The Day That Changed The History Of Our World (Corrected)
In this segment of the video, the speaker—presenting as a rabbinic figure— delivers a dense, impassioned meditation on the purpose of the Torah and its capacity to elevate humanity. He recounts personal struggles with spiritual stagnation, describing the soul’s entanglement in the "handcuffs" of the evil inclination and the necessity of relentless effort to break them. Central to his message is the concept of Middat HaEmet (the measure of truth), which he portrays as the engine that determines reality, removes suffering, and guides the individual toward a higher, spiritual realm. The speaker emphasizes that true devotion requires constant alertness and even fear, arguing that the Torah demands perpetual vigilance to avoid complacency. He interweaves anecdotes of consulting rabbis about practical halachic dilemmas—such as the validity of blessings, obligations during Shabbat, and the role of a "minyan"—to illustrate how abstract principles translate into daily life. Throughout, he juxtaposes the modern world’s distractions (technology, material concerns) with the timeless, all‑encompassing power of Torah, urging listeners to align their purpose with divine intent, to seek truth, and to let the Torah shape every facet of existence.
Chapters
בוקר טוב. אנחנו... ארבעה ימים לפני שבועות החולדה של האקספטנס של התורה ואני חשב שאנחנו צריכים באמת לדבר קצת על מה זאת שבועות בגלל שאני חושב שכמעט אף אחד לא ידע כמעט אף אחד לא ידע אני לא מדבר על האנשים הסקולריים שהם לא יודעים בישראל, אם אתה שואל אנשים מה זאת שבועה, הם יגידים לך שאתם מגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיעים לדבר עם אדם ומגיע אתם לא מאמינים לי, אני יודע שזה קשה להאמין, אני לא יכול להשכח אתכם. אבל אני אגיד לכם משהו שראיתי, הלילה הזו, מישהו שמר לי את הווידאו מישראל. אחד, סקולר עצמו, הלך לישראל, הוא ברחוב. הרבה מהם. אמר להם, מה זאת שמורות? אף אחד לא ידע. אף אחד לא ידע. אבל זה הכי טוב שהרבה מהם אומרים, חג מתן תורה. אז הוא שאל אותם מתן תורה מי למי? מי נתן תורה למי? מי נתן תורה למי? עכשיו, אחד מהם אומר, אשם נתן תורה לבני ישראל הם אומרים, אנחנו נותנים את התורה והוא שאל אותם למי נותנים את התורה? תעזור לי, הם אומרים הם לא ידעו הם לא ידעו, אתם מבינים מה שקורה פה? אתם עדיין שמעו על הטראגיה הגדולה שאני רק אמרתי לכם? אם היינו רציונים, היינו יפה עכשיו על הרחוב, יחזירים את הראשונות שלנו וקרואים עד שבועות. איך מגניבה היא הסיטואציה של המדינת היהודית. איך מגניבה היא הייתה. אף אחד לא יודע מה זה שבועות. אף אחד לא יודע מי ראה תהילים. שאלו מיליון אנשים סקולרים, מי ראה תהילים? אולי 2% ידעו. 98% שלנו לא יודעים מי ראו את העילים. יהודים לא יודעים מי ראו את העילים. כל גוי יודע מי ראו את העילים. שואלו את הישראלים בתל אביב. מה הם יודעים? גיי פרד. גיי פרד. זה מה שהם יודעים מאוד טוב. מוזיקה של הגויים, הם יודעים מאוד טוב. מי נפגע בלב, באותה יום, באותה זמן, איך נפגע בלב, הם יודעים. מנגנון, הם אקספורטים בזה. דברים שהחיים יחזיקים עליהם, זרעות ידעה אבל סליחה שאני אשכח אתכם, שהאנשים רליגיים הם לא כל כך יותר טובים אם אני עושה קוויס עם אתכם עכשיו אני לא חושב שאתם יכולים להיכנס לדברים שלי עוד פעם אז אני לא אעשה את זה אני רק אעשה בעצם מה זה חג שבועות? מה זה? פסח אנחנו יודעים, אקסדוס אוריג'י סוכות אנחנו יודעים, הוא אומר בסוכות מה זאת שבועות? למה השם של שבועות הוא חג שבועות? שבועות זאת שבועות למה אנחנו קוראים להם חג שבועות? איזה אנשים עובדים על זה, הם קוראים להם שבועות שבועות, לא שבועות את השפעה, רק נקודות אחרות אז למה אתם קוראים חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג חג שבועות? חג חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? חג שבועות? עכשיו אנחנו מדברים על האקספטנציה חג שבועות? של התורה. הם לא יכולים להגיד חג שבועות, חג מתן תורה. זה נקרא אחר של חג שבועות. חג מתן תורה. היחידה של האקספטנציה של התורה. אבל למה להתחיל, להגיד אפילו חג שבועות? זאת לא הדבר הראשון בשבועות. מתן תורה היא הרבה יותר אימפורטנטה מאשר להגיד אומר, במיוחד היום, כשמוס פוסקים, אחר כך מוס פוסקים הוא רבנן, במיוחד עם הרמב״ם. דאי רוץ שזה עדיין הזמן נכון, אבל כן, זה רבנן. איבן לשולחן ערוך, דה רבנאד. So why would you call it after a holiday that is rabbinical thing, ספירת האומר, and not call it after what it is, חג מתן תורה, דה אורייטה. The holiday that Moshe Rabbeinu went up to the mountain. But it gets even worse. It gets even worse. What really happened on Chag Shavuot and Vav Besivan? מי יכול להגיד לי בדיוק מה קרה? אנחנו נפגש את הזמן הזה, השבוע של סיון. עכשיו, כל הרליגיות נפגש את השבוע של סיון. אני צריך ממשלה שלך, תגידי לי מה קרה בשבוע השבוע של סיון. נפגשנו למדינה. אה? נפגשנו למדינה. איך נפגשנו למדינה? מה קרה? איזה חלק קרה? למה אנחנו נפגש את האוויר הזה? את התגובה, זאת אומרת. אנחנו קוראים לזה חג מתן תורה, שבועות, חג מתן תורה, סליחה, זה לא נכון, זה לא נכון, זה חלק, זה כל חלק. אנחנו לא קיבלנו את התורה בחג שבועות, אנחנו לא קיבלנו את התורה בחג שבועות. מה קרה בחג שבועות? שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה ימי עגבלה שלושה אנשים אחרים, אתה ימי יכול ללחוץ עגבלה על זה כל שנה, לא רק לפני שבוע. מדבר על אבא שלך. אתה חיים עם אבא שלך, אתה יודע, על ידיי. עכשיו, שלושה דניים לפני שבוע, סבירה גדולה. כמו נידה. למה? מפה, אתה יכול לדבר, אתה יכול לתת את הסבירה הזאת, שלהיות עם אבא שלך, זה לא משהו רק. כמו שהחלטים הקריטים. כי אם ה' אמר, לפני שאני אתן לכם את התורה, אני לא רוצה שאתם תפסקו את אשתכם, אין אינטימציה. למה? אינטימציה זה משהו רע? האינטימציה היא הדבר הכי גדול ביהודית. הדבר הכי גדול. ההתקשר בין האדם ואת אשתו, לתת חלום חדש לעולם, אין משהו גדול יותר מזה. הראשון, מצווה ותורה. ברור ורו. אתם נותנים את החיים לאנשים, אתם נותנים את הקריאה שלי. זה כבר כתוב בטורה הראשונה של התורה, של אשם סועדאם הוא אלון, והוא קצת כתוב, לא טוב להיות אדם לבדו. לא טוב להיות אדם לבדו. אני אעשה לו עזר כנגדו. אני אעשה לו חברה, חברה, חברה, חברה של אדם. כתוב בטורה. אשם דקלר בתורה, אדם בלי אימא זו קריאציה אינקומפליטית. הוא הולך להיות אינקומפליטי, כשהחלטה השנייה שלו מתקשרת אליו. כמו שזה לא קרה, הוא לא יכול להגיע ללב אינקומפליטי, לא. זה במילה אחת נגמר את כל הנגנון של הקריסיאנטיה להראות לכם שזה כל כך פשוט. כי הם אומרים שאנחנו נמשיך את התורה, שה' נתן פרט 2. אבל בפרט 2, הכל נראה להיות את הפרט 1. בפרט 1 הוא אומר, אתה לא יכול לחיות בלי אישה. זה לא טוב לרקוד לבן. מה הם אומרים? אתה רוצה להיות עולם? אתה רוצה להיות פריסט? בטח, אתה לא יכול להתמודד. אתה לא יכול להיות עם אישה. מה קורה? אבל התורה אומרת שאתה צריך להיות עם אישה אתה צריך להיות עם אישה אתה צריך להתגלגל ולהתקדם זה מה שהתורה אומרת זה היה הראשון מצווה אז כמה פתאום זה התחיל להיות סין לשתתף עם אישה ולהתקדם זו הלכה של קריסטיאנטיה כמו אלפי הלכה אחרות שהפכו אנחנו לא יודעים לחזור על זה עכשיו אבל עכשיו יש לי דילמה, פרובלם אם אשם אמר לאנשים היהודים, לא לדבר עם אשתם לפני 3 יום, אנחנו יכולים להגיד, ואחר כך, אולי הישראליות נכנסו לפחות. למה אשם אומר לאנשים לא לדבר עם אשתם לפני 3 יום במתן תורה? מה הבעיה אם הוא היה עם אשתם לפני 2 יום? או לפני 1 יום? מה הרעיון? את רוצה להגיד להם להיות פחות? מהסמן? מהרעיון? אז תגידו, אחד יום לפני מתן תורה, בפחות לפני, ואף אחד יכול ללכת למקוון, סוף. למה אתם מנצחים שלוש יום של התקופה? התגובה היא, בגלל שאחד עם אישה שלו, הרעיון נמצא ביניהם שלוש יום. בפעם הראשונה של 3 יום הוא עדיין יכול ללכת לגבי אגל, להכניס את זה ולהביא את החיים לעולם. אחרי 3 יום הוא מתחיל להחליט את מיוחדיו שלו, את המצלחת שלו, ולהחליט את הפרודקציה שלו. אז עד לפעם של 3 יום, איזו אמא עדיין יכולה להשתתף, איזושהי של זה יכול להשתתף מהגוף שלה ולהשתתף אותה. אז אם היא תהיה עם אמא שלה שלושה ימים בתוך מתן תורה, רק כשהיא יצאה לנסוע במונת סייני, אולי קצת מנגינה יכולה להגיע ולהגיע לתאום. אז מה שהתורה אומרת, שלושה ימים לפני התחילה. מה יקרה אם הוא יצא בכלל אחרי שלושה ימים? זה לא עוד סיד, זה נפגש את הווילה שלו כי אחרי שלושה ימים זה לא יכול להכניס אותך לפני שלושה ימים, אחרי שאתה היית עם אביך אם זה יכול להכניס אותך, זה יכול להכניס אותך אבל אחרי זה, לא משנה, זה לא יש לו הווילה של סיד, זה לא יכול להכניס את החיים, לא משנה, אוקיי? אנחנו נלמד עולם אחר, אז התורה אומרת שלושה ימים, תפקדו על האקספטנציה של התורה, שווה את הלוחים שלכם, בטח שכל הלוחים שלכם נמצאים במקווה, במגע, אוקיי אז עכשיו השאלה היא, זה כתוב בפרשת יתרו, ובדיוק, במהלך הלילה, משה קבל את כל המדינה לבית סייני, וזו הייתה שופרית מאוד גדולה, כמו שופר, אבל כל כך, לא מבחינת. פרשת כל כך, פרשת במהלך. רעיון, מאוד פגי, ולפני זה שחרר תחשב שאתה מסתובב על הלפני זה כמו עולם גדול גדול גדול הכל שחרר, שחרר בכל מקום ושחרר, מאוד מפחד למה השם צריך לתת לתורה בכל מקום ככה? שכל אחד יתקח פאניקה של החיים כולם נפגשו כל כך, הם התחלו להוריד לא, לא למה, למה אתה בא להנצחנו? הוא פשוט בא וסיפר, חברים וששים, כמו הפריסטים בבית הספר, עם הספירות הטובות, עם הספירות הטובות, ה' ה' וכל הזמן הזה. אז הוא אמר, חברים וששים, אני אתה אבא שלך במלך, אני באתי היום היום לדמיין את אהבותי לך. ואני