The Cancer Of Ishmael Is Spreading Everywhere - Lots Of Current Events

Good evening. This lecture will be, לילוי נשמת מנחם בן משה ודורית, לילוי נשמת שיילי בת מורן, לרפואת הנפש אוביונתן בן בלה, ‫ברפואה אין הצלחה ‫וזיווג איטאי בן אסתר, ‫לעילוי נשמת מרים בת יפה ‫אין יוסף בן מרים, ‫פר סקסס אין פרנסה טובה ‫וגוד הילד ושמחה ‫אין עושר אוב מסעודה בת ברכה. ‫גם לדוארדו בן ביאטריס, ‫שתעשו תשובה. זהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב שזהו, אני חושב אנחנו צריכים לראות, לפני יום כיפור, ש אנחנו צריכים לראות את סגנון שלי, כמה זה יהיה בקבוצה הבאה. זה מאוד מפחד, עכשיו אנחנו נכנסים לרחוב אחר עם החולדות. לפני שאני אגיד לכם קצת על התגובה שלי על הדרך שלי בישראל, אני רק רוצה להענות על אחד. כל שנה אנחנו עושים יום קיפור באנגלית בניו ג'רזי, עד עשרה שנים. אני רוצה להזכיר לכל האנשים שבאים כל שנה, שהם צריכים להגיד לי אם הם באים. כל מי ידע שרוצה להצטרף לנו, אני נמצא בידי חברים, יש להם מזון גדול עם הרבה חברים. יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, שיעורים, יש לנו שיעורים, שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, יש לנו שיעורים, אבל אני קיבלתי 5 דברים מאוד מיוחדים של יש לנו תפילין. 5 דברים מאוד קשה לצלם. שיעורים, זה 100% עברי, יש לנו שיעורים, שיעורים, מפני לאחר, בלי אלקטריקה, בלי מכינים. הכול עברי, מה שמייצג את זה כמעט 4-5 פעמים יותר. ‫ממש כמו בזמן של משה, של מוסיס, ‫בדיוק, לפני שהייתה אלקטריקה. ‫עם אלקטריקה זה קצת קצת. ‫זה חייב הרבה זמן. ‫המכינה עושה את העבודה. אבל זה לא נכון כמו הרגל של השם. תפילין כזה מאוד קשה להקבל. הם לא משתמשים בפלו, זה כל כך חדש, זה דברים בלעצמי. הסופר הוא הסופר שכתוב את הפרשיות שהייתה הרגשת של רב עבדיה יוסף, תלמיד חכם. בסופו של דבר, זה התפילין הכי טוב שאתה יכול להקבל על הארץ. תפילין כזה, במובן, במרחק, כמעט 5,000 דולר, אבל הבעיה היא שאתה לא יכול למצוא כאלה דברים במדינות. המדינות לא מייצגים את זה. ואתה יכול לקבל את זה פה עם הרבה יותר קפה. כל מי שהיה מעניין, תמיד תמיד תמיד תמיד. בגלל שבסוף השבוע, אני חושב שהם יפגשו. אז זה קשה להקבל. תאמין לי, אני עובד מאוד קשה להקבל את זה. והראשון שאני מקבל את זה, זה בגלל שהאנשים שהם קבלו את זה, אני קבלתי להם בלת שובה 23 שנה. אז הוא מגעיל להגיד לי לא. זה מאוד מעניין. יש שני אנשים שהם עושים את זה. ושני שלהם הם בעליי שלי. אחד מ-25 שנים, אחד מ-23 שנים. זה מעניין, לא? אינטרסיבי. הם הגיעו למדעי העולם במדעי תפילין. למדעי העולם. ואחד בלי התקשר לדבר האחר. זה לא שהאחד ידע את הדבר האחר וימצא לו את העבודה. כל אחד מהם הלכו בצורה אחת, עברו על זה הרבה שנים, עד שהם הגיעו למקום הכי גדול. אחד מהם עדיין מגיע כאן לתת דעות בבית בו דישיבה, לרבשים גדולים, בתי תפילין. זה מזמין כמה דברים צריך לדעת, לפרצות, תפילין גדול מאוד. מאוד, מאוד. כל כך הרבה פעמים, מרגע הוא היה קו, עד שהיה רגל, ותרחב את הראש, ותרחב את הרגל, ותעשה פרשיות, לשמה, הוא צריך להיות בגלל התפילין. כל כך הרבה פעמים, אולי עשרה פעמים, ואם אחד מהם יכול להיות רגע, זה יכול להיות כל מה לא כושר. אז זו ממש עבודה של ארץ, ואנחנו מרגישים שהם עושים את זה בישראל. אם הם היו צריכים לעשות את זה פה באמריקה, עבודה של תפילין תהיה כזה, 20,000 דולר, בגלל כמה זמן, בגלל עבודה אמריקאית. אבל ברוך השם, הוא בא מירושלים, אוקיי, אז זאת ההתגובה הספציפית. ברוך השם, אני הייתי בישראל בערך עשרה, 25 יום. הייתה לנו סמינר מאוד מוצאי, כמובן, הרבה אנשים היו בעלי תשובה בסוף השבוע, והם קיבלו ציצית, קיבלו את עצמם להשתתף על השבת, קיבלו את ה-USB עם אלפים שנים של דעות, קיבלו את הכתוביות, אני נותן את הווידאו על קבוצה, כמו שאני עושה אחרי כל סמינר, ובשביל זה הייתה לי 16 דעות אחרות. ולכך כל לקטורה הייתה בפריפרש של יום ההתגובה, ראש השנה, כמו שאנחנו הולכים לדבר על זה קצת היום ולמרחק. וגם בלילה, אני אשכח שאני אשכח להיות רבי אלון שול. אז יש לנו שלושה לקטורות, אחת אחת, כל לילה. ויש לנו גם שבוע ולילה באור נתן, הקטורה האחרונה של העברות, עיר. זה יהיה בלילה 11, תקשור לסליחות בבית נור נתן בקווינטס בוליבארד. אז כל מי שרוצה להגיע לבית מתאמן עם סליחות, בעזרת השם. טוב, ברוך השם, אנחנו עכשיו קצת מאחורי השעה של יום ההחלטה. ו... אני הגעתי לבית ישראל, ראיתי הרבה ילדים וילדים, ברוך השם, מתאמנים, באים לסליחות, מתחילים להתאמן ברליגיה, זו הכי טובה. הבעיה היא שהכניסה של הכניסה הלא טובה שיש שם היא כל כך גדולה, וזה מנסה לתחרות את המחקר לספרים מילים, כשאתה רואה מה קורה עכשיו בישראל. זה ממש מנסה לתחרות את המחקר. ראשון, הערבים, בשנה האחרונה, עשו כך הרעיון בישראל, כמו שהם לא עשו במשך שבע שנים ביחד. בגלל הממשלה המשחקת הזאת שהייתה בהם ושתה להם 54 ביליון שקל. הם חושבים שהם עובדים על הכל עכשיו. הם מגיעים יותר מ-50,000 אבות בשנה. הם הביאו ישראל לדרך שהפוליסטים לא מראים עדיין. כמו שבשבוע, הפוליסט מיוחד, אנחנו לא יכולים לדבר עם רעיון. אנחנו מאוד שמחים. אנחנו לא יודעים כמה אנשים יש לנו. בירושלים בלעדה, הם מגיעים 50 אוכלים כל יום. 50 אוכלים כל יום, בירושלים, כל יום. יש להם סטטיסטיקה שהפוליטה פשוטה. הם באים, ב-5 דקות, הם מתחילים את האוכל, הם מגיעים לבריאות בירושלים. זה יקרה להם 5-10 דקות. כשאתה ידע שאוכל שלך נקרע, זה קל. ישראלים יש כאנטים בכל מקום. כאנט ייכול להתפתח את הכאנט במהלך. ישראלים הם הראשונים בעולם בטכנולוגיה, אבל לפעמים זה לא כולך. בגלל שאם אתה מבין בתוך 5-10 דקות שהכתוב שלך נקרע, ואתה קורא לתל אביב, והם יכולו להכניע את הכתוב, והאראב מגיע לתוך ירושלים, ואחת הטלפונים יכולו להכניע אותו, הם יכולים להכניע אותו בפעם שהכתוב נקרע. הבעיה היא שב99% של הזמן, כשאתה מבין שהכתוב שלך נקרע, זה כבר נקרע. והם לוקחים את זה, והם לוקחים את הפרט, הם לא קבלו את זה כמו שזה, והם קבלו את הפרט. והם אוהבים קארטים חייברית, כי רק בפריטה, זה 35,000 שקל. וככה הם עושים את זה. ולא יש מה שאתם יכולים לעשות. הם צחוקים בגללכם, הם לא יודעים, הם לא מפחדים. הפוליטים לא מראים. הפוליטים אומרים, אני סליחה, לא יש לנו זמן להגיע. אז מה קרה? אתה צריך ללכת לפוליץ, בסדר? אז אתה ללכת לפוליץ במשך יום הבא, בכל מנהלת אתה יכול להגיד, אנחנו קצת חייבים, אתה לא מיוחד לנו, יש לנו הרבה דברים חייבים. אתה רוצה לנסות ולמתי יותר מ-3 שעה? תהיה שבי. כמובן, אף אחד לא יש 3 שעות לראות את זה. בוודאי, הם לא בטוחים שהם יקבלו את התגובה שלכם. אתם יכולים לראות 3 שעות ואז הם אומרים לך, סליחה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה היום. כמובן, אף אחד לא יבוא. אז הוא אמר, מה אני צריך לעשות? הולך לסטיילה אחרת. אוקיי, אז אתה הולך לסטיילה אחרת. אתה מראה. אני באתי להשיג שהכאבה התחלת. אנחנו לא יודעים מה לעשות פה. אין לנו חוקר פה. בשיטה הזאת. אז מה שצריך לעשות? ללכת לשיטה אחרת. אתה בא לשיטה אחרת. אתה מגיע. מי נמצא אתכם פה? אם הכאב הולך בזו חלקית של ירושלים, למה אתה בא פה? אתה צריך להכניע איזשהו מקום. אז הם אמרו, הם לא יותר אנשים. הם קוראים לנשיא של השיטה. רואים מה קורה פה? הם נמצאים את עבודה שלהם פה. אף אחד לא רוצה לעבוד. זה נגמר את העולם. זה נגמר את העולם. הם לא רוצים לשים 5-6 דקות להכניס רפורט ולתת לך רפורט. בגלל זה, אתה לא תמיד תקבל מילה בבחינה. אתה צריך את הרפורט. הם לא רוצים לתת לך. לא רק הם לא יצאים מהמקום, גם כשאתה הולך אליהם, הם לא רוצים לעשות את זה. למה? המילה של רעיון בין קרימנים יהודים וקרימנים ערבים היא כל כך גדולה הם יכולים להתקלל את הפרש, זה מה שקרה לתוך החברה, היא היתה כל כך רעבית וכל כך מגניבה שאנחנו פגשנו את המסלול, זהו, העולם הכן נהיה אנרכיה, קאוסק, בלעדון, בלעדון מה שקורה פה. אז אני לא מדבר על כל הילדים שהם מגיעים, כל הילדים יהודים, הילדים נאיבים, הם נותנים להם דרוגים, הם נותנים להם את מקום שלהם, עם אוכלים יפים שלהם. הם יותרים את החיים בישראל, כל אחד מגיע מהם, הם לא משתמשים בטקסטים, הם נותנים רק מהממשלה, הם לא נותנים שום דבר בגלל זה. הם נותנים רק רכבים. הלשונאים הישראלים נותנים להם פריארטים. לפני שהם נותנים לכל ישראלים שום דבר, הם נותנים להם. אז כשהם בניים, הם לא צריכים פרמיטה. הם בניים כמו שהם רוצים, בכל אתר שהם רוצים, אפילו אם הם לא אוכלים את הארץ. הם פשוט מגיעים. אף אחד לא עובד. הם לא צריכים פרמיטה לבניים. הם לא צריכים סרטיפיקט עבודה. הם עובדים על מה שהם רוצים. הם חייגים כמה אנשים כמו שהם רוצים, הם מבנים כמה תחומים כמו שהם רוצים, ואם הישראלים אף פעם יכולו ללכת לדרך אחד של המדינות, להחליט את דרך אחד של הביתה שלהם, הם יצאים עם 1,000 אנשים בפחות מ-1 דקה, והם יפגשו אותם. אף אחד לא רוצה ללכת. אתה אומר לתל אביב, ללכת ולעבור איזשהו חברה שם. חייגו אותנו ללכת, יש לנו כולכם בעיה. הבעיה היא שכמו שהקאנסר מגיע לגבי, הוא לא נמצא באיזה אורגן, הוא נמצא באיזה אורגן ובאיזה אורגן עד שזה ימות אתכם. אז עכשיו זה בכל ישראל, זה נמצא בג'פה, בחיפה, באקו, זה נמצא בברשבה, זה נמצא בכל הצדק, בכל גלילה, בכל המדינות הערביות. הקאנסר מגיע כל כך. לנקודה שהיום אתה רוצה לנסוע מול מקום לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול לנסוע לנקודה שאתה לא יכול ל� שהכך שאני רואה את הדברים, אנחנו כבר נפגעים בישראל. זהו. יש רק איזה דרך לסביר ישראל. אחת היא, כמובן, אם ישראל יביא המשיח, ברור, ואם המשיח לא יצא, המסייאל לא יצא, צריך להתמודד עם כמה פוליסים וקבוצים בישראל, לפחות ב-10 פעמים, לא 2 פעמים, 10 פעמים. אם יש עכשיו, אני לא יודע, 30,000 פוליסטים, צריך להביא עד 300,000. אם יש 50,000 פוליסטים, צריך להביא עד חצי מיליון פוליסטים. של כל 10 חברים יש פוליסטים. אין משהו שיכול להגיד על זה. כי זה עולם קרימניאלים. ויש הרבה קרימניאלים. תזכרו, הערבים הם מאוד רעיונים. אין דבר כזה להגיע אליהם ולשאול להם להשתתף את הרגליהם אחרי הרגליה או משהו כזה. זה תמיד מתחיל עם ריאטים, רכבים ופירושים. כל פעם שהם צריכים לראות מישהו שהם טרוריסטים, זה תמיד קרב. יש תמיד פירושים, יש תמיד מישהו שתאכל. זה לא קורה, אוקיי, אתה רואה אותי? אני כאן, תערכי אותי. אין דבר כזה. ולכתובות של זה, הפוליסטים מפחדים. הם מפחדים. יצאו 5-6 אנשים ו500 טרוריסטים יצאו. אז צריך להצטרף ארמית. צריך להצטרף מילים ומילים של פוליסטים חדשים לרחוץ ישראל לפני שזה יקרה. אם זה לא יקרה כבר. זה אולי יקרה כבר. אז אנחנו יכולים להשתמש בזה כמו שיכולים. כמה שנים? 5 שנים? 10 שנים? לפחות, זה מה שזה. אני יודע שאני אומר דברים מאוד קשה פה. אני ריאליסטי. אני רוצה שאני יכול לתת לכם חברים טובים. אני רואה מה שקורה שם. אני ראיתי המילה כזאת מטענת, ואני הולך ורוצה לישראל ל-30 שנים. זה לא משהו חדש. זה לא היה פעמים כל כך נחמד כמו שהיה בשלב האחרון, וזה היחיד של המחשב, בנט, וליברמן, וכל המחשבים האלה. הם הלכו ביחד עם האחרונים המוסלמים, הם נותנים להם הכל, הם מפריעים להם להשתתף, להשתתף בממשלה, זאת השנה שאני הייתי צריך לפריע אותם, עשו לנו דמיין מזכיר, דמיין מזכיר. עכשיו אנחנו מתחילים לעבודה אחרת, ‫הרצחים ייצאו מדינה? ‫זה לא נראה ככה. ‫זה נראה כמו הסיבה ‫של האחרות ארצות. ‫60-60. 