The Lesson That Changed My Entire Life - Current Events
A rabbi explores Jewish practice through personal stories and Talmudic sources, emphasizing that the Priestly Blessing requires genuine joy and proper Hebrew pronunciation. He discusses yeshiva funding, the spiritual hierarchy from righteous to holy, and the tension between scholarly devotion and economic reality in diaspora life.
Chapters
Good evening. This lecture, ברוך השם, is going to be לילוי נשמת רחמי בן אסתר חיימוב, אהלן ושלום, and also לילוי נשמת אלברט אבי בן ג'ויס. ומוני סלמן ורדיה בגדדי בן תיקחה. גם בחי הקלרה בת אריאלי שתזכה לבת בריה בקרוב, לילוי נשמת ניסים בן זכיה ויוסף בן ניסים מלכה. אנחנו עכשיו ברוך השם אמרנו אחר כך, שני יום לפני על פרשת ואיגש וברוך השם, אני הולך לדבר על מיני דברים מהפרשת אבל, לפני שאנחנו נלך לתופעה של היום לפני שאנחנו נלך לתופעה של היום אני רק רוצה לדבר בסופו של דברים שקרה בשנים האחרונות כמו שאתם יודעים, עכשיו יש לנו חברה חדשת בישראל. אחר כך, חברה חדשת של 64 ממלכות מהצד הראשי. בלי איזה חברה לפני. חברה אחת, יש לה חברה לפני, זה בנג'מי נתניהו. הוא היחיד הלפני אז אתם יודעים, אתם יודעים איך זה קורה, אתם קבלתם את הכי טוב של מרסדס, אתם קבלתם 200,000 דולר, וזה קורה עם קטנה קטנה. תמיד יש משהו שאוכל את המשחק שלכם. צריך להיות משהו. הטרנק לא מתחתן, סקראצ' בפאנל, איזה שעון לא מתחתן, יש איזשהו פרובל עם הטלפון, צריך לתת אותו לדילר. אתה לא יכול להצליח משהו מופיף. צריך להיות משהו שאוכל, אז נחשבנו, אחר כך, בממשלה עם הרבה אנשים רליגיים, ומי שבדרום? נתניהו, 7-8 שנים, עם הרבה תקווים בפוליטיקה, מגניבים לכולם, מנסים להיות טובים בעיניים של כולם. האידיאולוגיה היא לא מה שקורה לו, הוא רק רוצה למשיך כמנהל, רוצה להיות חי, יש שני מיני לידרים. יש לידרים שרוצים לספור את המדינה. הם רוצים לספור את המדינה היהודית, כמו שרבנו, כמו הרבה אחרים בפשטה שיש לנו. הם מגיעים לתת את החיים שלהם למדינה ישראל. איך שאני צריך לתת את הכבוד, הקבוצה שלי קורה ראשונה. יש רבים כזה, שתותן את החיים שלהם לקבוצה. יש ראשי ישיבות, שתותן את החיים שלהם לילדים שהם מתלמדים בישיבה שלהם. אתם רואים את זה! אבל אז יש לידרים שכל מה שהם קוראים לזה הם עצמם. הלידר הזה, ידעים שכחתם שלו בממשלה הם חסידיים, וחסידים, וחסידים אקסטרמיים, בטח, הוא שכח את האחד בממשלה של הכנסת לגאה. שכל החסידים, אתם רואים את זה, הם קוראים להם רבים, אני לא יודע אם הם רבים באמת, אבל הם קוראים להם רבים. הם למדו הרבה שנה במשיבות, אחת מהן. הם צריכים לקרוא לזה, אדוני היושב ראש, ה'מאסטר'. בפרק, הוא עושה את זה. למה? למה הוא שם מישהו כזה כדי להשתמש? שכל יום אני צריך להראות אותו, כל יום אני צריך להשתמש אותו, הוא יכול להשתמש את ה'האמר' בידיו, והוא יכול להחליט את המשחק? כדי להפגש? לכל הלפטים אתם רואים? אני עם אתם, אני לא פולי עם הם תראו מי שאני נשקל אמריקאים, הם נשקלים הרבה אמריקאים רליטים, הם שואלים לי, אתם מדברים על היצירות של מדינת ידיניה בשנת האחרונה וחצי זה מה שצריך? זה מה שצריך? התגובה היא, כן, זה מה שצריך מי באמת נשאר לזה? אילה מהאנשים רליגיים. איך רליגי אדם יתכוון שהממשלה של הכנסת יהיה אדם שכל דקו של חיים שלו יכול להגיע לאדם? במהלך החיים שלו. לא רק זה, הוא הבאת את אבא שלו לנהוגה. מדברים אותו כאילו כל כך הרעיון כל כך רעיון סציני ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ורעיון ו הוא במידה שלנו, זה לא מהבחירה האחרונה. בלי אותנו יש לא מדינה. יש לנו רשימה מבחינות. אנחנו לא ממשיכים אותן. אמרים להם, אל תקשרו אלינו, אל תרחקו על הזמן, אנחנו לא באים למועדות. נכניסו את הכל, ואז תקשרו אלינו. אם הם תקשרים אלי, זה לא יקרה. אבל הם כבר רצותו להתקשר. אחד מבקש בפיינסט, אחד מבקש בפוליס. הם קיבלו מבחינות מאוד חשובות. אבל אנחנו יכולים לעשות את השם, בלי שיהיה לו יושב ראש הכנסת. איזה חילול אשם. 4 שנה עכשיו, כל יום יהיה חילול אשם. מגניב את אשם האשם. אני רוצה להריאה לכם, אני לא מבקש איזה אדם גאי, אני לא מבקש סמדרי. ביום האחרון, כשהמבר היה בירושלים, אנשים שככה מבחינים, היו מתקדמים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים גדולים ולכן, מי שתהיה ככה, אדם עם אדם, אדמה עם אדם, כל הדברים שאתם רואים היום בעולם, יותר ויותר, לפחות. הם הקרימנים הכי גדולים בעיניי של ה' לא בעיניי שלי, אני לא כתבתי את התורה, אני לא עשיתי את הרגלות, אני לא החלטתי את הלכות במהלך זה לא הייתה את הידיעה שלי לעשות מלא ולאנשים שיכולים לתת לך את החיים לנוסרונות, לתת לך את העולם זה היה הקריאטור של העולם והוא נתן לנו את התורה בקבוצה פובלית בפני מיליוני אנשים ובתורה הוא אומר שזה מגעת, זה מגעת הוא לא יכול לראות את האנשים כאלה, הם מגניבים בעיניים שלו, והם גבוהים גדולים. מי אומר את זה? לא אני. הוא, הקריאטור של העולם, הוא נותן לכל אחד מהם אקסיגנט, והוא יכול להבין את הגבוהים האלה. בעיניים שלו, הם הגבוהים הגדולים בעולם. לדרך כלל, אפילו מרדכים, שהם גם יכולים למות, הוא סינר יותר קטן מכל אחד מהגייסים שלו. במותו שלו. זה מה שכתוב בבוקר שלו. המנגנון של אדם גיי זה גדול יותר מן המנגנון של מרדכי. מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי זאת מרדכי אומרת שהם מרד קרימניאלים יותר גדולים מאחורי מי שמור את האנשים. הבעיה עם האנשים היהודים בעולם הוא שהם כל כך אינטליגנטיים, הם לא הלכו לישיבה, הם לא הלכו ללמוד, הם לא יודעים שום דבר. ובמדעם שלהם, יש לא משהו אחר עם להיות מחלל שבת. ועם הטלפון של המידע, יש לא משהו אחר עם להיות גאי. זה בעולם, אנשים רוצים לחיות ככה, תן להם לחיות ככה. זה לא מילך שלי, זה מילך שלהם, אני מכיר אותם. למה לא תגידו, אני משכח את המרדכים? אני משכח את הפדופילים? אם זה מה שהם רוצים לעשות, תתן להם להגיד את הילדים שלנו בקומיונטה. למה לא? הם רוצים להחזיר את הזמן שלהם. הרציניה היא, כי אנחנו מבינים שהמרדכים הוא דבר מפחד. גם הפדופיל הוא מפחד. אבל בגלל הטלפון, אנחנו לא רואים איזה פרובל של להיות מחלל שבת או להיות גאי. למה? בגלל שהצטרפנו, הצטרפנו לסביבה כזאת. אז אני רוצה להזכיר לכל אחד מכם, שהאמת של ה' לא תחליט. היא לא תחליט לפעמים, ולא תחליט במהלך. הצעקות האלה עדיין נמצאים. האמת שעדיין אין לנו סנדרי, זאת אומרת, אין לנו הקורא שהצטרפו לאנשים 2,000 שנים לפני, זה לא מתחיל את ההכניסה. הגמרה אמרה, כל ארבעה מהמצבות של ההכניסה נחשפו אחרי שהמסגרת של המבר. למה? כי אחרי שהמסגרת של המבר, אין סנדרין. סנדרין היה המסגרת הגדולה. 71 מבחינים, שבאמת, אתם יודעים, עושים מבחינות קרימנליות. אחרי שהמקום נחשף, המקום השני הוא של הרומנים, אין עוד סנדרי. עוד 2,000 שנים אין לנו סנדרי. לכן, אף אחד מהם היום לא יכול להנחת או להחליט איני מחלל שבת או איני גייל או איני עוד קרימנל שבחן לתורה צריך לקבל את ההכנעה. אנחנו לא יכולים להחליט אנשים. למה? כי אין לנו סנדרי. אז מה יהיה? הקרימנל יצא מפה עם ההכנעה? הגמרא אמר לא. כל אחד שכח את זה, זה רק עבודה של זמן, עד שהאשם הוא יצא מפה עם ההכנעה של הקרימנל. החללי שבת, גייס, כל מיני קרימנלים אחרים. החקר שהאשם לא הכנע אותם עדיין, עד 20, 30, 50 שנים של החיים, זה לא אומר שהוא התאהב אותם זה לא אומר שהוא לא מרקד כל מה שהם עושים וזה לא אומר שהוא אף פעם לא יכול להגיע להם עם כל פעם שהם עשו את זה. כל פעם שהם מגיעים לשבת, זה מרקד. כל פעם שהם עושים עבורנציה, זה מרקד. כל עקט, לא רק בגלל, כל עקט יהיה מרקד. ולכן, כמו שאנחנו חיים, אנחנו עדיין יכולים להתאר. אנחנו נחליט את המדבר שלנו, אנחנו נחליטים שמרי שבת, אנחנו נחליטים להתאר לג'ה, אנחנו מתחילים לפרקטים את התורה. אנחנו לא רוצים למות עם חללי שבת, בגלל שכן נחליטים. אם מישהו מות כשהוא חללי שבת, הוא במצב מאוד סיימן. אם הוא מוכן, אשר הוא יביא אותם לבית אחר זה נקרא ראינקרנציה, גלגול הוא יבוא בבית חדש של ביבי באיזשהו מקום בעולם ויהיה לו עוד פחות בבית אחר כדי להפסיק מה שהוא עשה בשלב שלו אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אשם פרסמת אחר כך, את חיים שלו אחר כך לתקופה שלו. התקופות. הטוב והאף שהוא עשה. למשל, אם בתקופה שלו הוא היה שומר שבת, אבל הוא היה גדול. הוא רצה להכניס מהקסטמנטים שלו כל הזמן. אבל הוא היה שומר שבת. הארג'ו זה ככה. הם קבלו, הם קושרו, הם קבלו שבת, הם נותנים, הם נפגשו שלוש פעמים בסינגארד, אבל הם נפגשו את קסטמנטים שלהם במנהלתן, במדינה. מגיבים להם מרצ'נדייגים רעבים על הפריצה וכל הדברים שהרבה אנשים שלא חייבים לעשות. אחד יום הם מתים, הם יוצאים לתרבות שלהם, ויש להם הרבה דברים וכדור במדינות שלהם. הם לא יכולים ללכת למלכה, עם כל הדברים וכדור במדינות שלהם, כי זה כתוב בתורה, מי יעלה באר השם? מי יכול ללכת למלכה של ה'? רק מישהו שאותו מלכה הוא חליט מהכתובות. ולכן, אדם ככה צריך להיכנס לעולם עוד פעמים אבל הוא יכול ללכת לקהילה רליגית, למה? כי הוא כבר היה שומר שבת ולכן אשם מייחס אותו לקהילה רליגית של שומרי שבת הוא כבר היה אוכל קושר, ולכן הוא יכול להיות קהילה שאוכל קושר מה שהוא כבר עשה הוא לא יכול להיכנס עוד פעם. הוא לא יכול להכניס שבת. הוא לא יכול להאכל נת קושר. הוא יכול רק להכניס את האנושים שהוא הכניס בשבוע שלו. אם הוא היה מגניב, הוא עדיין יכול להכניס. אם הוא כניס את האנושים עם האנשים, הוא יכול מאוד להכניס את האנושים עם האנושים. זאת איך הוא מותה. מה שהוא לא קיבל את השם בצלם שלו, הוא עדיין צריך להחליט. אחרי פעמים להיכנס, אם בתחילת ההיכנסת הזה, הוא עדיין יהיה מחלל שבת, הוא קבל. כמו שכתוב בתורה 12 פעמים, מחלל שבת, מות יומת, יבוא למות קדימה במהלך הזה, ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ונחרטה ביחסים הנפש עם אחות, ההיא מהמאה. אחות, ונחרטה הנפש כל ההיא מהמאה. אלה גילוי העריות וכל אלה שהתורה, יש 36 סיניות, איתן על יום כיפור, איתן חמץ על פסח יש 36 סיניות מאוד סבירות בתורה כשאחד יכול להגיד את הסיניות האלה הוא קח את חיים שלו של אלוהים שה' נתן לנשים החלטות בתורה, שהיא הארץ היהודית אחת מה36 סין היא לא שאתה לא צריך להתאים להתאים זה סין מאוד גדול אבל זה לא יש לו קריטה הומוסקסיאלית יש קריטה אז אנשים שמוצאים את הסין של להיות גאים וכל הדברים האלה שהם עושים הם באמת הכי גבוהים בעולם בעיניי ה' בארה״ב הם מבחינים אותם כאירוסים אבל בעיני אשר השם, אלה האנשים שהם הגבולים הכי גדולים. לשים מישהו ככה לבחינת מזרח שעומד על חמאס, שעומד על חלטת כל החלטות של הסלאדום שהמזרח הקודם עשו. כשהמזרח של המזרח הוא אחד מהם, זה כמו לרחוץ את עצמך ליד. איך זה? זה כאילו כינון אשם. אז כל אחד בישראל, כל האנשים רליגיים הם מגניבים עכשיו. מה קורה פה? זה מה שנשארנו לזה? זה מה שנשארנו לזה? אני יכול לדעת שבאות הדברים שאני אומר, זה לא כל כך מגניב לי. אבל האמת צריכה להגיד בלעד מה שאנשים מרגישים, אנחנו לא כאן כדי להשתתף את הרעיון של אנשים אנחנו כאן כדי להשתתף לאנשים מה יהיה אחד שלהם אם הם יחזורו ונפגשו את מה שהם עושים, הם יהיו אמנים ואז הם יתודהו לי ללחוץ לאמצעות אם הם לא ידעו מה שהם פשוט שמעו ונפגשו, הם יתפגשו ללחוץ לאמצעות ואז הם יותרו את עצמם, למה אני לא לשמע? כשהרבי ראה לי פרסים מהבוקר של ה' למה הייתי כזה מגניב לא לשמוע? למה השתתפתי את איגוי שלי לפני מה שצריך לעשות? אף אחד לא יכול להשתתף את זה כאב, אני לא אוהבת את זה, אני לא מרגיש את זה, אני לא מסתובב בזה, אף אחד לא מגניב מה שאתה חושב. אף אחד שלנו הוא ה', אף אחד שלנו יכול להשתתף בקורת ה' ולמצוא רגעים. אף אחד לא קורא לזה מה זה רעיון שלנו יש רק אחד דברים שאני אהיה אתם תהיו רעיונים ותתקבלו את התגובות שלכם אתם תהיו נחמדים ותתקבלו את המשרד זהו זהו! הרבה זה לא, לא, לא אף אחד לא קורא לזה מה אנחנו חושבים לפעמים יש אנשים שאומרים ישראל זה מאוד קומיין יש אנשים שאומרים ישראל לא מקובל עליי! זה לא מקבל! זה לא מקבל שאני אדבר! זה לא נכון שהטוראה היא אפזירה לאנשים גאים זה לא נכון שהטוראה היא כל כך סבירה לאנשים מחללי שבת זה לא נכון שהטוראה היא לאנשים חמאס טרוריסטים מי קורא לזה נכון ולא נכון? מי אתם חושבים שאתם? מי אתם חושבים שאתם? כשאתם יושבים בספרים של ה' אתם לא תגידו לו מה לעשות ומה לא לעשות ובאמת אתם צריכים לעשות מה הוא רוצה שאתם תעשו עכשיו, אנחנו יוצאים באמריקה אם אתם יכולים, תבואו, תבואו אתה לא רוצה ללכת נגד הקריאטור של העולם ולמצוא את האנגלית שלך. כמו שכתוב בתהליכים של התשובה של הרמב״ם, הרמב״ם כראה שמישהו, לפני שהוא היה בעל תשובה, לפני שהוא התשובה, לפני