עושה לכם עכשיו את הדבר הכי מיוחד שלי על הארץ אני עושה לכם את התורה שלי בבקשה תגידו לי שאתם שמחים בבקשה תגידו לי כמה אתם אוהבים אותי אני אוהב אתכם, אתם אוהבים אותי איזה ספר אוהב למה השם לא נותן את התורה ככה? חבאץ סטייל הוא לא נותן את התורה חבאץ סטייל או ברסלב סטייל הוא נותן את מזרחי סטייל התגובה הוא יודע מי הוא מנסה להתגלגל את הדבר האחר שמוטיבק את האנשים להתגלגל זה המצב הראשון המצב, המצב המצב עובד אבל תודה, זה לא מה שאני מדבר עליו, תקשיבו אנחנו מדברים על משהו אחר עכשיו אחרי כל המשחק והרעיון והמצב וכל מה ששחרר אשם התחלתי להגיד את הראשון של ההורים אנוכי, אשם אלוקיכם, אשר רציתי אתכם מארץ מצרים אני ה' שלך שקח אתכם מארץ איג'יפט. כולם שמעו את זה, מאוד קודם. חשבו את הקהילה של אשם על מרק ציינאי. כמו רעש. ואז הוא אגיד את הראשון של ההורים, אתם לא צריכים שיש לכם אף אדם אחר אבל אני. ועכשיו הוא היה כבר אגיד, אל תשארו על ידי שלי, כשהוא כבר נתחיל את הקרדיט הראשון, פרחה נשמטם, הם כולם מותים, מות קליניקלית. החלטות נגמרו מהחלטה. חלטה, כמו פרחה קליניקלית. אנחנו כולנו מותים. אז, אחרי שהם נגמרו את האמת, משה אמר להם, לא תפסקו. ה' לא היה פה לצעק אתכם. הוא היה פה לטשט אתכם. אתה תשכח את הממשלה שלו או לא? זה למה הוא מפחד אותך. כי הוא יודע מי אתה. אם הוא לא יכול להשיג אתך עם מנהל, אחרי שבוע, אתה יכול ללכת לבנות כמו כשאתה הייתה באיג'יפט. 49 קטעים של אימפוריה. אז עכשיו הוא צריך להבין לך, אל תשחרר. אני לא חברך שלך מהמלך. אנחנו לא הלכנו לחברה ביחד. אתם יודעים? אני לא אובמה. אני חולקתכם ואני נותן לכם התורה. זה יש לך מילה גדולה, אבל על החלק, אם תפסק את זה, אתה תפסק עבודה גדולה. זאת התגובה הראשונה של אשם. בפעמקה הוא נותן לנו התורה. כל אחד שמקווה את זה, הוא אפיקורס. בגלל שהוא מקווה את מה שהתורה אומרת. כל מי שמנסה לעשות את זה יפה ומעניין לא, זה לא כזה, ה' נפגש אותנו באמת והכל היה כל כך יפה, ולא הייתה באמת חולה, זה מטאפורי, רבי מטאפורי זה היה מוזיקה ברודווי, אולי? איזו מוזיקה, מוזיקה קלאסית בתחום בלוני, אנחנו מדעים מה שהתורה אומרת, זה מה שקורה אז אחרי השלישי השני הם התחלו לקרוא ולקרוא למשה, בבקשה, אנחנו לא יכולים לקרוא את הקראות הזאת. תלך למעלה ותקרא למשה, מה שאתה רוצה שאנחנו נעשה, אנחנו נעשה, רק אל תשכח לנו להקרוא את הקראות הזאת עוד פעם. זה מה שמשה היה צריך להרחיף עליהם, לא לדבר, משה לא היה כאן להרחיף עליכם, הוא בא כאן רק לטשט אתכם, אבל בסוף, אין משהו עדיף. הם רוצו לקרוא את האחרים האחרים האחרים שלהם. הם רק שמעו את הראשת שתי הקבוצות אז אם מישהו שואל אותך מה קרה על חג שבועות? על שבוע 6 של סיוון? זה מה שקרה, לא משהו אחר משה הביא לכולם למונת סייני הם שמעו את הראשת שתי הקבוצות הם היו פרנוידים הם לא יכולו לקחת את זה הם שואלו לו ללכת למסעדה משה הלך למסעדה וזה היה הכל לא קיבלנו תורה, לא קיבלנו 10 הקבלות, לא קיבלנו משהו. אז למה... הייתה גבוהה גבוהה על ידי עצמנו? חכה, משה צריך ללכת לגבוהה ל-40 יום. אחר כך הוא יביא הקבלות ונמצא להם שהם יפגשו את הגבוהה. 40 יום אחר כך, על שבע עשרה ותמוז. אבל עכשיו, לא יש משהו. אנחנו רק קיבלנו את הראשות 2 הקבלות, על וב ובסיבן. שואלו את כל האנשים הרליגיים, למה אנחנו נציג שבועות? לכל אחד כמו פרק. למה? חג מתן תורה. מה מתן תורה? לא הייתה מתן תורה. הייתה מנסה, מנסה, לדעת את המנצחות. אבל אפילו זה לא הצלחה. אז למה זה נקרא שבועות? שבועות זה אחרי שבעה שנים של המנסה של עומר. מהפסח, ל-49 יום, ל-50 יום. זה כתוב בתורה, זה חולדה. אבל מה קרה? אנחנו עדיין קוראים לזה חג מתן תורה. למה? בגלל שיש לנו מעמד אר-סיני. זו הראשונה פעמון בהיסטוריה שה' התקשור למדינה. עד עכשיו, הוא רק מדבר עם אינדיבידואלים. רק אינדיבידואלים. אבל לא לקבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל ולאחר קב פעם בהיסטוריה שהקבוצה של אנשים שומעה סימונטניאסלית את הקבוצה של ה' וסביבה ולא מותה. זה לא היה קרה עוד פעם. זה היה אחד פעמים. כמה זמן זה קרה? אנחנו לא יודעים. כמה זמן השם אמרתי את ה-2? 2 דקות, 5 דקות, שעה. זה היה קצת. אחרי זה היו שריחים, לא, לא, לא, בבקשה. ומשה היה צריך ללכת למעלה 40 דקות אחרי זה משה רבנו בא למעלה וראה שהם עושים פארטי בגולדן קאף 40 דקות אחרי זה עם ה10 קוממנטים שלו, קוממנטים הראשונים כשהוא ראה פארטי ערב רב כל הליברלים, החסרים, האיג'יפים שהוא החלטו הוא חלטו את הקוממנטים עכשיו מה קרה אחרי זה תגידי לי מה קרה פה. אוקיי, משה ראה את זה, והחלט את זה. אנחנו כבר דיברנו בקבוצה הקודמת, למה משה ראה את זה כדי להחלט את זה. אשם כבר אמר לו על המים, שזה מה שהם עושים. למה הוא לא חשב את אשם? הוא צריך להראות את זה בעצמו? התגובה היא כן. אחת פקציה, איכולת, לפעמים כאלה מיליון שנות, או מיליון שנות. אחרי שאתה רואה את זה, זה הרבה יותר כחיל לדבר על זה. הרבה יותר כחיל. אחרי שאתה רואה את זה, זהו, אתה מקבל את הנקודה. פלאס, משה גם רצה להקבל נקודה. הוא רצה שכולם יראו מה הם מפגשים אם הוא יפגש את זה כאן אף אחד לא ידע מה שהם נפגשו כשאתה נותן התגובה לילה או למישהו אתה רוצה בהקחה מה שאתה מנסה לקחת ממנה אם הוא לא אפשר לפגש את המשחק הלילה הוא יפגש את המשחק והוא לא יפגש את זה, הוא לא ידע מה יש בו ואז הוא אומר, אוקיי, נתן לי את זה, אני מפגש אתכם זה לא יהיה אפקטי הוא לא ידע מה יש בו נתן לו להפך את זה, נתן לו להראות, וואו וואו, איזה יום יפה! עכשיו, אני קיבל את זה מאחוריך, לדבר שלך. או! עכשיו, זה אפקטי. כמו שמושה יפה את זה, הם לא יודעים אפילו מה זה ה-Ten Commandments. זה לא יפה אף אחד. עכשיו, כשהם רואים, הוא יפה את זה, וכל ה-Letters מפלגים כל כך, וזה יפה מאוד. מה קרה אחרי זה? אני רק רוצה להוכיח לכם שלא מישהו רליגי יכול לדעת מה באמת קרה. נשכחו על הסקולה, הסקולה. אין לי כל כך הרבה מקווה. אני מדבר על אנשים שקוראים לצוות. הם לא יודעים מה קרה, הם לא יודעים מה קרה, הם לא יודעים את ההיסטוריה של המדינה. מה קרה עכשיו ב-17 תמוז? משה רצח את הממשלה. עכשיו מה קרה? הולכים את ה'קאף' ושחררו את ה'קאף'. יפה, הפעם הבא הוא נגמר, נגמר, נגמר את הקפה הוא עושה את כל הקרימנטים לדרום מזה כמה שלהם מותים? 3,000 גדולה, 3,000 3,000 אנשים, את יודעת כמה אנשים זה? 3,000 אנשים, וואו, זה הרבה אוקיי, אז מה הבחור? הוא נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר, נגמר את הסאבותית של תמוז? ביחד? הוא פשוט נפגש, הוא נפגש ליד או ביחד? ביחד. הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד או הוא נפגש ליד אז מה אתה קוראים? זה היה 80 יום ברחוב? זה כתוב בתורה שזה היה 40 יום ברחוב, זו הייתה הפעם הראשונה. אין דבר בתורה שקוראים שזה הלך ל-80 יום. אנחנו יודעים שזה הלך ל-40 יום אחר, שקבל על יום כיפור. שבו הוא קבל השלישי השני. אבל מה קרה ל-40 יום במידה? בין 18 של תמוס לראש חודש אילול מה קרה בזה 40 ימים? זה לא כל כך ברור הוא הלך למעלה? אם הוא הלך למעלה מה קרה? הוא הלך למעלה לראש חודש אילול והוא הלך ברגע לברגע זה לא עובד למה? למה הוא הלך לברגע והוא הלך ברגע לברגע? מה? אתה רוצה לבחור? אתה רוצה להיות בייבסיטה או מה? אני רוצה לדעת את השאלה הזאת והחלטתי שהכי לוגיקה שהחלטתי היא שהוא הלך למועד ולפני 40 יום לאשם להסביר אותם לגבי הסין. למה? זה היה 40 יום בגבי הסין כשהסין קרה. אז 40 יום לפני 40 יום. הם חסרו במהלך ה-40 יום, ואני אעבור ל-40 יום לפני 40 יום לדבר על כל התפוצה של הגולדה והכל. אז, עכשיו הוא הלך על ראש חודש אלול 40 יהים הוא היה במלח מבקש של השם להסביר אותם אז מה קרה? עוד 40 יהים? 40 יהים במלח מועד ועוד 40 יהים במלח? כולכל, זה מה שזה נראה והשם אמר לו אחרי 40 יהיה זה למה יש לנו צליחות לפעמים הספרדים מראש חודש אלול עד יום כיפור, 40 יום שליחות. למה? בגלל שמשה הלך למסעדה ראש חודש אלול והוא הלך ליד יום כיפור. ומה זה אומר? יום כיפור השם אומר לו, סלחתי כי דברך. אני סלחתי כמו שאתה שואל. והיום הזה יהיה יום, יום ענוי של סליחה. תמיד. יום סליחה וחפרה יום קיפורים אתה נפגש אותו, אתה עשה כל מיני דברים לו אתה צריך לקבל סביבה מהאנחה שאתה נפגש אם הוא לא נפגש אותך יום הכיפורים לא יכול להחליט את האנושים האלה הוא יכול רק להשיג אותך בין האנושים, בין אתה ואלה של ה' איכלו את הפוסקים שאומרים, וזה מאוד מזכיר אני מקווה שזה לא הכן שאם אתה לא עושה אהבה עם כל האנושים שלך ועם האנשים שאתה נפגש ונפגש אפילו בין השארים שיש לך בין אתה ולהם, זה גם לא מבין. ראשון, אתה צריך לבחור שלא יש לך נפחות, אתה מגיע להם, אתה הולך, אתה מבחן, אתה מאמין. זאת לא ההלכה, ברוך השם. ההלכה, יום הכיפורים, אם אתה עושה תשובה, מבחן את השארים בין אתה ולהם, בגלל אחד השארים. איך אחד? חילול השם. חילול השם, רק ביום המות. ויש גם 36 סין שהיום הכיפורים מנסים, אבל לא כל כך. יש 36 סין בתורה שההפכה שלהם היא ישרו כרת. בתורה אומרת, אני מנסה להוציא את הדלת שלי, או את ישראל. אלא 36 סין, מגיעים לשבת הוא אחד מהם, אידאל וורשיפינג, איתן חמץ על פצח, איתן על יום כיפור, כל מיני סקס קרימס. כל ההתפוצה הזאת, זה לא כפי להתפוצה, להתארגן, להשמיע, להתארגן כל יום כשאתה בפרשת, להתארגן יום כיפור, זה עדיין מתחיל. זה לא נרחץ מהחלטת שלך. רק אחרי שאתה מקבל איכה מנהלות, אז אלה נגמרים. כל נגמר שיש קטע לנצח, אפילו יום כיפור לא יכול להגמר אותו. צריך יום כיפור, לפעמים צריך 10 ימי כיפור. אבל אתה צריך לקבל סחרון. הסחרון, יש ידעות טובות על זה. אתה לא צריך לשאר ולמדתי עד שה' יפגש אותך. אתה לא צריך. אתה יכול לקבל את זה על עצמך. ולמצוא את הסופר מאשם אתה מזמין בקרוב ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל וזה קורה במקרה של החלטה שיש לאשם לשים לך כל השנים שאתה מחלט שבת ואתה אוכל חמץ ולחלק מהחלטה האחרונה זאת אומרת, אשם חלטה את החלטה עם החלטה שלך לקבל את עצמך כדי להיות חדש יותר כדי לטפל את השול כדי לטפל את חברת השול כשאנשים חייבים על שבת בשבוע ולאחר השבוע אתם שמים את הכל לבית או אחרי הלקציון אתם שמים את הכל לבית את הכלבים אתם טפלו אתכם אף אחד לא אמר לך שאתה לא צריך את זה אתה יכול לרחוץ כמו כל אחד אחר הזה, זאת איזושהי הפחדה שתאכל על עצמך לדעת את הפחדות האחרות כמו קאנסר ומנגנון ואי.