60% לרצח, 60% לרצח. ‫אתם צריכים 61 ומעט. ‫61 זה לא מדינה ברחוב, ‫כי אם איזו אנשיה חלומה ‫ולא יוצאה לרצח, ‫מדינה שלכם תחליטה. אם האפוזיציה תלמיד אתכם ושתי או שלושה אנשים לא היו היום בכנסת, זהו, הממשלה קחה. צריך במיוחד 65, כדי להיות ספירות. מישהו מבחינת, צריך לדמיין לו בקצת, קדימה לבית ישראל. למה יש תלמיד, במהלך הערב? הוא יכול להגיע לממשלה ככה. אז זה מה שקורה, רבותיי. זה מה שקורה שם. אנחנו נראה, אנחנו נראה איפה זה ילד לנו. אנחנו באמת מקווים שה' יעשה משהו על זה. אם הוא לא יעשה, אני לא יודע באמת איפה אנחנו יכולים להיות בעוד 10 שנים. קטנים שקורה פה, עכשיו, היום בתורכי, הייתה גדולה גדולה אפרתיה. מילים של אנשים נמצאו ברחובי טורקיה, התחילו לרעב שהם חייגים וחייגים מהסייקוסים האלה, ואם הם רוצים להחזיר את החיים שלהם נגד ה' הם צריכים להחזיר להלנד. אני לא יודע למה הם החזירו להלנד. אני חושב שבהלנד זה חדש שם. אז הטורקים, שהם מוסלמים, מוסלמים, גויים, לא יהודים, הם פרוטסטים אפזיר את האנשים הטובים שהם קוראים להם גאוויים, מה שהם קוראים להם, והם חייגים אותם, אומרים להם, אנחנו לא רוצים אתכם במדינתנו. אתה יודע, אם תהיה משהו כזה בישראל, המדינה תרעב אתכם. רסיסטים, הומופובים, הם יותרים. אבל בטורקיה, המדינה מגיעה להם, כי זה כל עד ארדואן, שגם הוא מוסלמי. בעצם, חלק מהתלמידים שלו מנצחים ברחוב. אבל הכתובה של העולם היא, שכל פעם שאתה רוצה לתפוס על משהו שזה נגד ישם, ברגע, המאפיה הלפיתה בעולם, היא טובה קונקטית. ברגע, הם מתחילים לעשות דבר נגדך. מדינת היחידה, זה, זה, זו אורגניזציה, מדינת היחידה. ברגע שהם מגיעו, הם מגיעו. הם מגיעו אתכם. אה, אתם לא רוצים לתת להם רציניות? אנחנו הולכים להחליט אתכם מפה, אנחנו הולכים להחליט אתכם מפה. אתם לא יכולים להתקדם למועדת האופניים. זה מה שהם עושים. הם יכולים להתקדם אתכם. אתם הולכים להתקדם אל ה' עםנו או אנחנו הולכים להתקדם אלכם? תזכרו, הדמוקרטיה נשארה רק לאנשים חייבים. אף אחד שעובד, או נורמל, או רוצה לחיות במהלך של ה' לא מרחק במהלך הזה. בכל המדינות. אז כשאני רואה שהמדינות כמו איראן וטורקיה, לא שאני משתמש בהם, אני האחר שיש להם איזו סימפתיה, הם האנשים של ישראל, תעשהו אף חטא, אבל כשאני רואה שהאנשים שלנו יש להם קצת יותר אתיקה ומורלת, ואז אני יודע שאנחנו עושים איזשהו סיפור גדול באותנו. בגלל שכשהנאים שלנו מנסים לעשות יותר מהלך של ה' מאשרנו, האנשים היהודים, האנשים החלטים, מה אתם חושבים שסייטאן יעשה? כשהוא יצא בצד השם, בראש השנה, ב-6 יום, הוא יצא ויותר עם כל מה שהוא יכול להביא לנו איזשהו ער לבוא. אחד הדברים שהסייטאן יכול להשתמש בו הוא לוקח את המוסלמים ולוקח את הילדים שלכם, אנשים יהודים. ואתם אומרים לי, למה צריכים להשתמש בצד היהודים, כשחצי או 80% שלהם הם ליברלים, נכון? והאחרים, הם כל מיני דברים נגטים שאתם אוהבים. ובאיראן ובטורקיה ובאיראן ובאיראן ובטורקיה ובאיראן ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטורקיה ובטור מקווה שיש לנו כול כך הרבה תורה בישיבות כדי להתמודד עם הסיבה. זאת אומרת, אשם יכול להגיע לסייטאן ולהגיד, יש לך דבר, אבל אתה מזכיר שיש 200,000 יהודים יושבים בישיבות, או יותר, או 300,000 עם הילדים, זה יכול להיות 400,000. יש 400,000 של ילדים שלי יושבים במהלך הלילה ומנסים ללמוד תורה, וכל דקה של תורה זה 1,000 מצוות. איך הרבה מיליון מצוות עושים בעולם כל יום, תודה על ילדים שלי הם באמת חייבים לספור את העולם מבחינה פותחת אז אתם מביאים מוסלמים שמודדים אפזיר לגאיס, כן אבל יש הרבה יהודים שהם אפזירים להם גם, לפחות שחצי רק בגלל שהם לא רעיונים, ולא רווים על הרחובים והם לא מפחדים כמו אלה שעובדים ברחובי אסטנבול או באיראן זאת לא אומרת שהם לא מפחדים ולא יש להם רעיון להראות את זה יש רק איזה פרובלם שבתורה, התורה מפחדה התורה מפחדה לפרוטסטות כשאתה רואה משהו נגד ה' בפנים שלך אתה צריך לפרוטסט אתה לא יכול להגיד, אני נגד זה אבל יש משהו שאני לא יכול לעשות בגלל שאתה לא עושה משהו על זה לפחות, זה נמצא ככה שאתם יכולים שזה יקרה. זאת אומרת, זאת דבר אחר שקורה היום בעולם. שאתם יודעים, שאתם צריכים להכיר מה שקורה סביבנו. עוד דבר. הייתה קטנה גדולה, השנה הזאת בישראל. זאת חלוקה רעיונית. זאת חלוקה מאוד חלוקה. כמו שאתם יודעים, 15% של המשפחות היהודיים לא יכולים להיות ילדים בצורה נטרלית. אז הם צריכים חלוקה. הם יודעים את כל החלוקות האלה שהם עובדים. הם פרטליזיון האג עם הספרם אימפלנט את האימפלנט של האגה בצרפת האנגליה וזה מתחיל לפעמים בלילה או בלילה לפעמים לפעמים אנשים מפריעים את האימפלנט של האימפלנט של האגה עם ספרם של דזמין שבמקרה שהמסגרת לא תעבור תהיה להם יותר כשהם מגיעים אלה אז הם מפריעים הרבה, 20, 25, כל מה שקורה ‫במדיניה בישראל, ‫בשלילה, ‫הם קיבלו אגזים מגניבים, ‫נקראים להם X ו-Y, ‫והם השתמשו בשלילה ‫בשלילה לשלילה אחרת. ‫הם נחשפו בין שלהם. ‫והייתה אישה מגניבה, ‫היא הייתה בגללה, ‫והם עברו איזשהו דנא, לבחור את הילדה והם חשבו שהילדה לא מלכת לבית ולביתה הזה והם חשבו לכל האנשים שהיו בבנק, בבית והם נמצאו את האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים ואתם בטוחים שהמדרש הישראלי, מדרש ישראלי, לא מדבר על זימבבו, אתה יודע? זה מדרש ישראלי, זה מסגרת אירופאית. אז אתם חושבים שהם יודעים מה הם עושים. אז הם קיבלו אגזים אחרות ושכחו אותה לביתה אחרת, ועכשיו זה מפחד. עכשיו אנחנו הולכים לדבר אחד הכי קשה של הלכה, של הלכה היהודית. מי היא אמא של הילד הזה? האמא שהתפקדה בצחוק? או האמא שהתפקדה בצחוק? זה עברה עבירה עבירה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה עברה הכתוביות לא נותנים התגובות לדבר הזה, וגם אם הכתוביות נותנים התגובות לדבר הזה, הכתוביות הישראלית, ההקהלות האלה היו כל כך אחרות. אני רואה את מסגרתיהם, אני רואה את קבוצים שלהם, אתם לא יודעים אם האנשים האלה נורמלים, נשכחו על ההקהלות. אתם רואים את הקבוצים שלהם, ובאיזשהם דברים, בישראל, אתם שואלים לעצמכם איפה הקהלות האלה היו. אבל כדי לתת להם חייבות לדעת, זה קל לא רק בקורד סקולרי, אלא גם בנושא הכי גדול בתורה. אמנם הרבים הכי גדולים של הזמן היום. כי תזכרו, 50 שנים לפני זה לא הייתה. אתה לא יכול לקחת אגל מאיזה מקום, ועולם מאיזה מקום, וספם ממישהו, וממליץ את כל זה ביחד, ותכניס לבית. אתה לא הייתה את האפליקציה הזאת. אז לדבר של התורה, אתה רואה איפה הבית הוא בא. אינה נותנת לבית לביתה, הביתה באה מאמא יהודית, היא האמא, ואם היא יהודית, היא יהודית. ואם היא גויה, היא גויה. מאוד פשוט. אבל כשאנחנו יודעים היום, בעקב של מיקרוסקופ, שיש ער, ער קטנים מיקרוסקופיים, ויש ער מיקרוסקופיים, והם יכולים להכניס את זה ארטופישי ולהכניס את זה לבית, הם יכולים לעשות סלטה גדולה פה. אלה הדברים שהתורה לא דיברה עליהם. עכשיו צריך להשתמש במהלך הקרוב, לנסות להבין מי באמת נתן את החיים לבית הזה. האם זה המשתמש של האג או האחר שיש את הביתה? ‫הרבה רבים חושבים ‫שאיפה הילד בא, ‫זו אידנטית שלו, ‫והיא את אמא שלו. ‫המינורטים חושבים ‫שמקבל האג ‫זו האמא האחת. ‫לעצמי, לא שאני ‫בשבילה הזאת, ‫אבל אם אתם חושבים ‫במה אני חושב, אני חושב שהם מינוריטים, לא מינוריטים. הרגע שאני חושב על זה הוא ככה. היום, בגלל השיאנס, אנחנו מאוד מעליים. אני בטוח שזה עבודה של מילים או שנים שתוכל להוציא את החיים של ילדה, מ-A ל-Z, רק באקוויידר. היום, אם אתם נולדים במשך 6-7 שנים, הם יכולים להמשיך בתקופה של הבית במסגרת. המסגרת נותנת מה שהרחב נותן, נכון? ב-2-3 שנים של ההתנגדה. אז אתם רואים שהם יודעו שהם לא ידעו כמה שנים לפני. 50 שנים לפני, אם הבית נולד במשך 6-7 שנים, הוא נותן. הוא לא יצא, אפילו במשך 8 שנים. אבל היום, בעקבות המסגרת, שמוציאות את האטמוספירה הזאת, כמו בגלגל, ובאמת מגיעה לתקופה של ביבי, ואחר כך הולך הביתה ומגיעה לתקופה לתקופה נורמלית. אז השאלה היא, מה יקרה אם הם יקבלו סיד של אבי וגלגל של אמא, יכניסו את זה ארטופישי, ותקופו את זה מ-A ל-Z, במקום, בלי אף אמא, זאת אומרת, אף גלגל. מי יהיה אמא של הילד הזה? האינקובייטר? מה אנחנו אומרים? הוא בני אינקובייטר? מה זה אינקובייטר? יהיה יהודי אינקובייטר או גויישי אינקובייטר? ואז אנחנו נלך לרחוץ לרעיון גדול. לפעמים, כמו שהרבה רבים, כשאתה יוצא אחר כך ואומר, מה אתה אומר עכשיו? לפעמים, האגה היא לא אמא. הרעיון הוא אמא. ואם לא יש רעיון, יש רק אינקובייטר, אז מה אתה תעשה? זאת אומרת, זה מאוד מאוד נכון שהלב הזה הוא מה שיישב את החיים. בלי הלב זה לא יהיה חיים. הלב שיישב את הלב הזה הוא אולי האמא האמת. התורה לא מדברת על זה, בגלל שבסופו של יום לא הייתה הבדל. הלב והאמנה הם דברים אחרים. לא יש משהו להחליט אותם. אבל היום, כשיש לנו משהו להחליט אותם, אנחנו צריכים להחליט איך לתפקיד את העניין הזה ולעבור על רגלות. וזה לא כל כך פשוט. זאת אותו דבר כשמתחילים את החיים עם המכנית. 