שהוא היה רציון, הוא היה חכם. הוא היה מחלל שבת, הוא היה אוכלים נת קושר, הוא היה מנסים, הוא היה מנסים כל מיני עבודה גאה. עכשיו אני החלטתי, זאת אומרת, אני צריך להחליט את מלחמת שלי אני צריך להיות עברי, אני צריך להיות שומר שבת אני צריך להשתתף ציצי, אני צריך להשתתף תפילין, אני צריך להתחיל לבוא לסינגר, אני צריך ללשון יותר, אני צריך להחליט את רעיונות שלי לפני שזה יפה לי. אני לא רוצה להחליט עד שזה יהיה יפה לי להחליט. עכשיו זה הזמן להחליט. דרמבר רייט, אשר, לפני שהוא התהליך, הוא היה אהב, הוא היה מפחד, הוא היה מפחד מאשר בישם ועכשיו, אחרי שהוא נהיה בעל תשובה, את אוהביותו, את הצעירותו, את החברתו זאת אומרת, כל שייהיה חלטה. את הטובה שלו החלטה 180 דגרים. קצת שבוע, הוא היה מפחד, הוא היה מפחד, אשם לא יכול לראות אותו, ועכשיו הכל מתחתן, אשם אוהב אותו, אשם מרגיש אותו, אשם מביא אותו קצת קצת. רק אחד הדברים החלטו. הוא עדיין לא פרופטי. הוא עדיין לא מבטיח את כל החוקות שלו. הוא עדיין לא יכול לתת את כל המוניון שלו. הוא עדיין יש לו הרבה פרובלמים למבטיח. אבל אחד הדברים החלטו. הוא החלטו, אני לא אשכח יותר. אני צריך להיות עדיין. ואני מתחיל ללמוד מה שה' רוצה ממני ואני הולך להחליט את חיים שלי. אחרי שהאנגלית עשיתה את ההחלטה, אפילו אם היא מתה אחרי שתי יום, עם מניחה להכניס לדבר נכון, אתה מתחיל לדבר אחר. אם האנגלית מתה חליטה, עם אין מניחה להכניס לדבר נכון, יש לה רעיון גדול. אז רבותיי, בישראל, לדרך כלל, אתם צריכים לדעתי, הכי הרבה אנשים גאים הם מאוד ללפטיים, הם מאוד ליברליים. אבל הגאי הזה, הוא רדי, הוא לא לפטי. הוא לא לפטי. הוא אנטי חמאס, הוא אנטי ערב, הוא לא אנטי רליגיה. הוא רק יש את המצב הזה, שהוא חיים עם אדם אחר. נכון? מה אתה רוצה לעשות אם אדם יש את הזכויות הטובות? זה מאוד קשה לו להחליט את הליפסטייל שלו. התגובה היא, אנחנו כולנו יש זכויות. מי אמר לך שאתה צריך לפרקטיסט כל אחד מהזכויות שלך? להחליט את עצמך מה שה' אמר לך לא לעשות. בבקשה. ואם אתה נפגש, נפגש. ושאלה על הבחירה. ואז אתה נפגש עוד פעם. ואתה נפגש עוד פעם. וזה יכול להיות עשרות פעמים בעצמך. אבל תמשיכו להסתכל על מה שאתם עשוים בגלל זה, אלה שאתם מנסים. מי אמר לכם להצטרף לעולם עם מה שאתם עושים בגלל זה? אתם יודעים מישהו שהם גדולים גדולים שהם עובדים בעולם עם הסיגנון, אני הגדול הכי גדול במדינה? אתם יודעים מישהו? כל גדול מנסים להסתכל על האמת שזה גדול. אני לא ראיתי עוד פעם גדול שעובד עם הסיגנון, תקווה, אני הגדול הכי גדול. אז למה כל הזמן מישהו שעובד עם אדם אחר ועושה עקט של סאדום ועבומילציה, למה התורה היא כל כך מגניבה לזה? למה הוא צריך ללחוץ כל שנה עם פלגים ולראות לעולם שאתה מגניב את הקריאה של העולם ואת הלכה של הנצחה? למה זה היה כזו צריכה? שכל אחד מהם, ועכשיו יש להם את האמצעות, הוא נמצא מהקלאסי. מי אמר לך שאתה לא נמצא מהקלאסי? אם אתה מלך, אתה תשתה בקלאזיט תמיד, כי עכשיו כשאתה יצא מהקלאזיט, אתה לא רק מגיע לעבוד על עבוד על אמוניאציה, אתה מגיע לעבוד על עבוד על חיול השם, שזה נכון כזה. עבוד על אמוניאציה זה אחד, עבוד על חיול השם זה שנים. יש אנשים שחייבים את האמת שיש להם את הזאת, הם חייבים את זה. הם לא מרגישים את זה. אני מקבלים אי-מיילים מהם. הם שומרו שבת. רליגיים. הם אמרו לי, אתם לא יודעים כמה אני סופר מהרעיונות שלי. כמה אני סופר מהרעיונות שלי. כמה אני יודע שזה רעיון. כמה אני אשם של ה'. אני לא אכפת אף אחד להגיד את זה. אבאים שלי לא יודעים על זה. אף אחד לא יודע על זה. אני צריך לחיות באוויר ככה, כדי להסתכל על זה, כדי להסתכל שאני הולך לביתה. אני לא רוצה שאף אחד יכול לדעת, למה? אני אוהב את החילול ה' אני לא רוצה לחילול ה' חילול ה' זאת אומרת שאתה מפחד את הרפיטציה של ה' אתה ה' של ה' כל יהודי בעולם הוא ה' של ה' וכך אתה מפחד ומפחד את כל העולם כל מיני בעיניים שאתה יכול להגיד לתורה זה מתייחס לה' שהילדים שלו מפחדים בזה אז כשאנחנו חץ בשלום וחלל שבת, אנחנו נחכה את זה, אנחנו לא רוצים שאף אחד יכול לדעת את זה. אם נקוו את מישהו, אנחנו לא יודעים שזה יהיה בכל מקום. אם אנחנו אוכלים פורק, יהיה לנו שם שהחברים והקבוצה שלנו ידעו. אבל רק כשזה יקרה, כל כך רגע, זה התחיל להיות מצווה. ללחוץ, ללחוץ ברחוב ברחוב, לשים כל מיני מוזיקה קטנות, בפני ילדים קטנים, כדי ללכת לתלמוד תורה, ללכת ללכת לתלמוד תורה. הם צריכים לראות איך הם מפגשים. רב אמר של ישראל, רב עמר, אמר על זה, וגם רב מזוז. שני של הרבים הספרדים הכי גדולים בעולם. אחד היה רבי הממשלה, ואחד הוא רבי הממשלה באמת, של כל הספרדים. ביקטה, מידה, חכמים. בותם אמרו על זה. הם קוראים לזה מצעד הבהמות. אנשים שעובדים בפרדה כדי להבין שיש להם אותו אותו אוהב. זה נקט של אנימול. אפילו האנימולים לא עובדים על זה. לדעתכם, האנימולים יודעים איזה רבי, איזה רבי. אז אתם צריכים לראות איך הם מגיעים להם למידה ליברלית בישראל. לדבר הזה, רבותיי, אני חושב שיש לי ליסטה של שישים מדברים מנצחים, ואני חושב שאני יכול לשמוע אותם, ואני חושב שאני יכול לראות אותם במידה שלהם, כי הם מאוד מגעים. הם חושבים שהם רליגיים, אבל הם לא רליגיים, הם רעיוניים מאחורי הרפורמה, ורעיוניים מאחורי גויים. אני חושב שיש לי ליסטה של שישים מדברים מנצחים. אחד מהם הוא המפרש רבי אינגלנד. מאוד גדול רשע. מאוד פרוגי. הוא בעצם היה עם כתוביות שלא נכון עם זה. אתה צריך להכניס אותן, אתה צריך להחזיר אותן, אתה צריך להכניס את הילדים שלך לחזור עם חברים כאלה, שהילדים שלך יביאו להם לבית אחר, ילד אחר שיהיה רעיון לבית שלך, שתביאו להם ותשחקו עם הם. זה מה שהוא כתוב. הרב מושה שטרנבוך, הרבים הכי גדולים בעולם, כתוב רעיון מאוד גדול נגד דיסחשה. הוא אמר שכל הרבים באנגלית צריכים להכניס אותו ולהשאיר אותו מהמדינה. באנגלית אף אחד לא קורא את זה. האנגליתים יודעים מי הוא. זה יותר מהליברלים, הרפורטים, הקונסרבטים, שהם נראו אותו. אז היום, רב באנגלית, רב צ'ארלס, החלטו לתת לו נמינה. הם נותנים לך נמינה, סר. כמו סר, עכשיו זה נקרא סר. יש להם סור, שם על השארים, אתה צריך לבוא לראש, ועכשיו אתה סר במדינת אינגלית, כמו שיש לך מילה ספציאלית. היום, הוא הוסט בשבילה של אחד מהאנשים הכי רחבים בטלוויזיה הישראלית, אמנון לוי, שם רשעים מרקב. אין משהו שהוא אוהב יותר ממלכות. ורביים באמת. כל אחד שהם צדיקים באמת, הוא נפגע מאוד. אם מישהו נפגע את ה' ונפגע את התורה כל כך כמו הוא, תפגע את הרבי, ותגיד לו, אנחנו צריכים רבים כמו אתה בישראל, למה לא תבוא ותהיה רבי של ישראל? מה זה אומר לך עליו? זה אומר לך בדיוק מי הוא, כי האנגלית הכי זווערת רוצה להעביר עליה לישראל, שתהיה מנצחת לרליגיה בישראל. למה? בגלל שבשבילו הוא מנצח את הגייס. והוא אומר שאתה צריך להתאהב בהם כמו שאתה תאהב את כל האנשים אחרים, שזה נגד התורה. התורה לא אומרת להתאהב את האנשים חטאים. התורה אומרת, אהבתה לרעכה כמוך, זה כתוב בנגמרה, רעכה למצוות. רק מישהו שמאמין באדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שמאמין באדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שתומה אדם, רק מישהו שתומה אדם, רק בגלל שאתה יש לך את הרפורמה, רבים, הרפורמה, היו מנצחים את העולם, כדי לרחוץ לאנשים רחוקים, עד שהרשעה הייתה להראות איך הוא אהב אותה. אחרון שאוהב ה' כל כך הרבה, התחלתי להתאמן את הרשעה, אתה צריך להגיע ולהיות רבי ישראל. אנחנו צריכים רבים כאלה כך שאתה פה, בטח. אתה תעשו את הכל כדי להחליט את הכל כאן לרחוקים. אתם אוהבים את הקרימנטים כל כך הרבה, וזה יעבור לכם מאוד לנצחות את התורה. זה מי שהם היום. יש לך אחד רחים, ויש לך אחד פשוט. אתה צריך להיות מאוד מיוחד, רבותיי. אז, זה זה, רבותיי. זה מה שזה. זו הברורות. הברורות, הברורות, רבותיי, הברורות היא שעכשיו יש כמה אנשים טובים בממשלה, כולם בטריטוריה, ובשנתיים הבאים, אולי אנחנו יכולים להפסיק הרבה מההפכה שהצד הלאה עשו להשיג ישראל, לפני שהחס ושלום נפגע, למהלך העולם. הם רצו להפסיק ישראל עם נאי-יהודים, הם רצו להפסיק ישראל עם ערבים, הם רצו להפסיק ישראל עם כל מיני אנשים רעיונים. הם לא נתנו ליהודים רעיוניים לעשות עלייה. בשנתיים הבאים, כל יהודי רליגי שרוצה לעשות עלייה, הם נותנים לו אל! הם עשו כל מה שהם יכולים, והם נותנים לו, שזה לא יכול להתחיל בישראל. למה? בגלל שזה רליגי. הם לא רוצים אנשים רליגיים שם. האנגלית היהודית, שהיא מאוד נגד היהודים, הם קוראים להם אנגלית יהודית, הם עשו כל מה שהם יכולים, לא לתת ליהודים רליגיים לעשות עלייה. הם הולכים להחליט עכשיו. עכשיו אנחנו הולכים להיות מאוד קטנים של אנשים שלא מתארים בישראל הם לא יכולים לעשות עלייה ואנשים שהם נגמרים יהודים הם יכולים לעשות עלייה לא כמו שהיה עד עכשיו עד עכשיו, רק אנשים שהם אנטי-יהודים היו מוכנים אנשים שהם רליטיים הם לא נתנו להם אתם צריכים לראות כמה אי-מיילים אני קיבלתי אני מנסה עשרה שנים, ארבעה שנים, שלושה שנים הם נגמרו אתכם תמשכים לשנות, ולשנות, ולשנות והם נמצאים עדיין לשנות עד שאתם נפגעים למה? הם לא רוצים אתכם בישראל בישראל, המדינה היהודית היא קונטרולטה באנטי-יהודית אנשים אבל עכשיו, ברוך השם, הם יכולים להיכנס הם יכולים להתרחשם הם יכולים להשתתף אנשים רעיוניים והם יכולים להתרחש ישראל לגבי מה שישראל רוצה להיות, אמקדם עוד דבר, ואז אני ממשיך היום, קרה משהו מגניב. הוקרניאנים, בפעולה, גניבו 63 מלחמות רוסיות. 63 מלחמות רוסיות מותו בפעולה. הם מאוד שמחים באוקראין. וואו, אנחנו מגניבים רוסיה. אני מפחד. אני מפחד. למה אני מפחד? בגלל שאם פוטין, איגוק, יהיה נפגש בגרן, ויהיה לו קווים, עוד 50, עוד 100, עוד 300 שלושים יהיו מותים. הפרשם ברשתה מתקבל, מתקבל יותר ויותר פרשם על ראשו, שלא מסתובב כמו שזה. הוא כאילו כבר מחזיק את רעיון שלו. הוא לא חשב שזה יהיה דרער. זה, חס ושלום, יכול להיות לנוכלית. זה מאוד מאוד אפשרי שזה יחזור נוקליר-באם באחת מהמדינות של אוקראי להחליט את המלחמת, כמו שהאמריקאים עשו אפרתים אפרתים נוקליר-באם. זה לא צריך להיות נוקליר-באם כמו נגסקי ואירושימה, שהם קיבלו כל כך הרבה אנשים. זה יכול להיות נוקליר-באם, שהוא יחזור את כל המדינה, 10,000 אנשים, 20,000 אנשים, ואחד יחזור, וזהו. ואז אוקראין כמובן יהיה צריך להצטרף, אבל אז אוקראין יוכל להצטרף במלחמת העולם. הוא יכול להצטרף במלחמת העולם. חץ ושלום, ארה״ב. ובדרך כלל, קינה באה. נורד קוריאה באה. אירופה, גרמניה, אינגליה, פרנציה. מי יכול להצטרף למה? ואז לפני שאנחנו נדברים, אנחנו נמצאים במידה של גוג ומגוג. האוקראינים מרגישים בגלל שהרוסים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הסיטואציה שלכם פשוט התחילה ל-10 פעמים פחות. כשרוסיה תהיה חיימת, בקרקע של דקה, הם יכולים להחליט את המלחמה. השאלה היא, כמה זמן וכמה תלמידים יש להם. הם לא יכולים להחליט את אוקראין עכשיו ולהצליח את כל מה. אוקיי, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, נחליט, אתם יודעים מה נח יקרה לנו פה באמריקה אם הם ידפקו פעם נוקלארית על אוקראינה? אתם יודעים מה יקרה? אני אגיד לכם פעמים על הדברים שיקחים גס פריצים מ-3-4 דולר לגלון יחזור ל-40 דולר לגלון אף אחד לא יכול לדרום אתם רוצים לדרום מפה למסעדה וזה יקבל 30 דולר לגלון המסעדה יחזור ברגע ב-2000 דקות וזה יכול לתת לאחרים מיליארד דולר ולכל החיות שלהם הג'פנדסים יחזורים, וולד סטריט יחזור, ריאטים יכולים להתחיל ברחוב. אנחנו חושבים, אהה, זה בין רוסיה ואוקראין. לא יהיה עולם עולם בעולם, אין עולם, אין עולם. עכשיו יש סגנון, כמו שהם מתחילים להיות עולמים, הם עולמים עולם לעולם. אם לא יהיה עולם, אנחנו לא יכולים לדבר, הם לא יכולים לעשות משהו. אז זה נחמד רבותיי, זה נחמד בעולם. אם אנחנו נראים שמשהו כזה יקרה, אז אנחנו לא ידעים בטח שאנחנו בתחום של גוג ומגוג. זה רק בידי אדם ה' זה יהיה מלחמד. הטוב הוא, שאחרי גוג ומגוג, אפלי אנחנו לא ידעים בטח שיש לנו המשיח. מי יראה את המשיח? רק היהודים הנכונים. וואלציון גוהל, לשווה פשע ביעקב. הגוהל, השחרר, בא לישראל. למי? לשווה פשע ביעקב. ליהודים, שהם נפגעו. הם נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו, נפגעו יותר שאתה נותן, יותר קצת אתה נחשב לאחר כך, כשאתה יוצא במהלך של ה' למה? בגלל שהציגה היא כמו סקרפיסה. בזמן של בית המקדש, היינו מנסים לקחת חיים ולסקרפיס אותם בבית המקדש, בבית המקדש. הסקרפיסות היו, במשך להיות חס ושלום, במשך לקבל חלום למות, במשך להיות חלומים, במשך כל מיני דברים אחרים, היינו מנסים לקבל קפה או שיף לבית המקדש, הם באמת סלטרו את זה, הם סקרפטו את זה בבית המקדש, בבית של ה' אנשים היו מנסים להתאמן, בשמנו, בגדנו, גזרנו, לראות את