The Rabbinical Laws And Decrees - Why They Are So Important

שבוע טוב לכולם. אנחנו נמשיך, ברוך השם, את השבוע הרבה שלנו בקראפתנו פה, בקונדיקט. והתופעה של הלכתור הזה היא להסביר את הגזירות, הגזירות של חזל. למה אנחנו צריכים אותן? האשר, החכמים, הרבים, מה הייתה איכותיו שלהם? למה היו צריכים להגיע לתורה יותר קשה ממה הייתה כבר? מה הייתה איכותיו שלהם? היו מנסים לעשות את החיים שלנו קשה? האם הם נפגשו לעשות דברים יותר קשה כמו שאנשים חושבים? או אולי הם היו בגלל זה, שבגלל זה אנחנו חזקים כנשיא היום בגלל את הגזירות האלה אז כדי להתחיל, אנחנו צריכים לעשות את עצמנו שאלה האם אנשים יכולים להסתכל על מה שקוראו בתורה? אם התורה קוראה משהו, אתם לא מוכנים יכול להיות שהאדם יצא ויודע שאתה מוכן? אם זה כרסם ברור בתורה, אתה לא מוכן? לוגיקלי, אבסולוטלי לא. התורה אומרת שאתה לא יכול לעשות את זה. לא, האדם יכול לומר שאתה יכול לעשות את זה. ובדרך האחרונה, התורה אומרת שאתה יכול לעשות את זה. יכול להיות שהאדם יצא ויודע שאתה לא מוכן לעשות את זה? לוגיקלי, גם זה לא יכול להיות. אבל בדרך כלל יש דברים שקומים לדעתנו, תגידי רגע התורה לא אמרה שאתם לא מוכנים להיות בייחוד התורה אמרה שהאנשים והאנשים יכולים להיות בגוף אחד אין פרבלה, אנשים, אנחנו מסתכלים על אותם צניעות הם לא צריכים לעשות משהו מגניב אבל זה לא המקרה היום דוד המלך ואת דין עושו גזירה בייחוד 3,000 שנים לפני, 300 שנים אחרי שהתורה היתה התורה אומרת שאנשים יכולים להתמודד עם שתי אנשים. שלוש, ארבע, רב יכול להתמודד עם עשרה. קם רבנו גרשום, מעור הגולה, זו גזרה, אין לה עליו. אף אחד לא יכול להיות יותר מנהלת. בכל האשכנז, וגם למדינות הערבית, זה הלך. אבל הרבה יהודים היו מפחדים לעשות את זה בגלל רעיון שלו. איך הוא יכול להגיד משהו שהתורה אמרה שזה נכון? יעקב אבינו היה עם כמה מנהלת, אברהם אבינו קיבל יותר מנהלת. אנחנו רואים, בעולם של התרבות שיש לנו, זה היה משהו שהיה נכון. אבל במשך עשרה אלף שנים, כמעט אף אחד לא עשה את זה בשביל יאמן וקצת מרוקו, וזהו. איפה אף אחד לא עשה את זה. אז בדרך כלל, יש דברים שקומים לדעתנו. איך זה אפשר להשתתף מה שקוראים לתורה? אז בואו נלך לסטאפ אחד. סטאפ אחד הוא שבאמת, לוגיקלית, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אם לא הייתה לנו פסוק ברור שזה בדיוק מה שה' רוצה אותנו לעשות. ועשו משמרת למשמרתי. אתם צריכים למכניס קו סביב קו שלי. אני עשיתי קו בטוראה. אלה הדברים שלא ייכולים להיכנס לתרטוריות שלנו, למחנה שלנו. אתם רוצים להשתתף בזה קדוש? זאת המחנה. אבל התורה גם אמרה שתהיה זמן, ואתם צריכים לעשות מחנה אחרת סביב המחנה שלי. אקסטרה סביבת. עכשיו, התורה היא בידי החכמים, שאנחנו כולנו צריכים לעשות בדיוק מה שהם אומרים לנו. זה עוד פסוק בפרשת שופטים, שהתורה אומרת, אם יום אחד תהיה לך שאלה או דילמה או משהו שאתה לא בטוח עליו, ותהיה לך כהן ודיין, דיין, מישהו שלא ידעת תורה, הוא לא יכול להיות קבל בבית הדין בסן אדרין, או אם הוא לא תלמיד חכם. ובאת אל הקוהן ועל הדיין אשר בערכה ודרשת מהם ואתה תשאל להם מה לעשות או מה לא לעשות כל מה שהם אומרים לך אתה צריך להשתתף אליהם אל תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אל תמיד תשכחו תמיד לתקדם תמיד תמיד תמיד את המרכזים שלהם. אתם צריכים לשמוע אותם. ומה קרה אחרי זה? התורה ממשיכה, ואם מישהו לא שומע, מה שהמציאה של התורה לעשות היא, וויארת הרם ישראל, אתה צריך להוציא אותו מהארץ היהודית. הוא לא צריך להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף להחליף אז עכשיו לה זה מאוד מאוד מעניין, כי הרבה אנשים לא עובדים על זה, והם לא כל כך מבחינים את המשכנות הרבינית ואת המשכנות, מה שאנחנו קוראים מצוות רבנים. הם לא כל כך סטריקטיים על זה. אוקיי, זה רבנים. מה זאת אומרת, זה רבנים? לא, זה לא משהו של השם, זו לא פנלטה, זו לא עבירה. אל תהיהם פנאטיקים. חלום גדול. למה? כל פעם כשאנחנו מגיעים לרביניקל, אנחנו עדיין מגיעים לתשע דברים. רביניקל אחד, ודהורייטה אחד. לא יש דבר כזה, איסור דה רבנן. כל איסור דה רבנן יש שתי דברים. זה רבנן ודהורייטה. כי אם החכמים אומרים שאתה צריך להשתתף חנוכה קנדל, זה לא לי, זו חלוקה של זמן. זה לא בתורה, תביאו אותי לב. ברגע שאתה חלטת את המצוות רבנית, מצוות רבנים, ובשדה שאתה חלטת את החלטה הזאת, לא תסור. זו השנה שהוראית. לא תסור מכל אשור יאמרו לך. ימין ושמאל. אתה לא יכול לרחוץ לרחוץ. מה שהם אמרו לך. לא רק אתה לא יכול לרחוץ, זה גם ריסק חי. אחד הדברים שהגמרא קורא, כדי להבין לכל מי שיש דעה כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצוער או תחת יש מקום בגיהינום, זה מקום רעיון, אחד של הכי רעיונים שהאנשים יכולים להכניס ואם אף אחד מנסה להכניס את הדברים של החכמים, זה איפה הוא מתחיל וזה הגמרא הרעיון על אונקולוס הנשיא של טיטוס, שהביא כמה אנשים של רשעים הוא נקרא נשמה של בילם והוא נקרא נשמה של אביו טיטוס והוא נקרא נשמה של ג'ייסי ג'ייסי, קריסטיין ג'ייסי, הוא מותן יהודי בגלל זה, רק יותר מ-7 שנים אחרי שהוא מותן, הם החלטו לעשות לו אידאל ולעשות לו רליגיה אבל הוא מותן כיהודי