Streams of Water Have Come Down From My Eyes Because They Did Not Keep Your Torah

Good evening. This lecture, לרפואת בבה יודיק, יושע בן שפרה, אברהם בן סימה, אורי בן דקלה, מזל בת רינה, אליאנה ליאל בת יוכבת, יואל בן גיטל, יעקב רובן בן הייקה, רוזה בת מרים, אליעזר לוי בן רייכל, ריחל, מנחם, יקוטיאל, בן חנה, אוסו, לילוי נשמה, תמר, הבת, ביטייה, אין לרפואה שלמה ושמחה, בן מזל, בהצלחת, משפחת בן חמור. עוד שבת הוא ירד פרשת, כי תצא. כי תצא למלחמה על אויביך. כמו כשאתה יוצא לבחירה נגד אמיניים והשם יביא אמיניים לדבר שלך. זה כמו שהפרשה מתחילה. הפרשה הזאת, היא פרשה ספציאלית בתורה. למה? בגלל שהיא ישתה יותר מנגינות, מאשר כל פרשת אחרת בתורה. ביחס לתורה יש 613 קוממנטים, הפרשה הזאת הייתה 74 מצוות. 74. יש לך חלקים, הרבה חלקים. חלקים בנגמרה שהיו כתובים רק מהפרשה הזאת. מאה דקות, דעות על כל שיטה מהפרשה הזאת. השבוע הקודם, זה גם פרשה ספציאלית, פרשת קיטבו. מה זה ספציאלי בפרשה הזאת? יש לך 98 קרסים בפרשה הזאת. זכרון. יש שני פרשות בתורה, שיש ספציאליה של קרסים שתקיימו לנצחות. תזכרו, זאת לא אומרת שאתה צריך להיות אנשים רעיוניים אתה יכול להיות האנשים הכי יפים על הארץ פוליטי, מנהר, גניב, רעיון של אמור לא רעיון אבל אתה כל כך רעיון בעיניים של ה' אני מדבר על זה הרבה פעמים כמו מישהו שעובד עם רגל, זהו הכל אמרו לו, לא אפשר, לא אפשר, תשכחו לי, עובד עם רגל, חלל שבת סמוק על שבת, מגיעה הכאב על שבת, הוא הכי יפה, לא יש אמות, כולם אוהבים אותו, איפה שהוא יכול, הוא חבר, יש הרבה אנשים שמתאים לו, זה מחלל שבת, אישה שמתאים עם רגלות ברחוב, היא כבר חייבת, זה לא משנה, היא יש את הכי יפה, הכי יפה של אדם, היא עושה כל מיני דברים יפים, היא לוקחת ברחובה, האנחה לוקחת אותה, לא מאדסה, שורט סליבס, אופן, הכל. היא זמחתיאת הרבים. זה לא רק רעיון, זה רעיון אקסטרה. בגלל שיש שני קטגוריות של רעיוניים. אנשים שעושים רעיוניות בין הם לאשם, ואנשים שעושים רעיוניות לדברים אחרים. בצורה של אישה, היא מנגינה ברחובה ברחובה, ולפעמים אנשים לוקחים אותה, ולפעמים אנשים אחרים לוקחים אותה איך להתגלגל זה כבר היא מנצחת אותה להכניס להיות רעיון וכשהאנשים לוקחים אותה ולחשוב על כל מיני דברים רעיוניים בתלמידה שלהם, כל דבר שיש לכם עליהם, זה יכול להיכנס לתלמידה שלהם היא יכולה לקבל ביום אחד, כשהיא עובדה במנהטן, 100,000 סיניים ביום אחד מישהו שבמנה עושה סין בין הוא או היא לאשם. היא איתנה קושר, סין אחר. היא איתנה ברקת המזון, סין אחר. היא קרסת, סין אחר. היא מדברת על השעון בטלפון עם מישהו, סין אחר. כמה סין היא יכולה לעשות ביום? 10, 20, 30, 50. צריך לעבוד מאוד לעשות 50 סין ביום. אחת שעה ללחוץ במנהטן או במהלך קינגס היי-ווי בברוקלין או במהלך המדהים כשמאה אלפים אנשים לחוץ, במיוחד בשעה השעה השעה, אתה יכול לקבל מאה אלפים סיניים הלכי עכשיו ותפקידים כל יום מאה אלפים סיניים ולפקידים את הסיניים, זה יהיה אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם אותם או חז'אל נותן את האמצעות הזאת, אבל התורה מדברת על סייקופאטים שהם רפסו קו. מנטיאלי חי, אין דרך לדבר על מי ככה, אחר מכן מנטיאלי חי. אדם לוקח את חיים, הוא ראה קו. אפילו לדבר על זה, זה נשמע מאוד אף. מה זה החלטה פה? אבל דברים כאלה יקרו בעולם, בואו נאמין או לא. במיני מדינות, אנשים עושים את הדברים האלה. אז הוא הלכה ועשה מה שהוא עשה לגבי הקו, עכשיו התורה אומרת שהוא צריך להיות נותן למות, יהודים ולא יהודים, לא רק יהודים, גם גנטים, זה נותן למות להם, או משהו כזה, והגבי צריך להיות נותן גם ככה, אז על האנחה, אנשים יודעים, זה רעיון רעיון, מי רוצה מישהו כזה במדינה? היום זה קו, завтра זה ילד שלך, מי ידע מה להתכוון מזה? אבל מה עם הקו? הקו לא עשה איזה רעיון. מה זאת החלטה של הקו? הקו אוכל גרס, לילה על גרס. הסייקופט בא ונפגש את הקו. עד שהאנגלית צריכה להתכונן. לא ראינו בכל תורה, שהאנגלית תמיד נפגשת כל מיני התכוננות. תמיד. זה נגד הנכון, קח את המקרה הזה זה מקרה מאוד אוניברליאלי, צריך להבין מה הרציניות אחרי זה, אשם אמר קלין את הקו הזה מפה של הארץ, אני לא רוצה להראות את הקו הזה עוד פעם, שתי רציניות לזה, אחת הילד שלי, הילד יהודי, נפגש את חיים שלו לבית כדי להגיע או נפגש את החיים שלו בעולם הזה בגלל הכוכב הזה, אפילו אם הכוכב לא נפגש, אבל באמת בגלל מה שהוא עשה עם הכוכב הזה, הוא נפגש את חיים שלו לבית כדי להגיע, אני יכול לראות את הכוכב הזה בגלל שזה תמיד מביא את העקב הרעיון של האנשי הזה, מה שהוא עשה עם הכוכב הזה, זו אחת הסיבה, אבל זו לא הסיבה הראשונה המיוחד הוא בגלל חילול ה' חילול ה' זאת אומרת לנצח את ימי ה' בפולק, לעשות עבודה שבחלק מהעבודות של העבודה היא יביאה תשעה לרפואה של ה' ה' אבא של המדינה היהודית, אהב התורה הוא הוא שהצליחה את המורלות והאתיקה, וזה יביא לו שם רעיון, את התורה שלו, את רפיטה שלו, או את מדינתו שלו. כל שלהם נפגעים בקטגוריה של חילול השם. חילול בא מהקהל חול, מחלל שבת, מה זאת אומרת מחלל שבת? שבת היא קודש, היא חולית. מישהו שעובד על שבת כמו יום רחוק, עובד, מגניב, מגניב, עבודה כמובן, אינם יכולים ללכת לעבודה, אבל הוא קיבל את היום החולי ומתכוון אותו ליום זווית, חול, חול זאת המצב של קודש, המצב של חולי זאת המצב של חול, זכורו את הקהילה, חול זאת המצב של חולי אז השם נתן לו יום, נתן לו יום, ואתה תקבל את היום ותעשה אותו לא יום. זה עבודה גדולה. זו ריבולטה נגד ה' ואתה נתן לו, נתן לו ריבולטה נגד ה' ואתה ריבולטה. זה למה שמישהו כזה נתן לו אידנטית יהודית. הוא לא יותר יהודי. הוא לא יכול להיות קוראים יהודי. אתה לא יכול לבחור אותו בכל סרמונית יהודית. אתה לא יכול להכיר אותו כאחד מה10. זה כמו שהוא לא הייתה שם. יש לך 9 אנשים שהם שומרים שבת והוא לא שומר שבת. אתה לא יכול להחליט את התורה. אתה לא יכול לבנות במניין. אתה לא יכול להגיד קדיש. הוא לא נחשב כאחד מהיהודים בבית. אתה רואה אותו כאילו לא יהודי. וכשהוא יהודי חינוני, הוא יכול להגיע למניין. כמו שהוא יפה, הוא לא יהודי. אתה לא יכול להגיד אותו במניין. אתה יודע? אז הידיעה היא מאוד ברורה, אז את הדבר הזה, מה זאת אומרת חילול אשם? אשם הוא חולי, התורה היא חולית, ההורים הם חוליים, ואתה עכשיו מה שאתה עכשיו עשה, עושה שאשם נראה כשיח או לא חולי בעיני מישהו. אחד, פרופסור, יהודים, לא יהודים, אף אחד. אנשים לוקחים את מה שאתה עושה ומקווים שאם האנגליקט הזה עשה את מה שהוא עשה, אם היהודי הזה עשה את זה, אני חושב שהרליגיה יכולה לעשות את זה. איזה רליגיה יכולה לעשות את זה? זה קוראים לך חילול השם. מישהו שראה אותך לצחוק או לצחוק, או לצחוק את הראשון שלך ולבוא נפקין על הטבל כשאנשים אוכלים. כל ההתפקידים האלה, זה קוראים לך חילול אשם, אתה מטריד כמו מניאק בשבילה, מטריד אנשים, אנשים רואים אותך כמניאק בימים ואומרים לך, זה כמה יהודים צריכים להכניע? זה כמה הלכה שלהם להכניע? זה האפקט של התורה על יהודים להכניע כמו מנצחים? אתה מבין, נכון? אבל חילול השם זה עכשיו אחרי שהאנגלית הופכה אם תשכח את האנגלית חילונה כל אנגלית שהופכה את האנגלית חילונה עם מישהו אחר מה יהיה הקבוצה? רואה את האנגלית? זוכרים את האנגלית של משה? שהופכה את האנגלית בפעמים והאנגלית הופכה את האנגלית, זוכרים? אתה יודע למה זה נכון? כי הוא הופכה את האנגלית, זה האנגלית אנשים יצאים מכל מקום, היום אנשים יצאים לעשות סלפי עם קו, זה כמו שהם רגעים. למה אתה בא לכאן? אני רוצה לעשות סלפי עם הקו, למה? אבא שלי פשוט נותן, מנסה לעשות סלפי. זה כמו שהם רגעים. לא משהו חדש, לא משהו חדש בארץ, האנשים היו אדומים היום, האנשים היו אדומים בגלל זה, היו יוצאים ויידעו על הכאב, כל אנשי האנשים, תפקיד המדינה יהיה, ראיתם הכאב שהצלחה? ראיתם אותו? לא, בואו נראה אותו איך יכולת להחליט ככה מזרחה בעולם? הלכת האנגלית צריכה להיות חליטה מבחינת הארץ, אפילו אם היא לא חליטה. האנימוסים מתייגים כל הזמן, אבל הם לא מגניבים. אין אנימוסים מגניבים. אין אנימוסים מגניבים. אפילו ליון שמור את זיברה, זה לא מגניב. זה לא מגניב במהלך. זאת הכתובה שהיה אשם. האנימוסים מתייגים, מתייגים, מתייגים, מתייגים וכל מיני דברים, אפילו אם הם לא מגניבים על כל מה. הם לא צריכים להיות מגניבים למות. אנשים צריך להיות אגב למות יותר קטן ממהלך, ובסופו של דבר כולם מותים, אפילו האנשים הכי רכבים אבל אם מות אחד קטן יותר קטן ממהלך, כדי להחזיר ל-90 והוא מות ב-70, משהו זה עשה את זה, זה כתוב הרבה פעמים בתורה, כי אתה מתים בגלל את האנשים שלך אם תבין תחזור תחזור, אם לא תחזור תחזור. יש הרבה הרבה דקות כזאת בתנאי, מאה דקות, מאה דקות שלהם. אין דווקאים. אנשים מתחזורים בגלל תפקידים שלהם. מאה דקות. אבל, למה אמרתי לכם כל זה? בגלל, אם הלוואי שלא נכון, סייע על כל אדם לאכול את החיים שלו, להפסיד את חלקו שלו על העולם כדי להגיע כשאנימל לא מפחד על כל משהו, האנימל נפגש תחשבו על מה שמחשב על כל האנשים האלה שהם מגיעים בצורה לא מודיסטית, מגיעים בצורה פרובוקטיבית, מגיעים כל מיני חיילים לעשות רעיונות עליהם, איפה שהם חיילים, איפה הם חיילים, או איפה הם חיילים. מה התגובה מתארת לאנשים כאלה, יהודים ולא יהודים, ה' אוהב פרסטיטוציה בין ילדים יהודים ובין ילדים גנטיים, אז אפילו איזו אישה לא יהודית, היא צריכה להיות דיגנית, היא צריכה להתגונן נכון, זה לא כניסוי כמו האנשים היהודים, כמושהו שהיא לא מנסה להיות פרובוקטיבית, זה בסדר. ולאנגלית, אין להן כמעט אף סיבובה במיוחד עם האנגלית. למשל, אינסטינגריה יהודית לא יכולה להפוך את אף אחד אלא שהיא תהיה הראשונה שלה. ולילה גנטלית, היא לא צריכה אבי, היא ישתה בבית, היא רוצה להיות אינטימנטית עם הם, היא אהבתה. כמו שהם יחסים, הם מיוחדים עם אחד, כמו שהם יחסים, הם עושים כל מה שהם רוצים, כמו אבי ואימא. לא יש מרצה בגויים. הגויים מספרו מהתורה, הקונספט של התהליך, אבל ה' לא אמר לגנטלים שהם צריכים להתהליך. זו התוכנית שלהם. הם עושים סיבובה בקורטה, בסדר, זו הלכה של הארץ אבל אם טוני וקריסטינה נפגשו בבר, והם יכולים לבוא הביתה ולהחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחל כמובן שהם לא מגעים בין אדם, הם לא עושים דברים רעים, הם ביחסים, הם יותר ילדים, זה בסדר, הילדים הם קושר גויים, אין בעיה, הם רוצים להחליט, להחליט, אני לא אוהב אתכם עדיין, אני לא אוהב אתכם גם, ביי, שייק אינס, כל אחד יכול ללכת לדרך שלהם, להחליט את הדברות, מה שיש להם ביחס, אם הם לא נכנעים, הם יכולו ללכת לקוראת הלא יהודית, שהיא הלכה של הארץ, איזה שהלכה היא, זה אחד של שבעה הלכה של נועה, להשתתף לקוראת הלכה של הארץ, אבל הלכה של הארץ של הגנטים צריך להיות לא יותר מגיעים ללכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת אז אלה של נועה מנצחים את זה. אז איך אתם מנצחים את זה כחלק מהמנצחות הלגליים שלהם? זה לא נכון. הלך של ה' הוא שהגנטים לא נכונים להתאמין עם האנימלים. אם הם יכולים לעבוד על הלך, זה נכון. לדבר שלום, היום הרגע שזה לא נכון באמריקה, זה לא בגלל האנשים, זה בגלל האנימלים. שהדמוקרטים הלפטיים הם מפחדים על רכבי האנימול. הם לא רוצים לאנימול להתקדם. הם לא יודעים שהאנימול יגיד להם אינטימה. זה לא מדבר עליהם. אתם יכולים לעשות כל מה שרוצים. זה את החיים שלכם. אם הם יכולים לנשים לנשים, הם יכולים גם לנשים לנשים. למה הם לא יכולים? כי הם יודעים שהאנימולים לא יכולים להגיד לא. אם הוא החליט לקבל אנימול ולמצוא אותו לצבא, האנימול לא יהיה שאלה. זאת אומרת, זה מנסה להתקדם, זה מנסה להתקדם. זה מנסה להתקדם. זאת דברית עם הילדים. למה הם לא יכולים פדופיליה? לא בגלל שזה מגניב. זה בגלל שהילדים לא יהיו שאלה. אבל בכל מיני מדינות בעולם, זה נכון. זה נכון. למה? הם החלטו שזה לא פרובל. מה של פוליגמיה? פוליגמיה בתורה, אם רבי רוצה להתגלגל עם יותר מנה, זה מוכן. אבל 1010 שנה, היה רבי באשכנז, הוא היה הרבי הכי גדול באירופה, הוא היה רבנו גרשון. הוא ראה שהחרישים היו מאוד מגניבים לראות שהרבי יהודי יש לו יותר מנה. למה? בגלל שהקריסטיאנטה היא רליגיה חדשת ומגיעה לרעיון של אנשים, מגיעה. ובמקום הכל, הרליגיה הקריסטיאנטה יכולה להסתכל על מה שה' אמר בתורה. זה מאוד מעניין. הם אומרים, אנחנו חייבים לתורה. אם אנחנו קוראים לזה תהליך, זה פרט אחד. אנחנו פשוט קיבלנו פרט שני. אז למה פרט שני 90% של הזמן לא יכול להסתכל על פרט שני? מה קרה ל' ה'? הוא אצלחה יותר וויסקי. הוא מזכיר מה הוא כתב בפרק 1, אז בפרק 2 הכל נהיה את הפרסום. אני אתן לכם דוגמה. בתורה, קוראים לזה, אדם בלי אימא אינסופי. אדם בעצם אינסופי בלי אימא, בלי אימא. הוא צריך אישה אסה לו עזר כנגדו, אדם היה אלון, אשם אמר, אתה אינקומפליט אתה לא עובד בזה אני צריך לעשות לך חברה, מישהו שתהיה בו, מי? חווה, איבה אז בקריסטיאנטיה, אם אתה רוצה להיות אדם חולי, אתה לא מוכן להיות עם אישה ה' אמר, הדרך האמונה להיות חולי היא שתהיה עם אישה זה מה שתמודד אותך לאדם הטוב שאתה יכול להיות והגמרא מדבר על דברים מאוד קטנים על מישהו שלא רוצה להתמודד. דברים מאוד קטנים. אז אפילו אנחד גדול, בואו נראה שמישהו הוא 75 שנים ואימא שלו פסקה. הוא לא יודע יותר על אינטימציה. זה אנחד גדול, הוא עובד כבר. הוא רוצה לראות את זה, ללמוד תורה וישיבה בעולם שלו. הוא יכול להגיד לה, היא באה, היא חליטה את הביתה שלו, הילדים שלו עושים לה עבודה, הוא מרגיש, לא, הוא צריך להגיד לה, הוא צריך לנסות את הכי טוב שלו להגיד לה, לא בגלל אינטימציה, יש עוד סביבים למה ה'האמן' צריך לדבר עם אישה, זה לא רק בגלל אינטימציה, יש עוד סביבים. אז אם אתם רואים בתורה שהאנגלית אומרת שהאנגלית צריכה להיות אנגלית, איך זה יכול להיות שבמסורת החדש היא אומרת שהאנגלית, האנגלית של האנגלית לא יכולה להיות גאה? איך זה יכול להיות? זה נגד רעיון של ה' בגלל שזה רליגיה מגניבה שהייתה עשיתה של אנשים שלא ידעו אפילו 1% של האמת של כתובת ה' וזה למה שבכל פאגה יש כל כך הרבה רעיון ואם אתם מזמינים איזה רעיון, תקשיבו את דברי שלי עם פרופסור קריסטי ותראו שלוש שעה של רעיון אני פועל אותו. למה אני פועל אותו? לא בגלל שזה אני אחד אותו, זה התורה אחת אחד אחד. אני אראה להם שבכל פאגה, בכל ספר, יש ככה מלחמה שהייתה כתובה שאין להם אפילו 1% הצלחה שזה בוקר של ה' ועוד 2 מיליארד אנשים פועלים את זה. אבל זה בוודאי הנושא. אז עכשיו, ביום האחרון, כשהיה יהודים בארהבים, היו 3, 4, 5 אבאות, רבי דוד היה 18 אבאות, 12 אבאות ועוד 6 קרקובינים. בגלל שהתורה אומרת, אף אחד יכול להתקיים עם חברה רגילה, בלי התקווה. היא מייצרת את עצמה עליהם רק, והוא קורא אותה לתקווה, והוא קורא אותה לסביבה ולכל מה. היא יכולה לחיות עם זה, היא יכולה להתקיים עם ילדים עם זה. זה נקרא פילגש. היחידה היחידה היחידה בין אותה ובין אימא היחידה היחידה היחידה בין אותה ובין אימא היא לא מקבלת כתובה היא לא מקבלת כתובה לא הייתה חופה לא הייתה חופה היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה להיות חופה שלי היא אומרת, את רוצה איפה ראינו את זה בתורה? יעקב אבינו. הוא היה עם רחל ולאה כבשות, והשני האחרים היו שביתו, הם פילגשים, לא פילגשים. חצי של הארץ ישראל קמת מהקטובינים, זילפה ובילה. ויש הרבה דברים אחרים כזה. היום אנשים לא עושים את זה, בגלל הדבר הזה של רבנו גרשומו מילים ועשרה שנים לפני, הוא קבל חרם. חרם זה כמו דקרי שזה מאוד סטריקטי, שאם מישהו יפה את זה, ממש הוא יפה עם את החיים שלו. למה הוא עשה ריסטריקציה שהאנשים עד היום, באירופה, לא יכולים להתגלגל יותר מנהלת? בגלל שהחרישים היו מגניבים, או בגלל שהם היו מגניבים, או שהם לא אהבים את האמת שהיהו יהודים עם 2, 3 או 4 אמא. עד היום הערבים יושבים הרבה אבנות בכל מדינה שאתה יכול ללכת. הם קבלו את ההיסטוריה. בגלל שהיה ליהודים תנועה של הישנות, בגלל שהקבוצה הקריטית הייתה בקבוצות האלה. הייתה רבי, והייתה קבוצה ראשית. זה לא כמו היום. הם נחליטו הרליגיה מהקבוצה. הקבוצה היא סיבלית, והקבוצה היא אינסטיטוציה פרטית. אתה רוצה להיות רליגי? יכול ללכת לקבוצה. הקבוצה לא יש שאלה. זאת אומרת, זה יכול להתנועה לפוליטיקאים. אבל הם לא דיקטורים את הרגלות. הרגלות בארה״ב לא תלוי לבית היהודי או בכל מדינה בארה״ב. אבל בגלל הזמן, בספיין, בפורטוגל ובכל המדינות הזאת, הקבוצה הייתה ראשית. ואם הקבוצה לא יכולה להתגובה עם יותר מנהלת, איך יכולנו שהיהודים שעובדים במדינות שלנו כבידים? הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים נגד התרבות שלנו? אז הוא התחלתי להראות שזה ריסק חיים, זה מפחיד, הם מתנגדים אז הוא עשה דקריה, להצליח עם אף אותה אף אותה, אתה מבין? אבל במדינות הערב, הדקריה הזאת לא נפגשה אז הוא היה עם יהודים מרוקאים, ימינאים, סיריאנים, עיראקים, היו מתי פעמים יותר מאחורי זאת אומרת, אפילו ה'חולי' בבה-סאלי היה עם 2 או 3 אף אותה, כשהוא היה במרוקו, זאת הייתה רק מילה אחת לפני וחלק מהימניטים, שהם פשוט נפגשו מהימן, הייתה יותר מנהלת. זאת אומרת, עדיין היום בעולם, יש פעמים אנשים שמתי ליותר מנהלת. זה מנגנון? זה לא נגד התורה, אבל זה לא הרחב של החיים. איפה שאתה יכול, אם מישהו מתי ליותר מנהלת, הקהילה תסתכל עליו, זה איזו אופציה. לפעמים, אתם יודעים איך הם קוראים בישראל, הם קוראים קשר אבל מסריח אתם שמעים את האספקציה או לא? זה קושר אבל הוא מרחב מרחב מרחב, סמין מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב מרחב אתה מרחב מרחב מ עושה את זה טוב, מקווה שזה יקר את הגרם ואתה אוכל, ולפני שלושה יום אתה לא יוצא מהמקום. התחלת את הלכה של התורה? אתה אוכל את הפסיק הזה? לא, אתה פסיק. אתה קיבל משהו שזה לא קושר, זאת אומרת, זה לא חדש, זה נכון במהלך של להיות פסיק. אבל זה לא היה רעיון עדיין, אם זה כבר רעיון רעיון, אז זו רעיון נגד התורה לאכול אותו, בגלל שהתורה לא יכולה להפסיק את החלטה שלך. יודעים שמה שאתה עושה נגד החלטה שלך, זה נגד התורה. זה למה ששמוק סיגארטים זה פרובל מהתורה. אינים שמוקרים, אם אתה אומר להם, תאכל פורק? אתם מגניבים? אתם לא רואים מה יש לי עם הימאקה והגל? אני אאכל פה? אתם מגניבים? אני אגיד לכם 1,000 בקס. אף אחד לא רואה. יאללה, זה בין אני ואתם. תק, תק, תק, תק, תק, 1,000 בקס. קחי קצת מהבאקון הזה. כולם. הוא מתנגד. רגע אחרי זה... שנה אחת. שנה אחת. מה אני רוצה לומר? ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. עכשיו אני יכול להגיד לך, אז למה אין רבי שמוק? זה לא דבר. למה אין רבי שמוק? זה לא דבר. רואה אנשים נכנסים, עושים משהו נגד התורה, זה לא מניח את רעיון התורה. אתה מבין מה שאני קוראים או לא? אם רואה אנשים נכנסים, עושים משהו נגד התורה, אתה אם רואה אנשים נכנסים, עושים משהו מבין נגד מה שאני קוראים או לא? התורה, זה נגד התורה. התורה אומרת שכל מי שתהיה מגניבה ותסתכל, זה כמו עדול שחקר בזמן הזה זה כמו שחקר עדול, הוא לא יודע על ה' אם הוא היה ידע על ה' הוא ידע שה' הוא מבטיח אותי, מה זה להיות מגניבה? זה לא חלום שלו, ה' נתן לו לתת לי זמן קשה בפעמון הוא התמגן, הוא פגש את רגלות התורה מה אתה אומר עכשיו, זה אפשר להיות מגניבה? בגלל שהצדיק התמגן? לא זה יכול להיות מגניב בגלל שהצדיק עשה משהו שאני לא הייתי מנצח לזה? לא. הרגלות של התורה, פרפקטית, והתורה לא אמרה להיות כמו אנשים. התורה אמרה להיות כמו מה אשם אמר להיות. זהו. לא יש מצווה בתורה להיות כמו אנשים. לדבר שלך, אפילו כשאתה מנסה להיות כמו אנשים שעושים דברים טובים, זה גם פרובלמטי. כשאתה מנסה להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור שזה מנסה, כן? אתה מנסה להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור שזה מנסה, כן? להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור כשאתה שזה מנסה מנסה, כן? כשאתה מנסה להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור שזה מנסה, כן? כשאתה מנסה להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור שזה מנסה, כן? כשאתה מנסה להכניס את האנשים הנכונים, זה ברור שזה מנסה, כן? כשאתה ואתה מנסה מנסה להכניס להגיד שאתה כמו הוא, זה גם את האנשים הנכונים, פרובלמטי. זה ברור שזה מנסה, כן? אני לא רוצה להגיד שזה סין, כי אחר כך אתה עשה משהו פוזיטי. הוא עשה משהו פוזיטי ואתה מנסה להכניס, אבל אני אומר שזה פרובלמטי. למה אני לא אומר שזה סין, אני אומר שזה פרובלמטי? יש סביבה לזה. כי אם מישהו, למשל, בא לסיניגאד וקריא כשהוא קריא, קריא, עושה רגעים, קריא ככה, אתה יכול להגיד, זה משכנע. הרבה אנשים לא מפגשים ככה. אבל זאת הנצחה של הצדיק, הוא באמת ככה, הוא כל כך קריא ל'השם, כמו רב עדס. הוא קריא על הרחוב, הוא שמים את התלת על הרחוב, על השטחה, הוא קריא על הרחוב וקריא וקריא. איך הרבה אנשים כזה יש בעולם? אחד או שתיים, אתה יכול להסתכל על אחד. בואו נסגר שמישהו, רגיל רליגי, ראה את זה, זה יפה עליו, הוא יכול גם לעשות את זה. אז עכשיו, עד הלילה, הוא יכול גם לרחוץ על הרגל ולרחוץ ולעשות את כל הדברים האלה. טכנולוגי, זה נראה מאוד מדהים, הוא קריא ל'השם. להגיד שזה סין, זה פרובלמטי, אבל זה פרובלמטי מבחינה. למה? אתה קאפיקט, אתה מנסה לעשות משהו שאתה לא, זו היפוקרסיה, זו פסיקה, זה לא מה שאתה. עבוד על עצמך כמה שנים, כשתפסת את הלב הזה באמת, אז זה יהיה פרופטי. עושים את זה בגלל שמישהו אחר עושה את זה, הוא עושה את זה באמת, אבל אתה מנגינה. מנגינה יכולה להפוך את הצהרים, מה שזה פרובלם. להפוך את הצהרים, הם חושבים שאתה מישהו שאתה לא. זה יכול להפוך פרובלמים. למשל, הם נמצאים במהלך לקבל בלכה ממך. אתה משחק זמן של אנשים. או עד זה, הם יאמרו שאתה איזשהו רבי רבי, הם רוצים לתת לך הרבה דולר רבי, בבקש אותי, 2000 דולר, קח 5000 דולר, בבקש אותי אתה לא יודע אפילו על-אף-בית, אתה לא יודע על-אחות, אף משהו, אתה פשוט מנסה את זה, אתה ראה שמישהו מנסה את זה, אתה מנסה, אתה ראה שמישהו בנושא העולמי, הוא מנסה את דבר מיוחד את גם מתחילה, את עושה את עצמך ספציאלית, את כובעת את הראש כמו איזשהו אבא סאלי. את לא אפילו 1% מהאבא סאלי. זה כולה פגישה. אשם לא יכול להסתכל על זה. אשם לא יכול להסתכל על חכמי ראשים, חכמי רעים, כל הדברים האלה. זה כולה חכמה. מה הסולושיה? עבוד על עצמך, תהיה אמיתית ותעשה את זה באמת, ואז אתה תהיה באמת אמיתי, אם מישהו יפה כל יום כשהוא יפה, כל יום הוא יפה, זאת אומרת שהנשמה שלו היא קריסטלית, פשוטית, לא יש ספירטואלים על הנשמה שלו, כי אם האנשה הייתה פשוטה כפי שהיא צריכה להיות כשהוא יראה את הסיטואציה של המדינת היהודית, הוא לא יכול להתחיל לקרוא אחר כך, במיוחד אחרי מה שקרה בשמחת תורה, 7 אוקטובר, ומה שקורה בשמחת תורה, במשך 11 שנים. אתה יכול לראות, מי שלא יכול לעבוד, לא יכול ללמוד, לא יכול לעשות משהו, הוא יראה את זה כל יום ויקרא, הוא לא יכול לאכול, הוא יכול לתת 40 פאונד עכשיו, משמחת תורה. מה קרה לך? אתה נראה מגניב. אני לא אוהב. אני רואה כמה אנשים מתייגים, אני רואה כמה הלפטים מטרידים אותנו מבחינתנו, כמו ספירטואלי קאנסר, כל ההתמודדות, כל הטרידים המטורפים, הסיטואציה של הילדים בישראל, הסיטואציה של יהודים ספירטואלים בעולם, האפדמיקה של התגובה. איך יכול להיות שמחה? הבעיה היא שאנחנו כל כך רחוקים מהאמת וכל כך רחוקים מההלכה שזה לא ירחק את המחלטה שלנו. אבל איזה אנשים קרחים בלתי. דוד המלך כראה בתהילים, אשם נכניס את זה, נכניס, נכניס את השפעות. זה לא יכול להיות חלק מהתנאי, לא יש שפעות בתנאי. מה הוא קורא? פלגי מים ירדו עיניי, אל לא שמרו תורתך. Rivers of tears came out of my eyes when I see people that don't observe the Torah laws. Meaning it cried thousands of hours. למה אתם קרואים לראש דוד? איך אני לא יכול לקרוא? אנשים מדברים על רעשון הרעה, הזה לא קורא שבת, זו אישה לא רעשון הרעה, אני רואה את זה, איך אני לא יכול לקרוא? אז, אתה יודע, אם אדם רואה שהאגוהים קרו את ספר התורה, מה היחידה הראשונה? אתה קרוא על הרחוב ואתה קרוא עד שש שעה, אתה לא יכול להתאר. ואני רואה כאלה, אה, יש כמה יהודים שיש להם קצת בלעדה, והם נכון יכולו ללכת לטלפון לעשות קרדיט. שתי דקות לאחר, ואתה רק רואה ספר טורייס קרדיט, ואתה מפחד על החלטה הארכיבית עכשיו? או לראות את המדבר הטוב שלך? אתה רואה, אתה רואה בפחד בפחד, בפחד הישראלי. זה לא היה, זה לא היה, זה לא היה, זה לא היה, זה לא היה, זה לא היה, זה לא היה, זה לא זה לא היה, זה לא היה, זה לא הי אבל מישהו שהיה חולי, וואו. אתה יכול לדעת כמה אתה תסתכל על דברים כאלה? אז, הפרשת כי תצא, יש 74 פרשת. 74, יותר מכל פרשת אחרת בתורה, וזה מתחיל. כי תצא למלחמה על אויביך. ההסכמה הליטרית היא, עכשיו יש לך בלחם, יש אבליגציה ללכת ללחוץ. יש שני מינים ללחוץ בתורה. מין שזה אבליגציה, ומין שזה מבקש. מלחמת חובה, זו אבליגציה, השם אומר לעשות את זה, כולם צריכים לעשות את זה. זה לא מבקש לנגוש. ולבד, זה לך, רוצים ללכת לבד? זה יפה לכם, אם לא, אוקיי, אז זה לא אינסטינד של הבד, זה לך. אתם חושבים אם ללכת לבד או לא, זה חושב. אבל כשה' בא ואומר, אני רוצה שאתם ללכת לבד אפרתים, ולא יש להם מרצה וכו' וכו', זה כבר מבקש. מה ההחלטה? ההחלטה היא, כשאשם אומר שאתה צריך ללכת ללחם, כל מלך צריך ללכת ללחם. לא יש אקספקציה לגבול. אפילו אם הוא פשוט התהליך, אפילו אם הוא פשוט פלנטה רחב ולא יצא להתקשר לגרפים, אפילו אם הוא תקשר את הביתה והוא עדיין לא התחיל, הוא עדיין לא נותן את המזוזות, עד היום הייתה להיות ההפכה של הארץ, חנוכת הביתה. זה נקרא מלחמת חיוב. מלחמת רשעות, זה יותר מגניב. אתה פשוט התגלגל, אחת שנה יש לך הרחב. אתה לא צריך ללכת למלחמת. למה? המדע שלך נמצא בשבילית שלך. המדע שלך לא במלחמת. אתה מבנה את הביתה. המדע שלך נמצא בביתה עכשיו. תן לי לעשות את הדקורטים האחרונים. מה אני עושה פה במלחמת עכשיו? המדע שלי לא פה. פה הוא מדבר על מלחמת רשעות רשיסי. מלחמת רשעות, רק אנשים רכבים יכולו ללכת, רק אנשים רכבים יכולו ללכת. אנשים, שאומרים, מי שברור ללכת ללחם, דה גמרא מספר, ברור מה? ברור מהרעיון שהוא עושה, והוא יכול לדעת שהרעיון מתחיל, וכשהוא יכול ללכת ללחוץ, זה מקום של קבוצה, מקום של ללחוץ, זאת אומרת, יש קבוצה גדולה במקום של ללחוץ, אז יש סיכוי יותר ללחוץ בלחוץ, מאז שאתה מתחיל ללחוץ במדינת שלך. למשל, אם אתה חיים פה בקווינט, ואתה מתחיל ללכת ללחוץ, יש להם פנלטה למות. אם אתה מנסה לצחוק בשבת, למשל, זו פנלטה למות. ה' לא מותה לך עדיין. הוא עדיין חושב שאתה תלוי ושאתה לא ישלם לך ולא יישלם לך ללכת למלחמה לעולם. הוא חושב שאתה תלוי כמה שנים ולאופן אתה תלוי לפני שהחלטה יקרה. אם אתה עשה את זה, אתה נכון. עכשיו אתה יכול להחליט את כל החלטות הטובות. אם אתה מת, אתה נפגש על הטלפון. אבל אם אתם בקווינס, אין פה קרדיט. אנחנו לא בתחום קרדיטים, אנשים עושים פרקים, פרקים קרדיטים. ישראל עכשיו היא מקום קרדיטים, בנות. פרקים קרדיטים, פרקים בכל זמן. זה מקום קרדיטים, זה ריסק של החיים. פה זה קרדיט יחיד. אבל אם אתם יכולים עד הנה ללחוץ, אתם יכולים ללחוץ, ואתם יכולים ללכת לגזה. זה מקום ללחוץ, בומבים, פרקים, מנגינים. שם, יש לך היכולה יותר גדולה למות. למה? כשאתה היה כאן בקווין, אתה חייבת להשיג לפרק לפרק. אבל פה, בגלל שזה לא מקום ללחוץ, השטח לא יש לך עבודה גדולה להשיג לך עכשיו. הוא מנסה, אבל ה' אומר לו להשיג. אבל כשאתה הולך ללחם, כל יום שאתה לא מותה, זה מירקל שיש לאשם לעשות לך. מירקלים ירחקים אותך מהקרדיטים שלך. אפילו השחררים, יש להם מצוות טובים שהם קבלים. יש להם קבלת עבודה טובה, אשם עושה להם מרצה לזה. אבל כשהם יצאו לגזר, כל בולט, כל בום, ולחיף שלהם יחזור. עוד ועוד ועוד ועוד. אחרי כמה שבועות במלחמה, הוא נפגש מהמצוות שלו. בגלל שהוא במקום שיש סכנה, מקום של סכנה, נכון? ובגלל זה, אם ה' עושה לך מירה, מנכים מזכויותיו, דגמרא אומר. זה למה, אתם שואלים, רגע, אם אני צריך למות, אני מותה פה. אני מותה בתל אביב אני מותה בחולון אני מותה בירושלים אני צריך ללכת לגזר למות אם ה' רוצה שאני מותה זה לא נכון זה נכון, אם ה' רוצה שאת מותה אתה לא יכול לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנ רעיון גדול שיש במקום הזה, לא בוודאי לרעיון אתה יכול ללכת לגבי בלעד 2, כשהאטיקים והגנגסטים והאנשים עם ארגון, שהם בעיקר מגיעים לרעב אחר כדי לחיים, רואים אותך עם סוט איטליאן יפה וסליחה וסליחה ארגון, יצא מהמרסיידס, או לא יודע, רולדסטרויץ, שם בגבי בלעד מאוד, איזשהו מקום בניו יורק, ואתה צריך ללכת ברחוב, ויש גנגסים בכל שדי, והם לוקחים אותך עם איזה רעיון, ובכל מקרה, הם לא קחו אותך, ואתה חושב, וואו, אני נכון, תודה, אשם, וואו, אני אוהב אותך כל כך הרבה, אתה עשיתי לי מירקליר קליר. אנשים שהם לא מגניבים, כמו אני, קחו אותך. איך הם נפגשו אותי? וואו, אתה מזמין. לא תהיה כל כך שמחה, כי המירקל הזה אולי סייע לך ללמות 300 עוד עבודה טובה שעשית, הוא הלך מהקרדיט שלך. מירקלים יישארים בקרדיט מאוד מסוים, אנשים שואלים רבאי, למה היום השם לא עושה לנו מירקולים ברורים כמו שהוא עשה לנו כשבאנו מאליג'יפט? 40 שנים במדבר, הייתה לנו מירקול אחרי מירקול. המנה מתחילת, הגבירה באה בנו ונותן לנו מירקול. השם עושה את השטחים ברחובים, נשכח אותנו, נשכח אותנו ברחובים. אה, כל כך הרבה מירקולים. המושג מגדל עם הילדים, אף שום דבר לא נגמר, החלום יצא ויישב על כל הלבים שלכם, נשמע נכון. כל אוכל שאתה יכול להכניס כשאתה אוכל את המנה, זה האוכל שאתה נשמע. זה אוכל רעיון. מה שאתה יש במדע שלך, זה אוכל האוכל של האוכל. זה לא אוכל רעיון. היום אתה אוכל סטייק ואתה מנסה לאכול פיצה. זה יעזור לך? זה נשמע כמו סטייק. אתם אוכלים רטנפיש ומציאים שאתם אוכלים סטייק גדול. זה לא יעזור לכם. מה שאתם אוכלים זה מה שאתם אוכלים. אבל עם המנה זה לא היה אוכל שלו. מה שאתם אוכלים זה מה שאתם מרגישים. בוודאי שאתם לא צריכים ללכת לבית. מציין את החיים של היום. אתם אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אוכלים, אין רעיון בלב, אין ארגון בבית, אין ארגון במידה שאתה עוסק עם משהו ואני צריך לרחוץ ללחוץ לבית. תחשבו על החיים. היום בית זה... זה לא ספר עדיין, זאת אומרת, יש לאדם 200,000 דולר בוחריניים בטרום, מרבל מפורסמת מרשה או איטלי, מירות, טלפון במירה, טלפון בטרום. הוא אמר, אני יכול לחזור לדרום כזה, לפעמים אנשים פחות יצאים לבית של כל האנשים מגניבים כאן הוא יצא לדרום ויודע, דרום כזה עובד בכל הבית שלי, אני לא יכול לחזור לדרום כזה, זה לא כל כך מגניב, לא כל כך מגניב, נחמד, נחמד, נחמד כמו כל מיני סופים זה מנצח מאוד טוב בקלינינג לידי אבל בצאר זמן, אפילו אם היית רבי, ללכת לבשירה הייתה קטנה. נחשב שאת רבי עכשיו, ב-2 ע'מ, במזרח, צריך ללכת ללכת לקלינינג שלך. איפה אתה הולך? אתה הולך לבשירה, לגבי קאבין, סנגס, סקורפיאן, רעיון, ובאותה מקומות, כשאתה על הרחוב, אין קבינים. אתה צריך ללכת ולהחזיר אחרי עולם או עולם. לפעמים, אין משהו להחזיר. אתה צריך רק להקוות, לא יהיה אף אחד ללכת. בוודאי שאתה תשמע את הקיודים, אתה תשמע את האנשים, אתה תשמע את כל האנשים במגרש, וזה מפחד, וזה מפחד, מפחד במידה המפחדת שלך, ולא יש מפחד ללכת! יכולים להכניס את זאת החיים? כן, אתה רב. הם יקבלו לך בקריגה. יש לך חורים ארגונים ללכת לקריגה שלך. אבל ללכת לבשירה הייתה קטנה. היום, האנשים הכי פחותים פה, בפרויקטים, הוא יכול ללכת לבשירה הכי ארגון, וזה עדיין מיליון פעמים טוב יותר מבשירה של רב עשרה שנים. עשרה שנים. תחשבו על זה. אם תקבלתי רב עשרה שנים, בגלל זה, ואמרו לו, בלי ללכת כל יום ללכת למקום לבית הלב, ולהחזיר את זה, ולהשתתף ארוכים, נתנו לך בית הלב הכי מגעיל בבית הלב בניו יורק, ונתן לך איזה מילה של דבר לבית הלב הזה, ותשמעו שהם נצליחים. נכון או לא? אנחנו נחליטים את זה, אנחנו עשינו את זה. אני זוכר את הארגונים בישראל לפני 50 שנים. הייתי צריך ללכת לאמא שלי. איזה ארגון הייתה? איזה שעור הייתה? לא הייתה שעור, פשוט תפקדת על הרגל והארגון נמצא בפורסטה. הייתה צריכה להכניס ספציפה ספציפה ולפעמים, להכניס על הרגל שלך. ובמים, אני לא צריך להגיד לך