A Hebrew monologue about roughly a thousand Sudanese people dying daily while the world stays silent. The speaker argues the international community shows outrage only when Jewish lives are at stake, ignoring equal or greater suffering among Palestinians, Syrians, and other Arab and Muslim populations.
Chapters
אלף אלף אנשים מותים בסודאן כל יום כשהאראב מותה אראבים אף אחד שלכם השמע שהעולם מייצג את הסודאנים? אף אחד מייצג את הסודאנים? מייצג את הסודאנים? מייצג את הסודאנים? מייצג את הסודאנים? מייצג את הסודאנים? מייצג את הסודאנים? מייצג את תשעים, בסיריה, ג'ולני ומדברים שלו מורים דרוז, מורים קריסטיין, מורים אילאוויז, הסודאנים? במיוחד במיוחד, במיוחד. הווידאו היו מורים בכל מקום, היו מורים אותם, היו מורים אותם למרכז המדינה, בום, בום, בום, בום, בום, מורים אותם, מורים את הרגליהם, ולפעם את הרגליהם. עכשיו, אף דבר יותר מכל תלמידי תלמידים בעולם. רק כשאחד הטרוריסטים מור, העולם רוצה להשיג ישראל. והתחלנו את הטופיקה של היום, התחלות היא שלא אחד אף פעם חשב או יהיה חשב על האראבים הפלסטינים או הסיריים או הסודניים או כל האראבים שהם מתחילים להתקשר, העולם לא חשב עליהם אפילו אראבים לא חשבים עליהם, כמו איג'יב, סעודי ערביה, אני לא חשב עליהם אני מבטיח לכם, כשמנהג של אחד מהמדינות ייאלו את הוויסקי שלו ללחוץ והם אמרים לו, רק 1,000 אנשים שמותו, הוא לא מפגש, הוא לא מפגש בכלל, הוא לא מפגש, אבל אנשים שלו מפגשו עליהם, הם רק מפגשו כשהיהודים הם האנשים שמותו. כי הם רק קוראים לזה דבר אחד, איך יכולים לטורצים יהודים כמו שיכולים? אז אם אנחנו יכולים להשתתף את הפלסטינים כמגבל לטורצים ישראל, בואו נתנו את זה. יהיה מישהו אחר, יהיה מישהו אחר. כשהם מתחילים לטורצים אחדים, לא רק אדם. זה כדי להראות לכם את האפקרסיה של כל האנטסמיטים האלה.