אז בוודאי או בוודאי, כשאנחנו רואים שהגויים, בילם וטיטוס, הם אמרים להם שהיהודים הם האנשים הכי חשובים בשמיים, אבל אתה לא תוכל להיות יהודי. זה לא פשוט. כשאתה לא תוכל להיות יהודי קושר, תהיה נגד הם. אם אתה תהיה נגד הם, אתה תהיה אנשים חשובים. למה? כי ה' לא יכול לתת את הילדות שלו לרחוק. אז אתה לא יכול להיות חכם, אז אפלי יש לך עולם הזה. זה הדבר של הרשעים והגויים. אבל ג'יי-סי, הוא אמר לו, לא, תחזירו, תחזירו להם, דרוש בשלומם, תשכחו תמיד עליהם. ואני שואל לו, איזה חכם קיבלתם? והוא אמר לו, אני נידון בצוהר או תחת. למה? בגלל שאני עשיתי דברים שהם חייבים להשתתף את המדעים של החכמים בזמן שלי. זה מאוד מעניין, כי אם אתה אף פעם, אתה לא צריך, אבל עבודי מנצח שאני צריך ללקח את הנonsense של האנשים האלה והמוסלמים וכל הרבה הנונסים בעולם, אני צריך ללקח מה זה הנונסים שלהם כדי שאני יכול לדבר עליהם. של הפרעה שהם עושים אז, חברה או לא, הם יותרו בוקר, קוראים לו מתיהו ובבוקר הזה, הם יותרו חברה 5, פרס 17-19 הם מביאו משהו שגורם ג'יי-סי אמרה אתם לא תאמינו את זה הוא אומר שם, אני לא בא להשתתף את התורה אני לא בא להחליט משהו בתורה אני בא להצליח כדי להשתמש במה שהתורה אומרת. כל מי שתחליט להשתמש במה שהתורה אומרת, אפילו אחד, יהוד, זאת אומרת, יהוד, זה מילה קטנה, שכמה פעמים, אם אתה תחליט להשתמש במה שהתורה אומרת, זה לא תחליט להשתמש במה שהתורה אומרת. אפילו קוצו של יהוד, אפילו חלק מהיהודים, הנקודה בקטע, כמו שקוראים יהודי רבנו תם, זה נקודה, אתה מלחץ על זה קצת, לא משהו גדול, אתה עדיין רואה שזה יהוד, אתה לא מלחץ כל כך הרבה מהתורה, אפילו חלק מהיהודים, כל מי שמלחץ את זה ומלחץ אחר כך לאחרים, אשם יהיה כרס במלכת ה' זאת אומרת אשם יהיה כרס לו להחליט עדיין אחת קטנה מהתורה. זאת הקהילה של ג'יי-סי, לדבר שלהם, איך הם מביאים את זה לספר שלהם. וזה עדיין לא עשה לו מה להשיג ממליג על דברי החכמים. לא רק זה, במקום אחר הוא אומר שאתה צריך לתפוס על החכמים, כי הם יושבים על חברת משה רבנו. אז אם ג'ייסי חי היום, הוא יקבל עבודה מאוד מאוד טובה באחד מהאוניברסיטאים שהם נקראים רליגיים. הוא יקבל עבודה מאוד מאוד טובה באחד מהאוניברסיטאים שהם נקראים רליגים. הוא יקבל עבודה מאוד טובה באחד מהאוניברסיטאים שהם נקראים רליגים. הוא יקבל עבודה מאוד מאוד טובה באחד מהאוניברסיטאים שהם נקראים רליגים. הוא יקבל עבודה מאוד מאוד טובה באחד מהאוניברסיטאים שהם נקראים רליגים. הוא יקבל אבל זה מאוד מעניין, עבודה אם הוא יחזיר היום, מאוד מאוד כל הלקציה שהוא טובה היה, זה יהיה 10,000 אנשים. באחד וכל וידאו יוטיוב, מהאוניברסיטאים 1 מיליון רגעים, אני מבטיח לכם. עם את שה התוכנית התורה שלו, ובכל מיני דברים שהוא קורא להם, הוא יהיה מדהים מדהים מדהים היום. כי היום, אנשים לא יכולים להגיד את ההחלטה בין מדהים באמת, או מדהים פיקורי. לכם, כל אחד הוא מעניין, כי הם לא יודעים, ולא יכולו לדמות כמה קופרים יש אצלנו. לא יכולו. אנשים מאוד מאוד חייבים כאן, ויש להם הרבה ידעות, הם יכולים להגיד ברגע, כשאחד יכול ללכת, ללכת מהדרך של התורה. לפעמים אתה לא רואה את זה. לפעמים אנשים יכולים להתרדיק חזל בתלמידים שלהם, בלי פחד. חזל מדבר על דבר אחד, והם מדברים על דבר אחר, והם משחקים עם חזל. הם מדברים, משחקים עם הידיעה הזאת, וזה מגיע מהגמרא. או הם קיבלו את הגמרא, ומצליחו את הגמרא קצת, ומצטערו מיליוני אנשים, והאנשים לא מבינים מה שגמרא אומר, ומה שהם אומרים, זה מגדל. כל אחד משתמש בגמרא בסגנון שלו. אבל זה לא מה שאנחנו כאן לדבר עליו. זו דברת מלאה. אם אתם חייבים כולכם, תגידו לי אחד פעמים ואני אגיד לכם מה אני מדבר עליו. זה לא הטופק עכשיו. עכשיו צריך לתפקיד על הרזון למה חזל עושה דיקריזם בתורה. למה זה חזק 300 שנים עד שדוד המלך החלטה לעשות איסור ייחוד? למה? אז כמו שאתם יודעים, כשהשם נתן לנו את התורה, הייתה נצחיה יהודית במהלך מסוים. אנשים היו חיים, היה הרבה מלכות, אבל זה לא היה פרקטי. זה לא היה פרקטי. איך יודעים שזה לא היה פרקטי? בגלל שהגמרא אמר, לגמר הזה, טקניקלי, איזה יהודי נורמל שקורא את הקהילה של השם, יכול ללכת כמו מגניב ולשחרר על סטטיום? זה הוא ה' ישראל, ולחפש. אם מישהו יבנה אלינו, ויביא לנו קהילה גולדה בטרוק, והוא יבנה לבורו פארק, והוא קורא לכל היהודים, קום! יש פה מירקול! כאן אתם יכולים לראות ולשחרר את ה' ישראל אתה יכול לראות איזה חסידה נורמלית יצאה? אחד? כל אחד יחזיר תומדות על יד שלו, יצאו מהכאן, אידיוט! אף אחד לא יקבל את זה באמת! ואנחנו, עם כל ההשכחה שלנו, לא הייתה הזכות לשמוע את השם של ה' במדינת ערשיניה, זאת אומרת, נשמה הייתה, אבל בתחילת ה' אנחנו לא שמענו את השם של ה' ואנחנו גדולים כפי, לא רק לא לתפוס את זה, כדי להשחרר את זה. ואת האנשים ששמעו את הקהילה של ה' וראו את המירקלים של מצרים, הם יצאו ותרצו לרחוץ על גולדן קאף? איך זה יכול להיות? זה מגניב? הגמרא התגלגל את השאלה הזאת. הגמרא אמר, הם לא שאלו לעבודה זרה, לעבודה זרה. זה לא היה הטוב. הרגע שהם עשו את זה, זה כי הם רצו לעשות איסורי עריות. סקס קרימס. זאת מה שהם רצו לעשות. מה היחסים בין לנסוע בגבולה, לנסוע עם האנשים? יש