איך היה מפחד, זה היה מפחד מהמזרח, זה היה מפחד מהמזרח, לא הייתה מפחד. ולא הייתה אלקטריקה. בלילה אתה צריך לצלם בשעה בגדול ובסוף? זה לא סוף כמו שאתה יכול ללכת לקוסקו, עריף ישראלי נשמח יותר מפרפום. מה זה היה? סינטבון. אתה יודע מה זה סינטבון? האזרחים יצחקו, הם יודעים מה זה סינטבון. אם תביאים סינטבון אמריקאי, הם יצטרפים להתמודד ולהשתמש. אתה יודע איך זה תקשר את הלב? כמו נדל. זה לא כל כך רחוק. זה מה שהיו נותנים לנו במשפט. סינטבון, זה נשמע כמו בנזין. לפעמים לא יש שמפו. במשפט, אתה לא נשחק רגע את הרגע שלך, הרגע שלך כבר נשחק עולם. אתה יכול לעשות פרנצ' פרייז על הרגע שלך. אז אתה אומר, אתה יודע מה, אני לא אומר מה, תן לי להחזיר את העולם. מה אתה עושה, אתה נשחק סינטבון. עכשיו, לפני שתי ימים, אתה נשמע כמו מספק גז. ואז אתה רוצה לאכול מילה עכשיו, אתה בבית, בית ישראל. מה מילה של מילה אתה מקבל? לא מהמדרש, בייבי לם. לא, לא, לא. מילה! מילה! מילה של 3 שנים! עם חזקים ביניה, כמו מילה של תנאי. אתה אתן את זה? התקדל והתקדש מרבה. אתם יודעים מה עדיין עושים? לוקחו את זה, קחו את כל המספרים, לוקחו את זה, קחו את זה, לוקחו הרבה פאפריקה רחובית, סולט, פפר, כל מיני ספקים שיכולים להחליט מהספק של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם של הלחם הלחם של הלחם הלחם גוגל את, in Hebrew, לוף, לעמד ועף, ending pain. של That's what we used to eat. You give it to an American child, luff, you see what would happen to you. It's a different generation. Let's move on. So, רבותיי, who goes to a war in this פרשה, כי תצא למלחמה, רק אנשים שיודעים שהם חליטים מהאנשים. רוצים ללכת ללחוץ? כן. אתה לא מפחד? לא. למה? אני חליט. לוקח את עצמי, לוקח את עצמי, לראה תורה, קבל את עצמי חולי, מקווה כל יום, לילה עם שיעורים, אני פרפקטי. לא לשונא רע. לא להכניס, אני לא יודע שזה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא ועכשיו שלי, זה לא שלי, ראיתם איזו זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא שלי, זה לא ש יפה גויה אתם קפצתם אותה, אתם שכנתם אותה לגביה אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, אתם שכנתם אותה לגביה, את ואחר כך יאויה צהרה מתחילה להתקדם במומנטה. אתם החלטים שאתם רוצים להיות עם זה גויה. נכון או לא נכון? רולטה ג'נרל לא נכון. אחר כך התורה, התורה עושה חלק מהרולטה. זו היחידה אף פעם אשם מגיע את הלכות שלו לדעת שלא יש שולחן אחר שהאנגלית תעשיר את האנגלית בכל אופן. כשאנגלית תעשיר את האנגלית בכל אופן, אני צריך להחזיר לה את זה. אז אני אקבל לו רציניות, בקרוב שזה יעזור לו להחליט מה הוא רוצה. למה? בגלל שהרציני שלי, כאב, הוא שהלך שלי לא יכול להכניס את זה, קריסטינה. איפה אף אחד לא יכול להכניס את זה. אבל עכשיו זה במלחמה. שבוע שנים זה לא בבית. אם יצר הרייס מאוד גדול, הוא לא יכול להשתתף את עצמו. אינסטינקט האנימולוגי יצר הרייס, יכול להשתתף את נשמה שלו. אז מה אני אומר? אוקיי, אתה רוצה להשתתף את הרייס? בואו ניסים להחליט אותך. פעם ראשונה, תעשו את הרייס שלו. תעשו את הרייס שלו כמו קולג'אק. לא קולג'אק? חלק מהם לא יודעים, זאת אומרת, אתם לא עוד יותר. הוא היה קוג'אק. 50 שנים לפני, פה באמריקה, הוא היה דטקטיב. מאוד גדול, הייתה לו לוליפופ. גוגלי, קוג'אק. זה קוג'אק, בישראל, מישהו שגדול, הם קוראים לו קוג'אק. הוא לא היה גדול. אז הוא רוצה שהיא תהיה קוג'אק. קוג'אק לבן, זה דבר אחד. קוג'אק לנשים, זה לא הכך של נשים לא להיות רגלים, נגיד שהנשים היו גדולים בטוחה, זה לא הכל של העולם, איזה אנשים אוהבים גדולים, איזה לא, אוקיי, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ� יש לכם כל אלה של היפים מגניבים במנהטן, שהם שווים כמעט כל הרגל שלהם, אבל הם חייבים קצת. אנחנו מדברים כאן על שווים קטנים, חייבים, כמו רגל. אחרי שהרגל הזה יפה נפגש, הוא רוצה לראות את הרגל עוד פעם? ביותר לא. כל הרעיון הזה יכול להפך לכמעט לא. אפילו אם היא עדיין יכולה ללכת ככה, אבל היא לא יכולה ללכת ככה עכשיו. תשתה כאן, מה קרה? אתה אמר לי להתרחק את הראש שלי, זה לא אני, זה ה' אבל זה לא כולי, בואו נהיה קטנים, תגידי לה להתרחק את הראש שלה כמו רווח, מה שלמדנו פה, אני מקווה שאתם יכולים להבין מה זה טעים של ה' כשהוא מגיע לאנשים? שהאנשים שהם יפהרים, היא יותר יפהרת, בסופו של דעה של השם. אם היא שווה את הרגליה שלהם, היא מתכוונה. מי אומר את זה? לא אני. השם, זה בתורה, אני רוצה שהגויה הזו מתכוונה יותר מכלכל. הרגליה הראשונה היא שווה את הרגליה שלהם, כי כשאנשים שווים את הרגליה שלהם, הם שווים חלק גדול מהרגליה שלהם. אוקיי? אתה יכול להגיד כמה שאתה רוצה, זה לא רלוונטי. זה מה שה' אשם קורא. השני, אני רוצה שהיא תהיה גדולה, לא כפי הרעיון. אז תעשו לה רעיונות גדולות. אז בבקשה, תספרו לי, למה ילדות יהודים ורעיוניות יצאו לסלון, לילדות קוריאנות וחינות, לעשות רעיונות גדולות ככה, ולא נשכחו את הארץ ואת הארץ עליהן. אם ה' אהב את זה כל כך הרבה, למה את רוצה שאתה תרצה להשתמש? למה? בגלל שהמדינה היא כל כך מגניבה, כל כך מגניבה, וכל מה שה' אהב, אנשים אהבו, וכל מה שהוא אהב, אנשים אהבו, בשביל את האנשים הכי עצובים ומגניבים שלהם. זה כל כך נכון היום. אישה נורמלית רוצה ללחוץ על רגלים גדולים? מי רוצה ללחוץ על שתי פרסים? זה פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק את הרגל, פרק למה? בגלל שזה לא מודס לנשים ללכת ככה. זו הייתה כל הידיעה. אוקיי, אז כשנשים לא-רליגיות ללכת ככה, מה אנחנו מקווים מהן? היא לא מודסת. היא לא יודעת על מודסת. אבל כשנשים יהודים ללכת ככה בשבת יהודית, אתה צריך לעשות את עצמך מה הלכה. אם היא מנגינה מאוד קטנה והיא רוצה לעשות את עצמה יותר גדולה, אוקיי, אז תעשו את כל הלב יותר גדול. לא צריכים שתי פנצולים. היא עובדת על טווין טוורים. היא הייתה עם טווין טוורים בתחת ללב. זה מאוד דליקה. למה היא עשתה את זה? בגלל שהחברה עשתה את זה. למה החברה עשתה את זה? בגלל שהגויה עשתה את זה. למה גויה עשו את זה? בגלל שמישהי לונה טאק של פאריס החליטה לעשות את זה והוא חליט את האנשים ועכשיו הם החליטים שהם צריכים לעשות את זה. אני יכול לדעת שיש לי חברה, יש לה אחת יותר וקצת בנים. אחת יותר. אבל אתה יודע, יותר, יותר יותר. כל כך קלאסי, כל כך מגניב, כל כך רליגיותית, כשאנחנו עשינו נצ מניין בפעם 5, היא הייתה האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגלית האנגל אם היא צריכה לדבר, זה כל כך קטן, ואתה לא תשמע למה היא צריכה להגיד. למה? כי היא מאוד מאוד מודסת. היא הולכת לביתה עם איזה מגניבי תלמיד ישיבה. אחרי שלושה ביתות, השאלה עובדה מאוד. הוא אמר לה, תשכחת להשתמש? היא אמרת, לא, זה לא מודסת. הוא רצה להשתמש. הוא רצה להשתמש בגלל ההשתמש. כששמעתי את זה, אמרתי לבשה לה שהיא צריכה לעוד את החיים שלה, לתפקיד ולתפקיד אשם, כל יום, לרחוץ אותה מזה רשע, שקורא את עצמו בחור ישיבה. שהתורה לא חליטה לו אפילו קצת, להשתמש באמת ברכות. שתהיה את האותו מטורף שהוא היה כל שלב. כמה היא צריכה לפרש אשם. לפני שאני אפילו נחשפתי מה שאני הייתי צריך להגיד, היא נמצאת עם האנגלית הכי יפה. התחילה להתמודד עם הם, היו ילדים, התחילה לישראל. בלי העין הרע, הם יש את החיים. הם יש את החיים. כל מה. אתה יכול לראות, הם יש. בלי העין הרע. הם נותנים את זה. צדיק וצדקת. כל כך יפה, כל כך טוב, כל כך צדיק, כל כך אוהב אשם אתה לא רואה איזו קטנה בגלל זה זה כשאני אגיד, זוכרים מה שאני אגיד אחר כך? חשבו שזה יקרה עם זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף את זה, אתה יכול להחליף להחליף את זה, אתה יכו הוא מגניב. מגניב זה 10%. מה על כל האחרים? זה כמעט אימפורטנטי. אנשים מגניבים בגלל המגניב. זה למה קינג סולימן כבר אמר לנו, שקר אכן, רעב אל היופי. הוא מדבר על אנשים. זה סקם. להתעורר בגדולה של אישה זה סכם, אל תשכחו שאתם צריכים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה שאתם רוצים להתעורר בגדולה של אישה יש לך את זה, יש לך את הכי יפה של דיימן בעולם. כמה שנים תהיה מרגישה לי? אחת שנה, שתי שנה, חמש שנה, אחרי עשרה שנה, שאתם אתה לוקח את זה כמו ביום רוצים להתע הראשון, לא. אתה נתן את זה, את הגדולה הפרפטית. האנשים שיש להם את הכי יפה של אנשים בעולם, הם נסתכל עליהם כל יום, מה שהם עשו בפעם הראשונה? לא. זו הכתובה שה' עשה את העולם. אתה מתחיל לעשות דברים. אוכל! אתה יותר אוכל של אוכל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד בגלל עובד עוב� אז... אז... אם הוא יתן לו את זה כל יום, הוא יתן לו את זה. יש רק איזה יום, שאם אתה אתן לו את זה כל יום, אתה לא תחזור את זה. ברית. ברית. רק ברית. למה ה' עשה את זה? בגלל, לא מזמין מה היא הסיטואציה בעולם, אוכל ביסיקי, אנשים צריכים להיות. מה זה? ברק. אם אתה אוכל ברק כל יום שלך ולא משהו אחר, אתה לא מת. אתה יצא. אתה יכול ללמוד תורה. אתה לא יכול להיות סקלטן. ברק רק. ה' עשה אקצפציה לרעיון. כל רעיון במהלך יש אקצפציה לרעיון. כל רעיון במהלך יש אקצפציה לרעיון. האחרון לזכרון הוא להגיד על זכרון ג'נרל. למשל, כל 100,000 אנשים יש אחד מהם בלין. 999,999 אנשים. ראו, אחד מהם בלין. האנשים שהם בליים מגידו על 99,999% של האנשים. איזה תסטמוני? להראות מה יכול להיות להפך להם בגלל זה, הם מרגישים את עיון שלהם אם לא הייתה אף אנשים בלתי רעים בעולם, אף אחד לא תודה אשם שיש לו עיון אנחנו יכולים להשתמש בזה, להשתמש בזה בלתי רעים כשאתה מרגיש שאני אוהב אשם כל כך הרבה תודה לך שהייתי מוכן להראות, להשתמש, להראות כשאתה רואה אחד, אני לא יכול לעשות את זה זה כשאתם ידעים איך נכון שאני אוהב את כל זה. אם כמעט כל אנשים יש יד, אחת מהמיליון לא יש יד, הוא נפגש עם אף יד, או יד חוק, או כל מה שהקרה היה, איזשהו חלק בבית שלו, מה הוא עושה? הוא עושה שכל האחרים יכולו להכיר מה יש להם. כל היוצא מן הכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל יצא. He said every morning in a tefillah. שלושה עשר, you know, עיקרים in the morning. So, עובר לזה, יש לנו את הכי עצובים שהם שואלו להם לפני שהם ילכים ללחם, אתם בטוחים שאתם רוצים ללכת ללחם? אתם מגניבים מהסין? כן, אנחנו מגניבים מהסין. אוקיי, אתם. אתם? אני לא בטוח. אולי אני אמרתי שונה רעה, אולי זה לא נכון. אוקיי, אתה יכול ללכת הביתה. אבל בסוף, רק הכי גדול של תלמידי חכמים, עכשיו הם במלחמה, ובסופו של דבר יש להם אהובה בחמש דקות עם הגויה. איך זה יכול להיות? אוקיי, זו השאלה הראשונה, איך זה יכול להיות? אנחנו לא מדברים על אנשים מבחינות פה, שהם לא פעם נפגשו גמרא בחיים שלהם. אנחנו מדברים על אנשים הלכים. תנסו להכניס את האנשים הלכים של 3,000 שנים לפני דוד המלך, שלמה המלך, יהושע בנון, זהו האנשים שאנחנו מדברים עליהם זה קשה להבטיח, בקרוב אני אקבל את התגובה לדבר הזה אבל, בואו ננסה להשיג את הצדיק בצדיקה שלו, בצדיקה שלו לגויה לגויה שלו בואו נגמר את הראש, כי זה יכול להיות לא כל כך טוב וזה יכול להחליט את גויה שלו, המהלך של הזמן זה יכול להיות מסוים מה קרה? אתה רוצה להתגלגל עם הילדה הזאת? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה היי, טוני, אבי, זה קריסטינה, איך אתה? אני ממלכת לירושלים עם אבי היהודי שהבאתי כעבודה. אני רוצה לראות אתכם, איך אתם? אין דבר כזה. אחרי שהם יביאו אותה לישראל, היא לא תראה עוד פעם את האנשים שלה. במיוחד עכשיו, היא הולכת להחליט, והיא לא הילדה שלה עדיין. מישהו פשוט שאל אותי על ידיי, היא החליטה שבועה, שבועה אחת, היא שואלת אותי אם היא חייבת להשכח את אחותיהם הביולוגיים הלא יהודיים בגלל שכשהייתה גויה יהודית, אחותיה היא אשם, היא לא יש אחות. גר שנתגייר כקטן שנולד דמי דגמרסי. Every convert count like a baby that was just born. But the baby that was born have parents. Reuven and Sarah, that's his parents. But this convert who was 30 years old, just converted now, is considered a brand new Jew, one day old. He's not 30, the body is 30, the soul is one day old. מרגש את הלב יהודי ללב שלו. זה מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מרגש מר אפילו אם הילדים ביולוגיים הלא יהודיים לא היו הכי טובים, אם אתם יודעים מה שאני מדבר עליהם, אתם לא מתחילים להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או או להשיג אותם או להשיג להשיג אותם או להשיג אותם או להשיג אותם או בפיזיקה וברביאלית, זו חברה לה אחרת. עדיין, אתה לא הולך להתחיל בלחמת, אתה פשוט מתחיל. אבל להתחיל בלחמת ולהשכיח את תפקידותך ביולוגית, איפה זה אומר שהתורה יכולה את זה? לא רק זה, אם יקבל ידעי יהודי ותפקידי ביולוגי מותו, אז לא יהודי, הוא יכול להגיד קדישונים. אפילו אם הוא לא חושב עדיין שהוא אבא שלו בעיניי של ה' כי הוא קונוורט, הוא אדם חדש, אבל כתוביות לאבא או אמא שלו, הוא יכול להגיד קדיש עליהם, וקדיש יעזור להם. כמו שכל אחד יכול להגיד קדיש לכל אחד, אם הוא לא יותר ילדים. אנחנו אומרים, נראה לי, קדיש לאנשים. אנשים שמים קטנה קטנה כל מילה, מישהו, אני מייחס לאנשים, קדיש, כל העולם. מישהו שמות, הוא לא יותר ילדים. רק דותים או לא ילדים בכלל. או מישהו שמות סינגל, הוא לא יותר ילדים להגיד קדיש עליו. או יש ילדים, אבל הם מחללי שבת, הקדיש שלהם איכס. חלל שבת קיימת כאילו לא יהודי. אם מוסטפא אמר קדישה עליך, זה לא יעזור לך. זה צריך להיות קושר יהודי. וכדי שאתה תתחיל להשתמש בקושר יהודי, אתה צריך להיות שומר שבת. אם אתה לא שומר שבת, ברכת הקוהנים שלך לא מיוחדת, אם אתה קוהן. אם אתה אומר קדישה, היא לא מיוחדת. בהלכה, אתה יכול לראות אור לציון, הוא אומר, אתה לא אפילו יכול להגיד אמן על קדישה ומחלל שבת. למה, אם ערבים אומרים קדיש, אתם אומרים אמן? לא. אם גרמנים אומרים קדיש, גוי, אתם אומרים אמן? לא. הם לא יכולים לתת להם עלייה לתורה, הם חושבים כאילו לא יהודים בחללי שבת. איך זה יכול להשיג את אבא שלו, שעכשיו הוא יש בן שלא שומר שבת, בא לסינגאג לראות קדיש? אבל, לפעמים יש דברים אשורים בעולם. זאת אומרת, אם אדם הוא מחלל שבת, אבל הוא משפט את אבא שלו, שהם פשוט מותים, הוא מרגיש שהם אוהבים לו הרבה, אז עכשיו הוא זכיר שיש סינגאג בחברה, הוא לא פעם פשוט פגש את הסינגאג, לא פעם, אבל עכשיו כשהאבא שלו מותה, הוא החלטה להגיע כל רחב, והוא מפגש, הוא שמים תפילה, והוא רוצה להגיד קדיש. אם יש אנשים אחרים במקום שאומרים קדיש, מאוד טוב, תן להם להגיד קדיש. למה? הקדיש לא יעזור, אבל הוא יעזור לו להיות רליגי. אם הרבי של השול יעזור לו, ותפקיד לו, ויגיד לו, זה יעזור לאבא שלך הרבה יותר, אם אתה תכף תהיה שומר שבת, תכף בשנה הזאת, חברה או לא, אני עשה את זה הרבה פעמים, וזה עובד. זה עוזר. לאשם, הוא לא רוצה להיות שומר שבת, אבל לאבא שלו, כן. זה כמו שאנשים עושים, אתהם אבא ביולוגי יותר מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אפלי הקדיש של האנגלית שתלמד תורה כל יום ומצוות שבת ומצוות יפה את אבא שלך אתה אוכל עריף, אוכל צ'יסברגר, אוכל מילים ברסטורנט עם שרימס וכל זה, מישהו פשוט אמר לי מלאי שיש פנומנים רעיוניים שהרבה מלאיים הם קוראים להם מלאיים, אני לא קוראים להם מלאיים הם חושבים שהם רליגיוניים. רליגיוניים! אנשים! מלוס אנג'לס? זה יכול להיות בניו יורק, אני לא יודע. הוא היה מלוס אנג'לס, הגיא הזה. הלכים למרחקים של סושי בלי כושר. לספק כמה דולרים בקבוצה. הם שואלים להם, אתה נורמל? איך אתה הולך למרחק של סושי בלי כושר? אההה, זה רק סושי. מה זאת אומרת? אני קבוצה רק סאמן ואבוקדור. סאמן זה קושר, אבוקדו זה קושר, ריס זה קושר, כן! זה מה שאני קופה, איזה צוחק קטן. איזה ניף הוא משתמש בקטן של הסאמן? קצת רגע הוא פשוט קטן את השרימפים עם זה. ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ואת... ו אתם אוכלים דבר אחר? לא, אני שואל אותם להכניס, להכניס הכניסה, וכי זה קל, הכניסה לא הייתה קרבה בזה, כי הקרבה הייתה קל, השרימפס הייתה קל. מה לסושי שהפגשו, איך הוא נקרא? טמפורה. טמפורה. פגשו את זה בטח. זו טמפורה, מה היה בטלפון הזה? קצת רגע הם עשו את זה עם שרימס, הם עשו את זה עם כל הדברים האלה שזה לא כושר והם יודעו שיש אדם אחר שזה לא כושר ועכשיו אתם אוכלים את זה מפה, מה קורה עםכם? אדם שאתם מוכנים להחליט להחליט איפה שאתם רוצים, כמו שאתם רואים את השקלות על השלב כאילו אם אתם הולכים לחינות ואתה רואה קצת סמן או כל מיני ארוחים ואתה רואה את החולה ואתה רואה חולות, חולות שפות. אתה קיבל אותה, אתה מנסה אותה טובה, איזה אנשים הם אקסטרה, הם קיבלו ארוחה ומנסים קצת מאיפה הוא קיבל את הארוחה, כי אולי הוא קיבל את הארוחה כדי להקבל חולות, אולי הוא קיבל ארוחה אחרות שזה לא קושר, אבל כשזה כל כך קודם, וזה לא... כשזה קודם, זה מתחיל להיות בעיה גדולה. כשזה קודם, אם אתה מנסה אותה טובה, זה בסדר. לפחות, אני אגיד לכם, בואו, קחו את זה מהמקומות הקושיים ולא תקחו איזה ריסק. הבעיה היא שבכל מיני המקומות הקושיים, הרצון הוא קצת פחות. אם יש לכם 20 אנשים בשבת, שבועיים, שבועיים, שבועיים, זה מתחיל ל-200 דולר אחר, רק בפיישה. לא כל קבוצה יכולה להבין את זה, אפילו אם יש לכם אמונה בשם, ואתם חייבים 100% לדברים של הגמרד, שכל מה שאתם קבלים בשבת לא יוצא מחדש ממשלתכם, זה יוצא מחדש משלת אשם, זאת אומרת, אשם נותן לכם קרדיט כרד, אחרי שבוע, או בזמן השבועים, הלכו למשלת בשבת, מה שאתם רוצים, זה כל עליי, זאת אומרת, אם המשלת שלכם היא 100,000 דולר בשנה, כל מה שאתה קבלה בקטע של שבת, כדורים, אתה קבלה בכל משהו של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים בקטע של שבת, כדורים אם הוא יקבל משהו מהשטח, 9.99, בקט יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשתתף את זה בקארטה שלו, יכול להשת אם רבי אדם נתן לך קרדיט קארד, תלוי שבת, אתה רבי אדם, אתה לא רוצה להתקדם, אתה קבל מה שקבלת עם את העצמך, זה מספיק, כשאני קבל עצמי, אתה אמר לי, תלוי שבת, אני רוצה להתקדם עם את העצמך, אני קבל מה שקבלתי עם העצמך, אני לא להתקדם, זה לא משנה שאתה רבי אדם. אבל אם זה קרדיט קארד של השם, להגיד שאני לא רוצה להתקדם על השם, זו חרסה. למה? זאת אומרת שיש להם איזה קרדיט, זה אינספקטי. מה שאתה רוצה לקחת, קח. איזה אנשים חכמים, כל מה שהם קחים, הם קחים בשבת. סוטים בשבת, סוטים של הילדים בשבת, חכם בשבת, חכם בשבת, כל אוכל בשבת, הכל בשבת. מה על השנתיים שניים? מה נשאר בשבת? הם אוכלו את החלק של השבילה. אתה קבל סוט, אתה לוקח את זה בפעם הראשונה בשבת. גם לנשים. בפעם הראשונה אתה לוקח את זה בשבת או ביום טוב. אחרי זה, הסוט יכול להיות סוט יום כלי. בפעם הראשונה שאתה לוקח את זה בשבת, זה לא יוצא ממהלך שלך. אתה יכול לגבל עבודה שלך. זה כל מנהל. אמונה. אם יש לך אמונה, זה מה זה. אם לא יש לך אמונה, ספר. מה שלא יצא מלכת, יצא מלכת בלגים. אז, עכשיו, הזו גויה לא יש רגל, היא ישתה רגלות גדולות כמו רגל, היא נקראת כמו קטן, והיא קריאה אחת בימי שלהם. מה קרה לבנה שקריאה אחת בימי שלהם? זוכר אחת בימי, אחת יום, כל יום היא קריאה. היא מגניבה או מגניבה? לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת על אנשים, לדעת ל� בגלל שכל אחד קורא את האשר לאשר, את הקטנה לקטנה, האשר היא ליאה, היא צריכה ללכת עם עשיו, חברים, ורחל ליעקב, וליאה היא הייתה אמנית, היא לא רוצה להיות אשר עשיו, פרופסור הנאצים, והרומנים, והאמנים, וכל האנשים האחרונים, היא לא רוצה להיות עם עשיו. אז מה קרה? היא קריאת והנה להערכות, הגמרל אומר שהיא קריאת כל כך הרעיונות שלהם נפגעו מהקריאות וזה עושה את העיניים נפגעים זה עושה את הרעיון שלך נפגעים בסוף זה אוכל לביטחון אז הזה גויה נוער דריסבד, ילדים ילדים, וקריאה עשרה שנות. ועכשיו תביאה אותה לבית שלך, תכניסה אותה, ואתה מוכן להיות עם הוא. אבל יש איזשהו נגמר בנגמרה. כמה זמן אתה מוכן להיות אינטימת עם אותה? בזמן המלחמה, אתה מרגיש את הטעות שלך, את המחשב שלך, ומתחילים להשתתף אותה, או רק כשאתה מזכירה אותה לבית שלך, והיא הלכה לתוך כל הדברים שאני מדבר עליהם, ומתחילים להשתתף אותה והיא תהיה יהודית, זה כשאתה יכול להשתתף אותה לבית שלך. למה יש התגלגל? לוגיקלית, איזה מהמדעים נשמע יותר לוגיקל? שיש לו זמן אחד כדי להחליט את רעיון שלו, ולאחר כך הוא יחליט את כל השארים, או שיש לו עוד 3-4 שנה עד שזה יקרה. בגלל מה שהתורה מסכימה על רעיון של אדם, רעיון שלו הוא עכשיו. איך זה יעבור להם שאתה אומר להם לא לדבר, קריסטינה היא שלך אבל כשאתה יוצא לישראל אחרי המלחמה איך זה יעבור להם לדבר על הבעיה של הרעיון שיש לו עכשיו אבל זו אופיניה של חכמים הכי גדולים שיש לנו בהיסטוריה ויש גם אופיניה אחרת שזאת אומרת שהוא הולך להיות איתה, איתה, אחת הזמן ולאחר כך ללכת בעולם הזה הוא לא יכול ללכת אחרי זה בואו נסתכל על הלוגיקה בשתי הדעות. אם יש דבר בגמרא בין החכמים זאת אומרת ששתי הדעות הן דו-לוגיקות. בדיוק 50-50, לא 49-51. בדיוק 50-50, בגלל שכל הארגונות האחרונות שהיא ברורת ששדה יש יותר לוגיקה, אתם לא נכנסו לגמרה. כולם מבינים את זה מהמדע. אם הגמרה יש ארגונות, זאת אומרת ששדה יכולים להבטיח 100% שהם נכנסו ללוגיקה. עכשיו צריכים לגמרה לעשות קרדיט, קרדיט. מה יהיה ההלכה? אני אתן לכם דוגמא, מחלוקת רבי עקיבא ורבי תרפון, מישהו מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכה מלכ אין לי שם, בואו נחזור ונחזור את המONEY. כשאתה נחזור לג'ים, אתה רוצה להבין. כשאתה נחזור לג'ים, אתה רואה 5 אנשים, הם כולם נראים את הזמן, 5 חסידים. כולם יש בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים שונים, בנים בנים שונים, בנים עכשיו אתם חושבים, שונים, בנים בנים שונים, סליחה, בנים שונים, כל אחד מהם מפגש מילה מהחלק שלו? אני קיבלתי 100 דולר, אין לי שם, אבל אני מפגש, אני בא לעשות תשובה. אני רוצה להיכנס לזה. כל 5,000, כן, אני מפגש 100 דולר. הוא לא יודע מי הוא מפגש. אף אחד מהם אומר, אתה מפגש ממני. אפילו יש לנו ארבעה קרוקים פה. אין משהו יותר מכם. אבל זה המקרה עכשיו. מה שאתה עושה עכשיו? יש שני דעות. אחת, לא טוב. אתה רוצה לבחור שאתה פסק את האנחה שאתה קחה מהן? אתה צריך לתת לכל אחד מהן 100. ככה, אפלי האנחה שאתה קחה מהן, הוא יקבל את זה. הוא לא יודע שאתה. אה, אני קחתי 400 יותר. לא טוב. אני הייתי צריך לעשות את זה בגלל הדעות. אדר אופיניין, אתם שמים את זה כאן ואומרים, זה ה-100 שאני קחתי שמים את זה על הטאבל, מי שבאמת נפגש את ה-100, קח את זה, אם מישהו אחר יקח את זה, הוא מפחד ואתם ילכו. איך אחד מהדברים ה-2 יהיה יותר לוגיל לדעתכם? זה מחלוקת רבי עקיבא ורבי תרפון בנגמרה. שים את זה על הטאבל? שים את זה על הטאבל? אף אחד אגיד להביא את זה על המעטה? כן, בגלל שהכרעה זה משהו... אז אתם אומרים להביא את זה על המעטה, אתם כולם? אף אחד חושב שאתם צריכים להביא את זה לכל אחד מהם? לא, אני לא חושב שהכרעה היא... לא, רק שואלו להם, כשאתם רואים את זה מה שאתם נפגעים? איך הרבה זה? והאנשים שנפגעו את זה נכון ידעו שזה הכרעה שהם נפגעו את זה אולי 50, 100, 200... אנשים לא תזכרו תמיד איך הרבה זמן הם היו אפילו אם כל חמש אמרו לא יודעים, אולי מפני אני, אולי, אולי הם באמת לא יודעים, אולי הם לא יודעים כמה זמן יש לך ומישהו בא ואומר שזה קחה מפני אחד מהפנים פה והוא חושב, אולי זה קחה מפני אני והאחרון חושב, אולי הם לא מפחידים, אולי הם לא יודעים, אולי מפני אני, אולי מפני אני, אולי מפני אני, מה הם יכולים לעשות עכשיו אף אחד לא ידע, זה קורה הרבה פעמים. כמה פעמים בין שני יהודים שהם אנשים קושיים, יש להם עבודה בין הם, אחד קח מהם והם עובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים ועובדים האם ועובדים אני קפאת את ועובדים ועובדים זה? אני לא בטוח. ועובדים הוא באמת לא זוכר. אבותם לא זוכרים. זה פרובל. זה למה אני צריך לכתוב את הכל עם דקות. ועובד אני תמיד צריך להיות, אתה יכול לדעת, עם כל מיני דברים. אחר כך לא זוכר מה שאתה זוכר עכשיו. ב-5 שעות אתה לא זוכר. אז אם יש רעיון בגמרה שאתה צריך לתת לכל אחד מהם 100, מה זה הלוגיקה? אם אתה שם את זה על הטאבל ומישהו אחר קיבל את זה האם אתה חזק את מה שאתה קבל לאחד שאתה חזק ממנה? לא אתה עדיין חזק אתה פשוט חזק 100 בגלל שמישהו הוא חזק או הוא חזק, זה יכול להיות חזק האם אתה חזק את מה שאתה קבל ממנה? לא מה זה הרעיון שלי? אני לא קבלתי אחרי 100 אבל אני שכחתי את זה על הטבל, מישהו אחר אכפת את זה שלך. לא, חברה. הוא אכפת את זה שלך. אם אני קחתי את זה, ואז הוא אכפת את זה מיד, אז אתה נכון. ראשית, הייתה לי פוזיציה על זה. עכשיו הוא אכפת את זה מיד, ואז אתה נפגש. בזמן אחד, אתה פגשתי לי עוד מילה. ואז בזמן שנייה, מישהו בא ואכפת את זה שלי. עכשיו הבסדר שלי הוא. אבל אם אתה שכחת את זה פה, ואני לא הייתי פוזיציה על זה, זאת אומרת שאתה לא פגשתי לי עוד מה שאתה אוכל אותי. עכשיו, מה זה הלוגיקה של ההופעה האחרונה שהצלחת על הטאבל? הוא לא יכול לדעת שאם אתה לא מרצה את זה לבית האחרון, אתה לא יכול לדעת את זה? מה זה הלוגיקה שלו? הלוגיקה שלו היא, מה יקרה אם תהיה סטדיום של 20,000 אנשים ואתה יכול להכניס את זה מאחד מהם? הייתה קהילה שעובדה, ואתה פיק פאק את מישהו, והם כולם מנגינים, הם כולם עכשיו, אתם יודעים, בסקר, קריאים את זה, היי, סליחה, אני קראתי אחת מהר 100 בוקר שלך, 20,000 חיילים קריאו אותי. מה אתה רוצה לעשות עכשיו, לדעת 20,000 אנשים 100 דולר אחת? לא. צריך להיות מסוים, צריך להיות לוגיקה. תרצה לדעת אדם כזה מנגינה? אתם שומעים את הלוגיקה? אז אתם מסכימים עםי שזה דבר מאוד קטן? ששדות יותר יכולים להיות נכון ונכון דווקא? זה למה יש את זה בגמרא, גמרא צריך להגיד לכם מה לעשות. אם הדבר הוא דווקא ברור, זה לא בגמרא. אז כשהחכמים אומרים לכם איזושהי דעה, הוא יכול להיות עם גויה וגור, ולאחר כך לדבר על כל הדבר הזה. ואחר כך הוא אמר לא, הוא צריך לקחת אותה, לרדת אותה, לעשות את זה, להשתתף אותה, ואחרי כל הפרסים, אם הוא עדיין רוצה אותה, אנחנו נגמר אותה. מה הלוגיקה של אבותיהם? אז הלוגיקה של כל אלה שאומרים, הוא יכול להיות עם אותה ברגע, אנחנו מבינים את הלוגיקה. אחר כך, מה שהתורה עשה פה? התורה רוצה להרחיף את יצר הרע, אוקיי. מה הלוגיקה של החכמים שאומרים שהוא צריך לקחת אותה לישראל? ולחות כמה שבועים יותר, מה הלוגיקה שלהם? צריך להיות לוגיקה דווקאית, נראה אם זה נכון, מה הלוגיקה? הלוגיקה היא פסיכולוגיה של המדע האדם הפסיכולוגיה של המדע האדם היא שהוא נפגש במשהו שהיה מנצח בגלל שיש רעיון גדול, מי נפגע את הרעיונים והיצררה שיש לך? יש לך רעיון נטרל, יש לך רעיון לבנות, זה נטרל בעולם. רעיון למידה, זה נטרל. רעיון למוניה, זה נטרל. אבל מי עושה את המשפחה בין החלטות שלך לבריאות העולם? זה סייטאן. סייטאן הוא משפחה. מה הוא עושה? הוא ידע שהאנחה יש אוהב לצוות לצוות לצוות לצוות לצוות לצוות לצוות לצוות לצוות כדי להגיד להם שיחה. למה? כי הוא ידע שזו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו לצוות שואלו לו אם הוא רוצה ללכת לעשות סין עם אישה או אם הוא רוצה ללכת למקום ולאכול כמה שיכולים, מה הוא אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או כדי להכניס אתכם למה הוא יכול להצליח ביותר. ככה זה קורה. אז עכשיו, כשאנשים לא יכולים להיות עם איזו אומנה, סטאנט מגניב אותה אחת פעמים, לא תהיה משהו, תעשה צ'ובה לאחר. כשאתה יכול להגיד את זה, אתה יכול להגיד, אוקיי, לא צריך לדבר, אני אקבל אותך לישראל, כשנחנו כאן בסוף בגזע, אני אקבל אותך לאשדוד, אנחנו נמצאים בפרוסס ונשמדים. והיא נכנסה והכל בסדר, זה יצררה, זה נגמר 90% זה נקרא פטו בסלו, מישהו שיישב בלב שלו ומישהו שלא יישב בלב שלו, והם בלבים מאוד נגמרים מישהו שהיה יישב בלב שלו, זה נגמר רעיון, ומה זו הידעה של זה, אני אדבר לכם על ידעה יון כיפור היא הידעה הכי טובה בלילה 2, כל אנשים נורמליים מתחילים להסתכל בקלאק בשדה של הסינגאג. חתנו לאיפה נחה. וואו, זה רק בלילה 2. שתי שעות יותר למהלך. אחם, עלינו, אני מנסה. וואו, רק אחת קלאסה של מים קטנות. בלילה, אשם, שתי שעות יותר. שלושה מתקדמים, ארבעה מתקדמים, חמשה מתקדמים, ששה מתקדמים, אנחנו כמעט מנצחים. אנחנו לא יודעים אפילו להתקדם לסליחות, להתקדם. אשם, אשם, אל רחום וחנון. אל ע'קלאק, זה מוכן לאכול. מה אנשים עושים? מדברים בתחילת הפקינג, אף אחד לא בפרק. הם לא מנצחים. לוגיקלי, אנחנו חושבים שכשהערבית תחילה, אנשים ילכים כמו מניאקים לביץ לביץ, הלכו, הלכו! היי, אתם מפחדים את הרעיון, מה קרה? השקשוקה מתארת עם הבאגל. לא, אני ראיתי, אני רואה את זה. כל האנשים, וואו, אני מתחיל לדבר עם קפה, אין לי קפה, 8.00, זה הזמן לדבר, להשתמש בנומברות, כשאתה מגיע לבית, תהיה בבית, אחרי זה, כשאתה יכול לאכול, זה יצררה לך, זה לא יותר סין, אין יותר מנגינה לסין, אני אתן לכם עוד דבר, הם קבלו קטנה באמריקה הם קבלו שני גויות יפים יפים אידנטיקליים הם קבלו אותן עם דברים נכניסים נכניסים וכל מה שקורה קבלו אותן בבר וקבלו קאנדי קאמרה עכשיו אתם יודעים איך האנשים יצאים היי רבות, את זה, אני אקבל לך דריק וכל זה אז אם הוא מדבר עם הילדה הזאת, לא משנה איזה ילדה הוא מתחיל לדבר עם, תזכרו, יש עוד ילדה נכונה. זה נכון, הוא צריך להבין איזה ילדה הוא רוצה. זה קצת קשה. זה נכון. אז בואו נגיד, הוא התחיל עם הילדה לראש. אם הוא התחיל עם הילדה לראש, זה לא משנה. איזה ילדה הם מדברים עם, היא אומרת לו אחרי כמה דקות התפקידות, אני גדולה. אמא שלי סינגלית. זה הטריק, אז תגידי מה? עדיין כשהם התחלו לדבר עם גויה, היא תגיד להם תמיד שאימא שלי סינגלית, אני גאה היו נפגשים יותר לביתה המגניבה, הם לא רצו להתפלגו, והגבירה הראשונה שלהם מנסה להמשיך לדבר עם הביתה המגניבה. עכשיו, תביאו לי איזשהו מגניב, אם יש לך איזשהו יביתה מגניבה ואיזשהו יביתה מגניבה, אז אנחנו מבינים את ההצהרה. אבל אם יש לך את הדברים האמתיות, אין הבדל, איזה רגל, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה מוזר, איזה איזה מוזר, איזה מוזר, איזה איזה מוזר, איזה אי� זאת למה לפעמים בשבועים של אנשים רפורמיים יש שידה לא כושר ושידה כושר. אחר כך יש קבוצים שרוצים לאכול כושר. אז הם קבוצים שתי כותבים, כושר ולא כושר. איפה אנשים הולכים לאכול, הכי מהם אכולים בלי כושר. למה יש לכושר? אני מבין שאתם לא מקפידים, אתם לא אוכלים כושר בשבילי החיים, אבל עכשיו יש לכושר ולא כושר בפנים שלכם. למה, אם, אם הזה מגניב ומצטער, אבל זה כושר, ולא כושר מצטער יותר, אוקיי, אבל זה אותו אוכל, סטייק סטייק, סושי סושי, גלעד כושר, לא כושר, למה יהודים היו הולכים שם? התגובה היא בגלל שסטאנט הופך להם. הם יש להם יותר מעניין. זה יותר פונקציה. אז רבותיי, אופיניה של דוס חכמים היא שאחר כך הוא ידע שזאת היא, הוא צריך רק ללכת בעבודה, הוא כבר מרחק. אוקיי, אני אשכח. לפחות שאני הבנתי מה שאני רוצה. תראו איך יפה היא היא. אני אעבור את ההחלטה, אני אעבור את הזמן המאוד קשה, ואחרי זה, אני אשכח את זה. אחרי זה, באה התורה ואומרה, אבל אתה צריך לדעת שאם אתה אשכח את זה, ואפילו אם אתה עשה את זה עם סליחה מהתורה, אתה לא תראה ברכות עם הילדים שאתה יכול להשתתף עם אותה. הילדים הם לגאויים. היא קונברט. מה? אתה קיבל אותה בגלל הביטחון שלה. אתה קונברט אותה בגלל ההתקדמות שלה. זה לא... זה לא נשמע טוב. קשר, אבל מסריח. קושר, אבל נשמע טוב. זה לא שהיא שמעה הרבי מדבר על הביטחון של התורה, והיא חייבת לקונברט בגלל האמת, לא בגלל להיות עם אדם, לא. בגלל שהיא רוצה להיות קושר ג'ו. לאחר כך, היא תהיה ג'ו ותהיה עם הם. זה נכון. הרעיון האחר שהיא רוצה להחליט זה בגלל שהיא נפגעה עם האנשים. הרב אמר, כשגוי או גויה יצא להחליט, הראשון שאתה עושה הוא לבחור אם הם במחקר עם ג'ו. אם את הזו נתנה עינה בן או בן גוי נתן עינה בגלילה יהודית, הוא אחר לגלילה יהודית, זה למה הוא בא להשתתף, כי הוא ידע שהיא לא תשתנה עם גלילה, גלילה רליגית או היא רוצה להשתתף בגלל שהיא רוצה את הבן הרליגי, הוא לא ישתנה עם גלילה יהודית, הוא לא יכול להשתנת עם ה' אז אם הם מגיעים בגלל שהם אוהבים האנשים היהודים או האנשים המועמדים, זו הרציה שהם רוצים להשתתף, אתם לא יכולים להשתתף אותם. זו השתתפה פשוטה. קוראים לזה גיור לשם אישות. עכשיו יש הרבה דברים על זה. מה יקרה אם הוא עשה את זה בכלל? אם הם נפגשו את זה מהבדין, הבדין לא ידע על זה. אשם יעבור עם הסכם? הוא לא יעבור עם הסכם. היא יהודית לחתכילה? היא יהודית בדיאבד? אם היא לא יהודית בכלל. הארגומנט נתחיל פה ונחתך ב-הונולולו. חמש שעות לארץ. זה איפה זה יקרה. אתם רוצים להיות ילדים שעד החלטה האחרונה של את החיים שלכם אתם לא יודעים אם הם יהודים או לא? תהיה שבי. my words to you, you're nothing but stupid. You want to risk your entire genealogy? You're going to raise children, put millions into them, and then you come to Shamayim and Hashem says, I'm sorry, you are a lonely, miserable Jew. You have no kids. Ma? My wife was a convert. I have kids. I send them to yeshiva. One of them is bachore yeshiva. What do you think? I will cooperate with your scam? והיא באה בגלל שהיא הייתה בתקופה עםך. מה יקרה אם הם כבר מתי? יהודי מת אישה לא יהודית ויש להם כבר שתי ילדים. זאת קבועה גדולה. ועכשיו הוא נותן להם תורה וסיאנס. והיא ראית את זה. ‫והיא נפגשת כל כך, באמת. ‫עד עכשיו היא לא הייתה ‫בפרשת להשתתף. ‫הייתה כבר שתי ילדות, ‫היא נפגשת, ‫היא לא הייתה בעניין עם זה. ‫אבל עכשיו, בקרוב, ‫הם הלכו לתפילה ‫והרבי אמר להם, ‫והיא נפגשת. ‫הוא נפגש אותה משם. ‫והיא אמרה לנשיא היהודי, אני צריך להיכנס, זו האמת. אני לא רוצה להשתתף, ננג'ו. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אין שום דבר שמתי לה להשתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה להשתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה להשתתף בגויה, ואין דבר שמתי לה להשתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה להשתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה השתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה השתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה השתתף בגויה, ואין שום דבר שמתי לה השתתף בגויה, ואין אני גדלתי שום דבר שמתי לה השתתף אתכם בגלל שאתם הכי יפה, קריסטינה, ואני יכול לעשות מה שאני רוצה עם אתכם. עכשיו בגויה אתם גדלתם, ואני רוצה להשחרר. אתה תהיה מפחד. היא תחליט להשחרר יותר פעמים מאשר הוא ישאל להשחרר. היא לא יכולה להיות עם כאלה קלאון, קלאון רע. היא יכולה להשחרר אישה? שבאה להתגלגל עם מלך יהודי סקולר או היא כבר התגלגלת עם מלך סקולר מה זה הדבר של להתגלגל אותה? הוא לא יכול להבין שהיא רליגיית טובה להשתתף אותה אגויה, למה? כמו אגויה, כשהיא פרקת שבתה, היא לא מתגלגלה אתה אוכל שרים, אתה לא מתגלגל אתה אוכל חדש, אתה לא מתגלגל 90% מה שאתה עושה עכשיו, אתה לא פרקת כל רגלים אם תכניסו אותה, היא תכניסו אותה ללכת לכאר על שבת, היא תהיה נפגעת על זה. אם הוא תכניס אותה לאכול במקדונלד, היא תהיה נפגעת על זה. אם הוא תכניס אותה להיות עםו בלי מקווה, היא תהיה נפגעת על זה. כשהיא הייתה גויאשה, היא לא הייתה נידה. למה אתם רוצים להכניס אותה בכל אופן? כדי להרחיף אותו מהסין. כי הוא לא יכול להיות עם אותה אינטימתי, כל פעם שהוא עם אותה הוא יהיה נפגש. אבל אם תחילתי להשתתף אותה לו, האם זה עובד להשתתף את החיים שלו ועולם הבא שלו? היא תקבל מיליאנים של סין בגלל הקלעון הזה. אז אתם עושים לה סיפר לספר אותו מהסין? בלתי לא. חז'אל אומר, מישהו רוצה לאכול פורק, אתם לא אקבלו אותו, והוא עושה זמן. שבת להתרחק, להצליח אותו למות. זה מה שחז'אל אומר, לא אני. זה נגמרה, תזכרו את האספקציה. על איתנו לרשה וימות. אתם יודעים מה זאת? מה זאת אומרת על איתנו? אתם נפגעים את המוח כמו פיג, ומישהו נפגע את המוח במוח שלכם. אתם לא אוכלים כמו אנשים מוצרים. איפה נמצאו את האספקציה בתורה עם עשיף? עשיף בא מפה, עשיף הלחץ. הוא רואה את אחי הלכת הלכת, יעקב, cooking a lentil soup נזיד עדשים על איתה נינה מהאדום אדום הזה he didn't say give me, let me eat let me taste pour it pour it to my throat like a horse, like a camel that's what you do, you pour it to their throat Chazal are using this word as an expression what you should do to a wicked Jew who insists to commit sins אם הוא לא מנסה, אם הוא לא עושה זמן, אם הוא פשוט יש זמן, אתה לא רוצה להכניס אותו לבית ולהגיע לטעום שלו יותר גדול. לא, אתה צריך לעשות כל מה שיכול לעשות אותו רליגי, לסביר אותו מהאדם. אבל אם הוא קלאון, הוא מנסה, הוא מנסה, הוא עושה זמן, אתה אומר לו, לא, זה גלת קושר, למה אתה אוכל את זה שלא קושר? ככה, ככה, ככה, ככה, ככה בפעם הבאה שבאת את זו בלב שלו. למה? שכחת דבל. זה מה שה' אומר לו. מישהו שרוצה להצביע, מצוות להצביע לו. מישהו שמוזר, מישהו שזה קלאון, מישהו שבפרסום עושה רעיונות, אתה לא צריך להצביע לו. אתה לא אפילו מפריע רביני כלוא להצביע לו מפריעות למות. אני אתן לך דוגמה, דגמראין מסכת שבת אמר, יהודי שלא שומר שבת, הוא מבקש קקה. הוא מבקש דור, סוגר, אסטר. הוא מבקש, הוא מוכן ללכת לבריכה. הוא ביקש את זה בבריכה מילים לפני שבת. אתם יודעים מה? נשכחו, חמש מילים אחרי שבת. השבת התחילה, זהו. הוא ביקש את זה בבריכה. אתם בבית, אתם ראיתם מה שעבר שלך עשה, או של חברתך, או של חברתך. אתה רוצה להחזיר את זה לפני שהטופלר של הקקה תהיה בקט אם אתה פשוט הכניס את זה לבריכה ואתה קיבל את זה ב-20 דקות אף אחד לא היה בקט עדיין לא הייתה רעיון עדיין כשהסיבה מתחילה כשיש כבר טופלר שכניסה והיה כניסה להתאכל אם מישהו יצטרף את הטופלר ותאכל את זה זה תשמע כמו קקה בסוף זה עדיין דור רחוק אבל הקטע, הקטע, הוא כבר בקטע קצת. זו כבר רעיון של שבת, שזו רעיון למות, בקטעים וקטעים לנצח של הארץ. אז עכשיו, אם ראיתי שמי יכול להכניס את זה לבריאה, איך אני לא יכול להכניס את הקטע, כדי לחזור את החיים שלו? הוא יכול לתת סטונינג בחמש דקות. ברגע שאני קח את החלבים, קח את הקקה וקבלו את זה. כשהוא יוצא, מה קרה? תשמע, אדוני, אני חליט אתכם מהחלטה למות. ככה! אני לא באמת בזה. אתם לא באמת בגלל שאתם מגניבים ומגניבים. אבל אני יודע שאתם יוצאים את הסטונינג הזה. אז אני חליט אתכם. תתן לו ללחוץ אתכם. אין סביבה, זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל בימים שלו, הם לא היו עם אובנים אלקטריקיים כמו שאנחנו היינו. אתם שם רגל ואתם שם את זה. לא, האובן היה גדול. זה היה כמו טאבון. אתם יודעים איך הם מזכירים את הפיטה? הם שמים אותה לצד. זה היה מאוד גדול. היחסים הולכים להוציא את המשפחה היא עם חלק מיוחד, כמו חלק. זה נקרא מרדה, כמו במקומות בפיצה, יש להם חלק מיוחד, והם יוצאים את כל המשפחה. לא יש דרך להצליח. אז צריכים חלק מיוחד. זה יחסי מיוחד. כל יחסי מיוחד בשבת הוא מיוחד. למה? זה דקרי רביניקלי, כי אם תקחי את הטולים המדעיים, מה תעשה עם זה? תחליטי שבת. עוד דקה, תחליטי שבת. אז הם קבלו חולה, אל תקחי את הדריל, כי אתה יכול להשתמש. רק להשתמש את הדריל, זה לא מוריד מהתורה, כמו שאתה לא תחליטי להשתמש. הם פשוט משחקים את זה ומשחקים את זה, אין ריסטריקציה בתורה לשחק את הדברים שהם מנצחים בשבת. זה ריסטריקציה להשתמש בהם בשבת. אז אם אתם משחקים את זה, זה לא ריסטריקציה בשבת, זו תורה. לשחק את זה, החכמים אמרו לא לשחק את זה, זה מוקצה. אם תחתכם את זה, אתם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ הוא רואה שמישהו מנסה להכניס את אקו שלו. הרבה אנשים עושים דו-סטפס-ווריפיקציה, למה? כי הם יודעים, אחד לא יכול להיות יותר. וזה, לדבר שלו, זו אבליגציה שהשם נתן לחכמים. ועשו משמרת למשמרתי. עשו ראויה, סביבי הסביבים שלי. אני לא אגיד להם להשחרר בשבת, אם יש להם רציון שהאנשים יצאים קצת קטנים מהדברים שהם משחררים, ואתם רואים שהאנשים הם חכמים עם השחרר, תעשהו חכמי. למה? אתם חכמים, אתם צריכים לחכם את המדינה. עכשיו, כדי להשתתף את הטוול, כדי להשתתף את הטוול בזמן של הגמרא 2000 שנה, זו חיובת רבינית. זה לא סין מהתורה, זה לא חיובת למות, וזה לא חיובת לנצח. זו חיובת לנצח שהרבים עשו. התורה אמרה לכם שאתם צריכים לשמוע על הרבים. כל מה שהם אומרים לתורה שלי, אתם צריכים לשמוע עליהם. זה פרסם של פרשת שופטים שקראתי רק שבוע, שבוע, בתורה. אבל אם תקשר מוקצה, זה לא חכם למות. את הלחם שלך לא יתקשר לאחר חיים בגלל שתקשר את המשחקים. אתה לא אוהב אותם. אם אתם רוצים להשתמש במרדה, המרדה שתרחק את הקטע, אתם מגיעים לרעיון רביניקל, זה לא רעיון מוותי, אבל אם אתם לא רוצים להשתמש בזה, יחד שלכם יקבל רעיון מוותי. איך זה עובד? מה זה יותר טוב לי להגיע לרעיון רביניקל ולהשתמש בהחלטה של יחד שלי ובהחלטה של ישראל? ואני פרסמתי רגל רביניקל, נכון? שהפכו את החכמים. או לתת את הקטע לבטח ב-5 דקות, ולתת לו את החכמים, ולתת לו את הקטע, ואני לא יכול להפסיק להפסיק רגל רביניקל. איך אחד מ-2 הוא יותר לוגיקל? מה אתה קוראים לזה? הפרדוקס הזה, כאילו, אתם קונטנטיים להפסיק את החכמים של שבת, אבל אם אתם לא קונטנטיים זמן לפני שבת, סונסט, מה אתה עושה? אתה מנסה להשתתף? אני לא מוכן להשתמש אחרי השפעה. אתה צריך להשתמש. אתה מנסה להשתמש בשבת. המפרס של השתמש של הקנדל הוא להשתמש, כשאני מתחיל לבחור ולקבל את השבת של השבת. זה למה שבחורים לא הייתה אלקטריקה, אז הם קבלו אלקטריקה ספציאלית בבית שלהם, כדי להשתמש באתמוספירה והלוח, ובאתמוספירה של השבת, אנשים רואים את האצבעות, הם נשמעים, זה מה שה' רצה. אז השתמש של השבת זה כמו סרמון, היום כשיש לנו אלקטריקה זה לא כל כך כמו שהייתה לפני. בלילה זה היה שחר, אז אתה עושה הרבה שחר, במיוחד בשבת, אתה מקבל אליבוייל, אתה מקבל שחר, ואתה יש שחר אקסטרלית, שלום בית, זה עושה ארמוני בין האב, האזמי, האש, הילדים. אז אם מישהו לילה היום, איזו אישה, לילה על סקנדל של שבת, כאן אני מדבר שאני אקצפת את רעיון של שבת, ואז אחת שעה אחת אחת, היא תחזירה את הטבע או לילה על סיגרת, זו שיחה. זו היפוקרסיה. אבל אם הזו הייתה מתקדמת להתקדם, מתקדמת להתאמן, היא מתקדמת לדבר עם רבי, היא מתקדמת להתאמן, זה יכול להיות 2-3 שנים לפני שמר שביס. איך היא התחילה? היא התחילה עם שבס קנדל. אחת שבועה, שתי שבועות, שלושה שבועות, ארבעה שבועות. בהתחילה, זה רק שבס קנדל. לאחר כך, היא יביאה חלות. לאחר כך, היא יביאה טיימרים, כדי לא להשתתף על הליט. לאחר כך, היא לא יעלה עדיין. ואחר כך, אחרי שבעה שנים, ברוך השם, אתם יכולים לקרוא אותה כבר, שומרת שבת. אבל, אם אתם רואים אותה 2-3 שנים, רק לילה שבס קנדל. אף משהו אחר. היא מגיעה לשבת, זו איפוקרסיה. זה מה שאני חושב. זה מה שאני חושב. אתם לא צריכים לקבל את זה. היא תהיה מפחדת בגלל זה. בגלל האיפוקרסיה. כי תזכרו, אם אתם מתחילים, אנחנו יש לכם תלמידים. אף אחד לא יכול להכניע את זה בלילה. אנחנו מקווים פרוגרס. שלוש שנים אתם מנסים שבס קנדל ולא משהו אחר? מי אתם מנסים? מי צריך את השבס קנדל שלכם? כל קונספט של שבס קנדל יתן לכם להתחיל, אפילו אם אנחנו יודעים שאתם מנסים להחליט את השבת, מנסים שהמצווה שלו יעבור לדבר אחר. אתם מנסים שבס קנדל, אתם מנסים לבחור את השבן שלכם, את הילדים שלכם, מנסים שמשהו במקום שלכם יחזור. ואחרי שבוע או שבוע שני, אתה תרגיש יותר מנגנון לתהליך שומר שביס ולתהליך יהודי. אבל אם אצל אדוניה, שלושה שנים, תהליך שביס, סקנדל ולא פרוגרס, זה לא כל כך פשוט שהיא יכולה לנו להמשיך. לדעתי, זה מנגנון. איזה רביים יגידים לך אחר כך. זו דעתי. קח את זה או תרחק את זה. אני יכול להגיד שאני יודע שהשם לא יכול להסתכל על היפוקרסיה, אז כשאנחנו אומרים למישהו להתחיל עם זה, אפילו כשמישהו שמוכן 40 סיגארטים בשבת, אתה יודע שהוא לא יכול להחליט על סיגארטים בלילה, אתה יודע, הוא מגניב, אז מה שאתה אומר לו, תנסה לשמוק קצת, כמה קצת שאתה שמוקה, כמה טוב זה יהיה. איך אתה חושב שאתה יכול לשחרר קצת, אני אשחרר לשחרר 30 בלי 40, אתה לא יכול להגיד לו כן, שחרר 30, אתה לא יכול להגיד למישהו להחליט את הרגלות של התורה עם הדבר שלך, אתה יכול להגיד לו להשתתף יותר קצת, לנסות להחליט קצת, כדי להיות יותר טוב, אתה צריך ללמוד ולהתפקיד במה שאתה מדבר. אם אתה אומר לאחד, נכון, סמוק 30% במקום 40%, זו רעיון. אתה בעצם מגיע לו לסמוק 30%, לא. אתה אומר לו, תנסה לסמוק קצת, כמה קצת כמו אפשר. אני לא נתן לך חלום לסמוק. אני אומר לך, אתה מגניב גדול, אתה סמוק 40%. אם תסמוק קצת, אתה תהיה מגניב קצת. אם אתה מורד 10 אנשים כל מרץ ואני אגיד לך, תנסה לא למורד. לא, אני לא יכול, אני יכול. מורד לפחות. אוקיי, אני מורד 5 במקום 10. אני לא אומר כן, תעשה, לא. הוא אמר, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה מנסה לנסוע, כמו שאתה אני לא יכול להגיד למישהו, אוקיי, אם אתה יכול ללכת 10 דקות לבית המשחק, זה בסדר. לא. אתה צריך להגיד להם, שזה מנסים לנצח בבית המשחק. זו רעיון גדולה. אני צריך ללכת לשם מזלתו. אתה צריך, זה עבודה שלך. אתה שואל אותי, מה? אני אגיד לך, אני לא יכול לנצח בבית המשחק. אנשים מגיעים ללחוץ נגד אשם, בלי אשם. עם גניבה גניבה גניבה, הם נמצאו את סולמטה שלהם, במקום של לדעת על תלמידים ולהתפקד על השם ולעשות את זה בגלל הכושר, כפי שהם שואלו, הם נגמרו בלחמת אתו בשבילו ביום הכי שמח שלהם. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. אני לא אשתמש בזכויות כזאת. הם יתכולו להתעורר שהם לא נשמעו בפארטיה, זה שאלה שלהם, לא שלי. הם יתכולו להתעורר, זה שאלה שלהם. הם יתכולו להתעורר, זה שאלה שלהם. אני לא צריך אותם, אני צריך אשם. זאת האידיאולוגיה טובה של יהודי קושר. קוראים לאשם, ואחר כך קוראים לאחרים אחרים. מי קוראים לאשם? אשם או את האחרים שלכם? אשם. אשם או רבי שלכם? אשם. אשם קמתי לפני כל אחד. מי קמתי ראש? אשם או משה רבנו? אשם. משה הוא הגדול? כן, אבל אשם גדול יותר מאשר משה. אשם גדול יותר מאשר רבנו. אשם גדול יותר מאשר רב עובדיה יוסף או רבי שמעון בר יוחאי או אפילו משה רבנו. כל מי שקורא אחר כך הוא הכי גדול כופר גמור לא מצטרף למיניאן אם מישהו קורא שהאנגלית היא גדולה מאשם כמו שהקריסטים קוראו שייסי הוא ה' של ה' זאת אומרת הוא קטן הוא יכול לעשות כל מה שה' קורא הוא כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפירה, כפ אז רבותיי, השאלה, וזה יכול להכניס פה, איך זה אפשר שמישהו כמו בבא סאלי, או מישהו כמו רב קוק, או מישהו כמו רב עדס, או מישהו כמו רבי שמעון בר יוחאי, או דה רמברם, או דה רמחל, או דה אריה קדוש, ותשעים אחרים חכמים, איך זה אפשר שהם הולכים ללחוץ עכשיו? והם יראו את הגויה היפה והם יפגשו אותה ויודעו להיות איתה אינטימתי. איך זה יכול להיות? אם מישהו יגיד לך 40 שנים לאחר שהבאבה סאלי הייתה קרישה על קריסטינה או מסעודה, הגויה שהכניס את הביתה. הוא יתראה אותו מפה, אל תשכחו לראות את המצב שלכם עוד פעם, אתה מנסה, מנסה. זה מה שאתה מדבר על אבא סאלי, ואז החבר שלך יגיד לך, למה אתה מגניב אותי? אני רק עשיתי מה שה' עשה. מה זאת אומרת? השם אומר, שהכי גדול של צדיקים, 3,000 שנים לפני, שהוא קצת יותר גדול מאחורי אבא סאלי, קצת יותר, שהם יכולים ללחוץ למלחמת, וזה אפשר שהם יפגשו עם קריסטינה. אני לא יכולה להגיד את זה! לא אני! למה אתה כל כך מגניב? נכון או נכון? מה ש... מה שהוא אמר, נכון או נכון? זאת אומרת, זה מגיע לך מאוד מגניב. זה כמו שאתה מדבר על כמה רבי אדם, אתה מפחד על הבסלי, אני לא מפחד על אף אחד, מי אני? אני ה'? אני פשוט עשיתי מה שהתורה עשיתי. אני כתבתי לך מה שהתורה אמרה. התורה אומרת, אתה יכול להיות משה רבנו, אתה יכול להיות יהושע בנון, אתה יכול להיות דוד המלך, ואתה תפלג למלך עם את הזו יפנית גויה, קונברטר, ומריאר, ואולי אפילו יש ילדים רעים אחרי זה. מי זה היה? דוד המלך. אחד הכי גדולים בהיסטוריה של העולם אחד מהחלקים הראשונים שישהם אוהבים ביותר בהיסטוריה. קראית אילין, תראה מי היה דוד המלך. קיבלו את כל הרבים של העולם