50 שנים לפני, אם מישהו מתחיל, הוא מתחיל, זהו. לא יהיה דרך להתחיל אותו עם המכנית הארתופיאלית. היום, אם מישהו תחלת להתחיל על עצמו, יש לו כל המכנית האלה שיכולים להשתתף לו עוד שנה, או אפילו יותר. בלי המכנית האלה, הוא היה מתחיל כבר, שנה לפני. המשינה מגיעה לו חיים. זה יכול להיות אולי שלושה שנה. השאלה היא, אם הוא נצליח שהוא כבר מותר מרצה, כשאנחנו נחתכנו לו למשינה שהיא מגיעה לו חיים, הוא חיים או מותר? בגלל שבסופו של דבר, הוא היה מותר מותר. אבל עכשיו יש לנו משינה שהייתה לנו לפני 2-3,000 שנים, כשהתורה דיברה על החיים. בסופו של דבר, כמו שאתה מותר, אתה חיים. ואחרי שאתה לא יכול לתחתן, אתה מותא, השלום יחזור את הלב. כל אשר נשמה בעפו. כל אשר שיש שלום בעפו, זאת אומרת, הוא לא יחזור, השלום, השלום יכול לתחתן בעפו, והשלום יחזור בעפו. זאת איך אשר עשה את זה. הוא יכול לתחתן בעפו, בנוס. אז השאלה היא, אם לא הייתה מכינה, אחרי דקה או שתיים, השלום יחזור את הלב, וזו הייתה אחת מהחיים הזה. עכשיו, הם פשוט נחשפו אותו למשיאה, הם היו עם אלקטריקה, הם היו עם כל מיני דברים. ובכל זאת, הוא יכול לחיות. השאלה היא, מה קרה עכשיו, אחרי שהם נחשפו אותו, אם הם רוצים להחליט את החלטה שלו, ולהתרחיף את החלטה שלהם למישהו שנכנס למות. אם אנחנו נגיד שהוא נראה כבר מוותי כשהוא לא יכול להביא על עצמו, בלי מכניסה, אז זה לא מרדוק. הקבל של הלחם ושלחת את החיים של אחרון היה מצלם גדול. הוא פשוט שלח את חיים אחרון. ומה על הם, שהם פשוט מוותים אחרי שהם קבלו הלחם? הוא כבר מוותי. המכניסה ממשיכה להחזיר אותו ארטופישי, אבל מהתורה הוא כבר מוותי. אבל אם אנחנו נכנסים להגיד, אשם החלטה איזו רולה במהלך עד עכשיו, היחידה שהייתה להשתתף הייתה במהלך עד עכשיו, אשם החלטה איזו רולה להשתתף במהלך עד עכשיו, אשם החלטה איזו רולה להשתתף במהלך עד עכשיו, אשם החלטה איזו רולה להשתתף במהלך עד איזו רולה להשתתף במהלך עד עכשיו, אשם החלטה איזו רולה להשתתף במהלך עד עכשיו, אשם החלטה איזו רולה להשת בקטעת משהו או בהחלטת משהו או ברקעת משהו או בהחלטת משהו אבל בימים שלהם, אם מישהו היה את זה, הוא היה מותן. זהו. אבל היום, עם התלמידות שיש לנו במדינת, אנחנו חזקנו מיליאנים של אבות עם כל מיני סרג'ורים שהם לא אפילו כל כך קל. אתה יכול ללכת ולבחור 2-3 שעה, ואתה חזק ואתה חיים. אם לא תעשה את הסרג'ורים, אתה מת. הסוגריה סגרה את החיים. השאלה היא, אם החיים שלך היו סגרות בסוגריה, אף אחד לא מדבר שאתה עדיין חיים. אנחנו יכולים להגיד, לא, לא, הוא מת כבר. מה זאת אומרת? הוא רק 40. לא, לא, הוא מותי, בגלל שהסוגריה בבית הרחוב עשיתה חלק והתפקדה וכל הדברים האלה, אז בגלל זה הוא מותי. אה, אז לפעמים הוא מותי כבר. אז אנחנו עשינו משהו, נתנו להם חלק מ-30 שנים של חיים. ה-30 שנים, הוא מותי או מותי? לא יש אחד בעולם שיכול להכניס אותו כמותי. הוא עדיין יכול להיות ילדים. זה משהו מאוד קל. אז היום, בואו נאמין או לא, אנחנו לא יודעים 100% מה זה קוראים למומן המות בשמיים. אנחנו לא יודעים. זה קוראים למומן המות כשתחלת לדמות על עצמך? אז זה אופיסיאלי כשהשם מוכרח שאתה מות. או בגלל שהם נותנים לך חלק של החיים? אז אתה קוראים לזה עדיין חיים. בגלל שהם לא יודעים, אנחנו לא יכולים לקחת ריסק של מורים אף אחד. מה אם הוא עדיין נחשב חיים בעיניים של ה'? להשתתף לו מהמכינה זה מורים באמת. 100% מורים. בגלל שאתם מורים את החיים שלו בשנה, בשעה. מורים את החיים של אדם בפעמון זה כבר מורים. אפילו אם ידעתם בטח שבפעמון הוא מת, ואתה נגמר את הליבה שלו במינות אתה נגמר 100% אם הייתה סנדרין היום אתה נגמר את הליבה שלו במינות ותמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הוא החלט את כל תמיד תמיד סטטוס שלו בשמיים. אם אתה חלטת את הזמן שלו, זו קבועה גדולה. אז, רבותיי, בגלל שהם לא יודעים, אם אנחנו כבר קבועים מישהו למכינה, אנחנו לא יכולים להחליט את זה. יש לנו אבליגציה לקבוע אותו למכינה? זו עוד קבועה. כשאשם נתן לנו את האפשרות להקדם את החיים ארטופיציאלית עם האוכלות, האם אנחנו מנצחים להקדם את החיים או נמכנו להשתתף את אבאותינו למות בטח? האם אנחנו מנצחים להקדם את החיים או לא? בעקבות אחרות, אם הייתה עשרה שנים אישה שבאה לבית הספירה, והדוקטור אמר, אם אנחנו לא נקדם אותה למשכנה, בשבוע שלושה שעות היא מותה. אם אנחנו נקראים אותה למשכנה, היא יצאה אולי 2-3 חודשים יותר. עכשיו, הילדים של האנגלית הזאת, שהם צריכים להכניס את העבודה, הם צריכים להקדם את החיים? או אני צריך להגיד, אל תעשו את האוכלות שלה, תתעשו אותה לבוא או למות במהלך של ה' הוא רוצה אותה לבוא, הוא יודע איך להשתתף אותה, הוא לא צריך מכינים אם הוא רוצה אותה למות, היא תמיד תמות עם המכינה זה בסוף השם, זו אופניה אחת אופניה אחת אומרת, לא, זה לא נכון יש הרבה דברים בשלב שהשם נתן לנו סולושיה למהלך של ה' שהייתה לנו לפעמים למשל, לפני 50 שנים, אם איזושהי אישה הייתה פרובלמנטים בגלות, היא לא יכולה לגלות. הייתה לנו סולושיה לזה? לא. היא נשארה חליטה לסוף את החיים שלה. עכשיו יש סולושיה. הם עושים כל מיני דברים, והם נשארים. אז מה צריכים לומר? איך אתם נשארו להתעורר עם הלכות של הנצח? איזושהי אישה חליטה. או שזה לא טוב, או לא יכול להיכנס לזה. למה אתה תעשה את זה ארטופישי? 50 שנים אחרון, אף אחד לא יכול היה לעשות את זה. הם לא היו עם הכוח או הכניסה לעשות את זה. עכשיו הם עושים את זה. כשאשם נתן את הסלושין לצעק, ‫האם אנחנו חייבים להשתמש בזה ‫כדי להסביר את הצחוק של האנשים, ‫או אנחנו צריכים להשתמש ‫בצורה נטרלית, ‫וכל מה שקרה בשנות, ‫זה מה שצריך להקבל ביום הזה? ‫מה התגובה? ‫רב משה פיינשטיין, ‫הוא היה הרגשון הכי גדול ‫במדינת האמריקה. ‫הרגשון הכי גדול ‫במדינת האמריקה, ‫כשאנחנו מדברים על ההלכה, ‫הוא הוא רב משה פיינשטיין, ‫הוא היה אחד הכי גדולים בעולם. עם מידות פרפקטיות ומניחה של תורה. אם תראה את הספר הזה, דרש משה בת פרשת השבוע, אם אני אגיד לך שהרמב״ם כתב את זה, אתה תאמין. הליגה שלו היא כמו מי שעבר 800-900 שנה. ואני עברתי רק 30 שנה בצד הארץ. איזו אנושית. הליגה שלו היא כל כך קשה להבין. זה כל כך גדול, זה כל כך קל, שאתם יודעים שזה בטח רגע של מישהו גדול, שבאתי לתוך הג׳נרציה לנסוע. זה לא אנשי רגילה. האופניון של רמושה פיינשטיין, שזה עובד לי גם, לא כי הוא צריך מהווה שלי, אבל אני תמיד רוצה להעביר את האופניון ולראות איך אתה מרגיש יותר בטוח. אופניון שלו הוא שכשהשם נתן להם איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איז אפשר לנסוע ולראות אם הוא מת? כשאנחנו יודעים מפרסם פעמים ולהקים פעמים פעמים, אנחנו יכולים לסביר את החיים שלו? או לתת שקל אלקטריקטי לצבאי אמבולנסי ולעשות את רעיון שלו עוד פעם? הולכים להתמודד? בגלל שהייתה אלקטריקטיה לפני 50 שנים? אבל לא כל אחד מסתובב בזה. למשל, העניין של רב חיים קניאפסקי, שהוא ידע את כל התורה מ-A ל-Z כשהוא היה ב-60. זה פשוט פרסמת, עוד שנה. זה היה ב-93, אני חושב. ב-91. אז כבר עשרות משהו שנים, הוא היה מבין כל התורה. נחשב עכשיו, עשרות שנים אחרות של התלמידה. אופיניה שלו הייתה שאתה לא צריך להשתתף בבית לא צריך להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב, להשתתף בלב כי זה קצת סימלר. אולי אז זו דברה אחרת. אולי כשזה פיקוח נפש, הוא יכול להשתתף על האוכלוסייה. בגלל שזה ריסק חיים. אבל ליצור ביבים, אולי יש שבועות אחרות למה הוא לא רוצה. אלה דברים מאוד קומפליקטיים. אתה רק מבין איך קומפליקטיים הם כשאתה מדבר עם שני גיאנטים בתורה, ולשמוע את דברה שלהם, ולכן אתה צריך לדבר על איזה אחד מהשני שאתה מתכוונת לבין שזה מאוד קל ואתה לא יודע מה שהם אומרים. אנחנו צריכים לראות את המשיח כדי להתגלגל על כל הדלמות האלה. באמת, רבותיי, אופיני רב עבדיה יוסף היה שאתה מוכן לתת אורגנים לאנשים שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כבר מתים למות בגלל בגלל שהם כבר מתים למות בגלל שהם כ אז יש לך שני חכמים גדולים, שהם באמת נפגעים בקורת היהודית. יש להם שלושה קורטים, שלושה דיינים. רב אלייאשי היה עולם, אז הוא היה ראש המדינה, ורב עובדיה היה קורט ילד, נפגעים בקורט היהודי בקבוצות מסוימות. אגב, תור אבו-וולדיה הוא מצווה, הוא יכול לשחרר את החיים של ארבעה אנשים שנכנסים למות, לקחת קדמים מזה, לקחת הרחב מזה, לקחת רחב מזה, ואתה יכול לשחרר ארבעה אנשים שנכנסים למות, כי הוא עדיין מות. המשכנת יכולה לשחרר לו רק כמה שבועות או כמה ימים, לקחת את ההרצאות של היום ולשחרר את החיים של אחרים. אבל רב אליישי אמר, אנחנו לא יודעים לספר את החיים של עשרה כדי לספר את המות של אחד. הוא היה רב אשרי במהלך ההולכוסטה. הוא היה רב פוסק בקמפי הקבוצה. הוא היה רב מאוד קטן. אני יכולתי להגיד, אני חייבתי בצד הארץ, כשהוא עדיין חיים. ואני באמת קיבלתי לו לברית שלי, כדי לעשות את הברכות. רבי זכות לביא כאלה אנשים עולים הוא היה הרבי של כל האחרונים שצריכים לשאול במידה של ההולכוסטה הוא כבר היה אנשים עולים, אבל הוא לא יחזיר את הראשון שלו מהארץ כשהוא הלך בצד הארץ עם רגליה שלו אתה לא תראה אם הוא יחזיר את הראשון שלו תמיד תראה לארח, למה? ‫המדינה הייתה חולה. ‫הוא לא רוצה לראות דברים ‫שלא מודדים. ‫הם שאלו לו את השאלה, ‫והחולקוסט, שאלה סימילרית, ‫לא בדיוק השאלה. ‫הם שאלו לו שאלה סימילרית. ‫הם שאלו לו, ‫מדי שהנאצים עשו את יהודים ‫לרחוץ של שלושה ימים, ‫ברחוץ, בידיים, ‫עם אין אוכל, ‫והם היו צריכים רק לרחוץ. ‫הם נותנים להם ‫לעשות להם לרחוץ. ‫והם כל כך אוהבים, ובכל פעמים ‫אחד מהם יפה ויותר מהאוהב. ‫אז היו גויים על ידי הרעיון, ‫הם יותר שעה, שעה ושעה, ‫שעה ושעה ושעה. ‫הם יותרים בשנאה, בצד. ‫אז הם שואלים אם הם יכולים ‫לאכול את גויים שלהם לנצח. כאילו לרוץ ולמטה על איזשהו קטן, למטה אותו, לרוץ אותו, כמו שזה נשמע, זה הדבר היחיד שיכול לציין את החיים שלך. אם לא זה, ב-5 שעות מאחור, אתה תהיה מוותי. אתה מבין? כשיש לך איזושהי, חס ושלום, סיטואציה, אנחנו לא יכולים אפילו לראות איך אפשר לשאול איזושהי שאלה. אבל כשאתה מתחיל למות באותו רגע, ואתה רוצה לחזור ללחוץ, תאמיני, אתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה שאתה תאמין שאתה תאמין תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה תאמין שאתה אז הם שואלים לו, האם אנחנו יכולים לאכול את הגבים האלה? בגלל שיש לנו דיגניטה של האדם מוותי לקטע קטעים מהגבים שלו, מה שאנחנו קוראים באמריקה עטפסי, זה לא מוכן בתורה הוא לא יכול להפוך את הגבים ולעבור על כל מיני עבודות, איך הוא מותה הוא לא יכול, הוא צריך להשתתף את הגבים במקום, פול ולהשתתף את זה, פול אז השאלה היא אם הם יתחילו להשתתף לגבים, הגבים יהיו להם רולים, אז זה ברור שזה רעיון. אבל בגלל שהריסק של החיות מפחדת אפילו שבת, לא צריך להגיד את הדיגנטיה של גבים, אז זה יהיה נתן. אבל רב אשרי רולט שאתה לא יכול לעשות את זה. למה? בגלל שלא כל אחד