לכם דבר? מה היחסים? זה גמרה, לא אני. הגמרה זה לא ביקשו לעבוד עבודה זרה, אלא כדי להתאיר לעצמם עריות. מה היחס הזה? אני אגיד לכם מאוד פשוט מה היחס הזה. כשמשה רבנו כתב את התורה, הוא קיבל פסוק פרובלמטי. פסוק אחד היה קצת פרובלמטי. למה? בגלל שזה מוכרח כפירה. כשמשה כתב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. נעשה זאת פלורלית, זאת אומרת, ה' הכתב הוא יותר מכל אחד. הוא יכול להסתכל הרבה אנשים. אז משה רבנו שואל ה' למה אתה רוצה שאני אכתב נעשה אדם בצלמנו? אנחנו צריכים להכתב נעשה אדם כצלמי. אדם אינדיבידואלי, אחד ה' נעשה זאת אומרת 2 לפחות או יותר למה אתה יכול להכתב את זה בשפה פלורלית? להסתכל כל כך הרבה אנשים אבל במהלך זה, אל תשכחו שבכל 10 מקומות של התורה, ה' אומר ברור, אני ה' האחד, אין אף אחד במלכה, אין אף אחד בתחום, ואין אף אחד אבל אני. יש הרבה פסוקים שהם חושבים שיש אף אחד ה'. אבל פה יש מצב להבין שיש יותר מאחד. ומשה היה מאוד נחמד, ורק אולי אנשים יוצאים לכפירה ויודעים שיש יותר מאחד של ה' אז כשהוא אמר ל'ה' למה אתה אומר לי להכניס נעשה? ה' אמר לו תהיה קטן ולכניס. למה? זאת התגובה של השם, היא מאוד גדולה. אנחנו לא ניחשב, אנחנו נשמע את זה, אבל אנחנו לא ניחשב. השם אומר למשה, מישהו שרוצה להתאות, יהבו ויתאה. מישהו שרוצה להתאות, יהבו ויתאה. מה ההתקשר בין מה שמושה אומר, למה ששם אומר. מאוד פשוט. משה אמר לאשם, אם אתה יכול לכתוב נעשה, אנשים יצטרך לכתוב קפירה. בואו נחליף את זה לנעשה. ואשם אמר, לא, כתוב נעשה. אל תקווי. מישהו שרוצה למשכנע, יחזור לרצוניות למשכנעות. זאת מנגינה את כל מה שאנחנו חייבים, את ההתגובה הזאת. בגלל שהמנגינה שלנו היא, למה אנשים יכולים להכנע? יש קשיעות על התורה אם זה משמעים או לא אם זה באמת מגד או לא אם הגמרא באמת מרסיני או שהאנשים עשו את זה ובגלל כל הסלטים שיש להם במידה שלהם הם נשארו את הכל נשארו אותי, אני לא מעניין, אני לא בטוח שזה באמת נשאר ונלך מהדרך זה מה שעוד פעמים חושבים אבל זה לא מה שאשם קורא אשם קורא למושה, אנשים קבלו קבלות ראשית שהם רוצים לעשות אורות, הם רוצים לעשות עבירות ועכשיו הם עובדים בבחינה לבחינה לדבר על אורות שלהם, זו העבירה הנכונה לא בגלל שיש לדעות על התורה, ואחרי זה הם הולכים לעשות איזה דבר. כמצד של פחות אמונה. לא. ראשון, הם יודעים. הם רוצים סמארטפון, הם רוצים לראות מוזיקה מגניבה, הם רוצים ללכת למקומות עם מוזיקה גוישית, הם לא רוצים איזה יודעי כושר, הם רוצים מקומות מגניבות שלא יש להם כל כך הרעיון, הם רוצים מקומות במקומות שלא נכון לתורה ולהלכה, אז עכשיו הם מתחילים להחליף לדבר למה הם צריכים ללכת אליו. או, זה רבי הלכה אליו. אז אם הוא הלכה אליו זה טוב לי גם. מה זה יש לו לעשות עליהם? זה לא אשם. זה נגד התורה. או, זה הרבי הלכה אליו. וזה אחד. והוא אמר ככה, אבל את הילדות שלו עושו את האפסיד. הוא מתחיל להחליף לדבר. למה אנשים רצו לדאנסים בגולדן קאף ולעשות פרטיה? למה? בגלל שאני רואה את זה כל הזמן. הם לא יכולים ללכת עכשיו לעשות סין עם האנשים. אני רק שמעתי את הקהילה של השם, אני ישיבה בחור. אני ישיבה בחור, אני עובד עם שטרימל, ושטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל שטרימל ובוודאי, הוא מנסה להתקשר אליהם. תראו אתכם, שם עליכם, אתם באים מבחינת כזאת. אז כדי שיהיה להם לדבר, הוא מנסה לחשב למה הוא צריך לעשות את זה. והוא מנסה ללכת באינטרנט ולחשב קפירה. בואו נראה מה הוא קורא. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כשאתה יכול להגיד לו שאתה היית חברותי וישיבה ואתה חבר צדיק ב-5 ע'מ אתה היית כבר במקווה כל יום מה קרה לך? אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אז אני צריך להסביר שאני יכול ללכת ולמצוא ספקים. הדרך היחידה למצוא ספקים היא, תשכחו אותי, אני לא רליגיי. אז אם אני ללכת ולחצי בולגן, אתם לא יכולים להגיד לי למה אתם הלכת למצוא ספק עם הילדה אחרי שבוע. כי אתם לא מזמינים אותי עדיין. אתם לא מזמינים אותי. אבל כמו שאני בישיבה ואני אקבל כמה רעיון, אתם מבקשים ממני, זה מגניב, אתה מגניב. אתה צריך לעבור, מי אתה? זה מה שה' אמר למושה. עכשיו ה' אמר, בתורה, תהיה זמן שאתה צריך לעבור בגלגל שלי. ועשו משמרת למשמרתי. זאת אומרת, תהיה גנריאלים שהלבל של האנשים יפה. לא כמו עכשיו. עכשיו זה לא כל כך טוב, אבל זה עדיין בלבל גדול. אבל תהיה זמן שתהיה צריך לראות, ואתם חברי העולם, תהיה צריך לראות את הסיטואציה, ולעבור על החלטה הנכונה לסביר את הארץ שלא להפך לדרום. כשדוד המלך ראה, 300 שנים אחרי שהתורה היה נותנת, הוא וסבאדין, שאולי האנשים התחלו לדבר עם הילדים. כי עד אז, אף אחד לא מוכן לדבר עם אישה שלא היא אישה שלו. אפילו בפרסיה, אנשים לא הלכו עם אישה שלהם ביחד. זה היה כאילו, אתה יכול להגיד, זה היה בנקודת, היה בנקודת כזאת. דה גמרא אמר, רק כדי לציין את הצניעות שלנו, שהייתה לנו רק 2000 שנים לפני זה. נגמר אסה, אם אנשים חייבים בבחינה, הם חייבים לחיים במבוי, כמו בצורה של חץ, ואז זה מופיע על רשות הרבים. אבל זה מופיע על כל שלושה דרכים. כמו זאת, זו חזרה, זו חזרה, האחרונה חזרה, וזו חזרה, והנה זה מופיע על רשות הרבים. ומה