אר.אס ומנגנון וטרוריזם ורעיונות עם החברים וכל מיני רעיונות עם הילדים במשל לקבל את זאת הפחדה אשם יראה שאתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה לדבר ואתה מנסה ללמוד ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה ללמוד תורה ואתה מנסה לל וזה גם מיוחד לך כמו עבודה טובה כשאתה הולך להתקבל על זה אז טכניקאולי, אתה נפגש את ההספרים אם אתה נפגש ואתה לא רוצה לעשות שום דבר למישהו אתה לא רוצה להחליט עד כמה גלגולים מפה עד שם הבסיסים מתחילים הבסיסים פה, הבסיסים שם הבסיסים הרבה הבסיסים עכשיו, אז 40 יום משה קבל את הקבלות השניים שהם לא כמעט טובים כמו הקבלות הראשונה, למה? למה הקבלות השניים קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות קבלות בואו נשאיר לכם קבלות קבלות קבלות שאלה קבלות קבלות קבלות אם קבלות היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היינו היין היייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מה זה נקרא באנגלית? ספייר? לא. ספייר? אתה יודע איזה קצת ספייר יכול לקחת מיליאנים? איזה קצת דבר, קצת קראטים. זה גדול, גדול. קדימה לזה שזו עבודה עבודה של המנהל הכי גדול בהיסטוריה. אם אחת פגישת הרמב״ם הייתה סולטה עוד 20 שנים לפני 1 מיליון דולר, והיום זה כמעט 10 מיליון דולר, אז אם אחת פגישת הרמב״ם הייתה שולטת 1 מיליון דולר, הטאבלט של משה רבנו של ספייר, זה מינימום, מינימום 50 מיליון דולר. מינימום. בלי דווקא. אם זה נכון, איך הרגשת את הטאבלט הראשון? זה היה מייצג ביושם צריך להיות יותר ממושה עם כל המשפט נכון? הנה אתה הולך מושה גדול מאוד מהגבולים של הטאבלטים אני לא הבנתי את זה מה זאת אומרת שהוא גדול מאוד? כשאתה שולח את זה? אני גדולתי את זה לגבולים ושולחתי את זה ב47th street אה? הוא הלך למשטר דורו חום ולמשטר גבריאלו היי חברה, תקשיבי מהמושלם הבאנו סורדן? מי יבוא לבוא את זה? מה הם יכולים לעשות עם זה? אולי זה עמולט טוב שתבואו לבית שלכם מהמושלם הבאנו סורדן. על השאר אולי זה לא כל כך טוב שתבואו לבית שלכם. אחר כך זה מזכיר ל'השם' על השנאה של ה'שנאה' אל תשאלי, זה לא כל התגובה שאני יכול להגיד. זאת אומרת, זה מה שאומר, משה ביקר מאוד גדול, מבחינת הקטעים של הקטע הראשון. טוב, אז בואו נמשיך. אז עכשיו, עכשיו, אני יש לי שאלה אחרת, למה אנחנו אוהבים יוליני שבועות? לא הייתה זמן להכניס מילה, הם פשוט הראו שכל המילה הייתה מגניבה במידה רגילה. אז היום כשאמרתי ללורנץ לבשה ואחת עשרה ואולי עשרה גבירות, שהיו ראש חודש. אז אני הלכתי לדבר את זה ב-9.30 בבוקר. אני שאלתי את השאלה, ואני נותן את התשובה שאתה נותן. ואז אחת המנגינה מגניבה, אמרה, אקת יו שמיסל דירקטלי אין ביטוין מיי אייס. היא שאלתי, ברוך השם, אני רוצה לראות אנשים שחושבים. היא אמרה לי, רגע רגע, משהו לא נגמר. אם הרזון שאנחנו אוכלים דריי, זה בגלל שהם פשוט חשבו שכל המילה שהם מתכננים ליום טוב, שבדרך כלל זה כתוב בכתוביות, אני לא עשיתי את זה. הרציניה היא כל כך גדולה אם הרציניה היא שבגלל שהייתה לנו לא כולכל זמן כדי להכניס חיים חדשים בגלל שצריך לסלוטר חיים חדשים ולחזור את הרגל ולשים סולטה עד שהחיים יוצאים אחרי כמה שעה ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאחר כך לקט ולאח וזה למה אנחנו אוכלים עד 3,300 שנה. זה נשמע מאוד מבטיחי. יש רק אחד פרובלמים. אחת קטנה קטנה קטנה פרובלמים. אבל לפעמים קטנה קטנה פרובלמים מטורפים את כל הסיסטם. תקחו אחד מטורפים מהאירופאים. אתם יכולים לדמות את כל המטורפים. אם זה מטורפים קריטיים, או השם ירחם. אתם מבינים? אז השאלה היא, היא שאלה, אבל תגידי רגע, אתה רק אקבל לנו, היא אומרת, שבשווי רוח, אנחנו לא קיבלנו משהו זה היה רק ה' אשם מדבר לנו על הראשונים של הקבוצה לא הייתה רגעה של קבוצה לא הייתה רגעה של קבוצה משהו פשוט הלכה למעלה אז מי יודע מה אנחנו נאכל, מה אנחנו יודעים, אנחנו לא קיבלנו את התוריית רק 40 ימים אחרי זה הוא יביא את הקבוצה ומה אחר? מה אחר יביא? אור על תורה. כל אור על תורה. ואיזה חלק של התורה שהמשה הבאה? אחרי 120 יייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי� אנחנו יכולים לבחור שיש להם הראשון מנהל, נכון? הוא הביא אותם ליד. אוקיי. מה שיש לדד? מה שיש לדד? אה? מה יש לדד? כל עורל תורה או חלק מהעורל תורה? אה? כל העורל תורה. איך אנחנו יודעים? בגלל שזה כתוב שבחירה הבאה משה סגר בבית הדין ומנגין אנשים כל המנגינים של הבית הדין כולם יוצאים מהעור על תורה בלי עור על תורה אתה לא יכול להיות מנגין בבית הדין כל המסגרות, כל החוקות, כל דינם אמונות, זה כולם עור על תורה אתה צריך משניות, גמרה, זה מה שזה יוצא מהתורה, יש לך פעמונים אבל זה לא ברור מה לעשות אז משה היה עם כל העור על תורה מה חלק של התורה הוא קיבל? הוא קיבל תורה עדיין או לא? או הוא יקבל רק ביום שלו? אנחנו יודעים שזה כתוב בתורה שהיום האחר של חיים של משה הוא כתוב 13 סקולות תורה היום זה יקבל יותר מן שנה כדי לכתוב זה 304,805 כתובות זה יקבל יותר מן שנה עבודה פולטיים אם תכניס מלאה ללילה, מלאה ללילה, סמסו פרימי, זה יקרה להם 2 שנה משה כתב 13 בשנה אחת אז במקרה של 13 ל-26 שנה, פרויקט, זה יקרה בשנה אחת במהלך, במהלך, בוודאי, הוא לא יכול לכתוב כל כך הרבה אז למה 13? בגלל שהוא היה צריך לתת לכל דבר 12 קבוצים, אחד מהם קיבל תורה מה הוא עשה עם החלטון, האחד שהיה חלטון? הוא נותן את זה לארון עברית לארון, כדי שיש להם דעה, הם באים ומבחינים מהאורגנה זאת קופייה פה, אף אחד לא מפגש את זה אם יש לך דעה, תבואי ותספרו זה עובד בטוח והוא כתב את התורה במירה, יש רק אחד הפרובלים יש רק ארבעה נקודות אם משה כתב את כל התורה כשהמשה בא וקבל את הממשלות השניה אם הוא כבר היה עם את כל התורה כתובה למה הוא נותן 40 שנים לכתוב את האחרים 13 קבוצים? למה הוא לא נותן את זה לכל הקבוצים? למה אתם מחכים 40 שנים? אתם כבר יודעים את הטורעה הקונטנטית. קבלו בוודאי 13 קפיסה ותתן להם לגביה. למה אתם מחכים 40 שנים? אנחנו צריכים טורעה עכשיו, אנחנו רוצים להגיד על זה, אנחנו רוצים ללמוד, אנחנו רוצים להגיד את הסיפור. למה אתם מחכים אותנו? ברור שזה לא היה עם הטורעה הקונטנטנטית. אם אתם אומרים שזה לא היה עם כל הטורעה הקונטנטנטנטית, זו גם פרובל. זה גם פרק, אז מה אתה קורא? שמתן תורה הייתה ביום שמושה רבנו פסק? זה כשאנחנו באמת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ עד הנה, זה נכנס עד הנה, עד הנה, זה ייקח כמה שנים לכתוב את התורה? 40 שנים. כל פעמים שנים, אשם קורא משה רבנו למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למועד, הוא קורא למוע והוא נכניס עוד ספר, ועוד ספר, ועוד ספר אחרי שהמצב כבר קרה לא לפני, כשקורח קיבל את התורה, זה היה רק עד פרשת יתרו זה לא היה כתוב בתורה שקורח נכניס לצלם את החיים. נחשב שקורח עכשיו נפגש את התורה ואתה רואה, אוי, אוי, אה, איך הייתי מגיע לרשעה כזאת? זה אומר שבקרוב אני אטק משה וזה ואני אצלח את זה מה אתה חושב שקורח יעבור על זה? הוא אמר לחברו, קחי אותי בקטע. למה? קחי אותי וקחי את הקטע. למה? לבחור שאני לא אצלח את משה ואני אצלח את זה. כמובן, אם הם ראו בתורה, שאתה מתחיל למות, ואתה מתחיל לבנות את האצבעים, וכל הדברים האלה מתחילים להתקיים, ובשירה עם עמלק, זה יחליט על כל מיוחד של ההיסטוריה. אז את הדברים האלה נחלקים רק אחרי שמשה רונדט, אחרי שהם נחלקים. אז הוא קצת קצת קצת מהלך, ויש לו את כל העולם שלו? הוא צריך, הוא צריך לקבל כל תורה אוראל. עכשיו אני יודע מה שאתה שואל. אתה אומר, אבל זה לא מיוחד. איך הוא יכול לקבל תורה אוראל של מצוות? 200 מצוות באו מספר דברים אלון. והם לא היו עם ספר דברים. אז איך אתה מקבל תורה אוראל של המצוות, כשאתה לא קבל אותה בתורה כתובית? נכון? מאוד טובה שאלה. התגובה היא עדיין טובה מאשר לתגובה אני אדבר לך עם תגובה אם אתה יודע התגובה לתגובה שלי, אתה גם יצא התגובה לתגובה שלך. תשמע קטנטי. קוראים לה, ה' בא לכל המדינות והצליח להם לקבל את התורה. והמדינות, הן קבלו תהליך והגבירות שלהם נפגשו לקבל את התורה. אבל היו גם גועים שרצו לקבל את התורה. קבלו על המרכזים של אי-ג'יפ. לא כל הגועים לא קבלו את התורה. אבל הם היו הקבלים. אז הזוהר אמר שבכל גילה, השם נחשב את גועים האלה, ונתן להם הזכויות לקבל את היהודית. כדי להגיד להם שהם נפחדים לא לקבל את התורה כשהשם נתן את זה למדינה שלהם והמדינה שלהם נפחדה לקבל את זה. בסופו של דבר זה עומד. אבל נתן לי לשאול אתכם, מה תורה השם נתן לתורה היפנית או היפנית? נחשב שהשם בא להונג קונג, רוסלי, תבואי. כן, אני יש לך כיף. אני רוצה אתכם ואת החברים היהודים שלכם בהונג קונג לקבל את התורה ברוסלי אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או אי-ג'י-פט, הוא לא אי-ג'י-פט. אני כאן בשינה, באונג קום, בארהבות, נתן בסן פרנסיסקו. מה אתם רוצים ממני? מה תורה השם נתן לציינים, ליפנים, לערבים? כל התורה זכר ליציאת מצרים. תפילין, זכר ליציאת מצרים. מצע, תודה לאי-ג'י-פט. שבת, אי-ג'י-פט. הכל אי-ג'י-פט. אתה בא לגוהים, היי מוסטפא, תביאי את התורה שלי, בבקשה, זה יהיה טוב לך מוסטפא מתקבל, אני ה' שהחלטתי את אי-ג'יב להחליט אותך מהסלבים מוסטפא אמר, אתה חלטת אותי מהאי-ג'יב אולי אני ערב, אבל אני לא בא מאי-ג'יב, אני מלבנון, אני מיראק אז מה תורה השם מבקשת לגוהים? אה? כשהגמרה אמרה שהשם נתן לגויים התורה מה בדיוק זאת אומרת שהגמרה? שהשם נתן להם 304805 ספקים עם הסיפור ההיסטורי של המדינות היהודית? בטח לא! אתה צריך להיות מגניב כדי להבין שהשם נתן לגויים תורה לגויים שהיו באיג'יפט מה זה לא צריך לעשות עם הם? התגובה היא, רבותיי, מה קים ראשון, התורה או העולם? התורה, לגמרא הוא אומר, השם ראה את התורה כמספרים של העולם, וככה הוא קראת את העולם. אז אם התורה הייתה לפני העולם, בתוך התורה, זה כבר נגיד שאנחנו צריכים להיות סלבים באיג'יפ, ואנחנו צריכים להוציא איג'יפ, ואנחנו צריכים לאכול מצה, אבל זה היה כבר לפני שהעולם נמצא. אבל למה הגמרה אמרה שאנחנו אוכלים מצע פסח על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ? שהתנועה של אבותינו לא הייתה אפילו זמן להחמיץ. אז לזאת, היו צריכים לעשות מצעות, קרקרות. זאת הרגעה שאתם אוכלים מצע. סליחה, זה לא נכון. אנחנו אוכלים מצע בגלל שאשם עשה את העולם בגלל כל מה שיש בתורה שלו, יש מצווה לאוכלים מצע. ב-15 ניסן. ולכתובות של זה, אשם עשה את העולם עם סיפור שיעור לנו לאוכלים מצע. דרך אחרת, רב, לא אחרי שהיינו סלבים באיג'יפה ורדנו בקרוב במידה של הלילה, עכשיו אנחנו צריכים לאוכלים מצע כמחשב של הקרה הזה. אבל זה מה שנגמרה קוראה, אז מה שאני מנסה להסתכל על נגמרה? אז מה שקורה פה? זה גבול גדול פה עכשיו. אז זה לא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווק פשוט אמרו להם, זה הלוחץ של העולם. 