מתחיל לתת. רק בגלל שאתה רואה אנשים מותים מותים, ואתה מבחין את פולסים שלהם, ואתה לא שומע את פולסים שלהם, הפולסים שלהם מאוד פחות. בגלל שהרחב שלהם כבר נמצא בפחות במשך החמש שעותים. זאת אומרת, שבכל דקה הוא מת קצת יותר, קצת יותר. אבל הוא כבר במקרה כזה, שאם אתה מנסה למצוא פולסים, אתה לא שומע משהו. למה? בגלל שהוא כבר 90% מותי. מותי זה לא דבר פשוט. זה לוקח זמן שהרחוב יפה. אז איך אתה יודע? אולי האנחה הזאת עדיין 10% חיים, ואתה תרחב אותה, או תעשה משהו, ועכשיו אתה תרחב, היא מותנית. אז זה לא אפשר. או, אפילו אם אתה רואה שהיא עדיין מותנית, אבל אתה לא יש לך כל כך הרבה זמן, יש לך בדיוק דקה. בגלל שאתה צריך ללחוץ עם המרחב. אז יש לך רק אחת דקה בצד הזה, ואם אתה תקבל את הקבוצה עכשיו או כשאתה לוחץ, זהו, אתה לא יש לך את הזכות הזאת. אז אתה רואה שהוא מת, ואתה מנצח אותו. אתה מנצח אותו, ובכלל הוא מת. זאת דבר של דקות או מקסימום שעה. הוא יהיה מת בכלל. הוא בצד הרחוב. אז אתה תרחוק את המות שלו אחרי שעה או אחרי חמש דקות. זאת מורדה. אתה יכול למועדת מישהו אחר למשחק את הליב שלך? זה אחד מהשלושה דברים שאתה לא יכול לעשות. אם הליב שלך באוויר, אתה יכול להפסיק שבת. אם הליב שלך באוויר, אתה יכול לעשות הרבה דברים. יש שלושה דברים שאתה לא יכול לעשות למשחק את הליב שלך. לבחור אידאל, לעשות גילוי הריות, ולמועדת מישהו אחר. אלה שלושה, זה לא אפשר, אתה צריך למות ולא להגיד לעשות. אז רבי אשריה, עם את הטובה שלו, הוא ידע שתהיה מצב שהאנשים לא יהיו עדיין מותים, והם יכולים לספיד את המותים בצחוק אותם. זה יכול להיות כזה. האנשיה לא יכולה ללכת בכל אופן, ואתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד לתת לב ולתת לב 20 תמ דקות בבית. 20 דקות אחרי לתת לב. זה קורה. לפעמים אתם תשמעו שהילדים מתווים ב-2 שעה. 5 שעה אחרי לתת לב. כל הזמן הילד מתווה. אתם שואלים, למה הוא נתן לתת לב? זה אחד הסיבות. זה אנשים גדולים שהם נפגשו את המוות שלהם בפעמים או בפעמים. הם צריכים לתת לב מה שהם קיבלו מהחיים. אז הם יוצאים לבית ראשית, לפעמים בשנה, לפעמים בשנתיים, לפעמים בשנתיים שעות, לפעמים אפילו בשנתיים שעות. הם מתים במידה לבית. למה? בגלל שהצליחה הזאת של זה היה שהלך לבית ראשית בשנתיים. אז ברור שאני לא צריך להגיד לכם, למישהו שהפסק את מותו של מישהו, כמה הם עושים אשם מגניב, שעכשיו הוא צריך לשחרר את השלום עוד פעם, שלושה שנים של התגובה, של האנשיה לתת לבית אחת, אחת שעה, ולעזור כל כך הרבה על האחרים ועל האחרונים, רק כדי לשחרר את זה אחת שעה, שאתם הפסקו אותו מהמכינים או משהו כזה. אז עכשיו, ברוך השם רבותיי, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כי אפילו רבים גדולים לא יכולים לתת לך התגובה הטבעית לזה. אתה צריך לדעת את זה. רגילים רגילים בישראל, הרבה מהם הם לפטיים, פרו-חמאס, פרו-עראבים, רעיון רעיון, פרו-גאים או הם גם גאים. אלה הם רגילים שעובדים בקורט הישראלי, כמו רגילים שעובדים פה באמריקה או באירופה. אתה מבקש מהאנשים כאלה לדפיין מה זה חיים ומותים ומי היא אמא עם איזה ידע? עם התורה שהיא גדולה יותר מן הארץ זה קשה לתת עבודה מסוימת עם תלמידים סקולריים אתה תוכל לתת... אני זוכר את המקטור של New York State, אלן אבסי, עם מה שקלתי בו שלושה שעות פה בקווינס, אחד פעמים הוא אמר לי הוא רצה לשים לי כרסה לגבי המקרא בזמן הזה, כמעט עשרה שנים, ולשאול להם שהמקרא יכול לתמודד בסגנון המדינית, לתמודד על זמן המות. כי זה לא יכול להתמודד בסגנון. והוא אמר לי, הגבי שיש לי כרסה לגבי המקרא, אבישי, אני מבקש ממך, בבקשה, אל תשאלו אותי להגיע אל ה' אל תביאו אותי אל המקום הזה זאת אומרת, אני בפחד מה אם אני אעשה ארגון ואני אדפיין זמן המותות ואני טוען? אתם יודעים איך זה יהיה לזה? אני הולך להיות הרזון למה כל כך הרבה אנשים הלכו עם מרדר או כל כך הרבה אנשים היו ארגונים על משהו שהם לא פעמים אני לא יכול להשכח את המבחן הזה זה משהו מאוד קל אפילו במדינת היהודית יש דעות על זה. אתה שואל אמריקאים לבחירה לבחירה? טוב, בואו נמשיך. אני לא יודע אם אתם שמעו את החברה, איזשהו מקום בניו יורק, עבודה עבודה עבודה. היי, שם שלי היא כאלה וכאלה, חברה. הם נותנים לה את העבודה. ולאחר כך הם ידעו שזה באמת מנחה. מנחה שהייתה אישה. זאת עובדה מאוד קבועה עכשיו, להחלט על האידנטיטה. אני לא רוצה להגיד את הנמה של הישיבה, לא בגלל שהייתי מפחד להגיד את הנמות. אתם יודעים אותי, אם יש רציון להוכיח את הנמות, אני הוכיח את הנמות, כי זו מה שההלכה צריכה, להכיח מהחלטה. אבל אחר כך, אחר כך שאני עסקתי על המסע, ראיתי שזה לא זמן שלהם. הלימוד הזה היה מאוד מודרני, מאוד מודרני, והגבירה של הלימוד הזה הייתה אנשים יותר רפורמיים ואורתודקסים. אז היו עושים את זה מאוד נחמדה עם הלימוד הציבורי. אבל, אחרי... פעמים או שנה או שניה, הם חלטו על כל מה שיש להם. הם חלטו על אנשים רחיבים, הם נמצאו אנשים מפחדים בטורה, הם נמצאו רבי טוב, ולטיפה, לטיפה, הם באמת חזרו את המקום. אז המקום הוא מיליון פעמים יותר טוב ממה הוא היה עוד שנה או שניה. מקום שהיה על הרגל, אתה לא רוצה להכניס את זה, אתה רוצה להתמודד בהם להמשיך להטריד את הנגטיב שלהם ולהשפיע עליהם במקום קושי של נפשי הילדים שלנו. אתה מבין? אבל עדיין, אתה שואל לעצמך איך איפה היום זה להטריד ולהטריד אנשים, זה בלעזור. הדברים הכי מגניבים שקראתי, זה שזו אישה, זו אישה שקראתה לנצח אורתודק עם רגל ורגל שחר. אם אתם אומרים לי, היא קראתה לנצח אורתודק? אוקיי, אין ספרים שם. ראיתי את הסרטון הקטן שמישהו נמצא לי, אני רציתי להפוך. זו אישה שקראתה לנצח אורתודק עם רגל ורגל שחר. זה מה שאני כל הזמן אומר לכם, שהאימציה של אדם לא תגיד תמיד מי הוא. ממש לא. מה יכולים לעשות, איזה עולם אנחנו חייבים? מישהו שלט לי היום מסגרת על זה, מזכיר לי על זה, אני לא זכרתי לדבר על זה. מישהו שם לי רשאה, מישהו צדיק, גדול עם גדולה תשקפה, גדולה אידאולוגיה. הוא אמר לי, אני הגעתי לתהליך שאני רוצה להכניס את עצמי לבית, עם כתבי תורה, להכניס את ילדים שלי לבית, ולא להחליט את הביתה עוד פעם. זה כל כך מפחד להחליט את הביתה, ללחוץ שם. יש כל כך הרבה מפחדות מפחדות שם, ואחת מהן תאכל אותך. אם אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה האנשים מגניבים, אלה הא� היום אנחנו חייבים בזמן שלא יהיה פרמישן להחליף לבנות את הביתה שלכם. זה באמת האמת. בטח לא ללכת למנהטין לעבודה או ללכת ברחוב קינגס היי-ווי או ברחוב מיינסטריט כשיש לכם כל כך הרבה אנשים נפחים וכל כך הרבה אנשים רעיונים וכל כך הרבה אנשים אנטי-גאד ולא יש סיכוי ללכת לאיותו אוניברסיטה והרבה מקומות שהם חושבים שהם יהודים הם גם לא קושרים אז טכניקלית אם הייתה איזו מגניבה לנצח את עצמכם בבית ארבע, בלי לראות את כל הטעות, בלי אינטרנט, בלי כל זה, זו הייתה אבליגציה שלנו. אבל כי זה לא ריאליסטיקי, מאיפה תקבלתם את הארץ? איך תקבלתם את העבודה שלכם? צריך להסתכל על העולם. ולכך אתה צריך לראות אנשים נפחים, ולראות אנשים נפחים, ולראות אנשים שקורים אידול, וכל מיני נאצים, וכל מיני טרוריסטים ערביים, וכל מיני ליברלים, ולפטים, ונפחים של ה' ולא רק זה, לפעמים אתה צריך לשחרר את הידיים שלהם. אתה צריך לשחרר את הידיים שלהם, כשאתה מוצא משהו או שחרר משהו. איך להבטיח את הסיטואציה שיש לנו אשם פרודה? כמו שזה נשמע, אנחנו יודעים את הרגל. אם ה' יביא אתכם לטסט, זאת אומרת שאתם יכולים להגיד על זה. ה' לא יביא טסט לאחד אלא אם הוא יכול להגיד על זה. אם ה' יביא אתכם לטסט כזה, אנחנו יכולים להגיד על זה. כשאני הלכתי לישראל, חודש יום, באופן, ראיתי חברה טובה שלי. ‫הוא היה מנגן, מנגן, ‫הבן של רבי מיוחד, ‫האבא שלו פרסמת כתוביות מיוחדות. ‫הוא היה מאוד חברים הרבה שנים. ‫הוא התגלגל, הוא היה עם ארה״ב, ‫אבל הוא היה אנשים מדהימים ‫לדבר עם. ‫כל הפליטה, ‫אנחנו חזקים ודברים דברי תורה. ‫בקרוב לברור, ‫הוא אמר לי, ‫תראו את החסיד הזה. ‫החסיד הוא ילד, 18 שנים. ‫היו אולי 30 חסידים, 30. ‫הם הולכים לישיבה בישראל. ‫הוא היה ראש חודש, ‫לפני ראש חודש אלול, נכון? ‫הוא אמר לי, ‫אני עומד עליו בעוד שעה. ‫תראו אותו. ‫אני אמרתי, מה? ‫תראו איך הוא רואה את העיניים שלו. ‫הוא לא רואה את כל שם. ‫כל הזמן ראשו נגד. כשהוא מדבר עם האנשים על הדסק, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, כשהם נותנים את הכאב, רואה את עצמם כל כך. ואז התחלתי לראות שהחסידים האחרים היו כבר כזה טובים. הוא היה מפקד על זה. ראיתי שכחתם הם ממש עירת שמיים. הם רואים את עצמם. הם לא רואים את הגויים שם ואת כל האנשים חדשים. הם לא רואים אותם. הם יודעים ככה ויש להם ילדים. הם רק מתחילים את החיים שלהם, הילדים 18 שנים. מה זאת 18 שנים? זו כל כך הרעיון. אם יש לכם כל כך הרבה זכויות, לא, אתם יכולים לסביב במהלך כזה. כמה אנשים יש לכם כל כך הרבה זכויות? המצב להצטרף לדרך כזו הוא, A, שאתם יוצאים מהקבוצה כזאת, שהיא מלכות גניבות. הם חולי, בן של חולי, בן של חולי, בן של חולי. ברור שאתם לא מקבלים גרבץ לדרך כזו. זה כל אנשים עולים, אז גדול גדול יוצא לבית לעולם כדי לפעול קצת דברים קטנים. אז כדי להתחיל, זה גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גד שכל דקה הוא מסתובב בטובות ועושה הטובות ומדבר על הטובות והוא תמיד נפגש בנגטיב. אתם רואים ברגע. אבל יש גם לנקודת התלמידות של התורה. אם הילד מתלמיד 12-14 שעות תורה בבריאה, הוא נותן לו האנרגיה לראות את עיותו. הוא מתלמיד מוסר. רבי שלו, ישיבה, עושה עבודה טובה, נותן לו המוסר שהוא צריכה. אז הוא יודע, כשהוא יכול ללכת למקום פשוטים, הוא יכול לראות את עיום שלו. ולכן, המילה של אלול היא כל זאת. המילה הזאת היא הזורחה למשחק כל שנה. 11 מילים נמצאים פה. אחת מילה טובה, כשאתה מקבל את שנה, הכל הולך אחר החיתום לגמר הזה. הכל הולך אחר החיתום. אז אפילו אם אדם לא התכנן לתקווה שלו של 11 שנים ועכשיו יש עוד שנה לפני התקווה, אבל התקווה האחרונה שתכנן לתקווה שלו, כל יום, כל יום, בלתי תקווה, קבוצה, רואה, דוקומנטים דברים, כשהוא יצא לתקווה, אף אחד לא ידע שאת התקווה שלו הוא חסר. בגלל שהמילה האחרונה הייתה כל כך טובה, הוא לא יכול להכניס את המשחק. אבל אם המילה האחרונה, הוא גם יקבל את זה. גדול. הכל כמו רגע, את הדברות, את הכל, סליחות, הוא רק חושב על אחד מה שהוא קורא. לא צדקה, לא משהו, הכל אותו. הוא קורא אל השם ולראש השנה, השם אמר לו, שם