יקרה, יש חזרות בכל מקום. מה יקרה פה? כאן הילדים משחקים עם הטלוויזים והרוסטרים והם מפקדים את הדנקים שלהם ואת הטלוויזים, וכו'. אז זה אנימוס, במקום של מפקדים לטלוויזים, יש לך אנימוס, עורכים, דנקים, וכו'. אחד הדברים שצריך לעשות, כשאתה רוצה לעשות משהו במקום, שזה רשותה של כל החברות, אתה צריך לקבל סיכון. אם אתה רוצה לעשות קו בזרח, צריך לשאול החברה, האם יש לכם אתנגדוס? האם זה בסדר אם אני עושה חול בזרח? אז עכשיו השאלה היא, אינה רוצה לעשות חול בזרח, ולשים, אני לא יודע, סמנט או כל מה שהיא רוצה לעשות שם, לעשות לעצמה חולה. חולה לא הייתה כמו היום, פרסים פעמים. זה היה קצת קשה. הייתה צריכה לעשות חול בזרח, לקחת את זה ככה, ולכן ללכת לרחוב, ותביאו מילה, ותביאו מילה אליו, ותכניסו את המילה, ולכן תשכחו את המילה לטוחה. אבל זה מגניב, זה בתחום החברה, אילו החברה מגניבים. הלכו לברק. למה אתם מביאים את המילה לעצמכם? אתם רוצים להכניס מילה? אתם רוצים להכניס מילה? הלכו כאילו אנחנו. אנחנו נלך לברק, תקחו את כל המילה לגביכם, תעשו את הלונדרי ובאיתו אבל האנשים אומרים שזה מאוד קשה בגלל שזה גבוהה כשזה גבוהה זה עדיין גבוהה אני לא יכול ללכת כל הדרך לבית הביתה ו20 דקות לתקן את זה על הראש שלי זה מאוד קשה לי אני רוצה לעשות לונדרי פה עכשיו השאלה היא שהיא צריכה לקבל סיכוי היא צריכה לקבל סיכוי מהחברים או היא יכולה לעשות את זה וזה לא גזל השאלה של החכמים היא אין שאלה, בטח שהיא מוכנה. למה? זה גזל, מה זאת אומרת מוכנה? היא לא צריכה פרמישן מהחברה. החברה סתם שם וקריאה, אני לא מוכן. אני לא מוכן, אתה גזלן, אתה גנב. היא אמרה, תחזור לביתך, אני לא צריכה פרמישן ממך. למה? החכמים אומרים, היה עליה לדעת, תשכחי לדבר. שבת ישראל יכולה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל מה, כל גוי שעובר הוא יראה שמונה יהודית עובדה במים? זה לא סניאוס. לוגיקלי, הרבה השניות לא הלכו אפילו מהביתה שלהן. זו הייתה הממשלה. רק פעמים קצת. כמעט פחות לראות שמונה הולכת ברחוב בפנים של אנשים. זה למה כשרבי עקיבא בא עם 24,000 תלמידים ושביתו שלו באה לראות אתו, היו מנסים להלכת. מה אתם עושים פה? בואו מנסים להלכת. כשהוא ראה את זה, הוא אמר, תמיד. כל תורה שלכם נכנסת להם. למה תמיד? כי אני לא יכול ללכת לרבי גדול? הם לא יודעים שזו שביתו שלו. אני לא יכול ללכת לקבל ברכה של רבי? לא, מי אתם? אתם באים בצד המנהל. זה לא צנוע. יש הרבה דוגמים של צניעות. כשדוד המלך ראה שהאנשים לא כזה צנועים כמו שהם עשו, ברגע הוא עשה את זה גזירה. אני אתן לכם דוגמה אחרת. יש לנו גזירה שאנחנו לא מוכנים להגיד לגוי לעשות דברים לנו בשבש. לפעמים זה מאוד מגניב. אתה צריך מלאכה, אתה יכול להרחיף את הצ'ולה או משהו כזה, אתה יכול להרחיף את הצ'ולה או כזה, אתה יכול להרחיף את הצ'ולה משהו הצ'ולה או משהו כזה, אתה יכול להרחיף את הצ'ולה או משהו כזה, אתה יכול להרחיף את הצ'ולה יכול לבנים, להרחיף את הצ'ולה כן. או משהו כזה, לצורכי רבים, כן. חז'ל אמר, כשכן, כשכן לא. אבל אתה יכול הוא בא לגו, היי, טוני, להרחיף אני צריך שעון פה, תחזור את השעון את הצ'ולה שלי עכשיו. היי, או משהו טוני, תביאי את הכאב שלי פה, כזה, הוא מפקד בצרפת. תחזור את הכאב פה, הכאב הוא הקל. אתה לא מוכן לתת לגו אמצעות אתה לדעתך. אז השאלה היא למה? התורה לא אמרה שהגוי צריך להשתתף בשבס. מה הרעיון אם הגוי עושה מלאכה למי? באו החכמים ואומרו, איסור אמירה לגוי. אתה לא יכול להגיד לגוי לעשות דברים לך. למה? הם אוהבים לעשות את החיים קשה? מה הרעיון שכל אחד מהם יהיה גוי או שני, לעשות את החיים קשה יותר בשבס? אז אם אתה באמת עושה תנג'ן, זו גזירה סבירה למדינת היהודית. אם הם לא תעשו את הגזירה, אני דווט מאוד שאנחנו נשאר כאן היום. אני לא חושב שיהיו עוד יהודים, זאת אומרת, יהודים רליגיים. למה? בגלל שהכתוביות של האנחה ככה עובדות. כשאתה יודע שאתה יכול להיות גוי, ולאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר כך, כשאחר אז כך, תגידו לדגוי להתפתח את המדינה לי, להחליט פה, להשתתף את הרג'יסטור, להשתתף את הליטים, להשתתף את האלרום, להשתתף את החלטון. מה יקרה לכל מיני אנשים? מה אני עושה כאן, כשאנחנו יוצאים בבית ובשבט? תן לי ללכת למדינה. היי, טוני, תעשי לי לבית שלי. אתה לא נשאר בבית? לא, אני לא עושה שום דבר בבית. אני רוצה לראות איך עושים את המדיניות. קח לי את המדינה, תביאי אותי שם, הוא נשאר ברג'סטר, וראה, קסטמר, טוני, היא צריכה להחליט, טוני, הוא צריך את זה. אני לא מחל השבס, הם יכולים אותי, הם יכולים לצלם אותי, הם יכולים לצלם את האלקטריקה, הם יכולים לצלם את המONEY, הם יכולים לעשות כל מה שאני אומר, אני רק עושה אינסטרקציה. אנשים מאוד גרעים, אדם באול על ממונו. אחרי 2-3 גנריאלים, שביס יהיה שביל רגלי. היחידה היחידה היותה היא שבל לדבר שלך לדבר של גוי, גוי יעשה את זה. וגוי יתקע מהגבים, וגוי יתקע מהגבים, וכל מה שיש. אבל מה יקרה כשגוי צריך ללכת לבית? או היום הוא חי? ואתה סיימתי שם, והגוי אומר, אני סליחה, יש לי רעיון, אני צריך ללכת לבית. הבית לא היה כמו היום, אתה הולך כאן. אתה צריך ללכת רחוק, למקום שהבית יש. במהלך שהגוי יוצא, זה על