613 קוממנטים, כמו הרקע האנושי. 248 אורגנים, 240 קוממנטים פוזיטיים. 365 ליגמנים, 365 רסטריקציה. אתם רוצים להתמודד עם המדינת היהודית עכשיו ולהתמודד זה נכון שהרבה מהמצוות האלה הן מזכירות לספק של איג'יב. אבל מה קורה עם קר? זה נכון עכשיו כשהם מתחילים. כשמישהו מתחיל לדבר עם אדם קוריאני, הוא לוקח עכשיו בתורה, אני האדם שהחלט את איג'יב. הוא לא היה באיג'יב. הוא לא היה מעניין עם איג'יב. אבל אני עדיין צריך להשתתף תפילין. למה? תפילין היא מזכירה על יציאת מצרים. למה מיסטר ליף מהקוריאה צריך להשתתף תפילין? למה הוא צריך להשתתף תפילין? למה הוא צריך להשתתף מצע על פסח? הוא לא היה אינג'יפי, אבו שלו לא היה אינג'יפי. מה שהוא קורא עכשיו זה חבל. מה שהוא קורא עכשיו, על שום שלא יספיק בצקם של אבותינו, אבותינו, אבותיכם היו הרבה יותר טובים של מצע. שרקס ושרימס וכל מה שאתה יכול לדבר עליו אז התגובה היא שזה לא משנה אותו דבר שאתה יש שאלה אגוי כשהוא עושה ברכות השחר יכול להגיד בבוקר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשה אני אגוי? זה אגוי ה' עשה לו אגוי איך יכול להגיד כל כך הרבה ברכה? אה? אתה מוכן לדבר על ברכה בשם של ה' עבר את הלאה? נחשב שהג'וק רוצה לאכול חזיר עכשיו? ברוך אתה ה' כוונות זה בבסלי ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצבענו לאכול חזיר זה יכול להיות איחוד של העולם איך אתה יכול לעשות כזו ברכה? זה נורמל? אם אתה רוצה לאכול חזיר, אתה יכול לעשות שהכל נהיה בדברו? אם הוא חי אם הוא באושוויץ ואין לו משהו אחר לאכול, כן זה ביקוח נפש אבל אם הוא בא לרצטורן פה מה יש לך? פורק צ'אפס ולם צ'אפס, תביאי לי את הפורק צ'אפס אהה, יפה תעשה לנו את זה אז עכשיו ה' נתן לגויים רק את המצוות איזה חכמים הולכים אפילו יותר. הם אומרים, לא אפילו את המצוות. אשם יש את הלטפים של התורה והוא יכול להשתמש בזה באותה אורתה וליצור תורה אחרת. אני לא מבין איך להגיד את זה, בגלל שזה אומר ברחוב, שהכל העולם נמצא אחרי 600 המצוות, אשם כבר היה את זה. אז בגלל 613 המצוות, זה כמו שהעולם נפגש. זה כמו שהגוף של האנחה נפגש. מה הדבר של החלטת את הלטרות? זה יחזור את כל 613, כל המצוות של העולם, שזה כמו אשם נפגש את העולם, זה יכול להיות כולם נפגש. זה לא עובד. אז עכשיו, אתם זוכרים את השאלה שלכם? מה הייתה השאלה שלכם? איך הם קצת נותנים את הכתוביות שלו? את הדברות הזאת פה. איך ה' נתן לגויים, את המצוות, לפני שהם אפילו נתנים לנו את התורה? זה לא תורה, הוא נתן להם את המצוות. אתם רוצים לקחת את המצוות? לגויים, אינים אומרים כן, אינים אומרים לא. הם שואלים, מה בזה? אז כשמשה רבנו קיבל את כל האור על תורה, הוא כבר היה עם כל המצוות. איך אני יכול לדעת? בגלל שהגמרת אמרה שגם אברהם אבינו היה עם כל המצוות. אברהם קבל כבר כל 613 מצוות. אפילו אם אברהם היה גוי או גוי, זה היה ניבור. עברי גוי או יהודי? גוי גוי בן נוח לגמרא אמר, איך אברהם אבינו קפט שבת? גוי לא יכול לקפט שבת אז הם אמרו, שזה ציצית, הוא קפט את פסול והוא הלך בפובליקה כי אפילו אם מישהו רוצה לקפט יהודית והוא מתחיל לקפט שבת הלב לא אמר לו, קפט אפלי אחת פסולת של שבת תחזור את הליטה אחת הזמן או משהו כזה, למה? שאתה לא תשכח שבת פולי, כי אתה לא יכול להשכח שבת, כי אתה עדיין לא יהודי. אה? אברהם? מהמדבר של הגמרא, כן, כי אם זה לא היה צריך, הגמרא לא תשכח אותו לזה. שאברהם אפילו קבל ערוף תפשילים. מה אתה מנגן על זה? אם עכשיו יש לנו מוסטפא, וואו, מוסטפא הוא כל כך צדיק. הוא עושה רוף תפשילים עכשיו, בשביל יום טוב. מה? מוסטפא עשה רוף תפשילים? אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין זה למה יש שאלה, איך עקב גבר שתי אחות? זה נגד התורה. אתה לא יכול לגבר שתי אחות. מה היא התגובה? חוץ מישראל. אז היום באמריקה, מישהו יכול לגבר שתי אחות? אה? אבל הם אומרים שהאבותים קבלו את כל התורה. אתה צריך למצוא את המדע שלך. לפעמים אתה יכול להכניס את עצמך. אתה צריך לדעת איך להוציא את זה. אם תגידי לי, נגמרה, שאברהם יצחק ויעקב חזקו את כל התורה הם חזקו את כל התורה והמצוות אז איך אתה מבחין שיעקב התהליך לסיסטר? איך אתה מבחין את כל הדברים האלה? זה היה מבחין לא, אבל אתה לא יכול להשיג את זה אתה לא יכול לבוא ולמשיך להם שהם קבלו כל המצוות וכשהם עשו את זה, זה נראה כמו שהם עשו את המצוות, ועכשיו אתה מבין לי אקסקיוס. אה, אני הולך מישראל. איך הם קבלו כל המצוות, אם הם נותנים בית המקדש? איך הם קבלו את המקדש, אם הם נותנים את המשכן? זה המשכן. הם קבלו קורבנות על במות. הם לא קבלו בית המקדש עדיין. רק אחרי שהמשכן נפגש, הם לא יכולים עדיין לעשות סקרפיסים במקומות אחרים לפני המשכן הם עשו סקרפיסים במקומות אחרים בלי המשכן, בלי בית המקדש אחרי שהמשכן יפה אופיישיאלי אין עוד סקרפיסים בכל מקום, אין עוד עכשיו צריך להיות משכן עכשיו, אני יש לך עוד קצת קושיות, אני יכול לדעת שאתה מתעורר קצת זה אומר שכשהגויים שואלו אשם כשהוא נתן להם את התורה מה יש בזה? אז הוא אמר לגויים שאתם לא צריכים להתאים את זה אתם לא צריכים להתאים אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם כבר היו מנצחים לא להכניס ולא להמות 900 שנים לפה שהתורה היתה מיוחדת מהזמן של נוח 4200 שנים לפה זה חלק של שבע המצוות בני נוח השבעה חוקים של נוח היו שאתם לא צריכים להכניס ולא להמות אז מה שהם עושים עם עסק השם? מה יש בתורה שלך? אתם לא צריכים להכניס ולא להמות אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אם אתה מדבר על הקונוורטים שהם מלאים בגלל שאומרים ברוך אתה השם מלוקינו מלך העולם שלא עשה ניגוי אני יודע לך שאנחנו כולנו מלאים מי מאמין אותי? מי מאמין אותי שאנחנו כולנו מלאים? לא לא מה שאני אומר לך הוא נשיח בחוקך ונשמח ונהלוז בדברי תנמות תורתך ובהם נהגי יומם ונילה ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים. We declare to Hashem every night in Tefillat Harvit, We do not leave your Torah a minute. Day and night we can live without it. What liars! Maybe it's forbidden to pray Harvit? That's my answer why women are not obligated to pray Harvit. אז מחלוק את הפוסקים אם אנשים צריכים לפסק אחת ביום או שתי פעמים ביום. לפסק אחת ביום. והם יכולים לבחור שחרית או מנחה. לפסק אחת ביום. הוא מביא דקה מהרמב״ם, אקסקיוס ומכילה מקוות תורתו. אני חשבתי את כל מה שהוא אמר. אני לא ראיתי דקה. כמו שהייתי רואה בברות, אני לא ראיתי איזה דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא אה? זה דווק ממלכת, ממלכת הוראיתה או הרבנה? ממלכת התורה או הרבנה? ממלכת התורה, כמה פעמים רבין צריך לפתוח כל יום? כמה פעמים? מי? אחד פעמים לפתוח אחד יום, כמה זמן? כמה זמן? 2 דקות, 5 דקות זה מסוים איזה תפילה? כל מה שאתה רוצה. אין מה שיש לך בסידור. זה קרה רק לאחר כך ביחד עם החכמים. אבל כשהתורה היתה לנו 3,300 שנה, השם רוצה שאנחנו נדבר עם הם במיוחד. לתפילה. אז איך התפילה הייתה? ככה. תמקד ככה בבוקר, אחרי שאתה לוחץ את הידים. אדם יאהוב, אני אוהב אותך כל כך. אתה אבא מרחב ככה, אפילו כאן וכאילו. אתה יכול לתת פנקה או שניה אבל אני מרגיש כל מה שאתה עשיתי לי תודה לצבא, תודה לילדים, תודה למונה תודה למחקר שלי בבקשה תעזר לי עוד 50 מיליון דולר אני רוצה להחזיר עולם בפארק ווי מנג'ן זה לא מספיק, איפה אני חיים עכשיו? יאללה! וזהו, סוף למה עשית לי בוחרי? למה עשית לי קפקזי? למה עשית לי ג'ורג'יאן? למה עשית לי אשכנזי? למה... כל אחד עם את הפרובלמות. כל מה שאתה רוצה, אתה מדבר עם ה' אשם. אשם, אני לא רוצה להתגלגל. בבקשה, אני מתגלגל. תראו אותי, אני הולכת לבלון. אני רולנג לדבר. כל מה שהפרובלמות היו. עשית לי סמארט, עשית לי את זה, עשית לי את זה. זה הכל. תפילין, זה עוד מצווה תפילין של היד, עוד מצווה תפילין של היד, עוד מצווה תליט, עוד מצווה טוב לעשות את זה כמו שאנחנו עושים אבל בואו נראה, אתה לא היה צריך תליט ותפילין עדיין, פרש אחרית, בלי זה לאחר, אתה יכול להשתתף כשאתה יכול להשתתף אז מהתורה, אחת פעמים בשלב שלך איך היא התחילה 3 פעמים עם כל המגילה אחת שעה מי כתוב את כל הדברים האלה? קודם כל, מי שחשב את האבליגציה מ-1, 2, 3? עברה מיסויאס. מאוד טוב. הוא קטן היום. החלום הוא מבחינת הלאה, במיוחד הוא מבחינת הראש. עזרי מים אשם, אשם צלחה לרדם מינך. זה אומר. אוקיי, אז... אז, אברהם, יצחק ויעקב. אברהם, בוקר. השאר השני של אברהם הוא בית, בוקר. יצחק, צדיק, צהריים. יעקב, עין, ערב. אברהם, בוקר, יצחק. החלון, יעקב, ערב. מה שהם אומרים? הם אמרים לשים בשפה שלהם. בוקר, החלון וערב. הם עשו את זה שלושה