עלך. אתה לא חושב שאתה יודע עלי. חשבתי שאתה לא מפחד על מה יקרה לך. אני ראש האוניברסיטה. אני נותן לך שבוע לסגרר כל עבודות שלך. לפני התגובה שלך, אתה מגיע לבית המקום שלי לא מפחד. זאת אומרת שאני לא מייחס לך. ובשביל זה, אתה מקבל ספציות מיוחדות, לפני שאנחנו אנליזים כל אחת של החטאות שלך. בגלל החוצפה, עד שבוע אחד, לפני הטריאל, הייתה לך הזורחה להחליט את כל הנגטיבים, ואתה לא חשב בכלל על שום דבר. אתה חזק כמו רגע, כל מה שקרה, קרה. החוצפה הזו עדיף לסיטואציה הטובה שלך. אני אראה לך דוגמה. אתם יודעים, כל פעם שאני הולך לישראל, 90% של ההתלונות מתחילות. רק כשאני מייחס ללקשות באנגלית, אנשים יכולים איזשהו זכוי להתלונות. כשלא יש לקשות, לקשות חיים באנגלית, אנשים מזכירים שהם צריכים להתלונות ולהחזיר רחבים. בגלל איזה רגע, זה רק עבודה אם אתם מזכירים או לא. אבל מה שאתה אומר על זה, שיש לי 13 תחילות של תחילת תחילת שבועית, בשעה האחרונה, בשעה לפעולה, אנשים מתחילים תחילת תחילת 18 דולר, 50 דולר, 30 משהו דולר. זה פשוט מראה לך שאנשים לא יודעים מה זאת החיים. הם לא יכולים להתאר עוד מילה עד שסוקוט יחזור. רק לפני הטריאל. אם יש לך משהו שתרחב, זה הצדקה. צדקה תציל ממוות. מה הם עושים? קטעו על הצדקות שלהם. אחת, שתי, שלושה שבועות לפני יום קריטי. זאת אומרת, עד 20 שנים הם לא ידעו על כל מה של הלקטורים. כמה אלפים פעמים אנחנו מספרים את הסרטון של הגמרא, צדקה תציל מי מוות. תצילה, תצילה, יכולה להתרחק. סרטון מוותי שהצילה והצילה בי השם אתך. איזה יפה שיקה, איזה יפה תנועה, יכול השם לדבר עם האנג'ל של המות, ולרחוץ את זה ולתת לך עוד עשרה שנים של החיים. איזה שיקה. עכשיו, כשאנחנו מפחדים מנצחים, אנחנו יודעים את זה, בואו, בואו נגמר את עצמנו. מפחדים מנצחים, מפחדים מנצחים, מפחדים מנצחים לעשות את הדבר הנכון בעיניים של ה' אנחנו יש לנו רק ארץ אחת, שהיא פחדית, זה איפה, זה קבוצה. זה רק קבוצה קטנה עם את המנצחות שלך, וזהו. כמה זמן זאת יכולה לקחת? 2-3 דקות. אחרי שהצלחת על הרגל, זה עושה לך דקה אחרת, וזה נפגש. אתה לא יכול לזכור שבשעה אחת זה פשוט נפגש. כל הידיעה הייתה עבודה של פעמים פעמים בטוח שלך. אבל אחרי זה, אתה עשה את הדבר הנכון, והצעירה הזאת יכולה להחליט את כל עבודה נגטיבית שלך לדעת גדולה. אז אם יש איזו יחסית, זה לתת כמה כמו שיכולים, כמה יותר, כמה טובה, במיוחד בימי אלול. מה הם עושים? החלטות. ואני אומר, מה, האנים לא יש רעיון? זה הזמן שחלטתם להחלט? אחד הדברים, אני יכול לתת להם את הצעירים של התנועה, אולי הם לא יודעים מה לאכול. זה גם מגיע לדבר שלי. אני מרגיש בטח לדברים שלהם. אולי הם ממש מגניבים שהם לא מבינים שום דבר והם לא הלכו ללמוד שום דבר במקרה של 20 שנים. או אולי יש סיבה אחרת. אולי הדברים האלה הגיעו לסיבה שהם לא יודעים מה לאכול. אחד מהם קצת אמר לי, אני עושה סיבה עכשיו שיש לי עולם יותר ממלכות ממלכות, ומלכות שלי מגניבה כל שבוע. אני צריך להמשיך לתפוס? לא. אוקיי, אז יש אנשים כאלה, לפחות. ביום מסוים, אתה מדבר עם אנשים. יש אחד עם אף דבר מה לאכול. רגע אחרי זה, מישהו עם מיליארדים ומיליארדים דולרים. ואחרי זה, אתה עובר לדבר עם אנשים חייבים לעזור לדבר עם מישהו שעושה 50 דולר. אנחנו רואים את האקסטרום אחד שלהם מפלטים עם זכויות אחד שלהם מפלטים עם אגניה ומפלטה עכשיו אתם שואלים את עצמכם מה יותר טוב להיות זה או זה? להיות מפלטים עם זכויות או להיות מפלטים עם מפלטה? מה? הגמרא שאל את השאלה זו שאלה ידועה הגמרא אמר, אף אחד לא אף אחד שלהם. יותר טוב להיות מסוים. מסוים, לא גדול, לא פחות. לא להיות פחות, כולם ידעים את התגובה, למה? אם לא יש לך מה לאכול ולתפס את הילדים, אתה תהיה מפחד. אתה לא יכול להגיע לפחות, ואתה יכול להשתלב. או אתה לוקח ולא משתלב. זה מה שהפחות עושו, כשלא יש להם אמונה. אבל אז אתה מחשב, אבל למה לא להיות פחות גדול? למה לא? תגידי לי רציון למה. זה לא לוגיקי. כולם רוצים להיות חכמים. כי כשאתם מאוד חכמים, 99.9% של הזמן אתם לא משתמשים לתלויות שלכם לתלויות. וההתגובה לזה היא מאוד סבירה. אני נותן לכם מיליונים ואתם נותנים את זה לעצמכם, אתה מגניב? אתם מגניבים אותי? למה אני נותן לכם כל הזורח? לספורת תורה, לספור את החיים, לשים את הילדים בישיבות הכי טובות, לספור את הישיבות. ומה שאתה עושה? בואו נראה מה שאתה עשה. עוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, ועוד מזון, בואו נראה מה שאתה קופה בשולחן עם 180 דולר. זה לא יכול להיות יותר למילה אחת לשלילה קטנה. הפונקט הוא שלהיות חייבתי יש אינטרנט. גדול, במיוחד אנשים שחושבים שהם מאוד מגניבים. למה לא תתן? אני תתן איזה יום. עכשיו אני לא רוצה לרחוץ זמן, אני רוצה להתמודד עם זמן. זמן מזמין זמן. אם אני אתן הרבה תלמידות, ידע שלי לא יהיה גדול ככה, אז בואו נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, נשאר, זה יהיה קשה להם לתת את זה. אתם יודעים את האנשים שהם מפחדים לעבוד על זמן בגלל שיהיו צריכים לעבוד על עבודה? אז הם באמת יודעים שהשנה הזאת לא הייתה כל כך טובה. למה אתם שמחים? אתם יודעים מה? תשמע, אם עשיתי עוד מיליון, אני צריך לתת לאנקל סאם 400,000. אני יודע שאני לא צריך לתת את הדבר הזה. אתם מטענים, אבל הוא היה 600,000 נחת. הוא לא חושב על הפוזיטיבי. הוא חושב על הנגטיבי. יש אנשים שככה. אוי, השיר הזה לא היה כל כך טוב. לפחות, אני לא צריך לתת הרבה צדקה. אתם מטענים, זה חייבת לתת צדקה. צדקה היא היחידה היחידה לעולם הבא שלכם, לעולם אביו. כמה פעמים אני צריך להסביר לכם שכל מה שאתם עושים לאחרים, איך שאתם עושים למונה או למושגים או שאתם עושים להם עבודה, או כל מה שאתם עושים להם, אתם לא עושים משהו להם. אף משהו. אתם רק עושים אתכם לעצמכם. אז אם אתם אוהבים אתכם כל כך הרבה, ואתם כל כך עצמים, אתם תעשו את כל המון שאתם תעשו לצדקה. למה? כי זו היחידה היחידה להשתתף המון לעולם הבא. בגלל שבסופו של זמן כשאתה מותה ושתרחב את המון שלך כאן בבנק או במסגרת, מה יקרה עם זה? הילדים יקראו את זה? יקראו את זה נכון? יקראו את זה לרחוב את הרחוב שלכם? יקראו את זה להתאהב בית אחד וללחוץ על זה? ביותר זה יקרה את זה. יקראו את זה לרחוב את הרחוב שלכם בעולם הבא, כדי שכל המון המון יקרו את זה, יקראו את זה לילדים האמריקאים המצטערים, שהם לא מרצים כלום, ואז מה קורה? הם נותנים את החיים שלהם לתורה עם זה? הם יקבלו גישיבות עם זה? להקבל את החיים שלכם? הם יקבלים את החיים שלנו עם זה? או הם יקבלו אי-ספורט-קארס ואי-ביקשיון? תראו את הסטטיסטיקה של העולם. מה הם עושים עם ילדים גדולים ואי-ספורטים? הם יקבלו את החיים שלהם עם זה? וכל מה שהם אוהבים. למה? זה הדרך שהאמריקה היא, וזה הדרך שהעולם היא. חוו, חוו, חוו. חז'אל, יש לזה נקודה, כמו דוג שאומר, חוו, חוו, חוו. חוו זאת העברית חוו, תתן, תתן, תתן. למה הדוגים קרקעים כל הזמן? בגלל שהם רוצים דברים. זה למה כשהדוג קרקע, הוא אומר, חוו, חוו, חוו, חוו. חוו זאת העברית, חוו זאת תתן, תתן, תתן, תתן. לא תהיה כמו חדש, תתן, תתן, כל הזמן, כל הזמן מפחדים. אנחנו צריכים להשתתף את האנשים, בגלל שהרעיון שהחברה עשיתה לרעיון שלהם הוא כל כך סביר. לא משנה כמה פעמים שאתם מנסים להשתתף להם, הם ממש יחזיקים לרעיון הראשון. זהו, אין מה שאתם יכולים לעשות. תגידו לי משהו. מפרשת כתבו שלנו לאחר שבת, כמו שאתם יודעים, ספר דברים דולרנמי, זה הספר של משה רבנו, זה הספר של את החיים שלו. הוא נתן את הספר הזה לאחר 36 ימים של את החיים שלו. אלה הדברים, זה כמו שזה מתחיל, אלה, מיוחדת נומרית, 36. אז 36 יום משה נתן ספק, כמה ספקים בתורה הזו? 10, מתחיל בדברים עד וזאת הברכה אחד מהפרשות הוא כתבו כתבו הוא ספק מאוד מאוד פשוט ומצחיק, הספק הכי קשה בכל תורה יש לו 98 קרסים קרסים מגניבים, מלמעלה מהקרסים. בכל זאת, התורה יש 147 קרסים. קרסים מגניבים. בפרשת בחוקותה יש 49. בפרשת בחוקותה יש 98. מה יהיה החלטון הבא אחרי כתבו? ניצבים. אתם ניצבים היום כולכם, כולכם היום כל of you are standing in front of G-d from the highest level to the lowest level. The Gemara teaching us that after Moshe told them the 98 kerses, they did not want to live anymore. They were so already gave up, so depressed, so uptight about it. הם אומרים, מי יצטרך לסביבה כזאת? עם כל כמה דקרים של השם. טוב למות אפלי שיש את זה. מה שמושה התגלגל להם? אל תפסיקו. אתם כולם עדיין כאן. זאת אומרת, אתם עדיין יכולים לעשות תשובה. השם לא פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט. הוא נותן לכם זמן לדבר על מה שאתם עשיתם בטח. זה למה הפרשה הבאה היא תמיד לפני ראש השנה ניצבים. כתבו שלא יהיה קטן לראש השנה. למה? בגלל שאתה צריך להגיד ניצבים, וניצבים זאת אומרת שאתה עדיין נמצא, אתה עדיין חי, אל תשכח. אבל פרשת כתבו תמיד יהיה מאוד קטנה לראש השנה. תמיד פעמים לפני ראש השנה. למה? אנחנו יודעים בשליחות, תחלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. The year, the previous year with all its curses should end and the new year with all its blessings should begin. זה למה אמרנו את כל הקרסים, עד הסוף של העיר. ראש השנה באה, זה הסוף של העיר הקרסית, והעיר החדשה מתחילה. אתם יודעים שהעיר הזאת הייתה קטנה. אחת הכי קטנות בהיסטוריה של העולם. קצת דברים קרה, ואתם צריכים לדעתי שכל שבע שנים יש שמיטה. שנה שאתם לא עובדים בפילד, אתם לא מפלטים משהו, אתם לא יכולים לספר חבלות, אתם יכולים לתת אותן לכל מי שרוצה, לפול, אבל אתם לא יכולים להחליט על זמן, על כל מה שגורם בפילד. אז... כל פעם שיש שמיטה, פראג'ידים קרה בעולם. הוליקוס, רחבים ראשיים, רחבים שניים, העולם עכשיו באוקראין. ומתחת לסטוק מרקט. כל שנה של שנת שמיטה, יש לי ספר עם דטאלים. אני שם את זה לגוי בבנק. לגוי בבנק, לגוי רחבי. שהוא מאוד אוהב ה' ותורה. אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, אגב, תודה לאה, חזקנו מזה, הכל נגמר 25% זה היה יום רעיון, אנשים נפגשו במלכות, המלחמה באוקראין נפגשה את החיים שלנו, אנחנו נפגשים לכל זה שני ושניים לא רק לא התחלנו מהCovid, אלא גם הוועדה נחתה אותנו. עדיין לא יכולים לקבל כר, עדיין לא יכולים לקבל חלקים, כל מה צריך לקבל 3-4 פעמים יותר. יש הרבה קטעות במרחק. יש הרבה התחלות. למה המרחק המסכים? לוגית'י למה? מאוד פשוט. כשיש הרבה תנועה, הממשלה צריכה להקבל תנועה עבודה. כשהממשלה