ידיי שעה. אתה סיימתי במדינה עכשיו, אתה ללכת לרעיון. הקסטמר יוצא עם זמן. מה החלטה בין אני והגוי? יאללה, בואו נפתח את זה. אחרי שלושה גילות יותר, כל אחד יהיה חליל שביס. תראו את הרפורמים, אתם יודעים, אתם יודעים את הסיפור. הרפורמים, 200 שנים לפני, כשהם התחלו, הם היו הרבה יותר רליגיים מאנחנו. הם הפגשו רק אחד, הלכה וציציס. זהו. הם מאוד מאוד קטנים. היום הם מתייחסים אנשים עם אנשים, ויהודים עם גויים. וכמובן, הם לא קבלו אחד מצווה מהתורה. אבל זה מאוד מעניין. הרפורמים, לא רק הם לא קבלו איזה מצווה מהתורה, אף אחד מהמצוות התרייג, הם מודיפיינו את התורה. זאת אומרת, כשהם מדברים, הם אומרים, זה נכון להגיד לנשים עם נשים. זה נכון להגיד להם עם גוהים. זה נכון להגיד להם שביש. כשהם מדברים בתורה, הם יש להם את התורה הזאת, כמו אנחנו. אחד הכי גדולים בעצמי, למה הרפורמים קבלו קושר אשכנזי תורה? 30-40,000 דולר מישראל. הם קבלו תורה באמת. למה? רק קבלו חומש ל-5 דולר. בכל מקום, אתם לא מאמינים על יציאת מצרים, אתם לא מאמינים על השם, אתם לא מאמינים על כל משהו. למה אתם משחקים 40,000 דולר וקבלו מרודר אשכנזי תורה? אחד הזה, אני הלכתי לאחד מהאוניברסיטאים בשביש. זו אוניברסיטה של סיינטיסטים. סיינטיסטים. איזשהו מקום בניו יורק. הרבה יהודים היו שם, בגלל שהם כולם, אתם יודעים, יש להם ראש סיינטיפי. והייתה רבי חב'ד שם, שהצטרפו לי בשביש. והם ישים שול שם. אבל זה לא נראה כמו שול אורתודקטי לי. אבל התורה שם, כשהייתי שם, התחשבתי שהמקום הזה לא אורתודקטי. אבל כשראיתי ספר תורה, זה היה ספר תורה 40,000 דולר. מאוד מאוד מעודר. איזה יפה ספר תורה. כתב, ארי. אני אומר לעצמי, למה האנשים שאוכלים רייף על יום כיפור, למה הם צריכים ספר תורה כל כך חשוב? קחים את הספר תורה, וקחים את הילדים את סמכת תורה מהכתב. 10 דולר, למה צריכים את זה? בכלל, אני לא מאמין בה. וכל מה שאתה אומר במהלך שלך זה נכון לזה אבל הם לא חליטו להחליט את התורה האמת ואז קרה לי משהו אחר למה הם לא חליטים להחליט את הטקסט של הטורה? הקריסטים הם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם ידעים שהם שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים ידעים אפילו אם אחד מהם היה באמת מגדיל, איך אחד מ-200,000 הוא? אנחנו לא ידעים. אז כל אחד שאנחנו קיבלנו, בטח זה חזקה, חזקה שזה חזקה, כי אנחנו לא ידעים איך היה הארגון. אז אפילו אם ה' נתן לכם ספר שני, זה נפגש מהעולם. אז מי יכול? אז להתחיל אין מקום לפרקטיסט את הרליגיה שלכם, כי אתם יודעים שזה בוקר זה לא הרצון הארצי של ה' ואתם יודעים, לפעמים, אם אתם קחים איזה שנה מהתורה, התורה לא עולה עדיין. זה פצול, לא יכול להיות ברכה על זה. אין, אין התשובה לזה. נכון עם הקוראן, מילים של קוראן שונים מוחמד הוא היה עם ארבעה אותן, כל אחד מהן היה עם קוראן שונים בזמן שלו אנחנו היינו מאוד מיוחדים להשתתף את התורה האוריגנלית, למה? בגלל שהן מפחדות מאוד מפחדות מפחדות עושות את האנשים להיות מיוחדים בגלל שיש מילה לשתתף אני יכול לדעת שהרבה אנשים אומרים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הוא אומר, אין שום דרך להיות עובד השם בלי פחות ממלכות. לא עירת הרוממות, זה מעבר יותר. עירת העונש. ואפילו צדיקים גדולים זקוקים לעירת העונש. ברור. אני אראה לכם עשרות מיוחדים. כל אחד שיודע איך עובד התורה, התורה יש שתי צדקות. תהיה בי ואני אשכח אתכם, תגיעו אלי ותבחרו את המשרד. לגבי הדבר, הרבה פעמים אתם שומעים בשבועות דברים שלא מתאמנים. אנשים לא מתאמנים. אם אני שואל אתכם עכשיו, יש לנו בחירה חופשית, כן או לא? אתם יודעים מה זאת בחירה חופשית? אתם יודעים מה זאת בחירה, לא? מה זאת חופשית? חדש חדש באנגלית יש לנו חדש חדש או לא? מה אתם חושבים? בתורה יש לנו חדש חדש או לא? נשארים אם להיות שומר שבס או לא? בטח נשארים אני יכול להשיאר סיגרת בשבס אם אני רוצה, אף אחד לא מנסה אותי אז יש לי בחירה אם אני צריך להיות שומר שבס או מחלת שבס יש לי בחירה אם אני צריך לנסות או לא יש לי בחירה אם אני צריך לתת צדקה או לא אז יש לנו שולחת פחידה או לא? יש? כל אחד מספיק? לא. מי אמר לא? השם נתן בחירה לכל יהודי. מה שהוא אומר זה נכון, אבל זה לא מה שאני שואל. כשאתה מדבר בתורה, אתה צריך להשתמש בכל ספר, כי כל דבר שחשף את המדבר. אני לא שואל אם יש לנו בחירה, אני שואל אם יש לנו בחירה חופשית. בחירה, אין שאלה על זה, זה כתוב בתורה, הוא בחרת בחיים. אבל אתם יודעים מה ההחלטה בין בחירה ובחירה חופשית? נתן לי לתת לכם דוגמה. אני אגיד לכם, אתם רוצים לעבוד עליי? מחר או ב-9, תהיה בסטורי שלי, ותעבוד עד ה-9 ב-9, 12 שעה, ואני נותן לכם 10 דולר בשעה. אתם יכולים, אתם עובדים על זמן. אתם לא רוצים להגיע. אתם תהיה כמו שאתם. איתה המצב. אין שום חלום. זאת בחירה חופשית. אבל אם אני אגיד לכם שתבואו למרחוב לעבודה ושתבואו למרחוב לעבודה ושתבואו למרחוב לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושתבואו לעבודה ושת אתם עדיין יכולים ללכת ולא ללכת. אף אחד לא יכול ללכת. לא. אתם ללכת בבוקר. אני צריך ללכת לעבודה או לא? אם אני ללכת, אני אעבור 100 דקות. אם אני לא ללכת, אני אוכל ללכת 100 