כל המלח, ולהתאמן, שזה היה צריך להיות אני, ובמקרה שלי זה היה מלח, ואנשים יכולים ללכת הביתה עם כל כך הרעיון, שזה יכול להגיד להם, מאוד מאוד במיוחד, ללא להתאמן עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד עד שבזמן שהם חייבים בית המקדש הם היו ממש חייבים חייבים לדבר שהם יחזרו 1,000 פעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים ונשלמה פרים שפתנו. כשאנחנו נפגש, אנחנו נשאל ה' במהלך ה-18, כדי להסביר את עצמנו. כל אלה הדברים האלה, זו חלוקה לסקרפייזים בית המקדש. כל הדברים שיש לנו בית המקדש, הם כל אחר כדי לסקרפייזים בשבועים, לסקרפייזים בשבת, לסקרפייזים יום כיפור. זה היו סקרפייזים. עכשיו אין סקרפייזים, במקרה של זה, יש לנו שירות מיוחדות בסיניגאג. שחרית בבוקר היא קורבנה תמיד של שחרית. אנחנו עשינו קורבנה תמיד בבוקר, בירושלים, במדינת. עכשיו, במקרה של זה, כל אחד בא לסיניגאג וקורא. מלכה בפחות לפני הערב, היא קורבנה תמיד של בן ארבעים, אנו עשינו קורבנה תמיד בבית המקדש לפני השחר. שחרית ומנחה, זה לשחרות השניים שהייתה בבית המגדל. מוסף של שבת, כשאנחנו נפגש מוסף, זה היה קורבן מוסף של שבת. אז כל השחרות האלה, כל הפרעה שיש לנו, היא חלוקה של השחרות. ורבותיי, אנחנו במהלך מאוד מאוד דליקטי. אתם יכולים לדעתי, אנחנו במהלך שנקרא אחרית הימים. אחרית הימים. זוהר אמר, רבותיי, זוהר אמר, שכשהוא יעקב, עכשיו כשאנחנו רואים בפרשת היגש, שיעקב יכול ללכת לאיג'יפ עם אבא שלו. בקרוב, בפרשת היגש, פרשת וייכי, שהיא עומדת את החיים של יעקב, ולאחר זה פרשת שמות, אל שמות בני ישראל, אבאים יצריימה, 70 אנשים הלכו לאגיפה, אחרי 210 שנים היו מיליאנים. למה? הם נותנים לך הרבה, עם הרבה ברכות. יעקב היה מאוד נרגש, הוא לא רצה ללכת לאגיפה. הוא היה במדינת. הייתה תולדה, השם עשה תולדה, לא הייתה אוכל. אף אחד מתאים בכל העולם, אוהב בכל העולם. רק באיג'יפט יש אוכל ועולם ורחים, בגלל שיוסף הכניס פארו להכניס הרבה עולם ורחים לסטורג'ה בשבועים טובים. המשך של העולם לא ידע על זה. הם לא הכניסו. כל אחד בא לאיג'יפט לקחת אוכל ורחם. אז הם נותנים כל מה שהם היו, נותנים להם קמלות, נותנים להם חולים, נותנים להם דנקים, נותנים להם חולים, כל מה שיכולים להם לתת, איג'יפי סחרר את כל העולם, כל אחד בעולם היה ממש פחות. לא הייתה עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת עובדת ובאלה עובדת שבעים שנים הם מקבלים כל כך הרבה אוכל שהרבה של העולם היו צריכים לתת להם את הארץ לפערות. הוא נתן להם לבנות שם ולבנות פרסנטיה ממה שהם עושים. הם בעצם נפגשים עם אף שום דבר. האנשים הולכים שהם לא נפגשו את חברתכם היו הרליגיים, ה'הייפריסט', הקוהנאי דאט. כל הלידים של הרליגים יוסף יכול להכוון שלא מישהו יפגש אותם, הם מפגשים בטקסטים. היום, זה המה בכל עולם. כל העולם מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מפגש מ� פרווילג'סים שאחרים לא יודעים. איפה בארה״ב או ישראל או אחרי מדינות הלכו להתאמין לרליגיה להתאמין מהעבודה? מה למה יוסף התאמין לכל הרליגיות האלוהיות שבאו לאיג'יפ לא להתאמין לעבודה? בגלל שיוסף אוהב את הרליגיות האלוהיות והרליגיות האלוהיות שלהם? בטח לא, יוסף היה צדיק גדול, יוסף היה צדיק. למה יוסף אמר את זה? בגלל יוסף ידע, אני מביא את אבא שלי וכל אחים שלי עכשיו ואני אדבר להם את זמן גושם. יהודים יביאו את זמן שלהם, הם לא יביאו להם עם איג'יפים. אני אבחן שהיהודים יחזרו על עצמם. כל היהודים רליגיים יהודים יביאו לדרך אחת. לא להחזור עם איג'יפים. לאחר. כשהקרס שיגיע לנצח יהודי, כמו שקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, שילדים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יוסף ידע, זה רק עבודה של זמן, אחרי שאני מותה, שחברים שלי וגדולים שלי, הם כולם נהגים. זהו, זה מה שה' אמר לאברהם, אין דרך להחליט את זה. איך אני אמשיך את המדינת היהודית של עדיין להיות רליגיה של אברהם, יצחק ויעקב? יש רק דרך אחת. אני צריך לבנות רכב שהאנשים שהם מבחינים ברליגיה, הם נחליטים מכל עבודות. הם לא צריכים לבנות עבודה, הם לא צריכים להיות סלבים, הם חי. וככה אני הולך לשחרר הקבוצה של לוי. הקבוצה של לוי, כשמתחילים ללמוד תורה באיג'יפ, אף אחד לא התקשר אליהם. הקבוצה של משה רבנו, הקבוצה של לוי, אמרה, משה, כל האנשים, הקבוצה של לוי לא עובדה, הם לא סלבים. הם מתחילים ללמוד תורה ולא צריכים לבנות עבודה. הקבוצה של המדינות היהודית, הם כולם סלבים. זה מאוד מעניין. בגלל שבת לוי הייתה הקבוצה הכי קטנה. למה? הקבוצות האחרות שהיו קבוצים, היו הרבה יותר גדולים מאחורי הקבוצה של לוי. זה יכול להיות אחר כך, רם. מי יש יותר זמן לתת חיים? חמודות אמנות? או אמנות שעובדות כמו קבוצים בשטח? איך אישה שעובדת בצד הקבוצה יכולה לתת זמן לתת חיים? איך היא אפילו יכולה להיות עם אבא? באושוויץ, אנשים היו יכולים להיות אינטליגנטיים? לא, לא הייתה חלומה, לא הייתה משהו, אף אחד לא יכול להבין את זה. זה היה מאוד נחמד, ואיך אתה יכול לתת לך חלומה למישהו שם? אז חלק מהיהודים היו חלומים, הם נותנים חלומים בלתי, שישה וקרס אחד. הקבוצה של לוי שישה חלומה, היו המקום הכי קטן, אתם יודעים למה? הרכבים של המדינה אומרים שמי שיהיה מלחוץ ויהיה בצחוק של רעיון יהיה עם יותר ילדים ממי שבמדינה או מי שבמקום של סלווי. אבל הרכבים של ה' אנחנו, המדינה היהודית, לא מתחילים עם הרכבים של המדינה. הם יכולים, הם צריכים לתפוס את הרכבים של המדינה. יהודים, אנשים נבחרים, יש לכם כל מיני חייבות. אחד מהם הוא כתוב בתורה כאשר יענו אותו, כן ירבב וכן יפרוץ. פארו רצה לבחור שלא יהיה בית. הוא עשה כל מיני דקות שהמתנאים צריכים לقتל הבית, לעשות אבורטיון, לא לתת לביתים לתחתן. כמו שאנחנו יודעים, אנחנו נראה את זה בפעמים אחרים. וכשהשיפרה והפועה באו, פרוסים, למה אתם לא עושים מה שאני אמרתי לכם? אני אמרתי לכם להחליט את כל הילדים. הם אומרים, אני סליחה, הילדים יהודים הם כאנלימודים. לפני שהצלחנו, הם כבר נפגשו. אז, מי ידע? החליטו את הילד! לא. אחרי שהילד נפגש, הוא לא יכול להוריד להחליט את הילדים. לפני שהם נפגשו, פעולה זה בסדר. תעשו את זה כדי שהם עדיין בשלב. כמו היום, את האווירות הזאת. אחרי שהילד נפגש, הוא לא יכול לצפות אותו, זו הלכה באגיפה אז פארו אמר להם, למה הוא לא צפו את הביתה? התגובה הייתה, כי הביתה כבר הייתה כשצפו כשצפינו מה הוא רצה לנו, לצפות את הביתה כשהיא הייתה כאן? ופארו לא הצפו אותה מזה אנחנו רואים שפא�רו אמר להם, בטח לא תתן להם לביתה, צפו את הביתה כשהוא נמצא אבל כשהביתה נפגשת, אל תצפו אותו פרשן אמר, אתם רוצים לבחור שהאנשים יהודים לא יהיו עם ילדים? אני אבחור שהם יהיו עם שישה ילדים בשקט אחד. שישה ילדים בשקט אחד. הם הלכו מטורף. הם עושים כל מה שהם יכולים לסתוך אנשים יהודים מהגרעה. התורה אומרת, כאשר יענו אותו, כמה יותר אתם מטורפים את הילדים שלי, כן ירבה וכן יפרוץ. וזה יתמודד יותר ויותר ויותר. כל כך שאתם מטורחים אותם, כל כך הרבה ילדים יפגשו, אבל הקבוצה של לוי לא מטורחה, אז הם לא היו מטורחים. אף אחד לא מטורח את הילדים, הם חיים. זה למה שהיו ילדים בצורה נורמלית, בצורה נורמלית. אף אחד לא מטורח את הילדים. שם דבר היום. יותר שאתם מטורחים את הבחורי הישיבות בישראל, חצי ישראל אוהב תורה, לפטי, ליברלים, כל מיני אנשים רעיונים, הם לא יכולים להסתכל על אנשים שעובדים על תורה. כל יום הם מפחדים על זה. מה עושה השם? כל שנה יותר ויותר ויותר אנשים עובדים על תורה שלהם. למה? יותר הם מפחדים אותם, יותר הם מטורחים אותם, יותר ישיבות יש לך בעולם. איך זה אפשר? כשאשם קורא משהו, זה צריך להקבל. אל תסתכל על הלוגיקה. הלוגיקה היא לאנשים שלא יודעים. לאנשים שלא יודעים, הם יוצאים בסטטיסטיקה. בסטטיסטיקה, הצלחה להשתתף בעוד עשרה היא 20%. בעוד עשרה היא 50%. זה על סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה מגיעה לגויים. היא לא מגיעה לגויים יהודים. הגויים יהודים היו מחליטים מהסטטיסטיקה. הייתה אחת, אחת דוקטורה גדולה בקאנסר במנהטן, בסלון קטרינג אתם יודעים איזה קטעים גדולים היו שם, קטעים בקאנסר במנהטן, יורק אבנין אחד היו שם מישראל, אחד רבאי והדוקטור אמר לי שצריך להחליט מהקאנסר שלך לסטטיסטיקה שלנו זה 15% אבל לא לדבר אתם יהודים אורתודקטים אתם אנשים, זה הכל אתם אנשים, הסטטיסטיקה לא עובדה לא מתקשרת אתם יותרים את הסטטיסטיקה שלכם אז זה בשביל אנשים רעיוניים אתם אנשים, לדבר שלך, הם קבלו, בהרבה מקומות בעולם סיינטפיקות והם הראו שאנשים עם תנועה יש היכולה יותר גדולה להכניע מהאוכלוספים הטובים אנשים שהם אתיאסים, הם לא מאמינים לאדם, הם לא מבטיחים היכולה שלהם למות היא הרבה גדולה אנשים שקוראים לג'ה, אפילו אנשים מהרליגיאות חייבת, כמו הקריציאנות והאסלאם והבודאיזם והאינדואיזם, כל מיני אנשים, הם קוראים לג'ה, הם חייבים שיש ג'ה, ובמדע שלהם, במדע שלהם, זה מבטיח את הצלחה שלהם למשך. למה זה? אני אגיד לכם את הסקר. הדרך שה' עשה את האנשים, כל אחד מהם יש מדעי ומדעי. הרבה של הדברים שאנחנו עושים הם מבחינים. אנחנו יודעים, אנחנו מדברים, אנחנו עושים דברים, אנחנו קבלים, אנחנו קבלים, אנחנו מנסים, אנחנו מבינים מה שאנחנו שומעים. זה נקרא מבחינים. מודע. יש משהו שנקרא תת-מודע, סב-מבחינים. זה מה שהרעיון מקבל בלי שאנחנו לוקחים את זה. למשל, אתם כולם שומעים אותי עכשיו, ואתם שומעים מה שאני אומר, ואתם מרכזים על מה שאני אומר. אבל אף אחד שלכם לא עובד על הזמן פה, על הליטה, על הסיגנון, על הגבול של מיץ, על הספרים שם, על המדבר שם. אף אחד לא עובד על כל זה. הם לא רלוונטיים עכשיו. אם אתם ילכים הביתה, עכשיו, כשאני אצלח אתכם בערב, אני אשאל אתכם אם אתם זוכרים מה שאמרתי אשר בקבוצה? אם אתם באמת עובדים על זה, תוכלו להגיד לי מה שאני מדבר עליו, יותר או יותר. ואז כשאני שואל אתכם, אתם זוכרים את הכתוביות על השטח? מה כתוביות? אתם לא יודעים. אתם לא יודעים, יש כתוביות פה, ויש כתוביות שם, ואתם לא חשבים על הקלאק, ועל שתי הטלפונים, ועל הספיקר, ועל הרג, ועל כל מה שבא לי. אתם לא חשבים. אני אשאל אתכם 500 שאלות על כל מה שבאתם, אתם לא יודעים מה אני מדבר עליהם אבל אם אני אפנטיז אתכם אני אפנטיז אתכם אני הולך דיוקא לתוך את המחשב שלכם אני אקבל כל האינפורמציה מבחינת עצמכם כל דטאר זה רעיון אתם יכולים להגיד לי כמה קבוצים יש על הקטעים? איזה שקל הם? איזה קטע נפגש? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שקל נפגש את הקטע? איזה שק כל דיטל שלכם במקום הזה, רעיון שלכם יכול להכיר כל דבר, אפילו הטלפון שלי אם זה נחמד מאחרים, אתם יכולים להכיר אם אני שואל אתכם עכשיו, אתם לא יכולים להכיר, אתם לא יכולים להכיר? אני לא ניחשתי, אני לא ניחשתי אבל אם אני אקנטיז אתכם, אני אקבל את זה מהסיסטם שלכם כשהכבוד של המילים שאתם רואים ואתם רואים, זה יכול להכיר אוטומנטיאלי לתוך המחשבים, כי אנחנו לא צריכים את זה כל רגע אז אוטומטיקלי הוא יכול ללכת לגבי הרעיון תמיד. בגלל זה, כשאתה, כשאתה מותי, והרעיון יכול ללכת לשמעה, ללכת לאבות, והרעיון יכול ללכת לגבי הרעיון בגבי חברה חדשה, בהתאבות, כל האינפורמציה שהייתה קראתה מבחינה, נשארת ברעיון. זה נשארת ברעיון. אז אם אני אוכל את הילד, הוא יכול להגיד לי את הספרים, והלכתור, והמסגרת מהחיים החלפיים. עדיין שהגוף הזה לא היה פה, אולי הוא יבוא בישראל, ואנחנו עדיין בקווינס. והגוף הזה יבוא בעשר שנים בישראל, ואנחנו נגמר לו, והגוף הזה יכול להגיד בדיוק את הלכתור של היום. כל דטאר של העיר, עדיין שהגוף של הילד הזה לא היה באמריקה. הוא יגיד לכם כל הדטאר של כל אפקסים במהלך שלו, והחיים שלו, ולפעמים הוא היה מדבר בשלבים שהוא עדיין לא ידע. למשל, הוא יפנוטיזי אדם ומדבר בפרנקסיה. ועדיין הוא אמריקאי, הוא לא ידע בפרנקסיה. הוא לא ידע במלחמה. זה הוא שהיה במהלך שלו. וזה לא מנסים להסביר את הכתובת ה' של השם, ה' אמיני שם שלא ימות. ולכן, כשאדם חושב שיש סיכוי שה' יתן לו מרצה עליו ויגיד לו, במהלך שלו לדבר ולשמוע על השם, המחשב מרקד כל דבר וכל חשוד, וברגע זה מפחד את הסיסטמה האמינית של הלב. אנשים שיושבים בהחלטה, ויש להם רציניות לחיות, או הילדים שהם אוהבים, או חברת טובה, או כל מיני דברים כזה, בגלל שיש להם ההחלטה, זה מרקד את הסיסטמה האמינית שלהם. הסיסטמות האמינות יכולות להחליט את החלומות וללחיץ את החלומות המתקדמת בתקופה האמינת. אנשים נפחדים, חלומים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפחדים, נפח למרות זאת, הם לא יכולים להשתתף במהלך הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הר ארבעים ותשעה שערי תומה ממתד שערי תומה 210 שנים אנחנו היינו שם, לא 400, בשביל 2 רזוניות. אחד, האיג'יפיאנים עשו לנו עבודה כל יום, כמעט כמו 2 יום. במיוחד עבודה עובדת 8-9 שנות ביום. הם עשו לנו עבודה 6-17 שנות, 18 שנות ביום. אז הם פושטו ביום אחד, כמעט 2 יום עבודה. אז ה' קלקולטה, חישב תקץ, שבמשל 400, היה רק 210 שנים ביחד. אבל לא הייתה כל כך הרבה החלטה. זוהר, הקבלה הלכה לנו שאם יהודים יחזרו עוד שנה או שתיים שם, הם יגיעו כמעט למקום הכי קטן של המקום הכי קטן, שזה הכי קטן של אימפריות. ובאלה הם לא יוכלו ללכת מאחור אי-ג'י. אז אשר היה צריך להגיד להם ברגע, כדי להוציא את איג'יב, לפני שלא יוכלו להציל את הטרידה. זוהר אמר, לפני שהמסייאר יוצא, יהיה עוד פעם מה שקורה באיג'יב. ראשון, באיג'יב, רק 20% של היהודים הוצגו את איג'יב. 80% מותים עם האיג'יפים במידה של מקת חושך, בגלות. 