה את ה' הזה. ה' לא נכון לרצון שלך. אתה לא יותר אינטרנט שאתה יכול לתכניס את ה' שלך. אני רוצה לו ככה ואני רוצה לו ככה ואני רוצה לו יותר גדול ואני רוצה לו קטן יותר ואני רוצה לו יותר מרחב. זאת רק המדע של החטאים שהם חושבים שהם יכולים לתכניס את ה' שהם רוצים. יש גם הרבה חטאים בין היהודים המדעיים. אבל אנחנו לא יודעים מי יהיה את ה' שלנו, מי יהיה את המדבר שלנו. הוא עשה אותנו כבר, זה חקר. אף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו רוצים להיות עשויים. אנחנו היינו עשויים, והייתה לנו בוקר של הלכות, והבוקר של הלכות מבקש מה לעשות ומה לא לעשות. מה לעשות ומה לא לדעת לעשות. אז רבותיי, הקרדיט עד כאן על הכתוביות הזאת, אני אשכח את החלומות ואני אצלח אותן. למה אני אצלח אותן? אני רק אמרתי לכם, אם אתם תשכחו את החלומות שלי, ואתם נפגשו את החלומות שלי, ואתם תלכו את הרחוב שלי, אני אשכח את כל החלומות שהם נמצאים. And another place in the Torah it's written כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני אשם רופאך. All the sicknesses that I gave to these wicked Egyptians in Egypt, Pharaoh and his people, I will not send to you. Why? I am your God. I am your doctor. I am the one that came to cure you, not to make you sick. אבל מה הוא המקום בשבילכם? אתם צריכים להיות חייבים לתורה שלי ולמנהיגים שלי. הבעיה היום היא שהאנשים לא רוצים לשמוע. הם לא רוצים לשמוע, וגם כשהם שמועו, הם אינגורו. וכשמישהו מוכן להגיד להם את האמת ולהכוון להם מההפכה הבאה לציוניות שלהם, הם מתעוררים אפילו יותר. במקום להתעורר ולהגיד למדבר או לרבי או לחברה שהם נפגשו אותם, אני מאמין, תודה רבה שאתם קיימים אותי, תודה רבה שאתם פסקים את הזמן כדי להגיד לי את הדברים שהייתי לא מבין עליהם, כי אני לא כל כך גדול ללמוד בבוקר של ה' אז אני מרגיש שאתם עושים את זה, ואתם נותנים לי את האינפורמציה, ובשביל זה, בשביל זה, בשביל לומר את זה, הם נכנסו להכניס חדשים ונחשפו את האידנטיטיה הזאת. למה? במשך להכניס את עצמכם, זה הרבה יותר איקסים להכניס את האנחה שהיא באה להכניס אתכם. 100% And King Solomon by the way already wrote about this phenomena. He wrote, איבל את אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו. The stupidity of a person will turn him away from the path of G-d and who is going to blame? G-d Himself. למה הליב לא טוב? למה אני חי? למה אני נשאר? למה אני נגמר? למה? למה? למה? למה? זה כל ה' הוא לא אוהב אותי. אני לא יודע מה הוא רוצה. למה הוא עושה את זה לי? זה לא חדש. אני לא נשאר לזה. אתם יודעים את כל הדברים האלה. הרב סולימאן כבר נגמר את האלה של הטבעות. עושה את הכל נגד ה' ולאחר כך הוא מזמין כשאני עושה להם סמאק. לדרך כלל, אתם צריכים לדעתי שהסמאקים לא הטבעות. אני רוצה שאתם יכולים ללמוד, אם אתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב חושב שאתה חושב חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב שאתה שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה ח התגובה היא בשביל לדמות אתכם לדעתם כמה אני מגעיל מהכתוביות שלכם למה אני מראה לכם ככה מגעילה ומתגובה סטריקטיבית למה שאתם עושים בגלל אהבה שלי לכם לא בגלל רעיון זה בגלל אהבה, לא בגלל רעיון וכמה אנשים יתכולו להבין שזה ממש רעיון למה ה' עושה את זה לי? ה' נפגע אותי. אתה יודע כמה אמרות קיבלתי עד היום? אני לא יודע למה ה' נפגע אותי כל כך הרבה. למה אנשים מדברים ככה? למה? אולי בגלל אינגורנציה, או בגלל רעיון, או בגלל שהם רעיוניים להתפקיד. הם פשוט חייבים להתאמנות, אז הם עושים איזה קריאה. אבל זה בטח לא בגלל שהם חייבים להתאמנות. בגלל את אשר יאהב אשם יייסרו. אנחנו פשוט ראינו את זה בשבת. כאשר יייסר איש את בנו, כך אשם אלוקחה מייסרקה. באותו דרך, אבא מייסר עם אישה. זאת איך ה' שלך מייסר עם אתה, בגלל אוהב. בגלל זה, ה' יייסר, מה זה לא קורה מייסורים או מוסר? מוסר זאת אתיקה, כשאתה מגעל מישהו, אתה מיישר לו דברים אתיקים, אתה מיישר לו מה לא לעשות בגלל שזה לא אתיקה, זה נקרא מוסר. אני לא יודע איך להגיד את זה באנגלית, אני אומר שאתיקה זו אולי הכי קרובה לזה. מה זאת אומרת ייסורים? ליסר זאת אומרת תורצ'ר, לעשות את מי שחרר, להתפחד, להחליט, להתפחד אגרסיבלי, זה נקרא ייסורים. שמישהו בצחוק זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו בצחוק שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה ייסורים, ייסורים, שמישהו שתיק את זמן זה The word, כאשר יייסר איש את בנו, כך השם אלוקיך מייסרקע. ייסורים, That's how שמישהו your שתיק את זמן זה God, ייס מייסרקע, comes from מוסר? Father give moosar to his son? Or is father punishing his son? Making him suffer? Which one of the two is accurate? In this particular verse? The answer is both. Both of them come from the same root for a reason. למה מוסר וניסורים הם השניים, השנייה של שניים? בגלל שכל אחד שקוראים לו נוסע הכי. גדול יותר מנגינה או לוזרחים מילים. כשמישהו יכול לצחוק אתכם, כשמישהו יכול להגיד לכם בגללכם איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, איך מגניב אתכם, לא איך מגניב אתכם אף אחד אמר לך את האמת בגללך, אתה רוצה למות או למות אותו. אם רבי גדול אמר לכם את זה, אוקיי, לפחות אתה יכול להסביר את זה. זאת אומרת, אתה עדיין מתחיל להתאם. ההתאם הוא עדיין יותר גדול. כשאחד מהאנשים שזה אף אחד לא אמר לכם משהו על עצמכם, אתה לא כל כך מפחד. מי הוא אחרי הכל? אבל אם רבי גדול של העולם בא לכם ואומר לכם, אתם צריכים להחליט את התנועה שלכם, אתם צריכים להחליט את איגו שלכם וכל זה, זה עושה לך יותר סבבה, למה? תראו, מי אמר לי שאני קטן? לא רק מישהו מהגבירה. גדול אדם אמר לי שאני קטן. אני בטח צריך להתעכב. אם הוא אמר לי זה, אני בטח צריך להתעסק בו. אתם יודעים איך זה בשלב. בגלל זה, תעשו לי... תעשו לי שאלה שלכם. אם מלחמת בגבירה נפגעת לכם, או אם גבירה גבירה גבירה נפגעת לכם, אם הייתי צריך לבחור, מי יתן לך סמאק? הרבה יתן לך סמאק בפארק, בקצה של אנשים, או במלחמת, שהיא בטוחה קיבלת דרוגים, או כל מה שהקלטה הייתה. והוא יתן לך סמאק. איך אחד מהשני הקטעים הוא יותר מגעיל? אה? כמה זמן תהיה יותר מגעיל? זה יחדי מה שאתה. חכם יפה יהיה הרבה יותר מפחד לצלם את רבי. אם אבא סאלי יצלם לי לצלם, זה יקרה לי שנתיים לתת לילה אחרי זה. אם איזה חכם יפה יפה יצלם לי לצלם, זה יקרה לי חמש דקות לתת לילה אחרי זה. למה? אני לא אקבל אותו בצרפת. למי, אתה יודע, אם איזה חכם יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפ קיבלו את זה לבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלב ככה, זה יותר מגעיל. כי זה לא אפילו הצליחה הנורמלית של להתעורר ולשחרר את מישהו, זה כמו להשחרר את מישהו. לשחרר את מישהו ככה, זה כמו שאת רוצה לשחרר את מישהו. זה יותר