פעמים. אחר כך, 1,300-1,400 שנים אחרי יעקב אנשי הכנסת הגדולה, הם קראו את הטקסט שקראנו היום, בערך 21-2,200 שנים. כל מה שקראתי, השם שפתי תפתח, נקדישך ונעריצך, כל הדברים שקראנו בתפילה, החכמים קראו 21-2,200 שנים. אולי קצת של הפרעה נוספת אחר כך אחר כך נוספת, אולי עם חלקים אחרים לזה, למשל, בריך שמה דמרי אלמה כשאנחנו קחים את התורה יש פגש שאומר בריך שמה, נכון? מי עשה את הפרעה? האריה הקדושה, רק 500 שנים לפני אנשים שפרעו 700 שנים לפני, הם לא אמרו בריך שמה אז אתם רואים שיש נוספים לתפילה שהם נוספים לאחר כך טוב למה החכמים היו צריכים לעשות טקסט? הם לא ידעו שזה יהיה מלחוץ אחר כך? במהלך האנשי, כשאתם מספרים את השאלה 1,000 פעמים זה אומר שאתם מתחילים את זה אפילו הטקסט הכי טוב, אתם מטורפים אחרי 10-20 פעמים משהו משהו בחיים, אחרי שאתם ממשיכים, ממשיכים אתם נפגעים. אז למה החכמים נכנסו לתקסט כזה? נפגעו את זה למרחקים! תפגעו על כל שאתם רוצים בשלב שלכם. למה? בגלל שהם ידעו שאנשים באים לתפגע על טוב ותפגעו על רעיון. אתם מבינים? אני אתן לכם דוגמה. אם מישהו מפריע ל'השם' בשפה שלו הוא ראה קטנה, סארה פל, אתה יכול להגיד, הוא פל איתה הוא פל איתה עכשיו רעיון שלו הוא רק סארה, סארה, סארה הוא לא יכול לעשות קריאת שמעה הוא מתחיל קריאת שמעה והחליט עם ה'הלויה' אז ישיר ה'מושה' הוא מפריע רעיון שלו הוא סארה אז עכשיו הוא מפריע את זה ה'השם' אבי תמיד תודה לך אם תתן לי את הילדה, סארה סארה, סארה, סארה, כל יום ככה שם סרורי, הזה לא נפגש לי את החלטה, אני נתן לו את התפילות סארה נפגש את הזה מה קרה שבוע אחר? הוא ככה, במדרש, אדוני, נפגש הוא וסארה לא הייתה טובה שילוך אנשים נפגשים על משהו שלא טוב להם או, כל האנשים פחות, מה הדבר הראשון שהם מבקשים? זמן. או, בגרס, זה נקרא פאפלינוס. מה זה? פאפלינוס. פאפלינוס. כמה יותר, יותר טוב. או, גרס. טוב, לא? אז מה המצב עכשיו? כל האנשים פחות מבקשים מיליונים. אחד רוצה בנטלי, אחד רוצה פרארי, אז מה יקרה אם הרבים מבקשים על הרבה זמן, כל יום? זה טוב או רע? לא טוב. מי יקרא שזה טוב, זה יהיה קרימינר עם זה. אז אנשים מבקשים על דברים שלא טובים להם. או אנשים יתחילו ללכת ללכת שיהודי יהודי יתרחק והחבר שעושה רעיון על הרגל יתרחק לו, יתרחק לה, יתרחק לכל אחד, יתרחק לכל אחד, יהודי יהודי יתרחק. אז החכמים כבר דיקטורים לנו את הטקסט, איך ללכת ללכת. לא ללכת לימי, לא ללכת לימי. למה? אנחנו יודעים יותר מכם מה זה טוב ואיך ללכת ללכת ללכת. אז הם יורגנים ללכת ללכת, הראשון שלהם זה ללכת ללכת ליהודי. לפני שתכתבו את הליסטה של שאלות שלכם, ראשון, תודה על המשה. אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך טוב, טוב, אתה כל כך תביאו לי טוב הלכה, תביאו לי לישראל, תביאו לי לירושלים. אחרי שהכניסת 13 שאלות אחת אחת אחת, איך הכניסת? 3 שאלות אחת אחת, זה כולה תודה לך. מודים, מודים אנחנו לך. אנחנו תודה לך. ברוך אתה השם. ולך טוב שמחה ולך נאה להודות. נכון? כל השארים האחרים, זה כולם תודה רבה. מתחיל עם שאלות, עם תודה על השם, סליחה, הולכים לכל שאלות שלכם, ומתחיל עם תודה רבה. אם לא יש לכם חזל, אתם מפגשים את זה. בדרך כלל, אתם הולכים לשאלות. אתם צריכים לעשות את זה נכון. אתם רוצים משהו מהטראמפ? ראשון, אתם אומרים לו, איזה יפה, בלוריטייה, איזה יפה רגל. אתם יודעים, אתם נותנים לו איזה תודה רבה. עכשיו הוא כבר אוהב אותך עכשיו הוא אוהב אותך! היי, דונלד, יש לנו איזשהו פרובל אוקיי, תראה את זה ואת זה לא צריך להסתכל, לא צריך להסתכל על עוד שאלה מה שעשה להם להכניס את החלטה? הקיסינג! הוא היה נכון, אתה יודע, אתה ראה באמביסיטה איך הם כולם קיסינגו אליו הם היו צריכים, זאת אומרת, יאללה! זאת באמת הייתה תודה כבר אחרי החקר אז עכשיו אנחנו סתם פה. אנחנו סתם פה. אם אתם אומרים שהקונטורט מנגן כדי להגיד, ארוך אתה ה' שלא עשה ניגוי, תספר לי איך אנחנו אומרים, אם אנחנו בתורה יום ולילה כל הזמן, אז איך אנחנו מנגנים כל לילה? אנשים שלא יודעים ללמוד תורה, הם לא מנגנים ערבית, אז הם לא מנגנים. הם לא קוראים להם נהגי אומן ולילה. זה לא נפגש להם. אבל איך אנחנו אומרים את זה? במהלך הספירטואלי. זה פשוט ליבוד. אנחנו אומרים ל'ה' אנחנו אוהבים את התורה כל כך הרבה. אנחנו לא יכולים להתחיל ללמוד. אנחנו מלמדים יום ומלמדים לילה. מה שם אתה? מה שם? מישהו יש שאלה? למה האגועים אומרים לאשם, אה, אנחנו לא רוצים, אתה לא צריך להכניס, אתה לא צריך להכניס, זה לא לנו. אשם היה צריך להגיד להם, אני לא מבין. בכל מקרה, אתה כבר מבקש מהזמן של נוח. מה ההכניסה של האגועים שהכניסו? המות. מה ההכניסה של האגועים שהכניסו? המות. אני אתן לכם דוגמא. אתם רואים את החלון של מות? בואו נגיד שתבואו את זה איפה, גוי קראמס, הוא יקבל את זה ויאלה את זה. מה זה הפניג'מן? אתה מפחד להגיד את זה, אה? בגלל שזה לא מיוחד לך. מה התורה אומרת על זה? הפניג'מן. כל מה שהם יקבלו, זה הפניג'מן. עכשיו יש לי שאלה לך מה יקרה אם למטה הוא מביא לי דבר אחר של מים? הוא ידע הוא הלכה ובאת חדש ונותן לי אני סליחה, אשר אני אסתור אתכם חטאתי, אביתי, פשאטי, תגידו קריס הוא יכול להסביר את המצב או זה כבר צריך למות? הוא יכול לעשות תשובה או לא? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתם יודעים, הרבה גויים עובדים עכשיו על פייסבוק, חיים. אני מטריד את הלילה שלהם עכשיו, או את החיים שלהם. לפעמים, אין משהו שיכול לעשות. אתם קטנים, אתם כניסים. אבל אני יכול להבין לכם שזה לא המקרה. שהגויים יכולים לעשות תשובה. מי יכול לראות מה שבחינתי? נין ואהההההההההההההההה והם עשו תשובה, הם ראו סאק ועשי והתורה אומרת, הנביא אומר, בבית יונה, שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו שהם חשבו חשבו שהם חשבו שהם חשבו חשבו שהם מאוד אימפורטנט, זה מה שמורדכאי וכל הילדים עשו. דוד, אני חושב שהאנשים חש הנה נהייתם אייס קרין. רבני, מה זה אומר שהגויים צריכים למות? הלכה? שבע, מצלב, נה, נוח, מלחמה לגויים. רמבה, קראית רמבה. אז עכשיו, רבותיי, רבותיי, יש לנו פרובלם. אחר כך בתנאי אשם נתן לגועים הצלחה לעשות תשובה והם לא גוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו יש שני סיפורים בתנאי שלא ידעים את אינם. זה אחד מהם. כולם חושבים, וואו, הגויים נפגשו, תראו את ה' מרחב אשם. הגויים נפגשו במהלך הזמן, אבל כשהם נפגשו לצחוק ולשחרר, אשם נפגשו להם. איפה אחר, התורה מפגשה הרבה אנשים שהם נפגשים, אבל אנשים לא יודעים שלאחר כך הם נפגשו לצחוק והם כולם הלכו לצורה האלה שלהם איזה חלק מהתורה? החכמים מספרו שכל הקונטרסטים שאברהם אבינו עשו כל שלהם לאחר כך הלכו להיות רשעים, רעיונים רעיונים הלכו לצורה האלה שלהם למה התורה ממליצה אברהם כל כך הרבה שהוא עשה כל כך הרבה בעלי תשובה? זה לא מתחיל אחרי הסוף? אם אתה עשית לו רעיון, למה הוא צריך למות רליגי? אם הוא הלכה לבית איציק של שיינקין עם רעיון ורעיון, והוא עשה שני טאטוויים, מי יכול לראות שהיה רליגי בקוני איילנד אבניו? מי יכול לראות? עד לא להגיד שאתה עשית לו רליגי. אני עשיתי עבודה עם מישהו, הוא עשה הוא עשיה לנסוע, אני עשיתי לו רליגיה, זה נכון, הוא עשיה לו רליגיה. הוא היה רבי, חסידי של רבי. הוא, ראש הקולטה, הלך אהוב. הלך אהוב, הוא התחיל להיות ראש הקולטה. הלך לגוואטמיאלה, למקסיקו, ל... קנדה. אה, קנדה. כל פעמים הוא הלך למדינה אחרת, פוליץ, FBI. אז באותו דקה הוא נגמר שהוא עשיה לצחוק והגיע לרליגיה. אני אמרתי לו אחר כך, לא מי ידע, הוא עומד ברליגיה קרימניאלית. זו לא גדולה גדולה. אתה מבין? טוב. יש הרבה שאלות, אבל אין התגובות. אני חסר קצת התייבה שלי. הם שאלו את החילונים בתל אביב, מה מגילה אנחנו מדעים בשבועות? מה שאלתי? מגילת אסתר. איך נחלנו ככה? הם שאלו, מי כתב קינדלאך? מי כתב ספר פעילים? 400 אחוז לא ידעו. תן לי להגיד לך דוד! כולם קוראים בן-גוריון. בן-גוריון. חג שבועות. יש איזו סגניפיקנציה, ראשונה יש הרבה סגניפיקנציה, מי יכול להגיד לי מה הכי סגניפיקנטי של חג שבועות? התגובה היא האימפורטנציה של התורה זו חלילה לתאשר לכם את האימפורטנציה ואת אימפורטנציה התורה זה כתוב בנגמרה שה' אומר, אני מקווה שאם הילדים יחזרו ממני, הם יחזרו ממני, אפלי הם ימשכו להמשיך ללמוד את התורה שלי. למה? שמה אור שבה, מה חזירם למותיו. שהלילה של התורה שלי יביאה אותם לדרך הנכונה. אתה לא יכול לרחוץ מזה לרחוץ מזמן. למה? אם אתה ממשיך ללמוד, ממשיך ללמוד, זהו. זה רק עבודה של זמן עד שאתה יוצא. זה כוח התורה. רב עבדיה יוסף, ז'צאל, כשהוא היה 13, הייתה גבוהה גדולה של ג'ורדנים לירושלים. הייתה גבוהה. ירושלים הייתה בגבוהה בגדול. הוא הולך ללמוד בשטיבל בבית ישראל בירושלים עד היום יש לך את הביתה הזה הוא הולך ללמוד ולמוד ולמוד כל אחד הלכה לביתה, לביתה, ללמוד הוא הולך ללמוד כל אחד אבא שלו הולך הלכה בלכה לראות אותו, הוא היה 13 שנים, לוקח ללמוד את זה, אף אחד לא ראה ודיה? אף אחד לא ידע. ואז הם ראו קטנה קטנה מהספר השני של השולה, של הילדים. קטנה שם, איך זה יכול להיות? אין אלקטריקה עכשיו. קטנה שם, בואו נסגר. הוא היה שם לפני. הם הלכו, ראו אותו כל כך דיפי לבוק, הוא לא ראה אפילו את הטלפון קטן. והוא נפגש את כל האנגר עליו אבל הרבי היה שם, אם אני לא טוען, הוא היה, אני חושב, רבי עזרעתיה או רבי אחר הוא אמר לו, אל תתעסק בו, הוא יהיה הרבי הכי גדול בעולם אל תתעסק בו זו הייתה אחת העבודה עם הם אחת הזמן הוא הלך ללכת ללכתון של אחד מהרבים האשכנזים והרבי האשכנזים, שהיה בשנת ה-70 הוא נפגש, הוא הלך כשרב עובדיה היה ילד, הוא בא לקלאסט, הרבי עובד. אז הם שואלים לו, למה אתה עובד בגלל הזה, ספרדי בוי? מה קורה? הוא אמר, ספרדי בוי, אה? זה נוג דולה דור, הזה. אז הם שואלים, איך אתה יודע? אז אני אגיד לכם, אני שמע את הסיפור עליהם, אין דווקא שהוא יהיה חכם גדול, אז מה? הוא אמר, כמה חודשים לפני, הוא היה את בלבים שלו חליטים עם קאסט. קאסט על בלבים שלו, על בלבים