3 מיליון יצאו, 12 מיליון מתי. 12 מיליון מתי. למה? הם לא נשארו במהלך להוציא את איג'יב למלחם עם משה. והם אמרו, אוקיי, כולם. נשארנו כולם, נשארנו כולם, נשארנו את הכל. ברוך השם, השם נשארנו מהנאצים הזאת. אנחנו רוצים לדרך לביתנו באלכסנדריה, בקיירו. אנחנו לא רוצים לדרך למלחם במלחם. אשם אמר, אתה לא רוצה להוציא, אתה לא רוצה לבנות את התורה, אתה לא רוצה להוציא את הארץ הלכת, אני לא אוהב אותך, אני לא אוהב אותך. למה? מה אומרת התורה? אני, אשם אלוקיכם, אשר רציתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים. אני ה' שלך, אשר קחת אתכם מארץ איג'יפי, כדי להיות את ה' שלך. לא כדי להגיד לך גועים. גועים, אני רואה מיליונים. אני קיבלתי אתכם מאליג'יפ להכניס את הילדים שלי, להכניס את האנשים החלטים שלכם, שאני צריך להיות ה' שלכם. אם אתם לא רוצים את זה, אין דבר להשתתף אתכם בעולם. כמה אני צריך אתכם? אני יש לי הרבה גויים אחרים, אני לא צריך עוד מיליון גויים אחרים. והגויים האלה נפגעו במקת חושק. ובפרפסיה, ואנחנו אומרים את זה כל שבת בתפילת מוסף בקדושה אנחנו אומרים, אין גהלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוהים אני אדוני אלוהיכם. מה זאת אומרת, אין גהלתי אתכם אחרית כראשית? זה מדבר על המערכת. בשבה שאני סביר אתכם בהתחלה 20% מה-100% זאת איך אני אסביר אתכם בסוף כשהמשיח יצא בסוף 20% מה-100% וזה בדיוק עכשיו הסיטואציה של המדינת היהודית 20% הם קונטנטים עם השם אני לא אגיד שכל אחד הוא צדיק אבל קונטנטים עם השם, קבלים שבת, קבלים כושר, קבלים תשול, מקבלים את ה' אתה יודע, מנסים לשתתף אחרי התורה, לשים את הילדים לישיבות ו-80% שלהם קלטים. לא רק קלטים, הרבה מהם נגמרים לתורה. הם רוצים לעשות כל מה שיכולים לנגמר הרליגיה והרבים. למה זה? זה כתוב בזוהר. בקבלה יש הרבה פרפסים. אחת מהן היא שלפני הסוף, המדינת היהודית יכולה ללכת למטה הכי קטנה. באיג'יפה הם הלכו למינוס 49 לפני שהמשיח בא הם הלכו למינוס 58 איך אשם לא נמצא באיג'יפה הרצון הוא, רבותיי אם באיג'יפה אנחנו נלך למינוס 58, למינוס אימפריטה 58 אנחנו לא יוכלים להוציא מהם אבל היום עם הכוח של התורה שאנחנו לא הייתה באיג'יפ, לא קיבלנו את התורה עדיין. עם כוח התורה, אנחנו יכולים אפילו להוציא את שער החמישים. ואתה רואה היום מה שקורה בעולם. רעיונות האנשים, היא לגבי הכי גדולת שהייתה אף פעם. יש אנשים שהם יודעים יהודים, ישראלים, אילו הם ילדים של רבים, אתה רואה איך הם מדברו בטלוויזיה כמו 100% נאצים. הם אומרים שאלות מהמותות שלהם כמו שהיקרל מדבר אפזר על יהודים. שאלה אחת אחת, לא אחת אחת. לפעמים אפילו שאלות. אתה צריך לראות עם איך הם מדברים על ישיבות, על יהודים רליגיים. אתה צריך לראות את העתידים שלהם. ממש זה רעב הלק. These are the gate of the 50, Erev Rav. The Zohar say before the end they will control Israel. They will control everything. Same thing in America. Who is controlling America? Those liberal, lefty, Erev Rav Jews who destroy the world. הופכים את אמריקה? הופכים את כל העולם. הם במשרד הלוויוד, הם במשרד המון, הם במשרד הפוליטיקה. תראו את סליפי ג'ו, הפרזידנט. כל אחד של אחום הוא מנהיג, הוא יהודי ליברלי. כמעט כל אחד. טרנסג'נדר, אחר גיי, אחר לפטי, אחר ליברלי. הם נפגעים את ישראל יותר ממה שהם נפגעים את המדינות הערבית. קצת מהם נפגעים את ישראל יותר ממה שהם נפגעים את איראן. אתה צריך לראות, כשהם מדברים על ישראל, הם קוראים את עצמם יהודים, עם כל כך הרעיון. בלתי מאמינים, ממש. הם קוראים את חמאס הפלסטיני, אבל הם לא קוראים את החיים הישראליים. מי הם, הם הערב רב. הם יביאו את המדינת היהודית למקום הכי גדול בהיסטוריה של העולם. שזה יהיה מאוד קשה להוציא את זה, אמר זוהר. זה למה, רבותיי, מה שאנחנו עושים היום הוא יותר מאוד אימפריקטי מאשר להשיג את החיים. כל חיים, אנחנו יוצאים מהארץ, ונתנו להם את החיים, לפני שחץ ושלום יהיה תמיד נחשב. יעקב היה מפחד ללכת לאיג'יפט. רשם נשאר לו אין היחידה. יוסף ידע מה יהיה, הוא כבר מבחן גושן. מה יעשה ליהודים? הם חייבים בגושן, ואחרי כמה גנבים הם הלכו לכל מקום איג'יפ. אם הם נמצאו בגושן, אף אחד מהם לא יקרה, אבל הם הלכו לכל מקום. מלאה, ארצותיו. הם היו לכל מקום איג'יפ, והם התחלו להכניס לאיג'יפים את המחשבות שלהם. והאיג'יפים נמצאו בקמפים, והרבה זה היסטוריה. ורק 20% של העניין נפגשו. היה דבר בין יוסף ופרו. מה הארגומנט? האיג'יפטיאנים חייבתים את הטלפון. הטלפון הוא אחד שלהם. הם נפגעים לטלפון. כמו שהאינדיאנים באינדיה, הם נפגעים לטלפון. באינדיאנים הם מפגיעים, מי ייצא לטלפון? היום קיבלתי שאלה מהגוי, איזה מקום, ננג'ו. הוא אמר לי, אני חייבת לחשב שכשאתה אמרת שהאינדיאנים מפגיעים, מי ייצא לטלפון? אני לא יכול להסתכל לבנות דבר, כמו מטאפוריקלית, אבל אני רק ראיתי שהם באמת ממלכים לדרוך את זה. אני לא חושב שזה באמת נכון. אני ראיתי שהם מלכים לדרוך את זה, אבל אני לא חושב שהם באמת ממלכים לדרוך את היול של הכל. אני לא יכול להסתכל על זה. מי יחזור לזה? הם יולדים על הרגל והכון עובד עליהם אתה יודע שהכון הוא חצי קטן, זה כמו רגל. אם אני יולד רגל על הרגל שלך אתה תהיה כאירו-פרקטר לחלק מהחיים שלך אתה יכול לראות שיש 1,000 אינדיאנים יולדים על הרגל והכון עובד על רגליהם. כון רגל! והם כולם יולדים והכון עובד עליהם. למה? הם מנסים את הכון. זה אחד מהם. באיג'יפ, האיג'יפיאנים נפגשו את ה'שי' לא את ה'קו', אלא את ה'שי'. ולכן הם לא אהבו השפעים. הם לא אהבו אנשים שקיבלו מילה מה'שי', וקיבלו את ה'אול', ונפגשו אותם, ונפגשו שיש קבבה מהם. ולכן הוא לא אהבו מוכריאן. מוכריאנים אהבו את ה'ברוך השם' ואת כל מילה שלהם. גוג' גוג'ה, דיס, אשפולואר, זה מלך מזרחים! אם הבוחרים יפגשו באיג'יפ, בואו, נשכחו עליהם. זה יהיה מאוד קשה לנצח את זה. למה? האיג'יפים היו אלרגיים לאנשים שאוכלו מזרחים. כמו באינדיה. אם אתה מנסה לצלם קארה בפנים של האינדוסים, אתה יודע מה יקרה לך. אתה מנסה את החיים שלך. הם יכולו ללכת למלכה. אז... אחד הישראלים אמר לי, הלכו לאינדיה עם שוקולנד, שוקולנד. ובשוקולנד הם היו עם פיקציה של קו. ואחד האינדיאנים ראו את זה, והם כמעט מוותוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו פארו אמר, אל תביאו את הטלפון יוסף אמר, בטח תביאו את כל הטלפון כשתגעתם עם כל הטלפון, פא�רו יהיה מגניב אני אמרתי לכם לא לביאו את האנימות אתם אומרים שהרצון שבאתם לאיג'יב זה בגלל שאתם לא רוצים שהאנימות ימותו לא הייתה משהו לביאו להם וכי אתם כולם מנצחים של גנירות הייתם צריכים לחיות את החיים של האנימות שלכם זה למה אתה הולך לאיג'יפ. ובגלל זה, הפעמון לא יודע להתמודד עםך. אתה תהיה עבודה סטודנטית. וזה בדיוק הפרסומת שלי. אני אקבל לך את ארץ גושן, שאין אף אחד שייבא שם, וזה תהיה כולו יהודים. אני אבחר לך חברה, כמו מאה שערים. סורמנטים בגלגל, רק יהודים, אין גוהים, אין אידולים, אין משהו. וזה בדיוק מה שקרה. כשפאבו ראו שהם הגיעו עם הטלפון, הוא הלכה מאוד... מה? אני אגיד, לא להביא את זה. הרגע שהגיענו הוא בגלל זה, אחר כך למה היינו כאן? אנחנו רוצים לסביר את החיים של אלפים טלפונים וטלפונים? ברגע, בואו אתם לגושם. אנחנו לא רוצים להתמודד עםכם. הלכו לחיים שם. זה היה בדיוק המצב. לפני שיעבור יעקב, דגמרא אמר, הוא שם יהודה לבחור את המקום ולהתחיל את הישיבה שם. הלכו לבחור ישיבה, למה? יהודי לא מוכן להתחיל במדינה שלא ישיבה בסינדק. דגמרא אמר, יש 10 דברים שאתם צריכים. אתם צריכים דוקטור, אתם צריכים מוהל, יש ספק של אנשים, אנחנו צריכים סופר, לכתוב פילים, אם לא יש לך את זה, מה אתה יכול לעשות? מי יכול לכתוב תפילין? מי יכול לכתוב מזוזור? מי יכול להדרך תורה? איפה ילדים שלך ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילד זה לא נגמר, אבל זה קטן. הוא הלך למרכז, מה? יכול לי לקבל 20 מזוזות? אני מבנה מבנה במכון חולי חולי. זה קסם לי 4 מיליארד דולר, אבל אני צריך... אני צריך 30 מזוזות. כמה זה? 300 אחת. מה? 300? מה זה? 200. טוב. מה זה? 100. מה זה? 50. למה יש כזה גרעה גדולה? 50 זה מישהו שבפעם הראשונה בעצמם הוא כתוב וזה נראה כמו מיוחד שלו תראו את המסוד הרוק הוקה אם זה כושר זה מירקול אתם רוצים את זה? קחו את זה אבל אין משאבות על איך תראו את החיים שלכם כמה חלומות יש לך במזון? כמה בעניינים עם הילדים? כמה בעניינים עם המזון? כמה בעניינים עם האטומות? למה? כי המסוד הוא חלום למזון שלכם איך הרבה פעמים ראינו אנשים עם פרקים קשה? ואחר כך, ואחר כך, הם נפגשו את המזוזה, והמדע שלכם, את הארץ, נפגשו. 3 פרקים קשה, 1 פרק במזוזה. אתה יודע איך הרבה אנשים, חס ושלום, נפגשו ילדים, והם נפגשו את המזוזה, והמדע שלכם נפגשו? אתה יודע איך הרבה אנשים לא יכולים להיות ילדים, והם נפגשו את המזוזה, והמדע שלכם נפגשו? אחרי שהם התחלו את המזוזה, הם נפגעו בפריים. אני, ברוך השם, אני יודע שכמה אנשים לא רוצים לשחרר דברים, אז אני מקבל את המזוזות הכי טובה בעולם, ואת הרגל הכי טובה בעולם, על קצת מלא מלא חלק מהמידה אחרות. למה? כי אף אחד לא יכול לבוא ולשחרר דברים. אתה שחרר את הדברים הכי טובה, על קצת מלא מלא מה שאתה שחרר את הדברים הכי טובה במסגרת. למה? אף אחד לא יש אגב. הדברים הכי טובים, הכי טובים, הכי טובים, כל מה שבסוף הלינה, ללמד של חצי הכסף של המסגרת. ועדיין, אנשים מפחדים. ראיתי אחד, מקליפורניה, היום השבוע. הוא אמר, אני צריך שלושה דקות. כשאמרתי לו את הכסף, תאמיני, זה 40% מה שהוא יצטרף איזה דקה אחר. 40, 60% יותר. מולטיפי על שלושה, חייב לו הרבה דקה. הוא אמר, אה, לא, אני לא רוצה את זה. אני אמרתי, זה הכסף. אני ראיתי לו פעמים אחרים, 100% עברי, מוסלמי עברי, פעמים אחרים. ברור שכמה עברי זה, כמה זמן צריך לעשות. מי יצטרך לעבור את הזמן הזה? אני חשבתי לעצמי, אם האנחה הזו יכולה ללכת לסטור, פרקולין לא יכולה לעשות את זה. 100% עברי, אין אלקטריקה, אין מכניסים, כל כך עברי. רק בזמן של משה רביני הוא היה צריך לעשות פילים כאלה, עם אין-אלקטריקה. אתה יודע אין-אלקטריקה, כמה זמן זה חייבת? אבל בזמן של האחרונים, אם היו אין-אלקטריקה, הכל היה עשוי ביחד. טוב, טוב קולטה. אתה צריך לתת 5500 מינימום לפילים כאלה, ואני לתת לפחות מ-2000. מולטיפלו ב-3, הוא חייב 10,000 דולר על כל 3 פילים, והוא אמר, לא, זה יותר. עכשיו הוא יכול ללכת לסטור ויוצא לו משהו שרוצה להיות קושר או 100% קרקסים עם קרקסים עם סופר מגניב, מגניב קבל קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת ק אובן 7,000 דולר. דריסה 1,000 דולר. לא, הם ראו את הכי טובה. הטלפון, הטלפון 5,000 דולר. הכי טובה של החיים. קאבינט 30,000 דולר. זה, הרבל, צריך להיות מאיטלית. מזוזות תנפילים? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם לא מגניבים להם? אתם אבל, אני אגיד לא מגנ לכם סקר. לבנות את הקבינטים הכי אמפייניים, סטאנט נשמח. קבלו את המONEY על לוקחה. למה לא? זה טוב. לבנות את המרסדס הכי טוב, אני עם אתכם. אני אמשיך אתכם. למה? אני מעניין שאתם עושים שורוף. לבנות דיימנטים, ולבנות דיימנטים אמפייניים, סטאנט נשמח אתכם. כשאתם רוצים לבנות את הכי טובים שלכם ואת הכי טובים של נזוזון, פשוט, סטאנט יקח את הכתובות שלכם, ו... ה'צ'יק', ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' יוצא מהכך? כי זה יצר הרע. ה'סטינג'ינס' אבל למזוזות, יוצא מהכך? כי להיות ברכות בבית, להיות ברכות בבית, הדבר האחר שסטאנט רוצה זה... העבודה של הסטאנט היא לגמור אתכם. כמו הפרסקטור בקורט במנהטן. אם הם יכולים להכניס אתכם לבריכה אחת או עשרה שנים, הם לא יכולים להכניס אתכם לבריכה אחת. הם יכולים לעשות כל מה שיכולים להכניס אתכם לבריכה אחת. אין להם מרצה. הם כמו שרקדים. הם מגניבים. הם קרוקדים, הם רוצים פרומולשיה. כמה מבחינות הם מקבלים, כמה הם מטוחים אנשים, כמה פשוט הם מתחילים להיות מבחינים או קרבנים. שם לא יש מרצה, זה רק פרקרסיה. סטאנט זה ככה. סטאנט הוא לא יכול לשים חלק מהסצנה אם הוא יכול לקבל סצנה פולית. הוא לא יכול לסבל על עבודה שלא יכולה להיות פנלטיה אם הוא יכול לצלם את עבודת הפנלטיה. השטן תמיד קח כמה שהוא יכול. זאת עבודה שלו, זאת הכתובה של השם. זאת עבודה שלו, הוא בקבל על כל העבודות, וכל האוהבות, וכל ההתפלגות, וכל ההתפלגות, וכל האוהב, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל, וכל האנגל זאת עבודה של סטאנט. איך סטאנט עושה את עבודה שלו? הוא משתמש עם אנשים חייבים לפרסומת. אנשים חייבים הם חייבים של אשם. אשם משתמש עם אנשים חייבים לעשות מה שהוא רוצה. סטאנט משתמש עם אנשים חייבים לעשות מה שהוא רוצה. אז כשאתה רואה מיניסטר חייבים, מחלל שבת, עיד שרים, רוגה, משהו טוב לא יצא ממנו. אם תבואי מישהו עם ירד שמיים, יש סיכוי שתהיה משהו טוב. למה? בגלל שה' יעשה את זה. אם תראי ראשה ליברל, ירד שמיים, רק רעיון יצא ממנו. אי פעם משהו טוב. אי פעם. אותו דבר בפוליטיקה כאן, באמריקה. תראו את הדמוקרטים. רק רעיון הם מביאים לעולם. אבורשן, קוררפשן, להשתתף מהר ולתת לרחוב. הם לא עשו משהו על פנדמיקה הדרוקה כל כך הרבה אנשים מתאים מהדרוקה, הם לא עושים משהו כל הטרפות, למה? הם לא חייבים לדאגה, הם לא חייבים לתורה הם רוצים, הם רוצים התקווה גאה, הם רוצים כל הדברים האלה הם נפגעים, כל רליגיה, לא יהודים זה לא נכון, הם גם נפגעים בקריסטיאנטיה, הם נפגעים בכל דבר שממשיך את הדרגה, הם נפגעים לדאגה למה? בגלל שהם המשלמים של סטאנט אז אבותיי, יעקב מגיע לאיג'יפ הוא מגיע לאיג'יפ, הם מביאים כל השיפור יוסף כבר אמצא אותם כשהם מסתכלים בפני פרו, הם אומרים לפרו, אגור בארץ בנו אנחנו באים להיות חיילים, זאת אומרת תמיד אנחנו רק רוצים קרב יחד, אנחנו לא רוצים פסקו אמריקאי פשוט נתן לנו פרמיטה לחיות באיג'יק עד שהסבירה תחילה. אחרי שהסבירה תחילה, אנחנו מבחינים ללכת לבית שלנו. אל תשכחו, אנחנו לא באים לנסוע את המדינה שלכם. אנחנו לא באים לעשות אימגרציה אילגרית. לגור זאת גר. גר תושב זאת חיילת חיילת חיילת חיילת. ובאמריקה, אם יש לך קארד גרין, אתה צריך להיות באמריקה יותר מלא שש שבועות. אם הלכת לברית ליותר מלא שש שבועות, אתה יכול ללכת את הקארד הגרין שלך. אז זאת אומרת, אם יש לך קארד גרין, לא יש סיכוי שתהיה באמריקה. הם יכולים לצחוק אותך. אם אתה מגיע אחרי שש שבועות, אתה היית בישראל, אתה מגיע עם הקארד הגרין שלך ואתה אומר, סליחה, אני לא יכול לצלם. למה? אתה נשאר בישראל לפני שש שבועות, הקארד הגרין שלך, הרגלות של הגרונות היא שאתה צריך להיות בישראל ואם יש לך פספורט אמריקאי, אתה תהיה 10 שנה בישראל. אף אחד לא יכול להגיד לך משהו, כשאתה בא כאן, אתה ברוכים לאמריקה, אתה חבר אמריקאי. זו הפרקה בין חבר ל�חבר. יעקב וילדים שלו אומרים, אנחנו לא באים כאן כדי להיות חברים. לגור, לגור זאת אומרת גר, גר זאת אומרת תמיד. למה? בגלל שהנגר במדינת קנארן הוא מאוד גדול, נכון? והם אמרו את פרו, הם אמרו פרו. הרגע שצריכים להצטרף כאן הוא בגלל הטלפון. בבקשה, אל תשכחו. לא יש ברית לאכול, לא יש אוכל לאכול. כל האנשים שבאים ליוסף, תביאו לנו משהו לאכול, אנחנו מתאים. למה צריכים לאכול? בפנים שלכם. יוסף אמר, תביאו את השטחה שלכם, תחשבו את השטחה, לגבי עבודה. אתם רוצים... אתם רוצים לברית בפעמים הבאים? אתם לא יותרם. אין סביבה. תביאו לי עשרה גולדים, תביאו לי עשרה גולדים לגבי עבודה, ואתם יכולים לנסוע עוד פעמים. סלולי, סלולי, כל האנימות הולכו לממשלה של פרו. אחרי זה, היו ראויים שאין לנו עוד אנימות. נתנו לכם כל מה שיש לנו. עכשיו יש לנו רק את הביתה שלנו. יוסף אמר, אין סביבה, תביאו את עבודה הביתה, סיימן להם לפרו, ואני נותן לכם כדי לחיות עוד עשרה או שתיים. סלולי, סלולי, הכל הופך. אבותיי. השלושה שיוסף עשה, הוא התחיל לתחיל את האג'יפים מול אדם לאדם אחר. אחרי שהם קיבלו את דעתם של הביתה שלהם, הוא אמר, אתה חי באלכסנדריה, אתה צריך להתחיל את הביתה שלהם בקייבו. אתה חי פה, אתה צריך להתחיל באלכסנדריה. למה? הביתה לא מלכת לך אז למה אתם צריכים שאני נשאר פה? אני מלכת לביתה שלכם לא, אתם צריכים להחליף לביתה אחרת, מי ידע למה אם הממשלה לקחת את הביתה שלכם למה הממשלה צריכה שאתם נשאר בביתה ומלכת לביתה? הם רוצים שאתם נחליף לביתה אחרת למה זה? כי כמו שאתם נשארים שם, זה עדיין עובדה זאת איפה אתם נשארים עד 20-30 שנים כשהם יחזרו אתכם מזה, אתם לא יודעים על זה. למה יוסף עשה את זה? כי הם לא יכולים להשתתף ליהודים יותר מן האקדמיה. כי כל אחד שחיים באקדמיה, לא חייבת לבנות את חייבתו. הכל נכנס לממשלה. אז אתה לא יכול להגיד ליהודים, אוי, אנחנו במדינתנו, אבל אתם לא יכולים לבנות את המדינתך. כולם פה יכולים. ואז, רבותיי, אנחנו צריכים ללמוד, מה היו השני דברים שהחלטו את הארץ היהודית כל הזמן של ההכנעה? מהזמן שקיבלנו את התורה עד היום. השני דברים שהם הכי חשובים בלחיץ של הארץ ישראל. מה היו השני דברים? בשביל להכניע את הארץ היהודית ואת הדת היהודית. שני דברים שאתם צריכים. מי ידע מהם? הרבה יהודים לא יודעים להשתתף, לפחות, אבל כמה מהם רליגיוניים. מה? הראשון, תורה. אלה שהיו קבועים לתורה, הם נשמעים יהודים. גנרות אחרי גנרות, בלי סימולציה. ושתיים, הספרות מהגויים. היהודים תמיד חייבים בגלות. תמיד חזקנו בגלות, אפילו הרבה לפני ההלכות. זה לא משהו שהנאצים עשו. היהודים רצו להיות בלב, הם לא רצו להתמודד עם מישהו אחר. בכל מדינה שהיהודים היו, הייתה קהילה יהודית. אפילו אם אתה מגיע היום למונסי, אני לא יודע איך הרבה עשרות אלפים מקומות עדיין. אני לא חושב שבמקום המונסי, יש לך עשרה עשרה. זו גדולה גדולה גדולה. אתה יכול ללכת איפה שאתה רוצה, איך אתה יכול ללכת? בקרישנה, עם הליטים. אתה יכול ללכת חצי שנה, ותראה איזה חזק עם הליטים. עוד חזק עם הליטים, זהו. כשאני הגעתי אליו, 25 שנים, או משהו כזה, היו יותר. היו כמה מאה. למה הגויים ירדו במונסי, כשהם יוכלו לקחת את החזק שלהם, עוד חזק, איפה איך? הם שווים את הביתה ליהודים והם הולכים לבוא ולחזור לביתה אחרת אבל לא כל ההולכים התחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים להתחילים הליב הוא גדול, למה הגוי רוצה למושך? הכי טוב מקום לגוי, אף אחד לא יכול להצליח לי פה כל היהודים הם טובים, אף אחד לא יכול להצליח לי פה, אף אחד מדבר יפה לעצמי למה אני צריך למושך? אז אם הגוי לא מגניב, בפינציאלי, הדבר האחר שהוא רוצה זה למושך אדו-מונסי הכי הרבה אנשים בעולם הם מגניבים, כשיש להם הזכויות לבנות זמן, למה הם לא יכולים להתקדם? הם שולחים את הביתה ומושכים אבל אתם צריכים לדעתי, אבותיי, היום כשאנחנו חייבים במקומות שונים, זה ממש סתם סתם סתם. אתם מפחדים כשהילדים יצאים בלילה, אתם מפחדים, מה יקרה? אתם יודעים, פה בקווינטסט, אתם יודעים כמה רווירים יש לכם כל השבוע. אתם יודעים כמה ילדים מתחילים לתת דרוקים פה. אתם יודעים כמה דברים מגניבים קורה פה. ופה יש כל כך הרבה אנשים רליגיים, אבל יש כל כך הרבה אנשים לא רליגיים. זה מאוד מגניב. אז כשיהודים חייבים במקום אייסולטי על עצמם, אף אחד לא יכול להגיע ולהחליט, רק אנשים רליגיים, זה אידיאל. הם קבלו רליגיה, הילדים רואים רק רליגיה, והם לא נפלגים בקולטורה של היהודים הלא רליגיים, שהם מאוד אנטי-אדם או אנטי-מודסטי. הכי אנשים ילדים, הכי הם חייבים, הכי הם מבחינים. תראו את הרחובים, מה קורה היום. עוד פעם, אני אתן לכם דוגמא. אם אתם תקבלו אחד חסי בשקי, מונחוף, מונחוף, סאפנר, הוא לא ידע משהו מהחיים שלו, בשלב ישיבה, ישיבה, בואו נראה, אני לא יודע, 12 שנים, הוא לא ראה איזה דבר בחיים שלו. תביאו אותו למנהטן. הוא לא ראה בשבילו אנשים חדשים הוא לא ראה בשבילו כל כך הרבה אטקסים דרקים הוא לא ראה כל כך הרבה קרסים בגיל שני הוא לא ראה ריאטים וכל הדברים האלה שקרים ברחובים של ניו יורק או הלוי או איזה מקום אחר הוא לא יכול לעבור את זה כמו הוא היה לפני הוא לא יכול להתעורר בשבילו להתעורר בקולטוריה הם לא ידעו שכאלה נמצאים. הדבר האחרון שהם שמעו עליו כשהם נלמדו על צארום וגמורה. הילדים האלה לא ידעו אפילו מה זאת גאה או אבאמינציה או גייטרה. הדברים שאנחנו כולנו רואים, ארגון, איפה אנחנו הולכים. הם לא יודעו. הם חייבים במהלך של חולי גדול. כל שים הוא מאוד מודד, אפילו כשיעקב בא לאיג'יב, קראים את התורה, יעקב ושניו היו בקבוצה אחת, וכל האנשים היו בקבוצה אחת, זה קבוצה! זה כל האנשים ואת האנשים! זה כל קבוצה! את האנשים ואת האנשים, את האנשים ואת האנשים האחרים, בואו נהיה כולנו ביחד! לא, לא, לא! את האנשים ואת האנשים האחרים, זה חברה! מה היא? יש הרבה יצררה, מה? חברה? קלאס. לא כל אחד צריך. רבים, אנשים. אפילו הערבים יודעים את זה. הערבים של היום הם מרדכים של חמאס. כשהם יכולים ללכת איזה מקום, הרבים יכולים להיות באיזה מקום, והאנשים יכולים להיות באיזה מקום אחר. בישראל הם קבלו מרדכים, אבל הערבים... אתם יכולים לראות את זה ביוטיוב. הילדים והילדות היו מגיעים למוזיקה אמריקאנית. בשרה. ברחוב, לרחוב! שתי חברות מהחמאס הגיעו עם מנהיגים. טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-ט אתם יודעים מה שהאראקים עשו? הם נפגשו פנות בתוך השטחה. קצת מהמנצחות נפגשו ונפגשו את הרגלות שלהם. למה? אנחנו רוצים להיות מרדכים, אלא להתאמין ככה מקום של סאדום וגמורה. בגלל שאם אנחנו לא נעשה משהו עכשיו, זה יהיה אחד שלנו. אחר גנירה, זה יהיה... ה' יתרחב אותנו. בהחלט, כמובן, זה לא הכי טוב להתחיל לנקות אנשים ברחוב. אנחנו לא מבחינים מורדים, אבל הידיעה היא שהם רצו לגמרי לדמות את האנשים שלהם, אלא לגמרי לדמות את המורדות שלהם. שהאנשים והאנשים יהיו מיוחדים. הערבים, הם לא יודעים על התורה. כל מה שהם יודעים, הם לא יודעים על התורה, רבותיי, רב הממשלה. יעקב וייסן, חברה אחת. האנשים, חברה אחת, על הדרך לאנג'יקה. למה לא ביחד? זה כל קבוצה. לא. את השאלה של נואח, בארק, נכון לנשים, נכון לנשים. כמה נשים? כמה נשים? מי הם? נשים של נואח, ונשים של 3 דולרים. מה, אתה לא יכול להיות עם 1 כבוד, 1 נכון, חברה, 3 אחים ו3 אמא? ספרייה. ספרייה. הוא רוצה להיות אינטימנטי עם אישה שלו, הוא צריך להיות במקום האחרון עם אתה. ספרייה. אנשים, אנשים. סווימת בסינגה. למה לא יוצאים אנשים ואנשים? זה רק בפרק. מה זה הפרמל? כולם יוצאים. אנשים, אנשים, אנשים. למה לא? איזשהו דבר יעבור לדבר אחר. זה נגמר את העולמות. וראה בך הרבה דבר, וישבנו אחריך. כל מיקסטר של אנשים ואנשים, ביחד, זה יוצר חלק מהממשלה. ברגע, ה' הולך מזה מקום. אתה מבקש על כל משהו. אין שכינה במקום. בסינגל הרפורמי, יהודי לא מוכן לתת שני פעמים, אפילו כשזה אמפי. אתם יודעים, בסינגל הרפורמי, בדיוניות, הם בידעו את ארכיטקטוריה, וכל זה. לפעמים, הם קיבלו תורים, כדי שאנשים... אפילו במלטון, יש פעמים כזה. יש תורים של 150 שנים. הם היו בנות את זה באירופה, הם היו בגרמניה, בקריסטלנכט, הגרמנים הפגשו את זה, ורק קצת מהם עדיין שם כמו מוזיאון, אתה לא מוכן לתת פעם בצד אחד, אתה מוכן לתת פעם במסק, ואתה לא מוכן לתת פעם בסינגל הרפורמי, זה קטן מאחר ממלכה, אם מישהו ידע אתך, ויגיד לך, הלכי למלכה, או הלכי לסינגל הרפורמי, אחד מהם, אם לא, אני אותך, איך אתה צריך להבין? לבית, לבית זה מקום לבנות אידאל, הם לבנות ג'ייסי, הם החלטו שיהיה להם אדם, לבנות אידאל פוליטי, שיתוף, לגויים, זה לא כל כך רע כמו מקום רפורמטי, הוא מודיפייה את כל התורה, משתמשים עם אדם, עושים דברים מגניבים, לא יהיה ספירה בין אדם לנשים, זאת תורה. אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת אף קושר, שום דבר נשאר לצד היהודים. אינג נת קושר, אינג נת קושר, אינג נת קושר אף שום דבר. הלכו לדברים. אתם רואים, אין יותר ישיבות, אין יותר כלום. הלכו לספיין. אתם לא יודעים איזה ישיבה יש שם. מדריקה, ברצלונה. זה מקום שהיה מיליאנים יהודים בפעמים. לפני האוניברסיטה הספנית. מקום של תורה. אתם יודעים איך הרבה רבים היו בברצלונה 800 שנה? אתם לא יודעים מינין שם היום. אין ישיבה, אף אחד לא נמצא שם, כל היהודים נמצאים שם. הם הלכים לכאן, לספיין ולפורטוגליה. אלה שהם הלכים, אלה שלהם הלכים לאיראן. הרבה הפרשנים היו מבחינת הספנית, הם הלכים לאיראן. השארים נמצאים שם והם נפגשו, זהו. מקומות עם תורה, כמו סיריה, לבנון, זה עדיין היה תורה, היהודים לא נמצאים עם האחרון. הם היו אייסולטים בקהילה, בימה ובמקום אחר, הרליגיה נמצאת. אתם יודעים, לפעמים זו פוליטיקה, אפילו ברליגיה זו פוליטיקה. אני אראה לכם דוגמא. לפעמים אדם מתחיל ישיבה במדינתו, ואחר שנה אחר רבי יצא ומתחיל שוב ישיבה או שול אחר. הראשון יש עבודה עכשיו הוא מרגיש או מפחד? יש לו קומפטיציה או הוא מאוד מרגיש? עכשיו יש שני תורה עד