מגעיל, והוא צריך לבחן יותר מגעילה בקורטה. אם הראשונות מוכיחות, בגלל הזכרון הזה, חלק מהבחנים של המגעילה יהיה קצת יותר גדול. אתם יודעים, כשאתה פועל מישהו, יש כמה קטגוריות מפחדות אתה צריך להתפתח על ההתפחדות ועל הרמטה ועל האשם ועל הפחדות זה קטגוריות מختלפות זה לא רק אחד מהפחדות וזהו למשל אם מישהו מפחד אותך על מישהו שכל אחד רואה אני לא יודע, אתה יודע גדול, אתה מפחד בגלל גדולות שלך והוא אמר לך, תראה איזה גדול גדול שאתה יודע, כולם יודעים, הם ידעים, זה לא משהו חדש בעולם מה שהם חשבו עלייך לפני, הם חושבים עלייך אחרי ההתגובה אבל אם הוא מופיע על משהו שאף אחד לא יודע שאתה עשית כל מה שיכול לסחרר את זה מהקהילה זו גדולה הרבה גדולה עכשיו, עכשיו אתה לא יכול ללכת מחר מהקהילה בגלל הגדולה קודם כל, אתם יודעים, כולם ידעו את זה עליכם. לפעמים, להתפרסם על סקר אף אחד זה כמעט כמו מורד. מלבין פני חברו בערבים, אין לו חלק לעולם הבא. בואו נמשיך. התורה היא מאוד ברורה. עכשיו תשמעו על עוד דבר מאוד מלך. The next thing the Torah promise if you keep the commandments that Hashem will bless your fertility. That the chances that you will be barren as a man or as a woman is now going to be much less than someone that is a senior. So הראשון שקורה למידה של האתיאסטים או לאחרים הפחותים הוא, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם כולם יבואו לחמאס בפעמים ויגידו אנשים חייבים. והיא נותנת ככה, אחת אחת אחת. והתנאי היהודי רבי צן, כל יום היא מפקדה על השם והיא קריאת שהיא מגניבה, היא לא מרדכן, היא לא טרוריסט, היא מאוד מרדכן, היא אוהבת אלה, היא מפקדה על השם עד 17 שנים. תראו את חנה, אמא של סמואל, 19 וחצי שנים, היא קריאת תלמיד כדי להיות ילד, ובאחר כך הייתה אחדה ילדים, שמואל, הכי גדולי רבי שעבר. נכון כמו מורזס ואהרון ביחד. 19 וחצי שנים של תחלות ושחרר ושחרר ללילה והיא קיבלת אחת. והממורים של הגנירה שלה, 3000 שנים לפני, היו עם 50 ילדים. אז מה אתם אומרים לי, שאם אני יהודי, יש לי יותר פרטילה? זה לא קנטרדיקציה. כשהתורה נותנת בלכה, זה בלכה ג'נרל, כל רגל יש קצת אקספציה לרגל. איזו אנשים באו לעולם בשביל להם לא להיות ילדים, בגלל החיות שלהם היו הרבה ילדים. אולי הם נפגשו אותם, אולי הם לא חייבים אותם, אולי הם נפגשו אותם ללכת מהחלטה. עכשיו, החלטה שלהם הייתה להיות נפגש, להיות עבודה, להיות רליגיית, אבל להחזיר כמה שנים ולא להיות ילד. או להיות מפעמים של ילדים אחרים, לתפקיד על ילדים אחרים, אבל לא שלכם. או שהמנגן הזה התגלגל לתושה שונות בשבוע שלו, נגלגל את השונות, נגמר אותן, נגמר את הילדים שלו, הילדים שלו היו כל כך מפחדים בגללו. המנגן הזה רוצה להתגלגל, ולא להתגלגל, ולא להיות ילדים, ולא משהו יעבור לו. לא משנה כמה יעבור הוא יהיה, לא משנה כמה הוא יעבור, לא משנה מה הוא יעבור, הוא יעבור לכל הרבים הרבים בברכה, הוא לא יהיה עם ילדים. למה? זה היה דטרמנטי לפני שאתה בא לבית. דקרים כאלה, חדש או חדש, זה לא משמע, כי זה היה דטרמנטי. אבל, מישהו שצריך להיות עם ילדים, והם היו חדשים, ולא חדשים, ה' יכול לתת לה את הזולה, מהזמן שהיא הייתה עם ילד או שתיים, היא לא יהיה עם ילדים עד עשר שנים עכשיו. בגלל שהיא מאוד לא שמחה מהכתובה שהיא הפכה את הזו או את האנשים. אז זה מה שהתורה מדברת עליו. כמה עדיף אתה היה, יותר קרוב לסיבה שאתה יכול להיות בפרטילית. תזכר את זה. אז לא יש קרדיט. אוקיי, בואו נמשיך. עכשיו אתה תראה משהו מדהים. ואתה תראה את המדהים של התורה עדיין יותר קרוב עכשיו. וברך פרי בתמך, I will bless the fruit of your stomach, of your womb, meaning the babies. How many times it's written in the entire 24 books of Judaism, the Tanach, how many times it's written וברך. And he will bless in such a language. וברך, וברך פרי בתניך. This is right here in the parasha, וברך. And only one more time, רבותיי, two times in the entire Tanach, this word appeared only two times and there is a reason for it. וברך פרי בתניך, here in פרשת עקב, in פרשת משפטים, it's written וברך את לחמך ואת ממך. פרשת משפטים קומו לפה, קומו אחרי, פרשת יתרו. יתרו, יש לנו את התורה ואת המשפטים הראשונים. מעמד אר-סיני, אחרי זה, אלה המשפטים. אשם אמר לנו בפרשת שהיא מספרת איך הוא נתן לנו את התורה בפרשת פובלית בפני מיליאנים של אנשים אם אתם תשמעו אותי ותלוויו את המרכזות שלי אני אשמח את עצמכם את הבט ואת האדם, זאת אומרת את הפרנסה, את החיים אתם תשתמשו בהרצאה יותר גדולה לעשות עבודה יותר טובה למה? אם אתה תהיה מאוד רליגי, לא חסר. אתה תתעשר, אתה לא תהיה חסר, אתה תבחן כשאתה אוכל ברחב, אתה תשכח שבת, אתה לא תהיה חסר, וכו' וכו'. אז שתי פעמים, אחת פעמים פה, בפרשת עקב, אמרנו לפני שבועים, וברך פרי ביתנך, אני תבחן את הילדים שלכם, את הפרנסה שלכם, ובדרך זה, אני תבחן את העבודה שלכם, את הפרנסה שלכם. ויש קונקציה דיוקטרית בין השתי השפעות, וברך וברך. כל פעם שיש שפעות מיוחדות, שפעות מיוחדות, יש תמיד קונקציה בין השפעות. אחת השפעות מייצרת לנו על השפעות האחרות, וכו'. זה אחד הפרנציפים של התורה. מה קונקציה היא? צריכים לציין בלשון כדי להיות חיים פרחים. אם יש לך רק ארבעה עובירות זה לא יהיה פרקטי אם יש לך אחר עובירות זה לא יהיה פרקטי למשל, אם יש לך הראשון עובירות אני אבחר לך עם הרבה זמן אבל אני לא אבחר לך עם הטובה שלך אז אתה יהיה מיליונר ולא יש לך ילדים שלך מה זה טוב עם המONEY? אתה לא נשמח בכלל אם תהיה שנייה עובירה, אני אבין לך עם הרבה ילדים, 13, 14, 17, אבל לא תהיה שנייה עובירה, לא פרפלינוס, לא זמן, לא, לא, אתה לא יכול לבין את העבודה, אתה לא יכול לשים את הישיבות, אתה לא יכול לבין את התפילים של בר מצווה, אתה לא יכול לשים את הטבל, מה זה טוב שיש לי כל כך הרבה ילדים אם אני לא יכול להתפס עליהם קצת ברזל ביום? זה נגמר כמעט. יש לי הרבה זמן בלי ילדים, זה נגמר. יש לי הרבה ילדים בלי זמן כדי להתפס עליהם על הדברים המנדטריים שהם צריכים לסביב, זה גם נגמר. אחת מהשכנעות, זה לא שכנעה. זה רק שכנעה כשהם יוצאים ביחד. הרבה ילדים והרבה זמן. תזכרו לזה. זכרו לזה שזה נפגש שתי פעמים בשני חלקים של התורה, ויש קונקציה דיוקטרית בין השכנעה הראשונה לשכנעה השניה. זכרו לזה שהמדבר הוא בדיוק הזה. במקום אחר, הוא מדבר במדבר אחר, לא אוברח. שתי פעמים בכל תנ״ך לראות לכם שהברכה היא כשיש לכם הרבה ילדים ילדים זו ברכה גדולה כשגם יש לכם כדור כדי לתת להם כל מה שיש להם כדי לגרום חי. אז מה יקרה אם לא יש לכם כדור? אתה תהיה שנורר. מה זאת אומרת שנורר? קבוצה, תבואים כל רחב לבית השול עם הברקה מגיעים את הכוינים, עזוב, עזוב, עזוב, עזוב. אנשים עושים לך דולר, דולר, דולר, אתה קבל 200-300 דולר ויש לך כולכם כדי לסביב. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה או כשאתה מגיע למקום חדש. אחרי שאתה מגיע למהלך שלך כל רחב, כולם כבר יודעים אותך, בוקר טוב, איך אתה? הדולר כבר מתאר לך. לפעמים חמש, לפעמים חמישה, בסדר. אבל זה רוטין, יש לך את הדרך הזאת. פשוט אתה יכול לבוא, כל אחד יכול להכניס את זה לבית, ואתה יכול ללכת לעבודה הבאה. זה מה שהם עובדים עליהם. ולכן כמה אנשים עובדים עליהם ככה. כמה אנשים עובדים עליהם לבית שלהם, כמה אנשים עובדים עליהם לבית שלהם, וכמה אנשים עובדים עליהם לבית של אחרים. יש הרבה קולקטורים. האשמה היא רק כשיש מקום חדש. כשאתה יכול לעבוד עם האנשים, אתה לא יכול להכניס אותם עדיין. אתם יכולים מה שאומרים או לא? רק כשאתה יכול ללכת למקום חדש, אתה נפגע. דווקא הזה, אתה יכול ללכת למקום חדש שני פעמים עם הדרסה הזו. שני פעמים אתה נפגע, אבל אם אתה יכול ללכת למקום חדש שאינם יודעים שם, הדרסה הזו שהייתה נפגעת במקום אחר, והוועדה היום היא מלכת הערב. אשר הייתה מתי, כי היא לא ידעת שזה יהיה את האנשים האלה, אז היא הלכת עם הדרסה האלה לחצי הזמן. והיו כמה אנשים שהם אמרים להם, אני יודעת את הדרסה הזאת, אתה אהבתי אותה, זכרת? בוועדה? אה, אתה הייתה שם? אה, אה, אני כל כך מפחד. אבל כשהיא הולכת למקום חדש, זו הייתה הוועדה של חברים מהעבודה. אף אחד לא יכול לדבר על זה, היא מגיעה עם מנצחה פותחת, למה? המשכנעה היא נגמרת בגלל המקום שלך שאתה מגיע בזה באותו זמן. זהו. אז רבותיי, עכשיו יש לנו עדיין זמן, אז אני יכול להחליט את הדבר הבא. אז הדבר הבא, התורה אומרה, עכשיו אני אגיד לכם את הארץ הלכת, ויש שבעה מדינות שם עם ארמות גדולות, ואתם לא בדיוק אירועים כאלה כשאנחנו מדברים. אתה נכנס לסלווי, היית 40 שנים בשטחה, אתה לא בדיוק מנהל ארמיה או מלחמת, אתה לא יש את האוכלות שהגויים יש, אתה לא יש ספירות ושפיעות ומלחמות, וכל מיני, אתה יודע, מלחמות שעושות ערוץ, ומלחמות שעושות ערוץ עם פחות, אתה לא יש לכל זה. הגויים יש את זה בישראל, הם יש ארמיה גדולה, והם מנהלים, שבעה ארמיות יצאו ללחוץ עלכם ואתם לא אפילו ארמיות מיוחדות לתקופה. מה האפשרות? מאוד קטנה. שאתם תקבלו אותן, אבל לא לדבר, אתם יכולים אותי. הם לא יכולים אותי, אתם יכולים אותי. אני יותר מיוחד של ארמיות, ורציון, וכמהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ביחד עם שבעה מדינות ערביות שהיו מאוד מוצאים עם ארץ רוסית. זה לא נראה כל כך טוב. אנחנו פגשנו אותם בשישה ימים, אחת הגדולות הכי גדולות בימים מודרניים, בעצמת ההיסטוריה, לא רק בימים מודרניים. למה זה? אשם החלטה שאנחנו נבנים. חמש שנים לאחר, בימי קיפור, אנחנו כמעט נפגענו. תשעים מותים. תשעים. יותר מ-3,000 מותים. אנחנו כמעט נפגענו בישראל. היו כבר נוקליריות במים. היו פנטומים במים. אחד מהגניבים שלי בארמאה, הוא היה 20 שנים יותר ממני, בזמן הזה. הוא אמר לי, אני הייתי בתייסטת פאנטום, עכשיו אנחנו בתייסטת F-16, זו חברה חשובה, הייתה רק כמה שנים, אבל הוא הייתה בתייסטת קודמת, הוא אמר, בימי קיפור אני הייתי במשפט, ואנחנו כבר הכניסנו פלאנגים עם פלאנגים נוקליריים בגלל שהיינו בטוחים שזהו, הערבים יכולו להשחרר לכל אחד בישראל. אחרי שהם יקבלו את זה, כל אחד יהיה מוותי. אנחנו יודעים איך קרובים הם. אז אם אנחנו נשאר, אנחנו יקבלו אותם עםנו לנצח. כן, רבותיי, זה כמה רעיון זה היה. זה היה רק חמש שנים אחרי הכי גדולה שעבר. אחד מהפילאטים הישראלים אמר לי שבאתי ללונג איילנד כדי לתפקיד. יש להם מקום לתפקיד אמריקאי פה. והפילאטים, הפילאטים האמריקאים שהם נותנים את הקורס, הם פילאטים מכל מקום בעולם, מנצחים אחרים, איטליאנים, בריטאים, ארגנטינים, ישראלים. הפילאטים היו באים ללמוד מה שהאמריקאים צריכים ללמוד. והשבוע כלום, הוא מדבר על כל בית שאתה יכול לדבר עליו, אפלתי בית השתיים. הישראלי בא לו ביום האחרון, הוא אמר לו, אני מרגיש מאוד. אתה מזכיר כל קבוצה שיכולת, והקבוצה הכי גדולת שעברה, שלא הייתה ארהבות ככה, כמו הארהבות הישראלית בתקופה של שתי יום, ואתה לא מדבר על זה. איך זה יכול להיות? הוא חשב שזה אחר אנטי-סמיטה. יש להם הרבה. אבל הפיילט ראה אותו וקראה בפנים של כולם, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתם חושבים שזה יקרה להם? ה' לא יכול לעשות שום דבר להם, הם צריכים ללמוד איך להחליט. זה מה שגוי אמר. למה? הוא היה, אני חושב, עם קורס קריסטי, הוא נכון. הוא ידע שהילדים של ה' כשהוא רוצה, הוא יפגש להם. בגלל זה, זה דבר ברור בתורה. אשם ילחם לכם ואתם תחרישון יש להם הרבה פחות אנשים בישראל, הרבה לפטים, הרבה חוקרים ליברליים, הרבה מנסטרים של ברני סנדר, הרבה חוקרים, הרבה אנשים שרוצים שישראל לנצחות, לתת להם את כל הטרוריסטים מגזע. הם מנסים אותנו מבחינתם. אם אתם לא מוותרים החוקרים, למה אתם רוצים שאני אגיע ולחייג אתכם? ראשון, תרצו את הרכב שלכם מה זה המדבר על זה? תרצו את הביתה שלכם מבחינתם תרצו את הכל תרצו את הטרדורים, תרצו אותם מישראל תרצו אותם, תרצו אותם, תכניסו אותם לביתה, תרצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצו אותם, תעצ אתה מגניב את המקום שלך מכל המרחבים, ואז אני אקבל לדעתך. עכשיו, אני לא יודע לדעתך. כשחצי המדינות מגניב אותי, מגניב אותי, היא לא יכולה שמים שלי נפגשו בתל אביב. תביאו תל אביב למדינת המרכז של הגייס, תביאו ישראל למקום של חילולי שבת, קורפטים, קורפטים פוליטיקאים, נפחים אנשים ברחובים, חברה בין. כל כך הרבה מגעים מזרע המלאק, מרשה ומאוקראין, באו לישראל, נחשבו בישראל. הכי רעבים בעולם באו לישראל והם חייבים שם. אני אעשה מירקלים להם? לא, זה לא יקרה. ולארוך כלל, עם זה, עם הגרעה שיש לו נחשבנו, הוא עדיין עושה לנו מירקלים. כשאיראן נחשב עשרה מיסלים, עכשיו אחת נהיה. זה היה מירקל גדול. אפילו אקספורטים, אקספורטים אומרים שהספקים הכי טובים במלחמה נגד מיסלות יכולים להיות מקסימום, מקסימום, סטטיסטיקלית הם עברו את כל ההחלטות מקסימום 95% במלחמה, זאת אומרת 5% של המיסלות יפגשו ותעשו גבוהה גדולה, זהו, 5%, אבל 5% יכול להצליח את המדינה, אם תעשו 1,000 מיסלות, בנג'י, יפגשו את ה-AC. 1,000 מיסלים, אם תחזורו ל-950, רק 50 יפה, 50 יכולים לقتל 1,000 אנשים. 