שלו. איך אתה חליט את בלבים שלך? אני יכול לדעת שמי הילד היה היחיד הולך להחליט את בלבים שלו בדיוק. אבל אתה חליט את הרקע. אבל איך אתה חליט את בלבים שלך? התגובה היא, הוא קיימה על חולה בישיבה, לקחת כתוביות מהשטח, והוא התחיל ללכת לכתוביות וללכת לראות. וכשהוא היה כל כך דיפי בכתוביות, הוא הולך ללכת על חולה ל-20 דקות. הוא התחיל ללכת, ופל מהחולה, ופגש את שתי ידווים שלו. אז כשדין אשכנזי, רב, שמעתי את ההיסטוריה, הוא הלכה לראות אותה בשיטה. הוא כבר ראה, מה שאנחנו כולנו ראינו 50-60 שנים לאחר כך. זה מסכים כדי לראות, אם אדם נכנס כל כך ללמוד, מה אתה מקווה? רב שח, אימא שלו השלחה לו לקחת מלון מלון מן המדבר. אחרי 20 דקות הוא חזק, הוא היה עם זמרה בידיו, הוא בא ככה, היא אמרה לא, איזה מרחב זה? הוא פלא במצב והוא לא ידע, הוא היה כל כך דיפן בגברה, מרחב פלא איזשהו מקום, הוא היה במדינה אחרת, כל כך, רבי בן ציון אבא שאול, הוא יצא מהמקום בשבת, עשרה בערב, או משהו כזה, לאחר כך הם הצלחו אותו בסוף הזה ירושלים, כל כך בצד האחר, 2 שעות הוא הלכה, כשהמבר שלו הוא חלק מהשול. הוא כמעט הגיע למונסי. מישהו ראה אותו, כשכל החילונים מגיעים לכאר על שבת. הוא אמר, רבי, מה אתה אומר? 2 שנות הוא עברה הוא לא התאם 2 שנות הוא עברה למה? כשמדע הוא בתורה, העולם לא יושב ויש ספרים כזה ספרים של ספרים של ספרים אבל מי היה הכי הולך את כל החיים שלו ללמוד, החזון איש חזון איש חזון איש, תשמעו את זה, זה רבי לורנס, הוא כתב בוקר על החזון איש, על הרב מבריסק ועל רב שח, חכמים גדולים בבוקר אחד, בוקר מדהים, דברים שקרו בין הוא והם, ממש ובוקר מדהים לחיות, לראות איך יצא יהודי במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך במהלך הזה במהלך הזה במהלך במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהלך הזה במהל הוא אגיד, אני לא זוכר אם אתי אאתה הוא אגיד, איך זה אפשר שהבן לא זוכר אם הוא אאתה בברקפאסט או לא, שעה לפני? הוא התגלגל, בגלל שלי, לא יש שנה לפני שאני אאתה, לאחר שאני אאתה. לא יש שנה שונה. אני לא מרגיש כשאני אוהב לפני, ואני לא מרגיש כשאני מפחד אחרי. אני לא מייחס לזה. אז אני שאלתי לו, בצחוק. אז למה צריך לאכול בכל מיני מיד? לא. אי פעם. כי הרבה אנשים אוכלים כשהם מרגישים אוהב. אז הוא צחוק ואומר, אני באמת לא יודע אם אוכל או לא. אני מייחס לדבר של האנשים של הביתה שלי שהם מייצרים לי את האצלם. אז כשהם מיילים לי את האתבות, אני יודע שאני עדיין לא אאכלתי אם הם לא מיילים, אני מיילה על זה שאני כבר אאכלתי אז אם הם מביאים לי ברקפסט, אני מאמין שאני לא אאכלתי על ידיי, אני מיילה עליהם, הם יודעים מה הם עושים. אחר כך אני לא ידעתי. חזרניש הוא לא יכול להגיד שום שאלה באמת כל הליותו, אף פעם הוא לא יכול להגיד שום שאלה, לא, זה כמה ילד הוא היה. במקום הכי גדול שאתה יכול להשתמש, הוא לא יכול להגיע לנגמר יותר של זה. שלושה יום לא ללכת מהגמרה, ללא אוכל, ללא נפל, שלושה יום. כל יום, כשהוא הכניס את התלמידה והלכה ללכת לנפל, המערכת שלו והמערכת שלו הייתה אחת וחצי פעמים מלבד. אז כל שהוא היה צריך לעשות הייתה להתקדם מהמערכת, וזה כמובן איך הוא מגיע לימוד היום הוא הלך מאוד לילה הוא היה ממש מלחמת מהתלמידה והוא נפגש על הקטע זה כמו שהקטע שלו היה מלחמת היום שלו היה מלחמת אחד הזמן הוא לא יכול לצאת מהכרסה הוא לא יכול לצאת מהכרסה הוא לא היה בכוח לצאת מהכרסה אז היו יכולים, הם קבלו לו, הם קבלו לו, הם הבאנו לו לקטע אז הם שואלו לו רבי מה קרה היום שאתה לא יכול לצאת? אתה מרגיש בסדר? הוא אמר, במיוחד אני מתכוונת את האנרגיה שלי ואת המשכנע שלי למקסימום שאני לא יכול ואני נותן לעצמי קצת יותר ממשכנע לתת מעבר לתכון ולתת ליד. היום, אני עשיתי ארגון במתכונן שלי. אני לא, אני הלכתי מאחור, אני לא, אני לא יכול לתת מעבר לתכון. זה היה בימים שלנו, רבותיי, 50 שנים. הוא לא יכול להתחיל ממלכה כי הוא מתלמד ל-15,16,17 שנה בדרך כלל בנקודה הכי גדולה. בלי לראות, בלי למושך. סופו של דבר אחר. מאוד, מאוד קטן. מאוד קטן. אולי היה 50 קילו. ממש ככה. זאת הייתה זמן שלנו. רב שמואל גרנמן על אוהב השלום, היא פסטה בנאיר עוד שני שנים. הוא היה אחד מהמלכים שלו בנברג. זה מה שהוא אמר. איזו זמן, הייתה מניאן בבית המשפחה. מניאן. לבחור במנחה. בקרוב, בקרוב הלילה, מנחה גדולה. אבל לא הייתה לנו מניאן עדיין. אז זה מתגלגל. כשהמניחה ה-10 יצאה, אני שואל הרב, רבי, אני הביאת גבירה לבית שלי עכשיו, קצת דקה מאחור. אם אני נשאר במנחה, הגבירה תשאר 20-30 דקות בבית שלי. האם אני צריך להשאר פה בגלל שאני המניאן של המניאן, ולא יש לי מניאן, או אני צריך ללכת לבית שלי? מה תגיד? מה התגיד? אה? מה שאנחנו נתכול לדעת, בלעד מה זו האמת? יאללה, שמואל, אתה תשכח אותנו עם זה, מניין? אחרי שעה, אנחנו נמצא מניין? נכון? אבל הצדיק לא נתכול לדעת ככה. תשמע מה הוא נתכול. זו סקולה לשלום, רבותיי, סקולה לשלום. הוא אמר לו, הוא היה מאוד מפרש שהוא נשאל אותו את השאלה. הוא אמר לו מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שדווק במידת שדווק במידת האמת מי שדווק במידת האמת מי שד הם לא היו עם מיניאן בביתו, בגלל שאני הייתי צריך ללכת לדעתי. חזרוניש כתוב, באחד מהכתובים שלו, אני מאוד שמח כדי לעשות את מרחבי האנשים שמחים. אני צריך להיות במיוחד, לא להתאהב את האנשיה ולהגיד לה שזה לא נחמד, אפילו אחרי קצת דקה. אבל מה אני יכול לעשות שמידת האמת הטריד של האנסטי, האמת, במי, מפורסם לי ללכת מעבר למה שאני רוצה, מעבר למה שאני רוצה, שאני צריכה לעשות אנשים לפעמים ארוך, ולא להיות מפורסם. האמת היא שאין משהו שאני אוהב יותר ממה שהיא האמת. יותר מכל משהו. במקום אחר הוא כתב, אהבתי את האמת היא כל כך גדולה, שאני מנסה את עצמי מאוד, לגבי אנשים שזה מנסה להגיד לאנשים מה שהם עושים בגלל. כי זה מנסה בתורה. הוכח תוכיח את עמיתך. הוא אמר, לא משהו שאני אוהב יותר, זה מה שהוא באמת אומר, לא משהו שאני אוהב יותר, מאשר לרדות אנשים, ולשתן להם להשתנות. האנסטי שלי, מידת האמת, שקיבלתי אחרי שנים מנצחות, זה לא נשאר לי שולחן. אני צריך להשתתף לתורה. אני מנצח את עצמי לרדות אנשים. אולי קבוצים היום ילדים ילדים ילדים ילדים אחרונים אומרים שזה לא בצדיק שלי, זה לא בצדיק שלי. תעשה את זה בצדיק שלך. אתה לא יותר צדיק מן חזון איש. ואתה לא תהיה במיליון שנים, לא משנה מי שאתה. ומה הוא אמר? אני מנצח את עצמי לנצח אנשים. מה זה חג שבועות? תן לי להגיד לך מה זה. עמלו בתורה זה מנצח ואהב לתורה. היה עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו איכר ממש. עד כלות הכוחות כפשוטו ממ� סגולת התורה האפקט האמת של התורה היא להביא האדם למקום הספירטואלי הכי גדול שיכול. זו האפיליטה של התורה. ולהכיר את חובתו בעולמו. וזה מזמין לאחד להכיר את המשפט שלו בעולם הזה. כי כל אחד יש משפט. אם אתם שואלים 99.9% של האנשים בעולם אתם יודעים מה המישן שלכם בחיים? למה ה' עשו אתכם פה? למה ה' עשו אתכם כמו שאתם רואים? למה ה' עשו אתכם עם כמה זמן שאתם אוהבים? למה ה' עשו אתכם בבית? למה ה' עשו אתכם פה? מה הוא מבקש ממך? רביי, נפלת עלי כבד. זה קשה לי. מה אני יכול לדעת על הדברים האלה? אבל אני פרופט. כזאני שריץ. עיקר סגולת התורה להביא את האדם לרוממות עילאית חובתו בעולמו אתם רואים את הכוח של התורה? התורה נחליט את כל המצבים, את כל האמצעות, את כל הדברים שנחליט אתכם מרגישים את החיים של ה' אחרי שאתם נחליטים אחת אחת את כל המצבים ואת כל הקליפות ואת כל השטחות בעצמכם, הכל בעצמכם נחליט, כמו היום. לא יותר דעות, לא יותר דלמה. ומה הוא ממשיך לכתוב פה? לכל שהאדם מוסיף בהגיעתו, the more a person continue with his efforts, מנתק בזה את חבלי היצר. The more you learn, the more you force yourself to learn, the more cords, handcuffs of the evil inclination you break. Another one and another one. וממאס בתענוגי האבלים עד שאתה מגניב מבחינת הפיזיקה של העולם הזה מגניב? איזה אוכל יש לך? אני רוצה לדעת את השטויות איזה סוט יש לך? מה אתה מדבר עםי על זה? איזה יותר אנחנו נמצאים? אתה מזלזל? אתה במדינה אחרת? אתה מגניב על הדברים האלה? ונפשו משתוקקת לרגשה קודש. Your soul is fully addicted to this holy feeling. I know it sounds Chinese to you. Try at least to imagine what it's like. I mean obviously you don't know what it is until you taste from it at least once in your life. But try to at least try to imagine the unbelievable feeling of the soul. נפשו משתוקקת ברגשה קודש ועונג החוכמה. The pleasure of the wisdom of the Torah. הוא מתק תארת הלב. And the sweetness of the purity of the heart. Look at his language. His language is like a thousand years old. Highest level of Hebrew. לשון קודש. וההכרה שלא בשר ואדם האדם. אתה מגיע למנהלה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה ברורה כי באמת אין כל עצב בעולם. The truth is, there should never be sadness exist by anyone at all ever. What do you mean no sadness? People die, people lose their jobs, people lose their homes, people become homeless, people get cancer, people die in a terrorist attack, people become blind, so many tragedies. What do you mean there's no sadness? It's sadness to ordinary people. אבל לאנשים שהם קטנים, כמו חולים, לתורה אף אחד לא יכול לקטן את האנושים שלהם זה לא אפילו לקטן אתכם כי זה כאילו כאילו שאתה בא מבחינת הפלנטה אתה במהלך שונה, במהלך שונה באמת אין כל עצב בעולם לא, לא יש משהו כזה שחשוד למישהו שיודע את החלטה האמת של האמת אם אתם יודעים את האמת של ה' אתם לא יוכלו לקרוא, לא יכולו להיות דפסים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא יכולו להיות מפחדים, לא כשכל מה שעושה בגללך או כשכל מה שעושה בגללך כשאנשים מגניבים לך ומאושרים לך יכו ומאושרים לך כשאנשים מגניבים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים לך ומאושרים ל הם צריכים עבודה. להם כמה אלף דולר לתת לך, כשהם רואים את הסיטואציה, זה לא משהו. אין שאלה בעצמי שהם נותנים לך מילה טובה. אתה יכול לפעמים... להיות חיים יותר טובים. 