עכשיו יש ישיבה ברוך השם ועכשיו יש שני תורה אם הרבי יש כושר והשם תמיד יצא בחיים שלו לפני את עצמו אז הוא מאוד מאוד מרגיש כשאחד אחר רוצה להפוך ישיבה הוא ילך להציג אולי אני יכול להשיג את האורגניזציה, אולי אני יכול להשיג את המעבר שלי, להתפתח את ההתפתחה בסדר, ואז אתה יכול לקבל קבוצות. אולי אני יכול לתת לך את האנשי שקבל את המערכת שלי, אתה יכול לקבל קצת זמן. תגיד לי מה אתה צריך. אולי אתה לא יש ספר תורה, אני כבר יש שתיים, אני יכול לתת לך שתי, שתי. במהלך זה אני אגיד שאתה יכול לקבל את זה. זה אנשי של השם שאוהב מאוד. לא כל אחד הוא כזה. איזה אנשים מתחילים ברגע עם לשון הריין פלטית. אה, למה אני צריך להגיע כאן? הלכי לבית הזה. למה אני צריך להפך עוד ישיבה? למה אתה מפחד? אתה צריך להיות שמח. אחת הישיבה לא טובה כמה שש, ושש לא טובה כמה שחש, ושחש לא טובה כמה שעשר. יותר יותר טובה. בזמן של החזוניש, היה אחת ישיבה בבני ברק. עכשיו יש לך אחת. כמה שנה יש אשר שמחה? כשהייתה אחת או כשהייתה אלפים? בכל מקום אתה הולך לתורה בכל מקום אתה הולך לישיבה בכל מקום שחר מקווה אלפים של אלפים של רליטות שומרי שבת כל דבר שאתה עושה בשבת אתה תשמע דברים אחרים ימיניים, פרדים, מרוקים אשכנזים, חסידים מדהים כשהם נפתחו את ישיבת בית מאיר וישיבת בית הילה, שני ישיבות, שני שלהם במדינת ניבראק, אחד הוא בשיקון וישניץ, אחד הוא בחסידות וישניץ, ואחד הוא בשיקון חזונית, אחד הוא בחסידות וישנית, אחד הוא בחסידים, שני ישיבות, ברוך השם. הם עושים את ההתפתחה הגדולה בשם יום, גראנד אופנינג פה, גראנד אופנינג שם. ממש קמפיטיציה. רבי פונוביץ' הלכה לבוץ גראנד אופנינג. כשהם אמרו לו לדבר, הוא אמר, היום, אני אוהב מאוד שמחה. אני מאוד מאוד שמחה היום. אני אופנין ישיבה, אז אני אוהב את גראנד אופנינג שלי. ואני משתמש בישיבה אחרת שהתפתחה כשאחד מתפתח ישיבה שזה לא אני אני עוד יותר שמח כמו כשאני מתפתח את ישיבה שלי למה? את ישיבה שלי עם כל ההחלטה שאני מתפתח את ישיבה שלי אני חייב להתפתח איזה מקום? אני צריך להקבל הרבה זמן לרשום אנשים, לעשות את הישיבה. אז עם ההחלטה, אני עדיין אוהב הרבה. אני הולך להיות עבודת הישיבה. אבל כשאני בא לישיבה שלך, ואני לא צריך לעשות משהו לעשות את הישיבה, בלי לראות ולראות איך אתה גרוע, ואני לא צריך לבחור את כל הכבוד של העיר, ההחלטה שלי היא עדיין גדולה. בגלל שזה עם משהו שלא צריך לדבר עליו. אני גדול, אני נשמח לראות מקום שתתפוס. אז ההחלטה שלי כשאני רואה אתכם, זה להיות כאן כשאני הייתי במקום שלי לפני. זה מישהו שמאוד שמח שיש תורה בכל מקום. דה רמבן, רבי משה בן נחמן, 750 שנים, הוא היה מברצלונה, עד שהם החלטו לישראל. בהתחלה של פרשת וישב, הרמב״ם כתוב, תקשיב לדברים האלה, הגזרה אמת והחריצות שקר. התקשיבה, הדיקריה היא אמת. האפקט הוא חי. מי רוצה לנסות להסביר את ארבעה הדברים האלה? אני אוכל לתת לכם מדבר רחוק על זה. ארבעה דברים, להגזרה, זאת אומרת, הדקרי, אמת, זה באמת, נכון. להחריצות, המשחק, המשחק, שקר, זה פלוס. מה הוא מדבר על? אף אחד לא ידע? ברוך השם הוא סיימת את הסיטואציה. הראשון, תקשיבי, זה רול ג'נרל. הרמב״ם כתוב בהתחלה של פרשות וישב. אדם יודע, מישהו יודע, הקדוש ברוך הוא דקריד לי משהו. אבל אני לא שמח מזה. הוא צריך לפס את הביתה שלו, הבנק לוקח את הביתה שלו, הוא לא יכול לפס את הביתה שלו. זו דקרית. מראש השנה, אשם החלטה שהוא יכול לפס את המדינה שלו. שש שנים אחרי זה, הוא לא יכול לפס את הביתה שלו. שלושה שנים אחרי זה, הבנק יחזור אותו מהביתה שלו, והוא צריך לתחיל לביתה קטנה. הוא מרגיש מזה? אבסולוטי לא. אז מה הוא עושה? הוא מנסה לעשות כל מה שהוא יכול! למקוות את הדקרי. לאיירים, קוראים, מבקשים, מבקשים, כל מה שהוא עושה. והרמב״ם מדבר על זה. האנגלית הולכת לנסות את הדקרי של השם. זה יעבור להתקדם? אבסולוטי לא. הדקרי הוא סוליד. הוא כבר נקרע. אין שום מה שאתה יכול לעשות על זה. האפקט, זה כל פעולה של זמן. פעולה של זמן. אתה רואה, אני איר, זאת אומרת, זה לאיר, זאת אומרת, זה לא אג'י, זאת אומרת, אני איר, אני מדבר עם אבא שלך, אני הולך אל אבא שלך, אם לא. הקדוש ברוך הוא רואה את העולם. לא משנה מה שאתה תעשה, אם זה דיקור, אגזירה, דן השם כבר נמצא, אמרה שושנה, אם אתה הייתה כפי זמן עד יום כיפור להחליט את זה. ועשרת ימי תשובה. כשעשרת ימי תשובה סופרו ואתם לא עשו משהו על זה, עכשיו זה כבר סיגנון. ראיתם? נפגשו את זה. זה מה שקרה עם האחרונים של יוסף. יוסף בא וסיפר להם, אני חשבתי שהאבא, אבא שלנו ואמא שלנו, וכלכם, נפגשו אלי. תחשבו, הוא ילד אינספט. עכשיו הם לא מגניבים עליהם. למה? כי הם רואים שהאבא אוהב אותם יותר מאחר שהוא אוהב אותם. הוא עושה להם אופציה מיוחדת, הוא מגניב, הוא מדבר איתו כל הזמן, זו חברותה. אחרים האחרים היו מגניבים. הוא אומר, הוא בא להם שהם כבר מגניבים ומתייחסים יותר אילו לבריאה. יוסף, בוא, תהיה דיפלומט. תהיה פוליטיקאי נכון למה אתה יכול ללכת למישהו שלא אוהב אותך ולהגיד לו שיש לי סבירה שאתה יכול להגיע אלי? אם הוא אהב אותך ב-30% הוא יצא עכשיו ב-90% שם שם, נכון או לא? נחשב שאתה יכול ללכת לארב שכבר נראה לך מטורף, אם יכולתי אני יכול לסלוטר אותך עכשיו מחמאס, טרוריסט אתה יכול ללכת לו ולהגיד, מחמאס אני חשבתי שהחלטתי לגלות על רגל שלך האחר כך. אתה היית על הרגל, ורגלי שלי הייתים לגלות על רגל שלך, לגלות על רגל שלך לדרום. אם עד היום, מוחמד היה מנסה לקחת את הטלפון, לדבר עם אללה ועכבר, ולהתקבל את זה ברחוב שלך, התגדל בית קדש נרבה, חכם יהודים יגידו למוחמד שיש להם כל כך דרום. זו הספקה. למה אתה מגיע לבר? תן לו לנסוע. האחר דבר שאתה רוצה הוא להגיע לאנשים שלך. אני הייתי עם דרום שאתם כולכם יגידים לי. אבל יוסף, זה לא פוליטי קוריטי. זה פרפסיה. ה' נותן לי פרפסיה. זה לא אני, זה לא מבחינתי. אני רואה אתכם כולכם, בוודאי את אבא שלי ואת אמא שלי, כולכם קוראים לי. אז הם אומרים לו, למה אתם אומרים? שאתם הולכים לקבל אתכם כולנו? אתם יהודים שלנו? אתם אמורים שכן יהיה אפשר? מי אתם חושבים שאתם? אתם יודעים מה? אנחנו נכנס לכם ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל זה לא יכול לתת לך את זה. במהלך שהייתה ככה אמת, אנחנו נעשה את זה. מה אנחנו נעשה? אנחנו נעשה לך סלב, ונחשף לך 20 שקל. איך אתה יכול לנצח אותנו להיות סלב באיג'יפט? אז אבותיי, הם כבר בטוחים, זהו, אנחנו נחשפים את הזמן הזה. פארו, במזל שלו, הוא רואה את ארץ איג'ית, היא בצד אחד של הסקל, ויש ארץ אחת בצד אחר של הסקל, והארץ, היא מגיעה את הסקל לצד שלו. הארץ היא יותר מיוחדת מכל איג'ית. פארו לא מבינה, איזה מזל זה? פארו קורא את כל אדווירים שלו, החרטומים, מה זה המעניין של מזל שלי? הם אמרו לו, יהודי ילד יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי כמה זמן זה שהסבירה נפגעת במים? יהודי כשאתה רואה את זה, אנחנו נפגע בקילים. מה עשה ה'? ה' שנפגע את ה' ונפגע את איג'יפ, משה רבנו, לא רק לא נפגע, הוא יקבל את זה בביתו. אתה יקבל את הילד, שתעשה אותך ללכת על הרגל ולבקש את החיים שלך. אתה רוצה לגמר את המשחרר? השם רוצה לגמר את האנשים היהודיים ולנצח איג'יפ? אתה רוצה ללכת ולהתעורר עם דקרי של השם? האנגליה היא את כל הלכות. דקרי של השם. חברי הרמב״ם אמר, האנגליה היא חסר זמן. חסר זמן. מה קרה? פארו התפקד על משה להיות רב. לתת לו את הביתה שלו, לתת לו איך להיות רב. מי הבאת משה לבית שלו? אחת שלו. מי גם הבאת בת יחד פרו. אמן! אמן! אשהב החלטה לסביר יהודים. אבל למה? אמן בני גבירה של מורדכי. הוא הבאת את זה לעצמו. מי הבאת פרו את הבסיס שלו? עצמו. השאלה היא מלאה מבחינות כאלה, רבותיי. מלאה מבחינות כאלה. יש לך מישהו שאתה לא אוהב, ואתה עשית כל מה שיכול לדמות אותו. עם את העצמאות שלך, אתה גרם לו את הכי גדול. בפוליטיקה הישראלית, אתה רואה את זה הרבה. אתם רואים את זה הרבה. כל הלפטים, כל אחד מהם, עכשיו הם עושים קליפסים. נתניהו התחיל. האירוע של נתניהו התחיל. נתניהו צריך להתחיל. נתניהו לא יש מערכת. נתניהו התחיל. בואו נשאר זמן לדבר על זה. כל העולם. מה יקרה? אתם כולם תחזורו לאינסטודנט. כל הלפטים הולכים לרעיון. עם עצמם שלהם, הם הביאו אותו לבית. אם הם היו קטנים, הוא לא היה בכל זכוי לבית. אבל בגלל שהם אהבים אותו כל כך הרבה, הם ניחשו כל הצדקים והאנושים ללכת לבית לו. למה? רק בגלל התפקיד של הלפטים. אם הלפטים נותנים רשויות ונשכחו אותו, אף אחד מהם לא תהיה. שהאנגליתים אוהבו כל כך הרבה שכל אחד הלכה ללכת ללכת ללכת. כל אחד. למה? אותו שהקרה לנתניאל פיוק בנהלת הקודמת. כשהוא הלכה, הוא התחיל להגיד, הערבים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים יל הוא לא יחזור עם את עצמו הוא בעצם ככה ראה את זה הוא אומר שאנחנו נלחם זה למה הוא מחזיק אנחנו בטח צריכים להחזיק! ברגע כל שלהם באים ללחוץ והוא החזיק היו יחזיקים הביתה והיו יחזיקים בכוח הוא חזיק את התחלות שלו הלאה חזיקה את התחלות שלהם זה כמו זה תמיד קורה כשאתה חזיק ואתה יחזיק את רכב של ה' זה בומרן יוסף אמר לנו, יוסף אמר לנו, קל ללכת. מה זה? הדרך של העולם היא, אם מישהו הוא מנהיג מנהיג, הוא מנהיג כל המנהיג מה הוא עושה הראשונה? הוא יכול להכניס הרבה מנהיג ומנהיגים נחמדים לביתו, לבתו, לחברים, לתת עבודה לכולם שיכולים לספור את העבודה שהם חייבים להכניס עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עב אם אדם נמצא אוכל יותר ממה שהם צריכים, מה הם עושים עם האחרון? הם יכולו להכניס עולם בזרח ולחזור את זה. הם לא רק יאכלו ולכו. הם יכולו להכניס את האחרון, להכניס עולם, להכניס אותו לזרח, ולאחרון הם יכולו להכניס את האחרון. יוסף עכשיו מנצח כל המONEY של העולם. מה קורה עם הוא? הוא נמצא במיוחד, במיוחד פשוט. לא חזק, לא חזק, לא חזק. אני קלארק, עובד על ירוק אי-ג'י. כל המונה נמצא במידה שלו, והוא לא יקבל מילה, הוא לא יקבל. את כל החיים והמות של כולם נמצא במידה של יוסף. תתן לו או לא תתן לו. תתן לו כל כך, תתן לו כל כך. את כל הטובות, הכל במקום שלו מה קבלנו? יוסף קבל 3 גדולים גדולים גדולים גדולים למה זה? בגלל שזה היה מאוד פשוט. זה למה ה' ביקש את המון בעולם לכמה שנים? 80 שנים! אף אחד במסך ההיסטוריה לא היה עם כך הרעיון בעולם ל-80 שנים כמו יוסף הצדיק. אף אחד. באמריקה, הממשלה של המחזקה הישראלית הממשלה, מה הם קוראים לזה? ברנאנקי וכל האחרים האחרים מה? הממשלה של החברה הבריתית אה? אה? לא, 4 שנים, כמה זמן יש להם? 4 שנים? ואז מישהו אחר בא 4 שנים הוא מבקש של זמן הוא ידע להקבל תמידה, להקבל תמידה זה ברור שזה יעבור על החיים של כל אדם בעולם כל הזמן יש תמידה של תמידה בישראל שני שנים לאחר כך הם עושים את השם זה משהו מאוד מאוד פשוט כדי לעשות הרבה זמן, אם אתה יודע קצת על המדינה לפני שהתגובה הייתה כאן באמריקה, כשאתה יודע שבשנה הבאה הם יענקו, אתה קבל דולרים הדולרים מגיעים הרבה, למה? בגלל שכשהתגובה מגיעה, התגובה הייתה 3, 4, 5% מגיעה לאחר זה, אתה מראה את הדולרים וקבל שקל כי שני שבועים אחרי זה, הם עובדו את מיוחדת האוכל של השקל אז השקל נגמר, זאת אומרת שהדולר נגמר ככה, שני שבועים אחרי, אתה עובד על הדולר באייק, אתה עובד על השקל אתה עובד על... אנשים עובדים על מיליארדים אתה לא צריך להיות ג'יניאס, זה גרנדי, זה תמיד ככה כשהם עובדים באמריקה, אתה יודע מה יקרה אותו דבר, אם המרקט נגמר פה אתה יודע, למראש, בישראל אותו דבר יקרה תזכרו, ישראל עוד שבע שעות, אז כשמארקט נגמר פה, בישראל המארקט נגמר. אז אתם כבר יודעים, למטה הבאה, מה יקרה בסטאק-מארקט בתל אביב. זה תמיד קופי מה שקורה פה. אז זאת אומרת, כשמארקט פה יעבור על החלטה, זה יעבור על החלטה של כל אדם בעולם. אבל זה רק ארבע שנים. יוסף קונטרול את העולם ל-80 שנים. 80 שנים! אך שטיינמן סצל, מיליאנים דולרים הלכו במידה שלו כל מילה. אתם צריכים לראות את הביתה שלו. באפריקה, כשהסלברה התחילה, אתם לא נמצאים בביתה כזאת. האפריקה היא האפריקה הכי פשוטה שאתם יכולים לראות. בפרויקט, אתם לא נמצאים באפריקה כזאת. זה מפלס, כפי ש... הוא יש לך מטרסה, מטרסה קטנה, הטבעה היא מ-67 שנים. הטבעות לא יוצאו על רגל. בלתי יוצאו על רגל. אתם יודעים איך קשה להתחיל להתפתח את הטבעה עם קפיצות וניבשים? אנשים שואלו לו להקבל את האפרמל, כל המיליארדים שבאים אליו. להקבל את האפרמל יהיה להם יום עבודה. זהו. קבלו חברה וזהו. שואלו לו, הוא לא התגלגל. להחליט את המקום, הוא לא התגלגל. פעם אחת, מישהו בא אליו מאיזו אורגניזציה, והם עשו פרושור. אני לא יודע מה זה, קופת תאי או משהו כזה. אחת מהאורגניזציות הגדולות של נבראק. הם הלכו לכל הרבים הכי גדולים, עם קאמרט, והם שאלו לרבים לתת קופת תאי לאורגניזציה שלהם, כדי שהם יכולים לקחת פיקצ'ר, ואם