היום, קבלו אותם בסקאלה, וקבלו דוד בצד האחר, מחריע את כולם. זה גדול יותר מכלם, קבלו אותם. ומה קרה? הוא התגלגל עם קונברט, נכון כך, מהעולם. ומה קרה? הוא היה עם ילדים מגניבים שלו, שהם אצלחו את הלב שלו עם סטרו. ונגמר את הליבה שלו, הליבה שלו התחילה לנגמר מהבן שורר ומורה שהוא הייתה. זה חקר. השאלה היא, איך זה יכול להיות? ואני אקבל את זה ואני אעביר את זה פה. הגמרא מייצג קצת סיפורים, אתה יודע, כשיש סיפור בגמרא, זה ספורט של חיים. הגמרא זה לא ישיבה וולד נוס פול של גאסיפ, מנצחים את החיים של האנשים, חושבים שהם יכולים לעבוד במובן של כושר. זה לא ככה זה קורה. כל המובנים הזה, הם קוראים להם שבת, ישיבה, דיס, דת, הם כולם מכתיע ערבים. כולם. לא משנה כמה רליגיות הם חושבים שהם. יש גסיפים שם, יש קריטיסטים על אנשים חולים, הם נותנים את המסגרת להרצאות, לכתוב קולמנטים שבועיים, ולא יש להם סופרוויזיון. הם עובדים על מה שהם רוצים. מלא תומאה שתביאים לבית שלך. אם אתה אנשי אוהב של ה', אתה לא תביא את הטבעות האלה לבית שלך. לא. לא בשבוע, ובטח לא בשבת. אפילו בבקשה, הוא לא יביא את זה. אין קושי רבי שיכול להכניס את הילדים שלו או את אמא שלו לראות את הזמן הזה. מנסים, מנסים לבנות קבוצות בין רבים אחרים, ובין דיים אחרים, ובין חסיליה, ובין זה. איזו אופציה רעיונית יש להם. כל שלהם. אחד על אחד. מי שהם מספרים? המספרים של הסקולארים והגוהים? ארוך. אז עכשיו, השאלה היא, כשנגמרה מביאה סטוריה, איזו של הסטוריה היא לשון הרעה. נגמרה אמרה לך מה קרה לדוד המלך. איפה הילדים? זה נראה כמו גאסיפ. כשנגמרה אומרת לך שרבי עקיבא כמעט הלכה עם אישה, וכמעט נפגש את העולם הבא, הוא קיימת על עולם, ובאמת זה היה סייטאן בקפסטורם, זו לשון הרעה גדולה. כשהגמרא מדבר על אלישה בן אבויאל, שהייתה רוכבת על רכב על שבת, הוא התחיל ללא רליגיה. זו לשון רעה. כשהגמרא אמר לך שאנשים של רבים, זה באמת נכנס לתנח, שר סולימאן קיבל 1,000 אנשים והם חזרו את רעשו שלו מאשם, זו לשון רעה. יש הרבה לשון ערה על הכי גדולים של אנשים בהיסטוריה של העולם בתנאי ובגמרה. מי נתן להכניס קריטיסטים על האנשים הכי גדולים שהם הכי אוהבים בהיסטוריה? אתם חושבים שהחכמים מן הגמרא יכולו לכתוב על עצמם סטוריה שהיא יכולה לרעש את רפיטה שלהם לפני גילות, כשזה יהיה נגד הלוי של התורה? אתם מבינים את זה? האנשים יכולים לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד לתמיד סטודנט היה מביא לו מלחמה כל יום, חצי של זה היה ללחוץ, חצי של זה ללחוץ את הראשונים ולאכול ברקע. ורבי עקיבא לא קשור שאתם צריכים ללחוץ את הראשונים לפני שאתם אוכלים ברקע. זה היה החכמים שהם עשו את ההלכה. החכמים אומרים שאתם צריכים לעשות את זה בגלל שלאחר כך כשאנחנו נמצאים במקום חדש לא אף אחד יזכר שקוהנים צריכים לרעש את ידים שלהם לפני שהם יאמרו בבאת המקדש. אז איך אנחנו נמצא את הזמן הזה? אנחנו נעשה רגל שכל יהודים צריכים לרעש את ידים שלהם לפני שהם יאמרו בבאת המקדש. קוהן, לא קוהן. אז כשבאת המקדש תהיה בבאת המקדש, הקוהנים אוטומטיקי ירעשו את ידים שלהם באותה או באותה. כמו כל יהודים אחרים. רבי עקיבא אמר, זה דיקרי אי אפשרי. אנחנו צריכים לתפוק בכהנים, והכהנים צריכים לדעת שהם צריכים לרעש את ידיהם, כשבית המקדש באה, אתה לא צריך להפוך כל האנשים היהודיים לעשות את זה. אבל החכמים עשו הלכה, ולעשרה אלף שנים, כל יהודי רליגי עושה נטילת ידיים עם ברכה. עם ברכה! הם מדברים על ה' אשר קידשנו ומצוותו מציבנו על נטילת ידיים. והם סיים ואוכלים ברחוב. רבי עקיבא, לדעתו שלו, היה יכול לאכול ברחוב בלי לרחוב את הידיים. אבל החכמים אמרו, לא, אתה צריך לרחוב את הידיים. והוא היה הראשון, הראשון רבי בעולם בזמן הזה. אבל גבוהה של החכמים רולטו שאתה צריך לרחוב את הידיים. ואחר כך, המחשב קבל את המים, והמחשב הרומן קח את זה, וחצי של זה נפל. הוא היה מוכן לחזור איזשהו מיץ והוא בא לרבי עקיבא לביתו והוא אמר לו, רבי עקיבא, למה אתה בא עד עכשיו? אתה לא יודע שאני גדול? אני ממלכת על המיץ כמו אקסיג'יין? אני אמר לו, רבי, הייתה פוליסיה לבחור אותי, הן אמרו לי, והן חזורו חצי המיץ, בבקשה תחבאי, אתם צריכים מיץ היום. הוא אמר, לא, אני צריך לאכול ברקות, אז אני צריך לרחוץ את הידיים. רבא, אני אצלח את הארגון, זה יותר חשוב לרחוץ את הידיים. אז הוא אמר לו, מה אני יכול לעשות? חברים שלי, זאת אומרת הרבא, הם קבלו שאתם צריכים לאכול ברקות רק אחרי שאתם לרחוץ את הידיים. זהו, זו הלכה. זה לא הייתה מבחינה שלי, אבל הם קבלו את זה. התורה אומרת, אתה צריך ללקח את החכמים. זו היכולת של הרבא. זו היכולת של הרבא, זו היכולת של התורה. אז השאלה עכשיו היא, אם מישהו כזה יכול לכתוב סיפור על מישהו אחר כדי לרעש את רפיטה שלו, אתם חושבים שזה אפשרי? בלתי אפשרי. אם הגמרא מביא סיפור, הרציון שלו היא ללקח את כל המדינות היהודית לנצחות על מה לעשות ומה לא לעשות. אני אתן לכם דוגמה. ונכניס את הסיפור הזה. הגמראז אמרו שלא הייתה רעיון. לא הייתה רעיון. עשרה, עפריל, מי, יום, לא, אני אומר, לא הייתה רעיון. לא הייתה רעיון. ימי, פברואר, מרץ. לא הייתה רעיון. החיילים היו מתחילים. זה לא כמו אם הייתם יכולים להשיג מירות מבחינות אחרות. בבוץ. לא. צריך רעיון. אין רעיון, אין יודע לצלם, אין יודע לצלם לצלם, כולם מותים. הם נכנסו, הם ידעו שיש קהילה של אנשים חולים, הם מדברים עם ה' כמה דקות, ולכם הוא מותה רעיון. אתם יודעים איני רבי כזה בעולם היום? אתה קורא לו רבי, לא יש לנו רעיון לפני 4 שנים, אנחנו מתיים פה, החיילים מתנגדים, הכל יכול ללכת לגרמת. לא יש לנו רעיון, לא ברלין, לא רייס, לא משהו. אוקיי, תביאו לי 15 דקות. הוא יכול ללכת לעדכ, רייס ל'השם, רעיון מתנגד. עוד ועוד, כל שנים. אתם יודעים אף אחד כזה? אני אומר לכם, אין אף אחד כזה. מי היה ככה? חוני המעגל ומלך שלו, אבא חילקיה, היו שם דברים מיוחדים, הם מדברים עם השם, לדברים שלהם, הוא מנסה להחליט, למה לא יש מנגינה? אנחנו אומרים את זה בקריאת שמה, וחרף השם, השם יתנגן עלכם, ועצר את השמיים, ולא יהיה מטר ולא יהיה רעיון ואהבתם הערה מעל הארץ הטובה ואתם תפחדים מבחינת הארץ מה שעושה את זה? אתם נפגעים את השם עם את האנושות שלכם זה למה שאין רעיון במדינת הלכה אבל אתם הולכים למדינת הלכה הלכה הוא יכול לדבר עם אשם, אוקיי, לצדיק הזה, אני מנסה את ההכרחה. החלטה מתחילה, זה אבא חילטיה. הגמרא מביא סיפור, שתי רביים מהמסנג'ר, הם באים אליו. מה הוא עושה? עובד בפילד, כמו עבודה ערבית, מגיעה את החלטות. האנשי הכי עולם בעולם עובד בפילד, מקבלים במהלך. אתם יודעים אחד הרבי שעובד היום בפילד? קח לי אחד מה עבודה שלך רבאי? אני מפעיל תורה מה עבודה אחרת שלך? אני דיין, אני מועל, אני סופר, אני כתוב תפילין, אני כתוב מזוזות, אני מוציא ציציות אני דוקטור, אוקיי, משהו מה עבודה שלך רבאי? אני גרדנר, אני מפעיל ציציות במונחים של אנשים אתם יודעים אף אחד כזה? מה יקרה אם הם אומרים לך, רב אל ישיב רוצה ללכת ולעבור בגרדנר כעבודה הוא יעבור עם אמיגו, חוזה, קריסטו האנגלות, איך קוראים להם? האיטליאנים, האנגלות, חיילים, חיילים. רב אובדיה בא ואומר, היי, אנטוניאל, יכול לי לקבל עבודה מהכך? מי אתה? אני יהודי. מה אתה יודע? אני לא יודע מה לעשות. אני יודע איך להגיע חיילים. אתה בטוח שאתה רוצה לעבוד? אתה לא נראה לי כמו חיילי. כן, כן, אני רוצה לעבוד. כמה? 15 דולר שעה? אני שמח. זה אפשר? זה לא יכול, אבל זאת המקרה. הם באים אליו והם עובדים בפילד. הם שואלים לו, שלום עליכם רבאי. הוא לא מתכוון. הוא ממשיך לעבוד. הם מתייחסים. כשהוא מתייחס לעבוד, הוא בא להם, חברה, היי, איך היו? ברוכים. הם לא יודעים למה הוא לא מתכון להם לפני. רבאי, אנחנו באים לדבר עםכם על רעיון. אתם רואים, אין רעיון. הם עובדים לביתו שלו. קדימה, קדימה לביתי. אבא שלו הלכה לביתה מאוד מגניבה כאילו שהיא הולכת לביתה או משהו כדי להתרחק בו מחר מחר מה קורה? עכשיו הם צריכים ללכת לביתה, ללכת לביתה, ללכת לביתה גמרא היה אומר שהאנגלית לא תלך אחרי האנגלית בטריטוריה פובלית זה לא מודס אפילו אם זו אימא שלו אימא מלחמתה שעובדת ברחוב ואתה עובד אחריה ואתה תסתכל עליה, זה לא מגניב אבל אם זו אימא שלך, אתה יכול לא לסתכל על אימא שלך, מה הבעיה? זה לא רעיון לסתכל על אימא שלך אבל במרחב, אנשים לא יודעים שזו אישה שלך, היא לוקחת בפנים שלך, ואתה לוקח אחרי שלך, איך אנשים יכולים להכיר שהיא אישה שלך? זה חילול ה' אנשים רואים אנשים רליגיים לוקחים אחרי אישה ברחב, איך הם יכולים להכיר שהיא אישה שלהם? זה לא אפשר. לא יש פרובלום ללכת אחרי אבא שלך, אם אתה בקבוצה או במקום שלא יש אנשים אחרים. אבל אם זה מקום פובלי, זה לא אפשר. אז אבא של הרבי יצא, הוא ללכת אחרייהם, והם ללכת אחרייהם. הם נכנסו לגבי החיים. עכשיו הם התחלו את השאלה שלהם. הם שואלו לו, רבי, כשאנחנו באים לך בשטחה, אנחנו אומרים שלום, אבל אתה לא התגלגל אותנו. אנחנו עשינו כמעט שעה עד שאתה אומר שלום, למה? הוא אמר, אני עובד בשעה, אם אני מתחיל לדבר עםך, אני אעבוד על ראשי. הוא עובד בשעה, זאת אומרת, כל דקה אני מתחיל לעבוד. אם אני חזיר 2-3 דקות לדבר עםך, אני מתחיל לעבוד. אני לא מוכן, הוא רוצה שאני עובד, לא לדבר עם חברים. כשאני מקווה את הזמן שלי, אני מדבר עםך. אוקיי, אנחנו יכולים. למה את האמא שלך הולכת, כל כך חשובה, אוהבת אתכם כשבאתם הביתה למה היא נגמרה ככה? כל הזמן שבאתם הביתה היא נגמרה ככה והיא נגמרה ככה לך? הוא אמר להם כן והם שואלים לו למה הוא אומר כי אם היא לא תעשה את זה אני אעבור לראות את האנשים אחרים אז כדי להרחיק אותי מהרחיקה לראות ביוטי איפה אחר היא יכולה להיות יפה בשבילי כל יום. השאלה השלושה הייתה, מי לא יכול ללכת אחרי אישה, אפילו אם זו אישה שלו. למה אתה יכול ללכת את אישה שלך וללכת אחרי אותה? אז הוא אמר להם, אז מה האלטרנטיבה, שאני יכול ללכת אתכם אחרי אישה שלי? מה שלומנו מהקהילה הזאת? הראשון, כשאתה עובד על מישהו, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך זמן לתקשור לטלפון, לא יש לך שאיזה זמן אותה ל אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה בגלל שסטאנט, אפילו ההכנעה, רוצה שאתה תסתכל על אמנות שלא היא שלך, זה דרך קונסטנטי ורעיון, והמצב כדי להחליט את זה, אחד מהמצבים, לגמרי ללמוד תורה ולפסוק על מרסה ולראות את עצמכם, זה להיות אותו אותה שאתה מרגיש עם, היא לא יחזירה את עצמה שלה, היא מתחילה להיות חלק מהרעיון למה אתה עושה דברים שאתה לא צריך לעשות, זה ברור בגמרא הזה. והשלושה שאנחנו נלמדים מהסיפור הזה הוא אמר ששני הרבים של הבדין, הבדין לא מייחסים איזה בחור ישיבה ובטח לא רבים סקולריים, הם מייחסים את הרבים הכי רבים בעולם לאבא חילקיה לבקש אתם. אז הוא אומר להם במידה שלהם, אני נחלתי בין אמא שלי ואתכם כי אם אני לא תעשה את זה, אתה תסתכל בגלגל אשתי. למה? לגמרסה. אין אפוטרופוס לעריות. לא יש סיכוי נגד הסינים של אינטימציה או ראשית או קהילה. אף אחד לא יכול להסביר את האדם, אלא אם הוא עובד מאוד קשה, עובד בטוחות טובה, ותלמיד הרבה על השם, ותלמיד הרבה על התורה, שהיא נגמרת את היצר הרע. עכשיו, אם הגמרא יגיד לכם, שהראשון של העולם, שהוא מדבר עם ה' בפעמים, וברגע התלמידה מתחילה, אין שאלה שהאנגלית הייתה פירמית והוא נכניס ונכניס שיש אפשרות שהוא תהיה גדול ותסתכל על אישה שזה לא אישה שלו הוא תסתכל על מישהו שזה לא נכון אתם יודעים מישהו בתמונה של היום שיכול להגיד שהוא אמיון מזה? תעשי אותה, בבקשה. אתם יודעים מישהו בתמונה של היום שיכול להגיד אני אמון? אני גדול חכם כל הדברים שהאנשים... אווו, רבי שלי סוהולי, איך אתם אפילו מפחדים אותו? בלוני בגמרא מדבר על מישהו שזה מיליון פעמים גדול יותר מכל רבי היום כל אחד, לא משנה את הנמה והוא נגמר שאם הוא לא הייתה אף אותה שתראה נפגשה לו, מה שהוא אוהב, חכם, לא חכם, גדול, קטן, אני לא יודע, זו דרסה, זו דרסה, כל אחד עם טעותו אם היא לא תהיה מעניינת לו, זה יעבור עליהם, אולי, להחליט את הלוחמים של התורה, לראות שאף אחד לא צריך. עכשיו אתם מבינים מה התורה מדבר עליהם. כל האנשים של ההיסטוריה, הם ילכים ללחם, חמש שנים, שש שנים, ולא יש להם אישה, לא יש להם אישה. הם בלבנים, בסיריה, איפה הלחמים נמצאים. היצררה יתקעו להם, השם ידע איך עושים את הסטאנטים. הם עובדים עם נשיאות וגויות, והשם נתן להם הרבה ביוטי. הגויים יש ביוטי, במיוחד האירופאים. הרבה מהם יש ידיים יפים, ידיים יפים. זאת הכתובה של היצררה. השם נתן להם את ההתרעה. אז מישהו שלא מגיע לי הוא מפחד, מפחד, מפחד. לא משנה איך יפה זה הרגל, הוא מפחד. למה? כי הוא לא גדול יותר מאבא חילקיה ולא גדול יותר מאבא דוד המלך. אם הוא אומר לא מגיע לי זאת אומרת שאני טוב יותר מאבא דוד המלך. אני טוב יותר מאבא שלמה המלך. אני טוב יותר מן רבי עקיבא, אני טוב יותר מן אבא חילקיה, אני טוב יותר מן עמרם חסידה, עמרם חסידה הוא לא רק עמרם חסידה, הוא עמרם קצת עמרם חסידה, חסיד הוא עדיין עושה יותר ממה שצריך. פחות אנשים באו לחזור לבית שלו, הוא נותן להם לבית שלו עם חולה, הוא לא רצה להיות בבית שלהם. במידה של הלילה, עם פיג'אמה שלו, הוא קיימת על החולה, ללכת לבית של האנשים. וכשהוא היה במידה שלהם, ה' היה מרצה עליהם, כי הוא היה מרצה. ובסופו של דבר הלמדו לו בפעולה האחרונה ללא להפכת לסין ומה הוא עשה? הוא התחיל לקריאת קריאה! קריאה! קריאה! כל אחד חזק, חברים, כל אחד הלכה לביתו, קריאה! הם ראו אותו עם פיג'אמה כזאת, לא מודסת, הוא בא מביתה, קריאה, מה אתה עושה? מה אתה עושה? יש חי! איפה החי? איפה החי? חי! אני נכניס לבנות בארץ תמיד! אחר דקה, אני נפגש את עצמי לעולם. אז למה הגמרא צריך להגיד לנו סטוריה על אמרם חסידה? זה לא מגניב? זה לא מגניב? אם מישהו יכול לכתוב בוקר היום, והם ידעים שהיום יהיה רבי גדול, שזה היה קרה לו אחת פעמים בשבילו, שהיה מנסה לגלות לדרום השני כשהאנשים היו שם. הוא יכול להכניס את זה לספר, זה יהיה גדול לשון הרע. זה רק לזה שתפוס את העולם הבא. מי אמר לכם להשתמש את הסיפור הזה? אני רוצה שכל העולם ידעו שזה רבי גדול, הוא גם היה רוצה לדבר עם האנשים. ‫אבל מי נתן לך המשפחה ‫לפרש אינסטגרמית על את החיים שלו? ‫זה נגד התורה, זה נגד ההלכה. ‫למה הגמרא עשה את זה? ‫אנחנו צריכים להגיד ‫שזה בקונסנט של החכמים. ‫החכמים רצו שהסרטון נפרש, ‫שהם צריכים להשמיע. ‫למה? ‫כדי להחליט את האדם ‫של העולם הבא, ‫כי השמיעה של שנה ‫היא במקרה של האל. רעיון זה רעיון פשוטי, רעיון פשוטי. האנגלית מוכנה לקחת כל רעיון פשוטי, כמו שהיא לא מקבלת אפילו אחת דקה של רעיון פשוטי. אם אתם לא מאמינים לי, תראו את המשחק הטקסטי. המשחק הטקסטי, מבחינת המשחק הטקסטי. בום, בום, בום, בום, הם מתחילים להתקשר. אחד שלהם נפגש על הרחוב. התגובה מתחילה. 