10 ילדים בדרום אחד. לא, לא, לא. חס ושלום, אל תנשא אף אחד. זה נפגע אותי מהסורה. להבדיל! להבדיל! כמו אדיק דרוג! הוא אומר לו שחברך מתווכח! אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני לא חושב שיש 100 אנשים ככה בעולם. זה מה שאני חושב. בעולם. זה צדיקים. אנשים שהם מגיעים לצדיקה של התורה. זאת אומרת, אין שום דבר, אין שום דבר אחר. אין טלפון אלקטריקלי, אין סמארטפונים, אין קומפיוטר, אין לפטאפ, אין ללכת לבנק לעשות דפוזיט, אין קופת חולים, אין לנסות לדוקטור, אין לנסות למיישר סוט או טייל. אין מהם. רק אתה, ה' והתורה ואתה כבר במלכה 100% ומישהו מבחינתך שתראה את זה ותשמע שזה לא טוב לך תראה איך הוא חי, וואו רבי, זה מטורף את מיוחד שלי אני חי במנשא, נוג'רזי, 15,000 מטרים שקל אני יכול לבנות עוד 2 בניים במרחב שלי ואני רואה איך הצדיק חי עם 10 ילדים כזאת, זה נפגע אותי. אני צריך לעשות משהו לנו. והצדיק, כשהוא רואה איך הוא חי, הוא חושב, רבי, אני מרגיש כל כך רע בפני החברה שלך. למה? תראו איך הוא חי. נבח. כל החיים הוא חי. תראו, אין משהו שיכול לעשות לו שמח, את זה, את זה. תראו איך הוא חי. אם הוא רק מראה אחת שעה של הגדול שאני מרגיש כל פעמים. אחת שעה בשבילו. אם הוא אקבל את כל המראות שלו עם כל הכרמלות ואת הפיקאסו ונפגש את זה בגרפיץ. אם הוא מראה את הזכרון הזה. עכשיו, אני יודע שכי שאתה לא מראה את הזכרון הזה, אני יודע שאתה חושב שאני מזמין. כן, אני יודע. אבל אני לא מדבר על כל שום דבר, אני רק אומר לך מה חזוניש רואה, זה הכל. וממש, לפני שהנחנו. אחד מהמצבים שאנחנו מקבלים בעבודת התורה התורה הלכתה את האנשי, מנוחת הנפש ורלוקציה רלוקציה ומנוחת הנפש לוקח את הסטרס, האנסייטה, האוהב, הפניקה וואו, אני נרגש, מה יהיה? וואו, אני מתי, אני לא יכול לקחת את זה עדיין לוקח את זה מהסיסטם האנחה שהתגלגל את הרחובות שלו ואת הדרכות שלו, בגלל התורה, ומגיעה ומתאמה ל'השם, היא לא הייתה שום סיבה, אף פעם, ללמות את המלחמה שלו, את ההרחבות שלו, ואת המלחמה של המדע. יש עכשיו אחד האנשים על הארץ, שיכול לעזור אותו, לא משנה מה הוא יעשה לו. שטול את כל המוניה שלו שטבח שם חלט אני משכול מה זה הטקסט הבא שלך שאתה מנסה לי לתקדם זה שם שם אחר השם רואה את השם, למה אני אפילו אפשר להיות מפחד? אבל בדיוק, התורה מנסה שלנו להיות מפחד לתקדם לחיות בפחד! פחד עד כדי פחד איזה חוויה היא לגלית ואיזה חוויה היא לא לגלית? איזה חוויה התורה רוצה? חוויה שכל דקות של החיים אולי אני לא עושה מה שה' רוצה שאני עושה צריך לחיות כל החיים עם את החוויה הקונסטנטית שלך בתל אביב שלך כל דקות של החיים כל דקות של החיים שלכם וזה מאוד סטרספול זה סטרספול לבניים, כן זה סטרספול לאנשים שעובדים בחיים, כן לאנשים שהם חייבים לתורה זה לא סטרספול בכלל זה לא סטרספול, אני אערך את זה לך מעידך, on the other hand התורה דורשת מאיתנו ערנות מתמדת Constantly to be alert עד כדי פחד To get to fear Why are you shaking? Maybe I should have not come to that wedding, it wasn't kosher I thought it's gonna be kosher Maybe I messed up Calculate everything you do שמע איננו ממלאים חובתנו ליוצרנו שמה אנו ממעטים בקיום המצוות איננו ממלאים חובתנו ליוצרנו שמה אנו ממעטים בקיום המצוות איננו ממלאים חובתנו ליוצרנו איננו אם היינו ממלאים חובתנו ליוצרנו במקום איננו נכון ממלאים של חובתנו ליוצרנו איננו ממלאים רעיונות, חובתנו ליוצרנו איננו ממלאים ליוצרנו אדם יפהר ברגע, רק סתם בפנים של ארון הקודש. ראיתם את התורה? יפהר ברגע. גאון נבילנה בשלילה, הופך מוקצה על שבת. פילס של... פילס של משהו, אחד מהאמנים, או כל מה שזה היה. היה פילס על משהו, בשלילה הוא הופך אותו, הוא הופך אותו. זה מוקצה, כשאתה אוכל את זה ואתה יכול להשתתף את הטלוויזיה, זהו, הטלוויזיה תהיה מוקצה. אתה לא יכול להשתתף עם זה. הוא נפגע ברגע. על הרחוב, הוא נפגע. אימא שלו עברה לו. מה קרה? אני טפסתי מוקצה. עוד פעם הוא נפגע. שש או שבע פעמים ככה. היא עובדה עליו, נפגעה מוקצה על יד. מה קרה? פעם אחת, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, רבותיי, ועוד פעם. בפעם הבאה, כשהיא הולכת עליו, היא קיבלת את הטלוויזיה, ומצליחה את זה. היא אומרת, זה לא מוקצה, זה טעים. זה מוקצה, רק אם זה מגניב, אם זה עובד לאכול, זה לא מוקצה. זה כשהוא נמצא עליו. האריה הקדוש, בשבת, תפסק את הטלוויזיה, כל שבת היד שלו נמצא בידו, הוא לא קח את זה ללחוץ עשרה שעות, כל היום וכל יום. למה? בגלל שהוא כבר חושב שאם הוא יתן את היד, הוא יתן אחד של רגל מהיד. ואני לא צריך להתן רגל בשבת. זה כמו לילה ברחוב בשבת. זה הלבל של הרבים, רבותיי, פעמים. כל שבת הוא נמצא ככה עם רגליו. הרב מבריסק, הוא מבקש פה בבוק חיים עם תנועה וסטרס לא הסטרס שיש לנו, כשאני קבלתי זמן, כשאני קבלתי עבודה, כשאחי אני מקבל שידור, לא הסטרס הזה. לזה הוא לא פעם פעמים נחמד, אפילו קצת, אף משהו. הוא לא ידע מה זאת לדבר עם לדבר. כל התאמה בשם השם. אז מה הוא היה סטרספול על זה? חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. חרדה תמידית. קונסטנטי חר סטרס. מבחינת את עצמו כל דקה. האם אני מבחינת את האבליגציה שלי ואת הדרך שלי או לא? האם אני צריכה? האם אני צריכה? לא צריכה, כן, לא. כל הזמן, קלקולציה. מה אשם רוצה ממני עכשיו? את הזמן הזה. לדבר עם אייפון או ללשון ללכת? מה הוא רוצה? ללחוץ או לנסוע או ללשון ללכת? ללכת ב-8.30 או ללכת ב-11.30? לסמוק סיגרת או ללכת את הסיגרת? ללכת לרחוץ ולשחרר 50 דולר בטיקט ולתת 15 דקות של תורה? או לאמין ה' לבחור את הטיקט כמול שאני לא אוכל תורה כל כך הרבה שאלות בעצמי להתגלגל את אבא שלי או לא להתגלגל להתגלגל על זה או אולי זה יותר טוב להיות קטן להתגלגל את הילד כשהוא רוצה או לא להתגלגל את הזו, לא להתגלגל את זה, לא להתגלגל להתגלגל על זה או לא להתגלגל כל כך הרבה שאלות כל דקה כשהוא בא לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לבית שלו לא משהו פרסונלי, לא כמו אנחנו. וואו, מה אנחנו הולכים לעשות? אנחנו הולכים להפסיק את הטלפון, זה יכול לצלם לי שניה, הם לא יכולים לתחזיר לי את המONEY, מה אני הולך לעשות? זה, זה. זה לא כמו זה. למה אתה כל כך נרווי, רבי? האם אני בדרך הנכונה או לא? לגמרה, רבי יוחנן, לפעמים לפני שהוא הלכה, היה 120 שנים. הילד שלו הייתה סביבו, ראיתי אותו קרקעים ומצחקים. רבי, למה אתה מפחד? הוא אמר להם, אם אני הולך למדע של אנשי שאתם יכולים להתגלגל ולהלכת עם התגלגל, אני עדיין אשכרה אשכרה. עכשיו, כשאני הולך למדע של מדע שאתם לא יכולים להתגלגל, איך אני לא אשכרה? אז הם אמרים לו, רבי, אבל אתה תלמד כל חיים תורה, ואתה רק עשית דבר טוב. אתה לא עשה איזה רעיון. אתה לא הטייפי שתעשה רעיון. 120 שנים של חיים פרפקטיים. אף אחד לא יכול להגיע לזה. מה אתה כל כך מפחד? אתה צריך לתת לנו ברכות לפני שאתה ילך מהעולם הזה. בבקשה, תתנו לנו ברכות. אנחנו לא נוכל לשאול ברכות לגבי רב רבי ככה. הוא נתן להם ברכות. איזה ברכות? אני מבקש שאתה תרגיש את ה' כמו שאתה תרגיש את האנשים. זו הייתה הברכה. אם אתה תרגיש את ה' כמו שאתה תרגיש את המסעדים על הלחץ, או המשחקים ברחוב או המאפיה שבאה לקבל את רכביו ואתם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט ביום שתגדל את המסך של האוהב של אשם, אתה כבר במסך מאוד מאוד גדול. במסך מאוד גדול. תגידי לי את ההיסטוריה שלכם. אני הייתי ללכת לרבי, לפחות 3 פעמים בשנה, כשהוא חי. אחד הפעמים שבאתי לו, ראיתי שהוא מאוד מפחד על יד. אמרתי לו רבי, למה אתה מפחד? הוא אמר, אתה רואה טוב. אני אגיד לך למה אני מפחד. היום זה ערב ראש חודש. מחר זה ראש חודש. וראש חודש, מחר, אני צריך לתת עבודה לכל הילדים של הישיבה, של הקולג. ואני לא הייתי אי פעם לאט. אני תמיד עבור זמן. אשם תמיד עשוי לי מהשמיים. אחרי דקה, אני תמיד מקבל זמן. במיוחד שתי שבועות לפני התדלן, אני כבר אוהב את המילה הכולה. היום זה הראשון פעם שאני כל כך קרוב למילה של עבודה, זאת אומרת, למטה, ואני לא אוהב את המילה. ולמטה, אם לא יקרה מירה, אני לא יכול לעבוד את העבודה. אני שאל אותו, אבא, מילה שאתה מדבר עליה? הוא אמר, 1,000 לירות. כמו 10,000 דולר היום. משהו כזה. אני אמרתי, זה יותר מעניין מהצליחה שלי, אבל 100 לירוד אני יכול לתת. 1,000 דולר. במשל 10,000, אני יכול לתת. אני יכול לתת. ואת הרבה, אני כבר יודע מי לקחת אותה. יש אנשים במיוחד שלי, הם לא יגידו לא. אני אקבל כמה מהם, ואני אקבל את הרבה מלחמה מחר. הרב ממשיך את ראשו ואומר, אוקיי, אני כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה כנראה אז אני החלטתי לספר את האספקטים במיוחד, אתם יודעים, אני אעביר את זה במיוחד. בסוף העולם, כשאני קיבלתי התגובה העולמית מהבנק שלי, ראיתי שבמיוחד בבנק שלי, יש לי עוד 1,000 לירה שאני לא יודע איפה היא באה. אני חלטתי את הכל, וקיבלתי את זה עוד פעם. אני הלכתי לבנק ושאלתי, למה יש לי... היום אף אחד לא הולך לבנק. הם מפחדים, אולי ידעו. אבל הוא הלכה לבנק לבחור, למה יש לי עוד 1,000 לירות בעקבי, אולי זו חלקה. בבקשה, תן לי לראות כל הבחורים שהבחרו. וראיתי שהבחור של 1,000 לירות שהייתי נותן לו, הוא לא נתן לו. הוא לא נתן לו. ברגע שאני הלכתי לרב ואמרתי לו את ההיסטוריה הוא קיבל את המשפט מהכתוביות ונותן אותי אני שואל לו, למה אתה לא דפוס את המשפט? הוא אמר, אתה אמר לי שאת היכולת שלך היא רק 100 לירות האחרות 900 תקבלת מהאנשים אחרים, כמה אתה קבלת מהאנשים אחרים? אני אמר, האמת, אף משהו הוא התחיל לרחוץ. הוא אמר, זה מה שאני חושבתי. אני יכול לדעת שבאמת תפוס את עצמך