50 מיסלים, מ-1000, יפות ב-50 מקומות, בניים יפות, מקומות גז, מקומות גז יפות. זה יכול להיות מזרח. בניים יכולים יפות במידה של אנשים. בניים יכולים להפוך. מי יודע מה יכול להפך? טראק שיש מילים ליטרים גז על הדרך למקום גז. רכב יפה, וזה יפות, וזה יפות ב-10 בניים. זה יכול להיות הרבה דברים. לא משהו קרה. אתם חושבים שהצרפים האלה אומרים איזה מילה של תודה לגודה? לא משהו. לא משהו. ההפכה היא שהם נגמרים יותר. וזה מה שקורה. אז עכשיו זו סיבה אחרת, אבל אנחנו עכשיו מדברים על איך לעשות את זה בטוחה. אז כי תאמר בלבבך, אני אומר לך שאתה יכול להוכיח את הארץ ההולדה. ואתה יכול להגיע לנציאלים שעובדים שם. עכשיו אני יודע מה שבחשבתם, אתם חושבים איך מדינה כמו אנחנו, קטנה ולא מוכנתה, יכולה להוציא כל כך הרבה גויים, שבעה מדינות שעובדות פה במדינת הקבוצה, איך? לוגיקלי זה לא יכול. So the Torah say, כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני, there are so much more than me, how will I even start a war with them? What chance do I have? איך אוכל להורישם? How can I inherit their land? הם חייבים פה, הם יודעים את הארץ, הם יודעים את הרכבים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, הם יודעים את המחירים, אל תפחדו עליהם, זה מבקש. אתם צריכים ללכת למלחמת ביחד עם שבעה הם מדינות שהן הרבה גדולות מאתכם. עם אף פחד של פחדה. אתם עובדים ככה לביטחון. עם אף פחד של פחדה. לא יותר פחד יכול להקיים לי. למה? בגלל שהלמה של ה' אני לוחץ, אני לא בפחד, הם נתן להם להצליח להצליח. אני לא בפחד. היום אנשים יכולים לעשות את זה? לא. הם יהיו בפחד, אפילו אם יש ברור ברור של ה' שאנחנו נגמרו את המלחמה ואנחנו נגמרו אותה ולא אף אחד יהיה נפחד. אנחנו עדיין נחלפים היום. למה? אנחנו לא יודעים. לא כמעט כמעט. לא תראה מהם. עכשיו בואו נראה. משה הוא מדבר עם הקבוצים עכשיו. אל תהיה פחות מהקנאה, בגלל שיהיה אשם לבחור אתכם. אתם תתקשרו את כל האנשים האלה. אם תגידו, אני לא יכול לעשות את זה. יש להם הרבה אנשים. אל תהיה פחות מהם. השלה הקדוש, הרבי הלכה 500 שנים, הוא חי בצפת. הוא אקבל את הקבוצות של משה הוא אומר, אם אתה יכול ללכת ללחוץ חשובה, זו ללחוץ בין מי יש כוח יותר ומי יש טקטיקה יותר טובה בשביל ללחוץ ומי יש ארצה יותר קודמת אם אתה יכול ללכת ללחוץ חשובה כזאת, אתה יכול ללכת ללחוץ אבל אם אתה יכול ללכת ללחוץ, להבין שיש לך משהו ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל נכון? מי יש לו ה' בצד שלו? אם אתם הולכים עם את ההתפתחה הזאת, אתה לא צריך לדבר על המידה ועל הארץ ועל כל דבר אחר. למה? בגלל שה' עושה את העבודה בכלל כמו שהיא. לא חושב שזה מה שיהיה עכשיו, זו התפתחה נטרלית. אם אתם חושבים שזה נצח, אתם יכולים להיות בלתי נצחים. וכשהם יש מיליארד צבאים נגד 100,000 צבאים, המיליארד ייעבור. למה? כי זה נצח. אל תחשבו כזה, אם אתם חושבים שזה נצח, זאת אומרת שאתם לא מאמינים לי. אם אתם לא מאמינים לי, אני לא אמשיך עליכם. אני אמשיך רק עליכם, כשאתם יודעים 100% שאני עושה הכל. ואתם פשוט ממשיכים את האדמות שלכם, אבל אני עושה כל מה מאחורי המציאה. לא חושבו שהקרדיט שלכם הוא 100% לעצמכם. לא חושבו על זה. למה? הקרדיט הוא 100% לעצמכם. ונשא לשם אלוקיך את הגויים האל מפניך מעט מעט. I will destroy them but not right away. Little by little. It will be a process. How many years it took? Seven years. God could have killed them in a day. Pandemic and they all fall and die. It happens already a few times in history. Few times. But I won't kill them in one shot. Little by little. It will be an ongoing war. Why? זה בכל מיני מיוחדים דיווי. לא, למה? בגלל שאם אתה מנסה להקים אותם ברגע, זאת אומרת, ביום יום, אנימוסים יפגשו. יהיו עשרות אלפים של גויים. אנימוסים מכל מיני מיוחדים, חיודים, כל מיני אנימוסים, לוחים, זה, זה, ליון, רווחים. יפגשו אתכם. ואני רוצה אוכל. ותקבלו כולם. יהיו להם כל כך הרבה גולם. אז אם אתם מוותרים קבוצה, אתם תקבלו אותה. או אתם תקבלו גולם. לפעמים לא יש דזנטריה או פנדמיקה או כל מיני проблем. ואז תמשיכו להחליט את הקבוצה הבאה, והקבוצה הבאה, והקבוצה הבאה, והקבוצה הבאה. אבל כשאתם עושים את זה, אתם מגיעים או אתם מגיעים לרחבים. אתם לא יכולים להחליט מיליארד רחבים על הרחבים. רחבים יהיו שמורים, וזה יוצר חלומים, וזה יוצר גם הרבה חלומים רחבים. אני לא מבין את הנושא הזה. אנחנו נחליט את זה. יש לנו עשרה דקות. אני לא יכול לדבר. מה זה לך, אנימולים, לא אנימולים? אני לא יכול לדבר. אתם הולכים לעשות מירקולים להחליט שבעה מדינות. עם ארמות, עם כל כמה קבוצים. מה? גדולה. 500 קבוצים, שיטה, יצאו, וכמה דוגים, ולוחים, וכמה דברים יצאו. מי ייכול? בואו נכון שהם לא יצאו. או בואו נפגשו אותם גם. אם זה מירקול, כל הזמן זה מירקול. אתם יכולים לפעול מירקל נגד שבעה מדינות של גויים, אבל אתם לא יכולים לפעול מירקל נגד האנימות. אתם שומעים את השאלה או לא? זו לא שאלה טובה. השאלה הזאת היא שאלה של יהודי אגודל או גוי. למה? בגלל שאם אנחנו ידעים את התורה בסדר, אנחנו ידעים שהצליחה של ה' להשיג את הגנטים והצליחה של ה' להשיג את האנימולים היא קלטה קלטה גנטילים מתקשרים בגלל שהם רכבים רכבים. אם גנטיל הוא מלך אידאל, היכולה שלו למות היא גדולה יותר מאחורי גנטיל שלא מלך אידאל. אם גנטיל הוא מרדכי, היכולה שלו למות היא גדולה יותר מאחורי מרדכי שלא מרדכי. אם גנטיל הוא רכב, והאחרון לא מגניב, אבל הוא עדיין יש היכולה יותר גדולה למות באקסדנט או בכל מיני דרך למות בגלל רעיונות שלו ויש מאה דקות בתורה שכשהגויים עשו רעיוניות, הם פגשו את הסיפור האנימולוגים הם לא מגניבים בגלל התגובה וההתגובה או בגלל האנימולוגים רעיוניים או רעיוניים האנימולוגים לא רעיוניים ואנימולוגים לא רעיוניים האנימולוגים הם כל פעמים רובוטים הם מתחילים עם אשם רמוט קונטרול וכשהוא יצא זמן להם למות, אשם יחדיף איך הם מתים והם מתים, זהו. ואלה שצריכים לחיות שבוע אחר יחיד יחיד. וזה לא משנה אם הם חיים אנימלים או חיים אנימלים, זה לא משהו כזה. כי האנימלים לא יכולים להיות חיים או חיים ולא יש להם תורה. כשאנשים צריכים לאכול, למה אני אמשיך לאנשים להסביר כשהם רואים כל כך הרבה אצלם ואני לא אגיד להם אקסס לאצלם? האנימות לא מגניבות, הם לא מגניבים. אני לא אשכח שהאנימות נחפשו בגלל שאני רוצה להשיג אתכם. אני אשיג אתכם אפזיתי גוהים. לא בגלל שאתם, יהודים, אהבים. בגלל שאני פרסמת לאברהם, אייסק וג'ייקוב, שואלתי להם, שאני נותן לכם את הארץ. אני מפורסם לתת לכם את הארץ. אבל אם תשאלו אותי, זה ברור מה שאני אומר לכם. אנחנו צריכים להיות אמירים, אנחנו לא יכולים להחליט את האמת. אם זה היה עליי, אם אני לא אסור לאברהם, אייסק וג'ייקום, אני לא נותן לכם את הארץ. אבל בגלל שהייתי נותן להם את הארץ, אני צריך לתת לכם את הארץ. אבל אני לא נותן לכם את הארץ ללמוד. התפקיד שלכם על הארץ יהיה אם אתם נכנסים, תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו שאתם תשכחו לא תמכר הארץ לצמיתות, כי לי הארץ. ארץ אשר עיני השם מלוקך בא מראשית השנה ועד אחרי ששנה. The land that the eyes of your God is focused on from the beginning of the year until the end of the year more than the rest of the world. So, רבותיי, now Hashem is forced to give us the land. That's it. He made a promise to Abraham, Isaac and Jacob, the three holy righteous fathers. אז נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגשים בשבילות נכנסנו ללכת להיות נפגש לקרות את הגויים. לא, לא, קרימציה לא מוכנה בגיהוליזם, היא לא מוכנה בגיהוליזם. בגלל שכבר היא כתוב בתורה, אתה בא מהשטח ואתה צריך להיכנס לשטח. אתה צריך להיכנס לשטח. אז אם טוני קרימציה את אבא שלו, הוא קרימנל. זה קרים, הוא יהיה מפחד בזה. מה הוא צריך לעשות? לקרות אותו. הוא צריך לקרות אותו. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל כשהם קרימצים, במיוחד הסיבה שלו היא לחזור כמה אלף דולר על קרימצים. את הכמה אלף דולר שהגויים יחזורים עליהם, זה יכול לעשות להם מיליארדים בפחות בגלל זה. בגלל שכשהוא לא קרימצה, הלחם לא יישב. שלא יש לזה גבירה. לא רק זה, אפילו אם הגבירה של מישהו שהפכה הייתה פגישה או פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או הייתה פגישה או או הייתה פגישה או או הייתה פגישה או הייתה פגיש יש לנו עשרה קלפות שהאנשים באים לילים שלהם או לצוותים שלהם בתל אביב להגיד להם שהם מאוד מפחדים בגלל שהמקום נפחד והוא נפחד ולא יודע על זה ואחר כך כשהם נגמרו את זה וטיפלו את המקום הם יוצאו ויגידו שהם עכשיו מרגישים הרבה יותר טוב זה מאוד מעניין, למה? חלק מהלחם נמצא במקום עד שהמות של המות זה למה אנשים יוצאים לגבים ומדברים, הם לא מדברים עם המרבל שם. כשאנשים יוצאים לגבים ומדברים, לגבים של רב רבי, לגבים של חברך, אמא שלך, אבא שלך, אמא שלך, מי אתה מדבר עם? אתה מדבר עם השפירה, למה אתה צריך ללכת לסמטרי? אם השפירה היא איזשהו מקום, אתה יכול לדבר בכל מקום עם השפירה. לא, כי כולם מבינים את הקונספט, אנחנו נלמדים מהתורה שקלב הוא הלך ללכת ללכת בגבי אברהם יצחק ויעקב בחברון. למה הוא צריך ללכת שם? הוא יכול ללכת בכל מקום. למה? כי כשאתה יכול ללכת לגבי נכון, ואתה תפקיד שם, נכון אנשים הם, והגב שלהם, זאת אומרת, חלק שלהם הוא בגב, חלק שלהם נחתוך עם חלק שלהם שהם הלכים לאבן, הגב יכול ללכת אל ה' ולשאול לך, כמו עבודה טובה, לדפוס אותך, ל... אנחנו שואלים אם אתה יכול להשאל את ה' שלנו, או את ה' יהודי הזה, או את ה' גוי הזה, זה למה אנשים יכולים ללכת לגב נכון. אז זה מאוד מעניין עכשיו אז השם אומר שאתה לא תחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחל יש עוד סיבה לזה, כשאתה הולך ללחוץ ואתה מוותי כל אחד, זה מלחמת מצווה, אתה לא יש לך מרצה על אף אחד, השם אמר, אתה לא יש לך מרצה על כל אחד, אתה מותי כל אחד, אם לא יישב אף אחד, אז האנימות יצאו, מה שאתה מנסה ללמוד מפה? אם אתה מולך רק את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך את האנשים ואתה מולך אז כאן אנחנו נלמד מפה, בין השטחים, את כשיש מלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, כשיש בלחמת מצווה, ואתה לא יכול לעבוד ביחס לבריאה עם הם ואתה לא יכול לקבל כ עבודה מהם או לתת לך מוני, אל תגמרו אותנו, אל תגמרו... אתה רק, רמב״ם כראה, אתה רק יכול לעבוד ביחס לבריאה עם הם מבחינים ולהשתתף אחד מהמבחינים בשביל להלכות. אתה רוצה לא להגמר אותם, אתה רוצה שהם ילכו לרחוץ לשלם שלהם. הראשון הוא לא למורים אותם, לא לקחים אותם, אלא לתת להם הצלחה ללכת. אם אתם ללכת, הם לא יקחו אותכם. זה לא כמו הערבים, הם צריכים לקחות אותכם. הם צריכים ללכת אותכם. הם צריכים לקחות אותכם עם הטנק. ואתם רוצים ללכת, הם יקחו אותכם לקחות אותכם. לא. אתם צריכים להגיד להם ללכת. אם הם יודעים ללכת בלי קרב, אתם נגמרו להם. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם נכנסים לזה כמו שהתורה אומרה זה לא הרעיון שלי להחליט אותם זה רעיון של ה' אני רק צריך להרחיש את ה' שלהם מהאידולים שלהם ומהקבוצה שלהם אבל אם זה לא הרעיון שלהם, והם הלכים ואני אצלח את האידולים שלהם אז אני לא צריך להרחיש אותם לשינה או לאינדיה או איפה אף פעם שהם חיים להקבוצה אותם אני לא הקבוצה, ה' הוא הקבוצה אבל אם הם יכולים לעשות את זה בתוך החיים שלי, בתוך הביתה שלי I have to do everything I can to stop it. That's what the Torah says. וביערת ערה מקרבך. You have to clean the bad and the negative from among you. והיה מחניך קדוש. Your camp, your territory has to be holy. No naked people, no lack of modesty, no idol worshipping, no people that break Shabbat in public. Has to be holy. אם יש אנשים שהם מגיעים לרעיון של המקום אתה צריך לקחת עבודות נגדהם בגלל זה זה לא רק גוהים זה גם נגד יהודים אם יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים כשהיו 450 פרופטים חכמים, והאנשים ילכו ללכת אליהם, וללכת לעבודה זרה, מה הוא עשה? הוא שלח את כל שלהם, בגרמל, במרחק ישראל. כל 450 פרופטים חכמים, היו שלחים על אליהו, אלייג'ה, הפרופט. למה? כי הם השלחו ישראל מבחינתם. אבל אם האלה, הפרופטים הלכים לסיריה, ללכים לאירופה, ללכים לטורקיה, ללכים לאיג'יפט, לא צריך לצלם אותם שם. הם לא במדינת הלכה, הם לא מפחדים עדיין. הם רגלות, רבותיי. הרגלות שלהם כולן דיווין. אם הגויים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים יפהדים פנדמיקה, אנימוסים שבאים, וכל מה שאחר. זה עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו התורה היא כתוביות, כתוביות של אידאולוגיה. איך להכניע, איך ללמוד, איך לדבר, איך ללכת, איך להתמודד, איך לקבל ילדים, איך ללחוץ, איך לסייע לצורכים שלך, איך לסייע לצורכים של אידאל, איך לסייע לצורכים אחרים, איך לסייע לצורכים רבים, איך לסייע לצורכים רבים, ללמוד תורה בעולם שלהם. יש מיליאנים דברים בתורה, ליטרית. הדרך היחידה שהיינו יודעים היום מה לעשות ומה לא לעשות, זה כולה מגיעה מהבוקר של ה' אף אחד לא יכול להשתתף את רגליה שלו. כל עבודה שהייתה כבר כתובה בבוקרות ה' מגיעה מהבוקר. כשאתה אוכל, כשאתה עושה ברכה לפני, וברכה אחרי, ומה קרה כשאתה אוכל ברקה. ועם האקדמיות ועם החלומות ומה יקרה כשאחד חלום? מה הוא צריך לבחור כדי שיהיה חלום? כמה זמן הוא מוכן ללכת לדוקטור? מה הוא צריך ללכת? ללכת לדוקטור, ואז לדוקטור, או לדרך אחרת? יש כל כך הרבה שאלות בשלב! אם אחד לא ילך ללמוד ולא ילך ללשון של מדענים טובים, חייבים, חייבים, מדענים, רק לא פרקים מהאוניברסיטה, רק מדויקים ומתוחים שמייצגים בדיוק מה שכתוב. לא את הידיאלוגיה המודרנית שלהם שהם קיבלו מהאוניברסיטה במנהטן, לא. אלה שהם נפגשו לתקסט, נפגשו לרמב״ם, נפגשו לשולחן ערוך, נפגשו לחומש, נפגשו לזוהר, כל הספקות הקבועות, אלה האנשים שהם צריכים לשמוע. אף אחד אחר, אשם ירחם, לא רק זה לא מצווה לך, אלא זה רעיון לשמוע אותם. אתה צריך להיות מאוד במיוחד. זה למה שאני קראתי את הליסט החדש שלי. וברוך אשם, אלפים מילים של אנשים קיבלו את הליסט החדש הזה, והם קיבלו קצת אנשים בליסט הזה שהם נפגשו לשמוע. לא כל אחד יכול או יכול לדבר כדי לדבר על איזה חלק של הקבוצות של הספקרים האלה זה אילגול. לא כל אחד יכול לדבר על זה. לפעמים, הספקרים האלה יכולים. כריזמה. הם מדברים, הם אומרים שחקים, ספקים. זה מתרחק. אבל כשהם מתרחקים אתכם, הם מגיעים את רחבים שלהם ומגיעים את רחבים שלכם ללחוץ. אינים עושים את זה בטח. סנטה קלאוס עושה את זה בטח. האחרון, רשה מרושה, עושה את זה בטח. מירוויס, אחרון רשה באנגלית, עושה את זה בטח. אינים עושים את זה בטח. למה? בגלל שהאנשים אמרו להם אלפים פעמים שזה ערץ, תראו מה הם עושים, והם מנסים לעשות עוד יותר. יש אחד, הוא היה