10, 9, 8... כולם קרקעים, אנשים בטחים, נפגשים, במקום, קרקעים, כי מישהו מתחיל למות מהפגישים. מה זה הראשון דבר במדעי הבוקסר שהיה על הרחוב? מה זה הדבר היחיד שהוא חושב עליהם עכשיו? להתאם לרחוב, להשתתף על ידיו, ולרחוץ לקהילה. אפילו אם המשחק מגיע לקהילה. זהו, 10, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, בום, מגיעו. הוא מגיע ורחוץ. אני לא פגשתי. מה, אתה מתחיל לתייל בבית בשעה וחצי? ראשו, כל רגלו נגמר, ראשו. מה הוא חושב? לרחוץ לקהילה. למה? אני אקבל ריסק, אני אמשיך את הרגל שלי, אני אמשיך את הראש שלי, אני אמשיך את הרגל שלי, אני אקבל ריסק, אמשיך את הרגל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני אקבל ריסק את הרגל שלי, אני יש אקבל להם מקום 180 ריסק את הרגל דגרים, לא 360, קוראים שלי, לזה קירה אני אק מוות, האנגלית על מוטרסייקל מגיעה לגבירה, זה סקול, כל הארגונים על טאפ, והוא מגיע ככה, הוא לא מתחתן כי הוא מגיע כל כך רבה עד שקורה מה? קצת מנגינה מן המוטרסייקל על השטחה, ובשלב הבאה, רכב מנגינה על המוטרסייקל, האנגלית הלכה לצד האחר, בום! לשטחה! ה' מנגינה על המוטרסייקל. בום! ככה, רחוק! והמוטרסייקל פגש על הכלל, וכולם קרחים, אהההההההההה ראיתי האנגלית עם הטלפון, בום, נפגעת על הטלפון, אז הוא מת בטח. אני לא יודע איך הוא נפגע. אני לא הייתי חכם אז, כשאני צעיר, אני לא יודע, הייתי 13, 14. כמעט מגניב לא להחזיר מה קרה פה. חכם יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה הייתה מגניבה להיגנוב את הפחות הפיזית ומי ידע איך הרבה פחות פחות הוא הייתה בזמן הזה בגוף שלו רק כדי להיגנוב את ה-וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו למה? בואו נגמר את המסך של ההתארגנציה. זה למה איזה אנשים נגמרו את עצמם יום לפני שהם היו מנצחים להתפרסם ארטיקולים עליהם, שתמצאו בהתארגנציה גדולה. הם נגמרו את הכתובה, נגמרו את עצמם. איזה אנשים פסקו מיליארדים להתפרסם את הארטיקול. יש כל אינדוסטריה של מנצחים. אנשים מנצחים את אחד לאחרים, מיליארדים מנצחים של מנצחים כל שנה. למה בלאקמל הוא מוצלח? במיוחד כדי להחליט מהלכת. הם יודעים משהו עליהם. הם עובדים עליהם בנק. לפעמים זה ריסק של החיים, זה יתרעב אתכם, זה יתרעב את המשפחה. זה לא משנה מהלכת. אתם פשוט קווים על את הילדים שלכם. אבל הכי הרבה זמן זה, אם אתם לא עובדים עליהם, אנחנו יתרעבים את הפיקצ'אר שלכם. זהו, זהו, זהו. למה? בגלל שהאנשים יודעים שהאנשיה היא תחילת תחילת ובגלל זה אתם צריכים לדעת שבשביל האלה ובשביל הפחם ובשביל כל התנועה הפיזית, הגמרא אמרה שהעבודה המנהיגת במהלך העולם האחר לאנשים הפחים זה שם שכל הטבעות שלהם בגרמאות השחררות הם כולם מופעים לגרמאות שלהם כל האנשים הנכונים שלהם, יכול להיות גרמא של משה רבנו, יכול להיות לוי משה רבנו, גרמא שלך רואה את הדברים שאתה עושה, הכל מוכרח שם, אין מקום כאן להתאכל עד כאן, איך להצחיק את העולם כאילו לא קורה משהו איזה אנשים שמותים תחייה קליניקלית ובאתי לחיות, איזה אנשים שהם כבר התחילים את הטריאל, הם אומרים שהם אמחים שתהיה שבית, שתוכלו ללכת לבית, להחליט מהלכת. תראו את הלילה, הלילה היא פשוטה מאוד, היא עדיין לא יש סין על רגליה. אם אתם אמרים ללילה לא להפסיק, והלילה הפסיקה, ואתם קוראים לו, לא, לא, לא! אחרי שאתם קוראים לו, אם אתה מנסה לראות את ידו שלו, הוא לא יכול לראות אתך הוא יחזיר לצד האחר אתה יחזיר לצד האחר, הוא יחזיר לצד האחר איך הוא יכול לדבר? הוא רק 1 שנה אחרי שאתה אוהב אותו הוא לא יכול להעביר אתכם בצד האחר השם הוא יחזיר לו הוא לא יכול לקחת את הפחדה תנסו את זה עם הילדים הוא יחזיר לצד האחר תראו אותי הוא לא יכול, למה? אם מישהו מדבר לשון הרע בגללך ואתה ראה אותו ברחובה, זה יקרה דקה לדעתו אם הוא אוהביך או נגדך, בגלל הלשון הרע שלו. אם הוא עושה קנטקט עיין, הוא שמח לראות אותך, הוא חופש, הוא לא מדבר על שום דבר טוב בגללך. אם הוא מנסה להחליט קנטקט עיין לעצמך, זאת אומרת שהוא מנסה לצעק אותך בכל יום. זה נגד גדול. הוא לא יכול לראות אותך במיוחד. למה? איך אני יכול לראות אותו במידה, כשאני פשוט יסתכלתי את הלחם הזה לאחרים אחרים, אחרי את הרגליו? יש הרבה מיני מידים לתפקיד את האנשים האלה. אתה יכול לראות, במידה של הלחם, אם הם אוהבים אותך או לא, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, במידה של הרגליים, במידה של הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים של הרגליים, הרגליים, במובנים של הרגליים, במובנים שתי שניות, של הרגליים הוא מנסה ללכת לדור, אני אתן לכם דקה, אתם כבר יכולים להגיד עליהם, כל ספר. כל ספר. אתם יודעים, אני פעם הלכתי איפה אבא שלי עשיתי ללכת, 25 שנים לפני, אורח חיים ישיבה, ברב אלבאז. זה לפני שהם הלכו לדברים גדולים, שהם עדיין בירושלים, הם היו בקרבנים. זה היה מקום גדול, גדול. אולי 300 אנשים מנסים ללכת לדברים בזו. אני מדברים עם אחי, הוא אחד הכי גדולים של החכמים בעולם ואני מדברים עם חבר אחר שלי ועם הם, שלושה שלנו בטבול ולפעמים אנשים באים עם גמרות ושואלים לו שאלה, גמרות אחרות, הוא אומר להם ואחד בא ואומר רבי, מישהו רוצה להגיע לישיבה זה ישיבה ובעלי תשובה, איזה אנשים עובדים בזה עשרה שנים, הם כבר גדולים מאוד הוא אמר, איפה הוא? הוא אמר, שם, הוא מסתובב. הוא אמר, תגיד לו לנצח. לנצח בפעמים. אני רואה. מה יקרה עכשיו? מה זאת אומרת לנצח בפעמים? אני וחברי, נכתבנו. הרבה הלכה, אני רואה שהוא נצח עם חברה אחרת. הוא נצח עםו, הוא מדבר עםו, וכו'. והוא אמר לו, אוקיי רבי, לא. מה? הוא אמר, תגיד לו, הוא נכתב. לנצח בפעמים. אני שאל אותו מה זה? זה כמו כשאתה מבקש אנשים שאתה צריך להכניס להם לישיבה או לא? הוא אומר, כן, אני כבר ראיתי איך הוא עובד, איך זה עובד, ואני כבר הייתי מבקש עליו. אני אמר לו, רק ככה, אחת דקה, איך הוא עובד? הוא אומר, כן, אני כבר יודע, הוא חברה טובה, עד לארץ, אין בעיה, לא רעיון, אנחנו לא נסתכל פה על אבא סל, הוא פה. ישיבה בבעלי תשובה מה זה זה חזלים מפורשים זה בהרבה חלקות מהגמראז שהם ברורים על זה, כמו שהאנגלית מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מפגיעה, מה הוא עושה עם הידיים בתחילת הלקציה, איך הוא עושה את הראשון, כשהוא מדבר, איך מפג הוא עושה את השארים והעיניים, כמה פעמים הוא מניח את הראשון, את הראשון שלו, הוא מניח את הראשון שלו. בכל מקום או שינוי מקום, אני יכול לכתוב סרטון על האנחה הזאת, למה הוא עשה את זה. לפעמים, בתחילת הלקציה, כשאני מגיע למקום מסוים, מישהו עדיין ממשיך את הרגל והוא מתחיל לשאול משהו אני כבר יכול לדעת את השאלה ובדרך כלל אני אעביר את זה למה? אחרי שנים זה כאילו יש לך מנוחה, אתה יודע, מנוחת הנפש אתה רואה דברים זה מדבר של הגוף, זה תמיד באותו מקום זה תמיד הדבר האותו שמתעניין עם אנשים אחרים כשאתה מגיע לאזור הזה, מישהו מגיע ואתה כבר יודע למה או כשאתה מדבר על מחללי שבת ואתה רואה איך אנשים מתחילים בקול, אתה כבר יודע מי שומר שבת ומי מחלל שבת. כשאני מדבר על סמוקרים היום, אני כבר ראיתי בקהילה, מי הוא סמוקר ומי לא. כשאני מדבר על זה שזה מנצח לסמוק, אתה רואה אנשים שסמוקים, הם נפגעים. או לא מגניבים. אינים מגניבים, אינים מגניבים, ואינים מתחילים לעשות שאלה, אבל הם מפחדים. אבל בישראל אף אחד לא מפחד. הם מפחדים. מה? מה השטויות האלה? מה? רבי קדורי ישן. הם תמיד ישו את הדבר הזה. רבי קדורי היה מפחד. הוא היה הכי גדול בקבלית. הם לא יודעים, רבי קדורי לא היה מפחד מפחד. הוא לא היה מפחד לעבודה שלו. הוא פשוט עושה סמוכים, זה משהו עם האנג'לים בקבלה רב כדור הוא אומר לעצמם שהוא לא יוצא את הסמוכה והניקוטין לביתו, הוא פשוט עושה סמוכה. אנשים אחרים, הם יוצאים את זה לביתו, זה מנצח אותם. אנשים נפגשים עוד שנים מהסיגרטים, התורה לא יכולה להפוך את החלטה שלכם. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. בעזרת השם, מחר, אני אמשיך מאחור שאנחנו נמצאים. חשבו על זה, כל השנה וחצי השעה הייתה בפעם הראשונה, 2-3 פרסים בתורה. רק בפעם אחת של המצווה ב-74. זה היה שנה וחצי השעה, ואני עדיין לא הכנתי את הכל. חשבו, אם אני רוצה לקבל את כל הפרשה, אני צריך לדבר ברכה, עד שנה הבאה, אין פרשה תקי תצא. כדי להכניס אחתי קטנה. לא, אין צחוק. יש כל כך הרבה לדבר על בן סורר ומורה. אתה יודע כמה שאלות יש? למה התורה מביאה את זה ליד ישייפה תואר, ולכן הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה הלכה של הלכה של הלכה של הלכה הלכה של הלכה של הלכה של של הלכה של הלכה הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה של הלכה לא משנה כמה של הלכה של הלכה תלמדת, לא קיבלת 1% של התכנון תלמדת 90 שנים ברחוב, בלתי תלמדת את החיים שלך לתורה עכשיו מישהו ישאל אותך, איך הרבה מהתורה אתה יכול לדעת? פחות מ-1% אבל אמרת את זה 40 שנים לפני זה עדיין נמצא היום, איך הרבה אתה יכול לדעת? פחות מ-1% תלמדת עוד 500 שנים ברחוב, אתה חי כנוח אדם הראשון, 930 יום, או מתושלח, 967 יום, כמעט 1,000 יום. אתה חי 1,000 יום, אתה מלך תורה. כמה מהתורה אתה יודע? כמעט 1%. כמעט 1%. זה לא שאלה. בגלל היהודי, איך אתה קורא גדול רבי? תלמיד חכם. חכם רבי. חכם רבי. רבים הכי גדולים בעולם הם קוראים לתלמידים. תלמידים! לא יש משהו כזה. תלמידים. כל אחד הוא תלמיד עד האחר יום של חייו. רב אלישיב היה 102. איך קראנו לו? תלמיד חכם. רב עבדיה היה 93. רב קניאפסקי היה כמעט 100. איך קראנו לו היום לפני שהם נכנסו? תלמיד חכם. תלמיד! תלמיד הוא בדיוק. לא, כשהוא 90 הוא עדיין תלמיד. למה? בגלל שהרצון היחיד בעולם, שאימא למה שתלמדת, אתה עדיין לא יכול להכיר אפילו 1% שלו, זה התורה. כל מה אחר, אתה יכול ללמוד. אתה יכול ללמוד 20-30 שנים מת, אתה יכול להכיר הכל. זהו, כל פורמילה, אתה יכול להכיר הכל. להכיר מת, 40 שנים מת, אתה יכול להכיר. אתה יכול להכיר ההיסטוריה, אתה יכול להכיר ההיסטוריה של כל מדינה בעולם, אתה יכול להכיר הכל. אתה מיוחד ספציאליסט בחולקוס אתה יכול לדבר על כל דטאל של כל יום של החולקוס כל סיפור אתה יכול לדבר על כל דטאל של כל סיפור אתה יכול לדבר על דטאל החולקוס דטאל של החולקוס כל סיפור אתה יכול לדבר על דטאל של החולקוס כל סיפור אתה יכול לדבר על כל דטאל של החולקוס כל סיפור אתה יכול לדבר על כל דטאל של החולקוס כל סיפור אתה יכול לדבר על כל דטאל זה 1% של יכול להיות מסוים לדעת כל שאלה שאנשים שואלים לך אבל זאת רק הטענות גניבה שאנשים צריכים לדעת כדי להפוך אבל יש כל כך הרבה חולים בתורה שהם כל כך גדולים והם כל כך נחמדים ונחמדים שזה לא עדיין רלוונטי לעולם הזה כמו שהם מלמדים כל זה קבלה, קבלה, זה אנשים עודיניים חייבים בלי זה, הם יכולים להיות חייבים בלי זה אבל יש אנשים שתלמידים את זה בגלל התלמידה לא שאני צריך את זה, אני לא צריך את זה, אני יודע איך לאכול כושר, אני יודע איך לעשות ברכות, אני יודע איך להשתתף שבת, אני יודע איך ללכת, אני יודע כל מה שאני צריך בשבילי החיים שלי, אני יודע, ואם יש לי לפעמים שאלה, יש מישהו לשאול במיוחד אנחנו יודעים מה לעשות, אם תלמדים הרבה תורה, 20-30 שנה, אתה יודע מה לעשות אבל זה לא יותר, יש סוגיות, גאון מווירנר שיודע את כל התורה, הוא גניב, היו שבועים בתורה, קבלה, קבלה, שהוא לא ידע הוא היה מוכן ללכת לישראל, לראות את הקבליסטים הגדולים, ללכת לו את הדברים האלה, ומשמעים הוא לא הגיע לישראל, הוא הלכה לאמסטרדם בהולנד, היו קבליסטים גדולים, לנסות לראות אם יש כתוביות שיכולות להוכיח את המשכנון שהוא הייתה והוא לא יכול, ואז הוא החלטה ללכת לישראל בזמנים כאלה, לא הייתה טראנס, לא הייתה אירופאים, זה על דנקי או בבוץ, זה ריסק חי. לא הייתה מדינה ישראלית. אתה יודע, אתה צריך ללכת אליו, הרבה ערבים, הרבה סוואבים. זה נחמד, רק כדי להבין את הדברים שאני עדיין לא יכול להבין, הוא יכול להבין כל מה שיש לו, הוא היה גניבה גדולה, בזמן 9 הוא יכול להבין מה שלא אחד בעולם היום יכול להבין, בזמן 9 הוא יכול להבין שהוא יכול לבנות אדם עם כל האנשים של ה' כל הקבלה מעשית אבל הם לא יכולים לו מהשמיים זה לפני ברמצווה הוא יכול להכניס גולם אתה יודע מה זאת? הוא יכול להשתמש בשפה שה' הכניס כשהוא הכניס אדם דברים שאנחנו לא יודעים מה זה אומר זה כשהוא היה 9, האנגלים מבקשו לו לתאר לו סקרות התורה שאף אחד לא יכול להכניס והוא רצה ללמוד מהם, הוא אומר שמים הוא ללמוד את זה על עצמי, לא לקבל כיף ממך זה גאון מזילנה אבל שני דברים, הוא הלכה מהעולם בלי להסביר אותם, הוא לא ראה את התגובות שלהם, ראיתי את זה, כשמישהו עשה ארטיקה יפה עליו, אבל את החיים שלו, זה היה חברה לי, אני רק ראיתי את זה 2-3 שבועים. מישהו שצריך לתפקיד את החיים של גאומי וינה, הוא הלך לליבריה, הוא נמצא בעקבות קודמות, אנשים בזמן הזה, דיירי הקהילה, מה שהם כתבו עליו, ואיך הם נמצאו, ומה קרה בזמן הזה, כל מה שהוא נמצא, הוא נמצא בקבוצות, שהקהילה היה נותנת לו זמן לטיפול שלו, מי נותן לו מה, באמת, הוא נמצא בקבוצות על החיים של גאומי וינה, כמעט 200 שנים לפני, במיוחדות שלו, של אבא, בסטוריה. בלתי מאמינים. ממש... המבחינת ה-FBI לא תחזור למה שהם חזרו. אבל זה קשה להם הרבה שנים. הם הלכו לבריאות, הם הלכו לתוך הקהילה בווילנה, הם חזרו למקומות, הם שאלו אנשים שיש להם מהמספרים שלהם, עד שהם קבלו, שהם קבלו את כל המספרים. רבי אליהו קרמר, הרבי גאון, רבי אליהו מבינה. אבל אפילו הוא, הוא נפגש את כל החיים שלו, הוא נפגש אחת וחצי שעה, לא דווקא, חצי שעה, חצי שעה וחצי שעה, עוד 24 שעה. הוא לא ראה את אחותו לפני 50 שנים, אתה יכול לראות? בין הלילה לא הייתה קומיוניקציה. אחרי שהוא הלכה, אתה הלכה. אין דרך למצוא את אחותו, את אחותו, אם הם הלכו למקום לא ידעים, זהו. אחרי 50 שנים, הוא לא ידע שהיא חי, היא לא חי. היא תמקדת להתמצא. הוא נתן לה אחת דקה של זמן שלו. הוא הלך מהתלמידה שלו, אני שמח שאת חי. ברוך השם, אנחנו נמצאים בעולם הבא, אין זמן להפסיד. אתם יודעים מישהו כזה היום? תחשבו שאתה לא ראה את אחתך לפני 50 שנים ועכשיו היא נחתית על הרגל שלך, לא מזמין כמה גדולת אתה היה אתה יפתח את הטבל, אתה מביא איזה סארס, בוא אשפולו, אתה מביא כל הרסטורן, יאללה, פארטי, אתה קורא כל האחרים, האנקלוג, לא, לא, לא, לא, לא, תדע מה קרה, אחתי חיים, אחת השבוע של פארטים ספציפי קבוצה שבאים מוסבקיסטן לשחק את האוויר. למה? זה היה רעיון מגניב. אח שלי, אני אוהב אותה, היא גרשתי אותי. אתם אנשים כמו רובוטים. המידה שלהם הייתה כל כך מרכזית. תורה, תורה, תורה, תורה, תורה זאת אומרת שאני קונקצייץ אל השם בכל שנה של חי שלי, דיאקטי. אני אוכל, אני אוכל אותו. השלום שלי מתקבל, מתקבל, אל השם דיאקטי. מי יכול להחליט את זה עם כל מה שעוד? הגמראן אמר, היה רבי, שם הוא בן עזי. הוא הולך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ אתם מבחינים לנו שאנחנו צריכים להתמודד ולהתקדם? אז הוא תגיד, מה יעשה? שחשכה נפשי בתורה, מה יכול לעשות? אני פולי נפשי בתורה, אני לא יכול להתחיל אחת דקה ביום לעשות כל משהו בשביל תורה. אני לא יכול להיות אבי, אני לא יכול להיות אבא, אני לא יכול להיות עבודה, אני לא יכול להיות כל משהו. כי אחת דקה, אם אני חזק את התורה, פשוט נפגש. כן, להבדיל כל הדרוגדיקים, אם הם צריכים את הדרוגה שלהם, הם יתקעו עליהם. תחשבו על מישהו כזה, אבל בתורה. קח את הגמרה מפניו, הוא יבנה אתכם, בבקשה, אל תעשה את זה. מה? אחת דקה, אני לא יכולה להתחיל. אני ראיתי אנשים בישיבה, בתחילת הלחם, הם היו כאן. אז אני אומר, קחי 10 דקות. כן, כן, אני בתחילת הסוגיה. אני לא יכול ללכת ללכת, אם משהו מפחד אותי ממה שלמדתי. רב עבדיה יוסף לפעמים היה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת בגלל שהתורה היא את החיים שלכם הוא קיימת על הלדה לקחת כתובית לקחת כתוביות, בן אדם בא לשאול לו שאלה בגיל 6 הוא היה מדבר איתו, הוא לא ניחשב בגלל שהוא היה קיימת על הלדה לקחת כתוביות אותו אותה אמרה לבן אדם, אני אקבל אתכם כשהוא יצא מהלדה זה יכול לקחת שעות, אתם לא יודעים אותו זה יכול להיות ככה על הלדה לעשות שעות בלילה 11.30 היא קלטה לבית הלילה, קדימה מה קרה? הוא פגש מפה ופגש שתי ידווים כרגע הוא מזכיר שהוא פגש מפה, הוא פגש מפה 5 וחצי שעה ואז הוא התחיל ללחוץ פגש שהוא פגש מפה ופגש ופגש שתי ידוים שלו למה? כשהוא הלכה ללמוד תורה, הוא לא היה בעולם הזה, הוא היה כאן, אבל המדע והרחב הוא על פלנטה אחרת. אתם יכולים לראות על יוטיוב, שבנג'מין נתניהו עם שלושה ארוחים, היו לראות אותו בתחתית התלמידה שלו. הם הולכים לתוך, כשהוא מדבר, הוא עושה הרבה רעיון. סבא שלו בתחתית התלמידה שלו קוראים לו, אבא, סבא, סבא, סבא, אבא. ראש הממשלה הוא פה, הממשלה הוא פה לראות אתכם, אבל הוא היה כל כך דיפי לגמרא, הוא לא שומע, מישהו קריא לך, ומדע שלך הוא במדינה אחרת. אתם יכולים לראות נתניהו שם שם ולהגיד לגמרות, תסתכלי קצת, אל תסתכלי על הרבי, הוא לא ידע כמה זמן זה יהיה. הוא שם שם אחת דקות, שתיים, שלוש, ארבעה, זה מאוד ארוך. הרבי נמצא בגמרה, הגמרות שם שם, הממשלה שם שם עם כל הגמרות שלו בגמרה. ואז הגמרות שם צחקו וחזרו, סבבה, הממשלה שם. הוא ראה אותו, הוא הלך, ברוך הבא, הוא לא ידע שנתניהו עושה דבר אחר מאחורים שלו עם ארוחים שלו, מדברים, ווקי-טוקי, זה וזה. הוא היה עם אופציה בטחה שלו, הוא שאל הדוקטור, כמה זמן תהיה האנסטיגיה לי לדבר, הוא אמר לו, 4 שעות. הוא מדבר על