תקבל תנועה עבודה, אתה משפחת הרבה יותר על התנועות שלך, אז זה נגמר את הספקים של האם תנועה עבודה. זה עושה שהאם תנועה עבודה נגמר אחרי שנה או שניה. זאת אומרת, זה משפחת הממשלה. תהיה הרבה פחות מורגזים. ועכשיו, אם יש לך זמן בסיימק שלך או בסיימק של סיימק שלך, תקבל 10 פעמים יותר מעניין. לפני, הם נותנים לך 0.1%. עכשיו הם נותנים 4% על סיימק שלך. 3.9%, 4%, בקרוב זה יהיה 5% בגלל שהם יקבלו מעניין בסיימק שלך בשבוע. עוד פחות. זאת אומרת שתוכל להקבל 5% על הזמן שסיימקת בסיימק שלך בשנים טובות, בלי לעשות כל משהו. חשבו על זה, יש אנשים עם 10 מיליארד דולר מגיעים לבנקים שלהם, הם יכולים לעשות 500,000 דולר בעניין. למה הם צריכים להכניס עניין במרכז המסגרת? צריך להיות אידיאטי לגמבול על העניין שלכם. תשכחו את זה ב-CD, קחו את זה בעניין או ב-2 או ב-3, כמה יותר אתם תשכחו את זה, כמה יותר אתם יכולים לעשות עניין. זה לא צריך לעבור. אז אנשים יקחו את כל העניין שלהם מהמרכז המסגרת. פלאס, ההתפלגה עדיין לא מתחילה יותר טובה. עכשיו הם יכולים להקבל תחילת האוויר בנושא אחר. אף אחד לא יכול להקבל תחילת האוויר. ביתים שהיו עד 3 מיליון דולר, יכולים להתחיל ב-2 ולאחר כך ב-1. זה מה שיהיה. אם זה יקרה בתחילת היהודית, לא כל כך הרבה. בתחילת היהודית-רליגיות, תשכחו תמיד את מיוחדתם. אולי יכולו ללכת ל-10%. עדיין ב-2008, כשהכול באמריקה נגמר ב-50-60% או יותר, במוניסטיה נגמר ב-10% ביותר. למה? יש הרבה דמות. אנשים רוצים לחיות בין קהילות רליגיות. אז לא משנה שיש 20-30% שלהם שלא יכולים לעבוד, יש אחרים שיושבים זמן מהימים טובים. הם קבלו את זה במיוחד, הם לא אפילו צריכים מורגן. אבל למרחב האמריקאי, זה יהיה מטען. אנשים לא יוכלו להתפס את המחזירה שלהם. אנשים יכולים להתפס את המחזירה שלהם. בואו נראה, חמש שנים זה סוף. עד עכשיו, הם מתפסים ל-4%, זה יצא ל-8%. איפה הם יכולו להתפס עוד 40,000 עשרה מבחינות? הם לא יכולים. המשפטות האנרגיות נגמרות, זה עוד 1,000 אחרי שבוע. הם לא יוכלו להתפס. והם יהיו צריכים להכניס עוד 4,000 דולר כדי להשתתף את הביתה אחרים. אז הם נותנים את זה לבנק. והבנקים, הם לא יודעים מה הם יכולים לעשות. הם יכולים להכניס 1,000,000 עבודה? אז מה הם יכולים לעשות? הם יעבורו על עבודה. אוקיי, אוקיי, במקום שיש להם עוד 20 שנים של תלויה, בואו נעשה 30. נעשינו עד 10 שנים עד היום. תלויוות כזאת. הם לא יחזירו אנשים לביתה, כי הם לא יכולים להכניס עבודה. ‫המדינה הזו, לוגיקלי, ‫היא סופרת קטנית. ‫הגלעון הסליחי ‫היה הנגע האחר בקפן. ‫עכשיו, כמובן, זו אינסופיה של אשם. ‫רק אשם יכול לסביר ‫מדינות כאלה. ‫לוגיקלי, לא יש מחר פה. ישראל, חברה או לא, במיוחד, המדינה היא לא כל כך ׳טוב׳ ככה. זה בלעדון, זה מרחב. ישראל צריכה להיות עשרה פעמים ״טוב׳ עם זה. אבל בגלל כל מה שיש בישראל, היא עד כמה ״סטאבל״. ישראל יש פרובלמים אחרים. זה ה״קאנסר״. בין אנו, של ה-2.5 מיליון ערבים, 90% מהם רוצים לסלוטר אותנו חיים. 90% מהם. והם מאוד רעיוניים והם מאוד רעיוניים. הרעיון שהם יושבים בין שאלות. בין שאלות. אתם יודעים, בישראל, כשהם לוקחים את הכאב, לפעמים יש דברים חשובים בכאב, כמו את התפילה. דברים שהם לא יודעים, הם יותרו אותם לגרמת. אז יש כבר אנשים בישראל שהם הופכים בהקשר עם האראפים האלה שהם עושים קרדיטים בטלפון ותמיד ידעו מי הכתוב את הכתובת שלכם. הם לא אפילו מפחדים להתאמין. ואם אתם רוצים לציין דברים מיוחדים שיש לכם בכתובת שלכם, אלבום שלכם, משהו שזה... לך זה מיוחד, להם זה מיוחד לא. עכשיו הם מגניבים לנצח אתכם, כמה אתם מוכנים לציין, כדי לציין את האמה שלכם. זאת אומרת, הם אומרים לכם בגללכם, כן, אנחנו סחרנו את הכאב, מה אתם יכולים לעשות על זה? מישהו אומר, למה אתם לא שתכניסו טראקר? יש את הזה טראקר של אייפון, סטיקורים. הם חושבים שזה אמריקה, כשמישהו סחר את הכאב, זה בשביל גריד. אבל הם שם, הם צחקים בגללך. מה יהיה? אני האנגלית שלך. קלטו בפוליטה, בואו נראה אם הם מוכנים להצטרף פה. והפוליטה אומרת לך, מה אתה מקווה שלנו לעשות? אנחנו לא יודעים כמה אנשים. 50,000 ארץ. כל ארץ. 30, 40, 50, 60, 70, 80,000 דולר. דרך כלל. תזכרו, כוכבים בישראל קווים 2.5 יותר מכאן. אם קבלתם מרסדס כאן 100,000 דולר חדש, בישראל זה 250,000 דולר. דרך כלל מרסדס. למה? תפקידים. הממשלה קבלת תפקידים. למה קבלתם כל כך הרבה תפקידים? מי יצטרך להתפקיד במליצות? יש לך 2.5 מיליון ערבים שרוצים לסלוטר אותך כל פעם. אתה צריך להיות ארמית טובה. אתה צריך להיות אינטליגנט. אתה צריך להיות אינטליגנט. אתה צריך לקחת רכבים. אתה צריך להשתתף ארמות. אתה צריך להיות... מי יצטרף? כל מיסל זה 100,000 דולר. כל שעה, אתה צריך 50,000 דולר לסלוטר. סלוטר מיוחד. 50,000 דולר בשנה, יש לך 100 פלאנגים כל יום, שהם פלאנגים או יותר, והם פלאנגים כמה פעמים כל יום, צריך מיליאנד דולר כל יום רק לתפקיד הפלאנגים. צריך ארוץ לסולגים, צריך מקומות מיליטריים, צריך אלקטריקה, זה כל כך הרבה זמן. אבל, הכי של המONEY לא הולך לרצון, הולך לרצון של המנהיגים, הם מגיעים כל המONEY. הם מגיעים המONEY. זאת אומרת, עכשיו גרמניה רוצה לרצון סאמרינים נוכליים לישראל. אף אחד מהם זה מיליון דולר. שתיים מהם, שתיים מיליון דולר. מישהו צריך להציג, כן או לא. שמישהו יקבל מינימום 500 מיליון דולר לגבי אקאונט מפחות לסייע לדיל. ישראל צריכה את הסאמרינים האלה? לא, הם יכולים. מה הם צריכים? מה הם רוצים? לטפל את כל העולם? הם יכולים. נגד איראן ובמדינות הערב? הם יכולים. מה הם צריכים? הם לא צריכים. אבל מישהו רוצה 500 מיליון דולר לטפל. היחידה הולכת להכניס את זה מהגרמנים, זה להכניס את הדוקומנטים. זאת הקוררפציה. בכל מקום. הקוררפציה מנצחת אותנו. החברים, הם כולם קיבלו עבודה, כמעט כולם. אנשים שהם צריכים פרמיטה להתחיל בילדה, אם אתם נותנים להם זמן, הכל נהיה סליחה. אם אתם לא נותנים להם, אפילו אם אתם עובדים בכלל, הם עובדים בכל מה שהם יכולים לטוח אתכם, שאתם לא נותנים להם עבודה. זה ככה זה קורה. זה ככה רק בישראל? לא, זה ככה פה, זה ככה בכל מדינה בעולם. איזשהו מדינה זה פחות. יש מדינות כמו מקסיקו, אם פוליסמנט יציג אותך, תתן לו 5 דולר במידה שלו, תגיד לו, זה לך, חבר. והוא מתחיל לתת לך מי שברח. מי שברח, אבותינו אברהם יצחק ועקוב, ויברך את חוזה, אבי יעקבו, ונתן לו חיים גדולים וחיים גדולים בגלל 5 דולרים שהוא נתן לי, וזהו. הפרעה כזאת, בפרעה. כאן, הפרעה היא בתחום, היא לא כזאת בפרעה. למשל, אתה לא תגיד לאנספקטור כמה אני צריך לעבור אתכם לפרעה שלי. כי מבחינתו הוא יכול להגיד שם עלכם, אתם מבחינים לי? אתם מלכים, אני לא קורא את הפוליץ עלכם. אז איך אתם עושים את זה? אתם אומרים לו, איך הרבה אני צריך לבין ולכם? כדי לעשות את זה בקשה? הוא אמר, יש מצב, אני אחזיר אתכם על זה. אתם צריכים לתפוס על המקום הזה, שם, ואם אתם עושים את זה, אנחנו נבחר את הפרסומת שלכם בצורה מלאה. אל תשאלו הרבה שאלות. כמה זמן זה יהיה? שבועות. ולבסוט את ההתקדמות, שבועות. היו להם את החלטות שלכם? איזה אנשים חייבים. הם לא רוצים להתקדם. אז אני אגיד סבבה, אני אעשה את זה בבית הספר. אה, כן, עשה את זה בבית הספר. בבית הספר, צריך להתקדם ב-3-4 שנה, הם יחזרו את החלטות שלכם. למה אתם לא עושים את זה? למה זה כאן? למה זה זה? זה קצת קטן כאן. הם עובדים דברים. כל פעם שהם באים להספיק, הם נותנים לך 6-7 דברים להספיק. למה? בגלל שאתם הייתה בטוחה לנסות לעשות את זה בגלל היחידה. אז אפילו מישהו יחיד, הם לא נתנים לך. אתם מבינים מה שקורה? זו קוררפציה. הקרדע, הקרדע של כל מה שאמרתי, זה ש... כשלא יהיה פחד של ה' כל משהו מתחיל ללכת לגבי הכי רעב. זה מה אברהם אבינו אמר. הוא אמר, סרה היא אח שלי. היא לא אשתי שלי. למה? כי אם הם ידעו שהיא אשתי שלי, בפחות דקה, הם ירדו אותי. כי אלוקים האלה לא יתכולו ללכת עם מישהו שמיוחד למישהו אחר. אבל מה הם יעבורים? הם יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י כשלא יש פחד של ה' הפחד שלו הוא בכל מקום. אנשים עם פחד של ה' הייתי מדבר עם מישהו, מישהו בישראל, אולי שבוע, שחררנו זמן וזה היה קצת 60 שקל. זה בערך 18 דולר. היום הוא קלט לי, אתם רואים, לא, אני רק התגלגל שאני לא פגשתי את ה-60 שקל שלך. אני כולכם פגשתי את זה ביום הבא כבר. אבל אנשים שישים פחד של ה' הוא צדיק, מבחינה חשובה של כהנים. זה לא משנה, אפילו 5 שקל. אני אבחר את כל העולם לפגש אותך. הוא לא מפחד עלי. הוא ידע שאני לא מפחד על ה-18 שקל. הוא מפחד על השם. אז אם מישהו קורא לך עכשיו, היי, לדעתך, אני אוכל לך 60 שקל, איך אני יכול לתת לך, לפני ראש השנה? אני לא רוצה להכין לראש השנה עם זמן שזה לא שלי. מישהו כזה, אם אתה צריך להשתתף אותו לדבר שלך, הוא יחזור על משהו? הוא לא יחזור. הוא מפחד על השם, אתה יכול להשתתף 500 כמרות, אם האנחן הוא מפחד, הוא יחזור איתו להשתתף. אבל אם יש אחד שהם מפחד, אתה לא צריך כמרות. הוא לא יכול להשתתף בלי סיכוי, אפילו אם הוא יצא חמש דקות לאט הוא יחזיר את העבודה הערבית. עשרה דקות, אתה צריך להקבל קרדיט. למה? אני באתי חמש דקות לאט, אני באתי חמש דקות לאט. למינית. בטח, המעבר יגיד, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הלוקחה, לפעמים הן קיימות לאט. בואו נראה שהן קיימות שתי פעמים בשבוע. היא מגיעה ל-9.15. הם לא יודעים מה זאת. הם מבנים אתכם כמו שהם קיימו ל-9. אתה צריך להיות חכם ולא לעשות משהו גדול מהזאת, כי אם תעשה את זה בגלל התורה, הם לא יודעים שזה יעבור לך. אני אגיד לאנשים, תפסיקו, תפסיקו. הם יסתכלו עלכם, אתם נכנסים, זה רק זה. אם אתם תהיו פדנטיקים, יקה, אתם תעשהו את ההחלטה, או תקבלו 15 דולר בשעה, אבל באתם 15 דקות לאחר, אז אתם צריכים לציין לי 4 דולר. מה אתם חושבים שתקרה? הם יסתכלו עלכם כל כך הרבה, הם יסתכלו על רגלים דיימנטים שלכם. כל מה שאחר, כי הם יסתכלו עלכם. אם אתם יסתכלו עליהם מאוד יפה, הם יהיו עם קטנה קטנה. לפני שהם יסתכלו עליכם, הם לא יסתכלו עליכם הם לא יסתכלו עליכם. הייתה לנו אישה לספנית, היא באה לגראז' שלי לספנית, והיא ראית כל הכבודות. ויש לי כבודות בספנית, בטח שהיא ראית אחת. והיא הלכה הביתה וראיתה את זה. לא ידעתי מה קרה, אבל ראיתי היא תמיד נותנת לספק, כי אתם יודעים שהם, בעולם, יש את ה'פטרון' ויש את ה'קבוצים' והם לא תהיו אף פעם חברים. אתה יכול ללכת למקסיקו, יש את ה'קבוצה' ויש עבודים, הוא לא יכול לדבר עם ה'קבוצה' כמו