ככה, קיבלנו אותו הרבה, וזהו, הוא לא יוצא לניו יורק עדיין, הוא קיבל את הסיפור. הוא לא נתן ללכת, לדעתי, 7 שנה. אחד מהם של הליסט שם, האחד שלהם נפגש, אחד אחר מקליפורניה גם נפגש, הוא נפגש. שלושה אנשים של הליסט לא עומדים עדיין, הם רק עומדים מהרקודים שלו. זה למה אני קבל אותם בליסט. אולי היום מישהו יכול להיות מוותי ולהמשיך לנצח אותו. אנשים שומעים את רקודותו שלו, אולי. אז רבותיי, כשזה נכתב בתורה, כדי ללכת לרעיון של ה' כדי ללכת לרעיון שלו, כדי ללכת לרעיון שלו, וכדי ללכת לרעיון שלו, וכדי ללכת לרעיון שלו, אני שואל על השבת במהלך שלי, במונסי. זה היה בר מצווה, היה הרבה אנשים. אני שואל אותם, אוי, זה כתוב לתפוס את המנגינות שלו, להחליט את המנגינות שלו, זאת אומרת, לא להיות רחבים, לא להחליט את הרגלות של התורה. אבל מה זאת אומרת, ואלכת בדרכיו? ללכת בטחים שלו, לתפוס את המנגינות שלו. מה זאת אומרת? מה זה, מטאפורית? או זה לידרלית? מה זה? אני אגיד לכם מה זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת הוא נפגע בנפגע של רעיון, אתה צריך זאת להפגע בזה. הוא נפגע זאת זאת זאת זאת זאת זאת זאת במוזיקה מגניבה מגניבה עם כפיים מגניבים, אתה צריך להפגע בזה. הוא נפגע בצורכים ספציפיים, במה אנשים מפגיעים, אתה צריך להפגע בזה. הוא נפגע בטרידה, אתה צריך להפגע בזה. הוא נפגע בטרידה, הוא נפגע בטרידה. הוא נפגע בטרידה, הוא נפגע בטרידה. בטרידה, הוא נפגע בטרידה. הוא נפגע בטרידה, הוא נפגע בטרידה. הוא נפגע בטרידה, הוא הוא אוהב קירוב, לא משהו שהוא אוהב יותר מאשר לספק את אבותי הילדים, זה הכי גדול בעיניים שלו אז מה שאתה עושה אם אתה חכם, אתה נותן כל שלב שלך לקירוב, למישהו שיש בהצלחה במה שהוא עושה, איזה אנשים עושים קירוב אבל הם לא היו בהצלחה בגלל שהם חכמים, הם לא אגרסיביים, הם לא מגיעים אף אחד כאן וכאן, מישהו מנסה להתאהב במה שהם אומרים, אבל זה לא סליחה. למה? בגלל שהאנגלית לא יש לה פחד. אם לא יש לה פחד, זה מאוד קשה להחליף את רעיונות שלך. לספר את מה שאתה רוצה לעשות בשביל ה' זה מאוד קשה. ההשפעה של לעשות את זה קורית מהפחד, מההתפחד, ומההשכחה של ה' איך אני יכול להיות כל כך לא תודה? ואז יש כמה אנשים בעולם שעדיין יודעים איך לעשות את זה. במהלך הצעירה, כמעט כל מדבר היה ככה. זה התחל לתחתן בזמן חפצחיים, והוא קורא לכל הרבים להכוון אותם, לא להיות מודרניים, להמשיך בכל הקבוצה, להגדיר את הקבוצה שכל דבר בחיים הוא אותו תגובה או תגובה. זה מה שחפצחיין אמר לכל האנשים, אני מזכיר לכם, אל תדברו רק על ידיעה. אנשים צריכים להשתתף את הלקציה, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להשתתף, להש לא רק לא פרקים, איזה פרקים עושים יותר פרקים. כשסנטה קלאוס מדבר על פרקים שלהם לתלמידים שלהם, הוא אומר להם, אני לא שאלתי להגיע למלחמת, ה' לא יכול להגיד לי מה לעשות, הוא לא יכול להגיד לי, אני לא צריך להתאמין לו, הוא צריך להתאמין לי. זה הכי גדול בגלל היסטוריה של העולם. בגלל שאי אפשרי הקבוצים בין קריסטים למוסלמים ולמרדים מוסלמים שרוצים למרד את כל מי שבארץ לא עושים כל כך הרעיון לעולם כמו הוא. וזה מה שאנשים לא מבינים. אהה, זה מעניין. אני לראה דברים אחרים. אני יודע שכאשר הוא מדבר על רעיון, לא, לא, לא, זה מטריד את רעיון שלך. כשאנשים עומדים, הם מלאים מלאים. מישהו שבאמת דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא הוא לא יכול להגיד לנו מה לעשות הוא הביא אותנו לעולם בגלל שהוא ה' מגעיל הוא חסר הוא היה בלונדון, הוא היה בלונדון אני שואל אותך לעשות אותי, ואתה עשית אותי, אז תגידו על זה דברים כאלה שהוא מדבר, זה הכי גדול מה שהוא לא מפחד ממה שקורה לו בעולם הבא, אני לא יודע מה קורה במיוחד רק לצפות או אולי לספר כתוביות מי פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט זה כמו אם ניו יורק טיימס פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט מי פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט הם לא יושבים אף אחד יותר שעושה את העבודה שלהם לנצח את הארץ היהודית, אלא סאנטה קלאוס ה'פייקר' ועדיין יהודים עם יאמאקה שומעים את זה. ואז הם שואלים, למה אנחנו נשאר כל כך הרבה בעצמנו? אז הם ישבים את הרעיון לשאול, או ללכת לראות את ה'גיי' מודי', ה'קומדיאן' עם יעמקה שחורה בגלויה, שמיכה עליו ועל אבא שלו, עם ידים קטנים. בלתי מאמינים מה שהיה ליהודים. אנשים שקוראים את עצמם רליגיים, אין להם רעיון. ולגבי הצעירות שלהם, סערדי, אשכנזי, חסידים, לא משנה, אלה יחסידים, אלה יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, יחסידים, עם פליטה על הראש, הם לא יכולים להכנס. הם לא יכולים. מישהו שקורא לעצמם רליגי, יכול להכנס לדבר כזה? אחד מהם יכול להכנס לדבר עם רגל שחר, חברה או לא. בעצמי, אני ראיתי את זה. אמרתי לכם, כשאני הייתי בברוקלין, כשאנחנו נכנסים לדבר, אני רציתי לקחת סנדוויץ. הייתה רק איזה מקום בקוני איילנד, מתקפה עד 2.00. 2.00 הלילה. במיוחד כשאני הולך אליו, אני במיוחד לא הולך אליו, אבל במיוחד כשאני הולך אליו, אני מקבל סנדוויץ' אליו, זה במיוחד 5-6 אנשים אליו. גדול רסטורן, עם 200 שטות. במיוחד ללילה אחת אחת אחרי התלמיד שלי, כמעט אף אחד לא היה אליו. אני בא אחת הלילה, הלילה השבועית, פאקט! פאקט! מישהו יוצא, ואני שואל לו, מה קורה פה הלילה הזו? זה היה פרויקט פה. השבוע פשוט סופר כדי שהם כולם יצאו לאכול. פה הייתה שבוע, שבוע של רום! של הפילד הזה, מודי דגה ושבועו שלו. אני אגיד לו, כל האנשים הרליגיויים עם הלוחים והציציות, כולם בלוקים וחודים, נראה כמו ישיבה, בחורים ורבים. הם הלכו לשבוע הזה, אני אגיד להם, כל האנשים האלה יצאו עכשיו מהשבוע. אני כמעט נפלתי למות. לא צריך להגיד שאני לא יכולה לאכול, אני פשוט הלכתי הביתה, מנטלית מנטלית שהזאת היא המצב שלנו, פלטבוש, ניו יורק. אני לא יודע אם האנשים היו מפלטבוש, הסבירה הייתה בפלטבוש, אולי היו מפלטבוש מכל מקום. הזה קורה בכל מקום, ואז הם יגידו שאני פנאטי. להגיד אלף ב' אלף ב' של האידיאולוגיה היה פנאטי, היה אקסטרום, זה כמה רבים הם היו זה היה מדבר אקסטרום שלהם להגיד להם לא ללכת למשחק של מישהו ככה רעיון, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום שלהם, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום שלהם, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום שלהם, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום שלהם, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום שלהם, שזה לא אשם להגיד על האקסטרום עם אף שם שם, ולאדם רליגיי נכנס לזה, וקבל טיקט שייכול לתקן לבית הזה. אוי להם יום הדין, אוי להם יום התוכחה, כל אחד שמתי על המשחק הזה, יכול ללכת לרחוב עשרה ימים, ולשים ערות על הרגל, וללכת לרחוב עשרה ימים, לקרוא ל'השם', ולא יהיה סביבה. בגלל אחד, חילול השם שמשה רבנו עשה כשהוא רצה לעשות קידוש השם הוא אוכל דראק, במשל לדבר עם דראק בשביל השם, לא לעשות משהו, סירקוס ואוכל