דקות. אבל אני לא רוצה ללכת. אוקיי. אז אני אעבור את העבודה. אני עדיין מלחוץ לעשות כל מה שאני רוצה. אבל אין מקום בכל תורה, שה' נתן לנו בחירה חופשית. אין מקום. בכל מקום בתורה, אתה עם אני, אתה מנהל, אתה נגד אני, אתה מייצר. וזה מה שהרבה אנשים היום חכים. הם מנסים לרדישיין את התורה. הם חושבים שכשהם אומרים לאנשים שאתם לא צריכים לדבר על זה, השם הוא מרחב, השם אוהב את הרשעים, אין שום דבר כזה מנסים, האם אתם באמת חושבים שזה מקום כזה, גיהינום, הם באמת התחילים לרדישיין, בלי להכיר שהם אנשים רדישיינים. זה הרבה פחות מאז שהרדישיינים היו מתחילים 200 שנה. כי 200 שנים לפני שההחלטה התחילה, הם לא מוכנים לשאל את מה שקוראו בתורה. הם לא מוכנים. היום אתם רואים מה קרה להם. כשאתם מתחילים להחליט, אנחנו צריכים להיות מאוד חייבים ומאוד סטריקטיים לגבי כל דבר קטן שלנו, אפילו. לא רק אלכה, מנהגים. למה? כי כשאתם מתחילים להחליט את המנהגים, זה רק עבודה של זמן עד שתחליף את המצוות, ועד שחס ושלום יכולו להחליט. בגלל שזו המידע של אדם. כשאתה פורץ גדר, לא יהיה רגל למה אתה יכול ללכת. זה למה חזאל אומר, פורץ גדר, אי שכן הוא נחש. למה? מה שאני עשיתי? גדול, כל כך קטן. לא, זה פרסום של פרסום שפתח עכשיו. אז נזכר למה אמרתי קודם. האם אנחנו צריכים את הדיקורים האלה? בלתי. אם החכמים לא עשו את הדיקורים האלה, כל אחד בצורה גדולה תהיה קרימנל לבין התורה. הדיקורים לא להשתמש במים קטנים בשביש. למה זה כל כך אימפורטנטי? בגלל שבחורת הזמן הם היו מקבלים ער בפיירה. בשביישה, כשאנשים רוצים ללכת למיקווה, המיקווה מפריעה. אתה לא יש תרמוסטטי להתקשר ולהתקשר אוטומטיקלי. אז מה שאתה הולך לעשות? אף אחד לא רואה, הוא מקבל ער, יחזור אותו לפיירה, כדי להתקשר עם המיקווה עוד 4-5 שעות. זה עבודה. זה עובד על זמן. אז מה שקרה, כשהחכמים ראו אנשים מגניבים לדבר הזה כדי להיות מחלת שביס, כדי לעבוד, הייתה רק איזו דרך להחליט את זה. אף אחד לא מוכן ללכת למקווה הרבה בשביס. לא מוכן להיות רחיצה עם מים הרבה. לא מוכן. זהו. 2,000 שנים אחרי זה, עדיין יש את הגזירה הזאת. לא מוכן ללכת לשעון עם מים הרבה היום. לא יכול. למה? בגלל הגזירה. עכשיו אתה יכול להגיד, אוקיי, זה היה מאז. היום אף אחד לא יכול להחליט שביס לתפוס מים חמודים במקווה. זה כל כך אוטומטי. למה אנחנו צריכים לתפוס 2,000 שנים לאחר? זו שאלה אחת עכשיו. אם אנחנו צריכים גזירות או לא, אבל כן. בלי הגזירות של חזל, אנחנו לא יכולים להיות פה, בטח. אז מי שמשחרר יהודיתם הוא החכמים. בגלל זה, בואו נסתכל על סציני סציני. אפילו אם החכמים עשו איזו חלוקה בגרעות שלהם, זה לא משנה. אנחנו עדיין נצטרך לדעת אותם, כי זה מה שהתורה אומרת על השנת שרפטים. אז זה לא אפילו רלוונטי אם הם נכון או לא. כמובן, החכמים לא נכון, אפילו אם הייתה קבוצה שהחכמים עשו גזירה, כמו תבילת עזרה סופר, וכשהם ראו שזה היה מלא לנושא של האנשים, הם נחליטו את הגזירה, זאת אומרת שהם נכניסו את זה, והגזירה הזאת לא הייתה נכניסה. למה? זה היה מלא לנושא של האנשים. למה? לפעמים כשאתה עושה גזירה, יוצא שכרך בהפסדך. אני אתן לך דוגמה. אם אחד היה עם איזו אומנה, אחרי שהם היו ביחד, הוא יש תומה, תומה של סיד. אז הוא צריך ללכת למים נטרליים ולהיות תויבה. זה מה שאמרה עזרה, כל אחד שהיה עם אישה שלו היה צריך ללכת. עכשיו, תזכרו, בזמנים, בגדים מגניבים, הם לא היו עם המקווה שיש לנו היום, הכל מלמד, במהלך, 80 דגרים. הוא היה צריך ללכת למקום ולמגניב, ולרחוץ את הארץ וללכת למים. אז אנשים אמרו, עדיין לא לדבר עם אישה שלי. כל פעם שאני מנסה להתקשר, אני צריך ללכת לגיהנום אחרי זה, ללכת למים ולרחוץ את העיניים. אז אנשים מנסים למצוות פרו ערבו. למה אתם לא יושבים עם ילדים? למה אתם לא יושבים עם ילדים? אני לא יכול להיות עם אמא שלי במים. למה? כי כל פעם שאני עם אמא שלי, אני צריך ללכת למקווה. אההה, אבל המקווה מגניב, ואני מתחיל לתחתן, וזה מגניב את חיים שלי. אז אני בטח לא אעשה את זה. אז מה קרה? החכמים ראו שזו גזירה מגיעה יותר דמייגה של השירות. והחכמים קנצלו תבילת עזרה. היום זה קל, למה לא? אתה הולך למקווה, מה הבעיה? בכל מקום, איזה אנשים הולכים כל יום למקווה, אז אתה הולך למקווה. אבל בגלל הזמן, הייתה משאירה ללכת למקווה. לא היה קל. הרמחאל נתן למות בשנה אחת, כי הוא הלכה מאוד ראשון באיטליה, בפדובה, למקווה, לרחוץ את הארץ, לרחוץ את הארץ עם ארוץ על הארץ. זה היה כאילו, מאוד מאוד, מאוד מאוד פחות. והוא היה רחוץ את הארץ, קצת ארץ, והוא הלכה למקווה. הוא סתול ותפוס אותו, ונפגש אותו. הוא חכה את האמת שהוא יכול ללכת למקווה במיקווה במרחב. אחרי שהם קוראים לו, הוא הלכה להם את כל הסרטונים של המקווה, לפני קבלה. הוא חכה את זה מהתלמידים שלו. והוא הלכה למקווה, והוא נפגש במידה אחת. למה? במידה יש עיר. המידה יכולה להיכנס למידה, זה עביר את זה. מידה קשה או מידה קשה יכולה לעביר את זה. אז זה דוגמה של כמה אנשים היו צריכים להסביר כל הזמן שהם רוצים לעשות מצווה עונה שהם מנצחים בקטובה. שלושה דברים שהאנשים מנצחים בקטובה שלו כשהוא מתייחס. אחד הדברים הוא להיות ביחד. וכשהם ביחד, אם הם לא, הם בעצם מנצחים את האמה שלו בקטובה. וזה נהיה