אם הוא חבר או אתה. הוא תמיד יהיה קבוצה, קבוצה. זה לא תהיה אף פעם, יכולתי להגיד לך, אבל הרעיונות שלי הביתה, ‫המפקד והמנהיגה ‫לא מדברים כמו חברים. ‫אבל אנחנו, האנשים יהודים, ‫מנסים להיות מפחדים. ‫אנחנו לא נשאר כמו פטרון. ‫אז הם לא יכולים להבין ‫שמקבל המנהיגה ‫באמת מייחס לציבור ‫לרעיונות שלהם ולתת להם אקדמיה. ‫אחר כך התחשבתי שהמנהיגה ‫החלטה לי מנהיגה. ‫כאילו, כשהיא רואה אותי, ‫היא מייחסה. אני אגיד לעצמי למה בגלל זאת היא כל כך נרווחה על ידיי זה כשבשנה או שנייה היא אמרה שהיא לוקחה את הכתובת שלה אדם שלך הוא אדם של דיוס אני רואה אותו על יוטיוב הדבר האחרון קרה עם ערב בישראל הערב בא אליי רב תראה מה אני רואה. יוטיוב. I hope he's not going to get to the lecture that I criticized the Koran. Imagine what's going to happen. But you have to see with what pleasure he watched my lectures in Hebrew, this Arab worker. אני אומר לעצמי, אני אשמח שהרחבים הלפטיים הערב רב יהודים יתכנסו לדעת תורה על יוטיוב ולעבור ככה עם אייפון בחברה שלו כשהוא עובד במידה של עבודה, לראות דעות ולהשמח! יא רב! תן לי לראות לכם כמה כמעט עשינו אז התורה מדברת על שפליטים את המדינת היהודית לתשע קבוצים על ער ה'וול, תשע קבוצים על ער גריזים ער ה'וול זה קטן, חדש, חדש, כל הקורסים קיימים מזה ער גריזים זה ירוד, יפה, חדש, חדש, כל הקבוצים קיימים מזה טוב, עכשיו התורה מתחילה לתת סליחה, תקשיבו לזה בגלל מה שרשי מסכים, התורה אומרת, ברוך מי שלא יעשה פסל ומסכה ושם בסתר. מי שלא יכול לעשות את עצמו אידול, ולחזור את זה בביתו ולרעש את האידול, הוא ברוך. הוא מקבל ברכות מיוחדת. מאוד מוזרן. חשבו, מי שלא יעשה מרדה, צריך להיות ברוך. מישהו שלא יכול להכתוב, יכול להיות ברוך. זה דבר לא רציון. צריכים ברכות רק בגלל שהם נכנסים לא להכתוב? איזה מרצה אתם צריכים? אני לא מרצה, אני לא צריך מרצה? אתם צריכים מרצה, אתה מפחד. איזה מרצה אתם רוצים ללא להכתוב אנשים? אני לא עובד על איזה סטטוי, אני לא חייבת לבנות ברכות? תודה רבה שאתם לא עובדים על איזשהו אידול מגניב. איזה ברכות אתם חייבים לבנות? אבל התורה נראה שהיא לא מגניבה עם מה שאני אומר. בגלל התורה, אנשים כזה חייבים לבנות ברכות מיוחדת, ואנחנו צריכים לשאול למה. איזשהו טסט מאוד קשה. מישהו שתראה את עיותו ברחובה ולא רואה אף פעם את הטובות, הוא צריך להיות ברחובה, אינקה. זה כל כך קשה. מישהו שעושה הרבה תלויה, הוא צריך להיות ברחובה, יפה. זה קשה, זה קטן, זה עושה. אבל מישהו שתגיד לא להתמודד, צריך לקבל ברחובה ספציאלית. מישהו שתגיד לא להתמודד עם איזה בודה ברחובה, הוא צריך ברחובה ספציאלית. תקשיבו לזה. I am reading it to you. ברוך מי שלא יעשה פסל ומסכה ושם בסתר. Bless someone who did not make a statue and hid it in his house. Right after that ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר. The opposite. Someone who actually made a statue and hid it in his house to worship it should be cursed. טוב? Positive? Negative? טוב. Continue. ברוך מי שאינו שוכב אין חותנתו. בלכו, תהיה האחד שלא נפגש עם אמא שלו. הלכו לכל גוי באמריקה. תגידו לו, אתם חושבים שזה דבר פוזיטי ללכת ולפגש את אמא שלכם עם אמא שלהם? אתם לא מבינים. הכי הרבה גויים ידעים את זה בלי תורה. חשבו על הגויים האתייסטים. אני לא יודע, קחו גויים אתייסטים באוניברסיטה. ותגידו לו, וואו, אתם חייבים מידה חשובה. למה אני חייב מידל? בגלל שאתה לא הלכת עם אמא שלך מה? מה אתה חושב עלי? מה אני נראה לך כאילו אני מגניב? אבל התורה אומרה שמי שלא הלכה עם אמא שלו יצטרך להתבחן מאוד מוזרן רגע אחרי זה קרס תהיה האחד שייכול עם אמא שלו. טוב? תמשיכו תמשיכו התורה אומרת קרס תהיה האחד שהוא להשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במהלך של אדם בליין ולהשתתף במ אתה צריך להיות רליגי, לא לעשות איזו דברת. פה אנחנו לא מדברים באמת על אדם בליון, אנחנו מדברים על אדם בליון במקום הזה. זאת אומרת, יש לנו קפה גדולה שהיא מפחדת מהעולם. הם לא יודעים את הוועדה של הביתה שלהם. אז אתה מנסה להפוך להם לשלוח הביתה ל-100,000 דולר, כשזה מיוחד למיליון. הם עדיין בימים שהם קבלו את זה ל-50, הם לא קטנים עם העבודה. אמא שלי הייתה כזאת. אני הייתי ללכת כל ברחבי עם הטלפון לברוח אותה, ולהשתמש בטלפון ספציאלי שלה שהיא עשיתה. וכמושהו שאני רציתי ללכת, היא תמיד הייתה שאלה, השתתפתת את פילין היום? והשאלה השנייה הייתה, תן לי לתת לכם את המון של הטלפון. והיא הייתה ללכת את המון שלא היה אפילו 5% של הכסף של הטלפון, בגלל שבחורות שלה הטלפון היה כזה וכזה, אתה לא יודע, ואני הייתי מנסה להסתכל שאני משתמש בשביל הטלפון. אנחנו לא היינו אפילו יכולים להחזיר את זה לטלפון. אז הם בעצמם שלהם, הם לא קונקטיבים למידע, הם לא יודעים שיש תפקידה. היא עדיין עשרה שנים, כשהטלפון היה מסוים לטלפון. זאת אומרת, כשמישהו בא, אנשים עובדים להשיג אותו. היא עובדה להשיג את הטלפון. כשהם הביאו הטלפונים לביתה בישראל, 40 משהו שנה, לא כל אחד היה בבקשה להשיג את הטלפון. הם לא היו מסוימים. אז מי קיבל הטלפון? רק מישהו שהבת שלהם מותה בביתה. הם היו הראשונים. והיא חסרת את הבת, 17 שנים, במלחמה עם הערבים, ב-1947, ברמלה. ‫הוא היה גנרל מנחם בגין, ‫עליו השלום. ‫הוא היה עשרה שנים, ‫והוא מותה, ‫לחזור את המדינה הישראלית. בגלל שזה נקרא משפחה שקולה, בגלל שהם נפגשו את הילדה, הם היו בבקשה לדבר עם טלפון. אף אחד במחברה לא היה עם טלפון. אז כל יום אנשים היו מחכים אונליין להשתמש עם הטלפון שלה ולתפס אותה לדבר, אבל כמה אנשים חכו. כל מילה, אבא שלי היה אומר, וואו, הטלפון הוא שלושה פעמים יותר ממה שאתם קיבלתם. היא לא ידעת. אנשים ראו שהיא לא יודעת על זמן. בואו נראה, זה היה 2 שקל בקרוב. הם נותנים לה 0.5 שקל. כל הקרובים שם. זה נקרא, ארור משגה עיוור בדרך. מישהו שחושב על מישהו שלא יודע, או שלא ידע עליו בכך, יש לך קרס מיוחד. עכשיו אני רוצה להחליט בשאלה למה ישם היה צריך ללכת לדברים ספציפיים כאלה והתגובה, רבותיי, היא שהמצב נמצא במהלך בסתר התורה לא אמרה להבשל במהלך שלא נפגש למלך, לא התורה אומרת להבשל במהלך שלא נפגש למהלך במגבים נחמדים בגלל שכשהוא במהלך, אף אחד לא יכול לעשות דבר כזה אף אחד לא עובד במהלך, אף אחד לא עובד במהלך, אף אחד לא מורד במהלך בצד אחד. כשאנשים רוצים להתעורר במהלך, הם עושים את זה במקומות נחמדים, אף אחד לא רואה את זה. הם לא מבחינים, אין קמרות, אין פרקים, הם חכים את הראשון שלהם. אחרי שאתה בהלך, הרעיון הוא 10 פעמים יותר גדול. כדי לתפוס על ידי עדול בפנים של כל היהודים המדינים, מי יכול לעשות דבר כזה? אבל כשהם יצאו, הם קבלו אתכם במדרש, ואומרים לכם, תגידו, הבן שלכם חי, נכון? הוא מת, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגידו, תגיד אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל כשאף אחד לא רואה את זה, זה במגבלים חדשים, אפילו כשמאת שלו יכולה ללכת. אתם חושבים, איך זה יכול להיות? מאוד פשוטה. אנשים נמצאים במהלך 12, מהלך 13, הם כבר יודעים שיש להם ילד. הילד הזה יהיה 13 במשך 13 שנים. כמה יולדת המאת יהיה? 26. 26. ואימא שלה היא 13. וה-13 נמצא במהלך 18. הוא 18, ומנצחה יפה, 26, היא עובדה עליו. היא, אתה יכול להגיד, היא לא מפחדה. זה מאוד, היום זה יותר נכון בגלל ההחלטה על העולמות. הילדה היא 20, האמא 45, 50 אולי. זה מאוד נכון. אבל בזמן של התורה, יהודים והגויים היו מתייניים מאוד מאוד ילדים. והם נותנים בזמן מאוד ילד. אז האמא, האמא, האמא והאיחה, זה מאוד רחוב להתנותן בפעם. למה? מה הרעיון? האמא תמשיכה לתת לבות והאימא תתת לבות. זה היה קצת אחר מהעולם כמו שהיה. אני אעביר את אחת הסיפורות שאנחנו כולנו צריכים לזכור על החלק של החיים שלנו. בגמרא ובמסכת גיטין נונחט, היה סיפור על קרפנטר שיש לו מלך, שהיה מלך לו את הארט של קרפנטריה. ואחר כך, האסיסטנט התחלתי להעביר את אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף א� תזכרו, אנשים חייבים ללחוץ מאחד מאחד, אז היו צריכים ללחוץ על דנקי, זה לוקח זמן. אז אבא ראה שאימא שלו לא התחילה ללכת, עד שהוא ידע שמשהו קרה. הוא עכשיו, לא יש טלפון, אז הוא צריך ללחוץ ולמחא מה קרה. כשהוא בא אליו, הוא אמר, אני שם אותה ברגע. אני לא יודע מה קרה לו, אבל אני שמעתי שהילדים מטרידים שם. והיא באמת אהבתה אחד מהם. והיא הלכתה אליו. איזה אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף אף א� שלושה שנים אחר כך הוא מבין שסיסטה שלו, ה'קרוק', התהייתה לה. למה שלושה שנים אחר כך? כשאנשים מגיעים לתהיות, צריך לדבר שלושה שנים אחר כך, עד שהתהיות יכולה להתהיות. למה? בגלל שהיא חייבת מהאחרון שלו. אתה צריך כמה זמן להראות אם היא מגניבה. אין כמו היום דנאי, אתה יכול לבחור מי הוא אבא. אבל בשנות האחרונות, אם היא מגניבה יום אחר שהיא מגניבה, ואז אחרי שלושה שבועות אתה רואה שהיא מגניבה, אז אתה לא תכף ידע מי הוא אבא. הראש או הראשון. אז אתה צריך לראות שלושה שבועות, זה יותר כדי שהלב תגמר. אם אחרי שלושה שבועות הם רואים שהיא לא מגניבה, הם יתן לה להתגמר. שלושה שבועות לאחר, היא כבר מגניבה. עוד שנה, והוא אמר ללאב, מה על המשרד? אתה לא משרד אותי. הוא אמר, אני לא משרד. הוא אמר, אוקיי, אני יודע. למה לא תעבור ולעבור עליי? תהיה עבודי שלי בבית שלי, תקשור לגארדן, תשכח, תביאי מישרד מהמחנך, בבקשה, בבקשה, עד שתכף תמיד משרד אותי. אז הוא אמר, אוקיי, אם אני צריך משרד אותי, וזה הדרך היחידה, אני אעשה את זה. הוא בא לעבור עליו, והוא ראה את אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או עם הקרקע הזה אז כשהוא משחרר להם ויין ואותו איזה שמורים נפלו לבין שלהם והם מנסים לשחרר ולהם מנסים לשחרר וכל השמורים נפלו לבין שלהם דגמרה אמרה שבזמן הזה ה' סיימנו על השחרר של ירושלים זאת אומרת ה' היה מאוד מגניב ליהודים והוא כמעט היה מנסים לשחרר בית שני אבל לא הייתה ערכה אחת עדיין. הוא היה ממשיך. היום שהערכה של האנחה הזו נפגעה לדרום, רואה את אותו אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה אותה או איך אשם פניש עשרות אלפים של אנשים בגלל משהו שעברו את החיים האחרונות? למה לא להשתתף או לשנות סנק לצחוק אותו? למה הוא צריך לפניש עשרות אלפים של אנשים ולקח את הקבוצה בגלל זה? מה ההקבוצה? למה אנשים אחרים חיינו בגלל האנש הזה? מה, כולם