דראק משה עשה את זה בגלל ה' זו היחידה הוא אוכל דראק, לא בגלל עצמו לא בגלל אוהבותו פרסומליתו הוא נפגש את כשהוא היה מנסים לעשות דבר פוזיטי, והשם נפגש, בפעמון שהכול ביחד צחקו, משה ואהרון לא נכנסו לישראל. שתי האנשים הכי עצובים שהם אולי חייבים, קיבלו כזאת התגלגלות קטנה, בגלל שהם מנסים לעשות דבר טוב, איזה חלום קרה, והאנגלית הייתה צחוקה, ואני הייתי חילול השם של אחת דקות, אקסידנטלי, בין הכי גדולים. והם קיבלו כזאת התגלגלות מגניבה. תחשבו מה יקרה לנשים כאלה שהם יקבלו כאן לפני שעתיים שעה ומרחקים מהחלק הזה, ועם אין-שאר. והם יכולים לבוא ולחזור על זה, והם עובדים על קטע ללכת אליו. ואני בטוח שהם עובדים על הרבה דברים מגניבים. בגלל שמישהו עדיף לא יכול לראות את ידו אחר כך. ובשביל זה, למידה של זמן, או במידה של סנטה, או לכל האחרים האחרים, אתה לא יכול לראות במידה שלהם. דווקא, אתה לא יכול לראות במידה של האנשים על המידע. הם מראים לך סינואר, חמאס טרוריסט, הם מורידים את זה, ואתה לא יכול לראות במידה שלהם. זאת מידה של אנשים מורים. אתה רואה את מידה שלהם, זאת רפלקציה של נשמה שלהם. זה נכון שבפיקציה זה לא כל כך רע. כמו באמת. אבל באמת, אם תסתכל על מיוחד של פוליטיקאי, תסתכל על מיוחד... כשיש יהודי, כשיש גוי, תסתכל על מיוחד של מלחמת אידאל, תסתכל על מיוחד של מחלל שבת, תסתכל על מיוחד של גיי, זה עושה דמייג לשלום שלך. אתה צריך לדעת על זה. זה גמר עשה. אסור להסתכל בפרצוף של אדם רשע. זה נגד הלכה. זה לא מבחינה. זה נגד הלכה. ולפעמים הם מסתובבים במידה של האנשים הכי פחותים על הארץ. כשאנשים מסתובבים בסנטה קלאוס, הלקשה היא לפחות שעה. לפחות שעה, הם צריכים לראות את המידה של מישהו כזה, שתגלגל בלחמת אשם, ותביא אלפים אנשים, ותגלגל את עולם שלהם, כדי לראות את המידה שלהם. אתם יודעים את ההפכה שיש להם לזה? אבל הם לא יודעים על שום דבר. הם חושבים שהם רליגיוניים, אתם האנשים האלה. זה בלעדון. לגמרי, אם הייתי בסדיק, הייתי יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני שאני יודע שאני שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני שאני יודע שאני יודע שאני יודע שאני יודע ש קצת אנשים מדברים על זה, קצת ראש ישיבת נער ישראל בבולטימור קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק אבל את האחרים, אני לא רואה שם שם שום אחד. והחלטה שלהם לגבל אנשים כאלה זה באמת לא שלי. אני צריך לרכז על קירוף, לבחור שהטוריה היא דיווין וללקח אנשים מוסר. החלטה היא שהראשי רבים של הגנירה, הם צריכים לגבל האחרון וההריטיקה. הם צריכים להתפרסם פרסים נגדה. אף אחד לא יכול ללקח את זה ואת זה ולבוא אותם לטרפון, לגבל. אבל כשאף אחד לא עושה את זה, יותר טוב שאנחנו עושים את זה, כדי להכרח את הרבים. אני אשמח שהם יהיו הרבים הכי גדולים, הכי גדולים, תמיד החכמים, שהם יכולים להכרח את הרבים. הם עשו את זה כמה פעמים. הם עשו את זה. יש אנשים שהם בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח אבל זה לא קורה עדיין. יש כל מיני פוליטיקות בין החסידים האלה למישהו אחר, הם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט. אני מדבר על הלכת לדעת לאנשים את הדרך הנכונה של התורה וללכת להם איך לדעת את החלטה ההרטיקה שלהם ולהחזיק מהם ולהגיד לאנשים אחרים מהם אם אנשים תלכו מה שאני אומר בשנים האחרונות הם לא יקבלו אף אחד לדעתו. העקבות שהם עדיין יש להם דעתו היא החלטה של כל יהודי רליגיי שבאים אליו. אלה שיכולים להחליט את זה ולא עשו משהו יהיו נחשבים לזה. איזה אנשים הם מגיעים, הם מגיעים, אבל האחרים לא מגיעים. אני רליגי, אני לא חופש, אני לא שומע לו, ילדים שלי לא שומעו לו, זה מסוים. לא, זה לא מסוים. אחי ואישה שלך עושה, והחבר שלך עושה, או אמא שלך עושה. איך לא יכולים לעשות משהו על זה? היא מגיעה רעיון לשלום שלנו כל יום, ואתם לא עושים משהו על זה? That's the problem. The Torah say when you see someone you can influence to do good and you didn't and he because of that commit sins, you are responsible for his sins 100%. Not 90%, 100%. הוכח, תוכיח את עמיתך ולא תסתע על הפחד. You don't rebuke him, you are guilty as much as him. אני מדבר איתכם על פרנציפות פשוטות, לא פרנציפות שואלות פשוטות, התחתון של היהודית. כל כוח מדבר על זה, כל כוח. אבל איכשהו, אנשים נפגשו את זה, אפילו אם זה בכל כוח. רבותיי, אני יכול לדעת שזה מגניב שיש לנו ככה מצב. הטוב על זה, יש אחד הטוב על זה. כשאף אחד עושה דברים רעיונים, והשם הוא מאוד מפחד מהגמרות, אלה שלא נפגעים במהלך הרעיון הזה, ובמהלך הרעיון הזה, הרצון שלהם תהיה הרבה יותר גדול. רב בן ציון אבא שאול, בשבוע, הלך ללמוד גמרא כל הדרך לשבת. הוא קח את הגמרא כמה דקות לפני שבת, והוא יכול ללכת לשול ולפגוש מנחה, והוא יכול ללכת הביתה ולפגוש את הקידוש. הם שואלים לו, רבי, כל שבוע אתה מנסה ללכת, בפעמים, בפעמים. בשבוע לפני שבת, תקשיב כמה שעות, כמו שכל הרבה אנשים עושים. הוא אמר, לא. עכשיו זה עבודה גדולה ללכת, כי אף אחד לא מלכת. 2-3 שעות לפני שבת, אני לא מבקש, זאת אומרת, אני פה, מגישה, אחר דקה, מגישה את הביתה, חברות, בית, מיקווה, אתם יודעים איך זה קורה, מישהו מגישה לפני שבת, אף אחד לא מנסה, אני מנסה, אני מקבל התגובה לכל מי שלא מנסה למנסה, למה? אני חיים את העולם עכשיו, מישהו שמנסה ללמוד תורה, כשאף אחד לא מנסה ללמוד תורה, כל הנשיאה הולכת לו, עם אף פרטים. זה למה אני אומר לכם, אבותיי, אשם אוהב קירוב ביותר, אוהב קירוב ביותר. אם אתם חכמים, תפקידו את כל המעשיר, 10% או 20% שאתם נותנים מבחינתכם למה אנחנו עושים פה. אנחנו אוהבים קירוב ביותר. כמו היום, אמרתי לכם הרבה פעמים, כל יום, מינימום 20 מסגרות של חברים חדשים בעלת תשובה. אנשים חדשים, אני פשוט חשבתי את החיים שלי, אני פשוט אמרתי את הסיפור על האנשים העולמיים עם הסיפור על השבת, סיפור אחת שעה, היא שומרת בשבת, הר סון הוא רבי רליגי של 30 שנים, אתם יודעים כמה פעמים הוא מדבר עם אותה על שבת? הוא אמר לי, אני יכול לתת לכם סיפורו שלו, יש לי את זה, אם אתם מבינים עברית אתם תשמעו את זה, אתם יודעים כמה פעמים אמרתי לאמא שבת, שבת, שבת, לא משהו. אני שמעתי לה את הוידאו, אחת הזמן שהיא ראית את זה, היא התחילה לשומר שבת. מה קרה אחרי זה? אחרי 30 שנים, אבא שלהם החלטה, והוא היה יהודי רליגי. אחרי 30 שנים, הוא הגיע להיות לדרום. אחרי 30 שנים, אני חייב להגיע להיות לדרום, כי היא הייתה מחללת שבת, אישה שלהם. One Shabbat she kept, he came. Why? That's the value of a Shomer Shabbat as opposed to Mechalel Shabbat. It's written in Shulchan Aruch seven times. Mechalel Shabbat is 100% like a nun Jew in the eyes of Hashem. 