לתת את המון. זה למה אני לא דפסתי את הבחירה שלך. אני לא יכול לבחיר את הבחירה של מישהו יותר ממולך איכותו. הוא לא בחירה את הבחירה שלו. אתם יודעים את המסך של האמת שיש לדברים כאלה? מה מסך הם? האנגלית כבר נותנת לך עבודה לא, אני לא אשכח את זה אני לא, למה? הוא אמר, כשאנחנו שפכנו, שזה גבוה יותר מהצליחה שלו הוא לא רצה להשכח את זה איך הוא מנגין, הוא לא אומר בסטוריה אני חושב שהוא לא מנגין בימים הבאים, ה' עשה לו מירה אבל זה מה שזאת אומרת, חג שבועות תורה יכולה לעשות אתכם כאלה אישים אף משהו לא יכול לעשות אתכם כאלה אף פסיכולוגיה אף פסיכיאטריה יש לך מיליארד קרקעים שבאמת תעשו אתכם לעשות אתכם יותר טובים בפרסונליטה עכשיו אחד מהם תעשו אתכם אחד מסוים אפילו מעל מה שאתם עכשיו לא משהו זה כל אילוזיון הדבר האחד שיכול לעשות את האנשים זה התורה, לא משהו אחר. והתורה לא נמצא באנשים אלא אם הוא מותה את עצמם לציין את זה. מותה את עצמם, מה זאת אומרת מותה את עצמם? לרחוץ מבחינת הממסורת? אתם יודעים מה זאת אומרת מותה את עצמם? יש חברותה בין 8 ו-10 שבועה. אחרי שתלמדים כל יום, הם יגידים לו, תגיד לנו, מה? יש בוחריה וודינג היום. שבעה פלואות אוכל. שבעה פלואות, אין מקום על הטאבל. קבב, ושיש קבב, ולם צ'אפס, ושפלו, וסבו, וזה, וזה, וכל זה. ואת הטלפונים, הטלפונים בכל מקום. ואחרי שהם כבר נפגעו, אתה צריך עצלה עצלה הוא ברחוב, היי, אתה לא תחשב על הקבב! עוד 12 קבבים! אני מתי! זה מרגיש לי על המשחק שאחד אכל כל כך הרבה והוא אמר לבניו, אני בדרך לגמור. אז הבניו אמר לו, אוקיי, אז תחזיר את המדגש שלך ולגמור, ככה יש לך יותר מקום לאכול. הוא אמר לו, אתה מגניב? אם אני יכול לתחזיר את המדגש שלי בכל מקרה, אז אם אני אגיד לו, אה, יש בוחר בוחריות מגניבה בשער אטון או אילטון, אני לא יודע, איך זה יותר? שבע שטחים אוכלות, אורקסטרט ספציפי דווקא מוסדקיסטן, עם כל האלפות וכל מה. אחרי זה קאפקאזי בנד. בוחרי, קאפקאזי. והוא עושה את זה עכשיו. שור שנגח את הפרה. האקס נגח את הכר. מי צריך לבנות? והמדע שלו הוא... העשבולו, הסטייקס, המוזיקה... והוא אמר, מה לעזאזל עם כל הזה? זו החיים. רב אליה עשה את הטסט הזה. אבל ישי, כשהוא היה יונגר, כשהוא חי באירופה, הייתה קונצרציה של הכי גדול של חזן אשכנזי אף פעם. הכי גדול. רבי יוסל רוזנבלר. לא מאמין, כשאתה שומע את הקהל שלו, הלוח שלך יוצא מהקהל שלך. אם אתה יודע קצת על אשכנזי, חזנות. וכו'. זה כמו... קודש הקודשים. וזה חזן בכלל. אז רבי ישי הוא יושב במוזיקה טובה. הוא יושב בנשמה פיור. כאן הולי אנשי שירה חזנות. אז הוא רצה ללכת ולראות אותו בקונסרט. הדרום של כל ילדים. יאו, הירו מגיע למדינה. הוא נפגש. הוא כמעט יכול להחליף מהמזרח. הוא הלך שתי פעמים. הוא נחזור. הוא נכנס למזרח. הוא נפגש את המזרח. הוא נפגש את המזרח. הוא נפגש את המזרח. הוא נפגש את המזרח. הוא הוא נפ אז אני אוהב רבי יוסף רוזנברג אבל זה לא יביא לי למלכה התורה היא חייבתי אפילו רבי יוסף רוזנברג אני עדיין מאמין פגישה גמרה יותר מזה זה מה שהתורה יכולה לעשות לך רבותיי זה מה שהתורה יכולה לעשות לך אז הרבים מיידים לך כמו איך מיידים לך? אחרי שאתה היה בין ישיבה כמה שנים, אז אתה יכול להבין על עצמך כבר אתה צריך כמה שנים טובים לתפקיד ללמוד, זה יקרה כמה שנים ללמוד איך ללמוד בלונדה זה לא מבחין ללמוד בלונדה, זה לא מבחין אבל לפעמים, למשל, אם אתה נמצא איזשהו מקום ואין אף אחד שם, אם יש לך גמרא, אתה יכול לנסוע וללמוד ולהבין, להבין? אבל זה לא יקרה אחרי 2-3 שנים, זה יקרה כמה שנים עד שאתה מתחיל להבין אבל היום, ברוך השם, יש הרבה, הרבה כתוביות הרבה כתוביות שעומדות ללמוד איך ללמוד, ארץ קרוז, זה, שטיינזיס, כל הנמצאות האלה שאנשים מייצגים, במיוחד האמריקאים, כי האמריקאים יוצאים מנגינה, הם לא מדברים עברית, האזראלים, זו הליגה שלהם, אז בדרך כלל, כל חומש, גמרה, רשי, 80% מהם עברית, 80% האשכנזים שהם גדולים פה באמריקה הם רק יודעים את הלשון כשהם עברו את החומש כמו שהם נדברו בהם בלשון אבל הם לא יודעים את הקבוצה לפעמים הוא יספר לכם את כל פרשה ת'ייץ' כל מילה בפרשה אבל כשאתה מדבר עם עיבוי הוא לא יודע איך זה יכול להיות שאתה יודע את כל הפרשה כמו רובוט כמו רובוט מהזמן שהם בלשון הם היו כמו שירים בי רשיס, in the beginning, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רשיס, בי רש כל שלך אתה מלך בישיבה ואתה לא יודע איך לדבר עברית? כנראה, אם זה לא מותר שלך, זה מאוד קשה. אני אומר, אחד מה שאנחנו קיבלנו מהקומוניסטים, זייניסטים, אנשים רעיונים, זאת אומרת, אנחנו מלכים עברית. הם קיבלו המדבר האנושי בישראל. אז עכשיו, כשאתה מלך בעל תשובה, אתה מלך בישיבה, הם מדברים לך בעברית, אתה מדבר בעברית. 80-90% מה שאתה מדבר, אתה כבר מבין. אחר כך אתה מלך אחרי כמה שבועות. האמריקאי לא מבין על כל שם. הוא צריך להתחיל מ-0, לא מ-80. זה נכון כאן 2-3 שנה. אחר כך אם הוא סופר ג'יניאס. אז, זה מלך. לישראלים, הם מבינים זה הרבה פעמים. לאמריקאים, זה לוקח להם יותר זמן. למה? בגלל שזה לא הלשון האמיתית. אחת או אחת, אחרי כמה שנים, אפילו אמריקאים יכולים להכיר את הגמרא, להכיר את הכל, רשיט, אוספות, הקונספט. איפה הלכת, בישראל או באמריקה? פה, באמריקה. יש שאלות לפני שהכניסים? יש שאלות? שלא עשה ניגוי? שלא עשה ניגוי? שלא עשה ניגוי? שלא עשה ניגוי? שלא עשה ניגוי? שלא עשה ניגוי? שהיא אומרת שעשה לי כרצונו. אינים אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, פשוט קח את הברכה הזאת. אינים אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, שלא עשה פשוט קח את הברכה הזאת. איננים אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, פשוט קח את הברכה הזאת. איננים אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, פשוט קח את הברכה הזאת. איננים ניגוי? אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, פשוט קח את הברכה שלא עשה הזאת. ניגוי? שלא עשה ניגוי? איננים אומרים שהאנגלית לא צריכה להגיד משהו, פשוט קח את הברכה הזאת. אינני עשה אני אישה. The man makes a blessing. Thank you, G-d, for not making me a woman. But whenever you have a doubt about the Barakha, and it could be Barakha Levatalah, better not to say it. קוראים לזה ספק ברכות להקל. אבל, ממש, אני מקווה את זה, כשספק הברקה, אתם יכולים כבר להתחיל את הרכב שלכם עם רמוט. אבל, לפני שהילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים שלא עשה אני גויד, שלא עשה אני עבד, שלא עשה אני אישה בגלל שאתה יכול לתת יותר זמן מהחיים שלך ללמוד את הרעיון ולהיות קרוב לאשם זה מה שאני אומר, גוי, אישה התגובה נכון עם מר פטרידנוב יוסף מישהו כתב לי אי-מייל, הוא פרוטסט שאני קוראים לך גורבצ'וף אני אומר, אבל אני שואל אם הוא מוכן, הוא אומר, אתה מוכן לי, אני אומר, כן, אבל אנשים אחרים בבית לא יודעים שהוא מוכן לך אז אני צריך להיות מיוחד. אני נותן לך פרופסורות אופציאלית עד היום. אבל זה רק בקבוצה הזאת. אבל זה רק בקבוצה הזאת. ובקבוצה הבאה, כשאני קורא לך גורבצ'וב, אנשים לא יודעים את התגלגלת שלך עכשיו. אלא אם קוראים את זה ונשים את זה בקבוצה הבאה. היום גם אתה יכול ללכת לגורבצ'וב. אוקיי. רבה, האחרונה שאני יכולה... רגע, רגע. רגע, רגע. האנשים נרחקים. אז התגובה היא ככה. כמה עבודות שיש לצפות תורה ומצוות, כמה טובה הסטטוס שלך. לא בגלל שהיא אנשי. בגלל, תראו את המשכנון. ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שלא עשה ניגוי. נגוי יש רק שם המצוות ננוח. נכון? אוקיי. אז תודה שאני לא נגוי, אני רק יכול לצפות 7 מצוות. ואז ברוך אתה השם, אלוקינו מלחם שלו עשה ני עבד, סלב, סרבנט. זה גוי שצריך להיות סרבנט, אבל, אנחנו קיבלנו אותו. אתה לא קיבל אותו כסרבנט לפני שאתה קיבל אותו. אחרי שאתה קיבל אותו, הוא צריך להשתתף כל המצוות של אישה. של אישה. קצת קצת קצת, כי הוא לא מלחם. האישה היא מלחמה. אז זה למה אנחנו אומרים, אחרי גוי, סלב אחרי סלב אומנה. אתה מבין? בגלל שכמה עבודות צריך להשתתף לתורה ומצוות, כמה טוב אתה. לא כמה טוב אתה באנשי. כמה נכון אתה, שתהיה לך הזורחה לנסוע כל כך הרבה. זה הכל. עכשיו, מה אתה חושב? האנשים נגמרים? אז האנשים עדיין יכולים להגיד, רגע רגע, למה זה עובדתי? ה' ידעתי שאני אגדל אישה. אם זה היה לי, תעשו לי רבי, ראש ישיבה, אני לראה גמלה כל יום. מה? התגובה היא, אל תקווי. במונח הזה אתה רבי. במונח הבא שלך, אתה תהיה רבי. והרבי יהיה רבי. מבין? כל אחד יש שם. במונח הזה, אני אגיד, שלא עשה אני אישה. במונח הבא, אתה תגיד, שלא עשה אני אישה. כשנמה שלך יהיה יוסף. בהחלטה הבאה אם אתה עדיין לא הלך למלכה אם אתה צריך לבריח עוד פעם אז אחד היום אתה אגיד שלא עשה נישה ואני אגיד שעשה נקרצונו למה כל אחד יש את הטעם שלו אתה גדול עכשיו, בפעם הבאה פעמים אתה גדול, פעמים אתה גדול פעמים אתה כהן, פעמים אתה לוי אבל אתה תמיד יהודי, יהודי תמיד יהודי וגוי תמיד גוי עם אחד אקספציה לגבירה, מי ידע? יש מנגינה ליהודי לגבירה כמנגינה מה? אה? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה לא היה פרסמת אף פעם. שם, אני אקבל את הכל. האריה הקדושה, אישה שהיא אקסטרמלית ולא מודיסת במושגות שלה, ומתפקדת ברחובה, יוצאה מבריכה כג'נטיאל פרסטיטוט. זה הפרסמת שלה. ללחוץ ברחובה 42, בזמן ג'וליאני. כשהוא היה מלך, 42 סטריט. אני רוצה להגיד... או בטיילנד. אני רוצה להגיד... או בטיילנד. אני רוצה להגיד... או בטיילנד. אני רוצה להגיד... אני רוצה להגיד, זה רק עבודה של זונה. אני חושב שאתה תהיה מגניב אם אני אגיד. זונה, זה לא פסטיטוט. זה חלק. זה בעברית המודרנית, זה מה שזאת אומרת. אבל בשפה של התורה, זונה זאת איזושהי ילדה שעובדה עם חברה שלהן. זו זונה. אשר אתם זונים אחריהם ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. תפילת ערבית.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