הרבים יכולים לראות קצת שאלות על אורגניזציה, שכל אדם אחר יראה שהרבים הכי חשובים בישראל עומדים על עצמם שלהם, כל אחד יצא. הם הלכים לרב חיים קניאפסקי, הוא נותן להם... הרבה רבים אחרים נותנים להם. אתם יכולים לראות על הפרשור פטרות ואותו של הרבי בבקשה. הם הלכים לרב שטיינמן, הוא אמר, אני לא יכול להשיג אתכם עכשיו. רעיון שלהם נגמר. הצדיק הכי גדול לא רוצה לתת לנו עשרה דולר הם היו מפחדים אחד מהם אמר, תשמע, אנחנו צריכים לדעת, אולי הרבי ראה משהו שאנחנו לא עושים קושר פה אנחנו צריכים לדאוג אליו שני יום אחרים היו לדאוג אליו הוא אמר, אוי, אני שמח שאתה הגעתם הוא נתן להם עשרה דולר אז הם אמרו לו, רבי, אנחנו הגענו פה בשבוע אתה אומר, זה לא יכול לנסוע לנו. עכשיו הוא בא שני יום אחרים, בפרידה, והוא נתן לנו בדרך כלל 100 דולר עם כל כך הרבה רעיון. אנחנו קצת ממשיכים. מה החלטה בוודאי עד עכשיו? אתה אומר, אין שום חלטה. בוודאי, אני לא הייתי עם דוקטור בבית שלי. עכשיו, ברוך השם, השם נתן לי איזה פרנסה. אני יכול לתת לך 100 דולר. מיליארד דולר נכנס לידו, הוא לא מנסה לצפות דקה בבית שלו. כל המילה שבאנו, הוא נתן להם. ולחיות את החיים הכי פשוטים שאתם יכולים להכניס. בבית שלו, אנשים חייבים לגלות במילה. אתם יודעים מה זה אומר גלות במילה? זה לא גלות, זה גלות במילה, וגם גלות גדולות. למה? הוא לא ישתמש במהלך. הוא חייבת 102-103 שנים במהלך שלו. במהלך הכי פשוט, אפשרי. מיליון? לא מיליון. ריידורי נותן לו תורתורה לזה ולזה. יש רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי מה תעשה? רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי תחזורי ר אליו. אוקיי, למטה תבואו לי וחברתי. אוקיי. אנחנו תחזורים, תבואו לנו לבית. למה, למה אני צריך לדבר? אה, אני אשאר שבוע, 7 מיליון דולר, וביי. אחרי זה הוא לא מאחר בא לנסוע. לפני, פעמים הוא היה בא לאמריקה, הוא היה בידי. הוא היה בא לנו, לפגוש בידינו. בישיבה של הספרדים. ועלה תשובה. למה? מי יודע למה? כל כך הרבה אשכנזים שם, למה הם יצאים לשאול? ברכת כהנים. ספרדים עושים ברכת כהנים באמריקה גם. בידי אשכנזית, הם היו במנהג, הם לא עושים ברכת כהנים באגזים. למה? בגלל... בתלמידות, הכהנים צריכים להיות שמחים כשהם נותנים ברכות. אם אתם לא שמחים, אם אתם מפחדים או גדולים, הברכות לא יש מנגינה. אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב את האנחה שאתה מגניב, המגניב נפגש את כל אפקטו שלו. הקואנים צריכים להיות שמחים. עשרות שנים לפני שהאנשים היו כל כך עצמים, שהאמת שהם חיים באקסילה, עשו להם כל כך שמחה שהם לא חיים במדינת הקואנים. הם אמרים, מה העניין של עושות ברכת קואנים באקסילה? בכל מקום, אנחנו כל כך שמחים במדינת הקואנים. עכשיו אנחנו לא חיים במדינת הקואנים. ברכת כהנים בכל מקום לא יעזור להם אז הם לא עושים ברכת כהנים פרדים, אולי הם יותר שחררים, אני לא יכול להגיד אגזלאג, לא אגזלאג ברוך ה' טוב אז הוא היה בא לנו, לברכת כהנים הוא לא האדם היחיד, בביובי עוד רבים גדולים מישראל, הם שואלים ברכת כהנים איפה הפרדים הם רוצים ללכת לברכת כהנים לפני שהכניסו, רבותיי, מה היה הרכב שיוסף קיבל לנסוע כזה צדיק? בואו נראה מה מדרש אומר מדרש, בראשית רבה, זה כתוב יוסף מי שלא נתנו לו כל מה שהוא קיבל, הוא קיבל לא משהו, זה גבירה חדש כל מה שיושף קיבל לו, הוא קיבל לנסוע את מותו שלו שחייב לנסוע הוא סודוסת עם נדסטאפ כל יום הוא לא אגרף איתו כל פעם, סער התורה אומרת, על פיך אישה כל עמי כל מה שיצא מהמות שלך, פרות כל יום כולם צריכים לתפוס המות שלך זה המות שרואה את העולם מה שיצא מהמות שלך, אנחנו אומרים כן, סער תשמע איזה מלך שלא יכול להיות עם אר, הם קבלו לו דברים מיוחדים של רבים, ביג די שש, דברים מיוחדים ומיוחדים. קצת לפני, כשאני הייתי מנהל, הם קבלו לו דברים מיוחדים. איזה מלך שלא יכול להיות עם אר, הם קבלו לו דברים מיוחדים, דברים גולדים מיוחדים, מאוד מיוחדים, של הרב. רבית זאב על צברו. את היד שלו, שלא התחלתי לסצינה, פארו קיבל את רגלו ושמת את זה על היד שלו. הוא התהליך של העולם. את הרגליו שלו, שלא הלכו אחרי אותה לעשות את הסצינה, הם שמת את הרגליה שלו על חריאת, על חריאת מיוחדת מיוחדת, והם קיבלו אותו בכל מקום, כמו ראש העולם. הוא חשב שתק פיור, לא לחשוב על אותה, כשהיא לא הייתה ביחד, התורה אומרת תבוא ותקרא חוכמה בגלל שרעב שלך חכם בגלל זה אנחנו נקרא לך אברך זה למה הם קוראים לכל האנשים שלומדים בישיבות אברכים איפה העבור הזה? אברך ויקרא בפניו אברך, זו הסורס, אברך מישהו עם רעיון פשוט, רעיון של זכויות הם קוראים לו אברך הם רק קוראים אברכים למישהו שמת. מישהו שמלך בקולל, בישיבה, כשהוא מת, הם קוראים לו אברכ. מישהו שמשחרר, הם קוראים לו בחור, בחורים. בחורים זאת אומרת לא מתים. כשהם מתים, הם מתים אברכים. כשהם משחררים, הם לא מקבלים עבודה. הם מקבלים את חיים שלהם, אצלם, מקום לנסוע, סוף, שמפו, זאת אומרת, מילה לספן אם צריכים להגיע לביתה. מה שכחו להגיע לביתה. הם לא מקבלים עבודה. אחרי שהם מתי, הם מקבלים עבודה מהישיבה. כמה זה העבודה? זאת צחוקה מאוד. אני קבלתי לילדים שלי בישיבה... 600 דולר בביתה. זה דבושה, שם. זה לא מילה. כמה הם צריכים? 60,000 דולר בביתה. אתם יודעים איך זה? ללמוד כל יום, גמרה, שמור יוצא מהרעיון שלכם. 10 שעות כל יום, ללמוד במסך הכי גדול. הכי גדולים של הישיבות, נותנים 600, 500. אם זה ישיבה מאוד גדולה, נותנים 1,000. נותנים ישיבות מזרע אליהם, ברוך השם, כל הסיריאנים הביליונאים, נותנים להם הרבה זמן. מפני פנימה, מפני ברזיל, מפני ירדו, מפני ברוקלין. אז להם, ברוך השם, זה ספורט טוב. הם יודעים שהם נכנסים לרקודים נכנסים לרקודים הכי קודם הישיבות פחות חייבת לנסוע לפעמים שהם לא עובדים על העבודה זה היה זמן כשאנשים נסעו ועובדים על עבודה של שש שבועים עם תלמידים ורקדים הם ממשיכים לעבוד ולא עובדים על העבודה הישיבות הייתה במיוחדת גדולה עד שישב רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי אז זאת אומרת, כדי ללמוד תורה צריכים הרבה מנצחות. אני אגיד לכם, בוודאי, אחד מהרבי גדל לדבר, הוא אומר, זה מנצח אותי, לראות, שכל הרבה רבים, שהם מלכים ילדים בישיבות, הם לא מקבלים את העבודה שלהם. העבודה היא כל כך קטנה, ומנצחה, כמו שהיא, ושש שנים, הם לא עושים להם עבודה? איך זה יכול להיות? הרבי שבא אחריו הוא אמר לו, אני יודע מה הוא מדבר עליהם. לוגיקלי, יש פה דבר טוב. מי נשכח להעבור על זמן יותר מזהם הרבים הנכוןים? מי נשכח להעבור על זמן לתעשים ילדים תורה? אבל אנחנו מאוד נשכחים שזה כמה שהם עושים ושיש להם תרעה בעבודה שלהם. אתה יודע למה? אם הם יתקבלו עבודה גבוהה ומתמיד על הזמן, אתם יודעים כמה רבים מגניבים לסיסטם? לבית? עכשיו אתם יודעים, שכל אחד שמגיע להתקבל בעבודה כזו, שזה עושה פרינטים שלא יכולים להתקבל את עבודתו, והוא מוכן להמשיך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת עד שרשם ל עושה את המירקל והם מבחינים לו את מה שהם אוהבים כל פעם אתה יכול לדעת שהם מבחינים בגלל שהם רוצים ללכת תורה ולא לעשות זמן. אז אני מאוד שמח שזו הסיטואציה. פרופסורים באוניברסיטה, אל תמיד לא מבחינים להם שבועות ולראות מה יקרה. אם אחד מהם יחזור לאוניברסיטה נפגשת ונפגשת, אחד, זה למה שהאנשים שבאים אליו נראו כמו שהם נראו. עם העירת שמיים שלא מייצגת אבל מישהו שהיה מוכן ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אחרי שאנשים שתלמדו תורה ונתנו להם זמן הם לא תהיו צריכים לרקוד שמישהו להצטרף להם לספור את הישיבות. לא. אם תראו רבי מישראל יצא לברוקלין ויוצא שם באחת מהסינגלים חדש. ברגע שהרחבים יצטרפו אליהם, סליחה, מי אתם? מעניין לך, מאיפה אתם? אני מישראל. מה אתם עושים פה? יש לי 13 ילדים שאני בא לקחת. אני בטוחה גדולה. או, בואו נראה איך אני יכול להשיג אתכם. משה, קאמיר, קח את הרבי הזה, הוא צריך עצמך. יצחק, קאמיר, עשרה אנשים יצטרפו לו מה שהוא צריך, והיום הבחור יחזור לבית המדינה. לא כמו היום, ללחוץ של 3 שנות, ללחוץ על הדור, 5,000, חייבת במהלך, אולי מישהו יביא לך 50 דולר. במהלך הזה, אנשים לא מבינים את מיוחדת התורה. הם יביאו הרבה זמן לנסנד, אבל לא לתורה. ולשחרר סורל, שזה עוד יותר גדול מכל מה. אחת מה1,000 אנשים, אולי יש להם מרצה. אחת מה1,000 אנשים. האחרון של היום, זה כתוב בתהילים. זה כתוב בתהילים. אור זרוע לצדיק ולהשרי לב שמחה. אור זרוע לצדיק ולהשרי לב שמחה. אור זרוע לצדיק ולהשרי לב שמחה. אור זרוע לצדיק ולהשרי לב שמחה. מה זה אור זרוע לצדיק? 97 ורס 11 זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע זרוע צדיק? רייצ'ס? ואנסט חארט? מי יותר? קלין חארט? או רייצ'ס? מי יותר? הרייצ'ס יש לו חיים ספציות, חיימתו לו, זאת אומרת, בעולם הבא, הוא יפגש את חיימתו. אנסט חארט, קלין חארט, אידיאולוגיה קלינה טובה, שמחה. שמחה עם הרחב. יש שני נבחינים אחרי השלמות של השם. ישרים וצדיקים. מי נבחן? רשי, רשי, במסכת טענית, גמרא, פייג שפטים, רשי כתוב, הישרים שזוכים לשמחה, הישרים שזוכים לשמחה, הישרים שזוכים לשמחה, הישרים הישרים שזוכים לשמחה, הישרים שזוכים לשמח גדול יותר מן הצדיקים. הרשוואה, זו עוד גדולה קרמנטרית, קרמנטר של תורה, חי כמעט את הזמן של 800-900 שנים לפני. התגלגל עם הרשוואה, מחלוקת, התגלגל בין שני גדולים קרמנטריים. הוא אמר, הצדיקים הם גדולים. זה קשה, זה קל קל. מי גדול? הרשוואה, היא מביאה את השפעות, אם אנחנו רוצים להציג את השפעות של הרשוואה, אנחנו צריכים להציג את השפעות של המארשה, שחיבת 450 שנים. עם התפילה, אנחנו נפגש בשבת, במשנת כל חי. מה אנחנו אומרים? בפי ישרים תת-הלל, ובספתי צדיקים תת-ברך. ובלשון חסידים תתרומה ובקרב קדושים תתהלל. Four different titles. First, ישרים. Second, צדיקים. Third, חסידים. And fourth, קדושים, holy. So what do we have in English? ישרים, straight, righteous, too. חסידים, meaning extra righteous, above righteous, and holy. מרשה אמר, זה מייבא, איך זה מייבא. הולי, זה בטח, מייבא הכי גדול, נכון? זה מעל חסידים, חסידות, מינת חסידות, שזה מעל צדיקים, שזה מעל ישרים. רשאי לא ידע את זה. רשאי הייתה את הסיבוב הזה. הוא גם פרש משמעת כל חיים בשבת. מה המדבר של רב שישי? למה יש לנו את זה? ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים. למה? מי ידע למה? בגלל שזה צריך לתת לנו את המדבר הנכון של יצחק וריפקה. בסידורים של הספרדים, הם מייצגו יהוד, צדיק, חת וקוף, יצחק. ואז רבקה. תראו את הסידור של שבת. פעילה של שבת. יצחק ורבקה. זה למה היה להיות יהוד, צדיק, חת וקוף. אבל זה לא מייצג איך אחד יותר ממה. בגלל שזה היה צריך להיות במהלך הנכון, הם קבלו אחר כך גשרים, אז צדיקים, אז חסידים, אז קדושים. זה רשי. ומה עכשיו, 350 שנים אחרי רשי, וכל זה מגניב, רשי הוא ראשון, מגדולי הראשונים. רשי הוא רשי, זה מאוד קשה להגיד על רשי. נו נהור תורה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בשדה מאוד פחות מקומות. כשהוא לא ידע, הוא כתב, אני לא ידע. זה שאני לא הבנתי. זה שאני לא ידע למה ה' אמר את זה ככה ולא ככה. הוא אמין, למה אני לא יודע? זה חסידים צדיקים לא יודעים. רק האמת. אז רבותיי, כשאני מנצח את זה, אני אגיד לכם עכשיו את הטפילה הגדולה של יצחק וריפקה. רק שכדי שזה נפגש לך להגיע ולהבין עד הסוף. התגובה היא, רבותיי, למה החכמים נפגשו בתפילה יצחק וריבקאי, ולא אברהם וסרה, ולא יעקב ורחל? אם אתם רוצים להגיד איפה זה התחיל, אברהם וסרה. אם אתה רוצה ללכת לבית הכי טוב של שלושה, יעקב ורחל. למה דווקא יצחק וריפקה? התגובה היא, רבותיי, דגמרה שאהה שלושה שותפים באדם. דגמרה עם מסכת נידה. שלושה פרטנרים בקריאה של האדם. אבא, אמא ואשם. דגמרה מביאה את הליסטה של מה שהדנא של האבא התייחס לבית. ומה שהדנאי של האמא התייחס לאמא, אתם רואים את הלב, הרעיון, העיניים, הלב, מה שקורה עם האבא, מה שקורה עם החיים, כל מה שקורה עם האבא ומה שקורה עם האמא. ואז הגמרא מביא כל הדברים שה' נתן לו, הלב, הספירות, היכולת לראות, ללכת, כל הדברים הספירותיים, לעבוד, להבין, לדעת, דגמאל אומר, אחר כך שהאנגלית הולכת להחליט את העולם, אשם הולך וקיבל את שירו שלו. קיבל את מה שהוא נותן לו, את הלוח, את השפירה. ומה שהאבו והאמא נותנו, הוא נהיה אבסולט, אין זכויות. הוא יכול ללכת לגבירה. אפילו בגבירה. ויש לך את השמיים, יש לך רעיון, יש לך ארוך, יש לך כל מה בגלל, ואתה לא יכול להתחיל. אתה לא יכול לדבר, אתה לא יכול ללחוץ, זהו, אתה מותא. למה כל השם קח את השלום? סוף! עכשיו אבותיי, איך מיוחד יצחק? יהוד 10, צדיק 90, ביחד זה 100, ח' זה 8, 108, וקוף זה 100, זאת אומרת 208 יצחק, 208. איך מיוחד רפקאי? ר' זה 208. 