100% like a nun Jew. Bigger shame than that you can get. שהלך קורא לך נאי יהודי, הוא נתן לך רוח יהודית, אתה נתן לך אמא יהודית, הגנטים נחשפו את עצמכם, אלה שבאים לקונברט, הם נחשפו כל כך הרבה. אלה שלהם לא יודעים אפילו לבן להקבל את הקונברט, את ה-100 או ה-1,000 או ה-2,000 דולר שהם נקבלו, לקבל את הכתוביות, לקבל את ה-2,000 דולר, זה יקרה זמן, להתחיל במקום קרוב לסינגאג, אתה צריך כמה דולר לקונברט. הם קבלו, דולר בי דולר. They send messages, help me out. I can't go Rosh Hashanah. One guy told me I'll die if Rosh Hashanah would pass and I still won't be a Jew. I don't know what I'm going to do. I must convert before Rosh Hashanah. Baruch Hashem, He just did. He just did. הוא מגיע כדי לספר את כל זה, כדי להיות שומרי שבת. והיהודים שהיו נפגשים יהודים, נפגשו את השבת כאילו זו קצת חזקה. אפילו אם היא כתובה 12 פעמים בתורה, זה הדבר הכי מיוחד בעיני אשם, שבת. אשם נפגש לנו את השבת לפני התורה, כספורט. לפני שהתורה הייתה נפגשת, אנחנו כבר נפגשנו את השבת. And Hashem say to Moshe I have a precious gift in my treasury. That's the words of Hashem. I would like to give it to the Jewish children of mine. Go and prepare them. It's not a little gift that cost five dollars for that you don't have to prepare anyone. When you give a gift of a lifetime you have to prepare a person for it. It's a big event. זה שבת. הכי הרבה יהודים לא יודעים מה זה. הם חושבים שזה יום עבודה. רב שלא עובד יום שלו, הוא צריך להתקבל שבת. מיליארד שייך בבית כל יום ותראה איך הוא עובד, הוא צריך להתקבל שבת. זה לא משנה עבודה. שבת היא קווננט אמיתית אמיתית בין הקבוצה של העולם ושל הילדים שלו, החלטות היהודית. האנשי לא שומר שבת, הוא לא יש לעולם להגיע. הוא מתי ישר יותר והוא מתי בעולם הבא, שזה איתר. זה קורא בתורה. קורא בתורה, אקסדוס 31. כאן, קראים. מחלל שבת מות יומת. הוא מתי ישר ומתי עוד פעם בעולם הבא. ונחרטה הנפש האי מהמאה. I will cut that soul out of my nation. Clear verse. People ask, how do you know? מחלל שבל אבנו עולם הבא. How do you know? It's written in the Torah 12 times. It couldn't be any more clear than that. And still ask, okay, I never read the Torah, what can you do? Why righteous people suffer and wicked people celebrate? It's a verse in the Torah. למה אנשים מתאים וכמה אנשים מתאים וכמה אנשים לא מתאים? זה כתוב בתורה. מה ה' אוהב, זה כתוב בתורה. מה הוא אוהב, זה כתוב בתורה. הכל כתוב, רק תבואו ותלמדו. ב-80,000 רליגיונות פשוטות שהתחלו אחרי היהודית, אף אחד מהם לא מוכן שהגנטי שתפוס את הרליגיה או את הקול הוא קרימינל, אם הוא לא ידע כל הרגלות, או אם הוא לא ידע את הספר ברחוב. אין דבר כזה. אם קרישי לא ידע את הקרימינל, הוא לא ידע שהוא קרימינל. אם מוסלמי לא ידע את הקוראן, הוא לא קרימינל. אם יהודה לא יודע תורה הוא קרימנל. תסעד השם. למה? בגלל שאתם יודעים שיש בוקר דה-וויין שהיה נותן לכם במקום פוליטי, בפני מיליארד ראשונות וראשונות שלכם וראשונות וראשונות שלכם עד 3,300 שנה נותנים את החיים שלהם לבוקר הזה. התספרו מהנאצים האנטסמיטים וגויים בכל עולם, רק לא להחליט ללכת או ללכת מבחינת הבוקר הזה, ואתם לוקחים את הבוקר הזה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה לא אפילו נפגש לבחור מה שכתוב שם זאת אומרת שאתה יכול לדעת שזה בוקר של ה' אבל אני לא יכול לדעת מה הוא רוצה ומה הוא קורא זו גבוהה גבוהה גבוהה מאוד יש לך בוקר דיווין בבית שלך או בבית של חברים או בבית של אבאים ואתה לא נפגש את זה אף פעם אתה לא מבקש לראות מה ה' חושב עליך זו פשוטה מגניבה זו פשוטה מגניבה אין שאלות אחרות לדבר על כזה רעיון. זה למה הגמרה מלאה דמות ומספרים על הסטטוס של אמא ארץ, של יהודי איגנור. אתה בטח לא תשמע מה אני צריך להגיד על זה. מה הגמרה, איך הגמרה דפיין יהודי שלא לראה תורה ולא ידע משהו מהחיים שלו. אם תראה מה החכמים צריכים להגיד על זה, תאמין לי, אתה תקעה ותרעה. They talking about me. I am the surgeon. I am the lawyer. I am the doctor. I am the engineer. I am the pilot. I am the math teacher. And the Torah call me an ignorant. And I'm a haretz. He deserve to be eaten by the dogs, the Gemara say. Such a criminal and such a fool that have a divine book in his book and he doesn't even open it. ואני לא מדבר אפילו על אלה ששחררו את זה, זו ליגה אחרת של קרימנלים. לא רק הם לא יודעים משהו מהחיים שלהם, כשהם אחר כך שקוראים קצת מהרביים, הם שחררו את זה במידה הסוציאלית שלהם. קטעו חלק מהגבים שלהם ושחררו את זה, שחררו סגנון. אלה, אין מה לדבר עליהם. אני מדבר, לא על האלה האלה, אלה שהם פשוט אגמרים. הם לא יודעים, הם יכולים לגמר יותר. זו כל כך אשמה. והשם אומר לא לדעת את הרגלות בגלל שאתה לא בא ללך ללחוץ אתה תקווי כמו שזה כל מנסים אבל אני לא ידעתי בגלל שאתה לא בא ללחוץ אם אתה ילך ללחוץ אתה ידעתי אתה לא רצית ללחוץ בגלל שאתה לא רצית ללחוץ בגלל שאתה רוצה לעשות כל מה שאתה רוצה אתה 100% חייבת ללחוץ על כל עבודה כמנסים אם המבקר בקורטרום יתן לך רכבת. אני רוצה שתלמדי את הרכבות האלה. זה מגיע לדבר שלך. אני לא רוצה שתיכנסי לקורטרום שלי. הרכבת הזו היא לדבר שלך. אתה עושה דבר עם חברים, תלמדי את זה. שאתה לא יכול להגיע כאן ולא תהיה נפגש עוד פעם. ואתה יצא שבועים אחרי זה ואתה נפגש עוד פעם. התלמדת את הרכבת שאני נתן לך עם כל הרכבות האלה? לא, אני לא הייתי עם זמן. עכשיו המקבל יהיה מגניב. אני נותן לך כתוביות לדעת שאתה לא תיכנס לבית המקום שלי ושני שנים אחרי זה אתה פה ותכניס כתוביות לגרמת? אתה יודע מה זה יעבור לך, המקבל הזה? תאמין לי, אין מרצה. וזה בדיוק מה שתהיה להם. הם לא רוצים לדעת דעות, הם לא רוצים להתקשר. אני יודע כמה אנשים אני נותן להם להשתמש בפייסבוק. הם לא משתמשים בפייסבוק. זה לא יעבור להם משהו. זה יקרה דקה. 15 דקות, האפ יש בטלפון שלכם, ארפון, אנדרואיד, רבי יוסף מזרחי, חדש. 10,000 שנים לדבר בכל סוג שאתה יכול לחשב עליהם. אתה נחשב, אתה מפקד, בטלפון, אתה בא לטלפון, אתה מפקד בטלפון, הוא ממשיך להמשיך. אתה נחשב על האפ, הוא ממשיך להמשיך כדי שאתה הלכה אחר כך. אינסטאפטורה, כל דקות אתה מקבל מצוות כמו דיימנטים. הוא לא מפקד. הוא לא לוקח. הוא אוהב את הלקציה. הוא כתוב תפקידות. הוא מיידע איך הוא לקח את הלקציה והיה כל כך שמח. אבל הוא לא לוקח את האפקט לעשות עוד לקצייה. למה? סטאנט עושה את הכל לנצח אותו. כי הוא ידע שהוא יקבל לקצייה 5-6 פעמים, הוא תהיה אנשי רעיון מאוד. ואת זה סטאנט לא מגביר להפוך. זה כבר יותר. בעזרת השם, אני מקווה, בעזרת השם, שאתה תפקיד את הלבים של האנשים האלה, שהם מגניבים ומגניבים, ושם הם עדיין ממשיכים את הלבים שלהם, והם לא רוצים להחליף. אופיילי זה יביא להם לדבר, לפעמים. הם מתחילים או לא, אני מקווה שהם מתחילים, אבל לפחות, לפחות, להתחיל לדבר או להתחיל לתחשב בצורה שהם מפגשים או מי הם רואים או מה הם נראים. אם נציג את זה, זה כבר טוב, דיינו. ברוך אדוניי לעולם, אמן ואמן.