כמה זמן הוא יכול להכניס הסוגריה, הוא מדבר על 2-2.5 שעה אז זאת אומרת שאני אשלח 2 שעה יותר ממה שאני צריך? זה כן זה נכון, אנחנו לא יודעים בדיוק כמה זמן להכניס הסוגריה עד שהסוגריה נכניסה זה תמיד נמצא עוד 2 שעה אחרי זה הוא מדבר על זה, לא, לא, אני לא יכול להכניס 2 שעה הוא עובד עליי בלי אנסטיגיה הוא אמר רבי, אני צריך להחליט את הרגל שלך עם הרגל ככה, להחליט את הרגל שלך הוא אמר לו, לא לדאוג, אני אלך ללמוד ואחרי שאתה ידע שאתה מדבר איתי, תעשי לי אינסטרקציה, אפילו קריאל ואני לא אשכח, אני זוכר בגמרה, אני יכול לעשות מה שאתה רוצה אלא לדאוג על זה, קריאל, כל מה שאני רוצה, אני לא אשכח משהו ‫אז אני עבירה עליו ‫בשביל אנסטיגיה. ‫למה? ‫כדי להראות לכם ‫שהאנשיה היא איפה המדע, ‫לא איפה המדע. ‫המדע הם בקורט של הלב, ‫זה איפה אתם. ‫המדע הוא פה, ‫המדע הוא איפה. ‫לפעמים אתם איפה ‫המדע הוא. ‫המדע הוא ברחוב, ‫אתם ברחוב. ‫המדע הוא בבר, ‫אתם בבר. את הביתה היא בישיבה אני יודע שאתה עכשיו בישיבה אבל האנשים העולמיים לא משנה איזה מקום הם היו בטלפון, המדע שלהם הוא בתורה הם עובדים ברחובה, המדע שלהם הוא בתורה באמצעות, המדע שלהם הוא בתורה יש אנשים כזה עדיין בעולם רבותיי אני יכול לדעת כמה שלהם פרסומתים אין משהו בתחום שלהם, רק תורה תורה, תורה, אין משהו לא משהו אחר, אתם יודעים, חברי שלי, רבי שלי, אני אומר לכם סיפורים עלו בעוד שנים, הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכ למה? הוא עובד בית המדרש, לראות תורה כל הזמן, הוא לא צריך לדרוך. אני שאלתי לו, מה יקרה אם יהיה אמרגנציה, אם הוא יצטרך לדרוך ככה, ככה, ללחוץ ככה. הוא אמר, יש רעיון למה אני לא רוצה לספור את הליסנס שלי. בגלל שכשהם יש לייסנס, יש להם יצרה רעה להשתתף איךי, לדרום כאן, לדרום כאן, ללכת ככה, אני יודע שאני לא יש לייסנס, ואני לא יש לי הזמן ללכת בסטיילים, לראות, להשתתף בסטיילים, זה יקרה חצי יום, בגלל שאני כל כך אוהב את התורה, ובשביל לא יש לייסנס, זה מפחד את התורה שלי, שאני לא צריך להשתתף זמן. אתה יכול לא להשתתף את הייסנס? אנחנו יכולים לחיות אחד יום בלי ייסנס? אם מישהו יגיד לך שאתה מנסה לתת את הליסנס ל-30 ימים, אם לא תתן לנו 10,000 דולר. זה מוטור. למה? יש לך שולחן? אתה קבל מילה בקרדיט ואתה תתן להם. למה? איך אתה יכול למשך חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה חמישה ח הכאב היום זה את הרגליים הכאב, הטקסי, הובר בלי זה מה הוא יכול לעשות? אנשים שהם בתורה, הם לא צריכים כל זה הם פשוט יסתכלים שם, זה לא משנה איפה אני כאן, אני בפחות, אני במדרך בשבילה, מה הבחירה זה עושה? בכל מיני דברים, המדע שלי הוא בתורה כל הזמן אנשים שהם הגיעים לזה אנחנו לא יודעים לעשות משהו אבל להיות גדולים, להיות גדולים. בגלל זה, זה מצווה להיות גדולים עם הם. זה סין להיות גדולים עם אנשים רבים. אם אתם גדולים עם אנשים רבים, בגלל שהם נותנים הרבה צדקה לקירוב, ובגלל זה הרבה רבים נפגשים, זה מצווה להיות גדולים. אתה לא מגניב בגלל שיש להם בנטלי או מרסדס או גרום גדול לא אתה מגניב בגלל שיש להם מיליאנים ובגלל זה הם יכולים לספק הרבה אנשים, הם יכולים לספק תורה, הם יכולים לספק פרסומת והרבה מצוות יכולות ללכת להם בגלל זמן שלהם בגלל זה, מצוות להיות מגניב אם אתה רואה מישהו שאוהב תורה ומתחיל להשאר, מצוות להיות מגניב אם אתה רואה מישהו בתל אביב, לדבר עם כל שלום שלו עם דבור שעין, והוא יכול ללכת לשול, מצווה להיות גלגלית. אין מצווה להיות גלגלית עם משחקים בסקטבול וסטארים מופיאים וכל הרבה מנגנון. זה סין, להיות ככה. כשאתה קורא לברכות השחר, ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם שלא עשה ניגוי, תודה לך ה' שלא עשה לי נגוי, אתה לא צריך לדבר על הגוי ששתתן על הרלם ולבקש 50 סנטים, אתה יכול לספר משהו? אני מנגנן בשנת דצמבר, לא הזה גוי, זה גוי שלא רוצים להיות. אתה צריך לדבר, תודה שאתה לא עושה לי ביל קלינטון או ג'ורג' בוש או מייקל ג'ורדן או וורן בפיט או ביל גייט הכי מוצלחי גוהים על הארץ או סעודי פיק אינג. זהו הגוהים שצריך להבין. שאני פחות, פחות, בחור ישיבה, שמתי ומתחיל ללמוד תורה של השם, קונקציות דיוקטי לשם, אקספרד. תודה להם שאני לא סעודי פרינס או שייך. תודה להם שאני לא וורן בפט, האקספרד של סטאקס. תודה להם שאני לא ביל גייט. תודה להם שאני לא הממשל של ארה״ב, חוסיין אובמה תודה להם שאני לא נתניהו תודה להם שאני לא פוטין תודה להם שאני לא... כל אחד שאתה יכול לחשוב עליו למה? בגלל שכמה גדול הוא הוא עדיין לא יכול להגיע לנגע של יהודי עדיף בהוויה שלו בעצמו עכשיו אחת דקה בגלל זה אשם אמר, אני קבלת אתכם מכל המדינות, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם קבלתים בפעמון, אתם אתה צריך להיות דיפרנטי. הבעיה היום היא שהיהודים, הרבה מהם הם כל כך אדומים, שבמקום להתקדם לבית שהם קיבלו מהקריאה של העולם, הם עושים כל מה שהם יכולים. כל מה. כשאתה לא יודע מי אתה ואתה לא מרצה את הבית שאתה יש, אם היית בין לרקוד, ולא אף אחד אמר לך שאת בני הרקוד, הרקוד היה עם אישה, הוא עשה לה את זה, והיית בין לרקוד, ולא אף אחד אמר לו, זה גבר פחות, הוא מנסה ללכת בטוחה, עובד בטוחה, מנסה ללכת בטוחה, כל אחד מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה להיות מנסה מנסה להיות מנסה למה? למה אני? מי אני? אתה הלך שלו הוא חי והוא צריך מישהו לקח את מקום שלו ואתה הלך שלו הוא הלך שלו במהלך כשאתה ראה שאתה הלך של הלך של הקינג ואתה ספציפי לו אתה יכול ללכת לבחור ולטפל את המשחק? אתה נותן סמאק לנשיא שלך, יוצא מהמותי שלי עד היום אתם עושים מה שאני אומר לכם. למה? אני הקראין. אני הקראין הראשון. אתם יעבורים לי עד היום. נכון או נכון? אבל תחשבו שהילד רוצה להשתתף, להטריח את הטרח של האוכלות. רוצה להטריח את האוכלות של אנשים. רוצה להטריח את השעון. להשתתף עד ה-8, להטריח את... להטריח את המכונה. תגידו לו, אתה נורמל? אתה הילד של הקראין. אני אוהב את זה. אני רוצה להיות מנהיג. אני אוהב מנהיגים. אנשים יוצאים להם לדבר. יש כל כך הרבה יהודים כזה בעולם. יש דבר ברור על זה. אני לא רוצה שתחשבו שאני מדבר על דברים. אם זה לא נכנס, זה רק רסיסם להגיד את זה. ורסיסם זה סין מהתורה להיות רסיסם. אתה אוהב אנשים בגלל הטבע של השחרר, אתה קרימנל. אתה אוהב אנשים בגלל המדינה שלהם, אתה קרימנל אתה אוהב אנשים בגלל מדינה שלהם, אתה קרימנל אתה אוהב אנשים בגלל שהם רחבים, אתה לא קרימנל אתה אוהב אנשים בגלל שהם יהודים רחבים או גנטים רחבים, זה מאוד טוב אתה קרימנל אנשים בגלל שהם רחבים או רחבים, זה נתן וזה מנצח לקרימנל אנשים בגלל רגעתם, בגלל שם, בגלל שם, בגלל שם, בגלל שם, בגלל שם, בגלל בגלל לא להגיד לנשים ביטחונים או לנשים שחרותים או להגיד לנשים כזה או להגיד לנשים שחרותים זה נגד אשם, אשם הוא המנופקטור הוא מבנה מודלים אחרים אומר לאנג'יניון אני אוהב את המרסדס אבל אני אוהב את זה, זה מנגינה אבל אני מבנה את בשניהם אז אתה אומר שחלק מהעבודה שלי טובה אבל העבודה האחרונה זו שחרות? זה נגד אשם אבל אם זה נכתב בתורה אני רק אומר מה אשם אמר לנו ומה זה אומר? אין גויים כמר מדלי וכשחק מוזניים נחשבו. אין גויים. The nations, the nations, the non-Jews. They are כמר מדלי וכשחק מוזניים נחשבו. Translation. מה זה מרמידלי? כשאתה ללכת לגבי ותביאים מלחמה ותביאים מלחמה לגבי, יש קצת דקות שהם נמצאים בבוקר. אתה נמצא בגבי עד עכשיו. עכשיו אתה ללכת לגבי ותביא מלחמה. אף אחד לא מידע על הקצת דקות בבוקר. ה' נמצא בגבי ילדים יהודים. אתה המלחמה והם הקצת דקות שאתה נמצא בגבי. זו הספרה בין אתם, הילדים שלי, ובמשך העולם. זו ספרה בתנאי, זה לא מבחינה שלי. ומה זה המשך של הספרה? אתה יכול ללכת למרחק, האנגלית יש שקלה, היא מרחקת רגלים. תביאי לי אחת קילומטרים, זה כמעט עשרה מהם. הוא יכול להכניס אחת קילומטרים, הוא יכול להכניס על סקל, סקל מכניסה. והוא יותר רכבים. אחד רכבים הוא 1000 גרם, זה אחת קילומטרים. האחד רכבים הוא 500 גרם, חצי קילומטרים. האחד רכבים הוא חצי קילומטרים. יש אחד ל-400 גרם, 50 גרם. ומה קרה, הוא שמים 1 קילו, אוקיי זה לא יחסי, הוא שמים עוד חמישה, 1.25, והוא יחזיר אתכם או הוא יחזיר פעמים, אחרי שזה יחסי, 1 קילו. עכשיו אתה חזיר את 1 קילו, זה מנצח להיות 1,000 גרם, שמים את זה על סקל אלקטרונית, זה לא יהיה פעם 1,000 גרם. תהיה תמיד 995, 997. תהיה תמיד קצת גרמנים שבשנות היו חליטים מהגלגולה. בגלל שאתה ממש חליט גלגולה, זה חליט גלגולה, גלגולה, גלגולה. זה מתהלך. אז בשנות, 3, 4, 5 גרמנים היו לגלגולה, לגלגולה. אדם אמר לילדים, אתם הטובים והם הקטעים הכי קטעים שהם נכנסו לגרמת. אני רוצה שאתם יודעים מי אתם. אם אני אגיד את זה ל-80% של האנשים היהודים בעולם, הם יצאו מפחדים. איזה רסטים. למה אתם אומרים את זה? אני אומר את זה, כי אדם אומר את זה, וזה כתוב, והגויים כתוב את זה. באנגלית, בפרסי, בערבית. בשפה שלהם, בספנית. זה כתוב בבית שלהם. הגויים לראו תנ״ך. הקריסטים, הערבים. הם ראו שאלה שאלה שהם קבלו יהודים. כמה קריסטים אומרים שאתם האנשים הקבלים? למה אתם חושבים שיש 50 מיליון קריסטים שהם אוהבים ישראל? מובנה אנגלית. 50 מיליון אוהבים ישראל. הם רואים בתורה שהם הילדים שלהם, אפילו הילד שלהם היה יהודי. מי הוא ג'ייסי שהם כל כך אוהבים? הוא יהודי. תחשבו על זה. כשאתה לוקח את הוויבסיטה של חמאס איך הם פרשו את המלך היהודי, החמאסים הנאצים, החמאסים החמאסים, הוא כתב את ההכנעה של החמאסים, קראתי את זה שם, אתם יכולים לגוגל ולקראתי את זה. היהודים הם האנשים החלטים, המדינה הכי סופרית בהיסטוריה של העולם, ה' החלטו אותם והם נותנים להם הכל. הוא קיבלו אותם מאל אי-ג'יב, הוא הביאו אותם לארץ המאמינת, ובשביל זה, מה הם עשו? הם היו רק יותר ויותר מגניבים אל ה' לנושא שהם לא רק לא אהבו אותו ולא שמעו אותו הם גניבו את עצמכם הוא מדבר על איזאה וזכריה אנחנו הערבים צריכים ללכת להם ללשון זהו למה אני מתחיל היום את האורגניזציה החמאס למה יש לנו אוקטובר 7? בגלל יהודים, מחללי שבת בתל אביב וגייסים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספורים ואינספור זה אומר לכם, אתם יודעים למה אני עושה את החמאס? לגמור אתכם, יהודים הרעיונים. בגלל שאתם הלכתם נגד ה' זה הרעיון האחד שאני רוצה לגמור אתכם. הם לא מיידים את זה בשבועות הישראלית. מה יקרה אם הילד הישראלי יצא מהתל אביב יתראה שכל המצבועות שיש לנו זה בגלל את האנשים שלו. שהם החלטו להיות אגועים ולחזור על שבת ולאכול קושר. בגלל זה יש לנו טראגדות בלתי פעולות בישראל. אני לא רוצה להביא את זה לבחינתם. כשאדולף היטלר כתב את הכתב שלו, מינקיין, הוא כתב שם ברור למה הוא רוצה לقتל יהודים. היהודים הם קומוניסטים, סוציאליסטים, לפטיסטים, הם פגשו את הרבולוסיה הקומוניסטית ברוסיה. אם נשארו אותם חיים, הם יקחו את גרמניה. אנחנו צריכים לقتל אותם, לפני שהם יחזרו למקום הזה. זה מה שהם עשו ברוסיה. למה הולכוס בא? בגלל שהיו כל כך הרבה חברים ליברליים, כמו היום באמריקה. לא משהו שחלט. מיליונים מותים, ולא אחד לראה את הלסן. כל הדברים האמורליים יוצאים מהחברים הליברליים. ואתה יודע מה? אני לא אוקייף, תן להם מה שהם צריכים. אני אוקייף על היהודים הרכיבים. הם יותרו עם הם. בהולקוסטה, כולם מותים, אפילו הרכיבים. כשהגרמנים החלטו למות יהודים, הם לא חשבו, אה, אתה ליברל לפני מחלל שבת? אתה גאי או אתה רבי? אתה רבי, אנחנו אשכחים אותך, אנחנו לא נחשפים אותך. אתה לא סכם לנו, הוא סכם לנו. הזה סוציאליסט, הזה קומייניסט, הזה חוקר, הזה ברניסנדר לא-ליף. מהו אני רוצה להתרחק. מהו הגאי-דסיינר, אני רוצה להתרחק. מהו הגאי-דסיינר, אני רוצה להתרחק. מהו גאי-דסיינר, אני רוצה להתרחק מהו גאי-דסיינר, אני רוצה להתרחק מהו מהם גאי-דסיינר, אני רוצה להתרחק. לא. כשהם החלטו להתרחק מהיהודים, זה אומר שהם מוותרו לכולם. הם מוותרו חסידים, הם מוותרו... האנשים הכי עורכים מוותרו עם האנשים הכי חסידים. אותו יכול להקרה באמריקה. כשאתם חושבים שהאנשים של ק.ק.ק. וכל האנשים הצדקים שקוראים את מה שהיהודים הליברליים בניו יורק עושים לראשון טראמפ, ובדרך כלל הם יכולים לפס את רעיון שלהם. כשהם מתחילים לעשות פוגרומים במדינות אחרות נגד יהודים, איפה אתם חושבים שהם יצטרך להגיע לתקפים? בסיניגאגים. הם יצטרך לתקפים לקרות אותם, אפילו אם יהודים בסיניגאגים הם פרו-טראמפים. הם גם נטעים את החוקרים הישראלים. הם מתחילים מהם יותר ממה שהם יצטרפים. ומי הם יצטרפים לقتל? היהודים הישראלים, יהודים רליגיים. אתם מבינים מה שאומרים או לא? אתם מבינים מה שאומרים או לא? אף אחד לא יודע, אם ה' יחיד, הם יחידים, זהו, אנחנו צריכים להצליח, אותו עם המוסלמים. יש כל כך הרבה טרוריסטים, כל כך הרבה פחות טרוריסטים, כל כך הרבה אנשים רוצים לנצח את כל אחד בעולם, ולנצח את רליגיה שלהם על כל אחד, אבל יש כמה מוסלמים שהם פחותים וקטנים. תאמיני, הם מתחילים את הסיטואציה. הם צריכים להתעסק באירופות, והם יחזורים להם, וכל פעם שהם יצאים, אנשים מפחדים עליהם, ובאירופה, עכשיו, כולם נאהבים אותם, במיוחד בהולנד, בגרמניה. הליבה שלהם התחילה להלכות, המוסלמים שהם לא מרדכים וטרוריסטים, הם עובדים על הסיפור של נראות כמו מוסלמים. מה אתם חושבים? הליבה שלהם לא קל. הנאצים האירופאים אוהבים אותם מאוד, אוהבים את הטורקים, אוהבים את האלבנים, אוהבים את המרוקים, אוהבים את האלג'ירים, אירופה היא פולית שלהם. הם עכשיו מדברים ברחוב, איך אנחנו נמצא אירופה מזהם? בפרנציה אוהבים אותם, אוהבים אותם, הם יודעים שהם מאוד רעיוניים. אבל כולם יודעים שלא כל המוסלמים הם ככה, אבל מי יש זמן להתחיל לבחיר את מה שבמדע הזה של האראב? אתם פרו-חברה? האם אתם מגניבים למועדות? האם אתם מבחינים שתתן לי לחיות ולעבור על חייבתי? כמו שאתם מבחינים ואני מבחינים, אתם מבחינים שתתן לי לחיות? איך אתם יכולים לדעת? הערבים יגידו לך, כן, כן, בטח, אני ערב פחותי. למטה הוא יכול לתת לך פניגה ולעבור עלייך. אין דרך לדעת. בידי יהודים יש איזה דרך לדעתי, מישהו שמאוד רליגי, הוא לא סכם לכל גועים בעולם, הוא לא סכם להם, הוא לא רוצה להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, הוא לא יכול להפסיק אף אחד, אני לא רוצה שיש לך משהו לעשות. אתה חי ומשחק ומכניס הוא לא מיליאנים ואני שמח בך. אני משחק עם המדינה, אני כאן, אני יודע שאני גסטיר. תן לי ללמוד תורה, תן לי לעשות חיים, תן לי להכניס, תן לי להיות ריידי. אני נפגע בלפטים, אני נפגע בליברליזם, אני נפגע בגיי פריד. מה שאתה נפגע, אני גם נפגע. אני צריך להיות חברים טובים שלך. כל האמריקאים, הסאדאנים, אלה המשפטים של פארק, הם צריכים להשמיע על היהודים הרליגיים, להשמיע עליהם. הפרובלמה היא שהפרופוגנדה שיש אונליין ביחד עם הליברלים, הלפטים, יביאה לנו הולכוס על כולנו. אבל עוד פעם, זה יקרה רק אם ה' יכול להגיד זאת. אם אשם לא יכול לגמרי שהאנשים רליגיים למות, אף אחד לא יכול לצלם אותם אם אשם יכול לגמרי שהאנשים רליגיים יצאו לגבי השכנים ביחד עם האנשים הסקולריים, מה הרזון לזה? מי יודע? אנחנו יודעים הרזון. מה זה הרזון? מי יודע? אנחנו לא נפגע אותם. אנחנו לא נפגע אותם. עומר, בעזרת השם בנג'י, תזכרו לי, אני אקבל מה שאמרתי. כשאנחנו מדברים עומר, על ילד מ-12 וחצי שנים, וזה מתחיל להתגלגל, התורה אומרת, קילו אותו עכשיו, לפני שהוא מתגלגל. טוב למות נכון וללכת לאהוב, אלא לחזור ולהתגלגל? זה מאוד אימפריקטי להבין את הקונספט הזה, בגלל שזה מתייחס לכל אחד מנו. למה התורה נותנת למישהו שעכשיו עדיין חי, יודעים שהוא יכול להיות קרימנלי בקרוב? זה נגד רגלות התורה. כשהישמעאל, אשם לא רצה להתקלם בגלל שהוא עדיין לא רע. לאחר כך הוא התקלם. אז הם שואלים לו, איך תתן לישמעאל לחיות? הוא רע. הוא עדיין עדיין לא רע במוות. אני לא מבקש אדם בגלל מה יהיה. אני מבקש אותו בגלל מה הוא עכשיו. מה הוא יכול להיות, כשתהיה הזמן, אני אעביר את זה. אז אם זאת המצבה, למה הוא יכול לקחת יחד לפני בר מצווה ולהשיג אותו? בגלל שבפני שנים הוא יכול להיות מרדכי. זה מפורסם את הרגולות.