פרובלם. עד כן, איזה שאלות על הגזרות שהם עשו? או זה כל כך ברור. עכשיו אני רוצה לשאול השאלה השנייה, שהיא יותר קרובה לנו. אבל למה היום אנחנו עדיין צריכים להשתתף את זה? למה? זה לא רלוונטי עדיין. לקחת שעור בשבס עם מלחמת מלחמת, זה שעור. אין שעור חילוד שבס פה. אתה קחת מלחמת מלחמת מלחמת, יש לך מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מלחמת מ שאלה טובה או לא? למה אני לא יכול לקחת מדיאנים אם אני סופר על שבש? בגלל שעשרה אלף שנים לפני אנשים יקבלו חבלים מהחבל והגרידו אותם על שבש בגלל שהמדיאנות הייתה פשוטה. הם צריכים לקחת אילו והם צריכים להכניס את זה והם צריכים להקבל חבל והם יקבלו כל מיני חבלים והם יקבלו מדיאנים והם יקבלו על הער או בעליים. אז בשביל שהם יעבורים על מדיאנים, בגלל זה הייתה עבודה עם חילול שבס. היום אם אתם מקבלים חילול שבס, מה חילול שבס יש לכם? אני הולך לעשות מדיקציה חדשה? זה המדברים שעושים מדיקציה ולא עובדים בשבוע. אז מה זה הגזירה פה? וכמה, כמה גזירות אחרות. מי יכול לתת לי התגובה טובה? למה אנחנו עדיין לא יכולים להחליט את כל אחד מהתגובות הזה היום? זה אחד התגובות הראשונות. יש עוד התגובות? בקרוב אני אספר מה הוא קורא. גם זה מאוד טוב, זו התגובה השנייה, כן. זה יותר או יותר מה שהוא אמר בכל מיני שאלות, אוקיי? זה מה שהוא אמר, אתם שונים את מה שהוא אמר. אז יש לנו שתי התגובות, יש עוד תגובה. עוד תגובה. בואו נגיד את מה שאתם שונים, ואז אני אגיד את התגובה הראשונה. אם הייתי היום כדי להחליט להחליט את ה-XEROS, אנשים יאמרים, אה, רק בנושא הראשון, הם אמרים, זה לא מעניין. אז זה גם לא מעניין. אז נחליט את זה. וזה גם לא מעניין. וזה גם לא מעניין. ולפני זמן זה היה מאוד קשה ליצור חי על שביס. אבל היום אתה פשוט תחליט. אז זה גם לא מעניין. אז נחליט חי על שביס. בנושא 2 או 3, אין משהו לבחור. החכמים נפגעו אותנו בצורה מאוד מגניבה. הרבה אנשים לא מייחסים. הם באמת נגמרו את החלטות שלהם, ולא אף אחד יכול להתעורר בזה. החכמים נפגעו את הגזירה. מה זה הגזירה? כדי להחליט את קריאה, אתה צריכה קריאה טובה, שגדול בחוכמה ובמניין. ולא תהיה אף פעם דבר כזה. זה רק תיאורטי, אבל פרקטיקלית, לא יהיה איזה דבר. כמה חכמים יש לך בסנדרי? 71. כל גנירה היא גדולה יותר מהגנירה הראשונה או קטנה? קטנה. מי אמר לנו את זה? האמוראים. האמוראים אומרים, אנחנו לא יכולים להגיע לנגע של התנאים. אף אמורה לא יכולה להגיע לנגע של התנאים. אז, כי כל גנירה היא פחות ממה שהיה לפני, ולא תהיה אף פעם עבודה יותר מ-71, בגלל שזה נגד ההלכה, סנדרין צריך להיות 71. אתה לא יכול לעשות סנדרין של 91 אנשים. זה צריך להיות 71, מקס, יש לך 23, אבל כאן 71 זה מקס. אז כמה פעמים תהיה כזה בדין גדול בחוכמה וגדול במניין מהפעמון קודם? התגובה היא אף פעם. אף פעם. אז השאלה היא, למה החכמים צריכים להצליח אותנו? למה הם לא פשוט אמרו ברחוב? אף אחד לא מוכן להחליט על כל גזירה. כל מה שאנחנו אומרים, זה ללחוץ לאדם. וזהו. הם לא יודעים את ההסכמה שלנו. הם יותרים את השם בפרשת שופטים. כל מה שהם אומרים לך, אתה צריך לשמוע בהם. בגלל זה, אני רוצה לשאול את השאלה שלך. המצווה הזה, הוא במצוות תריאג. אבל אני רוצה לשאול את השאלה שלכם. זאת המצוות של פרשת שופטים שאנחנו צריכים לדבר עם החכמים. זה מצוות תעשה או מצוות לא תעשה? זה מצוות עשה או מצוות לא תעשה? בגלל שאני אגיד לכם איך הפסוק הולך. הפסוק אומר, כל מה שהם אומרים לכם, אתם צריכים לשמוע עליהם. ואחרי זה הוא אומר, אל תמוך ללא או לרחוק מה שהם אומרים לכם לעשות. אז יש לנו עשה, ואנחנו נחליט עם לא תעשה. כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם. זו מנצחה, מצוות עשה. לא תסור מכל אשר יאמרו לך. That's מצוות לא תעשה. Which one of the two we take? In taryag mitzvot, in the list. Can we include it in the 365 restriction? Or we should include it in the 248 mitzvot aseh? That's big nafkamina. Do you know what's the nafkamina? מה ההחלטה שזה עושה? בכל מקרה אנחנו לא יכולים להגיע למה החכמים אומרים. זה כל מה שאני קורא. מה אני קורא אם זה מצוות עושה או מצוות לא תעשה. זה גדול נפקמינה. למה? בגלל שיש רעיון שכדי שאתה לא תחליט לתחליט את המצוות הזה, אתה צריך לתת עד 20% מהערכת שלך, ללא להחליט את המצוות הזה בתורה. אז עכשיו אתה צריך להשתתף תפילין, ואתה יש 3 מיליון דולר. 3 מיליון דולר יש לך. עכשיו המשפט יחזיר אתך, והתפילין שלך נמצא בטח. אתה נפגש בפני שנה, ויש לך תפילין. ואתה אמר למנהל, תקשיב, במים שלי שקיבלתם, יש לך הכרקי, והכרקי שלי נמצא שם, במהלך הזה. אפשר לצאת ולקח לי את התפילה שלי? והוא אמר לך, לא, מה, אני עבודה שלך? לא לדעתי, אני אקבל אתכם. כמה שאתה נותן לי? אני נותן לך 1,000 דולר. לא. אני נותן לך 10,000 דולר. לא. אני נותן לך 50,000 דולר. לא. עד כמה שאתה צריך לתת לו, לא להחליט להשתתף תפילין כל יום. תפילין זה מצוות עשה. עד 20% מה שאתה יש. אם יש לך מיליון דולר, אתה צריך לתת לו 200,000 דולר מקס. אם הוא עדיין לא נכנס, אתה ענוס. אתה לא תהיה נפגש. אם אתה לא נתן לו, אתה לא ענוס. אתה יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין בשביל לשים לך תפילין. אני יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל את עצמך את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל את עצמך שלא לשים תפילין. אני יכול להציל אז עכשיו את עצמ� יש לכם איזו אופציה להחליט את הגזירה בשביל לתת לו מילה. אתם אמרים לו, היי, טוני, תשמע, אין רעיון, אל תמידי אותי, אל תחליטי אותי. אני אתן לכם 1,000 דולר, אל תתן לי חזיר. לא, זה מיוחד שלי, אני צריך לעשות את זה. אוקיי, אני אתן לך 5,000. לא, עד כמה אתה צריך להתן לו? אם יש לך מיליון דולר, אתה צריך להתן לו כל מיליון דולר, ולא לעשות את זה. אז אנחנו רואים מפה שהחלטה היא יותר סריאלית מכל מה שאתה צריך לעשות, מכל מצוות עשה. עכשיו כשהתורה אומרת, כל מה שהחכמים אומרים לך, תשמעו להם. זה מצוות עשה. אז אני יכול לדבר עם החכמים, כמו שזה לא מייצג לי יותר מ-20% של המONEY. יותר מזה, אני לא צריך לדבר עם הם. אבל אם אנחנו נלך ולא תסור מכל אשר יאמרו לך, אתה לא יכול למושך אחת, לפתור או לימין, זה איסור לימין. אתה לא יכול להתאמין. איזה יכול להיות נכון? זאת עבודה שלכם עכשיו. תחשבו על זה, תגידו לחכמים, תגידו לי ותגידו לי איזה אחד מהשני אנחנו עושים. זה מצוות עושה או מצוות לא עושה? עכשיו, כשיש לי עוד שתי דקות, בואו נכניס. הראשון למה אנחנו לא יכולים להחליט את הגזירות, זה בגלל שאם אנחנו נחליט את זה, אף אחד אחר יחליט את כל דבר אחר. זה אחד הפרובלמים. השאלה השנייה היא, אנחנו לא יודעים כל הסרטים שהחזל היה כשהם גזרו את זה. איזה רגע, זה קבליסטי, לסוד. לסוד, כמו שקן יום טוב. הפשט של שקן יום טוב, שאנחנו לא צריכים היום, היום אנחנו יודעים איך זה יום טוב ואיך זה לא, אנחנו יודעים איך זה יום חודש ואיך זה לא, למה אנחנו צריכים יום אחר של יום טוב? אנחנו לא צריכים. אבל אף אחד לא יוכל להחליט את זה. אתה חליט את זה, ואתה מנהיג, זהו. אז אם אנחנו יודעים היום, ובגזרה, אנחנו לא יודעים בגזרה, או ללכת על רכב, להגיד לאנשים בסיריה, שהיום היה ראש חודש, שעתיים ימים היו ראש חודש, שיום כיפור יהיה בשבוע. אנחנו לא יודעים את היום הזה, אנחנו לא נכנסים לזמן שאנחנו צריכים ללכת עם הרכב, ולהגיד לאנשים כמה יום יהיה יום כיפור. היום יש לנו קלנדר שכתב ה'הילל', 1700-1800 שנים לפני, אנחנו יודעים את הכל מבחינה, ואנחנו לא צריכים את זה. אבל יש עוד רציון לשני יום טוב. בארץ ישראל הקדושה היא כל כך גדולה. אחד יום טוב זה מסוים להביא כל הקדושה לשמיים. בארץ האגזיל, שזה מקום פחד, מקום תמי, אחד יום זה לא מסוים. אתה צריך שתי יום לעשות מה שאתה יכול לעשות בארץ ישראל אחת יום. זה קבלה. עכשיו, אם אנחנו לא ידעים על זה, אנחנו יצאים ונחליטים את יום הטוב השני כי אנחנו נגיד שזה לא רלוונטי היום אנחנו לא צריכים את זה ושום יום הטוב לא יצא כמו שצריך ואנחנו לא יודעים אפילו את הטראגיה ואת הטראגיה שהצלחנו אז שלמה המלך אמר כל מצווה דהורה איתה יש 3,000 רגעים אנחנו אפילו לא יודעים 2-3 היום 3,000 רגעים כל מצווה של רבנן, כמה סביבות יש? מי ידע? כמה סביבות? כמה סביבות? 1005 סביבות וסביבות במצווה של רבנן. שלמה המלך אמרה. שלמה המלך, שהייתה יודעת על הסביבות והסביבות של כל מצוות תריאג, הייתה מצווה שהיא לא ידעת. רחב רחב. הוא אמר, זה מעבר למה שאני יכולה להבין חכים עמימני אני לא יודע באמת איך זה יכול להיות שאתה תיקן את השנה הלאה על אחד וזה יכול לעשות לו תאמה ועל האחד זה יכול לעשות לו טהור השנה הלאה, אני לא יודע, אני לא יודע מה להגיד זה היה מעבר למה שהוא יכול לעשות וכל מה שהוא יכול לעשות הוא יכול לעשות אני רוצה לעשות לך שאלה אחרת ואנחנו נחליף עם זה רשי רשי ידע כל מה בתורה, נביאים וכתובים או יש דברים שהוא לא ידע? מאוד טוב. למה זה כל כך אימפורטנט שיש מיני מקומות בשעה שרשי אמר, אני לא יודע. למה זה כל כך אימפורטנט? מי ידע למה? אתם יודעים למה זה מאוד אימפורטנטי? כי ככה אתם יודעים שכל פעם שרשי כתב משהו, הוא ידע מה הוא מדבר עליהם. אתם מבינים? כי אם אנחנו, אם מישהו שואל אתכם שאלה, הוא יעזור לו. אמס או לא אמס, ה' יעזור. אבל רשי לא רק מדבר, הוא רק מדבר כשהוא בטוח על מה הוא אומר. וכשהוא לא בטוח, הוא כתב אני יודע. אני אגיד, אני הכי גדול, רשי, יש דברים שאני לא יודע משה רבנו ידע כל מה או לא? משה רבנו לא ידע כל מה, וגם משה רבנו עשה פעמים בתורה, זה כתוב איך יודעים משה רבנו לא ידע כל מה? הוא מזכיר איזה מצווה, ופנחס בא ואומר, כשאתה קיבל את זה, אתה צריך לעשות את זה. וגם אלכות שהפכו משה, עתניאל בן כנז חידשם בפלפול. הוא הביא לדברים שהמשה הפכו. אבל לא רק זה. כשהלופחת היה הראשון מחל אל שבס בהיסטוריה, משה הפכה אותו לבית, והוא לא ידע מה לעשות עם אותו. איך? איך משה לא ידעתה על זה? הוא היה בסיניים שלנו ל-40 יום. הוא לא ידע מחל אל שבס מות יומת בשקילה, אז אתם רואים, רק כשה' אמר לו מה לעשות לצלוף חד, הוא היה יכול לדעת. לפני זה הוא לא ידע. אז אפילו משה רבנו, הנכון הכי טוב, היה פעמים דברים שהיו מעברים לנושא שלו. לספק, האחרונה, אנחנו לא יכולים להסתכל עם הגזירות. בגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל שלא יש לנו דין טוב יותר, ובגלל