יכולים לדבר כזה? התגובה היא, רבותיי, אם אתה באמת יכול ללכת עד יותר קטן, האנגלית של האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית הזאת, האנגלית זאת אומרת, אתה רוצה להשתתף לגבי החוק? אני לא יכול להשתתף לגבי החוק. אבל כולם נגמרו שזה לא רציון מה שאתה עשה. לגבי משהו כזה, אתה מנסה להשתתף לגבי השם? או אתה יכול לומר, אני לא רציתי להשתתף לגבי החוק. הרמב'ן אומר, נבל ברשות התורה. גבילה, גבילה, שהיא השתתפתה לתורה לדעת על איזושהי זכויות שלו. זאת אומרת, זה כמו שלאורים, הם ידעים את השפעה אבל אתם רואים, רבי קרוק, 100% רבי קרוק אז תשמע, מה קרה, רבותיי? האבט אמר, אפילו אם הוא לא נגמר במובן ברור של התורה יש לנו מובן ברור בתורה, שהוא רבי כל האחרים האחרים מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל תעשה לאחרים. כל מה שאתה אוהב אנשים שעושים לך, אל ת למה אלפים של אנשים היו צריכים להסביר? התגובה היא כי אף אחד שלהם לא הלכה לפרוטסט. הם ראו מה עשה ה'קרוק', הם ראו איך הוא קיבל את אבא של ה'בוס', הם ראו שהוא התהליך שלהם, ועכשיו אף אחד לא אומר את זה. זאת אומרת, חברה כזו, שהיא כל כך מגניבה, שהם יודעים להתכוון עם איזושהי רעיונות והשם אומר, אם זה מה שהאנשים הפכו, הם לא יכולים להתאף. ובטח, אני לא רוצה להראות איזה מוזר בבית שלי, בבית המקדש. אז הוא שחרר את בית המקדש, והוא שחרר אותם עם זה. והרומנים באו, והם שחררו אותם, היו חורים של מלח מבחינת ביתר. עשרות, אלפים גבולים. ולא רק זה, בוודאי כל זה, ה' עשה שהרומנים לא יכולו להכניס את הגבולים לפני שלוש שנים. אבל הוא הכניס שהגבולים לא נשמעו, כי אם הגבול נשמעו, הרומנים לא יכולו להכניס אותם, הם לא יכולים להכניס את הנשמעה. אז ה' בעצם התעורר בגבול הזה של הרומנים הנאצים, כדי להכניס אותנו. הוא עשה מירקול שבשנת שלושה שנים המצבים לא נשמעו ואתם יודעים מה שהרומנים עשו עם המצבים? הם השתתפו בקונסטרקציה, הם קיבלו חולים, הם קיבלו עשרה מצבים, אחד על ידי האחרון, קיבלו ביחד עם רוב והם קיבלו חולים בגלבים שלהם, במשך לבנות עם דבר יש לנו מיליאנים גבוהים פה. בואו נמצא אותם רק לתקופה. נחשב שאתה מלכת ברחוב ואתה אומר לגבי שלך, בגבי הזה נאצי רומן, לגבי שלך, לגבי שלך. חשבתי על זה. גבוהים נפחים כזה. שלושה שנים הם לא נפחו. וזה אחרי שלושה שנים, ב-2 ב-אב. הכרעה הזו החלטה והם נתנים להכריע את הגבוהים. וזו הסטוריה שהכניסה את החולקוסט הרעיון. למה? אנשים נפגשו את אתיקותיהם. הם קטנים מאנשים. אפילו מאנשים יש רגלות. יש רגלות שלא יפגשו. אם אנשים מוכנים לשתתף עם מישהו כזה ולשחק את ידו, ולא אחד מפרש, כמו היום, יש לי ספר חדש, כל האנפידלים, כל הספקים ההריטיקיים שהם מנצחים את העולם, מנצחים את העולם. כשבאתי לטלפון אחר כך מישראל, ראיתי אחד, חבאדניק, עם רגל חדש ועולם. ברגע שזה חבאדניק, ראיתי שהוא רוצה להגיד לי משהו. ואני אומר, אם החבאדניק רוצה להגיד לי משהו, אני כבר ידעתי מה זה בעצם. ובכל זאת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אני לא שואל את עצמכם אני בטוח שאתם בגלל ה' אבל אני מחשב מה אתם מדברים עלו הוא גדול אני אומר לו כן, הוא גדול יש לך שאלה? כן איזה שאלה יש לך? רבי וכו' וכו' כשאנחנו מדברים, יש לי את זה בטלפון קולקציה של גדולים שלו אני אומר לו, אני ב-54 אתה ב-30 משהו, איפה אתה? ב-30 משהו, אני ב-50 משהו, אני מאוד קרוב לך. עשו את זה, ותבואו איפה אני אעבור, ונמשיך הדבר. כמובן, לא צריך להגיד שאני לא ראיתי את ידו אף פעם, ואנחנו לא נראים את ידו, כי הוא יכול להחזיק את זה לעולם שלו. אחרי שראיתי מה שצריך להגיד, אני בטוח שהוא ראה את תהילים, כל הפליטה שאני רוצה להגיד לו. אמרתי לו, תאמין לי, אחרי שתגידי מה שאני צריך להגיד עליו, אני רוצה לראות את הראשון שלך אחרי שתגידי. כשאנחנו מדברים, אמרתי לו איזה דברים בער. מה? אני לא ראיתי אף פעם שהוא אומר את זה. ישוע! אמרתי לו, אתה חושב שאני מדבר על אנשים? כן, בטח. רוצים לראות את הווידאו? סלטי, סלטי, התחלתי להבין את הסיפור. אם אתה לא יודע, למה אתה מדבר? למה אתה מדבר? מישהו עושה אקוזציה לגבי מישהו. תקשיבו לספק של הסיפור. תקשיבו להם. אתם יכולים לשים לי מה שאתם מדברים עליו? אתם יכולים לשים לי דקה? יש אנשים שרוצים דקה. הם שואלים על דקות. אתם נותנים להם דקות. אחרים נתנים, אחרים הם פוליטיקאים. הם לא שואלים על האמת. הם רק רוצים לדעת מה שאתם שואלים עליהם, שהם ידעים מה להגיד. הם באמת לא שואלים להתחיל לעשות את הדבר הנכון. אני אגיד לו, הוא הכי גדול במשך 2,000 שנה. אף אחד לא עושה יותר פעולה לגבי יהודית כמו הוא. מה? את כדי כך? הוא אמר, כן, בטח. הוא מורד כבר מילים של גולם. הוא בעצם עושה את האנשים להגיע כנפשי אשם, עם את הלכה שלו. הוא לא עשה לאשם משהו, הוא ממש מפחד, הוא נפחד של אשם עם הדלת שהוא מיוחד. הוא עושה לאשם כמו איזו קטנה. הוא צריך אותנו, הוא לא יכול להיות בלי אותנו, מה הוא יכול לציין אותנו, איך הוא יכול להכניס אותנו. הומוסקשואליטה זה לא פרשת, זה סין. הוא יש לו סין, ואתה יש לו סין, ואני יש לו סין. ביחד, אנחנו כולנו נפגשים את כל הסין של התורה. זה כמו שהוא מדבר. מה הוא, אני כבר יודע. אני מדבר עם עצמי, איך יש לכם כל כך הרבה אנשים מטורפים נפגשים בעולם הזה? הם צריכים לי להגיד להם? מה, אתם לא רואים בפנים שלכם? התגובה היא שהם רואים, אבל אף אחד לא שואל על האמת. כמו את הסיפור הזה, אף אחד לא שואל. הם רק שואלים אם הזה בקבוצה שלי או לא. אם הוא בקבוצה שלי, אני צריך להתגונן עליו. אני צריך להתגונן עליו. זה לא משנה, הוא אחד ממני. אני לא שואל מה הוא עשה, רק תזכרו את ה-OJ Simpson trial. ‫המדעי הישראלי והמדעי הזרחי ‫הם עשו כל מה שהם יכולים ‫לשתת פעמים לזרחים זרחים. ‫למה? זרחים זרחים ‫לא מפריעים זרחים זרחים. ‫אם היה יהודי חסידי בקבוצה, הם יכולו לעשות כל מה שהם יכולים להשתתף 4-5 חסידים בקבוצה. למה? כי הם יודעים את הנצח של האנשים. האנשים לא יודעים על האמת, הם יודעים על מי הוא הזה בקבוצה. הוא אחד ממנו? אני צריך להחליט עליו. אבל הוא מרד! לא משנה, אני צריך להחליט עליו. מה על האמת? מה על מה אשם חושב? מה אשם חושב על זה? אף אחד לא יודע. הדבר הכי טוב היום בנלול, שעה לפני הטריאל הראש השנה, הוא להציג על עצמנו שהאמת היא על כל דבר. אני לא אומר על ספרדי, אשכנזי, חסי, דיסקה, חבאד, ברסלב, זה באמת לא משנה. מה שהוא אמר, תמיד עם רגלות התורה, אני אוהב אותו בגלל זה. למה הם אומרים, אני לא יכול להסתכל על רגלים של התורה, אני אקבל את הטובה שהתפרסם בכל מוגבל. למה? זאת הבלגה שלנו. זה לא משנה, אני מרוקאי, הוא מרוקאי. אני ימינאי, הוא ימינאי. אני גרמני, הוא גרמני. מי קורא את הטובה הזאת? אני שחור, הוא שחור. אני שחור, הוא שחור. זה כמו שאתה מניח את האמת, עם שחור השלב של האנח, או מה קבוצה הוא נכנס לזה. זה מראה לך איך קטן, איך קטן הוא בא. כשקטן אשכנזים באים לרב אהרן ליב שטיינמן, גדול הדור, הוא היה עוד 100 שנים. ומצטער על ידי ספרדי שלא מייצג בטלמותורה שיש להם, שהיא נשמעה, עם גדולות קבועות. כל הקבועות הם בני תורה, אבל ידי ספרדי הם לא בני תורה. אבא הוא מנהל עבודה. הוא כמו חלב ונגד. בצורה טובה, הם מנסים להתמודד עם הזה רבי הולי, שהוא גם אשכנזי, שזה ילד ספרדי, הוא לא באמת מנסים להתמודד, בבקשה, קוראו לנו, שיכולים להחליט אותו. מה שהם לא חשבו, הוא התחלתי להצליח עליהם, בגלל, קודם כל, הוא לא הצליח על אף אחד, בגלל שהוא כזה צדיק, וכדי לארץ, וכדי פוליטי, אף אחד לא ראה אם הוא מנסה להצליח על אף אחד, עד שהווידאו, הווידאו הזה היה על יוטיוב, הוא התחיל להצליח עליהם, שם עלכם, כל מה שאתם עושים זה על גייבא, גייבא, הוא התחיל לזמר, איגו, איגו, זה הכל איגו, למה הילד הזה קצת מאחד עם הילדים האחרים, הם לא ראו את זה באותו, זה כשאתה באמת חולי ונכון. אתה לא מידע שהביתה באה מכאן ומכאן. מי מידע? זה שטויות. זה נשמה יהודית פה. אבל הוא היה חולי. לך כל נשמה יהודית, לא משנה, ספרדי, אשכנזי, חסי, תימני, קונברטים. זה הכל נכון. איך אני יכול להיות פוליטי? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה למה? תסתכלת? לא, אבל זה ספרדי וכמובן שאני מבין שזה לא טוב זה פוליטיקה אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בגלל שאם אתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אשם כשאתה מגיע לתלויה בצד אם אתה רסיסט לגבי אנשים אחרים, אשם רסיסם ייתן לך להשתתף בטריאל כשאתה מגיע לתלו שלך. אם אתה לא אוהב אנשים שאינספרים, אתה תפסיק את הסיפור. אתה לא תהיה מרצה על אנשים שיוצאים מרצה, אף אחד לא תהיה מרצה עלך. אתה לא מידע על אנשים שסיפרים, הם לא מידעים עלך כשאתה סיפר. אתה לא מידע על אשם הילדים שתביאו אותם לבית ותפסיקו את הלוחם שלכם ותפסיקו את הצעירות שלכם לספור את הלוחם שלכם. כשילדים שלכם יהיו בעניינים, אף אחד לא ידע עליהם. מידע כנגד מידע. אמרתי לדברה אחת מהקהילה, אם את רוצה לספור את הילדים, אם את רוצה להצליח, אם את רוצה להצליח בגוד ישיבות טובה, יש מידע שאני מרגיש לך. היא אמרה, למה? אני אומר לוגיקלית שהצליחה שהילדים שלכם יהיו נכנסים לישיבות טובות מהמדינה שאתה מגיע ובגלל הטבע שאתה בעל תשובה זה קרוב ל-0 אבל בסוף זו החלטה של ה' אז אתם רוצים שה' יעזור לכם? עזור את הילדים מה זאת אומרת? קבוצתם הרבה זמן לספור את החלטות המון שאני הולך להשתמש בו לספק אנשים אחרים ולעשות להם שומרי שבת ולהיות יותר רליגיים אתם מביאים לאשם ילדים אחריו? אין מצב שהוא יגנוב אתכם אתם צריכים לראות את האמייל שהיא כתבתי לפני שבועים ילדים בבית הישיבות אשם עשה אחד מירקל אחר לאחר להם אני אגיד להם, אני אמרתי לך זו היחידה שהיא עובדה מיידה למיידה מיידה כנגד מיידה לטוב או לטוב, ה' הביא ובעזרת אשם אנחנו לא יכולים להיות פה בפעם הבאה בגלל שזה ראש השנה. בבקשה, תסתכלו על הקלנדר שלי כשהוא יהיה בפעם הבאה הבאה, אולי זה יהיה אחרי סוכות. מחר אני אדבר בברוקלין, ובעזרת השם, בוודאי, בגרדנק. ביירב אלון שול. מוצאי שעה, בשעה השעה הבאה, יש גבוהה גדולה באור נתן, המקום החדש בקווינטס בוליבארד. אני מתחיל לדבר בלעד ה-11 עד ה-12.30, ואז זה יהיה סליחות. ואחרי סליחות, יהיה עתרת נדרים, שהיא יחליטה את כל אוהבים של העת. זה מאוד מיוחד להגיע. ואור נתן, תראו את הטלפונים במיוחד שלי, וגם במיוחד הקלנדר שלי. תודה רבה. ברוך אדוני לעולם. אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשייה אומר.