202 קוף זה 100, אז זה 302 ו-היי זה 5 307 פלס 208, כמה זה? 515 כמה זה מיוחד של ה' יהוד, היי, וב ו-היי? 26 515 פלס 26 זה 541 יעקב אבינו, ישראל, 541. יצחק, רבקה ואשם, יצחק 208, רבקה 307, אשם 26, 541. מה זה האחרון שאלה לפני שאתה מתחיל לפרש את השם שפתיי תפתח ברוך אתה השם ישראל, ישראל, 541 נכון, כפי שאתה מתחיל לפרש, אר-רמידה מה זה הסקר? מהפעילה הראשונה בתפילה של שבת נכון, אלוהינו ואלוה אבותינו לפני שאתה עושה את העקידה על הרם אבינו אתה מתחיל לגמר כמה פרשות יש לך בתפילה ביחד, 515 פסוקים עד התפילה של ברכו. מפני התפילה של ברכו עד התפילה של תפילת שמונה עשרה, 26 פסוקים. ביחד, 541 פסוקים. פסוקים על התפילה של שבת. עכשיו אתם מבינים למה זה אימפריקטי לא להיות לאט בשבת? למה אתם נמצאים ב-9.30 כשהם התחילו ב-8? הוא מופיע כשהם כבר במוסף או במידה של קריאת התורה. או אם הוא צדיק, הוא מופיע כמו יעשיר משה. מה קרה? הוא שואל, קח את דיבורו, ותצאו מהצדיקה. מה על כל הדברים האחרונים שחשפתם? מי יודע? תקשיבו. מה יאמרו? למה? אה שיר, אה לאה שיר, אה. מה עם הללויה? מה עם ברוך שאמר? מה עם... אפילו ברכות השחרר הם לא עשו. זה כל כך אמא ארץ. מלא רגע. מלא. אין ידעה. אפרך מפרפר. אפילו במפרפר, הילדים ידעו שזה לא ככה הוא שיר. הלבים הם מפחדים עם אנשים ככה. אני רואה אותם. איפה שאני הולך למקומות, אני רואה איך הם נמצאים. פה, בישראל, הם נמצאים שעה לאט, נשארים ונמצאים איפה כולם היו. למה? אני לא יודע על כל מה שלהם. הדאבינינג נמצא ב-4 שנים, עולם העשייה, זה איזה מקום שהקורבנות מתחילות, ואז אנחנו קוראים להם קדיש, להחליט בין העולם העשייה, ואז עולם היצירה. ואז אנחנו נכנס לברכו, אנחנו אומרים קדיש, אנחנו נכנס לעולם הבריאה, שזה יותר. כל עולם זה יותר, אז אנחנו נכנס ללא ביותר. 1, 2, 3, 4. ואז אנחנו נכנס, 4, 3, 2, 1. זה צריך להיות בסדר. כשאתה רוצה ללחוץ ארבע פעמים, אתה יכול ללחוץ ארבע פעמים, אתה לא יכול ללחוץ ארבע פעמים, ללחוץ ארבע פעמים, זה ככה הוא יכול. אז, עולם העשייה, אנחנו מדברים על עקדות אברהם אבינו, ועל הקורבנות, על החיילים, זה דברים שאתה עושה עם יד. אנחנו אומרים קדיש. ואז אנחנו מתחילים, הודו ל'ה' כיתוב, לא הודו, הודו. הודו זאת אינדיה. הודו זאת 10 ל-10 קשן. הרבה אנשים באמריקה לא יודעים איך לדבר ולא יודעים איך לראות ולא יודעים איך לפרש ולפרש שלהם זה מטען. איזשהם, הם יכולים להגיד לך כל פאג'ים בגמרא, אבל הם לא יודעים איך לפרש. אני מניח לזה. במיוחד האמריקאים, אשכנזים ואפילו ספרדים. לא יודעים איך להשתמש בשפיות, לא יודעים איך לדבר, מדברים כל כך... כל כך מגניבים את כל המעניינים של כל העולם. אינטליגיה. אף אחד לא אמר להם איך להגיד. אחד האמצעים הוא... יש לי חברה, הוא בן של גדולי אדור, רב וולבי. עלישור, אבא שלו היה רגל. אחד הרבים הכי חשובים של הגנירה שלנו. רב שלמה וולבי ז'צאל. הלילה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת שהכל קצת קצת נהיה בדברוי או, כשהם אמרים הרבה כתוביות, זה כמו שיש להם יהודי לבית כתוביות. טוב, אם זה לא מלחץ את המעניין של כתוביות, בסדר, אבל המצב הוא, אם אתה רוצה להגיד אוהב עמו ישראל, אפילו כשהשכנזים יש יהודים, הם צריכים להגיד או-י-הב, או-י-הב, לא או-י-ב. אם הם לא מתכוונים את ה-ה, זה מתחיל להיות או-י-ב. או, כשהם רוצים להגיד כהן, הם אומרים כהן, כהן, קויאן? אין שם כתב קויאן או כשהם רוצים להגיד יעקב, במשך להגיד יעקב, צריך להגיד אה, יעקב הם אומרים יענקב, עם הנון איפה הנון בא? יענקב, זה כל כך שני כתבים, זה כל כך שני כתבים או, למשל, ישנה ישראל, במשך להגיד ואהבת את אשם אלוקיך ואהבת You used to love Hashem. Not anymore, God forbid. When they say Shema, they say like this, Shema, Israel, Shema. That's incorrect. You have to say Shema. You have to pronounce the ayns. Even if you are an American, it's important. Why? When you say Shema, Israel, without ayn, זאת אומרת שאתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. אתה קורא שמה. שמה, שמה זאת אשם שלה. אתה קורא שמה. קורא ש נקודת הילדה היא ישראל. היא לא מדברת על אשם. אתה חסר את כל קריח שמה. והפסוק הזה, לדרך כלל, אם לא הייתה את הכוונה הנכונה בפסוק הזה, אתה צריך להתקדם את זה. דברים אחרים, אם לא הייתה כוונה, אתה לא תקדם. אבל בפסוק הראשון, אם לא הייתה טובה כוונה, לא יצא לי לחובה. זה לא נקוד, זה לא נקוד, זה לא יצא לי לחובה. הם יהודים אמריקאים שהם תלמידי חכמים הם יודעים כל כך הרבה תורה ויש להם כל כך הרבה אנשים עצמים והם מפגשים כל דבר שקוראים להם למה? הרבי הופך חתם סופר רב נתן אדלר, זה צל הוא היה... 250 שנים לפני הוא בא לספרדים ערב יהודים, יהודים במדינות האסטרית ללכת להם איך להשתתף את השפעות בטוח כי תזכרו שהשפעות היא במדינות האסטרית חה, רה, כל השפעות היא במדינות האסטרית תראו, כל יהודים ערבים זאת אומרת, כל יהודים במדינות האסטרית מדברים דווקא דווקא עיראקים, לבנים, סיריאנים, כולם מדברים דווקא דווקא באירופה זה מדבר מאוד שונה יהודים שהם הלכים לאירופה לאחר כך הם היו מנצחים בלגון של הגויים שם באירופה אבל הגויים הערביים והיהודים הערביים אתם יכולים לראות שהמספרים הם מאוד מאוד מסוימים עם השפעות בערבית הרבה מהשפעות שהם משתמשים בהם באים מהתורה הם משתמשים בהרבה שפעות כשאתם מדברים עם ערביה כמעט חצי מהשפעות שאומרו הם שפעות עברית הם קיבלו אותה מהלגון שלנו אבל זה מאמין לפרש את השפעות ואת השפעות נכון, אם נתחס ושנור ממסך גרובי. אז עכשיו יש ארבעה שפעות. ארבעה שפעות. עולם העשייה, אנחנו אומרים קדיש, ואז אנחנו מתחילים אודו, ואנחנו נכנס לעולם הבא, עולם היצירה. אנחנו נכנס לברחור, אנחנו אומרים עוד קדיש, אנחנו נכנס לעולם הבריאה. אנחנו נכנסים כל הדרך לתפילת שמונה עשרה, אנחנו צריכים להגיד קדיש שם, למה אנחנו לא אומרים? בגלל שהגמראים אומרים, אנחנו צריכים להשתתף גאולה לתפילה. מה אנחנו אומרים? ברוך אתה השם, גאהל ישראל. ברוך אתה השם, השחרר ישראל. אנחנו לא רוצים להשתתף כאן עם הקדיש, בגלל שאנחנו רוצים להשתתף הסביבה לדברות, כמו שהגמראים ומסכת ברכות אומרים, בגלל זה אנחנו לא קוראים לקדיש, אבל טכניקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקליוקל אם אתה בתחילת שמונה עשרה, אפילו אם אתה שומע קדיש, אתה לא תגיד. אם אתה שומע ברכו, אתה לא תגיד. אם אתה שומע קדושה, אתה לא תגיד. אתה בתחילת תפינת שמונה עשרה. בגלל שאתה כבר בעולם הכי גדול. ומה קרה אחרי שמונה עשרה? אתה הולך לעולם הבריאה, ואז אתה הולך לעולם היצירה, ואז אתה הולך לעולם העצירות. אז אתה יש 1, 2, 3, 4, 3, 2, 1. אנשים שבאים לאט ללחוץ, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, רגל וגל, נכון? אם אתה מנסה ללכת את הגל ולפני זה אתה מנסה ללכת את הציציק, איך אתה נראה? כמו אתה מנסה ללכת את הטלפון. זאת אומרת, כשאתה מנסה ללכת לשעול, אתה צריך להגיד קצת מהקהילה הראשונה, קצת מהקהילה השנייה, ואז מהקהילה הראשונה, אתה צריך להחליט את הקהילה. אם אתה יוצא בדרך לתרבות ה-3 אתה מטען ומטען את כל תפילה שלך אם אתה רוצה ללמוד את הדרך הנכונה אם אתה בא לאט ואתה רוצה לעשות את זה בגלל שאתה אחת שעה אחרי, איך אתה יכול לקחת את זה? אור לציון חלק בית, בקבלטר, בנבאלם, הוא מידע את אריה הקדוש, הקבלה, איזה חלקים של התפילה אתה צריך להגיד אם אתה לאט ואיזה חלקים אתה יכול להחליט אבל ההקבוצה הזו היא רק אם פעמים אתה לאט לא תעשה את זה רגע כל שבת אתה לאט ומנסה את ההחליטה ההחליטה היא מייצרת למישהו שזה ענוס אני לא יודע, הוא לא מזמין פעמים לא מישהו שיודע שזה מתחיל ב-8 וב-8.30 הוא עדיין מזמין ומגיע לבית למה אני אוכל לברקת כהנים? יש לי חברה כזאת, כשהגיעתי לבעל תשובה אמרתי, ברוך ה' יוארי כהן אם אתה לא היה כהן, אתה לא יראה בשחרית. עכשיו אתה היחיד כהן בשיעול. מתי הוא יראה? בדרך לתפילת שמונה עשרה. כי הוא ידע, אני צריך ללכת לברקת כהנים. אני לא יכול להסתכל, אני לא יכול להתאהב. אז הוא יראה, חמש דקות לפני ברכת כהנים, פשוט תביאו קצת תפילים ותכנסו לעשות ברכת כהנים. מה של דווני? זירו. ברוך השם יהוא כהנת, בלי שישו עד. אם הוא היה כהנת, הוא לא יגיע. הדרך לתכנן לשול, אתה צריך להיות אחד מהמאה הראשונות. אתה מקבל ספציה מיוחדת כדי להיות אחד מהמאה הראשונות. אם אתה הראשון, זה הכי טוב. אם אתה הראשונה, הוא גדול יותר מן הארבעה. זו העבודה הנכונה. הראשון שבא, הוא הכי טוב. הראשון ה-10 הוא ה-2. למה? הוא הביא את השכינה. השכינה נכנסה לשול כשהראשון 10 אנשים נכנסו. אבל רק אם הם שומרים שבת. אם אחד מהם לא שומר שבת, הוא מגיע כמו גוי. כמו שהוא לא הייתה. הוא לא יכול לגבל אותו ב-10. רק הראשון 10 שומרי שבת. אז זה מאוד מעניין. למה? בגלל שהעשרה מגיעה ל'השם' לשול, לשכינה. אבל, הגמרא קצת אומר, הוא שואל את החכמים הגדולים, למה אתם חייבים לשתתף כל הזמן ככה? והם נפגשו, אף אחד לא בא לשול לפני אני. אני תמיד הייתי הראשון. זה הטלפון של יהודי רבי. להיות הראשון, לא להראות כשיש כבר 300 אנשים שם ולא יש שטחה לשטחה אתם מבינים או לא? אני פשוט, בשבת הזה, אני באתי, והייתה אחדה ילדים, עשרה שנים, זה היה ברמקסבר שלו, במיוחד, הילד הזה תבוא הרבה לאחר ממני, אני תבוא תמיד, אני לא אוהב להתבוא לאחר, אבל הזאת, כשאני הגעתי לשול, ראיתי את הילד הזה, חולה ביחד עם לי במרחק של הישיבה. אמרתי לו, אתה לא יכול ללחוץ לפני מי, מה קרה? אב, אני זוכר שזה אח של המצווה. אז התחלתי ללחוץ. למה אתה ללחוץ? אני רוצה ללחוץ בפנים שלך. אבל הוא יודע, הוא ללחוץ קצת יותר. כשאני אמרתי לו מה קרה, הוא התחלתי ללחוץ. לפני, הוא לא זוכר, הוא לחוץ, ללחוץ. הוא אמר, אני יכול להכין לפני אתכם והוא היה צריך לראות בקרוב איך הוא התחיל לרחוץ הוא הלך לפניי למה? הוא נכון זה מאוד מעניין, הייתה ילדה שעובדת בשבת והוא ראה גולד גולד בפניו זה נקודה אבל בשבת זה מוקסי והייתה צריכה לקחת את זה הילד סתם בירושלים, מלא ערבים יש הרבה ילדים ערבים שם, זה לא מקום חזק. זה היה 4 שעות לפני הסוף של השבת. הוא שם את הלב שלו על קוים ושם שם. הוא לא הלך. למה? כדי להחזיר את הקוים. אחת השבת הוא עובר, אני אקבל את זה. הערבים ראו את הילד יהודי הלכה כבר שלוש שעות שם. אחד שלהם אמר לו, היי, למה אתה מסתובב פה עשרה שעות ואתה בסדר? מה הוא יכול להגיד? הוא מנסה להחזיר את הקבוצה שלו, אבל הערב לא נפגש. תגידי לי, למה אתה מסתובב פה? תגידי לי, למה אני אצלח אתכם? הוא אמר לו, יש עולם עולם על הרחוב, אני לא יכול לצלח את זה בשבת, אז אני נותן עד שבת. הערב הצלח אותו, הצלח את העולם העולם והלך. הוא הלכה מוצי שבס לרבי שלו, רבי שיור אחרי רבדלה, הוא ראה שהוא מפחד, הוא אוקיי? אני הייתי בהתפקדה טובה היום. הוא אמר לו מה קרה. הרבי הלך אליו לבית שלו, הוא נפגע את הדרור, הוא אמר, אתה רואה את הטלפון? אני בטח שזה טוב יותר מן הטלפון שאתה רואה בשבילי. אתה מפחד! בוודאי שאני אקבל מה שלך, התגובה של העבודה שהייתה לתת שלוש שעות באותו מקום בשבילך לא ללחוץ על מוקצה על שבת אם אתה מוכן לספר לי התגובה של שלוש שעות שהייתה ללחוץ על שבת ללא ללחוץ על מוקצה על שבת אתה יכול לצלם את הסיפור הזה סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, סיפור, ס בשביל לצלם את התגובה של השתי שעות, הוא הולך לתת לו עוד עשרה אלף דולר. הוא אמר לו, אני אצליח עוד עשרה דולר, רבי. אתה עשה אותי מאוד שמחה. אני לא רוצה עוד עשרה דולר. זה היה רבי מאוד מאוד גדול, אחד הכי גדולים. הרבה שנים אחרי זה, הוא אמר שמה שהפכה אותו למה הוא היה, זו הייתה הזאת. כשהרבי היה מוכן לתת לו, אני לא יכול להגיד, 1,000-2,000 דולר לבחור את המצווה שלא ללחוץ על מוקצה בשבת. הוא אמר, תביאי לי פרספקטיבה על איזה מצווה, איזה מצווה, רביניקל מצווה, מצווה של הרביניקל, ללא ללחוץ על מוקצה. אם הוא יחזר את הער, הוא לא יחזור לסטוני. הרבי היה מוכן לתת לו עולם עולם עולם לקח את האפקטים של מצוות הרמב״ם אחרי זה, כשאתה מקבל כזאת לסון לשבה זה יותר טוב של מאה דקות או מאה דקות שאתה יכול לראות עדיין באמת באמת אתה מבין? בעזרת השם, מחר זה יהיה הלקשר האחר שאני נותן בברוקלין ביום הראשון, בעזרת השם, אני הולך לישראל עד אחרי השם אז למהר, בזרת השם, אנחנו נעשה עוד פרודקאסט וזהו. ואז אנחנו יכולים להיות... כל ירושלים של... אנחנו יכולים להיות ראשון בפברואר. בפרושה הראשונה, בזרת השם, אנחנו יכולים להיות ראשון, אם ירצה השם. אולי משיח יצא עד אז, ואנחנו לא יכולים להיות ראשונים. אולי אנחנו יכולים להיות כולם בירושלים. אולי, אולי, אולי. אבל אם ה'אולי' לא יקרה, תערוץ סיום בעזרת ה' מנאמן. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
